פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"א באדר א' התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 10:30

סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

לימור סון הר מלך
גלעד קריב

ליאת גואלי - מנהלת תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

טלי רוזנפלדר - מנהלת תחום פ"א - אלימות במשפחה, קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נועה מושייף - משרד המשפטים

נעמה שלו - מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אפרת רותם - עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

דניאל גיגי - הפורום לדיור ציבורי

ענבל אביב - רכזת פורום העמותות המפעילות מקלטים

הדס צמח סננס - עו"ד, קידום מדיניות וחקיקה, רוח נשית

נעמי שניידרמן - מנכ"לית עמותת אישה לאישה

עפרה ג'ניאו - יו"ר הוועד המנהל, עמותת אישה לאישה

מיכל אוריון שגיא - עו"ס, מנהלת תחום שירותי חירום, ויצ"ו

דריה לשם
- מכינת נשרים קלו

רונית צור - ראש המנהל לשירותים חברתיים, משרד הרווחה

דלית אזולאי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה

אני רוצה לברך את כל הצעירים והצעירות שנמצאים איתנו כאן בחדר, ממכינת נשרים קלו? מישהו רוצה להגיד כמה מילים על המכינה? אני אשמח, לפני שאני פותחת את הדיון. מי המנהיג או המנהיגה שעושים את זה?

ממש בקצרה. אני דריה לשם, אני מהמכינה. קוראים למכינה מנשרים קלו, אנחנו נמצאים במעגן מיכאל. אני אספר על הרעיון של המכינה שלנו, שאנחנו דוגלים בניהול משותף, בשונה ממכינות אחרות. אז אנחנו לא חניכים במכינה, אנחנו משתתפים במכינה ואנחנו לוקחים אחריות על מה שאנחנו עושים. והיום בחרנו לבוא לפה וללמוד. הנה הרכזת שלי, מצלמת אותי. כמו שאנחנו משתתפים במכינה ולא חניכים, היא רכזת ולא מדריכה. היא לא מדריכה אותנו לעשות שום דבר, היא רק מפקחת שמה שאנחנו עושים בעצם עובד ונכון. יש למישהו משהו שהוא חושב שאני צריכה להוסיף?

כן. יש לכם ועד מנהל משותף עם חברי המכינה?

אז בגדול יש שמונה ילדים מהמכינה שהם נקראים הוועד המוביל, חץ. הם בעצם אחראים, כל אחד מהם אחראי על תחום מסוים וביחד הם אחראים להיות על הקשר בין הצוות לבין משתתפי המכינה. כל אחד בתחום שונה. חלק אחראים על ניהול המליאה שלנו, חלק אחראים על פרויקטים על גיחות מחוץ למכינה וכן הלאה וכן הלאה. אז בעצם זה עובד ככה שיש שמונה מהמכינה שמפקחים שזה עובד, בתיאום עם הצוות.

יפה. ומתי מתגייסים? מי שנמצא כאן.

אם את כבר מעלה את הסוגייה. אז זה מקום להזכיר שאנחנו עדיין ממתינים מצה"ל ומשרד הביטחון לתשובות על הש"ש ועל המכיניסטים. אנחנו יודעים את הנתונים. אבל אנחנו רוצים שמשרד הביטחון וצה"ל יציגו אותם והם יודעים למה הם לא רוצים להציג את הנתונים. כי אז יתברר גודל האבסורד והעיוות והאפליה בין המסלולים השונים ואיך פגעו בש"ש ובמכיניסטים בצורה חסרת פרופורציה.

נכון לעכשיו מהמכינה שלנו מתגייסים שישה מתוך 25 פוטנציאליים. זה המון.

שיהיה להם בהצלחה.

לא, לא. שנעבוד ביחד כדי שהם ישלימו את שנת הדח"ש המלאה שלהם ואז הם יתגייסו לשירות משמעותי עם קצונה, עם פיקוד.

תודה חה"כ קריב. אני מודה לך על שהצגת ותודה שאתם באתם לבקר. אני רוצה לפתוח את הדיון שלנו. דיון שתוכנן להתקיים די מזמן, אבל בנסיבות שאנחנו נמצאים זה נדחה. אם כי בווריאציות כאלה ואחרות הוא עלה, כדרך אגב. וזה ממש לא נושא של דרך אגב, זה נושא מאוד מאוד מרכזי וחשוב שאני שמה לנגד עיניי וגם חברי הוועדה בדיונים שאנחנו מנהלים כאן, במטרה לשפר את המציאות של הדיור והסיוע בשיכון לנשים שהן נפגעות אלימות במשפחה.

אני פותחת את הדיון בנושא סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה. נמצאים איתנו משרד השיכון, גם משרד הרווחה. זה בהקשר של מה שדיברנו עם הדירות מעבר נקרא לזה. מי מהארגונים נמצא איתנו? אישה לאישה.

ויצ"ו.

ויצ"ו. יופי.

פורום הדיור הציבורי.

לפני כן אני אפתח ואומר, אנחנו מכירים את סוגי האוכלוסיות הזכאיות לסיוע בדיור. בין אם זה בדיור ציבורי כמי שממתינים בתור ובין אם זה מי שמסתייעים על ידי המדינה בסבסוד או תשלום שכר דירה. אני מכירה את התורים הארוכים ולצד זה אני גם מכירה את זה שיש דירות שעומדות, דיברנו על זה בדיון הקודם. דירות שעומדות ריקות. שאני חושבת שאם היו מנגישים אותם לחלק מהנשים הדירות לא היו עומדות ריקות וזה דירות ממש מצילות חיים.

הן ריקות ומשמשות מטרות שהן לא של הדיור הציבורי, גם את זה צריך להזכיר.

נכון. אני גם רוצה להזכיר שהיה מבקר המדינה והיו הרבה מאוד החלטות בעניין הזה. כמו כן, אני רוצה להזכיר שהנתונים לצערי לא מזהירים. לדעתי למעלה 30% מהנשים חוזרת לבעל המכה כתוצאה מהתמודדות כלכלית קשה, שזה מתחיל בדיור, צריך להודות. מתחיל בדיור. הצלחנו להוביל לאחרונה תיקון קטן, לא כל כך גדול אבל כן משמעותי בעיניי, הוא צריך להיות הרבה יותר משמעותי, שזה הגדלת המענק לנשים שיוצאים מקלטים. למי שלא יודע זה יעבור השבוע בקריאה שנייה ושלישית. הגדלה של תוספת של כ-40%, אבל במספרים המוחלטים זה בדיחה שגם על זה היינו צריכים להילחם.

וגם לצערנו המון נשים לא מגיעות למקלטים.

נכון. ואני רוצה לשמוע ממשרד השיכון. אני יודעת שעשיתם תהליכים למשל לאחרונה עם עולים חדשים וכן יש שם פריצת דרך עם הסיוע בשכר דירה, זה ייאמר לזכות השר. אז אני מבקשת משרד השיכון תספרו לי מה קיים ומה עוד לפנינו.

שמי ליאת גואלי, משרד השיכון. מנהלת תחום פרט וחריגים. אני אדבר בשם משרד השיכון, עולים זה משרד הקליטה.

כן, כן, אני מדברת על נשים, אני רק הבאתי דוגמה.

אז אני אומרת, הדיור הציבורי כמשמעותו בחוק הוא ניתן לזכאי הפרט. מי שאושר לדיור ציבורי בהתאם לכללים האחידים שלנו שפורסמו לציבור. נפגעי האלימות רשאים לבחון זכאותם בהתאם לכללים, לרבות גם בוועדת החריגים שוועדת החריגים כמובן לוקחת בחשבון את נושא האלימות במשפחה כמשהו שהוא מאוד משמעותי. בהתאם למדיניות של המשרד הדירות הפנויות ללא ביקוש ייצאו למכירה ומכספי המכירה - - -

לא, לא, נחזור רגע. מה אתם עושים למען נשים שהן יוצאות ממעגל האלימות?

אנחנו מסייעים בשכר דירה. יש לנו תוכנית שהיא תוכנית שממש במסלול מהיר, שאנחנו נותנים סיוע בשכר דירה ל-36 חודשים מהרגע שהן יוצאות לטיפול והן מוכרות כנפגעות אלימות.

36 חודשים שאתם נותנים סיוע בשכר דירה של איזה גובה?

זה מדרגי משנה לשנה. זה מתחיל מ-1,370 שקלים לשנה הראשונה.

בלי קריטריונים כלכליים?

בלי קריטריונים כלכליים. ממש איך שהיא יוצאת מהבית היא מקבלת.

מהבית, לא מהמקלט. כל דבר נרשם.

גם, גם.

לא, אני רוצה לדעת שזה גם וגם, כדי שלא נצמצם את האוכלוסייה.

1,370 שקלים בלי תלות בגודל משפחה?

אני מסכימה שזה לא מספיק.

לא, אני מנסה, אני עוד לא נותן.

זה הכי הרבה.

זה הכי הרבה.

הדיון פה יתנהל בצורה מסודרת. אתם רוצים להעיר, לא כולם ביחד. אצלי זה מתנהל בצורה מאוד מסוימת, החברים מכירים. חברי הכנסת זה משהו אחר, זה לא היה אליך, גלעד, זה היה למשתתפים.

גם בי אפשר לנזוף. זה לא יעיל, אבל אפשר.

