פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
19/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 55
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 11:23

מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים מפונים – דיון מעקב.

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

דבי ביטון
צבי ידידיה סוכות
לימור סון הר מלך
אלון שוסטר

איתמר בן-ישראל - אגף פנים, תכנון ופיתוח, משרד ראש הממשלה

רפ"ק אורית דנין - ר' חו' עבירות מין, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ מירב שץ - נציגת מ"י בחמ"ל המפונים, המשרד לביטחון לאומי

זוהרה עטיה - ע' ר' חו' אלמ"ב, מדור נפגעי עבירה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא - מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי

ברברה לנג - עו"ס, מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלמ"ב, משרד הבריאות

מלי אורגד - מפקחת ארצית תחום נפגעי/נפגעות תקיפה מינית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיטל ברוך - מנהלת תחום פ"א, תכנון, טיפול והערכה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דניאל רז - ממונה דיני משפחה, הנהלת הסיוע, משרד המשפטים

יעל טל פואה - מנהלת מטה החינוך וההסברה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל

מיה אוברבאום - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל

עדי נעמת - מנהלת תחום שיתוף ילדים ונוער, המועצה לשלום הילד

שרון בריק-דשן - מנכ"לית קולך-פורום נשים דתיות

עינת ברזילי - דוברת, קולך-פורום נשים דתיות

רחל יעקובס - מרכז הסיוע מגן

ירדן גונן - אחות של רומי גונן

ורדה - ראש צוות wellbeing, מטה משפחות החטופים

אסתר בוכשטב - אמו של יגב בוכשטב

דנה תייר - משפחה של יגב בוכשטב

קובי בן עמי - אח של אוהד בן עמי

ענת מימון

דלית אזולאי

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים מפונים

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את הדיון. אני פותחת את הדיון במניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבות ותושבים מפונים, זה לקח אותנו גם לסיפור של המוגנות, אנחנו מדברים על כל סוגי האלימות, אלימות פיזית, אלימות מינית. בדיון הקודם נחשפה תמונה שהיא מטרידה, לצד זאת ראינו שגם אחרי הדיון היו כמה מעצרים, כתבי אישום לדעתי, אנחנו גם נדווח על זה.

כרגע אני מבינה שיש 56,000 מפונים, כשהמטרה שלנו זה לתת את מעטפת ההגנה והביטחון הפיזי, האישי, הנפשי, הרחבה ביותר תוך כדי שהמדינה מעורבת לפני ולפנים, כולל אני יודעת על עבודה שנעשתה, למשל בתחום הילדים. הייתה לי שיחה עם המועצה לשלום הילד, עם ורד, המנכ"לית של המועצה, אני יודעת שעשיתם שולחן עגול וגם נתתם כלים פרקטיים כדי להגן על ילדים, בתוכם ילדות, כדי שהמוגנות תהיה ברמה הכי הכי גבוהה כי הם תחת האחריות שלנו כמדינה.

אבל לפני כן אני רוצה לאפשר לירדן גונן, אחותה של רומי, שנמצאת איתנו, לומר כמה מילים ולאחר מכן לאסתר ואחר כך קובי, כל אחד שיציג את עצמו, בבקשה.

נעים מאוד, אני ירדן גונן, אני אחות של רומי גונן שעדיין 136 יום נמצאת בעזה, מוחזקת על ידי מחבלים. אני חושבת שפעם אחרונה שהייתי בוועדה הזאת הייתה פה מיכל, אחותה הקטנה של נעמה לוי שחטופה, ילדה בת 16, שאחת מבקשותיה היו להציב תמונות של החטופות.

ושמנו.

וממש התרגשתי להגיע לראות היום. זה היה מזמן, אבל עדיין, אני מאוד שמחה לראות שיש כאן, זה צריך להיראות ככה בכל ועדה וכל מליאה בכנסת.

נכון.

הם חלק מאיתנו, הם יכלו להיות אנחנו, הם יכלו להיות הילדים או האחים שלנו ואין סיבה שנתייחס לזה אחרת, אז תודה על זה.

אני מסתכלת פה על אמא שלי, המהממת, ויושבת לידי עומר, אחת החברות הכי טובות של רומי אחותי ומאחוריי ומצדדיי ומלפניי יושבות כל כך הרבה נשים חזקות שהן חזקות בנפש וחזקות בעשייה שלהן והדיון הזה הוא סופר חשוב למוגנות לנשים שנמצאות כרגע בבעיה ובמצוקה ואני כאן בשביל להזכיר את 19 הנשים, מתוכן 14 עדיין בחיים, שמחכות ובמצוקה יום יומית לרמת הדקות והשניות, רק מתוך העובדה שאנחנו אפילו לא יודעים מה קורה איתן ושמי שמחזיק אותן זה מחבלים שלא צריך שהם ייגעו בהן בשביל שהן ירגישו לא בטוחות.

אל תשכחו את זה ואני מקווה מאוד שכל יום אתם פותחים עם עצמכם בחוויה של איך אני הופכת או הופך את העולם הזה למקום יותר טוב, והשאלה השנייה היא איך אני מחזירה או מחזיר את החטופים והחטופות הביתה, כי זה הדבר שצריך להוביל אותנו בכל דבר. הם האנשים שנמצאים עכשיו בבעיה, בשעה הזו ממש. לא ברמה העתידית, לא בעוד שעתיים, עכשיו, ותמיד צריך לתעדף לפי סדר דחיפויות, מה הכי לחוץ, מה הכי מוגבל בזמן.

לפני שאני אסיים את דבריי אני רוצה דקה מזמנכם להקריא את השמות של 100 מתוך 134 חטופים שיש לנו כרגע בעזה, זה 100 שמות של אנשים שאישרו לנו להקריא אותם ולצערי לרשימה הזאת רק הולך ומתווסף זיכרונו לברכה. ארבל יהוד, אריאל קוניו, עידן שתיוי, אלמוג מאיר ז'אן, יצחק איציק אלגרט, ג'ודי ויינשטיין ז"ל, גד חגי ז"ל, הירש גולדברג פולין, אברהם מונדר, כרמל גת, מתן צנגאוקר, אבינתן אור, אלמוג סרוסי, אנדרי קוזולוב, חנניה בלונקה, שלומי זיו, רן רני גווילי ז"ל, רון בנימין, יאיר יעקב ז"ל, אליה כהן, עומר שם טוב, רום ברסלבסקי, עדן ירושלמי, איתן הורן, אורן גולדין ז"ל, איתן אברהם מור, גיא אילוז ז"ל, אוריון הרננדס, דורון שטיינברכר, אוריאל ברוך, גדי מוזס, אילן וייס ז"ל, אלון אהל, אלעד קציר, אורי דנינו, בר אברהם קופרשטיין, יאיר הורן, אלקנה בוחבוט, אוהד בן עמי, אוהד יהלומי, יגב בוכשטב, חמזה אלזיאדנה, לירי אלבג, ירדן ביבס, אביתר דוד, אריאל ביבס, יוסף חיים אוחנה, דוד קוניו, טל חיימי ז"ל, אלכס לובנוב, דניאלה גלבוע, גיא גלבוע דלאל, אור לוי, כפיר ביבס, אלכסנדר סשה טרופנוב, דולב יהוד, מקסים הרקין, שירי ביבס, עודד ליפשיץ, מתן אנגרסט, צחי עידן, נעמה לוי, רומי גונן, מישל ניסנבאום, קית' שמואל סיגל, תמיר הדר ז"ל, עומר ונקרט, אלכסנדר דנציג, אליקים שלמה ליבמן, אורון שאול ז"ל, ביפין ג'ושי, פרחאן אלקאדי, הישאם א-סייד, אברה מנגיסטו, יוסי שרעבי ז"ל, אלי שרעבי, קרינה ארייב, עופר קלדרון, עמית אסתר בוסקילה, הדר גולדין ז"ל, עמרי מירן, שגב כלפון, חיים פרי, עמירם קופר, שגיא דקל חן, איתי סבירסקי ז"ל, יוסף אלזיאדנה, טל שוהם קורנגולד, ליאור רודאייף, נועה ארגמני, עומר נאוטרה, תמיר נמרודי, יורם מצגר, גלי ברמן, זיו ברמן, אגם ברגר, איתי חן, נדב פופלוול, עידן אלכסנדר, ניק בייזר, נמרוד כהן, שלמה אסעד מנצור, שי לוינסון, עוז דניאל.

מתוכם 19 נשים, 14 נשים עוד בחיים. בבקשה, תעשו כל מה שאתם יכולים כדי שאחותי וכל ה-133 אחרים יהיו פה בהקדם האפשרי. תודה.

תודה, ירדן. אסתר בוכשטב.

אני אסתר, אמא של יגב. אני יכולה להגיד שאחרי שירדן קראה את הרשימה הלב שלי מתכווץ עוד יותר ממה שהוא מתכווץ ביום יום. התמונות של האנשים, אני לא יודעת אם כולכם מכירים את האנשים האלה שירדן קראה בשמם, אנחנו כבר מכירים את כולם. אנחנו חלק מהמשפחה הזאת של החטופים וכל שם שירדן קראה אנחנו מכירים אותו, את המשפחה, את המקום ממנו הוא נחטף, את הסיפור שלו, את הקושי שמלווה את המשפחה. זה קורע, זה קשה.

לצערי הרב ב-136 ימים שאנחנו באירוע הזה אנחנו נפרדים, נפרדנו מעוד חטופים שהיו בחיים והם כבר לא בחיים. הסיפור הזה הוא קשה ואני מבקשת מכל אחד שיושב פה שיחשוב איך הוא יכול לעשות מעשה כדי לשנות את התמונה הזאת, שהסיפור הזה לא יהיה סיפור של המשפחות. אנחנו המשפחות נאבקות, אנחנו נאבקים כל יום, כולנו בסיפור הזה, אף אחד מאיתנו לא בחיים הרגילים שלו, כולנו במאבק, אבל אנחנו לא חושבים שהמאבק הזה הוא המאבק שלנו לבד, המאבק הזה הוא של כל המדינה והמדינה צריכה לקחת על המאבק הזה אחריות.

אני תושבת העוטף, אני באה מקיבוץ נירים, הבן שלי נחטף מקיבוץ נירים, מהבית שלו, אני הייתי ביום הזה בנירים. אני חושבת ואני יודעת, אני לא רק חושבת, אני יודעת, ויש פה עוד אנשים מהעוטף, שלא יוכל להיות שיקום לעוטף אם החטופים יהיו מעבר לגדר. זה מעבר לגדר, אנחנו גרים בגבול, אנחנו מכירים את הגבול, אנחנו לא נוכל לחזור לבתים שלנו אם הבנים שלנו, ההורים, הילדים, החברים, אם כל מי שנמצא שם יישאר, אם המדינה לא תיקח אחריות ותמלא את הערך הכי חשוב בעיניי של ערבות הדדית ואחריות לביטחון התושבים.

אני חושבת שהעוטף נמצא בכאוס כל כך גדול, כל מה שקורה עם המפונים, אני לא חושבת שאפשר יהיה לפתור את הסיפור הזה לפני שיחזירו את החטופים הביתה ואני מבקשת מכל מי שיכול שיעשה מעשה כדי לקדם את העסקה שתחזיר אותם, את מי שעוד בחיים כשהוא בחיים, כי הם נמצאים במצבים מאוד מאוד קשים. תודה.

תודה, אסתר. את אמרת: אל תיתנו לזה להיות רק הסיפור שלנו. אולי זה הסיפור הפרטי שלכם, אבל זה הסיפור הלאומי של כולנו. אני אומרת לך, 99% ויותר מעם ישראל איתכם, מחבק אתכם. אני יודעת שעברו ימים לא פשוטים, כולל התחושה שיש איזה סוג של מתקפה, ואני שמעתי גם את הדברים של חיים רובינשטיין, הדובר של מטה המשפחות, אין מקום בשום צורה, בשום דרך, שתרגישו מותקפים או שתרגישו לבד, אנחנו איתכם. ומעבר לכך, כמקבלי ומקבלות ההחלטות, אתם צודקים, מכאן אנחנו צריכים כל הזמן לצאת ולראות מה אנחנו עשינו, כל אחד ואחד, מה שבגלוי ומה שבסתר.

שלום לכולם. לא קל לעלות אחרי מה שהיה פה עכשיו. אני אח של אוהד בן עמי, שכולם יראו, נחטף מקיבוץ בארי, ככה, כמו שאתם רואים, בבוקסר, טישרט קרועה.

תמונה מאוד מפורסמת.

כן, שיצאה מהטלגרם של חמאס. אשתו של אחי, רז, נחטפה איתו גם באותה שבת ארורה. רז חזרה מהשבי אחרי 54 ימים, מבועתת, מבוהלת, מרוסקת, תהליך השיקום של רז עדיין לא החל כי אח שלי לא פה והמשפחה שלנו חצויה כמו משפחות של 134 אנשים.

הוא היה איתה בשבי?

לא, אנחנו לא יודעים עליו כלום, רק אחרי שבועיים קיבלנו אות חיים מהצבא ומאז אין לנו מושג. אנחנו פשוט מרוסקים כמו כל שאר 134 המשפחות. מה שאני רוצה לבקש ממכם בתור חברי כנסת זה בקשה אחת צנועה, ממש צנועה, כל יום שאתם באים למשרד, לישיבות, תחשבו על דבר אחד, מה אתם יכולים לעשות למענם שהם כבר 136 ימים נמצאים בתנאי תופת, לא יודע איך להגדיר את זה אפילו. מעשה אחד שאתם יכולים לעשות, שאתם יכולים לבחור אותו, כדי שיעזור לנו להחזיר אותם הביתה.

בקשר לאיזה עסקה שמתגבשת, אני רוצה מפה להעביר מסר לחברי הכנסת ולשרים, במשפט אחד, שיהיה חד וברור, כי החיים של אחי ושל עוד 134 חטופים, תלויים בהצבעה שלכם, ביד שלכם, באצבע שלכם, כל שר יצביע על עסקה כאילו ילדיו שלו היו בשבי החמאס. זה מה שאני רוצה להגיד. תודה.

תודה רבה. תודה שאתם כאן, תודה שאתם באומץ רב משמיעים את הדברים שלכם ואני רק יכולה לשלוח מכאן חיבוק ולקחת גם את הדברים שאתם אומרים מכאן כמה צעדים קדימה, כל אחד ואחת מאיתנו, כמו שאמרתי.

אני חוזרת במעבר חד לדיון שלנו, מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים מפונים. זה דיון המשך כאשר בפעם הקודמת דיברנו על תלונות, אלימות שקרתה במלונות, כולל נתונים שהמשטרה סיפקה לנו. משרד רוה"מ, גם ביקשתי מכם לכתוב כמה דגשים. אני אתחיל עם המשטרה, עם תמונת מצב שאני מקווה שהיא יותר ברורה. אז דיברנו על הקטגוריות של סעיפי העבירה, יותר קיבלנו תמונת מצב על קרוב משפחה או זיקה של קרוב משפחה וביקשתי לרדת לרזולוציות גם של אדם זר שפגע או מצא קורבנות בתוך המלונות.

אנחנו גם נחשפים לפרסומים, בתוך עמנו אנחנו חיים, פרסומים שהם מאוד מזעזעים, אבל זה דיון חשוב, זה דיון נחוץ, אין דרך אחרת לקיים אותו מעבר כמובן לעבודה של הממשלה שזה בהובלה של משרד רוה"מ והבנה אחר כך גם מנציגי משרד רוה"מ והרווחה מה נעשה בתכלול ובאיזה היקף אתם באמת מבצעים צעדים. גם קודם ציינתי למשל שאפשר לגזור מהמסקנות של ועדה שישבה עם המועצה לשלום הילד ודיברה על מוגנות של ילדים, נתבקשו כמה צעדים, כמו לשים מאבטח בכל מלון. מה קורה עכשיו כשאנחנו רואים שיש מלונות שהופכים להיות תמהיל, של מצד אחד אנשים שבאים לנפוש אל מול מפונים. נתחיל עם המשטרה עם נתונים.

מבחינתנו, מאחר שנדרשנו לנתונים מפורטים, יושבת פה נציגת אגף החקירות.

שהיא מוכרת לכולנו. רק להציג את השם המלא והטייטל בבקשה, לפרוטוקול.

בוקר טוב. קצת קשה. אני מתרגשת, אני חייבת לומר. אורית דנין, מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל, תחום העיסוק שלי זה ראש חוליית עבירות מין.

רפ"ק.

כן. מה שעשינו זה פילחנו נתונים לפי מיקום העבירה, בית מלון.

