פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת העבודה והרווחה
12/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, ג' באדר התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 11:00

הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2) (זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מאיר כהן

ינון אזולאי
מיכל שיר סגמן

נגה שילדהוז - ממונה משפטית לאגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון

שלומי מור - המשנה ליועמ"ש, המוסדג לביטוח לאומי

יעל גורן חזקיה - ראש אגף חקיקה ממשל וקש"ח, מנהלת החטופים הנעדרים והשבים

חיים ילין - לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול

אבירם מאיר - מטה משפחות החטופים והנעדרים

דבורה עידן - מטה משפחות החטופים והנעדרים

מרים לשם גונן - מטה משפחות החטופים והנעדרים

שי ונקר - מטה משפחות החטופים והנעדרים

אסתר בוכשטב - מטה משפחות החטופים והנעדרים

גיל יוגב - פורום הגבורה של משפחות הנופלים

אליה אבוטבול - פורום יש תקווה

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

ריקי קמחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2) (זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי

שלום לכולם, אנחנו עוסקים בהצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2) (זכאות למענק לאחים ולילדים מעל גיל 21), של חבר הכנסת ינון אזולאי, אני ואופיר כץ ועוד רבים אחרים וטובים. אני לא יכול לפתוח את הדיון בלי ברכה של אופטימיות על שני אנשים שאפשר לומר עליהם: "ברוך מתיר אסורים". קרה דבר גדול מאוד, אנחנו לא יודעים מה היה ואיך זה היה, אבל עצם העובדה ששני חטופים חזרו הביתה מרפיח, זאת בשורה טובה שגם נותנת תקווה טובה לכל שאר החטופים, בעזרת השם, שיחזרו הביתה בשלום – אמן, יהיה רצון.

הנושא שאנחנו עוסקים בו היום הוא גם עבור משפחות החטופים. אני לא כל כך מתייחס לכל הפרסומים בכל החודשים האחרונים, על כמה שלא מעניין אף אחד כלום, לפחות הוועדה שלנו יכולה להגיד בניקיון כפיים, שמהרגע הראשון דאגנו למשפחות החטופים במעט שאנחנו יכולים, גם מבחינה כלכלית וגם מהבחינות האחרות. בביטוח לאומי ועם האנשים שעוסקים בזה. גם היום אנחנו זוכים לעסוק בחוק של חבר הכנסת ינון אזולאי, שמתקן לקונה שהייתה בחוק לגבי גיל 21 ומעלה. גילינו בוועדה שיש לקונה מגיל 18 ומעלה. אנחנו אנשי בשורה, ובעזרת השם, והיום בהכנה לקריאה השנייה והשלישית נתקן את כל האורך, מגיל 18 ועד למעלה.

אם ברכתי על העניין של החטופים שיצאו אני לא יכול שלא לזכור את החיילים שנפלו אתמול – לא בפעולה הזאת – אנחנו שולחים למשפחות החיילים תנחומים, מן השמיים תנוחמו. וגם הפצועים שיזכו לרפואה שלמה, ושישררו בארץ הזאת שלום ושלווה. היועצת המשפטית שלנו, יעל סלנט, הכניסה את הנושא של גיל 18 בנוסח החוק. כך שאנחנו נקריא את הצעת החוק כפי שהיא. ואם נזכה לברך על המוגמר ולאשר אותו, היה זה שכרנו. בבקשה.

הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024.

תיקון סעיף 2א
1.
"בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2א(א)(2).



זה הסעיף שעוסק במענק של ה-21,000 שקלים חדשים.



אחרי "של החטוף או הנעדר" יבוא "שמלאו להם 18 שנים", במקום "מילדיו, והכול ובלבד שאינם" יבוא "מילדיו שמלאו להם 18 שנים, והכול ובלבד שאם הם" ובמקום הסיפה החל במילה "ותגמול" יבוא "לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, או שתוספת לתגמול כאמור משתלמת בעדם – יהיה המענק שיהיו זכאים לו בסכום השווה להפרש שבין סכום המענק כאמור למכפלה של התגמול המשתלם להם או של התוספת לתגמול המשתלמת בעדם לפי אותם חוקים בשלוש".


בגלל שזה היה בנוסח משפטי אני אסביר את זה בשפה פשוטה. בתוך חוק מימון הוצאות יש לנו את הסל של ה-90,000 שקלים, הוא בצד. בנוסף יש לנו סכום של 21,000 שקלים חדשים, שבנוסח המקורי של החוק שולמו לכל אחד מהאחים והאחיות של החטוף, ולכל אחד מהילדים. אם הם לא קיבלו תגמול לפי חוק התגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים.

כלומר, המחשבה הייתה להרחיב את מעגל הזכאים לכאלה שלא זכאים לתגמול חודשי. עכשיו ההוראה אומרת משהו אחר. האחים והילדים האלה של החטופים יהיו זכאים למענק של ה-21,000 שקלים חדשים, אם מלאו להם 18 שנים.

