פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
06/02/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 52
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ד (06 בפברואר 2024), שעה 11:00

מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים מפונים

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר
שלי טל מירון

דבי ביטון

שי כהאן - ראש תחום תכנון, משרד ראש הממשלה

ברברה לנג - מנהלת תחום אלמ"ב, שירותי ארצי עו"ס, משרד הבריאות

נצ"מ הוד לוי - רמ"ח קהילה, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

רועי הראל - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ מירב שץ - נציגת מ"י בחמ"ל המפונים, המשרד לביטחון לאומי

מיטל ברוך - מנהלת תחום פ"א-תכנון טיפול והערכה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רפ"ק אורית דנין - ר' חו' עבירות מין, מ"י, המשרד לביטחון לאומי

אודיה שבתאי גטהון - משרד הרווחה והביטחון החברתי

ליאור גל כהן - המרכז לשלטון מקומי והתנועה הקיבוצית

יעל חמו - ממונה בכיר הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

גלי עציון - מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמ"ת

מיה אוברבאום - יועמ"ש, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל

מרים גברעם - סגנית מנהלת, הלובי למלחמה באלימות מינית

צילית יעקבסון - עו"ד, יו"ר עמותת בת מלך

רבקה בר - הלובי למלחמה באלימות מינית

מירי פרנק - מנהלת תחום רווחה במלונות מפונים בירושלים, מרכז השלטון המקומי

מאירה קיפרמן - ראש מינהל רווחה, עיריית חיפה

ציפי נחשון גליק - מתכללת עבודה סוציאלית בעשרה בתי מלון בנתניה

דלית אזולאי

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים מפונים

בוקר טוב. אני פותחת את הדיון בנושא מניעת אלימות במקומות ריכוז של תושבים ומפונים. אנחנו מבינים שבתקופה הכל כך מורכבת הזאת, שיש לנו קרוב ל-130,000 מפונים, כאשר כמובן אנחנו מדברים גם על דרום וגם על צפון, אנשים שהם פליטים בתוך ארצם במרכזים שרובם היו מלונות, עדיין יש מלונות, עדיין יש מרכזים. אחד הנושאים החשובים זה מוגנות, ביטחון, גם נפשי, אבל גם פיזי, בטח אלה שעברו את התופת ומתמודדים עם כל כך הרבה אתגרים, ודאי משפחות שכולות, אנשים שאיבדו בני משפחה, שנרצחו בצורה כל כך קשה, הרבה מאוד ילדים שנעתקו משגרת חייהם אחרי טראומה מאוד מאוד קשה.

בכנסת התקיימו לא מעט דיונים, גם מבחינת המערך החינוכי, בתי ספר שהוקמו, הניסיון לשמור על הבריאות של הילדים בשגרה שהיא לא שגרה, בתוך שגרת חירום, זה אולי המילה הנכונה. לצד זה אנחנו מבינים שדווקא בגלל שהם לא במקום הטבעי, במקום מאוד מרוכז עם חשיפה וחיכוך מאוד מאוד גבוה לאנשים שהם לא בהכרח בני המשפחה, גם אם מדובר בקהילות שהרבה מהן קהילות מאוד חזקות ומכירות המשפחות האחת את השנייה, עדיין בתוך עולמנו ובתוך עמנו אנחנו חיים ואנחנו מבינים שכל הזמן אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לקדם את המוגנות, כמו שאמרתי, הפיזית והנפשית.

היום הדיון הוא בדגש על נשים, בוודאי שיש גם היבטים של ילדים, אבל כוועדה לקידום מעמד האישה אנחנו רוצים לדעת שחלילה אין מי שחושב שהוא יכול לפגוע. גם גורמים זרים אגב שיכולים להגיע למרכזים האלה וראינו כבר כמה רמאים, מתחזים, נוכלים, גנבים גם שנכנסו לחדרים בבתי מלון. אנחנו רוצים לדעת שכלל הגורמים המדינתיים, הזרועות השונות של החוק והסדר יודעים לתת את המענים, וגם המקומות יותר רכים, שזה משרד הרווחה. נמצאת איתנו נציגת משרד הרווחה, גם משרד ראש הממשלה נמצאים איתנו, שי כהאן, ראש תחום תכנון.

מה שרלוונטי לכאן, המערך הממשלתי - - -

מצוין, התכלול בידיים שלכם ותקומה זה יותר עם פני עתיד.

אם תרצי אני אגיד לך כמה מילים על - - -

אין צורך על תקומה, אני רוצה שאתה תיתן לי - - -

לא על תקומה, על המערך.

אני מבקשת מכולם להיות תמציתיים, מאוד ממוקדים, כי אין לנו הרבה זמן. שי, אנחנו מתחילים איתך. בבקשה.

שלום לכולם. אני סגן ראש המערך הממשלתי למפוני 'חרבות ברזל', זה מערך שהוקם, מעליי ראש המערך ניקול מורנו במשרד ראש הממשלה. המערך הזה הוקם כדי לשמש למעשה מטה משרד ראש הממשלה בשטח במלונות כדי לוודא שכל המעטפת הממשלתית השירותית תמוצה מול כל המפונים. במידה שיש פערים אנחנו מציפים אותם, מנסים לטפל בהם, מחלוקות בין רשויות שונות למי אחראי למה, אנחנו מטפלים בזה, פותרים בעיות שעולות בשטח ככל שהמשאבים האזוריים נמצאים לידנו. אנחנו מחולקים ל-12 אזורים כשבכל אזור יש לנו מנהל אזור, האזורים חולקו לפי ריכוזי המלונות ולא לפי מחוז צפון, מחוז דרום וכו'.

סליחה, אני פספסתי מי הדובר.

אז אני אומר, שי כהאן, ראש תחום תכנון באגף תכנון ותיאום וארגון של כל מה שקשור למפונים במשרד ראש הממשלה.

ראש תחום תכנון הוא בשגרה, בשגרה אני מנהל התכנון של משרד ראש הממשלה וספציפית לנושא אני סגן ראש המערך הממשלתי למפוני 'חרבות ברזל' במשרד ראש הממשלה. אנחנו אלה שמוודאים שהמעטפת הממשלתית תגיע לכל מפונה ומפונה.

אוקיי, ועכשיו לענייננו.

רק 'חרבות ברזל' ומה שב - - -

לא, זה הכול, כל המפונים. יש לנו קרוב ל-130,000 מפונים, הם נמצאים במרכזים, הם תחת האחריות של ממשלת ישראל ומדינת ישראל. שם, אתן זוכרות, אנחנו כל כך הרבה ביקרנו במרכזי המפונים, והם קיבלו את התכלול. זה תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, בזמנו אנחנו הקמנו את החמ"ל של חברי הכנסת ואתם זוכרים שהיינו מבקרים והיו הרבה דברים של אי סדרים. לקח זמן והמערך הזה הוקם, הוא אמור לדאוג שיד ימין יודעת מה יד שמאל עושה. עכשיו אנחנו מתמקדים בזום-אין לנושא שלנו.

אבל, פנינה, לפעמים יש שתי ידיים שמאליות.

לעתים, וזה גם לא רע, כדי שלא ייפגעו מאיתנו אנשים שהם –

המצב במלונות הוא מצב של סירי לחץ, באזורים מרכזיים אולי טיפה פחות, באזורים פריפריאליים כמו ים המלח, מועצה אזורית תמר, אילת, טבריה וצפונה, המצב יותר קשה כי זה באמת מהווה סיר לחץ שממש אי אפשר לצאת החוצה ולהתאוורר.

למה זה יותר סיר לחץ? נגיד נתניה, אתה מכניס את זה בתוך המקומות שהם נגיד יותר סיר לחץ?

אני אומר שוב, כל המלונות האלה, כל ריכוזי האוכלוסיות האלה, ששמים אותם במקום אחד כנגד רצונם בתנאים לא תנאים, כי בית מלון זה תנאים ליום-יומיים, זה לא תנאים לחודש-חודשיים, ההרגשה היא שבן אדם שחי במלון בקהילה, לא תמיד הוא מכיר את השכנים שלו, באיזה שהוא מקום הוא נאבק על המשאבים שהמלון מציע לטובת המשפחה שלו.

כמה אנשים תחת האחריות שלכם? אני זרקתי פה מספר, אבל אתה יודע יותר טוב את המספרים המדויקים.

56,000 שנמצאים במלונות היום.

והשאר?

השאר מפונים בקהילה, זה אומר שהם נמצאים במסגרות, בקיבוצים, בדירות שכורות וכו'.

כשאתה אומר סיר הלחץ הוא על ה-56,000 יותר.

נכון. עולות בעקבות סיר הלחץ הזה תופעות באמת, כמו שציינו, של אלימות, גם המלון כלפי עצמו ובוודאי שיש את הכוחות החיצוניים שלפעמים חודרים לבית המלון ואנחנו, משרדי הממשלה, מנסים למצוא כל מיני דרכים וכל מיני - - -

לפני הדרכים, תמונת מצב מה עולה למשל? אם אני לוקחת את ה-56,000, זה יוצא בהערכה גסה 50% נשים, כמה אחוז ילדים? 20%, 30%?

התקלת אותי. משהו סביב זה.

אנחנו נשמח לקבל פילוח מאוד מדויק של כמה נשים, כמה קשישים, כמה ילדים.

יש לנו פילוח כזה.

ואז מה אתם מדווחים?

האמת שרוב הדיווחים לא עוברים דרכנו, הם יותר עוברים למשטרת ישראל ומשטרת ישראל הם שותפים מאוד - - -

אני רוצה להגיד לך, דווקא כדמות הבכירה ביותר במערך אתם חייבים תמיד לדעת, להיות מוצפים כלפי מעלה, גם אם זה משטרת ישראל אתם חייבים תמיד לדעת מה תמונת המצב, בין אם זה בחינוך, בין אם זה באלימות, בכל דבר.

בגדול אנחנו יודעים מה המצב. יש בעיות מסוימות שמטופלות במקום. ברגע שמשהו מטופל אין לנו כל כך מה לעשות איתו. לגבי סטטיסטיקה של כמה תלונות יש בכל דבר, אני בטוח שנציגת המשטרה תוכל לענות על זה.

לא, כדי לשפר את האקלים, אם אני חושבת על זה כמערך, אם אתה רוצה לדעת שאתה עכשיו רוצה שמי שייקח את המושכות או ייכנס יותר לעומק זה גורמי הרווחה או גורמים אחרים, אז אתם חייבים לדעת מה האקלים ואיפה הנקודה של האלימות. נגיד, אם יש, חלילה לא להכתים, קבוצת גברים שבאופן קבוע יורדת החשכה יושבים ושותים בלובי ואז נשים עוברות בלובי של המלון ומרגישות מוטרדות, אני רוצה שאתה תדע שזה הסיפור ואז אתם מכניסים לתמונה את הגורמים הרלוונטיים לטיפול ספציפי בנושאים האלה.

אנחנו מכירים מקרים שבהם הכניסו בעל ואישה לאותו מתחם למרות שלבעל היה צו הרחקה ואנחנו יודעים על מקרים, כמו שאת סיפרת, שיושבים נערים במלון באילת, או בחיפה דווקא יצא לנו, ונוצר מזה איזה הרגשה לא טובה.

יש עימותים, מאבקים, אני לא רוצה להגיד עימותים, כי זה מילה אולי חזקה מדי, בין הנהלת המלון לבין המפונים במלון שמרגישים, בואי נקרא לזה בעדינות, נורא קשה לשפוט אותם, הם מרגישים נורא בבית ועוברים על כללי האירוח של המלון בצורה כזו או אחרת, זה גם יוצר מתחים כאלה ואחרים. יש כמובן תופעה של ילדים שפשוט קמים בבוקר ולא הולכים לבית הספר וההורים מיואשים מדי מכדי לטפל בזה.

אנחנו מכירים את כל התופעות האלה, אנחנו לא יכולים לתת מספרים, אנחנו כן יכולים להגיד שאנחנו יזמנו צוות בין-משרדי שכולל את משרד הרווחה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, אנחנו נציגים שם.

לא, אתם המתכללים.

לא, הם לא המתכללים, המשרד לביטחון לאומי הוא המתכלל, אבל הם שותפים מלאים.

האחריות היא של המשרד לביטחון לאומי.

לפעמים מספיק, אני אגיד לך בסוד בלי שאף אחד שומע, שנציג ממשרד ראש הממשלה נמצא שם וזה עושה את שלו.

מה האחריות שלכם באירוע?

האחריות שלנו היא לוודא שמשרדי הממשלה עושים כל שביכולתם כדי להגיע לכל המפונים עם סל השירותים שהם מביאים. במידה שאנחנו מוצאים שקיים צורך בסל שירותים נוסף או לכיוון מדיניותי כזה או אחר אז כמובן שאנחנו מורים על הכיוון הזה, מוציאים אותו, אם בצורה של נוהל, אם בצורה של החלטה של כלל משרדי הממשלה שיורד אליהם, בצורה של כינוס צוותים בין-משרדיים כדי שיטפלו בבעיה.

אתה יכול לתת דוגמה למקרה?

קודם כל יש את המוגנות הזאת. דבר נוסף שעשינו זה חיבור בין משרד התקשורת למשרד התיירות כדי לארגן פתרון לחולשה יחסית של רשתות wi fi, אנשים שרצו ללמוד מהבית, אנשים שרצו לעבוד מהבית.

מהמלון.

נכון. פתאום לא יכלו מכיוון שהעיגול המעצבן הזה הסתובב להם יותר מדי זמן ומצאנו לנכון לערב את משרד התיירות ואת משרד התקשורת כשמשרד התקשורת משמש ככלי מקצועי ומשרד התיירות ככלי מממן, מכיוון שמשרד התיירות מנהל את ההתקשרות מול המלונות.

תרחיב בבקשה על המוגנות.

