פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/03/2024

מושב שני



פרוטוקול מס' 169
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, א' באדר ב' התשפ"ד (11 במרץ 2024), שעה 9:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "סגירת אתר המורשת הלאומי גבעת התחמושת דווקא בזמן מלחמה", של חה"כ זאב אלקין, חה"כ שרון ניר, חה"כ משה פסל, חה"כ משה טור פז

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון

זאב אלקין
מאיר כהן

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש
דנה חימי - סגנית ראש אגף בכיר תקציבים ופרויקטים, משרד ראש הממשלה

יובל אשוש - מפקח ממונה באגף של"ח וידיעת הארץ, משרד החינוך

גל אסף - רכז שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר

גד רחמני - רפרנט שירותים מיוחדים באגף תקציבים, משרד האוצר

אסף יזדי - מנכ"ל, משרד ירושלים ומסורת ישראל

מנחם לנדאו - יו"ר תאגיד גבעת התחמושת

כתריאל מעוז - מנכ"ל מרכז מורשת ששת הימים, גבעת התחמושת

אמנון נויבך - חבר מועצת האיגוד גבעת התחמושת

זבולון אורלב - חכ"ל, יו"ר אגודת ידידי גבעת התחמושת

ד"ר אייל צור - עמית בכיר, פורום קהלת

אנה סלוצקין - פורום הגבורה

ריף מלכיאל - פורום הגבורה

נופר בוכשטב - אחות של יגב בוכשטב החטוף בעזה, משפחות החטופים

עדי - בת דודה של יגב בוכשטב, משפחות החטופים

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס, משפחות החטופים

יוסף וולי - אבא של סרן אריאל וולפסטל ז"ל

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

"סגירת אתר המורשת הלאומי גבעת התחמושת דווקא בזמן מלחמה", של ח"כ זאב אלקין, שרון ניר, משה פסל, משה טור פז (מס' 181).

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא הצעה לדיון מהיר בנושא: "סגירת אתר המורשת הלאומי גבעת התחמושת דווקא בזמן מלחמה". מדובר בדיון מהיר ולכן אנחנו מתכנסים, אבל אני שמח לשמוע, ותכף נשמע גם את המנכ"ל, את השר, את שאר הנוכחים.

אני רוצה לפתוח את הדיון בתנחומים למשפחת גל, רב סמל מיכאל גל גיבור ישראל, בנו של חברינו, ידידינו, דוד גל, מנהל אגף בכיר בחינות במשרד החינוך. באמת אדם מקצועי מאוד ובכל פעם שהוא מגיע לפה לוועדה אנחנו יוצאים עם תשובות ברורות, עשייה ברוכה. אין ספק שהחינוך שקיבל רב סמל מיכאל גל מגיע ברובו מהבית. מיכאל התעקש לחזור לשרת ברצועת עזה ולהיכנס לתוך הרצועה לאחר שהוא שירת בשירות סדיר בגבעתי. וכבוגר פלחי"ר גבעתי אני יכול להגיד שעליו אפשר להגיד סגול לא יורד במים.

כמובן אנחנו שולחים את תנחומינו לשאר משפחות הנופלים ומתפללים להחזרתם המהירה, ומתפללים לעסקה טובה מהר ככל שיהיה אפשר להחזרת כלל החטופים. משפחות החטופים בבקשה.

תודה, נופר בוכשטב, אחות של יגב, אחי הגדול. אני רוצה להצטרף לתנחומים, זה באמת בכל פעם קשה להכיל. ואני רוצה לספר לכם קצת על אחי הגדול. אחי יגב, בן 35, הוא נחטף ביחד עם אשתו רימון מקיבוץ נירים. יגב ורימון חוגגים היום שלוש שנות נישואין, ממש היום, ושאלתי אתמול את רימון אם היא רוצה שאני אעביר איזשהו מסר, אמרתי לה שאני פה בכנסת והאם היא רוצה להגיד משהו? היא ביקשה שפשוט אקריא משהו שהיא כתבה אתמול בשביל יגב לכבוד יום הנישואין שלהם, ואלו המילים שלה.

אהובי, מחר אנחנו מציינים יום נישואים, ואיך זה יכול להיות שעוד יום יבוא וילך בלעדייך, שכבר יותר מ-100 ימים שלא חיבקתי אותך, שחודשים לא נישקתי אותך, שכבר יותר מ-100 ימים שלא חיבקתי אותך. תודה שלימדת אותי אהבה, קבלה, כוח, שלמות ומסירות, תודה שאתה מחזק אותי אפילו מרחוק. תודה שאתה לא מוותר, גם אני לא. חושבת, זוכרת, דואגת מצפה ואוהבת, שלך תמיד, רימון.

ואלו הדברים שהיא כתבה אתמול וכבר 100 ימים מאז שהיא חזרה שהיא לא כל כך מתאוששת והיא לא כל כך מתפקדת כשהוא לא כאן. ואני יודעת שאנחנו פה בכל שבוע, ואנחנו מדברים, ואני רואה כבר על הפנים שלכם שלרובכם כבר אין סבלנות ואולי כבר לא כל כך רוצים לשמוע, ואני מבינה, זה קשה.

יש סבלנות, רוצים לשמוע, מקווים שלא נצטרך עוד לשמוע.

אמן. ואני רק רוצה להגיד שאנחנו לא יכולים להפסיק לדבר, ואנחנו לא יכולים להפסיק להיאבק על זה שהם יחזרו, וזה חייב לקרות כמה שיותר מהר. ואני מבקשת גם בקשה אישית לכל מי שיושב פה בחדר, אל תשתקו, אל תפסיקו לספר את הסיפורים שלהם, תמשיכו לדבר, לספר. אנחנו לא יכולים להשאיר אותם שם. זה היום ה-157, וזה הרבה יותר מידי ימים להיות בלעדיהם, זה הרבה יותר מידי זמן להורים שלי, לסבתות שלי, לרימון שנמצאת עכשיו לבד, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם כי אנחנו לא יכולים להמשיך בזה לבד. אנחנו במרכז אבל אנחנו ביחד כל העם בזה, וזהו, תודה רבה.

תודה רבה, כן בבקשה.

שלום לכולם, לי קוראים עדי, אני בת דודה של יגב, בת דודה של נופר. זו הפעם הראשונה שאני מדברת פה בכנסת, אני פה נמצאת כבר כמה שבועות, אבל זו הפעם הראשונה שאני מדברת. כבר 157 ימים שאנחנו בסערת רגשות בלתי נסבלת, בלתי נתפסת. התקופה האחרונה בכלל הייתה עם כל הדיבורים על עסקה, רגע יש תקווה רגע אין תקווה, מתנפצים בכל יום מחדש, זה בלתי נתפס.

אני יכולה להגיד שכשאנחנו בדרך כלל מגיעים לכנסת אנחנו ישנים אצל הסבתא המשותפת שלנו ברמת גן. בשבוע שעבר כשבאתי לישון אצלה, בבוקר היא קמה כשאנחנו כולנו מתארגנות ללכת לכנסת, בוקר טוב יגב, נו קום כבר, נו. למה אתה לא קם? לא, לא, בוקר טוב יגב תקום, איפה אתה, למה אתה לא נמצא? סבתא שלנו בת 90 בערך, אישה שעברה, אנחנו מדברים פה על גבעת התחמושת, אח שלה נהרג במשוריינים בכניסה לשיירות לירושלים, היא אחות שכולה, היא מכירה לא לדעת גם מה קורה עם אח שלה במשך כמה ימים, אם הוא חי אם הוא מת, מה קורה איתו? ועכשיו בגיל הזה היא מתמודדת עם זה שהנכד שלה כבר 157 ימים אף אחד לא יודע מה קורה איתו. אף אחד לא יכול לתת לה תשובה למה הנכד שלה לא נמצא בבית.

אני רוצה שאתם תחשבו על זה, שתזכרו את זה, ובכל פעם שיש איזשהו רעיון, איזשהו דרך לדחוף, לעשות את זה בשבילה, בשבילנו, בשביל כולנו. אנחנו לא מתפקדים. אנחנו כולנו מנסים לעטוף את המשפחה הגרעינית, אבל אנחנו המשפחה מסביב גם, אף אחד לא מתפקד. אנחנו לא יכולים לתפקד עד שזה לא יקרה, עד שלא יחזירו את יגב, עד שלא יחזירו את כל 134 החטופים הביתה. זה מה שמגיע להם, וגם לנו. תודה רבה.

תודה רבה. יוסי, בבקשה.

בוקר טוב, שמי יוסף אבי יאיר אנגל, השם החדש שלי זה הסבא של אופיר. אני הסבא של אופיר אנגל שחזר אחרי 54 ימים מהשבי בחמאס. הוא נחטף בבארי כשהיה אצל חברתו יובל שרעבי ביחד עם האבא שלה וביחד עם עוד נער, והוא חזר אחרי 54 ימים, מאמצים גדולים שנעשו גם כאן, אני מעריך, אני לא יודע אני מעריך כי אף אחד לא סיפר לי מה עשו, אבל גם ממשלת הולנד שהצלחנו בתוך ארבעה ימים לעשות לו אזרחות הולנדית, וראש ממשלת הולנד נכנס לעניינים בכל הכוח, הטריח את עצמו לקטר, הטריח את עצמו לכל מיני מקומות, אפילו לארץ. והדבר הראשון שאני רוצה להגיד פה, אני לא רואה פה על הקירות תמונות של חטופים.

יש.

יש על הקיר, את זה אחר כך מזיזים, אני יודע, אחרי הישיבה הזאת מזיזים, אני יודע, אני מכיר את זה.

ג'וחא, יש פה כיסא ריק קבוע.

אוקיי, סליחה.

יוסף, הכול בסדר.

סליחה, אני מתנצל, לא ראיתי את הכיסא הזה. אנחנו 157 ימים מאותו יום איום ונורא, יום השואה אני קורא לו, כי באותו יום לא הייתה מדינה בעוטף עזה, והצליחו להרוג 1,400 ישראלים, לחטוף 240. עדיין 134 שם.

חמישה חודשים שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם הארגון הקיקיוני הזה, כפי שמישהו כינה אותו מראשי המדינה, כינה אותו הארגון הקיקיוני. נראה שאני בא לפה יותר מידי פעמים לכנסת, אני כבר מרגיש את עצמי כמעט חבר כנסת כי בכל שבוע אני בא הנה, ומקווה שזאת תהיה הפעם האחרונה ואני לא מצליח, ואני לא שומע את חברי הכנסת זועקים לשמים, משהו לעשות. ואם מישהו בהנהגה היום לא מצליח לעשות, אנא תתחלפו. אחרי חמישה חודשים, 157 ימים הגיע הזמן שמשהו יקרה עם הארגון הזה. כי ביום כיפור היינו 19 ימים במלחמה נגד שני מדינות והצלחנו לנצח.

מילה אחת על סדר-היום שלכם היום. אני בוגר חטיבה 16 בירושלים, הגדוד שלי היה הראשון שהגיע לכותל, הפלוגה של אלי קידר. לחשוב על הרעיון הזה לסגור את גבעת התחמושת זה כמו להגיד לי לחשוב לסגור את המדינה. הרי כל דבר, גבעת התחמושת זה סמל, יש לי שם 10 חברים קבורים עם השמות שלהם, של חברים טובים שלי. זה סמל. אז לסגור את זה? אוי ואבוי לנו עם כל המורשת, תודה.

תודה רבה. פורום הגבורה בבקשה, אנה.

אני אנה, אני אחות של ישראל סוקול, הוא נהרג לפני חודש וחצי במהלך פעילות חישוף של הקילומטר הראשון של רצועת עזה. כדי שאנחנו נוכל לחיות פה. פשוט לחיות פה כולנו. הוא יצא במוצאי שמחת תורה, מוצאי שמיני עצרת, מיד כמו רבים אחרים בעצם, עוד לפני שהוא קיבל צו, כדי למחוץ את החרפה הלאומית שקרתה פה בשמיני עצרת, כדי להציל את האנשים שנשארו, כדי להחזיר את כל החטופים.

ישראל האמין במדינת ישראל גאה, חזקה ועצמאית. הוא האמין בזה שאנחנו לא צריכים לגמגם מול האויבים שלנו, וכל מי שמתנפל עלינו הוא אויב. הוא האמין בזה שאנחנו לא צריכים להתנצל בפני ידידים. כל מי שמאיים עלינו אנחנו צריכים להשמיד את האיום, הוא דיבר הרבה גם על איך אנחנו עושים את זה, והיה ברור לו שאנחנו צריכים להיכנס ואנחנו צריכים לכבוש בחזרה את כל הרצועה, כולל רפיח, ולהתיישב שם. תודה.

כן, בבקשה.