הנוהל הזה עודכן באמת לפני שנה. ופתחנו שם עוד מסלול ביחד עם משרד הרווחה.

מצוין.

זה נוהל בשיתוף משרד הרווחה, שהם אלו שמגדירים מי הנפגעת האלימות.

אוקיי. תכף תרשמי אני רוצה לדעת מי אם מגדירים נפגעת אלימות.

אנחנו מסייעים ונותנים סיוע במסלול מהיר למלט אותה מהסכנה.

שזה כמה זמן? נגיד יש אישה שאומרת אוקיי, לא הלכתי למקלט, לא רוצה ללכת למקלט. אני בסכנה, תחת אלימות מאוד כבדה.

אנחנו מקבלים את הדוח הסוציאלי שמגדיר אותה כאישה נפגעת אלימות. ותוך כמה ימים היא מקבלת את הזכאות שלה.

אפשר לשאול שאלה?

כן.

1,370 לחודש זה המדרגה הגבוהה ביותר בשנה הראשונה. וזה למשפחה באיזה גודל?

אנחנו לא הולכים לפי גודל. זה משפחה עם ילדים.

זאת אומרת מבחינתכם אישה שצריכה גם למצוא קורת גג לשבעה ילדים דינה כאישה שצריכה למצוא קורת גג לילד אחד?

או רק לעצמה.

או רק לעצמה. זאת אומרת, א' אני חייב לומר, נשמע מאוד מוזר שבקריטריונים שמגבש, אני מניח משרד השיכון בהיוועצות עם משרד הרווחה, אולי המשרד לקידום מעמד האישה, אין התייחסות לשאלת גודל המשפחה. זה עניין אחד. דבר שני, אני חושב שלכולנו ברור ש-1,370 ש"ח זה לעג לרש. זה ממש אינסנטיב לאישה להישאר במסגרת האלימה.

זה לוקח אותי באמת, אתה יודע לאן גלעד? זה לוקח אותי למקום של בואי תגידי לי מדרגות אחרות. יפה. מה הסיוע הכי גבוה שאתם נותנים ולמי?

הכי גבוה זה רק לממתינים לדיור ציבורי.

שזה כמה?

3,100 למשפחות עם עד שלושה ילדים.

רק אני אומר לכם, גברתי, רק לומר לך כי אני צריך את עזרתך. שבוע הבא או עוד שבועיים אמורה לעלות הצעת חוק להצבעה במליאה, להכרת כל יוצאת מקלט.

תכף אני אתן לך. אל תדאג, לפני שאתה יוצא אתה תספר על החוק שלך.

כזכאית לדיור ציבורי.

גלעד, לפני שאתה יוצא אני אתן לך כמה דקות לספר על החוק.

זה לא החוק שלי. זה חוק של הרבה מאוד מחוקקות שאני הגשתי הפעם. הוא לא חדש, לא אני המצאתי אותו.

מצוין. עכשיו אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. אם את אומרת שמי שממתין בדיור הציבורי מקבל עד 3,100 מה קורה לאישה שהיא ממתינה וגם היא תחת אלימות?

אם היא ממתינה, היא תקבל את ה-3,100.

אבל אם היא גרה עם הבעל המכה?

לא הבנתי.

אם היא גרה עם הבעל המכה? תרשמי את ההערות שלי. אני לא סתם שואלת. אני לא רוצה שייווצר מצב שהוא מקבל 3,100 והיא יוצאת מהבית ומקבלת 1,370. אתם צריכים לוודא שהיא מקבלת את הסכום הגבוה. זה לא סתם שאלה אם היא ממתינה.

כאשר בני הזוג נפרדים יש ועדת היפרדות.

יש דיור ציבורי. אני אומרת לכם, יש דירות שעומדות ריקות.

שהיא תקבל.

נכון. בגלל זה אני רוצה שתבדקי.

אז אני רוצה להסביר. כשבני הזוג נפרדים אנחנו בודקים - - -

הם לא נפרדים, זה לוקח תהליך. זה יכול לקחת שהם מתגרשים, זה בכלל לא.

זה לא קשור. עצם זה שהיא יצאה למקלט, הייתה זכאית לדיור ציבורי.

לא, היא לא יצאה למקלט, היא רוצה לצאת מהבית. היא לא מסוגלת ללכת למקלט כי הילדים שלה בני 15 ו-16 והיא לא יכולה ללכת איתם למקלט.

אני אבדוק מה אנחנו עושים.

זו שאלה אחת. ובאמת, מי קבע את התקרה הזאת של ה-1,370?

ועדת שר.

מה אפשר לעשות עם זה?

אנחנו בכל דיוני התקציב המשרד פונה להגדלת הסיוע בשכר דירה בכלל ובפרט גם לנשים נפגעות אלימות.

אוקיי. כמה נשים יש לך שקיבלו את זה?

אין לי מידע כל כמה נשים.

מה זה אין מידע? אתם חייבים מידע. אני מבקשת שתסמסי, עכשיו אני רוצה את המידע. כמה נשים שהן תחת אלימות, אחרי שיצאתם בקול תרועה על הדבר הזה בשנה האחרונה, כמה נשים קיבלו? אם לא קיבלו, אז אנחנו בבעיה. זה אומר שאנחנו לא יודעים להנגיש את המידע הזה.

אני גם לא מצליח להבין, הרי הדיון לא כונס על ידי יושבת-ראש אתמול בערב. לפעמים מכונסים דיונים בוועדות הכנסת מהיום להיום, נושאים דחופים. אבל אני ראיתי את הדיון הזה כבר מספיק ימים. מגיע משרד ממשלתי שאמון על מסלול סיוע ולא יכול לומר כמה זכאים וזכאיות יש לסיוע? אז אני לא מבין, רק חברי הכנסת צריכים להתכונן לדיונים?

אז את תתני לנו בבקשה עד סוף הדיון את הנתונים האלה. עידו, אתה רוצה?

עידו אבגר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רק אגיד שב-2021, אין לי נתון מעודכן. ב-2021 היו 1,600 נשים שקיבלו סיוע בשכר דירה.

שתחת הרשימה אבל. הן היו בהמתנה, בגלל זה הן קיבלו. צריך לשים לב שיש נשים שהן בהמתנה שמקבלות סיוע.

שהן היו בהמתנה לדיור ציבורי.

לא, לא דיברתי על דיור ציבורי.

זה רק נשים שעברו במקלטים או שזה גם נשים שיצאו מהבית?

לא, גם יצאו מהבית.

לא, אני צריכה לדעת. תדייק לי מי הנשים שקיבלו? כי היא אמרה שרק השנה האחרונה הם התחילו לתת בלי קריטריון כלכלי סיוע לנשים שנמצאות באלימות.

זה לא רק השנה האחרונה, זה כל הזמן. זה קיים כבר המון שנים.

אז מה אמרת בשנה האחרונה?

אני אומרת שבשנה האחרונה עדכנו את הנוהל שהיה מאוד ישן. עדכנו אותו והכנסנו בו גם קריטריונים של נשים שעוד לא הוכרו ברווחה כאישה נפגעת אלימות.

רגע, אז שיניתם משהו. אני יודעת מה אני אומרת.

וזה חשוב.

ואנחנו נותנים סיוע גם לכאלה שטרם הוכרו לשלושה חודשים, עד שהרווחה מכירה בהן וממשיכה לתת.

מתי התקנה שונתה?

הנוהל שונה לפני שנה.

לפני שנה. ויש לכם נתונים על השנה הזאת?

כמה מממשות סיוע בשכר דירה? אני עכשיו בודקת.

טוב, עידו, מה זאת אומרת 1,600? בוא תגיד לי מה זה אומר.

בסך הכול מקבלות סיוע בשכר דירה בסעיף של סיוע לנפגעות אלימות במשפחה. 1,600 בשנת 2021.

שזה אומר שהרווחה חייבת להכיר בהן. לזה התווסף הנוהל החדש, תקני אותי אם אני טועה, שגם נשים שלא מוכרות על ידי הרווחה, והן פונות בעצמן. אתן מבקשות אישור של משטרה, רווחה?

מבקשים הוכחה שבאמת, איזה שהיא הגשת תלונה. אני לא יכולה לבוא ולקבוע סתם שאישה היא נפגעת אלימות כי היא אמרה לי. אני צריכה איזה שהיא הוכחה. וברגע שהיא מביאה לי הוכחה היא מקבלת אוטומטית שלושה חודשים עד שהיא תהיה מוכרת ברווחה כאישה נפגעת אלימות. ותקבל את כל הסל שלה ואת הטיפול שלה כאישה כזאת.

אם אנחנו רוצים באמת גם להגדיל את זה, אז באמת צריך איזה משהו.

תכף נגיע. אני רוצה לדעת בדיוק מה קיים. קודם כל תרשמי לך את ההערה של חה"כ קריב וגם מאתנו.

רק שאלה, יש כאלה שבדיעבד לא מוכרות כנפגעות? כאלו שקיבלו ולא מוכרות?

מטי, שנייה, כדי שלא נקפוץ, תרשמו את השאלות. תכף אני מעבירה לכם גם את השרביט. אתה לא רוצה לדבר על החוק? תרשמי לך. קודם כל, לא יכול להיות שאין דיפרנציאציה במדרג בין אישה שיש לה שני ילדים לאישה שיש לה שבעה ילדים. כן צריך לעשות על זה חשיבה מחודשת בתוך המשרד. כן הייתי רוצה לדעת את המספר, לאמת את המספר. זה משנת 2021, אני רוצה את המספר עד סוף הדיון של 2022ושנת 2023. ואמרנו שיש מדרג נוסף שזה הולך ויורד, נכון? גם להבין למה זה הולך ויורד.

