פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
13/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 163
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 9:34

הצעה לדיון מהיר בנושא: "מחסור בכוח אדם במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה בה הצרכים החברתיים גואים", של חברי הכנסת ארז מלול, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי

חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – מ"מ היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן
צגה מלקו
עאידה תומא סלימאן

אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
אופיר כץ
ארז מלול
צבי ידידיה סוכות
איימן עודה
אורית פרקש הכהן

איריס פלורנטין - סמנכ"לית בכירה (אסטרטגיה), משרד הרווחה והביטחון החברתי

גלית מבורך - עובדת סוציאלית ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

עינב בן חור - מנהלת שירותי שיקום, משרד הביטחון

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר

מאי שמואל - רפרנטית מאקרו, אגף השכר, משרד האוצר

יוסף קוליק - אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

עמיר קשי - עו"ס, סגן יו"ר ארגון מנהלי הרווחה ומנהל אגף רווחה, עיריית נס ציונה, מרכז השלטון המקומי

יואלה תבור - מנהלת רווחה, קריית מלאכי, מרכז השלטון המקומי

רחל פוסטולובסקי - עו"ס, ארגון מנהלי הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות, אגף הרווחה, עיריית ירושלים, מרכז השלטון המקומי

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

אפרת רותם - עו"ד ועו"ס, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

רותי מטות - עו"ס, מנהלת לשכה אזורית מערב, עיריית ירושלים, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים



לינור רכב - עו"ס, עוזרת למנהל בית חולים, המרכז לבריאות הנפש, באר-שבע, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

מאיה בן שושן - עו"ס, ראש צוות, אגף הרווחה קריית שמונה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

ליליאנה סירקיס - עו"ס, עיריית ירושלים, איגוד העובדות והעובדים הסוצאליים

גילת ספייב לביא - מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים, בית הכרם ירושלים, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

איילת בן דוד אוחיון - עו"ס, טיפול באלימות במשפחה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

יצחק רוזנר - עו"ס, גמלאי, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

עידן חלילי - עו"ד ועו"ס, מנחה בקליניקה הסוציו-משפטית, המכללה למינהל

ליאת רימה - סטודנטית למשפטים, הקליניקה הסוציו-משפטית, המכללה למינהל

רותם פלולי - סטודנטית למשפטים, הקליניקה הסוציו-משפטית, המכללה למינהל

בקי כהן קשת - הפורום למאבק בעוני

יפעת חיים - רשת הפעילים לחיים בכבוד

מיכאל גולדברג - עו"ס, מנהל קשרי חוץ, עמותת עו"סים שינוי

עינת קולמן - עו"ס, מנכ"לית קולמן לגיל השלישי

עדינה זקס - נפש בנפש

עדי מנדה בלו - עו"ס, בריאות הנפש

יוסי מלר - עו"ס, לשעבר מנהל רווחה בקריית גת

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעה לדיון מהיר בנושא: "מחסור בכוח אדם במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה בה הצרכים החברתיים גואים", של ח"כ ארז מלול, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי (מס' 168).
הצעתם של חברי הכנסת ארז מלול, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, אימאן ח'טיב יאסין, אורית פרקש הכהן, אחמד טיבי

היום יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד, 13 בפברואר 2024. בוקר טוב. אני פותחת את הדיון. השתתפותי בצערם של משפחות חיילי המילואים שנפלו אמש ברצועת עזה ושמם הותר לפרסום, סא"ל נתנאל יעקב אלקובי, רס"ן יאיר כהן ורס"ל זיו חן. יהי זכרם ברוך.

קראתי את ההצעה לדיון מהיר בנושא מחסור בכוח אדם במקצוע עבודה סוציאלית בתקופה בה הצרכים החברתיים גואים. אין ספק שעבודה סוציאלית היא מקצוע חשוב ביותר. אני מוקירה את העובדים ואת העובדות הסוציאליים, מכירה את עבודת הקודש שהם עושים ואת החשיבות שלה. אני זוכרת את הדיון שהשתתפתי בו בנובמבר 2021, נדמה לי שחבר הכנסת היה אז שר הרווחה, שעסקה במצוקה דומה. לא היינו באותה אסוציאציה, אני מוכנה לחזור אחורה ולקבל את מה שהיה אז, ועדיין היה מחסור בעובדות ובעובדים סוציאליים בשירות הציבורי. אז הוצג המודלה חדש של השכר שהתרכז בשני אופנים כאשר אופן אחד היה הנושא של ניהול והאופן השני היה פרופסיה מקצועית. אני מניחה שהפעימה הראשונה נכנסה לתוקף, השכר עלה אבל אני לא יודעת האם כתוצאה משינוי מתווה השכר, האם באמת השתנה משהו ברמת האיוש של התקנים עוד בטרם המלחמה. על זה נשמע בהמשך.

אני מעבירה את רשות הדיבור לאחת המציעות הדיון, אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב לכולם. אכן ממלאת מקום היושב-ראש, יש הרבה דיונים שנעשו בסוגייה הזאת גם לפני הסיטואציה הנוכחית שהיא הגדירה את הצורך בכוח אדם מקצועי ומיומן כדי להתמודד עם המציאות הנפשית, החברתית והרגשית הקשה כיום. גם כעובדת סוציאלית במשך שנים רבות, אני יכולה להעיד מקרוב על כך שלאורך השנים המקצוע הזה לא טופל ולא ניתן לו המעמד הראוי שיכול לפחות לתמרץ ולתת הרגשה טובה לעובדות ולעובדים הסוציאליים שמשקיעים לא רק את זמנם. אני חושבת שעבודה סוציאלית היא מקצוע שצריך להיות בעיקר פנוי רגשית כדי לתת את הטיפול ושתהיה היכולת להתחבר לאנשים.

אני חושבת שלא סתם בורחים אנשים מהמקצוע הזה, לא שאין לנו בשטח עובדות ועובדים סוציאליים שרכשו את המקצוע ויש להם את הזכות והאישור לעבוד כעובדות וכעובדים סוציאליים, אלא בעיקר מדובר במעמד ותנאי ההעסקה. היה הסכם בשנה שעברה - - -

לפני שנתיים ושלושה חודשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עת נכנס לפועל התשלום. לכן אנחנו קודם כל צריכים לעסוק בסוגייה של תנאי ההעסקה ולהסדיר את התקינה במקצוע עבודה סוציאלית. לא יכול להיות שמטפל יוכל לטפל אפילו ב-100 תיקים - ואני לא מדברת על כך שהוא מטפל ב-200 וב-500 תיקים שרשומים – כי אפילו אם מדובר בטיפול ב-100 תיקים, אי אפשר לתת את הטיפול כמו שצריך. לכן צריך לשים את הדברים על השולחן ולתת את המענה אחת ולתמיד. נכון עכשיו הזמן יכול להיחשב כשעת כושר לטפל בסוגייה הזאת אבל הגיע הזמן כבר מזמן לתת את הדעת על הסוגייה הזאת, סוגיית התקינה ותנאי ההעסקה. זה המפתח אם אנחנו רוצים לתת באמת טיפול ראוי לאנשים וגם למטפלים עצמם שיוכלו לתת את השירות הנאות שצריך לתת אותו.

שלום גברתי, שלום לכולם. בוקר טוב. הסיפור שבעטיו אנחנו מתכנסים כאן הוא בעצם סיפור שלא היינו צריכים לחכות ל-7 באוקטובר אבל ה-7 באוקטובר בא והציב לנו מראה מול הפנים. בשנת 2014 כמדומני, אני כבר העברתי את חוק התקינה אבל לצערי העברתי אותו בקריאה ראשונה וזאת הייתה עבודה קשה מאוד כי שאלתי את מה שגם אתם שואלים. 30 שנים ניהלתי בית ספר והיה ברור לי שבכיתה א' המורה מקבלת 24 תלמידים ובכיתה ב' המורה מקבלת מספר אחר. הייתה תקינה מאוד ברורה לעבודה של מורים בתוך הכיתות. הגעתי למשרד הרווחה ולא הבנתי למה עובדת סוציאלית – וחברת הכנסת וולדיגר, את מכירה את זה – נניח עובדת משפחה צריכה לטפל ב-200 תיקים. כראש עיר נדהמתי עת ראיתי עובדות סוציאליות שלוקחות את התיקים איתן הביתה ומספרות לי למוחרת שהן חצי לילה לא ישנו כי הן לקחו את העבודה הביתה תרתי משמע. הגשתי את חוק התקינה ולצערי הגדול אחרי הקריאה הראשונה מישהו גנז אותו.

ה-7 באוקטובר, אני זוכר שביום ראשון בבוקר, הגעתי למעלה החמישה לשם העבירו את אנשי נתיב העשרה. נכנסתי למלון והיינו כולנו תחת הרושם הנורא הזה, עוד לא ידענו מה קורה, והראשונות שפגשתי בכניסה היו שתי עובדות סוציאליות שאמרו לי שלום, שאלתי מתי הן הגיעו והן אמרו שהן שם מאתמול בערב. הראשונים שהתייצבו במרכזי המפונים. הראשונים לכל דבר ועניין. אם בקורונה גילינו את אנשי הרפואה, אני יכול להגיד בוודאות – וגברתי תסכים איתי – שבאירוע הקשה הזה, המטלטל במלחמה הנוראה הזאת, הציבור הכיר את העובדים הסוציאליים. הם היו הראשונים בכל מקום.

לכן, כדי לקצר ושידברו חבריי וחברותיי, אני חושב כדבר ראשון שהוועדה צריכה לצאת בקריאה מאוד מאוד ברורה שכבר השנה יקדימו את הפעימה השנייה לתוספות השכר. כבר השנה העובדים הסוציאליים עובדים קשה מאוד.

הדבר השני הוא שאלת התקינה שצריכה להיות ברורה לגמרי, אפילו לא בהצעת חוק אלא להביא לכאן את שר האוצר ולהביא לכאן את שר הרווחה ושישבו שני צוותים ויחליטו על התקינה. אני הצעתי תקינה מאוד מאוד ברורה.

הדבר השלישי. אנחנו ישבנו ודאגנו שהאוצר ייתן לפסיכולוגים הטבות. כבר אז שאלתי את האוצר מה עם העובדים הסוציאליים והאוצר כמו האוצר. ושוב, אם יש כאן נציגי אוצר, זה לא אישי נגדכם חס ושלום, אני מבין שזאת מדיניות.

אם כן, הדבר הראשון שאנחנו מבקשים ודורשים מהאוצר. נכון שחתמו על הסכם ונכון שהפעימה השנייה צריכה להיות בשנה הבאה, אבל המינימום שבמינימום - זה לא הרבה כסף, זה 100 מיליון שקלים - והמנחה הראשונה לעובדים שעבדו כל כך טוב, לבוא ולומר להם שאנחנו מקדימים את הפעימה לשנה הזאת. אם צריך בפעמיים במהלך השנה, שיעשו את זה.

הדבר השני הוא להוקיר להם תודה, כמו שידענו לעשות עם הפסיכולוגים ולתת להם מענק או שיפוי על העבודה הקשה.

הדבר השלישי, וגברתי, אני מכיר את עמדתך, את עובדת סוציאלית בנשמתך. אני בא עכשיו מוועדת חוץ וביטחון שם מתעסקים בכל כך הרבה דברים ולפעמים את העיקר אנחנו הופכים למשני. כולם מתעסקים בתקציב הביטחון ועם מה שצריך, אבל לא נוכל להמשיך להחזיק או לטפל בבעיות הקשות שפוקדות אותנו מדי יום בתחום הרווחה בלי שאנחנו נגדיל את המשאב ונוקיר אותו ונשלם לו. אני כבר לא רוצה לומר שהם עושים עבודת קודש כי כועסים עלי, אומרים לי שעם זה אי אפשר ללכת למכות.