בדיוק, לא ללכת לכיוון של המלונות וההתקשרות איתם. אני רוצה מיקוד. אני שוב אומרת, אני אמרתי מה הנושא הכללי והסיטואציה שאנחנו נמצאים בה בתוך סיר לחץ, אנשים שלא חיים באזור שמוכר להם והם פליטים בתוך ארצם.

יש הרבה פעילות הפוגה שאנחנו יוצרים, יש הרבה פעילויות תרבותיות שאנחנו יוצרים. אני אומר אנחנו, זה משרדי הממשלה, זה כולל משרד התרבות, כולל רשות הטבע והגנים, המגזר השלישי. יש הרבה דברים שיוזמים, בין אם זה יוזמה של מנהלי האזורים שלנו, בין אם זה יוזמה של המשרדים האחרים, אנחנו כל הזמן פועלים לעשות פעילויות כדי לשחרר את הלחץ בסירי הלחץ האלה.

אוקיי. אני רוצה לעבור לליאור גל כהן, מנחת קבוצות למניעת אלימות מינית במרחב הכפרי, אם את יכולה לתת לנו טיפה יותר זרקור מהכיוון שלכם על המתרחש, על האתגרים.

בשמחה. אני עובדת עם הילית בן צבי שאחראית על הנושא הזה גם במרחב הכפרי וגם במרכז לשלטון אזורי. אנחנו משתמשים במערכת שכבר קיימת מזה שנים שביישובים יש ממונה לנושא או צוות מוגנות ואנחנו מחזקים עכשיו את המערך הזה שקיים גם בקרב קהילות מפונות וגם בקרב קהילות מארחות. בנוסף יש לנו עכשיו שת"פ - - -

לא, לא יודעת, או שאני לא ברורה, אני רוצה תמונת מצב. יש פה מישהו שרוצה לתת לי תמונת מצב ממרכזי הסיוע ממה שאתם מדווחים? אולי את רוצה לתת לי? לא מה עושים, לא מה כרגע, אני לא במקום של מה עושים.

בתמונת המצב אני יכולה להביא לך דוגמאות שנתקלתי בהן בימים האחרונים. רק אתמול אמא שבאה ומספרת, בכלל לא לאנשי המקצוע, על זה שהבת שלה בת השלוש הופשטה על ידי ילד אחר בן שמונה כשהם מפונים בבית מלון, לא משנה איזה, והיא עכשיו לא יודעת מה לעשות עם זה.

כלומר אנחנו מתמודדים עם כמה מצבים, אחת, בעיות כאלה שמביאים מהבית, כי אנחנו יודעים שגם ברגיל, ובתוך סיר לחץ זה עולה בריבוע, אנחנו מתמודדים עם אוכלוסיות שונות שנפגשות, כולל גילאים שונים, שאני לא צריכה לספר איך להורים אין כוח, כלומר יש פה קצת אי החזקה של ילדים, וגם אנחנו מתמודדים במסגרת המפגשים עם אוכלוסיות מפונות ואוכלוסיות מארחות, איך אני אגיד בעדינות? בזמן מלחמה כשיש לנו את גיבורי ישראל וכל גבר הוא גיבור ישראל בפוטנציה, גם כשהוא בן 50-40 אז ההתייחסות שלו לנשים צעירות בנות 30-20, אני אומרת את זה מאוד בזהירות, אנחנו נתקלנו במצבים כאלה שהיינו צריכים להזכיר: גבר יקר, אתה בן 50-40, אתה לא בן 20, אתה לא יכול להתנהג פה עכשיו –

איך שאתה רוצה. כן, הבנתי.

נעים מאוד, מיטל ברוך, מנהלת תחום אלימות במשפחה, משרד הרווחה. אני שומעת את כל הסיפורים האלה ובאמת כל סיפור כזה יכול מאוד להשפיע ולצבוע את התמונה, אבל אנחנו לקחנו קצת נתונים מאוקטובר עד דצמבר 2022 לעומת 2023. ארבעה חודשים בשנת 2022 אוקטובר עד דצמבר, היו לנו 1,023 פניות חדשות למרכזי האלמ"ב, הנזקקות של אלימות במשפחה.

לא, אני רוצה ספציפית מהאזורים של המפונים.

אנחנו לא יכולים לדעת כי האזורים של המפונים כרגע מקבלים שירות ברשויות שבהן הם נמצאים.

זה לא נכון, ואני אגיד לך גם למה, דווקא כמישהי שמסתכלת ובודקת ורואה ומלווה את משרד הרווחה בעבודה המופלאה שעשיתם מתחילת הדרך, האנשים שלכם שם, בוודאי שאתם יודעים באיזה מרכזים, כמה פניות, מה קרה באותו מלון. ואם לא, אני אומרת לך, שי, אתם תעשו פה עבודה ואתם תעשו פילוח כמה בתוך מרכזי המפונים, כמה תלונות, כולל עם מרכזי הסיוע, על מה מדובר, איפה האקלים האלים שאנחנו צריכים לטפל בו. אני אומרת לכם, זה לא הגיוני שתגידי לי ארצי.

אבל בואי נשמע קודם כל את הנתון.

היא אמרה שיש לה קפיצה, אבל זה לא עוזר לך, זה ארצי.

1,000 לפני שנה.

ועכשיו פחות. הנתונים מראים לנו פחות.

מטי, היא מדברת איתנו, פה אנחנו עושים דיונים, בוודאי שאנחנו עושים על האלימות הכללית, ועשינו גם לפני שבוע וחצי לדעתי עם הסיפור של התקציב, אני צריכה תמונת מצב על מרכזי המפונים מבלי להכתים כדי לסייע להם.

אני אסביר. המרכזים שמפונים או האזורים שמהם מפונים, גם המרכזים שם מפונים. המרכזים בתחילת הדרך לא יכלו לתת טיפול בעצמם. בוא נדבר על הדרום שכולו היה במשבר מאוד גדול, גם המטפלים, הצפון לא הצליח להתארגן, לפעמים גם העובדות הסוציאליות בצפון נשארות במקום העבודה שלהן בקרית שמונה או במועצה אזורית אשר, לא מזמן נפגשתי עם מנהלת מרכז האלמ"ב בזום והיא סיפרה לי שהיא ממשיכה לשבת שם במרכז. אם יש לנו מפונה בים המלח הוא לא יהיה מטופל בצפון.

זה לא משנה איפה הוא מטופל, אני שוב אומרת, אתם חייבים לדעת כמה יש לכם, אם יש מרכז שאתם רואים שנגיד בהשוואה למרכז אחר, שיש שם נורות אדומות, אז צריך לבדוק למה יש אקלים כל כך אלים כלפי נשים.

גם רף הדיווח בעת מלחמה יורד.

נכון, הוא יורד.

סתם, אם הבן זוג שלי ניסה לחנך אותי, בתקופה רגילה אני ארוץ למרכז, בתקופת מלחמה כשאני במלון עם הילדים והזה אני פחות אתעמת.

זה לא רלוונטי, זה הנסיבות.

בסדר, בגלל זה זה פחות.

אני שוב אומרת, ואני אף פעם לא דורשת משהו שאי אפשר ליישם, במיוחד, אני אומרת את זה כל הזמן, כי אני כל כך גאה בהן, שתי אחיותיי הן עובדות סוציאליות וחלקן עוסקות בסיפור של המפונים.

ודאי, אנחנו מכירים אישית.

אני לא מבקשת משהו שאי אפשר, תמונת מצב מאוד מאוד ברורה, בטח למקומות שאתה מדבר עליהם, על סירי הלחץ, מה הדיווחים שיש לנו משם מבחינת אלימות פיזית וגם אלימות מינית. איפה שאתם תראו שיש נורה אדומה על מרכז מסוים זה אומר שהאקלים של האלימות דורש מאיתנו התערבות. בכל מקרה זה דורש התערבות, אבל אני חייבת מיפוי.

גברתי יושבת הראש, אם אני יכול לומר משהו. זה נכון שמה שאת מבקשת הוא אפשרי, יחד עם זאת הייתי רוצה שנשים על השולחן שלא כל המקרים מדווחים ולכן אנחנו יותר יכולים להגיד לך, אני יודע שזה לא מדעי, נכון, אבל אני יכול לדבר איתך על אקלים שנראה שהוא אקלים מסוכן ולא ממש מקרים שקורים. חלק מהמקרים שקורים עוברים לטיפול במסגרות הרווחה, חלק קטן מהם מגיע למשטרה, לא כולם מגיעים למיצוי.

ברור שאני לא מצפה מכם שתביאו לנו דיווחים על מה שלא דווח, זה לא הגיוני.

לא, אולי מה שמדווח לא נותן תמונת מצב.

אני רוצה להגיד לך מה קיבלנו את ברכתו של מנכ"ל המשרד לפני כשבוע והחלטנו לצאת במיזם משותף, זה ייתן לך מענה, כי אנחנו בדיוק בכניסה של המיזם הזה בהובלתו של מנכ"ל המשרד. זה מיזם משותף יחד עם קרן שחף שנכנסים עובדים סוציאליים קהילתיים לכל בתי המלון לעשות מיפויים ולהתחיל לקבל תמונות מצב על האוכלוסייה. אז קודם כל אנחנו כבר מתחילים להכניס, נמצאת איתי פה אודיה, שהיא ראש תחום יחידה קהילתית במשרד איתנו ואנחנו עושים עבודה משותפת של מיפוי וזיהוי צרכים בבתי המלון.

כמה זמן יהיה לכם מיפוי?

אני רוצה להוסיף לזה. מה שקורה זה שגם אם אנחנו מנסים לייצר מיפוי צריך להבין שתמונת המצב במלונות היא דינמית מאוד ומשתנה. אנשים משפרים עמדות, אנשים לא נשארים כל יום באותו מלון, ברגע שהם יכולים לשפר עמדות ולעבור למלון, או שיותר קרוב להם בקרבה הגיאוגרפית למשפחה שלהם, או בתנאים יותר טובים, זה משתנה. אני יכולה להגיד שהעובדים הקהילתיים שאצלנו, כשאנחנו נכנסנו למלונות, מספרים על תנודתיות מאוד גבוהה.

שזה גם מסוכן, זה יכול להיות דווקא טריגר לעוד יותר פגיעות. כי אתה אומר, אני לא נשאר פה, אין לך איזה - - -

זו בחירה של האנשים, זה לא שאנחנו מעבירים אותם באופן יזום.

לא, אבל זה לא רלוונטי.

אז גם המיפוי שתקבלי, אם תקבלי, במובן הזה הוא נכון לתקופת זמן של השבוע האחרון.

טוב, משרד הרווחה ומשרד רוה"מ, זה לא עושה לכם שירות טוב, התשובות שלכם. אנחנו כבר מ-11:10 עד עכשיו, 20 דקות, אני מנסה לקבל תמונת מצב, אתם מביאים לי סיבות למה אין מיפוי, זה לא טוב, ויש לנו מספיק ניסיון, מטי הייתה ראש מועצה, היא מכירה את כל ה – אני בטוחה שאצלך יכולת לקבל תמונת מצב לאשורה.

אין לי עניין עכשיו להביך, אבל תלכו, תעשו שיעורי בית, תיכף נגיע למשטרה, אני בטוחה שלהם יש יותר נתונים, אבל אין דבר כזה. אתם צריכים לדעת, אתה במיוחד, ראש המערך, אתה צריך לשרוק את זה, בים המלח מלון דוד אווירה פיקס, האקלים החברתי הקהילתי הוא טוב, הילדים מוגנים, אין לנו אירועים, לא דווח שום דבר. אתה צריך שתהיה לך מפה בחדר עם כל המלונות ונורות אדומות איפה שיש בעיות.

האמת שאנחנו מחזיקים כזאת.

אז חבל שאתה לא יודע ופה זה לא מובא לידי ביטוי. תודה, שי.

לגבי העו"סים הקהילתיים, הזכרתם בתשובה אלינו שהם אמורים לעבור הכשרה ספציפית בנושא של אלימות במשפחה, אתם יודעים להגיד מה הסטטוס של זה? כמה עברו?

יש שני תאריכים שקבועים להדרכה, מי שיעביר את זה יהיה הצוות מאלימות, יעביר לעו"סים קהילתיים. המטרה של ההרצאות, זה איזה שהיא סדנה לזיהוי סימנים מקדימים לאלימות, הם יקבלו כלים קונקרטיים איך אתה מזהה סימנים, כי אלימות זה לא סטירה דווקא.

מיטל, את יכולה להבטיח לנו שזה ייכנס לתמונה לפני שכל המפונים מתפזרים?

אני יכולה להגיד שההדרכה נקבעה לחודש הקרוב.

אם יישארו מפונים.

בתקווה שלא.

נקווה שלא, באמת.

לא, אבל יישארו.

המפגשים האלה קבועים, יש לנו כבר שני תאריכים סגורים, אני מקווה שנצליח לצאת עם זה למטה לשטח בצורה יותר מהירה.

אני רק רוצה לומר שהמלונות, ממה שאני מסתובבת אצל המפונים, יש שונות מאוד מאוד גדולה בהתארגנות האזרחית. במועצות אזוריות, כשכל היישוב מתפנה למלון אחד ויש את כל העובדים, מנהל הקהילה והרכז והרשות אז הרבה פעמים אין דיווחים, הם נשארים אין-האוס ומטופלים אין-האוס, ואת מדברת על זה, הנה יש כאן יוזמה של השלטון האזורי, אבל בעצם אם כל היישוב פונה אז יש מנגנונים אזרחיים, העתקה או שיקוף של מה שהיה בקיבוץ, במושב, לתוך המלון וזה יותר מנוהל. דווקא אם תדברו עם מנהלי קהילות כאלה תוכלו לדייק יותר את ה –

את המענים. את מדברת על המענים, אבל - - -

לא, גם את גודל הבעיה ובאיזה תחומים, כי יש להם ניסיון שלא תמיד מגיע אליכם.

