פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ג' באדר א' התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 10:00

הצעת תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)(תיקון), התשפ"ד - 2023

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר
יוסף עטאונה

איימן עודה

נטע דרורי - ממונה ייעוץ וחקיקה, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

רעות רבי בלוך - מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט, המשרד להגנת הסביבה

אירה אלימלך - מנהלת תחום אסבסט ואבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה

יעל שנקר - ממונה אסבסט ואבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה

רחל אייל - ממונה אסבסט ואבק מזיק, המשרד להגנת הסביבה

רימה כהן - מנהלת המעבדה הארצית לגיהות תעסוקתית, מינהל הבטיחות, משרד העבודה

אילת פלדמן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה - אזרחי, משרד המשפטים

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

רס"ן גיא לנצמן - רמ'ד תא''ס והגנ''ס, אג''ת, צה"ל

תהילה שחר - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

אורי בולוניה - ממונה רעלים ואסבסט, עיריית תל אביב-יפו

משה דהרי - סוקר אסבסט, מילואימניק

בני מעוז - דירקטור ומנהל מעבדת ניטור אוויר

יצחק איצקוביץ' - מנהל, חברת איצקוביץ'

אברהם ישראלי - קבלן פינוי אסבסט

טליע סרחאן - ראש תחום גיהות, מעבדות אקולוגיה

אימן עודתאללה - קבלן עבודות אסבסט

מיכל לביא - מטה משפחות החטופים

נופר בוכשטב - מטה משפחות החטופים

עינת - מטה משפחות החטופים

גיל יוגב - משפחות שכולות, פורום גבורת הנופלים

איציק פיטוסי - משפחות שכולות

מרדכי סיטון - בעלים קבוצת גגות

תומר רוזנר
לירון אדלר

לאה קריכלי

טלי רם


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)(תיקון), התשפ"ד - 2024

בוקר טוב. אנחנו נפתח את הישיבה בנוגע להצעת תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים) (תיקון), התשפ"ד–2024.

נתחיל בדברים של נציגות משפחות החטופים. בבקשה.

שלום. שמי מיכל לביא, אני גיסתו של עמרי מירן, אחות של לישי לביא ודודה של רוני בת השנתיים וחצי ועלמה בת העשרה חודשים. לישי, רוני ועלמה ניצלו מהתופת באותו יום ארור, הן היו שבויות של החמאס ביחד עם עמרי במשך כמה שעות בקיבוץ נחל עוז. עמרי נחטף אל מול עיניהן, רוני רצה אחריו, ולישי באינסטינקט מאוד גדול נתנה את עלמה לגלי, משפחה נוספת שהייתה איתם, ורצה אחריה וקרעה את רוני מזרועותיו של עמרי. היא מאוד רצתה ללכת עם אבא.

אני כאן גם כדי להזכיר לנו שיש עוד ילדות וילדים שמחכים ומחכות להורים שלהם, לאבות שלהם, לסבים שלהם, לדודים שלהם, לדודות שלהם, הורים שמחכים לילדים ולילדות שלהם, אחים ואחיות שמחכים לאחים שלהם – כמו נופר שפה לצידי – ושאנחנו צריכים להמשיך ולעשות הכול כדי להחזיר אותם, לקבל החלטות אמיצות.

אני רוצה להתייחס רק ברגע למה שקרה אמש. הבוקר התעוררתי וזו הייתה שמחה גדולה, מהולה בחרדה גדולה. מצד אחד, שני עולמות ניצלו, לואיס ופרננדו, עולם ומלואו, ממש חזרו לחיק המשפחות, ומצד שני, החרדה פתאום צפה שוב כי יש עוד 134 חטופים וחטופות שאנחנו מחכים להם. וזה נאמר קודם בוועדה קודמת, שהסיפור הזה הוא באמת יוצא דופן, יוצא מן הכלל, אבל הוא באמת יוצא מן הכלל כי הוא אינו יכול להשליך על הכלל, ואת זה אני מבקשת שתזכרו בהחלטות בהמשך.

אני יודעת שלכל אחד מאיתנו יש השפעה, ולו קטנה, אני רוצה להאמין בזה. לנו כחברה, יש לנו, כל אחד, לכל פרט יש השפעה שאנחנו לא יודעים איך היא תתגלגל הלאה, ולכן אני מבקשת מאיתנו, מכולנו, לפעול באיזושהי אחריות בנושא הזה.

אני רוצה לסכם במשהו קטן, בסיפור אישי, שתבינו את העוצמה של חלוף ארבעה חודשים. השבוע, רוני בת השנתיים וחצי שאלה את אחותי, נכון שאבא עמרי הוא עדיין אבא שלי? ואני רוצה שתזכרו את זה. ילדה בת שנתיים וחצי שמחכה לאבא שלה, שעברה תופת ומחכה לאבא שלה שיחזור. היא כבר כנראה לא ממש לגמרי יודעת או לא יודעת, או מה היא יודעת או מה היא מרגישה.

ועוד משהו מתוק וקטן. ממש לפני כמה ימים היא אחזה בידיה של עלמה בת עשרה חודשים, החזיקה את ידיה ואמרה לה: עלמה, אבא בעזה, הוא מתגעגע אלייך והוא אוהב אותך.

אז אנחנו מתגעגעות ומתגעגעים לכל 134 החטופים שנותרו שם. בבקשה, בואו נהיה אמיצים. תודה.

שמי נופר בוכשטב, אני אחות של יגב, אחי הגדול, הוא בן 35. זה נשמע קצת קלישאתי שאנחנו אומרים שאנחנו קצת כמו משפחה אחת גדולה, אבל אני שומעת פה את הדברים והבנות של עמרי שמבקשות שאבא שלהן יחזור הביתה, אי אפשר להישאר אדישים לזה. אני חושבת שזאת הבקשה של כולנו, שעמרי יחזור הביתה, שכל ה-134 חטופים יחזרו הביתה.

התעוררנו היום לבוקר טיפה יותר שמח עם החדשות של פרננדו ולואיס שחזרו אלינו, חזרו הביתה, נאחל להם ברוכים השבים ובאמת השמחה שיש כרגע למשפחות שלהם – שהם חזרו, שהם איתם, שהם יכולים לחבק אותם, רגע לנשום ולהיות יחד איתם בבית – באמת שאין דבר יותר מרגש מזה. ואני אגיד גם שזאת פעולה באמת הרואית מדהימה של הימ"מ והשב"כ והצבא, ונחזק אותם. כמו שמיכל אמרה פה לפניי, זו פעולה מדהימה ומרגשת, אבל גם כל כך מפחידה כי לחשוב שהכול יכל להשתבש, וזה הסתיים בסוף הכי טוב שיכול להיות, אבל הפחד שיגיעו לחלץ את אח שלי ומשהו יקרה, והוא לא – אני אפילו לא יכולה להגיד את זה בקול רם – שמשהו יקרה והוא לא יחזור והוא לא יהיה איתנו, צריך לעשות פעולות כאלה באמת בכובד ראש.

אני גם אוסיף שהדבר שהכי מפחיד אותי זה שיגב שנמצא שם יחשוב שוויתרו עליו, יחשוב שאולי הוא כבר לא כל כך מעניין והוא נמצא שם ושוכחים, ואני רוצה להאמין שהוא יודע כמה אנחנו נלחמים בשבילו, שהוא יודע כמה אנחנו מחכים לו, שרימון אשתו פה בבית, האם הוא יודע שהיא שוחררה בשלום, אני לא יודעת. אני רוצה לקוות שהוא יודע, שהוא מאמין שאנחנו מחכים לו, נלחמים בשבילו, עושים הכול בשבילו ושהוא יחזור ויראה כמה כל עם ישראל נלחם ועושה ובאמת מאוחד למען המטרה החשובה הזאת של להחזיר אותו הביתה, את כל החטופים הביתה. הלוואי שלפחות הוא ירגיש את זה, את האחדות של העם.

אני אבקש באמת מכולם לעשות יותר, לעשות כל מה שהם יכולים בשביל לא להשאיר אותם שם, לעשות כל מה שאפשר בשביל לצעוק את הסיפורים, בשביל להמשיך לדבר, להמשיך לספר. וזו המחויבות שלנו, זו המחויבות שלנו כעם לא להשאיר אותם שם, מחויבות לפעול למתווה ולהוציא אותם כמה שיותר מהר, לעשות יותר, פשוט לעשות. תודה רבה.

אני עינת, אני מקיבוץ נירים. כל כך הרבה חברים ומכרים, אינספור לכמות האנשים שאני דואגת להם. בעלי סמג"ד במילואים, אח שלי לוחם ביחידה מיוחדת של התותחנים, אימא שלי משפחה שכולה של חיל האוויר, אח שלה היה טייס.

חשוב לי להגיד, אני ובעלי חזרנו מירח הדבש שלנו כי הוא נקרא אל הדגל וזו לא הייתה בכלל שאלה. לקח לנו 24 שעות לחזור מדרום אפריקה.

מצטיירת פה איזושהי תמונה שזה או מטה המשפחות או הצבא או אימהות הלוחמים. אנחנו במטה המשפחות, אנחנו גם אימהות הלוחמים ונשות הלוחמים, אנחנו גם האנשים שמפונים מהבתים שלהם, אנחנו הכול ביחד, אנחנו בטח ובטח לא נגד הצבא כי אנחנו חלק מהצבא לאורך כל הדורות שלנו, לאורך כל הדורות של המשפחות שבנו את המשפחה הזאת והתיישבו בחבל הארץ הזה, לא סתם.

אנחנו בטח לא קוראים להשאיר את חמאס חזק וכל הדברים שאיכשהו מתחילים להצטייר פה בשבועות האחרונים. הדבר היחידי שאנחנו אומרים, שהדבר הדחוף ביותר זה שחרור החטופים כי הוא הדבר הכי דחוף כדי לשחרר אותם בחיים, ולאחר מכן בעלי, אח שלי, כל החברים שלי, ייקראו שוב אל הדגל ויעשו כל מה שצריך.

בעלי ארבעה חודשים בעזה, הוא עצמאי עם עסק, אני בטוחה שבדיונים אחרים ברור מה קורה לעצמאים במלחמה הזאת, והוא עדיין אומר שמה שצריך הוא יעשה, קודם כול להחזיר את החטופים ולאחר מכן לדאוג שכולנו נוכל לחזור אל הבתים שלנו כי אנחנו אלה שנחזור לבתים האלה.

אז אנחנו בטח לא רוצים להשאיר את חמאס חזק ואנחנו בטח לא רוצים לא לסיים את המלחמה הזאת בצורה שתאפשר לנו לחזור לבתים האלה.

חשוב לי להגיד שאנחנו בטח לא נגד הצבא, לא נגד שום פורום אחר. אנחנו הצבא, כל הדורות שלנו, ואנחנו רק מדגישים את המסר שהחטופים זה הדבר הדחוף ביותר ולאחר מכן אנחנו סומכים על צה"ל וסומכים על כל כוחות הביטחון שיעשו את העבודה שלהם. תודה.

תודה רבה. נציג משפחות שכולות, בבקשה.

שלום רב. השם שלי גיל יוגב, אני אבא של בועז מנשה יוגב, השם ייקום דמו. הבן שלי היה במוצב נחל עוז, הוא היה ביחידת "קומץ", זו קבוצה של אחראים על הנושא של הגדרות. הוא היה במוצב נחל עוז ביום ה-7 באוקטובר, כ"ב בתשרי, בשמחת תורה, ושם תקפו את המוצב הזה כ-200 מחבלים, והם נלחמו בגבורה בכמה מקומות בכל המוצב עצמו.

