פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

36
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 165
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י' באדר א' התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 11:13

הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב-2022, של ח"כ סימון דוידסון

חברי הוועדה: סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
משה טור פז
יוסף עטאונה

רועי ברקוביץ - מנהל אגף הכשרת מאמנים, משרד התרבות והספורט

דפנה גוטליב - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התרבות והספורט

דינה עברי עומר - עו"ד, משרד התרבות והספורט

שרה גולד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה ציבורי-מנהלי, משרד המשפטים

שלי מתתיהו אוחיון - מנהלת ענף, איגוד ספורט

נעם וילדר - עו"ד, אחראית תחום בריאות, המועצה הלאומית לשלום הילד

הלה נויבך - עו"ד, מנהלת התחום המשפטי, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

צח בן יהודה

יהודית גידלי

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 16) (הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"ב-2022, מ/1547

אנחנו מתחילים את הישיבה בנושא חוק המאמנים. אני אגיד רק שני משפטים לפני ואז נתחיל: זה חוק שהרבה מאוד שנים דנים בו במשרד הספורט, עוד מתקופת שלמה סביה, וזה עבר גלגולים, וזה עבר לידיים של רועי ברקוביץ'. זה חלום שבאמת רצינו כל הספורט הישראלי לעשות שינוי בדבר שהוא העוגן של הספורט, לא רק הישראלי אלא בכלל; ללא מאמנים, ומאמנים טובים – קשה מאוד או בלתי אפשרי להציב ספורטאים על הפודיום. בסוף, המטרה שלנו היא שיהיו כמה שיותר ספורטאים במדינת ישראל שייצגו את המדינה, יביאו הישגים. זה פעם אחת בפן הזה של ההישגים, והפן השני הוא חינוך.

ככל שהמאמנים יהיו עם יותר השכלה והשתלמויות, וכנסים, ויעברו דרגות, כמו שאנחנו רוצים בחוק הזה להעביר, כך יהיו מאמנים יותר טובים לילדים שלנו. בנושא הזה של הדרגות של המאמנים – הוא בעצם הבסיס של הנושא של הלמידה לגבי המאמנים. צריך להבין שעד היום, או עד שנעביר את החוק הזה סופית כי זה הכנה לקריאה שנייה ושלישית, יכולת לעשות קורס ב-1950 כמאמן והיום, בשנת 2024, היית אותו מאמן, ללא שום דבר שהיית צריך לעשות בשמונים שנה האלו, או שבעים שנה האלו. וזה אבסורד. כי בסוף המאמנים עובדים עם הילדים, והם צריכים להיות מומחים בפיזיולוגיה ובאנטומיה. וכל שיטת האימון משתנה והשתנתה כל כך הרבה במשך השנים. וחשוב שהמאמנים שלנו יהיו עם יד על הדופק, ילמדו כל הזמן, ישתלמו, ויהיו כמה שיותר טובים משנה לשנה.

צריך גם להגיד על הנושא של הטרדות מיניות. חשוב מאוד שבחוק הזה יהיה גם פן בנושא הזה. חשוב מאוד שנגיד ונציב בפני האיגודים שאנחנו לא שוכחים את העולם הזה. אנחנו צריכים תמיד לזכור שהספורט יכול להיות גם מסוכן בפן הזה כלפי נשים.

וגברים.

וגברים, סליחה.

אנחנו מדברים גם על מוגנות הילד ולא רק הטרדות.

כן, כן, מוגנות הילד. זו הייתה כוונתי. אז צח יוביל את הקריאה, וכמובן שיהיה פה שיח בנושא הזה. ואני מקווה שנתקדם כמה שיותר מהר, כי המטרה היא לסיים את החוק הזה. אז התחלנו, אני לא יודע איפה עמדנו, איפה היינו. אז צח, בבקשה.

כן, אז כמו שנאמר, הדיון האחרון, שהיה אז ביוני, התחלנו את סימן ג' – הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות. למעשה דנו כבר בסעיף 4א ו-4ב, ואנחנו אמורים להמשיך מ-4ג. זו הנקודה שבה עצרנו.

אולי תעשה לנו איזו תזכורת.

באיזה היבט תזכורת?

אנחנו עכשיו הגענו ל-4ג. עברו כל כך הרבה חודשים מאז.

כן, אנחנו כרגע עוסקים בנושא של הכרה במוסדות להכשרה – אילו מוסדות אנחנו נכיר בהם, מה יהיה באפשרותו של השר לקבוע בתקנות. וחשוב פה בהיבט הזה שאנחנו, כאמור, ניתן את הסטנדרטים הגבוהים בתוך ההכרה במוסדות, כדי שהמוסדות, שלא כל אחד יוכל לבוא, לשים שולחן וכיסא ולהגיד "יש לי מוסד". אלא שיהיו תהליכים מאוד סדורים שעליהם המשרד יפקח. וליצור מצב שתהיה איכות לכל אלה שעסקו בהכשרה, ולא, מה שנקרא - - -

כמה מוסדות היום יש להכשרה של מאמנים במדינת ישראל?

תראה, אתה יודע שעולם ההכשרות של מאמנים הוא מאוד רחב. רשומים מעל 100 מוסדות.

100 מוסדות?

מעל 100 מוסדות. אבל, בפועל יש לנו כ-12 מוסדות גדולים, שהם כל הזמן עסוקים בהכשרות. לצד זה יש לנו מוסדות קטנים, כאלה שמתמחים בענף אחד. למשל, יש לנו כמעט 40 חוות סוסים שעושים את הקורס הזה של הרכיבה-לימוד, רכיבת מדריך, מאמן. מעט מאוד בקטע הזה, אבל בעיקר מוסדות שיש להם ענף אחד; חדרי כושר שמתמחים, כאלה שמתמחים בשחייה-לימוד. אבל, גדולים, בוא נגיד שבשנה יש 40 מוסדות שמפעילים, וגדולים יש בערך 12.

אוקיי. צח, בבקשה.

בסדר גמור. אנחנו גם מנהלים שיח מקצועי עם המשרד. העלינו בפניהם רק שאלה לגבי כל הפרק הזה של הכרה במוסדות להכשרה ועריכת הכשרות – אם הם בדקו, שקלו, את עניין חוק זכויות הסטודנט והתחולה שלו על המוסדות להכשרה האלה.

אני שרה גולד, משרד המשפטים. בדקנו את הנושא – חוק זכויות הסטודנט, ההגדרה שלו של מוסד שהחוק חל עליו, היא מתייחסת בעיקר למוסדות שהם של משרד החינוך או משרד העבודה. בעיקרם מוסדות אקדמיים. חלק מהמוסדות הללו גם מבקשים לקבל הכרה כמוסדות מכשירים, אבל לא כל מוסד מכשיר הוא בהכרח מוסד מהסוג הזה. ומשיח עם משרד התרבות והספורט הבנו שהאופי של המוסדות הוא יותר הכשרתי. אין שם תוכנית לימודית של שלוש שנים וכולי, ולכן פחות מתאים להחיל על זה את חוק זכויות הסטודנט במלואו, שכולל גם זכויות וגם חובות. למשל, לשלם לארגון הסטודנטים הארצי וכולי.

ולכן, בהתאם לצורך, אולי בתקנונים של המוסדות יוסיפו הוראה כזו או אחרת, אבל חשבנו שזה לא נכון לעשות את זה באופן גורף.

אז ברשותך אדוני, נחזור להקראה. אנחנו בסעיף 4ג.

תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(א)
השר יקבע בתקנות את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה כאמור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים המפורטים להלן:





(1)
רישום בישראל כתאגיד;





(2)
העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי, לדעת הוועדה המשרדית, להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד – העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כאמור גם של בעל שליטה בו או מנהלו;



ויש פה שינויים קטנים בנוסח - - -

רגע, צח, בהקשר לסעיף הקודם, אז שוב, רק כדי שנדגיש את העניין הזה, אנחנו לא מעוניינים שבן-אדם שיש לו הרשעה פלילית וכדומה יהיה זה שיכשיר את מאמני העתיד של ישראל. זו הכוונה, כמובן, בסעיף הזה.

בסדר גמור. לגבי סעיף (3) בעקבות איזשהו שיח שלנו עם המשרד היה פה שינוי קל בנוסח. סעיפים (3) ו-(4) אוחדו. אז אני אקריא את הנוסח המעודכן והמתואם יחד עם הממשלה:

תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(א)
(3)
קיום תשתיות ומיתקנים ועזרי לימוד הנדרשים לביצוע ההכשרה. אישור בדבר בטיחותם של התשתיות והמיתקנים האמורים;



פשוט איחדנו את הסעיפים וקצת הורדנו מהפירוט שהיה פה.

אנחנו רק מבקשים להבהיר לפרוטוקול שמבחינתנו כיתות מיוחדות כגון כיתת מחשבים או מעבדה נכללים במונח "מתקנים", ולכן היינו מוכנים למחיקת המילים האלה. אני דינה עברי עומר, עו"ד, מלווה את משרד התרבות והספורט.

רק רועי, לגבי מתקנים, יש פירוט איפשהו? למשל, קורס מדריכי חדר כושר – מה המתקן שאתם דורשים מהמוסד? איזה מכשירים?

הכול יופיע בתקנות ו/או בנהלים, בהתאם לחוק.

יופיע בתקנות, אוקיי. בסדר גמור.

בסדר גמור. אז מה שהיה סעיף (5) עכשיו הוא (4).


תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(א)
(4)
העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד בעבירה כמשמעותה בפסקה (2), או אי-הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוגי התפקידים וההכשרות;

אוקיי. רועי, יש לך משהו להגיד על זה?

לא, זה בהקשר למה שאמרתי גם קודם. כל הרצון פה הוא שיהיה סטנדרט גבוה, איכותי, של אלה שיכשירו. פה מדובר בכוח אדם מקצועי.

אפשר לשאול שאלה? אני עו"ד הלה נויבך, מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות פגיעה מינית. מדובר פה על או כתב אישום או על הרשעה. מה אנחנו עושים בסיטואציה שיש תלונה אבל עוד לא הוגש כתב אישום?

צח, יש איזה מענה לזה?

אני חושב שזה המשרד.