אבל, מטי, גודל הבעיה, הם אנשי טיפול, יש את צוותי המוגנות, בתכלס הם לא - - -

לא, ברור, זה דבר אחד, יש שונות. הייתי אצל מפונים של קרית שמונה, קרית שמונה מפוזרים באיזה 300 מלונות, אז גם הגב של העירייה או העובדים הסוציאליים של העירייה מתקשים לתת מענים, אבל כשאתם הולכים לעשות את המיפוי הזה רגע תחשבו לא ללכת מלון מלון אלא לנסות לקבל כבר דאטה שקיימת, וזה יהיה שונה ממרחב כפרי שמתפנה לערים.

אני יכולה להציג, אלה דפי מידע שחילקנו.

אני גם ראיתי את זה. אני אומרת שוב, הבולטות של הרווחה במלונות היא הייתה סופר חשובה, משמעותית, אולי הראשונים שעשו את זה, אבל כשאנחנו יורדים לרמת המיקרו בנושא הזה אי אפשר להגיד לנו תמונת מצב דווקא בגלל שאתם נמצאים שם. את יודעת מה? זה רק אינטואיציה, אבל אם יש אישה או נערה שמרגישה מאוימת בתוך המלון והיא רואה באופן קבוע עמדות של גורמים רווחה או בריאות, אני משערת לעצמי שחלקן ניגשו, גם אם לא דיווח מלא. לכן אין מצב שאין לכם דיווח ספציפי. אם תביאי לנו תמונת מצב ארצית זה לא נותן לי כלום.

אבל זה עדיין נותן איזה שהיא תמונה אם יש ירידה של 16%.

לא, זה לא נותן לי, אני לא מחפשת ברמת המקרו של כלל ישראל. יש הבדל עצום כרגע, כי הדיון הוא ספציפית על המפונים. כשאני ארצה לעשות דיון, ואנחנו עושים פה דיונים, על הרמה הארצית אני אזמין אותך בשמחה ובאהבה ותציגי את זה.

רק לומר לאדון ממשרד ראש הממשלה, בכל דיון כמעט, לאו דווקא מעמד האישה, אלא בכל דיון שדן במפונים אנחנו אומרים שבכל מוקד מפונים צריך להיות מתכלל בכדי שהוא ימפה ויזהה בזמן אמת. מתכלל זה ביטוח לאומי, זה מתווה פיצויים, זה מענים, זה שינוע.

אני אתן לכם דוגמה. אני למשל הייתי שרת העלייה והקליטה בתקופה של הקליטה של הפליטים זכאי שבות ויהודים שהגיעו לישראל, 50 מלונות. אין דבר כזה שלא היה מנהל קליטה, ותחתיו היו מורות חיילות, רווחה, הכול, אבל הכול הוצף, היינו יודעים ברמת משפחות, ברמת בן אדם שיש לו סוכרת והוא צריך כרגע אינסולין. זו הרמה שצריכה להיות. אם יש לך אנשים, פונקציות, בכל מלון אין שום סיבה שזה לא יקרה.

אני מצאתי שורדי שואה שלא היו להם חיתולים למבוגרים באחד המלונות בירושלים, שלא היה להם למי לפנות והם היו במצוקה של אמצעי חבישה, חיתולים, מודדים להם.

אבל לא הבאתי סתם את הדוגמה, זאת אומרת שגם רח"ל היו בתמונה, יש לנו ידע מצטבר, אבל אנחנו כבר בשלב לדעתי של איך לעשות את זה, הם כבר אחרי, פשוט צריך לדעת איך לטפל בדבר הזה.

משטרת ישראל, ואחרי שאני אשמע אתכם אני אצטרך לעזוב, אני מצטערת, מטי תמשיך את הדיון ואחרי זה גם חברת הכנסת שלי מירון.

אני נציגת המשטרה במשל"ט המפונים. תרשו לי רגע, לא בכובע של המדים, כי אני רואה פה שאלות שקצת מעידות אולי על – אני לשמחתי זכיתי, כך אני רואה את זה, להגיע דווקא בהתחלה, אז מאוד עצוב לי, או יותר חסר לי פה, יש משל"ט שנקרא משל"ט ינאי שהוקם מתחילת האירוע, המשל"ט הזה מנוהל בפיקוד העורף, המשל"ט הזה מכיר את כל אירוע המפונים, למשל"ט הזה יש נתונים.

מי אחראי עליו?

זה פיקוד העורף, יש שם קצינה בשם שירן.

זה כמו מפקדת אלון.

כן.

כן, כמו שאמרתי, גם עם העלייה מאוקראינה השתמשנו בזה.

יפה, למה זה חשוב? ויש משתתף כמתכלל של משרד רוה"מ. אנחנו היינו כל ערב כל משרדי הממשלה, לכל משרד ממשלה יש נציג בכיר, כשהייתה פריסה של כל המפונים, אנחנו מדברים בתחילת האירוע על 230,000 מפונים. אני מזכירה רגע, אני לא בכובע של המשטרה כרגע, 230,000 מפונים מפוזרים ב - - -

אז באיזה כובע את עכשיו?

אני נציגת המשטרה, אני מספרת לכם את זה כי השאלות שעולות פה מעידות - - -

אבל את יכולה גם כנציגת המשטרה לספר את זה. מותרת כשוטרת ליחצן את פיקוד העורף.

מה שחשוב לי יותר שתבינו רגע, שלא ישתמע שזה בחלל ריק, מה שקורה. אחת ליום היינו עולים לדיון, בדיון הזה כל נציג בכיר של משרדי הממשלה, והשתתפו כל משרדי הממשלה, כי משרד רוה"מ דאג שיהיה נציג לכל משרד ממשלתי, ואכן היינו נותנים פריסה של כל המפונים, סטטוס אירועים, כל משרד נותן מה הוא עשה למען המפונים בהתאם לסוגיות ולמצוקות שעלו, ממי? וזה מה שחשוב, בכל מלון יש חש"ל, חש"ל זה חוליית שליטה של פיקוד העורף והחולייה הזאת אמורה למפות את כל הסוגיות שעולות כי זה ממש חיילים של פיקוד העורף שהם כמו מש"קים כאלה והם מציפים את הבעיות. משם אנחנו מעלים, מ-10:00 בבוקר את הבעיות האלה בכל מלון למעלה למשרדי הממשלה, משרדי הממשלה בערב חוזרים עם תשובות. זה מה שעשינו מתחילת האירוע ועד לאחרונה, לפני חודש, כשהתחלנו לראות - - -

נסיגת פיקוד העורף מהמלונות.

נסביר למה. כי אם היינו עם 230,000 מפונים ותקומה נכנסו לתמונה והתחילו לייצר הסדרים, הגענו למצב שאנחנו נמצאים היום דה פקטו ב-50,000 מפונים במלונות, הרוב די קהילות. אני גם מזכירה לכם שמאוד חשוב כשעושים דיון כזה לזכור מי הקהילות, כי לא דומה קהילה קיבוצית שהיא סגורה, שהבעיות שם ידועות, שהם מאוד מגובשים, לא דומה נגיד לקהילה - - -

לקהילה עירונית, כן.

וגם יש לנו את השלטון המקומי כי לכל רשות יש את האנשים שלה.

כן, אבל מה הממצאים?

הממצאים, אז רגע. אני עכשיו כן רוצה לדבר בשם משטרת ישראל. כשאנחנו ישבנו שם, באמת בהתחלה הבלבול היה רב, אז פחות ראית עבירות, אנשים עוד לא – עכשיו ככל שהזמן עבר, ודיברתם פה על סיר לחץ ודיברנו פה על הפוסט טראומה והטרגדיה שאנשים חוו ובנוסף אנחנו מדברים על אנשים ששועתקו ממקום מגוריהם, זה לא אומר שאם הייתה אלימות במשפחה בבית ב - - -

הבעיות לא נעלמות, או אפילו מחריפות.

נכון. אז מה שאנחנו עשינו כמשטרה, וזה כן חשוב, לנו הייתה מפקדה שנקראת 'רוח גבית' - - -

שוב, אני לא יודעת, נראה לי שזה אני, אני אבדוק את זה, אני רוצה תמונת מצב.

הנה, אני נותנת לך.

לא את הפעולות שאתם נוקטים. אני יודעת שלכל ארגון יש נטייה לבוא ולהגיד מה הם עושים. בסדר, אנחנו נגיע לזה, מטי תיתן את הזמן כל אחד יגיד מה הוא עושה, משרד רוה"מ, רווחה, אתם, אבל מה תמונת המצב באלימות כלפי נשים. כי אם אתם לא תגידו אני אעבור לארגונים, הם נותנים לי הרבה פעמים –

לא, קודם כל יש עבירות, אבל מאוד חשוב לי שתדעי שאנחנו כמשטרה הצבנו בכל מלון קצינים בכירים שיצאו בדימוס, הלבשנו אותם במדים בחזרה והחזרנו אותם למלונות להיות במלונות ולהסתובב כסוג של מניעה, שהקהילה תכיר אותם, יצרנו קשר עם נציג הקהילה הבכיר של המלון או עובדות סוציאליות או מי שהיה במלון ויכול להוות, יצרנו אותם ממש כמש"קים שם והם היו עוברים ופותרים בעיות כדי שיידעו שהם קיימים. אני אתן לכם סתם דוגמה, היה מישהו שמעשן גראס במרפסת ובמלון - - -

את מתחילה להזכיר לי פוליטיקאים, שואלים אותם שאלה הם עונים מה שבא להם.

הכול בסדר.

תקשיבי, תני לי תמונת מצב.

מבחינתנו נפתחו 40 תיקים בין בני זוג.

מכלל המפונים מאז הפינוי?

מ-380 מלונות. מה שהיה, כי אני הולכת - - -

לא, לא, לא, גם אל תהיו בתחושה שנגמר האירוע. חבר'ה, 50,000 זה המון המון אנשים. עד אחרון המפונים שיוצא אתם צריכים להיות על זה. אז עוד הפעם, מה אמרת? 380 מלונות, מרכזים וזה.

מ-7.10 עד היום 40 תיקים.

תיקים על מה?

אלמ"ב.

אלימות במשפחה?

לא, לא בהכרח. אני אתן לך דוגמה - - -

לא אני אמרתי אלמ"ב, את אמרת.

לא, אלמ"ב זה הכינוי, אבל - - -

בתוך זה. זה תחת ההגדרה של אלמ"ב.

נכנס, נגיד סתם דוגמה הפרת הוראה חוקית, מה זה הפרת הוראה חוקית?

צו הרחקה.

נכון. לא אישרו לו להיכנס למלון.

בסדר, זה גם אלימות לבוא להפחיד אותך ולהיכנס למלון שאת נמצאת פה. מה זאת אומרת? אם יש צו הוא עבריין.

מה שאני מנסה להגיד זה שבפילוח את פחות רואה עבירות שהן נגיד - - -

את תביאי לי את הפילוח.

זה במחשב שלי והמחשב שלי, אני לא יכולה להוציא אותו.

לא, תקריאי לי.

טוב, אז ככה, אולי נעביר את זה כי יש פה - - -

לא, לא, לתת לי את הפילוח, מה זאת אומרת? כנסת ישראל, זה המקום. את לא מזכירה שמות, אנחנו אף פעם לא מזכירים פה שמות.

סגור. יש לנו עבירות איומים, היזק לרכוש.

כמה מכל – יש לנו 40.

בגלל שאני עשיתי פילוח פר מלון אני צריכה לספור. תיכף אני אוציא לך את זה כטבלה.

אוקיי, לא להזכיר מלונות.

אז אני אתן לך רק את העבירות ואחר כך אני אתן לך את המספרים. אמרנו סך הכול 40, יש איומים, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שזה נכנס בתוך התיק, ברור לכם שהיו עוד כמה עבירות.

למה הפרעה לשוטר נכנס תחת האלמ"ב?

באותו תיק כנראה השוטר רצה לקחת אותו, הוא סירב. הפרת הוראה חוקית, תקיפת בן זוג וזהו.

עשיתם השוואה ביחס - - -

כמה מלונות ואיזה.

אז קודם כל עשינו השוואה, אבל אתם צריכים לזכור - - -

היא אמרה מתוך 380.

יכול להיות שה-40 נמצאים בשלושה מלונות ואז יש מוקד.

ראיתם מוקד?

לא, יש לי פילוח. בדקתי.

או עיר מסוימת.

בוא נתחיל מזה שזה לא אומר שאין עלייה בעבירות בכלל, כי בדקתי גם אלימות בכלל, יש עלייה.

ביחס לכלל האוכלוסייה?

ביחס לאשתקד, בדקתי באותה תקופה מקבילה.

לא, אבל זה קשה, תבדקי את המקור היישובי. קשה לבדוק, את יכולה לבדוק דבר אחד, אתם צריכים לבדוק אם ביחס לאוכלוסייה, לא מספרים מוחלטים, אחוזים.

זה מה שבדקתי.

אם זה גבוה ביחס ליישובים.

חשוב לי לומר משהו, למשטרת ישראל אין הגדרה ספציפית של בתי מלון של מפונים, אז מה שאני הוצאתי פה זה בתי מלון.

לא אכפת לי אם יש הגדרה מדויקת או לא, את יודעת בדיוק איפה הם נמצאים.

לא.

לא, הקהילות מפוזרות בין כמה וכמה בתי מלון.

בסדר, אבל הם יודעים, משטרת ישראל, אם זה מלון X באילת הם יודעים ששם זה מלון שרובו הוא מפונים.

אבל יש עלייה.

חבר'ה, בואו נעזוב את ההתחכמות. אני רוצה לדעת - - -

כל השוהים הם מפונים היום במלונות.

כמעט. הם יודעים בדיוק איזה מלונות. אני אומרת, אם יש לך כבר מעל אפילו 30%, 40%, לא משנה, סתם אני נותנת מספר גס, במלון - - -

כמה היה לפני שנה?

אני רוצה להגיד משהו. יש עלייה, היא לא עלייה דרסטית, אבל אני חושבת שדווקא לי זה היה נראה מאוד טבעי שתהיה עלייה, ונתנו פה ומנינו פה את הסיבות. נהפוך הוא, מה שיותר חשוב, לדעתי, זה שיש מענה, זה שאנשים מקבלים טיפול.

