פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
20/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 97
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 10:00

ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג – דיון מעקב

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

מיכאל מרדכי ביטון
משה טור פז
מטי צרפתי הרכבי
מאיר כהן

אפרת אוריין - סגנית מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

דויד סויסה - ר׳ מינהלת אופק צפוני, משרד הביטחון

סא"ל טריף גסאן - רע״ן הנדסה ומיגון בפקע״ר, משרד הביטחון - צה"ל

יוסי שפירא - סגן ר' רח״ל, רשות החירום הלאומית - רח"ל

איציק גיא - מנהל מל״ח מחוז דן ברח״ל, רשות החירום הלאומית- רח"ל

חיים נודלמן - מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא
אריאל גלבוע
–
–
מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי
רח"ט מרחב אזרחי, המטה לביטחון לאומי

סנ"צ אבי עמר - רע"ן מבצעים מחוז חוף, משטרת ישראל

רפ"ק אריק ידיד - ר' תחום סייבר ותעבורה בחירות, משטרת ישראל

פקד שחר בוזגלו - ע' קמב"צ מחוז צפון, משטרת ישראל

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר

אלי מועלם - ראש אגף פס"ח, משרד הפנים

רונית רינגל - ראש מערך רפואה בקהילה ואשפוז המשכי לשעת ח', משרד הבריאות

כפיר איבגי - מנהל אגף א חירום ביטחון מידע וסייבר, משרד התיירות

רוני בר לוי - מנהל אגף בכיר חירום וביטחון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

איתמר בן-ישראל - מנהל צוות פנים ושלטון מקומי, משרד ראש הממשלה

אורלי אלמגור לוטן - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

שמעון גואטה - תושב עלמה

רס"ן מאיה שגיא - מבקר צה"ל, משרד הביטחון - צה"ל

שלום גנצר - ר׳ היח׳ לביקורת המדינה והפנים במעהב״ט, משרד הביטחון - צה"ל

יורם מכלוף - מנכ"ל המועצה, מועצה אזורית מבואות החרמון

חיים נוגנבלט - יו"ר איגוד הקב"טים, מרכז השלטון המקומי

תומר רוזנר

פלורינה הלמן לוין

הדס כהן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג – דיון מעקב

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום שלישי, י"א באדר א' התשפ"ד. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: היערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג. היום ה-137 לפרוץ המלחמה. 134 חטופים עדיין נמצאים בשבי חמאס. נקווה שישובו במהרה לבתיהם וצה"ל יכריע את חמאס שוק על ירך. זוהי ישיבת מעקב רביעית בנושא הזה. אני מתכבד הפעם לארח את תת-אלוף דוד סוויסה. ברוך הבא. תודה רבה שנעתרת לבקשתנו לבוא. אנחנו שוחחנו טלפונית ואמרתי: קח את הזמן שלך. ואני כבר אומר למפרע, ראה בוועדה הזאת ועדה ידידותית לנושא שאתה אמון וממונה עליו. אמרתי את זה גם בנושא תקומה. כל נושאים ודברים שתקועים בדרך, הוועדה הזו יכולה להביא את הפקידים הבכירים במשרדי הממשלה כדי שייתנו הסברים למה. ראה באמת בוועדה הזו כידידה של הנושא שאתה אמון עליו.

דנו בדוח הזה בהקשר פינוי הדרום עם ראש מינהלת תקומה. קיימנו שני דיונים על יישובי הצפון ודיון נוסף על מוגנות מירי באזור גוש דן. לאחרונה אושר מתווה חזרתם של תושבי העוטף לביתם. אם הדברים כפי שפורסמו עם פירוט מסודר של תנאים ותגמולים, לכל הפחות אפשר להניח שהדברים מתקדמים עם יעדים ברורים ותוכנית סדורה. אנחנו נמשיך לעקוב ואף נקיים דיון בעוד מספר שבועות בנושא.

לעניין הצפון הנושא מורכב הרבה יותר. קיים חוסר ודאות לגבי ההתפתחויות בגזרה, בין אם מדינית ובין אם צבאית. התושבים אינם יכולים לחזור לבתיהם עדיין. היישובים והערים נפגעים על בסיס קבוע ואפשר להבין את התושבים שאינם רוצים ואינם יכולים לחזור. המצב הזה אינו יכול להימשך לאורך זמן. חייבים לעסוק בו שוב ושוב על מנת לכל הפחות לפעול לתוכנית פעולה כלשהי עם מספר תרחישים – כמובן שאני לא מדבר על הצד הצבאי, יש אנשים שאמונים על כך וטובים ממני – עם הגדרה תקציבית מסודרת, עם מדרגים לפיצוי כל יישוב, כל משפחה, כל משק על פי צרכיו. שמענו כאן לא מעט את ראשי המועצות, מטה אשר, מבואות חרמון, מעלה יוסף, אלקוש, עבדון, שסיפרו על ההתמודדויות שלהם מאז פרוץ המלחמה.

אנחנו חוזרים היום לדיון מעקב על הטיפול בכל הנושא של יישובי הצפון הן בהיבט התקציבי של סיוע למפונים מטעם המדינה ולמפונים עצמאית. אני שמח שלדיון היום הגיע תת-אלוף דוד סוויסה, ראש מינהלת אופק צפוני. עם כניסתו לתפקיד הזמנתי אותו להשתתף בישיבת הוועדה, וסיכמנו כי יגיע מספר שבועות לאחר כניסתו לתפקיד. אנחנו מאחלים לך הצלחה מכל הלב. הצלחתך היא הצלחתנו. באמת ראה בוועדה הזו כוועדה לא מנגחת, אלא ועדה מאוד ידידותית למינהלת אופק צפוני ולך באופן אישי.

אנחנו נשמע דברי הסבר קצרים ממשרד מבקר המדינה. כבר עברנו על הדוח הזה מספר פעמים קודם ואחר כך נעבור לתת-אלוף סוויסה. אני חייב להכניס משהו שאינו מן העניין ומטריד את מנוחתי, אבל כוועדה לביקורת המדינה אני שוקל מה אני יכול לעשות. נדמה לי כמעט שנה או עשרה חודשים – אני צריך לבדוק את עצמי – אין מנכ"ל לביטוח הלאומי. 126 מיליארד שקלים לא מטופלים כפי שצריך. אין אחראי אם יקרה משהו. זה סדר גודל עצום. 126 מיליארד שקלים. הייתה ממונה שוועדה לבחינת בכירים לא מצאה אותה ראויה להמשיך בתפקידה. היא תשעה חודשים או עשרה חודשים בתפקידה, ונקבע השבוע שהיא לא יכולה להמשיך. זה אומר שבביטוח הלאומי, רבע מתקציב המדינה בערך, 126 מיליארד שקלים ללא מנכ"ל. באיזו מדינה זה יכול לקרות?

אנחנו נבחן את דרכנו, מה הוועדה לביקורת המדינה – בהחלט זה נופל בתוך התחום שלנו – יכולה לעשות בעניין הביטוח הלאומי. תשעה חודשים לא עשו דבר וחצי דבר. המקרה כשלעצמו אומר דרשני. נשקול בהמשך מה לעשות כוועדה ונפעל בהתאם. זה נאמר מחוץ לדיון עצמו מפאת חשיבות הנושא. המדינה לא צריכה להמתין שמישהו יגיש נגדה בג"ץ על כך שלא ממנים מנכ"ל. אני מניח שזה לא היה קורה בשום חברה כלכלית, ציבורית / פרטית, עם היקפים כאלה עצומים של 126 מיליארד שקלים. אני לא יודע בעל פה בכמה עובדים מדובר, אבל אני מניח שמעל כמה אלפים בכל הארץ. אני לא יודע בדיוק.

שוב, תודה רבה ובוקר טוב לכולם. תודה שבאת. גברתי ממבקר המדינה, ארבעה משפטים. בבקשה.

סוגיית הגנת העורף מפני איום טילים ורקטות זוכה לתשומת לב רבה מצד הוועדה הזו בעת האחרונה ובכלל, ועל כך אנחנו מודים לכם. התרחיש במלחמה רב-זירתית צופה ירי של עשרות אלפי טילים ורקטות, חלקם מדויקים, שעלולים להביא לפגיעה נרחבת באזרחים. לצערי, אנחנו רואים חלק מהאיומים האלה מתרחשים כרגע. אנחנו בחנו את הפעולות להגנה על העורף, פעולות שאינן הגנה אקטיבית, בהתקפה כמובן, שנועדו להגן על האוכלוסייה ולצמצם את הפגיעה ברציפות התפקודית. הפעולות האלה כוללות מיגון פיזי, גילוי והתרעה ופינוי אוכלוסייה.

מכיוון שביקשת רק משפטים בודדים, אז אני מאוד אקמץ: 2.6 מיליון תושבים בישראל, נכון ל-2018, עדיין ללא מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם. לא מיגון תקני הכוונה לא לכך שאין להם ממ"דים בדירה, אלא אין להם בכלל נגישות למיגון, אפילו לא מקלט ציבורי סמוך לבית שלהם. מתוכם 50,000 איש הם תושבים שמתגוררים עד 9 ק"מ מגבול הצפון. אלה נתונים מאוד מאוד קשים. אנחנו יודעים ש-50,000 איש מתגוררים בשדרות ובקריית שמונה. שדרות אולי זה סיפור אחר לצערנו מאז 7 באוקטובר, אבל בערך 23,000 איש בקריית שמונה. תוכניות הבינוי לא הושלמו עוד לפני 7 באוקטובר.

מקלטים ציבוריים שאמורים להגן על 6% בערך מאוכלוסיית המדינה, חלקם לא כשירים. נכון למועד כתיבת הדוח אנחנו יודעים שפיקוד העורף לא בחן את האפשרות לשהייה ממושכת כחלק מהכשירות. כלומר, יכול להיות שיש מקלטים שנחשבים לכשירים לחלוטין, וכך הם גם מוצגים למקבלי ההחלטות, בעוד שהם לא מאפשרים שהייה ממושכת. שהייה ממושכת הכוונה מים זורמים, חשמל, שירותים. לצערנו אנחנו יודעים, בעיקר בצפון, שכבר כעת יש ירי מסיבי, כזה שמחייב שהייה ממושכת. בהיבט של הגילוי וההתרעה כפי שאנחנו מציינים בדוח, בצה"ל עשו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית בשנים האחרונות בתחום הזה, אבל עדיין יש פערים. חלק גדול מהם בצפון. המשמעות של בעיות בגילוי והתרעה היא שהתושבים לא יקבלו התרעה לקראת הירי, ולכן במקרה של ירי ממושך יצטרכו לשהות שהייה ממושכת במיגון. עד כאן. תודה.

אני אוסיף שני משפטים, לא יותר, על דיונים שעשינו כאן כמה וכמה פעמים בנושא רעידות אדמה. זה איכשהו מתקשר לנושא הזה, חיזוק המבנים תוך כדי בנייה של מקלוט אישי ומקלוט ציבורי. במקרה של רעידת אדמה, שאלוהים ישמור, בין 7,000 ל-9,000 הרוגים צפויים בצפון. אני קורא לממשלה בפעם המאה. בממשלה הקודמת – ואני שם את זה על השולחן – היו 5 מיליארד שקלים, תקציב חמש-שנתי למקלוט ומיגון הצפון. זה לא מעט כסף, כל שנה מיליארד שקל.

השתמשו בערך בחצי מיליארד.

כן, לחיזוקי מבנים. יש עשר ערים שנמצאות בשבר הסורי האפריקני וצפויות שם להינזק חלילה במקרה של רעידת אדמה. אני מקווה שאני מדייק כי המספרים לא לפניי. יש חמישה בתי חולים שיתמוטטו כי לא עומדים בסטנדרטים. יש 12 בתי ספר, ואני כבר לא זוכר כמה מבני ציבור ו כ-40,000 מבנים פרטיים. ואנחנו מדינה שלא עושה כלום. הכול איזי, יש זמן. הטבע לא מחכה לנו ולא שואל בעצתנו. אני אומר את זה בפעם המי יודע כמה. אנחנו לא נשקוט. נעשה גם דיונים נוספים ונביא לכאן את שר האוצר, ואם נצטרך נביא את מנכ"ל משרד הביטחון האמון על העניין הזה. יש איזו תחילת עבודה במשרד הביטחון בבקשה לתקציב מהממשלה, אבל חלילה אם תהיה פה רעידת אדמה זה יהיה אסון באמת ברמה של אלפים, אסון שלא ידענו כמותו.

זה מתקשר איכשהו למיגון הצפון, כי מיגון הצפון מתלבש על הנושאים שלך כי איכשהו הכסף היה אמור לתת מקלוט, ולמיטב זכרוני פיקוד העורף יזם נדמה לי איזה 420 מקלטים. זה כלום. זה טיפה בים. ייתנו לו כסף אז הוא יעשה. הטענות הן לא אליו. ייתנו כסף לראשי הערים, אז הם יעשו. הם היו פה והצהירו: תנו תקציב, אנחנו עושים את זה די מהר. מה עוד שיש היום חד"בים מוכנים. מרימים, 90,000 שקלים, שמים על קרקע פרטית ושלום על ישראל.

האזור הצפוני, חלקו הגדול הוא כפרי ואפשר היה לעשות את זה אילו רק רצינו. גם בפעמים הקודמות אמרתי לממשלה: אל תגידו שלא אמרנו. הינה אנחנו אומרים בפעם המי יודע כמה, חס וחלילה תהיה רעידת אדמה, יהיה אסון ברמה לאומית.

אם אני יכולה להוסיף עוד משהו בהקשר של מה שאמרת, ביולי 2018 הקבינט המדיני-ביטחוני החליט לגבש תוכנית בסך 5 מיליארד שקלים עד 2030 לצורך מיגון הארץ גם מפני איומים ביטחוניים וגם מפני רעידות אדמה. התוכנית הזו לא מומשה – לפי מה שמשרד האוצר פסק.

