פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
הוועדה לביטחון לאומי
21/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 158
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום חמישי, י"א באדר ב התשפ"ד (21 במרץ 2024), שעה 9:30

השיטור הימי

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

רפי שיינפלד - תקציבן, אשכול את"ב, המשרד לביטחון לאומי

תנ"צ לארי סמרה - ראש מערך שיטור מיוחד

רפ"ק ארמן סקיימן - רמ"ט, יחידת השיטור הימי, חיפה

רפ"ק אבי שררה - סגן רמ"ט, יחידת השיטור הימי, חיפה

סא"ל רועי יונתן - רע"נ הגנה וביטחון, חיל הים

רפ"ק רן ורד - מפקד יחידת השיטור הימי, חיפה

רנ"ג ערן אזרד - סגן מפקד שיטור ימי חיפה

פקד תומר יפת - מפקד מספנה, יחידת השיטור הימי, חיפה

ירון צמח - מכונאי, יחידת השיטור הימי, חיפה

חנן צרפתי - רכז מספנה, יחידת השיטור הימי, חיפה

אדם שוגן - רכז כשירויות, יחידת השיטור הימי, חיפה

רוני הרשקוביץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

משה אקסול - קב"ט נמל חיפה

יקותיאל צפרי - דובר הוועדה לביטחון לאומי

טויבי זוסמן - עוזרת לח"כ פוגל

קובי ירושלמי - עוזר לח"כ פוגל

אברהם בנאי - יועץ תקשורת לח"כ צביקה פוגל

נתנאל אסרף

מירי פרנקל-שור

לאה גופר

דניאלה קאולי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
השיטור הימי

בוקר טוב לכולם קודם כל תודה רבה למארחים ולמנהלת הוועדה שלי גם לה שטרחה להכין את כל הדברים האלה, לאה. למען הגילוי הנאות מי שיושב לימיני היה לא מזמן המפקד שלי הייתי מפקד יחידת חילוץ גולן והוא היה רמ"ח מתנדבים.

בתחילת תפקידי שמתי לעצמי למטרה, מעבר להצהרות הפוליטיות הגדולות, ומאחר שאני מכיר את היכולות גם של הצבא וגם של המשטרה, לנסות לסגור כל פרצה אפשרית. לפשע מאורגן, לפשע בכלל, לטרור - איפה שאני יכול לתרום מידיעותיי ויכולותיי וכמובן להסתמך על יכולת הביצוע של גורמי הביצוע, אני אעשה הכול כדי להשיג את אותו שקט שראוי למדינה כמו שלנו.

כאשר התחלתי לנסות לאבחן איפה אני מוצא פרצות, מתוקף היכרותי את הצבא, הכרתי את ההברחות הקיימות מכל מיני מקומות. בתווך הימי אף פעם לא התעסקתי. כאשר פגשתי את לארי, הבנתי שיש פה משהו שאנחנו לא מצליחים באמת להבין אותו. ניסו להעסיק אותי יותר עם השיטור הימי בכינרת, שם יש לי סירה ואני גם מכיר את זה באופן אישי. זה פחות נוגע לי. התווך של ים סוף וים התיכון הרבה יותר חשוב מבחינתי, הבנתי עד כמה הוא פרוץ והחלטתי שאני נכנס לזה. תיאמתי את זה עם השר לביטחון לאומי שאני לוקח על עצמי להכין לו המלצה - הצעה למה צריך לעשות כדי להתגבר על הפרצה הקיימת פה היום.

כי לפחות כמו שאני מתחיל להבין מכם, אם רוצים להבריח פה נשק, סמים, אנשים דרך התווך הימי – כמעט ואין בעיה. אני אומר 'כמעט' כי תמיד יש משהו עוד יותר מזה. בכלל הבנתי שבמכולות הנכנסות למדינת ישראל, נבדק רק משהו בסדר גודל של בין חמישה לעשרה אחוזים, וגם זה באופן אקראי, מדגמי. אז אני חייב להגיד לכם שכאזרח זה מאוד מדאיג אבל כשותף שלכם בוא נגיד מה צריך לעשות כדי לתת לזה מענה, זו מטרת הביקור אני כולי שלכם. בבקשה.

תודה על הביקור זה יום חג בשבילנו משתי סיבות. אחת, אתה פה, שתיים, השבוע קיבלנו את הספינה שרכשנו לפני שנה וחצי מארצות הברית. שנה וחצי לקח לה להגיע, השבוע קיבלנו אותה, זה בסדר גודל של העצירה של חיל הים, 38 רגל, זה גודל שאין לנו היום, והיא הגיעה. אולי אפילו תזכה לגזור את הניילון היום.

המטרה של כל העבודה הזאת, שהתחלנו אותה כבר לפני כמה שנים, היא למחוק את הכתובת מעל הקיר. יש כתובת על הקיר, לא צריך להגיד כמה כתובות שנמחקו בדם היו על הקיר, אנחנו לא רוצים למחוק את הכתובת הזאת בדם. אבל יש פה באמת תהליך שצריך להסתיים, וקשה לו להסתיים ובשביל זה אנחנו צריכים פה את העזרה של כולם.

יש לנו המון שותפים לזירה הימית וכולם צריכים להתאגד פה, לסגור את הפרצה הזו. מדינת ישראל היא כמו בית עם שלושה קירות, אין קיר רביעי. והזכרת שמעבירים סחורות, נשקים, סמים. זה גם נתיב של פח"ע והבידוק כמעט לא קיים. אני לא מדבר כבר על מכולות, אני מדבר על כלי שיט קטנים, שאנחנו אמורים לממש את האחריות הפלילית שלנו עליהם, ולא מצליחים. אין יכולת.

היום השיטור הימי הוא סוג של 'איחוד הצלה', מוציא את הטובעים מהים, שם אותם על ספינה, מביא אותם לחוף או רושם כמה דוחות לכלי שיט קטנטנים כאלה שמתפרעים וזהו. וזה לא הייעוד. הייעוד הוא הרבה יותר גדול – להגן על הגבול הימי של מדינת ישראל. זה גבול ארוך, יש גם את חיל הים ויש גם אותנו שאמורים לממש את האחריות שלנו. ומעזה עד לבנון, בלילה, שישה שוטרים. שניים באשקלון, שניים בתל-אביב, שניים בחיפה, תכף נעשה פה סבב של אנשים תכיר פה את בעלי התפקידים וזה מה שיש. זה לא אמיתי. ממש לא. תכף אתה תראה כשנלך, רכשנו בכספי תרומות – כאשר עוד היה אפשר למשטרת ישראל לקבל תרומות – רכשנו, בשביל להגדיל את יכולותינו, ספינה ממוגנת-ירי, חצי ספינת קרב, תכף תראה אותה.

אנחנו קו שני של חיל הים. בים אין קו שלישי, זה אנחנו והדייגים. אין פה משמר לאומי, אין פה כיתות כוננות, אין פה פיקוד העורף, אין פה משמר אזרחי, אין. זה רק אנחנו. אנחנו רוצים באמת לתת יד ולעזור אחד לשני במימון של האחריות ולסגור את הפרצה הזאת בגבול. פיטי תכף יציג את הנושא, יש לנו לוח זמנים של ביקור בכל המערכים ולפני זה נעשה איזה סבב קצר.

אני אבי סגן רמ"ט השיטור הימי.

כמה זמן אתה פה?

בשיטור הימי משנת 2010.

ומשנת 2010 בכלל במשטרה?

לא, משנת 2000 במשטרה. אני כרגע גר בנתיבות, בן 49.

מה לנתיבות ולים?

מקרי לחלוטין. אני בוגר חיל הים, הייתי חמש וחצי שנים לוחם בסט"ילים, הייתי בלש בתחילת דרכי במשטרה והתגלגלתי בסוף לסגירת מעגל עם השיטור הימי. הייתי מפקד שיטור ימי אשקלון, שתי קדנציות. הייתי מפקד שיטור ימי אילת.

בוקר טוב, אני רועי יונתן, נציג חיל הים, בתפקידי אני רע"ן הגנה וביטחון, אחראי על הממשק ושיתוף הפעולה בין מטה השיטור הימי לחיל הים.

בקבע?

כן.

מאיפה אתה בארץ?

ממודיעין.

אני ארמן סקיימן המכונה פיטי. משנת 1997 אני בשיטור ימי, הייתי מפקד שיטור ימי אילת, מפקד שיטור ימי תל-אביב, הייתי סגן רמ"ט, הייתי מפקד בית הספר לשיטור ימי. היום אני רמ"ט שיטור ימי. פה ושם עשיתי כל מיני תפקידים בחוץ, הייתי באגף התנועה, הייתי במשטרת תיירות ועוד כל מיני מקומות. אבל רוב השירות שלי הייתי בשיטור ימי, כך שיש לי פרספקטיבה קצת להשוות מה היה 27-26 שנה אחורה ולדעת לאן אנחנו רוצים להגיע.

אני נתנייתי, נשוי, יש לי שני בנים גם הבן שלי בחיל הים אז יש איזו מסורת אבא שלי היה - - - באוניות סוחר אז מגיל שמונה אני כבר מחזיק הגה.

צרפתי חנן, רכז מספנה, אחראי על כל התחום הטכני של כל כלי השיט בשיטור ימי.

למדת את זה בתיכון?

למדתי בבית ספר, התגייסתי לצבא לשריון, מהשריון עברתי לשייטת 13, מחלקת טכני בשייטת 13, ומשם עד היום כ-14 שנה בשיטור ימי.

היום גר בחיפה נשוי פלוס 3 ילדים, ילדה בחיל הים. זהו.

לא, זה יפה שהילדים ממשיכים את המסורת.

זה ככה בחיל הים.

ככה זה גם בחיל האוויר. בבקשה.

אני ערן אזרד, סגן מפקד שיטור ימי חיפה, בן 51, משנת 1995 אני פה. אני מאמין שאני הכי ותיק בארץ בתפקיד. גם בוגר חיל הים, הייתי שלוש שנים צוות טכני בשייטת 13. יש לי בת שהשתחררה מחיל הים, יש לי בן שמשרת בחיל הים ועוד אחד קטן בן 16 שאני מקווה שהוא יהיה עוד שנתיים בחיל הים אז הכול יהיה בסדר.

תודה.

אני רן, בן 56, אני שלם בשיטור הימי, אני שנה בשיטור הימי, לפני זה מילאתי תפקידי אג"ם, תנועה, הדרכה ופיקוד בתחנות משטרה, התחלתי בתל-אביב, עברתי לצפון. אני נשוי לשוטרת, עם שני בנים, אני תושב שלומי.

משלומי? איפה אתם עכשיו?

חצי שנה כלוא במלון בחיפה. אני פה אחראי על הגזרה הגדולה ביותר הארוכה ביותר של שיטור ימי מן הסתם נדבר על זה בהמשך.

אני אדם שוגן, כיום רכז כשירויות, שייך לפיטי התגייסתי ב-1996 לתחנת אילת הסיור, ב-1998 עברתי לשיטור ימי, ב-2011 עברתי למדור עזבתי את אילת.

אתם חיים ים כולם פה אני רואה.

גם חיל הים כמובן.

יפה.

יש לנו פתגם שאומר שעדיף לראות את רמב"ם מהים מאשר לראות את הים מרמב"ם.

טוב, טוב. בבקשה.

בוקר טוב שמי רפי שיינפלד מהמשרד לביטחון לאומי. אשכול את"ב, אני תקציבן. אשכול את"ב –ארגון תכנון פיצול ובקרה. אני תקציבן, אני גר פה בנשר, נשוי ואבא לשני בנים קטנים.

תטפחו את התקציבן זה כולנו צריכים אותו. בסדר, בבקשה.

ירון צמח, בן 47 נשוי, אב לחמישה הגדולה מתגייסת בחודש הבא לא לחיל הים. לאור כל מה שקרה היא החליטה שהיא רוצה להיות תצפיתנית ועל זה היא הלכה.

אני בשיטור ימי מ-2013 לפני כן 10-8 שנים - - - תפקידי שטח ואג"ם בסיור, אחר כך מדריך בבית ספר לשוטרים שלוש שנים, עבדתי עם רן שהיה שם גם. מ-2013 בשיטור ימי מכונאי ימי הייתי מכונאי ימי גם בספינות בסטי"לים אני גם יוצא חיל הים טכנאי מכונות, הפמת"ר הארצי אחראי על כל הציוד הארצי של שיטור ימי לכל הבסיסים בארץ, אנחנו עושים הכול אנחנו משטרה אבל מאוד מצומצמים אז עושים הכול.

תודה רבה. בבקשה.

בוקר טוב אני תומר יפת גם כן בן 47 אני לא בוגר חיל הים. אני בהנדסה קרבית, כומתה שונה.

נשוי, אב לחמישה, אני גר בחדרה אני בתפקיד כאן מפקד מספנה וקצין לרכש ולהתקשרויות. אנחנו אמורים לדאוג לרציפות השירות של כל כלי השיט במיוחד בעונה אבל בטח ובטח כל השנה. דבר מאוד-מאוד מאתגר.

בכמה כלי שיט אתה מטפל?

אנחנו מדברים על עשר ספינות שהספינה ה-11 כבר הגיעה, וה-12, המשוריינת שדיברנו עליה, תגיע עוד מעט גם כן מדובאי. יש לנו עוד אופנועי ים, 11 אופנועים, פחות מהמצבה אנחנו במלחמה לרכוש - - - ולעמוד במצבה שיש לנו. זהו.

לגשר על תקציב על התקשרויות ומכרזים פטורים וכולי והתחזוקה המבצעית שתמיד יהיה מענה בכל שעה ובכל זמן, זה להיות חצי קוסם ואני עושה את זה במיוחד בצוות הגדול שפה, המתפרס על כל הארץ, ואלה ירון וחנן. אנחנו מצליחים לעשות את זה, אבל זה לא נכון לעבוד בצורה כזו מצומצמת, אנחנו עושים את זה באהבה.

נקשיב היום לדברים ונראה איך אנחנו כן יכולים לעזור לזה. בבקשה.

רוני הרשקוביץ במרכז המחקר והמידע של הכנסת.

זה המקור הבלתי נדלה שאנחנו חברי הכנסת נשענים עליו. לקראת כל דיון לקראת כל ביקור לקראת כל דבר אנחנו מבקשים מהממ"מ – כך זה נקרא בכנסת – להביא לנו נתונים. יושבת שם חבורת אנשים מאוד מוכשרים, מאוד מיומנים ומביאים, אוספים את הנתונים מכל העולם או מכל מה שאפשר, עובדים רצוף עם מקורות המידע ומביאים לנו בסוף את המידע כדי שנגיע לדיונים או לביקורים בצורה מסודרת. תיארתי את זה בסדר?

תודה רבה.

יקותיאל קותי צפרי, אני הדובר של הוועדה לביטחון לאומי.

לאה גופר, מנהלת הוועדה לביטחון לאומי.

היא האחראית לכך שאנחנו פה היום. בבקשה.

אני אברהם, יועץ התקשורת של צביקה.

ואני קובי, העוזר של צביקה.

אני לארי, ראש מחלקת שיטור מיוחד, נשוי פלוס שניים. הבן שלי גם יתגייס לחיל הים עוד 13 שנה. במחלקת שיטור מיוחד יש לי ארבעה מדורים – אחד להגנת הסביבה, מדור שיטור ימי כמובן, מדור בעלי חיים – כל הסוסים, הכלבים, כל מה שיש לו זנב וארבע רגליים במשטרה, גם שלנו, ומדור יס"ם שהוא לביקור נפרד, אם תרצה, העברנו אותו מ-6 באוקטובר ל-7 באוקטובר בעקבות כל הלקחים, הלחימה, יש הרבה שינוי תפיסה במערך הזה. מערך של 1,250 לוחמים שאנחנו רצים איתו קדימה בנושאים האלה ומדור שיטור ימי, כמו שהזכרתי גם הוא תחתיי.

אני צביקה פוגל, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. חבר כנסת מזה שנה וארבעה חודשים, סבא לחמישה נכדים, אבא לשלושה בנים, נשוי באושר לענת. אחרי שלמדתי להכיר אתכם, אשקול את האפשרות שאחד הנכדים יהיה אצלכם בחיל הים ואחרי זה נראה. עד אז שימשיכו להיות תותחנים כמו סבא שלהם.

7 באוקטובר הפיל לכולנו את האסימון, אני מקווה, וצריך שכולנו נבין כיצד להיערך אל מול האויב, שלמדנו ב-7 באוקטובר מה מוביל אותו, וצריך שכולנו אף ניישם זאת. כל דיבור אחר חוץ מלהיות חזקים הוא דיבור לא רלוונטי בגיגית הקטנה הזאת שלנו, בגיגית הקטנה שאנחנו חיים בה, אם לדבר בשפתכם.

זה לא שאני לא רוצה שלום וכל הדברים היפים האלה, אבל אם לא נהיה חזקים ולא נדע לשמור על עצמנו, אתם רואים מה המחיר שאנחנו עלולים לשלם. אז בואו תשכנעו אותי או תלמדו אותי או תעשו כל דבר כדי שנהיה טובים יותר. בשביל זה אני פה, בבקשה.

אז ברוכים הבאים לביתנו הצנוע פה. אנחנו יושבים בנמל חיפה מדור שיטור ימי, שאחראי על כל התפעול של כל המערך הפרוס שלנו יושב פה במדור שיטור, בנמל חיפה. יש לנו גם את בסיס שיטור ימי חוף, שזה הבסיס, עם שטח טריטוריאלי הכי גדול, ואנחנו נדבר עליו לא מעט כי יש שם פערים של זמן ותגובה ומשילות, ואחרי שאנחנו נסיים את הדיון ואת ההצגה, נצא לכיוון שיטור ימי-חוף, נצא לים כדי שמעבר למצגת, כדי להבין את הבעיות תחושו אותן ממש מבחינת זמן-מרחק, איך מפליגים, כמה זמן לוקח ומה הבעיות ממש בשטח.

אני מקווה מאוד שזה יהיה ביקור פורה תודה רבה על ההגעה מראש.

אנחנו לא רוצים להציג רק את תעודת הזהות של שיטור ימי. אנחנו רוצים להציג את מה שיש, מה שקיים, רוצים להציג את הפערים, שאנחנו עובדים עליהם כבר שנה וחצי ולהבין איך פותרים את זה הלכה למעשה לעשות את זה הרבה יותר טוב ממה שיש.