לא להגיד שמות של בתי מלון, אתם יכולים להגיד מרכז, צפון, להשתדל גם לזה לא להיכנס.

אני לא נכנסת. אני רק רוצה להגיד את הנקודות העיקריות, מאיפה שאבנו את הנתונים. המיקום, בית מלון, לקחנו את הרשויות המפונות כדי לדייק את זה ולקחנו את סל עבירות המין, יצא לנו - - -

רגע, רגע, אז דיברנו גם על זה. אם בוצעה עבירה במקום X והבן אדם במקור משדרות זה לא רלוונטי שהוא במקור משדרות כי בסוף התלונה מוגשת במקום העבירה.

נכון, לקחנו את כל הארץ, בתי מלון, וכדי לדייק בין מי שהוא לא מפונה לבין מי שהוא נופש במלון אז לקחנו את הרשויות המפונות ופילחנו ויצא לנו תשעה תיקי עבירות מין, מהטרדה מינית - - -

לא הצלחתי להבין. מה זה לקחתם? לקחתם את כל השמות של ה-120,000?

לא, רשות. קרית שמונה, שדרות, מיקום, הכתובת הקבועה של אותו בן אדם.

לקחתם תלונות.

לקחנו תיקים, אנחנו מנהלים תיקי חקירה.

לקחתם תיקים מאותן ערים שיש מלונות?

לא, רשמנו מקום ביצוע העבירה, יש מקום ביצוע העבירה, מלון.

יש לכם מלונות.

ואז לקחנו גם את כל הרשויות, כתובת מגורי הקורבן הקבועה, הרשות המפונה, קרית שמונה, שדרות.

אז איך, משטרת ישראל הנכבדה - - -

לא, יש לי תשובות לכל שאלה.

בפעם הקודמת חד משמעית אמרתם: יש לנו – 36 זה היה?

אני אסביר.

תני לי לסיים את השאלה שלי, כי אני שאלתי וקיבלתי תשובה. אמרתם 36 תיקים, תקנו אותי אם אני טועה.

40.

לא, 30 ומשהו, אני זוכרת. אמנם לא עברתי על הפרוטוקול הבוקר, אבל אני זוכרת היטב, כי אני הולכת לישון עם זה. 36 תלונות שאמרת תקיפה מינית עם זיקה משפחתית. אני לא מצליחה להבין לאן נעלמו ה-36 תיקים, ועוד את עכשיו אומרת לי 40. ואת אומרת לי, אורית - - -

לא, אני מדברת רק על עבירות מין שהזיקה - - -

מה זה עבירות מין? זה מה שהיא אמרה בפעם הקודמת.

הדיון הקודם היה עבירות אלימות במשפחה, בואו נדייק, ומה שאני אמרתי - - -

גם וגם. יש לנו פרוטוקול, גם וגם. אני מדויקת, גם וגם ולא הצלחת להביא לי פילוחים.

נתתי כללי כמה תיקי עבירות אלימות בכלל ודייקתי את עבירות אלימות במשפחה, כשאמרתי, לכן אורית כאן, אמרתי שהנתונים שאנחנו הוצאנו זה בתי מלון, בתי הארחה. המשמעות, אמרתי, שייתכן שבנתונים הללו לא בהכרח מדובר במפונה. אורית מאגף החקירות דייקה את הנתונים, וזה מה שהיא ניסתה להסביר, היא נכנסה גם לרשות כדי לוודא שמדובר במפונה. משמע, אם היא לקחה את קרית שמונה, ואנחנו יודעים שזו רשות מפונה באותו מלון, דייקנו שאם אני אמרתי שהיו 30 - - -

טוב, אנחנו נחזור לאורית. אורית, תני לי את כל תמונת המצב, כולל הסברים לנתונים הקודמים, כולל האלמ"ב ובתוך גם פילוחים של עבירות מין של אנשים זרים וגם בתוך המשפחה. אני רוצה תמונת מצב, כמו שאת מכירה אותי, אורית, מלאה. אל תדאגו, כמו שאמרתי, אני לא רוצה יש מאין, אני רוצה לדעת מה תמונת המצב. וכמובן אם יש פה ארגונים שאחר כך יכולים לשפוך אור, אם יש תמונת מצב אחרת, כי כל פעם אנחנו – כי כבר התבלבלנו, כל פעם אומרים לי נתונים אחרים.

עד שמתלוננים לוקח זמן.

לא, זה תלונה קיימת. תלונה זה תלונה.

אני מדברת על תלונות שהגיעו לתיקים שנפתחו במשטרה. יש תשעה תיקים שהקורבן הוא - - -

עבירת מין ושהוא מפונה. גילאים יש לך?

אני יכולה - - -

בסדר, אנחנו אחר כך נקבל אותם.

אני נכנסתי תיק תיק ממש כדי לראות שאני לא מפספסת, אני יכולה להגיד שיש לנו עוד שני תיקים שהחשוד הוא מפונה. יש לנו תיק אחד, וזה תיקים שקשה למצוא, אבל איך אומרים? נקרה בדרכי, רשות שהיא בעצם לא מפונה, זה אנשים שהתפנו, נגיד מאופקים, שזה גם עבירת מין שקרתה, זאת אומרת פה אני כן - - -

אופקים. ואגב המפונים מהצפון, או שזה רק מפוני דרום?

לא, כל המפונים, כל הרשויות המפונות, אבל נגיד אופקים היא לא רשות מפונה, היא רשות מתפנה.

גם אותם פילחתם?

מה שעשיתי ביותר רחב, הוצאתי מהרשימה את רשימת הערים המפונות והוצאתי את כל עבירות המין שיצא לי בבתי מלון. עבירות מין, אני לא מדברת על אלימות במשפחה.

כמה סך הכול עבירות מין יצא לך לפני הדיוק של המפונים?

24. הוצאתי מתוכן כל מי שהוא לא מפונה ולא מתפנה.

כל זה מקרים מחודש אוקטובר?

מ-7 באוקטובר עד ה-7 בפברואר. לא, עד אתמול.

בארבעה החודשים האלה כ-23 תלונות על עבירות מין שבוצעו בתוך המלונות הספציפיים, מתוכם כשאנחנו עושים מיפוי ומתמקדים אנחנו מדברים על תשע תלונות של נפגעים שהם המפונים.

אני מוסיפה את אופקים ואני מוסיפה שניים שהחשוד הוא מפונה.

12 תלונות על עבירות מין. מה העבירות האחרות?

עכשיו אנחנו מדברים על זיקת בן זוג, שזה אלימות במשפחה. אלימות במשפחה יש 24, כשהקורבן הוא בעצם – עשינו את אותו דבר, לקחנו רשויות מפונות, מקום ביצוע העבירה בית מלון/בית הארחה, והזיקה, שזה הרבה יותר פשוט מעבירות מין, בני זוג.

קודם כל כל הכבוד על הפילוח הזה. אנחנו מדברים על 24, לאן נעלמו מתוך ה-24 האלה ה-16 של ה-40?

שהם לא מפונים.

סתם דוגמה, אורח שבא למלון והייתה לו שם עבירה.

יש עוד פילוחים? זיקה משפחתית, היא אמרה לי 60.

זה מה שעשינו הכי מדויק.

אבל היא אמרה לי 60 על זיקה משפחתית, עבירות עם זיקה. מה מצאתם בתוך ה-60? עד עכשיו התקדמנו יפה.

זה כלל התיקים, כלל הזיקות של משפחה.

אז מה קרה עם ה-64? אני מבקשת לדעת.

זה יכול להיות כנראה אח, אחות, בן דוד.

אז אני צריכה לדעת.

אין לי את ה - - -

תרשמי לך, שלפעם הבאה – תקשיבי, אתם נותנים פה נתונים, אנחנו זוכרים אותם בעל פה ואורית כבר מכירה את הוועדה יופי יופי. קיבלתי אז 64 פלוס 40, זה יצא לי 104, אני לא קיבלתי תשובות על כל ה-104. אני רוצה לדעת תמונה ברורה וקוהרנטית, אם כי שוב אני אומרת, חשוב לנו לדעת מה תמונת המצב, אבל יותר חשוב לנו לדעת איך מטפלים בזה.

אני רוצה להמשיך.

יש עוד פילוחים?

פילוחים לא, אבל עוד דברים שעשינו. אני מדברת חקירות. ביקשנו מכל קציני נפגעי עבירה המחוזיים שלנו, שבעה, להיות בקשר. מה שחידדנו פה זה החיבורים, בעצם אותו נפגע עבירה שלא יילך לנו לאיבוד בין החיבורים, כשזה מגיע למשטרה וגם לפני. אז כל קצין נפגעי עבירה נפגש עם העמיתים שלו, רווחה, מי שאחראי על בית המלון, הוא יודע היום למפות לנו.

יש בכל מלון קצין נפגעי עבירה?

לא.

בכל אזור?

בכל מחוז.

אבל יכול להיות שבמחוז יש לו 40 מלונות, 50 מלונות.

הוא יודע להיות בקשר. אני מדברת איתך מבחינת חקירות.

הוא יודע על כל תלונה שהוגשה? ותעני לי באחריות.

הדרישה שלנו כמטה ארצי, אחר כך אני גם אגיד לך שעשינו בקרה וירדנו לאחד המחוזות כדי לבדוק, הם יודעים כל בוקר להסתכל על האירועים שקרו להם בערב לפני.

מי מדווח להם?

תיקי חקירות. הם מסתכלים בזה, הם רואים תיקי חקירות.

איך? זה קופץ להם? נגיד מחוז תל אביב, קופץ להם פתאום כל התלונות של –

כן.

את יכולה לעמוד מאחורי זה? כי אני קצת מכירה את המערכות.

זה נקרא דיווח יומי, הדפ"מ.

אני רוצה להוסיף. אני נמצאת כל בוקר, הסברתי, אני נציגת המשטרה במשל"ט המפונים, למשל"ט המפונים פעמיים ביום, זה היה בתחילת הדרך, יש הערכות מצב.

מה שאמרנו עם מפקדת אלון.

נכון. בהערכות מצב האלה עולה חש"ל או מפקד שהוא מפקד על ה - - -

על האירוע. שהוא שוטר?

לא, הוא נציג של פיקוד העורף. גם ביום שישי האחרון למשל היה לי אירוע, מרימים אליי טלפון: מירב יש אירוע, כך וכך.

מי מרים לך?

הנציג שאחראי על כל המלונות. למשל במחוז דן יש - - -

נציג של מי?

של פיקוד העורף.

אוקיי, אבל איך המשטרה – בסוף אני אגיד לך איך זה עובד, אני רוצה לדעת איך זה עובד בחיים, בא היום, מישהי התלוננה בנתניה, אותו מפקד תחנה רואה שמדובר במפונה, האם הוא יודע לדווח למשל"ט? זו השאלה שלי, פשוט, ואז אתם מקבלים תמונה מלאה.

הפוך. אני מקבלת, אומרים לי: היה אירוע כנראה עם מפונים, אני מתקשרת, אומרת שימו לב, יש לי נציגים - - -

לא, לא טוב, אני אסביר לך גם למה לא טוב. אירועי פגיעה מינית זה ממש לא שכל המלון יודע ואז מתקשרים אלייך ואומרים לך שימי לב. אני מנסה להסביר לך משהו ואת מתעקשת, אני שוב אומר, האם אתם יודעים לקבל את הנתונים? זה לא מעניין אותי איזה קצין, בסוף אני רוצה מישהו שיודע לראות את תמונת המצב ולסמן לי גם מלון שהוא אדום. ואמרתי את זה בפעם הקודמת, יכול להיות מלון שהאווירה והאקלים של האלימות המינית והפיזית הוא זועק, ואם אנחנו לא יודעים לסמן את המקומות האלה ולטפל ב –

אגב, אחרי הדיון הקודם קיבלתי טלפונים ממורות שאומרות לי שהמצב הרבה יותר חמור ממה שאתם חושבים. הייתי משמיעה לכם הקלטות של מורות שמטפלות במפונים שעברו לזמן מה ומה שהן מגלות, גם בעבירות מין וגם בלילות מה שקורה. אני שוב אומרת, אתם תצטרכו לדעת לרדת לרזולוציה של כל מלון שאתם יודעים, יחד עם הרווחה, יחד עם המשטרה. המשל"ט הזה אמור לתת לכם תמונת מצב מלאה.

זה מה שקורה.

אז תסבירי לי איך, כי אני לא מצליחה להבין, את אומרת לי מתקשר מישהו וזהו. יכול להתקשר אלייך נציג העירייה ולהגיד לך: במלון הזה עכשיו הילדים שותים, אבל עבירות מין למשל את לא תוכלי לקבל דיווח.

זה לא שמתקשרים רק אליי, בוודאי ובוודאי שיש את המשטרה המקומית. אם יש עבירה ומתקשרים הם יודעים ליצור קשר. למשטרה המקומית עצמה יש את הנציגים שלהם, את המש"קים - - -

מש"ק קהילתי.

נכון.

לכל מלון יש מש"ק קהילתי?

לכל אזור. אם יש תחנת נתניה ובתחנת נתניה יש 30 מלונות המש"ק מכיר. אני פרסמתי עם תחילת האירוע את כל המלונות בגזרה של כל מחוז, של כל תחנה. הרי המשטרה מחולקת, יש את אגף - - -

אתם נותנים נגיד לנציגי הקהילות את הטלפון של המש"ק? הם יודעים מי המש"ק?

בוודאי. אני אמרתי שבתחילת האירוע אנחנו שמנו קציני משטרה בדימוס, הלבשנו אותם ממש במדים, הכנסנו אותם מלון מלון, יצרנו קשר עם נציגי הקהילה במלון.

שזה יפה.

עם נציגי המלון, הפצנו גם מהמדור נפגעי עבירה את כל רשימת הטלפונים הנדרשים, עשינו פעילויות איתם.

פעילויות גם לנוער יש?

פעילויות לנוער. עשיתי עם הנוער ממש עבודה, שלחתי את קציני המניעה לעשות הרצאות במלונות. היה לי מלון בחדרה שהייתה שם מצוקה עם בני נוער, הושבנו את קציני המניעה, עשו הרצאות. מה שאני מנסה להגיד, יש פה ידיים - - -

אני מקשיבה. עד שאני מקשיבה את רוצה לעצור?

ידיים משולבות שיחדיו - - -

לא, אני בטוחה, אני רואה, אני שומעת שיש פעולות. אני אגיד לכם, לדעתי יכול להיות שלפעמים אם באים עם מצגת מסודרת ואומרים עשינו – למשל עכשיו כשאת מספרת לי על פעילות עם בני נוער, כמובן צריך להיזהר גם לא לעשות להם תהליך עברייניזציה, שהם לא יחשבו שהם עבריינים, זה לא, צריך לבוא איתם מהמקום שהם מגויסים, שיש פה ביחד. בשביל זה יש לכם את הרווחה שיכוונו אתכם ומשרד רוה"מ שאמור להבין כבר מניסיון העבר איך עושים את הדברים האלה בלי שאנחנו בטעות באנו לברך ויוצאים מקללים.

לא, לכן בתחילת האירוע הגדרנו, ממש הגדרנו, שבגלל התהליכים שהם עברו, שהוציאו אותם מהבתים, אמרנו שאנחנו באים ביד רכה. עשינו פעילויות, הוד לא כאן ואני אדבר בשמו, קצינים, עשו להם את ניידת המשאלות, זאת אומרת עשינו משטרה קהילתית יותר.

יפה, נכון, בגלל זה מהתחלה אנחנו מדברים על מש"קים של קהילה. אני חוזרת אלייך להבין מה קרה עם תשע התלונות.

אני רק רוצה להבין, הפעילות הזאת היא רק אחרי שאתם מקבלים איזה שהוא מידע מצטבר על מלון שיש שם, איך היא אמרה את זה? נורות אדומות?

או שזה יזום, בדיוק, או שזו תוכנית לכל המלונות? שזה מאוד מאוד חשוב.

אני אמרתי בגלל זה ליו"רית בפעם הקודמת, יש משל"ט שמתכלל את כל הפעילויות ללא קשר - - -

מי זה? משרד רוה"מ? אני רוצה לראות גאנט פעילות. אני אסביר לכם איך זה עובד, את צודקת. אני שוב לוקחת את הניסיון שלי מאוקראינה, עולי אוקראינה, היו לנו כמעט 50 מלונות, אני אמרתי להם דבר מאוד פשוט, אני רוצה גאנט פעילות של כל מלון, מורות חיילות מה הן עושות עם הילדים, מה המשטרה עושה, כמה פעמים בשבוע. לא לחנוק אותם, אבל גאנט פעילות יש לכם?

