פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת הכלכלה
11/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 292
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ב' באדר א' התשפ"ד (11 בפברואר 2024), שעה 13:30

"הדו"ח הלאומי לאובדן המזון ולהצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון"

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו

צגה מלקו
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
משה רוט
יונתן מישרקי

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות – ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אבידור גינסברג - מידען, אגף התזונה, משרד הבריאות

גידי כרוך - מנכ"ל, ארגון לקט ישראל

ד"ר דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

יונתן פישר - מייסד אפליקציית SPARE-EAT למלחמה בבזבוז מזון וביוקר המחיה

לטיסיה יסנר - מייסדת אפליקציית SPARE-EAT למלחמה בבזבוז מזון וביוקר המחיה

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

דניאלה קאולי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



"הדו"ח הלאומי לאבדן המזון ולהצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אבדן מזון", של ח"כ יונתן מישרקי, משה רוט, אחמד טיבי, צגה מלקו, אימאן ח'טיב יאסין (מס' 161).

אני פותח את הישיבה, בנושא "הדוח הלאומי לאובדן מזון ולהצלתו: כמעט 23 מיליארד שקלים בשנה מתבזבזים עקב אובדן מזון", של ח"כ יונתן מישרקי, משה רוט, אחמד טיבי, צגה מלקו, אימאן ח'טיב יאסין". משה רוט. בבקשה. הצעה לסדר נכון?

כבוד היושב-ראש, אני מודה לך שהקדמת והעדפת את הנושא הזה כי הוא ראוי להעדפה. חז"ל אומרים שכל יום היו פונים לדויד המלך ואומרים לו, 'עמך ישראל צריכים פרנסה'. זה היה מספיק חשוב לדבר על זה יום-יום עם המלך עצמו אז קל וחומר שכבוד היו"ר שמך דוד וראוי שתדון בזה. זה בידיים שלנו להביא פתרון כולל בעניין מזון, הצלתו ושינועו. נפגשתי כשיעורי בית עם אנשים מאוד טובים שריגשו אותי ברצון שלהם.

באיזה מזון מדובר?

תכף אגיע לזה, ההשלכות של הדבר הזה הרבה יותר גדולות משידעתי. זה לא רק הסכום של מיליארדים שנציל למשק, אלא נחסוך למשק גם בכל מיני תחומים ותכף נשמע את הפירוט. שרק לא יהיה דוגמת 'נפגשנו, דנו, נפרדנו'. אלא שנביא את זה לפתרון, אם בחקיקה, אם בנהלים, אם בתקציב. לעשות הכול כדי להביא בשורות טובות לישראל בנושא הצלת מזון.

אני יודע שבכנסות הקודמות היו הצעות חוק בנושא הזה אבל לא הסתיימו.

לכן זה עוד יותר חשוב שנפעל בנושא ונקדם.

טוב. יונתן מישרקי.

תודה רבה אדוני יושב-הראש. אנחנו עסוקים בחודשים האחרונים בכמה ממצאי דוחות שקשורים לדעתי זה בזה ואומר את דעתי בנוגע לפתרון בעניין הזה. יש את דוח העוני של הביטוח הלאומי, שהיינו עסוקים בו הרבה בוועדת העבודה והרווחה, יש את נושא דוח גל ההתייקרויות של מוצרי מזון, שדנו בו וגם את הדוח שאנחנו עסוקים בו כרגע של "לקט ישראל", שגם יושבים פה עכשיו, בנושא אובדן מזון והצלתו.

אני רואה קשר הדוק וסינרגטי בין העוני להתייקרויות ולהצלת המזון. הכול חבילה אחת. אנחנו מדברים על מספרים גדולים מאוד של מזון שהולך לאיבוד ויש פה אלמנטים גם של השפעות סביבתיות של הטמנת מזון, גם נושא של איכות המזון, שמשפיע ישירות על בריאות הציבור ולכן הראייה חייבת להיות הוליסטית של כלל המשרדים הנוגעים בדבר. מאיכות הסביבה דרך בריאות וכלכלה, כמובן דרך אוצר. והתכלול חייב לראות בעין מאוד רחבה ופרספקטיבה גדולה. אנחנו מקדמים כרגע את הצעת החוק של הקמת רשות למאבק בעוני. זו רשות שחברים בה על פי הצעת החוק שאנחנו מקדמים 11 משרדי ממשלה.

זו הצעת חוק פרטית?

הצעת חוק פרטית שמוגשת על ידי אופוזיציה וקואליציה, כולם יחד, בראשם חבר הכנסת ינון אזולאי. יש שם 11 משרדים ששותפים, כולל משרד ראש הממשלה. ייתכן שנצטרך לשפר אותה ולהכניס את המשרד לאיכות הסביבה ומשרדים אחרים שלא נמצאים בהצעת החוק כרגע, אבל אני רואה לנכון שהרשות הזאת צריכה להיות זו שתתכלל את כלל משרדי הממשלה.

כי אי אפשר להגיד שההיבטים של עוני לא קשורים להצלת מזון, או שאיכות סביבה לא קשורה להצלת מזון. הכול חייב להיות בראייה אחת כוללת. ולכן לתת להם איזו סמכות או להקים בתוך אותה רשות איזו תת-ועדה, שתדון בהצלת מזון. אם זה בתוכנית לאומית, אם בחקיקה שתאסור על גופים ממשלתיים לזרוק וכמובן בהיבטים כאלה שיסתכלו גם על איכות המזון. מה מגיע בסוף לפה של אותם אנשים שזקוקים לאוכל.

אם אתה מביא להם אוכל שהוא לא בריא ולא איכותי ואתה רק גורם להם להשמנה, לא עשינו שום דבר. הצלת מזון חייבת להיתפס בראייה מושכלת בצורה הכי עמוקה שיכולה להיות לכן זו מטרת הדיון אם כבודו יצא בסיום הדיון הזה בקריאה שאנחנו נוביל תוכנית לאומית על ידי אותה רשות שאנחנו מקימים - זו תהיה ברכה. כמובן נשמע גם את האנשים המכובדים פה סביב השולחן. תודה.

לא הבנתי. הצעת החוק הזו מה היא אומרת? הקמת רשות ומה?

הקמת הרשות ומאבק בעוני, נכון, גם אני לא מאמין בהקמת רשויות סתם. הכנסנו לתוך הרשות הזו הרבה מאוד כלים אופרטיביים מול משרדי הממשלה. כלומר, לא תכול להיות מוגשת הצעת חוק לממשלה או לכנסת בלי שהרשות תביא לנו נבחרי הציבור מראה מול העיניים, מה ההשפעה של זה על העוני.

כל חוק?