תודה. אני רוצה לשאול אותך שאלה. אנחנו כמובן ניתן לאוצר את האפשרות להשמיע את דברו. כשהיית שר הרווחה – אני לא מקניטה אלא אני מתעניינת כי הרי אמרת שב-2014 העברת את חוק התקינה והוא עבר בקריאה ראשונה – למה זה לא קודם?

תודה על השאלה. כשהייתי שר, למרות שאתה שר והאוצר נמצא בקואליציה, האוצר מתנגד בתוקף. כן נתנו עוד תקנים, אמרו שלא נגביל.

גם האוצר היה מ-יש עתיד.

לא. בשנה שעברה האוצר לא היה מ-יש עתיד, בממשלה האחרונה. אתה רוצה שאני אתן לך הרצאה על זה?

בתקופה הראשונה שלך.

אמרתי שקידמנו את זה לקריאה ראשונה ואז מישהו אמר ל-יש עתיד לכו הביתה. מה לעשות, הלכנו הביתה כי לא הייתה לנו אפשרות להישאר. אז הם תקעו את זה לקריאה שנייה ושלישית, אם אתה רוצה לדייק.

אני רוצה לשמוע למה זה לא קודם.

אני חוזר ואומר שוב שבשנת 2014, כחודש לפני שפירקו את הקואליציה ההצעה שלי עברה בקריאה ראשונה כדי לקדם אותה. אז ביום אחד, בשעה 17:00 התקשר אלינו ראש הממשלה הלא הוא ביבי ואומר לנו שלא נהיה בקואליציה. ייאמר לזכותו של חיים כץ, אני כן הלכתי אליו ואמרתי לו שזאת קריאה ראשונה ושנייה והוא בסופו של דבר העדיף להוסיף תקנים, קיבלו עוד כ-120 תקנים. כשאני פניתי לאוצר בשנה שעברה עת היינו בממשלה, האוצר אמר לי שהוא במתווה מול שר הרווחה להוסיף עוד תקנים. הוסיפו עוד 120 תקנים אבל אין תוספת תקנים לתקנון כמה עובדת או עובד סוציאלי צריכים לעשות. זאת התשובה. היות ואת גברתי נמצאת בקואליציה, הנה, אני מעביר לך את הכדור, לכי ותריבי איתם. זה האוצר. זה לא תלוי בשר הרווחה אלא זה האוצר שמוסיף עוד תקנים ואת מכירה טוב את שר האוצר.

אני מתקדמת הלאה.

את עכשיו רוצה להתקדם? בואי נתעמק בזה.

אנחנו נתעמק בזה כמה שאפשר אבל לא עכשיו על הזמן של חבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה רבה. האמת היא שאני מרגיש נבוך מול העובדים הסוציאליים וכך צריכים להרגיש כל חברי הכנסת כי זאת פעם שלישית או רביעית שאני מציג את אותה הצעה ואת אותו נושא לגבי המצוקה של העובדים הסוציאליים, תנאי השכר, העומס, תנאי העסקה. בכל מקרה זה מסתיים באיזשהו הסכם של פעימה של כ-200 שקלים וכך זה עד למשבר הבא או עד לזעקה הבאה.

למרות שיש כ-44,000 עובדים סוציאליים, רק כמחציתם מועסקים בשירות הציבורי ולכן הלחץ והעומס הוא גדול יותר והמצוקה היא גדולה יותר. אין מקום שנותן סעד וסיוע שהם לא נמצאים בו כמו רשויות מקומיות, מערך בריאות הנפש, בריאות כללית, רווחה, ביטוח לאומי, משרדי ממשלה שונים.

אנחנו מבקשים מהוועדה יישום מיידי של הפעימה של 200 שקלים ואם זה יתקבל, נרגיש הישג, אבל זה לא המצב. לאוכלוסייה הזאת מגיע הרבה יותר, היא עושה הרבה יותר והמדינה לא מתגמלת את העובדות והעובדים הסוציאליים ואנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם אחר פעם. אגב, גם הלימודים שלהם האקדמיים באוניברסיטה הם לימודים לא קלים והם קשים ומאתגרים וכך גם העבודה שלהם. מהצד השני יש את החיכוך שמביא לפעמים לאלימות מול עובדים סוציאליים וכבר היו מקרים כאלה.

כן כולנו נדרשנו לדיון המהיר הזה כדי גם לקרוא להקדמת הפעימה השנייה וגם לבקש ממשרדי הבריאות, הרווחה וביטוח לאומי לשבת איתם למשא ומתן. אגב, גם היום אותו ראש ממשלה שהיה אצלו, הוא אצלך.

הוא ראש ממשלה של כולנו.

תדברי בשם עצמך.

אני מדברת בשם עצמי ובשם הוועדה והבית הזה.

של אלה שבחרו בו.

הנקודה האחרונה. שני שרים, רווחה ואוצר, חייבים להיכנס לעובי הקורה כדי לשבת עם הנציגים של העובדים הסוציאליים ולהגיע לפתרון. תודה רבה.

תודה רבה. אני אומר את סדר הדיון. בהתחלה כל המציעים ידברו, אחר כך נעבור למשרדי הממשלה ולאחר מכן ידברו שרי הכנסת נ הנוספים והעובדים הסוציאליים.

בוקר טוב לכולם. נכון, זה בניין פוליטי, הכול פוליטי אבל אני אדבר פחות פוליטי אלא על העובדים הסוציאליים.

חברי שר העבודה והרווחה לשעבר מאיר כהן אמרת שהיית בוועדת חוץ וביטחון. אני חושבת שהנושא החברתי לא פחות חשוב. נכון שביטחון זה נושא חשוב אבל גם הנושא החברתי צריך סיוע, במיוחד היום במצב הקיים בו אנשים זקוקים לעובדים סוציאליים. את המצב של העובדים הסוציאליים כולנו יודעים שהוא קשה, יש מחסור, אבל מה-7 באוקטובר נוסף עוד עומס ומספרם של העובדים סוציאליים יישאר כפי שהוא והם הראשונים שמתגייסים. בסיורים שעשיתי בבתי מלון שם המפונים, העובדים הסוציאליים נמצאים שם יום ולילה.

אני חושבת שצריכה לצאת קריאה לשר האוצר לפיה הנושא הזה חייב לקבל ביטוי בתקציב הנוכחי. הם צריכים לקבל את מה שהובטח להם, או אולי לקחת את המודל של הפסיכולוגים.

בואו נבהיר. הם מקבלים מה שהובטח להם. המדינה עומדת בהסכם. כולנו מכירים את העובדות ויודעים שהיה הסכם. קראתי את החומר ואני גם מכירה אותו ב-LIVE. היה הסכם, ישבו על הסכם שכר, תכף נשמע גם את האוצר, אבל בואו נסתכל רגע לאמת ולא נשנה אותה. האמת היא שהמדינה עומדת בהסכם. היה הסכם שכר, היו כמה פעימות והפעימה הבאה אמורה להתקיים, אם אני לא טועה, בסוף 2024 או בתחילת 2025.

אני מדברת על הקדמה.

בסדר, אבל זה לא שלא עומדים בהסכם. בואו נדייק.

נהיה מציאותיים. הם עובדים קשה, מה שקרה ב-7 באוקטובר שינה את המצב, האנשים האלה הם הראשונים – כמו הפסיכולוגים – ואנחנו רואים אותם. הסתובבתי בבתי מלון בכמה מקומות וראיתי אותם. אני אתן לך דוגמה. בתקופת המלחמה היו הרבה בתים, בניינים מוזנחים, שאין להם ממ"ד וגם באזור אין מקלט. יוצאי אתיופיה המבוגרים, קשה להם להגיע למקלט. אני פניתי לעובדים סוציאליים. לכן אני חושבת שיש כאן את הנושא החברתי והם אלה שבדרך כלל הראשונים שמתגייסים הראשונים. יש מחסור בכוח אדם. האנשים האלה עבדו ממש יותר מ-12 שעות ביום. לכן יש מקום להתחשב ולשנות את המצב. אי אפשר להשאיר את המצב עם ההסכם שהיה ולומר שעומדים בו. את בממשלה, אני בממשלה, הנה הגיע יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ, ואני חושבת שצריך לשנות את המצב. יקבלו את הפעימה שמגיעה להם או שכפי שזה היה מענק לגבי הפסיכולוגים, לחשוב על זה גם כאן.

אני מצדיעה לכם. אני מבינה את העבודה שלכם וראיתי אותה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חושבת שכפי שכל העולם השתנה אחרי ה-7 באוקטובר והכול הותאם לאותה סיטואציה, גם את העובדים הסוציאליים צריכים לקחת בחשבון.

יסלחו לי חברי הכנסת, נעבור קודם כל למשרדי הממשלה ואחר כך נחזור אליכם ולעובדים הסוציאליים. אני רוצה לומר משהו כדי שיהיה ברור לכל היושבים סביב השולחן הזה. זה לא שהיה ברור אלא הוא ברור לכולם. כולם, אחד-אחד כאן מעריכים את העבודה שאתן עושות. אין בכלל מחלוקת. יש כאן שאלה ותכף נשמע את האוצר האם בשלב הזה, דווקא בגלל שיש מלחמה, אפשר לפתוח הסכמים. אני לא יודעת. מבחינתי הייתי מעבירה לכם את הכול. נשמע את האוצר. נמצא כאן השר לשעבר שאמר שגם לא בעת מלחמה זה היה קשה ולכן בואו נשמע למה ונפצח את זה.

אני אאיר עוד את המציאות כפי שהיא לגבי הפסיכולוגים. נתנו להם מענקים אבל אני לא יודעת אם מישהו לקח את המענקים והשתמש בהם כי את תנאי השכר הם עוד לא סגרו. מענק זה נחמד אבל אין טעם במענק, הוא כלום לעומת תנאי שכר. עוד לא סגרו איתם שום תנאי שכר ולכן אי אפשר להשוות כאן את האירוע כי זה אירוע אחר לחלוטין.

ברשותכם, נעבור למשרד האוצר.

רפרנטית רווחה וביטוח לאומי, אגף התקציבים. נמצאים כאן גם נציגים של אגף השכר שיוכלו להעמיק ולהתייחס לאירוע השכר. אני קודם אתייחס לסוגייה של התקינה ואחר כך גם לסוגיית השכר. אני אומר שמשרד הרווחה קיבל עכשיו בשנת 2024 הגדלה של כ-500 תקנים חדשים כאשר כ-300 מהם הם ממש תקנים ייעודיים. כשאני אומרת תקנים, אני מתכוונת תקנים של עובדים ברשויות המקומיות. אלה תקנים ייעודים להתמודדות עם המלחמה והשלכותיה.

את אומרת שיש תוספת של 300 תקנים נוספים?

בסך הכול 500, מתוכם 300 תקנים ייעודים להתמודדות עם המלחמה וההשלכות שלה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה היה המחסור?

כולל 80 תקנים מוסטים מתוכם והאם הם זמניים או קבועים?

רגע. את תקבלי רשות דיבור. ניתן לתאיר להתייחס. תרשמי את השאלות. כל מי שיש לו שאלה, שירשום.

זאת לא שאלה אלא אמירה.

אני אתייחס בקצרה לסיפור האיוש אבל אחר כך אני חושבת שנכון שמשרד הרווחה יפרט בעניין הזה. התקנים החדשים מן הסתם הם עוד לא מאוישים, זה תהליך ומאמצים כבירים שמשרד הרווחה עושה עכשיו בכל רובד אפשרי כדי להגדיל את האיוש של העובדים הסוציאליים.