את עומדת מאחורי הנתון הזה שרק 40 תלונות היו?

זה מה שהוצאתי אתמול.

באלימות במשפחה.

כן.

אבל אם זה לא במשפחה, נגיד מישהי שהוא בכלל לא בן משפחה, אבל הוא פגע בה.

אז את מדברת על עבירות תקיפה.

תקיפה, כן, כמה?

הוצאתי עם זיקת משפחה.

לא רק עם זיקה.

אז את רוצה בכלל עבירות - - -

כמה יש לך עם זיקת משפחה? אנחנו נתקדם משם.

זיקת משפחה יש 64 תיקים.

אוקיי, כבר אנחנו מגיעים למספרים אחרים. כמה יש, מישהי שתקף אותה השכן שם?

או כמה בכלל תיקים נפתחו.

רגע, מטי. אני רוצה כל מה שקשור לאלימות, איומים, אלימות כלפי נשים, תעשי פילוח.

זה אמרתי לך.

לא, לא, לא, יש הבדל. אני במקרה עורכת דין, אני מכירה את הקטגוריות, יש הבדל אם בחורה הלכה בלובי ובא בן אדם ונגע לה בטוסיק, סליחה על הביטוי, זו הטרדה. היא באה למשטרה, מבחינתי באיזה קטגוריה זה נמצא?

זה נכנס ל - - -

אנחנו נעשה עוד דיון, אני מבטיחה שאנחנו נעשה עוד דיון, כי אני רואה שצריך יותר פילוחים ויהיה לכם גם זמן עבודה לכולם.

מה שחשוב לי, אני הפעם הגדלתי ראש ו - - -

כן, את היחידה פה. מילה טובה, אתם באתם יותר מוכנים מאחרים. לצד זאת שוב אני אומרת, זה לא אישי, אני כיושבת ראש, כל אחד והסגנון שלו, אני אוהבת תמונת מצב מאוד ברורה, כי בסוף גם תוך כדי הדיון זה עוזר לכם, כי אתם תקבלו את תמונת המצב ואתם תדעו איפה תהיה המעורבות - - -

ולכן חשוב ש - - -

שנייה, שנייה, לא להיות במקום המתגונן והמתנצל.

לא, לא, חשוב - - -

הוד מכיר אותי מספיק טוב. הוד, אני הולכת לשאול אותך שאלה. אבל תודה, לכי תעשי עוד שיעורי בית, תעשו שיעורי בית, אנחנו נחזור לפה עוד שבועיים, תרשמי.

רק חשוב לי, זה מה שרציתי לומר, תדרשו מה אתם רוצים לדעת, יותר קל לי להגיע מוכנה.

כן, אבל לא כל דבר אנחנו צריכים לדרוש, הרבה דברים המערכת צריכה לדעת שיהיה.

את יכולה לומר כמה בסך הכול תיקי אלימות מכל הקטגוריות?

116 תיקים.

כל סוגי האלימות?

כן, כל סוגי האלימות, 116.

גם כולל הטרדה מינית?

כולל הכול.

לא, אני לא סתם שואלת. מטי, תאמיני לי, תסמכי עליי, יש לי כבר ניסיון בדבר הזה. היא תגיד לך 116 ואז תגלי שיש לך 200 על הטרדות מיניות ויגידו ויעידו. חבר'ה, לא לנסות לקבע ו – אני אאתגר אותם כמה שצריך בשביל שאנחנו נקבל תמונת מצב.

הוד, בבקשה. הוד, שבאמת עוסק בהרבה מאוד קהילות וסיוע גם לעולים חדשים, גם מאבק באלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, גם שילובם של בני המנשה ועוד ועוד ועוד, אני רוצה לשאול אותך, האם יש הנחיה למש"קים לבוא ממקום רך, אני יודעת שיש לכם מש"קים - - -

למה ממקום רע?

רך, רך. למה רע? אנחנו באים בטוב. מקום רך. כי יש הבדל בין מש"ק לבין ניידת שמגיעה, אבל אני חושבת שאתה יכול לעשות עבודה עם כלל המש"קים באותם האזורים, כי מש"ק זה באמת קצין קהילתי שיודע - - -

לצורך העניין אני אומר שאנחנו כמשטרה מתחילת האירוע המצער הזה נמצאים בכל המקומות ומרכזי המפונים מתוך הבנה שיש צורך לתת להם יחס קצת שונה וחם, החל ממפקדי התחנות ועד אחרון השוטרים שנמצאים שם במקומות האלה. אנחנו יוזמים לא מעט פעילויות גם במסגרת ניידת המשאלות שאת מכירה לא מעט, אנחנו מגיעים לשם, עושים פעילויות נוספות, כדי להיות נוכחים.

אחד הדברים שבלט זה שכשהייתה בעיה באחד ממלונות באזור ים המלח אז פשוט נסענו לשם יחד עם מפקד התחנה, אני באופן אישי, חברנו למנהיג שם, לצורך העניין זו הייתה מנהיגה, בדקנו מה הן הבעיות, חיברנו את המשטרה המקומית לתושבים שם ובסופו של דבר הדברים באו לפתרון מצוין.

אני אגיד שאנחנו יצאנו קצת מהמסגרת, אנחנו לא עושים את העבודה כפי שהיינו נוהגים לעשות בעבר, אלא באמת עשינו את ההתאמות הנדרשות. אמרת שיטור רך, אז כן, שיטור רך, שיטור מותאם, והמטרה היא לא להגיע לכדי מצב של תיקים של תקיפת שוטר או כל דבר אחר. הכי קל זה לנהוג בצורה קשה ולא מותאמת, אבל מבחינתנו עשינו את הדרך שאנחנו נדרשים לעשות על מנת לתת את השירות הטוב ביותר לאותם מפונים.

לצד זה אני חייב לומר שאין ספק שאני בטוח שיש תת דיווח וצריך לראות איך אנחנו יוצרים מנגנון כזה שיש גורם בתוך המקומות האלה שיודע ליצור קשר עם התחנה הנוגעת או עם מי מאיתנו.

בגלל זה אני אומרת מש"ק שבא ואומר קודם כל אני כאן. הוא יכול להזמין, לעשות סוג של לתת הרצאה, מי שרוצה יגיע, ואז הוא אומר אני כאן כדי לסייע בהכול מ-א' עד ת', גנבו לכם, אתם מרגישים לא בטוחים, יש גורמים זרים שמסתובבים.

אז המש"קים יודעים וקיבלו הנחיה לבקר שם.

אתה יודע אם באמת עברו ועשו הרצאות, סדנאות.

כן. אני יכול להגיד לך יותר מזה. באזור ים המלח שזה היה מקום שהיו בו מפונים, מה-7.10 הוקמה שם על ידי מפקד המחוז, היה שם כוח ייעודי שהיה נוכח במקום, ביצע שם סיורים מתוך הבנה שיש צורך לתת שם התייחסות נוספות. אני חושב שזה מה שגרם קצת לתחושת ביטחון טובה יותר. אני חוזר ואומר, אנחנו לא תמיד יכולים להיות בכל מקום ובכל נקודת זמן, אבל במידה שיש מקום שרוצים שאנחנו נימצא שם בצורה יתרה אנחנו נהיה שם.

אוקיי. אני ראיתי שאת רוצה להוסיף.

אני כנציגה זה היה התפקיד שלי. אז קודם כל רתמתי את יחידות הנוער. מה שעשיתי, עשיתי מיפוי של כל המלונות שזיהינו שיש שם בעיות עם נוער. אמרתי לך, הכול מדווח בצורה מסודרת. לקחתי את כל קציני הנוער, יש לנו קציני מניעה - - -

לא, אבל לא על הנוער, למרות שיש שם גם בנות.

עשינו הרצאות, הוצאנו איפה שיש לנו בעיה ויש לנו מצוקה. הוספנו תכנית עכשיו, היום היא מתחילה, יש את משרד הרווחה שיש לו מרכז גישורים לשיח בנושא מוגנות וזה מאוד חשוב, הנושא בשיח מוגנות. יש לנו היום דיון עם מרכז גישורים. מה שאנחנו עושים ביחד עם הנציגים של המלונות הבעייתיים שמיפינו, אנחנו לקחנו את טבריה, כי יש שם ריכוז גבוה של בני נוער וזיהינו שם איזה שהם מצוקות עם הבנות, בנים, ואנחנו עכשיו הולכים לעבודה בטבריה. טבריה ייכנס לנושא של מעגלי שיח, כל מה שאפשר כדי לייצר את המוגנות.

מצוין, אבל יכול להיות שצריך אותו דבר במעורבות ומוגנות לנשים, שזה יכול להיות נשים קטנטנות בגילאים צעירים וזה יכול להיות נשים יותר מבוגרות. אנחנו אמרנו שנעשה פילוח טיפה יותר מעמיק.

וחשוב לי לומר שמבחינת המשטרה אני הכנסתי הנחיה, וזה ירד, יחד עם ראשת אג"מ, כל ניידת מבקרת שלוש פעמים במלון, נכנסת, יורדים - - -

כן, שוב, לא סתם אמרתי רך. מצד אחד אנחנו לא צריכים, וזה משהו שמאוד מזוהה איתי, לא צריך לבוא עם ניידות, זה מכניס ילדים - - -

לא, לא - - -

לבוא מהמקום הרך. מתי מגיעים עם הצד הנוקשה? כשיש גבר אלים, כשיש זה, בסדר, צריך מעצרים, יהיו מעצרים.

אני אומר משהו אחד, לשמחתי אחרי כל דיון שאני נמצא אצלך אני יוצא מפה עם מספר שיתופי פעולה. במידה שיש מי מהגורמים שנמצא פה ומזהה בעיה באחד מהמרכזים, באחד מהמקומות, רשאי, מוזמן לפנות, אנחנו נקיים שיח בריא ונוכל למצוא את הפתרון איך אפשר לעזור לאותה קהילה. בסופו של דבר אנחנו יחד פה למען מטרה אחת, שתהיה לתושבים האלה אפשרות לחיות חיים נורמליים עד כמה שאפשר במצב שהם קיימים בו ואני אומר, אנחנו פה בשבילכם, גם להגן, גם לשרת, זה התפקיד שלנו וככה אנחנו רואים את הנושא הזה.

בסדר. אני מתנצלת שוב שאני צריכה ללכת.


(היו"ר מטי צרפתי הרכבי)

אני רק אסיים במשהו קטן. בהתחלה כשהבנו שצריך לעשות מסלול רך ולכן באמת היה לנו את המש"קים שמגיעים למלונות, נותנים את המענים הרכים, עטפנו אותם בכל מה שיכולנו, אם זה עם הנוער, אם זה עם ניידת המשאלות, אם זה הרצאות, אם זה ימי קהילה שעשינו להם, הבאנו רובוטים, הכול מתועד.

הניידות, אין להן רלוונטיות לאכיפה הקשה, יש להן רלוונטיות למצוקה שעלתה בנושא ביטחון אישי. המון מפונים פחדו, בטח ובטח במלונות בירושלים, והרגישו תחושת חוסר ביטחון וביקשו ניידות שיעמדו במלון, ומאחר שמשטרת ישראל לא יכולה להציב ניידת בכל מלון הגברנו ותגברנו את הסיורים, לא בכדי שילד יראה שוטר נכנס למלון, אלא בכדי שירגישו תחושת ביטחון. והיום, לצערי, אנחנו קצת נכנסים עם יותר אכיפה בגלל שאנחנו עדים לעלייה. צריך לשלב את הכול, הכול משולב, אנחנו שם בכל התמונה.

קודם כל באמת כל הכבוד, גם לגבי הפילוח וגם לגבי הטיפול, בסוף אחד האתגרים, אולי לא של המשטרה, אבל הוא המניעה, ולכן שיתוף הפעולה הזה הוא איך בעצם לא מגיעים למצבים שכבר נדרשת התערבות משטרה אלא זה נבלם עוד קודם. זה ברור שאתם יכולים גם להרים דגלים למקומות שאתם רואים איזה שהוא רפיון ואז להכניס את גורמי המקצוע.

חשוב שתזמנו בדיון הבא, בעוד שבועיים, יש צוות בין-משרדי, שאנחנו שותפות בו, זה משרד המשפטים שמוביל יחד עם המשרד לביטחון לאומי, הצוות הבין-משרדי יחד עם הרשות לביטחון קהילתי עושה המון פעילויות מניעה והיה ראוי שהם ייתנו פה את הזווית הזאת.

דלית רשמה. אני חושבת שבגלל שזה כזה סיר לחץ שתיארתם אותו והוא בכל המישורים, לא רק סביב נשים, הנוכחות המשטרתית עוזרת, יש איזה שהוא כוח הרתעתי וזה חשוב, הנוכחות המוגברת.

יש נוכחות משטרתית ויש מרכזי חוסן.

לא בכל מלון.

חוסר התמונה המלאה שהעברנו לכם כאן הוא לא בא במקום הטיפול שאנחנו עושים. אחת הבעיות בלהביא את התמונה המלאה זה גם שיש ריבוי גורמים שמטפלים, שזה בסדר מבחינתנו, אבל לצערי זה בא לידי ביטוי בעובדות הסוציאליות שבאות מהרשויות - - -

אבל בסוף בכל מוקד מפונים שהוא מוקד גדול ומשמעותי, שוב, היה צריך להיות ראש מוקד.

אז אני אגיד לך מה התמונה. התמונה היא שברגע שהמלחמה הזאת פרצה וזיהינו את הצורך במערך ממשלתי, האנשים שהבאנו לשם זה עובדי מדינה שעדיין נמצאים במסגרות התעסוקתיות שלהם, אבל הם לא נצרכים לחירום לאט לאט – הרעיון בהתחלה היה באמת שבכל מקום יהיה בן אדם, אבל לאט לאט האנשים נשאבים בחזרה לעבודה השגרתית שלהם. אין לנו גדודי צבא כמו שהיה לפיקוד העורף שיכולים לשים בן אדם בכל מלון.