כן. יש גאנט מסודר, יום יומי. יש לי אפילו מצגות שנשלחות ברמה היומית שמקיפות את כל הפעילויות של כל משרדי הממשלה בכל ה - - -

מירב, את עו"סית במקצועך?

אני לא עו"סית, יש לי תואר שני בפסיכולוגיה.

כמה עובדים סוציאליים משטרתיים יש לכם בסיפור של המפונים?

עובדים סוציאליים?

כן, כי אז אמרת משהו עם עובדים סוציאליים.

אני אמרתי שיש לנו קציני משטרה שעשינו אותם מש"קים במלונות.

לימור, את קיבלת תשובה מבחינתך?

כן, היא אמרה שזה לא רק – כן.

אוקיי. תיכף אני אתן גם לחברי הכנסת לדבר. אבל, אורית, מה קרה עם התלונות?

התלונות נבדקות, יש חלק שכבר הוגשו לפרקליטות, חלק עדיין בחקירה.

אני רוצה שתיכנסו לעובי הקורה ותראו שאין סחבת בבדיקה.

אנחנו ממש על זה. באמת, עם יד על הלב. אני גם רוצה להגיד שבאלימות במשפחה אנחנו בקשר עם הרווחה וסיכמנו עם הרווחה שאנחנו מדווחים, הרי בכל אלימות במשפחה אנחנו מדווחים לרווחה, אנחנו לא רוצים שייפול בין הכיסאות, שאם זה משפחה שהיא כבר מוכרת בקהילה המקומית שלה ואותה אישה שיהיה לה עם מי לדבר בסופו של דבר. אנחנו מדווחים לרווחה במקום שבו קרה האירוע והרווחה מדווחת לרווחה של הקהילה המפונה. סתם לדוגמה, אם קרה אירוע באילת, אנחנו מדווחים לאילת ואילת מדווחת, אם זה מקרית שמונה או משדרות או – הם מדווחים, כדי ממש לסגור את כל החוליות.

עם טיפול וליווי? זה אחר כך אנחנו נשמע את הרווחה. עבירות מין, כמה נעצרו?

אני לא יודעת להגיד לך ברמת העצורים כמה נעצרו.

תבדקו לי את זה בבקשה.

אין בעיה.

אני אסביר למה, ואני תיכף אעבור למיה אוברבאום ממרכזי הסיוע. תראו סיפור, בא אדם, הטריד מישהי, היא התלוננה עליו והעבירו אותו בית מלון, שמו אותו בבית מלון, נגיד העבירו אותי מ-X לעיר Y. איזה היגיון יש בדבר הזה?

היה לי אירוע כזה בנתניה, אני לא יודעת על איזה אירוע היא מספרת - - -

הוא הלך להטריד אחרות.

לא, לי היה אירוע כזה בנתניה ואני יכולה לומר לכם שאנחנו הרחקנו אותו לגמרי, שום העברה ושום נעליים. אני לא מכירה את האירוע שהיא מדווחת עליו.

אוקיי, אנחנו נבדוק את האירוע הזה. אתם הבנתם מה תמונת המצב שאני רוצה, כולל ה-60 ומשהו שאני לא הבנתי לאן הם הלכו וכולל הקצב של הטיפול ומה קרה עם מעצרים של עברייני מין. לגבי הסיפור של אלמ"ב, אנחנו נחזור לרווחה והרווחה ייתנו לנו תמונת מצב.

חברי הכנסת, לימור סון הר מלך, בבקשה. אתם רוצים לדבר עכשיו או שאתם מעדיפים לשמוע עוד?

באנו להיות פה.

בסדר, לימור, בבקשה, ואז ניתן למטי.

עוד פעם, הנתונים לא מספיק מסודרים, אבל אני מכירה גם ממרכזי הסיוע וגם מהביקורים שלי את כל התופעה הזאת של הניצול הזה של המציאות הזאת לאלימות מינית, לפגיעות מיניות, לניצול מיני, לכל הדברים האלה. אני חושבת שזה משהו שהיינו צריכים לחשוב עליו מראש, לא לחכות לזה שיהיו לנו תלונות, אלא להכניס פנימה סדנאות מוגנות וטיפול למי ש – עוד פעם, יש כאלה שכבר הגיעו פגועים ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים. אני חושבת שכרגע מה שאני מכירה זה שמרכזי הסיוע נכנסים פנימה, עושים את סדנאות מוגנות האלה. אני חושבת שצריך לראות איך אתם עובדים ביחד עם מרכזי הסיוע.

יש לנו צוות, גם עם מרכזי הסיוע, וגם, יש פה את שרית, היא - - -

כן, צריך לראות ששיתוף הפעולה הוא מספיק רחב. יש לכם, מרכזי הסיוע?

לא מספיק.

בשביל זה אנחנו כאן, כדי לדייק, להרחיב, לראות איפה המענים החסרים, ואנחנו נצא מהדיון הזה, המטרה שלנו שיהיה - - -

כן, שיתופי הפעולה. עוד פעם, אנחנו צריכים למקסם את המניעה של הדבר הזה וכמובן לתת איזה שהוא מענה רציני ומשמעותי ושלא יהיו חס וחלילה כאלה שיעברו שם מתחת לרדאר, ייפגעו ואנחנו נפספס את הדבר הזה.

אני רוצה להגיד עוד משהו, חלק מהפגיעות הן לאו דווקא פגיעות במשפחה, אלא לתוך אותם מלונות וכפרי אירוח נכנסים המון מתנדבים בלי אבחנה.

כולל אנשים שעובדים, נכון.

אף אחד לא מסנן, אף אחד לא בודק מה הרקע, מי האיש, מי האדם. כולם כאילו באווירת התנדבות ומאחורי זה מתרחשים אירועים שאנחנו צריכים - - -

ה' ישמור.

שה' ישמור, בדיוק.

זה פרצה קוראת לגנב. אני רוצה קודם כל להודות לך על הדברים החשובים שאמרת, חברת הכנסת לימור, וגם לפרגן לך, באמת, אני יודעת כמה את עוקבת כאן בוועדה ובכלל אחרי הנושאים של מוגנות של נשים וכמה את מקדמת. את יודעת, מדי פעם צריך גם לומר מילת תודה, יישר כוח לך.

תודה רבה.

אני אלך לפי הסדר, חברת הכנסת מטי צרפתי.

תודה רבה, גברתי. בסוף יש עשרות אלפי מפונים, עקורים מבתיהם, 50% נשים, לא יודעת עוד כמה ילדים, 25% ילדים אולי, וחובתנו כמדינה כשאנחנו מפנים אותם לתת להם סביבה מוגנת. סביבה מוגנת גם בסוגיות של מוגנות מינית, אבל גם כשמרגישים לא נוח ומרגישים מוטרדים וזה לא מבשיל לכדי תלונה, זה בסוף איך האווירה. כשנמצאים עשרות אלפים בתוך סיר לחץ, בצפיפות, בלי שגרה, כי אי אפשר לעשות שגרה, ובשוטטות בלילות - - -

שלא לדבר שרבים מהם אחרי טראומה ועברו תופת.

וטראומה ושכול. זו מערכת מאוד מאוד גדולה, כמות העבירות שהגיעו לכדי תלונה, אבל אנחנו יודעים, עד שמישהו מעז לומר משהו, לפחות ממה שאני זוכרת - - -

אין להם פניות, יש כאלה שאין להם פניות נפשית להתמודד, גם עם השכול, גם עם מה שהם עברו, גם הם עקורים מהבית שלהם, עכשיו גם יילכו להתמודד - - -

פנינה, עם יד על הלב, גם כשאנחנו נמצאות בסביבה מוגנת אנחנו חוות, שוב בעבר, כמות ההטרדות לא מגיעות לכדי משטרה ולכן המענים צריכים להיות הרבה יותר הוליסטיים בכל סוגיות החברה, בכל הסוגיות האזרחיות, כולל הנושא של ההטרדות והאלימות שגם מגיעות לכדי – זה מה שמטריד אותי. אני בתחושה שהיעדר תחושת המוגנות הוא הרבה יותר מועצם ביחס למספר התלונות שהגיעו למשטרה ולכן מאוד מאוד חשוב לשמוע את שאר משרדי הממשלה. ומאוד מאוד חשוב בסוף למצוא פתרונות קבע למפונים שהם לא כאלה.

אנחנו נשמע את כולם, כולל משרד ראש הממשלה שבסוף, כמו שאני תמיד אומרת, נדרש פה אומץ לב, כי זו החובה שלנו, להסתכל על התמונה כמו שהיא, לתקן תוך כדי הליכה את מה שצריך לתקן. נאמרים פה על ידי נבחרות הציבור דברים מאוד מאוד חשובים ותיכף אנחנו גם ניתן לחבר הכנסת אלון שוסטר, שהוא בעצמו נציג חשוב של המפונים ותושבי העוטף, וחברת הכנסת דבי לאחר מכן. טוב שאתם איתנו כאן, אני יודעת כמה אתם דואגים למפונים, גם מהעוטף, גם משדרות, טוב שאתם כאן. בבקשה.

אני חושב שמה שאנחנו שומעים כאן, גם אם המספרים הם לא עצומים, זה סיבה נוספת לעשות את הדבר החשוב וזה לסיים באופן אמיתי, מלא ומהיר ככל האפשר את המהלכים הצבאיים והמדיניים כדי שיבשילו התנאים שאותם חברים וחברות מבוגרים וצעירים יחזרו לשגרת החיים, יחזרו לבית שלהם, ובזה אנחנו נוריד את הלחץ המאוד גדול. השהות הזמנית והנורמות שהשתנו והפרוצדורות, השגרות שנפגעו, הן כמובן מוסיפות על המציאות המסויטת.

זאת סיבה נוספת לקרוא לחיזוק המהלכים הקהילתיים. ככלל אצבע, אי אפשר לעשות הכול, אבל אם צריך לעשות שני דברים כדי להחזיר מצב לקדמותו, למעט הפצעים והצלקות שלא יגלידו, זה התחום הביטחוני, תחושת הביטחון והביטחון האמיתי, והחוסן ותחושת המוגנות שמתחדדת כאן. אלה שני הנושאים הגדולים. עוד מגדל בטון, עוד מבנה, עוד צינור, אני מרשה להגיד גם פעולות אחרות בתחום כלכלי וכו', חשובות ככל שתהיינה, לא מגיעות לכדי החשיבות של הנושא הזה שהוא מיד בא אחרי נושא הביטחון.

וזאת סיבה נוספת, ובזה אני מסיים, לומר את מה שאנחנו אומרים ברחבי המשכן הזה כבר במספר ועדות, להקים צוות דמוי תקומה עבור הצפון. הדברים נעשים בצפון אינטואיטיבית על ידי אנשים טובים שעושים את עבודתם, אבל יש צורך בתיאום מערכתי, יש צורך בתקצוב מיוחד ויש צורך שיהיה ארגון שיוודא שכל הדברים החשובים שאמרתם כאן יבוא לידי ביטוי. תודה לכם.

תודה, חבר הכנסת שוסטר, גם על כל פועלך והדאגה והמעקב והפעילות שאתה עושה. אני חושבת שהסולידריות והדגש שאתה נותן גם לתושבי הצפון המפונים שלהם אין את מנהלת תקומה, צריך לפתור את זה כך שבאמת נוכל לסייע גם להם.

חברת הכנסת דבי ביטון, משדרות, ולצערנו גם עקורה מביתה. מאז ה-7 באוקטובר, אם אני לא טועה, את מפונה, את וכל משפחתך.

מה-8 באוקטובר.

בעצם את יכולה ללמד אותנו מה קורה במלונות.

כבוד היושבת ראש, קודם כל תודה על דיון המשך, אנחנו היינו גם בדיון הקודם ובאמת עלו כאן דברים שקצת הטרידו עם הנושא של ההעברה של מטריד. אני שמחה לשמוע שיש פה מהלכים שפחות נחשפנו אליהם בדיון הקודם, ברור שהיה טוב יותר אם היו לנו גם מספרים.

אני יכולה לומר, אולי אני מתנחמת שמרבית תושבי העוטף יחזרו ב-3.3, אני שמעתי ודיברתי עם הורים ומשפחות ודווקא אחת האימהות אמרה לי: יהיה לי שקט, הבת שלי חוזרת הביתה. לא בגלל שאולי היא הוטרדה, אבל אני לא צריכה לומר לכם מה זה ילדים בגיל הטיפש-עשרה, אפשר לראות אותם בלובי, לפעמים הן מסתובבות עם גופיות ויש שם גם מפוני הצפון - - -

שהן יסתובבו עם מה שהן רוצות. אני רוצה שתספרי לי באמת מה קורה.

אני בעד, אבל תחשבי שהם יושבים ועכשיו יש את מפוני העוטף ומפוני הצפון וזה היכרויות חדשות, זה כמו שאתה בתנועת נוער ואפשר לראות איך הם מתקבצים וההורמונים זה לא בדיוק – זה בדיוק העת עכשיו. אז אני מניחה שגם מתפתחות היכרויות ואהבות, שאני מברכת על זה, כי אני חושבת שזה מקסים, עם זאת אנחנו לא יודעים אם חלילה לא קורים דברים מעבר. וכן, יש גם לא מעט אנשים שהם אנשים בודדים שם שכבר שמענו - - -

שמנצלים. שמענו על בחור בן 24 שהלך עם ילדה בת 13 וניצל אותה.

בדיוק. וזה באמת מאוד מאוד מטריד.

מה את שומעת?

אני יכולה לומר לכם שהדבר הראשון שאני עושה כשאני בחדר האוכל, כשאני בלובי, כשאני במעלית, העיניים שלי כל הזמן סורקות אם חלילה אני קולטת משהו. יש אירועים של אלימות כזו מילולית לפעמים בין גבר לאישה או אפילו בין ילד לאמא ואני לא מתביישת לגשת לשם. לשמוע איזה אמא: תאכל כבר או שאני אראה לך מה זה, ללכת אליה ולהגיד לה זו לא הדרך. הייתי עורכת דין בנושאים האלה וזה מאוד קרוב לליבי, אבל אין ספק שאנחנו - - -

מזל שאני לא שכנה שלך.

העורך דין עדיין נשאר בי. עורך דין זה לא עובר, זה נשאר בך. אבל אין ספק שמאוד מאוד חשוב שתהיו שם במלונות, במיוחד אחרי השעות 22:00 ו-23:00, אפשר לראות אותם בכמויות כי כל היום הם ישנים, אם אין להם בתי ספר. וזהו, אני באמת מקווה שהם יחזרו לערים שלהם בשלום ולא נצטרך להתעסק בדבר הזה.

אני ממליצה, דווקא בשל תפקידיה המרובים של חברת הכנסת דבי ביטון, אם את תוכלי להגיש מסמך גם למשרד ראש הממשלה עם המלצות שלך. כמישהי שעסקה בזה כעורכת דין, גם נבחרת ציבור וגם מפונה בעצמך ונמצאת שם והולכת ומסיירת, אולי שווה שתביאי כמה דגשים כדי שייקחו את זה בחשבון. דווקא כמישהי שיודעת שחברי כנסת יכולים לשנות הרבה במדיניות.

אני יכולה לומר לכם שהעצה שלי שבאופן קבוע יהיה שם מין כמו קב"ס של בתי הספר, שיסתובב כל היום, שזאת תהיה המשרה שלו.

אז אנחנו נגיש משהו שאת תגבשי וגם מטעם חברות הכנסת, ואולי נגיש כדי שייקחו את זה בחשבון במהלך התוכניות שלהם.

אני אעשה את זה.

תודה לחברות וחברי הכנסת. אני רוצה לעבור למשרד הרווחה, אלא אם כן יש מישהו מהנוכחים כאן שיכול להביא תמונת מצב אחרת לגבי התלונות ויש לו נתונים שאנחנו – בבקשה, תציגי את עצמך.

תודה, היושבת ראש, ואני באמת שמחה להיות פה שוב. אני חייבת להגיד שאני אישית נמצאת פעמיים בשבוע פחות או יותר במלונות מפונים ומעבירה סדנת מוגנות. בדרך כלל כשאני יושבת בסדנת מוגנות הם מתחילים להגיד שם: יוה, אתה זוכר? זה קרה בקומה 5, בקומה 3, בקומה מינוס 1. הם מעלים מקרים. ממה שאני שומעת הם לא הולכים למשטרה, קודם כל בכלל כל המאפיינים שלנו עכשיו טיפה שונים.