לא נצליח לאייש כל עוד המשכורת היא כפי שהיא. אתם פשוט לא מבינים את זה.

האיוש היום של התקינה ברשויות המקומיות עומד על סדר גודל של 86 אחוזים. כלומר, יש הרבה מאוד תקנים פנויים שככל שיגיעו עובדים, יש היכן לקלוט אותם וזה כמעט בכל רחבי הארץ. זה בנושא התקינה.

בנושא השכר. לפני כשנה וחצי הייתה פעימה ראשונה של הסכם השכר בעלות של כ-200 מיליון שקלים. זה העלה את השכר של העובדים הסוציאליים בסדר גודל של 11.5 אחוזים בממוצע וגם עוד רגע יוכלו להתייחס לזה נציגי אגף השכר ויוכלו לענות על שאלות יותר פרטניות.

אני מכירה את הדרישה להקדמת הפעימה הנוספת. בוודאי שיש למהלך הזה עלות תקציבית ובהתאם לחוק יסודות התקציב, ככל שהממשלה - - -

מה העלות התקציבית של הקדמת הפעימה?

אני לא יודעת לומר עכשיו.

220 מיליון שקלים. חד פעמי.

לא עלות הפעימה. עלות ההקדמה.

העלות היא כחצי מעלות הפעימה המלאה. אלה סדרי הגודל. אני לא יודעת לנקוב במספרים מדויקים. זאת הנקודה לגבי הפעימה הנוספת והעלות התקציבית. ככל שהממשלה תחליט לבצע איזושהי פעולה מאזנת במקום אחר - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השאלה הייתה כמה תעלה ההקדמה.

היא אמרה מחצית מהפעימה.

עלות הפעימה היא כ-200 מיליון שקלים.

כדי להקדים, הסכום הוא 100 מיליון שקלים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אם מקדימים את הפעימה זה עולה 100 מיליון שקלים?

כן. זה מה שהיא אמרה. זה מה שנאמר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא הגיוני.

זה הסכום על מנת להקדים בשנה אחת?

נשאלת השאלה, כאשר את מקדימה סכום, איך הגעת למחצית הסכום.

אני אמרתי שאני לא רוצה להתייחס למספרים כי אני כרגע לא יודעת לומר אותם.

אם כן, אולי נשקול שוב את המספר שאמרת. הוא לא נראה סביר.

תאיר, אנחנו מבקשים ממך לבדוק מהי העלות של ההקדמה. 200 מיליון השקלים האלה אמורים לצאת בעוד שנה. אנחנו שואלים כמה עולה לשלם אותם היום. מה סכום התוספת. אומרים כאן כולם שזה לא הגיוני שאלה 50 אחוזים.

העלות של ה-200 מיליון שקלים היא עלות לשנה. על כן לצורך העניין, הקדמה של חצי שנה היא עלות של 100 מיליון שקלים באופן חד פעמי.

לא מדברים על חצי שנה.

זה הגיוני.

לא הגיוני. מיכל, לא זה מה ששאלתי. השאלה היא כמה עולה למדינה להקדים תשלום.

אני הבנתי אותה טוב מאוד. אם אתה מקדים את התשלום בשנה, זה אומר שאלה 200 מיליון נוספים.

לא.

אם היו אמורים לשלם אותם רק מ-2025 ואתה משלם אותם עכשיו, זה לא פעם אחת לשלם אלא כל שנה, כך שאם אתה משלם אותם שנה קודם, זה עולה למדינה עוד 200 מיליון שקלים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה כל שנה? לא.

אני מסבירה לך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא. זה חד פעמי.

זה לא חד פעמי. זאת תוספת לשכר. תסלחו לי כולכם זה לא חד פעמי אלא זאת תוספת לשכר. אלה לא מענקים. מדובר כאן בתוספת לשכר ולכן אם אתה מקדים את התוספת זה אומר שכל שנה הם יקבלו את התוספת הזאת. לכן צודקת הגברת שאמרה שאם אתה מקדים, זה אפילו לא חצי אלא זה 100 אחוזים כי אתה מקדים את זה.

היא אמרה חצי כי להקדים זה היה צריך להיות -2025. אם את מקדימה, יכול להיות שאת מקדימה שישה חודשים.

אני מסכימה איתך.

אם למשל באוקטובר או בנובמבר 2024, זה יהיה 20 אחוזים כי אלה חודשיים.

חבר הכנסת ארז מלול שיזם את הדיון המהיר, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח על הנוכחות הרבה של חברי הכנסת לדיון בנושא חשוב וכאוב זה. ב-7 באוקטובר, והמלחמה מתמשכת, נוצר משבר חברתי בקנה מידה שכמותו המדינה לא ידעה. אוכלוסיות רבות הושפעו מהמשבר ונוצרו צרכים חברתיים ייחודיים לא היו בעבר והצרכים החברתיים גדלו דרמטית. המחסור בעובדים סוציאליים קיים גם בימי השגרה ועל אחת כמה וכמה בתקופת חירום הם נחוצים מאוד.

אנחנו מדברים על קבוצה גדולה שעוסקת במלאכת קודש של ממש. העובדות והעובדים הסוציאליים נותנים מענה למשפחות במצוקה אם היבט הכלכלי, וידוע שמשפחות רבות נכנסו למצוקה כלכלית, ואם בהיבט הנפשי. גילוי נאות, אשתי מנהלת אגף דיור בעמותה של בחורים ונערים עם פיגור ואני רואה את הקשר שלה עם העובדים הסוציאליים 24/7. העובדת הסוציאלית היא מלווה מהבוקר עד הלילה, בשבתות, בימי ששי. אני חש את זה. לא יכול להיות שעובדים סוציאליים מקבלים שכר בגובה 8,500 שקלים כאשר הם עובדים מעבר לשעות משרד. כאמור, היה הסכם, 200 מיליון שקלים ועוד 200 מיליון שקלים בשתי פעימות אבל עדיין זה לא קרה.

לצורך יעילות העניין ראוי כי משרדי הבריאות, הרווחה, הביטחון והמוסד לביטוח לאומי ישבו עם איגוד העובדים והעובדים הסוציאליים למיפוי מספר התקנים חסרים ולהציג בפני הוועדה.

מלבד השכר יש כאן בעיה של חוסר תקינה גדול. אני מכיר את שר הרווחה ואני בטוח שידידי חבר הכנסת מאיר כהן פרגן לו. אני מנחש טוב? חכם עדיף מנביא, עם כל הצניעות. ממש בדקות אלה קיבלתי ממנו עדכון על כך שהוא החליט על תוספת תקנים של עובדות סוציאליות ומגיע לו יישר כוח על כל מה שהוא עושה בתקופת החירום ובפרט בנקודה של העובדות הסוציאליות. הוא מסתובב בשטח והוא רואה את הצרכים ועושה רבות למען הנושא הזה. ללא הוספת תקני עובדות ועובדים סוציאליים לשירותים החברתיים השונים ועידודם להיקלט לתפקידם זה באמצעות תנאי שכר ותמריצים נוספים, העובדות והעובדים הסוציאליים יתקשו לתת מענה למציאות שנכפתה עלינו ולצערנו זה לא יפגע בהם אלא זה יחזור אלינו וזה יפגע במדינה. אנשים לא יוכלו לצאת לעבוד ולא יוכלו לחזור לשגרה ה"הנורמלית" שהייתה לפני ה-7 באוקטובר, שגם זאת לא הייתה שגרה נורמלית אבל עכשיו על אחת כמה וכמה.

גברתי היושבת בראש, תפעילי את כל קסמיך וכישרונותיך הרבים אצל שר האוצר שהוא ממפלגתך למען נקודה זו. זה חשוב מאוד. אני יודע שהיו הצעות חוק בתקופת החירום לגבי כל הבעיות הנפשיות. אני יודע שהייתה הצעת חוק להכריז על יום בריאות הנפש הארצי. את הדבר הזה חייבים לתקן. תודה רבה.

גברתי היושבת-ראש, שאלתי לגבי הסכום. השאלה נשארה תלויה באוויר. אם הסכום הוא 200 מיליון שקלים והריבית השנתית היא חמישה אחוזים, ההנחה שהכסף שלך יכול להרוויח ריבית של חמישה אחוזים במהלך השנה, תשלום מוקדם של הסכום הזה, של ה-200 מיליון שקלים, יחסוך לך 9.52 מיליון שקלים. פחות מ-10 מיליון שקלים.

זאת השאלה שלך. לי הייתה שאלה אחרת. למרות מה שאמרתי בהתחלה, אנחנו כן ניתן לשני חברי כנסת להתייחס, לעאידה תומא סלימאן ולאופיר כץ. אחר כך משרד הרווחה ואז נחזור לאגף שכר במשרד האוצר.

תודה רבה כבוד היושבת בראש. כולם יודעים מה אני חושבת על עבודת העובדות הסוציאליות. אני מאמינה גדולה בעבודה שלהן וליוויתי אותן גם כשהייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה וגם כיושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה בזמנו. אני מאמינה שהן לא מקבלות את מה שמגיע להן. כל מה שתיתן להן המדינה, בעיניי זה לא שווה למאמצים ולסכנות שהן בעצמן חוות בעבודה היום יומית שלהן.

אני לא אאריך בזה אבל היה לי חשוב להגיע ולהדגיש את העובדה שצריך למצוא דרך לתת להן את הפעימה, במיוחד לאחר המאמץ המאוד כביר שהן נותנות בתקופה האחרונה, לצערנו מאז אותה שבת שחורה ב-7 באוקטובר. בעיניי צריך להדגיש, מעבר לעניין של הפעימה השנייה, את עניין התקינה. זאת הייתה בעיה די רצינית לפני האירועים הקשים ולפני מצב המלחמה והיא תישאר ותלווה אותנו. יש תוכנית סדורה שאיגוד העובדות הסוציאליות כבר פיתח. יש תוכנית בה אמדו את הצרכים הקיימים ואת מה שאפשר לעשות כדי לסגור את הפער הזה. כמה שנרצה לרצות אנשים דרך משכורת טובה וזה חשוב, אנשים לא יקומו מחר בבוקר כשהם כבר עובדים סוציאליים. צריך גם לתכנן איך מכניסים עוד אנשים למקצוע הזה, איך מחזירים אנשים ונשים טובים מאוד שפרשו מהמקצוע בגלל התנאים. חשוב מאוד להדגיש את העניין של אימוץ תוכנית סדורה.

מה שקורה זה שהיום מדינת ישראל, ועם כל האהדה והסימפטיה לשר הרווחה שאני יודעת שהוא משתדל, מפירה את החוק. למשל בחוק שאני חוקקתי, טיפול בגברים אלימים, חוק שהיה צריך להיכנס לתוקף כבר לפני שנה וחצי-שנתיים, אבל לצערי הרב בעניין התקנים ובעניין איוש התקנים החוק הזה לא מתפקד, לא נאכף ולא נותן מענה למשפחות שלמות שהיה אפשר להציל אותן ונשים שהיה אפשר להציל דרך טיפול בגברים האלימים האלה. אני חושבת שהגיע הזמן להתייחס לנושא של תקנים. כאשר מדברים על 500 תקנים נוספים, כאשר 300 מהם הם תקנים ייעודיים, אני מאוד מקווה שהתקנים הייעודיים כוללים לא רק את מה שהולך להיות ברשויות המקומיות ולא רק לסגור את הפערים אלא גם בעניינים כמו שהזכרתי.