בועז עצמו יצא למיגונית, מיגונית של הבנים מה שנקרא, ושם הם נלחמו. היו שם עוד חיילי גולני, עשרה ניצלו מהמיגונית הזאת, בועז הוא הראשון שנהרג, קיבל כדור בראש, הוא לא הספיק אפילו ללבוש מדים וקסדה, הוא פשוט נהרג.

מה שאנחנו באנו להגיד זה בשם פורום הגבורה, גבורת הנופלים. הגבורה של הבן שלנו, הבנים שלנו, לא הייתה לשווא, אנחנו לא רוצים שתהיה לשווא. הקבינט החליט על מטרות של המלחמה, והמטרות הן קודם כול מיטוט החמאס, השבת הביטחון המלא לאזרחי העוטף, וכמובן השבת החטופים. השבת החטופים, וראינו את זה אתמול בדוגמה מדהימה, יכולה להתבצע על ידי מבצע צבאי אדיר כמו שהיה אתמול בלילה, והיום בבוקר התבשרנו בשורות ממש מצוינות, ואנחנו מקווים ומחכים שכל החטופים, כולם, ישוחררו בצורה הזאת.

המטרה שלנו, של הפורום, באמת שהקבינט ימשיך במלחמה עד הסוף, הכניסה לרפיח חובה, עם כל מה שצריך, וכמובן השבת הביטחון. צריך למוטט את החמאס, צריך להחזיר את הביטחון לתושבי העוטף ולכל שאר מדינת ישראל, וניקוי כל השטח ממחבלים.

זה מה שאנחנו באנו להגיד וזה בשם הנופלים שלנו, בשם הבנים שלנו, שנפלו בהגנה על המדינה הזאת ועשו את הכול כדי להילחם למען המדינה הזאת. את זה הבנים שלנו עשו וזו הצוואה שלהם שאנחנו אומרים לכם – תחזקו את המדינה, תחזקו את הצבא, תחזקו את הקבינט, שלא יישברו מול כל הלחצים שיש. אנחנו יודעים שיש לחצים מבחוץ ולחצים מבפנים וכל מיני דברים. חייבים לעשות את הדברים האלה עד הסוף, כמו שהוחלט בקבינט עצמו. עד כאן. תודה רבה.

איציק פיטוסי, בבקשה.

תודה רבה. שמי איציק פיטוסי, אני מיישוב טלמון, הבן שלי ישי פיטוסי, סמל ראשון, חייל גולני, גדוד 13, ב-7 באוקטובר היה במוצב שנקרא "החץ השחור" כחלק מהמשימה של כל חטיבת גולני. המוצב הזה היה מה שנקרא קדמי לגדר, שעה 6:30 בבוקר, עם תחילת הירי, צוות סק"מ שנמצא בתוך המוצב, נמ"ר וטנק, יוצאים לכיוון הגדר, מתחילים להילחם לכיוון הגדר. איום נ"ט שהיה על הגדר פוגע בהם, כבש הנמ"ר ננעל עליהם, מכונת ירי שהייתה על הנמ"ר גם נפגעת.

לאחר כמה דקות נהג הנמ"ר הצליח להתניע את הנמ"ר בהנעת חירום והם ממשיכים לאורך כל הגדר להילחם ולשמוע את הקריאות של החמ"ל והתצפיתניות על מאות מחבלים שחודרים מתוך קווי רוחב על הגדר בחדירה מסיבית. בהמשך, מקבלים קריאה נואשת שיש המון מחבלים שחדרו כבר לתוך נחל עוז ומתחילים להשתלט על חברים שלהם – חדר האוכל, חמ"ל – והם ממשיכים לכיוון החברים שלהם.

הם נכנסים לתוך המוצב. שילה, המ"פ שהיה איתם על הנמ"ר, הוציא חצי גוף כי הנמ"ר כבר לא פעיל מבחוץ, לוקח נגב שהיה בתוך הנמ"ר, מתחיל ליירט, מתחיל להרוג את ההמון שנמצא מסביב, אבל טיל נוסף פוגע בו. הוא נכנס לתוך הצריח במאית שנייה האחרונה כשהיד שלו קטועה, נמ"ר שותת בדם, חוסם עורקים, מטכסים עצה, ומחליטים שלא כל כך אפקטיבי מתוך קופסת המתכת שכבר בקושי עובדת, ללא מיזוג, ללא שום דבר בפנים ותוחלת החיים כבר מושבתת בתוך הנמ"ר, והם מחליטים לחלץ את עצמם מתוך המוצב כשהם יודעים מה קורה בתוך המוצב.

יצאו מהמוצב כ-500 מטר ליער צמוד, אומרים שמע ישראל, חלקם עוד איכשהו שלח הודעה להורים, כנראה ידעו שזו הפעם האחרונה שהם ידברו איתם – אנחנו משפחה דתית אז לא זכינו לקבל גם את הטלפון הזה – קראו קריאת שמע ויצאו מהצריח.

שילה עם יד אחת, מראה להם איך אפשר גם לתפעל, והמטרה היא להציל את החברים בתוך נחל עוז. הם יוצאים את ה-600 מטר, חצי קילומטר בתוך הבסיס בשני טורים, כשהנמ"ר נוסע בנסיעה איטית לפניהם, והמטרה היא למשוך את האש אליו, והמטרה שלהם להילחם פנים מול פנים.

חוליה ראשונה שהם נתקלים בה בתוך ה-600 מטר, חוליה שהייתה כולה מיועדת לקיבוץ סעד, כ-40 נוח'בות שהיו שם, קרב ראשון, בדרך לתוך המוצב. הוא צולח וממשיכים הלאה.

לאחר כ-200 מטר נתקלים בכוח נוסף וזה הכוח שהיה בדרכו לקיבוץ נחל עוז – לא למוצב. גם שם הם צולחים אותו בלחימה, כשבקושי נשארה להם תחמושת, אבל הם רואים בעיניים רק את החברים שלהם ורוח הלחימה שהייתה להם.

הם ממשיכים שבעה חברים לכיוון המוצב עד שמגיעים לפתח הנחל. הסתתרו תחת בטונדות, חצאי גוף, בנשק האחרון שהיה להם, כדורים אחרונים נלחמו, עד שבסוף לא נשאר להם שום דבר, זה היה הכדור האחרון, וצלף חיסל אותם אחד אחד.

רוח הלחימה הזאת שהייתה להם בעיניים, אני לא יודע אם מישהו ראה – אני לא ראיתי את זה אבל כבר שלחו לי כל מיני הודעות היום – קיבלנו שיחת טלפון מהמג"ד, מתומר. זה לא דור של טיק טוק. לקבל החלטות של אומץ, לא להישאר בנמ"ר ולהציל את החברים שלהם עם המעט שהיה להם, ללא קבלת עזרה משום כוח. הם רואים בעיניים רק שהם נלחמים.

אני אספר לכם קצת על ישי. ישי הוא הדור הרביעי בגוש קטיף. אנחנו גורשנו מהבית שלנו לפני 19 שנים. ישי היה בן שלוש, ישי מצא את מותו קרוב מאוד, באדמת נחל עוז. משפחה שורשית, משפחה שהקימה יישובים, סבא שלחם בפלמ"ח, ואלה הערכים שחונכנו עליהם.

אני אישית הייתי צריך להיות הגיס של הדר גולדין. אחות אשתי עדנה, היא הייתה ארוסתו שלושה שבועות לפני שהוא נחטף. אנחנו היינו אמורים לחגוג את החתונה, ועד היום גם הדר לא חזר.

אני כאן כדי לזעוק את הקול של הבנים שלנו, של הבן שלי, של רוח הלחימה שהייתה שם – רוח קרב, רוח שאנחנו מבינים שאת החמאס הזה אנחנו צריכים פעם אחת ולתמיד למוטט, אבל למוטט עד הסוף ושלא יהיה עוד פעם ה-7 באוקטובר.

אנחנו ראינו איך גם היום מביאים את החטופים, איך אפשר להביא את החטופים ואנחנו איתם. אנחנו לא ויתרנו עליהם לרגע. אנחנו לא יכולים אפילו להביט בעיניים של ההורים, אבל אנחנו גם שכלנו את הבנים שלנו שיצאו כדי להביא פעם אחת ולתמיד את הביטחון לעוטף ישראל. אני כבר לא קורא לזה עוטף עזה כי עזה כבר לא צריכה להישאר. עוטף ישראל. תודה רבה.

תודה. תודה לכולם. נעבור במעבר חד, אבל אין ברירה, לענייני אסבסט.

אנחנו מודים לכם שאתם נותנים לנו במה.

זה התפקיד שלנו, בשביל זה אנחנו פה. באמת, חוץ מלחבק את כולם, והלב יוצא לכולם, אין שום דבר חכם ונכון להגיד. סליחה, אבל באמת, להרכין ראש וזהו – גם בפניכם, גם בפניכם. תודה לכם.

תודה, והמטרה היא לחזק גם את מי שנמצא פה. תודה.

אדוני היועץ המשפטי, אתה רוצה להסביר לנו לשם מה נתכנסנו פה?

בוקר טוב, אדוני, אנחנו מדברים על תקנות מכוח חוק למניעת מפגעי אסבסט, חוק שנועד לטפל בשני עניינים: לאסור מכאן ואילך, ממועד תחילתו, שזה ב-2011, שימוש באסבסט חדש; ולטפל באסבסט קיים במדינה, שקיים בעיקר בשתי צורות – אסבסט צמנט, שאלה לוחות אסבסט; ואסבסט פריך, שזה אסבסט שמתפורר.

מכיוון שאסבסט הוא מוצר מאוד מסוכן, שגם חשיפה מאוד מאוד קטנה אליו – אם הוא פריך, כלומר אם הוא מתעופף באוויר – חשיפה מאוד מאוד קטנה אליו עלולה לגרום למחלות קשות, המחוקק מצא להסדיר את העניין הזה כך שביצוע עבודות של פינוי אסבסט קיים – כלומר, לוחות אסבסט כשהם שלמים הם פחות מסוכנים – ולכן, כדי לפרק אותם ולפנות אותם בצורה מקצועית שלא תגרום לסיכון, נקבעה חובת רישוי כפולה. מי שעוסק בתחום הזה חייב לקבל רישיון כעוסק בתחום – כקבלן אסבסט, בודק וכו' – ובעיקרון, כל עבודה שמטרתה פינוי או פירוק אסבסט צריכה לקבל היתר מיוחד לביצוע אותה עבודה.

יחד עם זאת, החוק מאפשר לתת פטור מאותו רישיון ספציפי לעבודה, במקרים המתאימים. נקבעו בשעתו תקנות שקבעו פטור לעבודה מצומצמת שהיא עבודה שאדם יכול לבצע בעצמו, בהיקפים מאוד מאוד קטנים ובתנאים מאוד מאוד מסוימים.

התקנות שמציעה השרה להגנת הסביבה בפניכם נועדו לאפשר לתת לקבלנים מורשים לבצע עבודות של פינוי או פירוק אסבסט ללא צורך ברישיון מיוחד ספציפי לאותה עבודה, בתנאים מסוימים, עבודות שמוגדרות מבחינה מקצועית כעבודות בסיכון יותר נמוך. המשטר שמוצע כאן לגבי אותן עבודות הוא משטר של אמון שבו הקבלן מודיע שהוא הולך לבצע עבודה מסוימת, ובהיעדר התנגדות ספציפית, הוא יכול לבצע, הוא לא צריך לחכות לקבל רישיון.