דיברת על 7 באוקטובר – אנחנו כבר עובדים על העבודה הזאת שנה וחצי אבל הבנו בסוף אחרי קרות האירוע, שכל המטרה שלנו בעבודה שדיברנו עליה כבר, הגבול הפרוץ, משתלבת בדיוק גם לנושא הזה של 7 באוקטובר ולהתמודדות שלנו עם האיום, שאף אם לא הזנחנו אותו, לא טיפלנו בו כמו שצריך.

מסוף שנת 2022 חטיבת המודיעין במשטרת ישראל שמה לנו מראה מול העיניים. בהמשך לניתוח הנתונים ולמחקר שהם עשו בנוגע לתווך הימי, מבחינת ההברחות הפליליות. בכל הנושא של טיפול בחיל הים, חיל הים מתעסק עם זה, לטוב ולרע, הם כבר יגידו את זה. אנחנו מתעסקים בנושא של הפלילי. והמראה ששמו לנו מול העיניים לא שיקפה מראה טוב.

הם התבססו במחקר בעיקר על סמים והבינו שהגבול הזה הוא כה פרוץ שעם כל הגבולות שאנחנו שומרים מסביב, בסוף כל החומר נכנס דרך הים, ואתה אפילו הגזמת קצת, אמרת 10% אנחנו יודעים שנבדקים בין 3 ל-4% של מכולות. לראיה, לפני חודש נכנסו לנו 250 קילו של קוק טהור דרך נמל אשדוד, דרך המכולה. גם חלק מהדברים תפסנו, 40 קילו קוק לפני שנתיים, מוצמד לאונייה.

התחום הזה הולך ומתעורר ובפרספקטיבה של שלושה עשורים אחורה, אנחנו יודעים להגיד מה היה ומה אנחנו רוצים. המפכ"ל נתן הנחיה לעשות רה-ארגון בשיטור ימי ולהבין כיצד אנחנו בונים מערך שיהיה חזק ויוזם ואפקטיבי בהתמודדות עם הבעיות.

כאשר התחלנו לנתב את הדברים, הבנו שאנחנו צריכים להתמודד מול שלושה אתגרים. ראשית, התווך הימי מהווה פלטפורמה להברחה וכשמדובר בסמים, אמל"ח ואנשים, מהר מאוד אנחנו מבינים שהפלטפורמה הפלילית יכולה להפוך להיות פלטפורמה פח"עית, ולכן גם נציג של חיל הים פה והם שותפים איתנו לאורך כל הדרך בעניין הזה.

שנית, הנושא של גידול אוכלוסייה. אסביר למה זה משפיע עלינו. אלה נתונים של העשור האחרון, כלומר, אם אנחנו היינו עם 55,000 משיטים, היום אנחנו עם 120,000. מבחינת כלי השיט, אם היינו 12,000, אנחנו היום 32,000 וזה רק בעשור האחרון. הגידול הזה הוא ליניארי ולכן הזירה הזאת תהיה מוכרת.

אני אפתח סוגריים ואגיד, שכל עבריין היום שמחזיק מעצמו, יש לו סמל סטטוס, יש לו כלי שיט. אתה בטח מכיר את זה בכינרת, אם יש לך סירה. אנחנו מדברים כבר על קרוב ל-1,500 כלי שיט פרטיים ואיתם אנחנו רוצים להתעסק כשהם נכנסים ויוצאים דרך מעברי הגבול הימיים והבידוק עליהם והפיקוח עליהם.

יש כלי שיט כמו רכבים גנובים, כאלה לא ללא רישוי מסתובבים כאלה?

לא, אם אז מעט מאוד, ואלה כלי שיט קטנים, בעיקר אופנועים, שאנחנו מצליחים לעלות עליהם. כלי השיט הגדולים אנחנו משתדלים לפקח על כל כלי שנכנס לארץ. אבל בפועל, כשהוא מגיע דרך חוץ-לארץ ונכנס למעבר גבול ימי, הבידוק אינו יעיל כפי שהיינו רוצים. כחלק מהמשימות של שיטור ימי, אנחנו אחראים גם על שמירה על הסדר הציבורי, אחראים גם על הנושא של הצלת חיים ובסוף אנחנו חייבים לממש את האחריות הפלילית שלנו בים.

אבל מדור שיטור ימי, בכלל כל המערך הזה, לא השתנה שלושה עשורים. אנחנו במציאות חדשה, שכל הזמן משתנה מבחינת כלי שיט ומשתמשים בם, שנמצאים בים. אנחנו צריכים לתת להם שירות, והשמיכה נעשית קצרה למידותינו, זו כבר לא שמיכה, יותר כמו מגבת מטבח. ואנחנו לא מצליחים לכסות, אנחנו נשאבים לכל העבודות האלה של הצלת חיי אדם, סדר ציבורי, וכדומה.

מישהו פעם אמר לי, 'תקטין ב-50% את ההצלה'. זו אמירה שגויה, כי אדם מתקשר 100 וצועק 'הצילו' – אנחנו חייבים להגיע. אנחנו מוצאים את עצמנו רצים מאירוע לאירוע, ואם היית בכינרת בעונת הקיץ ובחגים, היית רואה שאנחנו מטפלים באירוע אחד, כבר ממתין לנו אירוע הבא, אנחנו עוזבים ורצים. זה לא מאפשר לנו היום, כמערך שיטור ימי במסגרת שלנו, לתת מענה ולממש את האחריות הפלילית שלנו ולשם אנחנו רוצים להגיע.

האתגר השלישי שאנחנו צריכים להתמודד איתו, זה נושא אירוע הטרור המתפרץ וקו ההגנה האחרון לחיל הים. חיל הים אחראי על הבט"ש אבל אנחנו קו ההגנה השני שלו. אנחנו יודעים לעבוד ביחד. ברגע שחולף אותו אנחנו אמורים לקבל את המקל וגם כאן, בגלל חוסר כוח אדם בגלל המערך הקטן אנחנו לא עושים את מה שהיינו צריכים.

אבל הקשר הזה מתקיים?

הקשר הזה מתקיים, נכון שיש לו בעיות ואנחנו נדבר עליהן הקשר הזה מתקיים אבל בסוף כמו שלארי אמר אנחנו קו ההגנה האחרון, זהו, מעבר לזה אין אף אחד. כלי שיט שיחצה אותו ויחצה אותנו, יגיע בסוף לחוף.

קצת מהמצב הקיים שתבינו איך אנחנו מתמודדים עם מה שיש היום. יש מדור שיטור ימי עם שבעה תקנים בלבד, אלה אנשים שיושבים פה ואחראים על כל הארץ, על כל הנושא הטכני – רכש כלי שיט, רציפות תפקודית – זה אומר אם לרן יש כלי שיט עומד, הוא מרים זעקה, אנחנו צריכים לרוץ אליו ולתת לו את המענה. שבעה אנשים, פעם היינו עשרה אנשים, עוד הורידו לנו את התקנים ואנחנו נשארנו מצומצמים מאוד. ובאדיבותו של תומר, הוא אמר את זה נכון, אנחנו עושים את זה מאהבה מכל מה שיש, אבל לפעמים כשאין אי אפשר לעשות יש מאין אז אנחנו משתדלים לעשות את זה כמה שיותר טוב.

בכל נקודת זמן כמה אנשים יש במים?

בכל נקודת זמן היום בים התיכון יש לנו שלוש ספינות. ועוד ספינה בכינרת וספינה באילת.

הם גם לא כל הזמן במים.

יש דברים שצריך בתחזוקה, יש דברים יש אימונים לכשירות, יש הרבה מאוד דברים, זה לא רק לצאת לים. בסוף זה לא רכב, הוא לא יכול להתיישב באוטו ולנסוע.

כוח מגיב, הכוונה.

כוח מגיב זה כן, כוח מגיב זה עשרה אנשים לאורך זה אומר שלוש ימות, כינרת אילת וים תיכון.

חמישה בסיסים ששלושה מהם פרוסים בים תיכון.

שיטור ימי-חוף – פרוס מראש הנקרה עד חדרה. זה 108 קילומטר של חוף. כלומר, אותה סירה עם שני אנשים צריכה לעבוד מול שמונה תחנות, היא צריכה לעבוד מול 11 רשויות. תראו את זה כשנצא לים. נגיע לאזור עכו, ונגיד שיש לנו כרגע הברחה של כלי שיט שמגיע לג'סר ורוצה להוריד את החומר לסירה קטנה, שמגיעה אליו. האפקטיביות שלי היא אפסית. להגיע מעכו, מנהרייה, מראש הנקרה, להגיע לג'סר, זה לוקח לי בערך שעה, 108 קילומטר. תארו לעצמכם, אתה מזמין ניידת והיא צריכה 108 קילומטר לנסוע בשביל להגיע ולתת מענה.

לכן הפריסה הזו במקורה אינה פריסה נכונה, היא לא מותאמת למציאות החדשה שקיימת היום. אני כבר לא מדבר על אירועי הצלה, שכאשר אדם צועק 'הצילו' ושוקע ומרים יד, כל דקה שלו היא נצח ומבחינתנו זה פער של זמן ותגובה שאנחנו חייבים לתת לו מענה. אי אפשר להמשיך כך.

שיטור ימי תל-אביב – תופס את כל האזור מחדרה עד חוף פלמחים וקצת מעבר לזה. גם זו גזרה של 62 קילומטר. זה מחוז מרכז ומחוז תל-אביב, זה גם שמונה תחנות – 'מעגנות' של הרצלייה, יפו, 'ההגנה' של תל-אביב ועוד. זה הרבה מאוד כלי שיט שמסתובבים לנו בין העיניים ואנחנו מתרוצצים מקצה לקצה. אני כבר לא מדבר על האירועים שאנחנו מקבלים ומגיבים לכל אירוע ואירוע. וגם שם יש לנו מעבר גבול ימי וגם שם מגיעים לנו כלי שיט, וכלי שיט האלה מגיעים והבידוק שלהם – אדבר על זה אולי – עזוב הכניסה שלהם, ביציאה כמעט ואין בדיוק בכלל.

שיטור ימי לכיש – אבי היה מלכיש לא מעט שנים, זה בסיס סמי-צבאי, נמצא בקשר הדוק עם חיל הים. גזרה של 32 קילומטר אבל יש לנו שם את שטח K, את כצ"א, את המתקנים האסטרטגיים ואת כל מה שמשתמע מכך. וגם שם יש שתי מעגנות, אשקלון ואשדוד. ושם זה דרומיים, לא פשוט.

מכיר את זה.

יש לנו עוד שני בסיסים – אילת וכינרת.

אילת זה בסיס הכי קטן, בסיס שלא עובד 24/7. תאר לעצמך היום תחנת משטרה שלא עובדת 24/7, בשעה 22:00 הם סוגרים את השערים, אתה יכול לצעוק הצילו, אנחנו מגיעים בהקפצה, זה לוקח זמן, זה משהו שהוא מעוות, אני הייתי מפקד שיטור ימי אילת - - -

למרות שיש שם מעבר גבול. לא אחד, שניים.

יש שם מעבר גבול בנמל, יש שם מעברי גבול יבשתיים, לא מזמן חזרנו מביקור באילת, אנחנו מכירים את הבעיות של אילת. מעבר לזה, יש שם קרבה של משולש הגבולות של ירדן, סעודיה ומצרים. זו בעיה בפני עצמה, וזמן תגובה הוא מאוד בעייתי, רועי יכול להעיד על מה הולך שם מבחינת זמן תגובה. ואנחנו כוח שאמור להיות שם 24/7 כל הזמן. תכף נדבר שאנחנו בכלל רוצים להגיע למצב ששתי ספינות כל הזמן עובדות וזה משהו שחייב כדי לתת מענה.

האירועים הביטחוניים המתחוללים בחצי שנה האחרונה באזור הזה מכל מיני תימנים למיניהם משפיעים על מורכבות השיט שם? יש יותר, יש פחות, יש יותר סיכונים, יש יותר ספינות חיל הים, מה יש שם?

הפריסה של חיל הים השתנתה שם בתקופה האחרונה. החל ממחר, מבחינתנו זה חלק מהמרחבים שיש בהם איומים. אני לא אפרט גם בגלל הפלטפורמה שיש לנו פה – טלפונים והכול, אבל יש יותר סד"כ פרוס, אנחנו גם אישרנו מה שנקרא כבר בתוך המלחמה את תפיסת ההגנה החדשה בזי"ס.

יש פה שני אלמנטים, ההבנה, גם בתקופה הזו, קרי, אנחנו נמצאים בסוף החורף, שאילת בתפוסה משמעותית של אנשים, בעיקר באזור המלונות. המפונים הגיעו למלונות, וההבנה היא שהצורך לסגור אירוע מהר ככל הניתן עוד בים הוא ברור.

היו פה כמה שיתופי פעולה ובתורי אדבר גם על שיתוף הפעולה עם השיטור הימי אבל שיתוף פעולה עם השיטור הימי והחיבור לכל מה שקורה גם השיטור היבשתי, הוא טוב מאוד. מה שקורה בזי"ס, אני באופן אישי כבר יצא לי להיות נוכח שם בתרגיל רב-זרועי אפילו בין-ארגוני.

זי"ס גדלה?

בהיקף הסד"כ?

כן.

ברבות השנים – כן, ספציפית עכשיו במלחמה – לא. פשוט עם מה שיש, עושים יותר.

הבנתי אני מכיר את זה מתקופה שהייתי ראש מטה פיקוד דרום, כשרצינו לצאת לנופש היינו עושים את זה בזי"ס, כי המחנה היה גדול והאנשים היו מעט.

מצמצמים אותו עכשיו כמחנה, אבל מבחינת סד"כ הם לא גדלו בסד"כ אבל הם נדרשים ליותר משימות.

תודה.

והבסיס האחרון זה בסיס כינרת שאומנם, אין לנו שום הנושא של אבל, אתה מכיר, יש שם עניין של משילות פר אקסלנס, יש שם נושא של כל ארגוני פשיעה היום מהצפון טובא-זנגרייה ועוד כל מיני אזורים. יש להם סמל סטטוס.

הים מתמלא בארגוני פשיעה שמנצלים את ההרגשה שהכול מותר. הם מפליגים על אופנועי ים חדשים יש בעיה של זיופי רישיונות יש בעיה של משילות קשה מאוד וכשאנחנו יוצאים לים מפקד עם שני אנשים אנחנו תמיד בנחיתות מספרית. אנחנו מתמודדים עם כלי שיט של עבריינים שיושבים בהם עשרה עבריינים אנחנו עושים את זה מכל הלב והרבה מאוד אירועים אבל הסד"כ המצומצם הזה בעוכרינו.

מה אנחנו מחזיקים היום בכינרת?

בכינרת אנחנו מחזיקים 12 שוטרים בלבד.

לא במשמרת, 12 סך הכול?

לא, זה סך כל השוטרים. במשמרת זה שניים-שלושה גג. אנחנו מצמצמים. כמדור, בהרבה מועדים וחגים ובקיץ, אנחנו באים לתגבר אותו. כי אנחנו מבינים את הבעיה של נחיתות מספרית וההתמודדות איתה.

כשהזכרתי שחטיבת המודיעין נתנה לנו את המר"ם הנושא של ההברחה, הם קבעו ש"התווך הימי הוא נקודת תורפה בפיקוח על הגבולות ופלטפורמה לכניסות של סחורות אסורות ואנשים לא מורשים לישראל". סמים, אמל"ח, נשק, בני אדם, כל סוגי הסחורות – הכול יכול להיכנס, ותכף אתן לך דוגמאות איך זה נעשה.

מה שהם אומרים בחטיבה וזה נכון זה שהלחימה בתופעה הזו צריכה להיות אפקטיבית, כך שזה ייתפס לפני שזה נכנס לארץ. ברגע שזה נכנס לארץ, עבר מכלי שיט לרכב – איבדנו אותו. אין אפקטיביות. התפיסה צריכה להיות עוד בכניסה. אנחנו יודעים איך זה נעשה כי אנחנו חיים בתוך הקהילה הזו של הימאים, אנחנו שומעים ורואים. אבל צריך לדעת איך ליצור מזה עבודה אופרטיבית.

אני יודע שיש לנו לעיתים מידע על אנשים שמצליחים לברוח דרך התווך הימי, כאלה שלא רוצים להישאר במדינה ולא רוצים להיתפס בה. אבל השאלה שלי אליך ולחיל הים היא אם אנחנו יודעים על ניסיונות של להבריח פח"ע לתוך ישראל בהיבט של מפגעים, לא רק בהיבט של אמצעי לחימה. אמל"ח אני יודע שיש, השאלה אם יש אנשים, מפגעים.

אני לא יודע.

אני מניח שאם יש כזה אנחנו יודעים את זה בזמן אמת אין איזשהו מידע קונקרטי.

נתפסו כאלה?

לא. לא בהיבט הפח"ע.

היום כלי שיט מגיע מחוץ לארץ, לא משנה מה הוא מבריח בפנים הוא אמור להיכנס למעגנה, למעבר גבול ימי ומי שצריך לבדוק אותו זה מכס, יחידת אמנון של אבטחת מעגנות שהיא מונחית שב"כ וביקורת גבולות ההגירה והאוכלוסין. בסוף הוא לא אמור להיכנס עם הסחורה פנימה הוא מבין כשהוא מגיע ומתקרב לכיוון החוף ניגש אליו כלי שיט קטן ותמים ומהמרינה שהוא לא חייב בדיקה, הוא יצא ממרינה אשקלון לצורך העניין, הוא מעביר לו כל מה שהוא רוצה, הוא מתנקה מהחומרים, נכנס למעגנה והכול תקין הכול. אנחנו יודעים את זה, היה לנו חשד על כלי שיט, הבאנו כלב של מכס במעגנה, הכלב עלה וזיהה סמים, הוא מזהה סמים, אבל אין סמים בכלי. התחלנו ללכת אחורה עם חיל הים הבנו שהוא עצר בג'סר א-זרקא שני קילומטר מהחוף עמד שם ללא מעשה אנחנו יודעים שניגש אליו כלי שיט הוריד את החומר והוא נכנס פנימה נקי.

