פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הבריאות
19/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, י' באדר א' התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 13:21

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, של ח"כ יוסף טייב

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
מיכל מרים וולדיגר
יאסר חוג'יראת
טטיאנה מזרסקי

יוסף טייב

פרופ' שאול יציב - מנהל אגף רישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

אביטל אגמון ברקוביץ' - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות

שי סומן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ד"ר מיכאל מיכילביץ' - ראש תחום אורתופדיה, כללית שירותי בריאות

צבי לו - פודולוג, קופת חולים מאוחדת וכללית

דניאל וייס - נשיא הפדרציה הבינלאומית לפודיאטריה

אסתר בלום - קשרי ממשל, קעליטה

אריאלה מילר - פודולוגית

שלמה אדיג' - פודולוג

סטיבן שלום שממה - פודולוג

דוד בן הרוש - פודולוג

אלישבע אליזבט לוי כהן - פודולוגית

אביגאל פידהורץ ראובני - פודולוגית

אווה סווק - פודולוגית

אורה טובול - פודולוגית

יונה דהן - פודולוגית

איילת וולברג

מיכל דיבנר כרמל

אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד–2024, פ/918/25 כ/987

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 9) (פודולוג), התשפ"ד-2024. אני מזכיר לכולם שאנחנו באמצע הקראת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.

ירדן, אחות של רומי, אני אתן לך את רשות הדיבור.

אני ירדן גונן, אני אחות של רומי גונן ואני גם אחות במקצועי. לצערי עוד לא התחלתי לעבוד בגלל המצב הנוכחי. למען האמת רציתי להשתתף בדיון הקודם כי לאחרונה, בעקבות כל המצב, לי גילו קוליטיס, והייתי מאושפזת בשבוע שעבר. מאוד התחברתי לכל מה שהאחות טטרו אמרה מבחינת ליווי בקהילה ועל זה רציתי לשים דגש ולומר שזה משהו שהוא חובה לחשוב על איך עושים אחות מתאמת קהילה לכל החוזרים ולמשפחותיהם. המשפחות נמצאות במצב של סטרס מתמשך לא פחות מהמצב שהחטופים שחזרו מתארים וככל הנראה לא פחות ממה שחווים החטופים שעדיין בשבי וזה משהו שאסור לפספס אבל מפספסים את המשפחות. אני חוויתי את זה על בשרי בשבוע שעבר אחרי שפספסתי את עצמי בתקופה הזאת.

היה כאן הבוקר מנכ"ל משרד הבריאות והוא ביקש מהנוכחים בדיון לקבל באופן אישי פניות מהמשפחות או מהחטופים שחזרו. אם את צריכה את התיווך שלי, תרגישי נוח ואני אעשה זאת בשמחה.

תודה רבה. אני אשמח לבקש שני דברים. משרד הבריאות הוא המשרד הכי חשוב במדינת ישראל. הכי חשוב. בלי בריאות אין שום דבר אחר. אין עבודה, אין חינוך, אין תעסוקה, אין פנאי, אין כספים, אין כלום. אם בן אדם חולה, הוא לא מגיע לעבודה. אם ילד חולה, הוא לא מגיע לביתה ספר. כל דבר כזה או אחר תלוי בבריאות שלנו והמשרד הזה צריך לקבל יותר התייחסות, יותר כספים, חדר קבוע במקום שתדלגו מחדר לחדר וכל פעם שאני מגיעה אני פוגשת אתכם בחדר אחר. אם נשים את הבריאות בראש ובראשונה, גם נשים את החטופים בראש ובראשונה כי המצב הבריאותי שלהם שם, מעבר לפציעות איתן הם הגיעו מה-7 באוקטובר, מעבר לחולי הכרוני איתו הם מגיעים מלפני כן, המצב הבריאותי בעזה הוא על הפנים. אני לא יודעת אם מישהו שמע או לא, אבל המצב הסניטרי שם הוא על הפנים ומשפיע באופן ישיר על הבריאות של החטופים ואנחנו אפילו לא מודעים עד כמה כי אין לנו מידע עליהם. ברגע שמדינת ישראל תשנה את סדרי העדיפויות שלה ותשים את הבריאות כקו ראשון, אני מרגישה שהרבה מאוד דברים ייפתרו. ייפתרו הרבה מאוד דברים שהם דחופים והדחיפות היא מעל הכול. יש הרבה מאוד דברים חשובים וצריך לסדר אותם לפי דחיפות ובריאות היא דחיפות ראשונה ולכן החטופים הם בדחיפות ראשונה.

דבר שני שאני לא שמחה לעשות אבל אני עושה. אני רוצה להזכיר לכולכם שכל בוקר כשאתם קמים, שהמחשבה הראשונה שלכם תהיה מה אני יכול או יכולה לעשות טוב יותר לעולם היום ושהמחשבה השנייה תהיה מה אני יכול או יכולה לעשות כדי לשחרר את החטופות והחטופים בהקדם האפשרי. כל חטוף וכל חטופה הם עולם ומלואו, הם אנשים שיש להם חיים ויש להם משפחה ויש להם שאיפות וכרגע הם לא חופשיים לבחור לעשות את הדברים האלה.

אני רוצה להקריא את רשימת השמות של 100 חטופים מתוך 134 שעדיין מוחזקים בשבי חמאס כבר 136 ימים וזאת כדי שתזכרו אותם, תשמעו אותם, תתחברו אליהם. זה לא מספר, זה לא פוסטר, זאת אחותי, זה הילד שלהם וזאת משפחה של עוד הרבה מאוד אחרים.