שלום לכולם, אני וולי אבא של סרן אריאל וולפסטל, שנהרג גם כן באותה תקרית. הוא היה מפקד שלך הטנק שנפגע מטיל, כשהם היו שם בעבודת החישוף. כמו שאנה אמרה, גם אני, הבן שלי אריאל, ועוד שני בנים נוספים, ואני אישית גויסנו באותה שבת הקשה הזאת בשמחת תורה, והגענו למילואים בלי בכלל לחשוב פעמיים, כי ידענו שזה מה שאנחנו צריכים, כי בסוף אנחנו נלחמים פה על עם ישראל, על מדינת ישראל. ואחד הדברים שאני אמרתי לבנים, גם אחרי שנודע לנו על מותו של אריאל, על נפילתו, אמרתי להם קודם כול שאני גאה בהם, על השירות שלהם, שעזבו הכול. יש לי בן שעזב אישה בבית שהייתה בחודש תשיעי, ילדה תוך כדי המלחמה, אריאל עזב את אשתו שצריכה ללדת בעוד חודשיים, הוא נהרג ביום הנישואים הרביעי שלו באותו יום בבוקר כשהוא עוד הספיק לשלוח לאשתו זר פרחים טלפונית מעזה.

אמרתי להם שאני גאה בהם על מה שהם עושים, ואני חושב שככה אנחנו צריכים לנהוג כולנו, אבל המטרה שלנו עכשיו זה להשלים את המשימה. יש משימות שאתם קבעתם אותם והן מאוד ברורות, אחד זה למוטט את החמאס שתיים זה להחזיר את החטופים שלנו הביתה, וליבי עם משפחות החטופים אנחנו מחבקים אותכם.

קודם להחזיר אותם.

לא משנה לי הסדר.

משנה הסדר.

אין בעיה. להחזיר את החטופים ולמוטט את החמאס, ואנחנו צריכים להשלים את המשימה הזאת. ואנחנו שאיבדנו את היקר לנו מכל במלחמה הזאת, איבדנו את הבנים שלנו, אני איבדתי את הבן שלי שאין יותר קשה מזה. אני שם את האבל שלי כרגע בצד ואני אומר אנחנו איתכם בשביל להשלים את המשימות האלה, כי זה מה שחשוב כרגע, זה הדבר המרכזי שאנחנו צריכים להתעסק בו. להחזיר את החטופים, למוטט את החמאס, להיכנס לרפיח, לסיים את המשימה שם, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. אז אנחנו איתכם בעניין הזה. תודה רבה.

תודה רבה, יוסף אני רק אגיד שכיו"ר קבוצת ידידות ישראל צרפת וישראל שוויץ אני מספר פעמים בשבוע אם זה בפגישות ואם זה משלחות ואם זה מכתבים ושיחות video conference, אנחנו פועלים, כלל חברי הכנסת לא רק אני, כל אחד בתחומו.

השאלה במה?

יוסף אתה צודק אני לא מתווכח. אני אומר שנעשות פעילויות, משתדלים לעשות את המקסימום, ואני מסכים איתך שכנראה אנחנו לא עושים מספיק, אם היינו עושים מספיק הם כבר היו פה. אבל חשוב לי לבוא ולומר שכלל חברי הכנסת פועלים. אתם חלק מהמשפחה שלנו, זה לא שאנחנו עושים טובה למישהו, זו חובתנו ואנחנו נעשה הכול כדי להביא עסקה טובה שתכלול את כלל החטופים. אנחנו עובדים על זה.

מתי? חמישה חודשים. 157 ימים

יוסף, עובדים על זה. תאמין לי שאני הולך לישון כשאני קם בבוקר וקשה להירדם בלילה עצם המחשבה שהאחים שלנו נמצאים שם ואנחנו לא יודעים באיזה תנאים, ואנחנו לא יודעים מי חי ומי לא, עצם המחשבה היא כואבת וחובתנו כמדינה יהודית וכערך עליון של העם היהודי, הוא לבוא ועומדת מול עינינו המצווה של פדיון שבויים, ואנחנו שם בכל הכוח.

מי שלא עשה את זה בשבועיים הראשונים מה שאורי סלונים אמר לו לעשות, עשה את הפשע הכי גדול לחטופים, אורי סלונים אמר בשבועיים הראשונים תנו להם את ה-6,000. יש לי פה וואטסאפ של חמאס שאני קיבלתי כי המספר טלפון שלי היה על יד השם של הנכד, מהחמאס. הממשלה שלך לא רוצה להחזיר לנו את האסירים שלנו, אתם לא תקבלו את השבויים שלכם. הצענו החלפה. אורי סלונים אמר את זה בשבוע הראשון. אנחנו 157 ימים ואין בכלל לא רואים בכלל מתי זה. לא רואים מתי זה. ואגב, אנחנו אומרים שיש 134, החמאס מעולם לא אמר כמה יש לו, ואם הוא יגיד יש לי רק 90, איפה כל היתר? מי יודע אחרי חמישה חודשים?

תודה רבה. מגיש ההצעה, חבר הכנסת זאב אלקין בבקשה.

מעבר לא פשוט אבל כן, אדוני יושב-הראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נציגי גבעת התחמושת שנמצאים כאן, חבר הכנסת לשעבר זבולון אור לב שהיה שותף מאוד משמעותי בזמנו בחקיקת החוק. אני חייב להגיד שלא חשבתי שנגיע לדיון הזה. הרי הדיון הזה, ג'וחה, אתה דיברת על הרעיון סגירת גבעת התחמושת, כבר היינו בסרט הזה לפני שבע-שמונה שנים כשגבעת התחמושת הייתה עמותה אז, ובאמת הגיעה למצב שהיו כותרות בדיוק כמו השנה, שסכנה לסגירה של גבעת התחמושת, ואמרנו אז שזה דבר שלא יעלה על הדעת, בדיוק ג'וחה כפי שאתה אמרת, ושזה גם לא הגיוני שהאחריות על החזקת אתר כל כך חשוב תהיה על כתפיים של עמותה – שמטבע הדברים לפעמים מצליחה יותר לפעמים מצליחה פחות – מי שצריך להיות אחראי על אתר כזה זאת מדינת ישראל.

לכן בבית הזה, בוועדה הזאת, בחדר הזה חוקקנו את חוק תאגיד גבעת התחמושת שהמטרה של החוק, בין השאר, הייתה שלעולם לא נחזור לדיון למה בכלל עולה על הדעת לסגור את גבעת התחמושת, אלא שהגוף הזה ילך ויתפתח ושמנו לו הרבה מטרות שהוא יכול להתפתח וכיוונים שהוא יכול להתפתח אליהם. ואכן זה מה שקרה, במשך כמה שנים הוא התייצב, התקציב, הבסיס שלו, גדל, והגיע נדמה לי ל-5 מיליון שקלים מ-2 מיליון שאיתם התחלנו בתחילת הדרך, וגם הצליח להשיק מוזיאון חדש מאוד יפה שנבנה מכספי התרומות, וגבעת התחמושת הלכה והתפתחה.

לכן אני הזדעזעתי כשראיתי את מה שקורה גם ברמת כותרות וגם אני שומר על הקשר עם הגבעה אז באופן טבעי כמי שאז הוביל את החקיקה והיה אחראי הרבה שנים על התאגיד הזה כשר ירושלים ומורשת, וכשראיתי שיש סכנה שוב לסגירה לא האמנתי למראה עיניי, והתקשרתי, בדקתי. ומה שהכי מדהים אותי אדוני יושב-הראש זה לא רק העובדה שהגענו למצב הזה שהייתה סכנה אמיתית לסגירת גבעת התחמושת – אלא שהדיון הזה הרי נדחה מכל מיני סיבות, הוא היה צריך להתקיים לפני כחודש – אנחנו כבר חודש ומשהו אחרי כל הכותרות האלה, אחרי מכתב שיצא מטעם מזכיר הממשלה, נדמה לי, שעד סוף חודש פברואר הכסף יועבר, ולפי מיטב הבנתי, תכף יתקנו אותנו אנשי הגבעה, הרבה רצון טוב יש, הרבה הבטחות יש, אבל הפתרון אין. וזה לא עולה על הדעת.

למצב הזה, בעיניי, אדוני יושב-הראש יש כמה סיבות. אחד, הייתה סוגיה שעלתה בהקמת הממשלה הזאת והיא לא נפתרה, וכמו שתמיד העבירו החלטת ממשלה שיקימו ועדה, לא יודע אם ועדה קמה או לא, אבל תוצאה לוועדה הזאת בוודאי היה, וזו שאלה מי המשרד שיהיה אחראי על גבעת התחמושת? התאגיד ישב תחת משרד ירושלים ומורשת, טיפלו בו שני אגפים של המשרד, כל אחד מהזווית שלו, וכשהגענו לחלוקת המשרד, היה סיפור מפורסם של משפט שלמה, שהפתרון שנמצא במשפט הזה – ואני כבר אז אמרתי שאני לא חושב שזה מוצלח, כי זה ייגמר רע – זה להגיד בוא ניתן לראש הממשלה להחזיק את הגוף, עד שתקום ועדה שבתוך חודש תחליט לאיזה משני המשרדים, משרד ירושלים או משרד מורשת, תהיה משויכת גבעת התחמושת.

לא יודע אם נציגים ממשרד מורשת פה, משרד ירושלים אני רואה שהשר פה והמנכ"ל פה ואגב אני רוצה להודות לכם על החשיבות שאתם מייחסים לנושא, זה לא ברור מאליו ששר ומנכ"ל ממשרד מגיעים לדיון מהיר.

מי שמכיר את השר פרוש מבין שזה מובן מאילו.

בסדר, אני רק מציין.

מי הספיד אותי?

חס וחלילה, אפשר להספיד אותך?

כל פעם שאנחנו אומרים הלך.

אני יודע.

אז המצב הזה שעברה יותר משנה מאז הקמת הממשלה, וגבעת התחמושת נשארה בלי אבא כי משרד ראש הממשלה זו חנייה זמנית, כי ככה הוחלט בהחלטת הממשלה, היה ברור שזו חנייה זמנית, זו אחת משורשי הבעיה. כי אם היה משרד שהיה אחראי על הגוף הזה, אני מניח שהוא לא היה מביא את זה למצב של סכנת סגירה וקיצוץ כזה דרמטי בבסיס, גם בשנה שהיא שנת קיצוצים, היא שנה לא פשוטה, יש קיצוצים בהרבה תוכניות ממשלה, כולנו מכירים את זה. אנחנו בדיוק בשלב הסופי של הדיון של אישור תקציב מתוקן ל-2024, אבל יש דברים שאסור לגעת בהם, ובטח אסור לגעת בבסיס התפקוד שלהם. ולכן אני מניח שגם אם זה היה במשרד ירושלים, וגם אם זה היה במשרד המורשת לא היינו מגיעים לאן שהגענו.

ברגע שזה נפל בין הכיסאות והיה תקוע באחריות משרד ראש הממשלה, שלא בדיוק זכר שהוא אחראי על זה, הגענו לאן שהגענו, זו בעיה אחת וצריך לפתור את זה. גם אם נפתור עכשיו את הבעיה התקציבית, צריך לפתור את זה, צריך להכריע בסוף איפה זה יושב. וצריך להכריע איפה זה יושב בלי לפגוע בסמכויות המרכז, כי כבר שמעתי רעיונות כחלק מההכרעה להוציא חלק מסמכויות המרכז מהחוק, ואני חושב שזו תהיה טעות מאוד גדולה. לא במקרה החדר הזה דאג שכל הסמכויות האלה ותחומי העשייה יהיו בתוך גבעת התחמושת ואגב הוא עשה ניסים ונפלאות בעניין הזה, במסגרת הכיוונים הנרחבים שהוא קיבל וקיים פעילות מאוד רחבה שאפשרה לו גם להתקיים מבחינה כלכלית, וגם לתת, מה שיותר חשוב, אימפקט חינוכי אדיר. אז זה דבר אחד.

הדבר השני, זו הסוגייה התקציבית הישרה שעלה למישהו רעיון במשרד ראש הממשלה, שבגלל שיש קיצוץ גדול, אז הוא בכסף הגמיש, ומה יכול להיות יותר גמיש מלקצץ בתקציב הבסיס של גבעת התחמושת כי דברים אחרים אי אפשר לקצץ. והגענו למצב של קיצוץ 50% מול מה שהיה. מ-5 מיליון ל-2.5 נדמה לי, זו התשובה הראשונה שהייתה. אז אני מבין את אנשי הגבעה שאמרו אם חזרנו לאיפה שהיינו כשהמדינה לקחה אותנו לידיים שלה, אז אנחנו חזרנו לאותו המקום שהיינו שאנחנו בסכנת סגירה, אנחנו לא יודעים להתקיים עם תקציב כזה. ואז הנושא עלה לכותרות.

יש עוד נושא פרוצדורלי, אבל גם הוא מעכב את הפתרון, הנושא התקציבי, וזה הדבר הכי פשוט שיש. זה הארכה של חברי המועצה של גבעת תחמושת, של אלה שמנהלים אותה, הרי זה נציגי חטיבות לוחמות, אין פה משחק פוליטי. כשבנינו את החוק דאגנו שיהיה כזה שלא יהיה פה משחק פוליטי את מי למנות ואיך למנות וברור שצריך פשוט להאריך כמו שזה לאנשים האלה, ואני לא מבין למה כל כך הרבה זמן – בתקופת בחירות אי אפשר להאריך, אז אנחנו כבר שנה ומשהו לא בתקופת בחירות – למה הדבר הזה לא קורה ולמה אי אפשר לסיים את התהליך הזה מאוד בפשטות? להאריך זה גם לא למנות חדשים, לא צריך לבדוק כשירות, תהליך יחסית פשוט.