בהצעת התקנות מגדירים את התנאים לביצוע אותן עבודות. יש עוד הוראה שנוגעת לצבא הגנה לישראל אבל היא הוראה שאנחנו נדבר עליה בנפרד. עיקר התקנות זה נושא הפחתת רגולציה לצורך עבודות שעומדות בתנאים שיוגדרו פה בתקנות, שלא יצטרכו לקבל היתר ספציפי לביצוע אותן עבודות.

אוקיי.

מה היתרון באסבסט – למרות כל המגרעות – שממשיכים להשתמש בו? למה בכל זאת ולמרות כל הבעיות והמחלות שהוא עלול להביא, עדיין משתמשים בו ולא משתמשים בחומרים אחרים? למה? מה היתרון?

אין לו יתרון. היה לו פעם יתרון.

אז למה לא למנוע, וזהו?

מונעים. אסור. משנת 2011 אסור להתקין אסבסט חדש. אסור.

יש אסבסט שלא פינו.

החוק נועד לפרק ולפנות את האסבסט הקיים, ואסור להתקין אסבסט חדש.

יופי. הובן.

המשרד רוצה להציג.

רעות רבי, מנהלת אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה. אני אגיד בכמה משפטים על המטרה של התקנות האלה ועל החשיבות מבחינתנו.

כמו שתיאר היועץ המשפטי, אנחנו למעשה נותנים היתר עבודה לכל עבודה שקבלן שקיבל מאיתנו רישיון לבצע, מבקש לבצע. אנחנו נותנים כ-3,000 היתרים בשנה, מתוכם לאורך השנים הבנו שכשני שלישים מהעבודות הן עבודות שהסיכון מהן הוא מצומצם – או כי אתר העבודה הוא מרוחק מאוכלוסייה, העבודה היא פשוטה, אנחנו מדברים על אסבסט שהוא במצב תקין, או כי היקף האסבסט שמפונה הוא קטן. זו יכולה להיות לפעמים אדנית שצריך לארוז אותה ולפנות, ומצאנו את עצמנו למעשה יושבים וכותבים היתרים פרטניים לכל עבודה כזאת, כשרוב התוכן הוא חזרתי.

בתקנות שאנחנו עכשיו מתקנים, אדם פרטי יכול היה לעשות עבודה כזאת בעצמו, אבל קבלן שהוא בעל רישיון לא יכול לעשות אותה – ומה שכתוב בתקנות זה שכל עבודה של קבלן מחייבת היתר פרטני.

כשאנחנו עושים את השינוי הזה, שאנחנו בעצם פותחים להם כמו מין מסלול ירוק שבו הם מודיעים לנו, מוסרים מידע על העבודה שהם הולכים לבצע, מוסרים תמונות, אבל לא צריכים להמתין להיתר שלנו, שלפעמים זה עד כדי שבועיים המתנה, תלוי בעומסים אצלנו, אנחנו למעשה מטייבים רגולציה, משפרים את ההגנה על הציבור מכיוון שיש יותר סיכוי שהעבודות האלה יבוצעו אכן על ידי איש בעל מקצוע שיעבוד לפי הכללים שלנו. עדיין, כל המנופים שלנו מול הקבלן המורשה וכל האמצעים שלנו לאכוף מולו במידה ואנחנו מגיעים לאותה עבודה כי הוא מודיע לנו מתי הוא הולך לעשות אותה, אנחנו נוכל עדיין להפעיל את כל כלי האכיפה והפיקוח שלנו מולו, ולכן זה מייצר תמריץ מבחינתו להשתמש במסלול הירוק ולעבוד באותו אמון שהוא בונה מולנו ולא להפר אותו.

אנחנו עשינו עבודה של טיוב רגולציה לחקיקה בשנת 2020 וזיהינו בהחלט את העניין הזה של הרחבת הפטור גם לעוסקים. אמדנו אז את התועלת מהמהלך הזה בכ-125 מיליון שקלים בשנה. שוב, זה עניין של ההמתנה. אני אציין שהרבה פעמים, לצערנו, ההמתנה להיתר גורמת לאנשים כבר להיות בלי סבלנות ולעשות את זה בעצמם ואנחנו אחר כך מוצאים את הפסולת המסרטנת הזאת בצדי דרכים, בשולי ערים, בשולי מושבים, ובהחלט המהלך הזה, הוא מפנה את העובדים שלנו מלכתוב היתרים חזרתיים, שכאמור, התוכן נמצא בתוך התקנות, ולהפנות את המשאבים שלנו ביותר פיקוח, יותר אכיפה והגנה על הציבור.

בסדר גמור. נקריא. יש עוד מישהו שרוצה להתייחס?

נטע דרורי, ממונה ייעוץ וחקיקה בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה. אני אשלים פרט אחד שאולי לא התחדד. בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו עוברים למשטר של סוג היתר כללי שנקבע בתקנות. אותן דרישות מקצועיות שנדרשות היום בהיתרים פרטניים יידרשו מהקבלנים בעת ביצוע של כל עבודה כזאת, גם כאשר הם לא מקבלים את ההיתר הפרטני, אותם תנאים מפורטים, הם יצטרכו לבצע את העבודה באותו סטנדרט בדיוק ועל זה אנחנו גם נוכל לאכוף וגם אפילו להפנות משאבים להיבטים היותר פיקוחיים מאשר הצדדים הבירוקרטיים.

את בעד, כך אני מבין.

היא כתבה.

שלום. שמי משה דהרי, סוקר אסבסט, במילואים מספר חודשים. רציתי לשאול שאלה, בגלל זה באתי לוועדה. מי מאיכות הסביבה סוקר את נושא האסבסט בבסיסים צבאיים? סכנת נפשות. האם יש מישהו שמטפל בזה?

יש לנו דיון על הצבא בהמשך.

היועץ המשפטי אומר שיש דיון לגבי האירוע של הצבא בהמשך, נגיע לזה. בבקשה, נקריא.

"טיוטת תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)(תיקון), התשפ"ד-2024


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(ב)(2), 23(א)(5) עד (7), 34(ד), 36(ב) ו- 78 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:





תיקון תקנה 1
1.
בתקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים), התשע"א-2011 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 -




1. לפני ההגדרה "עבודה מצומצמת" יבוא:




""יום עסקים" - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;




"מבנה המיועד להריסה" – מבנה שלפי אישור מזמין העבודה לפי תקנה 4ב(3), הוא אינו מיועד לשימוש לאחר עבודת הפירוק וההסרה של מוצרי האסבסט צמנט ממנו, אלא להריסה;




"מחיצת ביניים" - מחיצה קשיחה שלמה ותקינה שעשויה מחומר בנייה אטום;"



"עבודה בסיכון נמוך".

זאת ההגדרה של העבודות שיהיו פטורות, שלא יצטרכו היתר פרטני. זו ההגדרה של אותן עבודות.

"עבודה בסיכון נמוך" – עבודת פירוק והסרה של מוצרי אסבסט צמנט וכן פינוים והובלתם לשם הטמנה, שמתקיימים לגביה התנאים שבפסקאות (1), (3) ו- (4) להגדרה "עבודה מצומצמת", בשינויים המחויבים, ושהיא אחד מאלה:




"
1. עבודת פירוק והסרה של לוחות ששטחם הכולל אינו עולה על 500 מטרים מרובעים או של צינור שאורכו הכולל אינו עולה על 100 מטרים, שמתבצעת במבנה המיועד להריסה או בסככה פתוחה;





1. פינוי מערום של פסולת אסבסט צמנט בהיקף שאינו עולה על 500 מטרים מרובעים של לוחות או על 5 טון של מוצר אסבסט צמנט אחר, וכן הובלה של מערום כאמור לשם הטמנה; לעניין זה "מערום" – ריכוז של לוחות אסבסט צמנט או מוצר אסבסט צמנט אחר, שהם במצב שלם ותקין, המונחים זה על גבי זה או בסמיכות זה לזה;





1. עבודת פירוק והסרה של לוחות במבנה, ובלבד שהשטח הכולל של הלוחות אינו עולה על 100 מטרים מרובעים, שבין הלוחות ופנים המבנה קיימת מחיצת ביניים, ושפתחי המבנה ניתנים לסגירה;"."



זה תיקון לסעיף ההגדרות.

אני רק אומר לשם השוואה, שהעבודה שהיום פטורה מהיתר היא עבודה בהיקף לצורך העניין עד 50 מ"ר לוחות. פה מציעים היקף פי 10, זאת אומרת עד 500 מ"ר שאפשר לעשות ללא צורך בהיתר.

שאר התנאים קיימים, זאת אומרת שהעבודה היא לא במקום ציבורי, שהלוחות הם שלמים, לא מפורקים, ושאפשר להסיר אותם בשלמותם בלי ליצור את הסיכון שיש באסבסט שהוא שבור.

אם הם מפורקים, כן צריך. נכון?

אם הם מתפוררים.

אם הם מתפוררים או שבורים אז כן צריך.

כי אז זה מסוכן.

אוקיי.

"תיקון תקנה 3
1.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות -




1. בפסקה (1), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה", ובמקום הסיפה החל במילים "הבעלים ישמור העתק" יבוא "בעבודה המתבצעת בנכס הגובל במקום ציבורי כאמור בפסקה (1), (2) או (6) להגדרה "מקום ציבורי" שבחוק, תבוצע עבודת האסבסט בשעות ובמועדים שבהם לא שוהים אנשים במקום הציבורי ולאחר מסירת הודעה כאמור למחזיק בו"";




1. בפסקה (2), אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";




1. בפסקה (3), במקום "או מבצע" יבוא "מבצע או גורם המפקח על העבודה לפי דין";




1. במקום פסקה (4) יבוא:




"(4) בעבודה המבוצעת במבנה, מזגנים ומערכות אוורור המופעלים בשאיבת אויר חיצוני יהיו כבויים כל משך ביצוע העבודה, ובנוסף -





1. אם יש מחיצת ביניים בין האסבסט צמנט לבין חלל המבנה – פתחי המבנה יהיו סגורים מתחילת העבודה ועד סיומה;





1. אם אין מחיצת ביניים בין האסבסט צמנט לבין חלל המבנה – חפצים המצויים במבנה יפונו לפני תחילת העבודה, ואם לא ניתן לפנותם, חפצים כאמור יכוסו ביריעות ניילון להגנה מפני אבק העלול להיווצר במהלך העבודה; היריעות יוסרו לאחר סיום העבודה וניקוי אתר העבודה ויפונו כפסולת אסבסט."