על נוער אנחנו מדברים?

לא, אני עם הורים ועשינו שיתוף פעולה לילדים ונוער.

וההורים עצמם מדווחים לכם בכל פעם שיש סדנה?

בסדנה אני שומעת על כל כך הרבה מקרים והם אומרים: מה, עכשיו נפריע למשטרה עם השטויות שלנו? ואין להם את הכוחות. אני יכולה להגיד לך שאני אישית עצרתי פגיעה, הגעתי למלון והיה שם בן אדם בן 70, הוא לקח שלושה ילדים אתיופים למטה והלך - - -

יוצאי אתיופיה. עולים חדשים שמפונים.

לא, אני חושבת שהם לא עולים חדשים. אבל למה אתה לוקח אותם למטה? ועצרתי את זה במו ידיי.

איפה זה היה?

באחד המלונות בירושלים, אני לא אומרת שמות.

אז הם כן מפונים.

אני עובדת רק עם המפונים.

אני אבוא איתך למלון הזה.

אני עובדת רק אצל מפונים. ואז כשאני גומרת את הסדנה אנחנו מתחילים לעשות טכנית, איפה ילדים נכנסים, איפה אסור, מה הכללים, איך מדברים עם אנשי הצוות. אנחנו ממש מלמדים אותם.

זה ממש ניצול של אוכלוסייה שהיא עוד יותר מוחלשת, שההורים כנראה לא יודעים עברית והרבה מהם זה עולים חדשים.

אני אגיד לך יותר מזה. בשבוע הבא אני נוסעת לצפון כי פנו אלינו מחיל חינוך. חיילות מתוקות ביקשו שנבוא, אני באה לשלושה ימים לעשות סדנאות מוגנות אצל כל המפונים, אני מביאה את הפסיכולוג מהעמותה שיעשה סדנת חוסן, איך לדבר עם ההורים.

רגע, מה קרה באירוע הזה?

עצרנו את זה טכנית.

הוא בא, בן כמה הוא בערך?

70.

לקח אותם לאן?

למינוס 1 לחדר.

אני בהלם.

אני לא בהלם כי אני חיה את זה כל הזמן. אני מתחילה לעשות להם כללים: חברים, אסור לילדים לרדת במינוס 1. אנחנו מסכמים סדנה עם כללים ממש ספציפיים למלון.

ומה, הוא דייר של המלון?

הוא עובד של המלון.

הוא עדיין עובד שם?

הוא לא נעצר כי הוא עוד לא עשה כלום.

אבל לא משנה, מה הוא לוקח אותם למינוס 1?

הוא אמר שהוא מבקש מהם עזרה.

לבקש עזרה, לנצל את הילדים האלה. בסדר.

זה כל הזמן.

בחדר הפרטי שלו העזרה.

הם ירדו לקומה. אז אנחנו ממש עושים כללים.

מה עוד אתם שומעים?

אנחנו כל הזמן נמצאים במקומות האלה. בכל מלון יש, אנשים לא פונים. אני רוצה להגיד באופן כללי, האפיון של הפניות שבאות מאז תחילת המלחמה, זה משהו שהוכח מחקרית, בגלל מלחמות וכאלה הם הרבה יותר באלימות. כל המקרים שמגיעים אלינו עכשיו הרבה יותר באלימות וגם בעיקר פונים אלינו לטיפול, ולא למשטרה. למה? אני חייבת להודות שהמשטרה פועלת מדהים בעבירות מין עכשיו, זה בסדר גמור, עובד הכול, אבל אנשים פחות בעניין לגשת כרגע למשטרה.

אנחנו פה, אנחנו תמיד מעודדים ללכת למשטרה, אנחנו תמיד שם, אבל אני כן חייבת לציין שמאוד מאוד קשה, שאני באה כעמותה קטנה, אני לא מרגישה – כן ניסינו לפנות למשרד החינוך, כן ניסינו לעשות סדר, תביאו אותנו, אנחנו באים בחינם.

את מרגישה שעדיין אין סדר?

חד וחלק. בשבוע הבא אני נוסעת לכמה מלונות בצפון, אני באה בעצמי לדבר שלוש-ארבע פעמים ביום כפול שלושה ימים, אני עושה את כל התיאום מול ילדה בת 20 מחיל חינוך. היא מתאמת מולי, כי אמא שלה מכירה את חברה שלי. ואני ניסיתי לפנות - - -

והיא מה, מורה חיילת שם?

כן. והיא ביקשה. אנחנו מביאים פסיכולוג שלנו שיבוא לדבר ל-175 חיילים של חיל חינוך בצפון. הם רוצים כוח. בשמחה, אנחנו עושים את זה באהבה, אבל אנחנו מרגישים שאין גוף שמארגן את הכול.

אנחנו נזמן אולי לדיון את כל המורות חיילות, תהיה להם קצת בעיה, נראה מה אנחנו עושים, אולי נעשה דיון חסוי כדי שיוכלו לדבר בפתיחות.

לסיכום דבריי אני אגיד, בתור אחת שנמצאת בשטח, הפגיעות עצומות, זה לא קרוב למה ש – עדיין, יגיעו התלונות, צריך כוחות. גם אני אם היו שמים אותי בחדר במלון עם הילדים שלי היה צריך הרבה כוחות, אני מבינה אותם, המציאות הרבה יותר חמורה ממה שמדווחים, ראשית כל, ושנית, אנחנו יודעים שהמלחמה עוד ארוכה. הגיע הזמן לעשות סדר, שיהיה גוף שיארגן את הכול, שהוא יפנה, שאני לא אצטרך לפנות לילדות בנות 20 ולתאם מולן. שיהיה ארגון מסודר. אני ממש מרגישה שאין לי עם מי לדבר.

קחו את הקולות האלה, משל"ט, לא משל"ט, יכולנו לבנות פה מלא מלא מחשבים, אם בסוף זה לא מגיע לרמת בני אדם שמתקשרים ויש סדר זה לא שווה שום דבר. כבר למדנו את הלקח הזה, אני חשבתי.

אנחנו נבוא לעשות את הסדנאות, רק תזמינו אותנו בצורה מסודרת. אנחנו באים בחינם, אנחנו לא מבקשים כלום. תודה רבה.

איתמר בן-ישראל, אגף פנים, תכנון ופיתוח, תרשום בינתיים. אתה בעצם המחליף של - - -

שי.

אנחנו מאגפים אחרים אבל אנחנו לצורך העניין מתואמים.

אתה המחליף של לירית סרפוס?

לא, היא מאגף שכן אחר.

מי עוד מהארגונים?

אני אשמח לתאר. שלום, תודה, כבוד היו"רית. קודם כל אני רוצה להגיד שהבוקר נפתחה שיחה שלי עם פורום רכזות החינוך של מרכזי הסיוע בזה ששאלתי אותן מה קרה בשבועיים האחרונה מאז הוועדה, האם פניתן שוב למרכזים? נכנסות? אחת מהן אומרת: אני רק מרימה טלפון לאשת הקשר ובעצם שעה שלמה מה שאני עושה זה שיחת סיוע, היא בעצם מספרת לי את כל המקרים ומתייעצת מה ניתן לעשות. זאת אומרת אני מצטרפת למה שנאמר כאן, שיש פער בין מה שאנחנו חושבים שקורה כאן ותחושת התכלול לבין מה שקורה בשטח בפועל.

תסבירי לי, הפונקציה אצלכם –

כן, היא בעצם רכזת חינוך, אנחנו מבצעות סדנאות מוגנות.

של מרכזי הסיוע. היא דיברה עם מי?

היא דיברה עם אחת מהפונקציות בבתי המלון שהיא רוצה להציע לה סדנאות מוגנות. היא אומרת לה: אני רוצה להיכנס לעשות סדנאות מוגנות לנוער, להורים, לצוותים, ועוד לפני שהיא אומרת רובינזון קרוזו, היא רק אומרת את המילה היי, אני מממ ממרכז הסיוע והיא מתחילה לגלול בפניה אין ספור סיפורים.

מה שאני רוצה לומר זה שיש אין ספור סיפורים ומרבית הסיפורים, כמו הדינמיקה אגב הרגילה שיש לנו במציאות, לא מגיעים בכלל למשטרה. הרי אנחנו יודעים שיש תת דיווח, סדר גודל של 8%-9% רק מגיעים לדיווח למשטרה ולכן נתוני המשטרה הם בהכרח יהיו נתונים חסרים.

ספק אם 20%, אולי 10% מגיעים לתלונות, צריך לבדוק את זה.

פחות מ-10, לפי מה שאני מכירה, אני חוקרת את זה בדוקטורט. אבל כן חשוב לי להגיד, מרכזי הפינוי הם מיקרוקוסמוס של החברה שלנו, יש אלימות מינית, יש פגיעות מיניות ויש את אותם חסמים כמובן כשהעצימות גדולה יותר. אנחנו כבר מכירים את המאפיינים הייחודיים, אבל יש את החסמים הכלכליים ויש הרבה מאוד עמותות, למשל גם אנחנו באות, מציעות סדנאות.

הפרצות גדולות יותר. חדר ליד חדר ליד חדר, עשרות חדרים, עשרות קומות.

נכון, ואני אוסיף לזה שכמו שיש עברייני מין שמסתובבים בינינו, אז כאשר עברייני המין האלה מסתובבים במרכזי הפינוי –

הם מזהים את זה כפרצה.

בדיוק, הם מזהים את הפרצה, את הפגיעות, וגם הסטינג, המרחב, הסיטואציה מאפשרת את זה ואז היא בעצם מגדילה את פוטנציאל הפגיעה ולכן אלה הסיפורים שאנחנו רואים.

אבל אני כן רוצה להגיד משהו קונסטרוקטיבי, בואו ננסה לראות איך פותרים את זה. כמו שנתנו תקצוב מיוחד לכיתות הכוננות, כיתות הכוננות שלנו אלה ועדות המוגנות ואנחנו צריכים לייצר, זה לא יכול להיות יותר התנדבותי, זה צריך להיות ועדות מוגנות מקצועיות, שהן יודעות, שמתעסקות, שהן רב קהילתיות. כל קהילה היא אחרת, יש לה מאפיינים משלה והיא יודעת לנהל את הדבר הזה. אז כן, גם לתקצב את זה, גם שזה יהיה מנדטורי והצעד הבא אלה האוכלוסיות החוזרות.

בעצם מתחילים תהליכי חזרה ובתהליכי החזרה האלה נוצר מצב, קודם כל, אחת, סיפרו לי הבוקר שיש משפחות שכבר מתפצלות, שההורים נשארים עם הילדים הקטנים והנוער חוזר לבתים או לבתי הספר או להתנדבויות בקיבוצים ובעצם יש איזה שהיא נפרדות ועוד פעם הפיקוח ההורי הולך ופוחת על אותם בני ובנות נוער.

מה הדיווחים שאתם מקבלים? מיה, את מכירה יותר? מאז הדיון הקודם קיבלתם - - -

מאז הדיון הקודם לא התווספו עוד סיפורים קונקרטיים חוץ מסיפורים במרחב האפור, של אותה נערה שפתאום ראו שהיא הולכת עם ההוא, או אותו גבר מבוגר שלוקח ילדים קטנים. זאת אומרת סיפורים מהאזורים האלה שאנחנו רואים שהמרחב שם הוא מרחב לא בטוח. אלה לאו דווקא עבירות מין פר-אקסלנס, אבל זה כן עבירות או פגיעות פוטנציאליות שמתרחשות, אלא אם כן אנחנו נעשה רגע עצירה של הדבר הזה. ואני אגיד עוד דבר, מי מטפל בזה? יש את העו"ס של הקהילה, יש את העו"ס במרכז עצמו, כל אחד מעביר את הטיפול מאחד לשני, אבל אין גורם אחד שמתכלל.

ודבר אחרון, דיברת על משרד רוה"מ, זה המשרד היה אמור מלכתחילה לתכלל את כל האירוע הזה. הייתה ועדה שעסקה במוגנות, ועדה בין מגזרית, ובסופו של דבר לפני כשבועיים יצא מיפוי וולונטרי של איפה יתקיימו סדנאות מוגנות. אנחנו כבר לא שם.

תודה. קולך, פורום נשים דתיות. שרון בריק-דשן, מנכ"לית, בבקשה, או מי שאתן רוצות.

אנחנו העלינו באמת את הנושא הזה שהגיע מתוך צוותי הוראה, אין צורך לחזור על זה.

לא, לא, תחזרו. חשוב מה שאתן מדווחות כארגון שפועל בשטח.

אנחנו עשינו כמה פעילויות במלונות מפונים, פעילויות לנשים, ובמקביל אנחנו בקשר עם חברות שלנו, נשים שהן חברות בקולך, שותפות לדרך, חלקן מורות, חלקן עובדות סוציאליות, חלקן מדריכות בחברה להגנת הטבע, ומה שאנחנו שומעים – וזה דבר שרציתי להגיד למשטרה, המשטרה מביאה נתונים, שזה חשוב שהם יהיו מלאים ומפולחים, כמו שיושבת הראש מבקשת, אבל יש פה פעולות של מניעה שצריך לעשות.

נכון, אמרנו, כי פחות מ-10% בכלל מדווחים ומגיעים למשטרה. דווקא החלק הזה יותר קל לטפל בו עם ה - - -

יותר קל לטפל במה שמדווח. נגיד חברה שלי, דוברת החברה להגנת הטבע, המקבילה שלי, מספרת לי שהן עושות ריצ'ינג אאוט, הן באות למלונות ורואות שם בני נוער שקיבלו סממנים של נוער בסיכון. אנשים שהיו ילדים טובים, שלומדים בבית ספר והולכים לתנועות נוער ויש להם תחביבים והם מנגנים בגיטרה מקבלים סממנים של נוער בסיכון כתוצאה מהתלישות והזמן הדחוס הזה שהם נמצאים שם בפנים וההסתובבות הזאת ללא מטרה. צריך לעשות פעולות מניעתיות.

עוד דבר, מורות שאומרות לנו, מורות שקולטות, כמו שאמרה יושבת הראש, מורות שמקבלות תלמידים והתלמידים מספרים למורות: וואו, המורה, את לא יודעת מה קרה, היו מכות בלובי, איזה קטעים.

היו עבירות מין.

היו עבירות מין. הן מספרות על דברים כאלה. ויש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון, יש פערים בין אוכלוסיית התלמידים לאוכלוסייה הקבועה של התלמידים וזה גם יוצר חיכוכים ואז הם חוזרים עוד יותר מתוסכלים לחדר במלון כי גם בבית הספר הם לא לגמרי משתלבים תמיד. כל הדבר הזה דורש הרבה פעולה של רווחה. חשבנו אפילו על מעגלי אוורור בסוף היום, מעגלי שיתוף כאלה לנוער שיספרו מה עבר עליהם, או פשוט מישהי שהיא אחראית, שיש לה וסט, כמו שבכל מקום עבודה יש אחראית פגיעות מיניות, מישהי עם וסט שיודעים שאפשר לגשת אליה.

ואני רק רוצה למשפט סיום לומר, אחד הביטויים שאנחנו משתמשים בו הרבה לאחרונה זה: הזמן אזל. ככל שעכשיו יש תהליך של חזרה אנחנו מאבדים את הרגע שעוד אפשר לגשת ולעשות את פעולות המניעה מרוכזות וגם עוד לזהות את המקומות שבהם אנחנו שומעים שהיו מקרים של פגיעה והם לא הבשילו לכדי הגשה של תלונות. אני חושבת שלחץ הזמן הוא גדול.

תודה. המועצה לשלום הילד, בבקשה.

כן, תודה על הדיון הקריטי הזה. המנכ"לית של המועצה לשלום הילד מובילה מצד החברה האזרחית את השולחן הרב מגזרי שגם הוזכר פה, לילדים ונוער במלחמה, יחד עם המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים במשרד המשפטים. במסגרת הזאת ובעקבות יוזמה שלנו גובשו המלצות של מוגנות במלונות. ישב צוות חברים שהיו חברים בו גם נציגים מטעם החברה האזרחית וגם ממשלה והם יצרו המלצות ש - - -

מי היה מטעם הממשלה, חוץ ממשרד המשפטים?

מטעם הממשלה אני חושבת שהרווחה - - -

את לא חושבת, הרווחה הייתה.

לא, מלי, את קובעת אם חשוב? אני קובעת.

לא, ההיפך. היא אמרה שהיא חושבת ואני אומרת שהיא אכן הייתה.

לא, היא אומרת שהרווחה אכן הייתה.

רווחה, מי עוד?