עוד פעם, אם זה היה באחד משני המשרדים האלה אני בטוח שמזמן כבר היה מוארך, אבל בגלל שזה היה תקוע במשרד ראש הממשלה, איפשהו שם בקרן זווית אז אף אחד לא טיפל בזה, והגענו לזה שזה גם גורם טכני פרוצדורלי משפטי בירוקרטי שמעכב את הפתרון.

אבל כמובן צריכים לפתור – ובזה אני רוצה לסיים – את הבעיה הכספית, ואני שומע – באוזן הטיפה מוזיקלית שלי לנושאים תקציביים – כל מיני רעיונות לפתרון שאותי הם מאוד מטרידים, שיוצאים ככה מה שנקרא בת קול ממשרד ראש הממשלה. למשל, שכדי להשלים להם ל-5 מיליון השנה, יחשיבו להם את הכספים המועדפים. תודה רבה, - - - כמו שאנחנו אומרים.

הרי עודפים מחויבים הם עודפים מחויבים לפעילות. אם מישהו עכשיו יספור להם את הכסף שבכל שנה, מכל גוף ממשלתי, משרד האוצר לוקח את הכסף ומחזיר אחר כך בתחילת שנה הבאה – השר פרוש הוא ותיק מאוד בבית הזה, מכיר את זה היטב, גם חבר הכנסת מאיר כהן כשר לשעבר מכיר את זה היטב – זה לא כסף חדש, זה כסף שכבר חויב לפעילות מסוימת, לספור את זה ב-5 מיליון זו עבודה בעיניים, זה דבר אחד.

דבר שני, חשוב להיות שהסכום יחזור להיות 5 מיליון בבסיס, למה? כי אחרת ניפגש פה בעוד שנה.
הרי גם אם יפתרו את הבעיה הזאת, ודווקא משרד ירושלים לזכותו ייאמר – למרות שזה לא תחת סמכותו כי לקחו לו את זה – התנדב כן להביא חלק מהכסף לפתרון מעצמו, אבל הפתרון חייב להיות בבסיס. כי בסופו של דבר, אחרת בטייס אוטומטי אנחנו בשנה הבאה נהיה באותו מקום. בכל שנה אני יכול להגיש דיון מהיר כבר מראש לקבוע תאריך ולהגיש בטייס אוטומטי דיון מהיר על הסכנה של סגירת גבעת התחמושת. זו לא המטרה. ולכן בנינו תאגיד ממשלתי עם תקציב בסיס.

אמרתי לכתרי מקודם, הקרב על גבעת התחמושת כנראה לא נגמר

את זה אני אמרתי בהקמת הממשלה הזאת, כי הקרב הזה הוליד את החלטת הממשלה המוזרה שזה עובר למשרד ראש הממשלה, ובתוך 30 יום תוקם ועדה. הוועדה לפעמים מולידה גמל, הוועדה הזאת אני לא יודע אם הוקמה, אבל אפילו גמל לא הולידה.

בסופו של דבר מה שצריך להיות – ובזה אני מסיים אדוני יושב-הראש, ואני מציע שזאת תהיה המטרה של הדיון הזה, ואם צריך נקבע גם דיוני מעקב – אחד, פתרון תקציבי מיידי כדי למנוע את הסגירה, הובטח שעד סוף פברואר זה יגיע, ולפי הבנתי זה לא יגיע למרות המכתב של מזכיר הממשלה; שתיים צריך שבסוף הפתרון התקציבי יהיה בבסיס התקציב, כמו שתוכנן מלכתחילה בהקמת התאגיד, וזה חייב להיות לא פחות מ-5 מיליון שזה היה התקציב של התאגיד. אגב, המסורת שלנו הייתה בכל שנה להוסיף, נמצאים פה אנשי המשרד, בכל תקציב ניסינו להעלות את הבסיס, אף אחד לא העלה על הדעת שזה ילך אחורה, אבל לפחות זה חייב להתבצר על איפה שזה היה; והדבר השלישי, צריך דחוף לפתור את הפלונטר הבירוקרטי של הארכה של חברי מועצה.

איפה אתה מציע שזה יהיה?

אני לא רוצה להיכנס לזה. יש היגיון גם פה וגם שם, אני מציע שיוכרע. אתה יודע זה בדיוק כמו משפט שלמה, זה אומר כולה שלי זה אומר כולה שלי ובסוף אין תינוק. ולכן בסופו של דבר, כל פתרון בעיניי הוא לגיטימי, גם ככה גם ככה, יש יתרונות במשרד ירושלים, יש יתרונות במשרד המורשת – יש יתרון לא לפצל את המשרד אבל בסדר, לא היה צורך בכלל בזה, ואז לא הייתה נוצרת המחלוקת, סתם נהיה פיצול מיותר לחלוטין – אם כבר פיצלו, שיכריעו. או ששני השרים ביניהם יסתדרו, או שראש הממשלה יכריע. בשביל זה הוא הקים את הוועדה, בשביל שיהיה לו קול הכרעה.

תעביר את זה לעיריית ירושלים, תן להם 5 מיליון הם יתפקדו.

כן, רק בשנה הבאה לא יתנו לי.

לא בטוח.

מאיר, יש היגיון שזה תאגיד לאומי ולא עירוני.

אתה צודק.

כי עניין של מלחמת ששת הימים הוא לא אירוע של עיריית ירושלים שצריכה לדאוג לזה מתקציבה או באיזשהו דרך, זה אירוע של מדינת ישראל, היא צריכה לדאוג לזה, למורשת מלחמת ששת הימים. אבל העירייה גם עוזרת בכלים שיש לה, במה שהיא יכולה, תמיד עזרה ותמשיך לעזור, אין לי ספק.

אבל בסופו של דבר צריך להכריע תחת מי זה יושב. להאריך, בלי לחכות לזה, כי משרד רוה"מ יכול, הסמכויות אצלו, את הסמכויות של חברי המועצה, להחזיר את הבסיס ל-5 מיליון ולפתור מיידית את המצוקה התקציבית ובתוך כל ההכרעות האלה אסור לגעת בחוק. אני ראיתי רעיונות להוציא חלק מסמכויות המרכז מתוך החוק, אני חושב שזאת תהיה טעות גדולה – כי ישבנו פה הרבה שעות בזמנו בחקיקה – לא במקרה זה נכתב איך שזה נכתב כדי לאפשר באמת לגבעה להתפתח, והיא התפתחה מאוד לכיוונים האלה, ולכן אני ממש לא ממליץ לתקן את החוק. תודה רבה.

תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.

מכובדי יושב-הראש, ידידי חבר הכנסת אלקין המציע וחבריי חברי הכנסת מאיר כהן ולשעבר זבולון אורלב. בוקר טוב לכל המשתתפים, ידידיי מגבעת התחמושת. אני קצת צרוד אחרי סבב שני של בחירות בכמה מקומות שבהם הייתי חלק בעניין, אז יסלחו לי חבריי.

נושא הדיון הבוקר שבפניי הוא סגירת אתר המורשת הלאומי גבעת התחמושת דווקא בזמן מלחמה. אני כאן כדי לבשר לכם באופן חד משמעי, האתר לא ייסגר, לא עכשיו ולא אחרי המלחמה, אני תכף אסביר גם למה. המקום הזה הוא חשוב לכולנו, כל מי שירושלים חשובה לו יודע שגבעת התחמושת היא חלק מרכזי מהזיכרון שלנו – לפחות אני גם זוכר את זה כילד בן 12 – לאירועים שהתרחשו במהלך מלחמת ששת הימים, במסגרתו זכינו לשוב לכותל המערבי, אחרי יומיים ששחררו את גבעת התחמושת, הכותל המערבי - - -

אני לא אלאה אתכם ברקע הפוליטי אבל המציאות היא שבשנה האחרונה המקום היה באחריות משרד ראש הממשלה, והדבר הוביל לכך שהתאגיד נקלע לקשיים כמו שהוזכר כאן, וחרף הסגירה איים על ראשו מכיוון שלא היה משרד שדאג לו. אני כן אסביר מה שכתוב, זה לא נאמר – ואני לא יודע למה השר אלקין לא גילה את כל מה שהוא יודע – בהסכם הקואליציוני היה כתוב שאחת מארבע החברות, גבעת התחמושת תהיה במשרד ירושלים ומסורות ישראל, כך כתוב בהסכם הקואליציוני. לעומת זאת משרד המורשת טען, שבשיחות קואליציוניות שהיו להם, הם הבינו שזה אצלם.

כשותף ותיק למשאים ומתנים קואליציוניים אני מניח שלא הופתעת מהמציאות הזאת.

כן הופתעתי. לפחות תשאיר לעצמך טעם טוב שאיתך התנהל הדבר ולא.

בדרך כלל אצלי זה לא קרה זה נכון.

על זה נאמר אך ביבי ביבי.

לא, עם אותו ביבי כשאני ניהלתי את התהליך הזה, זה לא קרה. השר פרוש יעיד שלא היו כפילויות.

על זה נאמר מה שכולם רוצים לשמוע.

לא זה לא קשור, תשאל אותי אם יש לי אלטרנטיבה, אין לי אלטרנטיבה. שלא תחשוב שהמצאת משהו, אין שום דבר. כשהיה הוויכוח ואני הייתי צריך להקים את המשרד שלי, עוצמה לא נתנה, הטילה וטו על הקמת המשרד באמצעות החלטת ממשלה כי הדבר הזה לא סודר, ואז סוכם שבמשך עד אחרי יום ירושלים זה יהיה בידיו של ראש הממשלה. אחרי יום ירושלים .

30 ימים.

30 ימים זה מיד אחרי יום ירושלים, ואת ההמשך כולם יודעים שלא קרה שום דבר. אבל אני חייב כן לומר שמיד כשאני שמעתי שיש קשיים, ביקשתי להיפגש עם מנכ"ל המרכז, כתרי, יושב-הראש מנחם לנדאו, הנחיתי באופן מיידי גם את המנכ"ל שיושב פה, להביא למקום כ-2 מיליון שקלים, אני חושב ש-1.5 מיליון ממשרדי כדי למנוע את הסגירה ולאפשר את המשך הפעילות.

בהמשך התברר גם שגם אם אנחנו מעבירים את הכסף יש את הקושי מכיוון שלא חידשו, וצריך למנות מחדש את מועצת המנהלים, וגם בזה אנחנו פעלנו מול משרד ראש הממשלה, ואני מקווה שהדבר הזה יכול להיפתר בתוך זמן קצר, כשאיום הסגירה יוסר מהמקום הזה תוך תקופה קצרה.

מאחר והדבר לא הוכרע, ואני הבנתי שכאשר המקום הזה יישאר בספק אם הוא במשרד ירושלים ומסורת ישראל או במשרד המורשת, והאמת שהיו כבר שיחות כאלה כבר בקיץ בינינו לבין משרד מורשת, אני הוצאת מכתב לפני כשבועיים למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואני הודעתי לו שאנחנו מוכנים להעביר את המקום הזה, גבעת התחמושת, למשרד המורשת, שזה יהיה באחריותם.

יש כן דבר שאני כאחראי על המשרד ירושלים לא רוצה לוותר, יש סעיף ספציפי שהוא נמצא בתאגיד של גבעת התחמושת, סעיף שהוא יכול לעזור ועוזר גם למשרד כפי שכתוב שם, וזאת בתנאי שהשימוש בסעיף 6א' 3 לחוק מרכז המורשת מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים וגבעת התחמושת, מטרות המרכז הם חיזוק מעמדה, מרכזיותה של ירושלים בקרב העם היהודי.

את זה אנחנו ביקשנו להעביר לאחד הדברים שהם קשורים למשרד ירושלים, ללא שתהיה התנגדות ממשרד המורשת, אבל בפועל

להעביר לאן? רק לא הבנתי.

יש לנו את החוב היהודי? תוסיף את זה כמו שהוא יכול להיות, החל"פ?

אבל הם לא לפי חוק כל החברות האלה.

לא קשור, אבל שיסכימו להכניס בחברה לפיתוח הרובע היהודי או כל דבר אחר שיש בידי את הדבר הזה. אפשר, לא זו הבעיה. אנחנו על כל פנים סיכמנו עם מורשת שאין לנו מתנגדים לדבר הזה, אנחנו את זה רוצים להעביר.

אבל למה להעביר, אתם יכולים לבקש להוסיף, את זה אני מבין, השר פרוש.

אתה עכשיו מגן עליהם? תגן עליי בבקשה.

אני מגן על שניכם, לכן אני מציע.

טוב בסדר אוקיי.

אני חושב שלקחת מהם את האופציה של הפעילות הזאת חבל, יכול להיות שאתה, גם אם זה לא יהיה תחתיך.

התשובה היא ארוכה מאוד ואני לא רוצה להרחיב על זה, לא זה הדיון עכשיו.

משרד השיכון למשל פועל דרך חברה לפיתוח הרובע למרות שהיא עברה למשרד ירושלים, זה לא מונע ממשרד אחד לפעול.

א' אני רוצה לומר לך שזה מונע בימים אלו מאיתנו כל מיני פעילויות, ועוד איך מונע. אני אספר לך עוד מעט איך זה מונע.

אוקיי.