ארבל יהוד, אריאל קוניו, עידן שטיבי, אלמוג מאיר ג'אן, יצחק איציק אלגרט, ג'ודי וינשטיין ז"ל, גל חגי ז"ל, הירש גולדברג פולין, אברהם מונדר, כרמל גת, מתן צנגאוקר, אבינתן אור, אלמוג סרוסי, אנדרי קוזולוב, חנן יבלונקה, שלומי זיו, רן רני גוילי ז"ל, ירון בנימין, יאיר יעקב ז"ל, אליה כהן, עומר שם טוב, רום ברסלבסקי, עדן ירושלמי, איתן הורן, אורן גולדין ז"ל, איתן אברהם מור, גיא אילוז ז"ל, אוריון הרננדס, דורון שטיינברכר, אוריאל ברוך, גדי מוזס, אילן וייס ז"ל, אלון אוהל, אלעד קציר, אורי דנינו, בר אברהם קופרשטיין, יאיר הורן, אלקנה בוחבוט, אוהד בן עמי, אוהד יהלומי, יגל בוכשטב, חמזה אל זיאדנה, מירי אלבג, ירדן ביבס, אביתר דוד, אריאל ביבס, יוסף חיים אוחנה, דוד קוניו, טל חיימי ז"ל, אלכס לובנוב, דניאלה גלבוע, גיא גלבוע דלל, אור לוי, כפיר ביבס, אלכסנדר סשה טרופנוב, דולב יהוד, מקסים הרקין, שירי ביבס, עודד ליפשיץ, מתן אנגרסט, צחי עידן, נעמה לוי, רומי גונן, מישל ניסנבאום, קית שמואל סיגל, תמיר הדר ז"ל, עומר ונקרט, אלכסנדר דנציג, אליקים שלמה ליבמן, אורון שאול ז"ל, ביפין ג'ושי, פרחן אלקדי, הישאם אסייל, אברהם מנגיסטו, יוסי שרעבי ז"ל, אלי שרעבי, קרין אהרייב, עופר קלדרון, עמית אסתר בוסקילה, הדר גולדין ז"ל, עומרי מירן, סגן כלפון, חיים פרי, עמירם קופר, שגיא דקל חן, איתי סבירסקי ז"ל, יוסף אל-זיעדנה, טל שוהם קונגולד, ליאור הודייף, נועה ארגמני, עומר נאוטרה, תמיד נמרודי, יורם מצגר, גלי ברמן, זיו ברמן, אגם ברגר, איתי חן, נדב פופלול, עידן אלכסנדר, ניק בייזר, נמרוד כהן, שלמה אסד מנצור, שי לוינסון, עוז דניאל, איתן לוי ז"ל.

לצערי כל כמה ימים מצטרפת לעוד שם הכותרת זכרונו לברכה. בבקשה, תשימו גם אתם את מערכת הבריאות מעל הכול, פנו לכל מי שצריך בעולם ובארץ כדי שגם הם ישימו את מערכת הבריאות לפני הכול ותחזירו אותם הביתה לפני שיהיה לנו עוד שמות עם כותרת כזאת. תודה.

תודה ירדן. כל שם הוא עולם שלם.

לנושא הדיון. כאמור, אנחנו בהקראה לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית כדי להסדיר את מקצוע הפודולוג. בסיום הדיון הקודם היה זה ד"ר מיכאל מיכילביץ' שפתח לנו שאלה מאוד משמעותית ואני מבקש מגברתי היועצת המשפטית לחדד את השאלה ונשמע את התייחסות משרד הבריאות. הוא שאל לגבי הניסיון של הפודולוגים, מה שמשפיע על הניסיון של הפודיאטרים.

גברתי היועצת המשפטית תשאל אל השאלות ונקבל תשובה ממשרד הבריאות.

כפי שציינת, עלתה השאלה מה בנוגע למבקש שמגיע מחוץ לארץ, הוא בעל רישיון מחוץ לארץ אבל אין לו כלל ניסיון בחוץ לארץ ואיך החוק נותן מענה למצב הזה. בדיון הקודם פרופסור יציב הציע הצעה ומאז היו הרבה שיחות בינינו. ניסינו להגיע לאיזשהו פתרון ולהביא בפניכם פתרון לאותם אנשים שאני מניחה שהוועדה תרצה שיינתן להם מענה ושכן יוכלו להיכלל תחת ההסדר המוצע.

לשם כך אני אחדד קודם את הוראות החוק הנוגעות בדבר והתקנות. עכשיו יהיה אפשר לשמוע ממשרד הבריאות את ההצעה שלהם ולחשוב איך זה משפיע על יתר הוראות ההסדר המוצע.

בתוספת הראשונה לחוק, בפרט 6, פודיאטריה, יש את פסקאות (1) ו-(2) שנוגעות ללימודים ולתעודה או רישיון מהרשות המוסמכת ויש את פסקה (3) בה דנו בדיון הקודם והיא נוגעת לדרישה של תנאי הניסיון.

חשוב לי להבהיר ולחדד משהו שלא על בדיון הקודם. אם קוראים היום את פסקה (3) כפי שאנחנו מבינים את החוק, יש דרישה לניסיון במשך שנתיים וחצי בסך הכול, מתוכן לפחות שישה חודשים עבודה בפיקוח. כלומר, מי שמגיע מחוץ לארץ ויש לו כבר שנתיים ניסיון, כמובן נדרש רק לחצי שנה עבודה בפיקוח. מי שמגיע מחוץ לארץ עם שנה ניסיון או עם חצי שנה ניסיון, את יתר הזמן, את השנתיים וחצי, הוא יכול להשלים בישראל בעבודה בפיקוח. אלה הוראות החוק כיום.

דרישה יותר גבוהה.

של עבודה בפיקוח. המקסימום של ההוראה, שני הקצוות הם כאלה שמהקצה האחד מי שיש לו שנתיים ניסיון בחוץ לארץ, יצטרך חצי שנה עבודה בפיקוח ומי שיש לו אפס ניסיון בחוץ לארץ יצטרך שנתיים וחצי עבודה בפיקוח. אלה הוראות החוק כיום. אני רוצה לומר בהקשר הזה שהיום יש תקנות שמסדירות את העיסוק במקצועות הבריאות, ספציפית עבודה בפיקוח במקצועות הפודיאטריה והפודיאטריה הניתוחית כאשר בהוראות האלה אני קודם כל אומר שהן יחולו בשינויים המחויבים לגבי הפודולוגים כי אנחנו בעצם משנים לגבי הפודולוגים חלק מהתנאים בתוספת ולכן גם התקנות יחולו בשינויים המחויבים.