נעם וילדר, המועצה לשלום הילד, עו"ד. אני רק אגיד שזו גם סוגייה שאנחנו העלינו בדיונים הקודמים. באמת יש הרבה מקרים שלא מגיעים לכדי כתב אישום, או שגם אם מגיעים לכדי כתב אישום, לוקח המון שנים.

אני אוסיף על זה ש-80% מתיקי עבירות מין נסגרים ללא הגשת כתב אישום. במרבית המקרים בגלל חוסר ראיות, לא בגלל שהדברים לא קרו. ולכן, עצם הגשת התלונה, יש לה משמעות.

אני רק אשיב פה שלסוגייה הזאת יש כמובן היבטים עקרוניים והיבטי רוחב שלא קשורים רק להצעת החוק הזו, ולמיטב ידיעתי, ואני אומרת את זה בזהירות, אבל זה הנוסח המקובל בחקיקה הרוחבית וגם לפני תבניות מקובלות של משרד המשפטים משיקולים, שוב, גם יש פה את חזקת החפות. נקודת האיזון היא באמת הגשה של כתב אישום או הרשעה ולא עצם הגשת התלונה, וכך מקובל גם בדברי חקיקה אחרים. ואנחנו מבקשים להיצמד לנוסח המקובל לעניין הזה.

השאלה היא - - -

אני חושבת שיש הבדל בספורט מאשר במקומות אחרים. ספורט זה בוודאי יותר.

בגלל העיסוק הרבה פעמים עם קטינים וקטינות - - -

כן, אבל אנחנו לא מדבירים על העיסוק, אנחנו מדברים פה על מוסד להכשרה.

זה משהו אחר. זה לא מאמנים. לא מדובר פה על המאמן, מדובר פה על המרצה שמלמד מדריכים ומאמנים. זה משהו אחר.

אבל, יכול להיות שהוא גם מאמן.

לא, אבל גם קטינים אין שם, במוסד הזה. רק במדריכים. רק במדריכים.

הבת שלי קטינה, והיא סיימה קורס מדריכות שחייה.

זה הכי טוב.

הכי טוב, אני יודעת. אבל היא קטינה. בגלל זה אמרתי.

אנחנו לא מכחישים. עדיין יש הבדל בין זה שאתה מאמן בסדיר, ביום-יום, בקבוצה, באגודה וכדומה, לבין זה שאתה פה מייצג מוסד להכשרה.

השאלה אם אי אפשר לחשוב על איזשהו פתרון ביניים. למשל, מרגע שהוגשה תלונה שתהיה השעיה מסוימת. אני לא אומרת שלילת כל אפשרות לשוב ולעסוק במקצוע.

אבל, השאלה אם, באמת כמו שאת אומרת, לפעמים החקירות נמשכות זמן ואדם בינתיים לא יכול לעבוד בגלל שהוגשה נגדו תלונה, ועדיין יכול להיות שלא נאספו ראיות ויכול להיות שבסוף התלונה תיסגר.

יכול להיות שבמקביל הוא ממשיך לפגוע.

כמובן, אי אפשר לדעת, אבל אני אומרת שבסוף אנחנו צריכים למתוח את הקו איפשהו. ובאמת יש גם את חזקת החפות. אני מבינה את הקושי, אבל הקו צריך לעבור בשלב שבו יש איזשהו בסיס להחלטה. ועצם הגשת התלונה היא לא נחשבת בסיס מספק כי המשטרה עדיין לא ביצעה פעולות חקירה כלשהן.

כן, אבל נגיד את זה ככה: פחות מ-10% מהפונות והפונים למרכזי הסיוע מגישים תלונה במשטרה בכלל, אוקיי? כמו שאמרתי, מתוך אלה שכבר הגישו, 80% מתיקי עבירות מין נסגרים ללא הגשת כתב אישום. כלומר, מי שיגיע בסוף היום להרשעה, אם בכלל, זה קצה קצהו של התופעה.

אדרבא, זה אומר שרוב התלונות, אנשים יושעו מתפקידם למרות שבסופו של דבר לא יוגש נגדם כתב אישום.

אבל לא בגלל שהם לא עשו את זה.

בגלל זה אני אומרת, אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יכולים לדעת. אם אין כתב אישום אנחנו לא יכולים לדעת אם זה קרה או לא, מבחינה משפטית.

יש פה טמינת ראש בחול. אנחנו לא מוצאים פתרון אמיתי לבעיה.

דפנה גוטליב, אני מהלשכה המשפטית במשרד התרבות והספורט. אני חוזרת על מה שאמרה דינה, אנחנו לא חושבים שיש פה מקום לסטות מההסדרים. זו סוגייה עקרונית חשובה, אבל היא רוחבית והיא לא נוגעת למוסדות ההכשרה האלה. אנחנו מבקשים להיצמד לנוסח שהוא נוסח של משרד המשפטים.

100%. בואו נמשיך. אנחנו ב-(6), כן?

כן. אני רק אומר שזה איזשהו איזון שנעשה, להבנתנו, בין חופש העיסוק לבין אינטרס ההגנה על קטינים וגם על שלום הציבור. ברוב, בהרבה מדברי החקיקה זה איזון מאוד דומה. זה לא אומר שאי אפשר לחשוב על משהו אחר, אבל כמו שנאמר, זה חורג מהדיון.

כן. למען שלמות התמונה גם אפשר לומר שהמעסיק יכול להחליט גם להשעות את העובד במקרה של עצם הגשת התלונה. וזה, כמובן, לא שולל את זה. אבל, אנחנו מדברים פה באמת על החובה או על הדרישה עצמה שתיקבע בתקנות. ופה אנחנו מבקשים להיצמד לנוסח המקובל.

אני חושב שגם אם מגישים, אני פשוט מכיר את העולם הזה מהתפקיד שלי כיושב-ראש איגוד השחייה, היו הרבה מאוד מקרים של תלונות בשנים 2016-2017, וזה יוצא גם לציבור. זאת אומרת, ברגע שמגישים תלונה זה גם מתפרסם. וברגע שזה מתפרסם אני חושב שזה מנורה מאוד אדומה לנשים שמרגישות שהן הולכות למקום שהוא לא מוגן, לא להגיע לשם.

כן, אבל פה אתה מטיל שוב את האחריות על הנפגעות, לדאוג לעצמן. והמדינה כמדינה לא לוקחת אחריות על זה.

כן, אבל אנחנו מבינים שזה נושא הרבה יותר רחב. זה לא נקודתית רק לחוק הזה. אבל, אני מבין מה את אומרת. בבקשה.

טוב, מה שהיה סעיף (6), עכשיו זה (5).

תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(א)
(5)
החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין.



פה רק תהינו אם הסעיף הזה נדרש. כי אם השר לא ייקבע את זה בתקנות אז המוסדות לא יידרשו להחזיק את האישורים הנדרשים לפי דין?

בוודאי שהחוק הזה לא בא לגרוע מכל חובה לפי דין להחזיק ברישיונות; רישוי עסקים וכולי. האפשרות פה זה להתנות את עצם ההכרה במוסד בקבלת, למשל, רישוי עסק. בוודאי שהדרישות שקיימות בדין הכללי ומחייבות אותם מכוח דינים אחרים ימשיכו לחול עליהם, בין אם ייקבעו בתקנות ובין אם לא.

בסדר גמור. סעיף (ב) נמחק בתיאום עם המשרד. אז מה שהיה סעיף (ג) הוא עכשיו סעיף (ב).

תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(ב)
תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר שהשר שקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד, לקידום התחרות במשק ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי השר לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לפי סוג ההכשרה או פעילות הספורט או מאפייני המוסדות.



זה תיקונים קטנים שהוספנו. אנחנו רצינו לשאול את המשרדים מה הם השיקולים הקשורים לציבור או למי שעוסק באימון ספורט, לא רק בעניין מאפייני המוסדות. סליחה, "למניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין" – אז תהינו לגבי שיקולים הקשורים לציבור או למי שעוסק באימון ספורט. אם זה איזשהו נושא שנראה לכם שיש טעם להכניס אותו פה.

בוא תסביר את עצמך. לגבי אימון ספורט, מה כוונתך?

במסגרת השיקולים שהשר שוקל, זה - להוסיף?

כן.

אז יש פה את הרמה המקצועית של המוסד, קידום התחרות ומניעת ריכוזיות. שזה, כמובן, לא רשימה ממצה אלא בין השאר. אני לא חושבת שיש לנו התנגדות להוסיף משהו בכיוון מה שאתה מציע, אבל רק אם תוכל לדייק.

כי אנחנו מדברים פה, אני מזכיר לך, על הנושא של מתן הכרה למוסדות.

בסעיף הזה.

בסעיף הזה. אז מה זה קשור כרגע לאימון? כי הנושא של אימון זה בא בכוח אדם מקצועי – מי רשאי להדריך שם, לאמן, ללמד. וכל זה, ההיבט הוא באמת בקטע של בין המוסדות, סוג של שיקולים שאנחנו יכולים לתת למוסד כזה.

צח, אפשר לכתוב אולי "שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד והכשרות שהוא עורך" – משהו כזה, ובמובן הזה לתת ביטוי להכשרות לספורטאים. לשיקולכם. "שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד והכשרות שהוא עורך, לקידום התחרות במשק ולמניעת ריכוזיות". לא בטוחה שזה נדרש, אבל לשיקולכם.

אוקיי, בסדר. בסדר גמור, נראה את זה גם בנוסח בסוף. מה שהיה סעיף (ד) עכשיו הוא (ג).

תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידושה
4ג.
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) ו-(5) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מוסדר מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, לפי העניין.

זה צריך להיות (א)(3) ו-(4), כיוון שמחקנו שם.

כן.

הנה, אולי על זה שלי תרצה להגיד משהו.

לא, אבל פה זה רק התייחסות. אתה לא נותן להם את הכוח, לאיגוד.

ברור שלא, אבל אנחנו, בסעיף הזה, באים ומצהירים שכל הקטע של תוכניות ההכשרה וכל הקטע המקצועי הוא לאחר התייעצות עם האיגוד. שזה מאוד חשוב, גם בטח ל- - -

אתה מחייב אותם, כן? זה חיוב.