זה מה שאנחנו ביקשנו. מורשת לא מתנגדת לכך.

אבל לקחת מהם את זה, זה להפיל אותם. להוסיף לכם אני בעד, להרל"י, לאן שאתם רוצים, הרל"י הוא חוק.

אחרי שיוסיפו לנו, שיוסיפו קודם.

בסדר גמור, אז אני מציע שהבקשה תהיה להוסיף.

אבל הבקשה לא מונחת פה בפניכם, אני כתבתי את זה למשרד ראש הממשלה, ומשרד ראש הממשלה יכול לפעול בעניין הזה, זה לא קשור להמשך של הפעילות של מרכז גבעת התחמושת.

לא, אם הוא יגרע את זה מהחוק זה קשור.

זה לא קשור.

כי הם לא יוכלו להמשיך את הפעילות.

את הפעילות ודאי הם יוכלו להמשיך. את המשפט הזה שאני הקראתי לא קשור כל כך אליהם.

מאוד קשור, תשאל אותם כמה פעילויות זה מפיל.

מאוד, זה מפיל לנו חצי מהפעילות אם לא יותר. זה הופך אותנו מתפעלים.

אבל לא כתרי ולא מרלנדו דיברו איתנו על העניין הזה שהסעיף הזה, חשוב להם לפעול. מבחינתנו גבעת התחמושת יכול לעבור מיידית בהחלטת ממשלה למשרד המורשת, וכל שאלת התקציב בוודאי תצא מאיתנו ותעבור למשרד המורשת או משרד ראש הממשלה שרוצה לעזור, ובא לציון גואל. ולכן אין יותר בעיה מצידנו להמשך תפעולה של גבעת התחמושת.

אדוני השר, מתי הייתה הפניה שלך למשרד ראש הממשלה?

ב-5 במרץ.

זה על זה.

כן, הבנתי.

לזכותו של השר ייאמר הוא באופן מיידי הגיב, וגם בכתב ובעל פה והציע תקציב.

אני מציע שניתן להשלים גם למנכ"ל של המשרד, אסף יזדי.

אסף בבקשה.

ברשותכם. אז אמרת משפט שלמה, אז אכן שזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, כנראה שהסוף לא נגמר טוב.

- - - למה יחלוקו, אבל בסדר.

כשאפשר חולקים, איפה שאי אפשר, פחות. והשר פרוש אכן נרתם לנושא הזה מההתחלה ברגע שהוא שמע על איום הסגירה, ממש באותה שעה אפילו הוא קרא לי למשרד, לי ולצוות וביקש למצוא פתרון תקציבי בסכום של כמעט 2 מיליוני שקלים. 1.5 מיליון מתוכם, אדוני יושב-הראש אנחנו בתהליך שצריך להעביר אותו, זה כסף שמקורו קואליציוני, הוא צריך לעבור איזו פרוצדורה, ו כ-400,000 שקלים מתוכם העברנו ממש באותם ימים, שחררנו קצת חמצן לגבעה לפעול.

לגבי הוועדה ששאלת, חבר הכנסת אלקין, ברשות מנכ"ל ראש הממשלה התקיים דיון אחד או שניים בראשות מנכ"ל רוה"מ, איתי ועם משרד מורשת, לא התקבלו הכרעות בנושא.

מתי יתקיימו הדיונים, אם כבר נגעת בזה?

בקיץ, סביב אוגוסט, ספטמבר אולי אוקטובר, אני חושב שבסביבות ספטמבר למיטב זכרוני ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שכאמור טרם התקבלה הכרעה, אבל ככל שהשר מאיר פרוש מוכן לוותר על הגבעה לצורך זה שהיא תמשיך ותפעל, וגם אפילו מוכן לתקצב תוך כדי הוויתור סכום משמעותי מאוד, וזה לא מובן מאליו כי תקציב המשרד שלנו קטן באופן משמעותי, הוא כמעט עומד על מיליונים בודדים, ולמרות המצב הזה, האמירה קודם כול נעשה ונשמע, קודם כול נשלם ונעזור ואחר כך נבחן, ואחר כך גם כשבוחנים הוא גם אומר אני מוכן לוותר העיקר שהגבעה תוכל להמשיך ולהתקיים, אז בהקשר הזה זה לא מובן מאליו.

ברמה הפרוצדורלית אנחנו פעם אחת ממתינים לשמוע הכרעה של משרד ראש הממשלה, של ראש הממשלה עצמו לגבי הגבעה, פעם שניה להתקדם עם היכולת שלנו לעזור להם כספית, שזה מותנה, כמו שאמר חבר הכנסת אלקין, באיוש ומינוי חבר הדירקטוריון שם, והוועד המנהל.

איפה זה תקוע? למה זה תקוע כל כך, אני לא מבין.

זה נמצא אצל משרד ראש הממשלה, אפילו פנינו אליהם בכתב, הצענו גם לעזור ככל שניתן, אבל אין לנו סמכות בנושא הזה.

לא, לכם אין, אני מנסה להבין.

זבולון אורלב, בבקשה, יו"ר אגודת הידידים, ועד המנהל.

יש פרוטקציות לחכ"לים בבניין הזה.

מה זה חכ"ל? יו"ר ועדה פעמיים.

כבוד יושב-הראש, אדוני מכובדי ידידי השר, חברי הכנסת וראשי הגבעה, וכל המשפחות, שגם אני מבין אלה שהולכים לישון עם כאב וקמים בבוקר ולא שומעים את הבשורה אז עוד יותר כאב. כולנו שותפים ומתפללים לשובם, כולם, ככל האפשר, מיד עכשיו.

אני יושב-ראש אגודת הידידים, עד שהוקם התאגיד על פי חוק, הגבעה פעלה על ידי עמותה, שמרגע שעזבתי את תפקידי כאן, הצטרפתי. אגב, אני הגשתי כבר ב-2016 הצעת חוק להפוך את הגבעה לתאגיד ממלכתי ולא עניין פרטי של איזושהי עמותה, וזאב זכה בזכות הגדולה – זכיתי להיות עוזר שלו לעניין הזה – להעביר את החוק הזה.

משהוקם התאגיד, העמותה הפכה להיות עמותת ידידים שבעיקר עוסקת בגיוס דעת קהל, תרומות וכדומה, כל מיני דברים שהתאגיד מנוע מלפעול בהם, אז אנחנו פועלים וזאת - - - הלוחמים, כמו שגם במועצת התאגיד יש משקל גדול מאוד לשלוש החטיבות שמעורבות במלחמה הזאת, חטיבת הצנחנים, חטיבת ירושלים וחטיבת השריון הראל, וכששמעתי את הדבר הזה אני אגיד לכם את האמת, היה בי הלם.

אנחנו נמצאים בתקופה שיש לנו דאגות נוראיות, חטופים, המלחמה. פתאום נופלת איזו פצצת אטום, שגבעת התחמושת, התקשר כתרי ואומר שמע זה המצב, זה הולך להיסגר. זה פשוט לא נתפס איזו החלטה אומללה, זו החלטה שלדעתי גם מסוכנת לכול, דווקא בתקופה הזו שכולנו נמצאים במלחמה אז המרכז הממלכתי למורשת שחרור ירושלים, מלחמה על קיומה של מדינת ישראל, מאוים בסגירה. מי מקבל כזאת החלטה מטומטמת שבלתי מתקבלת על הדעת? זה דבר מדהים.

הדבר השני שמתברר – אנחנו בעמותה, יש עמותה ויש תאגיד – התאגיד הוא לא על פי חוק עכשיו, הממשלה שנה שלמה לא ממלאה את חברי המועצה, זה מונע ממנה לעשות כל מיני התקשרויות וכל מיני קבלות החלטות. זו בעיה. מי מבין את הדבר הזה? ממשלה שלא מקיימת את החוק של גבעת התחמושת, שהוא האתר הממלכתי החשוב, הלאומי, למורשת ולירושלים?

לכן אני חושב ששלושת הבעיות שהציג אותן ידידי וחברי זאב אלקין שכאמור יש לו זכות גדולה מאוד בהעברת החוק הזה. הסוגייה של התקציב במילים קצרות, זה חייב להיות בבסיס. יש לי הערצה לרב פרוש שמכורח הערכה ומחשבתו ודעתו, כששמע את הדבר הזה כמו שאמר המנכ"ל, אמר אני מקצה מיד כסף. מאחר ואנחנו ותיקים הבנתי ישר שזה לא כסף בבסיס אלא כסף קואליציוני. אמרתי לעצמי אוי ואבוי, עכשיו הגבעה תהיה גם תלויה בתקציבים קואליציוניים.

זה ממלכתי. לחמו שם כל עם ישראל, נפלו שם כל עם ישראל במלחמה על ירושלים לאו דווקא על גבעת התחמושת. אני עצמי גם כן מהצנחנים משחררי ירושלים, והחברותא שלי משה אבוטבול הוא הראשון במצבה בקבר שמעון הצדיק שם בגדוד 71. כל עם ישראל לחם שם, מה, הופכים להיות קואליציוני? דבר בלתי מתקבל על הדעת, זה חייב להיות בבסיס.

אז כמובן תחילתו בפשיעה וסופו בעונש, תחילה פשיעה שזה בכלל נמצא במשרד ראש הממשלה, מה זה עושה במשרד ראש הממשלה? כולנו יודעים, זה לא משרד תפעולי, משרד ראש הממשלה הוא לא מתפעל, הוא לא מבצע, זה משרד של מדיניות.

הוא מסבך את מה שצריך.

אין לו גם זמן, זה לא בתפקידו, מי יכול שם להתעסק עם כל הדברים הגדולים שמשרד ראש הממשלה מתעסק איתם? לכן, הסוגייה הזאת אדוני יושב-הראש, שפה חוקק החוק זה לשמור שהחוק יקוים, וכדי שהגבעה תתקיים זו אחריות ממלכתית, היא חייבת את ה-5 מיליון שקלים. יבוא האוצר, יכול להתווכח על אגורה פה אגורה שם, אבל אני אומר לך את זה גם מידיעתי, וכל אחד גם יודע את ההיסטוריה שלי בניהול משרדי ממשלה, התקציב הזה הוא תקציב מינימלי של ה-5 מיליון שקלים, הוא לא כולל שום פיתוח, הוא מחזיק את השוטף ואת התפעול הרגיל למלא את יעדיו.

בקושי.

אמרתי, בקושי רב, את יעדיו המינימליים, שיהיה חשמל, שיהיה מים, שהשירותים יהיו נקיים ושיהיו דברים מינימליים. לפיתוח אחראים כל הגורמים הפילנתרופים, והמדינה אם יש לה תקציבים מיותרים וכדומה. לכן, פה בוועדה אני מבקש בלשון של בקשה נמרצת, להסדיר את התקציב של 5 מיליון שקלים בבסיס התקציב.

הדבר השני שאני רוצה לומר זה העניין של פיצול החוק. אני מבין מאוד את הרב פרוש, הוא אומר תשמעו, אני לא יכול שמצד אחד אנחנו נשתתף, והוא אומר אני לא מותנה אני אשתתף בכל מקרה, אבל העניין שמשרד ירושלים צריך להיות ממונה על נושא ירושלים, זה דבר טבעי, זה ייעודו של המשרד, אבל בבקשה ירושלים יכולה להכיל את כולם, לא צריכים לקחת את ירושלים מגבעת התחמושת.

יש הרבה דברים שממונים על ירושלים, שר הפנים ממונה על ירושלים, שר האוצר, יש הרבה ירושלים. ירושלים היא גדולה. מה שאמר זאב הוא צודק ב-101 אחוזים, אין שום מניעה שיחוקק חוק, אל תגעו בחוק של גבעת התחמושת. גבעת התחמושת עוצמתה לחיזוק ירושלים, זה היותה גבעת התחמושת. המרכז, המורשת של שחרור ירושלים זו העוצמה שהיא יכולה לתת לירושלים.

אני אתן דוגמה, אדוני יושב-הראש, אחד המפעלים שקיימים בגבעת התחמושת זה קיר הנצחת לוחמים יהודיים שלחמו בכל העולם. כל יהודי שלחם איפשהו כיהודי יכול להנציח את עצמו בגבעת התחמושת בקיר הלוחמים היהודיים, ועד עכשיו זה קיר פיזי, זה עומד גם להיכנס לאינטרנט. כל העולם מחובר. הארגון הגדול ביותר בארצות הברית, ה-JNF – הקרן הקיימת לא פועלת בארצות הברית, זה ה-JNF – הוא כל החיבור שלו לירושלים זה גבעת התחמושת. קח את ירושלים, תיירים, זה מרכז עוצמתי, גדול מאוד בגלל שהוא מרכז מורשת של גבעת התחמושת.

אתה לא יכול לקחת את ירושלים מהתפקיד שיש בחוק, להעצים את ירושלים, לקחת את זה מגבעת התחמושת. לקחת את זה, לקחת את נשמתה של גבעת התחמושת. זה הופך להיות לטרון, וזה הופך להיות מרכז גולני, זה כמו כל אתרי ההנצחה. זה לא רק מרכז הנצחה, יש כאן עניין חשוב מאוד, ולכן גם שלוש החטיבות שלחמו בירושלים הן אלו שמייסדות.

