פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
18/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 302
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ד (18 בפברואר 2024), שעה 12:30

הצעה לדיון מהיר בנושא: "עליית מחירים בבנק הדואר"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
עופר כסיף

צגה מלאקן
ווליד טאהא

אורן לביאן - משרד התקשורת, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל הדואר

פאדיה זידאן - משרד התקשורת, מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי

יובל יעקובי - רשות החברות הממשלתיות, סגן מנהלת רשות החברות – אחראי על הפרטת דואר ישראל

דוד לרון - חברת דואר ישראל, מנכ"ל

זיו ברק - חברת דואר ישראל, מזכיר החברה ומנהל האסדרה

גל לבנון לוי - חברת דואר ישראל, דוברת החברה

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

ליאם שירום, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

"עליית מחירים בבנק הדואר"

מה הרשות לתחרות עושה כאן?

ביקשו מאיתנו לבוא.

לכאן? בסדר. הצעה לדיון מהיר בנושא עליית מחירים בבנק הדואר, הצעה של חברי הכנסת עופר כסיף, צגה מלקו, אברהם בצלאל ומשה רוט. בבקשה, מי מציג?

בוקר טוב אדוני. אני רוצה לפרט כמה התייקרויות שהיו בבנק הדואר ספציפית ובשרותי דואר באופן כללי.

מתי? עכשיו?

גם עכשיו, אבל גם על רצף שנמשך כיותר משנה וחצי. אנחנו מקבלים עליית מחירים גבוהה שפוגעת בציבור הרחב ובעיקר בציבור המוחלשים. אני יודע, ודיברתי עם מנכ"ל הדואר שאמר שיש התחשבות באנשים שמקבלים קצבאות. אבל עדיין יש פגיעה קשה, וגם סתירה לעצם הרעיון של בנק הדואר.

אתחיל מתשתית נורמטיבית של הפעלת בנק הדואר. המטרה של בנק הדואר, כפי שכתוב בחוק, אמורה להיות בנק שאינו למטרות רווח, אבל בפועל הוא לא בדיוק פועל כך. בסעיף 88(י"א) בתיקון מס' 11 משנת 2022, נאמר שלמתן השירותים הכספיים החברה תקים חברת בת שלא יהיו לה רווחים.

יש עוד דברים שאתייחס אליהם, נתחיל עם ההתייקרויות. כשאנחנו מדברים על התייקרות המחירים בבנק הדואר, נזכור שעד 2023 בנק הדואר פעל כבנק ללא עמלות בכלל. ב-2023 התחילו העמלות והן עולות כל הזמן, כדלהלן: דמי ניהול חשבון עו"ש התייקרו ביותר מ-53%; תעריף הפקדת מזומן באשנב ומשיכה של מזומן בצ'ק התייקר ב-22%; תעריף הפקדת צ'ק ותעריף העברה לחשבון אחר גם עלו, העברה לחשבון אחר באשנב תתייקר ב-11%; תשלום חשבונות לחברות שונות ולעירייה בשוברים גם התייקר ב-50%.

לפני שנה בדיוק , בינואר 23', בנק הדואר ייקר למשל את עמלת תשלומי חשבונות, כמו ארנונה, חשמל וכו'. זה היה בחינם לפני זה. זה עלה ל-2 שקלים; גם הפקדת מזומן או צ'ק בדלפק גם היה חינם והחלו לגבות 5.3 שקלים; ועל דמי ניהול חשבון 4.5 שקלים. זה לגבי בנק הדואר.

לגבי שירותי הדואר בכלל, בפברואר 24' המחיר המפוקח לשליחת מכתב בדואר 72, כלומר משלוח שאמור להגיע תוך 72 שעות עלה ב-5%; שירות דואר 24, שזה מכתב שאמור להגיע תוך 24 שעות התייקר ב-9.2% וזו התייקרות שניה שלו תוך שנה וחצי. עד דצמבר 22' השירות עלה 4.4 שקלים. כלומר עד עכשיו אנחנו מדברים על התייקרות של קרוב ל-90%. המחיר לשליחת מכתב בדואר רשום יעלה ב-7%.