ולכן הפתרון מה שמוביל מלל כרגע לעשות את כל המעטפת במעגנות הוא פתרון חלקי. כי היום ההברחה היא בים היא לא במעגנה. והיחידים שעוסקים בתחום ההברחות הפליליות אלה אנחנו. ואם לא נהיה חזקים ולא נוכל לתת מענה – תכף נדבר איך מבחינת מודיעין ותמונת מצב מודיעינית בשביל תרגום של הידיעות לעבודה אופרטיבית בשטח – הם ייכנסו ריקים, הם הבינו איך זה עובד לא צריך יותר מזה.

בתווך היבשתי מצאנו פתרונות כל מיני אמצעי מידע מודיעיני ממצלמות ועד חיישנים כאל ה או אחרים שנותנים לנו היבט קרקעי. אנחנו עושים את זה גם בהיבט הימי?

אנחנו רוצים לעשות את זה עכשיו בשיתוף פעולה עם חיל הים, לראות תמונה מודיעינית ותמונה עדכנית בים.

אתם רואים הכול כל הזמן?

מה הכוונה הכול כל הזמן?

אם מישהו מהחוף מתקרב עכשיו ועד איום אחר כלשהו.

קודם כל כלום לא שלם, אין דבר כזה 'הכול וכל הזמן', גם לא בכל הטווחים או בכל התווך.

יש גם את כל העולם התת-מימי שהוא הרבה יותרת מורכב ולא אכנס לזה.

ובאשר לעל-מימי הוא יותר פשוט, עם זאת, כשמערך ההגנה פרוס, כשמצב הים מאפשר זאת, זה משהו אחד, והיכולות כמובן אל מול מזג אוויר מטרו-ימי מושפע מאוד ומשפיע על אופי הגילוי, הן של איומים והן של מה שהוא לא איום ונכנס בתווך.

אנחנו שואפים לשני דברים.

האחד – להגיע למצב של לראות תמונת ים, כמו חיל הים, כדי ליירט את כלי השיט האלה כשהם כבר נכנסים, לא לחכות לו במעגנה. כשהוא נכנס מודיעים לי, זה נכנס בנ"צ כזה וכזה, אני כבר משגר ספינה שלנו, עולים עליו, בודקים אותו בלב ים ומזכים אותו שם.

שתיים – מודיעין ימי, דיברת על זה, לחיל הים יש מודיעין ימי שלו. לנו אין מודיעין ימי-פלילי שלנו, רק עכשיו קיבלנו תקן אחד ועוד כמה תקנים, לעשות בכל בסיס שיטור ימי רכז מודיעין, שייתן לנו מודיעין ימי.

זה מקצוע לעשות מודיעין ימי. כמו שיש מודיעין של חיל אוויר, מודיעין של חיל הים, אין לנו מודיעין ימי במשטרה. מביאים לך תיק של מודיעין שהוא שחור, אין שם שקף אחד. אף אחד זה לא היה הנ"ה שלו, זה לא היה מושא התעניינות של אף אחד. רק עכשיו אנחנו נכנסים לזה.

זה נכנס לנ"ה עכשיו.

עכשיו זה נכנס.

דבר נוסף – כבר בישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה העלינו את העניין. יש היום שלוש מעגנות שהן מעברי גבול. אנחנו רוצים לבנות נתב"ג ימי אחד. למה להיכנס לשלוש מעגנות כאשר הכול זה בלילה ואתה מגיע לשם אין שם בכלל אף אחד.

צריך לעשות נתב"ג ימי 24/7, עם כוח משטרתי שם, עם מכס, עם כל מה שצריך. איתרנו את המקום, נמל חברת חשמל בחדרה נטוש. פעם היה שם פחם, פעם היה משהו אחר, הלכתי לשם העליתי את הרעיון ואמרו לי, 'אם הממשלה תחליט, ניתן לך את זה'.

העלינו את הרעיון התלהבו ממנו במשרד ראש הממשלה, משום מה לא הצליחו לגלגל את זה הלאה. פשוט אתה מגיע עם הספינה שלך, קודם כל תיכנס לחדרה, אחרי זה תשוט לאן שאתה רוצה. חדרה באמצע יקשה על מי שרוצה לשוט ישירות לאשקלון, או זה שרוצה ישירות לחיפה, אבל הסטייה היא לא כזו גדולה.

אנחנו לא ארצות הברית, או איטליה בהיקפי החופים שלה. כלי שיט נכנס, עובר בידוק כמו שצריך, יהפכו לו שם את הנשמה, יפרקו אותו כמו שצריך, עם כוח אדם שנמצא שם קבוע. גם המעגן של חדרה הוא מבודד – חברת חשמל, אם היית שם – מבודד. נכנסות שם אוניות. אז יש יכולת להכין שם, יש יכולת לבנות שם.

פעם הגיע כלי שיט, רצה להיכנס למרינה הרצלייה. בא מנהל מרינה הרצלייה ואומר, 'אין לי מקום, חכה בחוץ'. סידרו לו מקום רק יומיים אחרי כן. מה הוא עשה ביומיים האלה? זה כלי שיט שלא נבדק, לא יודעים מי עליו, מה יש לו. הוא מסתובב במדינת ישראל קילומטר מהחוף, הלוך-חזור, הלוך-חזור. אף אחד לא יודע מי זה. כשגיליתי את זה שלחתי את הצוות שלנו שיעלו על הכלי, ויבדקו מי יושב שם. אני לא יודע מי יושב שם, אולי הורידו שם דברים?

כאשר יש לנו נתב"ג אחד, הכלי לא אמור לעמוד שם. הוא אמור להיכנס, אמורים לזכות אותו ולהוציא אותו. מרגע שזיכינו אותו, שיסתובב כמה שהוא רוצה ויחפשו לו מקום במרינות. יש לנו בעיה של מקומות עגינה ומעכבים כלי שיט והם נמצאים בשטח שלנו יום-יומיים ואף אחד לא יודע מי הם. במקרה זה היה צוות אמריקאי תמים מארצות הברית, אבל זה היה יכול להיות משהו אחר.

אם יש לי נתב"ג ימי אחד אני יודע שהוא צריך להגיע ישר לחדרה, לא לסטות בדרך.

שזה יותר קל לחיל הים לעקוב אחריו.

מספיק שאני רואה שהוא לא בכיוון, אם הוא מטייל לי דרך ג'סר א-זרקא מטייל לי דרך עכו אני מבין משהו חשוד.

מסלול כניסה אחד, שער כניסה אחד למדינת ישראל.

שער כניסה אחד ולסגור את שלוש המעגנות האלה, לחסוך ולעשות אחד. סך הכול 1,600-1,500 כלי שיט בשנה.

כאשר חטיבת המודיעין מדברת על נושא הברחות בים, מדברים על ארבעה היבטים של הברחות. הזכרנו סחורות של מכולות וכלי שיט גדולים, אוניות. היו לנו אירועים של הדבקה לדופן האונייה, ספינה מקולומביה מגיעה כאשר בדופן האונייה הודבקו 40 קילו חומר בקופסה מודבק עם מגנטים. הצלחנו לטרפד את זה.

הצלחתם לטרפד כי ידעתם ממידע מודיעיני?

היה לנו מידע. ברגע שקיבלנו מידע - - -

אבל אין איזה צוללן שבודק באופן אקראי?

לא, אין. יש לנו פתרון לזה, לא צריך צוללן. אפשר לעשות את זה באמצעים טכנולוגיים שדיברת עליהם שהיום הם מאוד מגוונים.

כן, אם יש רובוט שהוא כלב, יכול להיות גם רובוט שהוא דג. הבנתי את זה.

בדיוק. אנחנו כבר על זה.

בדיוק אנחנו בתקשורת על זה.

יש הברחה משולבת דרך הנמלים למדינות סמוכות ויש היצמדות. בסוף, מה שאנחנו רוצים להתעסק זה רק עם הנושא הזה. כלי שיט פרטיים שמגיעים, יש 1,500 כאלה בשנה, יוצאים ומגיעים למעברי גבול ימיים. על כלי השיט האלה כמעט שאין ביקורת. יש, אבל היא מאוד-מאוד דלילה. כי עדיין לא מצליחים להבין. אנחנו כבר מבינים שזה מקור ההכנסה העיקרי, נכון, בכמויות של 40, 50, 60, קילו ובכמויות של אקדחים בלבד, אבל עדיין זה משהו שמהר מאוד יהפוך להיות פלטפורמה.

שאלת שאלה מצוינת ואנחנו כל הזמן דנים עליה. אם עכשיו יושבים שני מחבלי אל-קעידה, אתה תמיד אומר עשרה יושבים בפנים אבל נגיד אפילו שניים, וחיל הים ברגע שאין לו מידע, הוא מזהה את כלי השיט, הרי הוא לא עולה עליו, הוא עושה את הבידוק שקשור לפח"ע אבל הכלי ממשיך ולא תמיד הוא יודע מי יושב בפנים.

ולכן הרצון שלנו ואנחנו חושבים שזה פתרון נכון, להעלות אותו בים, איך שהוא חוצה את המים הריבוניים של מדינת ישראל, להעלות אותו ולסכל את זה עוד לפני שהוא מגיע ולפני שתהיה לו את היכולת להוריד - - -

בסוף, יש פה איומי ייחוס. בתור משטרת ישראל אנחנו אחראים על פלילי בים, ולא על פח"עי, אנחנו רוצים להתעסק בנושא של הברחת סמים, אמל"ח, אנשים. הוצאת אנשים היום – ראש חטיבת המודיעין יכול להגיד לך – הוא יצא לקפריסין עם ארבעה חבר'ה שלו, מגיעים עם דרכונים לביקורת גבולות, מחתימים להם את הדרכונים, הוא ציפה שעולים על היאכטה ויוצאים חזרה לכיוון קפריסין. לא. יורדים מהקומה השנייה, הולכים לעשות קניות מסתובבים ארבע שעות בארץ, רק אז עולים על הספינה. אף אחד לא מפקח עליהם. מי נמצא בספינה? אף אחד לא יודע מי נמצא בספינה. אומרים 'ביי-ביי' ולהתראות. כל האנשים, אנחנו עובדים קשה לרשב"ג את כל האנשים שיעשו יציאה, כולם יוצאים דרך הים.

כבר תפסנו, פרשייה 512 שעסקנו בה לא מעט, היה עבריין שלא ידענו איפה הוא. אבל קיבלנו מידע שכנראה הוא יצא דרך הים. כל כלי שיצא מהים גם מחיפה גם מאשקלון וגם מהרצלייה, שלושה ימים ברצף בדקנו בים. עצרנו אותו בסוף. יושב כאן ראש הצוות שעצר אותו, יושב הבן-אדם בפנים, בתוך תא המנוע, מתחבא בתוך תא המנוע. אבל פה היה לנו מידע. אם אין לנו מידע אנחנו מתנהלים בעלטה, וזו הבעיה.

מתאר הייחוס השתנה אחרי 7 באוקטובר מבחינת המשטרה?

הוא התחזק.

כאשר אנחנו נותנים מענה לאתגרים האלה, זה נותן מענה גם לאתגרים של 7 באוקטובר.

אז המתאר לא השתנה? כמו לפני 7 באוקטובר כך אחרי? אותו דבר?

האיזון בין המרכיבים שלו השתנה.

בסדר, אתה תראה את הלקחים.

אנחנו רוצים לנתח פערים. קודם כל, פערים של מודיעין וחקיקה. אין לנו מודיעין שיודע להכווין אותנו אופרטיבית. אני יכול להגיד לערן 'אקראית תדגום לי יאכטות ותתחיל לעבוד' אבל זו לא שיטת עבודה. אנחנו בשנות האלפיים, אנחנו לא עובדים כך. אנחנו רוצים מנגנון מודיעיני שכל תפקידו יהיה לבנות תמונת מודיעין בים. ניסינו לעשות את זה על סמך רכזים שיושבים במחוזות ובסוף המציאות הרבה יותר חזקה והם נמשכים לכל מיני דברים ביבשה, ומזניחים את הים.

היום תשאל בכל הגופים המודיעיניים מבחינת מודיעין פלילי בים, אין לאף אחד. לא למשטרה ולא לשב"כ, חיל הים יש לו את המודיעין שעוסק בפח"ע, ולכן אין פה אנליזה, אין פה מחקר.

יש למשל היום במכס 'שער העולמים', אם אתה מכיר בבינה מלאכותית, מכניסים שם אוניות ובינה מלאכותית בודקת מה נמל הבית האחרון, למי הוא שייך, איפה והוא אומר אילו לבדוק. אנחנו רוצים להכניס את זה גם כן. אנחנו רוצים שיהיה גוף מודיעיני שלנו, שישב איתם ביחד שיכניס את זה פנימה ויגיד לי, 'תבדוק את היאכטה הזו או הזו'. כי מבחינה בינה מלאכותית עולה שיש חשד לגביהן ואז אפשר לעבוד מוכוון.

זה קיים אצלכם?

אנחנו בעולם הסוחרות עושים את זה גם, אנחנו היינו ביחד גם במכס שזה כל העולם הזה עובד דרך המכס, כמו שפיטי אמר פה, הוא בודק לא רק את הנמל, אלא את הבעלים, למי שייך הציוד.

העולם הזה הולך ומתפתח היום ברמה שהבינה מלאכותית יודעת לתת לך כיווני חיפוש או כיווני מודיעין, שעד היום היה קשה לעקוב אחריהם. אני תמיד נותן את הדוגמה של מה שראינו בעכו. בעכו במערכת המצלמות שלהם יש יכולת לבוא ולומר אם רכב מסוים עבר באופן קצת יוצא דופן באותה כיכר במהלך השבוע האחרון. רכב לא עובר שמונה פעמים באותה כיכר, הרכב הזה עבר. הופ, יש סיבה ללכת אליו. אותו דבר אתם יכולים לבנות את האלגוריתם שמתאים לכם, כדי לדעת אחרי מי עליכם לעקוב. אין את זה כרגע.

אין. אין מי שיתעסק עם זה כי אנחנו עוסקים בעבודה האופרטיבית, אין מישהו שיתעסק בנושא של מודיעין, ולזה גם נתנו פתרון מעורבות של ארגוני פשיעה. כל ארגון פשיעה שיש לו כלי שיט, הרי הם לא רשומים עליו, הם רשומים על כל מיני מחסנים בכינרת והיחידים שיכולים לשייך בשביל שנחלט את הכלי שיט לעבריין, זה רק אנחנו. ואנחנו יודעים, אנחנו פוגשים אותו, אנחנו בודקים אותו, ממלאים את כל הדוחות, בסוף באה משטרת ישראל ואומרת 'אני יכול לחלט כי אנחנו יודעים שהוא הבעלים ולא המחסן שהספינה רשומה עליו'.

אז איפה היועצים המשפטיים שייתנו לי לחלט רק.

כל הנושא של מימוש האחריות, דיברנו על זה לא מעט, כל הפלטפורמה הזו של מימוש אחריות פלילית, והנושא של המשילות, מוקדי פשיעה, בריונות. אתה מכיר את עכו, יש לנו את יפו, יש לנו את ג'סר. יש לנו מקומות, יש לנו את הדייגים הדרומיים, יש לנו היום חבר'ה של דייגים בדואים, שמגיעים לכצ"א היום, במצב של היום, וצוללים בצד הדרומי של כצ"א, וכשהם מתחילים לעלות, אני יכול להראות את התמונות, זה נראה כאילו עכשיו שני מחבלים עולים, הם מקפיצים את כל הגזרה. הם כבר מתחננים אלינו, הם לא יודעים מה לעשות, הוא אומר, 'יהיה פה אסון, אנחנו נהרוג כמה', כי אי אפשר להתמודד אחרת, אתה תראה את התמונות, גם אני ראיתי נבהלתי, חשבתי שהם מחבלים עולים מהים. הם באים לצלול שם מהפזורה הבדואית. וכל הנושא הזה משילות הוא ברמה, הנושא של - - - שליטה ובניין בכוח המבוזר, לא אמרתי לך את זה אבל - - -

אני רוצה רגע להמשיך את השאלה הקודמת של קובי.

קובי הוא גם אלוף משנה במילואים, כך שאני גונב אותו כל פעם לכמה דקות אלינו. האם בעקבות האירועים של 7 באוקטובר, אנחנו פחות רגישים, יותר רגישים, פחות מודעים, יותר מודעים, מה? זאת אומרת, מבחינתי, שניים כאלה עולים מהמים, אני לא שואל 'מאיפה באת', אני פשוט לא נותן לו ללכת. זה מה שקורה היום?

זה מה שקורה היום, אנחנו מבחינתנו, התחמשנו. מבחינת החימוש יש, אנחנו חילקנו שטחי עבודה מול חיל הים, מולנו, שלא נגיע למצב של דו"צ, המידע עדיין לא זורם.

שלא נירה אחד על השני.

יש לנו בעיות עדיין אפשר לעשות את זה יותר טוב.

מבחינת מוטות השליטה זה קריטי מבחינתנו. כמו שאמר רועי, אנחנו כחיל הים יודעים לעבוד מול מטה שיטור ימי. אבל הבסיסים הם לא כפופים אליי, דיברנו על זה, הם כפופים לשטח טריטוריאלי ומי שמפעיל אותם זה קצין אג"ם המחוזי או התחנתי. בטבריה זה תחנתי. ואנחנו יודעים מה הקושי והמגבלות של תחנה או מרחב אופרטיבי שצריכים לעבוד ובסוף השוטרים שלנו, מעבר לזה שיש שני שוטרים במשמרת, הם גם נשאבים לכל מיני עבודות מחוץ לים, זה משהו שאנחנו מנסים להילחם בזה, אבל הם לא שלנו ואנחנו לא יכולנו לעשות את זה.

הצענו לעשות משהו שהוא מערך ארצי או מערך, כי מוטות השליטה שלנו זה אתגר לנהל אותן, זה אתגר. בטבריה זה תחנה, באילת זה מרחב אופרטיבי, בתל-אביב זה מחוז, פה זה מרחב, זה משגע את הכול. אנחנו לא מצליחים, זה אתגר מורכב מאוד.

אני צריך להתמודד עם אנשים שלא מבינים כל כך בים. אני למשל אגיד לו, 'אני רוצה אכיפה פלילית, יש לנו את המודיעין יש לנו הכול', בסוף יבוא קצין אג"ם, יגיד לו, 'לא, אני לא רוצה אותם שם'. הינה, יש לו הנחיה שפעם הייתה אצלנו במחוז לעבוד כל היום בעכו. הוא צריך לתת מענה לשמונה תחנות. איפה חדרה, איפה טירה, איפה חיפה איפה זבולון, איפה נהרייה? אמר לו 'אתה עובד בעכו'. זה לא נכון, אבל בגלל שהוא כפוף למחוז הוא צריך למלא פקודות של מחוז. זה אתגר פיקודי.