הדבר האחרון, וכמובן שוב העניין הזה של המועצה החוקית. מאחר ולא הייתי רק חבר כנסת אלא גם שר, ולפעמים גם כן מנכ"ל של כמה משרדים, אז אני יודע שאפשר ביום אחד להסדיר את החתימה, כי החוק לא נותן הרבה שיקול דעת לשר. התפקידים הם אקציו פיקציו בתוקף תפקידם, מפקדי שלוש החטיבות ממנים את הנציגים שלהם, עיריית ירושלים את הנציג שלה, משרד הביטחון את הנציג שלו. אין כאן פוליטיקה. אפשר לעשות ביום אחד את החתימות האלה. ואת הכול אפשר לעשות בתוך משרד ראש הממשלה ולגמור את כל הסיפור הזה.

המדינה נותנת לגבעת התחמושת, לאתר הממלכתי היחידי שיש למורשת, ירושלים ושחרור ירושלים, להתנהל באופן בלתי חוקי במשך שנה שלמה. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת אדוני יושב-הראש, צריך פה לעשות דפיקה חזקה מאוד על השולחן ולהסדיר את העניין הזה.

תכף נקבל תשובות ממשרד ראש הממשלה.

חשוב מאוד.

אני בא להזמין אותו.

תודה.

טוב, מנחם לנדאו.

אני צריך לזוז, אני צריך להגיד כמה מילים.

בקצרה מאיר.

אנחנו נדבר כמה שצריך, למה בקצרה?

בבקשה.

זה נשמע מאוד נחמד, אחד אומר לשני מחמאות, זה נחמד, זו בושה וחרפה מה שקורה כאן, אין שום מילה אחרת, זו בושה וחרפה במיוחד ממשלה שאף אחד לא מפריע לה לחזק את כל מה שקשור למורשת היהודית, ואנחנו מוצאים את עצמנו כאן מתגלגלים ברפש. זה ממש להתגלגל ברפש.

אני אספר לכם, ניהלתי בית ספר בדימונה עשרות שנים, בבית הספר היה מורה שביום שישי האחרון שלוש שנים לפטירתו, שקראו לו צביקה פינסקי מקיבוץ רמת רחל, הוא היה מורה לספורט של בית הספר. מישהו מכם מכיר את צביקה פינסקי? הוא היה ממשחררי גבעת התחמושת. ועשינו לנו נוהל מ-1978, זה בית ספר שש שנתי, כל תלמיד ותלמידה שעברו מכיתה ז' עד י"ב פעמיים עשו מסלול שהתחיל ברמת רחל במוצב הפעמון ותפרו ברגל, כשהיה אפשר מבחינה ביטחונית, ירדנו לארמון הנציג, ולסילואן, ועלינו לשער ציון ונכנסו לתוך העיר ויצאנו והלכנו לבית תורג'מן וסיימנו את היום בגבעת התחמושת. לא היה ילד בדימונה שלא עשה את זה.

וכשאני מסתכל על נתוני הגיוס בדימונה, של 96%, אני מוצא את הקשר המיידי. כשאני מסתכל על המפקדים המופלאים שיצאו מדימונה, יואל סטריק שהתמודד על רמטכ"לות, מני שהיה מפקד יחידת הקומנדו, ומפקד יחידת ההנדסה. זה קשור לזה. ואתה מגיע לכנסת ישראל ומתווכחים על 2.5 מיליון ו-5 מיליון שקלים, וזה יהיה במשרד המורשת או לא במשרד המורשת? אז לפחות בנחמה הקטנה אני מוצא, שדווקא פרוש, אני לא נמנה על מחנהו ולא הוא על המחנה שלי.

לא?

לא, הגיע הזמן שתדע. בא לכאן ובאמת באצילות נפש אומר חבר'ה אני מוותר. ואנחנו עדיין לא יודעים מתי זה יהיה ונוכל לתת. היות ואני משתתף בוועדה שלך – גם כשאני לא חבר ועדה אבל אני בא לדברים החשובים שנידונים כאן – זה בידיך, סליחה שאני מוריד עליך, תביא לכאן בשבוע הבא שיגיע מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויסביר למה זה תקוע? חבר'ה אני הייתי שר, עפים בכנסת הזאת, אני רוצה שתדעו מכובדיי, מצד אחד לצד שני בוועדת הכספים מיליארדי שקלים בהצבעה אחת. בלחשוש אחד מהפה לאוזן עוברים חצי מיליארד שקלים, ואנחנו מתווכחים על מפעל כל כך חשוב, שמרגש אותי, שמרגש כל אזרח במדינת ישראל? זה מפעל שהסיפור עובר מדור לדור ואנחנו יושבים כאן ומתווכחים. תעשה את זה אדוני, סליחה שאני צריך לצאת, הייתי חייב להתפרץ, אבל תתנו לחברי כנסת לדבר, לא רק לחכ"לים.

תודה, מאיר. מנחם לנדאו, יו"ר הנהלת אתר גבעת התחמושת, בבקשה מנחם.

כבוד יושב-הראש, השר פרוש, חבר הכנסת אלקין, והנוכחים. אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו פה, אבל אני כן מוכרח להדגיש כמה דברים. כולם מתייחסים לאתר גבעת התחמושת כאתר קרב בלבד, אני חושב שזו טעות, כדאי שידעו, לא מדובר רק באתר קרב, לא מדובר באתר הנצחה בלבד, מדובר גם באתר מורשת לאומי שיש לו מוזיאון, כמו שנאמר פה, מוזיאון מדהים, יש לו היכל הנצחה, ומעבר לזה הוא עושה פעילויות בגבעת התחמושת וברחבי ירושלים.

גם בקטע של מרכז מורשת ששת הימים שזה הוטל עלינו על פי חוק, אבל בעיקר אני מדבר על קבוצות לוחמים לשעבר, וטרנים, שמגיעים מחוץ לארץ, קבוצות של תגלית, מסע, גשר, young israel ועוד כהנה וכהנה, וכולם מקבלים אצלנו סדנאות, סיורים, הדרכות, ברוח של ערכי גבעת התחמושת בכל רחבי ירושלים. אנחנו עושים את זה עם לוחמים לשעבר, עם לוחמים דהיום, עם מדריכים קאדר מדריכים שיש לנו, התעסוקה אדירה (נכון זה גם מכניס לנו תקורה מעבר ל-5 מיליון, לצערי בגלל המלחמה העסק הזה קצת צולע) בגלל זה טענו פה שה-5 מיליון הוא מאוד גבולי.

הדבר שאותנו נורא הכעיס, היינו המומים, זה הקטע של הקיצוץ, זה לא רק הקיצוץ, אלא ההחזרה ל-5 מיליון. כמו שנאמר פה זה לא בבסיס, אני קורא לזה מצד אחד זה לקחת לנו כמיליון שקלים שהיו לנו בעודפים ויש לנו התחייבויות עליהם, ועוד סכום שמשרד ירושלים – ותודה לשר פרוש – מוכן לנדב לנו. אבל זו נדבה, זה חד פעמי.

אז מה משרד רוה"מ נתן לכם? את הזכות להשתמש בעודפים?

משרד רוה"מ לא נתן לנו כרגע כלום, אלא את הזכות לתת בעודפים. אני אומר לכם פה, עוד מעט כתרי המנכ"ל יפרט יותר, ה-5 מיליון האלה הם לא יספיקו לנו לגמור את השנה. כמו שאמרנו, אין לנו את העודפים ואין לנו את העשייה האדירה שהיינו עושים בשנה רגילה סביב פרויקטים ליום העצמאות, פרויקטים ליום ירושלים, פרויקטים ליום זיכרון, שכמו שאמרתי הם נותנים לנו איזושהי תקורה ונותנים לנו יותר מזה.

לכן, אני חושב שנוציא את הסעיף הזה מחוק גבעת התחמושת, זה, מה שנקרא, להרוג את הגבעה, להשאיר אותה מתפעלת של גבעת התחמושת, זה הכול. כי כל הפעילות שלנו, מה לעשות, גבעת התחמושת היא בירושלים, וכל הפעילות שלנו כלפי העולם וכלפי מדינת ישראל, אני לא מדבר על בתי ספר וטקסי סיום והכול, שהכול כרוך בפעילות בתוך ירושלים, לאו דווקא בגבעת התחמושת. להוציא את הסעיף הזה זה להרוג את הגבעה, לסרס אותה. אני כבר לא מדבר על ההיבט הכספי.

הנושא של המינויים, לשמחתי כבר שלושה אושרו, שניים יושבים פה ואנחנו מחכים לשאר. העסק מתגלגל, אני לא יודע, יש איזו ועדה למינוי בכירים, לא ברור לי למה צריך לרוץ שם בעיקר כשמדובר על הערכות כאלה או אחרות. אני בקשר עם משרד ראש הממשלה, בעיקר עם מזכיר הממשלה, ואפילו אתמול בלילה דיברנו, הוא הבטיח שהכול יסתדר. אני מאוד מקווה כי מהבטחות בלבד.

עם הבטחות לא הולכים למכולת.

כן, תודה.

תתחיל בבקשה.

שלום, שמי אמנון נויבך, ומבין החברים פה, ידידי מנחם וכתרי, אני מייצג את הלוחמים של חטיבה 55, וגם היה לי את העונג, את הכבוד, להיות בין אלו שלחמו בגבעת התחמושת, ואני רוצה לחזור על המשפט שאמר כבוד יושב-הראש, שהקרב על גבעת התחמושת לא מסתיים. יש לי תחושה, כמי שמלווה את הסיפור הזה מ-1967 ועד היום, שבכל כמה ימים מחדש חוזר הסיפור על הקרב הזה. כמובן הקרב נגמר ב-7 ביוני בסביבות 08:00-09:00 נגמר הקרב, למחרת מוטה גור אמר את המשפט הידוע, הר הבית בידינו.

שבוע לאחר מכן, המג"ד שלנו, זכרונו לברכה, יוסי יפה שנהרג כמה שנים לאחר מכן כשעלה על מוקש הוא אגב בין אלו שהקימו את חטיבה 551 שמדברים עליה לאחרונה, קרא לכל הגדוד לגבעת התחמושת, אמר עכשיו נרים פה גלעד לזכר חברינו, ובכל שנה נבוא למקום הזה. אז מהגלעד הזה שבו, מבחינתנו, זה ייצוג ל-36 לוחמים, 35 נהרגו באזור עצמו, אחד נהרג בקרב אוגוסטה ויקטוריה לצערנו, זה הפך להיות למשהו הרבה יותר רחב והרבה יותר גדול.

אבל לפני שאני אתקדם קדימה אני מוכרח להגיד לכם, שנה לאחר הקרב, כאשר חנכו את האנדרטה ראשונה, האבא של עופר פניגר, שהיה המ"מ שלי ונהרג לצערי לידי בתעלה, בא למקום ובא בטענות לשלטונות שהמקום הזה מוזנח, לא מטופל ולאף אחד לא אכפת איך זה נראה. עכשיו, הוא עצמו, יצחק פניגר, זה שלחם נגד עיריית ירושלים שהבולדוזרים לא יעלו ולא יכסחו את אתר הקרב, אלא זה יישמר כאתר מורשת.

מהרגע הראשון שההורים השכולים התארגנו לשמור את המקום הזה, הם דיברו על מקום של אתר מורשת בירושלים, גם בגלל כיבוש ירושלים, גם בגלל הקרב שהיה שם, הם עדיין לא הבינו את מה שהיום אנחנו רואים. אבל הם כבר אז, ההורים השכולים, אגב הם היו הראשונים שתרמו כסף להתחיל להרים את הפרויקט הזה. משרד הביטחון תרם סכום מאוד צנוע, אבל הם אלו שהזיזו את העניין.

בשנות ה-90 כשמינו את קצ'ה עוד פה הוא היה צריך להילחם על קיום המקום כי זו הייתה עמותה, ואז הוא בא עם הרעיון לגייס תרומות דרך ה-JNF. מאוחר יותר נמצאו כל מיני פתרונות כאלה ואחרים, אבל ב-2011-2012 התרחש אירוע שממש שם סימן שאלה על קיומה של הגבעה, מבקר המדינה החליט שאי אפשר לגבות כסף בכניסה למקום, ובעצם אף משרד לא לקח אחריות, זה ייבש לנו.

בגלל שזה אתר ממלכתי, לא בגלל שום סיבה אחרת.

כן, אבל אתר ממלכתי בלי שום תמיכה, ובעצם זה חייב אותנו להכריז על סגירת המקום. לצערי מי שהגיע זה כל אותם לוחמים של 1967, הם התארגנו, הורדנו את הדגל, ואמרנו אנחנו מעבירים אותו למשרד ראש הממשלה. משרד ראש הממשלה במידה מסוימת התארגן מהר על עצמו, והתחיל להזרים סכומי כסף. לאחר מכן גם מזכיר הממשלה דאז טיפל בכל הנושא של המורשת, ובאמת הייתה הזרמה של כספים.