ב-2021 היה בתקציב המדינה 5 מיליארד שקלים חמש-שנתי. מיליארד שקל לשנה. זה לא מעט כסף. הם נעלמו. זאת ועוד, עד היום מחפשים 350 מיליון שקל היכן הם. האוצר לא יודע לתת לי תשובות איפה עוד 350 מיליון שקל בכל הקונסטלציה והפיזור של הכספים. כבר כמה חודשים לא מוציאים את הכסף. כי זה רק שקל וחצי, זה לא 350 מיליון.

כך לפתוח את הבוקר כך? אבל אין לנו ברירה, אנחנו צריכים לעבוד. שוב, תודה רבה שבאת. הבמה שלך, מה שאתה רוצה. הינה, גם רשות המיסים פה, אז בכלל הכול בסדר. אם היית פה שנייה לפני היית שומע כמה אני מתאמץ למנוע עבורך בעיות. מעבר לריצה שלך עכשיו לצפון, לבצע הערכות נזק לכל הבתים שנפגעו ותשלומים בהתאם, אני דואג גם לצד של רעידות אדמה. שם לא תוכל להסתדר. בבקשה.

תודה, אדוני. אני שמח להיות פה. אני חושב שזה מפגש סופר חשוב. כמה מילים על המינהלת במה אנחנו מתעסקים ומה תמונת המצב. המינהלת הוקמה בדיוק לפני חודשיים על ידי שר הביטחון ומנכ"ל משרד הביטחון, והוגדרו לנו שש משימות שבהן אנחנו עוסקים. אבל לפני שאני אגע במשימות, הייעוד שלנו הוא דבר אחד, לעשות אינטגרציה של כל המאמצים של משרד הביטחון שפועלים בצפון מהגבול ודרומה; והדבר השני הוא להוות כתובת אחת. אנחנו כבר נפגשנו מספר פעמים בחודשיים הללו עם כל הרשויות בכל היישובים, כך שיש לנו מיפוי ואיזושהי תמונת מצב אינטגרטיבית מה קורה בצפון, ועכשיו התחלנו למעשה לעבוד באופרציות בשטח.

שש המשימות מאוד מאוד ברורות וממוקדות: משימה ראשונה, בתוכנית שנקראת "משיב הרוח" אנחנו מארגנים את כל כיתות הכוננות, מעצימים אותן, מציידים אותן בצפון. בנקודת הזמן הזו שאני יושב כאן 32 יישובים כבר קיבלו את המנה וקיבלו את ההצטיידות ויש להם כוחות כוננות, ומטבע הדברים על פי תיעדוף של פיקוד צפון הם אלה שיותר סמוכי גדר.

משימה שנייה היא מה שדיברת עליו ארוכות, מה שנקרא מגן לצפון. רק בשביל הנתונים, עד כה מהתוכנית של 5 המיליארד שציינת מומשו 250 מיליון, כאשר ב-250 המיליון הללו בוצעו כ-450 ממ"דים ביישובים, בעיקר מגבול 1-0, וכרגע יש תוכנית שהולכת לטפל בכל 2-0, כולל קריית שמונה שהיא מהווה דבר מאוד מרכזי בגזרה וממתינה לאישור. זה 1.460 מיליארד שאמור לתת מענה לעוד 1,700 מתוך כל מה שיש בקריית שמונה – 5,000, לתת להם פתרון ולכל היישובים 2-0. דרך אגב, מה שמנע עד כה להאיץ את התוכנית הזאת 1, זה תקציב; 2, זה רגולציה, כלומר מינהל התכנון. אני מאוד שמח שמינהל התכנון נתן הרשאה לשנה, הוראת שעה, לבנות ללא היתר. ביקשנו כבר הארכה של עוד שנה. זאת תמונת המצב לגבי המיגון. אני מקווה שזה יאושר ונתקדם קדימה. זו משימה שנייה.

משימה שלישית, שמבחינתנו כבר קיבלנו הרשאה של משרד הביטחון לבצע, היא כל מרכיבי הביטחון. פרויקט שעלותו כחצי מיליארד שקלים, שמתעסק בכל היישובים 9-0 ומתאים להם את מרכיבי הביטחון לפי ההגדרות שהגדיר פיקוד העורף בצורה מאוד מאוד ברורה.

המשימה הרביעית שלנו – ואני שמח שקרן הפיצויים ורשות המיסים נמצאים כאן – היא למעשה לטפל בכל הנזקים שיש בצפון, בין אם זה מאויב או בין אם זה מכוחותינו. רק כדי לסבר את האוזן, בנקודת הזמן הזו יש 622 מבנים קבועים שנפגעו. דרך אגב, משהו כמו 15%, 20% מהם באופן קשה. היישובים שנפגעו הכי הרבה הם מנרה, מטולה, שלומי, קריית שמונה ושתולה, אבל הכול נזק קל. כל השאר אלה בודדים ועשרות בודדים, ובזה אנחנו מרכזים מאמץ.

אני רוצה לומר ששיתוף הפעולה בין היישובים, הרשויות, המינהלת וקרן מס רכוש הוא מצוין, בהקשר שמתחברים, עושים סקרים ביחד, ממפים ביחד ונותנים פתרון ביחד, והדבר הזה רץ.

המשימה האחרונה שלנו היא משימה שהיא לא שלנו אבל חסר בצפון את הרובד הממשלתי, כלומר כמו תקומה בדרום. אני מייצג את המינהלת של משרד הביטחון ששם את הרגל בדלת. יש הצעת מחליטים על איזושהי ועדת מנכ"לים שאמורה לסנכרן את כל המאמצים האחרים. יש הרבה סוגיות של חקלאות, של לולים, של העגורים בעמק החולה שדיברו איתי לפני שנכנסתי לכאן, של שישה אזורי תעשייה שנמצאים בצפון, וכל המערך החינוכי שצריכים לקבל איזשהו פתרון.

אני פותח סוגריים ואומר, בתוכנית של 1.4 מיליארד למיגון הצפון – ואני מאוד שמח שזה שם – יש כ-250 מיליון שקל למוסדות חינוך וציבור. כלומר חינוך, בריאות ורווחה. ואני מאוד שמח שיש אפילו הנעה להתחדשות עירונית, או מה שאתה קראת לו תמ"א, כי הדבר הזה מאוד מאוד הכרחי לפחות בארבע ערים שנמצאות בגזרה – נהריה, שלומי, מעלות תרשיחא וקריית שמונה.

תרשה לי להפריע לך, בבקשה. אני רוצה להבין, חסר את הרובד הממשלתי כדי לקבל החלטות אזרחיות / ממשלתיות. איפה זה עומד? כי אני רוצה לשלוח מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה: נא לבצע, למנות, או לתת לך יכולות ביצוע וקבלת החלטות כמו שנתנו בדרום, אחרת נוצר לנו ואקום אזרחי שאני כרגע לא יודע לגשר עליו.

יש הצעת מחליטים של מנכ"ל משרד הפנים שעברתי עליה. היא אמורה לתת לאיזושהי ועדת מנכ"לים, פורום מנכ"לים שהוא זה שמסנכרן. דרך אגב, הוא קיים, רק צריך להקצות לו תקציב. יש תקציב של בין 3 ל-3.5 מיליארד שקלים שנמצא בסעיפי התקציב והוא אמור להיות מיועד למשימה הזאת. כל שנותר הוא להחליט בין אם בהצעת מחליטים או בין אם בחקיקה.

כמה זמן אני צריך לחכות כדי לתת להם צ'אנס לפני שאני נוחת על ראשו של שר הפנים?

הייתה התחייבות בקבינט המלחמה לפני כחודש לעשות את זה במהירות האפשרית. אני משווע לזה כי לדעתי זה יעשה סדר ויחבר את כל המאמצים הביטחוניים.

חודש זה כבר הרבה זמן. אנחנו מבקשים שתעזור לנו או מישהו מטעמך לתת לנו את כל הפרטים כדי שננסח מכתב לשר הפנים לידיעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. חודש זה המון זמן. הטענות הן לא אליך. בחודש המדינה הייתה צריכה לקחת את עצמה בידיים, למנות מינהלת ולהתחיל לבצע, לעבוד במקביל אליך. מה שקורה זה שאתה הולך קדימה, והם עכשיו מתחילים להיות נשרכים מאחוריך. זה נראה לא טוב, זה נשמע לא טוב.

לכן אנחנו ניקח ממך את כל הפרטים ואנחנו נפנה מכתב לשר הפנים. אני אחכה לשר הפנים במליאת הכנסת במארב בטן ברגע שהוא ייכנס לאיזושהי הצבעה, ואני אדחוף לו גם את המכתב שנכין, לידיו פיזית. בדרך כלל המיילים עובדים, הרל"שים ועוד. לא. זה מספיק חשוב כדי שהוא יהיה מעורב אישית. אם אפשר יהיה לקבל את כל הפרטים. מנהלת הוועדה תקבל, אנחנו ננסח מכתב לשר הפנים וננסה לטפל בזה. נלחץ עליו כמיטב יכולתנו. זה פשוט חשוב, חשוב מאוד מבחינה אזרחית.

אפילו הכרחי. משפט אחרון. תכולת העיסוק או הסמכות של המינהלת היא מהים עד רמת הגולן, 9 ק"מ דרומית לקו. רבע מיליון תושבים גרים במתחם הזה. בתוכם ארבע ערים הן מרכזיות, חמש מועצות אזוריות ועוד עשר מועצות מקומיות ובכללן שלומי, חורפיש, פסוטה וגוש חלב וכל מי שנמצא במרחב הזה. מרחב מאוד חשוב שאנחנו מתעסקים בו, ואני מקווה שהוא יחזור לשגרה מוקדם ככל האפשר.

יש מישהו מטעמך או שאלה הדברים?

פיקוד העורף, בבקשה.

בוקר טוב, אני ראש ענף הנדסה במילואים. האמת שדויד עבר על הרבה מהנתונים שיש פה. אני אדייק במספרים. אני אתחיל בכוונה מהמקלטים שנמצאים בבתים. לגבי המקלטים המשותפים, בקריית שמונה שופצו כל המקלטים, בנהריה 90% בוצעו, במעלות 100% – 112 מקלטים, באשקלון בוצעו רבע. התקציב הבא, 1.46, הוא תקציב להשלים את כל המקלטים גם באשקלון.

לגבי מיגון הבתים בצפון, בקילומטר הראשון, מעבר לבעיות של היכולת לבצע, 321 הושלמו, 98 הם בשלבים כאלה ואחרים של ביצוע. יש 746 עם היתרים שממתינים לתקצוב ויכולת לביצוע. זאת אומרת, אלה מוכנים לצאת. 1,050 ממתינים לתכנון וחלקם גם לקבלת תקציב, אבל בתקציב הזה של 2024, 1.46. זאת אומרת, הם לא לביצוע אלא כרגע לתכנון. חלק מהתקציב יהיה לביצוע, לכ-500 מתוכם. אני לא סגור על המספר.

אני אפרט מדויק יותר. בקילומטר הראשון 586 מתוקצבים ממש לביצוע, וכמו שאמרת 1,050 האלה הם הבאים בתור לתכנון וחלקם לביצוע. בתקציב שיאושר כנראה ייכנסו גם לקילומטר השני.

הצפי הוא להגיע ל-4-0 או ל-7-0?

2-0.

הלוואי שנגיע. בואי נגיע, אחר כך נתחיל לטפל ב-3-0, 4-0, 5-0.

בקריית שמונה בתקציב הבא יש 30 מיליון שמיועדים למיגון וחיזוק. אלה שיש להם מבנים בעייתיים גם הם יעברו חיזוק, לא רק מיגון. כפי מה שגם הוסבר, 250 מיליון מיועדים למיגון של מוסדות בריאות, חינוך ורווחה, ו-50 מיליון למיגון ציבורי. זאת אומרת, ציבורי אבל לא מהתחום הזה, לא חינוך, רווחה ובריאות. שוב, יש תכנון לשאר המיגון של הבתים הפרטיים. זו התוכנית.

יש פה מישהו מרח"ל?

כן.

נהדר. ראש רח"ל היה אמור להחזיר תשובה לוועדה לנושאי תקצוב מיגון הצפון וחיזוק המבנים. הוא היה אמור דרך מנכ"ל משרד הביטחון לקבל החלטת מנכ"ל עם הממשלה – אינני זוכר, זה רשום אצלי. אתם יודעים מה קורה עם זה? הוא התחייב לתת לנו תשובות.

ראש רח"ל התייחס לזה בוועדה בשבוע שעבר בצורה מורחבת. מלחמת חרבות הברזל הפריעה בתהליך. בתאריך 15 בנובמבר הייתה אמורה להתקבל החלטה בממשלה לגבי סדר גודל של 15 מיליארד שקלים – זה עוד היה בכתיבה – והגענו כבר לטיוטות אחרונות יחד עם האוצר. כרגע אפשר להגיד שאנחנו בשוך הקרבות, אבל אנחנו מניעים את התהליך הזה מחדש כדי שתהיה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד הביטחון והובלה של הוועדה למוכנות לרעד, ולהחזיר את מה שנגדע במהלך חודש אוקטובר חזרה למסילה כדי שנטפל בזה.

זאת אומרת, אני שם לי את זה לת"ת לאוקטובר?

אני חושב שאוקטובר זה מאוחר.

אוקטובר זה מאוחר.

אבל הוא אומר שעד אוקטובר עוד לא תתקבל החלטה. אין כסף. אין תקציב.

לא, לא. סליחה. היושב-ראש, אני אומר שבאוקטובר הקודם 2023 בגלל המלחמה הווקטור הזה של קבלת ההחלטה נגדע. אנחנו מחדשים את הדבר הזה כולל מנגנונים תקציביים שסוכמו מול האוצר.