התייעצתי גם עם משרד הבריאות וגם עם משפטים שיושב כאן היום ואנחנו לא סבורים שצריך לתקן את התקנות אלא אם כן משרד הבריאות בהמשך ירצה לתקן אותן. כבר היום ההסדר יכול לחול בשינויים המחויבים ויהיה אפשר לעבוד עם התקנות הקיימות כיום.

מה אומרות התקנות?

התקנות האלה הן הוראות שנוגעות לעבודה בפיקוח. הן מסדירות לדוגמה מהו מוסד מוכר לעבודה בפיקוח. בדיון הקודם דיברנו על כך שלגבי הפודיאטרים זה רק בבית חולים ורק מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה. כאן לדוגמה קובעים שעבודה בפיקוח תתבצע בבית חולים שמנהל הכיר בו ובלבד שהפיקוח ייעשה בידי מנהל מחלקה מוכרת לאורתופדיה באותו בית חולים ובתוך בית החולים יכול לעשות או במחלקה מוכרת לאורתופדיה או במרפאה ייעודית לטיפול בתחום כף הרגל בבית החולים

לגבי הפודולוגים קבענו שעבודה בפיקוח יכולה להיעשות גם בקופת חולים ולכן יהיה צריך להחיל את התקנות בשינויים המחויבים. כלומר, המנהל יכיר בקופות החולים.

את אומרת שעל התקנות האלה לתקן גם את נושא הניסיון?

אני אומרת את זה - כי זה לא עלה בדיון הקודם – שהתקנות האלה קיימות ושהן יצטרכו לחול בשינויים המחויבים בהתאם להתאמות שנעשות בחקיקה.

רציתי להפנות את חברי הכנסת ספציפית לתקנה 3 שקובעת תנאים לגבי היתר לביצוע עבודה בפיקוח. כיום עבודה בפיקוח עליה דיברנו היא מינימום חצי שנה עבודה בפיקוח וכמובן ככל שיש פחות ניסיון בחוץ לארץ, התקופה תתארך. יש הוראות שאומרות ש"לא יבצע אדם עבודה בפיקוח – תקנה 3(א) – אלא אם כן קיבל מאת המנהל היתר לביצוע עבודה בפיקוח בהתאם להוראות תקנות אלה". עבודה בפיקוח נעשית רק אם האדם קיבל היתר. יש כאן הוראות לגבי הגשת בקשה להיתר וכולי. מה שחשוב לי להפנות את תשומת ליבכם לכך שכתוב שמנהל רשאי להעניק למבקש היתר לתקופה כפי שיורה בהתאם להוראות תקנת משנה (ד) ובתנאים שיקבע בהיתר. זאת אומרת, ההיתר ניתן עם תנאים. לפי התקנות למנהל יש את הסמכות לקבוע תנאים.

ממש אינדיבידואלי?

אני מבינה שאינדיבידואלי. פרופסור יציב או משרד הבריאות או משרד המשפטים, אתם מבינים את זה אחרת?

זה אינדיבידואלי אבל יהיו קטגוריות של אנשים שפחות או יותר נמצאים באותה קטגוריה. אני מתאר לעצמי שלא יהיו 100 קטגוריות שונות.

ולכן מה?

אני אשלים את תקנה (ד) שגם היא חשובה. ההיתר ניתן לתקופה הנדרשת למבקש לצורך העמידה בדרישות הניסיון בתוספת. זאת אומרת, זאת התקופה של ההיתר וזה כבר קיים היום בתקנות. לכן הבאתי את זה כאיזושהי הקדמה לפתרון שאולי יציע משרד הבריאות, להשתמש כבר בהוראות שקיימות היום ולאפשר למי שמגיע מחוץ לארץ ללא ניסיון לעבור – אולי כדאי שפרופסור יציב יציג את זה.

פרופ' יציב יציג את הפתרון לבעיה של הניסיון ואז נראה איך זה מתכתב עם ההוראות שבתקנה.

אנחנו ניסינו למצוא איזשהו פתרון למספר בעיות. קודם כל, אנחנו רוצים לקלוט עולים ואנחנו רוצים שעולים שרוצים לעלות לארץ ושלמדו מקצוע ברמה טובה יחסית יוכלו להסתדר בעבודה בישראל וכמה שיותר מהר. אנחנו רוצים שייכנסו לתוך המערכת יחסית תוך זמן קצר ולא יחכו שנה, שנתיים ושלוש עד שימצאו מקום לעבוד בו.

דבר שני. רצינו שהנושא הזה – כפי שנאמר על ידי היועצת המשפטית לוועדה – ייעשה במסגרת של התקנות הקיימות כי לעשות תקנות חדשות שהן ספציפיות לפודולוגים, זה יכול לקחת תקופות ארוכות מאוד ורצינו שזה ייכנס לתוך המסגרת הקיימת ושלא יהיה צריך לעשות שינויים גדולים מדי.

דבר נוסף שהוא חשוב מאוד. נקבע מהו המינימום הדרוש כדי שאותו איש מקצוע שבא מחוץ לארץ, שבא למדינה שהוא לא מוכר על ידה והוא לא השתלם בה אלא רק סומכים על מה שהוא למד במקום אחר, שתהיה תקופה מינימלית שהמערכת תוכל להכיר אותו ושהוא יוכל לעשות איזושהי עבודה בפיקוח כדי שהמערכת תוכל לומר שהיא סומכת על האיש, הוא למד מה שצריך, יש לו ניסיון קליני מסוים שהוא דרוש ואז הוא יכול להיכנס לתוך המערכת כעובד מן המניין. לעשות את זה בתקופה מינימלית אבל שמבטיחה את בריאות הציבור.

אלה הם עקרונות ההצעה אותה אני רוצה להציע לכם. ישבנו כמה פעמים ביחד וחשבנו עליה. נשאלה שאלה מה קורה אם מישהו מסיים לימודים ובא לארץ ללא כל ניסיון קודם. זו שאלה שנשאלה כאן ובאמת היא דרשה מאיתנו כמה שעות טובות של מחשבה.

ההצעה היא שהוא בא לארץ, הוא יהיה חצי שנה באיזושהי הסתכלות-התנסות קלינית עם איזשהו היתר זמני שהוא יקבל ושהוא יהיה מוגבל במספר נושאים כך שהאיש יוכל לעשות את המינימום מבחינת הטיפול בחולה אבל תהיה לו את הגישה ללמוד מה נעשה בישראל ולהכיר את המערכת.