מעבר להתייקרויות, יש גם בעיות נוספות בשירות בנק הדואר. למשל, בתיקון מס' 11 לחוק הדואר, נקבע - - - והממשלה יזמה הפרדה בין חברת הדואר לחברת בנק הדואר. זה היה אמור להיכנס לתוקף ב-2012 אבל התיקון לא יצא לפועל, ולא פחות מ-10 פעמים דחו את המועד הקובע להפרדת הבנק מחברת הדואר, זאת חלק מהבעיה.

דו"ח מבקר המדינה כבר ב-2018 כתב על אי-היישום של הוראת תיקון 11 לחוק הדואר. דו"ח מבקר המדינה משנת 2019 כתב שהחברה אינה עומדת בחובתה לספק סל שירותים, חלקם בסיסיים. זה באחריות הנהלת בנק הדואר. דו"ח מבקר המדינה מינואר 24', לפני חודש, כותב "הקמת הקריה הדוארית ומעקב אחר ניהול הנכסים בחברת דואר ישראל מצא כי בקריה הדוארית שהוקמה, בעלות מוכפלת של 90 מיליון ש"ח, ועלות שכירות של 19 מיליון ש"ח, ישנם שטחים רבים שאינם בשימוש ובהם גם שטחים שיועדו לשמש כמוקד בנק הדואר. מוקד שירות הלקוחות של בנק הדואר נצפה ריק ברובו." זה קצה הקרחון, אני לא רוצה להרחיב יותר מידי.

משיחה עם מנכ"ל הדואר יש בעיה עם השכר והסכמי מסגרת לעובדי הדואר. מגיע לעובדי הדואר להשתכר בשכר הולם, ראוי ומכובד.

אנחנו לא מדברים על הדואר, אנחנו מדברים על בנק הדואר.

עכשיו, אני האחרון שאומר משהו נגד שכר הולם. הסכמי מסגרת השכר צריכים להיות כמו שצריך, אבל המקור לשכר צריך לבוא מהאוצר ומהמדינה, לא מהכיס של הציבור ע"י העלאות המחירים שפוגעת בו. אין סתירה בין טובת הציבור לבין טובת עובדי הדואר, לרבות בנק הדואר.

הדברים האלו ראויים ליחס מכבד ולמחירים הולמים ושכר הולם. אני פונה לאדוני היו"ר וחברי הוועדה, בבקשה לפנות לאוצר כדי שהשכר והסכמי המסגרת של עובדי הדואר ועובדי בנק הדואר יבואו מהמדינה ולא על חשבון ציבור הלקוחות. תודה.

בוקר טוב אדוני היו"ר. הייתה לי שיחה עם המנכ"ל, קיבלתי את החומר ששלחו בנק הדואר. העניין הזה הוא לא רק לטובת האוכלוסייה המוחלשת, אלא גם לטובת העובדים.

יחד עם זאת, סדר העדיפויות שלנו הוא קרוב ל-120 אלף של אוכלוסייה שמקבלת סיוע מביטוח לאומי. מבחינה הזו בנק הדואר התחשב ולא העלה את העמלות. אבל תוספות אחרות ותשלומים וכו' צריך לבוא ולעזור - - - אנחנו רוצים שהאוכלוסייה תהנה מזה, כי מדובר על אוכלוסיות מוחלשות. מצד שני, גם בנק הדואר יכול לתת לעובדים שלו שכר הולם.

איך הגעתם לטענה שהעלייה קשורה לעובדים?

אני וחברתי דיברנו עם מנכ"ל הדואר, יו"ר הדואר וזה המידע שקיבלנו מהם - - -

העובדים שמשרתים את לקוחות הבנק הם עובדי הדואר. העובדים בסניפים אמנם מטפלים גם בשירותי הדואר, אבל גם בכל לקוחות הבנק. כשמישהו בא לעשות הפקדה או לנהל את החשבון הוא עובד דואר.