חי שנים.

אבל אם ישתלם להם או בעדם תוספת לתגמול מכוח חוק התגמולים לבני משפחות של חטופים או מכוח חוק התמולים לנפגעי פעולות איבה, או מכוח חוק חיילים שנספו במערכה, הסכום של התגמול הזה יקוזז להם מה-21,000 השקלים החדשים. כלומר, אם קודם הזכאות מכוח חוק התגמולים למשפחות חטופים שלל לגמרי את ה-21,000 שקלים – גם אם לפעמים התוספת הייתה קטנה, כ-1,000 שקלים למשל בעד אח או יותר אם מדובר בכמה אחים – עכשיו זה לא ישלול, והם יקבלו את המענק הזה בקיזוז של שלוש פעמים התגמול, כי התגמול הוא חודשי והמענק הוא רבעוני. זה מה שאומר הסעיף הזה, ותכף נראה את ההשלמה של הוראות תחילה ותחולה שלו שהן גם חשובות, זה יחול רטרואקטיבית.

תיקון חוק הביטוח הלאומי הוא תיקון קצת שונה, הוא לא עוסק דווקא בחטופים אלא עוסק בהסכמים שנערכו בין המוסד לביטוח לאומי לבין הממשלה, מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי. אלו כל מיני הטבות סוציאליות שקשורות למלחמת חרבות ברזל. מטרת התיקון להגיד שהסכומים שמשולמים מכוח ההסכמים האלה לא ייחשבו הכנסה אלא אם כתוב בהם משהו אחר, אלא אם נקבע בהם אחרת. בלבד שהם נערכו עד ה-31 במרץ 2024. אני אקריא את ההוראה.

תיקון חוק הביטוח הלאומי
2.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) בסעיף 406, בסופו יבוא:



")ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרץ 2024) לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)."


אני רוצה לחדד, שאם מכוח ההסכמים האלה ימשיכו להשתלם סכומים גם אחרי המועד של ה-31 במרץ, כל עוד ההסכם נערך לפני המועד הזה, הסכומים האלה לא יובאו בחשבון כהכנסה אלא אם נקבע בהסכמים אחרת.

תחילה
3.
)א) תחילתו של סעיף 2א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילתו של חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד–2023.



)ב) תחילתו של סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד )1 בינואר 2024(.


זה המועד שבו פקעה הארכה של אותה הוראה שנקבעה בוועדת הכספים בזמנו. הוראת מעבר, זאת ההחלה כלפי תקופת העבר.

רטרואקטיבי.

הוראת מעבר
4.
למי שמתקיימים בו תנאי הזכאות לפי סעיף 2א(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ולא התקיימו בו תנאי הזכאות לפי הסעיף האמור כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה - - -


כלומר, החוק הזה נתן את הזכאות למענק, קודם לכן הם לא היו זכאים למענק.



ישולם מענק בתוך עשרה ימים מיום פרסומו של חוק זה, בעד תקופת תשלום המענק כמשמעותה בסעיף 2א(ג)(1) לחוק העיקרי, שחלה מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ערב פרסומו של חוק זה.


זאת תקופת תשלום מענק אחת, שאמורה להיכלל פה. אחרי זה יחולו ההוראות הרגילות בחוק שקובע בתוך כמה זמן המענק הוא רבעוני, ובתוך כמה זמן ממועד תחילת התקופה משולמים הסכומים האלה. העשרה ימים האלה רלוונטיים רק כלפי הרטרואקטיבי.

אני עורך דין מהביטוח הלאומי. אנחנו כמובן מברכים מאוד מאוד על התיקון הזה. לגבי התשלום הרטרואקטיבי, מכיוון שעכשיו הרחבנו את האוכלוסייה לגיל 18, וזה טיפה יותר מורכב, עשרה ימים לא יספיקו. נבקש עד 21 ימים. מבטיחים שזה יהיה לפני, אבל לא רוצים לחרוג מהוראות החוק.

בתוך 21 ימים, זאת אומרת שכל התקופה עד אז בסדר. לא צריך עד, בסדר?

כן.

משרד הביטחון, זה בסדר?

כן, בסדר גמור.

אוקיי.

אפשר להגיד משהו?

רק רגע, כולם יגידו. הצלחנו לקרוא את החוק מרישה ועד סיפה כשמאיר כהן, חברנו, נכנס. זה דבר מושלם וגמור, אני אעדכן אותך שהוספנו את כל הילדים מגיל 18 ומעלה, לא רק מגיל 21.

ומעלה.