מה הקריטריונים.

חברי הכנסת, אתם רוצים לדבר לפני משרד הרווחה? כי אחר כך אנחנו נחזור גם לשיכון.

אני צריך ב-11:00 לצאת לדיון אחר.

אז בבקשה חה"כ קריב, גם תספר לנו על החוק.

ברשותך פנינה שתי הערות, משפטים מקדימים, אפילו לא הערות. האמירה הראשונה, וחשוב לומר אותה לפרוטוקול, מי שהיה צריך לצאת מדירתו זה הגבר האלים ולא האישה. המציאות הזאת שבה אישה ולרוב גם ההורה המטפל בילדים הוא זה שיוצא, כבר נקודת הפתיחה מאוד קשה ומאוד בעייתית. אבל ברור שזה גם מה שראוי לעודד במקום שיש אלימות, כי הכי חשוב זה ההגנה על הנשים. שתיים, הדיון הזה הוא חלק מדיון יותר רחב שאת בוודאי מכירה וקיימת על מעטפת התמיכה שניתנת לנשים שסובלות מאלימות. נשים שיוצאות ממקלטים, נכנסות למקלטים וכאלה שמשיקולים שונים לא עוברות דרך מקלטים וצריך להסתכל על נושא הסיוע בשכר דירה או דיור ציבורי כחלק ממעטפת הרבה יותר רחבה שמסייעת לחזור לחיים תקינים ובטוחים לאותה נפגעת אלימות.

לגבי הנושא הספציפי אני מבקש רגע לעשות הבחנה בין כמה דברים. ברור שצריכה להיות מדרגה מסוימת שבה הרשויות צריכות להגדיר אישה שסובלת מאלימות בזוגיות כזכאית לדיור ציבורי. זה לא רק העניין של גובה התמיכה. כולנו כאן מקווים לתקן את הכשלים האדירים בתחום הדיור הציבורי ואנחנו בכלל צריכים לשאוף למצב שבו באמת אפשר לתת דיור ציבורי.

בלי הבחנה כלכלית אתה אומר.

בלי הבחנה כלכלית ובהתאם לגודל המשפחה.

אם היא ביקשה. יש הבדל בין להכליל את כל הקבוצה ולומר כל אישה שהיא תחת זה, לבין אישה שמבקשת.

לכן אני רגע אומר, בסדר? יש דיון אחד, והוא דיון שבו צריך לבוא ולומר באיזה סיטואציה אישה שנאלצה לעזוב את ביתה על רקע של אלימות זוגית או משפחתית צריכה להיות מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי, כמו שיש אוכלוסיות אחרות שמוגדרות בזכאות לדיור ציבורי. ואז בתקווה אפשר לתת לה דיור ראוי ואם לא תחליף מקסימלי של סיוע בשכר דירה. בוודאי נשים שיוצאות ממקלטים צריכות להיות מוגדרות אוטומטית כזכאיות לדיור ציבורי. ואת זה, לצערי, כל הניסיונות לסדר את זה לא באמצעות חקיקה כשלו ולכן אני אומר, לי יש הצעת חוק שלא אני כתבתי, ירשתי. שאומרת שכל אישה ששהתה במקלט לנשים סובלות מאלימות מוגדרת כזכאית אוטומטית לדיור ציבורי.

זה אנחנו מדברים על מספרים לא מאוד גבוהים, וביקשנו את זה בפעם הקודמת שהיה פה דיון, שתיעשה עבודה. אז אני יודעת שמאז אמנם הנוהל זה הדבר היחיד שמגדיר הכרה בנשים שהן תחת אלימות, ממה שאני מבינה. אם כן, תקני אותי הגברת ממשרד הרווחה.

ודרך אגב, אנחנו יודעים, ונציגות המקלטים תטבנה לתאר את המציאות. אבל אני בביקור האחרון שלי במקלטים של נעמ"ת במקרה, אחת התופעות שנדונו שם היא תופעה של נשים יוצאות מן המקלט וחוזרות לבית שבו הן חוו אלימות. והנושא הכלכלי הוא פקטור מרכזי.

כמה הנתון? 30%? 30% חוזרות כתוצאה מחסמים כאלה ואחרים.

לכן אני אומר קודם כל, כל מי שכבר נכנסה למסלול הכול כך קשה הזה, אבל שיש בו רסיס של תקווה של מקלט לנשים, למשפחות, אוטומטית צריכה להיות מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי. יש דיור ציבורי, מצוין. אין, אז מדרגת הסיוע הגבוהה ביותר שמוגדרת.

תודה חבר הכנסת.

אחרי זה צריך בקריטריונים של משרד הרווחה, לא משרד השיכון, לעסוק בשאלה באיזה רגע אישה שלא עברה דרך מקלט, אבל היא מוכרת כסובלת מאלימות, גם היא מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי. בלי לעבור במקלט. יש פה שתי אוכלוסיות, אחת זה צריך להיות אוטומטית כי היא כבר עברה במסלול. והשנייה על פי קריטריונים של משרד הרווחה. ואני מאוד מקווה שנצליח להביא את הממשלה לפחות לומר שהם לוקחים על עצמם לבחון את הצעת החוק, מצידי שתבוא יוזמה ממשלתית. את היום חברת קואליציה, פנינה. אני תמיד אומר, שתבוא הצעה ממשלתית. נצמיד את ההצעות הפרטיות שלנו להצעה ממשלתית.

זה גם לא חייב לבוא בחוק.

בסדר גמור.

אני רוצה לומר לך, הגדלת הראש צריכה להיות כזאת ששר לוקח מספיק מנהיגות, יודע להכניס את זה לתוך התבחינים השונים ומגדיר את זה. לא כל דבר צריך להיות בחוק.

פנינה, הלוואי וזאת תהיה תשובות השר, אין בעיה.

בסוף מה אומרים? אומרים מדינת ישראל רוויה בחוקים.

אז הנה, כיוון שהשר יצטרך להתייחס להצעה, כי היא בנושא של דיור ציבורי, אז הנה, יש כמה שבועות כדי לבוא. אם יעלה השר ויאמר אנחנו לוקחים על עצמנו להכניס את יוצאות המקלטים כזכאיות אוטומטית לדיור ציבורי ונפתח עבודה עם השר מרגי, שר הרווחה, איך מגדירים נשים שלא עברו דרך המקלטים ברגע מסוים, בתבחינים מסוימים, כזכאיות אוטומטית.

תודה חה"כ קריב. תודה. חה"כ לימור סון הר מלך, בבקשה.

אז קודם כל אני הייתי רוצה לקבל תשובות על השאלות שאני שאלתי.

תגידי אותן.

לא, אז אני שאלתי ביחס לאותן נשים. השינוי של התקנה הזאת, כמה בשנה הזאת. מה הנתונים של השנה הזאת?

אני בודקת.

אז אני אשמח לקבל.

כן. היא תיתן לנו עד סוף הדיון.

גם הייתי רוצה לדעת באמת למה, באמת אמרת שיש מדרגות, שזה פעם ראשונה שאני שומעת שיש מדרגות. מה?

שנה ראשונה 1,370. אנחנו מדברים על שנה שנייה 1,104.

כאילו שכר השנה הממוצע יורד משנה לשנה בישראל.

ולמה, אני רוצה לדעת למה נקבע הסכום הזה?

זה גם לא מיטיב עם המצב. במיוחד שלא עושים הבחנה לגבי מספר ילדים.

אז אני רוצה להבין קודם כל באמת למה הסכום הזה נקבע. ומה, בעצם על פי מה? מה הנתונים היו כשקבעו כזה סכום? שבאמת הוא כלום ושום דבר. והייתה לי עוד שאלה.

צריך להודות על האמת. אם אישה ניגשת ומבקשת עזרה זה כי כנראה היא סבלה גם מאלימות כלכלית. תזכרו את זה. אני הייתה לי שיחה מאוד מצמררת עם חברה שבמקרה אני פוגשת אותה במכולת. אז היא אומרת לי, דווקא הבעל חיכה בחוץ והיא אומרת לי אני ניסיתי לברוח ממנו. בוודאי שלא אסגיר אף פעם פרטים. אבל נוצר מצב שכל השליטה הייתה אצלו לפני שנה פלוס ואני מצאתי את עצמי רעבה ללחם, מנותקת מכל. שחזרתי ועכשיו אני אוספת שקל לשקל עד שאני אהיה מספיק חזקה לצאת.

נזכיר שיש גם הצעת חוק על אלימות כלכלית.

תזכרו שאישה שחוזרת זה לא משנה מה המעמד. לא משנה איפה היא גרה ובאיזה וילה היא תגור ובאיזה תנאי מחיה. יכול להיות שכל השליטה של הכסף היא אצל הבעל או בן הזוג ואתן צריכות תמיד לשים את זה לנגד עיניכן. כך שה-1,000 ומשהו שקלים לא יעזרו.

אז אני רואה שכן יש דיפרנציאציה, כמו שאמרת. יש פה. היא כן קיימת. אבל אני רואה שזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע כשאני קוראת את המספרים, יותר מדכא. אבל אני כן אשמח להתייחסות גם על זה שבאמת, על הסכומים ביחס לכמות הילדים.