אני לא רוצה להטעות, אז אני - - -

חינוך, משרד הבריאות גם היה שם.

משרד הבריאות. חינוך היה?

כן.

בסדר, הגורמים הרלוונטיים.

בדיוק, וזה הוצג כבר בחודש נובמבר בכנסת. השאלה הגדולה היא באמת השאלה של היישום. אנחנו במועצה לשלום הילד יודעים להגיד שהייתה התקדמות, אבל בטח ממה שעלה פה, גם בדיון הקודם, אנחנו מבינים שעדיין זה צריך להדיר שינה מעינינו וקם צוות של יישום ממשלתי, וטוב שהוא קם, ואלה השאלות - - -

עוד צוות? עד שזה יגיע אליהם הם כבר יחזרו הביתה. אני לא מבינה את העניין הזה, עוד צוות ועוד צוות. הבאתם מסקנות, אמרתם יש משל"ט, יש אנשים שצריכים כבר לבצע.

אז אני אומרת, יש את ההמלצות האלה ויש צוות של יישום, אבל באמת הבעיה הגדולה היא מה קורה עם היישום, האם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים דואגים שמתקבלים אישורי העסקה לפי החוק למניעת העסקה לעברייני מין? וגם משפטית, אנחנו העלינו את זה שכל מי שעובד במלון, לא רק מרווחה או מחינוך צריך אישורי העסקה.

דברי איתי פשוט, אני אוהבת מאוד פשוט בוועדה הזאת, לא לדבר גבוהה גבוהה. ישבתם, מה היו ההמלצות? תביאי לי למשל ארבע המלצות, אני רוצה לראות אם זה בוצע.

אז אני מדברת גם לגבי אישורי העסקה.

בוצע.

האם זה נעשה בכל המלונות ומה קורה? זה חנה בייעוץ וחקיקה.

האם בוצע בכל המלונות?

בוצע.

בוצע, שאין עבר פלילי. אגב גם צריך לחכות את כל האישור הזה מהמשטרה על כל הטווח של העבירות. כן, מה עוד? המאבטח בכל בית מלון של מפונים.

האם יש אבטחה באמת בכל בית מלון של מפונים.

יש? אתה תגיע לזה? תרשום.

אני אשאל את השאלות. האם כל מי שעובד עם הילדים הולך עם תג של זיהוי? האם באמת בכל המקומות יש הכשרות?

אבל תג של זיהוי אפשר לזייף. זאת אומרת בסוף בסוף זה צריך להתבסס על אמון, על צוותים שהם מכירים אותם, על כתובות. למשל דיברה שרון שיהיה איזה וסט, לא, צריך שהם יכירו את הבן אדם. ברגע שהם יודעים שיש מורה חיילת שהם מתחברים אליה או עובדת סוציאלית שהם מתחברים אליה, זה לא משנה אם היא תשים וסט או לא, הם יודעים למי לגשת. צריך להיזהר עם התגים. התגים, להיפך, זו פרצה שיכולה להיות מסוכנת.

לכן גם האבטחה היא חשובה כדי להכיר מי הנפשות הפועלות בדרך כלל במלון. בנוסף ההכשרות שעלו פה, גם זאת שאלה, ואנחנו מבינים ממה שעלה פה שלא, האם זה קורה בכל המלונות? אני יכולה להגיד לכם שאצלנו, במרכז הליווי לילדים נפגעי עבירות מין ואלימות, אנחנו ליווינו מקרה של נערה צעירה שבעקבות שיח כזה של מוגנות היא סיפרה על פגיעה חמורה שהתרחשה בבית המלון.

כלפיה?

כלפיה, בטח, ובמלון.

ומה עשיתם עם זה? היא הלכה בסוף למשטרה?

כן, זה מקרה שהיא הלכה למשטרה. זה היה בהתחלה בליווי שלנו ובגלל העוצמה והגיוס הזה - - -

תראו כמה הסדנאות האלה פשוט מציפות ואז הם ניגשים לאיש המקצוע, אם זה רחלי ואם זה עדי ואם זה עינת. באמת, זה מציל.

נכון ולכן זה סופר סופר חשוב.

זה סופר חשוב.

נכון, ממש ככה, רק בזכות אותו שיח. שתי שאלות אחרונות, האם יש מי שמתכלל? כי גם לפי ההמלצות האלה אמור להיות מי שמתכלל בכל מרכז מפונים את הנושא הזה של המוגנות וככל שיש צורך גם שיהיה נאמן.

לא רק, שיהיה מישהו שמתכלל הכול. דיברנו על זה בפעם הקודמת, מנהל, מנהלת עדיף, של המרכז.

נכון. חד משמעית, בכל מרכז ומרכז. ואני מחזירה לשאלה שגם את שאלת בהתחלה, אנחנו יודעים שחלק מהמלונות מתרוקנים ממפונים והיום נכנסים נופשים, איך מנהלים את המצב הזה גם וגם, איך מבטיחים שגם יש סדר יום לילדים במלונות. זה בסוף כרגע העוגן שלהם והבית שלהם בתקופה המורכבת הזאת. אנחנו נשמח כמובן לתשובות.

הערה אחת ברשותך, דיברנו פה על עובדים, מה לגבי מתנדבים?

אנחנו דיברנו גם על זה. זה אותו דבר. למה, למתנדב יש הקלות? ממש לא, זה עוד יותר אפילו מסוכן כי אין שום גוף שאחראי עליו.

טוב, נתחיל עם משרד ראש הממשלה. יש פה את משרד ראש הממשלה, את משרד הרווחה והמשרד לביטחון לאומי ובריאות. בבקשה, משרד ראש הממשלה.

אני ממשרד ראש הממשלה.

התפקיד שלך.

אני מנהל צוות פנים בשלטון מקומי באגף לתכנון ופיתוח במשרד רוה"מ.

שבעצם בתחום הזה על מה אתה אחראי?

לענייננו, שוב אני אגיד, משרד רוה"מ הוא לא מומחה מוגנות וקטונו בתחום הזה, בטח ביחס למשרדים הפרופסיונליים ובטח ביחס לחברה האזרחית, המומחיות שלנו היא עבודה בין-משרדית, היא תכלול, היא לנסות להבין איפה יש את הפערים.

הובלה.

ואת ההובלה.

מי היה בפעם הקודמת?

שי כהאן. הוא מהמערך הממשלתי של משרד רוה"מ לטיפול במלונות, במפונים.

איפה המערך הזה?

אני יכול להסביר על המערך, רק - - -

איפה הם?

אני יכול לדבר גם בשמם, אני מכיר מאוד את הפעילות של המערך.

טוב, אבל בפעם הבאה שיבואו איתך. עם כל הכבוד, על זה הם משולמים.

אם תרצי, יושבת הראש, אני אסביר שנייה על הגלגולים, על מה נעשה לאורך הדרך וכמובן תכוויני אותי בדיוק מה תרצי שאני ארחיב בו. אז אני אגיד, כבר בחודש אוקטובר התחילה הפעילות של השולחן הבין מגזרי בהובלה של משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים בנושא של מוגנות ילדים ונוער במתקני המפונים. לאחר מספר מפגשים וגיבוש של המלצות - - -

כשאתה אומר מוגנות זה כולל בתוך זה מוגנות של נשים?

מוגנות של קטינים.

לא, אני רוצה שתתייחס - - -

ילדים ונוער.

אבל אני רוצה על כלל התמונה, כי גם נשים יכול להיות – אנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה.

אני יודע. השולחן העגול הוציא תחת ידיו מסמך של המלצות, זה טוב ויפה, כלומר זה מאוד מאוד חשוב וגם יש שם קולות מהשטח, כלומר אנשים שעושים את זה בשטח, החברה האזרחית וגם כמובן המשרדים הפרופסיונליים כמו משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, והוקם צוות, ההמלצות הוגשו לפורום מנכ"לים בראשות מנכ"ל רוה"מ והוחלט לקחת את ההמלצות ולהגיד אוקיי, עכשיו בפרקטיקה, איך כל אחת מההמלצות האלה הולכת להיראות.

שזה בעצם אותה ועדה שהוועד לשלום הילד - - -

כן, בדיוק, מה שדיברתי עליו.

יש את צוות השולחן העגול הבין-משרדי, שהמטרה שלו היא לא עכשיו לייצר את ההנחיות.

כן, הבנתי, גם הייתה לי אתמול שיחה על זה עם ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד.

בצוות המשימה הבין-משרדי נמצאים בעיקר נציגי ממשלה שהמטרה שלהם זה לקחת את ההמלצות האלה ולהגיד אוקיי, בפרקטיקה מי אחראי על זה.

דרגות? דרגת סמנכ"ל?

היו"רית הייתה סמנכ"לית המשרד לביטחון לאומי שקיבל על עצמו, המשרד הסכים לקבל על עצמו את ההובלה של הצוות הזה בשיתוף כמובן עם רוה"מ ועם משפטים, אבל הרבה מהפעילות נמצאת תחת ביטחון לאומי.

אוקיי. אז בוא נשמע מה היו ההמלצות ומה יושם.

בכל מה שקשור להסדרה של זיהוי הגורמים שנמצאים בבתי המלון וגם הסיפור של וידוא אישור העסקה של עובדים ושל מתנדבים. זו הייתה ההנחיה הראשונה שכבר יצאה, גם בפורום מנכ"לים הצגנו את זה וזו גם הנחיה שיצאה למשרדים, על סטנדרט לזיהוי מסוים של עובדי הממשלה במלונות, כלומר שיהיה אפשר לזהות שמדובר בנציג ממשלה. שוב, ככל שעובר הזמן המציאות משתנה, אין דין נובמבר כדין ינואר.

אנחנו לא נדבר על מציאות משתנה, אנחנו מדברים כרגע על המציאות. אז נתתם הנחיה שצריך להזדהות ואישורי העסקה, מי מבצע את זה?

המשרדים. כלומר משרד החינוך - - -

המשרדים.

לא, לא לענות לי במקומו, תודה. אני יודעת, בסוף המשרד יכול לרצות מה שהוא רוצה, אם אין במלון מי שאחראי על כל הדברים האלה זה נופל בין הכיסאות. מי אמור להיות אחראי? הנציג של העירייה שהוא מגדיל ראש או הנציג של - - - או שגם עליהם יש עומס? אם לא יהיה פה סדר, אז הדברים אלה, אתם יכולים להנחות ולהנחות. הרי אנחנו יודעים מה הבעיה העיקרית של מדיניות, זה להוריד את זה מלמעלה למטה ולדאוג שזה מתחבר.

נכון. אני אענה על הנושא הזה של האקלים. מדובר בסוף בסוגיה שהיא, בניגוד לתלונות במשטרה, שזה כן או לא, והמספרים מדברים בשם עצמם, היא תופעה מהעולמות המורכבים, הרכים, האפורים נאמר כאן, כלומר אחד האתגרים באירוע הזה זה לוודא שלנו כממשלה או לנו כגופים ציבוריים שזה קורה, שיש לנו מספיק סנסורים בשטח.

קח דוגמה בבקשה מלון, מי אמור לדעת? את רוצה את לתת לי את התשובה, נציגת הבט"פ?

יחד עם איתמר ועורכת הדין מיכל גולד, המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, אנחנו מובילים את צוות היישום הבין-משרדי. גם להמלצות שעלו בשולחן הרב מגזרי שדובר עליו רבות וגם נושאים נוספים שראינו לנכון לעורר ולחדד בתוך בתי המלון. הסוגיה הזו של מי מתכלל ומי רואה ומי הסנסור שלנו בשטח היא באמת סוגיה מאוד מורכבת שאנחנו עדיין מתמודדים איתה, בחלק מהמקומות בהצלחה, בחלק מהמקומות פחות, אנחנו מודעים לזה ואנחנו כל הזמן עובדים על זה.

בואו נעצור פה. משרד רוה"מ, אנחנו ארבעה חודשים ויותר מאז פרוץ המלחמה והאסון שפקד אותנו ופקד את האנשים האלה והם עקורים מבתיהם, סנסורים בשטח ונציגים בשטח, זה כל כך פתיר, אתם חייבים להגיש פה ואתם צריכים להעלות את זה כלפי מעלה, צריך שיהיה מתכלל/מתכללת בכל בית מלון. זה מה שעשינו למשל עם אוקראינה, אני לא הייתי מוכנה לעבוד מול מלא גורמים שבאים, מתנדבים של תנועות הנוער, מורות חיילות שביקשתי שייכנסו, נציגים של פיקוד העורף, נציגים של עוד ועוד, רווחה שהגיעו, אבל אם אין מישהו שהוא בסוף לוקח את האחריות במלון אנחנו בבעיה.

הציפייה שזה ייעשה בהתנדבות על ידי נציגי הקהילה היא לא בסדר. וזה לא עולה הרבה כסף. תיקחו תקנים, עד המלון האחרון אתם חייבים שיהיה מתכללת שהיא אחראית לראות שהכול דופק, שגאנט הפעילות שלכם בכל מלון דופק. ואחר כך, גם העברת המסרים שלכם והמדיניות, היא לא מול מיליון גורמים, היא מול 100 אנשים שאתם תצטרכו להעלות לזום ולהסביר להם: הייתה ישיבה, החלטנו שיהיו הכשרות של מרכזי הסיוע, וואט אבר. הדבר הזה, לא משנה כמה תקציב תשימו, אם זה לא יתוכלל כמו שצריך ולא תהיה לכם כתובת, שבסוף רחל תצטרך לחפש את החיילת שהיא תיתן לה את התשובות וכאילו אנחנו מפילים את הכול על הצבא. זה לא נכון.

אני חושבת שמפה אתם חייבים לקחת את זה, כי אתם עושים, אני שומעת, עושים עבודה במשטרה וברווחה בוודאות, אני בטוחה שיש עבודה, בכל מלון שהייתי הרווחה היו הראשונים, בתחילת הדרך, ואני בטוחה שגם הבט"פ רוצה שזה יובל כמו שצריך, אבל תדאגו. יש לכם מספיק כוח לעשות את זה כי אתם הפונקציות שהממשלה נתנה לכם את האחריות. בסוף תדאגו שזה יקרה, כי גם האנשים של העיריות הקולטות מתעייפים, וגם הנציגים של הקהילות, חלק עוזבים. דווקא עכשיו זה מתחיל להתרופף ועדיין יש לכם עשרות אלפים שאתם חייבים לדעת מה קורה שם.

אז אם יותר לי, רק כדי להשלים את תמונת המצב, באמת בהתחלה היו נציגים של פיקוד העורף, היה חש"ל בכל מלון והיה באמת יותר קל לארגן את המנגנון הזה, להעביר הנחיות, לוודא שהן מבוצעות, שיהיה פיבוט אחד מרכזי בכל בית מלון וציר אחד שדרכו עובדים. היום הנושא הזה קצת יותר מאתגר, עם זאת הרשויות הקולטות והרשויות המפונות, יש להם נציגים בכל בית מלון, נציגי רווחה, נציגי חינוך, נציגי קהילה מהרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי, בכל בית מלון יש צוות שפועל. שוב, זה מנגנון של שיתופי פעולה, יש מקומות שבהם הוא עובד מצוין, יש מקומות שבהם צריך לחזק אותו.

לא, תלוי באיזה תדירות מתחלפים האנשים. צריך לנסות לשמור על רצף של אותו עובד סוציאלי, וזה נכון לכל הגורמים, אותו מש"ק קהילתי, כי אם זה מתחלף כל הזמן אין ביטחון.

נכון. אז היום כבר יש פחות ופחות תחלופה. באמת בחודשים הראשונים התחלופה הייתה מאוד גבוהה וגם הנוכחות של מתנדבים הייתה מאוד גבוהה, מתחלפים, באים והולכים, היום זה כבר לא קיים, היום יש צוות קבוע שעובד בבתי המלון ועליהם יש גם את המנהלים האזוריים מטעם המערך הממשלתי לטיפול במפונים. המנהלים האזוריים הללו הם הציר שאנחנו יכולים לעבוד דרכו, הם מכירים את בתי המלון, הם מכירים את הצוותים המקצועיים שעובדים בבתי המלון והם יכולים להיות סיוע.

105 בתמונה?

כן, גם 105 וגם הרשות לביטחון קהילתי במשרד שלנו.

עם משהו ייעודי לילדים האלה?

יש כמה וכמה דברים שאנחנו עושים, גם ברמת המשרד וגם כצוות בין-משרדי. בתוך המשרד יש את הרשות לביטחון קהילתי שמפעילה באופן שוטף, ברגיל, בשגרה, צוותי מוגנות, סיירות הורים, פעילויות של מניעה, בעיקר מניעה של אלימות ושימוש בסמים ואלכוהול, והרשות ממשיכה לפעול גם בתוך בתי המלון וקהילות המפונים.