כן.

זה לא המלצה, זה חיוב.

נכון, בוודאי.

לא, זה חובה לקיים איתם התייעצות.

אוקיי.

זה בעצם מחייב את השר לקיים התייעצות בבואו לקבוע תקנות בנושאים של סעיפים (3) ו-(4), שזה המתקנים וכוח-האדם המצוי.

היי, אני שלי מתתיהו, מאיגוד ההתעמלות. אני אחראית באיגוד על כל ההכשרה המקצועית והניהול המקצועי. לפני כל קורס שאנחנו מאשרים אנחנו כמובן עובדים מול ועדת הדרכה עליונה בכל הנושא של אישור הסילבוסים, מה צריך לכלול הסילבוס. אנחנו ממש עובדים לפי תבניות. והכול עובר לאישור. כמובן, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יוצרים קורסים חדשים, עושים המון התאמות, כמו שאמרת, במתקנים. יש המום-המון שכלולים עם הזמן, בטח בהתעמלות, אנחנו עושים התאמות לציוד הנדרש.

אתם בעצמכם? האיגוד עושה קורסים להכשרות?

לא.

השתלמויות אתם עושים.

אנחנו מאשרים את התוכנית.

במוסדות.

למוסדות. ובעצם המוסדות הם אלה שמוציאים לפועל את הקורס. אבל, אנחנו אחראיים על התוכן המקצועי של הקורס, על ההתאמה של המתקן. זאת אומרת, איזה ציוד צריך בכל מתקן.

מעולה. בכמה מקומות בארץ אפשר לעשות קורס מדריכי התעמלות?

אני חושבת שבמדריכים יש היום בסביבות ה-6-7 מוסדות שעושים. במאמנים זה קצת יותר קשה כי צריך אולם כבר הרבה יותר מאובזר. אבל, יש לא מעט. זאת אומרת, יש קורסים שנפתחים. אנחנו שישה ענפים בהתעמלות וכל שנה נפתחים קורסים.

חבר הכנסת דוידסון, השאלה שלך גם היא חשובה, ולדייק אותה – יש הרבה איגודים, ואיגוד ההתעמלות הוא אחד כזה שהוא מאוד פעיל בתוך ההכשרות.

נכון.

זאת אומרת, זה לא רק שהוא נותן איזושהי מטריה מקצועית מסביב. יש הרבה קורסים שבשיתוף פעולה עם מוסדות הוא מקיים אותם, והוא נותן לזה איזושהי מעטפת מקצועית משמעותית. כך שזה הכול כדי לייצר קורסים איכותיים יותר. אז זה לא רק שהוא - - -

לא כל האיגודים זה דוגמה טובה כמו איגוד ההתעמלות. איגוד ההתעמלות זה דוגמה נפלאה.

כן, נכון. אני מסכים איתך.

משתדלים.

מצליחים גם.

נמשיך.

תקופת ההכרה וחידושה
4ד.
(א)
תוקפה של הכרה במוסד להכשרה יהיה לארבע שנים וניתן לחדשה לתקופות נוספות של ארבע שנים בכל פעם.



האם המשרד רוצה לומר כמה מילים על למה ארבע שנים?

כן, גם היום אנחנו נותנים הכרה לארבע שנים, כי במהלך השנים הדברים משתנים ברמה של דרישות של מתקנים. לפעמים המתקנים שהיו תקינים לפני ארבע שנים, במהלך השנים קורים דברים, וגם הם צריכים איזושהי בקרה רגולטיבית שהם אכן עומדים בדרישות ובתקן. לכן, ארבע שנים זה תקופה שהיא תקופה שאנחנו רגילים בה, היא נכונה, היא מאפשרת לנו באמת לעקוב כך שאיכות הקורסים לא תיפגע. ולכן נקבע ארבע שנים.

ובכל חידוש כזה נעשות כל הבדיקות של כל הרישיונות, אישורים, הרשעות פליליות?

לא, לא. הבדיקות הבסיסיות לא נבדקות, אלא רק נבדקים אותה הכרה לאותו קורס באותו מתקן עם אותם אנשי המקצוע. זאת אומרת, אנחנו הסברנו גם בעבר שכל הקטע של התהליך הזה של ההכרה הוא שיש תהליך בסיסי ראשוני, ואז לכל קורס, באשר הוא מתקיים איפה שהוא מתקיים ומי שמעביר אותו, יש הכרה נפרדת.

אבל, פה הסעיף עוסק בהכרה במוסד, לא בקורסים ובהכשרות.

אז שוב אני אומר. בגלל שזה קורסי הכשרה, כאמור, מוסד, באופן עקרוני, שהוא חדש, הוא מגיע אלינו והוא שולח לנו את כל הטפסים הנדרשים להכרה בו כמוסד. את אותם טפסים, שזה בניהול תקין, רשם עמותות, רישוי עסק וכל הדברים האלה – הוא עושה את זה, אחת לשנתיים הוא צריך לחדש את זה ברגע שנגמר התוקף. או אחת לשנה. כל תוקף של מסמך שהוא צריך לחדש הוא מחדש את זה בשוטף. הוא לא עושה את זה מחדש.

בסדר, זה לא קשור אליכם, רישיון עסק.

כן, אבל הוא צריך לתת לנו כל הזמן שהוא - - -

אתה בודק כל ארבע שנים שיש לו רישיון עסק?

רגע, רגע. אנחנו בודקים את המסמכים המחייבים שלו כל העת, והוא צריך לחדש אותם ברגע שמסתיים התוקף שלהם. זה תפקידו וזאת אחריותו. לצד זה, ברגע שהוא רוצה הכרה לקורס, ואני רוצה עוד פעם להדגיש את העניין הזה – ניקח לדוגמה את המוסד ששמו מרכז המחקר והמידע. הוא רוצה לפתוח קורס בהתעמלות. והתעמלות, הוא עושה את זה באולם מכון וינגייט, עם המאמנת שלי. עכשיו הוא רוצה לפתוח עוד קורס בהתעמלות, אבל הפעם בצפון – הוא צריך הכרה מחודשת. על כל הכרה כזאת הוא מקבל ארבע שנים. זה הבסיס.

זאת אומרת, ברגע שהמוסד רוצה לפתוח קורסים במספר מקומות בארץ, כל קורס כזה, אם עכשיו, את אותו ענף הוא רוצה לפתוח בכמה מקומות, כל קורס כזה זה הכרה בפני עצמה. מכיוון שזה מתקנים שונים, זה אנשים אחרים שמעבירים את הקורס.

אבל, שוב – יכול להיות שאני לא יורד לסוף דעתך; כי הנוסח של הסעיף הוא הכרה במוסד. במוסד כגוף שנותן.

מבחינת המשרד, המונח "הכרה במוסד" כולל בעצם את ההכרה עם פרטי ההכרה. קרי, ענף הספורט שבו המוסד מוסמך לערוך הכשרות, וגם סוגי הקורסים שהוא רשאי לערוך. אם זה הכשרה לדרגת מדריך או לדרגת מאמן. ברגע שיש לו את ההכרה הזאת, לצורך העניין, מוסד X שקיבל הכרה בענף כדורסל לביצוע עריכת הכשרות למאמנים ולמדריכים – כל פעם שהוא פותח קורס תחת אותה הכרה, הוא רק צריך ליידע את המשרד. כדי שהמשרד יוכל לשלוח בקרים וכולי. אנחנו לא מאשרים פרטנית כל קורס וקורס, או מחזור קיץ ומחזור חורף. זה ממש לא.

אבל, ההכרה שניתנת למוסד לארבע שנים היא הכרה שצמודה לענף הספורט שמותר לו להכשיר בו ולסוגי ההכשרות שהוא יכול לעשות. מבחינת המשרד, סוג ההכשרה כולל גם את המתקנים ואת המקום שבו הוא מבצע. כיוון שהמשרד בודק בפועל את אותם מתקנים. אם יש מוסד שרוצה להמשיך לעבוד באותו ענף ולעשות הכשרה במקום אחר, כמו שאמר רועי, הוא מקבל הכרה נוספת. אבל, זאת הכרה במוסד לעניין ענף, הכשרה והמיקום שלה. ברגע שיש לו את ההכשרה הזאת, הוא יכול לפתוח אינסוף קורסים תחת אותה הכרה, ובלבד שהוא מיידע על כל מועד של פתיחת קורס. ועדיין קוראים לזה הכרה במוסד.

נכון, אבל מה קורה אז כל ארבע שנים? בהנחה שאותו מוסד, באותו מקום עם אותו צוות.

הוא מגיש בקשה לחידוש. דברים שכבר נמצאים במערכת ולא חל בהם שינוי, אני מניחה - - - לא צריך למחזר.

הוא מקבל התראה מהמערכת הממוחשבת שלנו שהתאריך מתקרב, לכן הוא עכשיו עושה איתנו תהליך מחודש של אותו קורס, אם הוא רוצה להמשיך אותו באותו מתקן עם אותם מרצים ומאמנים מקצועיים, אז הוא פשוט להגיש לנו בקשה והוא מקבל חידוש של ארבע שנים. עד ארבע שנים.

בסדר גמור.

תקופת ההכרה וחידושה
4ד.
(ב)
על אף האמור בסעיף זה, הממונה רשאי, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו, לתת הכרה או לחדשה לתקופות קצרות מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים, ובלבד שהודיע למבקש ההכרה בכתב את נימוקיו.



(ג)
מוסד להכשרה המבקש לחדש הכרה שניתנה לו לתקופה נוספת, יגיש לממונה, 60 ימים לפחות לפני תום תקופת תוקפה של ההכרה, בקשה לחידושה; הממונה רשאי להתיר הגשת בקשה לחידוש הכרה לאחר המועד האמור מטעמים שיירשמו; ההכרה תחודש בהתקיים התנאים לחידוש ההכרה לפי סעיף 4ג.



אני אקדים עכשיו שאלה, היא תחול גם על הסעיף הבא, אבל ככל שיש מוסד שרוצה לערער על התקופה שניתנה לו, או אם לא ניתנה לו לתקופה מסוימת?