בנוסף יש את הנושא שצריך להעלות אותו כאשר מדברים על עבודה סוציאלית. הקיצוץ של 15 אחוזים מהתוכניות המוקדשות לאוכלוסייה הערבית, 550, והתוכנית של מיגור הפשיעה, עוד תוכניות שקשורות לנוער במצוקה ועוד תוכניות שקשורות לצעירים. אם התוכניות האלה מקוצצות שלוש פעמים יותר מהקיצוץ הרוחבי שנעשה בכל המשרדים, שזה בפני עצמו בדיחה, זה בפני עצמו אמור להדליק מנורה אדומה, הקיצוץ הרוחבי בתקציבים הוא חמישה אחוזים והקיצוץ בתוכניות שאמורות לסגור פערים בכלל הוא 15.

בואי נדייק. זה בכל התוכניות ולא רק בתוכניות הערביות.

לא בכל התוכניות.

זה מה שנאמר אתמול בוועדת כספים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא נכון. צריך לבדוק את זה.

תבדקו.

אני אומרת לך שזה לא בכל התוכניות. אפשר לבדוק את זה. בעיניי עוד יותר חמור אם זה בתוכניות של האוכלוסייה הערבית שכולנו יודעים את בעיית הפשיעה, את הצורך הקיים ואת תת התקינה שקיימת. אם עובד סוציאלי באוכלוסייה היהודית טיפל במספר מסוים של תיקים – ואם אני לא טועה זה נבדק – זה פי שלוש אצל עובד או עובדת סוציאלית באוכלוסייה הערבית, מספר התיקים המטופלים על ידי אותו עובד או עובדת סוציאלית. זה אומר דרשני. אם יהיו הקיצוצים האלה, זה לגזור מהבשר החי, זה ממש לקחת ממה שאפילו עכשיו קרוב להתמוטטות בגלל הלחץ.

אני מתריעה. אני חושב שאי אפשר לנתק את הנושאים האלה. בסופו של דבר זה מתנקז לאותו וצריכים לטפל בכל ביחד.

אני מאוד מתנצלת, אבל כפי שאתם יודעים אנחנו באמצע דיוני תקציב ויש עוד דיון בוועדת כספים ודיון בוועדה בביקורת המדינה. אני מקווה שאקבל התייחסות לנושא.

תודה רבה. חבר הכנסת אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש. אני מברך את היוזמים על הדיון הסופר חשוב הזה ואותך גברתי היושבת-ראש. את בסיטואציה לא פשוטה. מצד אחד ידוע שזה נושא שהוא בנפשך מהיום הראשון שאת בכנסת ומצד שני זה חונה באוצר ושר האוצר הוא ממפלגתך.

זה לא רק חונה באוצר. זה חונה אצל כולנו, על מדינת ישראל, על משרד הרווחה.

זה בסדר, זה קורה לכולנו כאן. אני רק אומר שאת בסיטואציה לא פשוטה כאשר מצד אחד זה נושא שמאוד חשוב לך לקדם ומצד שני השר שאחראי על זה הוא מהסיעה שלך. אנחנו כאן כדי להציף את הנושא ולנסות למצוא פתרון.

האמת היא שלא הייתי מודע למצוקה שהעובדים והעובדות הסוציאליות נמצאים בה. אתמול נפגשתי עם ענבל והיא הסבירה לי את המציאות הכול כך קשה כשאנחנו יודעים שהם בעצם החיילים והחיילות בעורף והם עם כל מי שנפגע. יש לנו חיילים ויש לנו אזרחים בכל מקום בארץ ומכל סוג שצריכים את העבודה המקצועית הזו, עבודה שבאמת היא סופר קשה. אין סיכוי שאני הייתי יכול לעמוד בעבודה כזאת.

לפנינו הסכם שנחתם וכמו שאמרתם חלק אחד, פעימה ראשונה, בסוף 2024, והחלק השני בסוף שנת 2025. שתי פעימות, אחת בסוף שנה זו והשנייה בסוף שנה הבאה. נכון, אנחנו יודעים שהאוצר מפחד לפתוח הסכמים כי יכולות להיות השלכות רוחב ואז עוד ארגונים יבקשו לפתוח אבל אני חושב שבמציאות שלנו כמעט כל דבר שאנחנו עושים כאן מאז ה-7 באוקטובר הוא חריג וגם כאן אפשר וצריך להחריג. אני לא חושב שיש עוד מישהו שיתקומם על כך שפתחו את ההסכם לעובדים הסוציאליים אלא כולם מברכים על עבודת הקודש שהם עושים. המצוקה קיימת. ענבל אמרה לי אתמול שבקריית שמונה שש מתוך תשע עובדות סוציאליות עזבו את העובדה כי הן פשוט לא יכולות להמשיך בה יותר. אני חושב שזה נתון שאנחנו כמדינה לא יכולים לאפשר שיהיה, לא מסוגלים להמשיך במציאות ולתת לזה לעבור ולהשאיר את התושבים ללא הליווי המקצועי. הבנתי שהן גם נמצאות בקריית שמונה וגם נוסעות על חשבונן למלונות שם נמצאים המפונים. זה לא אמור להיות כך.

המקצוע החשוב והקשה הזה, אם הוא לא יהיה לפחות ברמת השכר – אני לא יכול לומר את המילה אטרקטיבי אבל משהו שיהיה ניתן לחיות איתו – לא רק שהתקנים לא יעזרו אלא גם אלה שקיימים יעזבו את המקצוע.

אני לא חושב שזה צריך להיות עניין של כן להקדים את הכול או לא להקדים את הכול. תמיד אפשר למצוא פתרונות באמצע, אולי לא על הכול, אולי לא על אזורים מסוימים אבל כן לשבת וכן לנסות למצוא איזשהו פתרון כן ייתן מענה ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שזה יקרה. שוב, זה לא עניין של או כן או לא אלא יש גם באמצע ולשם אנחנו צריכים לחתור.

יש לי שתי שאלות. איך האוצר מסתכל על זה כשאומרים את הממספר כמה זה יעלה אם אנחנו מקדימים? אם אנחנו מסתכלים חודשי, ברור שזה יעלה בסכום שאת אומרת כי אז יש את החודשים שאת אמורה, אבל עד כמה שאני יודע, מחשבים תקציב לפי שנתי ולכן אני לא מבין את ההבדל בין סוף שנה לתחילת שנה, אם בסוף זה התקציב של 2024.

שאלה שנייה. לפני התוספת, כמה תקנים של עובדים סוציאליים קיימים היום - אני לא יודע אם השאלה מופנית אליך אוו אל הרווחה – כמה מאוישים, כמה מה-7 באוקטובר הצטרפו וכמה עזבו.

נפנה למשרד הרווחה ואחר כך נחזור לאוצר. אני כן אשמח לדעת - זה גם יכול להתאים למשרד האוצר אבל בכל מקרה עכשיו רשות הדיבור של משרד הרווחה – כי דיברה כאן תאיר על 500 תקנים חדשים, 300 תקנים ייעודיים ואני רוצה לשאול על בסיס מה נקבעו המספרים הללו. האם זה נעשה על פי צורך? האם נעשה מיפוי כלשהו היכן צריך והיכן לא צריך, כמה יש ואינם מאוישים, כמה יש והם כן מאוישים? אשמח לדעת לפי מה נקבעו המספרים. כמובן אם את יכולה לענות גם על השאלות ששאל חבר הכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ברשותך, עוד שאלה בנושא. חבר הכנסת מלול אמר שהוא דיבר עכשיו עם שר הרווחה והוא עדכן אותו שיש עוד תוספת.

בוקר טוב. אני בעצמי עובדת סוציאלית. אני רוצה להודות לכל העובדות והעובדים הסוציאליים בכל מקום שהם נמצאים. הם עושים עבודה מקצועית ומעמיקה ואני חושב שזה נכון לומר את זה כאן בהרבה מאוד הערכה לכולכם.

אני רוצה לומר שהנושא של עבודה סוציאלית הוא במרכז העשייה במשרד והוא ביעדי המנכ"ל והשר ואנחנו עושים לא מעט עשייה בנושא. אני אתחיל בנושא של התקינה שעולה כאן מאוד בבירור ובצדק. כאשר אנחנו מדברים על עומסים של עובדים סוציאליים ועבודה בכל מקום, מדברים כמובן על תקינה אבל לכן כל שנה המשרד מקבל ומחלק תקנים. בשנה האחרונה ניתנו 510 תקנים. אנחנו מדברים על 310 תקנים שבאמת ניתנו בגלל השפעות המלחמה ועוד 200 תקנים קבועים שניתנו בהתאם לצרכים שאנחנו מודדים אותם כל שנה במחלקות לשירותי הרווחה.

את מדברת על העבר או על ההווה והעתיד?

אני מתחילה ב-2024. התקנים שניתנו ב-2024 הם 510 תקנים.

כמה לא אוישו ב-2023?

905.

לא אוישו.

לא אוישו. כן.

את יכולה להתחיל מהסוף ואת יכולה להתחיל מהתחלה, מהיום.

אני מתחילה מ-2024 ואני ארד אחורה.

את אומרת שבשנת 2024 הוספו 510 תקנים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין אנשים שיבואו לעבוד בגלל תנאי ההעסקה.

אני אסיים את דבריי ותוכלו להגיב על הכול. אני אנסה לענות על הכול אבל בואו נראה את התמונה.

510 בשנה הזאת, 310 בגלל השפעות המלחמה, 200 תקנים שיצאו מן המחלקות. אני כן רוצה להוסיף נתון נוסף ולהסתכל ארוך טווח. אם אני מסתכלת חמש שנים אחורה, נוספו 1,363 תקנים וזה אומר שכל הזמן מתווספים. בהחלט יש ראייה על העומסים ועל המצוקה. כשאני מסתכלת שבע שנים אחורה, 1,922 תקנים שנוסו למחלקות לשירותים חברתיים.

אני רוצה להוסיף ולומר ש-263 תקנים ניתנו למשרד הרווחה עצמו. זה אומר עובדי המשרד שהתווספו. הייתה כאן שאלה גם לגבי זה. המשרד גם עובד לקחת תקציבי פעולה שהיו בעבר למשל בתחום האלימות במשפחה ולהפוך אותם לתקנים שזו משמעות נוספת של תקינה קבועה. יש 220 תקנים כאלה שבתהליך לקבל קביעות בתוך העבודה.

לגבי דברים נוספים שניתנו. בזמן המלחמה ניתנו הרבה מאוד שעות נוספות, קריאות פתע, ואני מדברת על 140,000 שעות.

רגע. עברת משעות לתקנים. התבלבלתי במספרים שאמרת. תעשי לנו סדר וחבריי יוכלו להעיר ולהאיר עוד. כמה תקנים של עובדים סוציאליים נכון להיום 13 בפברואר 2024 יש במגזר הציבורי?

אני לא אומר מגזר ציבורי. אני אומר שירותי רווחה. יש לנו 6,648 עובדים סוציאליים, 5,742 מאוישים, מה שאומר ש-905 פנויים. הרבה מאוד פנויים. זה פחות פנויים מכפי שהיה לפני חצי שנה. לפני חצי שנה היינו ביותר מ-1,000 פנויים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה העלות של 905 תקנים?

בסביבות 180,000 שקלים. אנחנו מעבירים לרשות המקומית עבור כל תקן.

אני רוצה להבין ברמה הכלכלית. אם יש 905 פנויים, למה מוסיפים 510?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

על הנייר.