יש לכם תוכנית כתובה?

יש תוכנית כתובה, אבל אני חייבת להגיד שבגלל הנסיבות שמשתנות כל הזמן אנחנו גם משנים את הפעילות שלנו.

אז תמקדו את התוכנית, תעדכנו אותה.

אנחנו מתאימים אותה למציאות בשטח.

אני רוצה לראות את התוכנית הכתובה, זה אמור להיות משרד ראש הממשלה. אני רוצה לחזור, בבקשה, למשרד ראש הממשלה. איתמר, תמשיך.

אני אמשיך את הנקודות של שרית בעניין העבודה של הרשות לביטחון קהילתי, של משרד הרווחה מול הקהילה עצמה, אותן סדנאות מוגנות, סיירות הורים, מה שנקרא מתן כלים לקהילה שנתקלת במצב חדש וקטסטרופלי מבחינתה.

אני כן אגיד שלגבי ההכשרות של נציגי הממשלה, שוב כסנסורים, כלומר אנשים שנמצאים עכשיו במלונות, הייתה סטנדרטיזציה בין היתר כהמלצה של השולחן הבין מגזרי, לעשות סטנדרט אחד של איך נראות ההכשרות של רווחה ושל חינוך ושל בריאות, כמובן כל אחד והדגשים שלו, אבל שיהיה את הדברים המשותפים. מספר הכשרות גם לשומרי סף, כלומר לאנשים שנמצאים בבתי המלון, צוות המלון או אנשים שגם אם הם לא נציגי חינוך, בריאות ורווחה, שעדיין ערים לתופעות שקורות ויכולים - - -

כמה הכשרות היו לנו עד עכשיו?

ההכשרות לאנשי המקצוע במשרדים היו באופן גורף בכל המשרדים - - -

לא למשרדים, לאלה שנמצאים במלונות.

יש לפעמים עובדים סוציאליים שבהכשרה שלהם הם לא יודעים לפעול במצבים, גם לזהות וגם לפעול במצבים של מוגנות, אז הועברה להם הכשרה כדי שהם יידעו לזהות את זה.

לא, שנייה. כמה הכשרות למשל פר מלון עבר?

ההכשרות לא היו פר מלון, ההכשרות היו רוחביות.

זו בעיה.

תבדילי, יש כמה קהלי יעד להכשרות הללו. אנשי המקצוע במשרדים, עובדים סוציאליים, מנהלי קהילות, אנשי חינוך, אנשי בריאות, כל האנשים שאנחנו יודעים שהם גורמי המקצוע שלנו מטעם המשרדים, לפעמים הם עובדים דרך הרשויות המקומיות ועובדים בבתי המלון, קיבלו הכשרות.

את מדברת איתי על דרג ניהולי.

לא דרג ניהולי, מי שעובד בשטח, קיבלו הכשרות מהמשרדים, איזה שהיא הכשרה אחת רוחבית בהחלטה משותפת, מרובעת, של משרד הבריאות, רווחה, חינוך ואנחנו.

כל משרד עושה לצוות שלו?

כל משרד עשה לאנשים שלו, אבל בהתאם לבסיס שנקבע במשותף. כלומר וידאנו שכל אנשי המקצוע קיבלו הכשרה אחת אחודה, ברורה, מוסכמת על כל אנשי המקצוע.

לגבי מוגנות ומאבק באלימות.

זה הדבר הראשון שנעשה. קהל היעד השני שלנו הוא שומרי הסף, אנחנו קוראים להם בעלי התפקידים שנמצאים בבית המלון באופן קבוע, אנשי המלון. בהתחלה, אני מודה, היה לנו קצת קושי להיכנס לשם, הם גם היו קצת בכאוס ובעבודה סביב השעון, פחות היו פנויים לקשב לדבר הזה, התבצעו שתי הכשרות רוחביות, הן היו פתוחות, וובינריות, באופן מקוון, כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להצטרף. היו כמה עשרות שהצטרפו. אנחנו עכשיו מעבים את המערך הזה, אנחנו רוצים להביא הרבה יותר הכשרות לשומרי הסף האלה מתוך ההבנה שבסוף הם האנשים רואים ביום יום, הם האנשים שהקהילה כבר מכירה אותם, זה יכול להיות מלצרים, זה יכול להיות אנשי שירות שונים.

מה הם עוברים בהכשרה?

איך לזהות מצבי סיכון, איך לזהות כל מיני סיטואציות שיכולות להעלות שאלות, כמו - - -

למשל אם זה לא היה בזום - - -

ומה הם אמורים לעשות עם זה.

אם זה היה לכם מתכלל אז הוא היה מוצא ערב לכל הצוות של המלון, הוא היה מוצא כמה ערבים, גם לעובדים של המשרדים שמגיעים. אני מבינה שאתם עושים כמה שאתם יכולים בהתאם למה שיש, שזה גם חשוב, מאוד מאוד חשוב, אני גם מקווה שיש לך מעקב האם הרוב עבר, כמה עברו. יש לך מספרים?

כן. בעניין הזה אנחנו גם ביקשנו וקיבלנו את שיתוף הפעולה של משרד התיירות שעובד עם התאחדות בתי המלון ועם בתי המלון שהתקשרו איתם בחוזים כדי שהם יסייעו לנו לגייס את העובדים של בתי המלון להגיע להכשרות.

נכון, כי יכולים להגיד לכם - - -

הם לא חייבים.

אם כי הם מרוויחים, אז שיהיו חייבים.

אני חושבת שיש נכונות של כל הגורמים הרלוונטיים. קהל היעד הנוסף זה ההורים ובני הנוער.

עשיתם?

עשינו. אני חייבת לומר שבהתחלה היה קשה מאוד.

לכמה?

רגע, היה קושי מאוד גדול להגיע, היו לא מעט הכשרות שקבענו ופשוט אף אחד לא הגיע.

בזום?

לא, בבתי המלון עצמם.

פרטני למלון ספציפי?

פרטני למלון ספציפי.

שזה עשיתם באמצעות מי?

באמצעותנו, כוחות פנימיים שלנו.

כמה? מספרים. בכמה מלונות הייתם?

אנשי 105, המטה להגנה על ילדים ברשת.

אני שואלת אותך שאלה, בכמה מלונות הייתם?

בכמה עשרות, אני לא יודעת להגיד לך בדיוק, אבל אני יכולה לברר.

אני רוצה לדעת כמה עשרות. ואז מה בעצם עשיתם איתם?

הרשות לביטחון קהילתי פועלת באופן קבוע בבתי המלון. כמו עובד סוציאלי שנמצא בבית מלון באופן קבוע גם הרשות לביטחון קהילתי פועלת באמצעות האנשים שלנו בשטח במלונות באופן קבוע. אז יש מלונות - - -

לא יודעת, לא ראיתי אתכם. ראיתי את משרד הרווחה וראיתי קצת גורמי בריאות. זה היה ממש בחודש הראשון שבאופן אינטנסיבי עשינו סיורים, יכול להיות שמאז דברים השתנו.

הגדילו את התקציב.

כן, גם הגדלנו תקציב וייחדנו תקציב לפעילות סביב קהילות המפונים.

אוקיי, אז כמה היענות הייתה בסוף של ההורים?

עכשיו זה כבר הולך וגדל, עכשיו יש כבר יותר מסוגלות, יש יותר פניות, יש יותר הורים, מוקמות סיירות הורים, מוקמות מחדש ועדות מוגנות וזה עכשיו הולך ועולה. גם המספר המצומצם של המפונים וגם השגרה שבסוף נכנסו אליה והיציאה מהמצוקה הראשונית ומהבלבול וזה יוצר יותר ויותר פניות ויש היום מספרים הולכים וגדלים, גם של סיירות הורים, גם של הדרכות וסדנאות וגם של ועדות מוגנות. אין לי מספרים, אבל אני יכולה לברר ולחזור עם המידע הזה.

בעצם התורה שעל פיה את עובדת זה הוועדה הספציפית שהייתה? מה התוכנית שמנחה אותך? זה מאוד מעניין אותי.

לקחנו את מסמך ההמלצות, נסמכנו עליו אבל הוספנו לו בהתאם לדברים שעלו מהשטח, מאנשי המקצוע שלנו, מסיורים שאנחנו עשינו, משיחות שעשינו עם גורמי מקצוע.

עשיתם שיחות עם מרכזי הסיוע?

גם איתם בשולחן העגול.

מרכזי הסיוע, אתם ישבתם איתם? יש להם פה תוכנית אופרטיבית.

לא, במסגרת השולחן הרב מגזרי.

היינו בחלק מהשולחנות, אבל לא ישבו איתנו מעולם ברמה המקצועית על אף שהצענו את עזרתנו ואת הליווי שלנו והתמיכה.

שרית, צניעות זה בעיניי תכונה קשה, אבל היא תכונה שיכולה להוביל לנפלאות, למה? כי אם אנחנו נהיה צנועים מול אלה שעושים את זה יום יום אנחנו נגלה שיטות עבודה מופלאות שגורמות לילדים להיפתח, לנשים להיפתח, ושיהפכו להיות תורת עבודה אולי יותר טובה ממה שאנחנו הרבה פעמים מגישים כמקבלי החלטות. חס וחלילה, מבלי לזלזל בפן המקצועי שלכם. אני מבקשת ממך לשבת, תנו להם הצצה, לא יקרה כלום - - -

להיפך, בשמחה רבה.

הצצה לתוכנית, תנו להם ללטש איתכם את התוכנית. גם אתם תגלו צניעות, אם אין מה לתקן אל תתקנו. אני מבקשת, תכניסו אותם יותר לתמונה, קחו כלים, כי רוב הפניות הרבה פעמים מגיעות אליהם, אליהן, ולא סתם, כי הם כנראה עושים משהו נכון.

בשמחה רבה. חלק מהמיפוי הזה שדיברו עליו קודם, שיצא מיפוי שירותים, זה מתוך הרצון לדעת מי הגורמים שעובדים בשטח ועם מי אפשר להתייעץ מכיוון שהבנו שיש הרבה מאוד גורמים שעובדים בשטח ואנחנו לא מספיק מכירים אותם ולכן יצא המיפוי הזה וזה בהחלט כוונה שלנו. אנחנו לגמרי פתוחים לשיח, בסוף המטרה היא משותפת של כולנו.

מרכזי הסיוע, רציתם לומר משהו.

אני רוצה לומר שכבר בנובמבר, בוועדה הבין מגזרית, אמרנו שצריך לערוך מיפוי, המיפוי יצא לפני כשבועיים והמיפוי הוא מיפוי וולונטרי, הוא נשלח לאנשים, בואו תמלאו האם בוצעו או ביצעתם סדנאות מוגנות וזה לא מיפוי רציני.

למי, לאנשים? להורים?

גם אלינו זה נשלח.

אני לא מצליחה להבין, לא מבינה את הטענה שלך.

הטענה היא שמיפוי, צריך להרים טלפונים לכל אחד מבתי המלון, או למתכללים, לשאול - - -

אין מתכללים, מה לא ברור? אם היה היינו במצב טוב.

נכון, אבל יש גורמים שאיתם הם בקשר במלונות. אז לפנות לגורמים אלה, לשאול האם בוצעו סדנאות מוגנות, מה הבעיות, לעשות מיפוי כמו שצריך ולא להפנות שאלון שהוא שאלון וולונטרי לחלוטין שלאף אחד בכלל אין כוח לפתוח ולמלא אותו ולהעניק להם ידע באופן הזה. זה לא מיפוי רציני. ואני חושבת גם שזה לקח לפחות חודשיים וחצי עד שבכלל יצא המיפוי הזה זה גם אומר דרשני.

תודה. משרד רוה"מ, חזרתי אליך.

אני יכול לדבר על הדברים שקורים עכשיו.

לא, אני אמקד אותך, שלא תלך לאיבוד. יש לכם אחראים על הדבר הזה שנקרא מפונים במשרד רוה"מ.

נכון.

כמה מונה הצוות הזה?

יש לנו משהו כמו 14 מנהלי אזור ותחתיהם כ-120-100 נציגים שנעים במלונות.

הייתם לוקחים את ה-120 ושמים אותם מתכלל מלון. אני לא מבינה את ההיגיון.

לצערנו זה לא היקף מספיק. אני אגיד שכל המערך הזה הוא בסופו של דבר עובדי מדינה שהתנדבו למערך הזה, כלומר הם עובדים שהם היום - - -

כמה מלונות יש לכם?

360 בערך.

אני חושבת שצריך על כל מלון, אבל אפילו אחד על שניים.

בחלק מהאזורים יש נציג קבוע, באזורים נגיד כמו בתל אביב שיש למעלה מ-100 מלונות אין לנו שם 100 נציגי ממשלה. שוב, נציג ממשלה זה סוגיה שהתמודדנו איתה - - -

בוא, אני חשבון יודעת, אם אתה אומר שיש לך 120 שהם מתחתיהם ויש לך 300 מלונות, אז פר בן אדם יש לו בסך שניים-שלושה מלונות. נו באמת.

לא, יש גם מלונות שיש מעט מאוד מפונים כבר.

לא רלוונטי, אני לא מדברת על המצב הזה. יש לנו 56,000 מפונים. אני בסך הכול רוצה לומר, איך שאני מסתכלת על זה, אנחנו כל פעם ממציאים את הגלגל מחדש וזה חבל. אולי גם אני לוקחת על עצמי את האחריות, למרות שניסיתי להרים טלפונים ואני לא אגיד לאיזה פונקציות, ואמרתי להם: יש לכם תוכנית חירום כבר כתובה על איך קולטים פליטים בלי כלום. פליטים שבאים רק עם הבגדים על עצמם, לא יודעים את השפה, כולל אירועים של סרסורים שהגיעו לפתחי מלונות באותה תקופה כדי לנצל נשים, שזה היה חמור ביותר, כולל כל הגורמים, ואיך מתפעלים את הדבר הזה.

אני חושבת שעוד לא מאוחר, עד המלון האחרון אתם צריכים לדעת לתפעל את הדבר הזה. אחת, קצת יותר להיות ברורים מי הפונקציות הרלוונטיות על כל מלון כדי שיהיה לכם פורום שמצליח להוריד את המדיניות בצורה טיפה יותר מדויקת ומחוברת לשטח, שתיים, התוכניות, אני רואה שכן בוצעו כמה מהלכים שהם חשובים, כמו למשל התוכנית עם משרד המשפטים והמגזר השלישי לעניין מוגנות ילדים. ופה זו גם ההזדמנות שלי להודות לחברי חבר הכנסת אלי דלל שאני יודעת שהוא גם עשה דיון בנושא הזה אצלו בוועדה, בוועדה לזכויות הילד. אבל בסוף זה כאילו נראה תוכנית כאן, תוכנית כאן, אין איזה תכלול וזה אתם, משרד רוה"מ.

קחו את תוכנית החירום שלכם שמדברת בכל פרק על כל רובדי החיים ואיך זה פועל, כולל הפונקציות ואנחנו רוצים לקבל את התוכנית הזאת. לא סתם שאלתי קודם האם יש תוכנית חירום שהיא מופעלת והיא מעודכנת תוך כדי ההליכה ומי הפונקציות הרלוונטיות, מי אחראי ומתכלל. יש פה סדר, ברור שיש את החיים והם מתרחשים, המטרה שנעשה את זה יותר טוב. אז תכין את זה בבקשה ותשלח לנו - - -

אני יכול להגיב?

כן.

אז אני אגיד, תוכנית והמלצות, חלק מהדברים כבר בוצעו או נמצאים בביצוע. יש לנו כמה דברים, כמו הסוגיה שהיו"ר הזכירה לגבי הפונקציה ברמת בית המלון, זו סוגיה שאנחנו מתמודדים איתה מהיום הראשון. ושוב, כמו שאמרתי מקודם על מציאות משתנה, לא סתם, אלא בהתחלה המציאות הייתה שהנציגים בבתי המלון היו הנציגים של פיקוד העורף, זו פונקציה שעכשיו לא נמצאת בבתי המלון. יש לנו את הנציגים של משרד רוה"מ - - -

אז הייתם צריכים להאריך. אני רוצה להגיד לך, אם עובדים נכון אז יודעים גם לבקש הארכה משר הביטחון.

אז אני אומר שהם הופנו למשימות אחרות שקשורות לחילוץ והצלה.