אתה מדבר על פודולוג או על פודיאטר?

כרגע אני מדבר על פודולוג אבל חלק מהדברים האלה נכונים גם לגבי הפודיאטרים.

הוא יכיר את המערכת, ילמד את השפה המקצועית, ילמד את הסביבה בישראל שהיא שונה ממקום אחר וגם מאפשר לו להתכונן אחר כך בהמשך לבחינה. זו חצי השנה הראשונה כאשר הוא יעבוד באיזשהו היתר מוגבל שיתאים לעובדה שלאיש הזה אף פעם לא היה ניסיון קודם.

לאחר מכן, אחרי חצי השנה הזאת, הוא ייכנס לעבודה בפיקוח של שנה אחת. חשבנו על כל מיני תקופות אבל החלטנו על שנה אחת בנוסף לחצי השנה, בה הוא יעבוד עם היתר זמני אבל מגבלותיו תהיינה יותר מצומצמות מכיוון שהוא כבר עבר איזושהי התנסות ראשונה. הוא יעבוד תחת היתר כי אי אפשר במדינת ישראל לגעת בחולה בלי שיהיה לך איזשהו היתר. יש לו רישיון זמני.

מה ההבדל בין חצי השנה לשנה?

ההבדל יהיה במה שיהיה לו מותר לעשות בתקופה הזאת.

מי קובע את היקף הפעילות? המנהל?

מי שקובע זה המנהל עם ועדה מייעצת.

איך אתה קורא לחצי השנה הראשונה?

עבודה בפיקוח לצורך התנסות.

והשנה לאחר מכן?

עבודה בפיקוח.

זה לגבי פודולוגים.

יציב. בתום התקופה הזאת, בסך הכול תקופה של שנה וחצי, הוא יצטרך לעשות בחינה. כמובן הוא יקבל חוות דעת ממי שאיתו הוא יעבוד.

מהמפקח.

מהמפקח. הוא יוכל לגשת לבחינה. יעבור את הבחינה בצורה מוצלחת ויוכל לקבל - - -

מי עושה את הבחינה? המשרד?

המשרד.

זה כבר קבוע בפסקה (4). עמידה בבחינות שקבע המנהל.

לפני כן הייתה הצעה לעשות את הבחינה לפני השנה הזאת כדי שהוא יוכל לעבוד אבל בסוף הבנו שזה כרוך בשינויים בתקנות ולכן החלטנו כפי שהחלטנו.

מה שאתה מציין, זה לא יחול גם לגבי פודיאטרים?

כן. בהחלט יכול לחול גם לגבי פודיאטרים. אני חושב שאת התקופה של חצי השנה, הם חייבים לעשות, כל אחד.

כל מי שמגיע ללא ניסיון.

גם פודיאטר וגם פודולוג חייבים לעשות את חצי השנה עם איזשהו היתר זמני.

גם היום מי שמגיע עם ניסיון חייב לעבוד חצי שנה בפיקוח.

גם מי שמגיע עם שנתיים ניסיון בחוץ לארץ, צריך לעשות את חצי השנה הזאת עם היתר זמני.

אבל חצי שנה שהיא בעצם השנה היותר רחבה. לא חצי שנה ראשונה.

זאת חצי שנה כיוון שחצי השנה הזאת יש לה משמעות אחרת למי שיש לו ניסיון קודם של שנים וכולי.

בוא נעשה סדר. מי שמגיע בלי ניסיון, יש לו חצי שנה עם ניסיון מצומצם.

כן.

מי שמגיע עם ניסיון, יש לו חצי שנה ניסיון אבל רחב.

כן. כדי שתהיה לו יותר אפשרות. כיום הם עובדים בלי היתר.

אני שואל את היועצת המשפטית. כשאני מחוקק עכשיו לגבי הפודולוג, אני צריך גם לגעת בפודיאטר?

אם מבחינה מקצועית פרופסור יציב אומר שזה נוגע לשניהם באותה מידה, אני לא רואה אפשרות שלא. אני רק אסביר מבחינת המבנה של איך בנויה הצעת החוק. אנחנו בעצם מתלבשים על התוספת שקבועה לגבי הפודיאטרים ולכן שינוי של התוספת יחול לגבי שניהם. התיקון הוא לא תיקון מורכב לעשות אבל מהותית אם העמדה המקצועית היא שאין הבחנה רלוונטית בין שתי האוכלוסיות, אני לא רואה למה לא לתקן רק לאוכלוסייה אחת ולשנייה לא.

פרופסור יציב מסכים עם זה? ההצעה שלך היא לתקן גם לגבי הפודולוגים וגם לגבי הפודיאטרים?

ההצעה הזאת היא בשיתוף פעולה בינינו, בין היועצים המשפטיים, איילת, אביטל ושי סומך וזה מקובל על כולנו. כאן ניסינו לצמצם את התקופה, לא למשוך את זה יותר מדיי מצד אחד ומצד שני לתת את המינימום של ביטחון שאנשים יטפלו בחולים ולכן יהיה להם את הניסיון המינימלי. אני חושב שזאת הצעה שהיא בהחלט הצעה סבירה.

אני כבר אשמע את ההתייחסויות של החברים שיושבים סביב השולחן. אני מבקש מגברתי היועצת המשפטית למקד אותנו היכן היינו בשלב ההקראה.

יש לי שאלה לגבי אדם שסיים את לימודיו וכלל אין לו ניסיון. מה תקופת הניסיון שהוא צריך?

חצי שנה פלוס שנה. הוא יחסית מוגבל כי הוא עוד לא עשה בחינה.

הוא מגיע, עושה חצי שנה ושנה.

אחרי כן עושה שנה עבודה בפיקוח גם כאן עם היתר זמני אבל פחות מוגבל, עם יותר אפשרויות.

הוא בעצם עושה שנה וחצי.

המעבר בין חצי שנה לשנה מצריך בחינה?

לא.

הוא עובר אוטומטית.