אז בנק הדואר מכסה את העלות של העובדים של הדואר?

החברה מתנהלת עם שלוש פעילויות - - -

הבנתי. אותו עובד שיושב, בעצם בנק הדואר מכסה את העלות שלו - - -

הוא חלק - - -

חלק. אבל השאלה אם זה רק חלק - - -

העובד משרת בדואר, בפעילות סחר וגם בפעילות בנק. אז העלויות מועמסות על שלושת התחומים האלו, שאותם העובד משרת.

בתחשיב הכלכלי שאתה עושה למה שהוא משלם, כמה זה מכסה את העלות של העובדים?

בסופו של דבר, אני חושב שהנתונים שלנו כבר מוכרים לכולם. חברת הדואר מתנדנדת מעת לעת בין פלוס קטן למינוס גדול וסה"כ של הפעילויות האלו - - -

בסדר, אבל בנק הדואר לאחרונה, הוא פעם היה מפסיק ועכשיו הוא מרוויח. אז הוא מכסה לכם חלק מההפסדים - - -

אז שוב, הדבר הזה הוא דינמי - - -

זאת הסיבה שאתם גם לא מפרידים את הפעילויות.

הסיבה לכך שלא הפרידו היא לא קשורה כי לא הדואר החליט, אלא השרים או הממשלה החליטו - - -

משום שהוא מכסה את העלויות האלו. זה נוח לכולם.

אם תיתן לי להשלים בבקשה. נעשתה עבודה, והניתוח הראה שההפרדה הזו תעלה את העלויות הכוללות של העסק והתוצאה תהיה שהציבור יצטרך לשלם עלויות. חוסר יעילות גדול יותר וישלם יותר ביוקר.

זה לא מדויק. אתן לך דוגמא: בעיריות הפרידו את תאגידי המים מהעירייה, אבל עדיין הגזברות של העירייה עדיין גובים את התשלומים האלה כשהאדם בא לשלם. אז יש איזושהי עלות שהם גובים, נגיד שליש מההוצאות. אפשר לעשות תמחיר לעניין הזה. זה לא מדויק מה שאתה אומר. קובעים מראש ואז משלמים חלק מהעלות.

כמו שאני רואה את זה, היום בגלל המצב של רשות הדואר אתם מכסים חלק מהוצאות מהעניין הזה של בנק הדואר, ובגלל זה העליתם את העמלות.

אז ברשותך, אם אפשר. דבר ראשון, לא העלנו בשקל את העלויות של העמלות למקבלי הקצבאות, בכך העמקנו סבסוד של מיליוני שקלים שאנחנו נותנים לנושא הזה. דבר שני, התעריפים - - -

אבל גם לפני זה לא היו עמלות בכלל.

אז אני אומר - - - עמלות תמיד היו - - -

עמלה לעניין הזה, לא היה.

לא. יש רשת שלמה של עמלות שהיו. ואכן, בינואר 23' עשינו עדכון מחירים. בעדכון הזה היו מספר מאוד מצומצם של עמלות חדשות, אבל בעיקרון רוב העמלות היו כבר ועדכנו אותם מסיבה מאוד פשוטה. כשאני התחלתי לפני שנה וחצי, לא היה לנו כסף לשלם משכורות. הפכנו את העולם, וזה גם הגיע לוועדה, לא היה לנו כסף לשלם משכורות לעובדי הדואר. אלפי עובדים שמחודש לחודש, לאורך שנים מחכים לראות אם תגיע אליהם המשכורת או לא. זה לא עניין פעוט. לכן נאלצנו לעלות - - -

מה שאמרתי, קראתי את החומר ששלחו. לגבי מספר העובדים, האם אין אפשרות לצמצם? חלק מהאנשים כמו התחילו להשתמש דרך האינטרנט. אולי צמצום עובדים יכול לעזור?

כבר צמצמו. סוגרים הרבה סניפים של בנק הדואר, באופן טבעי זה מצמצם עובדים.