הכול עניין של העדפות בחיים ואם אתם הייתם מסבירים כמה סדר העדיפויות הוא מאוד מאוד חשוב כרגע, כי ככל שזכור לי אנחנו מבינים מה הדברים שחשובים לנו. המלחמה שמתרחשת והמפונים, בוודאי המלחמה, זה גם מטרות המלחמה ובתוכם החטופים והחטופות, אבל חוץ מהמלחמה האוכלוסייה שאנחנו מתמקדים בה זה הטיפול במפונים. לכן גם אם לא, הייתם צריכים להחליף את זה עם תקנים שאתם לוקחים מהאוצר, אומרים להם: סליחה, על כל פיקוד עורף שהלך לי - - -

אז אני אגיד שגם בנושא של המערך הממשלתי לצערנו המנהלים המקוריים והמנהלות המקוריים של אותם נציגים שהתנדבו מושכים אותם חזרה למשרות המקוריות. כלומר אנחנו מוצאים את הכוחות דווקא ברמת - - -

מה, אין שרים בממשלת ישראל? אין ראש ממשלה? אני לא מצליחה להבין את זה.

אני אומר שאנחנו מוצאים את הכוחות דווקא ברמת הרשות הקולטת והרשות הנקלטת.

אבל זה הכי קל, אם אתם מתכללים – סליחה, אני מכירה את משרד ראש הממשלה היטב, עשיתי איתם לא מעט דברים.

אני יודע.

ואני יודעת איזה כוח יש למשרד ראש הממשלה. אני שוב אומרת, זה לא ללכת לשלטון המקומי. חשוב מאוד, אבל המעמסה שיש על השלטון המקומי, שהם באמת תפקדו בצורה יוצאת מהכלל, היא לא אומרת שהאחריות עוברת אליהם, האחריות היא עדיין בשלטון המרכזי בסיפור הזה ובסוף יש לך אחריות, יש אחריות לכל פונקציה. אתה בסוף נמצא במשרד ראש הממשלה, אתם צריכים לדעת לדפוק על שולחנות כשצריך להוביל משהו וכשצריך שמשהו ידפוק יותר טוב כי אחרת זה להסתובב סביב הזנב שלנו ומי שמשלם את המחיר זה ילדים, זה נשים ואלה דברים שהם יילכו איתם לכל החיים. תזכרו את זה, כשילדה נפגעת שם זה לכל החיים.

נכון.

עוד משהו שתרצה להגיד?

לא.

בבקשה, מלי אורגד, משרד הרווחה.

מנהלת שירות לטיפול והגנה במצבי טראומה ומשבר, אחראית על התחום של אלימות במשפחה ופגיעות מיניות.

אוה, זה הרבה יותר מדויק הפעם, ששלחו אותך. לא שחס וחלילה אני מזלזלת בפונקציה שהייתה בפעם הקודמת. היא איתנו?

אני הייתי.

היא עובדת נהדרת, היא עובדת בתוך השירות שלי.

לא, כי אז היית חסרה לי, ההשלמה שלך.

אז אני אנסה להשלים, אני אדבר קודם כל קצת על ההיערכות של המשרד שלנו עם המפונים במלונות, אחר כך אני אציג נתונים כי את ביקשת נתונים ועשינו עבודה מאוד יסודית כדי לדעת מה הם הנתונים מכל המלונות והרשויות שהתפנו ובסוף אני אדבר על מה אנחנו עושים, מה עשינו, מה עוד נעשה, הכשרות וכו'.

מלי, סליחה שאני עוצרת אותך. ברברה, מתי את צריכה לצאת?

אני מתנצלת, אני התחייבתי להיות גם בדיון אחר שאמרתי שאני מאחרת אליו בשביל להיות פה, אם יש לך שאלות אני אשמח לענות.

לא, יש לך משהו להציג לנו?

אני עשיתי בדיקה מול קופות חולים וטיפות חלב והמרכזים האקוטיים לראות לגבי איתורים שלנו כי במלונות אנחנו מאתרים ומעבירים לטיפול של הרווחה בגדול. לא היו איתורים, היו שני מקרים שהגיעו למרכזים האקוטיים שלנו בהקשר של מפונים.

של נשים שנאנסו?

אני לא רוצה להיכנס לפרטים.

לא, לא, לא, אני צריכה לדעת, אנחנו לא נכנסים לפרטים של הגברת, אנחנו מדברים על נשים שפינו את עצמן למרכזים האקוטיים?

כן.

כתוצאה מאונס ופגיעה מינית?

של פגיעה מינית. אני לא יודעת להגיד אם אונס או לא, אבל של פגיעה מינית.

נשים או ילדים?

נערה ואישה.

זה הגיע למשטרה או לא?

אני לא יודעת אם הגישו תלונה במשטרה.

את יכולה לבדוק בבקשה? כדי שאני אדע להוסיף על המספרים של המשטרה.

אני אבדוק ואני אעביר את זה.

מה אתם עושים במצב כזה שאתם יודעים שזה עוד יותר רגיש? הכול רגיש, כל פגיעה מינית היא רגישה, אבל בטח בסיטואציה של ההתמודדות כשהם לא בבתים שלהם, חלק לכי תדעי אם הם חוו תופת והמשפחה נרצחה או שיש בן משפחה שהוא חטוף/חטופה וכיוצא בכך.

אני לא יודעת במי מדובר, אין לי פרטים, רק לגבי זה שהם הגיעו למרכזים האקוטיים. זה המידע היחיד שיש לי.

מי נותן להם ליווי נפשי?

יש עובדת סוציאלית שנמצאת במרכז האקוטי שנותנת במיידי את הליווי האישי ובנוסף לזה אפשר לקבל המשך טיפול במסגרות המתאימות לאותם המקרים, שהם לא שלנו, שהם אחר כך בחוץ.

בסדר גמור. אני רוצה לדעת, אחר כך תבדקי לנו, ברברה, שהן מטופלות ושיש להן ליווי רגשי ונפשי.

אני אנסה לבדוק. אני לא יכולה לדעת אם היה ליווי רגשי לאחר היציאה מהמרכזים האקוטיים כי אחר כך זה תלוי באותה פונה אם היא באמת רוצה לקבל המשך טיפול או לא. על זה אין לי איך לעקוב, אבל לגבי התלונה למשטרה אני יכולה לנסות לבדוק.

אוקיי, תודה.

אז אני אמשיך. עם פרוץ המלחמה, אנחנו גם אמרנו את זה, הפצנו נהלים, תקנות, הסברים לכל המלונות, לכל הרשויות, גם בתחום של אלמ"ב וגם בתחום של פגיעות מיניות, נוהל שקבע מי מטפל, מתי וכו'. אני לא אאריך בזה, אבל חשוב לי להגיד שהדברים היו מאוד מאוד ברורים כבר בתחילה. את בוודאי יודעת שאנחנו כמשרד רווחה נכנסנו לכל המלונות והיינו שם כמתכללים לפחות את תחום הרווחה, בכל המלונות. ממש התנדבנו. גם אני ירדתי לאילת וגם לים המלח כדי להיות שבוע פה ושבוע שם, כולנו התגייסנו לעניין.

לפני הנתונים, משרד הרווחה נתן תקנים, 190 תקנים, לרשויות ולמחוזות על מנת לתכלל את האירוע הזה, הבנו שיש פה אירוע - - -

אז יש לנו 120 תקנים של משרד רוה"מ, 190 של משרד הרווחה.

משרד הרווחה נתן 190 תקנים לרשויות המקומיות.

שזה מה אמרתם להם? גייסו עכשיו עובדת סוציאלית שנכנסת לתוך הזה?

נכון. אני אתן דוגמה של שדרות שבמקרה הבוקר דיברתי עם מנהל המחלקה מה הוא עשה.

לפני כן, כמה איוש יש לכם?

אין לי את האיוש, אני כן יכולה - - -

מה זאת אומרת? ואם יש רק אחד שגייסתם?

נכון, רגע, שנייה. יש לי באופן חלקי. אני יכולה להגיד במחוז תל אביב ובמחוז צפון, אבל אין לי איוש מלא, לא קיבלתי את הנתונים המלאים.

כמה? תגידי בכל זאת ואז אולי נראה מגמה.

אני אגיד לך, למשל בשדרות, הבוקר דיברתי עם מנהל הרווחה, שדרות זה אירוע רציני, נמצאים שם 36,000 מפונים, מתוכם פוזרו - - -

רגע, רגע.

רק אני נותנת דוגמה את שדרות.

רגע. מצד אחד אמרת לי שנתת לרשויות, זה לרשות המפונה או לרשות הקולטת?

גם לרשויות המפונות וגם לרשויות הקולטות. שדרות, שהיא באמת אחת הערים שגם הייתה מפונה ופוזרה ב-115 מלונות.

רובם באילת.

לא, ב-38 רשויות מקומיות, חולקו להם 23 תקנים, מתוכם 17 אוישו. זה נתון שקיבלתי הבוקר משדרות.

אוקיי. עוד.

במחוז צפון, אני מדברת על התקנים של המחוז, הוא קיבל 28 תקנים, אוישו 13, קיבלו גם תקנים של עו"ס תומך.

התקנים האלה, את יכולה להגיד לי אם הם עובדי מטה או עובדים בתוך המלונות? אנחנו מבינים שהאיוש הוא קשה, הוא בחסר, כי לא משלמים טוב לעובדות סוציאליות.

כן, גם במחלקות הוא קשה, את צודקת.

הרבה פעמים גם קשה לגייס לתקופת זמן שהיא לא ברורה, שהיא זמנית, גם תלוי בתנאים שהאוצר נתן לכם, ועדיין – בסדר, תמשיכי, אחר כך אני אבהיר את הנקודה.

קודם כל אני אדבר באיסוף הנתונים. יש לנו נתונים, אם תרצי נעביר לכם טבלה מסודרת, מלונות, ביקשתם לפי חלוקה. אני לא אתאר פה, אבל אני כן אגיד שאחרי שבחנו את הנושא מול המחוזות והרשויות המפונות, יש לנו 80 מקרי אלימות ועוד 75 מקרים של פגיעות מיניות. בסך הכול 155 מקרים שהגיעו אלינו וטופלו על ידינו, חלקם דווחו למשטרה, אבל לא כולם.

אז 80 מקרים של אלימות בתוך המשפחה, ו-75 מקרים על פגיעה מינית. מה עוד?

ביקשתי גם לראות את התמות המרכזיות, איזה אירועים היו שם.

יש עוד פילוחים?

אלה הפילוחים שבדקנו. ביקשת אלימות ופגיעות. מרבית המקרים של אלימות, מה הדברים המרכזיים, קודם כל זיהינו שבמלונות בירושלים היה מקבץ של אירועים, בכמה מלונות.

אני אומרת את זה ואני מתעקשת על זה, אני רוצה לראות אם יש במלונות הספציפיים בירושלים, כדי לדעת מי האוכלוסייה, אם מדובר באוכלוסיות ספציפיות, ואני אומרת לכם אם מדובר בעולים וכולנו לא יודעים לתת את המענה זו בעיה סופר סופר קשה בעיניי כשרת העלייה והקליטה לשעבר. באמת, במיוחד אחרי שרחלי הציפה בפניי.

שמה?

את לא הקשבת לרחלי?

לא, אמרת עולים, אני פשוט לא הבנתי.

עזבי, תמשיכי. תבדקי איזה מלונות ואני רוצה לדעת אם זה המפונים העולים.

יש לנו את כל הנתונים.

כולם בעלי זכויות, כולל המסכנים ביותר בחברה הישראלית שהם יותר חלשים וההורים שלהם לא יודעים להיאבק על הדברים שלהם.

אנחנו נבדוק את זה. בכל מקרה בפגיעות מיניות האירועים המרכזיים היו כמה דברים מרכזיים, היה סקרנות בין ילדי הגן, היו כמה אירועים כאלה, הורדת מכנסיים, כל מיני כאלה שגם בהם אנחנו מתייחסים ומטפלים. פגיעות נגד בעלי מוגבלויות, זה גם משהו שראיתי בנתונים. אנשי מלון או עוברי אורח שפגעו בקטינות שמשוטטות.

כמה יש לנו כזה?

יש לי טבלה.

כמה? תבדקו. אתם באים לדיון כזה ואומרים לי יש לי טבלה במשרד?

יש לי נתונים, כל 155 המקרים מסודרים לפי טבלאות.

מלי. תחפשי לנו בינתיים כמה מדובר על עוברי אורח ועובדים של מלון שפגעו בילדות. אני רוצה לראות איפה המשקל הכבד כדי לחדד את כולנו פה איפה לתת את ה - - -

אין בעיה. בתחום של אלימות במשפחה עיקר האירועים הם בין בני זוג. כל האירועים הללו - - -

סאיד יודע? מדווח? יודע לטפל באירועים האלה? נכנסים לתמונה?

לא רק סאיד ועוד 165 המרכזים שלנו. את יודעת שיש לנו 165 מרכזים ברחבי הארץ. אותם מפונים בצפון ובדרום, יש מרכזים לטיפול באלימות במשפחה, האירועים מגיעים אליהם ומטופלים גם במקום באותו מלון, באותו מקום שזה קורה.

בדיסקרטיות.

כן, בהחלט. מה אנחנו עושים, גם ברמה הקהילתית, גם ברמה הקבוצתית, גם ברמה הפרטנית?

סיימת עם הפילוחים?

אלה הפילוחים, יש לי טבלה מסודרת שאני מתכוונת להעביר לך אותה.

שהיא תשלים את הנתונים. תשלימי ונחזור אלייך, מלי.

כן, בסדר. בתחילת המלחמה וגם חודש אחרי, אני חושבת שגם מיטל דיברה איתך על דפי מידע שעשינו וכתבנו תדריכים והדפסנו אלפים כאלה וחילקנו אותם בכל בתי המלון.

אבל בתור מי שנמצאים בתוך המלון כמה הכשרות אתם עושים?

אנחנו נדבר גם על זה. אחרי שחילקנו את דפי המידע - - -

מלי, בבקשה תעני על השאלות שלי, לא רוצה עכשיו לדבר על דפי מידע, אין לנו זמן, אנחנו כבר שעתיים וחמש דקות.

עשינו מפגשי זומים עם כל אחד מהמחוזות, עם המתכללים של המלונות.

בזומים? כשאתם נמצאים פיזית שם? אני לא מבינה אתכם.

מה זאת אומרת פיזית שם? מי זה נמצא? אני לא נמצאת פיזית שם.

עובדים סוציאליים. אני הגעתי לאילת, היה. הגעתי לנתניה, היה. או שאתם רוצים שאני אתן לכם את כל המחמאות והפרגונים.

פנינה, לא הבנת אותי נכון. אני אסביר לך.

מלי, אני רוצה לדעת, אותו עובד סוציאלי שיושב בקבלה, עם הווסט היפה שלכם שעשיתם מיתוג מהמם, האם אתם גם יודעים לקחת אותם לאיזה אולם במלון ולעשות סדנאות או סתם להגיד מהשעה הזאת עד השעה הזאת - - -

אז נעשו בהחלט. רגע, נעשו גם בהתחלה, בתחילת החודש הראשון, גם נעשו זומים, גם נעשו סדנאות. הקמנו 70 מועדוניות עבור ילדים בגילאי 3 עד 12, בתוך המלונות, הוקמו 18 קבוצות הורים וקבוצות ילדים. בתוך כל 70 המועדוניות. הרי זה צרכים שצריכים לעלות. 18 קבוצות הורים, קבוצות ילדים.

קודם כל זה יפה. זה יוזמה שלכם?

בוודאי שזה יוזמה שלנו.

זה יפה, למרות שאנחנו, שוב, מדברים על הרבה מאות מלונות שהיו, וזה לתשומת לב משרד ראש הממשלה. כי בואו, אנחנו גם יודעים שבמשרד הרווחה התקציבים הם לא כאלה גדולים, אבל זה יפה, זה ראוי לציון, מלי.

עשינו את זה אחר הצוהריים לאחר הפעילות של הילדים במסגרות הגן.

שלא ישוטטו.

כן, שלא ישוטטו. כל המרכזים שלנו ממשיכים לטפל גם בילדים, גם סביב התייעצויות, הדרכות, סדנאות.

את יכולה להגיד שיש לכם את זה בכל מלון?

את מה?

את המרכז הזה, היום.

כן, בוודאי.

לא, את לא יכולה להגיד, יש לך 70 ויש 100 מלונות.