זה כל כך חשוב לי. תאמין לי, אני לא ישן בלילה מנושא רעידות האדמה שהיה פה. זה פשוט מפחיד. מפחיד איך אנחנו כמדינה חוטאים. אני יכול להגדיר את זה במילים יותר קשות. מתי לשים לי לת"ת כדי להרים טלפון או לשלוח מייל לראש רח"ל? מה עם התקציב? מה עם התוכניות? כי הוא אמר לי שתוכניות התחלתם להזיז. חלקן מוכנות.

לצערי לא הכול חונה אצל ראש רח"ל. יש פה היבטים תקציביים. מבחינת התשתית של מה צריך אנחנו מסוכמים גם עם פיקוד העורף, גורמי המקצוע ובינוי ושיכון.

איכשהו זה מתלבש יחד, נכון?

אני יכול להמליץ ליושב-ראש פעם בחודש לעשות סטטוס כדי לראות שהדבר הזה מתקדם, אם יורשה לי. אני מקווה שהדבר הזה יתקדם. זה אינטרס של כולנו.

פעם בחודש תבואו לשתות קפה על חשבוני פה. נעשה את זה קצר, רח"ל, משרד הפנים, משרד הביטחון, ממש חצי שעה-שעה, כדי להתדיין. זה מטריד אותי. בסוף תהיה פה ועדת חקירה שאנחנו לא עושים כלום. אני אומר לכם, 9,000-7,000 הרוגים זה טירוף. טירוף. והמדינה מתנהלת בניחותא. אני לא בא בטענות אליך, אני בא בטענות אלינו. אני בין אלה שאני בא אליהם בטענות.

אדוני, אפשר הערה רגע?

כן, בבקשה.

לגבי תוכנית המיגון ל-2-0, אני חושבת שההחלטות שהביאו לתוכנית של מיגון 2-0 קצת נטרפו אחרי 7 באוקטובר, כי בעצם 2-0 מפונים ו-4-2 לא. אם חשבו על פה ושם טפטופים, אז הנסיבות מלמדות אותנו שזה כבר לא כך, ולכן אולי צריך לפתוח בכלל את כל תפיסת המיגון, להרחיב את הגבול או את הרדיוס של רצועת הביטחון הזו. כי במבחן התוצאה היום 2-0 מפונים ו-4-2 בבתים.

אני גם רוצה להוסיף משהו, אדוני היושב-ראש. אני אמשיך את דבריה של חברתי מטי צרפתי הרכבי בעוד היבט. תראה, לא הגענו לחרבות ברזל משום בחינה. 7 באוקטובר תפס את המדינה הזו מופתעת. אבל נושא המיגון הוא נושא שיקבל תת-פרק בתחקיר, ואני אומר כאן רק מידיעה של מה קרה ב-8 באוקטובר. לקח מישהו את פרויקט המיגון של מדינת ישראל כפרויקט פרטי, הסתובב ברחבי ישראל, גייס כסף ממשרד השיכון – וכאן היה מצ'ינג מאוד יפה של יכולות ממשלתיות עם יכולות פרטיות – לקח את כל המקלטים הקיימים בישראל וניקה אותם והכין אותם. זה פרויקט שאנחנו מדברים על מאות מיליוני שקלים שחציים המדינה שמה, חציים פילנתרופיה. בתוך חודשיים הוכשרו בישראל אלפי מקלטים. אין לי טענה לאף אחד מהיושבים כאן אבל עובדתית זה קרה. הפרק והתת-פרק הזה אמרתי ייכתב.

היה פה חבר כנסת בכנסת הזאת, לא לפני עשר שנים אלא לפני חודש, שכשעשינו דיון על מיגון אשקלון הוא אמר את המשפט הטיפשי הבא – סליחה שאני אומר את זה ככה: לא צריך למגן, מדינת ישראל לא תצטרך למגן, ואז לא נמגן. הרי זה קשקוש. במדינת ישראל בכל בית פרטי צריך להיות ממ"ד. בכל מבנה ציבורי צריכה להיות יכולת להגן. גם אם מצבנו יהיה מדהים עדיין נצטרך מיגון. לכן הסוגיה הזו היא דרמתית-תפיסתית. לכן תודה לך שאתה עוסק בזה. את זה צריך ללמוד להרחיב, ולתת לכל בן אדם ולכל בית בישראל וכמובן לכל מקום ציבורי את המקלט האישי שלו, ואיפה שאין אז להיעזר בציבורי.

אני מנסה לעשות מצ'ינג בין מיגון הצפון. חלק ממה שתת-אלוף סויסה עוסק כרגע הוא למעשה שיקום. הוא לא עוסק במיגון. הוא בשילוב רשות המיסים והקרן מנסים להחזיר מצב לקדמותו.

אדוני, אני אגיד לך עוד דבר אישי. אני סיירתי בגבול הצפון, פגשתי כאן חקלאי שיושב פה שניים משמאלי. באתי לראות חקלאות אבל היות שאני איש חינוך הוא גם הראה לי חינוך. הוא הראה לי כיתות בית ספר שב-2024 לומדות במקלט במרחק 2.5 ק"מ מהגדר כי בית הספר לא ממוגן, אין לו מבנים ניידים, וגני ילדים בבתי ספר נמצאים במקלט. לשבוע זה טוב, לחודש זה סביר. אנחנו בחודש החמישי למלחמה. זה ההווה והעתיד של הילדים האלה.

שלנו.

שלנו. כן. וזה לא ילד או שניים. אני ראיתי 100. אני מניח שיש יותר מ-1,000. אנחנו צריכים פתרון לדברים האלה.

חבר הכנסת טור פז, דעתי לא נוחה בכלל. לכן אני כורך גם את רעידות האדמה יחד עם מיגון הצפון.

צודק.

אי-אפשר אחרת. צריך לשלב את שני הכוחות האלה ואת שני סעיפי התקציב האלה כדי להוציא את המירב. לכן פניתי כאן לראש רח"ל שישב פה ואמר: אני מחכה להחלטת מנכ"ל משרד הביטחון מול האוצר. בממשלה לפני שנתיים ניתנו 5 מיליארד שקל לחמש שנים. הם עפו. זאת ועוד, הלכו לאיבוד 350 מיליון שעד היום לא מוצאים אותם. אני מנסה לעשות מצ'ינג. הלוואי הייתי יכול לקחת את הטורייה וללכת לשם ולעשות עבודה פיזית. יותר נוח מאשר לשבת פה. לכן כששאלתי את ראש רח"ל כרגע מה אני צריך לעשות, הוא אמר: תעשה דיון כל חודש, אל תרד מהנושא. נעשה איזשהו דיון מעקב וכך נכריח את הממשלה לעשות. ואם נצטרך יבוא הנה מנכ"ל משרד הביטחון. אין ברירה אחרת. הטענות הן לא אליו. הטענות הן: תביאו תקציב. תגידו שקל, נדע שעם שקל נצטרך להסתדר. אבל אל תשאירו הכול באוויר. וזה לצערי מה שקורה עכשיו. קשה מאוד לתכנן.

ממ"מ, משהו שרציתם דחוף?

כן. רק שאלה. הזכרתם את 1,800 יחידות הדיור בקריית שמונה שממוגנות, אז רק שאלה בהמשך למה שהיו"ר אמר. המיגון שעושים היום והזכרת ב-2-0 הוא גם מיגון שאמור להיות במקביל לחיזוק המבנים מפני רעידות אדמה? ספציפית בקריית שמונה, כי אני מניחה שבדירות מגורים זה שונה מאשר בבית פרטי שאפשר להצניח יחידה.

אין קשר מהסיבה הפשוטה שהמיגון הולך רק על שתי קומות. הוראת השעה של מינהל התכנון מאפשרת לנו ללא היתר לעשות רק בניינים עד שתי קומות. כל ההתחדשות העירונית וחיזוק המבנים מתוכננים למבנים של שלוש קומות ומעלה. אלה שתי תוכניות נפרדות.

אבל דווקא במבנים הגבוהים, אם חבר הכנסת טור פז הזכיר את אשקלון, אנחנו יודעים ששם יש את הבעיה היותר-קריטית שאנשים שמתגוררים נדמה לי בקומה שלישית או רביעית ומעלה, בעיקר אנשים קשישים ואנשים עם מוגבלות שלא יכולים להגיע גם למקלט בבניין. אז בעצם הפער מצטמצם במקומות שהוא פחות קיים, אם אני מבינה נכון.

אבל הוא ממונה על הצפון. עכשיו אני אגן עליו.

לא, אני מדברת על הצפון. אני מתייחסת לקריית שמונה.

בקריית שמונה יש בניינים שהם מעל שתי קומות. אבל אם ימגנו את אלה שבשטח הכפרי ויציבו, זה יהיה באמת היקף רחב מאוד, וההתחדשות העירונית תצטרך לפתור את שתי הקומות ומעלה.

אבל אז אלה רק לוחות זמנים שהם לא לוחות זמנים שצוינו קודם אלא משהו הרבה יותר ארוך. אני לא יודעת כמה בניינים כאלה יש בקריית שמונה שיש בהם יותר משתי קומות והם חסרים מיגון דירתי.

יש הרבה, כ-4,000 יחידות.

אז בעצם זה הפער שלא מקבל מענה במסגרת השנה הקרובה. לכן אולי את זה צריך להגיד לפרוטוקול.

נכון.

טוב, אנחנו לא נרד מהנושא הזה. נצטרך לעשות כמה דיונים במשך השנה הקרובה. רח"ל, זהו?

כן.

בסדר. קיבלתי את ההמלצה שלך. אנחנו נעשה דיוני מעקב פעם בחודש-חודש וחצי של איזו שעה. נזמין את ראש רח"ל או את סגנו כדי לדעת איפה עומד נושא התקציב, משרד הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון, וננסה לחלץ את הפקקים ששם זה תקוע. לא נרד מזה. אני בוועדת החקירה רוצה להגיד: עשיתי את כל מה שיכולתי. ותהיה. אם המדינה לא תפעל, תהיה, כי לצערי כמו שאמרתי, בין 7,000 ל-9,000 הרוגים. זה הצפי. אלוהים ישמור.

מילה ברשותך. אני סגן ראש רח"ל. מעבר לנושא המיגון והפינוי שאתה מדבר עליו פה, גם המהות של הוועדה לדעתי לפחות בהגדרה היא מוכנות לזירה צפונית בכל מה שקשור לזה. לכן חשוב להבהיר שעל בסיס התרחיש המעודכן שאנחנו הוצאנו יש עיסוק רב במשרדי הממשלה – גם יושבים פה הרבה מאוד מהחברים שעוסקים בזה בפועל – באיך מכינים את עצמנו להתפתחות של חזית צפונית. גם שר הביטחון ביצע מש"מ בשבוע שעבר עם כל משרדי הממשלה. נכחו פה שר הפנים, שר הבריאות, שר התקשורת, כשהמהות של המש"מ הייתה סביב השאלה איך נערכים למצב בלי חשמל באופן מתמשך ובלי תקשורת וכן הלאה.

אני לא מזלזל בנושא המיגון, וגם נהיה אמיתיים, מיגון הוא תהליך יותר ארוך זמן. אבל בהסתכלות קצרת טווח המוכנות של המלחמה – שדרך אגב, היא כלל ארצית ולא רק צפונית – של התמודדות עם זירה צפונית נמצאת סביב הסיפור של מערכות האנרגיה, התקשורת, הבריאות וכן הלאה. יש הרבה מאוד עשייה של משרדי הממשלה לקדם את זה.

כמו שאמרתי, שר הביטחון עשה מש"מ, והוא הדגיש את הסיפור של איך אנחנו עובדים בלי חשמל. דרך אגב, גם ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ועמ"ש בראשותו של דני דנון, בשבוע שעבר או לפני שבועיים גם הביאה את כל משרדי הממשלה שיציגו את ההיערכות שלהם סביב התרחיש הזה. שר הביטחון הנחה שאנחנו נראה בחודש הקרוב גם מש"מים ברמה המקומית עם הרשויות, בדגש על מה שאנחנו קוראים מטרופולין חיפה. לכן יש המון עשייה ומאוד התקדמות בעניין הזה. אני גם חושב שאם אני מסתכל על העשייה של רח"ל, הנושא המרכזי שלנו כרגע הוא איך אנחנו מקדמים את עצמנו סביב התפתחות של זירה צפונית והעניין שלנו סביב המשכיות או רציפות תפקודית של המשק.

קודם כול, אני שמח שהסיור הזה נעשה. אני שומע על אזרחים שרצים לקנות גנרטורים. יש תוכנית בסיסית? התחלתם? עשיתם? יש מוכנות? אנחנו נשמח לשמוע.

אני אומר כמה דברים. קודם כול, לדעתי אנחנו איתרנו את הפערים המשמעותיים ביותר. יש גם תוכניות של משרדי הממשלה. הנושא המרכזי שלנו היום הוא איך אנחנו מייצרים תקשורת בהיעדר חשמל. בעצם אם אני מסתכל על הפער הכי גדול זה הפער הזה. יש תוכנית של משרד התקשורת כרגע, לחזק את מרחב הסלולר בגנרציה או בהמשכיות חשמלית שהיא יותר מהותית. היום ליחידות הקצה יש סדר גודל של שעתיים הישרדות ללא חשמל. אנחנו מדברים על תוכנית שרצה בין 40 מיליון שקל מינימום ל-400 ומשהו מיליון שקל כדי להשלים את כל התהליך. משרד התקשורת נמצא על זה. יש פה נציגת משרד הבריאות שמתעסקת בזה באופן אישי. אנחנו מאוד דואגים לאותם מונשמי בית, מה שנקרא חצר"מים, שנמצאים במרחבים האלה, איך הם שורדים בלי חשמל, והמון המון נושאים נוספים.