אדוני היו"ר, הייתי רוצה לשמוע נתונים עכשוויים מבנק הדואר.

לפני זה, ווליד רצה לדבר.

תודה רבה יו"ר. אני לא אחזור על המספרים שעופר התייחס אליהם, הוא הציג את הסוגיה. גם אני דיברתי עם דוד, אני מסכים שהשירות הזה הוא שירות נחוץ לאוכלוסיות נחלשות שהפגיעה בהן היא פגיעה קריטית לעיתים.

אני רוצה להתייחס לסוגיית הדואר בכלל. היינו עדים לרפורמה בשירות הדואר במדינה, אכן עשרות ואפילו מאות סניפים ברחבי הארץ נסגרו, גם בישובים הערביים. לעיתים סגירת הסניף הייתה מכה קשה מאוד על האוכלוסייה המקומית.

קשיש בן 80 לא יכול לקחת את עצמו לרכב ולנסוע לסניף דואר רחוק - - -

אבל זה לא קשור לדיון.

אני מנצל את ההזדמנות לדבר על הסוגיה. דיברתי עם דוד גם על זה, העניין הוא שיש סניפים שאינם עולים לרשות הדואר, במקום שהם יושבים בו הם לא משלמים שכירות. אני יודע שחלק מהרשויות מתחייבות לשלם את השכירות של המקום הזה שמשמש את העובדים וגם להשתתף במימון של העובד עצמו. בהרבה מקרים הזכיינים נוטלים - - -

זה לא נושא הדיון. דיברתי עם בנק ישראל, לאור זה שהבנקים סוגרים סניפים, יש חשיבות לבנק הדואר לתת את השירות לאוכלוסיות מחלשות.

יש לנו רעיון והוא שבנק הדואר ישרת את כל הבנקים מבחינת הפעילות שהוא עושה והם יממנו אותו. הבנקים יממנו את בנק הדואר ואת העובדים. כך יהיו יותר סניפים של בנק הדואר במקומות יותר בעייתיים מבחינה סוציו-אקונומית.

אני רוצה להשלים אותך בסוגיה שהעלית על תאגידי המים. בדומה אליהם, גם רשות המים אומרים "לכי להסתדר לבד. אנחנו לא מממנים אותך, לא תומכים בך, לא כלום. אם יהיה צורך, תעלי מחירים." מאז שהיו תאגידים, הדבר הורע הרבה מאוד לאזרחים מהמצב שקדם לו, והאזרחים משלמים הרבה יותר על המים - - -

למה מעלה? עשינו על זה דיון בוועדה לבריאות הציבור, אז אמרו "אנחנו נצטרך לכלכל את עצמנו בעצמנו. אף אחד לא תומך בנו." אם צריך אז מעלים מחירים. זה כנראה מה שקורה אצלם, כי כשיש אוכלוסיות חלשות מאוד, המדינה צריכה להושיט את היד לכיס ולתמוך כדי לא להעלות מחירים לאוכלוסיות האלה.

לפני שאתן למנכ"ל בנק הדואר לדבר, אני רוצה לדעת מה הבקשה שלכם. העליתם סוגיה, מה אתם דורשים?

שלא יעלו את התעריפים.

העלו אותם כבר.

שהמדינה תושיט את היד לכיס ותתמוך בהם כדי לבטל עלויות מחירים למוחלשים.

פרט להפרטה, המדינה תומכת. נותנת להם את הדבר הזה - - -

העלייה האחרונה מינואר, שלא הייתה מעולם. באיזה כסף היא מתבטאת?

אני יכול להתייחס לכל הסוגיות - - -

לא. אני רוצה לדעת מה הם רוצים. מה אתם מבקשים? שלא יעלו יותר? או שלתקופה מסוימת יקפיאו את המחיר? מה הדרישה?