כן. בהסכמת האוצר והביטוח הלאומי. אנחנו מברכים אותם על כך. ועכשיו, אחרי שהקראנו את זה, זכות הדיבור למציע הראשון, ינון אזולאי, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, האמת שזאת התרגשות, גם ביום כזה עם בשורה טובה מצד אחד למשפחות, וכמובן השתתפות בצער ובניחומים על אותם חיילים שנפלו. אמרתי ואני אמשיך להגיד, הלב שלנו לא שלם, אפילו פחות מחצי, כשישנן עדיין משפחות שלמות שנמצאות שם כחטופים – אני קורא לזה משפחות. התפקיד שלנו בראש ובראשונה לעשות הכול, אבל הכול, על מנת שכולם יחזרו לפה כמה שיותר מהר, בריאים ושלמים.

מודים לבורא עולם, מודים כמובן לחיילי צה"ל שמחרפים את נפשם, ממש כך, על מנת להביא את החטופים. יהי רצון, ובעזרת השם, שבקרוב נזכה כולנו להתאחד עם שאר החטופים, עם שאר המשפחות עם ניצחון מלא.

תודה רבה, לאדוני היושב-ראש, ליועצת המשפטית, למנהלת הוועדה ולכולם פה. לביטוח הלאומי, למשרד הביטחון ולחברי הכנסת שנמצאים. חיים ילין, יישר כוח, אתה הגעת עם הנושא והערת את עיניי. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הנחישות ועל המהירות. אנחנו יודעים איך זה הולך בכנסת, שמשהו יכול לתקוע את זה כשאין הסכמה, וזה דבר שהוא במוסכם, יישר כוח.

ברוך השם, אפשר לציין את מדינת ישראל לטובה שיש דברים שבהם כולם מאוחדים ולא יעזור לאף אחד. זאת דוגמה, אף אחד לא התנגד, לא האוצר, לא ביטוח לאומי, לא האופוזיציה ולא הקואליציה, כולם אותו דבר.

שנתאחד בשמחות, תמיד עדיף, תודה.

אמן ואמן. חברת הכנסת דבי ביטון.

כבוד היושב-ראש, ראשית כפי שנאמר כאן זהו יום מרגש. ב-04:00 בבוקר הרגשתי אור בקצה המנהרה ואני מתפללת ומייחלת שכל הנותרים במנהרות ישובו אלינו במהרה. עם זאת, ליבי עם החיילים שהיינו צריכים שוב להביא לקבורה. כבוד היושב-ראש, אני מצטרפת לברכות ומודה על תיקון העוול.

זה תיקון טעות.

כחברת ועדת העבודה והרווחה, אנחנו עושים הכול על מנת להביא את הדברים בתוך תקופות מאוד מאוד קצרות ולא למרוח זמן. אני מקווה שהבשורה הזאת תקל בהחלט על המשפחות.

תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

אני מברך על זה, זה נכון מה שאמרת – תיקון טעות. אני מוצא עונג להגיד את זה, כל מה שפה, בוועדה הזאת, ובכל מה שקשור בחטופים ובמשפחות הדברים עוברים בהסכמה. במקומות אחרים אנחנו צריכים לריב על כל דבר, ושם המחלוקות מתגלות. וזה כבוד גדול וצריך להצביע על זה ולרוץ. תודה רבה לך.

תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר, חיים ילין.

חיים ילין הולך לקבל ד"ר של כבוד, אם קראתי נכון. מגיע לו.

אני לא מקבל, זה כל העוטף מקבל.

סירבת לקבל?

זה כל העוטף.

לא. זה כל העוטף ואתה. אתה נציג.

עכשיו שיש לו נשיא כזה והניצולים הם מארגנטינה, אז כל הסיפור שלך הוא הרבה הרבה יותר אישי.

עד שאני לא מריח את האסדו, עזוב, זה לא עובד. זאת שכונה אחת גדולה, זה ידוע. אני חייב להגיד שהחוק הזה וגם החוק קודם, היינו פה עוד לפני שמעמד החטופים עדיין לא היה במדינת ישראל, אני מזכיר לכם מאיפה התחלנו. כששואלים אותי למה אני לא הולך לפוליטיקה, אני אומר שבפוליטיקה לא הצלחתי להעביר חוק אחד. עכשיו כשאני מחוץ לפוליטיקה אני מצליח להעביר כמעט כל חוק שאנחנו זקוקים לו.

עושים לך שימור לקוחות.

אני לא זוכר דיון, אני אומר לך, ישראל, וגם לך, ינון, שהתחיל עם שגית אפיק היועצת המשפטית של הכנסת, שלא יושבים עם ביטוח לאומי ואומרים, שצריך גם לשכנע את משרד הביטחון. הייתי שם ואני מכיר את זה. צר לי, שהיינו צריכים לעבור את ה-7 באוקטובר כדי שכולם יפתחו את הלבבות ויבינו שצריך להעביר חקיקות לא רק באסונות, אלא כסדר-יום לאומי בכלל. כמדינה שהיא הרבה יותר סוציאלית, שמסתכלת על החולייה החלשה. כי בגדול שם המצוקות שלנו, ולא במי שיכול להתמודד, או בחזקים שיכולים להתמודד. אני אומר, אפשר אחרת וההוכחה היא פה. ישראל, זה כבר החוק השני שעובר בצורה כזאת אצלך בוועדה.