ב-2017 הודות לכבוד השר אלקין – שאני מוכרח להגיד לו שהוא רשום על לוח הזהב בגבעת התחמושת, על המעשים שלו, אני מקווה שאתה מקבל את זה ברוח טובה – אחד השרים לתרומה הכי משמעותית לביסוס של המקום הזה, גם בחוק וגם בפעילות. באמת התחלנו להרגיש שיש פעילות מתרחבת, מעבר לעניין רק של הנחלת המורשת. אלא פעילות שהיא באה ונותנת את הסיפור של ירושלים, באה ונותנת את הסיפור של הקרב והלחימה שם, ואני חושב שכמה שנים טובות הפעילות הייתה מבורכת בצורה לא רגילה, עד שהגענו לרגע הזה שפתאום מסתבר שאין לנו כסף לתפעל את העניין.

ואז כשעמדנו בפני שוקת שבורה אמרנו אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לבוא ולהגיד שבתקציב כזה אנחנו לא יכולים לקיים את העניין. אני רוצה להגיד להם משהו מהמקום של המשמעות של המקום הזה, אפשר לספר , סיפר את זה מאיר כהן, לי יש עדות של המג"ד הנוכחי של גדוד 66 שאמר לי בשיחה שהם יצאו, הוא אומר אמנון תדע לך שאחת הסיבות של רוח הלוחמים שלנו, בחאן יונס, זה המורשת של הקרב בגבעת התחמושת ובירושלים. זאת אומרת זו הנחלה גם של ערכים, גם של רעות, גם של דבקות במטרה, שמשהו שחשוב לאווירה ישראלית וללוחמי ישראל. לכן הפגיעה במקום זה מעבר לסיפור רק של ירושלים, זה משהו שהפך להיות למיתוס שלדעתי פגיעה בו זו פגיעה של אחד מאבני הייסוד של המורשת שקיימת במדינה.

אני אומר את זה גם מהמקום, אני מודה, גם במדינה מסוימת של הטיה אישית, חברים טובים שלי מאוד רשומים שם, אגב גם ב-1967 וגם ב-1973, על שתי אנדרטאות רשומים 66 לוחמים בשני הקרבות. גדוד 66, 66 לוחמים. לצערי, בעקבות הקרבות בחאן יונס, נוסף עוד שני לוחמים. אבל כבר לפני 15 שנים הוספנו לוח ברזל עם שמות הבנים והנכדים של אלו שלחמו שם שנהרגו בין אם בפעילות מבצעית ובין אם בפעולות טרור.

זאת אומרת שיש פה גם איזו מורשת והעברת לפיד בין הדורות. לא רק העניין של הכבוד, אלא גם מורשת של המשפחות שנלחמו שם ועד היום רואים בזה מקום חשוב. לכן אם יש לי משהו שאני רוצה לבוא ולומר, אני חושב שהקרב הזה על היום של הגבעה צריך להסתיים.

המשך הקיום שלה לא יכול להיות מותנה בכל פעם בהפגנות, שרירים כאלה, אלא הוא צריך embedded, מוטמע במערכת ההחלטות ובתקציב – ואני אומר את זה כמי שלמעלה מעשר שנים עבדתי באגף תקציבים באוצר, אמנם בשנות ה-70 – אין בעיה לעשות את זה, אבל המאבקים האלה גורמים רק נזק לפעילות השוטפת. אני מאוד מודה על הדיון הזה, ואני עוד יותר אודה אם תימצא הדרך בהחלטות שלכם באמת לבסס ולמסד את הפעילות של הגבעה לאורך זמן. תודה רבה.

כתריאל מנכ"ל האתר, בבקשה.

כבוד יושב-הראש, השר פרוש, חבר הכנסת אלקין, זבולון, אנשי הגבעה, אסף. מבקר בגבעת התחמושת לפני שנים יחיאל דינור שהיה מנכ"ל יד ושם ובסיום הביקור הוא כותב בספר האורחים משפט שבעיניי הוא הכותר. הר הבית במחילות גבעה זאת. ככה הוא כותב. ואני כשאני מוליך במהלך 13 השנים האחרונות את הפעילות אני יודע שמה שמסמן לי את המרכז הזה זו ירושלים פעם אחת, מלחמת ששת הימים פעם שניה, והשיבה לכל הערכים המאוד מיוחדים של העם המיוחד הזה. ולכן עולים לרגל.

זה אתר המורשת המבוקר ביותר על ידי כל מפקדי צה"ל. אין מפקד בצה"ל שלא עובר סדרה חינוכית ערכית בגבעת התחמושת. אין מקום אחר. מקורסי המ"כים דרך קורסי הקצינים, להביא עד לקורסים הבכירים ביותר שקיימים בצה"ל. כל הנוער הישראלי עולה ופוקד כול. הלוואי וכול, אבל בשאיפה. הנוער הישראלי בא ופוקד את המקום הזה.

אולי הוא יכול לסדר לך את זה.

הוא יודע, אנחנו נפגשים הרבה בנושא הזה.

הרוח ששורה על הגבעה הזאת, כותב אותה אגב גם חיים גורי, כותב לי בהקדשה אישית לכתריאל, על הגבעה הזאת לאחר פגישה רוגשת במקום הזה, יש בה משהו מרוח אחרית הימית, יש בה איזשהו ריכוז שמייצר ערכים שיש לנו אותם מפוזרים בכל מקום. וכאן הם ממוצים, מרוכזים בנקודה אחת. זה לעניין הרוח.

לעניין, מה לעשות רוח לא יכולה להתקיים בלי חומר, ואני רוצה לספר סיפור על השר זאב אלקין שהיה אז השר. הדיון כאן, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מרגי, יושב כאן נציג האוצר, כיוון שזה היה באמצע השנה, המשרד שם 2 מיליון שקלים ואמר עם זה נתחיל. יושב משרד האוצר ואומר אין היתכנות כלכלית, אי אפשר להעביר את החוק בלי היתכנות כלכלית. נכנס לכאן השר אלקין ואומר חברים יקרים, זה המרכז שלי, זה התאגיד שלי. מה זה עניינכם? אם תהיה בעיה בהקמה, בביסוס של המרכז, תבואו אליי בטענות. אני השר ירושלים ומורשת אדאג לזה שזה יהיה.

אחד הכשלים הקשים שמתרחשים עכשיו זה כבר נאמר פה יותר מפעם אחת, שאין אבא ואמא. אין מישהו. כשישבנו במשרד ירושלים ומורשת עם המנכ"ל נתנאל איזק, פגישה שבועית בכל שבוע במשרד, לתכנון הפעילות של המשך מה קורה בשבוע הבא ומה קורה בעוד שבועיים.

עכשיו אני מבין למה למנכ"ל שלי לא היה זמן בשבילי.

בדיוק. הוא היה כל הזמן איתי. אני יכול לומר לך שזה היה. אבל זה הראה את הרצינות של איך עובד משרד מול תאגיד שצריך לפעול.

מכתב שקיבלתי אתמול ממשרד ראש הממשלה, הסדרת מנגנון תקצוב המרכז למורשת מלחמת ששת הימים. חתומים על זה ראש אגף תקציבים ופרויקטים וסגן החשב. נאמר כאן בצורה ברורה.

לנוכח האמור ולאחר בחינתם של תקציב המרכז והצעת תקציב שנת 2024 שהעביר המרכז, המרכז יתכנס למסגרת תקציב שנתית כולל של 8.4 מיליון שקלים בניכוי מיליון של רכוש קבוע, זה אומר שהמרכז יכול להתקיים, הצורך הבסיסי שלו של קיום הוא 7.5 מיליון שקלים.

כדי שכל הסעיפים שמופיעים בחוק, שהם מרכזיותה של ירושלים, שהם ערכי מלחמת ששת הימים, שהם הקמת ארכיון והקמת מרכז מחקר. כל זה כשישבו המכובדים וחשבו על סעיפי החוק הם התכוונו לזה, הם לא התכוונו רק שזה יהיה רשום שם ושלא נעשה עם זה שום דבר.

לצורך העניין, אז תשאל אותי מה קרה בשנים שעברו? אני אגיד לך, שנת 2020-2021 השר אלקין, בסיס 4 תוספתי 2, 6 מיליון התחלנו. שנה לאחר מכן בסיס 5 תוספתי 2, 7 מיליון. זה בדיוק הסכומים שאפשרו לנהל את המערכת הזאת. עכשיו הגיע משרד ראש הממשלה ואמר מה פתאום 5? נוריד ל-4, ותוספתי אין לנו כי יש מלחמה. אז איך אפשר להתקיים? כנראה שבמציאות הזאת לא נוכל להתקיים אלא אם כן תהיה פה החלטה מהותית כדי לקדם את העניין. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה. משרד ראש הממשלה, דנה חימי, בבקשה.

שלום לכולם, אני סגנית ראש אגף בכיר תקציבים ופרויקטים. לגבי התקציב קודם כול אנחנו בשיח שוטף גם עם כתרי, גם עם ליזי. תקציב הבסיס שנקבע לתאגיד השנה נקבע על 3.300 לאור הקיצוצים הרוחביים שנקבעו על ידי הממשלה.

במקום 5?

זה לא היה 5, בשנה שעברה הבסיס היה 4.

ושנה שלפני זה?

לפני שנתיים היה 4.7. יש קיצוץ במעבר שנה, קבוע.

דנה, סליחה שאני עוצר אותך שניה. האם משרד רוה"מ מבין את חשיבות האתר? בוא נתחיל מזה.

משרד רוה"מ מבין את החשיבות, ולכן אנחנו.

אבל תביני, הרי בשנה שעברה זה גם התקציב שאתם העברתם, זה תקציב 2023.

בשנה שעברה התאגיד עבר אלינו.

לקחתם תאגיד עם 5 מיליון ועכשיו הוא איכשהו 3.

בשנה שעברה התאגיד עבר אלינו, הוא עבר עם בסיס של 4 מיליון ואנחנו השגנו תוספת העלאה של 4 מיליון נוספים. התאגיד היה עם תקציב של 8 מיליון. לאור המלחמה שהגיעה בסוף השנה, התבקשנו לבדוק האם ה-4 מיליון הנוספים נדרשים או שהם יכולים ללכת לטובת המאמץ המלחמתי? והתאגיד הסכים לוותר על 2 מיליון, והם קיבלו תוספת של 2 מיליון במקום 4. זו הייתה החלטה שלהם, אנחנו פנינו אליהם.

השנה, לאור הקיצוץ הרוחבי הנוסף שהיה, תקציב הבסיס קוצץ שוב, אבל לאחר מאמצים שלנו ביחד עם אגף תקציבים ומשרד ירושלים, אנחנו סיכמנו ובשבוע שעבר הודענו להם על תקציב של 5 מיליון.

לגבי תקציב בסיס, לא ניתן כרגע לקבוע תקציב בסיס, זה לא השלב שבו קובעים תקציב בסיס, זה יהיה לקראת דיוני תקציב של 2025-2026, אנחנו נעשה את מירב המאמצים כדי להעלות את תקציב הבסיס.

אבל הוא היה מבסיס תקציב.

הוא לא היה מעולם תקציב בסיס 5. בשנה שעברה תקציב הבסיס היה 4.

זה לא נכון.

שניה, לפי מה שקרא לפרוטוקול כתריאל, בשנת 2021 בסיס התקציב היה 5 מיליון תוספת 2 מיליון, אני טועה כתריאל?

יש לי את הנתונים מהמערכת, בשנה שעברה תקציב הבסיס היה 4.7 מיליון.

זה כיוון שאתם הורדתם ל-4 מיליון ל-5 כשאנחנו עברנו.

אנחנו לא מורידים, יש קיצוץ במעבר שנה לכל התקנות, בכל הממשלה, זה לא אנחנו הורדנו. אבל בגלל שהיה את הקיצוץ הזה אנחנו השגנו עוד תוספת של 4 מיליון נוספים כתקציב תוספתי. התקציב הזה היה צריך להינתן בסוף השנה, ולאור המלחמה נדרשנו לבדוק את הצורך של כל התקציבים התוספתיים. ולאחר שפנינו אליכם נאמר לנו שאתם תסתדרו עם תקציב של 2 מיליון והתוספת שהתקבלה בסוף היא של 2 מיליון נוספים, כך שבשנה שעברה סך הכול התקציב שהתקבל הוא 6 מיליון.

השנה היה קיצוץ נוסף, קיצוץ רוחבי שהממשלה החליטה לאור המלחמה, ואנחנו לאחר מספר שיחות הגענו לסיכום שהתקציב יעמוד על 5 מיליון.

זה כולל את ה-5 מיליון בבסיס?

בסיס לא יכול להיקבע בתקופה כזו, בזמן כזה של השנה. תקציב בסיס נקבע בדיוני תקציב.

להזכירך הם הסתיימו בשבוע שעבר בוועדת כספים, בהחלט היה יכול להיקבע בתיקון בתוך ועדת כספים.

תקציב הבסיס נקבע בדיוני תקציב המקוריים של שנת 2023-2024, ולא ניתן היה לשנות אותם בשלב הזה.

למה? היו תיקוני תקציב, המון סעיפי תקציב תוקנו.

אנחנו כן עשינו משא ומתן עם אגף תקציבים, ולאור הדרישות של התאגיד שהם נזקקים לתקציב של 5 מיליון, הם הכינו תוכנית עבודה תקציבית ביקשו 5 מיליון, והצלחנו להגיע לסיכום שהתקציב שלהם יעמוד על 5 מיליון בנוסף לעודפים שיש להם, העודפים לא קשורים לתקציב של ה-5 מיליון. יש להם כ-6 מיליון עודפים והם מקבלים את העודפים האלה בנוסף.