אם אני לא טועה, אני צריכה לבדוק את זה, אבל יש פה הוראה כללית שבעצם על כל החלטה לפי החוק אפשר לערער לפני בית משפט לעניינים מנהליים. אני חושבת שזה חל גם על זה, לעתור, נכון? אני חושבת שההוראה הזאת היא הוראה כללית. אנחנו תכף נבדוק את זה. לדעתי זה חל גם על זה.

בסדר גמור.

הכרה זמנית
4ה.
על אף הוראות סעיפים 4ב ו־4ד, הממונה רשאי להכיר במוסד להכשרה, לתקופה זמנית אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופת ההכרה הזמנית לא תעלה על שנה אחת, אף אם לא מתקיימים במוסד התנאים לפי סעיף 4ג, אם סבר כי מתקיימים בו התנאים הבסיסיים הדרושים לדעת הממונה לשם עריכת ההכשרה וכי המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים בתוך שנה.

צח, אני מתנצלת, אני רק רוצה להגיד שבסעיף 17 יש פה תיקון עקיף לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, והחלטה של רשות מנהלית לפי חוק הספורט, למעט החלטה לפי סימנים ז' ו-ח' לפרק ב', ולפי פרק ג' שדן במועצה. אז כפי שאמרתי, זה מכוסה בהוראת הסעיף הזה.

אוקיי, אז זה עונה לנו גם על ערעור על הכרה זמנית. אנחנו דיברנו על סעיף 4ה, גם מה הם התנאים הבסיסיים, ולגבי הפטור המלא או החלקי שהשר מוסמך לתת לפי סעיף 4ג. וגם שאלנו מה קורה אם מישהו מתחיל ללמוד במוסד שקיבל הכרה זמנית אבל מסיבות כאלה ואחרות הקורס מתמשך לאחר שהסתיימה תקופת ההכרה.

כן, אז בעקבות הערות שבאמת קיבלנו מהייעוץ המשפטי, ואנחנו מתנצלים שלא הספקנו להעביר עדיין נוסח, אבל בעצם אנחנו מקבלים את שתי ההערות שלכם. האחת היא להבהיר בסעיף, לקבוע איזושהי הוראה שתבטיח שכל מי שהתחיל קורס הכשרה יסיים אותה במהלך תקופת ההכרה הזמנית. כלומר, מוסד שיודע שההכרה הזמנית שלו צפויה לפקוע בעוד X חודשים, לא יוכל לפתוח קורס הכשרה שמועד הסיום שלו חורג מתקופת ההכרה.

זה מאוד בעייתי. כי קורס מאמנים, בדרך כלל זה שנתיים.

לא, לא, לא, זה שנה. אין לנו קורסים של שנתיים.

מה שנה? לא, אבל יש קורס שהוא של פעם בשבוע ויש קורס שהוא ארוך.

בסדר, אבל זה בפועל, מה שנקרא.

אין יותר קורסים של שנתיים?

סימון, אתה עבדת קשה, היום זה כבר לא ככה.

לא, אצלנו – בתקופת בן גוריון – זה היה שנתיים.

התדרדרות הדורות.

לא, אבל, מה הבעיה פה? זה כל ארבע שנים, זה מאוד צפוף. זאת אומרת, אם הוא צריך לחדש במרץ, לקבל הכרה נוספת במרץ, הוא לא יוכל לפתוח את השנה בספטמבר-אוקטובר?

לא, פה מדובר על מקרה של הכרה זמנית. מוסד שמלכתחילה לא קיבל ארבע שנים אלא לתקופה של עד שנה.

לא, ואלה שמקבלים לארבע שנים?

אבל בכל מקרה, ברגע שקורס מתחיל הוא מסתיים, נקודה. אין פה שאלה בכלל.

אז אולי ניתן את האפשרות, מה זאת אומרת, ואם אתם סוגרים להם באמצע שנה את המוסד?

אנחנו לא. קודם כל, זה משהו אחר, לסגור מוסד, והכרה. אם הוא התחיל בזמן שיש תוקף להכרה, אז ההכרה.

הסטודנט יוכל לעבור למקום אחר?

עוד פעם, אם הקורס התחיל בזמן שהייתה לו הכרה, הקורס יסתיים.

למעט בעניין של הכרה זמנית לתקופה מוגבלת, ששוב, לאור ההצעה של הייעוץ המשפטי של הוועדה אנחנו קיבלנו את ההצעה כן להגביל, אבל זה עוד לא נוסף.

אבל, אם אנחנו מחליטים לבטל הכרה, למשל, מחמת מידע כוזב, הקורס לא ימשיך, אני מניחה. כלומר, אם מבטלים הכרה - - -

קודם כל, זה לא הסעיף הזה. ואגב, בתקנות תהיה אפשרות גם לקבוע הכרה בלימודים קודמים. אם מישהו עובר ללמוד במוסד אחר. אבל, זה קצת חורג מגדר הדיון של הסעיף הזה. פה ספציפית על 4ה. יש הכרה זמנית לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. והמחשבה הייתה שאם המוסד מקבל הכרה לתקופה זמנית לחצי שנה הוא לא יפתח עכשיו קורס של שנה, כשיש צפי כזה.

הבנתי.

אז לעניין הזה, שוב, אין לנו כרגע נוסח, אבל אפשר לציין את זה כמשהו שאנחנו נתאם מול הוועדה. וגם נבהיר את עניין התנאים הבסיסיים. אנחנו בדיון על העניין הזה.

בסדר גמור. אז אם אין עוד משהו אני אעבור לסעיף הבא.

דיווח על פתיחת קורס הכשרה
4ו.
מוסד מוכר להכשרה ידווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר לא יאוחר מיום פתיחת הקורס; הממונה יורה למוסדות בדבר המתכונת לדיווח לפי סעיף זה.

זה להדגיש את העניין הזה של מספר הקורסים שהוא לא מוגבל בזמן שיש לך הכרה. רק שאנחנו מבקשים שהוא יודיע ביום פתיחת הקורס על פתיחת הקורס, כי אנחנו נדרשים לרגולציה ובקרה על הקורס. ולכן, זה המנגנון.

בסדר גמור.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(א)
הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, ובין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה – הנוהל):



הייתה לנו רק שאלה מקדימה, לפני שנפרט את העניינים האלה; אנחנו חשבנו שיכול להיות שהסעיף הזה הוא קצת מיותר. זה פירוט מעבר לנדרש, היות שלממונה כן יש סמכות לקבוע בנוהל הוראות. זה ממילא נתון לרשות המבצעת. וזה גם עשו להוות איזשהו תקדים חקיקתי לגופים, למשרדים אחרים שירצו את הפירוט הזה. העברנו את השאלה.

אז אני אגיד שלאחר בירור העמדה שלנו היא שכן מדובר בהוראה בת פועל תחיקתי. כלומר, על פניו, הנוהל הזה היה צריך להיקבע על ידי השר ולהתפרסם במלואו ברשומות. אבל, מאחר שמדובר בקבוצה שלמפוקחים שנמצאים באיזשהו קשר הדוק עם הגורם המפקח, וגם מדובר בהוראות שהן יחסית מקצועיות וארוכות, אז ניתן לא לפרסם אותם במלואן ברשומות אלא רק לפרסם הודעה על פרסומן. ועדיין, בגלל שמדובר בגורם שככלל לא מתקין תקנות וחשוב לשמר את האופי המקצועי של ההוראות האלה, כן חשבנו שנכון לתת את הפירוט הזה, בשביל להבהיר מה הוא אופי ההוראות הצפוי להיות בנוהל.

שוב, אין מניעה לחוקק את זה, פשוט תהינו מול המשרדים לגבי זה, וזו הייתה תשובתם. טוב, אז נעבור על הפירוט. ושוב, אנחנו עדיין חושבים שיש בו פירוט יתר, אבל עמדתכם נשמעה.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(א)
(1)
אופן יישום התקנות לפי סעיף 2ג;



בתיאום עם המשרד רק הורדנו את המילה "חובות גילוי", ונשאר לנו:

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(א)
(2)
מסירת מידע למועמדים או לחניכים בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה;





(3)
נושאי הלימוד בהכשרה;





(4)
היקף שעות הלימוד של ההכשרה; לעניין זה, ההיקף שיקבע הממונה יהיה ההיקף הנדרש בשים לב למטרות ההכשרה;





(5)
היקף חובת הנוכחות בלימודים;

פה תיקנו קצת, כן.

הוספתם את המילה "חובה"?

הוספנו את המילה "חובה", שזה יהיה יותר ברור למה הכוונה.

אוקיי.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(א)
(6)
תנאים לעניין מעבר בין מוסדות להכשרה במהלך תקופת ההכשרה;





(7)
תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים שנערכו בארץ או בחוץ לארץ, והכול לשם פטור מחלק מחובות הלימוד בהכשרה;




(8)
חובת המוסד לקבוע תקנון וההוראות שיש לכלול בו, וכן אופן הבאת התקנון לידיעת החניכים.



לגבי (8), שוב, אנחנו חשבנו שיכול להיות פה איזשהו קשר לחוק זכויות הסטודנט. הפננו את המשרד כי ממילא המוסד צריך לקבוע תקנון והוראות, אם הם מעוניינים לעשות כזה קישור או משהו כזה.

אני חושב שדיברנו על זה בראשית הדיון. אנחנו בהחלט ננסה לראות מתוך חוק זכויות הסטודנט איזה דברים אפשר להחיל גם על מוסדות להכשרות מדריכים ומאמנים.

בנוהל.

בנוהל, כן.

כן, זה ייעשה דרך הנוהל ולא דרך חוק.

וגם הוראות ספציפיות, אנחנו לא מחילים הכול.

רצינו להוסיף, ברשותך, עוד איזושהי, אפרופו שרוח הנוהל תהיה ברורה – גם לימודים מרחוק. אנחנו נציע איזושהי הצעה לוועדה. מאחר והיום ובכלל עבודה עם כלים טכנולוגיים, כי היום אנחנו בעידן אחר, מאז שנכתב החוק הזה. לכן, חשוב שנחיל את זה.

ללמוד שחייה בהתכתבות.

אפשר להוסיף בשלב זה, אם מקובל, פסקה נוספת, צח, פסקה (9) – לימודים מרחוק או מקוונים.