עברו עוד כמה.

אני יודע, אבל אני מתייחס לחוקים שהיו צריכים להגיע.

גם למפונים, תקנון.

נכון. כל החוקים שהם סביב ה-7 באוקטובר. אני לא רוצה להגיע למקומות כאלה שוב, אני אומר את זה בשיא הרצינות. אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לעבור אסונות כדי לחוקק, למרות שזה סוג של ניהול של מדינה. אנחנו מביאים את הסופר-טנקר רק אחרי שהכרמל נשרף – זאת שיטה. אנחנו מביאים את כל החוקים רק כשקורה ה-7 באוקטובר – זאת שיטה. כל פעם צריכים לנער אותנו מחדש כדי להבין איפה אנחנו חיים ומה זה לשרת את העם. אני אומר רק מילים טובות על שיתוף הפעולה, זה הדבר הכי חשוב שיש.

נזכור שיש עוד נושא, שמבחינתי לא סגור, נושא היתומים. אני רוצה להסביר את זה. הגעתי לערב שירה בים המלח, בני 40-35 ורק אחד מבני הזוג הגיע, רק אחד. הסיבה הייתה מאוד פשוטה, אין סבים שישמרו על הנכדים – הם נרצחו. אין סבים שישמרו על הנכדים. הבנו שיש אוכלוסייה חדשה שלא הכרנו אותה עד היום, חולייה שלפי החוק אף אחד לא מכיר בה. יש להם מקצוע, יש להם פרנסה ויש להם הכול, אבל אף אחד לא מכיר בהם כי הם יודעים להסתדר לבד, אבל זה לא נכון. בגילאים האלה שבין 40-30 כשאין הורה שלא עוזר לילדים שלו לקנות בית, אין הורה שלא עוזר לנכדים, אבל הם אינם יותר, הסבים אינם יותר – זהו. אני לא סתם אומר את זה, כי זה יגיע בצורה כזאת או אחרת. ינון מכיר את זה, ואני מאוד מקווה שכולם יבינו.

הקרן הראשונה שנפתחה למען היתומים באה מקבוצת נשים במדינת ישראל, והתפתחה לממדים שהיום כמעט כל יהדות העולם תורמת לה. יש כאלה שאמרו לי תקשיב, אנחנו לא תורמים לילדים יתומים אלא תורמים ליתומים בני 30 פלוס. כי שם זה הכסף הגדול, אבל כל זה רק חומר, אני מזכיר לכם, זה לא יחזיר אף אחד. זה לא יחזיר את החטופים, זה לא יחזיר את הנרצחים, זה לא יחזיר את ה-7 באוקטובר אחורה. אנחנו נצטרך להתמודד עם הצלקות האלו כל החיים. וזה ייחרט בהיסטוריה של עם ישראל באירוע תנ"כי. ובעוד 1,000 שנים יבואו ויבדקו איך פעלנו מבחינת המצוות שבין אדם לחברו, איך פעלנו בערבות הדדית ואיך פעלנו באחדות העם. זה יהיה המבחן האמיתי של כולנו כשנגיע לשם. אנחנו נהיה לא רק חברת מופת אלא נהיה גם אור לגויים, כי בשלב הזה לא נראה לי שהגויים כל כך אוהבים אותנו, הם פשוט לא מבינים מה קרה לנו.

גוי אחד שאוהב מאוד את ישראל, הנשיא של ארגנטינה שהגיע לארץ. לא ראיתי דבר כזה. תודה רבה.

קח את הכול בערבון מוגבל, זאת פוליטיקה בסוף.

הלוואי וכולם היו בוכים ככה בכותל.

תזכור שאנחנו לא בוחרים בהם אלא העם הארגנטינאי בוחר בו – תזכור את זה.

זה שבח מאוד גדול לעם הארגנטינאי. למרות שהם ידעו שהוא נוטה ליהדות, אני חשבתי שכל העולם אנטישמי, כנראה שהארגנטינאים לא כל כך. תודה רבה.

חיים, תשאיר נימה אופטימית.

לפני שנעבור למשפחות. אני נותן את זכות הדיבור למנהלת החטופים והנעדרים, יעל גורן חזקיה, ראש אגף חקיקה וממשל, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש, בקצרה לומר קודם כול, תודה על ההירתמות של הוועדה ושל חבר הכנסת ינון אזולאי ושל חברי כנסת נוספים, וכמובן של הביטוח הלאומי ומשרד האוצר שמוכיח שוב שלמרות חילוקי הדעות אנחנו תמיד יודעים להגיע לפתרון מספק והולם, וזה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור המשפחות. אני מברכת גם את צה"ל ואת המשפחות על שובם של לואיס הר ופרננדו מרמן. אני מאחלת מכל הלב, למשפחות שיושבות כאן מולי ולכולם, שבעזרת השם, נראה את כולם פה שלמים ובריאים. אנחנו מכירים היטב והפרצופים חרוטים עמוק עמוק.