אנחנו גם עובדים היום על איזושהי תוכנית ביחד עם פיקוד העורף – וגם את זה הנחה שר הביטחון – איך אנחנו יוצאים לאזרח עם איזושהי חבילת הסברה שהיא גם נותנת לו את הכלים להכין את עצמו בלי להבהיל את המערכת.

דרך אגב, אחד הדברים שנעשה, אנחנו ביחד עם משרד התקשורת התחלנו לשדר ב-AM את גלי צה"ל, ואם יהיו עוד חברים שישתתפו – מה טוב, כדי להבטיח הבטחת שידורים בכל מצב. יש להם גם המשכיות אנרגטית ויש להם גם יכולת. AM הם פורצים גם מקלטים, פורצים מיגון ויעבדו בכל מצב. יש פה המון המון תוכניות ברמות של משרדי ממשלה שונים איך מקדמים את הדבר הזה. אני חושב שכולנו על זה.

מתי הייתה החלטת הממשלה הראשונה למגן, ב-2016?

ב-2017.

5 מיליארד.

רק בממשלה שלך 5 המיליארד חודשו. אני פשוט עברתי על זה בהתחלה. עד היום מחפשים איפה עוד 350 מיליון. לא יודעים. היה מיליארד שקל לשנה חמש-שנתי, שזה סכום יפה מאוד, אבל בתקציב הקודם זה כבר ירד ל-500 מיליון לחמש-שנתי. 100 מיליון שקל לשנה. כלום.

חבר הכנסת כהן, אני פתחתי ואמרתי בין 7,000 ל-9,000 הרוגים במקרה של רעידת אדמה. אני קושר את זה למיגון הצפון. זה כמעט אותו נושא של חיזוק מבנים ושל מקלוט. רח"ל נמצאים פה. אם תהיה פגיעה בבתי ספר, שאלוהים ישמור.

רח"ל אלופים בלהגיד מה יקרה.

לא, לא. אני אומר מה יקרה. הוא דווקא לא אמר. הטענות שלי לא לסגן ראש רח"ל.

שרח"ל יתחילו להגיד מה הם עושים. סליחה, אדוני. זה לא נגדך אישית אבל אתם מפסיקים להיות רלוונטיים.

לא, לא. פספסת. חבר הכנסת כהן, אני מגן עליו עכשיו.

היושב-ראש שלהם היה תלמיד שלי.

הוא ישב פה לפני שבועיים וחצי, הביא איזושהי תוכנית בסיסית שיש לה אופק והיא עולה כסף. הלך למשרד הביטחון. מנכ"ל משרד הביטחון התחייב. אני פעם בחודש-חודש וחצי אקיים פה דיון כדי שיבואו ויגידו לי מה יקרה במקרה של רעידת אדמה – אסון ברמה לאומית. 11 בתי ספר לא עומדים ברעידת אדמה, נדמה לי חמישה מבתי חולים או חלקם. זהו.

אנחנו יודעים את זה הרבה שנים. הטרוניה היא מה עשו? אוקיי, הלכו לממשלה? הממשלה לא נתנה. הוציאו מכתבי התרעה? הזהירו את הציבור?

לא. לא הכול, לא הכול.

מיקי, כזאת ועדה יושבת ואני חבר בה בוועדת חוץ וביטחון.

אני יודע.

שם הדברים מתגלים במלוא קלונם.

אז עכשיו אני מנסה להזיז ולעשות אינטגרציה בין מיגון הצפון. יושב פה תת-אלוף סויסה שהוא מנהל את אופק צפוני. תפקידו להחזיר מצב לקדמותו של הבתים שנפגעו, של התשתיות שנפגעו. זה לא כמו בדרום שיש לו מרחב. אתה פספסת. אין לו שום זרוע ממשלתית-אזרחית. כלום. כלום. הוא מחכה שידאגו. אני אנסח מכתב לשר הפנים ואתפוס אותו במליאה כי אי-אפשר. התקבלה החלטת ממשלה לפני חודש. הוא משווע לעזרה. בשביל זה הוא בא לכאן. אנחנו נטפל גם בזה. סגן ראש רח"ל, תגיד לראש רח"ל. אני מאוד מעריך אותו. הינה, הוא היה תלמיד של חבר הכנסת כהן. התרשמנו מאוד שהוא עושה מאמצים.

- - - עדיין, נכון? יורם.

כן, כן. היה כאן. הוא באמת אכפתי. אנחנו נזמן אותו כדי לשמוע איפה עומד התקציב והתוכנית כי זה מאוד מאוד חשוב לי. אני באמת לא ישן בלילה מהתרחיש של 7,000, 9,000 איש.

אדוני, סליחה שאני מפריע לך, אבל – הינה, הגיע עוד מומחה לדעתי. אני והוא יושבים בוועדה. זה מדהים שאתה בודק מ-2016, מהחלטות הממשלה. אילולא נוכחות של אנשים שאכפת להם. מיכאל היה בתקופה מסוימת סגן שר הביטחון אז הוא טיפל בזה. אני מצפה מהאנשים האלה שאמונים. אתה יודע, שנינו היינו שרים. כשאתה שר ומשהו לא קורא אתה מוציא מכתב, ואחרי שבוע אתה מוציא עוד מכתב. הינה, יושב האחראי על האבטחה והמיגון במשרד הרווחה ויספר לכם. נדבקנו לעורקים של האנשים לכאן. אבל לבוא לשמוע את רח"ל לפני שלוש שנים ולשמוע אותם היום, הם מגלגלים ואומרים: תשמע, אמרנו אבל שום דבר לא קרה.

איך אמר לי ראש רח"ל – ואני מגן עליהם עכשיו: תביאו לי תקציב, אני עושה. יש לי תוכנית מוכנה.

אז שלא יהיה.

אי-אפשר.

סליחה, עם כל הכבוד, מה זה "תביאו לי תקציב"? אתה רוצה תקציב, לך תילחם, תרעיש עולמות, לך לתקשורת.

הממשלה שהיית חבר בה נתנה 5 מיליארד חמש-שנתי, מיליארד שקל לשנה. זה צומצם ל-100 מיליון. עם 100 מיליון אי-אפשר לעשות הרבה. הם עשו 420 מיגוניות. זה הכול.

חבר הכנסת ביטון, אתה כבר בעניינים?

כן. אני פשוט רוצה גם לתקן אותך.

בבקשה.

מי שהחליט על 5 מיליארד על פני עשר שנים זה הממשלה של ביבי וליברמן כשר הביטחון.

אז למה צמצמו את זה עכשיו ל-500 מיליון?

רגע. בגלל זה אני רוצה לתת לך. זה היה בלוף כי שמו 0 שקלים בתקציב. קיבלו החלטת קבינט – אגב, החלטת קבינט סודית. זה לא היה בהחלטת ממשלה.

אבל כשהיית סגן שר הביטחון היה לך מיליארד שקל לשנה.

קודם כול, אתה ומאיר מורידים אותי. הייתי שר במשרד הביטחון.

אה, שר במשרד הביטחון. אני מתנצל. תיקון לפרוטוקול, בבקשה.

אני גם החלפתי את גנץ אז תרשום את ההערה הזאת. עכשיו אני אסביר לך מה עשינו. הגענו לממשלה בקורונה ולא היה תקציב מדינה ב-2019, וראיתי את זה בחומרה שממשלה מחליטה בקבינט שהיא תמגן ועושה 0 שקלים, ומצאתי 100 מיליון אבודים. והתחלנו לבצע. הממשלה של לפיד-בנט שמה כמה מאות מיליונים, בסביבות 300 מיליון, שזה לא 500 מיליון לשנה. על פני עשר שנים זה הרבה. ואז הגיעה הממשלה הזאת והורידה את זה לעשרות מיליונים בתקציב. עכשיו בגלל המלחמה הולך להיות מיליארד ומשהו. אבל לאן הולך וכמה ובאיזו מהירות, והאם באמת מתכוונים לבצע? כי האוצר יודע לשים כסף על משהו שהוא יודע שהוא לא יבוצע. הוא מתנה את זה ואז זה נתקע עד סוף שנה.

בתוך הדבר הזה צריך להעיר הערה שיש קבוצה עוד יותר נפגעת מכולם כולם. קל מאוד להביא ממ"ד לבית פרטי – או יביל או שבונים אותו, כי זה בחוץ, זה במעטפת. מי שסובל הכי הרבה אלה שיכונים ובתים משותפים.

קומה שלישית ומעלה.

בשלומי ובקריית שמונה, שגרים שם אלפי דיירים בדיור ציבורי, אין שקל אחד של הממשלה למגן דיור ציבורי עם חברות ממשלתיות, לא עמידר ולא עמיגור. אבל זה משרד השיכון שצריך למגן את החלשים ביותר. אין תוכנית מיגון לבלוקים של הדיור הציבורי בשלומי ובקריית שמונה. עשינו פיילוט במשרד הביטחון על בניין משותף. לקחנו את ה-100,000 שקלים של הביטחון ועוד 20, 30 מיליון של שיכון ועשינו ממ"ד לבלוק וביסוס לרעידות אדמה. כי מה שקורה במקומות האלה, מראש הם בסכנת רעידת אדמה בשבר הסורי-אפריקאי – קריית שמונה, חצור, בית שאן, צפת, ושם יש גם דיור ציבורי. אז עכשיו המבחן הוא האם יהיה מיליארד ומשהו והאם באמת יהיה 100% ביצוע. המבחן של אנשי המקצוע הוא הביצוע.

בשבוע שעבר מיכאל הביא קבוצה של פילנתרופים. זה היה מדהים לראות את זה. קבוצה של פילנתרופים, כולל מהנדסים, אדריכלים, שאמרו: אנחנו מוכנים להיכנס לשת"פ עם המדינה, ללכת לפיילוט. כלומר, כל האמירות האלה שהממשלה לא עשתה ולא נתנה, ואנחנו ישבנו בשקט, אנשים, קבוצות של חבר'ה שאחראים לזה. חלפו שש שנים, חמש שנים, שבע שנים, ולא עשינו שום דבר. ובאים לכאן עוד פעם, יושבים ומספרים לנו את אותו הדבר. אני חושב שיש מחויבות לכל מי שמשלמים לו לעבוד, ללכת ולהרעיש עולמות. אף אחד לא שילם לביטון ללכת ולהביא לכאן פילנתרופים שמוכנים לשים כסף.

אני אזמין את שלושתכם כשבעוד חודש אני אזמין שוב את ראש רח"ל. תצטרכו להיות אורחים שלי.

הוא לא יציל אותנו. אתה יודע, זה הוחלט בקבינט.

כן, אבל יש כרגע בקשה של מנכ"ל משרד הביטחון לקבל תקציב מקרן – רשום אצלי, אני לא זוכר אותה כרגע – הוא התחייב לבוא עם תשובות.

נכון. זו החלטה של ראש הממשלה ושר הביטחון בסוף, ושל האוצר שמגבה אותם. ראש רח"ל, ייתנו לו צוותים – הוא יבצע, וייתנו לו כסף גמיש בינואר. ואם יגידו לו: תחכה ליוני או לאוגוסט, הוא לא ידע לבצע את זה.

אם לא תהיה ברירה נביא גם את ראש הממשלה. כבר היו דברים מעולם שראש הממשלה הגיע לוועדה לביקור.

אבל הביזיון הכי גדול הוא שזו החלטת קבינט ביטחוני. תדמיין שבהחלטות ביטחוניות היו מבצעים 10% ממה שהתכוונו. תדמיין איזו בושה שבקבינט ביטחוני לא עומדים ומתחייבים להטיל את המשקל על הדבר הזה.

יש את הבחור לידך שמתעסק בחקלאות. אתה רוצה כל כך לדבר. חשבתי שתחכה כדי שכולם ידברו, ואולי ייתנו לך תשובות. אבל קח שלוש דקות, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני ממושב עלמה. המושב שלנו נמצא בקו של 4 ק"מ מהגבול של לבנון. הבית שלי יחסית חשוף לכינון ישיר. יש לנו עוד שכונות שחשופות לכינון ישיר. אנחנו לא מפונים.

כמה ק"מ?

4.

יש את עבדון ואלקוש שהם 3.5.

אבל הם מפונים, אנחנו לא.

לא, הם לא מפונים. תאמין לי, אני מטפל בהם באופן אישי. מצאנו פילנתרופ שהיום משלם את מלון יהודה עד היום.

יש משהו כמו עשרה, 12 יישובים, באזור של הצפון.

לא משנה, אני סתם אמרתי.

אין בעיה. אנחנו לא מפונים ואין לנו פתרון למיגון למה אנחנו עושים. עכשיו אנחנו הקו הראשון. את הקו הראשון פינו. היינו הקו השני. עכשיו אנחנו הקו הראשון. היה אצלי חבר הכנסת טור פז, ראה את הילדים בגנים, 30 ילדים בגן של גיל ארבע-חמש, נמצאים במקום של 3X3, 4X4. הפתרון של פיקוד העורף הוא שאם לומדים בגן, לא לרוץ למקלט אלא פשוט לשכב עם ידיים על הראש. זה לא פתרון. 4 זה היום כבר נ"ט.

גם 7 זה נ"ט.

נכון. עוד דבר זה מבחינת החקלאות. אנחנו רצים סביב עצמנו. לא נותנים לנו להגיע לאן שאנחנו צריכים להגיע. יש בעלי חיים. אין משהו שאנחנו יכולים לפעול דרכו. עכשיו שמעתי שממגנים את 2-0. 2-0 בכלל לא נמצאים בבתים. תמגנו את מי שנמצא. קודם כול החיים, אחר כך אלה שלא נמצאים. אז ייהרס בית. אז בית הלך. שילך בברזל, שלא ילך בנפש.