לא, זה לא על הנייר. התקנים מחולקים לרשויות המקומיות לפי קריטריונים, מה שאומר שמחר בבוקר כל רשות מקומית יכולה לאייש. אלה תקנים שלה. אנחנו לא מושכים אותם. זה אומר שכאשר מוסיפים עוד תקנים, אלה תקנים נוספים שאפשר לאייש אותם. בזמן המלחמה נשלחו הרבה מאוד תקנים לרשויות המקומיות והן יכולות לאייש את התקנים האלה. אנחנו לא מושכים אותם.

כמה עזבו?

יש 86 אחוזי איוש. משנת 2015 עד שנת 2022 עזבו 40 אחוזים כשאתה עושה נתון מצטבר. צריך לעשות חישובים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה המון.

55 אחוזים עזבו בשנתיים הראשונות.

האם מתווה השכר שאם אני לא טועה נכנס לתוקפו ב-2022- אני לרגע מנתקת מהמלחמה – האם הוא שיפר, הוא עשה משהו, הוא באמת שינה את הסטטיסטיקות מבחינת עזיבה בשנתיים הראשונות? הרי חלק מהרעיון היה שיהיה אופק תעסוקתי, שתהיה אפשרות שהשכר יעלה ולא יישאר בצורה ישרה. האם זה שינה משהו? האם מישהו בודק ועושה את הסטטיסטיקות ואת הבדיקות הללו?

אנחנו כל הזמן עושים את הסטטיסטיקות. כל הזמן אנחנו מודדים וכל הזמן מסתכלים. הפעימה רק יצאה לדרך.

בכל זאת שנה וחצי אנחנו בתוך האירוע.

אנחנו כן רואים ירידה בכמות המשרות הפנויות.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בכמה אחוזים?

10 אחוזים.

את אומרת שאת לא מייחסת את זה למתווה.

עדיין לא.

אני חייב לומר שרק מהמספרים שנמסרו בחמש הדקות האחרונות, יש כאן כשלון של מדינת ישראל. אם כל עובדת סוציאלית שנייה עוזבת את התפקיד, אם יש מספר כזה, זה כשלון.

היא אומרת שזה בשנתיים הראשונות. אם היא מחזיקה מעל שנתיים, היא כבר נשארת. אני איתך אבל אני רוצה שנבין את המצב.

לא בטוח שהיא נשארת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון. לא בטוח שהיא נשארת.

בשנתיים הראשונות כל עובדת סוציאלית שנייה עוזבת את התפקיד כי כנראה היא לא עומדת בזה. יש כאן בעיה. באמת, אני לא מכיר את זה בשום תחום אחר ובשום מקצוע אחר עם מספרים כאלה של עזיבה ומספרים כאלה של תת איוש. אני לא מכיר את זה בשום מקצוע אחר ופשוט לא נעשה כלום. אני לא בא עכשיו בטענות. אני חושב שיש כאן עבודה קשה ולא מתגמלת.

אני רוצה להמשיך את הדברים של חבר הכנסת אופיר כץ. העלה כאן גם חבר הכנסת כהן את העניין של מספר תיקים. כלומר, אני מניחה שאלה לא רק תנאי השכר אלא גם תנאי העסקה. כלומר, לקבל 160 תיקים לכל עובדת סוציאלית, זה מטורף לא רק לה עצמה שהיא נשחקת ולא מסוגלת לתת את מה שהיא יכולה לתת, אלא מזה נפגעים גם צרכני הקצה, האזרחים במדינת ישראל שאנחנו אמונים עליהם. 16 דקות שכל ילד יכול לקבל בהם את העובדת הסוציאלית לה הוא זקוק, זה באמת לא נותן כלום וזה עוזר כמו כוסות רוח למת.

האם גם על זה אתם עובדים? כלומר, האם יש מפתח תקינה לא מבחינת התקנים שמן הסתם זה ישליך גם על זה אלא על מספר תיקים שכל עובדת סוציאלית עובד סוציאלי צריך, יכול ומסוגל לטפל בהם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ברשותך, אני חייבת להעיר עוד הערה בסוגייה הזאת, כמי שמכירה את השטח לפחות בתוך החברה הערבית. התנאים הפיזיים בהם עובדים ועובדות סוציאליות עובדות, הם מאוד מאוד קשים ולפעמים מסכני חיים ולא מאפשרים מתן טיפול. איך יכול להיות שמטופל נכנס לחדר שיש בו שלושה עובדים סוציאליים שיושבים אחד ליד השני? איפה הפרטיות? איפה היכולת להתבטא? איפה היכולת להרגיש בנוח להגיד את הדברים? יש רשויות מוחלשות וחלשות שאין להן יכולת לתת את המצ'ינג. נכון שיש תוכניות במשרד הרווחה לתת לבנייה של לשכות רווחה, אבל לרשות אין את היכולת לתת את החלק שלה.

את צודקת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חושב שצריך לקחת את הסוגייה הזאת במכלול לה ולהסתכל על כל הדברים כי אחרת אנחנו בעוד שנה, ולא משנה מה תהיה הסיטואציה, נחזור לדיונים באותו נושא. אני כאן שלוש שנים וכל שנה אותו נושא עולה לדיון.

את צודקת. אני כן יודעת שבשנת 2021 בדיונים בוועדה כאן, והייתי שותפה להם, דיברו על כך שיבחנו שוב את הנושא של המצ'ינג, בוודאי ברשויות שהמצב הסוציו אקונומי שלהם נמוך ביותר. אני לא יודעת מה היו תוצאות הבדיקה ונשמח לשמוע ממך או מאגף התקציבים.

אני כן רוצה לעבור לעובדות ולעובדים הסוציאליים שעושים לכם כאן עבודה נהדרת אבל בכל זאת נשמע גם אותם.

אני אומר שני משפטים. את הדברים האלה אנחנו עושים. תחילה אני אענה למה שאלת. אנחנו כן עושים תוכנית כדי לתת יותר תקציבים לבינוי מחלקות ולעשות את הקריטריונים כך שיהיו מחלקות שיוכלו לתת מצ'ינג קצת יותר נמוך. זה כרגע בעבודה. אם כן, יש תוכנית כי העבודה שאנחנו עושים היא לא רק על תקינה אלא היא גם על תהליכים נוספים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את משיבה תשובה מצוינת אבל אני רוצה עכשיו להביא דוגמה.

את תכירי את העבודה בשטח בעוד כמה חודשים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לשאול אותך נקודתית ואני אתן דוגמה כמקרה ללמידה. אני הייתי מעורבת במקרה ב-עילוט. את יודעת מה המצב שם ובאילו תנאים עובדות העובדות הסוציאליות. אני הייתי בישיבות. המועצה לא יכולה לעשות כלום בסוגייה הזאת בגלל חוב, בגלל אי יכולת כספית כלכלית לתת למבנה. יש כבר פתרון?

התשובה היא כן. מכיוון שאנחנו יושבים עכשיו כדי לבנות את הקריטריונים בצורה כזאת שרשות מקומית שלא תוכל לשלם, תוכל להשתתף בהרבה פחות ואז יהיה לה הרבה יותר קל לבנות. זה לגבי המבנים.

אני רוצה להתייחס לגבי לא מעט פעולות אחרות שאנחנו עושים בדיוק בעניין של תמהיל העיסוקים. יושבת כאן עובדת סוציאלית גלית מבורך שהובילה כאן תהליך של תמהיל העיסוקים. שר הרווחה ביקש מאיתנו לעשות עבודה על שלושה מקצועות ליבה - על עובדת סוציאלית לסדרי דין, על עובדת סוציאלית משפחה ולעובדת סוציאלית מוגבלויות - ולהסתכל על מה אנחנו צריכים לעשות בנושא עומסים, בנושא הכשרות ובנושא סיוע לעובדים הסוציאליים. זאת עבודה שכרגע היא על השולחן והיא מסתכלת בדיוק על העומסים של העובדים הסוציאליים.

מה מועד הביצוע של זה?

מסקנות לפני הביצוע.

כבר יש מסקנות.

יש מסקנות. לוועדה כבר יש מסקנות.

אם נלך לפי מסקנות הוועדה, צריך הרבה יו תר מ-5,000 תקנים.

אני אשמח לשמוע על מסקנות הוועדה.

מסקנות הוועדה יובאו בפני שר הרווחה בתקופה הקרובה מאוד ואנחנו נתחיל לעשות עבודה על זה.

נשמח שזה יגיע גם לוועדה כדי שנשמע, נראה ונבחן.

מנהלת שירותי שיקום, משרד ביטחון. אני רוצה להתייחס לנושא התקינה. מבחינת משרד הביטחון זה קצת מובלעת שנופלת בין הכיסאות. אתם מדברים כאן על 160 תקנים. אנחנו כבר הגענו למצב שאנחנו בתקינה של 1 ל-1,000 מאז אירועי ה-7 באוקטובר. לפני המלחמה עמדנו על 1 ל-850. נכנסנו לאירוע באי ספיקה טוטלית ואנחנו עכשיו במצב, אני לא רוצה להגיד קריסה כי זה לא נשמע טוב. אנחנו מגויסים, אנחנו מתחת לאלונקה, אנחנו בבתי חולים בלי הפסקה, רצים מפצוע לפצוע, המעטפת שצריך פצוע שרק נפצע היא מעטפת הרבה יותר גדולה וכוללת התערבות עם המשפחה, עם אחים, עם ילדים.

למשרד הביטחון יש תקנים הם לא מצליחים למלא אותם?

לנו יש תקנים. התקנים שלנו די מאוישים. אנחנו על 80 תקנים באיוש של 76 עובדים. במובן הזה מצבנו טוב. הבעיה שלנו היא מפתח התקינה.

למה משרד הביטחון לא דורש עוד תקנים?

למה אצלכם האיוש גבוה ובמשרד הרווחה לא?

השכר שלנו יותר גבוה. למשרד יש תוספות ביטחון. אני חושבת שהעניין אצלנו הוא לא השכר אלא אצלנו התקינה והשירות שאנחנו נותנים ללוחמים שלנו.

האם משרד הביטחון בא בדרישה? כל אחד מגיע עם חבילה שהוא דורש ובסוף מחלקים את העוגה למי שצריך וכל משרד אמור להתמודד עם התוספות שלו. אי אפשר להגיד על הכול אוצר, אוצר, אוצר. אני שואלת היכן משרד הביטחון שם את זה בסדרי העדיפויות שלו. אם צריך תוספת של עוד תקנים, שישימו במסגרת התקציב שהם קיבלו עוד תקנים לעובדים סוציאליים.

רק שנבין ש-1 ל-1,000 זה אחרי רפורמת סעידיאן. זה השיפור. בואו נחכה שעוד אנשים יציתו את עצמם.

אל תציעי רעיונות.

אני אומר שבאמת אחרי רפורמת סעידיאן ירדנו מ-1,500 לחצי תקינה, ל-850. אני כן אומר שכן עלתה דרישה בבקשה של משרד הביטחון לתוספת תקנים. אני חייבת לומר שאנחנו עוף קטן בתוך משרד הביטחון ושולחים אותנו כל פעם בחזרה לאיגוד שלנו ואומרים לנו ללכת לאיגוד. אני יודעת שיש בקשה לתוספת. עברנו ארבעה חודשים ואנחנו בלי תקן אחד נוסף ואנחנו כבר בעלייה מטורפת של 200 פצועים לכל עובדת סוציאלית ואנחנו מדברים על פצועים קשים מאוד. אנחנו עוד לא באירוע של הטראומה ועוד לא התחלנו לקלוט פוסט טראומתיים. אנחנו רק מדברים על פיזי כאשר מתוך הפיזי קלטנו כרגע רק 6,000 מתוך 12,000 פצועים שיש. אם כן, אנחנו רק בתחילת האירוע.