תודה לכל השותפים, משרד הביטחון שאתנו ומשרד המשפטים. זה לא מובן מאליו. אנחנו יודעים – ואני אומרת את זה למשפחות – שיש לנו עוד כמה סוגיות על השולחן. אנחנו נעשה הכול יחד עם כל השותפים לדרך, כדי לנסות ולגשר על הפערים הללו ככל שניתן.

תודה רבה. נעבור למירב לשם גונן, בבקשה.

בוקר טוב, קודם כול, תודה רבה. תודה על הוועדה הזאת, אני זוכרת את הפעם הראשונה בה ישבנו עם שר העבודה, ישבנו בנפרד ודיברנו על הצרכים. אני כל כך שמחה לראות את זה כל פעם עולה וקורם עור וגידים, ושיש משמעות ממשית לעזרה, לחוסן שלנו כמשפחות. במקרה הספציפי הזה גם החוסן של הילדים שלנו, שהם בוגרים כבר, מעל גילאי 18. תודה רבה על האפשרות, תודה רבה.

אני חושבת שמה שאמרת קודם על נשיא ארגנטינה מאוד נכון. אני חושבת שאם יש דבר אחד שאפשר לקנא בנו, כעם ישראל וכיהודים, הוא באחדות שלנו, בחיבור ובשמחה שלנו, ביכולת שלנו לשמוח אחד בשני. אנחנו צריכים ללמוד לדבר קצת יותר יפה אחד לשני, ולהקשיב קצת יותר אחד לשני, אבל יש בנו שמחה וחיבור שלא קיים מן הסתם במקומות אחרים, תודה רבה על זה .

תודה רבה, על הצעת החוק עצמה. אני אומרת את זה כדי שנשמע את זה באוזניים שלנו, מה שקרה הלילה הוא ניצחון. ניצחון קטן, משמח מאוד, וקמנו כולנו מאוד מעורבבים איתו. על האושר הגדול שחזרו שני חטופים בריאים – בריאים יחסית למה שהם עברו שם – ועם זאת, על כאב עצום, תסכול נוראי – אני ספציפית, זאת לא הבת שלי שיצאה – שהיו בהודעות בתוך הקבוצות שלנו. הברכה, השמחה מול הכאב, העצב והתסכול.

אני שמחה על כך שמדינת ישראל היא מדינה חכמה, שהעם היהודי הוא עם חכם שמנצל כל הזדמנות שיש לו. אם זה באמצעים צבאיים או באמצעים מדיניים ודיפלומטיים, כדי לוודא שכולם יחזרו ומהר. תודה רבה על זה.

תודה רבה לך. אני רוצה לציין שכתוב בפרשה שקראנו, פרשת יתרו: "אנוכי ה' אלוקיך, שהוצאתיך מארץ מצרים". למה כתוב אשר בראתי את העולם, את השמיים ואת הארץ ואת הכול? אומר הרב חיים הקדוש, הוא שואל את זה, ואומר: זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, את דרך הטבע ואת כל ההנהגה הטבעית זה דבר גדול מאוד. אבל ממצרים לא יצא אף עבד בחיים במשך שנים רבות, וכאשר הקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל ממצרים בשלמות ובבריאות, אז כל אחד מהיוצאים מבין ומרגיש את יד השם. שרק הקדוש ברוך הוא עושה את הכול, יותר ממה שהוא רואה את השמש, את הירח ואת הכוכבים ואת כל הבריאה.

"אנוכי ה' אלוקיך, כאשר הוצאתיך מארץ מצרים". חשבתי על זה הבוקר כששמעתי על החטופים שהוציאו מרפיח – אני עדיין לא יודע איך זה נעשה – אבל זה ברור שהקדוש ברוך הוא ליווה אותם בכל שנייה ושנייה. כי בדרך הטבע כמעט בלתי אפשרי לחשוב על סיטואציה שנכנסים לתוך בית ושולפים שני אנשים. והשומרים, שזה כל תפקידם, רחמנא ליצלן, כולם שותקו כמו הפסלים של מצרים. היה נס גדול, יהי רצון שאותו נס יקרה לכל אחד מהחטופים וגם לכולנו. אנחנו כל הזמן חיים בניסים, בעזרת השם.

אני עצובה כאימא על שתי משפחות השכול שהצטרפו הלילה, הכאב הוא עצום. ישבתי היום בוועדה אחרת ליד אח שכול, והכאב הוא כאב גדול. צריך לזכור גם אותו.

כתוב בפרשה גם לא תעמוד על דם רעך.

נכון, נכון. אנחנו מצווים בדבר הזה 24 שעות ביממה. מי שיוכל, בעזרת השם, הכל יבוא על מקומו בשלום. אליה אבוטבול, בבקשה.