כן, כל חוק. כן, מה ההשפעה שלה. היום אתה מגיע לתקציב מדינה, אומנם מתוקן, יש לו השלכות רבות מאוד על משמעות העוני. אין ראייה כללית היום בארץ כיצד לצמצם את ממדי העוני. לכן אחד מתפקידיה יהיה גם להציב מראה מול עיני נבחרי הציבור והממשלה. עוד תגיש הרשות תוכנית רב-שנתית לאומית לצמצום ממדי העוני, ולכן חלק מזה חייב להיות נושא הצלת מזון, שינוע מזון, מי מהעמותות שמטפלות בזה - כיצד אנחנו מבקרים אותן, איך יודעים שזה מגיע בסוף לפה של האנשים ואיזה אוכל מגיע אליהם בסוף. יש פה הרבה דברים ולכן כך צריך להתייחס לזה.

אתם מדברים פה על הפסד של מזון. על ידי מי?

גם חברות ממשלתיות, גם גופים פרטיים.

האוכל שנזרק ממסעדות?

גם חקלאות.

חקלאות.

חקלאות, חקלאות באופן רב. ההפסד הוא לחברה הישראלית זה שחקלאי נושרים לו תפוזים ואין לו למי לתת אותם, זה לא אובדן שלו. הוא מנהל את העסק שלו ולוקח את זה בחשבון, אבל אנחנו מפסידים את העודפים האלה. וכך בכל מקום, אולם אירועים או מסעדה שעושה אירוע ומבשלת את המזון הזה, זה בחשבון שלה, אבל אם היא זורקת את אותו מזון?

עמותות כמו של חב"ד בראשון לציון. הוא מסתובב ולוקח אוכל שנשאר ומחלק אותו.

למי?

אז אולי זה לא אובדן אלא הצלה ושווי.

אבל זה רק חלק מהתמונה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי כדאי שנתחיל את הדיונים ונשלים כל אחד את התפיסה שלו לגבי הדבר?

לא סתם אני שואל.

מבחינתו של חקלאי, אם היו נותנים לו סכום מועט עבור היבול, היבול הזה היה מגיע אל הציבור. זה מיליארדים בשני הכיוונים, גם מצד שמגיע לציבור וגם מצד שנחסך, כי לא צריכים להשמיד אותו, כמו שלרוב עושים כי הרי זה לא נשמד בעצמו, צריך להשקיע בזה.

אני לא יודע כיום על השמדות בחקלאות. פעם היו, נכון?

אז תכף נשמע מהם.

אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צוהריים טובים לכולם, תודה שוב על הזריזות בהעלאת הנושא לדיון בוועדה.

ישנו קשר ישיר בין עוני לבין הצלת מזון לגבי השאלה שלך מי מפסיד ומי מרוויח. הנושא הזה הוא רווח נקי במיוחד לעניים ולא רק. אם נסתכל על מספר העניים בישראל שמתקרב כמעט לשני מיליון נפשות, שמתוכן אחוז גדול של ילדים, אנחנו ידועים שבסופו של יום המדינה והתקציבים הכלליים גם מושפעים מזה. ילד עני שאין לו מה לאכול ואין לו אוכל בריא, ההתפתחות שלו לא בריאה, הנזק הבריאותי שלו בסוף מחייב גם השקעה מהתקציבים הממשלתיים בכל מיני משרדים, והוא יגדל ולא יתאפשרו לו אותם סיכויים לעבודה הגונה לו ואז אבטלה וכדומה. ולכן ראוי מלכתחילה באמת להציע את החוק של הצלת מזון ולבנות אותו בצורה מסודרת ולסגור את כל הפינות שלו, כך שלא יהיה אובדן של מזון ונפחית את מספר העניים וכך כולם ייצאו מורווחים מזה. לא אכנס למספרים ומדוע זה משתלם. כולנו פה משוכנעים שזה משתלם.

הצלת מזון לא תוריד את מספר העניים, רק תיתן להם מענה. הוא יישאר עני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני טוענת שבעתיד הרחוק זה כן מוריד.

במה ואיך?

אתה בכל מקרה היום מוציא כסף לביטחון תזונתי, המדינה מכניסה את היד לכיס. אני לא אומר שזה פתרון, זה לא בא במקום, הראייה חייבת להיות הוליסטית.

זה לא יוריד את העוני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה יוריד את העוני.

איך זה מוריד את העוני?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נישאר חלוקים.

לא, אתם רוצים דיון או לא? רק לטעון טענות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא רק טענות. משפחה שיש לה אוכל בריא ואפשרות לחיים בריאים, הילדים שלה יגדלו להיות בריאים – נפשית, חברתית ופיזית. ואז יש להם סיכויים, במעגל השני לא יהיו עניים.

זה לא הנושא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה חלק מהנושא.

אם אנחנו מצילים מזון, נגיד במסעדה, ואגודות הסיוע מביאות את זה למשפחה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה יגרום לכך שאותו ילד לא יישן רעב. זה במיידי.

אולי זה מנציח את העוני.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה מנציח אולי את הקטגוריה והקטלוג וכדומה, אבל מצד שני - - -

אני לא בא בביקורת עליכם, אני בכוונה שואל שאלות. איך אתם רוצים להציל, כתבת פה 23 מיליארד, לא יודע מאיפה הבאת את זה. אבל איך אתם מתכוונים להציל את המזון הזה ולהביא אותו לעניים? הרי צריך מערכת שלמה לעניין הזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק, אז מותר לי להמשיך כאן?

לא סיימת?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רציתי לדבר על הצעה שגם העליתי במליאה על הנושא שהזכרת - מסעדות וחתונות וכדומה, שם ידוע שצריך לפקח על האיכות של אותו אוכל שמגיע לאנשים, שלא יהיה אוכל מקולקל.

לידיעתכם בעקבות העובדה שאנשים תרמו מזון לחיילי צה"ל זה גרם להם לחלות ובמשרד הביטחון הודיעו שיפסיקו להביא בשר מהאזרחים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מתארת לעצמי, ולכן צריך מערך שלם, לבנות מערך שיוודא שהאוכל שמתקבל הוא אכן מזין, איכותי ובריאותי, לא מקולקל ויהיה משונע כך שגם יגיע בסופו של יום לאדם שזקוק לו בצורה נאותה. יש כאן גם בחברה היהודית וגם בחברה הערבית כל מיני עסקנים, אנשי צדקה, עושים כל אחד לפי היכולת שלו. אבל זה צריך להיות רשמי, שמי שמתעסק בזה יקבל אישור מהממשלה. יש לו מקום אחסון, מקררים, פיקוח - מישהו בא לבדוק, שינוע, קבלת תמריצים מהמדינה על העשייה וההתנדבות. צריך לבנות מערך שלם בפיקוח ובהשגחה מלאה. בטוחה שאוכל יש, רק צריך לדאוג שיגיע בתהליך הנכון לאנשים שצריכים אותו.