1. בפסקה (5), במקום "הלוחות או הצינור, לפי העניין, יורטבו במים" יבוא "רכיבי האסבסט צמנט יורטבו במים או בחומר מלכד על בסיס מים";





1. בפסקה (8), במקום "הלוחות או הצינור, לפי העניין" יבוא "רכיבי אסבסט צמנט";




1. בפסקה (9), במקום "הלוחות או הצינור, לפי העניין" יבוא "רכיבי אסבסט צמנט";




1. בפסקה (10), במקום "מאזור העבודה" יבוא "מאתר העבודה";




1. בפסקה (12), במקום "המתאים לאותה פסולת אסבסט" יבוא "צמנט המחזיק ברישיון מפעיל אתר פסולת אסבסט לפי סעיף 22 לחוק";




1. אחרי פסקה (12) יבוא:




"(13) הבעלים ומבצע העבודה ישמרו העתק של ההודעה כאמור בפסקה (1) ותיעוד על דרכי מסירתה, וכן ישמרו העתק של אישור בדבר קליטת פסולת אסבסט שהנפיק להם אתר פסולת אסבסט שאליו פינו פסולת אסבסט לפי פסקה (12), והכל לתקופה של שלוש שנים לפחות מביצוע העבודה המצומצמת.""

הסעיף הזה נוגע לכל עבודות האסבסט הפטורות, גם אם אתה מבצע אותן בעצמך, במצב הקיים, זאת אומרת עבודות שאדם יכול לבצע בעצמו, וגם לעבודות שתיכף נדבר עליהן, שאלה עבודות שהקבלנים יכולים לבצע.

רוב התיקונים כאן הם תיקונים טכניים. יש כאן תיקון אחד לגבי תנאי של פתחים ומזגנים שמופיע בפסקה (4), ותנאי נוסף שנוגע לאפשרות להשתמש בחומר מלכד ולאו דווקא במים, תנאים טכניים שצריכים להתבצע. פה אני מבין שהמשרד מבהיר תנאים שקיימים כבר כיום.

אכן.

כמובן אם יש הערות, שאנשים יציגו אותן עכשיו.

עשיתם את זה כל כך ברור.

"תיקון תקנה 4
1.
בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בפסקה (1), אחרי "במים" יבוא "או בחומר מלכד על בסיס מים"."

כאן מדובר על פינוי הפסולת, גם פה מאפשרים שימוש בחומר לאו דווקא מים.

יש פה הוספה של תקנות, 4א עד 4ג, שגם מדברות על פטור לעבודה מצומצמת לקבלן כי העבודה המצומצמת שיש היום זה רק לאדם שעושה את זה באופן פרטי, וגם לגבי הפטור מסיכון נמוך.

"הוספת תקנות 4א עד 4ג
1.
אחרי תקנה 4 לתקנות העיקריות יבוא:



"פטור מהיתר לקבלן אסבסט לעבודה מצומצמת ולפינוי מוצר אסבסט
4א.
קבלן אסבסט (בתקנה זו – הקבלן) רשאי לבצע עבודה מצומצמת או פינוי מוצר אסבסט (בתקנה זו - העבודה) בלא היתר לעבודת אסבסט, ובלבד שיתקיימו כל אלה:








1. הקבלן יבצע את העבודה באופן שימנע סיכון לציבור ולסביבה, תוך שימוש בציוד ובמכשור מתאימים לעבודה, ויפעל לפי הוראות סעיף 39 לחוק, בכפוף לשינויים ולתנאים הקבועים בתקנה זו;








1. העובד האחראי של הקבלן יודיע לממונה בכתב, באמצעות טופס מקוון המצוי באתר המשרד להגנת הסביבה (להלן-טופס מקוון), על כוונתו לבצע את העבודה, שלושה ימי עסקים לפחות לפני ביצועה, ויציין בהודעה את כל אלה: מיקום מדויק של אתר העבודה, אופי השימוש בנכס או במבנה שבו תתבצע העבודה, תכנית העבודה, שיטת העבודה ומועד מתוכנן לביצוע העבודה, שם מלא של מזמין העבודה ושל בעל הנכס או המבנה או המחזיק בו ופרטי ההתקשרות עימם;








1. להודעה כאמור בפסקה (2) יצורפו כל אלה: שתי תמונות לפחות של אתר העבודה, הצהרה חתומה בידי העובד האחראי של הקבלן המאשרת את התקיימותם של התנאים לפטור מהיתר לפי תקנה זו, התחייבות הקבלן בכתב לעמוד בתנאים לביצוע העבודה וכן אישור מאת מזמין העבודה לעניין פרטי הנכס שהעבודה הוזמנה לו כפי שהם מופיעים בהודעה;








1. הקבלן יבצע את העבודה בתוך חצי שנה ממועד ההודעה, בכפוף להוראות תקנה 4ג, ובלבד שאם העבודה תבוצע במועד שונה מהמועד המתוכנן שצוין בהודעה לפי פסקה (2), ימסור הקבלן הודעה בכתב, באמצעות טופס מקוון, על המועד החדש 48 שעות לפני ביצוע העבודה לפחות;








1. לפני ביצוע העבודה, ידריך הקבלן, באמצעות העובד האחראי שלו, את עובדי הקבלן לגבי ביצוע העבודה באופן שימנע סיכון לציבור ולסביבה, ובמהלך העבודה יפקח הקבלן, בעצמו ובאמצעות העובד האחראי שלו, על ביצוע העבודה בידי עובדי הקבלן;








1. העבודה תבוצע לפי הפרטים שנמסרו בהודעה כאמור בפסקה (2), ובכלל זה לפי תכנית העבודה, ואולם אם יידרש שינוי בתכנית העבודה או בפרטים כאמור, ידווח על כך הקבלן לממונה, בכתב ולאלתר, באמצעות טופס מקוון; הדיווח ייעשה מראש, אך אם לא התאפשר הדבר, ייעשה הדיווח אחרי מעשה, סמוך ככל האפשר לקרות השינוי;








1. הקבלן יבצע את העבודה בהתאם לדרישות לעניין עבודה מצומצמת לפי תקנה 3(1), (2), (4) עד (6), (8) ו- (12) או בהתאם לדרישות לעניין פינוי מוצר אסבסט לפי תקנה 4(1), (2) ו- (4), לפי העניין, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בתקנה 3(4)(ב) יראו כאילו במקום "יכוסו בניילון" נאמר "יכוסו בשתי יריעות פוליאתילן";








1. במהלך העבודה, תימנע כניסת אנשים שאינם עובדי הקבלן או גורמים המפקחים על העבודה לפי דין, לאתר העבודה;








1. בסיום העבודה תיאסף כל פסולת האסבסט מאתר העבודה, לצורך פינויה; בתקנה זו – "פסולת אסבסט" - לרבות שאריות אסבסט צמנט המצויות באתר העבודה, ציוד מיגון ששימש בביצוע העבודה, יריעות פוליאתילן ששימשו להגנה על חפצים וציוד, וכן ציוד, חפצים וחומרי בנייה שזוהמו באסבסט ושלא ניתן לנקותם מאסבסט;








1. פסולת האסבסט תיארז, במהלך העבודה וטרם הפינוי, באריזה תעשייתית ייעודית בתחומי אתר העבודה; בפסקה זו, "אריזה תעשייתית ייעודית" - אריזה שמתקיימים בה כל אלה:









1. היא בעלת יכולת נשיאה והרמה מתאימה ויש לה דפנות כפולות וידיות נשיאה;









1. מוטבע עליה סימן אזהרה לעניין אסבסט;









1. היא עומדת בתנאים של אריזה מקבוצת 2 או 3 לפי תקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001;








1. בסיום העבודה יבצע הקבלן בדיקה חזותית כדי לוודא שלא נותר אסבסט באתר העבודה ובסביבתו, ובמידת הצורך ידאג לניקוי של אתר העבודה, לרבות חלקי מבנה וחפצים המצויים באתר העבודה, מאסבסט; פסולת האסבסט תפונה מאתר העבודה מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ- 48 שעות מסיום העבודה;








1. בתום העבודה ימסור הקבלן למזמין העבודה אישור על התקיימות התנאים לסיום העבודה כאמור בפסקה (11) לצורך אכלוס מחדש של הנכס או המבנה, לפי העניין;








1. הקבלן ישמור את כל המסמכים המתעדים את ביצוע העבודה לפי הוראות תקנות אלה, ובכלל זה אישור על פינוי פסולת האסבסט לאתר פסולת אסבסט, לתקופה של שלוש שנים לפחות ממועד ביצוע העבודה.



פטור מהיתר לקבלן אסבסט לעבודה בסיכון נמוך
4ב.
קבלן אסבסט (בתקנה זו - הקבלן) רשאי לבצע עבודה בסיכון נמוך (בתקנה זו - העבודה) בלא היתר לעבודת אסבסט, ובלבד שמתקיימים כל אלה:








1. הקבלן יבצע את העבודה באופן שימנע סיכון לציבור ולסביבה, תוך שימוש בציוד ובמכשור מתאימים לעבודה, ופועל לפי הוראות סעיף 39 לחוק, ובכפוף לשינויים ולתנאים הקבועים בתקנה זו.








1. העובד האחראי של הקבלן הודיע לממונה בכתב, באמצעות טופס מקוון, על כוונתו לבצע את העבודה, חמישה ימי עסקים לפחות לפני ביצועה, וציין בהודעה את כל אלה: מיקום מדויק של אתר העבודה, אופי השימוש בנכס או במבנה שבו תתבצע העבודה, תכנית העבודה, שיטת העבודה ומועד מתוכנן לביצוע העבודה, שם מלא של מזמין העבודה ושל בעל הנכס או המבנה או המחזיק בו ופרטי ההתקשרות עימם;








1. בהודעה כאמור בפסקה (2) יצוין דבר קיומה של מחיצת ביניים, אם היא קיימת, וכן יצורפו להודעה כל אלה: שתי תמונות לפחות של אתר העבודה, שרטוט של אתר העבודה וסביבתו במרחק של 50 מטרים מאתר העבודה, הצהרה חתומה בידי העובד האחראי של הקבלן המאשרת את התקיימותם של התנאים לפטור מהיתר לפי תקנה זו, התחייבות הקבלן בכתב לעמוד בתנאים לביצוע העבודה וכן אישור מאת מזמין העבודה לעניין פרטי הנכס שהעבודה הוזמנה לו כפי שהם מופיעים בהודעה;








1. הקבלן יתלה הודעה בנוסח הקבוע בתוספת השנייה, במקומות בולטים על גבי הנכס שבו מבוצעת העבודה ועל גבי הנכסים המצויים במרחק של עד 50 מטרים מאתר העבודה, יומיים לפחות לפני תחילת העבודה;








1. בעבודה המתבצעת במרחק שאינו עולה על 50 מטרים ממקום ציבורי, יבצע הקבלן את העבודה בשעות ובמועדים שבהם לא שוהים אנשים במקום הציבורי, ולאחר מסירת הודעה למחזיק בו;








1. הקבלן יבצע את העבודה בהתאם לדרישות לפי תקנה 3(4),(5), (6), (8) ו- (12) ולפי תקנה 4א(4), (5), (6) ו- (8) עד (13).



סייג לפטור מקבלת היתר עבודת אסבסט
4ג.
1. על אף הוראות תקנות 4א ו-4ב, לא יבצע קבלן אסבסט עבודה מצומצמת, פינוי מוצר אסבסט או עבודה בסיכון נמוך, בלא היתר עבודת אסבסט, אם הודיע הממונה לקבלן האסבסט, בתוך התקופה שממועד ההודעה כאמור בתקנה 4א(2) או 4ב(2), לפי העניין (להלן - ההודעה מטעם הקבלן), עד למועד ביצוע העבודה כפי שנמסר בהודעה מטעם הקבלן או עד למועד ביצוע העבודה בפועל, לפי המאוחר, כי העבודה או הפינוי טעונים היתר עבודת אסבסט, לאחר שנוכח כי הפרטים שנמסרו בהודעת קבלן האסבסט אינם מלאים, או שנוכח כי קיים סיכון בעבודה או בפינוי, או כי יש צורך לקיים בירור נוסף לגבי העבודה או הפינוי, בין השאר, לצורך הערכת רמת הסיכון שלהם.