שלום, אני גיסו של איתן מור. קודם כול, תודה רבה על פועלכם בוועדה. לממשלה על פעולה כל כך מחזקת שנותנת תקווה, כוח ואמונה. כמובן, לקדוש ברוך הוא ששומר עלינו מלמעלה, שדאג שהחיילים שלנו יגיעו לקומה השנייה בבניין, ושאף אחד מהחטופים או מהחיילים באותה פעולה לא נפגע. ברוך השם, זה נס גדול ואנחנו מודים בכל רגע ורגע. זה מחזק את התחושה שבעוד רגע אנחנו רואים את איתן ואת כל החטופים איתנו בבית.

אמן ואמן.

זה באמת נותן כוח גדול וחשוב להמשיך עם דרך הפעולה הזאת של הממשלה ושל הצבא. למצוא את הזדמנויות הנכונות להגיע לחמאס ולפגוע בנקודות התורפה שלו ולהחליש אותו. להוריד לחמאס את הרוח מהמפרשים, להתחיל לנצח.

תודה רבה. אנחנו נמשיך את הישיבה וניתן לעוד אנשים לדבר, אבל אני חושב שזה הזמן לגשת להצבעה. כי אם יש לנו חוק כזה חשוב אז הדבר החשוב הוא קודם כול להצביע עליו. נקרא לינון, הוא היוזם ואני רוצה שהוא יהיה פה ויזכה להצביע על זה.

זאת הבהרה אולי מיותרת אבל נשאלתי לגביה פה. כמובן שכל יתר הוראות הסעיף הזה לחוק שחלות, חלות גם בקשר לתוספת הזאת. זה מוגן ואינו ניתן להעברה לשעבוד או לעיקול. זה לא יוחזר במידה ושוחרר החטוף או אותר הנעדר. כל ההוראות של הסעיף רלוונטיות כמובן.

אני מציג את השאלה, מי בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, כפי שהקריאה אותה עורכת הדין יעל סלנט, היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה? מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר ויעלה לקריאה שנייה ושלישית, בעזרת השם, במליאת הכנסת. תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה, ינון.

אבל אני לא נועל את הישיבה, אני ממשיך את הישיבה.

ישראל, אפשר לעשות את זה כבר השבוע. אין סיבה שלא. אין סיבה לחכות עוד שבוע.

החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית, בעזרת השם. עכשיו תדבר דבורה עידן, בבקשה.

בוקר טוב, אני אימא של צחי עידן שנחטף מנחל עוז. ביתו הבכורה נרצחה לו בידיים וככה הוא יצא. אני כאן כדי להגיד לכם תודה רבה. אני אגיד את זה ממקום של אימא שכבר 129 ימים לא חיה כל כך. אז כשיש מי שמשתף פעולה ומייצר חוק שיכול לעזור בימים שנתפקח, אני רוצה להגיד תודה על שיתוף הפעולה ועל זה שמקדמים את הדברים. אפרופו, קמים לבוקר של שמחה, אני חושבת ומדמיינת בראש, איזו שמחה יכולה להיות – הפעם חזרו רק שניים – שבאים עוד 134 חטופים. איזה בוקר, איזו הרגשה יש לנו כעם.

ואני מתחברת אליך, ישראל, על היציאה ממצרים. כמה סמלי העניין הזה של לצאת ממצרים, ומה לעשות שהשורש של מצרים הוא גם מיצרים וזאת הדרך שלהם לצאת מכל משבר. אני מייחלת לנו שנצליח להביא את שאר החוקים שחשובים, כמו שאמר חיים, חוק היתומים ועוד חוקים שאנחנו מתעסקים בהם היום בנושא של מעמד החטוף. אני רוצה שוב לברך על זה שיש ועדות שבאמת מייצרות יחד שיתוף ויוצרות אור. תודה רבה.

השם יברך אותך, בעזרת השם, אני מצפה ומייחל שנראה בשמחתכם, של כולם ושלך האישית והקבוצתית, כי הכאב הוא אחד. אברהם מאיר, בבקשה.

אני רוצה להגיד משהו ממש במילה אחת. אני רוצה להגיד תודה על החוק. אני צריכה ללכת לוועדת כספים.

עכשיו המשפחות, אבל אם את צריכה ללכת לוועדה אחרת תגידי.

אנחנו בתקציב ואני חברה בוועדת הכספים. אני הגעתי לפה, אדוני היושב-ראש, זה חוק נהדר, רצוי וצריך אותו. אני דיברתי על החשיבות של להוריד את הגיל לגיל 18 בדיון בקריאה הראשונה, הבנתי שזה אכן נעשה ואני רוצה לברך על כך. אני לא יודעת האם היושב-ראש מודע, ביום חמישי האחרון ישבתי עם אם שגופת בנה מוחזקת בעזה, והיא מיררה בבכי. מיררה על כך שהבן שלה השני בן ה-18, חברו הטוב של האח שנפל, אינו זכאי. אמרתי לה שאנחנו עובדים על זה, וזאת, באמת, בשורה של ממש. אני מודה מקרב לב גם לוועדה, גם ליושב-ראש וגם לחבר הכנסת ינון אזולאי על התיקון המבורך הזה, תודה רבה.