הבחינה היא בסוף. זה לא משנה את התקנות הקיימות אלא מתאים להן כי אחרת זה היה מעכב את כל הנושא בשנה-שנתיים.

מי שמגיע עם אפס ניסיון, עושה חצי שנה ואחר כך יקבל היתר זמני לעוד שנה בפיקוח.

לא. גם בחצי השנה הראשונה הוא חייב היתר זמני, לא?

הוא קודם כל צריך את ההיתר הזמני.

הוא מקבל היתר זמני, עושה חצי שנה ועוד שנה.

כן.

צריך להבין שבמדינת ישראל אי אפשר לעבוד בלי היתר.

מי שמגיע עם ניסיון של שנתיים וחצי.

שנתיים.

שנתיים.

הוא יעשה רק חצי שנה וייגש ישר לבחינה.

משנתיים ומעלה הוא עושה חצי שנה.

כן. הוא יעשה את החצי שנה.

זה קיים כבר היום.

הוא עושה שנתיים ועוד חצי שנה.

חצי שנה הוא עושה בכל מצב.

גם פודיאטרים כירורגים שהם הכי בכירים, גם הם צריכים לעשות חצי שנה.

בשים לב ללוחות הזמנים של הוועדה, אני מבקש מגברתי היועצת המשפטית לומר לנו היכן היינו בהקראה ואני אשמע התייחסויות מהחברים שיושבים סביב השולחן לדברים שנאמרו כאן בהצעה של פרופסור יציב.

שאלת הבהרה. חצי השנה הזאת היא בתשלום? הם לא באים להתנדב אצל מישהו אלא הם עובדים אלא שיש עליו פיקוח.

חצי השנה לדעתי היא בתשלום בעזרת משרד העלייה והקליטה שצריך לממן את זה.

הניסיון הזה עם התשלום קיים היום?

לגבי חצי שנה ראשונה, דניאל, אתם מקבלים תשלום?

מקבלים ממשרד הקליטה דמי כיס.

אם כן, אותו מתווה.

אגב, גם אלה שנמצאים בארץ ולא עבדו כאן חמש שנים והם צריכים – למרות שהם כבר עובדים – לעצור וללכת לעשות את ההסתכלות, גם אז הם זכאים ומקבלים ממשרד הקליטה את דמי הכיס עבור החצי שנה.

אותו מתווה יהיה גם כאן.

את התקופה הוא מקצר משנתיים וחצי לשנה וחצי.

אני חושב שזה מבורך. עוד מעט נשמע התייחסויות.

בדיון הקודם הגענו לפסקה (3) בעמוד 3.

(3) לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת.

(ג) תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה בה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק בפודיאטריה במדינה שבה ניתנה.

עד כאן אלה ההוראות הכלליות שכפי שאמרנו הן מקבילות לסעיף 58ה(1) לגבי מקצועות שנלמדו בחוץ לארץ. פסקה (3) שקיימת בסעיף 58ה(1) אפשרה למנהל במקרים חריגים לדרוש חצי שנה נוספת כסוג של עבודה בפיקוח. אני הבנתי ממשרד הבריאות שהם לא רואים צורך באפשרות הזאת וכי זה בעצם רק למקרים חריגים. בדיון שהתקיים בקריאה הראשונה עלתה השאלה למה זה נדרש ומבירור איתם הבנתי, פרופסור יציב, שאתה לא רואה שבמקרים חריגים אתה תרצה לדרוש עוד חצי שנה.

למה לא להשאיר את זה? שתהיה לו אפשרות לדרוש עוד חצי שנה.

תשאיר. אני רוצה שתישאר האופציה הזאת. אם הוא יתרשם שיש חוסר מקצועיות, שתהיה לו אפשרות לדרוש עוד חצי שנה. זה סעיף קיים.

זה סעיף שקיים היום בסעיף 58ה(1)(3), מה שנקרא תיקון אוחיון. קיימת האפשרות למנהל.

אנחנו מקלים משנתיים וחצי לשנה וחצי. אין שום סיבה לא להשאיר למנהל אפשרות לדרוש עוד חצי שנה.

אני אקריא את הסעיף.

(3) (א) המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה אלא לאחר שעסק בפודיאטריה בהיקף ניכר, למעט בפעולות פולשניות, בישראל, במשך שישה חודשים לפחות - - -

כאן צריך להתאים את מה שאני אקריא למה שהחלטנו לגבי תנאי הניסיון כי כאן הייתה אפשרות שהאחראי או הממונה יהיה בעל תעודת פודיאטר, בעל תעודת פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה, ואנחנו תיקנו בעבודה בפיקוח שזה יהיה רופא מומחה באורתופדיה בית חולים או בקופת חולים.

נכון.

פרופ' יציב, גם כאן מי שיפקח יהיה אותם גורמים שמפקחים, אותו רופא מומחה באורתופדיה במקומות שמפורטים לגבי עבודה בפיקוח?

כן. יש כאן נקודה ואולי נשמע עליה גם בהמשך. הפיקוח צריך להיות ספציפית לגבי בעיות של כף הרגל. אם יהיה שם אורתופד שהוא מתמחה בבעיות של גב, אני לא בטוח שהוא יהיה מדריך יותר טוב לפודולוג מאשר נניח אפילו פודיאטר בכיר עם ניסיון ועם רישיון.

אתה רוצה לתקן את זה בחוק או שזה כתוב בתקנות קיימות ולומר מי יהיה המפקח?

בתקנות כתוב רק אורתופד? לא הייתי רוצה שיסתובבו פודולוגים במרפאות ולא יהיה מי שיפקח עליהם. צריך להחליט כאן האם אנחנו אומרים רק אורתופדים ואז צריכים להיות אורתופדים של כף רגל ולא סתם אורתופדים.

מה שאתה שואל עכשיו זה לגבי תנאי הניסיון באופן כללי או לגבי ההוראה החריגה למקרים חריגים של חצי שנה עבודה נוספת?

אני מדבר על עבודה בפיקוח. זו השאלה.

אתה מעלה משהו חדש.

לא. אתם רוצים להשאיר אורתופדים, תשאירו אורתופדים. אני אומר שצריך לקחת בחשבון שמדובר באורתופדים לכף רגל.