בסדר גמור. אז יהיה סעיף (9) – לימודים מרחוק או מקוונים.

רגע, רגע. לימודים מרחוק או מקוונים, זה בסמכות המוסד עצמו? זאת אומרת, הוא יכול להחליט שהוא עובר עכשיו ללימודים מקוונים.

הסמכות פה היא מה ייקבע בנוהל – מה יתיר המשרד למוסדות לעשות. אז מעבר לנושאי הלימוד ולתכני ההכשרה, אנחנו רוצים גם לאפשר למשרד לקבוע הוראות לעניין לימודים מקוונים.

אז המשרד קובע את ההוראות.

המשרד, כן.

"הממונה רשאי לקבוע בנוהל הוראות" – זה המשפט הראשון של 4ז(א).

אוקיי.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(ב)
הוראות הנוהל לעניין סעיף קטן (א)(3), (4) ו-(7) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות, לפי העניין.



תרצו פה להוסיף עוד משהו לרשימה? ל-(3), (4) ו-(7).

מפנה לשלי. שלי, חשוב שתגיד את דעתה פה. את לא עוקבת אחרינו.

אני עוקבת, יש לנו פשוט גם עוד ישיבה של שרית שם, אז היא שואלת אותי את כל מה שצריך על ועדת הערכות.

אין בעיה.

אז אם יש לך הערות, הוא שאל.

לא.

הלאה. בואו נתקדם.

בסדר, אנחנו בעקרון, שוב, כל המהלך הזה שקשור לתוכניות הכשרה ולדברים שקשורים ללימודים בחו"ל, לפעמים לאיגוד יש מידע יותר רחב על מה שנעשה בחו"ל – כל הדברים האלה ייעשו בהתייעצות עם האיגודים הרלוונטיים, שזה אופי העבודה שלנו באגף להכשרת מאמנים במינהל הספורט.

אוקיי.

יש לי משהו קטן לומר, אם אפשר. כל הנושא של הכרה בתעודות מחו"ל, אנחנו, כמובן שיש את נוהל ההכרה ואנחנו עובדים ביחד, אבל יש לנו איזשהו קושי, אני לפחות מזהה אותו באיגוד ההתעמלות – יש הרבה מאוד מדינות שבעצם אגף ההכשרה שלהן הוא מאוד שונה מישראל. למשל, בארצות הברית, בהתעמלות, אין קורס מדריכים ואין קורס מאמנים. יש לך בפועל השתלמויות, אבל בבסיס אתה מוצמד לקלאב למשך שנה. יש לנו כל מיני מאמנים שמכל מיני סיבות הם לא מקבלים הכרה בתעודה. אנחנו רואים שהם הוכשרו יותר טוב ממה שאנחנו רגילים לראות מהמאמנים פה, אבל אנחנו לא יכולים להכיר בהם ואז הם נדרשים בעצם לעשות קורס מאמנים מחדש.

אין לנו דרך להמציא את המסמכים האלה כי הם לא קיבלו אותם מראש במדינה; בברזיל, בדרום אמריקה, בארצות הברית. גם אפילו באירופה בחלק מהמדינות אין גיליון ציונים ואין בעצם את הסילבוס, כמו שאנחנו נדרשים במדינת ישראל. ואז אנחנו נדרשים לפנות לאותה מדינה ולבקש הכרה מאיגוד ההתעמלות שם. לא תמיד זה מאמן שעובד תחת האיגוד, ואז זה מקשה עלינו, ואז אותו מאמן בעצם נדרש בגיל 40 לעשות קורס מאמנים מהתחלה. זה קורה לנו לא מעט.

אני אספר לך משהו: אני, כשהייתי יושב-ראש האיגוד, הבאתי לארץ את המאמן הכי מעוטר בעולם בתולדות השחייה, עם 56 מדליות זהב אולימפיות, היה המאמן הראשי של נבחרת ארצות הברית. וכשהוא הגיע לארץ, הפלא ופלא – לא הייתה לו תעודה, והיינו צריכים לקבל אישור מיוחד מהמשרד כדי לאשר אותו כמאמן, כדי שנוכל גם לקבל תמיכות על זה. אז מה שקורה במדינה שלנו לעומת ארצות הברית הוא שונה לגמרי. אני לא אומר שמה שעושים שם זה יותר טוב. אני דווקא אוהב פיקוח, אני אוהב למידה. אבל, תביני את ההפרש בין העולמות.

אני לא אומרת שאנחנו לא עושים משהו טוב. אני אומרת שלפעמים יש לנו פערים, שלפעמים אנחנו מצליחים להתגבר עליהם על ידי המלצות של אותו איגוד שעובד באותה מדינה ולפעמים אנחנו נזקקים להעביר אותו קורס מאמנים מהתחלה. זה כרגע העניין. אנחנו, כמובן, מנסים לעזור כמה שאפשר ולנסות לתרגם כמה שיותר את התעודות. לפעמים זה מצליח ולפעמים פחות, ואז הוא נדרש לעשות את הכול בישראל בעצם.

טוב, האמת שאני לא זוכר שהגשתם לי בשנתיים וחצי האחרונות איזשהו מקרה כזה. אבל, אני רוצה בכל זאת להגיד שיש התייחסות לנושא הזה בסעיף אחר בחוק. אנחנו מבינים היום שכל התהליך הזה של מדינות שאין בהן תהליך הכשרה עם תעודות הסמכה עובד בצורה אחרת, ובהקשר הזה אנחנו גם לומדים איך זה נעשה. סתם דוגמה, בארצות הברית אתה למעשה מוצמד למאמן בדרגה מסוימת, וכשאתה רוצה להתקדם אתה מתחיל אתה לאמן ואתה מוצמד. ואנחנו בהחלט בקטע הזה כן נותנים היום הכרות למאמנים שבאים, עולים חדשים בעיקר, באים מחו"ל. דיוויד מארש לא עבר דרכי, אבל בהחלט אחד כזה שהוא זכה ב-56 מדליות שיש לספורטאים שלו, אז אנחנו לא רואים פה שאלה בכלל.

אז זו פחות או יותר צריכה להיות הגישה – על פי הישגים, על פי איזו דרגה הוא אימן. איזה level הוא אימן, אם הם בוגרים, אם המדינה היא מדינה שהיא מתפתחת בתחום הזה. אז יש כל מיני פרמטרים שאנחנו נקבע אותם גם בנהלים שלנו ובתקנות בעתיד.

ולעומת זאת, יש לך מדינות, כמו ברית המועצות לשעבר, בחלק מהן, שכדי להיות מאמן אתה צריך לסיים תואר שני בחינוך גופני עם התמחות באימון. תראי איזה הבדלים. שם אתה לא חייב, פה אתה צריך. נכון, רועי?

לא, תואר ראשון עם התמחות באימון. אבל, אתה צריך גם להציג שעסקת באימון, כרטיס עובד, מה שנקרא.

אוקיי, טוב. נתקדם.

פנקס עובד.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(ג)
הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען.



אנחנו תהינו אם יש בכלל צורך בסעיף. אם יש לממונה סמכות לקבוע הוראות אז יש לו גם סמכות לעדכן או לשנות אותן, מן הסתם, והוא יכול להחליט על מי הן חלות ומתי. פשוט תהינו אם הוא נדרש.

קודם כל, ודאי גם לפי חוק הפרשנות, הסמכות לקבוע נוהל היא גם הסמכות לתקן אותו, לשנות, להוסיף, לגרוע ממנו. זה ברור. התוספת נדרשת בעיקר לצורך הסייפה, שמבהירה שהעדכון יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען. זו התוספת המרכזית של הסעיף הזה. הוא לא חובה, אבל הוא תופסת חשובה.

יש פה צורך מאוד גדול בעולם הזה של ההכשרות כל הזמן לעדכן ולהתעדכן בנהלים. דרך אגב, נוהל זה לא אומר לצורך הכבדה. להיפך, לפעמים אתה רוצה להוריד את ההכבדה. ואנחנו עוסקים בזה כל הזמן ויש לנו התייעצות. אנחנו פה. בשביל זה אנחנו מתייעצים ומיועצים, ויש לנו ועדת הדרכה עליונה. כך שזה הרעיון המרכזי של העניין הזה.

אפשר לחשוב על "עדכון הנוהל ייעשה באופן סביר ולא מעבר לנדרש".

איך אתה יכול לקבוע את זה? מה זה "סביר" ומה זה "מעבר לנדרש"?

אחת הסיבות המרכזיות לאחד הטעמים לכך שהנושאים הללו ייקבעו בנוהל ולא בתקנות זה הצורך בעדכון דחוף ודינאמי. אנחנו מדברים פה על עשרות ענפי ספורט ועל נושאים מקצועיים בעיקרם. ולכן, סביר להניח שהנוהל יעודכן מזמן לזמן ובתדירות יחסית גבוהה. ודאי יותר מתקנות רגילות.

זה גם לא רק, בשביל להיות קשוב לשטח, בין השאר. כדי לא להיות מקובע עם נוהל ואתה תקוע איתו, ואתה רואה שיש פה פנייה ויש פה צדק בפניות. זה דברים שלא חשבת עליהם או דברים שקרו במקומות אחרים בעולם ואתה רוצה כן לייצר איזושהי התייעלות מקצועית.

לא, זה מובן שכאמור, הסמכות, כמו שהיא נקבעה בסעיף (א) לקבוע את הנוהל אז יש לך גם את הסמכות לשנות את הנוהל. לא רוצים לפגוע בעיקרון ההסתמכות של אנשים. שוב, אין בעיה מהותית עם זה.

צח, גם אם הסעיף לא יהיה כתוב פה, הסמכות לעדכן את הנוהל מזמן לזמן היא ודאי קיימת, וכמו שאמרתי, חוק הפרשנות. לכן, הסעיף הזה הוא לא נותן פה משהו מיוחד. התוספת המיוחדת שבו היא באמת בסיפה. אפשר גם למחוק אותו, אבל נראה לי שהוא כן חלק משלמות ההסדר וכדאי להשאיר אותו.

לגמרי.

בסדר גמור.

הוראות, תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה
4ז.
(ד)
הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ואינו טעון פרסום ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל.