תודה רבה. אבירם, בבקשה.

בוקר טוב, תודה על ההזדמנות לדבר. אני מצטרף לכל הברכות. אני דוד של אלמוג, הוא בן 21.

מה זאת אומרת דוד?

אני אח של אימא שלו. ומה שקרה הלילה נותן לחטופים הצעירים הרבה מאוד תקווה. אם פרננדו ולואיס שרדו את הכמעט 130 ימים האלה, אז בסבירות גבוהה לחבר'ה הצעירים יש את היכולת לשרוד, וזה נתן לנו, לי ולאימא שלו, המון המון תקווה.

אמן.

אני מאחל שהממשלה תדע לאזן היטב בין הכוח למוח, ולנצל את כל הכלים שברשותה על מנת להביא אותם, ונוכל לצאת ולעשות פה תיקון גדול. אתמול כל המשפחה שלי ביקרה בשיבא, נפגשנו עם הרבה מאוד פצועים, עם כל החיילים ששם, מרמת המג"ד ועד רמת החייל. אמרו לנו, שברגע שהייתה משימת חטופים כולם נרתמו לזה ב-200%, מה שהעצים מאוד מאוד את הביקור הזה. הם שילמו מחירים כבדים החבר'ה ששם, ועדיין, העוצמות שלהם חיזקו אותנו. ולדעת שיש לנו את המעטפת הזאת – עם ישראל חי.

בעזרת השם. אנחנו עדיין יושבים פה במצוקה, אבל בעזרת השם, יבוא יום, כך אני מקווה ומתפלל שנשב פה ונוכל לספר על הניסים ועל הנפלאות ועל כך שכולם יצאו בשלום. גיל יוגב, גם אתם משפחה?

אנחנו משפחה שכולה.

שנייה אחת. ורד אנסבכר.

אני מדבר.

שניכם משפחות שכולות? שנייה, ניתן רגע, לאסתר בוכשטב, ממשפחות החטופים. למרות ששמענו אותך כבר הרבה פעמים אבל זה תמיד חשוב לשמוע שוב.

אני אימא של יגב בוכשטב שחטוף בעזה. אני רוצה להקדים ולהשתתף בצער המשפחות השכולות מאתמול בלילה, המשפחות החדשות שהצטרפו למעגל העצוב הזה. עם זאת, קמנו לבוקר מטלטל, שמחה והתרגשות. לא קמנו אלא די העירו אותנו באמצע הלילה כדי להודיע לנו. ואני שמחה על החזרה של פרננדו ולואיס היקרים, החזרה שלהם מאוד משמחת.

אתם מכירים אותם?

בטח. אנחנו מכירים את כל משפחות החטופים. אנחנו חיים יחד כבר ארבעה חודשים, גם את מי שלא הכרתי קודם אני מכירה היום. אני מודה לצבא על המבצע ההרואי הזה, אנחנו מבינים שזה מבצע כמעט בלתי אפשרי.

אני רוצה להזכיר ש-134 חטופים עדיין נמצאים שם, אולי יהיו עוד מבצעים אבל לא יהיה אפשרי להחזיר את כולם במבצע כזה. אני רוצה שישימו לב ויזכרו שצריך להמשיך ולטפל בהחזרת החטופים. חלקם כבר במצב מאוד קשה מבחינה פיזית ונפשית, אנחנו יודעים את זה עוד מהחטופות ששבו. מצבם קשה ואינו הולך ומשתפר, אלא נעשה רע יותר. אני כאימא של יוגב פוחדת, דואגת, ואני לא רוצה להגיד מיואשת – כי אני לא מרשה לעצמי להיות מיואשת, אני לא מרשה לעצמי לקום מיואשת – אבל אני מאוד מאוד מפחדת למצבו, למצבם של החטופים האחרים. כמו שאמרתי קודם אנחנו מכירים כמעט את כולם ואנחנו צריכים לדאוג להחזרתם. המדינה הזאת לא תוכל להשתקם ללא החזרת החטופים, השיקום של הדרום והצפון לא יוכל להיות ללא החזרת החטופים.

נזכרתי, ואני בודקת את עצמי ומקווה שאני לא טועה, כשדיברת על פרשת יתרו, כשיוגב עלה לתורה – הוא החליט לעלות לתורה – הוא קרא את פרשת יתרו. לכן, זה מאוד מרגש אותי ואני נזכרת בזה. זה היה אירוע מאוד מרגש ומאוד מחבר מבחינתו, היה חשוב לו להמשיך את דרכו של סבא שלו. אני מקווה שמה שכתוב שם בפרשה באמת יעזור.

זה מזכיר עוד פעם את יציאת מצרים הקטנה.