מיכאל, אתה מסכים איתו או אתה חולק עליו?

אני דווקא מסכים עם פרופסור יציב. מי שצריך לפקח על הפודיאטרים ועל הפודולוגים צריך להיות אורתופד בתחום כף רגל. פרופסור יציב צודק. אם הפודולוג יסתובב במרפאת גב, בהשגחה של אורתופד, זה לא יתרום שום דבר. במרפאת גב אין חולים שצריך לטפל בהם. במרפאה אורתופדית יש חולים ואלה החולים בהם פודולוג צריך לטפל. לכן אני מאוד סומך על השאלה שפרופסור יציב מעלה ושם דגש על המומחיות של המפקח.

המרפאות האלה יהיו מסוגלות לקלוט אותם להתמחות?

זו השאלה, האם יש מספיק מקומות שיכולים לקלוט את כולם.

מרפאות בריאות כף הרגל.

מומחי כף רגל.

השאלה אם יש מספיק.

אני חושב שבמידה שמחליטים על אורתופד, בכל קופת חולים במרכז - ויש לנו בארץ ארבע קופות חולים - יש מרפאה אורתופדית, במיוחד לכף רגל. יש מומחה בכף רגל והוא יכול לפקח על מי שבא להתנסות. קופת חולים היא מקום אחד ויש גם את בתי החולים שגם הם מקום טוב.

אני אשאל את דניאל שמכיר את התחום.

האורתופדים לא בהכרח מתעסקים עם הפעולות שמבצעים הפודולוגים שחלקם הרי מבוצעים על ידי פודיאטרים. זו הסיבה שחלק מהפיקוח, כמו שפודיאטרים מנתחים עושים פיקוח אצל אורתופדים, יש איזושהי הסתכלות על הנושא של טיפולים שמבוצעים על ידי אנשי המקצוע המקבילים או שהם בהיררכיה לצורך העניין. הדבר הזה גם מקובל בכל העולם ואין שום סיבה שלא יהיה כאן. אני חושב שהקולגות שלי כאן, הפודולוגים, חוששים מזה, שמא מישהו מהפודיאטרים חלילה ישים רגליים לפודולוגים. האורתופדים לא שמים רגליים לפודיאטרים.

אומרת לי גם היועצת המשפטית שאם אנחנו משנים כאן, אנחנו נצטרך לשנות את זה באופן רוחבי גם על פודיאטרים.

זה כבר מופיע.

אני קורא את סעיף (2) בתקנות, מה התנאים לעבודה בפיקוח בבית חולים וכולי. אצל הפודיאטרים אלה רק בתי חולים. כתוב: "מחלקה מוכרת לאורתופדיה" ובסעיף קטן (2) כתוב: "מרפאה ייעודית לטיפול בתחום כף הרגל בבית החולים הכוללת חדרי ניתוח שמופעלת על ידי צוות קבוע של רופאים אורתופדים המועסקים בשירות האמור במשרה מלאה".

ההבדל הוא שכאשר כתבו את זה עוד לא היו רישיונות ישראלים לפודיאטרים ואילו היום יש. לכן יש הרחבת יריעה של אנשים שמטפלים במקצוע הזה. זו הסיבה שבזמנו קבעו שזה יהיה במסגרת מרפאה אורתופדית כיוון שלא היה רישיון ישראלי לפודיאטרים אבל היום זה לא המצב. אגב, גם בוועדה המייעצת של כל שלושת המקצועות יש לך גם פודיאטרים, גם אורתופדים וגם פודיאטרים מנתחים. מה החכמה שבוועדה מייעצת יושבים שם פודיאטרים ואין לה שום מידע על מה שקורה בתוך המרפאות?

פרופ' יציב לא מתנגד. הוא אומר אורתופד שהוא מומחה כף רגל.

צריך להיות אורתופד שהוא מומחה כף רגל.

היום לגבי הפודיאטרים אתם דורשים אורתופד מומחה כף רגל?

כן.

איפה זה מופיע?

זה לא מופיע. כתוב מנהל מחלקה בבית חולים.

פרופסור יציב, אני חושב שאתה מצמצם מדיי כשאתה אומר כף רגל ואני רואה את הפרצופים של החבר'ה בצד שמאל שלי.

זו עבודה של הפודולוגים. תביא אורתופד כללי, ומה יהיה?

אתה חושב שהם לא רוצים שיהיה ניסיון נכון לפודולוגים?

מה עשינו במקרה שהוא מגיע למרפאת גב והאורתופד יפקח עליו? אם הוא רוצה לקבל ניסיון, הוא צריך ללכת למרפאת כף רגל ושמישהו יפקח עליו.

השאלה היא הזמינות של המפקח. כלומר, אם אנחנו חושבים שיש מספיק רופאים שיכולים לפקח על הפודולוגים שלא יישארו פודולוגים בלי פיקוח.

דניאל, אתה חושב שיש מספיק אורתופדים אם אנחנו מצמצמים רק לכף רגל? יש מספיק מקומות?

לא. להפך. בשבוע שעבר דיברתם על כך שאין מספיק. ממש נפשך, הרי בעזרת השם ייפתח כאן בית ספר לפודיאטריה. מה שיקרה עכשיו זה שברגע שנפתח בית ספר, אני אתן לכם דוגמה והיא בגדר טעות בחוק של הפודיאטרים והפודיאטרים המנתחים וזאת טעות שעד היום אף אחד לא עליה. כתוב שמי שיכול לקבל תעודה, זה רק מי שלמד בחוץ לארץ. זאת אומרת שגם אם אנחנו פותחים בית ספר במדינת ישראל, אנחנו תקועים כי החוק שתעודה יקבל רק מי שלמד בחוץ לארץ. תחשבו 10 שנים קדימה, כאשר יריבויות פנימיות בין אנשים לא יהיו בעזרת השם, ותראו שאתם כבר עכשיו סוגרים את הסיפור הזה ופותחים את היריעה.

אני מציע שנשאיר את הנוסח כמו שהוא בלי לצמצם. למנהל יש זכות בתקנות לצמצם או להוריד. נראה מה קורה. אם יש מספיק מפקחים והכל בסדר, אתה יכול לצמצם. אם אין מספיק, נשאיר את זה כך.