אנחנו רק מבקשים להוסיף פה בסיפה תוספת לאור השיח שהיה לנו עם משרד המשפטים "ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על פרסום הנוהל ועל מועד תחילתו, ובלבד שמועד תחילתו לא יקדם למועד פרסום ההודעה ברשומות". זו הנחיה רוחבית גם של משרד המשפטים במקום של קביעת נוהל.

בסדר גמור. סעיף הבא: סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה
4ח.
(א)
הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:




(1)
ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;





(2)
חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן ההכרה;





(3)
המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;





(4)
המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה בסוג פעילות ספורט מוסדר, בלא הכרה מתאימה.



היו לנו פה מספר שאלות רק לגבי זה; עיקר סעיף (3) – "המוסד הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה" - זה לא קצת רחב מידי? בעצם כל הפרה הכי שולית יכולה לשמש עילה לשלילת ההכרה.

תראה, זה סעיף של שיקול דעת, וגם יש למוסד, כמובן, הזדמנות להשמיע את טענותיו. אז א' זה סעיף שהוא בשיקול דעת. ב' זו גם הגבלה של הכרה, לא רק ביטול מוחלט שלה. אני חושבת שזה נוסח מקובל. ברור שזה יופעל בשום שכל, ובהינתן הנסיבות הספציפיות, וכשייבחנו באמת כל הנסיבות של המקרה הקונקרטי. אבל, להתחיל עכשיו פה לבודד הוראות מתוך החוק, אני חושבת שזה פחות מתאים.

אולי צריך לקבוע את ההוראות המהותיות.

אז אני חושבת שברור שביטול זה כשיש הפרה מהותית של הוראה משמעותית. אני לא חושבת שצריך לכתוב את זה, ואני גם באמת חושבת שזה נוסח מקובל בחקיקה. כאמור, כל שיקול הדעת יופעל כל מקרה לגופו. ואגב, הנוסח פה, אני רק אחדד, כשכתוב "הוראה מהוראות לפי חוק זה", זה גם הוראות של החוק וגם הוראות שנקבעו לפי החוק, קרי, בתקנות. לכן, כל מקרה ייבחן לגופו.

ומה עם מקרה שייוודע על הרשעה או הגשת כתב אישום בעבירה שרלוונטית לחוק הזה? תחת מה זה ייכנס?

אנחנו מדברים על המוסד פה, על הכרה במוסד.

כן.

אתה מדבר על מה? על הרשעה של אחד מאנשי - - -

כן, זה חלק מהתנאים להכרה במוסד להכשרה או לחידושה. היה "היעדר הרשעה או כתב אישום תלוי ועומד", אז ככל שהוגש כתב אישום?

אז אם זה תנאי מהתנאים למתן הכרה אז זה נופל תחת פסקה (2) – "חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן הכרה". זה תלוי מה ייקבע בתקנות, לכן אנחנו קצת מקדימים את המאוחר. אבל, יש גם תנאים שהם לא תנאי כשרות להכשרה והם הוראות שוטפות בחוק או מכוחו. וגם הם, לפחות על פי הנוסח הזה, יכולים לשמש כעילה לביטול הכרה או להגבלה שלה.

רועי, יש לי שאלה: ברגע שאנחנו מצביעים על החוק, מתי הוא נכנס לפעולה? אני לא זוכר. כי יש לקבוע את כל התקנות עוד, זה תהליך ארוך.

זה לא רק לקבוע תקנות. יש פה עוד תהליך ארוך מאוד שאנחנו נצטרך לעשות.

אז זה כתוב בחוק?

זה כתוב. כרגע כתוב שנה וחצי מפרסומו. אנחנו נבקש הארכה לסיפור הזה.

שנה וחצי? לדעתי זה צריך להיות יותר.

נכון, אתה צודק. כי אנחנו מדברים פה על שלושה, חוץ מתקנות - - -

זה תקנות, זה היערכות של המוסדות, זה תקנים.

חכה, עוד לפני המוסדות, שני מנגנונים משמעותיים זה כתיבת תוכניות חדשות.

כן, סילבוסים.

תוכניות הכשרה חדשות בכל הענפים. אנחנו מדברים על קביעת תקנות לגבי הדרגות.

הוראות מעבר.

כמובן, זה התקנות – הוראות מעבר. אנחנו מדברים על מבחנים חיצוניים, שזה תהליך לכתיבתם בכל ענף וענף. אני חושב שיש לנו.

המון עבודה.

מרשם מאמנים שאנחנו נעשה.

רציתם לרדת מזה.

לא, לא. מרשם מאמנים ממש לא. נהפוך הוא, לא רק שאנחנו נעשה, אנחנו גם הגברנו אותו. תיזכר מה שהיה - - -

טוב, אני מקווה שיש רק את התקנים האלו במשרד.

לא בטוח, לא בטוח. הכול עליי.

לא תצא לפנסיה.

אוקיי, איפה אנחנו?

אנחנו בסעיף (ב). אם כי גם לגבי (4) תהינו אם הוא לא קצת רחב מידי. שלילת הכרה בגלל, המוסד השתמש בתואר או בכינוי שלא ניתן לו.

זאת אומרת, אם לדוגמה מישהו בצפון קורא לעצמו "וינגייט"? זו הטענה?

אם יש פה משהו שהוא ברמת הזדון ואתה פועל פה בצורה כזאת שאתה מטעה את הציבור. אתם יודעים, כשאתה תופס שהוא מטעה את הציבור, סימן שזו לא הפעם הראשונה. אז אנחנו חושבים שכשאתה מדבר פה במוסד על הכשרת מדריכים, מאמנים, שעסקו עם נוער, עם ילדים בוגרים, ישפיעו על הספורט בארץ – אם מישהו מתנהל בזדון, אז אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו צריכים מוסד כזה בתוך מערך המוסדות. התשובה היא שכנראה שלא.

אני לא חושבת שזה מישהו שיקרא לעצמו "וינגייט", זה כוונה של מישהו שלמשל קיבל הכרה לאמן כדורגל והוא מאמן גם כדורסל.

ושוב, גם, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו, וזו צריכה להיות הפרה משמעותית דיה כדי לבטל הכרה. והנטל הוא פה גם יהיה על הרשות המנהלית בבואה לקבל החלטה.

בסדר גמור.


סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה
4ח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי, לאחר שנתן למוסד הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההכרה אם התגלה פגם כאמור בסעיף קטן (א) – עד לתיקון הפגם בהתאם לסעיף הקטן האמור, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; סבר הממונה כי הפגם נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד שהוכר, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה שקבע הממונה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

זה בדיוק סעיף קטן שבהמשך להוראות שהערתם פה, ממתן קצת את הקושי למוסד. יש פה אפשרות להורות על אפשרות לתיקון פגם, תחת ביטול או הגבלה. וגם להתלות את ההכרה עד לתיקון הפגם. זה בעצם ממסגר את האפשרות. אז יש לנו הוראה לסירוב, התלייה, הגבלה וביטול. ובכל מקרה לגופו יישקל מה הפתרון בהקשר לאותו מוסד.

בסדר.

סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה
4ח.
(ג)
מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו קיבל הכרה, בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה כאמור, אלא אם כן סבר הממונה כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים מתן הכרה, בטרם חלפה התקופה האמורה.



אז פה רק רצינו לשאול, בעוד שבסעיף (ב) יש איזושהי זכות טיעון לפני קבלת ההחלטה, פה למעשה ישר צריכה להיות מוגשת עתירה מנהלית.

לא הבנתי מה ההחלטה? כתוב שהוא לא יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה.

כן, אבל מוסד שההכרה בו בוטלה. אז ככל שהוא רוצה לערער את הביטול, הוא ישר צריך להגיש.

לא, אבל זה נכתב, אני חושבת, בסעיף קטן (א) – "הממונה רשאי לאחר שנתן למוסד הזדמנות לסרב לחדש הכרה, להגביל או לבטל".

כן, לעניין ההחלטה על הביטול, יש לו זכות שימוע. כאן, מרגע שכבר הוחלט לבטל לו אז יש הוראה כזאת שבעצם מונעת מתן פרס לאחד כזה שהפר ובוטלה לו הכרה – וביום למחרת הוא כבר בא ומגיש בקשה חדשה. נותנים לו פה איזושהי תקופת צינון, שלא תהיה מין דלת מסתובבת של מוסדות מפרים שרגע אחר כך באים ומבקשים הכרה נוספת.

בסדר. הסעיף הבא.

מרשם המוסדות
4ט.
(א)
הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה שיכלול, בין השאר, פרטים אלה:


עכשיו, פה, להבדיל ממרשם המאמנים, זה מרשם דקלרטיבי בלבד, לא קונסטיטוטיבי.

נכון, כן.

אוקיי, אז מבחינתכם, בעצם, מוסד שלא יופיע במאגר זה משנה לכם משהו? זה אמור לשנות משהו מבחינת הציבור?

לא, אבל הכול זה מוסדות שהמשרד מכיר בהם, ולכן כל מוסד שהמשרד יכיר בו יופיע במרשם. המרשם יהיה גם פתוח לא לפי שאילתות - - -

לא, זה חשוב לציבור גם.

ודאי, זה חשוב לציבור. וכל מי שנרשם לקורס רוצה לדעת שהמוסד, בית הספר שבו הוא הולך לעשות את הקורס, שיש לו את ההכרה המתאימה, וגם לסוג ההכשרה שהוא עושה ולענף הספורט שהוא נרשם אליו. וזה יהיה מרשם שהוא פתוח לגמרי. שוב, לא לפי שאילתות אלא מרשם פתוח עם רשימת המוסדות וההכשרות המותרות להם.

אוקיי, אז טיפה נקדים את המאוחר. סעיף 4יא עוסק בהכשרות על ידי איגוד או התאחדות – איך זה יופיע במאגר?

אם הם לא מוסד שמקבל הכרה על ידי המשרד הוא לא אמור להופיע במאגר.

אוקיי, אבל בסעיף 4יא אתם הולכים לתת לאיגודים או התאחדויות את הסמכות לעשות הכשרות למאמנים.