אני אגיד שאני חושבת שזה משהו פתיר.

לא, כי זה הולך ופוחת עם הגיל.

לימור, אני חושבת שהמגמה היא חיובית, של המשרד. אין לי ספק, צריך גם לומר ביושר. כי בסוף כשחושבים על אותה אישה שעדיין לא מוכרת ברווחה ונותנים את השלושה חודשים, אתם בכיוון הנכון. שינוי המספרים צריך להיות קודם כל כלפי מעלה.

השאלה אם המספרים האלה עוזרים לה לקום ולצאת מהמעגל הזה?

לא. צריך להשוות את זה למי שממתינה. אני אומרת באופן חד וחלק. המון נשים ממתינות היום עם בן זוג, אני מכירה את אוכלוסיית הממתינים. והמצב שלהם הרבה יותר טוב ממצבה של אישה שיכולה להיות עכשיו תחת אלימות עם ילדים קטנים. ולכן בסוף המדינה האינטרס שלה זה לעזור ולהעביר עד אחרון השקל למי שבאמת צריך ובאמת למי שזקוק. וזאת אוכלוסייה שזקוקה. צריך לפנות לדעתי גם אנחנו ולראות.

אם אפשר רק הערה לגבי השאלות של חברת הכנסת. אין לי תשובות על השאלות. אני רק אציין שסכומי הסיוע נקבעו בנוהל שיצא ב-2002 ומאז הם כמעט ולא עודכנו.

אבל מי קבע, על סמך מה?

תודה.

זה מידע שיש לי להוסיף.

תודה. זה למשל מידע שלא הבנו. את מבינה? זה בדיוק כמו עם המענק ההוא כשהן יוצאות. זה דברים שהיו. מה זה עודכן? בואו לא נערבב אותנו. אני גם מרגישה עכשיו טיפשה. אם זה נקבע ב-2002 אז מה אני, על מה בירכתי?

על הנוהל, על הנוהל.

אה, על השלושה חודשים. חוץ מזה בעצם שום דבר לא התקדם.

התחדש, לרעה, אני מוכן לעדכן.

תכף נשמע את הארגונים. מזל שהארגונים נמצאים. חה"כ מטי הרכבי, בבקשה.

תודה גברתי יושבת-ראש. בקצרה, כי באמת הסוגיות צפו כאן במלוא עוצמתן. ראשית, אני כן רוצה לברך על התיקון בנוהל לגבי השלושה חודשים. כי זה חשוב ובסוף קובע גורלות. אז על זה תודה. כן צריך לטעון על המחירים.

אני רוצה לומר משהו באמירה הכללית. הרי חברה בסוף נמדדת ביכולת שלה לתמוך ולסעוד את החוליות החלשות. וכאן מדובר בחוליות חלשות שאנחנו יודעים במובנה שיש מחסור במקלטים.

מוחלשות, מוחלשות.

מוחלשות. גם חלשות, לא רק מוחלשות.

לא, הן לא חלשות הנשים האלה. ברגע שהן תחת אלימות זה מישהו פה מדכא ודורך עלייך. ואם המדינה לא יודעת לסייע גם המדינה דורכת עלייך.

את חודה של עברית אני לא כל כך יורדת.

לא, זה תחום, זה תחום שאנחנו עוסקים בו הרבה.

אז אני לא באה מהתחום. אבל בסוף בזה אנחנו נמדדים, באיך אנחנו מטפלים בחוליות המוחלשות. ואנחנו יודעים שיש מחסור במקלטים ואנחנו יודעים שיש מחסור בדיור ציבורי. כך שלהכניס את הנזקקות לתוך כל מיני מענים כאלה מראש הן בחסר. אז לכן אני מברכת על העדכון הזה של הנוהל שנותן את הארכה הזאת רגע להגדיר כנפגעת.

מאוד חשוב לי, במיוחד אם אני שומעת שזה לא עודכן מ-2002. אנחנו כחברה, כלפי האוכלוסיות המוחלשות, צריכים לפעול בחמלה. וזה מה שצריך להניע אותנו וכל אחת שצריכה את הפתרון הזה, לא יכול להיות שהשיקול הכספי ימנע ממנה לצאת ממעגל האלימות.

מסכימה איתך.

זה באמירה. וכל השאר יש הרבה עבודה.

נכון. ואפילו הרבה מעבר לחמלה. אני רוצה להזכיר לכולם, הן משלמות ביטוח לאומי, הן משלמות מיסים, הן פרודוקטיביות. אף אחד לא עושה להן טובה. בשביל זה הקופה הציבורית, אם אנחנו מתעדפים אותה, ובטח נבחרי הציבור, סליחה, פה תשקיעו.

ובחלק גדול מהמקרים יש גם ילדים.

צריך להשקיע, לא כי עושים להם טובה וצדקה. וזה משהו, זה קונספט שצריך לשנות. אף אחד פה לא עושה צדקה. בשביל זה קיים גם משרד השיכון ובכלל הדיור הציבורי. אני אגיע אליך, הפורום לדיור ציבורי. גיגי, שנייה.

יש הרבה מה להגיד.

עידו, תן לנו ככה טיפה תכוון אותנו. לא הספקתי לקרוא את המסמך של הממ"מ.

זה מסמך ישן גברתי שהוצג כבר בדיון הקודם. באמת אולי לעשות סדר לגבי הסיוע של משרד השיכון, כי הבנתי שהיה קצת קושי בהבנה. בעיקרון זה נוהל מ-2002, ובנוהל נקבע סיוע באמת לשלוש שנים, בסכום שיורד משנה לשנה. סכום הסיוע נע בין כ-770 שקלים לאישה ללא ילדים בשנה השלישית עד כ-1,370 שקלים לאישה עם ילדים בשנה הראשונה, כפי שנאמר פה. ובאמת מה שהשתנה בנוהל החדש כפי שהוצג פה על ידי נציגת המשרד זה בעצם איזה שהיא הרחבה של אוכלוסיית הזכאויות גם ללא אישור.

של השלושה חודשים בגלל החירום.

נכון. אבל סכומי הסיוע, כפי שאמרתי, בעצם כמעט לא עודכנו מאז שהנוהל נקבע, משנת 2002, לפני 20 שנים.

22 שנים. למה שמדובר בנשים אין צורך להעלות, אין צורך לעדכן? תחזרו, זה אמור להיות צמוד למשהו.

לא לפי הנוהל.

לא צמוד לכלום.

תחזרו, תעדכנו את הדבר הזה. זה בושה וחרפה אם זה קיים מ-2002. מה קרה? אין חדשנות במשרד הזה? לא מתחדשים?

בכלל לא, הם לא מוכנים. אני אסביר גם למה.

לא, זה לא מקובל עליי. אני לוקחת את כל המחמאות שנתתי, חוץ מהשלושה חודשים האלה. אין דבר כזה. אין דבר כזה. הנוהל הזה שווה לפח, לפח אם אתם לא יודעים לעדכן את התקציבים. מה, לא עלה השכירות? לא עלה הדיור. הדיור נשאר באותו מקום? לא, היום במיוחד, היום יותר מתמיד. הסכומים של השכירות, הסכומים של הדיור הם בלתי אפשריים.

אני מציע לבנות פשוט את כל המקלטים לנשים מוכות מעבר לקו הירוק. ואז יהיו כספים קואליציוניים.

יש אחד.

לא אחד, אני מציע להעביר את כולם. אם לימור הייתה פה היא הייתה תומכת. זה היה רגע נדיר של הסכמה אופוזיציה קואליציה. אני מבטיח לכם לא הייתה בעיה.

תודה.

כמה מיליארדים של כספים קואליציוניים יש בתקציב?

אני מבקשת, גם לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו מדברים על, אם הפרזתי, 2,000 נשים, זה מה שהספקתם לתת בשנה מתוך אוכלוסייה של עשרות אלפי נשים שסובלות מאלימות? אני חושבת שזה משהו שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לא לעדכן. זה לא רק לעדכן. את צריכה לחזור, לדרוש מהמנכ"ל אצלכם ישיבה על הדבר הזה. או הסמנכ"ל שאחראי עלייך. אלא אם כן, אני ראיתי שאת אמונה על אגף פרט, אבל לא יודעת מה זה אומר מבחינת המדרג. את מנהלת אגף?

לא, אני לא מנהלת אגף. אני מתחת למנהל אגף.

ומי הסמנכ"ל שאת תחתיו?

ענבר שור מנהלת.

את חוזרת, השבוע את מדברת איתה. שתלך ותביא סכומים מעודכנים לקראת התקציב. אנחנו נגבה את זה בוועדת כספים.

קיצצו בזה, אגב.

אני יכולה להגיד שאנחנו פועלים בכל דרך להוסיף תקציבים, אבל לצערי זה לא צולח.

אין לא צולח 20 שנים, אין, אין. זה לא מקובל עליי. אני תמיד אומרת פה, אין רק מנהיגות של נבחרי ציבור, יש גם מנהיגות של פקידות בכירה. אין דבר כזה לא צולח. אין דבר כזה. אני ראיתי פקידים שאני הייתי שרה, שידעו להילחם מולי כמו לביאות על תקציבים. והסבירו לי את זה בסופו של דבר. תלמדו לעשות את זה. זה התפקיד שלכם.