אני עובדת סוציאלית, מנכ"לית קולמן לגיל השלישי ואני פועלת הרבה בשביל הקשישים.

את לא חלק ממשרדי הממשלה.

לא, אבל אני בתחום.

כל אחד שיושב כאן הוא מהתחום. את תקבלי את רשות הדיבור בהמשך. אנחנו לא שוכחים אתה אוצר אליו נחזור אחר כך. אני רוצה לאפשר לענבל חרמוני, בבקשה, כמה דקות ולא רבות מדיי.

יש כאן עובדות שהגיעו מאוד מרחוק ואני מעדיפה לתת להן את רשות הדיבור.

בסדר גמור. לפני שאת מחליטה למי, אני רוצה לחזור לרגע למשרד הרווחה כי לא ענית לי על מספר תיקים. זה חלק מהנושא עליו יושבת הוועדה?

כשיהיו מסקנות הוועדה, אני אתן לך את מספר התיקים.

אני יכולה להדליף לך אותם.

לא, אל תדליפי. חלק מהעבודה של הוועדה הוא גם על מספר תיקים שכל עובד סוציאלי מכל גזרה שהיא אמור לטפל בהם.

כן.

אני עובדת סוציאלית, מאז החודש האחרון אני עוזרת מנהל בית חולים בבאר-שבע במרכז לבריאות הנפש ולפני כן, במשך עשור, מנהלת השירות הסוציאלי במרכז לבריאות הנפש. נפגשנו לא מזמן, כך שאת קצת מכירה את המצב אצלנו.

החל מה-7 באוקטובר אני הולכת לישון בלילה וקמה כל בוקר עם דאגה ועם שאלה של איך ניתן מענה לכל האוכלוסייה הגדולה מאוד הזאת של עוטף עזה ושל כל הדרום שבעצם נפגע מאוד מאוד בתחום של בריאות הנפש. אנחנו מכירים היטב את המצב של טראומה וטראומה עובדת כך שגם אם אנחנו נלך על כאילו זאת טראומה רגילה, והיום אנחנו מבינים שזאת לא טראומה רגילה, 10 אחוזים מהאנשים שהיו באזורים האלה יפתחו PTSD, יצטרכו מענה בריאות נפש.

עלולים.

לא. אם אנחנו מדברים על טראומה רגילה, אנחנו מדברים על 10 אחוזים. כאן אנחנו מדברים על טראומה הרבה יותר מורכבת ואנחנו מניחים שאולי המספרים יהיו גדולים מזה, אבל גם אם רק 10 אחוזים, המרפאה לבריאות הנפש אצלנו, בית החולים שלנו נותן מענה לאוכלוסייה מאילת ועד קריית גת וצפונה. אזור מאוד מאוד גדול, גם מרפאתי וגם אשפוזי. המרפאה שלנו נותנת מענה כאשר שנת 2023 נתנה מענה ל-6,000 תושבים. אם אני לוקחת את עוטף עזה ומתייחסת רק לאוכלוסייה של העוטף בלי כוחות ההצלה , בלי אנשי משרד הביטחון, בלי האוכלוסייה של אופקים שלא נחשבים עוטף עזה, ובלי נתיבות שלא נחשבת עוטף זה, רק לגבי האוכלוסייה הזאת אנחנו מדברים על 70,000 תושבים מתוכם 7,000 זה אמר שהמספר אמור להכפיל את עבודת המרפאה שלנו שגם ב-6 באוקטובר הייתה מרפאה באי ספיקה, שלא מצליחה לתת מענה, שהתורים לטיפולים לילדים ונוער הם תורים בלתי אפשריים, שהתורים למבוגרים הם תורים מאוד מאוד ארוכים. יום אחרי, ב-7 באוקטובר, ההצפה היא הצפה בלתי נסבלת ואנחנו עוד לפני הצונאמי. ברור לנו שכאשר אנשים יתחילו לחזור לביתם ותתחיל להיות להם איזושהי שגרה, הפניות רק ילכו ויגברו.

מדינת ישראל מדברת הרבה על מענה בתחום בריאות הנפש. אני רוצה לומר שאצלנו בבית החולים לא קיבלנו לא תקן ולא שקל אחד מאז ה-7 באוקטובר כדי לתת מענה לאוכלוסייה כל כך רחבה שזקוקה. במובן הזה אני מסתכלת ואני מתחברת לשאלה ששאלת היכן המשרד. זה לא שסקטורים אחרים שהם לא עבודה סוציאלית כן קיבלו. היום במשרד הבריאות, בבית החולים שלנו לא קיבלנו לא תקן ולא שקל ולא רק לעבודה סוציאלית. אנחנו אמורים לפחות להכפיל את המענים שלנו ובהערכה שלנו הרבה מאוד להכפלה. לא ברור לנו איך אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה.

אני עובדת סוציאלית. הגעתי מרמת הגולן. אני ראש צוות באגף הרווחה בקריית שמונה וכרגע אנחנו רשות מפונה. עד ה-6 באוקטובר אגף הרווחה בקריית שמונה ידע עומסים גדולים. היינו צוות של 28 עובדות סוציאליות שטיפלו בכל-1,400 בתי אב. מאז ה-7 באוקטובר התמונה השתנתה והיא עוד יותר עגומה. תושבי העיר פונו ופוזרו בכל חלקי הארץ, מצפון עד דרום, מה שהביא את רוב תושבי העיר לצרוך שירותים סוציאליים.

אני מגיעה לכאן היום כדי לשים את הזרקור על שני מישורים, האישי והמקצועי. מצאנו את עצמנו מפונים מביתנו תוך שאנחנו ממשיכים לתת מענה ימים ולילות לכלל תושבי העיר. אנו נדרשים לעבודה בלתי אפשרית, להיות זמינים יום ולילה לכל דיווח, שאלה, בקשה, דרישה, לתלושים, לאוזן קשבת, לטיפול בקשישים, לילדים בסיכון, לבעלי מוגבלויות, משפחות מתפרקות ועוד, מה גם שאלה דברים שלא ממש קשורים לתפקידנו ואנחנו עושים.

הטלפונים הפרטיים שלנו הפכו לנחלת הכלל. פתאום כולם מבינים שהעובדים הסוציאליים, המגזר השקוף, הם עובדים מאוד חיוניים וחשובים במערכה על הגנת העורף ברשויות המקומיות. לצערנו הרב על אף הבנה זאת, עד היום אנחנו מרגישים שאין מי שרואה אותנו. איש לא ישב איתנו ולא בנה מחדש את עבודתנו וסייע לתכנן באופן שפוי עבודה שהשתנתה מקצה לקצה.

אני מרכזת את מרחב טבריה. מתוך צוות של תשע עובדות סוציאליות בחודש האחרון, שש בחרו את העבודה. לא לצאת לחל"ת אלא להתפטר. הן לא עמדו בעומס. עובדות נהדרות, מקצועיות, הן לא איתנו ואני כאן להשמיע את זעקתן.

הדברים האלה, כל המשרות שאתם מדברים עליהן, אי אפשר לאייש אותן. אנחנו יכולים לפרסם עד מחר אבל אף אחד לא רוצה לבוא לעבוד בגלל השכר.

אני אציין שהעובדים נוסעים יום-יום קילומטרים רבים כדי להגיע למקומות הפינוי ולשבת עם המפונים עד שעות הערב המאוחרות, להמציא מענים יש מאין ולצערי העובדים, בעיקר הצעירים, עזבו ורבים מתכננים לעזוב.

בסופו של יום הנפגעים מהמצב הם התושבים המפונים, בפרט הילדים הרכים שמשוועים לעזרה ואינם מקבלים מענה מתאים. הקשיש שאין מי שישאל לשלומו ויפיג את בדידותו, בעל המוגבלות שאיבד את כל המעטפת שנבנתה לו בעירו ונמצא לבדו במציאות חדשה, האישה שבעלה במילואים ואינה יכולה לשאת את העול של הטיפול בילדים ללא תמיכה, בני נוער אבודים, אלו שנפגעים מאלימות, הזנחה ועוד ועוד. כאב של עיר שלמה שלא מקבלת מענה הולם כי שירותי הרווחה בה בקריסה. לאנשים האלה מגיעה עזרה. הם פונו מבתיהם, מדינת ישראל לא יודעת מתי יחזרו אבל במקביל מדינת ישראל לא דואגת שיהיה מי שיראה אותם ויסייע להם.

אנחנו נמשיך וניתן מענים ונעשה כל מה שאנחנו יכולים לעשות כי זו העבודה שלנו אבל אנחנו מתריעים על כך שאנחנו לא יכולים להגיע לכולם ואין מי שיראה אותם. אני מקווה שמהמקום הזה תגיע הישועה. תודה.

גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להמשיך. אני באתי מרחוק ואני גם חוזרת מכאן לעבודה שלי. אני עובדת סוציאלית לטיפול באלימות במשפחה והיה חשוב לי להגיע לדיון ולשתף את ההתמודדות בתקופה הזאת בתחום שלי, בתחום שאני עוסקת בו.

אני אפתח בזה שאומר שכחמישה שבועות אחרי פרוץ המלחמה התחלנו לראות עליה מאוד מאוד חדה במקרים שמופנים אלינו באלימות במשפחה. אם נסתכל על המרכז שאני עובדת בו, אנחנו עומדים כרגע בעלייה של מעל 50 אחוזים. מהמשטרה אנחנו מקבלים עלייה של מעל 30 אחוזים בפניות. התקופה הזאת מביאה להתפרצויות של אלימות מאוד מאוד קשות ויש לזה סיבות רבות, גם האלימות שכולם חשופים אליה, ההיתר שניתן לאלימות, המתח הגבוה. מעבר להיבט של הכמות, אני חייבת לומר שאנחנו נפגשים בשטח עם אלימות שהיא הרבה יותר מסוכנת מאשר בעבר. אני יכולה לתת לך דוגמה ממטופלות שלי בשבועיים האחרונים ואלה מטופלות שנמצאות שנים במעגל האלימות. יושבת מולי אישה מעל גיל 65, יכולה להיות אימא שלי ואימא של הרבה נשים שנמצאות כאן בוועדה, ופיזית היא לא מצליחה לשבת על הכיסא כי כל הגוף שלה עם חבלות אחרי שיום קודם השתחררה מבית חולים והיא מספרת לי שבחודשיים האחרונים האלימות הפכה להיות קשה מנשוא או אישה שהיא בחודש השמיני להריונה ועברה אירוע של אלימות פיזית מאוד מאוד קשה שסיכן אותה ואת העובר שלה ובמקביל יש לי את העבודה השוטפת שלי. מה זה עבודה שוטפת שלי? לדוגמה אישה שאני מלווה מעל שנה שבן זוג פגע בה באמצע הרחוב בגלל שהיא העזה להיפרד ממנו ועכשיו אנחנו מקבלים עדכון מהכלא מרגע לרגע שהוא משתחרר בשחרור מינהלי ואני צריכה לעזוב הכול כדי לבנות לאישה הזאת תוכנית מוגנות בקהילה. למה לתת מענה קודם או במה לטפל קודם, זאת באמת משימה שהיא בלתי אפשרית.

אני מסיימת את יום העבודה שלי עם מועקה סופר קשה כאילו לא טיפלתי במה שאני צריכה לטפל ואני לא נתתי מענה לדברים שאני צריכה לטפל בהם. אני פוגשת נשים שהן עם כוחות ומצליחות ומגיע להן לקבל מענה. אם אנחנו נהיה במצב שבתקופה הקרובה, בגלל שהעלייה תלך ותגבר, רק ננסה למנוע את הרצח הבא, אנחנו לא נצליח לתת כאן מענה כלשהו, לא של שיקום, לא של רווחה, לא של טיפול.