יש מנהל רווחה בכל מלון?

לא, ממש לא.

לא, אין מנהל רווחה בכל מלון, יש עובד או עובדת סוציאלית שמגיעים מהרשות המקומית, בדרך כלל זה הרשות המקומית המפונה.

יש נוהל דרכי עבודה, מערך רווחה, במתקן לאזרחים מפונים שבעצם אומר - - -

יש דיווחים של הערים של המפונים.

וזה צריך להיות לפי הנוהל.

אני חושבת שמה שקרה זה שתמונת המצב קצת השתנתה מההתחלה ועד היום. אני יכולה להגיד שקודם כל חלק מהגורמים הורידו מינון, נוצר מצב שנכנסו אנשים חדשים. לא סתם אמרתי שיש הרבה דינמיות בתוך מתקן, גם של המפונים וגם של בעלי התפקידים. העובד הסוציאלי הקהילתי שנכנס, הוא לא אמור לעשות טיפול ישיר, מה שהוא עושה, הוא מתעסק במניעה, הוא מסייע לארגן את התושבים לקבוצת מנהיגות, מסייע להם לחשוב מה הנורמות הקהילתיות.

מה שנאמר כאן זה שאם יש נוהל אז צריך לעבוד על פיו, ואם מקלים אז זה צריך להיות בהבנה ובהסכמת כל הגורמים, ודבר שני, אחרי ארבעה חודשים של שהות במלון אני חושבת שהחשש להתנהגויות קיצון מתגבר ולכן, לפחות במקומות שעוד נותרו, שזה צומצם כמו שאתם אומרים, צריך לשים לב יותר טוב.

חברת הכנסת ביטון, רצית לשאול משהו.

בוא נתחיל ככה, אני מפונה ארבעה חודשים כבר, אני תושבת העיר שדרות, אני מאוד מאוד רואה את מה שקורה, לפחות במלונות שאני הייתי. הייתי במלונות בירושלים ומעל חודשיים אני באחד המלונות כאן בתל אביב, וכעורכת דין שטיפלה באלימות במשפחה, בנוער בסיכון וכדומה, אז ברור לכם שהעין שלי מאוד מאוד רגישה למה שקורה.

אני יכולה לספר לכם שבמלון המסוים שלנו אני נחשפתי לתופעה מאוד קשה של בני נוער אחרי השעה 11, כשאני אומרת בני נוער אני מדברת על ילדים בני 12, אלכוהול, שתייה, סיגריות, ונדליזם בחניות, ואני עירבתי את השר ובאמת הגיעה לשם עמותת על"ם, התחילו להסתובב שם במלון. אני יכולה להעיד שהיום זה הרבה הרבה יותר רגוע.

דבי, משהו שקשור לנושא של אלימות כלפי נשים?

אפשר לראות סיטואציות במעליות של בני זוג שאתה יכול להבין שתשתקי או משהו כזה קטן, שאני לא יודעת מה קורה בחדרים. השאלה שיותר מטרידה אותי, הרי ברור שפינו את כולם, השאלה אם גורמי הרווחה של העיר המסוימת, האם יש קשר, יש הצלבה. הרי משפחות שידוע שיש אלימות, מן הסתם זה משהו שצריך לשים, בטח ובטח כשאנחנו נמצאים בחדר אחד עם ילדים, חיי אישות זה לא חיי אישות, אני רואה מה שקורה שם, זה פצצה מתקתקת, עד כמה באמת המידע הזה קיים אצלכם, האם יש דף או טופס שהעברתם לאלימות בכלל, בטח ובטח של נשים, אבל שכל אישה תדע, אולי פלאייר, למקרה שתצטרכי, משהו כזה.

לצערי זה עוד באוויר וכל יום שעובר הוא לא הופך להיות יותר פשוט, בכלל לא יותר פשוט, ולכן אני מצפה ש – כי בסוף הנשים נושאות בנטל של הילדים. אני רואה את הלחץ הזה בבוקר, לרוב הן לבד, הבעלים יסלחו לי, יש חלק שגם האבות, אבל רוב הזמן רואים את האמא מכינה לבית הספר, אני רואה את המראות האלה ומאוד חשוב לדעת שלפעמים, אולי התסכול, אולי הלחץ, מרביתן כנראה כבר לא עובדות, מאוד מאוד צריך להיות עם יד הדופק שחלילה זה לא חוזר אליה בבומרנג.

אני רוצה לחזק את מה שדבי שואלת, האם משרד הרווחה יוזם דיגום או בדיקה מול העובדים הסוציאליים של הרשויות הספציפיות בכדי לנסות לנטר מוקדי סיכון כאלה?

קודם כל חילקתי מקודם את הפלאיירים כשחברת הכנסת פנינה תמנו הייתה והראיתי את הפלאיירים.

אני אשמח גם לקבל.

כבר אני אעביר לך אותם, אלה פלאיירים שמתחילת המלחמה עשינו בכל התחומים, גם בתחום של אלימות במשפחה, גם בתחום של - - -

יש דברים כאלה במלון, של כל מיני - - -

אני כבר הולכת להגיד על זה. גם במסכים, גם בלוחות המודעות, פיזרנו אותם וגם בקבוצות הווטסאפ של מנהלי הקהילה, אם זה קהילות סגורות כמו הקיבוצים, אבל גם אם יש מובילים בתוך הקהילות של הערים הגדולות, גם שם העברנו בתוך קבוצות הווטסאפ את הפלאיירים שגם נותנים נתונים על איך זה נראה, איך נראית תופעת אלימות, איך נראית תופעה של התמכרות, איך נראית תופעה של המוגנות בקרב צעירים ולמי אתה יכול לפנות, עם מספרי טלפון. אם אתה חרדי, אם אתה מהמגזר הערבי, אם אתה בן נוער, ממש טלפונים מפורטים.

מה לגבי יזום?

זה אחת. שתיים, לגבי הטיפול. יש רשויות שמראש המרכזים הטיפוליים, מרכזי הטיפול באלמ"ב, פונו יחד איתם והם ממשיכים לתת את המענה כי זה משפחות שכבר מוכרות במרכזי אלימות במשפחה וממשיכים לתת להם את הטיפול. העניין זה המשפחות החדשות, כי אנחנו מדברים על אוכלוסייה חדשה שחווה לחץ וחווה סיטואציות שלא היו מוכרות לפני כן, אז עוד הפעם, אמרתי קצת בהתחלה, ברמה שאנחנו רואים, מרכזי אלימות במשפחה, אנחנו לא רואים הצפה של פניות חדשות.

ברשותך, אני לא רוצה מרכזי אלימות במשפחה, אני רוצה עובדים סוציאליים קהילתיים, איפה זה פוגש את אוכלוסיות הסיכון?

איך הכיסוי של העובדים הסוציאליים, ואני דווקא רוצה להתייחס לצפון, כי אני נתקלתי בבעיה מאוד קשה, פניתי לראש העיר של קרית שמונה ואז הוא העלה את המצוקה של עובדים סוציאליים, ועירבתי גם את השר ואת המנכ"ל ומעניין אותי לדעת מה קורה, כי לדאבוני חלק מהאוכלוסייה שם, אנחנו מרגישים שאצלם זה הרבה יותר קשה, גם משיחות, השאלה מה קורה היום.

אנחנו יצרנו מיזם משותף עם קרן שחף שעובדים בתקציבי פעולה, כי באמת בתקנים יש אתגר, קראנו לזה המשולש הקדוש, העובד הסוציאלי הקהילתי, הרשות המפנה והרשות הקולטת. תמיד העבודה היא במשולש, כי התושבים האלה יום אחרי גם חוזרים לרשות המפנה והם צריכים לחזור לשם. זה דבר ראשון.

דבר שני, חלק מהעובדים הם במיקוד בתושבי הצפון שהצפי שלהם לחזרה כרגע לא ידוע, וגם אני רוצה להגיד שהמאפיינים שלהם, לפחות של חלקם, בגלל שהם מגיעים מערים גדולות ולא מורגלים לחיי קהילה ונכפים עליהם חיי קהילה ומרחב חיים משותף שהם צריכים לדעת לנהל אותו, התפקיד של העובד הסוציאלי הקהילתי הוא לפתח צוותי עבודה ומנהיגות במלון כשהמטרה היא לדבר על האקלים, על מתי עושים רעש ומתי לא עושים רעש, איך מתקבלות ההחלטות המשותפות במלון. אפרופו מערך המגשרים שנכנסים לעשות גישור בקונפליקטים בין קהילות, אז כל התפקיד שלו הוא תפקיד מניעתי.

תודה. אנחנו נעבור למיה אוברבאום מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. בבקשה, מיה.

שלום. אני רוצה לפרוס בפניכם כמה מקרים, לקראת הדיון אספתי כמה מקרים של מרכזי הסיוע שלנו שפועלים במרכזי המפונים השונים וגם חלק מהפניות שהגיעו לקווי הסיוע. אני רק לפני זה אגיד שהנתונים שהמשטרה נתנה הם חשובים מאוד, אבל חשוב לדעת שלפחות בפגיעות מיניות רוב המקרים פשוט לא מגיעים למשטרה ולכן זה לא כל כך משקף את המצב בשטח.

כמובן שיש לי גם שמות של המלונות, אבל אני לא אגיד אותם, אני רק אגיד את הסיפורים. תוקף מפונה שהשתכר חשף את עצמו והשתין בפני ילדים בפתח המלון. תושבת אחרת שראתה את זה הרחיקה את הילדים וביקשה מהאבטחה במלון להזמין משטרה שתעצור אותו. תושב מפונה מבוגר שפגע בילדה צעירה שעלתה איתו במעלית, האיש הועבר למלון בתל אביב. פונה שהתקשרה אלינו מהמלון אליו פונתה וסיפרה בבכי שנאנסה.

רגע, הוא נעצר? מה זאת אומרת הועבר למלון אחר?

אני בכוונה כתבתי, הוא הועבר למלון בתל אביב, זה היה הפתרון באותו מקרה.

זה לא אותה לשאול, היא רק מספרת.

כמובן שאת לא הכתובת, אנחנו פשוט בהלם.

אגב יכול להיות שאותה פונה לא רצתה לדווח ואז אין לך ברירה אלא ל - - -

כן, אבל צריך למנוע ממנו גם לפגוע בציבור אחר.

פונה התקשרה אלינו לקו מהמלון אליו היא פונתה וסיפרה בבכי שנאנסה על ידי גבר ששהה גם הוא במלון, הם דיברו, הוא עלה אליה לחדר ושם אנס אותה. גבר שהשתכר והתערטל בלובי בית המלון, ילדה שנפגעה על ידי בן 15, שניהם באותו מלון מפונים, היא ציינה גם שילדים מתרוצצים במסדרונות בין החדרים. נערה שמישהו חשף את איבר מינו לידה כשהיו במעלית, ובסוגריים היא ביקשה להגיד שהמעליות סומנו כבר מזמן כמקומות בעייתיים, אני חושבת שעוד מישהי אמרה את זה. המעליות זה ממש מקומות בעייתיים.

בן 16 שמסתובב בתחתונים במסדרונות המלון, מעירים לו, אבל הוא מקבל גיבוי מהמשפחה, המלון זה כבר כמו בית. פגיעה של ילדה בת 8 על ידי מציל בבריכה, גבר שהתפשט מול מאבטח במלון ואמר לו: אתה על הזין שלי בתגובה לכך שלא הכניסו את הבן שלו למלון כי הוא רצה להיכנס בארבע בבוקר. פגיעה בשני ילדים על ידי עובד בחדר האוכל. פגיעות מיניות במסגרות החינוכיות, כמו למשל מנהל שמחבק יותר מדי. הפונה שדיברה איתנו הוסיפה: כמה אני יכולה להילחם במערכת שאני חדשה בה ולשם מה.

אמא שסיפרה שהמאבטח במלון הטריד את הבת שלה, מספר מתנדבות מהקבוצות של שירות לאומי, שנת שירות ומכיניסטים פנו וסיפרו שחוו הטרדות מיניות ופגיעות מיניות מצד מפונים, ואירועים בהם מכיניסטים שהגיעו להתנדב במלון ולהעביר פעילויות הכניסו אלכוהול וסמים בהם נעשה שימוש גם עם בני נוער. בחלק מהמקרים עלו אירועים של פגיעות מיניות בתוך קבוצת המכיניסטים.

בהקשר הזה אני רוצה גם לספר על סדנת חינוך שהעברנו, אחד מהמרכזים שלנו העביר, ובאחת הקבוצות הנערות העלו את הסיפור שמלא גברים מתחילים איתם וזה דוחה. אנחנו הגענו לשם כי מדריכת נוער וההורים פנו אלינו ואמרו שהם חייבים הדרכות מוגנות, אבל בעצם אין שום מערכת מסודרת שמחייבת את מלונות המפונים לקבל הכשרה, וזה בארבעה היבטים, אחת, לילדים ונוער, שתיים, לצוותים החינוכיים שעובדים איתם, שלוש, להורים וארבע לממונות בתוך המלונות של המפונים.

דבר אחרון שאני רוצה להגיד, אולי כדאי לחשוב על ניסוח של כללי התנהגות שאפשר לאכוף אותם במלונות. בהקשר הזה אולי קוד לבוש. למרות שזה הבתים שלהם כרגע נער לא יכול להסתובב בתחתונים במסדרונות. בקרה על מי שנכנס. בהקשר של בקרה על מי נכנס אני רוצה להגיד שעלה אלינו עוד מקרה, בעיקר במלונות בתל אביב ובאילת, עכשיו התחילה להיכנס תיירות פנים ואז המלונות הם כבר לא מבודדים. אגב, סתם, אני לא יודעת אם מישהו מכם ראה, אבל סיפרו לנו באחד הקווים שאיזה מישהי העלתה בקבוצת הפייסבוק של מה מצחיק שהיא אמרה שהתחילו להיכנס אנשים מבחוץ והיא מרגישה שנכנסו אליה הביתה. אז גם בהקשר הזה צריך לשים לב שעכשיו יהיה ערבוב בין הקבוצות וגם בהקשר הזה צריך לשים איזה שהם כללים ובקרה על מי נכנס.