אז התוספת של 1.7 מאיפה תבוא?

איזה 1.7?

את אומרת שיש להם 3.3 בבסיס, ויהיה להם סך התקציב 5.

משרד רוה"מ אחראי, ומשרד ירושלים ידאגו להעמיד תקציב של 5 מיליון לתאגיד, יש התחייבות שלנו.

אבל הקואליציוני שלו זה 1.5, ו-400 הוא כבר העביר קדימה. אז למעשה, משרד ירושלים נתן 1.9, משרד רוה"מ לקח ועכשיו בשמו מואיל בטובו להוסיף 1.7. כאילו מה שאתם תרמתם זה מינוס 200,000 שקלים שכאילו איכשהו נשארו כתקורה במשרד רוה"מ בדרך ממשרד ירושלים. לפי החשבון.

השיחות מול אגף תקציבים הוא לא מאיזה משרד מגיע תקציב. השיחות הם להעמיד תקציב של 5 מיליון בהתאם לדרישה של התאגיד.

אני לא מכיר שיחות מול אגף תקציבים שלא צובעים מקורות.

בסדר אז המקורות הם משרד ירושלים ומשרד ראש הממשלה ביחד.

אבל הביחד הזה יוצא שמשרד ראש הממשלה לוקח 200,000 שקלים.

אנחנו לא לוקחים. קודם כול התקציב של 400,000, אני לא מכירה אותם, הם לא עברו השנה. יכול להיות שהם הועברו בשנה שעברה. לא קיבלנו השנה תוספת של 400,000 שקלים ממשרד ירושלים, אני מכירה את התקציב ולא התקבלה תוספת כזאת. ובכל מקרה התקציב יעמוד על 5 מיליון השנה, אנחנו נדאג שהתקציב יעמוד על 5 מיליון בהתאם לדרישות של התאגיד.

ובנוסף לזה העודפים?

ובנוסף לזה, כמו שאמרתי מקודם, יתקבלו העודפים.

במכתב זה לא נכתב, במכתב זה כולל העודפים.

ככל שהעודפים הם עודפים מחויבים, אתם התחייבתם כלפי ספקים, אנחנו לא נוגעים בעודפים

זה לא נכון, יש קיצוץ עודפים משמעותי, מה שאת אומרת כרגע זה לא מדויק.

לא, ההתחייבות כלפי ספקים נשארת ועומדת בעינה. אנחנו לא יכולים.

אתם תצטרכו לכסות. מה שמשרד האוצר עושה הוא עושה קיצוץ מאסיבי על עודפים, סביב 10% נדמה לי אם לא יותר.

לקחנו בחשבון את קיצוץ העודפים, עם קיצוץ העודפים, עם הקיצוץ הרוחבי, עם כל הקיצוצים, התקציב שיועמד לרשות התאגיד יהיה 5 מיליון.

אבל העודפים יהיו 100%? או אחרי הקיצוץ, פחות? כי מה שקורה במשרד רגיל בכזה מצב, ברגע שיש קיצוץ עודפים ובהנחה שבאמת כל ההתחייבויות ממולאות, זה לא תמיד קורה, אבל אם עומדים בכל ההתחייבויות וצריך לשלם משלימים מהתקציב השוטף של שנה אחרי זה, בגלל קיצוץ עודפים.

נכון.

לכן היות והשנה יש קיצוץ עודפים ולדעתי הוא דרמטי, אני לא זוכר את המספר שלו, אבל הוא קיים והוא משמעותי, המשמעות היא שהם יקבלו פחות עודפים ממה שלקחו מהם, ואז במידה וכל הגופים שיש להם התחייבויות יעמדו בהתחייבויות, הם יצטרכו להשלים מתוך 5 מיליון לעודפים.

אנחנו לקחנו בחשבון את קיצוץ העודפים שהוא בדרך כלל עומד על כ-12%. בשנה שעברה זה היה אחוז קיצוץ. אנחנו לקחנו את זה בחשבון.

טוב, האם ישנה החלטה במשרד הממשלה לאיזה משרד אמור להיות מסווג אתר המורשת?

אני מודיע כאן, מאחר ואנחנו נקלענו למציאות כזו, אני לא חושבים שזה בריא בשבילי וטוב לי שהם יהיו תלויים בחסדיהם שמשרד ראש הממשלה ייתן לנו את הכסף או לא ייתן לנו את הכסף, שיעבור למורשת, הכול יהיה שם בלי שום תלות במשרד ירושלים ומסורת ישראל. אין פה שאלה, אני הודעתי על כך.

יש לנו הבנה עם משרד רש הממשלה שמיד אחרי יום ירושלים יחליטו סופית איזה משרד.

למה צריך להחליט סופית? יש פה שר ירושלים ומסורת ישראל שמודיע.

אבל ההבנה הייתה יום ירושלים של שנה שעברה.

לפני קהל ועדה שאומר תעבירו את זה למשרד המורשת, למה אתם מחכים?

למה צריך לחכות ליום ירושלים?

תתכנסו בשבוע הבא, תעבירו את הזכויות למשרד המורשת בתיאום עם שר ירושלים ומסורת, השר פרוש, ותסיימו את הסאגה הזאת.

אני מבין את הדאגה של משרד ראש הממשלה לטקס יום ירושלים – אתה לא אמרת, אני אמרתי – בסוף מי ישב ואיפה שם, אבל במילא הרי מי שמנהל את הטקס גם בשנים עברו זה לא היה התאגיד, מי שניהל את הטקס בסופו של דבר היה מרכז ההסברה ולכן אני לא מבין את הסיבה לחכות ליום ירושלים להסדיר את הסאגה הזאת. זה יהיה ביזיון אם מדינת ישראל תיכנס ליום ירושלים בלי שזה יוסדר.

משרד האוצר, יש מקורות תקציביים לזה?

גד רחמני, אגף תקציבים. כפי שהתייחסו ממשרד רוה"מ, אנחנו בעצם מנהלים דיוני תקציב עם משרד רוה"מ על כל הגופים שהוא מתקצב.

דיוני תקציב נגמר, מחר אנחנו בדיוני תקציב. אז מה המקורות?

למשרד רוה"מ יש תקציב פעילות שוטפת, וככל שהם רוצים, במסגרת התיעדוף הפנימי שלהם להקצות חלק מתקציב הפעילות לתאגיד הנצחה גבעת התחמושת, הם רשאים לכך.

שוב, זה כאילו עושים טובה.

אני עוד פעם לא הבנתי מה קורה פה. משרד ירושלים אמר שהוא מוכן להעמיד 400 ועוד 1.5 מיליון קואליציוני. 400 כבר הועברו.

תיקנו אותי עכשיו, זה אפילו 600 שכבר העברנו.

השנה.

כן, למעשה לקחנו יתרות שהיו מחויבות עבור הגבעה לפרויקטים אחרים, ואמרנו במקום פרויקטים אחרים שעוד לא קרו, בואו נשחרר לכם אותם לשוטף, למשכורות, חשמל וכיוצא בזה.

אז זו לא תוספת של תקציב של השנה, זו התחייבות שקיימת משנה שעברה שאפשר לסגור אותה והיתרה תחזור לתקנה ותהיה תוספת של 600,000 שקלים. זה לא תקציב שהועבר השנה.

זה שני דרכים להגיד את אותו הדבר. זה 600,000 שקלים שלא היו מיועדים לשוטף, הם כרגע מיועדים לשוטף.

אין בעיה. זה חדש.

אז זה לא ייספר ב-5 מיליון, זה on top ה-600 האלה.

ברור, אחרת לא עשינו שום דבר.

לא, לכן אני שואל. אני יודע למה אני שואל, הם עוד יספרו לך את זה.

היא לא תענה לך.

אני רוצה, זאת הנקודה.

תבקש.

אנחנו לא סופרים התחייבויות קיימות ועודפים מחויבים, לא סופרים אותם כחלק מהתקציב של ה-5 מיליון.

אז ה-5 מיליון האלה, הם לא סופרים את המקור התקציבי הזה, אבל הם כן סופרים את 1.5 מיליון של משרד ירושלים, הקואליציוני? או שגם לא?

בסוף משרד ראש הממשלה לא שם אגורה.

דנה יש לנו תשובה לשאלה של חבר הכנסת אלקין?

אני לא מכירה שהשנה נסגרה התחייבות.

לא על זה השאלה. השאלה הייתה על ה-600 – אני מקווה שתגידו שזה לא כולל כי זה באמת כמו שאמרת קשור להתחייבויות קודמות והחלטה פנימית של משרד ירושלים להקל עליהם ולהעביר את זה לטובת שוטף On top של מה שאתם שמים – אבל ה-5 מיליון שתביאו אותם, התוספת הזאת של 1.7 זה כולל את ה-1.5 של הקואליציוני של משרד ירושלים או לא? האם 1.5 של משרד ירושלים זה יהיה on top ה-5? או שזה יהיה 1.7 שאתם מוסיפים זה יהיה כמעט 100% של התוספת, זאת אומרת שמשרד רוה"מ בנדיבותו בכסף של משרד ירושלים פותר פה את הבעיה.

לא, כשאני אמרתי שהתקציב בסיס הוא 3.3, זה לא אומר שיש עכשיו 3.3 בתקנה מחכה. בגלל שהיה את הקיצוץ, ובגלל שהיה את קיצוץ העודפים זה ירד. אנחנו משלימים, כרגע יש לנו את ה-2.5 ל-2.6, וממנו אנחנו משלימים ל-5, יהיה את התקציב של משרד ירושלים ככל שהוא יחליט.

כמה יהיה בסיס השנה? 3.3 או פחות? אותי הצלחתם לבלבל.

אני אמרתי 3.3.

3.3 זה הבסיס?

כן אבל הבסיס לא נשאר בסיס, בסוף מתחילים את השנה ויש קיצוץ עודפים, יש קיצוץ רוחבי. כרגע בתקנה יש 2.6 אנחנו התחייבנו להעמיד 5 מיליון. זאת אומרת שאנחנו נוציא התחייבות לתאגיד על 5 מיליון.

כשהתוספת זה 2.4?

נכון. כשחלק מזה יהיה מתקציב משרד ירושלים ואת היתרה אנחנו נשלים.

והיתרה זה 900,000 שקלים?

אנחנו נשלים את היתרה שנצטרך.

לא מה שיצטרך, זה החשבון.

כן.

900,000 שקלים זה מה שאתם נותנים, ואתם שולחים אותם לשנה הבאה עם בסיס של 2.6?

אנחנו לא שולחים עם בסיס של 2.6, כי הבסיס הוא כמו שאמרתי השנה הוא 3.3.

אבל אם יש עליו כבר קיצוץ והוא קיצוץ רב שנתי, הם יתחילו את הדיון של השנה הבאה עם בסיס 2.6.

אנחנו לא קובעים את תקציב הבסיס.

מה זה לא קובעים? אתם מנהלים משא ומתן מול משרד האוצר.

המשא ומתן התנהל ב-2022 עבור שנת 2023-2024 אנחנו קיבלנו אותם אלינו.

אבל הפעם האחרונה הוא התנהל עכשיו, לפני חודש.

עכשיו לא היו דיונים על תוספת בסיס, עכשיו היו דיונים איפה אפשר לקצץ, בעקבות המלחמה.

כולל בבסיס.

קוצץ בבסיס, ואנחנו דאגנו להביא תוספת חד פעמי.

אגב במשרד הביטחון הוסיפו לבסיס, אבל לא משנה.

תקציב הבסיס ייקבע בדיוני 2025-2026 ככל שהתאגיד יהיה אצלנו אנחנו נדאג.

תקציב הבסיס של השנה זאת, אחרי כל הקיצוצים והכול, הוא לא 3.3 הוא 2.6.

לא, תקציב הבסיס נשאר תקציב בסיס. זה שעליו יש קיצוצים.

אבל כשקיצוץ הוא רב שנתי בהחלטת ממשלה, זה הוחל גם על שנה הבאה. אני אומנם לא בוגר אגף תקציבים, אבל דבר אחד או שניים אני יודע איך האגף עובד.

אני אשמח להתייחס, גד מאגף תקציבים, לגבי סוגיית הבסיס. אם אנחנו רגע מדברים על הנתונים, כפי שדנה אומרת ,יש תקציב הבסיס לשנת2024, ככל ויהיו קיצוצים נוספים לקראת 2025.

אבל יהיו, החלטת הממשלה חלה גם על השנה הבאה.

על פי החלטת הממשלה, אז השר אלקין צודק בזה שהוא אומר תקציב הבסיס יתחיל מנקודה אחרת.

אז בוא נגיד את הדברים כהווייתם, הם יתחילו בשנה הבאה ב-2.6 בבסיס.

זה יכול להיות כל מספר, ככל שיהיו עוד החלטות נוספות.

בסוף כן, אבל כרגע נקודת הפתיחה זה 2.6. כי הקיצוץ הרב שנתי שהושת על הבסיס בהחלטת ממשלה השנה הוא יהיה תקף גם בשנה הבאה. מה מסובך פה?

הרעיון ברור.