מה שמדהים שניחא אם היה פה ויכוח על גודל האוכלוסייה. בסדר? זאת אומרת אם היו באים ואומרים תראו, כל האוכלוסייה של נשים שסובלות מאלימות זוגית, משפחתית, זה מעגל מאוד רחב. קשה להגדיר תבחינים, אנחנו מפחדים מאירוע תקציבי. אז בואו נלך למשל על יוצאות המקלטים. בואו נלך על נשים שהגיעו לשלב מסוים בהליך המשפטי. אבל אנחנו אפילו לא נמצאים במצב שהאוכלוסייה הכי מצומצמת והכי מובחנת. נשים שיוצאות ממקלטים ועכשיו השאלה האם הן תחזורנה לבית האלים או שהן יוצאות לדרך חדשה. אפילו הן, שמדובר על מאות נשים בשנה. מאות, לא אלפים. אפילו הן לא.

אני רוצה שתגידי לי גם כמה זה יוצא בינתיים.

אני אגיד לך, פנינה. זה 2,000 שקלים. זה היה צריך להגיע ל-2,000 שקלים.

תיקח לי משהו ממוצע. תיקח לי, תעשה 1,100. נגיד הממוצע, עם כל הנשים שבלי ילדים, כן ילדים. כפול 1,600. תגיד לי כמה זה יוצא בשנה.

בכל מקרה אם היו מצמידים רק לשנה זה היה 2,000 שקלים. 1,900 ומשהו.

1,700,000. אנחנו מדברים על כ-12 מיליון בשנה. זה טיפה, טיפה בים מהתקציב של משרד השיכון. לאוכלוסייה שכל כך זקוקה לכם. נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת אישה לאישה, בבקשה.

בוקר טוב גברתי. אני באמת רוצה רק עוד השלמה לפני שנדבר על הנושא הארי. כבר באמת כמו שאמר חה"כ קריב, התבחינים כבר ישנם. המחוקק הישראלי כבר הכיר באמצעות החוק שנדון בשבוע שעבר של יוצאות מקלטים ואותה קבוצה שצריכה להיות לפחות הנחשונית בהטמעה של הדבר הזה. ואז המספרים עוד יותר נמוכים. אנחנו נמצאים באמת רגע לפני התקציב. מה יקרה? כי אני כבר 17 שנים בשטח וכל הזמן אומרים לי ככה זה. מתי יפסיקו להגיד לי ככה זה, ובינתיים שכר הדירה רק הולך ועולה. זה לנושא של הדיור הציבורי. ובאמת הבקשה שלנו ושזה יהיה לפרוטוקול וגם אחר כך תדבר יו"ר הפורום שלנו. הבקשה שלנו היא לפחות להצמיד את הסיוע לסכום של זכאי דיור ציבורי. ואין שום סיבה שלא.

יש לנו גם מצגת קצרה שתכף נציג.

כמה יש לנו נעזרים בשכירות בדיור הציבורי?

יש לנו היום 5,800 ממתינים לדיור ציבורי. ועוד 27,00 במשרד הקליטה.

לכמה אתם מסייעים? שזה כמה עשרות אלפים.

כל המחכים לדיור ציבורי.

אז אני לא מבינה מה הבעיה להכיר בקבוצה הספציפית הזאת שאנחנו רואים שזה - - -

200 נשים בשנה.

לא, זה קצת יותר. אני גם לא רוצה גם שיוציאו את כל אלה שיוצאות מהמקלטים. אתם לא יכולים להחריג אותן. כן? למרות שבאמת זה שאלה של שר. אני מבינה שיש דברים פה שהם ברמת מדיניות, של שרים.

פנינה, אבל אני רק רוצה לומר. אני כמובן מסכים איתך לגבי הרחבת הקבוצה. אבל אני גם בכוונה רגע רוצה, ושלא ישתמע שאני רוצה להקטין את הקבוצה, אני רוצה להגדיל. אבל יוצאות המקלטים צריך רגע להבין, אלה נשים שצריכות לקבל החלטה. יש נשים שנשארות במקלט כי אין להן לאן ללכת. אז אין פנוי במקלט לאישה הבאה.

בוודאי. אבל אנחנו, אם יש נשים שיודעות שהן לא צריכות להגיד למקלטים, ואני אסביר לך גם למה.

פנינה, אני איתך.

יש משהו שתמיד יושב לי על הראש. קודם כל, לא כל אחד מתאים לה מקלט. שתיים, לא כל אחד יכולה לקחת את כל הילדים. גם אם הם קטינים. ידעת את זה?

ודאי.

אז זה דבר שהוא בלתי נסבל. זה פשוט משפט שלמה. תמיד אמרתי את זה. בלתי נסבל שאמא תצטרך להחליט אם היא מצילה את החיים שלה ולהשאיר מאחורה את הילד. אז לכן אין לכם בכלל אופציה אין לכם תזוזה. אתם צריכים לעזור להם, נקודה. עכשיו, אני מבינה שיש דברים שהם לא לפתחם של הפקידים. אבל אנחנו נצטרך לדבר עם השר גולדקנופף.

אני הסתכלתי על הממוצע של שכר הדירה, של ועדת שכר הדירה שעלה ב-50% ב-20 שנים האחרונות.

אה, ולפי זה הצמדת?

לא, יש את המדד ויש גם את שכר הדירה.

לא, אל תציעי להם 2,000. זה צריך להיות בדיוק מה שנאמר פה, להשוות את זה לזכאי הדיור הציבורי.

הזעקה היא שזה לא עודכן. אבל אני אומרת, זה היה המינימום שנדרש.

אוקיי. עפרה?

אני אפתח ואז עפרה תמשיך. אני רוצה להתייחס, אנחנו דיברנו על זה, היינו כאן לפני שבועיים ודיברנו בדיוק על זה.

על דירות המעבר.

אני רוצה להגיד בקליפת אגוז על מה אנחנו מדברות.

רגע, בואי נתחיל רגע לפני. אתן קיבלתן מאז איזה בשורה שמגדילים?

לא.

שנייה. משרד הרווחה, חזרת אליי עם תשובה לגבי ה-40? הדירות מעבר. מי בזום?

רונית תתייחס בזום.

אנחנו זוכרים שבתחילת שנה עשינו דיון, בשנה הקודמת. ואתם בישרתם לי שיהיה 40 דירות מעבר. ואז גילינו לתדהמתנו בדיון שהיה כאן לפני שבועיים שלושה שזה עדיין על 20 ושלא מימשתם את מה שהובטח.

ההרחבה של דירות מעבר הן נעשות בהתאם לצורך. אישה צריכה לתת ממקלט לדירת מעבר. אם אין דירה פנויה אנחנו עושים הרחבה בהתאם לצורך. כך עשינו לאחרונה.

את חוזרת עוד פעם על התשובות שנתת לי בפעם הקודמת. אני נתתי לך שיעורי בית וביקשתי תבדקי בבקשה מה קרה עם ההבטחה שהיא כתובה שחור על גבי לבן. אתם לא תעשו לעג מכנסת ישראל ומנבחרי הציבור, ובטח לא ממני שאני משתדלת מאוד לבצע את תפקידי נאמנה כאן כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

הרחבה גורפת בהכפלה של הדירות היא פוגעת אפילו בעמותות, כך שאם אין צורך והם צריכים להחזיק דירה בצוות לשווא. לכן הרחבה צריכה להיעשות על פי הצורך.

רונית, את חוזרת, רונית, את לא עונה לי על השאלה. נאמר מפורשות על ידי הרווחה שיהיו 40 דירות. את השיקולים של יפגע, לא יפגע, כאשר העמותות פה אומרות חד משמעית שזה לא פוגע, אני לא מצליחה להבין.

אוקיי, אז אני רוצה להסביר. יש לנו מדיניות משרד. ואישה לבד במסגרת של דירת מעבר זו, במסגרת של כלל השירותים שניתנים, שהמשרד אחראי אליו ואת מסגרת חלוקת המשאבים הקיימים לצרכים הקיימים זה המענה האפשרי במסגרת מדיניות המשרד.

טוב. אני אקריא מה כתבתם לי. תגובה של המשרד של מנכ"ל משרד הרווחה. אני פשוט המומה, המומה. 14 במרץ 2023, הסעיף האחרון: "המשרד נמצא בשלב של אחרי התנעת מכרז לשני מקבצי דירות של 12 דירות בכל מקבץ. סך הכול יהיו 45 דירות לנשים וילדיהן. בנוסף, במסגרת גיבוש המדיניות ובחינת הצרכים המשתנים של הנשים נבחן מודל העבודה של דירות מעבר לאור הצורך של הנשים בפרטיות ועצמאות ובקושי של חלקן לחלוק דירות". אז מצד אחד אמרתם מפורשות, המנכ"ל שלכם, שעולים ל-45 דירות. ואתם בוחנים גם את העניין של הפרטיות שהעלינו פה בדיון. אז התשובות שלך לא מכבדות לא אותך ולא את המשרד.

גברתי יושבת-הראש.

יש לפעמים תוכניות שמתכננים, אבל הם צריכים להיות, להתחשב. אנחנו נמצאים במשרד שנותן משאבים לצרכים מרובים.

מה זה קשור? אז ישלמו הנשים המוכות?