1. בלי לגרוע מהסמכות לפי תקנת משנה (א), רשאי המנהל להורות, אם נוכח כי קבלן אסבסט מסר לו או לממונה מידע כוזב, מטעה, שגוי או חלקי, ובכלל זה במסגרת הודעה לפי תקנות 4א או 4ב או בדיווח לפי סעיף 39(ב)(3) לחוק, או כי הקבלן לא מילא את חובותיו לפי תקנות אלה, כולן או חלקן, כי קבלן האסבסט לא יהיה רשאי לבצע עבודה לפי הוראות התקנות האמורות לתקופה של עד שנה, כפי שיורה.""

אנחנו נדלג על התקנה של הצבא ונשלים את הסיפור של כל העבודות האלה בסיכון נמוך. אני מציע שנשלים את הדיון כי נושא הצבא הוא נושא נפרד ונחזור אחר כך לנושא הצבא.

אוקיי.

"תיקון תקנה 7
6.
בתקנה 7 לתקנות העיקריות -




1. ברישה, במקום "למעט באחת מאלה" יבוא "אלא אם כן העבודה היא בנכס שבבעלותו או בהחזקתו של המזמין, ובלבד שבאותה עבודה יועסק, נוסף על המזמין או העובד שלו, קבלן אסבסט פריך או מפקח אסבסט פריך, לפי העניין, וכן מעבדה דוגמת, שאינם המזמין או עובד שלו.";




1. פסקאות (1) ו- (2) - יימחקו."



תקנה 8 זה על ניגוד עניינים.

כן. תקנה 8 שפה מתקנים זה על ניגוד עניינים. היו בחוק שני מצבים שמתנים את העניין הזה, אחד מהם מתבטל, ולכן יש פה תיקון של הנוסח שבעצם משאיר מצב אחד שבו חלה התקנה של ניגוד עניינים.

התקנה הבאה, תיקון תקנה 8, זה לגבי ניגוד עניינים של מעבדה דוגמת, והתיקון בתקנה 7.

"תיקון תקנה 8

7.
בתקנה 8 לתקנות העיקריות, במקום "באותה עבודה, יראו אותו" יבוא "באותה עבודה, וכן העסקה של מעבדה דוגמת או דוגם אסבסט בידי קבלן אסבסט, עובד אחראי או מפקח אסבסט פריך או תשלום למעבדה דוגמת או לדוגם אסבסט מאת קבלן אסבסט, עובד אחראי או מפקח אסבסט פריך, יראו אותם"."



זה בעצם מפרט מקרים שבהם יראו ניגוד עניינים כשיש העסקה של מעבדה דוגמת או של מי שבא לדגום את תוצאות העבודה.

"תיקון התוספת
8.
בתוספת לתקנות העיקריות -




1. בשם התוספת, במקום "תוספת" יבוא "התוספת הראשונה";




1. במקום "(תקנה 3(1) ו-(2))" יבוא "(תקנות 3(1) ו-(2) ו-4א)";




1. במקום "לפי תקנה 3(1)" יבוא "לפי תקנות 3(1) ו-(2) או 4א(7)" ;




1. בפסקה (2), במקום "מזגנים" יבוא "מערכות אוורור ומזגנים המופעלים בשאיבת אויר חיצוני";"



"(5) בסופה יבוא:" – יש כאן את ההודעה שצריך להודיע כשהעבודה מבוצעת על ידי קבלן.

לא מקריאים את זה.

לא צריך להקריא.

9. הוספת התוספת השנייה, זה נוסח של ההודעה שצריך לפרסם כשההודעה היא על ביצוע עבודת אסבסט בסיכון נמוך.

שהקבלן צריך לפרסם.

מצוין. לצבא.

"תחילה ותחולה
10.
1. תחילתה של תקנה 3 לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנה 2 לתקנות אלה, 14 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה, והיא תחול לעניין עבודות שהחלו במועד האמור ואילך.



1. תחילתן של תקנות 4א עד 4ג, התוספת הראשונה והתוספת השנייה לתקנות העיקריות, כנוסחן בתקנות 4, 8 ו- 9 לתקנות אלה, בהתאמה - 4 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה."

לגבי הנקודה האחרונה, דיברנו על זה שאנחנו צריכים במקום ארבעה חודשים, שישה חודשים בשביל ההקמה של מערכת המחשוב לפי הבדיקה העדכנית שלנו.

אם אני אגיד לא, מה זה יעזור.

נחזור עכשיו לעניין הצבא, זו תקנה שדילגנו עליה.

אני יכול רק להגיד שעל פי ניסיוני המצומצם, בסיפור של המחשוב אף פעם אין מספיק זמן.

זה נכון.

זאת אומרת, מה שלא ייתנו, הם יצטרכו עוד. לכן אפשר לתחום, ובדרך כלל אם תוחמים הם עומדים בזה, ככה אני למדתי. אבל עוד חודשיים, אז עוד חודשיים, בסדר.

לעניין הצבא, החוק הראשי שאנחנו עובדים מכוחו מטפל בנושא של הצבא בשלושה היבטים: בהסרת אסבסט ממבנים ואז בעצם חלים עליו ההסדרים הכלליים של החוק שחלים על כל גורם שמחזיק מבנים ציבוריים; הסרת אסבסט מציוד ורכב; והסרת אסבסט מציוד שנמצא במעמד חירום. לגבי כל אחד מהמקרים האלה הוא קובע הסדר שונה.

לגבי הסרה ממבנים חל ההסדר הכללי של החוק לגבי גורמים ציבוריים, והמדינה בתוכם. אני מציע שהמשרד יפרט אחר כך בעקבות השאלה שנשאלה לגבי הנושא הזה. התקנות האלה לא עוסקות בנושא הזה של הסרה ממבנים.

לגבי הסרת אסבסט מרכב, מכלי רכב רגילים, נקבע מועד שבו הצבא היה צריך לסיים את הסרת האסבסט מאותם רכבים וציוד, ולגבי ציוד שנמצא במעמד חירום, ניתנה לצבא אפשרות להמשיך להחזיק באותו ציוד חירום גם אם יש בו אסבסט, בתנאי שבעת שמבוצעת בו פעולת תחזוקה, יוסר האסבסט.

התקנה שקיימת היום קובעת מיהם האנשים שיכולים לבצע את הפעולה הזו באותו רכב, בין אם זה רכב קיים, שלגביו כבר תמה החובה. למעשה, היא תתייחס מעכשיו או מאז שחלפו שבע שנים ממועד תחילת החוק, היא תתייחס לרכב חירום בלבד. היא כבר היום קובעת תנאים איך הצבא מבצע את ההסרה הזאת, הוא לא חייב להעסיק קבלן אסבסט לצורך ביצוע אותה עבודה, הוא יכול לעשות את זה באמצעות העובדים שלו, בתנאי שכמובן הם קיבלו הכשרה מתאימה, העובדים או החיילים.

בעצם מה שמבקשים להבהיר כאן בנושא הזה, שאותה עבודה לא תבוצע על ידי חיילי חובה אלא רק על ידי חיילים בשירות קבע או במילואים או על ידי אזרחים עובדי צה"ל.

למה בכלל? השאלה שלי היא למה בכלל צריך להעסיק אנשים שבאים למילואים או חיילים בהתעסקות הזאת? לקחת קבלנים חיצוניים שזאת העבודה שלהם, מה פתאום חיילים. אם הייתם מעסיקים את הבן שלי בדבר הזה הייתי שובר לכם את הראש. אתה מהצבא?

כן.

אני אומר לך אמיתי. מה פתאום?

שלום. שמי רס"ן גיא לנצמן, אני ראש מדור תשתיות הגנת הסביבה מאגף תכנון, אני מתכלל את כל תחום האסבסט בצה"ל אל מול המשרד להגנת הסביבה וגם פנימה.

בעיקרון, העבודות שמבוצעות על ידי אנשי צה"ל – ואלה אזרחים עובדי צה"ל או נגדים – בעלי הכשרה וניסיון של לא מעט שנים. רק אותם אנשים מבצעים את העבודה.

במקרים האלה, החשיבות של העבודה שמבוצעת בתוך צה"ל היא בעצם המומחיות של האנשים באמצעים שהם מסירים ומחליפים. לכן נקבע, וגם אושר על ידי המשרד להגנת הסביבה, שבמקרים מאוד ספציפיים ובאמל"ח ספציפי, תבוצע ההסרה על ידי אנשי צה"ל.

מה זאת אומרת אמל"ח ספציפי, תסביר לי.

אם אנחנו מדברים על רכבים שנמצאים בצה"ל 40–50–60 שנה וכבר אין לאף אחד באזרחות ידע או רקע של עבודה בכלים האלה, ורק אנשי צה"ל מתעסקים עם הכלים האלה, או אם אנחנו מדברים על כלים ייחודיים שלא קיימים בכלל באזרחות, אלה כלים שקיימים אך ורק בצה"ל, לכן נכון שאנשי צה"ל עם ההכשרה המתאימה יעסקו בהחלפה ובטיפול באותם חלפים שמכילים אסבסט, כאשר הם מקבלים את כל ההכשרה המתאימה, את כל הציוד המתאים בשביל לבצע את העבודה.

אבל אתם לא שמים אסבסט חדש, נכון?

לא. אסור.

ממש לא.

יופי. על איזה היקף אנחנו מדברים? מה יש בצבא, וזה מתייחס לשאלה של המילואימניק. מה שמך?

שמי משה דהרי, אבל הוא לא ענה על השאלה.

רגע. מה הצפי? מתי הצבא נפטר מאסבסט?

לשאלה הראשונה שלך, יש כמה פלטפורמות בצה"ל שעדיין יש בהן אסבסט – אם זה רכבים, כמו שהזכיר הייעוץ המשפטי.

איפה יש רכבים? איפה ברכבים יש אסבסט?

יש בכמה מקומות. בעיקרון, בכל מקום שנדרש בילום. בגלל שאסבסט, הרי היתרון שלו שהוא עמיד לחום, אז במקומות שנדרש בהם בילום – מכלולים דיפרנציאליים של רכבים ונגמ"שים – שם גם תמצאו את האסבסט, בעיקר ברפידות בילום, ולפעמים גם בחלקים שבהם נדרש בידוד, באזור המנוע ובמקומות כאלה שמתחממים, גם שם אנחנו יכולים למצוא את אותו אסבסט כמבודד. שם, כדי להגיע לאותם חלפים, אותם אנשי צבא צריכים לפרק את כל מה שנמצא מסביב על מנת להגיע בסופו של דבר לאותו חלק.

ומה ההיקף?

בעיקרון, צה"ל השלים הסרה ברכבים ונגמ"שים של רוב החלפים, אנחנו מדברים על עשרות אלפים. זה משהו שבוצע בעבר. מרגע שנכנס החוק ניתנו כמה שנים לצה"ל לבצע את העבודה הזאת, וזה בוצע.

כמה שנים ניתנו?

שבע.

שבע שנים.

וכמה עברו?

מ-2011.

13 שנים.