אנחנו נשענים על דוח של לקט ישראל. זה מוצג בפנינו. אם תרצו, נציג את זה גם בפניך, המספרים כולם גובשו על ידם בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. זה לשאלתך, מאיפה הבאנו את 23 המיליארד.

שם הם קבעו את זה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל לא כל 23 המיליארד הם ברי-הצלה, יש דברים שאי אפשר להציל.

כל הספר הזה, אתה רוצה שאני אקרא? באמת מעניין מאיפה לקחתם את הסכום הזה. כן, צגה, את רוצה להגיד משהו?

כן. תודה אדוני היושב-ראש, על דיון מאוד חשוב במהירות רבה ועל זה אנחנו משבחים אותך.

הייתה לי פה בקשה של רוט שדיבר איתי מראש על העניין הזה.

כמו בך, כך גם בי עלתה בהתחלה המחשבה שאולי זה ינציח את העוני. אבל אנחנו חיים במציאות חיינו, במדינת ישראל יש אנשים רעים, ואנחנו רואים לפי דוח העוני כל פעם - - -

מגיע להם אוכל אין ויכוח. השאלה אם זה יקטין את העוני, היא אמרה שזה יקטין, לדעתי לא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה יגרום שלא יהיו ילדים בלי אוכל.

מה שהיא מדברת, תגישו הצעת חוק, וזה יבוא לדיון. השאלה היא איך אתם רוצים לעשות את זה. יש הצעות חוק שכבר הוגשו, תראו אותן. אנשים חשבו על זה הרבה. דווקא חברי כנסת של מר"צ, בזמנה, הגישו הצעת חוק בעניין הזה.

יש גם הצעת חוק של בצלאל בעניין הזה שמונחת כבר.

איזה בצלאל? סמוטריץ'?

לא, אברהם בצלאל.

תסתכל בהצעות חוק מהעבר.

אני רואה בטווח הכי מיידי לסייע לאנשים שבמצוקה, מי שאין לו אוכל. נכון יש גופים, כמו שאמרת, חב"ד וכל מיני אנשים אוספים במסעדות ומחלקים. גם זה חשוב, אבל צריך להיות פיקוח, צריך שזה יהיה בצורה מאורגנת, מפוקחת, מישהו צריך לקחת אחריות.

בנוסף מחירים של פירות וירקות כל כך גבוהים ויש אנשים שלא מרשים לעצמם לקנות. במקום לזרוק את הפירות והירקות בחקלאות, באיזושהי צורה מסודרת אפשר בפיקוח להוריד את המחיר וכך אנשים מעוטי יכולת יכולים ליהנות מזה. תזונה נכונה קשורה גם לבריאות.

לסיכום כלל הפעולות שבחנתי, אם גם יורידו מחירים, גם ייתנו לטווח המיידי עזרה, בנוסף גם המערכות כמו איכות הסביבה, בריאות וכו', כולן קשורות וצריך להקים איזה מנגנון שהמדינה תפקח עליו ושיעלה פחות ואנשים ייהנו גם מבחינה בריאותית וזה ייטיב עם מי שזקוק.

אדוני היושב-ראש, אפשר?

כן בבקשה.

עברתי לצד של הנגד. אני לא חשוב שהמדינה צריכה להיכנס לעניין הזה של ארגון המזון וחלוקתו. זה בתחום הוולונטרי של עמותות, של אנשים מצוינים, מתנדבים, אנשים מהשכונה, עמותות מקומיות, וזה נהדר.

המדינה צרכה להתמקד במה שעושים היום בנושא של כרטיס מזון. משפחות מתחת לקו עוני העומדות בפרמטרים שנקבעו לזכאות, יקבלו כרטיס מגנטי עם סכום, יקנו מה שצריך באיזו מכולת שהם רוצים, בצורה מכובדת ובזה נגמר העניין. זה לא תפקידה של המדינה להתחיל לבדוק את המזון ולחלק אותו ולבדוק שמגיע לאן שצריך להגיע. זה לא תפקידה של המדינה והיא לא צריכה להיכנס לזה.

בשביל זה יש עמותות.

אז נשמע את העמותות שיספרו כיצד עושים זאת.

מה?

העמותות עושות את זה ולכן הסתמכנו על המקרים שקיבלנו אותם. מה שהעמותות עושות זה לא מספיק. זה גדול מזה או שלתגמל את העמותות, להרחיב אותן, לתמרץ אותן.

יש לי מילה אחת לח"כ דנינו, בכל מקרה ביטחונות המטה היום הוא אפס קצהו של מי שנזקק כי אנחנו יודעים שהסכומים המוקצבים לטובת העניין הזה הם באמת לא גדולים. הצלת מזון קורית בכל מקרה. יש גופים אזרחיים שעושים את זה אבל אין לנו על זה פיקוח, אתה לא יודע איזה סוג של מזון, אם הוא איכותי, אם מגיע בקירור מתאים, אם הוא מחולק, על ידי מי הוא מחולק. בשונה ממה שאמר יושב-הראש, המלחמה בעוני היא לא רק דגים וחכות. היא חייבת להיות ראייה הוליסטית, שמחברת בין הנתינה לבין ההוצאה שלהם למעגל העבודה, לחיזוק העניין הזה. כך אנחנו רואים את זה, תמיד דגים וחכות יחד. אתה רוצה להוציא אדם ממעגל העוני, תן לו עזרה ראשונה. יש אוכל לעמותות שעושות דברים ענקיים. במקביל, תעודד אותו לצאת לשוק העבודה על ידי תגמולים נוספים. כך אתה גם מצמצם עוני וגם מרים אותם לאיפה שהם צריכים להיות, אבל קודם כל אתה מציל מזון.

אבל רוב העמותות לא מחלקות אוכל מוכן ממסעדות.

יש. אז הינה ישמע כבודו את לקט ישראל שמתעסקת בזה בצורה רחב המאוד.

העמותות זה בעיקר מזון שקונים מהסופר.

לא רק.

באופן עקרוני, כמדינה וכממשלה, אנחנו לא מפקחים על כל העמותות. יש כאלה שמחלקים עצות פסיכולוגיות בהתנדבות, אנחנו לא בודקים את האיכות שלהם, אם באמת אותו פסיכולוג נותן עצה טובה, אתה בטח מכיר את זה, שבאים לבתי מלון ובאופן חופשי נותנים את עצותיהם בלי פיקוח. אנחנו לא בודקים את "יד שרה" אם אותו הליכון באמת תקין, עם ארבע גומיות וכדומה. ואותו דבר בנושא של מזון. אין סוף לכניסה של מדינה, בטח שלא לבוא ולהשקיע משאבים בפיקוח על הפעולה שלקט עושה. גם להם יש אחריות.

לא, זו לא המטרה.

זה רק חלק מהמטרה.

אבל זה חלק קטן.