אני רוצה לסיים באיזה משהו קטן שקרה אתמול. אתמול היו כמה יירוטים, שיגורים לכיוון האזור שלנו. שני פיצוצים נשמעו טוב. הפיצוץ השלישי כבר עשה לי הדף. אני בתוך המשק, בדיוק יצאתי מהרפת. אני עצמי קיבלתי את ההדף כשהייתי בדרך למיגונית במשק. בעלי החיים קפצו בצורה מפגרת. כל הרפת רצה מצד ימין לצד שמאל, התרנגולים קפצו לשמיים. בפעם האחרונה שהיה דבר כזה עגל תקע את הראש שלו בתוך מחיצה ומת מהדבר הזה. פשוט נתפס לו הראש והוא מת. לבעלי החיים אני לא מאמין שנמצא פתרון, אבל שלנו יהיה פתרון מה לעשות, איך לעשות, שנדע מה הלאה. חוסר הידיעה הוא הדבר שהכי משגע אותנו כרגע. זה פחות או יותר מה שיש לי להגיד.

הדברים שאתה אומר הם מהלב והם קשים. שמעת כאן כי ישבת מההתחלה, אין זרוע ממשלתית. תת-אלוף סויסה אמון על החזרת המצב לקדמותו, וגם ככה יש לו בעיות כי אין לו זרוע ממשלתית שעובדת לצידו כמו בדרום. המגמה שלי כרגע היא לנסות ולדבר עם שר הפנים שהזרוע הממשלתית, הביצועית, תצטרף אליו. הוא לא מסוגל לעשות כמעט כלום מעבר לשוטף. יופי, הקימו את אופק צפוני. אז מה? אין לו זרוע ממשלתית.

אבל עכשיו במקרה שבאמת נצטרך פינוי לאנשים, אנשים מבוגרים, בני 80, בני 70, ילדים קטנים, מה אפשר לעשות? יש תוכנית. סבבה. אבל ראינו תוכניות לא תמיד עובדות. יש להם פתרון אולי לפנות אותם זמנית? למצוא מקום לילדים שילמדו כמו שצריך? כבר כמעט חמישה חודשים.

לצערי אין לי תשובות בשבילך כי הדבר תלוי בפיקוד העורף. פיקוד העורף מחליט ומשרד הביטחון ממליץ לשר האוצר לפנות כי זה תלוי תקציב.

לא צריך לפנות. תנו לנו את המיגון, תנו לנו לחיות בשגרת החירום הזאת.

כמה יישובים לא מפונים?

שמונה יישובים.

לא. עד קו ה-5 שישה לדעתי.

שמונה. בין 3.5 ל-5 שמונה יישובים. 9,000 איש.

אבל כמה משפחות זה, או כמה מקלוט צריך? אתם לא יודעים?

זה מתחיל ממזרח למערב.

כן, אבל מכיוון שיש אישור להניח בלי רישיונות יכולנו לדעת כמה תקציב אנחנו צריכים לכמה בתי אב כדי לבוא ולהניח מקלט נייד. על פי מיטב הבנתי יש שני סוגי מקלטים, 4 מטר מרובע ו-3 מטר מרובע. אחד עולה 60,000 שקל ואחד 90,000 שקל. לא רישיונות, לא כלום, רק בקשה. שבועיים הנחה. הם מוכנים, במרכז הארץ.

מה הזמינות שלהם?

כסף. אם המדינה תיתן מחר 200 מקלטים כאלה, בתוך שבועיים אפשר להביא 200 מקלטים כי יש כאלה שעומדים כבר אחרי ייצור, במגרשים. הם מיוצרים פה באקרשטיין. מקלטים מוכנים. תרים על מנוף, תשים על משאית ותיסע. אבל החלטת ממשלה. אני באמת לא יודע מה לעשות מול זעקות התושבים. זה לא רק הוא, זה אלקוש זה עבדון ועוד. אנשים זקנים שלא מצליחים להגיע למקלט.

אנחנו נוציא מכתב חמור לראש הממשלה ולשר הביטחון ולכל השרים ונזמין אותם.

טוב. אני מבקש את כל השמות של אותם שמונה או יותר יישובים. תעבירו לנו. אנחנו ננסח איזשהו מכתב גם לראש הממשלה. אנחנו נעשה עוד משהו, חברי הכנסת, אנחנו נרכיב איזשהו נאום בדף פוליו שיהיה שווה לכולם, ונבקש מחברי הכנסת כל אחד בתור שיקדיש את שלוש הדקות להעיר את הממשלה. יש הרבה שלוש דקות, אין בעיה. אולי זה יצליח להזיז משהו, ונעשה גם מכתב. הבעיה שלי היא שמהמכתבים יש הרבה ניירת במשרד ראש הממשלה והמגרסות עובדות.

היום בבוקר הציעו למשפחות להתחיל לחזור.

אבל בצפון זה לא דומה כבר לדרום.

אני רק אומר כשאומרים איפה הכסף, הרי כל משפחה מקבלת 54,000 שקלים. תוסיף עוד 10,000 שקלים וזה בערך ממ"ד. כשרוצים יש כסף.

תכנון.

שעת חירום גדולה מאוד.

אנחנו נעשה משהו. אני אעשה כמיטב יכולתי. אני לא אמון על התקציב. אם הייתי אמון על התקציב הייתי יכול לדפוק על השולחן. ננסה לעשות משהו לטובת העניין. מדובר בחיים שלכם ושל הילדים שלנו. אתה רוצה להוסיף?

תודה רבה. אני באתי להשמיע. מקווה שזה עשה משהו.

מנכ"ל מועצת מבואות חרמון שבזום רוצה לדבר. בבקשה.

שלום לכולם. תודה רבה על הזימון לדיון הזה. אני רוצה לדבר קודם כול לגבי פינוי האוכלוסייה. אני חושב שלא צריך לדבר על פינוי האוכלוסייה, צריך לדבר על הקליטה. להבא צריך להכין תוכנית מסודרת. אנחנו שנים התרענו לכל הגורמים, מרח"ל ועד פיקוד העורף ומשרד הפנים, להכין תוכנית קליטה מסודרת לתושבים. אם הייתה תוכנית מסודרת הכול היה נראה אחרת. כל יישוב היה יודע לאן הוא מתפנה, ובכך היו נחסכים גם המון כסף, גם כל המתווכים שתיווכו אותנו בדרך והיה פחות בלגן. כל יישוב היה יודע לאן בדיוק הוא מתפנה וככה הוא היה נקלט בצורה מסודרת. יישוב – מלון קולט, וככה הכול היה נראה אחרת. לא צריך הרבה כסף לבנות תוכנית כזאת. זה גרוש וחצי, ועושים תוכנית מסודרת.

אני אדבר איתכם לגבי מקלטים ולגבי שהייה ממושכת במקלטים. אין מקלטים בארץ שמתאימים ומותאמים כרגע לשהייה ממושכת. שהייה ממושכת מדברת על טלוויזיה, על שירותים, על מים, על מקרר, על ציוד שינה, ציוד חימום, ואין במקלטים את הציוד הזה. אין. אני לא מכיר. אני 25 שנה ברשות, מכיר את כל הרשויות – אין רשויות שיש להן מקלטים שמתאימים לשהייה ממושכת. והכי דחוף אלה המקלטים הישנים שנמצאים ברשות שלנו וברשויות אחרות שהגשם הרב שירד בתקופה האחרונה גרם לחדירות מים. אני דואג לרשות שלי. אם יהיה אפשר לדאוג לכמה מיליונים לטובת איטום מקלטים שלא יחדרו בהם מים, זה צו השעה וצריך לדאוג לזה עכשיו. חייב לדאוג לזה עכשיו. יש עשרות מקלטים אצלנו שאנחנו לא מצליחים להתגבר על חדירות מים בהם, ואם יהיה אפשר לעזור לנו בעניין הזה זה מעשה מבורך.

כל מה שדיברתם לגבי תוכנית מיגון הצפון, התוכנית הזאת היא מאוד מאוד מאוד חשובה. אצלנו התחלנו בשני יישובים, גם יובל וגם מרגליות. צריך להמשיך עם הפרויקט הזה. צריך לבנות את הממ"דים וככה להיפטר מהמקלטים הציבוריים האלה. זו משימה מאוד מאוד קשה לשמור על המקלטים הציבוריים האלה. תודה רבה. אם יש שאלות אני כמובן אני אשמח לענות.

אדוני המנכ"ל, תת-אלוף סויסה שיושב לשמאלי רשם את ההערה הזו. יש ביכולת של המינהלת שהוא עומד בראשה לתקצב בשוליים את הנושא של האיטום. אני מעריך שאתם תשמעו ממנה.

אני מכיר את סויסה. הוא עושה עבודה מבורכת. בתום הדיון אני כבר אתקשר אליו. תודה.

אני צריך ללכת לוועדת חוץ וביטחון, רק שאלה לרח"ל.

ועדת חוץ וביטחון חשובה. תלכו לוועדת חוץ וביטחון.

רח"ל, אתם נתתם לראשי הערים כסף להשמיש את המקלטים?

זה לא ברח"ל, זה במשרד הפנים.

והוא נתן? אתם יודעים?

יש פה נציג משרד הפנים. אולי אפשר לענות על שאלת או של חבר הכנסת כהן?

אני מנהל אגף פס"ח, משרד הפנים. אומנם זה לא בתחום שבו אני עוסק, אבל יש את תקציב הג"א. תקציב הג"א הארצי הוא תקציב שיחד עם פיקוד העורף נותן מענה להיבטים של שיפוץ מקלטים, והדבר הזה נעשה בתוכנית רב-שנתית בצורה שוטפת. אני לא יודע להגיד לך מספרים מדויקים אבל זה ניתן בצורה שוטפת.

אוקיי.

אני אנצל את זה שאתה דיברת ואני אחבר את הנושא של המכתב לשר פנים, זרוע ממשלתית שתעבוד במקביל למינהלת אופק צפוני, כי הוא עם ידיים קשורות. הוא מתעסק במה שהוא יכול אבל ללא זרוע ממשלתית. מחכים להחלטת ממשלה או להחלטת פורום מנכ"לים, אני לא יודע מה. אני מבקש ממך לגשת בתום הדיון למנכ"ל שלך או לשר – לא יודע איך זה עובד אצלכם – ולבקש ממנו להזיז את זה. אנחנו נכתוב גם מכתב כדי להקים את הזרוע הממשלתית הזו, כי בדרום יש לו את זה אבל באופק צפוני אין לו את זה והוא די מוגבל.

ככל שאני מכיר יש טיוטה להצעת החלטת ממשלה. היא עדיין לא התקדמה ולא אושרה, אבל את זה אני אבדוק מול המנכ"ל.

אני מבקש ממך את זה. אנחנו שמים את זה לתיק תזכורת, ואנחנו נוציא מכתב גם למנכ"ל וגם לשר הפנים שאני מכיר את היכולות שלו והוא יכול להזיז את העניין הזה. פשוט חבל שאנחנו לא עושים את העניין הזה.

בואו נשמע קצת משרדי ממשלה. מל"ל פה?

בזום.

כן. אדוני היושב-ראש, אם אפשר בעוד רבע שעה בערך לעלות, אם זה בסדר מבחינתך.

טוב, אין בעיה. אוצר, בבקשה. אוצר? עוד פעם לא באו? אני לא מאמין.

גם לא הודיעו.

טוב. הם עולים לי על כל העצבים. כבר פעם שניה. תוציאי מכתב בבקשה לראש אגף התקציבים. אני רוצה איתו פגישה, שיבוא לכאן, ואם אנשי האוצר לא יבואו יותר אני אוציא להם צווי הבאה. זה בלתי אפשרי. משרד ממשלתי שלא עושה חשבון לוועדה לביקורת המדינה. תגידי לו, אם אני אצטרך אני אוציא לו צו הבאה לו עצמו. פשוט חצופים. נוציא לו מכתב ותגידי לו שאני מבקש פגישה אישית שיבוא לפה. אני לא אלך אליו.

משרד התיירות, בבקשה.

אני ראש אגף חירום ביטחון וסייבר במשרד. החמ"ל שלנו כרגע עובד בשגרה, ולכן בעצם הוא ערוך ליום הפקודה כשנצטרך. המשימה שלנו על פי החלטת הממשלה היא כמובן הנושא של הקליטה, השיבוץ והנושא של הכלכלה במלונות. לכן אנחנו לא אחראים באופן ישיר על הפינוי אלא על שלושת הדברים האלה.

מבחינת תפיסת הניהול שלנו לנושא הזה, אנחנו כבר למודי ניסיון כי עשינו את הפינויים האחרונים. אנחנו מתכוונים לעבוד במודל שיותר דומה למודל של פינוי שדרות ולא על המודל של קריית שמונה. אנחנו רוצים לעבוד ישירות מול הרשויות המוניציפאליות ובלי עבודה ישירה מול התושב עצמו. ראש מועצת מנכ"ל מבואות חרמון דיבר גם על דברים מסוימים שקשורים לפינוי. אנחנו מפיקים לקחים, וגם יש לנו מינוי של POC ספציפי לעיריות. זה גם היה קודם.

במקביל יש לנו עבודה עם משרד הבריאות, רח"ל, בנושא של עלטה, ויחד עם משרד האנרגיה. היינו פה אני חושב לפני חודש ודיברנו על הנושא הזה. גם בנושא של פינוי חצר"מים, חולים בעלי צרכים מיוחדים, מיפינו 42 מלונות שיכולים לעמוד בקריטריונים מסוימים. יש שם עדיין פערים. אנחנו עובדים ביחד כדי להתגבר עליהם. מבחינתי עד כאן.

אני דיברתי עם שר התיירות. אין לי טענות אליכם, רק שיאפשרו לכם את אותם שמונה יישובים שנמצאים עד 3.5, 4 ק"מ, כי החלטת הממשלה בהתחלה הייתה 5-0 ובעקבות זה חלק פינו את עצמם. וראה איזה פלא, כשהממשלה הבינה את היקף ההוצאה הכספית היא חזרה בה, כשהתושבים כבר היו בחוץ ולא היה מי שיממן אותם. ואז החליטה על 3.5. זאת ועוד, אלה שהם 4-0 כמו הבחור שיושב פה לא נכללו בעניין הזה והם בקו האש הראשי. אמר לי שר התיירות שזה לא ביכולות שלו ולא בתחום שלו לקבל החלטה את מי לפנות, אלא זה פיקוד העורף, זה משרד הביטחון.