כל האמצעים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו – כמו שהזכיר היועץ המשפטי – מדובר באמצעים במעמד חירום. אמצעים במעמד חירום הוחרגו. צה"ל לא נדרש לטפל בהם עד - - -

אני אשתדל להיות מאוד מדויק. האם יש לכם נתונים היום איפה יש אסבסט בצבא?

כן.

יופי. יש לכם נתונים פרטניים, זאת אומרת – סתם אני זורק – שמונה נגמ"שים, 500 מגדלי שמירה, אני לא יודע, יש לכם נתונים כאלה?

לגבי האסבסט הפריך, שזה מה שאנחנו נוגעים בו עכשיו, כן, יש לנו.

יופי. לפי הנתונים הללו, מתי הצבא שלנו צפוי להיות אסבסט free?

הסוגיה קצת מסובכת, אני אסביר למה. במערכים מסוימים, לדוגמה במערכים מוטסים ומוסקים, אנחנו יודעים שאנחנו נשלים את כל ההסרה של האסבסט הפריך עד 2027. יש תוכנית מסודרת, אנחנו במעקב גם של המשרד להגנת הסביבה, מציגים כל כמה חודשים את ההתקדמות שלנו מבחינת ההסרה, אז שם אנחנו יודעים.

בכלים במעמד חירום, שאלה כלים שיושבים בימ"חים, שאין בהם כמעט טיפול חוץ מהטיפול המחויב שהכלי ידע לצאת ונוכל להשתמש בו במצב חירום – כמו שקורה היום שהוציאו לא מעט כלים מימ"חים – אז באותם כלים במעמד חירום מבוצע ממש טיפול מינימלי ואין שום נגיעה בחלפים שיש בהם אסבסט. רק אם עכשיו נדרשת החלפה בשביל להשמיש את הכלי, רק אז אנחנו ניגע באותו חלף.

כל אותם כלים במעמד חירום, צה"ל לאט לאט מחליף אותם. כמו שהזכרתי, מדובר בכלים ישנים, חלקם אפילו בני 60 שנה. צה"ל, אל מול תוכנית העבודה בתוכנית הרכש שלו, רוכש כלים חדשים. ברגע שמגיע כלי חדש, ואנחנו לא נדרשים יותר לכלי הישן אז אנחנו גורטים אותו, וכמובן בתהליך הגריטה אותו אסבסט גם מוסר כחלק ממה שנדרש וכחלק מהחוק.

לכן, להגיד אך ורק לגבי כלים במעמד חירום, אני לא יודע להגיד לך עכשיו שעד שנה כך וכך אנחנו נדע להסיר את הכול כי זה תלוי בתוכנית רב-שנתית של רכש. כמות הכלים היא לא מעטה. אני מדבר על בסביבות 1,000 כלים כרגע שהם במעמד חירום שעוד יש בהם חלפי אסבסט שלא הוסרו, ואני לא באמת יודע להגיד תוך כמה זמן צה"ל ידע להחליף אותם.

ולגבי יתר הדברים, עד סוף 2027?

מדובר בכלים של חיל האוויר, שם יש תוכנית סדורה שאנחנו יודעים בדיוק מתי אנחנו נטפל בכל כלי וכלי בשביל להסיר אותו ולהסיר שם את האמצעים.

כמה אנשים היום בצבא מתעסקים בכל הנושא הזה של אסבסט מבחינת פינוי, טיפול וכל הדברים האלה? אותם מומחים שדיברת עליהם – נגדים ואזרחים עובדים צה"ל.

מדובר בעשרות אנשים.

20 או 80?

אני לא יודע להגיד, לא בדקתי את המספר המדויק אבל לדעתי זה עשרות מעטות.

זאת אומרת, אנחנו מצפים שלא נצטרך להכשיר אנשים נוספים לאירוע הזה. נכון? כמותם תפחת עם הזמן.

נכון. אני אחדד איך התהליך מתבצע. בהקשר של רכבים, יש מקום מאוד ספציפי שבו הטיפול ברכבי אסבסט מתבצע, שזה המש"א, שם עושים את כל ההכשרות והטיפולים הכבדים של הכלים, יש מספר אנשים מצומצם – שלושה או ארבעה אנשים אם אני לא טועה – שזה התפקיד שלהם. הם עברו את ההכשרה וכמובן מרעננים להם את ההכשרה, אזרחים עובדי צה"ל שהם מטפלים בעניין של הרכבים.

כאשר אנחנו מדברים על כלי הטיס, יש שני מקומות בצה"ל ששם מבוצעת עיקר ההסרה. גם שם מדובר באנשים שהם כבר בעלי ניסיון, שצברו ותק על פני השנים האחרונות בהסרה של אותם חלפים, וכמו שאמרתי, בחיל האוויר אנחנו מתכננים שעד 2027 לא יהיה בכלל אסבסט.

הבנתי. ואין הכשרה של אנשים חדשים.

שוב, במידה ונידרש לכך. אני לא יכול להבטיח את זה אבל יהיה מדובר בבן אדם בעל ניסיון באותם כלים רלוונטיים, שאם יצטרכו, יתנו לו גם את ההכשרה הנוספת.

יש אני חושב גם הבדל, וחשוב להבחין פה בין אזרח עובד צה"ל, שזה בעצם עובד לכל דבר ועניין שהחליט לעבוד בצבא במקום בחברת הייטק, לבין מילואימניק או איש קבע במידה כזו או אחרת, ששם לא בדיוק יש לו את הברירה. אני חושב שכן צריכה להיות הבחנה בין הדברים הללו.

אני לא מבין עדיין, למרות מה שהסברת לי, מדוע צריך שמילואימניקים יתעסקו בזה בכלל. אני לא מבין למה אנשי קבע צריכים להתעסק בדבר הזה בכלל. אם אתם צריכים אנשים פנימיים בגלל כל מיני עניינים של סיווג – הרי גם חברה חיצונית, אפשר לבוא ולהסביר להם איך לטפל בכלי מסוים, ואתה יודע, יש חברות חיצוניות שמבצעות לא מעט דברים גם מסווגים עבור הצבא.

התעסקות בסוג עבודה הזה בימים האלה, בשנים שאנחנו נמצאים בהן, היא נראית בעיניי בגלל שמאפשרים לכם – אני לא מדבר אליך, אני מדבר לצבא כצבא – בגלל שמאפשרים לכם ובגלל שזה הכוח הכי זול מבחינתכם, אז אתם משתמשים בו וזה לא נראה לי בכלל, אני אומר לך אמיתי. לא מרגיש טוב עם זה, לא מרגיש נוח עם זה ואני גם לא הבנתי ממך שיש ממש איזושהי יד על הדופק על זה סביב את מי בדיוק אנחנו שולחים לטפל בדברים האלה.

אני אגיד רק מבחינת אנשי מילואים, אני לא מכיר שאנשי מילואים מתעסקים בעבודה הזאת. מההיכרות שלי, מדובר או באזרחים עובדי צה"ל או בנגדים ותיקים, זה לגבי אנשי המילואים.

אני גם אומר שאת רוב העבודות – לפחות על כלים, על רכבים – מבצעים קבלנים, כלומר איפה שאנחנו יכולים ואין בעיה שקבלן יבצע אז קבלן מבצע, גם בהקשר של הסרת הרכיבים האלה.

יש כמה רכיבים שבהם נקבע שרמת המסוכנות היא לא גבוהה, שם אנחנו כן מפעילים את אותם אזרחים עובדי צה"ל. אם ניגע ספציפית בחיל האוויר ובכלים שלו, לאחר בחינה מאוד מעמיקה ובאמת זה בוצע בכובד ראש, הוחלט בחיל האוויר, גם בדרגים הכי גבוהים, שמי שנכון שיבצע את העבודה הזאת זה אנשי חיל האוויר ולא קבלנים ולא גורמים אחרים.

אנשי חיל אוויר אלה אנשי קבע?

כן. בפלטפורמות מסוימות שבהן חיל האוויר החליט שכן ניתן להעסיק קבלנים, מצאו קבלן שיוכל לעשות את אותה עבודה. גם שם, איפה שניתן, יועסק או מועסק כבר לדעתי קבלן שמבצע הסרה של חלפי אסבסט.

אם אפשר, ברשותך אדוני, קצת למסגר את הדיון בתקנות האלה. כרגע, לגבי צה"ל בתקנות אנחנו מדברים רק על פטור לסיטואציה מאוד מאוד ספציפית של רפידות בלם טבולות בשמן. מדובר במכלול סגור, זה פטור קיים שאנחנו בסך הכול מתקנים אותו, מכלול סגור שבו הרכיבים של האסבסט נמצאים טבולים בתוך שמן, זאת אומרת שבאופן עקרוני לא אמור להיות בכלל שחרור של סיבים. זאת הסיבה שגם אנחנו כמשרד אפשרנו להעדיף את הצורך המכונאי בעצם, שאדם שהוא לא מכונאי של הכלים האלה, שמכיר אותם, לא יפשפש במנוע ויסיר את המכלול. המכלול הזה לא נפתח. המכונאי של הרכב אמור להוציא את המכלול כמקשה אחת כשהוא סגור.

כל ההסדר שאנחנו מדברים עליו בתקנות האלה זה אך ורק זה, כאשר גם לפי מה שאנחנו מכירים, מה ששוקף לנו כל השנים, מי שמבצע את העבודה גם המוגבלת הזאת זה אך ורק אנשי קבע נגדים או אזרחים עובדי צה"ל שזו המיומנות המכונאית שלהם.

אוקיי. בתקנה אתם מדברים על "איננו חייל בשירות חובה". מה שהייתי רוצה, שיהיה ברור שגם לא בשירות מילואים כי אם זה נגדים ואזרחים עובדי צה"ל זה לא שירות חובה וזה לא שירות מילואים. שיהיה ברור שמילואימניקים לא עושים את הדברים האלה. זה א'.

ב', הייתי מעוניין בבקשה לקבוע, לאה, דיון המשך אתכם ואתכם על כל האירוע הזה ואיך אנחנו מתכנסים לקראת מצב שבו ייקבע בצורה מאוד מאוד ברורה מי בדיוק האנשים שמטפלים בזה, אולי קצת לוחות זמנים כי בכל זאת עברנו כבר את הזמן שהוקצה לכם – 2027 זה חריגה משמעותית – מהזמן שהוקצה לצבא להתעסק בדבר הזה.

הייתי כן רוצה לרדת יותר לעומק בכל הנוגע למי בדיוק מטפל ומה, ולהתחיל להגביל את האירוע הזה, אני אומר לכם באמת.

כבוד היושב-ראש, הדיון הוא על לתת פטור מהיתר מלהתעסק בזה. אני רציתי להעלות סוגיה אחרת של בתים פרטיים בחברה הערבית, במיוחד בנגב, שנבנו בשנות השבעים, בעיקר צריפים שהעבירו מקיבוצים, מושבים, שהתפנו ולקחו, בנו ונמצאים עד היום.

במרוצת השנים, חלק מהאנשים הגיע למודעות שצריך לפנות את זה, ויש שני דברים. אחד זה כל הנושא של העלויות והמודעות, לפי דעתי זה לא קיים. גם במערכת החינוך בכפרים הלא מוכרים לקח לנו זמן רב – גם כאיש חינוך – שטיפלנו בזה, להחליף.

ברמה האישית, אנשים מתקשים גם עם הטמנה שלו, גם הטיפול בו והעלויות שלו, ואז זה קיים ומסכן אנשים.