צריך להעמיד דברים על דיוקם פעם אחת. זה לא עניין של כמה פיקוח יש או אין. הרי העמותות האלה עצמן מתמודדות עם דברים, שהן אומרות שהן צריכות את עזרת המדינה כדי לעשות אותם. זה לא שאנחנו רוצים לפקח עליהן והן לא רוצות.

אז בעניין הזה אני מסכים. אם המדינה מחלקת לעמותות תמיכה כספית, דווקא הופתעתי שלקט לא מקבלים והכול באמת זה פילנתרופיה פרטית. אני בעד לתמוך בעמותות אבל אני לא רוצה שהמדינה תהיה חלק מזה אנחנו כבר עושים רפורמות עשר שנים להיפטר מהרבה דברים מהסוג הזה.

בסדר. נמצאים פה משרד הרווחה? בבקשה, מה עמדתכם לגבי העניין הזה? מה אתם מתכוונים לעשות ומה עשיתם?

יוכי אילוז, מחלקת העיזבונות ותמיכות ביטחון תזונתי. אנחנו מפעילים שישה מבחני תמיכה של סיוע במזון – בחגים, בשוטף, במלחמה - ובין היתר יש לנו מבחן תמיכה לעמותות גג. כאשר בעמותות גג אנחנו כוללים גם את העמותות שאוספות את עודפי המזון ומחלקות אותו. התקציב הוא לא גדול, 12.5 מיליון, זה מה שיש ואם באמת תהיה תוספת זה יכול לעזור.

אתם נותנים להם תמיכה למה?

תמיכה לנושא של שינוע, אחסון.

כוח אדם וכו'?

כן.

כמה עמותות כאלה מקבלות?

יש לנו ארבע עמותות גג. השנה גם לקט הצטרפה, יהיו סך הכול חמש.

אז כל אחד מקבל שלוש?

זה הולך לפי הגודל. עדיין לא הייתה ועדת תמיכות, אנחנו כרגע בשלב בדיקות.

בשנה שעברה מה נתתם?

כן, אלה סדרי הגודל, לא כולם באותו גודל.

גם במבחנים האחרים, יש לנו בערך 30% מכלל הדיווח של עמותות הוא מהצלת מזון, פירות וירקות. כלומר העמותות יכולות לדווח, פרט לרכישות שלהן, גם על שווי המזון שהן מקבלות מ"לתת", מ"לקט" וממפעלים ומחקלאים וכו'. הם מגישים תעודות משלוח, מסדרים את כל העניינים המנהליים במאזן ואנחנו מכירים בזה כערך של סל. זה מאוד חשוב שנושא הצלת מזון ייכנס בצורה יותר מסודרת אולי למבחן תמיכה שלנו, מבחינת תקציב וזה ייתן להם יכולת לאסוף יותר מזון וכו'.

בנושא הפיקוח על טריות המזון, במיזם הארצי לביטחון תזונתי "לקט מספקת ל-1,500 משפחות בכל חודש סלי פירות וירקות ובתחילת המיזם הייתה כמות גדולה יותר, אבל ה"משפחות התלוננו על נושא של טריות. בכל אופן, אלה עודפים של פירות וירקות. ואז באמת "אשל חב"ד" ירד לכמות של 1,500 משפחות. מדובר על 3.6 טון בחודש, שעמותת לקט מספקת למיזם וזה באמת חלק קטן אבל אם יהיה תקציב נוסף לעמותות הגג זה חשוב מאוד. לרכז את הנושא הזה המשרד שלנו לא יכול, כי צריך שהמשרדים האחראיים, אם זה הבריאות או החקלאות, כל משרד בנושאים שלו.

למה משרד הרווחה לא מגיש הצעת חוק ממשלתית בשביל לעגן את העניין הזה? למה צריך הצעות חוק פרטיות? אין לכם עניין להסדיר את זה?

צריך לבדוק את זה.

כי זה לא רק הם. זה לא רק משרד הרווחה, זה חייב להיות גוף מתכלל של כל המשרדים - איכות הסביבה, בריאות, ביטחון, חקלאות.

לא חשוב אז שהם יגישו ויתכללו את זה עם כולם.

לכאורה אפשר, אבל זה לא רק הם.

בסדר אבל בגלל זה לא מגישים?

צריך לבדוק את זה עם השר.

בכל הצעת חוק ממשלתית כל המשרדים נותנים את הערותיהם.

בכמה כסף אתם מחלקים ישירות לאנשים שאתם חושבים שהם מתחת לאותו קו שהם זכאים לכרטיס מגנטי?

המשפחות של המיזם מקבלות חבילת סיוע חודשית של 500 שקל שמתוכם - - -

וכמה משפחות כאלה יש?

26,000 משפחות בישראל. יש יותר אבל - - -

יש הרבה יותר.

כמה יש בסך הכול?

אני לא מבין אותך. זה שנותנים 500 שקל, זה מצוין. זה לא סותר שאם יש עודפי מזון אז גם אותם ייקחו.

אדוני היושב-ראש, אני לא אמרתי שזה סותר.

מה שנותנים נותנים. אין בעיה.

אין לי בעיה, רק שני דברים. אחד, צריך להבין איזו אוכלוסייה זקוקה לדבר הזה כי מחובתה של המדינה להבין כמה משפחות כאלה יש. שנדע על מה מדובר בכלל.

מה, המדינה לא יודעת? - - -

היא מדברת על 26,000 משפחות שמקבלות. דוח העוני דיבר על 2.2 מיליון איש, 550,000 משפחות. הם לא נוגעים בזה. מקצצי המזון של דרעי גם לא הגיעו לזה, הם הגיעו בערך ל-300,000 בתי אב.

לא, אתה מסיט את הדיון, זו לא מטרת ההצעה לסדר. ההצעה לסדר מדברת לא על כמה נותנים. נותנים הרבה דברים, המדינה נותנת הרבה דברים, זה לא רלוונטי. המזון שכביכול מושמד, את זה הם אומרים, 'לא צריך להשמיד, בואו נחלק אותו גם כן. זה הכול. זו ההצעה לסדר. עכשיו אתה מסיט אותנו לכך שהמדינה מחלקת תלושים. זה לא רלוונטי לעניין, זה לא בא במקום, זה בא כתוספת.

כן, אבל אם עושים דיון, כבוד היושב-ראש, זה לא רע ללמוד ולהבין רגע תמונה קצת יותר רחבה של מי שאנחנו רוצים לחלק לו את המזון הזה. איפה המדינה צריכה לשים את המשאבים שלה, בהקמת מנהלת באוטובוסים? במשאיות מקוררות? או שלעשות את זה בדרך הזאת של הכרטיסים של דרעי? - - -

מה אתה רוצה לעשות. מה שהולך לאיבוד, אתה רוצה לזרוק אותו?

לא זה וולונטרי, אלה עמותות והן באמת יכולות לקבל תמיכה.

אבל גם היום אלה עמותות.