אבל זה רק מחזק את העניין שאולי גם סביב המש"קים הנוכחות וההרתעה, כושר ההרתעה במלונות הוא נמוך יחסית בגלל פרימת כל הנורמות הידועות בבתים רגילים ובאמת רוב הדברים האלה לא מגיעים, בטח לא למשטרה.

ולכן ההכשרות כל כך חשובות.

תודה רבה, מיה.

לשאלתך, ההכשרות, אנחנו מעבירות הכשרות באופן יזום למלונות שאנחנו מצליחות להגיע אליהם, אבל אין שום מערכת שמתכללת את הכול.

שי, ממשרד ראש הממשלה, אולי מתוך מה ששומעים כאן, צריך לדייק איזה שהוא נוהל ש – בבקשה.

הצוות הבין-משרדי למוגנות קבע מספר כללים לכל מלון ומלון, כללים שיחייבו את המלון בנוגע למוגנות לרבות בקרה על כניסה. העניין הוא שאנחנו עדיין מדינה שהיא דמוקרטית - - -

עדיין.

בינתיים.

לא, לא הייתה שום כוונה - - -

בכל זאת הרמת לנו להנחתה, לא יכולנו לשתוק.

נראה לי שיקראו לו לבירור היום, תהיה זהיר בלשונך. אבל היא תישאר דמוקרטית, שזה יהיה ברור.

מאחר שאנחנו מדינה דמוקרטית וחופשית ויהודית והכול, אנחנו לא יכולים למנוע מאנשים להיכנס לבתי מלון כשהם פונים לבית המלון כנותן שירות והם הלקוחות שלו, זה כולל חדרי כושר שיש במלון, זה כולל אירועים וכנסים שהמלון עדיין רוצה לקיים. יש דיסוננס מאוד מורגש בין השירות שהמלונות מחויבים לתת למפונים לבין הרצון של המלונות לחזור לשגרת הרווח שהייתה להם לפני כל הסיפור, הם די נאבקים בשני הדברים האלה, ואנחנו, משרדי הממשלה, משל"ט ינאי, המשטרה, משרד התיירות, כל הגורמים הרלוונטיים באמת כל הזמן נמצאים במין מאבק מול המלונות שיש לכם את המפונים והם דבר ראשון.

שי, אתה צודק, אבל מה שעלה כאן כחוט השני זה שמשרדי הממשלה מטפלים בדברים שמגיעים לשולחנם, לא משנה אם זה דרך הרשות, ובעצם בעקבות המציאות הזאת יש דברים שהם לא מספיק חשופים ולכן צריך לחשוב קצת מחוץ לקופסה איך מצמצמים את האירועים האלה, כי זה לא יגיע, לא לעובד הסוציאלי ולא למש"ק ולא למשטרה.

אז אני אפתח טיפה את הפריזמה ברשותכן. יש לנו את הרשות המפנה, את הרשות הקולטת ואת משרדי הממשלה. יש דברים שהמדינה יודעת לעשות ורק היא צריכה לתת את השירותים האלה, כמו רישיונות נשק, כמו בריאות ציבורית, כמו – אני לא זוכר עכשיו למרות שאני חי ונושם את הדבר הזה, ויש דברים שמטופלים, דווקא בזכות זה שאתן מגיעות לא מהממשלה מקרים מגיעים אליכם ולא מגיעים אלינו. זה לא שאנחנו ישבנו רגל על רגל וחיכינו שיגיעו אלינו מקרים, אנחנו גם צפינו מראש מה הולך לקרות. הפעולות שאנחנו עשינו הן יותר פעולות מניעתיות. נורא קשה למדוד כמה מקרים לא קרו בזכות הפעולות שאנחנו עשינו.

אם משהו טוב יוצא מהשיח הזה זה קצת יותר ערנות, בוא נאמר, לכל מנעד האירועים שלא מגיע בסוף לאיזה שהוא בעל מקצוע.

אז אנחנו מבקרים במלונות בנציגות כזו או אחרת, בהרכב כזה או אחר, משתנה ולא משתנה, כמובן כל הרשמים מכל המלונות מגיעים ומתנקזים למקום אחד שממנו אנחנו יודעים להפיק - - -

אולי אם אתם מזהים מוקדים בסוף צריכה להיות - - -

כמובן שיש מקרים פרטניים, אנחנו מטפלות כמה שאנחנו יכולות.

יש לי הצעה. אני נכנסתי באיחור כי הייתי בלו"ז אחר, אני מתנצלת, אבל הנושא מאוד מאוד חשוב לי וקיבלתי דיווח על כל מה שהיה לפני שנכנסתי, אני מקווה שאני מספיק מיושרת. ההצעה שלי היא כזאת, זה שנעשתה עבודה על ידכם, הכול אנחנו מכבדים ומעריכים, וגם על ידי המלונות וכל הגורמים, הכול בסדר, בטח עבודתכם, אני חושבת שמה שחסר לנו, חוץ מהפעילות המניעתית, זה פעילות הסברתית. זה לא כזה מסובך לפתור את הבעיה.

דיברו על זה.

אני חושבת שיש נגיד קציני בטיחות של המלונות, זה נקרא קב"ט, או הדמות שאחראית – אין במלונות קב"ט?

יש במלונות קב"ט, האחריות שהם מוכנים לפרוס כלפי המפונים היא מאוד מאוד מוגבלת.

אני לא שמה עליו את האחריות כי הוא לא אחראי, אני אומרת יש קב"ט שהוא צינור. לצורך העניין הגורמים הרלוונטיים, משטרת ישראל, מרכזי הסיוע, משרד הרווחה, כל האנשים שצריכים, יכולים לשבת לישיבה אחת מרוכזת שבה מנסחים נייר עמדה אחד שמרכז את כל הדברים שצריך ליידע את המפונים בהם, מוציאים דף, כמו שמלון יודע להגיד: מחר יש לך צ'ק אאוט והוא מכניס לך מתחת לדלת, יודעים להכניס דף שאומר, חברים, אלה הנהלים, קודם כל יש תקנון התנהגות, זה קוד הלבוש. יש מקרים של ככה וככה וככה, אנחנו רוצים שתדעו שאנחנו כתובת שאפשר לפנות ל- המספר הזה, הגורם הזה, ככה וככה. לתכלל את הדבר, שפשוט המפונים יידעו את כל הגורמים מרוכזים להם בדף אחד, שהם יודעים למי הם יכולים לפנות ומה לעשות.

אז אנחנו עושים את זה בצורה כזו אחרת, באמת פועלים יחד עם מנהלי המלונות ומנהלי הקהילות ומפיצים מידע כזה או אחר. אני רוצה להגיד לך שאחת התופעות הקשות שנתקלנו בהן זה הסמכות ההורית שהולכת ומצטמצמת ונמוגה ומתכווצת.

זאת אומרת שקשה לאכוף את זה, זה מה שאתה אומר.

יהיה קשה לאכוף את זה בלי ההורים.

תודה. שלי העלתה, יש את הנושא של הסברה והגברת מודעות, יש את הנושא של פעולות למניעה ויש את הסוגיה של הטיפול, וכמובן שיתופי פעולה בין המסגרות השונות, בכל עולמות התוכן האלה כל אחד צריך לשאול את עצמו מה עשיתי בנושא של מניעה, מה עשיתי בנושא של הסברה והגברת מודעות, מה עשיתי בנושא של שיתופי פעולה ומה עשיתי בנושא של טיפול. אני חושבת שזה מה שעובר כאן כחוט השני.

ברשותכם אני רוצה לעבור ללובי למלחמה באלימות מינית, מרים גברעם. בבקשה, גברתי.

תודה. דיברו הרבה על זה שהמפונים נמצאים בפריפריה וחשוב לי לדבר דווקא על הטיפול, הטיפול הנפשי והטיפול הרגשי של נפגעות ונפגעים של אלימות מינית. דווקא בנושא של מניעה, כארגון של נפגעים ונפגעות, אנחנו יכולים להגיד שלוקח הרבה זמן עד שלפעמים מוכנים לדבר ומוכנים לספר ומוכנים להגיד מה היה ואנחנו גם יודעים הרבה פעמים שתוקף הרבה פעמים תוקף מספר אנשים. בלי טיפול אנשים לא יהיו מוכנים לדבר ואין מניעה בלי טיפול. אנחנו חייבים לדאוג שיהיו מקומות שהם בטוחים, דיסקרטיים, שאפשר להגיע אליהם באופן קל ונוח ונגיש ופרטי כדי להמשיך את הטיפול דווקא בפריפריה, שאנחנו יודעים שגם לפני המלחמה לא היו שם הרבה מקומות לטיפול.

טיפול בפוגע וגם בנפגע.

בוודאי, אני כרגע מדברת על הנפגעים והנפגעות. כמובן שהייתי רוצה לראות גם פוגעים מטופלים, אבל אני מדברת מהצד של הנפגעים והנפגעות וחשוב שאנחנו נשים גם על זה את הדגש כי, שוב, לפעמים לוקח הרבה זמן עד שאנחנו מצליחים להגיד מה קרה לי ומי עשה לי ומה ובינתיים, שוב אנחנו יודעים מהסטטיסטיקה, הרבה פעמים האנשים האלה פוגעים באנשים אחרים וזה הופך להיות סדרתי ואנחנו מסכנים את שאר המפונים בזה שאנחנו לא נותנים מקום בטוח, טיפול על ידי אנשי מקצוע שמאומנים לטפל בפגיעות מיניות, בטראומה על רקע מיני, כדי לתת את המרחב הבטוח הזה לאנשים להצביע על מי עשה לי מה ובסופו של דבר אנחנו נוכל גם להרחיק את הפוגעים.

יכול להיות, אולי שווה לחשוב על איזה שהוא פיילוט, משרד הרווחה, של מרחב לדבר, אפילו במספר מלונות, משהו כזה שיזמין לבוא ולשתף.

אבל יש לנו מרכזים טיפוליים שתוקצבו כדי לתת את המענה הרחב ביותר למי שזקוק, עם כל הטלפונים.

והם במלונות?

לא, היא מדברת על חוץ מהמלונות.

אם יש מלון עם הרבה מפונים והוא מוקד מאוד מעורב מבחינה דמוגרפית ומהרבה בחינות ומאוד מאוד טבעי אחרי ארבעה חודשים, מאוד טבעי שזה יקרה, אולי שווה לחשוב על איזה שהוא פיילוט של אוהל מזמין לשיח.

הבעיה היא שאנשים יחששו לגשת כי יראו אותם.

אני רוצה להזכיר שאנחנו יודעים שהיו הרבה אנשים שהיו מפונים במלונות ועכשיו הם חזרו לבית שלהם או עברו למקומות אחרים וצריכים לגשת גם אליהם, כי הם היו במלונות, הם ידעו מה היה שם, ידעו מה קרה להם אם קרה להם משהו, ואולי עכשיו שהם דווקא מחוץ למקומות הם מוכנים לדבר, הם יכולים לדבר, הם מרגישים מספיק בטוח . אסור לנו להישאר רק בתוך המיקרוקוסמוס הזה של המלונות אלא באמת לבדוק גם מי שהיה שם.

אני רוצה רק להזכיר שבתחילת המלחמה ישבו לפחות שתיים או שלוש עובדות סוציאליות מהמשרד, מפקחות ממשרד הרווחה, שישבו בבתי המלון חודשים לאפשר מרחב.

אבל נבנה משהו בארבעה חודשים, לא דין מישהו שהיה בשבועיים הראשונים למישהו שכבר ארבעה חודשים נמצא בתוך סיר הלחץ הזה, אבל תודה.

רפ"ק אורית דנין, אם יש לך להוסיף משהו בקשר לאיזה שהם דיוקים לגבי עבירות מין. תגידי את תפקידך ואם יש לך משהו להוסיף.

אני ראש חוליית עבירות מין. אין לי מה להוסיף, כל המוסיף גורע. מירב דיברה, היא הממונה בתחום.

תודה רבה. עורכת הדין גלי עציון מנעמ"ת.

שלום. אני רוצה קודם כל להגיד, נושא האלמ"ב הוא סיפור מורכב ומה שנקרא את הכביסה המלוכלכת נוטים לא לכבס מחוץ לבית, קל וחומר בסיטואציה שהיינו. אני רוצה לציין לחיוב, פנו אלינו בנובמבר ממרחב דן של פיקוד העורף ואמרו שמתחילים לעלות סיפורים ותחושה שיש תופעה של אלימות במשפחה והם לא ידעו איך לטפל בזה ובעקבות זה הייתה הרצאה בזום לאנשי טיפול ובכלל אנשים שבאים בקשר עם המלונות, גורמי רפואה וגורמי פיקוד העורף.

לצערי זה קרה רק פעם אחת וזה מאוד חשוב כי בסוף, עם כל הפלאיירים ועם כל מה שאפשר להנגיש, בסוף זה המגע האנושי וזה האדם שבקצה שרשרת המזון שנוגע באדם שבצד השני ומעביר לו את המסר ויודע לזהות נורות אדומות ולהנגיש לו את העניין הזה. בעיניי הרבה יותר חשוב, או חשוב לפחות באותה מידה, לתת את המודעות הזאת לכל הגורמים שבאים במגע, כולל את הנגשת המקומות שאפשר להגיע אליהם.