גברתי, שנייה. אדם חכם מאוד ובקיא מאוד שבמקרה גם נמצא בחדר, עדכן אותי שלא רק שלא מורחבים מעגלי הזכאות, אלא אני מבין שבשנים האחרונות גרעתם אלפי נשים נפגעות אלימות ממעגל הזכאים, כיוון שכיום נשים לא יכולות לפנות על רקע של אלימות קשה במשפחה לוועדת החריגים לדיור הציבורי. אז בעצם אנחנו נמצאים במצב שהיום חסמתם, משרד השיכון, וכנראה משרד הרווחה לא מוטרד מזה, כי הוא לא דופק על השולחן. אבל אני מבין נכון להיום ככה: אישה שסובלת מאלימות קשה, מתועדת, מוכחת, והיא לא עומדת בקריטריונים הרגילים לדיור ציבורי, כי מה לעשות שזה לא קריטריון, לא יכולה לפנות היום לוועדת חריגים, כי רק אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית יכולים לפנות לוועדת החריגים?

תרשמי לך את השאלה, אנחנו נחזור לזה, כי זה באמת מדבר על הקריטריונים.

אז בעצם גרעתם. נתתם שלושה חודשים של גזר קטן ונבוט ענק שאישה לא יכולה לפנות לוועדת חריגים כי היא סופגת כל ערב מכות בבית.

אני אומרת את זה חגיגית, לנהל מאבקים אנחנו יודעים, ולא רק בתוך הדיונים. וחבל שזה יגיע למצב שהשר שלכם בסוף יסבול מהדבר הזה. אני אומרת לכם, אני אוביל פה מאבק, אנחנו לא נוותר.

במקרה הספציפי הזה זה לא יעזור. כי השר חושב שמה רע בו?

יעזור ועוד איך, זה לא כסף פרטי ולא עסק פרטי של אף אחד. של אף שר, של אף מנכ"ל. והתשובה, גב' צור, אני לא כל כך מצליחה להבין. בואי תגידי לי מה אמרתם. אז שיקרתם?

לא שיקרנו. אלה היו התוכניות, אלה היו הכוונות. אבל במכלול הצרכים כשהמשרד שוקל את מכלול הצרכים במסגרות התקציביות הקיימות בנושא של חלוקת המשאבים לכולם - - -

יש פרוטוקול של הדיון שקיימתם בנושא סדרי עדיפויות? אפשר לראות אותו? ואם לשיטתכם הוא חסוי, אז תעבירו את זה כחסוי לוועדה בכספת.

ומי ניהל באמת, גם מי ניהל את מכלול הצרכים.

איפה הדיון? מתי התקיים הדיון ששכלל בין אישה שהיא וילדיה סופגים מכות כל ערב בבית לבין צרכים אחרים.

ואיזה רמה? האם זה היה בדרג מנכ"ל או האם זה נסגר אצלכם באגף?

סליחה, אני לא יכולה להתאפק, ולומר שהתוספת במקרה, יש אפשרות של ערוץ של עדכון תעריף לאותן מסגרות שקיימות והתוספת היא 1,700,000.

אל תדברו איתי על תעריפים. היא אמרה שבעצם זה פוגע בכם. יש לכם משהו להגיד?

זה לא פוגע בנו. יש אפשרות שכבר מוטמעת היום בתוך החוזה שלנו. הם נורא נהנים להיתלות בזה שאנחנו על חשבוננו שוכרות דירות כדי לאפשר לנשים את הפרטיות. והקופה הציבורית יכולה להשתתף בזה וזה יעלה לה 1,700,000 שקלים בשנה.

כשאתם אומרים פתחנו, זה?

עמותת אישה לאישה.

זאת אומרת עמותות שמשכירות דירות.

כמה תקורות? אתם כמעט ולא לוקחות תקורה. להיפך. רגע, אני לא סתם. 60% מהפעילות היא?

60% מהתקציב של משרד הרווחה.

והנושא של הדירות זה הרבה יותר, זה לא ככה. הפערים הם שונים.

עפרה, אני רוצה שתגידי לי את דעתך.

עפרה ג'ניאו, יושבת-ראש עמותת אישה לאישה. אנחנו הצגנו פעם קודמת את הנושא של דירות המעבר ויש פה שתי סוגיות. הסוגייה של הפרטיות. כי מאז 2002, על פי המכרז של דירות המעבר אמורות לגור שתי נשים עם ילדיהן בדירה אחת. זה לא משהו שיש לו היתכנות לדבר הזה. ולכן אנחנו שמות אישה אחת בדירה.

אתן שמות אישה אחת בדירה. ויש ביקוש? אני רוצה שתגידו לי את הביקוש. כי יש טענה הזויה של הרווחה שאין צורך.

בוודאי שיש ביקוש.

אפרופו, התחלתם בצרכים ואז אמרתם לא, אבל יש צרכים אחרים של המשרד. שזה עוד יותר בעייתי.

אבל אם ברשותך אני יכולה להפנות את השאלה לגב' רונית צור. היא אמרה שהם פותחים דירות לפי הצרכים. אני רוצה לשאול, האם אנחנו מגלות צורך של דירות נוספות, האם אנחנו יכולים על חשבון המכרז שיש לנו אפשרות להגדיל אותו עד מאה אחוז לפתוח דירות ולקבל את התקצוב? אם זה הולך לפי הצרכים, זה הכי טוב בשבילנו. אנחנו נפתח דירות. ואני רוצה לשאול האם אנחנו נקבל את התקצוב ממשרד הרווחה על הדירות האלה, לפי הצרכים.

את יודעת, כהערת אגב, הערת ביניים, אני לא, אתם יודעים שאנחנו עכשיו עוסקים בתקציב נוסף, בעדכון תקציב 2024.

אתה חבר ועדת כספים?

לא, אני אורח.

אבל אנחנו לא יכולים לתת. שנינו אורחים שם ואנחנו לא ניתן לזה לעבור.

גברתי יושבת-הראש, אתם יודעים שכאשר מגישים את ספר התקציב צריך לעשות ניתוח מגדרי, זו הוראת חוק. אני ממש לא בטוח שראיתי במסגרת עדכון תקציב של 2024 בהיקפים של מיליארדים ניתוח מגדרי. אני אעשה על זה היום את הבדיקה.

של כל משרד.

כן, אמור. זה מה שאתה מקבל בספר הכחול.

אמור גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר.

אני מציע שנעמוד, גברתי יושבת-הראש, שנעמוד, כי אין לי ספק שהקיצוץ הרוחבי בתקציבי הרווחה והקיבוץ המופרך בתקציבי תוכניות החומש הראשונות שייפגעו זה 51% מאזרחי ישראל. ועל זה כמובן אין ניתוח. נפנה על זה אולי ביחד ליועצת המשפטית של הכנסת למה לא הוגש ניתוח מגדרי.

ולממשלה.

כן.

הגברת צור. עפרה, סליחה.

כן, היום המצב הוא שיש לנו ממשרד הרווחה תקצוב ל-22 מסגרות. זה אומר אמור לשרת 44 נשים. מתוך זה 11 מסגרות הן שלנו, של העמותה שלנו. והמסגרות האלה, על כל מסגרת, אנחנו על חשבוננו שמות שתי דירות על מנת שנשכן כל אישה בדירה לבד. עכשיו, הפער הזה, שלא לדבר שגם לדירה אחת הפער הוא בשכר הדירה הוא קרוב ל-90%, כן?1 כי מאז 2002 התעריף הזה לא עודכן. שלא לדבר שמחלקים את זה לשתי דירות וברור ששתי דירות שכר הדירה הוא בוא נגיד - - -

עפרה, כמה מהנשים אתן יודעות שאם לא היו מקבלות את הסיוע הזה היו חוזרות לבעל המכה?

כמה מהנשים?

אתן הרי מדברות איתן.

התוכנית הזאת, וזה לא אנחנו, זה המחוקק הישראלי.

לא מחוקק, אל תדברי איתי בחוקים. אני רוצה שתדברי איתי מהניסיון שלך, מהחוויה שלך, מהשיחות עם הנשים.

מה זאת אומרת? מהניסיון שלנו זה מה שעושה את ההבדל. אנחנו מייחלות להאריך את השהות בדירת המעבר. כי אני חושבת שכל בר בדעת מקצועי, ואני בטוחה שעל העניין הזה רונית לא תחלוק איתנו. התהליך הטיפולי לא מתחיל ונגמר בשהות של כמה חודשים במקלט. ואישה שרוצה לבנות ולעמוד מחדש על הרגליים זקוקה לתקופה ארוכה וזקוקה לתמיכה.

תודה. דני גיגי. אני רוצה שכולכם תהיו קצרים עכשיו, כי אני אצטרך לנעול את הישיבה הזאת כי יש לי עוד ועדה. אבל מהזווית שלך.

אני קצת מתכווץ פה מאז שהתחיל הדיון, בגלל שאת שאלת פה הרבה פעמים מה השתפר ואני רוצה להגיד מה נהיה הרבה הרבה יותר גרוע. קודם כל, כמו שהוזכר פה, ועדת חריגים כמעט חוסלה. הרבה מאוד מהנשים שקיבלו זכאות לדיור ציבורי, נשים שסובלות מאלימות, עברו דרך ועדת חריגים. והיום הן לא יכולות לקבל את הזכאות הזאת כי ועדת חריגים עברה שינוי כזה שהמשקולות כדי בכלל להגיע לוועדת חריגים הן משקולות שמאפשרות רק לנכים להגיע אליה.

למה אז אמרת קודם את ועדת חריגים אם לא כך המציאות?