נכון ולהשאיר את זה כך.

אבל המדינה יכולה ליהנות, בסך הכול המדינה מרוויחה מזה, אני דואג עכשיו למדינה. באם אנשים האלה ואומרים שיש להם פתרון כיצד המדינה יכולה גם לחסוך כסף וגם לקבל תוצר עם ערך מוסף. אני רוצה לתת להם את הערך המוסף הזה. אני משקיע שקל ומקבל חמישה שקלים. זה מה שאני רוצה.

מצוין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למצוא את הדרך באמת איך גם לתגמל את זה וגם - - -

ד"ר דורית אדלר מי זאת? את נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. יש פורום כזה?

יש פורום כזה והוא אחד מהחשובים היום במדינת ישראל.

תודה על זכות הדיבור. הדיון הזה חשוב אבל הוא מדבר רק על כמה חלקים מהפאזל. אתה שואל שאלות מאוד רציניות, כבוד היושב-ראש. בסופו של דבר בזבוז ואובדן של מזון זה לא רק נזק של כסף, זה אובדן של מי השקיה, אובדן קרקע וחומרי הדברה ודישון. מדינת ישראל נמצאת במצב שבעוד כמה חודשים היא עלולה למצוא את עצמה במצב של חוסר מזון. צריך להבין את זה. אין לנו את הפריווילגיה היום להיות במצב של בזבוז מזון.

את המזון אפשר לחלק לשניים. יש מזון בריא ובר קיימא, ויש מזון מזיק שמדינת ישראל כבר הטילה עליו מיסים בעבר, למשל מס המשקאות, כחלק מהעלויות החיצוניות. האם אנחנו רוצים להציל מזון מזיק? זו שאלה גדולה. נכון להיום צריך להבין שעבור בזבוז מזון אנחנו קודם כל צריכים לעצור את ייצור המזון העודף. יש סיבות שאנחנו מייצרים מזון עודף. היום חברות מזון שתורמות מזון מזיק מקבלות פטור על חלק ממס ההכנסה ופטור מעלות ההטמנה. האם זה מה שאנחנו רוצים?

בגלל זה הם מייצרים יותר?

כן.

ממה הם מקבלים פטור?

הם מקבלים פטר על חלק - - -

חלק. מה שהם - - -

כן אבל באופן עקרוני הם מייצרים בעודף כי שם נמצא חלק מהרווחים שלהם. אבל העודף הזה גורם לנו גם למגפות ההשמנה והסוכרת, שעולות לנו 20 מיליארד שקל בשנה, ומעבר לזה למדינת ישראל כבר אין שטחים להטמין בהם את האשפה שלה. אין. אמר המשרד להגנת הסביבה לפני שנה - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את מתייחסת לחלק מהמזון שהוא לא בריא בכלל, תעשייתי.

ולכן הבעיה הזו היא הרבה יותר גדולה. הנושא של הפירות והירקות זה אחד המרכיבים לחוסן של מדינת ישראל. חייבים את מה שנשאר בשדות לא רק להציל אלא גם לתגמל את החקלאים, והם לא צריכים לקבל פרוטות, הם צריכים לקבל את מלוא ההשקעה שלהם, כי אם לא נשמור על החקלאים שלנו, לא יהיה לנו פה מזון בעוד כמה שנים.

אנחנו נמצאים בסיכון אמיתי של ביטחון תזונתי ולכן המלל מתעסק עם הנושאים האלה. ולכן מדינת ישראל חייבת להסדיר את כל המערכת הזו.

כן, אבל ביטחון תזונתי לא קשור לנושא שלנו. אנחנו מדברים על מניעת אובדן מזון, ביטחון תזונתי זה סיפור אחר לגמרי.

קשור. כי אם אתה זורק כל כך הרבה מזון, זה בא על חשבון מזון שהאוכלוסייה יכולה לאכול. אם עכשיו אתה תהיה במצב שהנמלים שלך מושבתים, אתה צריך את המזון הזה.

כן, אבל ביטחון תזונתי הכוונה היא אחרת לגמרי. ביטחון תזונתי מבחינת מדינת ישראל, שיהיה ייצור מקומי לדברים האלה ולא נהיה תלויים במדינות אחרות.

נכון, התמונה היא כוללת לא יהיה ביטחון תזונתי אישי, אם לא יהיה ביטחון תזונתי לאומי.

לא יודע אם זה נכון, אני אומנם לא דוקטור ולא במכון, אבל אין קשר בין הדברים.

יש קשר בין הדברים ולכן צריך לפרוס את זה בדיון הרבה יותר מעמיק.

אנחנו מדברים על ביטחון תזונתי בחקלאות. למשל, הכוונה לכך שהמדינה לא תהיה תלויה באחרים וזה פותר לנו בעיות פנימיות.

לא, לא ביטחון למדינה. ביטחון אישי. היא מדברת על ביטחון תזונתי לאיש לאדם למשפחה לבעל הבית לאב הבית.

זה ביטחון אחר.

זה מה שהיא מתכוונת. ביטחון תזונתי זה פחות מביטחון לאומי.

הם קשורים.

אבל אני קורא את ההצעה לסדר שלכם. אובדן המזון והצלתו. זה לא קשור לביטחון תזונתי.

בסוף יש קשר של הכול - - - אדוני היושב-ראש, ביטחון תזונתי לא של המדינה.

היא מובילה אותנו אבל לכיוון אחר של העניין. את יודעת מה, אתם פורום התנדבותי? איזה פורום אתם?

אנחנו עמותה. התנדבותית לגמרי, כן.

התנדבותית. אתם לא כמו הפורום הזה של אלופי צה"ל, שכל אחד מהם בפורום כזה שמשלם לו משכורת?

לא. הלוואי. אנחנו לא מקבלים כלום.

אז איך בפועל אנחנו עושים את זה? החלטנו לעשות את זה, איך נעשה? חשבתם על זה?

בוודאי, איזו שאלה. צריך להבדיל. כל מה שהוא פירות וירקות וגדל בשדות, נמצא שם ולא נאסף - המדינה צריכה לשלם לחקלאים עבור העבודה של "לקט", ואם צריך לקחת את המזון הזה ולחלק אותו לבתי חולים, לבתי סוהר, על כל העודפים האלה כי ממילא מדינת ישראל משלמת למקומות האלה ומתקצבת אותם. כל עגבנייה שאתה מאבד, אתה מאבד את כל מה שהשקעת בגידול שלה - - -

רגע, מבחינה מעשית, אני רוצה להבין מה את אומרת. בתי חולים מוציאים מכרזים לחברות של אספקת מזון ולחברות קייטרינג.

איזה חברות קייטרינג? מה פתאום קייטרינג?

בתי חולים, בסיסים צבאיים, בוודאי. היום כל הבסיסים מקבלים מחברות קייטרינג. אז מה, נבוא נגיד להם, 'רגע, אנחנו נספק לכם את העגבנייה'? צריכים להיות גם קצת פרקטיים.