את מדברת על המועדוניות? לא. אנחנו עשינו איזה שהוא מיפוי ובמלונות שהיה שם ריכוז של ילדים הוחלט היכן להיכנס, אבל יש לי את זה בכל המחוזות ב-70 מלונות מתוך, כמה מלונות יש? 300, אז בוודאי שאין לי את זה בכל המלונות.

בנוסף לכל זה וגם מתוך ההבנה שאנחנו צריכים להקים, ודיברו פה על צוותי מנהיגות וכו', גויסו 28 עובדים סוציאליים קהילתיים בכל הארץ שנכנסים לכל המלונות פעם בשבוע, הם נדרשים לעשות גם מיפוי של הצרכים, לראות מה הצורך בכל מלון ובהתאם גם להיות שם, לתווך בין המפונים לבין המענים הנדרשים, הם מציגים בפנינו את הצרכים ומגיעים - - -

יש בעיה שמגיעה אליכם, למי אתם פונים? אתם יודעים איך זה נראה עכשיו? שאנחנו הרווחה עושים את המקסימום שלנו, אנחנו המשטרה נעשה את המקסימום שלנו, אנחנו הבט"פ נעשה את המקסימום שלנו, אבל אין איזה – יש משל"ט, יש מחשבים, אבל אין אבא ואמא.

בכל המלונות יש עובדים סוציאליים, היום בכל מלון יש עובד סוציאלי, או של הרשות המקומית, עכשיו זה הועבר לרשויות המקומיות, חודש-חודשיים לפני זה היה מטעמנו, מטעם המשרד, העברנו את זה לרשויות המקומיות אבל כמובן בפיקוח שלנו. אנחנו נמצאים שם לכל צורך שעולה. הרשויות המקומיות בחלק מהדברים, בקהילה, יש דברים שהם מתמודדים איתם, מפנים למשטרה, הדברים מטופלים כראוי ולא מגיעים אלינו.

כן, אבל את יודעת, אני הייתי באילת, פגשתי את ראש העיר לנקרי, שקלט 60,000 תושבים מפונים כשיש לו 60,000 תושבים שלו. הציפייה שהם יצליחו להרים את הדבר הזה כשבן לילה הם הכפילו את מספר התושבים זו ציפייה שהיא לא ריאלית. אני מבינה את זה, אני יודעת שהרווחה עושים, אני יצאתי מנקודת המוצא הזאת.

אני כן אומר, שימו לב לפערים בין הדיווח של מה שהרווחה מקבלים, שזה האזורים הרכים יותר, לבין מה שלא הגיע למשטרה. זאת אומרת המשטרה כאן, אתם דיווחתם על כמה עשרות שהם פחות מ - - -

נכון, אבל לא כל הדיווחים גם צריכים להגיע למשטרה.

גם לא כל דיווח רוצה להגיע למשטרה, ודאי.

גם לא רוצה, את צודקת לגמרי. אמרתי שהבוקר דיברתי עם עיריית שדרות, אני רוצה לספר לך מה נעשה שם בשדרות, שזו באמת עיר מאוד מאוד גדולה - - -

מלי, אני יודעת שאתם - - -

פחות מעוניינת.

לא, זה לא פחות מעוניינת, אני צריכה את המיקוד על המוגנות, על המאבק באלימות.

אז אני רוצה לספר לך על איך רשות כזו שקיבלה 23 תקנים, נכון היא איישה רק 17, אבל עדיין משמעותי, איך היא טיפלה בזה. הם עשו קודם כל הסברה בכל המלונות. הרשות עצמה לקחה על עצמה בתוך המלונות שיש את המפונים שלה, היא הגיעה ונתנה הסברה.

הייתי בחמ"ל, יש שם נשים מדהימות בחמ"ל שלהם, ראיתי את זה.

נכון.

ראיתי את זה עם יהודית אוליאל, סגנית ראש העיר, ובכלל כל החמ"ל של המתנ"ס, הם עושים שם עבודה מדהימה.

גם מחלקת הרווחה. הם עשו סדנאות, גם לתושבים, גם בגני הילדים ובבתי הספר.

את יכולה להגיד שזה נעשה גם כלפי קהילות אחרות?

אני יכולה להגיד שהרשות הזו היא רשות שהיה צריך באמת לעשות את כל העשייה הזאת. היו רול-אפים, היו הרבה סדנאות שנעשו, אנחנו משתדלים לעשות את זה ברשויות המועדות לפורענות, למשל יש רשויות בעוטף - - -

לא, לא, לא, אני לא רואה רשויות מועדות לפורענות, אלימות יש בכל מקום, בכל אזור.

נכון, אבל עדיין, בשדרות ואופקים יותר, מה לעשות?

מה בשדרות ואופקים יש יותר? איך את יכולה להגיד דבר כזה?

היו לנו יותר נתונים. הנתונים שאני מתארת בפנייך, ה-155, חלק גדול מהם היו משדרות. זה נתון שקיבלנו.

אז הם יותר נפגעים.

נכון, זה בדיוק מה שאני אומרת.

אז אחרי שתביאי לי פילוח כמה עוברי אורח פגעו בהם אז אולי זה אומר לך שיש קודם כל יותר תושבים משדרות ומאופקים. בואו ניזהר לא להכתים אותם. יכול להיות שיש שם יותר עובדים סוציאליים שיודעים להציף את זה, כי את אומרת שיש יותר סדנאות. אני יכולה להראות לך איך במעגל קסמים, זה מאוד תלוי כמה כוח אדם יש לך, כמה אתה באמת נותן תשומת לב, כמה הרשות היא חזקה ואז הדברים יותר צפים.

את צודקת, נכון.

זה לא אומר שהם יותר מועדים לפורענות, זה אומר שלהם אנחנו כנראה נותנים יותר דגש, או שהרשות נותנת יותר דגש. נא להיזהר בדברים שלכם.

כיוונת לדבריי, גם אם לא אמרתי אותם באופן מדויק. אכן למקומות הללו ועל פי הצרכים נתנו יותר תקנים, נתנו יותר תשומות, על פי הדברים שהגיעו אלינו ובהתאם לכך גם ניתנו התקנים, גם ניתנו הסדנאות וההסברה שניתנה ברשויות האלה.

כן, השלמת הנתונים ואנחנו מתכנסים לקראת סיום.

אני יכולה להגיד שרשויות שפונו, אני חושבת שיש להם את הנתונים הכי מדויקים שאפשר, כי אני שמעתי פה הרבה דברים, אבל אני לא חושבת שהם מחזיקים ממש מקרה מקרה. קיבלתי טבלה עם מקרה מקרה, כל מקרה מי היה, מי היה מעורב, מי פגע, איפה זה קרה.

מה את יכולה לתת לנו בינתיים?

אני יכולה להגיד לך שיש אירועים נגד קטינים במשפחה.

כמה?

מה שכרגע מולי, אלימות נגד קטינים, בדרך כלל זה על ידי ההורים.

או לא רק, זה יכול להיות דודים, סבים, אחים.

לא, מה שאני אומרת זה הורים. סבים לא היה לי פה.

מה, אלימות או עבירות מין?

אלימות נגד קטינים במשפחה שמטופלים על ידי חוק נוער. יש שמונה מקרים. פגיעות מיניות, הפגיעות המיניות שאמרנו, יש כשלוש או ארבע פגיעות מיניות בין קטינים, לא ילדי הגן מה שאמרנו, אלא כנראה בני נוער שיכול להיות שגם לא הגיעו למשטרה.

את ספרת עכשיו?

אני יושבת על זה. עד 12 בלילה אני מנסה לסדר את הנתונים אז אני קצת מכירה אותם, אבל סימנתי עכשיו את האירועים כי זה ממש מסודר לי בצורה מסודרת.

אם ישבת על זה עד 12 בלילה כבר היית צריכה להביא לי פילוח של ה-80.

יש, אנחנו נעביר לך הכול.

יש אירוע אחד, מה שכרגע אני רואה, יכול להיות שאני מפספסת, כמה שישבתי - - -

אני אגיד לך את האמת, זה נראה כאילו שלא באת מסודר. בפעם הבאה לבוא מסודר. אם ישבת עד 12 בלילה, גברתי הנכבדה, היית צריכה לבוא עם טבלה ולהגיד לי 20% זה ככה, מספרים מוחלטים אם צריך. אבל די, אני לא יכולה לחזור על אותה רוטינה, אני כל הזמן מרגישה שאני כמו איזה פטיפון, כל הזמן, כאילו אני צריכה לבקש את אותו דבר. תמונת מצב, זה דבר בסיסי מאוד שצריך לתת לנו בוועדות.

מישהו רוצה לומר משהו לפני שאני מסיימת? כן, רחל.

ברשותך, לסיום אני רוצה לנצל את הבמה החשובה פה, שכל משרדי הממשלה פה, בואו גם נתכונן ליום שאחרי. אם אנחנו מדברים על 10% שהגיעו, ואני חושבת שאפילו פחות הגיעו, יום אחד יגיעו יותר ובואו נתכונן לזה, שזה לא יפתיע אותנו.

זה נכון. אני חושבת שלאף אחד מאיתנו אין את הזכות להוריד רגל מהגז, אין את הזכות שלא להפוך כל אבן כדי להעניק ולוודא שאנחנו עושים, לפחות מהצד שלנו כמדינה, את כל שניתן כדי להעניק מוגנות לילדים המתוקים שנמצאים במלונות. תסתכלו עליהם תמיד לנגד העיניים שלכם, יכול להיות שיש הורים שנמצאים בסטרס, עברו דברים מאוד מאוד קשים ואז גם מטבע הדברים יכול להיות שהם מאפשרים טיפה יותר לילדים להסתובב במלון. הילדים האלה צריכים להיות מוגנים, צריך עוד עיניים ועוד עיניים שפקוחות במרחב הציבורי, בשטח הציבורי.

כמו שרחלי סיפרה שהיא ראתה, שהיא הייתה ערנית, היא ראתה אדם בן 70 לוקח שלושה ילדים, עובד מלון, למינוס 1 והיא מבינה שזה לא תקין. זה למנוע את המקרה הבא. לעולם לא נדע מה קרה שם, אבל בוודאי את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שאת הספק את הסרת. כשיש ספק אין ספק.

אבל צריך גם תכלול. משרד ראש הממשלה. אתם צריכים יותר להדק את החגורות. נעשית פה המון עבודה, התכלול הוא עדיין לוקה בחסר, צריך תוכנית שהיא מאוד ברורה, פורום שהוא מאוד ברור של אנשים שאחראים והם הכתובת במלונות האלה. זה לא אומר שמסירים את האחריות מכלל הגורמים הרלוונטיים או את שיתופי הפעולה עם הרשות המקומית, יכול להיות שבאמת בסוף תגידו שמי שאחראי זה מטעם השלטון המקומי, יותר קל לנו להעביר להם תקציב, יותר קל לנו שראש עיר מעמיד עובד. אני לא יודעת, אבל צריך לטפל באירוע הזה.

משטרת ישראל, אני מבקשת לעקוב כמה זמן לוקח לטפל בתלונות, כן המעטפת הדיסקרטית, כי אז יכול להיות שבגלל שכולם בתוך מרכזים, גם השמועות יכולות לרוץ מהר מדי ואם הדברים לא בוצעו נכון אז זה גם יכול לעשות אפקט הפוך שהנפגע הבא או הנפגעת הבאה לא ירצו להתלונן, כי זה בתוך קהילה, זה יכול לייצר סכסוכים. יש לזה כל כך הרבה היבטים. לכן אני חושבת שגם המשטרה תעקוב מצד אחד שכל התלונות שלכם, כמה שיותר לרדת לרזולוציה, להדליק את האור על הנתונים כדי להבין את תמונת המצב ואיפה הפוקוס שאתם צריכים לתת, כולל מש"ק קהילתי והטיפול שהוא צריך להיות טיפול ראוי ודיסקרטי.

גם אתם, אגב, יש לכם פה מומחים מהמגזר השלישי, אתם יכולים להתייעץ איתם, עם מרכזי הסיוע, להבין איך לעשות את הדברים בצורה נכונה. יש לכם את המועצה לשלום הילד כשמדובר בקטינות וקטינים, כדי שבאמת ייתנו לכם אינפוטים שאנחנו לא בהכרח יודעים או לא רואים כאנשי מקצוע שצוללים מזווית אחרת ומהיבט אחר.

משרד הבט"פ, אני חושבת שגם את מבינה, אל מול העבודה המאוד מאוד אינטנסיבית שאתם עושים, צאו מהזומים, רצוי שזה יהיה יותר בשטח, יותר במלונות. דיברת על הסנסור בקצה ושזה מאתגר, אתם תפתרו את זה. אתם תשבו בסוף ותפתרו את זה. קחו כמה צעדים את הדיון הזה, זה בשבילכם, זה גם לאפשר לכם, בסוף תיקחו את זה כמתנה, דיונים שנעשים פה זה קצת רגע להוציא אתכם מהעבודה, מהריצות, להציף לכם כמה דברים. קחו, שבו, כל האנשים שנמצאים פה, זה אנשי העבודה שלכם, כולל אלה שלא באו ממשרד רוה"מ שהם אחראים דווקא על הנושא הזה ולא הגיעו. שבו, חדדו, תביאו תוכנית, אני רוצה לראות תוכנית חירום, איך זה פועל.

תוך שבועיים? אני מאמינה שכבר יהיה לכם תוכנית שהיא מעודכנת, זה אפילו הרבה זמן, להביא תוכנית, משרד רוה"מ, שהיא מתכללת את הכול, את כלל הפעולות של כולם, שזו התוכנית שאתם יודעים שהיא עובדת, כולל אגב רח"ל, אם הם עדיין בתמונה. הם בפנים?

לא באלמנטים האלה.

זה משרד התיירות?

שוב, אנחנו פותחים פה את סאגת הטיפול במלונות שהיא מבוזרת ברגע שלא הופעלנו על פס"ח.

כן, זה שונה. אני יודעת. אבל כך או כך שתהיה תוכנית. עזוב, סמכויות זה פחות, אתם צריכים להבין שאתם הסמכות הגבוהה ביותר, משרד רוה"מ. תגישו לי תוכנית בעוד שבועיים, לא רק בהיבט של המוגנות, אני רוצה לראות את התוכנית כולה. אנחנו כנסת ישראל, אני אעביר את זה ליו"רים האחרים. \

משרד הרווחה, אני חושבת שה-120 תקנים של רוה"מ פלוס 190 תקנים של הרווחה, אתם יכולים לעשות עם זה - - -

התבשרתי תוך כדי הוועדה שהמספר בחודש האחרון ירד לאזור ה-40. המשרדים משכו אותם חזרה.

כי אתם בניתם על התנדבות. לא בונים על התנדבות. אני אספר לך סיפור, סיפור אוקראינה, אין מה לעשות, אוקראינה זה הניסיון הכי חזק שלי. ביקשנו באיזה שהוא שלב, נתקלנו בחסמים, משרד האוצר, עד שהביא תקנים, עד שזה, כל נתב"ג מפוצץ פליטים. על פי חוק השבות, יהודים וזכאי שבות. בשלב מסוים אני רואה את העובדים שלי קורסים ואין אפשרות לצאת, בני 70 עומדים שעות על גבי שעות ואפילו ימים אם אנחנו לא מטפלים באירוע, אז אנחנו מבקשים מתנדבים. מישהו הציע את הסיפור הזה של לשאול ממשרדים מתנדבים ואיזה מתוקים, מי הגיע אליי? בלי לזלזל. תזמורת המשטרה, תזמורת – הם יושבים שם, מכינים להם קפה, אבל מה הם יכולים לעשות איתם?

אז בואו, הם באמת היו מדהימים, חס וחלילה אני לא מזלזלת בהם, אבל זה היה אירוע שממחיש שאי אפשר לבנות רק על מתנדבים, צריך למצוא פתרונות. וגם אם היו יוצאים ואומרים: אתם מתגייסים, בואו לעבוד איתנו, מתגייסים כדי לעזור למפונים, הרבה מאוד אנשים היו מתגייסים מהמקצועות האלה. אני אישית יודעת שעובדים סוציאליים שעזבו את התחום חזרו לתחום כדי לסייע, כולל מורים שחזרו לתחום כדי לסייע. אז יש לנו עם מופלא, צריך לעשות את הדברים נכון. שבועיים לקבל תוכנית מכם.

מעבר לכך אתם מבינים מה עומד על הכף. זו גם הזדמנות בשבילי להודות לכם, למרכזי הסיוע, על כל העבודה והפעילות שאתם עושים למען המוגנות, זה לא מובן מאליו באמת.

תודה רבה לך על המעקב.

כל טוב, להתראות. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:23.