כן. עד כמה שאנחנו יודעים זה הולך לפי החלטה של משרד הביטחון. אנחנו מבצעים אחר כך את ההחלטה הזאת.

כמה בתי מלון בתוכנית הממשלתית הולכים להתפנות? אני לא יודע מתי זה יקרה. אם הייתי תושב באופקים הייתי רוצה לחזור כבר הביתה, אבל אני לא יכול לשפוט אותם. כי האש התרחקה מהם בשלב הזה לפחות. לא שלא פעם בכמה ימים מגיע איזושהי התראה ואיזשהו צבע אדום, אבל לעומת מה שהיה זה סופר סביר. רציתי לשאול האם הכסף שיתפנה שם יכול לשמש את אותם שמונת היישובים, והתשובה היא כמובן מבחינתך: כן, רק תגידו. אבל זה לא בתחום קבלת ההחלטות שלך.

אדוני היושב-ראש, בנקודת הזמן הנוכחית אין בסוף קבלנים של מלונות.

כן. בגלל זה לא טוב שאני אפנה אליו.

אם המדינה תחליט את מי לפנות וכן הלאה, אז יוטל עלינו לעשות את זה. בנקודת הזמן הנוכחית בגלל מה שאמרת לפני כן לגבי כל הפתרונות האחרים שניתנו, גם אנשים עצמם שבפתרונות האחרים עזבו את בתי המלון והלכו לדיור חליפי, או אנשים שמתחילים לחזור הביתה, לפחות איך שהתרחיש כרגע נראה, למשרד התיירות אין בעיה לקלוט במלונות. אני אומר את זה פה בזהירות כי פשוט החדרים יתפנו סביב האירוע הזה, והמספרים שאנחנו מדברים עליהם בהמשך הם לא כל כך גדולים.

1,600 איש, שמונה יישובים. באמת. כנראה שהמדינה לא תתעורר עד אשר ייפול חס וחלילה משהו ויהרוג כמה אנשים. אני פשוט לא מבין. אני נלחם על שלושת היישובים האלה, אלקוש, עבדון ועוד אחד, שאותם פינינו למלון יהודה בירושלים. פילנתרופים יהודים ופילנתרופים נוצרים משלמים על השהייה שלהם שם, לא מדינת ישראל. אני חודשיים לא מצליח להזיז את זה, לא מצליח להביא את המדינה להכרה באחריות שלה לפינוי. נדמה לי שב-28 במרץ הם מקבלים הוראת פינוי כי נגמר הכסף. אותם פילנתרופים הרימו ידיים. נגמר הכסף.

אני קורא מפה לממשלת ישראל, משרד האוצר ופיקוד העורף, ללכת לבדוק את עצמכם פעם נוספת מה קורה עם שמונת היישובים האלה. תעביר את זה לאלוף פיקוד העורף – זה גם תלוי באלוף פיקוד צפון – מה קורה עם שמונת היישובים האלה, מי מוכן לקחת אחריות על חיי התושבים. רק תגידו. אין בעיה, אתם רוצים שיחזרו? תגידו שיחזרו, אבל תגידו בפה מלא.

רשות המיסים, בבקשה.

שלום לכולם, אני מנהל קרן פיצוים ברשות המיסים.

על כמה עומדת הקרן?

אנחנו כבר שילמנו בקרן עד עכשיו 11 מיליארד. הקרן עמדה לפני המלחמה ב-17.8. נזקים ישירים בערך מיליארד שקל, נזקים עקיפים 10.2, משהו כזה. ההערכה כמובן היא שהקרן תיגמר בסוף. מבחינת ההיערכות שלנו, במיוחד בצפון – בדרום אנחנו כבר בתוך האירוע מהיום הראשון וגם בצפון אנחנו נמצאים – הוגשו לנו כבר 1,200 תביעות. ההערכה שלנו היא שלא יהיו 600. אני מניח ש-600 הבתים שדיברו אלה בתים שחטפו פגיעות יותר מהותיות. אנחנו מטפלים בכל סוגי הנזקים וגם ברכבים ובכל הדברים. יש לנו כבר 1,200 תביעות. ההערכה שלנו היא שאנחנו נגיע ל-10,000 בצפון ברגע שהיישובים יחזרו.

התגלו הרבה נזקים, קלים, בינוניים, כל מיני דברים שאנשים פשוט לא יודעים, וזה יהיה אחרי התשתיות. אנחנו מסיירים שם בצפון עם אופק צפוני. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, ומנסים למפות את האזור כדי לדעת מה לעשות ביום שאחרי. מבחינתנו זה יהיה גם אירוע יותר קשוח מאירועים רגילים אם זה ייגמר בסטטוס הזה ולא יתפתח, כי יום אחרי כל התושבים שיחזרו ירצו טיפול מיידי באותו רגע, וזה לא כמו אירוע מתגלגל שבו יותר קל לנו. אם אנחנו מעריכים שיהיו עוד 10,000-9,000 תביעות אנחנו נערכים בכוח אדם, גם שמאים, גם מהנדסים, גם עובדי רשות המיסים. פתחנו מוקד ייעודי בטבריה לנושא הזה.

בלי קשר, אם המלחמה תתרחב בצפון יש לנו מוקד מוכן בעכו ובחיפה. אני אומר מוכן – כולל מחשבים, ציוד, הכול ממוגן, רשימות עובדים מוכנות. אנחנו מנסים למפות. בשבוע שעבר היינו יומיים בצפון, יום אחד עם אופק צפוני, יום אחד גם אצל מבואות חרמון, גליל עליון, ראש העיר של קריית שמונה. אנחנו בקשר די שוטף איתם ומנסים לפתור בעיות שיש. כרגע מה שעושים אופק צפוני ראוי להערכה, גם בשיקומים המיידיים שיש, במקומות שאנחנו אפילו לא יכולים להיכנס לעשות איטומים, אם זה במטולה או בכל מיני יישובים אחרים. הכול כמובן בשיתוף פעולה, ואני מניח שזה ימשיך ככה קדימה.

לצערי לא האירוע הזה היה צריך להכין אותנו להיערך למלחמה אלא אירועים קודמים. נכון שהאירוע הזה הוא גדול, אבל יחסית במיוחד בתחום הנזק הישיר אנחנו יותר מוכנים לאירוע הזה. אני מניח שכל עוד זה לא יתרחב לגמרי בצפון וזה יישאר בממדים האלה, הקרן תטפל בזה בצורה מיטבית.

תודה רבה. משרד הבריאות, בבקשה. אם גם את יכולה להגיד לנו מה קורה או מה התכנון, או אם יש לכם תוכניות כשבית חולים חוטף ויוצא מכלל פעילות. הוא יכול לחטוף גם ברעידת אדמה וגם יכול לחטוף עקב אירוע מלחמתי.

שלום לכולם. אני מאגף החירום, משרד הבריאות. בתפקידי אני ממונה על היערכות רפואה בקהילה ואשפוז המשיכי, שאלה בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים. אני אתייחס למה שביקשת, אך אני רוצה לתת קצת רקע. לאור התרחיש הדרומי, העצוב והכואב, כבר ב-8 באוקטובר הרשות העליונה לאשפוז ובריאות ומנכ"ל משרד הבריאות קיבלו החלטה של פינוי מקדים של אוכלוסייה עם צרכים רפואיים מיוחדים שאנחנו קוראים לה אוכלוסיית החצר"מים. כל הקריטריונים לקביעת אוכלוסיית החצר"מים נמצאים באחריות קופות החולים. קופות החולים הן אלה שאחראיות עליהם, שמטפלות בהם בשגרה וכמובן גם בחירום. כל ההיבטים הלוגיסטיים וקביעת יעדי הקליטה הם באחריות משרד הבריאות, חמ"ל בריאות לאומי.

החל מ-8 באוקטובר, בשל החשש לתרחיש צפוני שיהיה עצים, כבר אז התקבלה החלטה לפינוי מקדים, ואכן פינינו לא רק מיישובי 2-0 אלא גם מיישובי 5-0 לרבות קריית שמונה. פינינו אוכלוסייה עם צרכים רפואיים מיוחדים. כמובן רק אלה שהסכימו להתפנות, כי יש אוכלוסייה שלא הסכימה להתפנות ולה קופות החולים נדרשות להמשיך לתת מענה ומעקב בביתה. אבל אוכלוסייה שהסכימה להתפנות פינינו למוסדות משרד הבריאות ולמלון שאיתרנו אותו כמלון מונגש, כי האוכלוסייה הזאת צריכה חדרים מונגשים. אנשים שהתאימו מבחינת סטטוס רפואי ויש להם מטפל עיקרי, בני משפחה שהיו יכולים להתפנות יחד איתם, פינינו למלון בירושלים, מלון יד שרה שיש לו כ-200 חדרים מונגשים. נכון להיום נותרו במלון בירושלים עוד כ-50 איש, מתוכם 28 חולים חצר"מים עם צרכים מיוחדים, ויחד עם משרד התיירות אנחנו מאתרים עבורם מלונות אחרים שיכולים לקלוט אותם כי מלון יד שרה ביקש שאנחנו נפנה אותם משם.

בנוגע לתרחיש צפוני, משרד הבריאות בחודשיים וחצי האחרונים מעמיק מאוד באופן מאוד מאוד אינטנסיבי בכל המשמעויות לתרחיש צפוני, ועבור מערכת הבריאות אלה משמעויות מאוד מאוד כבדות בין אם זה בתי חולים, כלל בתי החולים. מדובר על הנחיות לרציפות תפקוד ובדיקת כל הנושא של רציפות תפקוד קרי מים, מזון, חשמל, גנרציה, כשההנחיות שלנו לבתי החולים, כלל בתי החולים, ורציפות תפקוד של 72 שעות עד אשר נוכל לתספק אותם בתיאום רשות חירום לאומית בעוד סולר ועוד צורך של גנרציה. אנחנו מאתרים את הפערים, עוסקים בפערים, כי יש פערים גם ברציפות תפקוד. זה עניין אחד.

עניין שני הוא כל החולים בבית, אבל אני רוצה רגע לענות לכבודו על שאלתו. יש לנו כבר משנת 2012 עיסוק רב בנושא של פינוי בתי חולים. לפנות בית חולים זאת ההחלטה האחרונה ביותר כשבאמת כלו כל הקיצים ואין שום ברירה. אני אבדיל בין בית חולים כללי לבתי חולים לאשפוז המשכי. עם בתי חולים לאשפוז המשכי יש לנו כבר ניסיון לצערי. בלבנון השנייה פינינו את בית החולים מזור. גם באירוע הזה חלק גדול ממחלקות בבית החולים מזור, שהוא בית חולים פסיכיאטרי בעכו, פינינו לבתי חולים אחרים פסיכיאטריים שלנו, על אף שבמזור יש מתקן שיכול להכיל חלק מהמטופלים. לאור משך התרחיש הארוך והצפיפות הרבה שהיו באותו מתקן לא ניתן היה להשאיר את כל מטופלי מזור, ולכן פינינו אותם לבתי חולים פסיכיאטריים אחרים. כלומר, עבור בית חולים גריאטרי שהוא קטן יותר בסדר הגודל שלו ועבור בית חולים פסיכיאטרי יש לנו תוכניות פינוי עם נהלים ברורים לרבות תרגול. אנחנו נוהגים לתרגל אותם לפחות פעם בשנה בתרגול פנימי של בית החולים כחלק מהנחיות שלנו, ועל פי תר"ש אנחנו עושים להם תרגיל ארצי.

בית חולים כללי זה סיפור הרבה יותר מורכב. לשמחתי עוד לא הגענו למצב שצריך לפנות בית חולים כללי. על אף זאת, הם מתורגלים, הם מאומנים בתרגילים על פי תר"ש, ויש להם תוכניות, כלומר נהלים, לרבות תוכניות פינוי למצב שבו יידרש לפנות. על אף זאת אני אומרת, זה אירוע מאוד מאוד מאוד קשה ומורכב. היקף המיטות הוא גדול, היקף המורכבות של המחלקות הוא גדול. יש לזה מורכבויות מאוד גדולות. בצד זה אני אומרת, מערכת הבריאות יודעת שהיא צריכה להיערך לזה ולתת פתרון בעת הצורך, ולכן נדרשת הכשרה, הדרכה, תרגול, תרגול של פינוי פנימי בתוך מרחב בית החולים ותרגול של פינוי החוצה.

בנוגע לחולים עם צרכים רפואיים מיוחדים שנמצאים בבית, בקהילה, בתרחיש צפוני, תגברנו את בניית מערכת המחשוב שנקראת מערכת מחשוב חצר"מים בחודשיים האחרונים של האירוע הזה. זאת מערכת מאוד מאוד מיוחדת כי היה קשה מאוד להקים אותה. היא אופיינה יחד עם קופות החולים. היא הוקמה במשרד הבריאות. היא הוקמה בקופות החולים בממשק משותף, וכרגע שתיים מהקופות כבר בממשק יומי. כל יום אנחנו מקבלים את המידע על החצר"מים בכל המדינה מקופות החולים. יש עוד שתי קופות שלקראת סוף פברואר אני מאוד מקווה שיסיימו את הממשק, ואז על בסיס יומי ושעתי אנחנו יודעים כמה חצר"מים נמצאים, באיזה מקום הם נמצאים ומה הצרכים שלהם.