בוא נגיע לסעיף הזה ונדבר עליו, כי זה מעבר לשאלה הזאת שאתה שואל כרגע. זה מדובר בזה, כמו שאתה יודע, מדובר פה באיזשהו הכרח או באיזושהי חובה של אותו ענף לעשות את ההכשרות על פי ארגון בינלאומי. וברגע שאנחנו נותנים לו את ההכרה לעשות את זה אז הוא יצא מתחת הרגולציה של המשרד והוא הופך להיות מה שנקרא מכשיר בזכות עצמו. ולכן, הוא לא במסגרת.

יכול להיות שמטעמי שקיפות. שוב, אם המרשם נועד לשקיפות ומתן מידע לציבור, אז אולי נכון גם לשקף במרשם באיזשהו אופן. נניח בענף שבו באמת התקבלה לפי 4יא הוראה שרק התאחדות או איגוד יבצעו הכשרות, שוב, בנסיבות שבהן יש הנחיה בינלאומית מחייבת, אז נכון במרשם לציין שבאותו ענף יש רק גוף אחד שמוסמך לערוך הכשרות, גם אם הוא לא מוסד מוכר. אפשר להתייחס לזה פה או בסעיף 4יא. אבל, יכול להיות שנכון לשקף את זה במרשם, שוב, מטעמי שקיפות ומידע לציבור. אנחנו נרשום את זה לעצנו.

בסדר. אז אלה הפרטים: מרשם המוסדות
4ט.
(א)
(1)
שם המוסד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד;


פה תרצו גם פרטי מנהל או איש קשר?

אפשר מנהל המוסד. מנהל מוסד ואיש קשר אפשר.

כן? זה נדרש? אני מניחה, תראו, בסוף זה מוסדות שהם מוסדות להשאת רווחים. יש להם אתרי אינטרנט והם רוצים לעודד הרשמה, אז פרטי יצירת קשר, אני מניחה שזה לא משהו שיש קושי לברר אותו. החשיבות היא באמת לדעת את שם המוסד, את מספר הזהות שלו. ושוב, את ההכשרות שמותר לו לעשות.

זה רק מתייחס למרשם, את אומרת?

כן, רק במרשם.

אז בלי פרטי המנהל? בסדר.

כן, אין צורך.

מרשם המוסדות
4ט.
(א)
(2)
סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך, ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודת ההסמכה ומיקומן של ההכשרות כאמור;




(3)
תקופת תוקפה של ההכרה;


מה קורה אם יש פה הכרה זמנית?

אז בדיוק זה יופיע.

כן? מצוין הכרה זמנית?

מצוין, ודאי.

בסדר.

מרשם המוסדות
4ט.
(א)
(4)
החלטות בדבר התליה, הגבלה או ביטול של הכרה.



האם יהיה איזשהו פירוט לגבי נסיבות ההתליה, או משך זמן ההתליה?

פירוט של נסיבות ההתליה אני לא חושבת, זה מרשם שהוא בעיקרו טכני ומאוד קצר. שוב, אם ההתליה היא לזמן מסוים, אז משך זמן ההתליה זה בוודאי פרט שרלוונטי לציין אותו. אבל, פרטים על אודות ההתליה, נסיבות.

זה גם יכול להיות מידע שאי אפשר לפרסם לציבור. למשל, מידע פלילי של גורם כלשהו.

אוקיי.

מרשם המוסדות
4ט.
(ב)
במרשם כאמור רשאי הממונה לכלול פרטים בנוגע לשיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים.



רק תהינו מה הכוונה בנתונים נוספים. לא לחשוף סודות מסחריים מצד אחד, ומצד שני, האם זה נתונים לגבי כל מוסד בפני עצמו?

לא, אבל יש פה רצון של לפתוח ציבור מידע אובייקטיבי, לא סובייקטיבי, שבא ואומר מספר המוסמכים כמדריכים, כמאמנים, נשים, גברים. וגם בהחלט, ברגע שהמשרד, הוא זה שעושה את בחינות ההסמכה, ירצה המשרד לחשוף את ההישגים האקדמיים, ההישגים הלימודיים שלהם. שיעורי הצלחה. זאת אומרת, זה אחד מהשיקולים החשובים מאוד שאזרח יעשה, שהוא ייכנס למרשם הזה ולראות באמת מה סיכויו להצליח, ומה ההצלחה של אותו מוסד בענף הזה ובכלל. זו בדיוק הכוונה.

מרשם המוסדות
4ט.
(ג)
מרשם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד.



רק בסעיף הבא באופן כללי, לפני שנקריא את הסעיף, הייתה לנו תהייה אם זה המקום הנכון בכלל למקם הצהרת בריאות, תחת הפרק של הכרה המוסדות, ולא לשים את זה תחת סעיף אחר או במיקום אחר?

אני חושבת שאפשר לטפל בזה בשלב הנסחות. חשבנו שזה המקום המתאים כיוון שזה תנאי לקבלה לקורס הכשרה. זה לא תנאי למתן התעודה אלא ממש תנאי לקבלה לקורס. לכן, שמנו את זה בפרק של המוסדות, שאנחנו בגדול אדישים למיקום ואפשר להשאיר את זה לשלב הנוסח.

כי גם כל נוסח ההצהרה, מה שמפורט כאן, שתכף נקרא, לא עדיף בכלל שזה יהיה בתקנות? שלא תביאו אותם לוועדה כל פעם.

אני חושבת, שוב, תיקון תוספת כמוה כתיקון חקיקת משנה, בטח מבחינת המעמד הנורמטיבי ולעיתים גם ההליך.

או לא תרצו לעשות את זה אולי כחלק מההוראות שהממונה רשאי לקבוע?

אז כיוון שפה זה פונה לציבור בלתי מסוים של חניכים אני חושבת שזה כן צריך להיות בתקנות ולא בנוהל. שוב, כיוון שבסוף יש כאן תוספת שגובשה כבר אני חושבת שאפשר להוסיף אותה כתוספת לחוק, ותיקון שלה יהיה - - -

הצהרת בריאות זה החניך חותם או שצריך שרופא יחתום לו?

לא, הצהרה זה בידי החניך. יש פה מקרה של מה קורה עם קטין. כל העיקרון של הצהרת בריאות זה לא ללכת לרופא.

אז במקרה של קטין צריכה להיות גם חתימה של הורה או אפוטרופוס. ואם החניך מצהיר על איזושהי בעיה רפואית אז הוא צריך לצרף אישור רופא והמוסד צריך לבדוק את ההתאמה שלו. אבל, בגדול, אם אתה מצהיר, שוב, הצהרת בריאות שאין לך שום בעיה בריאותית, אז לא צריך בנוסף לה לצרף אישור רופא.

בסדר.

הצהרת בריאות
4י.
(א)
מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה – המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט בתוספת, המאשרת כי מצב בריאותו תקין; נמשך קורס ההכשרה למעלה משנה, יעדכן החניך את הצהרת הבריאות לפי סעיף קטן זה אחת לשנה; השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.



פה חשבנו שאולי צריך להוסיף "המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, ואם היה החניך קטין, גם בידי הוריו או אפוטרופוס".

אז זה יש בהמשך?

כן, יש ב-(ג).

ב-(ג)(1) יש.

"הצהרת הבריאות תיחתם גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס חוקי".

פשוט, שוב, כי הנוסח של כל הסעיף היה נראה לנו קצת מסורבל, אז עשינו סדר.

הצהרת בריאות
4י.
(ב)
השיב החניך בחיוב על אחת השאלות שבהצהרת הבריאות, יערוך המוסד הכשרה לחניך רק לאחר שהחניך המציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי השתתפותו בקורס אינה מסכנת את בריאותו.




(ג)
היה החניך בקורס קטין –




(1)
הצהרת הבריאות תיחתם גם בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס חוקי שמונה לו, לפי העניין;




(2)
להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, תצורף גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס חוקי שמונה לו, לפי העניין, להשתתפותו בקורס.




פה חשבנו שעדיף להחליף את הסדר בין (ב) ל-(ג), כדי ש-(ב) יחול גם.

לשיקולכם, ממש.

אפשרי.

הרעיון הוא שלצורך השתתפות של קטין בקורס נדרשת חתימה של ההורים שלו גם על הצהרת הבריאות וגם הסכמה שלהם לעצם ההשתתפות שלו בקורס, בסדר? מבחינת המיקום של הסעיף, מה שנראה לכם.

אוקיי.

הצהרת בריאות
4י.
(ד)
המוסד ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה.



פה חשבנו שזה, מחילים פה חובת סודיות רק על המוסד, אבל מה לגבי העובדים של אותו מוסד? לא צריך להוסיף כל אדם שחשוף למידע?

אין לנו התנגדות, כמובן.

הצהרת בריאות
4י.
(ה)
חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, על החניך ליידע את המוסד על כך באופן מיידי ולהמציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה.



שוב, פה גם צריך לוודא שיש עדכון או אישור של האפוטרופוס במקרה של חניך קטין.

אז כתוב "לפי הוראות סעיף זה", אז זה ודאי מחיל את כל ההוראות.

בסדר גמור.

עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד
4יא.
(א)
נוכח השר, לפי המלצת הממונה, כי קיימת דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי המוכר במינהל הספורט במשרד, שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מוסדר או בדרגות הסמכה מסוימות, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא להורות כי על אף הוראות סעיף 4א(א), אותו איגוד או אותה התאחדות בלבד יהיו רשאים להכשיר מאמנים בסוג פעילות הספורט והדרגה האמורים.



פה אני חושב שנפתח את זה.

תראה, כמו שכבר עלה כאן באחד הדיונים, יש את המקרה של התאחדות לכדורגל בישראל, שבה אופ"א, שזה ארגון הספורט האירופאי, בא וחייב את מדינת ישראל, ויחד איתה את ההתאחדות לכדורגל, למעשה להיצמד באופן מלא להסמכות והכשרות של אופ"א, לדרגות שלו, לכל מיני קורסים מיוחדים שהוא עושה; קורס מאמני שוערים, קורס מאמני יכולות גופניות. יש שם סדרה שלמה. ולמעשה, אופ"א לא הכיר בתעודות שניתנות בישראל. זאת אומרת, אם אתה עכשיו רוצה לאמן את נבחרת ישראל באליפות אירופה אתה חייב שתהיה לך תעודה של אופ"א דרגת פרו. או אם אתה מאמן את הפועל תל אביב ואתה רוצה להשתתף במפעל האירופאי, לא תוכל להשתתף אם אין לך את הדרגות האלה.