מה פרקטיים? אתה מעדיף שמדינת ישראל, על מערכת הבריאות הקורסת שלה, שלא יכולה כבר לקנות אוכל למאושפזים שלה - שהיא תזרוק את האוכל?

באמת? היום יש בית חולים שלא מספק אוכל, גברתי?

בתי החולים מאוד-מאוד מצומצמים בתפריט שהם נותנים לחולים שלהם. הם לא מספקים לחם מקמח מלא, כמו שההנחיות אומרות ותבדוק את האיכות של הפירות והירקות, כן.

נגיד שאת צודקת. אז מה? אז עכשיו יחכו שיביאו תרומה ממאפייה ביום חמישי או שישי, לפני שהיא סוגרת, ואז ישלחו את זה לבית החולים?

לא, לא.

אז מה? איך אתם מתכוונים? אולי לא עשיתם את זה, אבל אם יש לך תשובה, איך את מתכוונת לעשות את זה.

יש כאן מערכת לוגיסטית מאוד גדולה של "לקט".

לכן צריך לארגן מערכת כזו.

אבל יש מערכת כזו.

והם מתעסקים בכול?

לא בכול. אבל שוב, באופן עקרוני, חלק גדול מנושא בזבוז המזון מתרחש בבתים הפרטיים של אנשים. השאלה היא למה זה קורה. בגלל כל מיני נושאים של רגולציה שצריך לדון עליהם. אנחנו צריכים להסדיר את כל הרגולציה באופן כזה, שלאנשים לא יהיה כדאי לזרוק מזון. זה דבר אחד.

יפה. אמרת דבר חשוב, שלא יהיה להם כדאי לזרוק. אז באיזו דרך אפשר לגרום להם לא לזרוק?

תאורטית, חלק גדול מהארנונה שאתה משלם הולך על הפירות והירקות שאתה זורק.

אז את רוצה שהעירייה תיתן להם את הכסף שהיא חוסכת? אני לא מבין את זה.

לא, יש מדינות שבאופן עקרוני יש לך ארנונה דיפרנציאלית. אם אתה זורק מעט, הארנונה שלך יורדת. למה לא? באופן עקרוני, אתה רוצה לטפל בנושא של עוני - - -

לא, את רואה, זה בגלל שאת לא מתמצאת בדברים האלה. את מתמצאת בדברים אחרים, כנראה. העיריות המציאו דבר חדש, שלם את הארנונה רגיל, אם יש הרבה אשפה של מסעדה, נניח, אז היא משלמת את התוספת. אז היא לא משלמת את התוספת אבל את הארנונה היא משלמת. אז יש אינטרס לעסק כמה שפחות לשלם את התוספת. יש גם דחיסת ארגזים, גם נושא המזון והכול.

אבל לדעתי, לא עשיתם מספיק עבודה על העניין הזה, לפי שאת מדברת באופן כללי. השאלה הכי גדולה פה היא איזו לוגיסטיקה זה מחייב, מהירות הלוגיסטיקה, כיוון שיש הבדל. אוכל שנלקח ממסעדה בלילה צריך להגיע במהירות למשפחה, אחרת זה לא שווה כלום.

אז אדוני, סליחה, יש לי תשובות לשאלות האלה. מחילה מדורית, אני חושב שזו לא המומחיות שלה. אני מנכ"ל "לקט ישראל".

אבל אתם רק בפירות וירקות, לא?

לא.

בבקשה.

אתן דוגמה על הצלה ואובדן של מזון. לקראת סוף אפריל של שנה שעברה היה ברד חריג, שפגע בעצי התפוחים באזור הצפון.

אז מה, קטפתם אותם?

כן.

רוב התפוחים היו בצפון, איך קטפת? היה אסור להיכנס. אלה אזורים שאסור היה להיכנס אליהם.

באפריל בשנה שעברה עוד לא הייתה מלחמה.

אתה לא מדבר על השנה?

השנה אין כבר תפוחים שם, כי אנחנו קטפנו לפני.

אה, הכול נזרק לרצפה, אתה יודע את זה?

לא, לא אז זהו, אם תרשה לי רגע, אסביר מה היה. הייתה מכת ברד שפגעה בתפוחים. יש חוק במדינת ישראל, שחייבים לקטוף את הפירות הנשירים כי אחרת זה מגדל את זבוב הים התיכון. זבוב הים התיכון יושב רק על הפירות שעל העץ, לא על הפירות שעל הקרקע. ארגון בראשית, חברת בראשית, שמאגדת בתוכה עשרות קיבוצים ומושבים מהצפון, פנו אלינו לעשות משהו בעניין. ואכן, הצלנו, בשיתוף פעולה איתם, 3,000 טון תפוחים. מבצע שהתחיל בספטמבר בשנה שעברה והסתיים בנובמבר במהלך המלחמה, כשקטפו איפה שאפשר. 3,000 טון שאם אנחנו לא היינו מצילים אותם היה צריך לקטוף אותם, היה צריך להוציא על זה כוח עבודה והיה צריך לזרוק את זה לפח כי לא היה לאן לשווק את זה. התפוחים היו במצב מצוין וקיבלו אותם 300 עמותות, חברות "לקט ישראל" ובתקופת המלחמה קיבלו את זה גם חיילים בעזה ובכל מקום שהם היו, גם בצפון קיבלו את זה חיילים.

אם לוקחים את כל 3,000 הטון האלה, שזה 3 מיליון קילוגרם, ומכפילים את זה במחיר השוק, זה יוצא 30 מיליון שקל. העלות של הפרויקט הזה ל"לקט ישראל" הייתה 4.5 מיליון שקל. על כף המאזניים 4.5 מיליון שקל, שהצילו בעצם 30 מיליון שקל. זו המשמעות של הצלת מזון וזו גם המשמעות של אובדנו.

המשמעות של תפוחי עץ האלו היא גם בריאות הציבור. אנשים שנתקלנו בהם ושאמרו שכבר חודשים שהם לא אכלו פרי כי לא היה להם כסף לקנות פירות וירקות. ידוע במחקרים רבים, שנעשו בנושא זה, שהדבר הראשון שאנשים שמתקשים ביום-יום מוותרים עליו זה פירות וירקות. אז זה נושא אחד. הנושא של הצלת מזון של פירות וירקות. "לקט ישראל" הצילה בכלל ב-2023 כמעט 30,000 טון של פירות וירקות והעבודה הזו מול חקלאים, שתורמים את זה ללא תמורה כרגע, זה מה שאנחנו עושים. יש לנו הצעת חוק, שכרגע צריכה לעלות לקריאה טרומית, היא הונחה כבר. לפצות את החקלאים בחצי שקל לקילו, כדי לתת להם משהו על האובדן הכלכלי שלהם בזה. זו הצעה מאוד חשובה.