אני לא צריכה להחזיק את הדאגה הזאת לבד כעובדת סוציאלית שעובדת באגף לשירותים חברתיים בקריית מלאכי. אני חושבת שזאת דאגה שצריכה להיות של כולם, של כלל החברה, וגם של קובעי המדיניות. היה לי חשוב לבוא היום ולומר את הדברים.

תודה. אנחנו בהחלט מזדהים עם הדברים ומבינים. אני בטוחה שגם באוצר הם מבינים את האירוע. מעבר לעניין המוסרי וערכי, זה גם כלכלי. רק שנתפוס את זה בזמן ונטפל בזה בזמן, המשפחה כולה, לא רק הנפגעת עצמה, תוכל לעלות על דרך המלך ולחזור לניהול תקין של החיים. כשלא תופסים את זה בזמן והדברים מסתבכים, כל המשפחה כולה נחרץ גורלה. גם ברמה הכלכלית זה ברור שצריך לעשות את הדברים האלה.

אני רק אומר שהתשובה של אגף התקציבים לסיפור של החסכון לטווח רחוק הייתה שהם לא מתעסקים בזה.

ענבל, ויתרת על זכות הדיבור.

צוהריים טובים. כמו כולם כאן, אני מאוד מוטרד מכך שמדינת ישראל לא מבינה את גודל המשבר בשירותי הרווחה, סיפור התקנים הוא לא הסיפור. הסיפור הוא המעמסות. נציגת האוצר, אם לא יהיה מפתח תקינה לפיו אחרי 50 מטופלים לא מקבלים עוד פונים, לא יבואו לשירותי הרווחה. זה הסיפור. עו"ס קשישים אצלי מטפל ב-250 בתי אב. מה זה 250 בתי אב? איך אפשר לתת שירות כזה? זה שירות גרוע שמדינת ישראל נותנת לאוכלוסייה שהכי זקוקה לה. המלחמה הזאת, כמו שחברותיי אמרו כאן, תכניס אוכלוסיות חדשות ששירותי הרווחה לא הכירו ותגדיל את המספרים משמעותית. חוק המוגבלויות שהוא חוק מדהים שעבר כאן בכנסת, מי יבוא לעבוד בו? אף אחד לא בא למוגבלויות. יש לי משרות לעו"ס מוגבלויות ולא באים. לא באים לא לעו"ס מוגבלויות, לא לעו"ס קשישים, לא לעו"ס משפחה. כל הליבה של שירותי הרווחה, האנשים לא באים, המעמסות הן עצומות, האתגרים הם קשים, סיפור הטראומה הוא רציני מאוד.

אני אומר שאם הסיפור של המפתח תקינה, כמו בחינוך, יש 32 ילדים, פותחים כיתה נוספת ולא שואלים לעניין תקציב כי זה עבר בחקיקה ראשית, וכך צריך להיות גם ברווחה. מגיע מטופל מספר 51, לא מקבלים אלא מוסיפים את התקן.

אני מנכ"לית קולמן הגיל השלישי. אני פעילה רבות בקידום זכויות לכל מי שלא נשמע קולו, כמובן קשישים ונכים ועובדים סוציאליים. אנחנו מסייעים לקשישים וגם מאתרים עובדים לבתי אבות, למרכזי היום, לגני תקשורת. הרבה מהעובדים הסוציאליים מגיעים אלינו לראיונות והם מספרים על התסכול הגדול שלהם. בגלל שיש לי אפשרות מול המוסדות לנסות לשפר להם את השכר, וכן יש את יוקר המחיה, וכן עובד סוציאלי בא עם הנשמה והוא צריך להיות ברווחה, אבל הוא לא יכול להגיע לפת לחם. כאשר הוא הולך לרווחה הוא ירוויח נגיד את ה-50-40 שקלים אבל בשוק הפרטי הוא יכול להרוויח היום בין 70 ל-90 שקלים ואנחנו עושים את זה בשבילו, נלחמים מול המוסדות ואומרים להם שאם רוצים לקבל את העובד הסוציאלי, שייתנו מענקים, שייתנו תנאים סוציאליים משופרים. אנחנו נלחמים, עושים את המלחמה שהמדינה לא עושה.

אני רוצה שתבינו שהעובד הסוציאלי, אתם לא עושים לו טובה כשאתם משפרים לו את השכר. אתם עושים טובה לאזרחים. בלי עובד סוציאלי האזרח מוזנח. קחו את הקשיש שנמצא בביתו ואין לו עובד סוציאלי שיבוא וידאג לו לנפש או שידאג לו לטיפול לדוגמה בבית אבות. אתם לא פוגעים רק בקשיש אלא אתם פוגעים גם בילד שלו. הוא צריך לבוא לעזור כלכלית לאבא שלו שמזדקן וזה בגלל שלא נתתם לעובד הסוציאלי תנאים סוציאליים ושיהיו לנו מספיק. ואז מה קורה? מה צריך לעשות אותו ילד? להוציא מהכסף שלו ולתת להורה המזדקן או הוא צריך לתת את זה לילד שלו? לכן יש כאן פער שלא מטפלים בו וחייבים לטפל בו.

להביא עובדים סוציאליים זה לא לומר שיש 500 תקנים אלא זה לשפר את השם של העובד הסוציאלי. לעובד הסוציאלי יש שם של מסכן. לא, עובד סוציאלי הוא איכותי, הוא אינטליגנט, הוא בעל יכולות מדהימות. לכן בתוך העולם הזה של הרווחה או שירותים חברתיים צריכים להבין שצריך לתת לו גם את האפשרות לניידות של מקצועות. אם פעם היה נראה שעובד סוציאלי צריך 30 שנים לעבוד עם קשישים, אז לא, היום זה לא מתאים, הוא יעבוד שנתיים עם קשישים ואם הוא ירצה יהיה לו קל לעבור לתחום הבא. אם תקשו עליו, הוא ילך.

לגבי הנושא של הנראות של המקום. כל העובדים הסוציאליים ברווחה, בשירותים החברתיים, נמצאים במבנה מבייש ולא רק מבייש את הקשיש או את הילד שמגיע אלא את העובד הסוציאלי. למה שיעבוד שם? אתם רוצים לעבוד שם? בטכנולוגיה אנחנו מקדמים את ההיי-טק כי זה חשוב, זה מחזק אותנו טכנולוגית אבל מה עם לחזק את העובד הסוציאלי? מה עם לחזק את האזרח בחוסן נפשי? כמה אנחנו מבינים עכשיו במלחמה ובקורונה שצריכים את העובדים הסוציאליים בשביל חושן נפשי? ומה עם הביטחון של אותו עובד סוציאלי?

להגיד שנגייס 500, נגייס 900, זה לא נגמר בזה. חייבים לבוא ולאפשר תנאים של עובדים. כמו שהייתם קולטים עובד היי-טק, כך צריך לתת, את אותם תנאים לעובד הסוציאלי ולאזרחים היקרים שצריכים למצות את הזכויות שלהם. שזה לא יהיה טריק של המדינה לזלזל בעובדים הסוציאליים וכך פחות זכויות יהיו לאזרחים שלנו. יש את יוקר המחיה ואנחנו צריכים לדאוג להם.

תודה רבה. אנחנו רואים שדיברת מעומק ליבך.

לא נספיק לשמוע את כולם. אני כבר אומרת לכם שנקיים דיון נוסף.

אני אחראי על קשרי חוץ בעמותת עו"סים שינוי, סטודנטים וסטודנטיות למען עבודה סוציאלית ושירותי הרווחה בישראל. אנחנו העמותה היחידה בארץ של סטודנטים לעבודה סוציאלית. באתי לחזק את ידו של האיגוד בדרישה לשיפור תנאי ההעסקה והפחתת העומס בקרב העובדים הסוציאליים. מסקר שערכנו בקרב הסטודנטים, פחות מ-10 אחוזים בקרב הסטודנטים והסטודנטיות לעבודה סוציאלית רואים את עתיד התעסוקתי שלהם במחלקות לשירותים חברתיים והסיבות העיקריות הן לכך הן גם רמת השכר, גם מידת העומס וגם טיב וזמינות ההדרכה שמשתקפת כבר בשלב ההכשרה המעשית במסגרת הלימודים. אנחנו עוברים הכשרה מעשית בין היתר במחלקות לשירותי חברתיים ומקבלים הצצה לרמת ההכשרה שניתנת לעובדים ולעובדות הסוציאליות. אלה שלושת התחומים שלדעתנו דורשים טיפול.

אנחנו שלושתנו מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, מהקליניקה הסוציו-משפטית. הסטודנטים שלנו עשו מחקר עומק של רעיונות איכותיים, 60 עובדות סוציאליות על השלכות העומס על שירותי העבודה הסוציאלית. ראיינו עובדות בתחומי עו"ס משפחה, חוק הנוער, שירות מבחן, סדרי דין ובתחומי בריאות הנפש. רותם תעלה נקודה אחת מהמחקר שיתפרסם בקרוב מלואו.

אני אציין נקודה אחת. אני רוצה לדבר על הפער בין המסירות והמקצועיות של העובדות הסוציאליות. כשדיברתם כאן על ה-7 באוקטובר ואמרתם שהן היו הראשונות להתנדב, מהמחקר שעשינו לנו זה מובן מאליו. יש להן ניצוץ בעיניים ותשוקה למקצוע הזה שאני מאחלת לעצמי כסטודנטית שבעתיד בתפקיד שאני אמלא אני כך אוהב את המקצוע. אבל בין זה לבין חוסר בתנאים שעולה, בסוף הוא עולה על הרצון הטוב שלהן. הוא הוביל לזה שהן לא מחזיקות מעמד בתפקיד למרות שהן רוצות. הן אוהבות את התפקיד אהבת אמת.

יש פה פער מאוד מאוד חזק שהפגיעה החזקה היא באמת בפונים. אם אנחנו מדברים על הפונים, בסוף הם נשארים בלי מענה.

זה ברור שהעומס צריך להיות מאוזן עם השכר והכול אבל גם התנאים המשופרים שעלו כאן בסוף הם לא מחוברים למציאות. הסוגייה צריכה לצאת מארגוני העובדים אל אחריות המדינה, שר האוצר, וצריך להגיע מהם לכתחילה כי השינוי צריך להיות קיצוני כי הדרישה כאן היא לא דרישה להיי-טק ודברים כאלה אלא יש כאן תנאים בסיסיים. בסוף העובדות הסוציאליות אומרות שהתפקיד שלהן היום הוא לענות ולהגיד אין לי איך לעזור לך. בסוף המטרה היא לפונים.

אני יכולה לדבר בשם רשת פעילים בכבוד אבל אני פונה בשם עצמי ובשם המשפחות שפונות לעזרה. כאחת שחוותה על בשרה, רבים מהמשפחות חוות אכזבה. עד שהן מגיעות להחלטה לקבל עזרה מהרווחה, לוקח להן הרבה זמן להחליט שהן פונות ועד שהן עושות את זה. אני מגיעה לרווחה, יש המתנה רבה עד שאני מגיעה לפגישה, יש תחלופה גבוהה. אני אישית ארבע שנים ובחודש האחרון קיבלתי עובדת סוציאלית רביעית במספר. שוב ושוב לתת את האמון, שוב ושוב לספר את הסיפור.