הדיון הזה באמת עוסק רק בנושא מתן פטור לעבודות מסוימות מלקבל אישור פרטני על כל עבודה, כמו שנהוג קודם. זה מאפשר בעצם כן עבודה יותר מואצת בכל הנושאים האלה. לגבי הנושא הזה, אני לא יודע, אולי שווה לעשות דיון מיוחד, אני לא מכיר.

ברשותך, יש לי שאלה. לגבי מפגעי אסבסט, מחובתנו בתור סוקרים, אחראי אסבסט, לדווח. כשאני במילואים אני לא מדווח, אבל לא עלינו, יש מלא מפגעי אסבסט בצה"ל, במיוחד איפה שהמילואימניקים ישנים, לנים, מתאכסנים, ואף אחד לא נוקף אצבע, לא מטפל, לא מעניין אותם – אם זה הנגדים שאתה טוען, אם זה הקצינים שאתה טוען, גם האזרחים עובדי צה"ל, מה אתם פונים אלינו בכלל. מי מטפל בזה?

האמירה הזאת היא לא נכונה שלא אכפת ולא מטופל. כל פנייה שקיבלנו, בטח מתחילת הלחימה אבל גם לפני כן, כל פנייה שקיבלנו לגבי מפגע אסבסט, טופלה. זאת אומרת, מבנים שהבנו שלנים בהם אנשים ויש שברי קירות וגגות של אסבסט, הוחלפו. לא חסכנו בשום דבר על מנת לקדם טיפול כמה שיותר מהיר, כולל במענה המיידי של הרחקת האנשים, עבודה בהתאם לכל ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה וטיפול.

זה לא נכון שלא מטפלים ולא עושים משהו בנושא. אגב, במידה והיינו מקבלים תלונה ממך על איזשהו מפגע אסבסט, אני אישית – שקיבלתי לא מעט תלונות כאלה בתקופה שאני עוסק בזה – מייד היינו פונים לגורם הרלוונטי בפיקוד, בגוף שאחראי על אותו מבנה, מחנה, ודואגים שזה יטופל.

אין להם מענה לזה.

משה, אני מציע שאחרי הדיון, מה שאתה יודע, תיגש ותגיד לו – הוא אחראי על אסבסט בכל הצבא. תגיד לו.

היו מפגעים ולא נגעו בזה.

תגיד לו אחר כך. אנחנו לא צריכים את זה עכשיו לפרוטוקול אבל תיגש ותגיד לו.

אם אפשר, כבוד היושב-ראש, להגיד שחובה על כל בעל עוסק וגם אדם שרואה מפגע, כן לדווח למשרד. אנחנו בדרך כלל עובדים מול הצבא ומוודאים שהמפגעים האלה מוסרים או שהחיילים לא לנים באותם מבנים. טיפלנו במקרים רבים כאלה במהלך הלחימה ואם יש לך מידע כזה אתה מחויב לדווח לנו.

קשה ליצור אתכם קשר במשרד.

בסדר, אבל עכשיו יש לך פה את האחראי של הצבא, תיגש ותגיד לו. אדוני.

שמי יצחק איצקוביץ', אני קבלן אסבסט וגם עובד אחראי. לגבי ביטוח, כתוב בתקנון גם נושא של ביטוח. אין ביטוח בשנה האחרונה, חריג, לא נותנים לנו ביטוחים על אסבסט בכלל. אני צריך שהמשרד יפתור לנו את הבעיה הזאת כי עיריות, מועצות ומקומות אחרים, דורשים מאיתנו שאלון אסבסט, ואין אסבסט.

עד 2023 היה לי ביטוח שמופיע עליו אסבסט, במשך 40 שנה. היום הורידו לי את זה, אין לי. היום נתקע לי ים של כסף במקומות מסוימים בגלל שאני לא מביא את האישור הביטוחי – רק המילה אסבסט, בגלל המילה אסבסט אני לא יכול לבטח את עצמי, לא משלמים לי.

אני תקוע עם למעלה מ-150,000 שקל במקומות מסוימים כבר למעלה מחצי שנה. אני מנסה לאשר את הביטוח, עשיתי כל מיני פעולות, לא מצליחים בכלל באף מקום – אם זה בעיריית ירושלים, אם זה בעיריית רמת גן, אם זה בעיריות אחרות, אם זה במקומות ממשלתיים – אין. אנחנו צריכים שיפתרו לנו את הבעיה. אם לא, שיוציאו לחברות הביטוח ולכל המועצות, לכל העיריות, שדורשים שיהיה לנו אסבסט, שזה מוחרג, שלא יהיה יותר אסבסט.

אין ביטוח לאסבסט, אנחנו לא יכולים לבטח את עצמנו באסבסט. שמישהו מהמשרד ידאג לזה, שיוציאו.

גברתי, אתם מכירים את האירוע הזה?

האמת היא שאני קצת מופתעת כי לפי מה שאנחנו מכירים - - -

סליחה. יש רק בודדים שמצליחים מחוץ לארץ להביא – אולי שתי חברות רציניות – אבל משלמים הרבה כסף כי יש להם את הכסף הזה. זה עולה המון כסף. אני יכול להגיד בשקט, אם לא רבע מיליון שקל עולה ביטוח לדבר כזה.

אנחנו צריכים לעשות עסקים בהיקפים גדולים בשביל להוציא אותם. מי שיכול לעשות אותם זה אלה שעושים את הפריך, החברות הגדולות, זה סך הכול שתיים או שלוש כאלה, שהן יכולות לעשות את זה ולהן יש את הכסף כי הם גובים המון כסף על הנושא של הפריך, אז הם יוצאים החוצה, משלמים ביטוח ים של כסף. בשבילם 200-300 אלף שקל זה כסף קטן לעומת המחזורים שהם עושים, אבל אנחנו, המחזורים שאנחנו עושים – אם זה 3 מיליון או 2 מיליון או 4 מיליון בשנה – זה ים של כסף.

לפי מה שאנחנו מכירים בסוגיה של הביטוח, אין ביטוחים בתחום האסבסט ברוב חברות הביטוח כבר עשרות שנים, מאז שהאסבסט הוכח כמסרטן ודאי, וחברות הביטוח בעולם החליטו שזה סיכון שלא שווה לבטח אותו.

אנחנו לא מכירים שיש בעיה חדשה בתחום הזה, פעם ראשונה שאני שומעת ממר איצקוביץ' שיש סוגיה חדשה, אבל הנושא של הביטוח הוא באמת הסדר עסקי כלכלי שיש לעוסקים מול חברת ביטוח.

במה שאנחנו מתעסקים כרגע, יש דרישה לביטוח כאיזשהו תנאי?

לא.

בסדר.

הבעיה היא שאנחנו צריכים לפתור את הבעיות האלה מול המועצות ומול העיריות ועם כל הגופים שמבקשים אותם. גופים ממשלתיים, אם המשרד לא יכול לתת - - -

אני מבין. אדון איצקוביץ', הבנו, זה רק לא הדיון כרגע.

אין בעיה. כתוב בתקנון גם נושא של ביטוח, שאין ביטוחים, לכן העליתי את זה בנושא של הדיון. במה שאני קיבלתי יש שם את הנושא של ביטוחים, שאין ביטוחים. לכן העליתי את הנושא הזה.

אוקיי. עוד משהו?

כן. לגבי העובדים האחראים. רוב העובדים האחראים בנושא של קבלני אסבסט הם עובדים - - -

זה רלוונטי לפה, לתקנות הללו?

כן, זה חשוב פה כי ההיתרים שיוצאים החוצה, היתרים עד 50 מטר ו-100 מטר, או עד גבולות מסוימים שרשאי לבצע קבלן אסבסט. קבלן האסבסט הוא קבלן, קבלן בניין או כל דבר אחר. מי שמצטרף אליו הוא עובד אחראי. העובדים האחראים בהרבה חברות – לי ידוע על המון – הם אינם עובדי החברה כלל, הם בסך הכול עשו הסכם בינם לבין עצמם והם עושים את העבודות באופן עצמאי.

למי שמשלמים את הכסף של העבודות זה בניגוד לכל הכללים. משלמים אותו לעובד האחראי, שלו יש חשבונית באופן פרטני והוא זה שמקבל את הכסף. הקבלן לא נמצא כלל בתמונה, כלל בתמונה הוא לא נמצא, ולכן יש פה בעיה שהעובד האחראי עושה פה מה שהוא רוצה, והקבלן לא נמצא פה.

לא הבנתי את מה שאתה אומר.

החוק מחייב לקבל היתר אסבסט או רישיון אסבסט על ידי עובד אחראי שעובד מטעם קבלן רשום ברשם הקבלנים, ללא זה עובד אחראי לא יכול לבצע שום עבודה. מי שמבצע את העבודה למעשה זה העובד האחראי. מי שלוקח את העבודה זה העובד האחראי, והעובד האחראי הוא זה שגם מוציא את החשבונית, הוא זה שמקבל את התמורה והוא זה שמנהל את כל העניינים. הקבלן לא נמצא בתמונה בכלל.

אבל כאן בתקנות כל האחריות היא על הקבלן.

אנחנו נסביר.

צריך להסדיר שעובד אחראי לא יכול להוציא חשבוניות. אני מכיר המון קבלנים שעובדים אחראים מוציאים חשבוניות והם מקבלים את התמורה והם עושים את כל העבודה, זאת אומרת הקבלן לא נמצא בכלל בתמונה.

מר איצקוביץ' מדבר על מצב שבו מבוצעות הפרות, כפי שהוא טוען, על ידי העוסקים המורשים. זה נכון, כפי שהוא ציין, התנאי לרישום של קבלן אסבסט זה שיש קבלן ועובד אחראי שאותו הוא מעסיק במשרה מלאה, זה תנאי לקבלת הרישיון וזה תנאי לכל הפעולה. מי שנושא באחריות לגבי כל עבודה שמבוצעת הוא גם הקבלן וגם העובד האחראי שלו. בעבודות של פריך, שהן לא בדיון הזה, גם מפקח אסבסט פריך, אני שמה את זה רגע בצד.

זה נכון שהדרישה לפי החוק היא שהעובד האחראי יהיה עובד שלו, במשרה מלאה. מה שמר איצקוביץ' טוען זה שיש מצבים של הפרות, אני מניחה שהטענה הזאת היא לא מופרכת מדי, היא לא משוללת יסוד.

אירעו מקרים בהיסטוריה שהיו הפרות, את אומרת.

גם בתחום הזה וגם בדברים אחרים, כלומר אנחנו לא מתיימרים אף פעם לטעון שיש מאה אחוז ציות לדרישות החוקיות. אנחנו בהחלט רואים את הדברים האלה בחומרה ואנחנו מנהלים הליכי פיקוח ואכיפה גם על המצבים האלה, ככל שהמידע הזה מועבר אלינו.

אוקיי. גברתי.

שלום. הילה אקרמן ממרכז שלטון אזורי. קודם כול תודה על הדיון, באמת נושא האסבסט מנוהל בצורה טובה במשרד להגנת הסביבה.

הערה ובקשה, ואולי עוד שאלה. במועצות האזוריות יש הרבה שטחים פתוחים, ולצערי הרב, אני מקבלת לא מעט פניות על השלכת אסבסט בשטחים פתוחים, ולאחרונה גם כל מיני מקרים של אסבסט שממש ארוז באריזות ייעודיות, שנראה כאילו זה של קבלן מורשה.