מאחר והנושא הזה נבדק על ידי המשרד במשך תקופה לא קצרה ובאמת המשרד התרשם שזו ההנחיה - - -

העברנו את זה פה בוועדה, את התקנה.

כן, נכון. אז זה בגלל שהוא התרשם מזה וכאמור הוא הבין, המשרד, שזו ממש התניה שאם לא תעמוד בא אז יוציאו אותך מתוך המפעלים האירופאים – אז התקבלה ההחלטה הזאת. בהמשך לזה, נקבע שאם יהיו עוד מקרים כאלה לא נצטרך לעסוק בהם כל כך הרבה שנים כמו שעסקנו בהם. בסוף, הוועדה החליטה להוציא את האחדות לכדורגל מתקנות חוק הספורט, אלא זה יופיע בחוק, ואז אנחנו נוכל לממש את הסעיף הזה בחוק.

אבל, למעשה, בגלל שענף הכדורגל הוחרג, אז גם העברתם לאיגוד ולהתאחדות את הסמכות להכשרה, וגם כל הפיקוח שנקבע פה בחוק פחות חל.

בחלקו אתה צודק. כל הרגולציה על נושא ההכרה במוסד בעצם נשמטת. כיוון, שוב, ההוראה הזאת ניתנת רק ברגע שהמשרד משתכנע שאכן יש מחויבות או דרישה מחייבת בינלאומית כזאת באופן שמותיר לנו מעט שיקול דעת. והדבר האחר הוא שבאמת יש איזושהי הסדרה חלופית ומספקת מבחינת ההכשרות שמתבצעות, תוכניות ההכשרה, לימודים וכולי – זה כמובן יתקיים במלואו במקרה של אופ"א שזה כרגע המקרה היחיד שנבחן והוחלט לגביו. עם זאת, בכל מה שקשור למאמנים מכוח אותה רגולציה,

אז כן בהמשך הסעיף אנחנו נגיע לזה, יש סעיף שבא ואומר שיראו בתעודה הזאת שניתנת על ידי ההתאחדות או האיגוד תעודת הסמכה, באופן שיאפשר לנו לרשום את אותם מאמנים מוסמכים במרשם שלנו, לבדוק לגביהם רישום פלילי, ובעצם לבצע את הרגולציה המהותית לפי החוק הזה. נכון הוא שבאותם מקרים לא תינתן הכרה למוסדות אחרים וניתנת פה בלעדיות לגוף שחוסה תחת הדרישה הבינלאומית המחייבת. אבל, אנחנו כן נמשיך לפקח על המאמנים, לרשום אותם במרשם, לבדוק רישום פלילי וכולי. אבל, זה בהמשך הסעיף.

אני גם רוצה לומר משהו על סעיף קטן (א) בעקבות הערה שלך, צח. הצעת לנו להוסיף "השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים כפי שיורה", כדי שיהיה ברור שאפשר להתנות את ההוראה הזו גם בתנאים, וזה מקובל עלינו. בסוף סעיף קטן (א) אפשר לכתוב "השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים כפי שיורה".

אני אשמח לשאול שאלה. אם אני מבינה נכון, אז המאמנים באופ"א, לצורך העניין, נכנסים למרשם, אבל אין במסגרת התהליך של החקיקה שנעשה כאן אמרנו שתהיה חובה על המאמנים לעבור הכשרה בנושא מוגנות ומניעת הטרדה מינית. אז בעצם החובות האלה לא חלות במקרה שאיגוד יכשיר את עצמו, אם אני מבינה נכון.

אז הן לא חלות אוטומטית. אבל, למשל, התוספת, שוב, שהוספנו פה, "השר רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים כפי שיורה" – יכול שהשר יאמר אנחנו מתירים את זה ובלבד שתכללו נוסף על ההכשרות של אופ"א גם - - -

אז למה "יכול להיות"? בואי נחייב אותם.

אני אגיד שלצורך העניין, אופ"א, אנחנו יודעים שהם עושים הכשרות בנושא של מוגנות. הם עושים הכשרות טובות. אבל, מחר בא איגוד הקשתות וגם הוא מתחיל את ההסדר הזה, נגיד, ושם אין את ההכשרה של מוגנות.

אז רגע, גם היום, או גם לפי הצעת החוק הזו, בענפי ספורט שלא תינתן לגביהם ההוראה המיוחדת הזאת של 4יא, הדרישה של תכני הלימוד ונושאים של מוגנות ומניעת הטרדות מיניות ייקבע בתקנות. זה לא קבוע כאן כחובה בחוק. ברגע שב-4יא ניתנת הוראה אז בעצם המקבילה של התקנות פה זאת הוראה פרטנית שניתנת בענף ספורט מסוים לאיגוד או להתאחדות. ואז אפשר יהיה להתנות את אותם תנאים במסגרת ההוראה. אבל גם שם זה לא נקבע וגם כאן.

למה? זה נקבע, פעם שעברה, בדיון הקודם - - -

זה סמכות לקבוע בתקנות. זה סמכות לקבוע בתקנות, ויש התייחסות ספציפית לנושא של עזרה ראשונה, מוגנות ומניעת הטרדות מיניות.

אנחנו נקבע את זה בתקנות.

אז שם זה ייקבע בתקנות. שוב, סמכות לקבוע בתקנות. ופה יש סמכות לקבוע הוראה כזאת ועוד הוראות נוספות במסגרת ההוראה של השר.

צריך רק להבטיח שנוכל בדיעבד להתאחדות לכדורגל להחיל גם את התקנות האלה בתחום הזה.

אפשר להתנות את ההוראה בתנאים גם במועד מתן ההוראה וגם במועד מאוחר יותר.

אפשר איכשהו לייצר משהו שמהדק את זה ומתכתב עם הסעיף השני?

התנאים שייקבעו בהוראה יכולים גם להיות בנושאים אחרים, ולכן אי אפשר פה לפרט את הכול. ודאי שזה נושא שהמשרד מאוד מכוון אליו.

לא, אין פה שאלה.

אי אפשר לפרט את הכול, אבל אפשר לשים דגש על אלה.

לרבות.

כן, בדיוק. לרבות מוגנות, מניעת פגיעות מיניות.

אין לי בעיה.

אני הייתי שמח שזה ייכנס.

אני חושב שאפשר חד משמעית להוסיף את הנושא הזה. דרך אגב, זו רוח הדברים גם.

אז אפשר "ובכלל זה, בין השאר בנושאים של".

כן.

רק, אם אנחנו כבר בסוגייה הזאת אז בואו לא נקרא לזה מניעת הטרדה מינית אלא מניעת פגיעות מיניות, כדי שנכיל את הכול.

השאלה מה מקובל היום בנסחות.

מה דעתך על "מוגנות מינית"?

"מוגנות" אני חושבת שזה רחב יותר.

כן, מוגנות זה הרבה יותר רחב מהטרדות מיניות.

נכון, אבל כן צריך לשים דגש, אני חושבת, לייחד פגיעות מיניות. פשוט, הטרדה מינית זה צר מידי.

אנחנו נעשה סקירה עם חקיקה באופן כללי. אנחנו לא רוצים לייצר כאן הוראות שהן שונות ממה שנהוג בחקיקה באופן כללי. אנחנו נעשה איזשהו שיח עם משרד המשפטים ונמצא את הנוסח ונציג אותו לוועדה.

אין בעיה.

תודה.

בסדר גמור. אז על (א) תעבירו לנו איזושהי הצעה לנוסח ומקסימום נקריא אותו בדיון הבא.

מתי הדיון?

היום?

אנחנו נסיים פה.

נסיים את החלק הזה.

אוקיי.

עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד
4יא.
(ב)
איגוד או התאחדות כאמור בסעיף קטן (א) רשאים להעניק תעודה לחניך שהשלים הכשרה שערכו והמציא הצהרת בריאות כמשמעותה בסעיף 4י, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור בשינויים המחויבים.



את (1) ו-(2) מחקנו בהסכמה איתכם.

עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד
4יא.
(ג)
הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את התעודה שניתנה בידי האיגוד או ההתאחדות כתעודת הסמכה.

זה בדיוק הסעיף שהתייחסתי אליו קודם, שמאפשר בעצם לרשום גם את אותם מאמנים במסגרת המרשם ולבדוק לגביהם, לאחר רישומם, את הרישום הפלילי.

כן, ולא רק זה, זה גם בגלל שבישראל יש חובה על תעודת הסמכה, אז אנחנו רואים בזה כתעודת הסמכה. חיוב בתעודת הסמכה.

יכול להיות מקרה שאיגוד בינלאומי לא נותן תעודה אלא פשוט מכיר באדם?

לא, לא. איך זה יכול להיות? זה פרדוקס, כי אנחנו מעבירים אותו לאיגוד שאומר "בואו תעשו הסמכה על פי העקרונות שלי. אז זה לא מה שאנחנו מכירים בספורט העולמי בהקשר הזה.

עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד
4יא.
(ד)
החלטות השר לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.



לא היו לנו עוד הערות עד פה.

אוקיי. אז מה השלב הבא, צח?

אנחנו כרגע עוצרים. הדיון הבא צריך להתחיל את סימן ד': הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט, ולהמשיך את ההקראה. המשרד קיבל כמה בדיקות לעשות. הם יעבירו נוסח ונעביר אותו פה לוועדה, כדי שנוכל להקריא גם את זה. ואנחנו ממשיכים.

אנחנו בעצם יכולים גם לסיים בפעם הבאה.

בהינתן שיש עוד בערך 20 עמודים אני לא בטוח.

כמה עמודים? אז מה זה?

זה רק מה שחשבנו שנספיק היום.

הבנתי.

חבר הכנסת דוידסון, עכשיו אני מבין למה פרסמת שהיום הולכים לחתום.

לא, לא פרסמתי. אמרתי לך. טוב, בסדר, אז אנחנו נמשיך הלאה. תודה רבה לכולם, אנחנו סוגרים את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 12:32.