אנחנו מחויבים על פי תקנות נגישות לאוכלוסייה עם מוגבלות בשעת חירום – תקנות שנכנסו לתוקף בשלוש פעימות והאחרונה ב-2023 – להעביר את המידע למשרד הרווחה. אנחנו מעבירים את המידע למשרד הרווחה ומקיימים איתם דיונים ופגישות כדי לטייב את המעבר, את הממשק, את הנתונים, ולחבר יחד את כל הנתונים הנדרשים. ממשרד הרווחה הנתונים מגיעים לרשויות המקומיות.

בנוגע לחולים הספציפיים בתרחיש צפוני, החולים שנדרשים לרציפות חשמל מתוך אוכלוסיית החצר"מים, יש לנו תשע קטגוריות באוכלוסייה הזאת. מתוך האוכלוסייה הזאת יש לנו מונשמים בבית ונתמכי מערכות נשימה. כלל האוכלוסייה הזאת, גם מספרית וגם מבחינת ההיקף שלה הוא גדול. מדובר על כ-1,000 מונשמים בבית וכ-33,000 נתמכי מערכות נשימה. כמובן שזה מתעדכן כי מצבו של המטופל מתעדכן. היקף כזה גדול אין לנו איפה לקלוט. ממש אין. בנוסף, לקלוט אותם זה הדבר האחרון, משום שמקומו של המטופל הוא בביתו. זה המקום שבו הוא מרגיש בטוח, זה המקום שבו נמצאים בני המשפחה שלו, המעקב שם נמצא יותר טוב, הביטחון האישי של המטופל הוא יותר טוב. להוציא מטופלים כאלה מהבית זה מורכב, יש להם ציוד רב. זה תהליך שאנחנו רוצים להימנע מלעשות אותו, ולכן אנחנו עובדים במספר וקטורים, מספר ערוצים.

1, ביקשנו מהקופות לאתר את אוכלוסיית המונשמים ונתמכי מערכות הנשימה, שהם אלה שבאמת אין שום ברירה וחייבים להוציא אותם מהבית. זה נקרא אוכלוסיית התיעדוף הראשון לפינוי. עבור האוכלוסייה הזאת אנחנו מאתרים יעדי קליטה בתוך המסגרות שלנו, של מערכת הבריאות, ועובדים עם משרד התיירות כדי לאתר מלונות, שבהינתן ונוכל לפנות את האנשים האלה עם בני המשפחה או המטפל העיקרי לבית מלון – כמובן, זה מותנה בסטטוס רפואי שהוא יכול להיות בבית מלון במקום בבית ולא במוסד או במר"ג, מרכז רפואי גריאטרי – זאת האוכלוסייה שתתפנה לשם. בצד זה אוכלוסייה רבה תישאר בביתה, ועבורה יש לנו מספר וקטורים שאנחנו עובדים איתם. 2, אנחנו עוסקים בקביעת הצרכים לרכש גנרטורים, בטריות נוספות ובלוני חמצן עבור האוכלוסייה הזאת, כדי שנוכל לתספק אותם בבתים שלהם וכך נוכל להשאיר אותם בתוך הבית.

במקביל, אנחנו עושים פעילות רבה יחד עם רשויות מקומיות, עם ראשי רשויות, מנכ"לים, מנהלי ביטחון ומחזיקי תיק בריאות ברשות המקומית, כדי לבחון יחד עם הרשויות המקומיות את היכולת שלהן לסייע למערכת הבריאות במקרה שלא נוכל לפנות את האנשים מהבית, את היכולת שלהן להכיר את האוכלוסייה הזאת ולסייע למערכת הבריאות בנושא.

במקביל פנינו גם לאלוף פיקוד העורף. אנחנו יודעים שזו לא משימה שלו, וכמובן זה לא בתיעדוף ראשון כי יהיו לו משימות נוספות בתרחיש של הפסקות חשמל ממושכות, עלטה והיקף פגיעות מאוד מאוד גדול, חלילה. למרות זאת, פנינו וביקשנו שבהינתן ותהיה להם אפשרות, שיסייעו למערכת הבריאות בהוצאת האנשים מהבית, קרי הורדת האנשים לאמצעים הלוגיסטיים כדי שנוכל לקחת אותם למוסדות שלנו. גם בערוץ הזה אנחנו פועלים. אני חושבת שסקרתי את מרבית הדברים. יש עוד מספר נושאים. אנחנו ממש ממש נותנים לזה חשיבות, עומק ומחויבות רבה כדי לתת מענה למירב הצרכים הרלוונטיים.

דבר אחד אחרון שחשבתי לומר. במסגרת המרפאות האחודות שיש במדינה, אנחנו רוצים לתספק את המרפאות האחודות גם בגנרטורים – והתחלנו כבר תהליך כזה – וגם בבלוני חמצן של 40 ליטר, כך שזה יהיה עוד יעד שבו נוכל להשהות נתמכי מערכות נשימה במצב שבו אנחנו צריכים להשהות אותם לעוד זמן מסוים של תספוק חשמל. עד כאן. תודה.

תודה רבה לך על הסקירה הרחבה. שאלה אחת, מתי עשה משרד הבריאות תרגיל כלשהו, שלדי, תיאורטי, מינהלי, פיקודי? אני מבין שאי-אפשר להוציא את החולים שצריכים פינוי עם כל התוכניות שלכם, אבל בן אדם אחד יכול לדמות הוצאת X. מתי, אם בכלל, עשה משרד הבריאות תרגיל כלשהו בנושא?

לבית חולים כללי או לבית חולים פסיכיאטרי-גריאטרי?

מה שאת רוצה.

אנחנו עושים את זה כל שנה. זה חלק מתוכנית העבודה השנתית שלנו.

האם ב-2022? בסדר? אני אקל עלייך, לא 2023 שהייתה שנה קשה מאוד.

2023 הייתה שנה בעייתית. נכון.

ב-2022 נעשה תרגיל במשרד הבריאות לגבי כל המרכיבים שסקרת כאן?

כן, בהחלט. לא בכל בתי החולים, אבל לפחות באותם בתי חולים שנכנסים לתוך התר"ש. אנחנו עובדים עם תוכנית רב-שנתית שבה על פי הסדר הנדרש לתוכנית אנחנו מתרגלים. אנחנו מתרגלים תרחיש מלחמה ותרחיש רעידת אדמה מדי שנה, כל פעם בית חולים אחר מתוך כל מערך בתי החולים. יש לנו 28 פסיכיאטריים-גריאטריים ועוד 28 בתי חולים כלליים, קרי 50 פלוס בתי חולים.

כמה לשנה בממוצע?

במערך שלי אנחנו מתרגלים לפחות ארבעה בתי חולים, שזה 28 בתי חולים, ובמערך בתי חולים כלליים עוד איזה ארבעה בתי חולים, גם לתרחיש רעידת אדמה וגם לתרחיש מלחמה. במסגרת תרחיש מלחמה אנחנו מדמים נפילת טיל חלילה - - -

כל שבע שנים מתורגל בית חולים, לפחות.

לפחות. פלוס-מינוס. כן.

צריך להגביר את הקצב. זה לא מספיק לאור האיומים, הסיכונים.

בהחלט. אבל בנוסף יש גם תרגילים פנימיים שבית החולים עושה. אני עניתי על התרגילים שאנחנו במערכת הבריאות כאגף החירום עושים.

הבנתי. אז בנוסף יש תרגילים פנימיים.

תרגילים פנימיים שבית החולים עושה, והוא נדרש לדווח לנו שאכן בוצע התרגיל.

טוב. אני מקווה שזה יספיק. אני לא יודע להגיד בדיוק.

אמן ואמן. זה תהליך מורכב. ברגע שמפנים בתי חולים פסיכיאטריים או גריאטריים זה תהליך מורכב.

המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל, מי מכם? או שניכם לחוד?

בגדול אני אתייחס לגבי תוכניות פינוי. כמובן, אנחנו שותפים לאמ"ת של המשטרה והאמ"ת של רח"ל. אני מזכיר שאחריות הפינוי של משטרת ישראל היא להצלת חיים בלבד, ובהמשך המשטרה מסייעת לצה"ל ולרשות בעיקר במשימות משטרה קלאסיות – סדר ציבורי, תנועה וכדומה. אנחנו שותפים לאמ"ת המסודר והמקצועי שמבצעת רח"ל לאחרונה בנושא היערכות לעלטה ומתאר צפוני, כולל עבודות שנעשות בגופים שלנו. כמובן, יש חשיבות עליונה בעת אירוע בעמידה בתיעדוף התדלוק והחזרת החשמל לגופים שלנו, שהם המגיבים המרכזיים על פי סיכומים קיימים. כמובן, אותו דבר לגבי תקשורת. יש עכשיו אמ"ת לשפר מוכנות ל-72 שעות איפה שיש פער. אנחנו בעיקר פעילים מול האוכלוסייה ובשטח באמצעות הזרועות הנוספות שלנו כמו מוקד 105, הרשות לביטחון קהילתי, וכל מיני פעילויות שהגופים עושים לנושא הפגה וכדומה. זה מבחינתי. תודה.

כן, משטרה. אין לכם מה להוסיף?

אפשר לשאול את המשטרה שאלה?

כן. בבקשה.

זה לא לגמרי קשור לנושא הדיון, אבל רק שאלה, פשוט זה עלה גם בוועדה אחרת. מי אחראי לנושאים של ביטחון אישי באזורים שפונו? עכשיו פרצו לך הביתה, אתה צריך להתלונן במשטרה. האם המשטרה נכנסת לשם או שזה הצבא?

אנחנו נסביר. נעים מאוד, ראש ענף מבצעים, מחוז חוף. בגזרה שלנו פונו יישובים בואכה עד שלומי. יש חלוקה ברורה בתוך תחומי הבט"פ, בין תחום הבט"פ ששייך באחריות צה"ל לבין תחום הבט"פ ששייך למשטרת ישראל. כפי שסקרו קודם, אנחנו בעצם מסייעים לצה"ל כולל במניעת הביזה, כולל במניעת אירועים אחרים. בחלק מהיישובים שפונו וחזרו אליהם התושבים אנחנו עדיין מרחיבים את הפעילות כשהכול מבוצע בתיאום עם פיקוד צפון.

אז צה"ל אחראי ואתם מסייעים להם?

נכון. צריך לזכור שהרשויות המקומיות עדיין נמצאות שם, כיתות הכוננות עדיין פרוסות. אנחנו נמצאים איתם בקשר שוטף. כדי להימנע מפגיעה כזאת או אחרת אנחנו נערכים בתיאום.

אזרח שבזזו לו פונה למשטרה או לצבא?

מניסיון הם מחייגים 100. כיתת הכוננות נמצאת במקום ואנחנו מגיעים.

הם עושים את החלוקה אחרי ה-100.

נכון.

הסטטיסטיקה מראה על התגברות אירועי הרכוש – פריצות, גניבות כלי רכב בהיעדר תושבים.

אני אענה לה בעניין המחוז שלי. אני נציג של מחוז חוף. במחוז חוף קיימת ירידה בעבירות דפ"ר. אני מניח שאותה הקבלה קיימת גם במחוזות האחרים. יש עבירות אחרות שנלוות לאירועי המלחמה, אבל זה לא המקום פה.

אנחנו יודעים, מכירים מה קורה במלונות ומחוץ למלונות. חוסר המעש הוא גם כן בעיה חברתית של מדינת ישראל. טוב. מל"ל רוצים משהו?

כן. בוקר טוב. קודם כול, תודה על ההבנה. ברשותך, היושב-ראש, לדעתי זו כבר ישיבה שלישית בעניין הזה.

ולא נרד. אנחנו מודאגים.

כן. זה בסדר גמור, כולנו מודאגים. ברשותכם, אני רק רוצה כמה דברים. 1, כמו שגם אמרתי בישיבה הקודמת, כשמסתכלים אחורה על אותה החלטת קבינט מ-2018 באמת ההתנהלות לא הייתה טובה בחמש השנים האחרונות. אבל עכשיו אנחנו בפתחו של תקציב חדש. אני צריך להיות זהיר כי התקציר עוד לא נסגר. אבל ברגע שהוא ייסגר יש כאן בשורה די גדולה בתחום המיגון. נאמר פה מעל מיליארד. אני לא רוצה להגיד את הסכום המדויק כי הוא עוד לא נסגר, אבל יש סכום גדול שיאפשר לנו למגן חלקים גדולים מקו העימות כולל התייחסות גם למיגון פרטי וגם למיגון מוסדי.

מתי נוכל לקבל סדר גודל של תקציב? תן לנו תקווה.

אני חושב שיש תקווה, אדוני היושב-ראש.

על איזה סדר גודל של תקציב אנחנו מדברים? אל תדייק, אני לא תופס אותך כי גם זה עוד לא אושר.

אנחנו מדברים על מעל מיליארד. שוב, אני לא רוצה לדייק.

מתי אתה יכול להתקשר אליי כשיהיה לך תקציב?

רק אחרי שהכנסת תאשר את התקציב. אני לא אמון על זה.

זו שורה בתקציב המדינה.

כן, לגמרי. תקציב המדינה.

הבנתי. בסדר. הייתי צריך לחשוב על זה.

אדוני היושב-ראש, בתוך ההתאמות שנעשו בתוך תקציב 2024 אני מקווה מאוד שיאושר בכנסת בקרוב – שוב, אני לא אמון על זה אז אני לא יודע, אבל יש שם בשורה גדולה בתחום המיגון. אני יכול גם להגיד שגם בתחום היישום אנחנו כמערכת מאוד ערוכים כדי שגם נממש את אותם כספים גדולים שיגיעו. אני מקווה שיגיעו. זה בתחום המיגון. אני מקווה שבפעם הבאה שנפגש – אם אתה אומר תוך חודש-חודש וחצי – אני חושב שאנחנו כבר נהיה במקום אחר, כולל להציג כמובן את הסכומים המדויקים ואת הדרך למימוש, שכפי שאמרתי זה נראה יותר טוב מאשר בעבר.