בעכו גדלה התנועה נכון?

יש שם הרבה סירות טורנדו, כן.

סירות להסעה של אנשים.

בוא נסתכל רגע בראייה של מפקד מחוז זה הטריטוריה שלו.

רגע אני אגיד על זה משפט בקשר למה שאמרת 'הטריטוריה שלו'. אם תחזור לשקף של הפריסה,
תחום האחריות שלו.

רגע תחזור תראה הנה שקף הפריסה, 'לא תואם את גבולות המחוז', מחוז מרכז זה לא שיטור ימי, מחוז תל-אביב מכסה אותו, נראה שזה לא תואם את הפריסה היא לא את הפריסה של גבולות המחוז. גם חיל הים לא כפוף לפיקוד צפון, לפיקוד דרום, לפיקוד מרכז, תתקן אותי אם אני טועה.

זירה ימית. כמו חיל האוויר. זירה ימית, היחידה האווירית שלנו היא יחידה אווירית. אנחנו הצענו לעשות מערך ימי ארצי. אין פה שום יתרון למפקד תחנה, ששולט בים מת"ח נתניה אין לו שיטור ימי, מפקד תחנת תל-אביב זה אצלו. הוא נותן שירות. וראינו את זה ב'חרבות ברזל', שיטור ימי לכיש אחראי על אשקלון, ומחוז דרום נלחם בשדרות, ברעים, באופקים וזה, שכח שיש לו שיטור ימי באותו זה, והוא התנהל שם לבד, אנחנו תגברנו אותו כמובן והפעלנו אותו כמעט אנחנו בראייה שלנו.

דה-פקטו אנחנו הפעלנו אותו.

אנחנו הפעלנו אותו.

את כל ההנחיות המקצועיות, מיגון, הכול אנחנו הפעלנו.

המחוז התייחס ליבשה.

אני מדבר גם על פו"ש וגם על - - - אני גם אשאל עוד משהו בוא נגיד באוגוסט בקיץ פתאום מגיעים לפה מה שנקרא 400 אופנוענים כאלה מהים ופתאום הם חוצים לגבולות של מפקד המחוז ועכשיו הם בעיה גם שלו.

תבינו שהאיום עכשיו יכול להיות שונה. מה שעשו לנו עם 1,400 מחבלים יכול להיות עם 400 כלי ים לתוך הארץ. ברגע שהם עוברים שם בגבול הימי, הם הופכים להיות בעיה שלנו כמשטרה.

מה היתרון של מפקד המחוז מול התווך הימי?

אין לו יתרון.

אני לא יודע, אני אברר את זה.

הוא לא יודע לא כי הוא לא רוצה.

לכן אני חושב, בהיבט הזה יש יתרון למערך ארצי. מערך ארצי שולט בכל הכלים, יכול לנייד עוצמות כוח גם ממקורות אחרים מול איומים שמתקיימים בתווך הימי. מפקד מחוז, בלי שום ספק, יתרון מוחלט בתווך היבשתי כולל קו החוף - - -

אני אציג לך את זה הכי פשוט. נגיד יש אירוע חריג בים. רן כפוף לקצין האגם המחוזי. איזו הבנה יש לקצין האגם המחוזי בים שהוא יודע לתת לו הנחיות.

אין לו. אין לו. אין ויכוח

צריך לפרק פה הרבה אגו בתוך האזור שלנו זו הבעיה.

בסוף בתרחיש אין אגו - - -

כלי שיט שמגיע מקפריסין קודם כל עובר אצלו, אם הוא נכנס לאשקלון, עובר אצלו בזירה, עובר בתל-אביב בזירה ואחרי זה מגיע לזירה של דרום. מי יתכלל את האירוע כשיש עכשיו ימ"ר עובד עליו, יש יחב"ל עובד עליו, יש מסוק באוויר, אנחנו כלי שיט – אנחנו מתכללים את האירוע, אין פה גבולות ולטעמנו זו תפיסה לא נכונה.

דיברנו על הפעלת כפיפות לא שוויונית, דיברנו על כמות כוח אדם מצומצמת שלא השתנו 30 שנה, אנחנו שיטור ימי, הינה אני אומר אני רמ"ט שיטור ימי, אנחנו שיטור ימי מגיב אנחנו לא יוזם, לא כי אנחנו לא רוצים, כי אין בנסיבות היכולות שלנו היום אנחנו לא יודעים לייצר התקפיות, אנחנו לא יודעים לבנות תמונת מצב מודיעינית, עבודה אופרטיבית, אנחנו נשאבים לתגובה. ולארי לא סתם אמר שאנחנו כמו סוג של 'איחוד הצלה', אנחנו כל היום מתעסקים בנושא הזה של סדר ציבורי והצלה ופיקוח על כלי שיט.

כל הנושא של זיהוי ויירוט מטרה, חוסר בתמונת מצב עדכנית, כיצד נותנים מענה, אנחנו רוצים לעשות מכלול משותף בינינו לבין חיל הים, לשבת אצלם, שיהיה לנו איש שלנו שיכול להשתמש באמצעים שהוא לא משתמש. הוא משתמש באמצעים של גבול לצורך העניין צפון-דרום. כל האמצעים במרכז אנחנו יכולים להשתמש בהם. כלי שיט שמגיע אליו הוא יפריך אותו פח"עית, מבחינתו יכול להיכנס לארץ מפה האיש שלנו ייקח את הפיקוד.

בוועדת המטה שאתם מקיימים הם מוכנים לעשות את הדבר הזה?

אנחנו עכשיו בדין ודברים היה דיון אצל - - - צריך לתת לנו החלטה יהיה או לא יהיה.

הזמן מרחב זה הפער הכי גדול שדיברנו עליו. הפריסה שלנו רציונלית, אם אתה אם תרצה לדעת איך אנחנו רואים את זה, אנחנו כבר בעולם אחר לגמרי אבל אנחנו צנועים אנחנו לא רוצים 12 בסיסים אבל אנחנו רוצים לעשות שלוחות, אם לא הבסיס לפחות שלוחות, אי אפשר. אי אפשר 108 קילומטר על ניידת אחת זה לא עובד, זה לא עובד לא יעיל.

אין ויכוח

אין ויכוח ושם נתנו פתרון.

כמה ספינות חיל הים עד כמה שמותר לך לומר, מסתובבות לאורך חופי הים התיכון מהגבול הצפוני שלנו ראש הנקרה ועד בואכה הגבול עם מצרים? אני מנכה רגע את פח"ע עזה הרגע.

נראה לי שלא נכון לפרט פריסת סד"כ אבל גם פה יש קפיצת מדרגה משמעותית.

סגור? אין אף אחד מבחינתכם סגור, אין אף אחד שיכול להיכנס?

אין בזה - - -

לא 100% אבל בראייה שלכם.

המטרה היא למנוע ושוב אני אדייק את מה שאמר פה פיטי פח"ע.

אני מדבר על פח"ע, אני בהיבט שלך מדבר על פח"ע.

אנחנו כמובן לגמרי פועלים שיהיה אפס אבל אני מקווה שבזה אנחנו נעמוד, זה מבחן התוצאה לא מבחן מה אני אומר פה על השולחן.

ברור.

אבל יש גם פח"ע פנים-ארצי, הם מדברים על החוץ, מה קורה עם עכו ועם ג'סר ועם שם שגם משם יכול לבוא - - - מה עם תרחיש של 'שומר חומות'

זה חור שחור הפח"ע הפנים-ארצי.

מי יכול לתת מענה למרינה עכו שמתחילים, הייתי בעכו ב'שומר חומות' בתפקיד אחר מי ייתן מענה למה שקורה במרינה עכו הצתת סירות, הצתת בתים של יהודים, השלכת אינספור חפצים, בקת"בים ואבנים בגזרת המרימה מי ייתן לזה מענה? איך אפשר בכלל מי שמכיר את עכו, להגיע כוח יבשתי מהעיר עד המרינה, אתה באזור נשלט, שאם אני בא מהים אני השולט חד-משמעית.

תודה בבקשה.

יש פה לקחים שעלו מ'חרבות ברזל' כל הנושא של פקודה של 'פרש כחול' ו'פרש פלשת' אנחנו התאמנו עם חיל הים על הרבה מאוד דברים אבל בסוף בפועל זה לא יושם ואנחנו בדין ודברים איתם לחדש את זה לעשות את זה הרבה יותר טוב, לא הייתה העברת מקל הטיוב המבצעי מבחינת הקשר. אנחנו רוצים לפתור את בעיות הקשר. יש קשר בינינו ביום-יומי בשגרה אבל בקרות האירוע אנחנו מבינים שהם עסוקים ברמה כזאת שהדיווח - - -

כשאתם הכרזתם ב-7 באוקטובר בבוקר 'פרש פלשת' הם קיבלו את זה?

הפוך.

הם צריכים להכריז על זה. הם הכריזו, אנחנו לא קיבלנו את זה. צריך להבין, הם נלחמו.

אנחנו היינו שם בחוץ הכנסנו את כלי שיט אזרחיים פנימה, חלק אתה שמעת חלק מהדייגים אמרו 'הצלתם לנו את החיים', הכנסנו את האזרחים פנימה אבל לא קיבלנו את העברת המקל מחיל הים כי יכולנו לעזור להם בהתמודדות עם מה שנכנס וזה לא יושם טוב זה היה מצוין בתרגיל.

לא ידענו מה קורה בים לא ידענו אם אנחנו צריכים ליזום - - - אנחנו ביקשנו עוד לפני פשוט מכשירי קשר משותפים כאילו להאזין לגל המרחבי הצבאי בזה עד כמה שניתן עם כל מה שאפשר כמו שעשינו את זה בעבר. בעבר היו מכשירי קשר צבאיים על הספינות של הכוח תפעילו אותנו בזה עד היום לא הצלחנו להתקדם עם זה הגשנו את זה גם בוועדת אמצעים בקריה, הגשתי את זה אחרי 'חרבות ברזל' דרישה מסודרת עם דמ"צ והכול, אני מוכן לשלם את הכסף על המכשיר, וסורב שוב.

גם כל התמונות מודיעין שחיל הים רוצים להעביר לנו הוא לא יכול. אני לא חס וחלילה כועס עליו, הוא מתקשר אלינו בטלפון לבן, הוא אומר לי 'תתכונן, יש אירוע, אני לא יכול להגיד לך מה'. אי אפשר להתנהל כך. אם היה לנו את הכוח המודיעיני שלנו שיכול לשבת איתו ויכול לדבר איתו, זה כבר היה הרבה יותר טוב וזורם.

בקרות האירוע ריכזנו מאמץ באשקלון, אבל עם כל הכבוד לנו, עם כל מה שיש לנו, ריכזנו מאמץ באשקלון, הורדנו שיירות לשם, עבדנו שם מהבוקר עד הערב, אבל אם אנחנו עושים את זה אין לנו את הרציפות התפקודית בשאר הארץ. אנחנו לא מצליחים להחזיק בכוח אדם שלנו אירוע טרור מתפרץ ולרכז כוח לתקופה ארוכה. אנחנו יכולים לעשות זה לשבוע-שבועיים-שלושה-חודש אבל בסוף מישהו משלם על זה מחיר כי אנחנו לא נמצאים במקום אחר.

אני אגיד איזה משפט, אני לא יכול לתגבר מיבשה את הים. אני יכול לתגבר יחידות ביניהם בתוך הארץ להעביר יס"מ מפה לשם לכאן פה, לא יכול להעלות שוטרים מהיבשה על ספינות להגיד הנה יש לכם עוד 20. מה שיש יש. כאילו אם אני אקח מחיפה אני - - -

אין גם סד"כ מילואים או משהו?

יש מתנדבים ובזה זה נגמר.

יש סד"כ מתנדבים שעובד איתנו.

והמתנדבים נותנים איזשהו מענה?

כן, ברור.

כמה מתנדבים יש לכם?

יש לנו בכל הארץ באזור ה-160 מתנדבים. כאשר מתנדב אצלנו זה גם לא מתנדב רגיל. ההכשרות שהוא צריך לעבור, לא פשוט זה לא סיור, זה לא עולה על ניידת.

לא, לא, הם מצטרפים לסיור.

כן הם מכפילי כוח אבל ההכשרה שהם עוברים זה לא הכשרה פשוטה. אנחנו עושים סיור גדול כי בסוף כשאתה בים ואתה צריך עזרה אתה צועק 'הצילו', אף אחד לא יבוא אליך. הם צריכים לדעת להתמודד. אם ימאי שלנו רוצה מתנדב אני חייב לדעת שהמתנדב הזה מוכשר ברמה כזאת שהוא יכול להתמודד עם אירוע. כי הם לא זה - - -

יש להם נשקים אישיים?

יש להם היום נשקים אישיים, היום יש חימוש בכל הספינות גם.

אקדחים?

אקדחים אבל בסירה כשהוא יוצא היא יוצאת עם M16 יוצאת עם מאגים.

הוא מקבל עם הספינה - - -

בסוף הנקודה האחרונה לנושא של כפיפות. חיל הים, מטה חיל הים הוא עובד מול מטה שלנו, אנחנו יודעים כמטה מול מטה, הוא לא יודע לעבוד מול כל בסיס ובסיס. אני צריך לתת הנחיות לבסיסים ובסוף אני לא המפקד שלהם. עם כל הכבוד קצין אג"ם מחוזי יכול להגיד לי 'תשמע עם כל הכבוד תמשיך לרכוש כלי שיט תמשיך לתקן אותם ותן לנו לעבוד' אז הפער הזה הוא מאוד בעייתי. טוב איך אנחנו פותרים את הבעיה?

יש סיכוי לשנות את המנטליות הזאת?

רק בהנחיה.

לא אני שואל שאלה כדי שאני אדע לאיפה למקד את המאמץ ברור.

הרעיון המסדר בסוף צריך לגעת בארבעת הדברים האלה.

דבר ראשון, לבנות תמונת מצב מודיעיני. זהו כוח מודיעיני שיעבוד וייתן לנו תמונת מצב מודיעינית בים בתחום הפלילי.

דבר שני לתת מענה למהלך הפרוז. בסוף יהיו לנו ידיעות, לא יהיה לנו כוח אופרטיבי לטפל בו. חייבים ללכת ביחד. תפיסת ההפעלה, הכפיפות ואיך עושים את זה, מערך ארצי או לא ארצי, איך זה עובד, אלה שאלות שדנו עליהן לא מעט.

שותפויות זה משהו שמכפיל כוח, שותפויות עם חיל הים שותפויות עם מכס, שותפויות עם גורמים נוספים, יש הרבה מאוד גורמים ביטחוניים שעובדים בים, אף אחד לא מרכז אותם. תחשוב דייג שאין לו טסט על הסירה והוא דג בעונת הרבייה והוא גם מוכר להברחה שכזו.

כמה גופים מטפלים בו – רט"ג – רשות הטבע והגנים צריכים לטפל בו, הרספ"ן צריך לטפל בו, אנחנו צריכים לטפל בו. והוא מתקרב לגבול או לשטח סגור, גם חיל הים צריך לטפל בו.

זה לא עובד, ארבעה גופים צריכים לטפל בכלי שיט אחד. לכן כל הנושא הזה של שותפויות, הייתה אמירה בזה להקים משמר חופים שיאגד את זה. זה החלום שלנו.

למה לא? למה במסגרת המשמר הלאומי לא נקים משמר ימי?

אם אתה שואל אותי כל השיטור ימי היה צריך להיות במג"ב, זה גבול.

זה גבול. כל השיטור ימי צריך להיות מערך - - -

- - - הסדירים ולסגור עניין ולצבוע את כל הספינות בירוק אבל מה נעשה אנחנו לא - - -

לארי יגיד לך אחרי זה את הבעיות שלנו.

אני ממשיך הנושא של העקרונות לתכנון כל שינוי תפיסת ההפעלה, שהיא תומכת מענה. הקמת מערך מודיעין, חיזוק מערך פרוס, כוח משימה, שילוב יכולות מיוחדות, רחפנים, בעלי חיים, רובוט ימי – יש היום רובוטים ימיים שאני יכול להוריד בעשר דקות לעשות סריקה מסביב לכלי שיט, להבין מה קורה מסביב מתחת למים, להעלות אותו, להעלות רחפן למעלה, לקבל אינדיקציה כמה אנשים בסירה. יש הרבה מאוד דברים טכנולוגיים.

אין לך אותם היום?

אין לי אותם יש לי רחפן אבל רחפן מתעסק בעיקר בחיפוש נעדרים ולא בזה.

הוא לא ימי.

הוא לא ימי, גם כלב, כלב ימי. כלב שיודע לעלות על כלי שיט. עשינו ניסוי, קצת קשה לכלב, קצת קשה לכלבן, ים בכל מקרה. ואנחנו נכנסים לזה, רוצים לקחת כלב להעלות אותו. בסוף, אני לא אמצא סמים ביאכטה ואם יש פה כלי שיט אתה יודע כמה דברים אפשר להחביא בכלי שיט? להעלות כלב, לעשות את הסיבוב, להבין מה יש, מה אין, לפני שהוא מגיע למעבר, לפני שהוא העביר את החומר כבר למישהו אחר, לפני שהוא העביר את האקדח למישהו אחר ועוד הרבה מאוד דברים.

מכלולי שליטה משותפים הזכרנו את זה, אם חיל הים יסכים אנחנו נושיב שם אדם שלנו שגם ייתן מענה לחיל הים. היום חיל הים צריך לבדוק כלי שיט, מספר, הוא לא יודע לעשות את זה. האיש שלנו יכול לתת לו את זה, מי הבעלים, מאיפה הוא בא הכול. אם צריך לדבר עם כוח יבשה, כוח שיטור ימי הוא עושה את זה דרך האיש שלנו, הוא יודע לסנכרן בין כל הגופים שעובדים בים.