כן, כן. אני מקווה שהניצחון שלנו, והניצחון של המדינה יהיה כשכל החטופים יחזרו. ואני חושבת שאין ניצחון בלי החזרת החטופים.

תודה רבה. עכשיו גיל.

אני אבא של בועז מנשה יוגב, השם יקום דמו. בועז נהרג בשמחת תורה, הוא היה חייל ביחידה שנקראת קומץ. היחידה הזאת אחראית על כל נושא הגדרות, כל מערכות ההגנה שבגדר. ושם הוא היה במוצב נחל עוז כמעט שנה בצורה קבועה. בשמחת תורה הוא נשאר בכוננות עם עוד חיילים, חלקם לוחמים וחלקם לא לוחמים. הוא היה חצי לוחם כזה. הם התעוררו בשעה 06:30 בבוקר מהפצמ"רים ורצו ישר למיגונית הקרובה אליהם, היו כמה מיגוניות בבסיס הזה. הוא רץ בלי נשק ואפילו לא הספיק ללבוש מדים, ומייד תקפו את המוצב הזה כ-200 מחבלים.

בועז נלחם בתוך המיגונית, הייתה לחימה בכל מקום במוצב, ואנחנו יודעים היום שהלחימה הזאת במוצב הזה, הצילה חלק מהקיבוץ של נחל עוז כי הם התכוונו לעבור מהבסיס לקיבוץ. ובועז נלחם בתוך המיגונית, והוא היה הראשון שנהרג שם אחרי שהוא הרג כמה מחבלים, ככה מתארים החיילים שהיו איתו. עשרה מתוך המיגונית ניצלו וארבעה נהרגו, בזכות הלחימה הזאת, וזה הציל גם אחרים.

אני באתי בשם פורום הגבורה, זה פורום של משפחות של נופלים, פורום א-פוליטי, שרוצה לחזק את המדינה כדי לקיים את צוואת הנופלים. צוואת הנופלים היא צוואת לחימה עד הסוף, כמו המטרות שהקבינט הגדיר, למוטט את החמאס ולהרוג עד אחרון המחבלים. לנקות את השטח לחלוטין. וכמובן, לא פחות חשוב להחזיר את כל החטופים.

אנחנו מתפללים יום יום בבית הכנסת אצלנו, עושים תפילות ארוכות למען החטופים כדי שהם יחזרו. כתוב בתהלים: " מוציא אסירים בכושרות". והרב פה הזכיר את הנושא הזה: "אנוכי, ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", מתוך המיצרים האלה, החטופים האלה. וראינו את זה אתמול בלילה איך הקדוש ברוך הוא יכול לעשות נס אדיר ולהוציא חטופים חיים מתוך התופת. מתוך המצב הכי קשה שלהם, אפשר לעשות את זה.

אפשר לעשות את זה עם מה שאנחנו חייבים לעשות עד הסוף, וזה להמשיך את הלחימה עד הסוף. כמובן להיכנס לרפיח בצורה מלאה ולהמשיך את הניצחון הזה עד הסוף. חייבים לנצח את החמאס, אחרת הדבר הזה יחזור אלינו, ויחזור אלינו בגדול. אם עכשיו אנחנו נעצור את הלחימה אנחנו לא נוכל אחרי זה לבוא ולהילחם בצורה מלאה. חייבים לנצח עד הסוף, ובעזרת השם, אנחנו נצליח גם להוציא את כל החטופים. אנחנו מתפללים עליהם כול יום.

אמן ואמן. בעזרת השם, שהשם יעשה ניסים ונפלאות עם כל אלה שנשארו ועם כולנו. בעזרת השם. בזה אנחנו נסיים את הדיון, תודה רבה.

אני לא נרשמתי.

לא נרשמת, אבל אני חייב לרוץ לוועדת הכנסת.

אני אעשה את זה ממש בקצרה. אני אבא של עומר, שחטוף ברצועת עזה. הוא נחטף משטח המסיבה ואני מרגיש פה שותפות גורל עם האנשים שיושבים פה. הוא מדבר על פורום גבורה, ויש פה את פורום תקווה, ואנחנו מטה המשפחות של החטופים והנעדרים. אנחנו שותפי גורל ואני רוצה לציין את נושא האחדות, יש לנו את אותה משימה, אנחנו רוצים שהמלחמה הזאת תקרה כדי להחזיר את הביטחון ואני רוצה לחזק עוד יותר ולהגיד, צריכים לתת לצה"ל לנצח וכרגע לא מאפשרים לו לגמרי לנצח.

אנחנו צריכים לעשות את השילוב הזה יחד עם עיסקה נכונה ומחושבת, כדי לקצר את הזמן של החטופים ולמוטט את חמאס בראש ובראשונה. זה משהו שחייבים לעשות כדי להחזיר את הביטחון, תודה.

תודה רבה לך, ותודה רבה לכל המשתתפים, ישיבה זאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.