אם מנכ"ל הדואר אומר שהסיבה העיקרית, ואולי היחידה, להעלאות היא בגלל הסכמי המסגרת והשכר. אם זאת באמת הסיבה, אז שהמדינה תכניס את היד לכיס כמו שהיא מוצאת לעשות בעניינים אחרים, פחות דחופים, כדי שהסכמי המסגרת והשכר ההולם של העובדים ישמר אם לא יותר מזה, ולא להעלות את העמלות ובלי התייקרויות. אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

מנכ"ל הדואר, שמעת את הטענות. למה העליתם את המחירים? מה ההכנסות שבנק הדואר הכניס כתוצאה מהעלאות האלו כתוספת? האם אתם יכולים להקפיא את המחירים לתקופת זמן של שנה בערך, והאם אתם יכולים לחזור אחורה?

אתייחס לכל הסוגיות. דבר ראשון- נקודת הפתיחה של הדואר, חברה שנמצאת בקשיים כלכליים במיוחד בעת הזו בעקבות המלחמה, החברה במצב שברירי מאוד מבחינה כלכלית וזו חברה שרק לאחרונה יצאה מסף חדל"פ וממצב שאין כסף לשלם לא למשכורות ולא לספקים.

החברה עובדת כחברה ממשלתית ועסקית. תזרים האשראי שלנו הוא בעבודה מול הבנקים. הממשלה אינה מממנת את פעילות הדואר. העלויות של סך התשומות שלנו, שבעיקר מדובר על עלויות שכר. נכון לפני שנה, העסקנו קצת מעל 5,000 עובדים. נכון להיום אנחנו קצת מתחת ל-4,000 עובדים.

עובדי הדואר בקושי משתכרים למחייתם. סך הגידול בעליות היא כתוצאה מהסכמים שהממשלה חתמה עליהם ולא אנחנו. הסכמי מסגרת, שכר מינימום, קיצור שבוע העבודה, זה תוספת של כ-140 מיליון ש"ח לשנה.

מעבר לזה, אני חושב שכולכם מכירים, יש עלויות ותשומות נוספות שהתייקרו בשנה האחרונה: אנרגיה, שרשראות האספקה הבינ"ל, אנחנו מטיסים בעשרות אחוזים יקר יותר מאשר עד היום. כל העלויות האלו הן לפתחה של דואר ישראל שצריכה להתמודד עם הדבר הזה.

סך תוספת ההכנסות, כתוצאה מהעלויות הספציפיות בתחום בנק הדואר היא כ-20 מיליון ש"ח בשנה. כשהעלויות גדלו פי 6 או 7 מהמספר הזה - - -

אבל יש לך הכנסות גם בלי קשר.

מה זאת אומרת? הגדרתי שהגידול רק בשכר הוא כ-140. יש תשומות נוספות, סך הגידול - - -

זה לגבי כל רשות הדואר, לא לגבי בנק הדואר.

אפרט. בנק הדואר, סדר גודל תוספת ההכנסות הוא בסך של ב-20 מיליון ש"ח. ככה פעלנו מראש, לא העלנו את העמלות למקבלי הקצבאות. ברור שאם לאוכלוסייה הזו לא מעלים, הממוצע הוא שמעלים יותר במקומות אחרים ועדיין, סה"כ זה 20 מיליון ש"ח.

סה"כ העלויות, גם בתחומי הדואר ופרטי הדואר האחרים, הוא כ-50 מיליון ש"ח בשנה אל מול גידול בתשומות של פי 3 או 4 מזה. לכן, מכיוון שהעלייה שעשינו היא מזערית לעומת הגידול בתשומות, והעתיד עדיין לא ברור, אבל וודאי לא הולך להיות של הורדת עלויות.

מתי יהיה לכם קונה?

הקונה אמור להגיע מתישהו בקיץ - - -

הוא לא קונה את בנק הדואר - - -

הוא קונה את הכל, אין הפרדה. הדואר ובנק הדואר פועלים כיחידה אחת. אילולא הדבר הזה, הדואר היה בחדל"פ. שירותי הדואר לא היו מתקיימים. זו המתכונת שבה אנחנו פועלים, מתכונת מחוברת. יותר מזה, גם הקונה מחויב, אגב מאינטרס ציבורי במהלך 5 שנים להפעיל את היחידה הזו כמכלול אחד ולא לעשות את ההפרדה הזו, כדי לוודא שהציבור ימשיך לקבל את השירותים שלו והעובדים ישמרו על הזכויות שלהם בשנים הקרובות.