היה דיון בבג"ץ. יש דיון כרגע שהוא נמצא בבג"ץ בדיוק על הסיפור הזה. ובג"ץ בעצם כפה על משרד השיכון.

בג"ץ שמי הגיש?

האגודה לזכויות האזרח בשותפות איתנו. שבעצם דורש, השופטים בדיון האחרון דרשו ממשרד השיכון להביא תבחינים חדשים. והתבחינים החדשים האלה, גם לעמדתנו וגם לעמדת אחרים, צריכים בהחלט לכלול גם נשים שסובלות ונפגעות אלימות.

איפה התבחינים? עד מתי קבע בית המשפט?

הוא נתן להם איזה תקופה מסוימת. אבל הם אמרו שזה ייקח להם זמן ושהם יביאו את זה.

מתי זה יהיה?

אנחנו בוחנים את זה בימים האלה.

מתי ההנחיה הזאת של בית המשפט?

לפני שבוע בערך זה התקבל.

לפני שבוע. ניתן לנו 30 יום לחזור לבית המשפט.

תתייעצו גם עם האנשים שעוסקים בפועל, כדי שיסבירו לכם איך אתם - - -

אנחנו לקחנו את זה בחשבון.

לא, אתם מתייעצים, עושים שיתוף ציבור?

לא.

אז תעשו בבקשה שיתוף ציבור, עם מי שמכירים את האוכלוסייה ויודעים מה החסמים. יש לכם פה לא מעט ארגונים שאתם יכולים להבין בדיוק, כי הם פוגשים את הנשים האלה. אגב, זה לא רק המלצה, שיתוף ציבור זה כבר מדיניות.

חייבים לעשות את זה.

בוודאי, זה חייב. לשמוע. אתם תגלו הרבה פעמים שיכולים לסייע לכם במקום להגיע כל פעם לבג"ץ.

עלו פה עוד כמה שאלות ממש חשובות. קודם כל, נושא ההצמדה של הסיוע בשכר דירה. אתם יודעים מה התשובה של משרד האוצר? אגב, הטענות שלי זה לא למשרד השיכון בסיפור הזה. אתם יודעים מה הטענה של משרד האוצר? שאם הם יעלו את הסיוע בשכר דירה אז מה שיקרה זה שהמחירים של הדירות יעלו. והם צודקים. המחירים של הדירות של השכירות יעלו אם הם יגדילו את הסיוע בשכר דירה. למה? כי המודל הזה כושל. הוא כושל. הסיוע בשכר דירה לא מסייע כבר שנים לאותם אנשים. הוא בעיקר מסייע לבעלי הדירות. לא אני אמרתי את זה. זה בנק ישראל אמר את זה. הציגו להם דוח משמעותי.

תישאר איתי ברמת המיקרו על הנושא.

אוקיי. אז אני אומר שבכלל במודל של סיוע בשכר דירה יש בעיה בסיוע לנשים שסובלות מאלימות. והבעיות הן גדולות. הן לא יכולות לשכור בתים, הן לא מוצאות בתים, לא רוצים להשכיר להן דירות. אין להן ערבויות, אין להן את היכולת להתמודד עם בעלי הדירות. הן גרות בדירות שהן חורבות הרבה פעמים. גם כשמשכירים להם כבר דירה הדירה היא הרוסה והם לא יכולים לחיות בה. יש פה מכלול של בעיות שמשרד השיכון ומשרד האוצר בורחים מההתמודדות איתם, פשוט בורחים. הם לא רוצים להתמודד עם זה. לכן הם מציעים את הפתרון של סיוע בשכר דירה. אני בעד להעלות את הסיוע בשכר דירה, אל תביני אותי לא נכון.

אבל זה לא הפתרון היחיד.

אבל זה לא הפתרון.

זה חייב להיות תמהיל של פתרונות.

בדיוק.

זה חייב להיות תמהיל של הקדמת העדיפות בתור לנשים שבאמת מבינים שהסיוע בשכר דירה לא יעזור להם. וסיוע בשכר דירה. ועל זה כמובן את ההשלמה של דירות המעבר.

עכשיו נושא התקציב, הנושא האחרון. תראו, בתקציב האחרון שהיה הקודם נתנו תקציב ל-1,700 דירות. משרד השיכון בשלוש שנים האחרונות קנה 100 מתוך התקציב של ה-1,700 אני מדבר.

שזה מה שנלקח בהחלטה של שר השיכון אלקין.

בדיוק. 100. זה מה שקנו מתוך ה-1,700 שנתנו להם תקציב. הם לא רוצים לקנות דירות. משרד האוצר לא רוצה שהם יקנו דירות. הם לא פועלים מספיק כדי לקנות דירות. אם הם קונים דירות זה רק מתקציבים קיימים של מכירת דירות שנמכרו. הם לא משתמשים בכסף. בתקציב הנוכחי, אני רק רוצה להזכיר עוד אחד, בהקשר של סיוע לשכר דירה. יש קיצוץ בסיוע בשכר דירה. והקיצוץ הזה הוא קיצוץ לקשישים עולים. אמנם הוא לא לנשים שהן נפגעות אלימות. אבל הקשישים העולים סופגים קיצוץ עכשיו בסיוע בשכר הדירה. מה שאלקין השיג, שאת התייחסת אליו לפני כן.

אבל הבנתי שיש, אוקיי.

יש קיצוץ. אלקין השיג באמת הישג שדיברת עליו מקודם של העלאה לתקציב, זה מקוצץ בתקציב. תסתכלי בתקציב הנוכחי, זה מקוצץ. הורידו את ההעלאה הזאת, הם חוזרים לנקודת אפס. הסיוע בשכר דירה מודל כושל. ואת זה צריך להבין פה. בשביל זה אני פה. כושל.

תודה גיגי. תראה, דווקא כמישהי שגדלה בדיור ציבורי. אני חושבת שהסיוע בשכר דירה, נכון יש לזה השלכות מקרו בדרך כלל על שוק הדיור, אבל לא תמיד. יש אנשים שזה כן מסייע להם ויש אנשים שזה תמהיל של פתרונות. אבל החיסול המגמה של הממשלה שהיא מנסה לחסל את הדיור הציבורי זה פשוט לבוא ולומר אותנו לא מעניינים המוחלשים ביותר בחברה.

אבל גם צריך רגע להבין, הדיור הציבורי שצריך להיבנות ב-2024 זה לא הדיור הציבורי של שנות ה-80.

ברור. זה גם לא רק לשים אותם בגטאות של שכונות.

זה בדיוק העניין.

ברור. אבל עדיין אני אומרת לך שזה צריך להיות תמהיל. וזה בסדר פה שגיגי לא חושב כמוני.

אגב, הוצג פה מקודם נתון של 2021 על 1,600 נשים. יש עלייה של 10% במספר כל זכאי הסיוע בשכר דירה. אנחנו קיבלנו אתמול בשאילתה שהגיעה יסמין סאקס פרידמן תשובה על זה שיש היום כבר 204,000 מקבלי סיוע בשכר דירה לעומת 185,000 בזמנו. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לקחת את החלק היחסי של זה, אז אתם מדברים על 10% עלייה.

תודה גיגי, תודה רבה. ענבל אביב, רכזת פורום עמותת מפעילות מקלטים. את היית איתנו גם בדיון הקודם.

נכון. אני אמשיך את הדברים שנאמרו פה. באמת אני חושבת שצריך לייצר רצף של פתרונות לנשים נפגעות אלימות.

רק מה שלא נאמר תגידו, טוב?

אני רק רוצה להגיד על הדיור הציבורי שצריך לדאוג שהדירות יהיו במצב ראוי ובמגוון של אזורים שתאפשר לנשים בחירה במידה והולכים לכיוון הזה. ואנחנו גם חושבות שצריך להשוות, כמו שנאמר, את שכר הדירה, לגובה הסיוע של הממתינים לדיור. וכשלב ראשון אנחנו חושבות שאפשר להתחיל עם קבוצה מצומצמת של נשים ששהו חודשיים במקלט, שעברו תהליך טיפולי שיקומי, כדי לאפשר להם להתחיל חיים עצמאיים. מדובר על בערך 200 נשים בשנה. זה אותן נשים שזכאיות לענק הסתגלות. שמענו את הנתונים.

שמה לעשות איתן?

להן להגדיל את הסיוע, להשוות אותו לסיוע שניתן לממתינים לדיור.

לא, הם צריכים להגדיל לכולם.

אנחנו בעד לכולם. אני אומרת כשלב ראשון. גם נדמה לי שכמות כזאת של נשים זה לא משהו שישפיע על שוק השכירות בישראל. אבל סיוע של 3,100 לאישה עם שלושה ילדים או 3,900 לאישה עם ארבעה ילדים ומעלה, זה כבר סיוע שהוא הרבה יותר משמעותי וריאלי מאשר 1,370. ולא צריך להצמיד אותו למדד אלא או לדיור הציבורי או למחירי השכירות.

תודה. אפרת רותם?

כן, אפרת רותם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני חושבת שההקשר שאנחנו נמצאים בו קצת חסר בדיון. הדיון הזה התקיים גם בעבר ואני מאוד שמחה שהוא מתקיים שוב. אבל נפל דבר ב-7 באוקטובר. כל מי שפה בחדר ידעו להגיד כבר מאז שיהיה גידול באלימות במשפחה. אנחנו כבר רואים את הגידול. שבוע שעבר היה דיון בוועדת הרווחה, עובדת סוציאלית מקריית מלאכי אמרה שיש לה גידול של 50% בפניות.