מנגד, אנחנו נדע להשתמש ביכולת של חיל הים בשביל להחזיק תמונת מצב. כל כלי שיט שהוא הפריך אותו פח"עית, מבחינתו הם תמימים, הוא מעביר אותו אלינו, אנחנו יודעים לעקוב אחריו כשהוא נכנס למרינה למעבר גבול. היו לנו מקרה שהתעוררנו בוקר אחד ואנשים נכנסו לא להרצלייה אלא לתל-אביב. תל-אביב זה לא מעבר גבול ימי, אסור לו לעשות את זה. אבל הוא לא ידע, הוא נכנס. לא בדקו אותו, לא ידעו מי הוא, הוא נכנס כי זה מה שהוא יודע. וכל המדידה כמובן ברגע שהתוכנית הזאת - - -

איך זה בעולם?

יש מדינות שזה ברמה מאוד גבוהה יש מדינות שבעיקר במזרח התיכון אצלנו אתה נכנס לקפריסין זה יותר שכונה משלנו, נכנס לטורקיה נכנס ליוון.

כן אבל אי אפשר להשוות את האירועים שלהם לאירועים שלנו.

בדיוק, אני לא משווה את האירועים של קפריסין לאיומים שלנו וזה חשוב.

לא אבל גם הם רוצים לעצור הברחות גם הם רוצים לעצור סמים, כל מיני מאפיונרים שזזים.

כן ולא.

רוצה לראות איך זה עובד? להולנד יש משמר חופים שהם מחזיקים בקריביים, יש להם מובלעת שלהם. תראה פעם איך הם עובדים זה ליגה אחרת. אונייה יושבת כל הזמן במים, מפקחת על כל כלי השיט. ברגע שעולה לו מצד הבינה המלאכותית כלי שיט שכמו שאמרת 'לא מתנהג נכון', שולחים עליו שתי סירות שיוצאות מהאונייה עם 16 לוחמים, מסוק באוויר מלווה אותו, אם הוא זורק סמים למים, המסוק מסמן אותם על אחוזים, זה משהו, יש על זה תוכנית, זה משהו ליגה אחרת לגמרי. הם תופסים צוללות, עזוב כלי שיט, צוללות שמבריחים טונות של סמים מהקריביים, זה ברמה.

טוב.

במובלעת של הקריביים יש להם ארבעה איים שלהם, של הולנד.

הם מונעים הברחות להולנד משם?

הם מונעים במיוחד לאירופה, כן כל ההברחות משם לאירופה. זו תוכנית מדהימה זה להסתכל על זה להגיד זה החלום.

אני חייב להגיד שמעבר לזה שאנחנו דיברנו מתנהלת כרגע עבודה במשטרת ישראל אצלנו היינו כבר אצל סמפכ"ל, אצל המפכ"ל. הסמפכ"ל מנהל את כל התוכנית הזאת איך עושים את זה. והוא נתן הנחיה לאג"ת שלנו יחד עם משרד לביטחון לאומי עם מירי עם האנשים שלה, לעשות רה-ארגון במחלקת התקנים כי גם במשטרה היום מבינים שיש בעיה וצריך לתת לה מענה.

אלה חמשת הנושאים שהוא נגע בהם כל נושא מערך הח"מ המודיעין כל החיזוק תפיסת ההפעלה תחומי אחריות רגולציה חקיקה.

נעצור פה. כן חקיקה. מה אני יכול לעזור לכם?

בחקיקה אנחנו דווקא התקדמנו.

יושב פה לא הכרת אותו נתנאל הוא אחראי חקיקה של - - -

כשישבנו אצלך עוד נתת את התייחסותך בנושא הזה. היום מצאנו דרך פקודת הסמים כן סמכות לעלות על כלי שיט שאין חשד לגבי עבירה פלילית שתבוצע. עד עכשיו לא היה לנו. היינו צריכים חשד בשביל לעלות. אנחנו רוצים לעלות על כלי שיט אקראית על כל כלי שיט, לבחון אותם. ומצאנו פתרון בדרך פקודת הסמים כרגע יש לנו סמכות אבל הנושא הזה חייב לקבל חקיקה ועובדים על זה.

היועצים המשפטיים שלנו, של משטרת ישראל, עובדת על הנושא של חקיקה בעניין הזה כי זה לא מובן מאליו כי כלי שמגיע נכנס לשטח שלנו ואני לא יכול לעלות עליו זה לא, זה לא נשמע הגיוני. וכרגע יש לנו סמכות קיבלנו כבר את הגושפנקא מהיועצים ממשפטיים הם אומרים עדיין - - -

זה עדיין בעבודה.

כן, זה גם לא נותן לנו סמכות ביציאה אני רוצה לעלות גם על כלי שיוצא אולי הוא מבריח מישהו החוצה, בנושא הזה הם הלכו לחקיקה - - - זה חוק חיפוש ומעצר על כלי שיט. הסמכויות כשאין לי חשד כרגע על ביצוע עבירה פלילית אלא בגלל הנושא של כניסה ויציאה למדינת ישראל. יש סמכות לנו במעגנה, אמרתי אני לא רוצה את המעגנה אני רוצה בים.

יש דברים יש לנו עוד ארבעה דיונים בשבוע הבא, לארי, על הנושא הזה כי במשטרה גם הבינו שצריך לעשות רה-ארגון בתקנים ולראות איך אנחנו מעבים את המערך הזה, איך אנחנו מעבים את המערכת. אנחנו רוצים מוכנות לתרחישי טרור מתפרץ, קו הגנה לחיל הים, אנחנו רוצים הגברת עיסוק מודיעיני אנחנו פריסה מיטבית לאחריות פלילית וסיוע באירועי פח"ע, אלה לקחים של 'חרבות ברזל', חיזוק שת"פ, יצירת תמונת מצב עדכנית, הכירות בהפעלה מול משאב ארצי אפקטיבי היום אני לא יכול - - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה, בבקשה. פנה אלי מישהו מהמשרד לביטחון לאומי שיש לו גישה לכסף אל תגלה ואמר לי 'יש לי כסף לקנות סירה'. איזו סירה אתה רוצה שאני אקנה אחת כרגע. אונייה, סירה, ספינה, תגיד מה.

יש ספינות שלנו שעובדות אתה תראה גם את הספינה החדשה שמגיעה נותנת מענה מצוין לשיטור.

לשיטור כלומר, שהיא יכולה לקחת גם אנשים שיכולים לרדת מהסירה לסירה אחרת?

כן, זה מה שאנחנו עושים, גם בשנה האחרונה תרגלנו את זה בערך שבע-שמונה פעמים תרגלנו את זה גם בבסיס. היום אנחנו מאפיינים בהמשך ללקחי 'חרבות ברזל 'כלי שיט שממוגן ירי שהוא יכול לתת מענה גם כשהוא צריך להילחם. כלי שיט שיש לנו כרגע לא נותנים מענה ואנחנו רוצים כלי שהוא סמי-צבאי לא שחס וחלילה אני רוצה לקחת את תפקידו של חיל הים. חיל הים זה תפקידו והוא עושה אותו נאמנה, אנחנו רוצים לתת לו סיוע. אנחנו צריכים לתת לו סיוע וברגע שהוא יראה אותנו ככאלה שיכולים לתת מענה אני בטוח שהוא היה נזכר והיה אומר לנו שיש כרגע חדירה וצריך לעזור לו. אני בטוח שלא עבר דיווח כי, אני מפנה את האצבע המאשימה אלינו כי לא בטוח שחיל הים רואה אותנו ככלי שיכול להילחם.

הסבירות הגבוהה היא שאם היינו מגיעים בסוף, היינו מצטרפים ל-59 הרוגים שוטרים הרוגים, גם אנחנו היינו בלופ הזה אם היינו מגיעים לשם, כי אין לנו את היכולת היום. כלי שיט ממוגן ייתן לנו יכולת טובה, לפחות בקצוות. יש לנו כסף לקנות אחד, אנחנו מקווים מאוד ומתפללים שתהיה לנו יכולת לקנות את השני, לשים אחד בחיפה, לשים אחד בלכיש, נותן מענה לשני קצוות.

מפכ"ל בכלל אמר ארבעה, כולל אילת, ששם יש משולש גבולות בעייתי מאוד, זמן תגובה אפס. מקווה מאוד שאנחנו נצליח. אם נצליח להוציא את הספינות האלה, נעטוף את המענה הוליסטי גם לשיטור וגם להגנה במידת הצורך. תוכניות ושרטוטים – יש לנו לא מעט. בסוף זה מספרים, בסדר? בסוף אנחנו צריכים לשים תג מחיר, אמרנו תראו אנחנו היום 72 אנחנו רוצים להיות 151.

כן כוח אדם אתה מדבר?

כוח אדם, כן. יש לזה תג מחיר של 32 מיליון שקל שאג"ת נתן לנו, בסוף הרעיון הוא שאם עכשיו אנחנו עומדים על סירה אחת, אני רוצה שתי סירות, 24/7. יהיו לי כבר לא עשרה ימאים, 20 ימאים כל משמרת, גם יום גם לילה. כלומר, יש שתי ספינות, למפקד בסיס יש יכולת לאגד עכשיו כוח לעלות.

כי תחשוב שאני מגיע לעלות על כלי שיט, יש לי שני אנשים בכלי שיט שלי, אחד צריך להישאר בסירה, אחד צריך לעלות. כשאחד עולה אין לזה אפקט, לא הרתעתי ולא תוצאתי. לשאול 'מה העניינים מה המצב' בשביל להפחיד קצת. אין לזה השפעה, אני רוצה להעלות כוח של שלושה-ארבעה, וכשיהיו לי שמונה-עשרה אנשים - - - המפקד יכול לאגד את הכוחות ולהעלות שלושה וארבעה אנשים.

יש רעיון במשטרה שהמפכ"ל מוביל, להקים צוותים מרצים שזה התפקיד שלהם. אם אני יודע שיש לי היום כניסה של עשרה כלי שיט למרינה בחיפה, אני מאגד את הכוח הארצי הזה לשם, הוא מתלבש על הספינות שלו, עולים, מה שנקרא בשפת הרחוב 'תופרים את כלי השיט' וזה מה שאנחנו רוצים. לא לעלות בן-אדם אחד שהתוצאה היא - - -

לכן זה המספר, אבל גם במשטרה אומרים שזה המספר ההתחלתי. כמו שאמר לנו הרח"ט מודיעין, 'ברגע שתדליקו את הגפרור, אתם תראו מה שאתם לא יודעים'. עבירות סמים, עבירות הברחות, אלה עבירות חשיפה. אם לא תחשוף את זה, אנחנו לא יודעים את זה, אף אחד לא מתקשר 100 להגיד 'יש לך הברחה'. ואם לא נחשוף את זה, יש פה תג מחיר.

אנחנו לא סתם מדברים באוויר, נתנו את הכמות שאנחנו רוצים, יש אגף במשטרה שנתן את התג מחיר מבחינת הכסף, אני מקווה מאוד שאנחנו נגיע לזה, גם אם זה יהיה בחלוקה לשלבים אבל לפחות ניתן מענה ונתחיל לראות את האור בקצה המנהרה.

מה שאתם אומרים בעצם, כדי לקיים כרגע את הפעילות ולהתמודד עם האתגרים בדרך ראויה תוספת של 78.5 תקנים?

כן. כן. זה להגדיל את כל הבסיסים ל-17 ימאים זה לתת שתי שלוחות בעכו ובחדרה זה קצוות, בסדר? זה להגדיל סוף-סוף את אילת שיעבדו 24/7, להגדיל ל-17 לכינרת שיהיה להם קצת כוח להתמודד עם מעגלי הפשיעה, שיש להם שם. וזו ההתחלה של ההתחלה.

אנחנו חיים בעמנו, אנחנו יודעים מה המצוקות. אתה יודע אחד הממ"זים אמר לנו 'תמחוק את כל זה תכפיל בשלוש יהיה 300'. אנחנו יודעים שאנחנו חיים בעמנו ולא נקבל 300 אבל זה תג המחיר שאנחנו רוצים לשים להתחלה ונגיע אליו. זה מה שאנחנו רוצים.

גם במשטרה אצלנו מתחילים להבין שאלה דברים שצריכים להיעשות יחד עם המשרד לביטחון לאומי, וישבנו לא מעט עם מירי ואנחנו נשב, יש לנו דיון איתם גם בשבוע הבא. אני מקווה מאוד שנצליח גם אם זה יהיה בחלוקה לשלבים ולפחות נראה את האור בקצה.

אני יכול לעלות על סירה כזאת בפעילות לילה להיות איתם לראות איך זה נראה?

בשמחה רבה.

זה הסיכום, והמבט הזה הוצג למל"ל שמרכז את כל הנושא של מעברי גבול. הם לקחו את התוכנית שלנו בשתי ידיים, כי אמרתי להם כל מעברי הגבול זה בסדר, אבל יש שטח של 12 מייל ימי בים שהיחידים שעובדים שם זה רק אנחנו.

אתם זוכרים מי עבד בזה מולכם במל"ל?

איציק, ראש ענף מינהל אזרחי וטרור.

כן אני יודע מי.

הוא הציג את זה גם למנכ"ל משרד ראש הממשלה כשישבנו שם ונתנו לו הנחיה לקדם את זה אבל התחלנו במלחמה אז כל הדברים האלה כבר.

בוא נראה מה אנחנו יכולים לקדם.

בסוף אנחנו רוצים מערך שבשגרה שלו יהיה אפקטיבי אבל יחד עם זה באירוע חירום יכול לתת מענה הולם ולהיות קו הגנה באמת לחיל הים ולא ולהסתובב עם סירה שלא נותנת מענה. כל הנושא של מערך המודיעין מיקוד קשב בתווך הימי, פה כבר ניתנה הנחיה במשטרה להסתמך על הכוחות שלנו על התקנים שלנו להוציא את הרכזים להעביר את התקנים אלינו שהם יתחילו לרכז את כל הנושא של - - -

זה מאוד פשוט רכז כזה מגיע לבסיס ומגיע למרינה מתחיל להסתובב בין כל מיני מקבלי שירות, כל מיני נותני שירות, הוא שומע דברים, הוא מקשר את הדברים, ככה מגלגלים פרשייה, אי אפשר בלי בן-אדם שמתעסק, ממוקד לנושא הזה. אי אפשר לגלגל פרשיות.

אלה תמונות של הסירה הממוגנת מדובאי, יש לנו סרטון נראה קצת את זה.

פיטי יצא לדובאי לאפיין את הספינה כאילו הכנסנו עוד 52 שינויים שם ושיפורים הם התלהבו מאוד. וזה עוד בתרומה.

אני רוצה לעשות את זה גם ככלי שיכול לעשות שיטור וגם כלי שיכול לתת הגנה בזמן לחימה.

(מוקרן סרטון)

זו הגדולה או הקטנה?

הגדולה. אלה של ה-43 - - - כלי ממוגן 5.56, 7.62 גם החלונות, גם החלונות - - - רוצה להרכיב עליו את כל החימוש שלנו, אגב, עשויים מחומר לא אלומיניום חומר HDP זה חומר פולימר בדחיסות גבוהה. נראות קרבית מאוד.

42 היום הכי גדולה שלנו זה 38 שרכשנו עד היום הם היו 34. - - - כמה אנשים הוא יכול לקחת?

הוא יכול עד 12 בשגרה אם אני צריך להעלות עשרים אני יכול גם להעלות 20.

זה יפה, אתה יודע להוריד מספר אנשים, זה נראה אחרת. מדהים אתם מתייעצים עם הכחולים?

בסוף כשאנחנו נביא את הסירה הם יתייעצו איתנו.

לא, מתייעצים איתם בהיבט של אפיון וכל הדברים האלה? כי יש להם ניסיון של הרבה מאוד שנים.

על בסיס זה קנינו גם את הסירות הקיימות.

לא רק זה לא רק זה כשקיבלנו נתונים גם פנינו למהנדס ימי שיאפשר לנו שייתן לנו חוות דעת, אנחנו עדיין רוצים להביא כלי שיעבוד ולא כלי שישקע לנו. נתנו לה חוות דעת באיזה רמת ים אפשר לעבוד איתה כמה אנשים.

יפה רועי, משהו?

כמה דברים. קודם כל, אני רוצה לומר בשבח השיטור הימי וכל העוסקים בנושא זה בדבר. שיתוף הפעולה לא מתחיל פה על השולחן. הרבה לפני, גם הרבה לפני המלחמה. גם ההיכרות ברמה האישית וגם שיתוף הפעולה שקורה פה בשטח, הלכה למעשה, בתרגולים, בהתייעצות, בעבודה משותפת בהרבה מאוד דילמות, הלקחים פה אלה לקוחים שאנחנו פגשנו אותם.

סדר גודל של שלושה שבועות, ארבעה שבועות אחרי 7 באוקטובר כבר נפגשנו אצלנו כדי להבין איפה אנחנו יכולים להיות יותר טובים. זה לא נרשם פה פעם ראשונה ולא פגש אותנו בהמשך. החבר'ה פה לדעתי הם בני בית אצל - - - כמו ששמעתם גם כולם היו בזמן כזה או אחר בחיל הים, ואם לא אז הם עכשיו סוג של בחיל הים.

אני מחזק לגמרי את מה שנאמר פה. העמדה שלנו זה לגמרי לתמוך את מה שקורה פה זה יחזק את מדינת ישראל. העניין של המשילות בים הוא עניין קריטי, מהותי ויאפשר לנו גם לעשות את התפקיד שלנו הרבה יותר טוב. אנחנו לא מעט מהזמן מתעסקים בין לנסות ולהפעיל את השיטור הימי ולקרוא להם ולפעמים במוקדים בו"ז, כלומר, אירועים שקורים בשתי קצוות ואנחנו אומרים, בואו משטח סגור שהוא של חיל הים בין אם זה דייגים פה בעתלית, רן מכיר את זה פה בכניסות למרחב של הבריכה, בין אם זה הבריכה של פולינום בין אם זה הבריכות האחרות, אבל הדברים האלה מאוד מורכבים.

אנחנו מבחינתנו דורשים את ה-24/7, אנחנו צריכים אותו וזה מאוד-מאוד קשה להפעיל את זה. אני לגמרי תומך בכל מה שהוצג פה. מבחינתי, הוא בצניעות הציג את המדרגה הראשונה, שצריך לשים פה את הרגל בדלת.