כשהאדם שבא במגע עם האוכלוסייה מביא את המידע הזה ומביא אותו ממקור ראשון, ושוב, זה דמוקרטיה, ואני מקווה שהיא תישאר דמוקרטיה, אי אפשר להכריח אף אחד לעשות שום דבר, אבל בהחלט הנגשה. אנחנו בזמנו היה לנו פרויקט שנקרא שומר/ת אחותי שגם עבד בדיוק בנקודה הזאת של הנגשה, של אמירה אנחנו פה ולא במשהו שהוא בולט. זה מאוד נשמע אטרקטיבי מרחב מוגן שאפשר לבוא לדבר, אבל בפועל אנחנו יודעים שזה מעורר בעיה וזה איזה שהוא תיוג ויש סיכוי שלא יגיעו לשם. אז משהו הרבה יותר אינטימי כן יכול להעביר את המידע.

אני חושבת שאם היה המשך להרצאות האלה היה לזה אפקט מאוד מאוד גדול. אני אגיד רק שיש לנו קו פתוח בנעמ"ת, לא היו הרבה פניות. ושוב, הכביסה המלוכלכת קשה באופן כללי, במצב הזה הרבה יותר קשה.

אני אגיד שוב, כשהייתי ראש מועצה באמת הקפדתי שבכל יישוב יהיה צוות מוגנות מינית כי לפעמים בתוך הקהילה, יותר זה אנשים שהם לא ממש בהגדרה מטפלים.

אז אני חושבת שמאוד חשוב, והיום פי כמה, גם אנשים שהיה רמה מסוימת ואנחנו מכירות שהרבה מאוד מהדברים לא מגיעים לרווחה, הכול עובר מתחת לרדאר, אז מה שהיה על אש קטנה עד בינונית יכול להיות הרבה יותר חמור, ועובדה, הפנייה הגיעה אלינו מפיקוד העורף. אני חושבת שזה מה שצריך, בין שאר הדברים, לעשות ולקדם.

שי, אולי לגבי כל בעלי התפקידים, לתת להם איזה שהיא הנחיה שיהיו ערניים לסובב, קודם כל לפקוח אוזניים. אני מניחה שאתם עושים את זה, אבל אני אומרת את זה גם לפרוטוקול. יכול להיות ששווה לשקול הכשרה של מי מהמפונים, אנשי חינוך, הוראה, לעשות אותם מעין נאמני - - -

וזה מאוד נכון גם בקשר לקהילות שעזבו, כי הם עזבו אבל הם לקחו את הבעיות איתם.

שתי תשובות יש לי בשבילכן. אחת, כל האוריינטציה של מנהלי האזורים של המערך הממשלתי ונציגי המשרדים, כל פעם שהם נכנסים לבית מלון, היא אוריינטציה של המפונים. אני יכול להגיד לכם שאני חוטף הרבה פעמים טרוניות וכעסים מצד מנהלי האזורים שלי שמצפים שתהיה תשובה עכשיו לאיזה מצוקה שהם מעלים ואני לא מצליח לתת להם את התשובה בזמן, לא בגלל שאני מתרשל, בגלל שמערכות המדינה עובדות בצורה מסוימת ומערכות הממשלה ואני –

ואתה חוטף.

אני חוטף, נכון, אבל הנקודה היא שאנשים מגיעים לשם מתוך שליחות, לא מתוך איזה באסה, שזה תפקיד של בואו נעשה את זה. זה אחת. שתיים, אנחנו ערכנו סיור במסגרת אותו צוות בין-משרדי למוגנות, ערכנו סיור במספר מלונות ומצאנו שבאמת צריך בעל תפקיד אחד, אם בקהילה ואם מחוצה לה, שיהיה נאמן מוגנות כזה, ואנחנו עכשיו מגבשים איך להוציא את זה לפועל.

הנקודה היא שאנחנו לא יושבים שלובי ידיים ומחכים שיקרה משהו, אנחנו באמת מנסים למנוע מראש. אין לנו הצלחות של 100%, זה נורא מתסכל אותי בתור ציוני, אבל אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו יכולים כדי להגיע לכיסוי של 100%.

הכשרה של אנשים שבאים למפונים זו אחת הדרכים היחסית פשוטות.

אז אני רוצה להגיד לך שנערכו הכשרות כאלה, לפחות לאנשי המערך הממשלתי.

ברשותכם, ברברה לנג ממשרד הבריאות, עובדת סוציאלית, מנהלת תחום, המחלקה לטיפול באלמ"ב, בבקשה, גברתי.

תודה, כבוד יושבת הראש. אני רוצה להגיד שקודם כל מערך הבריאות, בכל המלונות נמצאים מקופות החולים, כולם עוברים באופן שוטף הכשרות וגם בקרות בתחום של אלימות במשפחה ותקיפה מינית. גם בנובמבר עשינו הכשרה ייעודית בנושא של השפעות של מלחמה על אלימות במלחמה עבור מרכזות בקופות החולים ובבתי חולים, הצוותים שלנו יודעים לאתר, הם מכירים את הנורות האדומות. אנחנו בדקנו את זה גם במרכזים האקוטיים וגם מול קופות החולים, אנחנו לא רואים עלייה באיתורים אבל ההכשרות הן און גואינג, זאת אומרת הצוותים שלנו מכירים את הנושא ועוברים הכשרות, זה לא שיש צורך כרגע –שוב, היה צורך אולי לעשות, כמו שעשינו, הכשרה על ההשפעה של מלחמה כגורם סיכון, אבל זה דבר שהוא און גואינג.

עצימות זה היום מילה שמשתמשים בה, אבל אחרי ארבעה חודשים העצימות עולה בקרב המפונים. מבחינת המפונים, מבחינת ההתנהגויות.

אז לא.

לא יודעת, לא משנה, יכול להיות שבחלק מהמצבים, בגלל שהייתה גם תנודתיות מבחינת תמהיל האוכלוסייה, יכול להיות שנדרשים רענונים. אבל שוב, אני לא אומרת כן או לא, אני אומרת רק כהרחבה למה שנאמר כאן, הכשרות שנעשו באוקטובר, יכול להיות שצריך לרענן, אולי צוותים התחלפו.

היה ניסיון מצד הממשלה לערוך כנסים עבור הורים כדי ללמד אותם על סמכות הורית ועל התמודדות עם מצבי מוגנות, לצערנו באה המרצה ואף אחד לא מגיע. אנשים פשוט לא מעוניינים בדברים האלה.

תודה רבה. נמצאים איתנו בזום נציגים מהמרכז לשלטון מקומי, מירי פרנק. מירי היא מנהלת תחום רווחה במלונות מפונים ירושלים במרכז השלטון המקומי. כנראה השלטון המקומי מינה בעלי תפקיד. רק תאמרי ממתי את בתפקיד הספציפי הזה ובקצרה אם את יכולה לומר אם את מזהה איזה שהם התנהגויות או מוקדים.

בתפקיד המקורי שלי אני מנהלת מערכות ידע ולמידה ארגונית בעירייה ובעצם כחלק מהעבודה במלונות וההתערבות אחרי החודש הראשון שהיה קצת כאוטי ובאמת המענים ניתנו ככיבוי שריפות ואיזה ניסיון להבין מה קורה בכלל במלונות ולהיערך בהתאם, אז עיריית ירושלים ארגנה מערך למתן מענה למפונים מטעם עיריית ירושלים, כמובן כל הזמן עם תקשורת עם רשויות המקור שבסוף הן מחזיקות ואנחנו כאן כדי לעזור. ובאמת ההתנהלות היא קצת שונה מרשות לרשות, ויותר מזה אני אגיד, שהיא גם שונה בין מלון למלון. אם יש לנו מלון שהוא כולו מפוני שלומי או מלון שכולו מפוני שדרות, לא דומה המענה שאנחנו ניתן בו למענה שאנחנו ניתן לקבוצה קטנה של קרית שמונה שנמצאת במלון ספציפי.

זה באופן כללי. דווקא מהמקום הזה אנחנו יצרנו תפיסה, פתחנו מעין מחלקת רווחת מפונים של כלל המלונות בירושלים ויש חמישה בתפקיד שלי שמנהלים מלמעלה את כל המלונות. יש לנו ישיבות סטטוס גם לגלות מגמות, אנחנו יכולים להגיד שהסוגיות של האלימות שונות ממלון למלון ובין אוכלוסייה לאוכלוסייה. ביישובים כמו כפר מימון או שלומי, דווקא שם יש סוגיות שנכנסות לתחומים של סכסוכים בתוך הקהילה סביב חילוקי דעות בין לחזור או לא לחזור ושם הכנסנו כל מיני דברים שקשורים לגישור ומענים בתחום הזה. במלונות מסוימים יש כן יותר בעיות של מוגנות בתחום הנוער.

אם תוכלי בעיקר להתייחס לנושא שהוא נשוא הדיון שלנו, של אלימות במשפחה ואלימות מינית.

באלימות במשפחה היו לנו כמה וכמה מקרים של אלימות במשפחה שהגיעו גם לדיווחים למשטרה עם צווי הרחקה, שאז היו אתגרים מול משרד התיירות לתת חדר נוסף לבן הזוג במלון אחר, אבל לא מדי רחוק מהילדים, כי בכל זאת יש איזה תקשורת שצריך ולחשוב על מענים תוך כדי תנועה, ולפעמים זה יצר מצבים שהגבר היה צריך לחכות בחוץ עד שש בערב כדי שנקבל תשובה ומענה בשבילו.

אז גם זה היו סוגיות שעלו. אני יכולה להגיד שהיו לנו שבעה מקרים כאלה בירושלים, אני לא יודעת להגיד מתוך ה-16,000 מפונים שהיו בהתחלה, והיום אנחנו עומדים על קצת מעל 5,000 מפונים, אז בתוך זה צריך להסתכל בנקודת הזמן הספציפית מה היו האחוזים בכל שלב בהשוואה לחיים בקהילה.

מבחינת אלימות מינית אנחנו יודעים להגיד, ואנחנו גם מאוד עסוקים בזה שמבחינת המוגנות הרבה מבני הנוער שמשוטטים בהרבה מהמלונות כן פגעו ופוגעים בילדות קטנות שנמצאות במלון או יש קשרים בין מבוגרים לצעירים במלונות. היו לנו כמה מקרים, היה לנו מקרה של גבר בן 23 שהיה באיזה שהוא קשר עם ילדה בת 13 שאפילו האמא לא הייתה מודעת לזה כי היא הייתה בתוך הכאוס של הפינוי ובתוך ניסיון להסתגל בעצמה למציאות החדשה.

מתוך ההבנה שיש סוגיות ספציפיות שכל הזמן מצאנו את עצמנו בכיבוי שריפות אז במלונות ספציפיים, היה לנו מקבץ של שלושה מלונות שמצאנו שהנושא של המוגנות חייב לעלות ומצד שני זיהינו שהקהילה לא כל כך פנויה כרגע, ההורים לא פנויים לאיזה שהיא הכשרה, ואז נפגשנו עם מרכז הסיוע, נעזרנו, אנחנו באופן עצמי פנינו אליהם ויצרנו איזה שהיא תכנית מול מרכז הסיוע להכשרה של העובדים ביחד עם המתכללים במלונות, ביחד עם העובד הקהילתי שמלווה את המלונות האלה, ביחד עם נציגי הקהילה ונציגי הקהילה גייסו כמה הורים שהם זיהו שהם יכולים לתת איזה שהוא מענה במטרה לבנות מין סיירת הורים שאפילו ברמת המודעות שזה יצוף קצת יותר וידובר קצת יותר, כל התחום של המוגנות ופגיעה מינית בקטנים.

וחשתם שהיה שיפור בטיפול הנקודתי הזה שנעשה בשיתוף פעולה פורה?

כן, ואחד הדברים שמאוד מאפיינים את העבודה אצלנו זה ללמוד תוך כדי תנועה, זו סיטואציה אחרת, זה מחייב הכשרה אחרת לצוותים שלנו. לעבוד במוגנות של מלונות כשאנחנו יודעים שמבחינת האוכלוסייה המעלית, כמו לשלוח ילדה קטנה במעלית שתחכה רגע למטה לאמא כשהאמא מלבישה את הילד בן השנתיים אז היא שולחת את הילדה בת השבע שתחכה להסעה למטה, היו כמה מקרים גם במעלית וגם בלובי של כל מיני נגיעות.

אחד הדברים המרכזיים שבמקרים שכן הופנו למשטרה אז המשטרה הרחיקה את הנער והמשפחה שלו מהמלון ואז המשפחה הזו חזרה וברחה חזרה ליישוב ממנו היא הגיעה ואז לנו היה אתגר מאוד גדול כי היה לנו קושי בממשק מול המשטרה שלקח לנו זמן ופחות היינו מעודכנים בו והיום אנחנו יודעים לחבר את זה קצת יותר טוב, אבל שהנער הזה ימשיך לקבל טיפול בעיר המגורים שלו כשהוא חוזר לשם. זה היה אחד הדברים שאנחנו מאוד עסוקים בהם לקראת החזרה של תושבי הדרום.

וגם בתוך המעברים היום שיש בין מלונות. משפחה קמה והולכת, היא מדברת עם משרד התיירות, אין לנו תקשורת מול משרד התיירות, אנחנו יכולים יום אחרי זה לגלות שהם לא נמצאים במלון ואז - - -

מירי, אנחנו חייבים לתת לעוד כמה אנשים להתבטא, אבל מאחר שמדובר מבחינת הדיווחים במספר ספור אז אני פונה למשרד הרווחה, אולי צריך להיות ממש מעקב לטיפול המשך, אולי קיים, אני לא אומרת, אבל אם נפתח איזה שהוא דיווח במוקד מפונים שבהכרח תהיה בקרה והמשך טיפול ברשות המפנה.

אם אנחנו מדברים רק על אלימות במשפחה יש לי קצת נתונים.

מירי, אם יש לך עוד משפט אחד אז בקצרה, ואם לא אז אנחנו נודה לך.

רק להגיד שהסוגיה של המוגנות היא סוגיה שמאוד מאוד מטרידה ומעסיקה אותנו כל יום ושאנחנו נשמח לכל שיתוף פעולה והצעות כי באמת כל מלון צריך משהו אחר ומשהו ייחודי שמעסיק אותם.