העומס על העובדות הסוציאליות הוא גדול מאוד, יש להן הרבה תיקים, יותר מדי תיקים כדי להיות פנויות אלינו ובאמת לתת את המענה. צריך להגביל מספר תיקים מסוים על עובדות סוציאליות. העם זקוק לרשת ביטחון בשעת משבר, שתהיה הולמת, מכוונת ומסודרת. כרגע יש קיצוץ של 50 אחוזים, 300 מיליון מתווי המזון. כרגע יש את הקיצוץ הזה ואפילו במיזם לביטחון תזונתי לא ממשיכים בצירוף מתוכנן של 52,000 משפחות. זה מענה של רווחה. זה גם עובדים סוציאליים וגם אנשים צריכים. האם את יכולה לפעול בעניין?

תודה יקירה. אנחנו נעשה את המירב.

פורום נשות המילואימניקים כי אנחנו חוות קשיים בתוך הבית ואנחנו צריכות מניעה.

אני מבטיחה לכם שיהיה כאן דיון נוסף בנושא. אני מבטיחה.

אנחנו צריכות התערבות ומהר.

באתי לכאן כדי לחזק אתכם ואתכן על הדיון הכול כך חשוב הזה. אני חושב שהמציאות שאנחנו נמצאים בה באמצע המלחמה עם צורך כל כך גדול בעובדים ובעובדות סוציאליות בכל מקום בישראל, והחוסר הגדול מחייב אותנו כמדינה להתערב כמה שיותר מהר בעניין הזה. האנשים האלה מסורים, עובדים מסביב לשעון במקרים הכי קשים בחברה הישראלית ואנחנו חייבים להתערב כדי לעזור להם כמדינה.

בעיריית ירושלים כמיליון תושבים ואני שותפה לכל מה שהיא אמרה. יש מחלקות ש-70 אחוזים מהתקנים לא מאוישים.

כולנו תמימי דעים ומכירים את המצב.

בסוף אלה אותם אזרחים שלא מקבלים מענה בבריאות וזה מגיע לרשויות המקומיות.

אנחנו בדקות האחרונות לדיון. אני מבקשת לשמוע את אגף שכר. היה כאן קודם חבר הכנסת מאיר כהן ואני רוצה לשמוע מה מונע את העניין של מפתחות תקינה לתחומים מסוימים בתוך העבודה הסוציאלית שהיא קריטית. בעיני זה הדבר הכי חשוב שיש עוד לפני הכול.

הדבר השני שאני רוצה לשמוע מכם הוא האם אתם יכולים לחשוב על הקדמת הפעימה שאמורה להיות בסוף השנה. לא שמענו מענה לגבי השאלה של חבר הכנסת אופיר כץ. אם זה בסוף שנה, הרי זה שנתי, למה אי אפשר להקדים את הפעימה שאמורה להיות בסוף 2024.

אני מבקשת לשמוע את דעתכם על השיח שהיה כאן, כמה זה חשוב וכמה זה קריטי. שוב, אני מתעלמת לרגע מהצד הערכי ואני מדברת על הצד הכלכלי, כמה חשוב לתת כאן את התמיכה בוודאי בתקופת המלחמה.

להם זה לא חשוב.

זה חשוב להם. תפסיקו. אני לא אוהבת את השיח הזה. אני חייבת לומר לכם שהייתי באוצר 10 חודשים, יש שם אנשים טובים, הם שומרים לנו על הכסף. כולנו כאן מנהלי משפחות ויודעים שלפעמים גם צריך לשמור על הארנק. האם השיקולים הם טובים או לא טובים, אפשר להתווכח על זה אבל לא לרדת לפסים אישיים. תאמינו לי שפמפמתי להם על בריאות הנפש, על רווחה ועל עובדים סוציאליים והייתה שם אוזן קשבת. אני מבקשת לא לרדת לפסים כאלה. בואו נשמע מה יש להם לומר ואם צריך, אנחנו ניאבק ונמשיך להיאבק.

אנחנו מגיעים לפסים כאלה של 70 אחוזים מתשעה. ארבע פעמים החלפות של עובדת סוציאלית. זה הרבה יותר חמור מהפסים שאני הולכת עליהם.

את רוצה תשובות?

כן. אני סקרנית מאוד.

אני אפתח ואומר שגם אנחנו במשרד האוצר קודם כל רואים בעצמנו גם חלק מהחשיבות הגדולה שיש באיוש של עובדים סוציאליים, בעבודה שלהם ואנחנו מעריכים אותם מאוד. אני אשמח גם לומר את זה בפורום הזה ותודה שנתתם לי את ההזדמנות הזאת.

לגבי הסוגייה של ההקדמה. אני אבהיר שאנחנו באמת מדברים על עלות שהיא תקציבית והיא לבסיס לצורך העניין של כ-200 מיליון שקלים. כלומר, כל עובד סוציאלי שהיום לדוגמה מקבל 10,000 שקלים, יקבל איזושהי תוספת וברגע שהוא יתחיל לקבל אותה, הוא יקבל אותה מעתה והלאה כל הזמן. לכן האמירה 200 מיליון שקלים, זה 200 מיליון שקלים כל שנה. כלומר, הקדמה של שנה מלאה עולה את כל ה-200 מיליון שקלים. לכן זאת באמת עלות תקציבית. אם שריינו את העלות הזאת החל משנה הבאה, כרגע צריך לשריין סכום נוסף, אם יש רצון להקדים, ולכן יש עלות תקציבית שהיא חד פעמית על כל תקופת ההקדמה.

השאלה אם זה יתכן או לא יתכן. האם אתם שוקלים את זה? האם ישבתם עם הרווחה והעליתם את הנקודה הזאת? כנ"ל לרווחה, האם זה נמצא על השולחן?

האמירה היא שבהינתן שיש לזה עלות תקציבית, או ההסתדרות או הממשלה יצטרכו לקבל החלטה בסדרי עדיפויות.

לא, אל תפילי את זה על ההסתדרות. הם רוצים שאני אקח מהסייעות לעובדות הסוציאליות או מהפסיכולוגים. הם מנסים לגרום לריב בתוך הבית. מחזירים אותי להסתדרות. קחי את זה מאיגודים אחרים ולא מההסתדרות. לא יקרה.

ההפרד ומשול הזה לא מקובל עלי.

לא הפרד ומשול, אומרים ההפך. תעשו איגום של כולכם ביחד. היא לא אמרה הפרד ומשול.

היא שולחת אותי הביתה לריב עם איגודים אחרים. זה לא יקרה כי גם הם צריכים.

לגבי מפתחות התקינה שהתייחסו אליהם כאן. בהינתן המציאות שבה האיוש של התקנים הקיימים הוא לא מלא, באמת כמו שנאמר כאן, תקן נוסף שאפשר עכשיו לתת באמת יהיה קשה מאוד לגייס אותו, המשמעות הישירה של לייצר מפתחות תקינה היא לפגוע במטופלים שלא יוכלו לתת להם כרגע שירות.

לא. מפתח התקינה משליך על תקינה של מספר תיקים שכל עובד סוציאלי יקבל. אם לצורך העניין אנחנו קובעים שכל עובד סוציאלי יקבל 60 תיקים ולא 160 תיקים, צריך יותר עובדים סוציאליים. לכן אחד בא עם השני.

נותרה לנו דקה לסיום הדיון. אנחנו נסיים עכשיו כי לא יהיה לכם זמן להשיב.

ביקשנו את זכות הדיבור בשם משרדי הממשלה ולדעתי היא חשובה לך. אני צריך חצי דקה. אני ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. אני לא בא מצד התקינה אלא מצד ההיצע. לא חסרים עובדים סוציאליים. נכון לאתמול, חשוב שתכירו את הנתונים האלה, בשירות התעסוקה יש כ-1,100 דורשי עבודה, עובדים סוציאליים שפוטרו מעבודתם ומקבלים קצבאות מהמדינה.

פוטרו או התפטרו?

זכאים לקצבה.

זה יכול להיות גם אחרי שלושה חודשים, אחרי תקופת הכשרה.

הם זכאים לקצבה מהמדינה. אנחנו כמדינה צריכים לקחת בחשבון שבסוף כאשר אנחנו לא מגדילים מצד אחד את התקינה, יש לנו הוצאות בגין תשלומי קצבאות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים כל חודש.

דבר נוסף שחשוב לומר, אמירה אחת ואני מסכם את התייחסות שלנו. בסוף כשאני לוקח את הביקושים, יש לנו היצע לא מבוטל של עובדים סוציאליים בשירות התעסוקה שרשומים בשירות. יחד עם זאת יש לנו הזמנות, ביקושים ודרישות בודדות ממשרדי ממשלה. לעומת זאת מגופים פרטיים היחס הוא 85 אחוזים גופים פרטיים ו-15 אחוזים משרדי ממשלה. לכן ברור לנו שככל שנגדיל את התקינה, אין קושי להיענות ולאייש את התקנים.

תודה. אני רוצה לסכם. אני פונה למשרד הבריאות, למשרד הרווחה, למשרד האוצר, למשרד הביטחון. אנחנו נקים כאן דיון נוסף בנושא. אני רוצה שתשקלו בחינת מפתחות תקינה. זה אמור במיוחד למשרד הרווחה בו יש ועדה או הייתה ועדה שאני לא יודעת אם היא עדיין יושבת. אני מבקשת כן לבדוק את הנושא הזה של מפתחות תקינה. לדעתי זה העיקר של כל האירוע, שיהיו מפתחות תקינה. כשאני מדברת על מפתחות תקינה, זה לא רק כמה עובדים סוציאליים בכל תחום, בוודאי בתחומים אקוטיים כמו בריאות הנפש, כמו קשישים, כמו ילדים בסיכון, אלא גם מספר תיקים שיכולה כל עובדת סוציאלית לטפל בהם, מה שמשליך על התקינה. זה מאוד חשוב ואני מבקשת שתעשו על זה בחינה.

כן לבחון נושא של מענק, לפחות בתקופה הנוכחית. נכון, אני לא אומרת עכשיו לפתוח את הסכמי השכר אבל כן לבדוק אולי מענק. אנחנו מבינים את המצב בו אנחנו נמצאים כולנו ואת הצורך הגדול. לא שמענו את נשות המילואימניקים אבל ברור לנו שיש כאן כל כך הרבה אוכלוסיות שהצטרפו למעגל ויזדקקו לעובדים סוציאליים, אם לא נזקקים כבר עתה. לכן אני מבקשת לבדוק בחינה של מענק לתקופה הזאת וכן לבדוק את הנושא של הקדמת הפעימות.

אני חושבת שצריך גם לחשוב על רעיונות איך לאייש את התקנים. אני חושבת שזאת לא רק משכורת. אני מסכימה שמשכורת צריך להעלות אבל אני יודעת שזה גלגל כזה. אנחנו נעלה בציבורי, צריך את זה בפרטי, מחר בפרטי יעלו ושוב אנחנו נגיע לאיזה גלגל כזה שלא נצא ממנו. יש עוד אפשרויות. דווקא לשירות הציבורי יש הרבה מאוד יתרונות בגודל, בעבודת צוות, ולכן לחשוב על עוד אספקטים נוספים איך להעביר ולדאוג לאיוש של התקנים הללו. יש לנו 950 תקנים פנויים וזה פשוט זועק לשמיים. אנחנו צריכים לא רק את ה-905 אלא צריכים עוד 905 חוץ מאלה שלא מאוישים. לכן אנחנו צריכים לחשוב ואני פונה שוב אליכם משרדי הממשלה.

אנחנו נקבע דיון נוסף בנושא הזה. עד אז תחשבו על פתרונות, איך אנחנו מוצאים את הדרך לאייש את אותם תקנים חסרים.

תודה רבה לכולכם. ניפגש שנית בקרוב מאוד.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.