כשאתם יושבים ומכינים תוכנית לשבוע הקרוב לחודש הקרוב, אני לא יודע באיזו מתכונת אתם עובדים אתם מול התרחישים מול האתגרים מול האיומים שיש, אתם מכינים את תוכנית הפעילות של חיל הים, אתם לוקחים בחשבון גם את התוכנית שלהם? אתם מנחים אותם בדברים שהייתם רוצים שהם יהיו שם במקומכם או כמסייעים קו שני?

אני לא אגיד לך במסגרת התוכנית השבועית כי זה לא שם במנגנון של התוכנית השבועית אבל זה לגמרי שם במפגשי תיאום אם יש איזושהי פעילות מיוחדת או אל מול אירועים ספציפיים, חוץ מזה בתמונת המצב או בהערכת המצב השוטפת, לא בהכרח אנחנו תמונה אלא יותר התחנות שבקצה כלומר שיתוף הפעולה עם אג"ם, בא"ח, הוא יום-יומי.

כן?

הם חלק מתהליך הערכת המצב כן זה בנוהל זה בנקרא לזה תעודת הזהות של - - -

יש מקומות שזה גם הרבה תלוי פרסונות, יחסים בין אישיים וכאלה סתם לדוגמה בלכיש זה היה אחת לחודש הערכת מצב כזאת באילת זה על בסיס של שבוע של שבועי כל יום ראשון הערכת מצב בזי"ס נמצא גם מפקד שיטור ימי, בחיפה זה אחת לכמה זמן שהם מתאמים ביניהם גם כן. שוב זה כל מקום - - -

יכול להיות שכדאי להסדיר את זה שהדברים האלה יהיו כי מה שעובד בשגרה אנחנו יודעים עובד בחירום כי ---

שוב זה נוגע לזה גם כשהם הם לא כפופים לנו אנחנו לא יכולים

הם לא צריכים להיות כפופים תראו בפיקודים המרחביים בכל הערכת מצב בכל הערכת מצב, אומר לכם אחד שחי את זה, יושב נציג משטרת ישראל. בכל הערכת מצב.

בהערכות המצב המורחבות שהן עם גורמי השת"פ בזירה ושם גם עושים את ההתאמות של כל מה שקשור לעולם המודיעין והפעילות המבצעית שקשורים לאותה זרה, אנחנו מדברים אותה שפה.

רועי שלא תבין את זה לא נכון, אני איתך, ברגע שאנחנו נדע לאמץ את ההמלצות ששמענו פה בעיקר בחלק של זירה ימית כלומר מחוז ים אז לא צריך אנשים מהתחנות מספיק אחד שיודע אחרי זה לתדרך.

נכון אבל עם זאת, זה לא חליף. גם אם אנחנו נצליח לשבת בהערכות מצב שבועיות ברמת המטה מצוין זה לא חליף הערכת המצב שעושים בא"ח ומזמנים פה את רן.

בסדר גמור זה כבר בהנחיה באמת.

טוב שכך, כמו שקורית הערכת מצב בפיקוד וקורית הערכת מצב בחטמ"ר שהוא גם מביא את הגורמים החוברים אליו ומבחינתנו היינו הך.

נכון מאוד.

אנחנו מאוד היינו רוצים שבהיבט היכולות של השיטור הימי זה יגיע עד רמת היכולת לתת קנסות בשטח אנחנו בשיתוף פעולה עם רספ"ן זה בחקיקה. יש אנשים שמה שנקרא הטיפול איתם הוא עד כדי נגרר ומקשה מאוד בסוף לשים לאנשים את הפלומבה בקצה כדי לנעול אותם, אנשים שהלכו מה שנקרא - - -

אני ארחיב את מה שרועי אומר. הוא מדבר בעיקר על שטחים סגורים כי היום אין לנו יכולת לאכוף באמצעות מתן קנס לאדם שנכנס לשטח סגור שהוכרז על ידי חיל הים. אנחנו רודפים אחריו. צריך לעכב אותו, להביא לתחנה, תחנה לא בדיוק מבינה וצריך תלונה.

סביב אחד כזה שנכנס בגלל הדיג שלו אנחנו מקימים מערך שלם, במקום לתת לו קנס של 3,000 שקל ולהגיד לו 'להתראות אדוני'. פעם הבאה הוא לא ייכנס.

יש לנו בעיה עם חקיקה עם רספ"ן אבל אנחנו נותנים דוחות באמצעות מפקחים ימיים של רשות הספנות ושם אנחנו צריכים את החקיקה איתם ביחד, כי אפשר להקל על זה. כל הדברים האלה אנחנו עושים את זה באמצעות קנסות וזה מסדר את הדברים האלה כמו שהם צריכים להיות.

סמכות חיפוש אני מבין שעדיין אין לך גם את זה נצטרך לעשות.

יש מצב לפתרון רק אנחנו עדיין לא בחקיקה.

אני מדבר על חקיקה וסמכות מעצר בחקיקה יש?

כן זה באותה החקיקה שאנחנו מגישים.

עוד משהו? הבנתי, תודה. עוד? רועי?

עד כאן.

אולי מישהו רוצה להוסיף משהו? נדמה למישהו ששכחנו או לא טיפלנו באיזשהו נושא, לא איתרנו משהו?

חברים שלנו? רן?

אני יכול להתייחס לכמה דברים שהיו פה בבקשה - - -

גזרה שלי 108 קילומטר חוף זה החלק הקטן. 12 מייל מערבה ואני מדבר על 2,500 קילומטר רבוע של ים, עם ספינה אחת ושני ימאים. איזה מענה אני יכול לתת? השטח הוא הזוי. ולכן התוכנית הזו שבנה ראש המדור באמת באה לחזק את הקצוות כדי שנוכל לייצר איזושהי משילות.

עלו פה הרבה מאוד תרחישים, הן תרחישי פלילי קיצון, הברחות וכדומה והן תרחישי פח"ע, שזה יותר התחום שלחיל הים ואני נותן לו גב או בעיקר נגיד עושה את החיבור בין חיל הים שעושה את הלחימה מול האויב לביני שאני מתעסק עם האזרחים, אני היחיד. חיל הים לא מתעסק עם האזרח, אני מתעסק עם האזרח, אני הקונקשן.

את המענה הזה אני צריך לתת בטווח מאוד רחב, לכן חשוב הדבר הזה אבל יש לנו גם שגרה מעבר להצלות, יש לנו משילות, יש לנו נראות, יש לנו נוכחות. אנחנו צריכים שתהיה לנו לפחות. התיאוריה של 'המעגל הרביעי', חייבת לבוא לידי ביטוי בים. גם אם אין כלום, אני מצפה שאנשים שעושים ריצה על הטיילת יראו סירת משטרה וידעו שיש משטרה בים. אני מצפה שכל דייג שיוצא יראה אותי בים, כן, אני מצפה שיהיה פחד, אני מצפה שיהיה חשש להיתפס בקרב אנשים שעושים עבירות, ואנשים עושים עבירות.

היכולת שלנו להגיע ולטפל בשגרה היא לא מספיק טובה, וזה עוד מבלי לדבר על אירועי קיצון. אני לא אגיד לך שלא עושים, עושים ומשקיעים יש פה הרבה-הרבה מקצועיות והרבה חוכמה שנבנתה במשך שנים, איך לעשות את זה נכון ולייצר יש מאין את המשילות ואת הנוכחות הזאת, אם זה באכיפה, אם זה בהפעלת גורמי שת"פ אזרחיים, אפילו שאנחנו בעצם מייצרים לעצמנו מכפילי כוח, אבל חשוב שבסופו של דבר, תהיה יותר משטרה על כביש 1 שהוא רק 60 קילומטר בין תל-אביב לירושלים. אתה לא מצפה לראות ניידת אחת שתטפל בכל הכביש הזה. אז למה סירה אחת כשאתה מטפל ב-2,500 קילומטר רבוע ים?

מלא אנשים פה, אופנועי ים שמשתוללים בקיץ, החיכוך בין כלי שיט לבין מתרחצים והדייגים שחיל הים לקח להם שטחים בגלל המלחמה כי הם שטחים צבאיים סגורים ומנסים למצוא את פרנסתם ומישהו חייב לאזן בין הצורך המבצעי של חיל הים לבין הצורך הקיומי של האדם. מישהו חייב לעמוד שם ולעשות סדר. זה אני. אני עושה את זה.

שיתוף הפעולה עם חיל הים הוא באמת מעולה, ומנגנון השת"פ שעלה פה כרגע הוא בתהליכי שיפור מתמידים, כל הזמן אנחנו מוצאים לעצמנו איך לשפר את הקשר, איך לשפר את שיתופי הפעולה. הדברים האלה נבנים. כל הסיפור של תרגילים עם כוחות חברים אז כן, אנחנו מתרגלים. אני מתרגל עם מג"ב, אני מתרגל אם יס"מ, הם באים אליי, אני מבקש מהם, יש לנו שיתוף פעולה מצוין. אלה כוחות בפנים שלנו, הם באים הם עולים על הספינה, אנחנו עושים תרגולים.

אין דינו של מטווח בים כדינו של מטווח ביבשה. מי שניסה יודע היטב על מה מדובר, זה עולם אחר לגמרי. אבל אנחנו מתרגלים, כל הימאים אצלי מוסמכים בשימוש באמצעים לפיזור הפגנות מהחשש לתרחישי 'שומר חומות'. כי אני יכול לתת ערך מוסף ולהיות שובר שוויון בכל מיני תרחישים שיכולים להתפתח בכל מיני מקומות.

אנחנו כל הזמן חושבים קדימה וכל הזמן מנסים לייעל עם מה שיש. אבל בסוף, עם עשרה שוטרים אני מוגבל. כמה שאני לא אנסה וכמה שאני לא אפעיל אותם בסוף יש לזה גבול. ופה נכון יהיה גם מבחינת הכפפה מקצועית, וגם מבחינת הרחבת מוטות שליטה והגדלת סד"כ, בסוף אין מנוס מזה, כי מישהו צריך להיות נוכח בים.

ההיבט החוקי, מעבר לסמכויות חיפוש, סמכויות מעצר, עלייה לכלי שיט וכו'. עם כל הסיפור של שער אחד לתווך הימי במדינת ישראל, זה כמעט טריוויאלי אבל יש היבטים חוקיים נוספים, לא יכול להיות שאני עובד אצל משרד התחבורה כמפקח ימי, אני לא עושה כלום, אין המשך שלי לדוחות שאני נותן לדייגים. בסוף אני מעביר את זה לרשות הספנות והם אלה שמתמודדים. למה לי כקצין שיטור ימי אין סמכות מקבילה לקצין תנועה? למה אני לא יכול לעשות פסילת רישיון? למה אני לא יכול לעשות פסילת רישיון כלי? השבתה של כלי? בדיוק כמו בתנועה, אין לי את הסמכות הזאת.

כבר פה ביקשנו את זה ורשות הספנות לא מוכנים לבקר.

הכוח אצלם אבל לי אין המשך.

על שותפויות מעולם לא דיברתם עם משרד הביטחון?

מדברים איתם הרבה, גם אנחנו גם כל מי שעוסק באסדרה ופיקוח על כלי שיט בים אלה מפקחים ימיים. מה עשתה הרספ"ן? הם הסמיכו אותנו ב-2004 להיות מפקחים ימיים ואנחנו פועלים מטעם סמכותנו כמפקחים ימיים שלהם. אין להם מפקחים ימיים. את כל הפיקוח אנחנו עושים באמצעות דוחות שלהם. אבל מרגע שנתתי דוח, אני לא יודע את ההמשך, אני יודע את ההמשך אבל מי שמייצג אותנו בבית משפט זה התובע שלהם, זה הרספ"ן עצמו, לא אנחנו.
'
אתה יודע רספ"ן אומר, 'טוב על זה אפשר לוותר, את זה אפשר לסגור, זה אפשר זה וזה'. אין לי את השיניים להגיד לו למשל, 'לא, זה בן אדם רצידיוויסט ואני רוצה לטפל בו מאל"ף עד תי"ו'. להתלות לו רישיון, לחלק לו את כלי השיט, כך עושים משילות. הם לא מבינים. הם אומרים, 'לא אלה סמכויות שלנו, אנחנו הסמכות'.

הסמכות אצלו הכוח אצלי ואנחנו לטובת שיתוף הפעולה ככה כאילו מורידים את הראש ועובדים אצלם כמפקחים ימיים. זה לא מצב נכון, צריך לאמץ את המודל שעובד במערך התנועה, שהוא מודל מצוין, מוכח. למה לא לאמץ אותו גם בתווך הימי?

זה דיון בפני עצמו.

הערה מצוינת תודה. - - - אני איתך. עוד? בבקשה.

אני חוזר לשיתוף פעולה ברמה הטקטית. כשאתם מתקשרים ביניכם מבחינת אני מדבר על חיל הים ושיטור ימי, מכשירי קשר, עזרי שת"פ, דברים שאתם רוצים בסיסיים?

לארי הזכיר זאת. אנחנו רוצים מכשיר קשר שהוא גם מוצפן של חיל הים, שחיל הים מתנהל בו, לא בשביל לשמוע מה רועי אומר, אלא ברגע שיש להם לחימה אנחנו נדע להסתנכרן יחד איתם בלי להיכנס בין הרגליים שלהם, אבל שנדע למה לצפות שאם זה חולף אותם זה יגיע אלינו, לארי דיבר על זה - - - ומשיב מיקום אני רוצה שהוא יראה אותי במערכת שלו.

הוא לא רואה אותי היום.

הוא היום לא רואה אותי אז הוא צריך לעלות כל פעם מולי.

אתה יודע כמה פעמים דיווחו עלינו ככלי שיט חשוד? עוד רגע הוא יורה כי אנחנו כלי שיט מהירים זה מדליק אותם במערכות שלו פתאום רואה כלי שיט מהיר אנחנו רוצים משיב מיקום, המשיב מיקום יושב על תדר מוצפן של אותו מכשיר ולכן אלה שני דברים שצריכים לבוא ביחד אנחנו בדין ודברים.

איפה זה עומד היום הגשנו בקשה כמה פעמים והיא סורבה הגענו עד ועדת אמצעים בקריה בזמן 'חרבות ברזל' עצמה.

משרד הביטחון צריך לאשר?

אני אסביר רגע וזה לא חליף התהליך נקרא לזה של הפרוצדורה לאופן קבלת המכשירים. יש פה גם ענייני ביטחון מידע של מה שעובר בתווך הזה כתווך מסווג. בין אם זה עכשיו לוקחים איזשהו אזרח שעולה עכשיו לכלי ומושכים אותו והוא יכול תוך כדי גם לשמוע או לא כל הפעילות היא פעילות אל מול סדר ציבורי. רוב הפעילות אפילו היא לא מול סדר ציבורי, היא מול פח"ע או ביטחון אזרחינו וכוחותינו. ולכן יש פה מורכבות, ולכן הדבר הזה עלה בחיל הים, הגיע עד רמי"ם וגם ימשיך למח"י, אבל זה על השולחן, יש בזה מורכבות לקיים את זה, בגלל מה שעובר בתווך הזה שהוא לא רק פלילי.

ומעבר לזה כלים שהם של העברות מידע שהם עזרי שת"פ ביניכם שאתם כן יכולים שהם משותפים לכם שיהיו רק - - - -

בכלי השיט של חיל הים במוצרי שליטה של חיל הים יש מכשיר קשר 'ניצן', הם מדברים איתנו על הקשר שלנו.

כן, עוד? טוב אנחנו ממשיכים בלוח זמנים רק שכחנו להציג את רניאל הוא המקליט שלנו.

כבר פגשנו אותו הוא הגיע לאישור.

כמו תמיד ככה זה בביקורי ועדה, הכול מוקלט, הכול קיים ויושבת שם מאחורה מנהלת הלשכה שלי, טויבי, אם אתם צריכים משהו, אל תדברו איתי דברו איתה. תאמינו לי זה הרבה יותר נכון. אני עוד לא מסכם מפה אנחנו הולכים. יש לנו סיכום בסוף היום. נצא לחמש דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:15 ונתחדשה בשעה 11:30.)

לא כולל המכירה על המספנה - - - אבל אנחנו חברים ומדי פעם עושים משמרות איתנו הם יעידו בעצמם ככה שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הבסיס הוא בסיס פשוט אין הרבה יש פה חדר תיווך יש חדר תדרוך יש את המשרדים שלי ושל ערן אזרד, יש חדר מנוחה לימאים כי מי שמכיר שעות בים או שעתיים בים הופך את הגוף לעייף מאוד מעצם השהייה והטלטולים והמאמץ של הגוף גורמים לעייפות אז כך שיש חדר מנוחה שמאפשר לחדש כוחות.

המשמרות פה משמרות בנות 12 שעות. לא כמו ביתר יחידות המשטרה או ברובן שהמשמרות הם של תשע שעות, פה המשמרות הן של 12 שעות והשיקול הוא מחסור בכוח אדם כי אם היינו עוברים לשלוש משמרות ביממה, לא היינו מסוגלים לתת מענה של 24/7 ומעבר לזה הצורך להחזיק שני ימאים או אולי שני ימאים ומתנדב בפועל זמינים ומוכנים לפעילות מבצעית מחייב אותנו לאפשר להם גם את התנאים וגם את פריסת השעות אז זה המצב הנתון ואנחנו עושים את המיטב.

כמה מתנדבים יש לך היום?

יש לנו יש 38 מתנדבים אבל לא כולם הם מחולקים לפי קטגוריות מספרי שתיים ומספרי שלוש. מספר 2 הוא יכול לצאת ביחד עם שוטר לבד, מספר 3 הוא בנוסף לשני שוטרים. מתוך 38, 22 הם מספרי 2 ו-16 הם מספרי 3.

- - - מתי הם באים?

יש קבוצת ווטסאפ שאני פונה אליהם מתי שאני צריך אותם ובקיץ אנחנו כבר כשמתחילה עונת הרחצה רוב הפעילות שלנו פה בשישי-שבת בקיץ החופים פה יש כמה עשרות חופי רחצה עם אלפי אנשים ואני מנהל - - - שני כלי שיט בשישי-שבת אנחנו מביאים מתנדבים שהם מספרי 2 ואז יוצא שוטר ומתנדב ושוטר ומתנדב.