תודה רבה וכל הכבוד, בטח לעיריית ירושלים ולכל הצוות, כל החמש שעובדות בתחום, תודה רבה. בבקשה, גברתי.

לקראת הדיון שהיה לנו עם מנכ"ל המשרד הבאנו קצת נתונים על הקהילות האורגניות, רעים נמצאים בתל אביב, אני לא יודעת אם עדיין אבל עד לפני שבועיים, היו 13 פניות חדשות לרווחה אבל שום נזקקות של אלימות במשפחה. ניר עוז, 20 מוכרים לרווחה, הם נמצאים בכרמי גת, גם שם לא הייתה שום פנייה בנזקקות של אלימות במשפחה.

לא נגיד את שמות הקיבוצים, אבל במידה שנפתח איזה שהוא דיווח מעובד סוציאלי של רשות קולטת, פשוט כאוטומט להנחות את העובדים הסוציאליים ברשויות שנמצאים שם מפונים, פשוט להעביר את זה בצורה שיטתית לעובד הסוציאלי של הרשות המפנה ולוודא שהמעגל הזה נסגר.

זה נעשה.

אוקיי. נמצאת בזום הגב' ציפי נחשון גליק, מתכללת עבודה סוציאלית בעשרה מלונות, מטעם מרכז השלטון המקומי. אז קצת על התפקיד, ואם אפשר בקצרה כי אנחנו בעוד חמש דקות מסיימות את הישיבה.

שלום לכולם. אני גויסתי על ידי עיריית נתניה לתכלל את העבודה בעשרה בתי מלון. כמות המפונים, כפי שאתם יודעים, הולכת ויורדת, כרגע יש 3,500 בעשרה בתי מלון. חשוב לי להדגיש בתחילת דבריי שהמפונים זה ראי של החברה, זאת אומרת יש אנשים שהגיעו עם בעיות מהבית, יש אנשים שנוצרו להם בעיות תוך כדי השהות שלהם בעקבות המלחמה. מחסור בעובדים סוציאליים כבר 15 שנה קיים בכל הארץ והמחסור ממשיך גם בתקופת המלחמה.

בדיון הזה עסקתם בעיקר בשלוש סוגיות מרכזיות, שזה אלימות במשפחה, פגיעות מיניות ונשירה, שזה שלוש סוגיות שרב הנסתר על הגלוי, קשה מאוד מאוד לאתר, יחד עם זאת הפעילות בבתי המלון, אני רוצה לומר עליה כמה מילים בנתניה. אני מתכללת את העבודה הסוציאלית בעשרה בתי מלון יחד עם עוד מתכללת שמתכללת את כל החלקים הארגוניים המשלימים, בנוסף אליי יש עוד שבעה מתכללים עירוניים מטעם עיריית נתניה שנמצאים בבתי המלון הגדולים, לצידם יש שני עובדים סוציאליים משדרות, שני עובדים סוציאליים מקרית שמונה, שנמצאים קבוע ומסתובבים בבתי המלון. העובדים הסוציאליים הללו מחזיקים גם קשר עם המטופלים שלהם מקודם שהם נמצאים בערים אחרות בבתי מלון אחרים, גם נענים לפניות חדשות שעולות תוך כדי איתור בבתי המלון בנתניה.

ציפי, עובדי עיריית נתניה אלה עובדים שעובדים באגף הרווחה?

זה מתכללים שחלקם הם עובדים סוציאליים - - -

שעיריית נתניה הקצתה לטובת טיפול במפונים?

כן, זה בנוסף לעובדי העירייה שהם עובדים סוציאליים שהם זמינים אלינו בכל בעיה שקיימת.

העובדים הסוציאליים של נתניה או של הרשות המפנה?

יש לנו גם עובדים סוציאליים של הרשות המפנה שהם באו עם המפונים משדרות ומקרית שמונה, יש לנו עובדים סוציאליים שעומדים לרשותנו מעיריית נתניה, כמו שהזכירו קודם, עובדים סוציאליים בתחום אלימות במשפחה, בתחום פגיעות מיניות, בתחום סדרי דין, חוק נוער וכו', שעומדים לרשותנו.

זה משהו שהמדינה מתקצבת, התגבור הזה שהעיריות נותנות?

כן, אני מניחה שכן. למשל המרכז למניעת אלימות זה פר הועדות אז כמובן שהמדינה מתקצבת את נתניה ביותר תקציב כדי לטפל במפונים שמגיעים לשם.

ציפי, אם את יכולה לנסות להרחיב בנושא הדיון שלנו שמדבר על אלימות במשפחה ואלימות מינית.

כמי שמאוד רגישה לנושאים האלה של אלימות במשפחה, פגיעות מיניות ונשירה, אלה תחומים שעבדתי בהם, אני פנסיונרית של משרד הרווחה ואלה תחומים שפיתחתי במשרד, אז אני באמת מנסה לשים לב לדקויות בדברים האלה. אלינו הגיעו ארבעה מקרים של אלימות. דרך אגב, המתכללים שלנו, ואני מניחה שבכל בתי המלון, מונחים לשבת בלובי ולהיות גלויים. בהתחלה הם ישבו עם וסטים, היום מזהים אותם כבר, ניגשים אליהם. אז איתרנו שני מקרי אלימות ממש מתוך תצפית, מקרה אחד התגלה על ידי מנהל בית המלון, ושני מקרים שפנו אלינו באמצעות בקשות של נשים לצווי הרחקה ודווקא מבחינתנו אנחנו נענינו מהר מאוד להפריד את הבעל לבית מלון אחר עם חדר אחר. כך שארבע פניות היו אלינו, אני מדברת על החודשיים האחרונים מאז שאני עובדת שם.

הוזכר פה הנושא של הילדים שנשרו, אנחנו הצלחנו לאתר עשרה בני נוער שלא מגיעים לבית הספר. מה שחשוב לי כן לצאת מהדיון הזה, שיש מחסור בנתונים, זאת אומרת למשרד התיירות יש את הנתונים, אבל הוא לא מעביר. אין לנו נתונים. יש לנו למשל נתונים שבחדר X יש חמש נפשות, אנחנו יודעים שיש שני מבוגרים, אנחנו לא יודעים באיזה גילאים הילדים. אם היינו יודעים לקבל נתון כזה היינו יכולים לעודד בדיקה יותר מעמיקה של מצבם של הילדים שנמצאים בבתי המלון וכדאי שאנחנו נוכל להיחשף לנתון הזה כדי בכל זאת אנשים שעדיין נשארים בבית מלון, להיטיב איתם, ואנחנו נשמח לקבל גם סדנאות למוגנות.

ציפי, שומע אותך נציג משרד ראש הממשלה, לגבי סדנאות אולי מישהו יכול לעזור וגם - - -

אני רוצה להתייחס לקטע של הנתונים. זה נכון שבתחילת המשבר הייתה לנו בעיה מאוד מאוד קשה עם נתונים מכיוון שכל הפינוי נערך בצורה כזאת שלא הותיר לנו זמן להיערך בכלל ולחשוב מה אנחנו רוצים וכו', אני לא אכנס עכשיו לכל התהליכים שנערכו, אבל עם הזמן הצלחנו להגיע למצב שיש לנו נתונים יותר ויותר מדויקים באמצעות מערכת 'יחד' שהקים מערך הדיגיטל הלאומי.

אז אולי רק נקודתית תבדוק לגבי נתניה אם יש איזה שהוא פער.

התבקשתי מחברת הכנסת שאטה להביא פילוחים, משם אני מביא אותם.

מצוין. תודה רבה, ציפי, על כל מה שאתם עושים ויישר כוח. יש לנו עוד שתי דוברות, הגב' מאירה קיפרמן, ראש מינהל הרווחה בעיריית חיפה. שלום, מאירה. שוב בקצרה, שמעת בטח, היית בדיון, אם יש לך תובנות, תוספות.

הייתי לאורך כל הדיון. אני חושבת שמה שעלה בדיון וחשוב לי לחזק אותו, גם בחיפה הגיעו מפונים ל-12 בתי מלון, מעל 3,500 מפונים ובאמת בחיפה אנחנו כרשות לקחנו אחריות ולמעשה מהיום שהתחילו להגיע מפונים ועד היום נמצאים צוותים קבועים של עובדים סוציאליים שלנו במקום ביחד עם עוד צוותים עירוניים.

אני חושבת שהנחת העבודה שלנו, שחוזרת לאורך כל הדרך, ואני חושבת שזה חשוב כי שאלתם, יש לנו קשר כל הזמן עם רשויות המוצא. בהתחלה זה היה קשר אקטיבי שלנו, כי חלקם גם היו מפונים וגם לקח להם זמן להתארגן. ושאלת לגבי הרצף הטיפולי, אני חושבת שלפני כחודש משרד הרווחה בנה מערכת תיעוד שמערכת התיעוד גם תסייע בשמירה על כך שמידע על טיפול במשפחה בתחומים רגישים כמו אלימות במשפחה ופגיעות כן יישמר ויועבר לרשויות ויהיה את כל התיעוד והמשך הטיפול.

שני דברים להגיד. בחיפה היו לנו שלושה מקרים של אלימות במשפחה. הנושא של מוגנות, כשהוא עולה אנחנו מטפלים. יש שונות מאוד גדולה בין מלונות, צריך לזכור את זה, בין מפונים שמגיעים והעבודה, מה שבעינינו מאוד חשוב זה התכלול של העבודה עם עוד גורמים. עלה פה הרבה הרצון לתת סיוע ולעשות קבוצות ולתת כלים למשפחות, למפונים, אני חושבת שניסינו לאורך הדרך ויש פחות היענות.

צריך לזכור, כמו שציפי אמרה, זה תופעות שיש בחברה בכלל שגם ככה אחוז החשיפה שלהם הוא לא תמיד גבוה ודווקא בבתי המלון הרבה פעמים החשיפה של המשפחות היא הרבה יותר גדולה, הגבולות בין האישי לציבורי מיטשטשים ולפעמים אנחנו אפילו יודעים יותר מאשר כשהם נמצאים בתוך הקהילה. אז גם את זה צריך לזכור, כי אנחנו בתצפית הרבה פעמים יכולים לעלות על קשיים שבעבר אולי לא היינו רואים.

כן משהו שמטריד אותנו, זה גם משהו שנאמר פה על נתונים של משפחות. אחד מהדברים שאתגרו אותנו לאורך כל הדרך זה הנושא שאנחנו לא מקבלים מסד של נתונים וגם מערכת 'יחד' וכל הניסיונות, אין לנו תמונת מצב, אנשים עוברים ממקום למקום וזה אתגר לנו כמדינה. אני חושבת שבכל זאת צריך להגיד, לתת גם קרדיט למפונים, כי אנחנו לפחות פה בחיפה כן רואים את המקומות שבהם הם זקוקים לעזרה והם יודעים לבוא להגיד שהם זקוקים לעזרה. אז באמת מדובר פה באנשים שהם במצבי חיים מאוד מורכבים, הקביעות בקשר איתם מאוד משמעותית והעבודה המתכללת והחשיבה על ההמשך, אני חושבת שזה צריך להיות המפתח עכשיו כי אנחנו כן פתחנו את כל השירותים שלנו בחיפה, אבל אנחנו כל הזמן מוטרדים מאיך יהיה הטיפול בהמשך כשהם יחזרו. אנחנו לא יודעים מתי הם יחזרו, אבל זה כן משהו שצריך להבנות אותו כבר מעכשיו.

תודה רבה ותודה רבה על כל מה שאתם עושים.

אני מסכמת, ברשותכם, את הדיון ואת הישיבה. אחת, עלה כאן הנושא של המידע והנתונים שלא תמיד מגיעים למקום. היו שחיזקו והיו שאמרו שאולי לא מספיק מהודק שיתוף הפעולה והמשולש הקדוש הזה בין הרשות הקולטת, הרשות המפנה ומשרד הרווחה בהוליסטיות. שוב, מידע ונתונים זה מאוד חשוב כולל העברה קדימה.

דובר כאן על זה שזה לא הולך להיגמר כל כך מהר, לפחות לחלק מהמפונים, ולכן צריך אולי לחשוב קצת יצירתי, אולי לשנות את המודל, אולי לעשות הרחבה, כי יהיו כאלה שיישארו בפלטפורמה של מפונים במלונות תקופה ארוכה.

דיברנו על ההסברה ועל הגברת המודעות, על המניעה ועל הטיפול. בכל אחד מעולמות התוכן האלה כל הזמן ישאל אדם מה הוא עשה בתחום, מה הוא יעשה בתחום ומה עשה. אולי אפילו לחשוב ביצירתיות, אולי לעשות שולחן חשיבה על פיילוט שינסה לאתר מבעוד מועד התנהגויות מסכנות. לבחון שוב את הנושא של ההכשרות וההדרכות בפרספקטיבה של ארבעה חודשים, אם נדרשים איזה שהם רענונים.

בכל מקרה הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא בעוד שבועיים ולדיון הזה מבקשת הוועדה ממשרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות והאזוריות להביא תמונת מצב ברורה הכוללת דיווחים מהמלונות. גם לגבי המשטרה, אם אפשר יותר פילוחים, דיווחים מהמלונות בנושא אלימות פיזית ומינית כנגד נשים, הדיווחים צריכים להיות מפולחים לפי מלונות כדי שנוכל לזהות מוקדי סיכון.

שוב, במלונות בהם אין גורם מתכלל, היו כאלה שציינו ששווה לבחון את האפשרות להוסיף גורם מתכלל, זה אני פונה אליך. ומבחינת משרד הרווחה, לפעול להמשך טיפול בקהילה הקולטת חזרה, בקהילת האם, ולוודא שבאמת המידע הזה זורם מהרשות הקולטת, רצף טיפולי ומעקב, וצריך לוודא שזה קורה ברחל בתך הקטנה.

תודה רבה לכל המשתתפים וניפגש בעוד שבועיים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:55.