האובדן קיים. למה צריך לפצות מישהו שהאובדן קיים ממילא?

האובדן קיים אבל אותו חקלאי לא ידע שיהיה לו אובדן אז הוא השקיע כדי לגדל וכדי שבסופו של דבר זה יגיע למי שצריך ושזה יכול להגיע אליו.

זה משהו אחר. אבל בכל מקרה הוא מפסיד ומשמיד.

אבל כדי שזה יעבור למי שצריך ושזה יגיע אליו. יש לנו במדינה, כמו שציינתם קודם, כמעט 2 מיליון אנשים, שזקוקים לאיזו תמיכה במזון ונמצאים באי-ביטחון תזונתי. כל הנושא של הצלת מזון ואובדן מזון לא עומד בפני עצמו. בסופו של דבר מביאים את זה למישהו לצרוך. יש לזה היבטים נוספים – של הגנת הסביבה, כמו שציינתי קודם, היבטים כלכליים. כל המשמעות של המזון הזה בישראל, 23 מיליארד שקל שנזרקים לפח.

נגיד שלא את הכול אפשר להציל, רק סדר גודל של 10 מיליארד שקל אפשר להציל. כל הפער של ביטחון תזונתי בישראל נמדד בערך בשלושה מיליארד שקל. כלומר, אם הייתי משקיע בייצור של שלושה מיליארד שקל רק לטובת נזקקים, הייתי מכסה את הפער של ביטחון תזונתי. והינה אנחנו זורקים פי 3 ולמעלה מזה, של מזון טוב בישראל שיכול לשמש נזקקים.

נורא חשוב לדבר על מזון בעל ערכים תזונתיים. לא הצ'יפס עם המלח והשמן והסוכר אלא מזון שבאמת יכול לשמש את אותם אנשים ולא יפגע אחר כך במדינה בחזרה בהוצאות בריאות. והינה עוד יתרון של הצלת מזון בריא - צמצום בעיות הבריאות שיש לאנשים שאוכלים לא טוב. אנחנו יודעים שאנשים שנמצאים באי-ביטחון תזונתי, הדבר הראשון שהם יאכלו, זה לחם. כי זה משביע וזה פחמימות ריקות ובסופו של דבר, גם אתה וגם אני נשלם את זה בהוצאות בריאות עודפות. אנחנו יודעים היום לכמת את הוצאות הבריאות העודפות, למעלה מ-5 מיליארד שקלים רק על הנושא של סוכרת והשמנה. זה מאוד-מאוד חשוב.

יש נתונים נוספים שאני יכול לדבר עליהם, אבל הנתון הכי חשוב – ואני לא מדבר כרגע על בחינה ארצית, רק על "לקט ישראל" – על כל שקל שישקיעו ב"לקט ישראל", אפשר להציל כ-4 שקלים של מזון.

לקט ישראל גם עוסק במזון מבושל. אנחנו מצילים מדי שנה למעלה מ-2 מיליון ארוחות של מזון מבושל. הספק הכי גדול שהיה לנו ואני מקווה שגם יחזור, זה צה"ל. צה"ל פתח את הבסיסים, יותר מ-50 בסיסים בכל הארץ שותפים בזה. המזון הזה נאסף על ידינו ועובר בסופו של דבר לבתי תמחוי, למשפחות, לאנשים, שזה בדרך כלל המזון החם היחידי שהם יאכלו באותו יום. זה מאוד חשוב גם לפתח תוכנית של איפה זה צריך להיות. צריך תוכנית לאומית עם יעדים מוגדרים. צריך להגדיר יעדים לאומיים בזה וחייבים תוכנית, כי אם לא נגדיר יעדים, לא נוכל לעשות תוכנית. צריך שנגדיר יעדים ותהיה תוכנית לאומית שמתוכללת על ידי כל מי שיכול לתכלל את זה, אני לא רוצה להיכנס מי אבל יש מספיק משרדים שיכולים לתכלל תוכנית לאומית כזאת שבסופו של דבר תביא לצמצום אובדן המזון בישראל.

אנחנו מדינה מאוד קטנה פיזית, אולי גדולה ברוח אבל קטנה מאוד בגודלה. אפשר לנסוע מהצפון לדרום פעמיים באותו יום וגם לנוח בצוהריים. אין סיבה שלא נוכל להציל את כל המזון הקיים בישראל.

תודה רבה.

הוא למעשה מציע תוכנית לאומית, כן?

הבנתי אותו. מי זה יונתן פישר? בבקשה. אתה אחרון נכון? מישהו עוד רוצה לדבר?

אני רציתי עוד משהו להשלים.

בסדר בסוף. יש לי כבר הצעה מנוסחת להחלטה, אני אגיד אותה. כן בבקשה.

תודה על זכות הדיבור. שמי יונתן פישר וזו לטיסיה יסנר. אנחנו מייסדים של אפליקציה ישראלית בשם Spare-Eat, היא נלחמת בבזבוז מזון וביוקר המחיה בארץ.

גם לבית הפרטי?

כן בעיקר. זו אפליקציה שמקשרת הבין העסקים – אנחנו מדברים על העסקים שמוכרים ללקוחות כלומר, בתי קפה, מאפיות, ירקניות וכדומה. אנחנו לא נוגעים בשלב החקלאות, אלא בשלב התוצר הסופי. זה מקשר בין העסקים לבין הצרכנים ומאפר לעסקים למכור את העודפים שלהם בחצי מחיר בסוף היום.

בדרך כלל בימי שישי גם.

בכל הימים. גם בימי שישי אבל באופן כללי בכל הימים. אנחנו קיימים קצת יותר מחצי שנה זו יוזמה פרטית. אנחנו בתחילת הדרך, נמכרו כרגע דרך הפלטפורמה יותר מ-50,000 סלי מזון, שזה כ-25 טון של מזון שלא נזרק. יש בזה גם מדד של מניעת פליטה של שווה ערך של פחמן דו חמצני, CO2e, כ-120 טון. לבזבוז של מזון יש קורלציה מאוד גבוהה עם יוקר המחיה.

מדווחים לך חזרה משתמשים באפליקציה? או איך אתה אוסף את הנתונים?

אנחנו עובדים עם יותר מ-200 עסקים בגוש דן. כל העסקים יודעים שנשאר להם בסוף היום. הם לא יודעים להגיד מה יישאר מראש אבל הם יודעים שיישאר להם. אנחנו מאפשרים לצרכנים לרכוש סלים של מזון. הם לא יודעים במדויק מה הם יקבלו אבל הם יודעים שיקבלו מזון טרי, איכותי, דרך אפליקציה.

אפליקציה שלך? לך הם משלמים ואוספים שם?

כן, שלנו. הם משלמים חצי מחיר, אם לא פחות, על כל האוכל הטרי שהם רוכשים דרך האפליקציה.