אז זה מבחינת הבסיס עצמו. מה שאתם עונדים כרגע אלה אפודי ציפה שהם מבחינת נוהל בטיחות מחויבים. הוראות בטיחות כי אנחנו בים. אין אדם שעולה על ספינת משטרה בלי אפודת ציפה זה כמובן עניין של הצלת חיים כל הימאים כולם, זה נוהל שמתחייב ומעבר לזה יש לאור המצב שאנחנו נמצאים בו והגזרה שככה מתחממת ומתקררת, לכיוון המתחממת כמו שזה נראה, יש על הספינה עבור כל ימאי אפוד קרמי צף. זה משהו ייחודי כמובן רק בשיטור ימי כי רק שם צריך אבל בכל ספינה בנוסף לקסדה יש אפוד קרמי צף, שעושה גם את ההגנה וגם את השמירה על החיים.

מה שעומד לרשותנו שני כלי שיט ספינה קטנה שעומדת כרגע - - - ספינה גדולה - - - אנחנו נמצאים גם מבחינת - - - זה כמות האנשים שיכולים לעלות על - - - הם בעיקרון מיועדים לשני אנשי צוות אולי יש צוות נוסף אנחנו חייבים להשאיר מקום לפנות אנשים להעלות אנשים מרחב עבודה שאפשר יהיה - - - אנחנו קצת מוגבלים מבחינת מקום לכן ביקשנו מהחברים שלנו שיתוף פעולה מצוין עם גורם - - - האזרחי שמסייע לנו הרבה - - - היום וזהו אלה הזמנים. חברים הוראות בטיחות תהיו בהבנה אף אחד לא מוריד את אפוד הציפה במהלך ההפלגה. לא יושבים על הדפנות, יש מקומות שמיועדים לישיבה בפנים, בחוץ, יש מקומות. אם מישהו מרגיש לא טוב זה בסדר גמור, זה טבעי, לא להתרגש. בדרך כלל האנשים הבריאים הם אלה שמקיאים כן, אל תרגישו לא בנוח הדגים מחכים לקליינטים כמוכם. בכל מקרה לא להתכופף, לא לעשות שום דבר חריג. אם יש איזושהי בעיה, מישהו מרגיש לא טוב, מישהו לא נוח לו, תעדכנו את אנשי הצוות, אנחנו נדע איך לסייע. אני מקווה שתיהנו אנחנו צפויים לים בסדר בסך הכול רוחות מערביות בסביבות השמונה קשר גלים בין 70 ס"מ למטר, לא הכי נוח אבל זה בסדר זה גם לא זה לא דרמטי מדי אז נעלה לספינות, בזהירות לאט-לאט אנחנו נסייע לכם ושתהיה לנו הפלגה מוצלחת חווייתית.

(הסיור עולה להפלגה בספינה)

- - -

(דיון סיכום)

מכובדיי, בואו נעשה סיכום קצר כדי שגם יהיה לנו עם מה ללכת לדרך אחרי ששמענו כל כך הרבה וחווינו היום.

הגענו לכאן כדי ללמוד מכם בעיקר, איך ניתן בדרך יעילה יותר לסגור את אותן פרצות, שדיברתי עליהן בפתיחה פה. כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בטח לא בעידן הנוכחי, בטח לא עם הניסיון שצברנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמבצעי אירועים עוינים, אם זה פשיעה או פח"ע, ייכנסו לשטח מדינת ישראל בלי שאנחנו נדע מזה, נוכל לסכל את זה, לעצור את זה, למנוע את זה.

נתתם לנו היום כלים טובים להבין את עולם העיסוקים ולא פחות מזה את עולם ההזדמנויות שיש בעיסוק כזה שאתם מתעסקים בו. אני אשמח מאוד אם נעשה סבב עכשיו וכל אחד מכם יעלה נקודה או שתיים שנדמה לו שעל זה הוא היה רוצה שאני אשים את כל כוחי, גם כחבר כנסת פרטי, גם כיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי. תנצלו את זה. אנחנו יודעים לחוקק. אנחנו יודעים להמליץ במשרדי הממשלה להביא תקציבים. אנחנו יודעים לבוא ולהציע תוכניות עשינו את זה לא מזמן לגבי שיטור עירוני, אנחנו יודעים להניע תהליכים, תנצלו את העובדה שאני פה ועובד אצלכם ולא להפך. בבקשה.

אני אהיה הראשון, תומר יפת, אני מפקד המספנה אחראי על ההתקשרויות שזה פן מסחרי ומשפטי והפן התפעולי – התחזוקה והתפקוד של כלי השיט.

הקושי שלי הוא שאין אנשים. אין לנו אנשים. אם אני מנתח ברמה המסחרית, אפשר גם לעשות מיקור חוץ, מוסכים יש מלא. כשאתה רוצה לעשות מיקור חוץ לרכב של חבר כנסת אין בעיה. אם אני אספור לך את הטכנאים שיודעים לתקן ימאהה, מורשים, או הונדה, מסחרית, יספיקו לי אצבעות כף יד אחת.

אתה לא יכול להישען עליהם, אתה גוף ביטחוני. אני היום נשען עליהם לגמרי ואם הוא עייף, אם הוא חולה ואם הוא בחוץ לארץ? אנחנו בבעיה. הצבא לא נשען עליהם וטוב שכך, הוא בונה לעצמו מערך לכל דבר. לנו אין מערך, אפשר בלי מערך אם יש מיקור חוץ, אבל השוק לא נותן בסוף כל כלי השיט האזרחיים מקבלים טיפול מאותם אנשים בודדים.

אנחנו צריכים לבנות מערך תחזוקה פנים-ארגוני לפחות של שלב תחזוקתי ברמה מסוימת, שנוכל לתת את המענה אנחנו בעצמנו והספינה תמשיך לעבוד. שההישענות תהיה כדפ"א ב', לא דפ"א א'. אנחנו מדברים על הכוחות, בסוף אני נותן להם גיבוי ואני הפרצוף אבל הצוות, ואין צוות. זה הקושי מהצד שלי.

מתוך 78 תקנים אמרת שרוב רוב התקנים הולכים לשטח - - - יש חלק מהתקנים, לא הרבה, שהם באים למטה וחלק יצא כוח תחזוקתי שלנו, לא הרבה, שלושה-ארבעה וזה בסדר, נסתדר עם זה. הם יצאו לתת מענה שונה, הם יושבים פה בחיפה ואם יש לו בעיה בכינרת, בחיפה, באשקלון, הוא צריך להתפזר. הם רק שלושה אנשים וסוואנה אחת וצריכים לתת מענה.

בצבא הרבה דברים הוצאו למיקור חוץ, זה מצוין לרכבים אבל כלי שיט זה שוק מאוד מצומצם ובעייתי, אפשר לספור כפי שהוא אמר את המכונאים על כף יד אחת. זה לא מאפשר את הרציפות התפקודית. כל תפקידי פה בסוף לתת לו את השירות שהספינות שלו יהיו כשירות. הוא צריך לצאת לים להציל את האנשים ולתפוס את ההברחות - - - והתפקיד שלנו הוא לא לעשות את זה אלא לאפשר לו לעשות את זה. - - -

תודה. בבקשה.

צרפתי חנן. אחזק משהו קטן. מי שרץ בשטח זה אני. אילת, חיפה, טבריה, אשקלון, תל-אביב. מפרפר עם הסוואנה בכל הארץ אני וירון חבר.

כל העניין פה בתחזוקה מסתכם לכוח אדם. אם אפשר היה לעשות צוות דרום, צוות צפון, לפזר את התקלות ולתת מענה יותר טוב, מהיר ואיכותי. הכול מסתכם לכוח אדם. שיגיעו ילדים צעירים וזה ואני אסמיך אותם.

כן? אנחנו יכולים לקחת ילד עם רקע טכני ראשוני ואתם תלמדו אותו את כל השאר?

כן. - - -

כמו שעושים בצבא או כמו שעשינו בזמנו בצבא. בחיל הים עושים את זה.

בחיל הים זה יותר ייחודי. אבל בעולם היבשה בעולם הרכבים הממוגנים אתה עושה הרבה רכבים במוסכי חוץ.

בשבתות וחגים אני לא יכול להפעיל מכונאי חוץ לא יכול להקפיץ אותו מהבית בשבת - - -

כמה אנשים חסרים לך לתקינה, לאחזקה וללוגיסטיקה?

אנחנו מדברים עכשיו על שניים שלושה בכל הארץ.

לא, לא - - -

היום התקינה נמוכה מדי. היא לא מאפשרת עוד.

בעבר היינו שבעה שמונה אנשים.

כן עוד בבקשה.

אני התגייסתי ב-1995 לפה היינו בשיטור ימי חיפה 16.5 תקנים ובשיטור ימי עכו היו עוד חמישה תקנים. כלומר על אותה גזרה כמו היום היינו 21.5 תקנים. חצי התקן היה של המתנדבים.

היום אנחנו 11 תקן כולל מפקד וסגן, ירדנו בעשרה וחצי תקנים. כמות כלי השיט עלתה פי עשר מאשר היה אז, והעבודה היא הרבה יותר עם מעורבות עם ירי עם - - -

פעם עונת הרחצה הייתה מתאריך מסוים ועד תאריך מסוים, היום כל עירייה משאירה מספר תחנות הצלה שעובדות כל השנה ברצף וזה אומר יותר עבודה לנו.

בפן היותר אישי אומרים שאנחנו השוטרים מושווים לצבא. כל מי שמשרת בחיל הים, מפליג בים, גם אם לא את כמות השעות שאנחנו רגילים לה, מקבל תוספת 'פעילות א' פלוס' של ים. אנחנו לא מקבלים את זה, אנחנו נחשבים כמו שוטרי סיור רגילים. אלה דברים מינימליים שמגיעים לנו.

תודה. עוד?

אני לא שוטר אבל אני כן רוצה להגיד שיש לנו מכנה משותף בינינו לבין השיטור הימי. כי גם לנו יש שיטור ימי ושורות ביטחון. הם קנו את הסירות בעקבותינו. אתם מדברים על כוח אדם ואני לא יודע אם בדקתם אם כוח אדם לא יותר זול מאשר התחזוקה של הסירות האלה מחוץ לנמל.

כי במקרה היה לי השבוע דיון עם מי שמתחזק לנו את הסירות. הים פה הוא ים שחור, הוא מלכלך את המנועים ועם ים כזה מלוכלך לטפל במנועים, זו תחזוקה רבה. זה לוקח שעות על שעות עבודה, הרבה זמן.

לכן אני אומר שאף אחד לא בדק אם כשמוציאים את המנועים האלה החוצה אולי יהיה זול יותר להחזיק את האנשים האלה פה וזה דבר שנמל חיפה מתכנן לעשות. לקחת איש מקצוע ושיטפל בסירות שלנו.

אני אומר לך אתה צודק במאה אחוז זה יותר יקר להוציא אותם למיקור חוץ מאשר להחזיק אנשים מכונאים שלנו עם כמות שעות - - -

אני כבר לא מדבר על כוננות - - - זה מוריד כוננות שחסר לך אפילו איזה בורג קטן. הסירות שלנו מקבילות גם לחיל הים וכמה פעמים חיל הים נעזר בי. וגם אנחנו בם. צריך גם מבחינת השטח שלוקחים, ואתה יודע יותר טוב ממני בנושא הביטחון כמה דפ"א יש למשטרת ישראל, וזה הזמינות שלהם - - - צריך לחשוב על הטווח הרחוק לפעמים הזול זה הכי ביוקר.

תודה וכן בבקשה.

נעים מאוד ירון. הבדיקה הזו נעשתה לפני כארבע שנים, מצאו שלא כולל שישי-שבת לא כולל אופנועי ים מצאו שמיקור חוץ יעלה למשטרה פי שלוש במיליונים, מאשר להחזיק את שלושת האנשים האלה. - - - היה מקרה שחנן ואני חזרנו יום אחד בשמונה בערב מאשקלון החנינו את האוטו הלך הגיר בכינרת המשכנו פשוט כלום חזרנו לאוטו - - - לכינרת, חזרנו בשתיים בלילה. לא כולל שישי שבת לא כולל אופנועי ים מצאו שמיקור חוץ יעלה למשטרה פי שלושה במיליונים מאשר להחזיק שלושה אנשים.

במספרים אנחנו רצינו שלושה מיליון ההצעה הכי נמוכה הייתה שבע וחצי - - -

תודה כן. לא, אתם צודקים אין שום ספק. רועי מכיר את זה שירתי בצבא הרבה מאוד שנים ואני וזכר את התהליך הזה של מיקור חוץ ומעבר לזה שזה טיפה יותר יקר זה לא כוננותי. - - -

נכון.

בצבא זה נפסל בעיקר באחזקה - - -

הפסקנו לייצר בעצמנו תחמושת הפסקנו לגדל בעצמנו את האוכל ואנחנו תלויים - - -

נראה כאילו שמעת אותי הבוקר ברדיו מדבר בדיוק על זה - - - עוד מישהו בבקשה? רן?

אדוני, שהתוכנית שהוצגה היא מקשה אחת. אומר, הא בהא תליא. אנחנו רוצים הרבה שוטרים שימלאו את הים אז אנחנו צריכים גם הרבה כלים, אז הכלים האלה גם צריכים תחזוקה, וכדי שהשוטרים האלה יעבדו אנחנו צריכים גם לטפל בחקיקה. דבר תלוי בדבר, אין פה משהו שיותר חשוב מדבר אחר בתוכנית היא באמת פעם אחת צנועה ופעם שנייה מקיפה ומעמיקה.

לא צנועה מדי?

קטונתי, אבל אנשי המקצוע הוותיקים - - -

בואו, אנחנו פה במגרש משחקים סגור.

אני אומר שהיא צנועה כי רצינו שהיא 'תעבור בגרון' של מקבלי ההחלטות, שלא להרוג את זה. כי אתה יודע, משמר לאומי, יחידות לוחמות, להגדיל את הסיור, ואתה בא עם השיטור הימי, טוב מה יש לך שם, כאילו לא היה לנו את ה-7 באוקטובר בים, עדיין, אז אנחנו נדחפים למקום אחר. רצינו שהתוכנית 'תעבור בגרון', גם זה חלק מהצניעות שלה, אז לפחות לשים את הרגל בדלת אבל גם פה קשה.

מילואים, לארי?

יש לנו חבר'ה שיוצאים לפנסיה ובסוף חוזרים אלינו כמתנדבים אז הם עושים מילואים אבל הם כבר בגילים כאלה שלעשות מהם יחידת מילואים?

אם אנחנו בונים תקנים למילואים במצבים מסוימים שאתה יכול - - - כוננות, אתגרים, לזמן אותם כמו שהצבא עושה, צו 8. כמו הצבא. קבל 21 ימי מילואים שמ"פ כל שנה, לאמן אותם, להחזיק אותם בכשירות, אבל הם זמינים לך.

ברגע שיהיה לנו את המסלול של השח"ם, שזה חיילים שיעבדו אצלנו ונזמן אותם אחר כך למילואים, כמו במג"ב - - -

לפתח את מערך המילואים - - -

לפתח את המערך הסדיר ואחרי זה המילואים - - -

אני מקבל את הגישה של לארי, שאומר שזה יתפתח מתוכנו, שלא נביא עכשיו אנשים מבחוץ, אלא מישהו שמתפתח אצלנו בסדיר ואולי גם קצת בקבע ואחרי זה נכנס למערך המילואים. אני מקבל את הגישה הזו, היא נכונה.

איך עושה מילואים מישהו שמקבל פנסיה?- - -

אין בעיה, עבדך הנאמן היה פנסיונר של הצבא ועשה מילואים עוד 11 שנים. וגם קובי. שנינו פנסיונרים של הצבא.

אם כבר נגעתם במילה פנסיה זה משהו אישי שלי, אולי זה גדול. אם יחזירו למערכת המשטרתית את הפנסיה התקציבית למי שמתגייס - - - אני יודע, זה כולם יתגייסו למשטרה והכי טובים יתגייסו למשטרה - - -

ביום שאני אעלה את זה, גם לי יורידו את התקציבית. אז עם כל הכבוד והאהבה - - -

כן עוד?

יש בים גופים נוספים, שיש להם את התחומי אחריות שלהם ובסופו של דבר זה מגיע גם לפתחינו. לאו דווקא לשיטור הימי אבל תחומי אחריות נוספים שצריך לראות איך הם מממשים את האחריות שלהם ובכך אנחנו לא מבזבזים את הזמן שלנו על דברים שגופים אחרים אמורים לעשות ולא מצליחים, בים.

לאחרונה צף כל הנושא של כיבוי ימי, שבסוף בא גם כן לפתחינו. כב"ה אין להם את היכולות בים ובאיזו צורה - - -

שקלנו עכשיו לקנות סירה במשותף שגם תשמש את המשטרה וגם תוכל לשמש לכיבוי שריפות ועוד כל מיני, כן.

בנושא הזה אין מנוס וחייבים לקנות כלי שיט לכיבוי, כמו בכל מדינה מתוקנת שיש ספינת כיבוי. כי הפתרונות הפלסטרים שנותנים כמו לשים לנו משאבה, כשיהיה אירוע אנחנו נגיע - - - כשיש אירוע של שירפה בים אני יוצא אני לא מחכה לאף אחד. כי בסוף האנשים יקפצו למים אני צריך לאסוף אותם. כשהספינה בוערת בלי אנשים, גם לכב"ה זה - - - פשוט יבער. יש פה בעיות.

צריך לעשות את זה כמו ביחידה האווירית, שזה יהיה דואלי, שיהיה לנו גם את היכולת. אני לא אחכה עכשיו לכבאים שיבואו למרינה ויעלו - - - עד שיגיע כבר הכלי יבער - - - חוץ מזה כלי בוער בים, שיבער, כל עוד הצלתי את האנשים, הוא יכול לבעור. אני לא הולך עכשיו לכבות חצי ספינה. אם זה בוער במרינה כבאיות באות מהיבשה ועושות את מה שצריך לעשות. בער בלב ים – בער. זה לא כזה אקוטי וקריטי. אם מכלית נפט בוערת, לא אני ולא הכיבוי פה נצליח בזה, אבל מדובר על הצלה.

רצינו להרכיב משאבה על הספינה החדשה, היה קצת סיפור עם זה, נראה, אולי בהזמנות הבאות של זה, כשתהיה לנו היכולת הדואלית כשנגיע לתת את המענה הראשוני השוטרים שלנו ייתנו מענה ראשוני לא עכשיו בשביל לכבות שריפות אלא בשביל להציל חיים, ולהציל את מה שיש. אני לא הולך להציל את הרכוש שם בים, לא זו הכוונה. גם לכן כיבוי אש לא נכנס לזה. בער – בער, הלכה היאכטה – יש ביטוח והכול בסדר.