מתוך האוריינטציה הזו, בוודאי שאנחנו לא יכולים להבטיח הקפאה כי מצבינו עדיין קשה בהיבט הכלכלי, ועדיין נדרשים להתייעלויות נוספות.

אציין הערה שעלתה, מבחינת פיטורי עובדים גזרנו על העובדים גזרות קשות, והם קיבלו אותן. זה לטובת הבראת החברה בשנה וחצי האחרונה, ומעל 1,000 עובדים הלכו הביתה.

זה נושא חמור בפני עצמו.

זה חלק מההבראה שנדרשה. כדי שגם ל-4,000 האחרים תהיה פרנסה ועתיד ולציבור יהיה שירות. זאת תוכנת שסוכמה ביחד עם ההסתדרות, וקיימנו אותה.

משרד התקשורת, אתם נתתם אישור להעלאת העמלות האלו?

אנחנו לא צריכים לתת אישור להעלאת התעריפים. לפי החוק שעלה כאן בוועדה לפני שנה וחצי, התעריף צריך להיות סביר. יחד עם זאת, קבענו עם הוועדה הגנה על מקבלי קצבאות נכות, הבטחת הכנסה ואזרחים וותיקים. אלו זכאים לשיעור הנחה של עד 50%. כמו שאמר המנכ"ל, הם לא העלו את התעריף.

בנוסף, לגבי שירותי הדואר קבענו מספרי תעריפים ללקוחות הפרטיים הקמעוניים שמפוקחים על ידינו, והם עלו כתוצאה מעדכוני מדד ועלייה בשכר, בהתאם למנגנון עדכון שקבוע בתקנות. אז זה נע בין 7% ל-9%, שזאת העלאה של עדכוני מדד ושכר עבודה, כי התשומה העיקרית של הדואר זה שכר עבודה.

דובר על צמצום סניפים, חשוב לציין שאנחנו עדיין נמצאים ב-400 סניפים כיום, פי כמה וכמה מכל הבנקים ביחד.

מבחינת שירותי קופה יש הרבה - - - פריפריה, חברה ערבית, מגזר חרדי, בהם רק אנחנו נמצאים מבחינת סניף שאפשר לעשות בו שירותי קופה, ואנחנו בנגישות מאוד גבוהה לכלל הציבור בכל מקום בארץ. גם לזה יש עלויות.

אני חוזר, כי הרבה פעמים כאילו יש סתירה בין תנאי העסקה הולמים של עובדים, לבין העלויות שמושטות על הציבור. אין סתירה בין שני הדברים. זה הופך לסתירה כאשר המדינה לא שמה את היד מספיק עמוק בכיס. זה שורש הבעיה. לכן אני פונה לוועדה וליו"ר, כדי שהדבר הזה יטפול, ושלא העובדים ולא הציבור יפגעו.

אני רוצה לסכם את הישיבה. מאחר והדואר, כולל בנק הדואר, נמצאים בתהליך הפרטה וחיפוש קונה, והאוצר נותן מעטפת תקציבית עד לשלב המכירה, נראה לנו ראוי שמשרדי האוצר והתקשורת יכנסו לתמונה ויבדקו האם במסגרת המעטפת הזו ניתן לממן חלק מעליית העמלות.

ההמלצה שלנו היא לקחת בחשבון לפחות חלק מהעלייה, נגיד 20 מיליון ש"ח. הרי נאמר שלכל היותר שנה ימצאו קונה. לכן לא נראה לי ראוי שבנק הדואר, שתמיד היה ללא עמלות, פתאום נהיה עם עמלות וגם מעלים אותם.