אני אחזק את זה, לפני שלושה חודשים הבן שלי, סטודנט שגר בתל-אביב, סיפר לי שקנה מאפים בחצי מחיר. התעניינתי מה קרה ואיך, אמר לי 'זה אפליקציה'.

זו כנראה האפליקציה. Spare-Eat.

דיברנו על עוני וזה ללא ספק הכי חשוב והכי חיוני לטפל בו אבל אובדן מזון נוגע ביוקר המחיה באופן כללי, ואנחנו יודעים כמה יוקר המחיה בארץ גבוה וכמה צריך להתמודד עם הבעיה הזו. מהניסיון שצברנו בשנה האחרונה ברמת העסקים, לא ברמת החקלאות, צריך להיות מאמץ של כל האוכלוסייה. כדי להצליח לעשות את זה ברמה הקטנה שלנו, מה שאנחנו רואים זה שני דברים.

קודם כל, צריך להיות מניע מאוד-מאוד משמעותי, גם לצרכנים וגם לעסקים. בסופו של דבר חלק קטן מהאוכלוסייה באמת דואג לבזבוז מזון ולבעיות סביבתיות. כי יש להם בעיות כלכליות - כסף. רוב האנשים שמשתמשים בפלטפורמה, ושוב, אנחנו במספרים מאוד קטנים בהשוואה למספרים ששמענו כעת, אבל המספרים הם 1.5 מיליון שקלים, שנחסכו בשנה האחרונה, בצד הצרכני ובצד העסקי. אנשים משתמשים באפליקציה הזו כדי לחסוך כסף.

כמה אנשים היום שמשתמשים באפליקציה?

יש כ-120,000 משתמשים רשומים באפליקציה. הנקודה היא שאנשים רוצים לחסוך כסף, הם לא רוצים - - -

בדרך כלל ביום שישי לפני כניסת שבת או בערב בשעות הקטנות, נכון?

כרגע יש לנו עדיין היצע מוגבל אבל אנחנו מתקרבים ל-1,000 סלים ביום, שרוכשים דרך האפליקציה. וככל שההיצע יגדל בוודאי גם המספר הזה יגדל. ביום שישי האחרון, וזה חשוב, יותר מ-92% מהסלים שהיו למכירה באפליקציה נרכשו. אנשים רוצים לחסוך כסף. כאשר נצליח לגרום לאנשים להבין שלהילחם נגד בזבוב מזון זה לא רק מעשה טוב לסביבה, אלא לחסוך כסף בפועל, כשיהיה את המניע הזה, אנחנו מאמינים שנוכל באמת לקחת את האנשים לפעול בכיוון הזה.

איך מגיעים אליך, נגיד האפליקציה, מבחינת רווח, איפה אתה?

אנחנו לוקחים איזו עמלה מינימלית שמאפשרת לנו לפתח את המיזם הזה, לגשת לעסקים, לפנות ללקוחות.

ממי אתם לוקחים?

מהמסעדה. לא מהלקוחות. בסופו של דבר אנחנו חיים כרגע בתקופה מאוד מורכבת בהיבט הכלכלי, כל העסקים במדינת ישראל מפסידים המון כסף כתוצאה מבזבוז מזון. לכאן צריך לכוון, זה בכיס שלהם, אז עסקים יכולים למכור בזול ולקחת בזבוז מזון ולהפוך אותו לרווח, למכור לאנשים שצריכים את זה וישימו על שולחן שבת שלהם. Spare-Eat.

תודה רבה.

אדוני יושב-הראש הערה קטנה. המדד שהם אמרו שאם אתה משקיע ב"לקט" שקל, אתה מקבל ארבעה, אז הדבר הראשון שאני רואה שזה סכום קטן מאוד שעומד לרשותכם. לשלש ולהכפיל פי ארבע. מה זה 12 מיליון? ואז אתה מקבל מנגנון של העצמה - - -

דוד, משרד הרווחה ביקשו שם.

כן.

אולי נחזק את מה שהוא אומר. אם אנחנו נקבל באמת, נניח פי שניים, נאמר 25 מיליון, אנחנו יכולים להגיע ל-370,000 ראשי בתי אב.

לכן אני לא מבין למה לא מגדילים לכם את התקציב.

ש פה נציג אוצר אפשר לשאול אותו?

כמובן שאם יש נגישות לפירות וירקות, זה טוב לעצם הדבר, שאנשים שלא היו יכולים בלי הנגישות הזאת.

אני רוצה להציע את הצעת ההחלטה. חברי הכנסת שומעים? טוב.

1. לפנות למשרד האוצר ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי בבקשה להגדיל את התקציב המוקצה לעמותות שמטפלות בהצלת מזון וחלוקתו עוד לפני אישור תקציב המדינה לשנת 2024, וככל שנדרש – לאשר גם שינויים בקריטריונים לחלוקתו. הוועדה מבקשת כי דיווח על כך יימסר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתוך 30 יום.
1. לפנות למשרד הרווחה והביטחון החברתי בבקשה לגבש ולקדם הצעת חוק ממשלתית בנושא הצלת מזון וחלוקתו שתכלול לוגיסטיקה, פיקוח וכיוצא בזה.
1. לבקש ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, לגבש המלצות הכוללות דרכים לתמרץ עסקים המחלקים מזון שעתיד להתבזבז ולעשות זאת לאחר שהתייעץ עם עמותות ופורומים העוסקים בהצלת מזון ובביטחון תזונתי. הוועדה מבקשת מהמשרד להגיש את ההמלצות שגיבש בנושא זה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
1. לקרוא לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לשקול להוסיף בחוק המאבק בעוני שנמצא על שולחנה, דרישה להקים במסגרת הרשות יחידה שתעסוק בהצלת מזון.

זו ההצעה. יש לכם משהו להוסיף עליה?

הייתי רוצה להוסיף שוועדת העבודה והרווחה תשקול להכניס בתוך החוק לרשות המאבק בעוני גם תת-ועדה שתתרכז בהצלת מזון.

איזו חוק שעוד לא הגיע?

חוק שאנו דנים בו כרגע, - - - בהכנה לקריאה ראשונה שבוע הבא אנחנו מביאים אותו.

כן? אז תוסיף את זה אין בעיה.

גם מציע שיודגש "כל אוכל טוב", כולל פירות וירקות, שלא יחשבו שזה לא כולל.

לא, אוכל זה אוכל, אני לא נכנס. אוכל זה כולל הכול. אוקיי, אז כולם בעד?

כן, כן.

מי בעד? שלום?

אני נמנע כי הלוגיסטיקה וכל זה בחוק, זה מאוד מטריד אותי.

לא משנה, זה אחר כך ידונו בזה. טוב הינה, הוא בעד גם.

הצבעה

התקבלה פה אחד.

תודה רבה. תוסיפי את מה שהוא ביקש. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30.