בדיוני התקציב בשנת 2025-2026, ושם אנחנו עושים משא ומתן.

הכול ברור, אפשר גם להעלות את זה ל-20 בדיונים האלה. אבל נקודת ההתחלה של הדיון בטייס האוטומטי זה 2.6.

אני רק רוצה נקודת הבהרה ואני רוצה שהדברים יהיו ברורים. במידה ומשרד ראש הממשלה מחליט בהסכמה עם שר ירושלים והמסורת שאכן גבעת התחמושת תעבור לסמכויותיו של משרד המורשת, האם משרד ראש הממשלה מתחייב בכל זאת להעביר את התקציבים האלה? או שזה ייפול למשרד המורשת ואז אני אתחיל לרדוף אחריו?

דיוני התקציב נקבעים איפה שיהיה תאגיד ההנצחה. ברגע שגבעת התחמושת תהיה במשרד מורשת, לא תהיה לנו את הסמכות לקיים דיוני תקציב עבורם.

אני מדבר על שנת 2024, עוד שבוע עובר למשרד המורשת. מול מי הם עומדים?

2024? אנחנו כבר סגרנו את 2024, והתחייבנו להעמיד להם תקציב של 5, והתקציב יעמוד על 5. לדיוני תקציב של 2025-2026.

שניה, זה אומר שלמרות שזה לא במשרד המורשת אתם עומדים בהתחייבות שלכם?

אנחנו כבר נתנו התחייבות.

בסדר, זו הנקודה שרציתי להבין.

אל תשכח שרוב הכסף התוספתי מגיע בכלל מאיתנו, אז בהקשר הזה זה פחות רלוונטי.

אני ביקשתי להעיר. אני ממש מיואש מהדיון הקמעונאי הזה. זה לא הדיון. גבעת התחמושת באה בצעקה גדולה. זאת שאלה של מדיניות. אין לי נגדך שום דבר, את עושה את תפקידך נאמנה, אין בינינו ויכוח. זו שאלה של מדיניות. מה המדיניות של ממשלת ישראל כלפי גבעת התחמושת? זאת השאלה הבסיסית, ומזה ייגזר התקציב.

אם המדיניות היא שהבסיס הוא כך וכך וקמעונאות כזאת, אז אני יוצא מפה מיואש, לא אני, אני חושב שרבים מאוד. והזעקה ביום ירושלים תהיה זעקה גדולה ומרה, וגם עד אז, כי אנחנו אנשים שהתבגרנו קצת ומבינים לאן זה מוביל, אתם מובילים לאסון. אסון ערכי מורשתי יסודי שנוגע בעצבים החשופים ביותר של מדינת ישראל. מה אתם עושים? תלכי לשולחייך ותגידי להם, חבר'ה זו לא בעיה תקציבית, זו בעיה של מדיניות.

צריך לקיים את המרכז הזה בגאון. אני בטוח שלא היו עושים את הדברים האלה לא לכותל המערבי ולא ליד ושם. גבעת התחמושת זה אחד העוגנים. אני, חובש הכיפה בראש חודש אדר אומר לכם לא כבדיחה, זה עוגנים. הכותל, יד ושם, גבעת התחמושת, אלה שלושת העוגנים. עוד, כמובן הבסיסים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, כנסת, בית המשפט העליון. איזה עוד עוגנים יש? אין עוגנים יותר. אתם משמיטים את אחד היסודות הבעייתיים.

אני ממש מתפלא, אני מכיר את הממשלה, מכיר את חבריה, ואני אומר ריבון העולמים, מה קרה פה? מי שיבש את דעתו? למה שיבוש הדעת הזה? על מה מדובר כאן? אלו דברים שאני ממש המום מהם.

ואני אומר לאדוני יושב-הראש, לדעתי הוועדה, משקלה ומעמדה הוא כזה שיכול להשפיע על המדיניות, לא על מיליון פה ועל מיליון שם. ואני גם אומר מה יהיה המסר גם לעולם היהודי? אין יהודי שמגיע לירושלים ולא מגיע לגבעת התחמושת. הוא מגיע לכותל, הוא מגיע ליד ושם, אורחים חשובים. מה קרה לנו? נוגעים בגבעת התחמושת? על מה? ביקשו תוספת? הם בצניעותם ואני חושב שהם עושים טעות, הם הציבו 5 מיליון שקלים בבסיס, אני מאגודת הידידים, אנחנו מכירים את המצב התקציבי, זה בקושי מספיק, עוד עכשיו צריכים לגייס את כל עם ישראל ואת כל העם היהודי בשביל להביא עוד תקציבים ותרומות כדי לקיים את הדבר הזה. חברים.

יובל אשוש ממשרד החינוך, ממונה של"ח וידיעת הארץ. כנראה שיש משרדים שעדיין לא הבינו את חשיבות האתר. אני אשמח שתפרוס בפנינו את היריעה.

קודם כול חודש טוב מכובדיי כולם, אני לא יכול להתעלם ממה שפתחנו בבוקר, עם החטופים. כבן העוטף, כאחד שהיה מפונה מעל 130 ימים, דווקא בירושלים. שלפני שנה היה איתך פה בישיבה על יום ירושלים ודיברנו על החשיבות.

אני אדבר קצת על מה שזבולון אמר ואולי אחבר קצת את מה שמאיר אמר. שואלים הרבה את הנוער, איך הנוער הזה הפתיע אותנו עכשיו בכל מה שקורה פה, בכל התהליך הזה? ואחד הדברים זה אתרים כמו גבעת התחמושת.

אלפי בני נוער באים לשם, ולא רק לשם, אבל גם לשם, ומתחנכים על רעות ואחדות, ועוברים את מה שעוברים על החברים המכובדים האלה. אנחנו לפני חודש, אני הובלתי באגף שלח וידיעת הארץ פורום שקראנו לו כל האתרים שיש בירושלים, כדי לעודד כמה שיותר בני נוער לפי תוכנית שהמשרד הנחיל שנקראת תוכנית נעלה לירושלים, לפי נושאים של כיתות ה' ו' ז' ח' ט' וי', ואחד מהם זה האתר הזה, והתוכנית הזאת מביאה אלפי בני נוער לירושלים. אנחנו מדברים על מספרים של בין 330 ל-380 אלף בני נוער שמגיעים מידי שנה לירושלים. מספר באמת בקנה מידה מצוין. וזה מחנך שם, והאתר הזה הוא חשוב מאוד. אני מתחבר פה, אני איש חינוך אני לא מדבר פה על מספרים.

סליחה יובל מה מספ9ר התלמידים שמגיעים לאתר בשנה?

יש לי את החומש, ובחומש אנחנו עשינו גם הפרדה, אנחנו לפחות רואים מגמה של עלייה מ-2019 עד 2023 בקורונה הייתה ירידה, עשרות של אלפים בני נוער באים לבקר.

בסך?

בוודאי. אני מדבר איתך על ממוצע שנתי בכלל בירושלים בכל התוכנית שנקראת פרויקט נעלה לירושלים, בין 320 ל-380 אלף, תלוי בנסיבות של מצב ביטחוני, קורונה, המלחמה עכשיו והעצירה, אבל המגמה היא האגף שבו אני עובד ופועל ומטפל בתיק ירושלים, אני מחזיק פה דוח סיכום ל-5 שנים שאנחנו הולכים להציג למנכ"ל כמה הנושא הזה הוא חשוב.

בני הנוער ומה שקרה פה במלחמה האחרונה מסביר ומחדד כמה אתרים כאלה הם חשובים. עם כל מה שדיברו על טלפונים, והייטק, ובלוג, מטיילים, אז המציאות תיארה את זה אחרת. כמו שפתחתי לפני שניה ואמרתי, אני לא מתעסק בכספים אבל זה טיפה בים 1-2 מיליון לדבר כזה חשוב ומשמעותי. תודה רבה.

תודה רבה. כן בבקשה.

תודה, ד"ר אייל צור, עמית בכיר בפורום קהלת. אני עוסק בחברות ממשלתיות ובתאגידים חקוקים. פרסמתי מחקר בנושא, מקיף בשנה שעבר, לשמו גם ראיינתי את כתרי מעוז, ורציתי להפנות את תשומת ליבה של הוועדה – אחרי שאני גם מודה לצוות האתר על העבודה החשובה שהוא עושה, אני שם כרגע בצד את שאלת האחריות של משרדי הממשלה – לשתי נקודות.

נקודה אחת, הייתי מציע לוועדה, חברי הוועדה, להוסיף בחוק הסדר שלפיו האתר ישלח מידי שנה דוחות כספיים ודוח פעילות לוועדה וגם אחת לשלוש שנים הוועדה תדון במצב האתר בכנסת, כדי להבטיח איזושהי בקרה, ולא רק על התאגיד הזה אלא על כל תאגיד חקוק, לוודא שאכן הוא מקיים את תפקידו ומתפקד כראוי.

דבר נוסף, נושא המינויים. אני הצעתי לפני כמה שנים ליצור ועדה נפרדת לבדיקת מינויים לתאגידים שהוקמו בחוק מהוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, כי על הוועדה מוטל עומס רב והיא לא כל כך עומדת במעמסה שלה. אני חושב שהקמה של ועדה נפרדת זה נושא שהוא חוצה את הטיפול בתאגיד הזה, יוכל להפחית את העומס ולקדם מינוי של חברי מועצה, הבעיה קיימת בשורה של תאגידים וצריך לפתור אותה. תודה רבה.

תודה רבה. הוועדה מודה לחברי הכנסת המציעים. הוועדה שולחת תנחומים לדוד גל, מנהל אגף בחינות במשרד החינוך על נפילת בנו מיכאל אשר נפל בקרב ברצועת עזה, הוא הובא אתמול למנוחה בהר הרצל בירושלים.

הוועדה שולחת תנחומים לכלל משפחות החללים, איחולי החלמה מהירה לפצועים, מתפללת ומקווה להחזרת המהירה לשלום של כלל החטופים והחיילים.

הוועדה מעריכה את פעילות מרכז גבעת התחמושת וקובעת שיש לה חשיבות רבה בהמשך קיומה. הוועדה קוראת להמשיך לקיים את חוק גבעת התחמושת ככתבו וכלשונו ללא תיקונים.

הוועדה קוראת לממשלה להחליט על מקומו של אתר גבעת התחמושת כאתר ממלכתי ולתקצבו בהתאם בבסיס התקציב. הוועדה קוראת לממשלה להחליט לאלתר תחת איזה משרד יהיה התאגיד, והוועדה קוראת להכניס את המרכז, על פי המלצת שר ירושלים והמסורת, למשרד המורשת.

הוועדה קוראת לממשלה לתת לתאגיד לאלתר את מלוא התקציב 5 מיליון שקלים כפי שהיה בעבר ואף להגדילו כדי לוודא את המשך הפעילות במקום. התקציב חייב להיות בבסיס התקציב ככל שיינתן.

הוועדה קוראת לממשלה למצוא מיידית את הפתרון להארכת כהונת חברי המועצה של התאגיד. הוועדה רשמה בפניה את הודעת השר מאיר פרוש, שר ירושלים ומסורת ישראל, כי האתר לא ייסגר ואף העביר תקציב ממשרדו להמשך קיום הפעילות במקום.

הוועדה רשמה את הודעת משרד ראש הממשלה שתקציב התאגיד לשנת 2024 יהיה 5 מיליון שקלים, ולקראת תקציב 2025 המשרד יבדוק אפשרות הכנסת התקציב לבסיס התקציב. כמובן ככל שזה יישאר במשרד ראש הממשלה, במידה וזה יעבור למשרד המורשת אנחנו מבקשים ממשרד המורשת לפעול כדי שכלל התקציב יהיה בבסיס התקציב.

אני רוצה לסיים ולומר, אנחנו שמענו בתקופות האחרונות, בחודשים האחרונים, עד כמה שדור הטיק-טוק כביכול. ראינו את הגבורה שלהם, את המסירות שלהם בעבודה הנהדרת שהם עושים בכלל הזירות, מצפון, דרום, מרכז. אין ספק שהעוצמה הזאת, שאותם ילדים גדלו, התחילה בסיורים שמשרד החינוך לקח אותם, ואחרי זה בסיורים של טיולים והדרכות וחינוך של החיילים כשהם הגיעו לירושלים ופרט כשהם הגיעו לגבעת התחמושת. מדובר במקום אסטרטגי, מקום שבסוף משריש את מורשת ישראל, בחיילים שלנו, בנערים, שלנו, בדור הבא.

אני חושב, כפי שאמר זבולון אורלב, בסוף, מדובר באחד העוגנים החשובים ביותר, מדובר במקום שבו נפתח הציר לכותל המערבי ולהר הבית. הדבר הזה הוא חייב להיות כחלק אינטגרלי, גם של משרד החינוך, ואני חושב, ואני אמרתי את זה גם כשהיה דיון על טיולים לירושלים, אני חושב שזה צריך להיות כחובה ולא כרשות, גם בגפן, או דרך הגפן, אבל כחובה בטיולים, באגף שלח. אין ילד במדינת ישראל שלא מגיע לירושלים, לא מגיע לגבעת התחמושת. חי וחווה את מה שהיה בעבר, כדי שיהיה עתיד טוב יותר ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.