לכן זה כבר 30 שנה כך. אנחנו מצילים את האנשים - - -

אחת השאלות במבחנים של רישיון המשיט הייתה אם יש שריפה מה אתה עושה, ובתשובות היה 'משתמש במצופים', 'משתמש בדלי' וכל מיני דברים ובסוף יש 'מפעיל את מערכת הכיבוי'. וזה נכון המצופים זה הפתרון הראשון, שים מצופים, קפוץ למים ואתה לא נשרף.

אולי פחות במגרש של הבט"פ אבל פינוי רפואי ימי זה גם פתרון. זה קיים בכינרת וזה עובד יפה אבל זה לא קיים בשום מקום אחר וחבל. כי אם יש מישהו שנפגע בעכו באיזה אירוע חריג, והיו כאלה, צריך להכניס את האמבולנס בתוך הסמטאות עד שיגיע למרינה ויצא ויעשה את הפקקים של חיפה, תלוי בשעות כמובן, עד שיגיע ל'רמב"ם'. למה לא להפליג אותו דרך הים רבע שעה בהפלגה מהירה ולהנחית אותו ב'רמב"ם'? זה משהו שעלה כבר מזמן.

נתנו פתרון יפיפה בכינרת אפיינו כלי שיט שמתאים לזה לפינוי.

זה נקרא ימבולנס - - -

ראינו אותו.

ספינת נט"ל לא קורה בים תיכון. חבל.

בסדר. עוד?

ברשותך, מעל ומעבר נראה לי מספיק, אבל אני ארחיב את מה שאבי אומר.

אם נכנסנו לנושא הברחות וגבול יש הרבה גופים שאמורים לעבוד איתנו גם אותם צריך לראות איך אנחנו מסדירים הסדרה בין ארגונית בין מכס בין ביקורת גבולות. כי הרבה מאוד מצבים שמגיעה יאכטה ב-01:00 והמכס וביקורת הגבולות אומרים 'טוב, תחנה, אנחנו נבוא בבוקר נעשה לך בדיקה'.

אתם יודעם מה קורה מ-01:00 עד 07:00 כשהם באים? אי אפשר כך. צריך לראות אישור, מענה הוליסטי לכל הנושא הזה, לא רק אנחנו שם בשטח, זו בעיה של מדינת ישראל, ושל משטרת ישראל. צריך להבין את זה.

והדבר האחרון אתה זרקת את זה כך בין השורות, פתרון של משמר לאומי הוא פתרון שיכול לתת לנו הרבה מאוד דברים ומענה ופלטפורמה שתקדם אותנו בעניין. אני תמיד אומר את זה לא כולם מסכימים איתי אבל אני אומר כך.

הכיוון נכון מאוד. מישהו מהוועדה? לארי?

אני זוכר שהגעתי אליך לדיון הראשון בוועדה בכנסת ושם בעצם נפל לי האסימון שאנחנו באירוע לאומי, זה לא רק של משטרת ישראל שבאה פה לסגור מבריח או מעלול משטרתי פלילי כזה או אחר. אנחנו פה באירוע לאומי ואנחנו התחלנו להרים את העבודה הישנה. לא עשינו את העבודה מחדש, הקמנו את העבודה שאיכשהו נרדמה ב-2018 והחיינו אותה מחדש והגשנו אותה שוב למל"ל. הבנו שאנחנו באירוע לאומי וראיתי את כל הנציגים שהזמנת שם לוועדה, וראיתי כמה יש, משרד התחבורה, מכס, רספ"ן, הגנת הסביבה, חיל הים, אנחנו, הרט"ג - - - כבר יש פה הרבה שחקנים בעסק הזה ואין לנצח על התזמורת הזו, וכמה שיש שחקנים וכמה שזה בית עם שלושה קירות, סגרו את הגבול עם מצרים יפה, הגבול עם לבנון אני לא צריך להרחיב עליו, ירדן מנסים לעשות שם כמה שיותר עדיין זה גבול, נשאר הים.

וכמו שאנחנו מזהים כך שהגבול המערבי פרוץ גם הם מזהים את זה. ואנחנו לא יודעים כרגע אפילו מה יש לא הדלקנו את הגפרור עדיין כמו שאמר ראש חטיבת המודיעין בשביל לראות כי ברגע שאתה מכניס את הראש שלך לתוך החדר הזה אתה פתאום מגלה דברים שלא ראית קודם. וזו רק ההתחלה. רק עכשיו קיבלנו תקנים לרכזי מודיעין שזה חלק קטן מאוד מהעבודה אבל התעקשנו להתחיל במודיעין. להתחיל פעולות כנגד גורמים משפיעים בים, פעולות פליליות, פעולות התקפיות. ועד היום אנחנו רק מגיבים לקריאות 100, זו רוב העבודה שלנו, אנשים שנכבה להם מנוע בים או שהרוח לקחה אותם לכיוון אחר משחשבו.

והתווך הזה שאנחנו משחקים בו עם חיל הים כשני שחקנים משמעותיים, אני לא מדבר עכשיו על רט"ג וכאלה, זיהינו שאנחנו שם כמעט לבד ולא יכולים למצות את היכולות שלנו. לא יכולים. יש לנו אחריות פלילית כמו שלחיל הים יש אחריות פח"עית, וקשה לנו למצות את זה ותמיד האחריות הזו, כמו ביבשה, כמו שהצבא אחראי על המעברים היבשתיים בין השטחים לפה והוא עדיין מתעסק עם גנבי רכבים וכנופיות שהם התווך הפח"עי לתווך הפלילי, ומחר שמונה חות'ים שנמאס להם לשלוח טילי שיוט לישראל, שלחו כבר 400-300 ולא קרה כלום יעלו על יאכטה בטורקיה שנראית תמימה והם בדרך לישראל ויושבים ככה עם הקלאצ'ים בבטן היאכטה שלהם וחיל הים קורא להם ואנחנו, 'כן, יש לנו טאסק ים ואנחנו בדרך לישראל', אף אחד לא עולה עליה, לא אנחנו ולא אף אחד אחר, סתם תרחיש דמיוני, כן? מגיעים למרינה בהרצלייה, יורדים שם ועושים את הטבח של הטבח שלהם בעיר, בטיילת או במרינה בתל-אביב. ואז שופכים עלינו 200 מיליון דולר ומקימים את כל המערך הזה מחדש.

אנחנו רוצים למחוק את הכתובת מהקיר. לא למחוק אותה בדם. בואו נמחק אותה במה שיש לנו כרגע בכלים שיש לנו. יש פה את מיטב המוחות המקצועיים בכל התחום הזה כולם כרישי ים ותיקים, שיש להם את הידע וצריך לנצל את זה, אנחנו יודעים מה לעשות גם בצבא גם במשטרה, וגם בגופים אחרים יודעים לקחת את זה למקום הנכון. יש לנו הרבה קשיים בירוקרטיים בדרך – ראית את זה היום בשידור חי – זה לא היה מתוזמר, לא תכננו את זה - - - אחד זה המכס שתקע לנו את הספינה, כאילו אני מביא עכשיו טלוויזיה או משהו מעלי אקספרס ושתיים זה המכתב שקיבלנו מצה"ל זה לא תוזמן בכלל לזמן שהייתם פה זה יצא במקרה.

הדבר השני, מעברי הים האלו, אולי טובים לשנות השישים. צריך לבנות את הנתב"ג הימי הזה יחד עם הצבא יחד איתנו, יחד עם משרד התחבורה לעשות מעבר גבול אמיתי, עם גדרות תיל אולי, לא יודע מה. אבל כשהוא בא לשם מפרקים לו את הספינה, הוא יודע שמזה הוא יוצא רק אחרי זיכוי, מגיע בקו ישיר, סטה שתי מעלות ימינה או שמאלה, טאק, נדלקות כל המנורות ואנחנו מנסים ליירט אותו או לפגוש אותו וכדומה.

חייבים לעשות את זה, אנחנו במציאות אחרת. כל מה שהיה דמיוני ב-6 באוקטובר נהיה מציאות שטפחה על פנינו ב-7. טפיחה שהייתה יותר כמו בעיטה. אני לא רוצה את זה פה בתווך הזה ואנחנו יכולים לעשות יותר, לא בהרבה, רק בשורה של החלטות שיתקבלו מהר כי גרירת הרגליים הזו נמשכת כבר הרבה זמן. רק בקדנציה שלי אני מרגיש את זה – פה שני תקנים פה עוד שלושה, זה לא זה – החלטה אחת תגמרו עם זה וקדימה, זה דחוף כי אין זה רק אנחנו ומה שיש שם בים. כל השאר מתנפץ כבר ליבשה ואז מאוחר מדי.

אני מודה לך על הקשב שאתה נותן לנושא הזה, הוא בוער אבל שלא יבער רק אצלנו ולא יישאר רק בישיבות. אז תודה שאתה מקדם את זה. מודה גם לאנשים שהרימו פה את הביקור ונתנו מהידע שלהם ומדברים מדם ליבם ומהניסיון הרב שהם צברו פה. הם יישארו פה גם אחריי ואחריך. אלה כרישי ים ותיקים וצריך לנצל את הידע שלהם בנושאים האלו, באמת דיברו פה בכאב מהרמה של המנוע ועד המשכורת ויש פה תהליכים שאפשר לבנות ולא יעלו לנו הרבה ואפשר למקסם את המערך הזה ולהביא אותו ממש למקום אחר. לא לטובת משטרת ישראל אלא לטובת מדינת ישראל.

תודה. רועי משהו?

רק להביע הערכה ולהודות. גם כאזרח וגם כחייל אני מודה למה שקורה פה אני גם רואה את זה ביום-יום וגם עכשיו פה על השולחן בסוף שזה מתאגד לכדי תנועה שלמה זה הזדמנות להודות לכל מי שנותן פה את נפשו כדי שיהיה פה לאזרחי מדינת ישראל יותר טוב, והלוואי שכל מה ששמת פה על שולחן יקרום עור וגידים.

חבריי היקרים, עולם הים לצערי לא מתורגם נכון במדינת ישראל. כשאנחנו מדברים במדינת ישראל על ריבונות ומשילות, הקיר הרביעי חסר כמו שלארי אוהב לומר, 'מדינת ישראל היא בית עם שלושה קירות'.

הוא צודק אנחנו לא מסתכלים באמת על ריבונות ומשילות דרך הפריסקופ של הים. לא. כי אם הינו מסתכלים היינו מבינים שיש לנו פה פרצה ענקית שמחייבת התייחסות. ואני שומע מכם שירדנו מ-21.5 תקנים ל-11 תקנים, כשבעצם המשימות גדלו, האיום על כל גווניו גדל. עולם המשילות והריבונות הוא לא רק פח"ע, הוא גם פשיעה, סדר ומשמעת והרבה דברים אחרים שאנחנו כוללים אותם בשני המושגים לכאורה הריקים האלה – ריבונות ומשילות.

לי היה ברור מהמפגש הראשון עם לארי, כשהוא אמר שים פה בבקשה קבוצת נושא שיטור ימי, יחסית לנושאים האחרים אני מתעסק בזה לא מעט וכמו שאתם רואים, גם מגיע הנה לראות ואני לא אזניח את זה. כיושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי בכלל, וכחבר כנסת בפרט, אין לי זכות להתעלם מההיבט הימי הזה.

ב-7 באוקטובר משטרת ישראל הפכה להיות גוף ביטחוני 'על מלא' זה לא רק גוף שמתעסק בסדר ומשמעת זה גוף שגם לוקח אחריות על הביטחון האישי של תושבי מדינת ישראל. החברים שלכם בהיבט היבשתי כתבו פרק חדש בספר ההיסטוריה של משטרת ישראל. מערכת הציפיות של תושבי מדינת ישראל משוטרי ישראל הלכה ועלתה ואנחנו יכולים די בקלות לממש את הציפיות האלו דרך התווך הימי והוא לכאורה פרוץ. כל צעד שנעשה יהיה הרבה יותר משמעותי ומיד ייתן את אותותיו ואת תוצאותיו ולא נוכל לוותר עליו.

עלו פה כל מיני רעיונות כמו למשל, משמר לאומי, מג"ב, מחוז ים, אני מגבש את זה יחד איתכם, אני לא אעשה את זה לבד כי אתם בעלי המקצוע אבל יש כיוונים טובים וצריך ללכת עליהם. אמרתי לרן, אתם חייבים ללמוד לדבר מול פקידי האוצר והאנשים האמונים על כסף. אם אתם תגישו דרישות שמביאות תשומות שבסופו של דבר עומדות רק ביחס ישיר לתשומות יהיה קשה. כלומר, אם תגידו 'אנחנו רוצים להכפיל את כמות כוח האדם וכך נכפיל את היכולות', זה נשמע טוב? לא. אתם חייבים לייצר את האחת ועוד אחת שווה שלוש. לא שתיים.

אתם חייבים להגדיר איפה אתם רוצים תשומות מסוימות, שיביאו בתפוקות פי שלוש או פי ארבע. כי זה אפשרי. כי אם יהיו עוד שתי ספינות, עוד 78 אנשים, או יותר, לא רק שנכפיל את זמן השהות שלנו במים, אלא יותר אנשים יותר שיתופי פעולה עם גורמי פעולה אחרים, יותר טוב.

כך אתם צריכים להציג את זה וזה יעזור גם לי כי כך אני מתכוון להציג את זה. אני אציג שמה שאתם מבקשים לא יביא פי שתיים מהתשומות, אלא הרבה יותר. אני לא מדבר על התוצאות, מה יהיה אלא על דברים מוחשיים – יהיו יותר סירות בים, יותר שוטרים בים, יהיה יותר פיקוח בים. כמה יותר? פי שלוש ממה שיש היום. האם זה יביא תוצאות? מי יודע. אנחנו לא תמיד יודעים אלו תוצאות תביא ההשקעה שלנו.

אני מזכיר לכולכם ותסלחו לי שאני עושה את זה, ב-7 באוקטובר למשך פרק זמן של 24 שעות נכבשו 26 יישובים וחמישה מחנות צבאיים על ידי 3,000 אנשים שבאו ברגל, על טרקטורים, על אופנועים ועל טויוטות עם אר-פי-ג'י ומקלע. עשו בנו שמות. עם כלום.

אם אני משקיע עכשיו משהו, התוצאות צריכות להיות הרבה יותר טובות. זאת נקודת ההשוואה. קרעו אותנו עם כלום, ניצחו אותנו עם שום דבר. אני לא יכול מחר בבוקר להציג שאני רוצה להביא לכם משהו והתוצאות לא יהיו משמעותיות. אתם חייבים להיות יחד איתי ולהתחייב על תוצאות הרבה יותר טובות. כי אף אחד מאיתנו לא רוצה 7 באוקטובר בים. קובי הזכיר את זה בדברי הפתיחה שלו, לא בטוח שכולם שמעו את זה. מחר בבוקר לא 400, רק 40 אופנועי ים, שעל כל אחד מהם יש שני אנשים, אחד עם אר-פי-ג'י, אחד עם מקלע. אתם יודעים מה, אפילו מצ'טה. רוצים לנחש כמה הרוגים יהיו במדינת ישראל?

אסור לאפשר לזה לקרות. מחר בבוקר שלוש סירות של מבריחים שבאו והכניסו לפה 500 אקדחים. אנחנו לא יודעים את זה, אני כבר לא מדבר רק על פח"ע, אני מדבר על דברים אחרים שאולי קורים פה. אני לא נכנס עכשיו לעולם הסמים והברחות של נשים ואנשים וכדומה. אני מדבר על דברים שפוגעים בעמוד השדרה החברתי הכלכלי של מדינת ישראל.

תוקפים אותי בכל יום מחדש על כך שבשנה שעברה היו 300-200 הרוגים במגזר הערבי. מה, זה בגלל שהמשטרה נהייתה פחות טובה? זה בגלל שצביקה פוגל נהיה היושב-ראש לוועדה לביטחון לאומי? מה? זה בגלל שמשתלם להם. כי יש להם יותר נשק ויותר כסף. בואו נבדוק מאיפה יש להם יותר נשק ויותר כסף. בכך האשם, ולא במשטרת ישראל.

אם אנחנו רוצים לסגור את הפרצות האלה – בואו נתחיל לעבוד. יש פה כוח אדם איכותי, אני אומר לכם, אני יוצא מפה בתחושה מדהימה, פגשתי פה אנשים מדהימים. אתם חבורה שאפשר לסמוך עליה. אני אעשה כל מאמץ שיהיה לכם יותר כוח, כדי שאוכל לדרוש מכם יותר. יותר תוצאות, יותר משילות, יותר ריבונות. זה מה שאני רוצה לראות.

כיוון שאני חבר כנסת יש לי גישה לעוד כמה דברים, אני מתכוון לכפות על חיל הים ועל גורמים נוספים – משרד התחבורה, בקרת גבולות, מכס ועוד – אני הולך לשבת על כולם. אבל את המאמץ הענק ארכז עליכם, אני חייב לדעת שאתם יודעים מה אני מצפה מכם, כי אם אני אתאמץ ולא יהיו לזה תוצאות – ההשלכות מסוכנות למדינת ישראל.

רק שתדעו שאני אתאמץ לעשות את כל מה שאפשר כדי שיהיה לכם כל שיתוף הפעולה שתזדקקו לו וכל דבר אחר, תהיו איתי בקשר, יש לכם את מספר הטלפון של טויבי ושל קובי, ואם צריך גם את שלי קחו גם את שלי. תעדכנו אותי. תנו לי לדעת אם עולים לכם דברים נוספים כדי שנפעל מעכשיו לעכשיו. אנחנו טובים בזה, אנחנו יודעים לעשות את זה. הוועדה שאני עומד בראשותה ומנהלת אותה לאה גופר ויש יועצים משפטיים ויש לי חבורה שלמה של אנשים שעוזרים לי לעשות את זה. אנחנו יודעים לעשות הרבה דברים טובים. אבל אם לא תנצלו את זה, זה לא יצא לפועל. זו הדרך היחידה שלי להחזיר לכם על מה שאתם עושים, להודות לכם ולהמשיך לדרוש מכם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.