אני חושב שהסגירה של סניפי בנק הדואר הם לא במקום, כי הם בעיקר נסגרים במקומות קשיי יום ואוכלוסיות חלשות, זה המקום היחידי שלא צריך לסגור. מצד אחד סוגרים בנקים, ומצד שני מתחילים לסגור סניפים של בנק הדואר ולכל האנשים האלה אין מענה. אני חושב שצריך לשנות את המתווה של בנק הדואר.

בנק הדואר ייתן שירותים לכלל הבנקים, ואז אדם שמגיע לבנק הדואר יכול לקבל שירותים של בנק הפועלים, לאומי וכו'. זה ייתן אפשרויות לבנקים לסגור סניפים מצד אחד, ומצד שני הם יממנו את כל העלויות של בנק הדואר באמצעות חלוקה לפי גודל הבנקים.

אני חושב שזה דבר אפשרי. אמרתי את זה לאוצר, לנגיד בנק ישראל. אם זה לא יהיה, נאלץ להגיש הצעת חוק בנושא שתחייב את הבנקים לעשות זאת. זו ההחלטה בשלב הזה.

רק אציין דבר אחד לדייק, לבקשת הוועדה בדיון שהיה פה לפני מעל שנה, המכון למחקר של הכנסת עשה בדיקה לגבי הסוגיה של סגירת סניפים, האם היא יותר בפריפריה או יותר במרכז. המסקנה והנתונים שהוצגו לוועדה היו שאנחנו פחות הצצנו בפריפריה והרבה יותר בערים - - - בשכונת התקווה יש סניף שנותן שירות מצוין והוא פעיל ולא בדרך לשום סגירה.

אני חושבת שבכמה מקומות יש צמצום. במקומות שיש בהם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה, אחת הבעיות שמעלים בקריאות, יש צמצום אז אנשים צריכים לנסוע קילומטר והקהילה שלי רובה לא יודעת לקרוא ולכתוב.

אם יש סוגיה נקודתית אפשר לפנות אלינו ואנחנו נבדוק את זה.

אבל סגרתם הרבה סניפים והבנקים סגרו הרבה סניפים - - - צריך לתת מענה לעניין הזה. רוצים לסגור בגלל הקדמה? בסדר. אבל תפתחו סניף בנק הדואר שייתן שירותים לכולם. צריך לשנות את המתווה ובעצם ליצור מצב שבנק הדואר יהיה בנק של כל הבנקים וייתן שירותים ויחייב את הבנקים בעלויות.

אני לא יכול לבוא בטענות לבנק הדואר על העלאת העמלות, הוא העלה באופן סביר. גם משרד התקשורת אישור את זה. צריך לאפשר להם את זה, ומצד שני צריך לאשר להם מימון חלקי.

אני רוצה להשלים את התמונה לגבי סגירת הסניפים. שר התקשורת ראה את הסיפור הזה, וזה נמצא בהליך שימוע לשנות את הקריטריונים לסגירת סניפים באופן שהיא תעדיף אזורים עם אוכלוסיות יותר נמוכות.

אבל בנק הדואר לא יכול לממן את הסניפים האלו, זאת הבעיה. החלטתם שהוא לא יסגור אף סניף, אוקיי. איך הוא יממן אותם?

הסניפים לא תמיד עולים כסף לדואר.

הרעיון שאני מעלה עכשיו הוא לא רעיון נכון? אני לא מבין מה הבעיה. תשכנעו את בנק ישראל - - - הבנקים מרווחים 20 מיליארד ש"ח בשנה, 300 מיליון מתוך זה שיתנו לעניין הזה. גם ישלמו פחות מס וגם לא - - -

הכל בסדר עם הבנקים היום. החלטנו למקד את סגירת הסניפים באזורים יותר חזקים.

בסדר. אבל אתה יודע שגם בעיר גם צריכים סניפים.

זה שלא העלו לאוכלוסיות מוחלשות שמקבלים קצבה - - - זה מה שסוכם, אני חושבת שזה מצוין ומצד שני גם העניין של - - -

עוד משהו רבותיי? לא. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10.