בסדר גמור.

אני ממשיכה להקריא את פסקה (3).

"במקום שבו אחראי או הממונה הוא בעל תעודת פודיאטר, בכל תעודת פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה והמבקש הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה בתום התקופה האמורה הנחת דעתו של המנהל".

שאלתי האם צריך להתאים כאן לגבי עבודה בפיקוח גם רופא מומחה באורתופדיה, האם רק בבתי חולים ובקופת חולים, כמו שקבענו לגבי תנאי הניסיון הכלליים או שכאן זאת הוראה אחרת. ב-ה(1)(3), ההוראה המקבילה לסעיף 58ה(1)(3), אפשרו את חצי השנה לעשות במקום שבו האחראי או הממונה או בעל תעודה באותו מקצוע בריאות והוכיח ידע וניסיון וכולי. אפשרו לבעל תעודה באותו מקצוע בריאות.

השאלה היא האם לגבי תקופת ששת החודשים החריגים האלה שתדרוש מעבר כן תאפשר במקום שבו האחראי או הממונה הוא פודיאטר, פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה או שאתה רוצה שזה יהיה מצומצם יותר.

אותו הדבר, היכן שהוא היה עד עכשיו. למה לשנות? באותו מקום, הוא רק רוצה לתת לו עוד חצי שנה.

הוא לא בהכרח היה שם. הוא היה חצי שנה.

אמר המנהל במחילה, הבן אדם הזה לא ראוי בינתיים לפי הבנתו כי הוא קיבל המלצות שליליות. הוא רוצה להאריך לו בעוד חצי שנה. למה לא באותם תנאים? למה לשנות את התנאים?

אני רק מראה שבחוק היום כתבו אחרת אבל כמובן אפשר לשנות.

כמה שפחות לשנות את החוק זה יותר טוב. כל שינוי זה זמן.

היום לגבי המקצועות שנכנסו תחת סעיף 58ה(1) כתוב שאת חצי השנה אפשר לעשות במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות. זאת ההוראה שהייתה.

זאת אומרת שאנחנו מעלים אותו בחצי שנה הבאה שאתה נותן לו, שאתה דורש ממנו, לרף יותר ממוקד פר המקצוע שלו. אתה אומר שזה יהיה חייב דווקא להיות באותו מקצוע. הוא יהיה חייב לעשות את חצי השנה הנוספת אצל בעל מקצוע שעוסק באותו מקצוע.

בסדר.

נשאיר?

כן, נשאיר את זה כך.

אני רוצה להרגיע אתכם. זה לא קורה הרבה. מתי מגיע לפרופסור יציב אירוע כזה? כאשר המפקח שלו בא ואומר שזה לא רציני. כמה אנשים כאלה באים שלא עשו שדות קליניים?

האנשים שלנו רציניים.

הזמן שייקח לשנות את התקנות יהיה הרבה יותר ארוך ממספר המקרים שנצטרך לתת עוד חצי שנה. נשאיר את זה כך.

אני ממשיכה להקריא את פסקה (3)(א):

"במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודת פודיאטר, בעל תעודת פודיאטר מנתח או רופא מומחה באורתופדיה והמבקש הוכיח ידע וניסיון בפודיאטריה בתום התקופה האמורה להנחת דעתו של המנהל. לשם כך רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית בפודיאטריה, המוגבלת לפעולות בפודיאטריה שאינן כוללות פעולות פולשניות שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית) למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה למעט פסקה זו".

(ב) המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש. מי שניתנה לו תעודה זמנית, יראו אותו כפודולוג כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.

כלומר, אם אני מבינה נכון באותה תקופה של חצי שנה נוספת, הוא יוכל לעסוק כפודולוג, כמובן בהתאם לתנאים.

שיקבע המנהל.

בפיקוח.

בפיקוח המחמיר שדיברנו עליו.

ובפעולות המסוימות שהמנהל יקבע, אם הוא יקבע.

כן.

(4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף קטן זה מחוץ לישראל. לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא הגנה לישראל, בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או בשירות לאומי-אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתוכניות חוויה בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתוכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי שר העלייה והקליטה ושר הבריאות, כפי שמרכז חייו היה ישראל בתקופת השתתפותו בתוכניות האמורות.

לגבי הפסקה הזו, דנו ארוכות בדיון הקודם.

אנחנו משאירים אותה.

(5) בתעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה יציין המנהל כי בעל התעודה אינו רשאי לבצע פעולות פולשניות.

מוצע למחוק את הסיפה האומרת ש"את הפעולות המותרות לבעל התעודה מתוך הפעולות שהותרו לפודיאטר בתקנות לפי סעיף 3(ב)(4) לפקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז-1976".

אני מזכיר שקראנו בדיון הקודם את הפעולות שמופיעות באתר האינטרנט של המשרד, הפעולות אותן המנהל יאשר לפודולוג לבצע.

הפעולות שיפרסם האתר יכולות להשתנות או הרשימה שהקראנו היא הרשימה מעתה והלאה?

כן. היא יכולה להשתנות. בדרך כלל היא לא משתנה. אם הוועדה המייעצת יחד עם המנהל חושבים שנוצרו תנאים שמחייבים שאחד הסעיפים ישתנה, אפשר לשנות.

וכמובן זה יפורסם באתר האינטרנט בהתאם.

כן. אמרנו את זה. כתבנו את זה?

לא כתבנו. הקראנו.

אם נשנה, נפרסם.

כתוב שתהיה חובה לפרסם. זה מה שהיה חשוב לי לדעת. את הרשימה הקראנו בישיבה הקודמת.

הוא גם יוכל לגרוע מאותה רשימה?

כן.

לגבי הרשימה, הרי הקראנו את הרשימה.

מישהו אמר שרוצים לעשות בה שינוי?

לא.

אף אחד לא אמר שרוצים לעשות שינוי. שאלו אם ייווצר מצב שיהיה צורך בשינוי בגלל שינוי בתנאים וכולי, האם ניתן לעשות זאת. אמרנו שבאופן תיאורטי אפשר לעשות את זה אבל הסיכוי שזה ייעשה הוא קטן כי הדברים לא משתנים כל כך מהר. אף אחד לא רוצה בכוונה לשנות. במידה ומשנים, צריך לפרסם את זה באתר משרד הבריאות כדי שכולם ידעו על כך.