תתמקדי בנושא בבקשה.

מתמקדת בנושא. אנחנו כבר רואים את אותו גידול. בסופו של דבר, והזכרתם, אנחנו לפני תקציב מדינה. משרד הרווחה לא מקבל שקל אחד חדש.

תתמקדי בדיון. אני רוצה התמקדות. אם לא, אני לוקחת לך את זכות הדיבור, כי אני ממש ממהרת לוועדה אחרת.

פנינה, אני מתמקדת.

תודה.

אי אפשר כרגע לדרוש ממשרד הרווחה, אין לי שום בעיה להעביר ביקורת על משרד הרווחה. אין כרגע שום אפשרות לדרוש מהם. התשובה של נציגת משרד הרווחה היא תשובה הגיונית.

טוב, תודה אפרת, סיימתי. תודה. באמת. אי אפשר לדרוש מעובדות סוציאליות, סליחה אפרת. יש גבול, גבול כמה עושים על מאבק, על תקציב, על הגב של הנשים האלה. ולהגיד אי אפשר לדרוש מהעובדות הסוציאליות זה לא מקובל עליי. אני יודעת בדיוק מה היא אמרה.

לא, אבל להיפך, זה לא מה שאמרתי. אני רוצה בבקשה להסביר מה התכוונתי לומר, כי כנראה שלא הובנתי נכון. להיפך, אני אומרת שבתקציב הקרוב אנחנו צריכים לצפות את הבאות. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה גידול בתקציב לטיפול באלימות במשפחה.

את שמעת את התשובה של הקולגה שלך?

היא לא קולגה שלי.

האיגוד מבחינתי גם צריך לדעת לדבר עם הקולגות האלה כאיגוד של העובדים הסוציאליים. זה תשובה מביכה לעובדים הסוציאליים מה שנאמר פה היום. בסדר? וענבל מקבלת פה הרבה מאוד מקום. זהו, סיימתי, תודה. רוח נשית.

שלום. אז באמת רק נאמרו פה הרבה דברים חשובים. אני רק אגיד, דיברנו על אלימות כלכלית. אז כמי שמקדמות את החוק הזה כל כך הרבה שנים ומתעסקות באלימות כלכלית, לנשים אחת הבעיות בסיוע בשכר דירה, בפתרון הזה, הוא הזמניות, שזה עד שלוש שנים. לאישה נפגעת אלימות, מה לעשות? לוקח גם יותר משלוש שנים לפעמים להשתקם. לפעמים ייקח לה שש ולפעמים ייקחו לה כל החיים. ואם היא לא תשתקם ולא תעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית ותהיה עצמאות כלכלית היא תחזור למעגל האלימות.

אני אגיד שאנחנו הצטרפנו כידיד לעתירה שהוגשה בנושא ועדת החריגים ובדיון שהוגש, גם בעליון וגם הצטרפנו כידיד לעתירה מנהלית שהוגשה בבית המשפט המחוזי בנושא של ועדת החריגים, שצמצם למעשה בפועל לגמרי את היכולת של אותה אישה.

כן, זה נאמר ואנחנו נבדוק את זה כבר.

בית המשפט, אני אגיד בתור מי שנכחה שם, שהיה מאוד לא שבע רצון. הוא בעצם אמר שלא יכול להתקיים מושג של ועדת חריגים עם תנאי סף, שזה מה שקורה בפועל. ואנחנו באמת, תקווה שזה ישתנה. כי אחרת אותן נשים מצבן רק הורע.

תודה. משרד השיכון, יש לך את התשובות לשאלות ששאלנו?

2022 מימשו 1,309 נפגעות אלימות. וב-2023 מימשו 1,510.

אז יש ירידה. יש לנו ירידה. שימי לב, זה כנראה קשור לוועדת החריגים שלא נותנת להם בכלל נגישות.

זה לא קשור.

אני לא יודעת. אני רק יודעת שאתם חונקים את זה. אתם לא מרחיבים את השמיכה, לא מעדכנים את הסכומים, לא באמת מנגישים את זה כמו שצריך. ובסופו של דבר אנחנו רואים ירידה במספרים. אנחנו נעשה על זה עוד דיון. אנחנו נוציא הזמנה למנכ"ל ולסמנכ"לית הרלוונטית. אולי נעשה שבוע הבא. בעיניי זה מביש. זה אחד אולי הדיונים העגומים. בלי תשובות. את רוצה לומר משהו, נציגת משרד הרווחה?

כן. אני רוצה להגיד שקודם כל בוודאי שאנחנו מכירים בצורך לסיוע לנשים בשכר דירה, בין אם בהצמדה לדיור הציבורי ובין אם העלאה של הסיוע. אין ספק שנשים שיוצאות ממקלט וגם נשים בקהילה, אחד החסמים הכי משמעותיים שלהם זה הסיפור של שכר דירה וזה שהן לא מצליחות לשכור דירה בקהילה. ואנחנו כמובן תומכים בהעלאה של הסיוע.

נגיד שמשרד הרווחה, גם בהמשך לדברים שאמרה כאן חברתי, משרד הרווחה הוא המטרה שלו העיקרית הוא לא מתן סיוע בדיור. גם הסיפור של הנשים של דירות המעבר, צריך לזכור שגם דירות המעבר זה עוד מעבר זמני שאחרי השנה הזאת - - -

אתם רוצים להוציא נשים מהמעגל. המטרה שלכם, התפקיד שלכם, חלק מזה לדאוג שה-30% לא חוזרות לבעל המכה. בין היתר זה דירות קלט. ואני מבקשת ממך ומהקולגה צור, תחזרו, תעשו שיעורי בית. כי גם את יודעת טלי, אגב, קודם כל אני מברכת אותך על דברי הפתיחה שלך. זה הגיוני לי לשמוע מאנשי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית והרווחה. קודם כל לבוא ולומר כן, את האמת ואת הצורך של הנשים האלה. לכן אני מתקוממת של אחד פה בא ומביא את הזווית שלו ועולמו נהיה צר כמו עולם הנמלה. לא, אנחנו צריכים לראות את הנשים ואת הצרכים שלהן ולומר את האמת.

אני חושבת שהסיוע צריך להיות סיוע משולב, גם של משרד השיכון באמצעות משרד האוצר בהגדלה וגם במענקים שאנחנו נותנים, דרך אגב, במענק. והסל הגמיש. ויש פה את כל התבחינים שהוספנו בעצם לנוהל כדי שכמה שיותר נשים בקהילה יוכרו כנשים שהן זכאיות לסיוע. ומספיק גם במסגרת שלושה חודשים.

מי הסמנכ"לית שאחראית על זה, אילה מאיר?

אילה מאיר היא לא סמנכ"לית, היא מנהלת אגף בכיר. אתי קיסוס.

אתי קיסוס היא הסמנכ"לית.

אני קוראת לאתי, קודם כל תיישמו את המילים שלכם, את ההבטחה שלכם, על דירות הקלט והמעבר. אני מסכימה שיש צורך בתמהיל וחלק מהדברים חונים במשרד השיכון. אבל אתם הדירקטיבה לומר ולשקף להם את המציאות המיידית, שצריך להעלות את הנושא הזה. משרד השיכון, אנחנו נזמין אתכם לשבוע הבא. תודה טלי על הדברים שלך. אני מעדיפה לסגור את זה בנימה הזאת.

אני כבר אומר, לאט לאט, אני הולכת לרדת מהסיפור של הזומים, שזה לא יהיה נוהג. רק מי שיהיה חייב, מי שמשרתת בעזה או מי שנמצאת בשליחות אחרת אני אתן לה להעלות דרך הזום. אנשים טורחים ובאים לפה, הם אלה שיקבלו את העדיפות לדבר ראשונים. ולאט לאט אנחנו נתחיל לצמצם את זה. זה הפך להיות יותר מידי נוהל כזה ונוהג של לשבת מרחוק. אני מבינה את הצרכים, אבל אין מה לעשות. אז אני רוצה רגע לסכם את הדיון.

הוועדה דורשת משר הבינוי והשיכון עדכון סכום הסיוע בשכר דירה, שלא עודכן משנת 2002 ולא צמוד למדד; הוועדה קוראת לערוך הבחנה במדרג הסיוע לפי מספר הילדים לנשים שסובלות מאלימות; שר הרווחה, הוועדה מבקשת לקבל תשובה מדוע לא קוימה התחייבות המשרד מ-14 במרץ 2023 להגדיל את מספר דירות המעבר ל-45; ועדת חריגים: הוספת אלימות במשפחה כקריטריון לזכאות לדיור ציבורי. אם כי אנחנו מבינים שיש דיון שמתקיים בבית המשפט הגבוה לצדק. ואנחנו רוצים לקבל תשובות. כי אמרת שאתם בימים אלה דנים על הסיפור של התבחינים. אנחנו מבקשים לדיון הבא לקבל את התשובות אחרי שיתקיים שיתוף ציבור עם האנשים הרלוונטיים.

אני מבקשת, תגיעו לדיון הנוסף מוכנים. אנחנו יודעים לעשות את העבודה שלנו מול השרים. אבל אנחנו מבקשים מכם גם לא לבוא עם תשובות אוטומטיות, זה סתם מבייש את כולנו. תודה רבה, אני סוגרת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.