הנקודה השנייה שאני רוצה לעמוד עליה – ואני מניח שאתה מכיר אותה גם את היטב, היא עלתה גם אתמול בדיון בוועדה אחרת בכנסת אצל חבר הכנסת ביטון – היא הצעת המחליטים לצפון. כרגע היא בשלב של טיוטה בתוך הממשלה. ברגע שהיא תאושר גם שם יש תקציבים. שוב, אני לא יודע עד כמה כי אני לא רוצה גם להתחייב, אבל גם שם יש תקציבים על כל המרכיבים, כולל מה שדיבר פה ראש מינהלת אופק צפוני, כולל מרכיבים אחרים, אזרחיים – וזה פחות בתחומים שאני עוסק בהם – אבל זה גם ייתן רגע איזו ראייה כוללת של הממשלה איך מטפלים בכל האזור, זה שפונה וזה שלא פונה. זו הנקודה השנייה.

הנקודה השלישית היא שהיה דיון בקבינט ניהול המלחמה. הייתה פגישה עם ראשי הרשויות בצפון ב-23 בינואר. היה שיח על כל המרכיבים. גם לזה אנחנו כמל"ל נערכנו ועשינו. עד כאן. אם יש לך שאלות אני אשמח לענות.

אין לי שאלות. אני שמח על הדיוקים. אני שמח גם על הדיון הקודם שהיה איתך ועל קבלת האחריות שלך, של מל"ל בתכלול של כל האירוע הזה. אתה ער לכך שיש בעיות והתכלול הזה מאוד מאוד חשוב. אני מביא גם לתשומת ליבך, הזרוע הממשלתית שאמורה לפעול ליד אופק צפוני לצידו של תת-אלוף סויסה לא קמה. יש הצעת מחליטים מזה חודש. זה מגביל אותו. אני ביקשתי כאן מנציג משרד הפנים להעביר למנכ"ל משרד הפנים את הנושא הזה.

אין הקמת הזרוע הממשלתית שתטפל בהיבט האזרחי. בניגוד לתקומה ששם יש לו את כל האפשרויות מתוכללות, כולל יכולות ממשלתיות, כאן הוא מטעמו של משרד הביטחון / צה"ל, ולכן הוא מוגבל רק על החזרת מצב לקדמותו. חסרה זרוע ממשלתית אזרחית שתקבל החלטות לידו. הוא זקוק לעזרה בנושא הזה. הוא נואש בעניין הזה. אני אומר במקומו. הוא לא אמר את המילה הזו, אבל הוא זקוק לעזרה. זה חלק מהתפקיד של מל"ל לדבר עם מנכ"ל משרד הפנים, עם שר פנים. אני אוציא לו מכתב, אבל נראה לי שזה הדבר הדחוף ביותר כרגע כדי לאפשר לו אפשרות עבודה בצורה חופשית.

אני אשמח להתייחס ממש בנקודה. אלה דברים שנאמרו חזק מאוד אתמול גם בוועדה לפיתוח הנגב והגליל, אבל אני אחזור ממש על עיקרי הדברים. קודם כול, אתה צודק. צריך זרוע ממשלתית חזקה. יש כיום זרוע כזאת. היא מתוכללת על ידי מנכ"ל משרד הפנים. היא משלבת את כל זרועות הממשלה כולל את אופק צפוני. אבל מה שהזרוע הזאת צריכה זה באמת כמו שאתה אומר כלים. הכלים האלה הם כמובן תקציב, אבל לא רק אלא עוד סמכויות, אולי עוד תקנים.

מעבר לתקציב, שאחר כך אני מניח שהתקציב יגיע, יש הצעת מחליטים אבל הזרוע לא קמה. וזו הבעיה.

אז רגע, אני אדייק. קודם כול, סליחה שאני משחזר אבל זה פשוט היה גם בכנסת. אני גם משלב איזו הצעת חוק פרטית בהיבט הזה של הקמת מינהלת תקומה לצפון, מינהלת תקומה שם קוד כמובן. על השאלה איך, כרגע הממשלה החליטה שזו לא תקומה, והציג את זה אתמול מנכ"ל משרד הפנים. זה לא העתק מהדרום, אבל זו כן מערכת ממשלתית בהובלת מנכ"ל משרד הפנים. הוא הקים צוות מנכ"לים כבר לפני מספר חודשים, יש לו צוות עבודה שעובד יחד עם הרשויות המקומיות.

אגב, הצעת המחליטים תואמה עם הרשויות המקומיות ועם המועצות האזוריות והאחרות באזור הזה. זה נכון שהמערכת צריכה לקבל החלטה על הצעת המחליטים. אני מקווה שבקרוב. יש עבודה פנים ממשלתית על טיוטת ההצעה. אני מניח שאחרי שהיא תתקבל, אותה זרוע שאתה מדבר עליה גם תתמוך את אופק צפוני וגם תתמוך מהלכים אחרים. אגב, היושב-ראש, זה גם בטווח הקצר, גם בטווח הבינוני וגם בטווח הארוך. זאת אומרת, הצעת מחליטים הזאת עוסקת על כל המגוון. אני חושב שכממשלה זאת תהיה הזרוע, שתהיה מתוקצבת, יהיו בה אם צריך גם עוד תוספת תקנים. זה כבר בתוך העבודה פנימה.

אני רק מבקש את תשומת ליבו של המל"ל לנושא הזה מול משרד הפנים, בבקשה. זה מה שאני מבקש מכם. בסדר?

בסדר.

תודה רבה. מרכז שלטון מקומי, יש? משרד הרווחה, רוצים להוסיף משהו?

אני מנהל אגף חירום וביטחון של משרד הרווחה. אני הצגתי את הדברים גם בדיון הקודם, אבל מבחינת המיקוד אני רק אציין שיש לנו את 40 מיליון השקלים לטובת המיגון שלנו, אבל אנחנו שותפים בכל מקרה ומצפים שתעבור ההחלטה לגבי מה שאריאל אמר לגבי מיליארד השקלים כדי שנעשה את ההשלמות שאנחנו צריכים. אנחנו עובדים בצורה סדורה בנושא של קליטה ופינוי ועם כל מה שמשתמע מכך, וכרגע מבחינתי לפחות אנחנו לא רואים משהו שהוא מהווה פער מרכזי.

מיליארד שקל זה בהחלט פרוז'קטור, והלוואי שיגיע בתקציב השנה הנוכחית. שלטון מקומי איננו. משרד ראש הממשלה? בבקשה, אדוני.

שלום, אני מאגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה. לנו אין קשר ישיר לסוגיית מיגון הצפון. באופן כללי בכל מה שקשור למה שהיושב-ראש הזכיר לגבי רעידות אדמה, משרד ראש הממשלה אחראי על התחום של שיקום ארוך טווח. כלומר, השיקום שמתחיל חצי שנה אחרי אותה רעידת אדמה או אסון טבע. יש עבודה בין-משרדית שכבר נעשית שנה, ואני מקווה שממש בקרוב היא תגיע לגמר לגבי מה הממשלה צריכה לעשות בתחומים השונים שקשורים לשיקום ארוך טווח לאחר רעידת אדמה. בין היתר העבודה הזאת שימשה כבר לפני חודשיים כשיצרו את החלטת הממשלה להקמת מינהלת תקומה. כלומר, חלק מהאלמנטים שלמדנו מעבודת המטה הזאת שימשו בכתיבת החלטת הממשלה של תקומה.

באופן כללי לגבי הסיפור התשתיתי של מיגון, מיגון שכן התעסקנו איתו הוא המיגון של אשקלון. היו שתי החלטות ממשלה בשנתיים האחרונות. זאת שב-2022 התעסקה באלמנטים של מיגון שקשורים יותר במיגון דירתי ומענקים. ראינו שזה פחות אפקטיבי והוצאנו החלטת ממשלה לפני מספר חודשים, באוגוסט, שהדגש שלה הוא התחדשות עירונית. כלומר, שהמדינה תשים כסף על עולמות של תמרוץ איפה שלא משתלם לעשות התחדשות עירונית, מתוך ההבנה שגם אם זה לטווח בינוני זה כנראה יותר אפקטיבי במסות ובעבודה.

לגבי כל הסיפור של טיפול במפונים, משרד ראש הממשלה הקים את המערך הממשלתי לאתרי הפינוי, והמטרה שלו היא לטפל בסוגיות רוחב שלא מצליחות להיפתר בידי פקע"ר, בידי הרשויות הקולטות, הנקלטות, משרדי הממשלה השותפים. זה כמובן בעבודה משותפת עם משרדי הממשלה האחרים, אנחנו לא משרד לבדד ישכון. זה מה שהיה לי להוסיף.

לא לחינם אני מנסה לחבר את רעידות האדמה למה שהוא עושה עכשיו, כי יש נושאים חופפים וזו הזדמנות לפתור את זה. יש עוד מישהו שבעוונותיי כי רבים לא נתתי לו לדבר? אין.

עוד הפעם, באמת זה אחד הדיונים שאני יוצא מהם באופן לא מושלם. הדיון הזה הוא לא מושלם, כי יש כל כך הרבה חורים בגבינה השוויצרית הזו. אבל אולי אני אגיד שני משפטים. משרד ראש הממשלה, תעביר את זה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני קורא לממשלה להקים במיידי את הזרוע הממשלתית. דיברתי גם עם הבחור מהמל"ל שתתפקד ליד אופק צפוני. מנכ"ל ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה, אמור לדבר עם מנכ"ל משרד הפנים – ביקשתי את זה גם ממשרד הפנים – להקים את הזרוע הממשלתית / אזרחית. הוא יכול לטפל במה שהפילו עליו או הטילו עליו בהחזרת המצב לקדמותו. הוא לא יכול לתכלל תכלול הוליסטי של שאר הבעיות, ולכן הוא משווע שהזרוע הזאת תתפקד לידו כדי להזיז את המרכבה הזאת.

אני קורא לראש הממשלה, לאלוף פיקוד צפון ולאלוף פיקוד העורף לקבל החלטה לגבי שמונת היישובים. אני מבקש שתעבירו זה ללשכת האלוף, אני אוציא להם גם מכתבים. שמונת היישובים האלה סמוכי הגדר, שהם במחלוקת, שהם בכינון ישיר, שהבחור החקלאי שישב פה, שמעון, העלה. אני אישית טיפלתי בשלושה יישובים, עבדון, אלקוש ומנות, שהועברו למלון יהודה, התפנו על דעת עצמם. אני אומר לכם עוד פעם, פילנתרופים טובים מארצות הברית משלמים על זה. ב-28 במרץ נגמר הכסף. זהו, כל פעם הצלחנו להאריך את זה.

צריך לקבל החלטה לגבי שמונת היישובים סמוכי הגדר האלה. כל החלטה שתתקבל תתקבל. זו החלטה. אבל שתהיה אחריות בצידה. אין לי בעיה עם ההחלטות – מפנים, נשארים. אני קטונתי מלהעיר להם. אבל שתתקבל החלטה. ובצד ההחלטה יש כמובן אחריות. אל תגידו לא אמרנו. הינה אנחנו אומרים. וזה לא נופל במגרש ההחלטות של תת-אלוף סויסה, זה נופל אצל אלוף פיקוד העורף ואלוף פיקוד צפון ומנכ"ל משרד הביטחון, ואני לא רוצה להמשיך הלאה. תגידו, תגידו שנוכל להגיד לתושבים: שמונת היישובים האלה לא מתפנים. אנחנו אחראים על כל מה שקורה כי קיבלנו החלטה. זה בסדר. אין לי בעיה. קבלת ההחלטות מבורכת. בצד קבלת ההחלטות תמיד יש אחריות. אין החלטה בלי קבלת אחריות. לנו אין יותר תשובות. לוועדה הזו אין תשובות. לשמעון אין תשובות, וגם לדקלה שבאה ממושב אחר והתרוצצה איתי פה והצלחנו להכניס אותה לראש הממשלה שהבטיח לה שיטפל. הבטיח.

אני לא מתעסק בוועדה הזו בפוליטיקה – משתדל בכל מקרה. לא מיציתי. לא מיציתי. אני קצת תולה בכם תקוות כי אני מכיר אתכם, מכיר את הביצועים ואת היכולות של האגף שאתה עומד בראשו ודואג, רץ ומתרוצץ לפיצויים עבור האזרחים והחזרת המצב לקדמותו. גם שם יש בעיות, אבל בסך הכול מניסיון קודם של סבבים מול עזה, אני מכיר את היכולות שלהם ואני יוצא קצת מעודד. אל תקלקלו את חוות הדעת האישית שיש לי אליכם, כי אנשים סובלים. אלה אזרחים.

אנחנו נעשה דיוני מעקב, זה לא נסגר. זה לא נסגר לשביעות רצונה של הוועדה. אנחנו נחכה חודש וחצי כמו שהמלצתם, ואז אולי יהיה תקציב ונביא אותך, אדוני סגנו של ראש הרשות, או את ראש הרשות. אנחנו נכבד אותו בכוס קפה ובבקבוק סודה על חשבוננו. אבל לא נרד מהנושא הזה. האוצר יהיה גם בסיבוב הבא. האוצר לא בא. אין בעיה. אני מכיר אותם היטב. הייתי שם סגן שר אוצר ואני מכיר היטב איך להתמודד עם זה. הם יבואו.

אני רוצה עוד פעם להודות לכל מי שבא. הנושא הוא לא פשוט, הוא כבד, הוא עם אחריות. תודה רבה למי שבא ותרם את חלקו לדיון הכל-כך חשוב הזה. זה לא נסגר. יש הרבה חורים בגבינה השוויצרית הזו. זה משאיר אותנו מודאגים, את כל מי ששותף להחלטות ולאחריות בנושא הזה. אנחנו ניפגש בעוד חודש וחצי פלוס-מינוס. תודה רבה לכם והמשך יום טוב ושקט.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.