גם אישור ועדה.

לזיכרוני בישיבה הקודמת נאמר שהרשימה מקובלת והקראנו אותה. זאת כרגע הרשימה שתופיע באתר.

גם לגבי סעיף 5, רשום כי בעל התעודה אינו רשאי לבצע פעולה פולשנית. בדיון הקודם ביקשנו שיהיה כתוב בלשון חיובית ולא אינו רשאי כי אפשר כאן לרשום רשימה ארוכה של מה הבן אדם אינו רשאי לעשות. אולי נכתוב למעט פעולות פולשניות וכך זה יהיה יותר מכובד ולא ייכתב באופן מוגבל.

אפשר לומר שבתעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה יציין המנהל כי בעל התעודה רשאי לבצע את הפעולות המותרות לפודיאטר למעט פעולות פולשניות.

כן. אפשר להוסיף את המילה למעט.

חשוב לי לציין כי עברנו להקראה של הנוסח ולא אמרתי קודם שהתיקון המוצע על ידי פרופסור יציב יחייב גם תיקונים - צריך לראות איזה תיקונים – בנוסח שכבר הקראתי. אם כן, אנחנו ממשיכים להקריא את הנוסח ואם יידרשו תיקוני נוסח בהתאם להצעה שלו, זה משהו שנצטרך לעשות.

אין בעיה.

אנחנו עכשיו עוברים להוראות המעבר. אלה הוראות מעבר שיאפשרו לפודולוג הקלות מסוימות בתנאים הנדרשים כדי לקבל תעודה. סעיף קטן (כד) עוסק במי שיש לו בישראל ניסיון של חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, הוא לא יצטרך לעבור בחינה, לא תידרש עבודה בפיקוח של שישה חודשים וייקחו בחשבון גם עבודה שקדמה לחמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה שלו. זה לגבי מי שיש לו חמש שנות ניסיון. כמובן הוא צריך להוכיח ידע וניסיון הנחת דעתו של המנהל, כדי להיכנס תחת הסעיף הזה.

(כד) מי שעסק בפודיאטריה בישראל, למעט בפעולות פולשניות בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, והוכיח ידע וניסיון בעיסוק כאמור להנחת דעתו של המנהל זכאי לקבל תעודה כאמור בסעיף קטן (כג)(1) אם מתקיימים בו כל התנאים הקבועים באותו סעיף קטן למעט התנאי האמור בפרט 6(4) שבתוספת הראשונה – זו הבחינה - ובשינויים אלה, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה:

(1) בפרט 6(3) שבתוספת הראשונה, ברישה, המילים "מתוכן לפחות שישה חודשים בעבודה כאמור בפסקת משנה (ב)" – לא ייקראו.

כלומר, לא יחייבו אותו בשישה חודשים עבודה בפיקוח.

(2) על אף האמור בפרט 6(3)(ג) שבתוספת הראשונה, לגבי מי שמתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה לתקופה האמורה באותו פרט.

אם תנאי הניסיון הנדרשים היום לפי התוספת הם רק תנאי ניסיון של חמש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כאן המנהל רשאי – זו סמכות של המנהל, ברשות – לפטור אותו או להביא בחשבון גם עבודה בתקופה שקדמה. זאת אומרת, ניסיון קודם מלפני חמש שנים האלה.

הוא צריך להגיש בקשה.

בתוך 12 חודשים.

המנהל יכול לומר לו שהוא זוקף לזכותו.

גם ניסיון שקודם לחמש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

מה זה ייתן לו?

כיום על פי התוספת, הניסיון שלוקחים בחשבון הוא רק עבודה. אני מקריאה מהתוספת, פרט 6: "לעניין פסקאות ב-(א) ו-(ב) – שאלה דרישות הניסיון- תובא בחשבון רק עבודה במשך חמש השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לקבלת תעודה". כאן מקלים ואומרים שניקח בחשבון, שהמנהל רשאי להכיר גם בעבודה שנעשתה לפני אותן חמש שנים.

אישה שלדוגמה ילדה, לא רוצים לראות מעבר לחמש השנים? מי נכנס לקטגוריה הזאת?

רק מי שעסק בפודיאטריה בישראל בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות לפני יום התחילה והוא גם צריך להוכיח ידע וניסיון להנחת דעתו של המנהל. אז הוא זוכה להקלות האלה.

אני צריך לסיים את הדיון בשעה הזאת. הייתי בטוח שאני אספיק להצביע, אבל לא.

לא נשאר הרבה להקריא ויש גם את התיקונים שנדרשים.

אני יכול להצביע ובשביל התיקונים אני יכול לעשות רוויזיה. אם את ההקראה אני יכול לעשות בשלוש דקות, זה בסדר, אבל אם לא, נעשה את זה בישיבה נוספת.

זה לשיקול דעתך אבל אי חושבת שעדיף להקריא ולהבין מה קורה.

צר לי שאני שוב אצטרך להטריח אתכם לישיבה נוספת אבל לוחות הזמנים לא מאפשרים לי להמשיך את הדיון הזה.

חבל. כל הפדולוגים הגיעו מכל קצוות הארץ.

היה צריך לבטל מרפאה שלמה כדי להגיע לכאן.

זה לא תלוי בי. הייתי שמח להצביע על זה אבל יש עוד הקראה ואי אפשר לעשות דיון בלחץ. צר לי. הכוונה שלי כן הייתה להצביע. לא נדחה יותר מדיי את הדיון הבא.

אם תיקבע ישיבה ליום חמישי הקרוב נוכל לעשות את המאמץ.

אני שואף לקיים את הישיבה ביום חמישי. אני אבדוק את לוחות הזמנים. צר לי. הייתי צריך לסיים את הדיון בשעה 14:00 וחשבתי שאולי אם אני אאריך, אני אספיק.

עד כאן להיום. הישיבה נעולה. נשתדל לקיים את הישיבה הבאה ביום חמישי הקרוב. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:12.