לכן, אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף 4 סעיף קטן (10), אפשרות באריזה גם לרשום את השם של הקבלן, עם המספר, כדי שאם הוא משליך את זה בשטחים הפתוחים, אנחנו נדע למי זה שייך, וגם כדי שיהיה לו פחות אינסנטיב לזרוק את זה בשטחים הפתוחים. למשל, לפני כמה חודשים זרקו באחת המועצות ממש ערימות ולמועצה עלה 20,000 שקל לפנות את זה. ברגע שנרשום על האריזה את שם הקבלן, נוכל לצמצם את המקרים האלה.

שאלה נוספת היא לגבי הנושא של הרחבת הפטור לקבלני אסבסט מורשים. אחד מהדברים שקורים ברשויות מקומיות, ששמים את סרט הסימון שפה מתבצעת עבודת אסבסט, זה ישר המטרה של פניות ציבור גם למחלקת איכות סביבה וגם למוקד העירוני, בדרך כלל עשרות פניות על כל עבודה. הרשות המקומית בדרך כלל מקבלת עותק מההיתר ואז היא יכולה לפתוח, להגיד, פה ניתן היתר והכול בסדר ולדעת להגיד לתושבים שהעבודה מורשית.

השאלה מה קורה עכשיו לאותן פניות שהרשות המקומית מקבלת כאשר זה לא עבודה בהיתר של קבלן, ועדיין יופיע הסס"ל ועדיין תהיה עבודה, האם אפשר בבקשה להוסיף לחוק יידוע הרשות המקומית, אם היא תרצה – רשויות מקומיות, יכול להיות שלא תרצינה – אבל כאלה שרוצות.

אני גם עבדתי ברשות מקומית ולקח לי כמה שנים עד שהצלחתי לקבל את כל ההיתרים. בגלל שיש על הדבר המון המון פניות ציבור אני אשמח אם הרשות המקומית תהיה מעודכנת ותדע שמתבצעת עבודת אסבסט ותוכל להרגיע את הציבור שהכול בסדר וזה מנוטר. תודה.

נגיד קודם כול שאנחנו מאוד מעריכים את העבודה של היחידות הסביבתיות, שמאוד עוזרות בפיקוח.

לעניין השני שהצעת, אני חושבת שאנחנו נצטרך למצוא את הדרך בינינו – בין אם זה גישה למערכות הממוחשבות כדי שאתם תראו את העבודות שנכנסות במסלול הפטור. אני לא חושבת שזה נכון להכניס לתקנות אבל אנחנו נמצא את הדרך. אני אומרת, אנחנו תמיד עובדים בשיתוף עם היחידות הסביבתיות ואנחנו נמצא את הדרך.

אוקיי. ולעניין ההערה הקודמת לגבי שם הקבלן?

נשמעת הצעה מאוד טובה.

זה לא יעזור.

אתם רוצים להוסיף?

כן.

אז בפסקה (10) לגבי האריזה של פסולת האסבסט יתווסף סעיף שחוץ מהדברים שיש על האריזה, יופיע על האריזה שם הקבלן.

ומספר רישיון.

מספר רישיון אפשר.

לגבי זה, מוכרים באלות ייעודיות בצבע לבן, בלי פרסומת, בלי כלום.

אפשר להדפיס עליהן, אין בעיה.

הם ייקנו, לא פר קבלן שיזמין על הרישיון שלו. לא ייצרו לו 10 או 15 באלות כאלה. מייצרים באלפים, ב-6,000, אף קבלן לא יעשה את זה. תחשבו על זה.

אין לנו דרישה שהשם של הקבלן יהיה מודפס מלכתחילה על האריזה.

אין לזה יישום.

זה לא ישים.

על כל ביג בג היום מדפיסים. ראיתי אלף ביג בגים מודפסים.

זה למי שקונה 10,000 ומעלה.

אפשר מדבקה, לרסס מספר.

טליע, ממעבדות אקולוגיה. אני אומר, אם הפירוק בוצע תחת היתר, הקבלן חייב להציג לכם אישור שהוא הטמין.

נכון.

אם הוא ביצע את זה לא תחת היתר, הוא יכול לזרוק את זה בכל מקום ובכל צורה, אז זה לא יהיה כזה רלוונטי שישים בכלל בתוך אריזה ייעודית לאסבסט.

היום, נכון לחוק הזה, זה כן בתוך אריזה ייעודית. אני יכולה להראות לך תמונות של המקרה האחרון שקיבלתי שזה ארוז באריזה ייעודית, והושלך בשטחים הפתוחים. אנחנו רוצים לצמצם את ההשלכה בשטחים הפתוחים.

אבל אם בוצע תחת היתר - - -

לפעמים גם קבלנים שיש להם היתר, ברובם הם בסדר אבל יש גם, אם זה עולה 20,000 שקל ויש לו כמות גדולה אז לפעמים שווה לו להשליך חלק מהכמות ועדיין להביא אישור קבלה. ככל שאנחנו עושים יותר פעולות כדי לצמצם את זה, כך נצמצם את ההשלכה בשטחים הפתוחים כי זה מסומן, מזמין העבודה גם יראה שזה מסומן וזה לפי החוק. זה מצמצם את הסבירות. נכון שעדיין יכולים להיות מקרים, אבל כדאי כמה שיותר לצמצם את הסבירות שתהיה השלכה בשטחים הפתוחים.

מי שזורק את האסבסט ברחוב או בכל מיני מקומות אחרים זה אנשים לא קבלנים מורשים, זה כל מיני חאפרים וכל מיני קבלנים שרוצים לעשות מזה כסף. כשמדובר על עלויות שינוע לכל מיני מקומות כאלה זה המון כסף ואנשים לא מוכנים להשקיע בשביל זה כסף. לכן קבלנים זוטרים, כל מיני מהרחובות, קבלני שיפוצים למיניהם, מדרג, אלה שיבואו וייקחו את השקית, אין בעיה לקנות את השקיות האלה ויטמינו אותן. 3,000 שקלים לדוגמה שווה לו מאשר ללכת להטמנה שתעלה לו כמעט 6,000 שקל, ואלה העלויות בין קבלן מורשה לקבלן לא מורשה.

קבלן מורשה, הוא לא יזרוק את זה כי הוא לוקח כסף על זה. אם הוא לא קבלן מורשה, הוא יזרוק את זה בכל רחוב, גם אני אוסף אותם מהרחובות עם שקיות או בלי שקיות בעיריות מסוימות. וזורקים. מי זורק? זה רק אנשים ספציפיים שלא מוכנים. גם לא יקבלו אותם באתרים, לא מקבלים אותם אם לא מביאים להם היתר. אני יודע על שלושה אתרים, לא מקבלים אסבסטים מאף בן אדם פרטי אפילו. חרובית לא מקבלים בכלל מפרטי. אז מה יעשה? יטמין את זה ברחוב.

יש שלוש הטמנות שמתעסקות בזה.

אני התעסקתי באסבסט הרבה שנים. אני מבקשת את זה כי אנחנו יודעים מה קורה בשטחים הפתוחים ואנחנו יודעים את המוטיבציה לפעמים של חלק מהקבלנים המורשים. אני חושבת שיהיה הרבה יותר קשה להסיר את זה מאריזה. ברגע שזה עם שם זה יצמצם, ולכן הבקשה שלי.

רק מי שעבד בלי היתרים.

אנחנו לא חושבים שזה יזיק. מידת התרומה, כמובן זו שאלה, אי אפשר לדעת עד כמה באמת מי שמתכוון להפר את החוק, באיזה רבדים.

מי שהפר את החוק ברור שלא ישים את זה.

אבל יכול להיות שזה יוכל לסייע.

יעזור להרתיע.

ומה אנחנו עושים מבחינה זו שאומרים שזה לא ישים? שצריך להזמין כאלה דברים.

לא.

אפשר למצוא בדרכים אחרות.

אין כמויות אדירות שמזמינים.

על פניו, בעסקים הגדולים יש אפשרות גם לסמן בספריי, בצבע חיצוני. בסך הכול מדובר בשם ומספר רישיון.

טוב. אז אנחנו נוסיף את זה.

בסדר. אני אקריא את התקנה שדיברה על הצבא כי לא הקראנו אותה.

"תיקון תקנה 6
5.
בתקנה 6 לתקנות העיקריות -




1. בתקנת משנה (א)(3), אחרי "כאמור" יבוא "אינו חייל בשירות חובה, כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, נתן הסכמתו בכתב לבצע את העבודה האמורה והוא";"



אתם רוצים להוסיף פה חייל בשירות מילואים?

כן.

יש כאן שלושה תנאים בפסקה הזאת. שני תנאים חדשים שנוספים, שהוא אינו חייל בשירות חובה או בשירות מילואים, אנחנו נוסיף פה הגדרה מה זה חייל בשירות מילואים. הוספנו כאן שהוא גם נתן הסכמה בכתב לבצע את העבודה האמורה והשתתף בהכשרה ייעודית לעניין זה שאישר המנהל. כל הדבר הזה הוא לגבי העבודה – מה שציינו כאן נציגי המשרד – העבודה של הסרת רפידות בלם, שזו באמת עבודה בסיכון נמוך.

בתקנה 6(ב), היה כאן בהתחלה תיקון לתקנה 6(ב) שמדברת על פירוק של צינורות פליטה מרכב קרבי משוריין. זו תקנה שהייתה מוגבלת בתוקף שלה עד 4 באוגוסט 2013. בנוסח הראשוני שהגישו לוועדה ביקשו להאריך את תוקף התקנה הזאת, אבל בבירור שעשינו בדיונים הפנימיים התברר שהפטור הזה לא נדרש כי ככל שיש עבודות כאלה שמתבצעות, הן כן מתבצעות עם קבלני אסבסט.

לכן, אנחנו הצענו למחוק את התיקון של תקנת משנה (ב) ולהוסיף פה פסקה שאומרת שתקנת משנה (ב) בטלה. התקנה הזאת שנתנה את הפטור בעצם מבוטלת ולא צריך את הפטור הזה. הפטור הזה יותר לא נדרש.

אוקיי. נצביע?

אתה רוצה לשמוע עוד הערות לתקנות?

בבקשה.

בני מעוז, מהחברה לשירותי איכות הסביבה. רציתי להעיר הערה, היא מערכתית, לנציג של הצבא בנושא הזה של האסבסט. אני מסתובב הרבה בבסיסים, היום קצת פחות, בעבר יותר, אבל לאחרונה כן היינו.

אמרת שכשיש מפגע אתם קוראים לקבלנים. רציתי להגיד שאתם צריכים פיקוח הרבה יותר הדוק על הקבלנים האלה שאתם מביאים לבסיסים. אני נתקלתי לא מעט בפירוקים שנעשו, חיילים בתוך המגורים, אף אחד לא מוציא אותם, אף אחד לא מודיע להם כלום. צריך לפרט להם את כל המידע, להסביר להם למה אסור להם להיות בתוך החדר בזמן הפירוק או אחרי הפירוק עד שיש תוצאות של הבדיקות. זו רק הערה בשוליים בנושא שהוא מאוד חשוב ונראה לי שאתם צריכים לתת עליו את הדעת.

אוקיי. תודה. ניקח את זה לתשומת ליבנו.

אורי בולוניה, מהרשות לאיכות סביבה, עיריית תל אביב. רציתי לשאול לגבי הרחבת הפטור, אם עדיין יש חובת דיווח של הקבלן 48 שעות או 72 שעות מראש.

כן.

תודה.

שלום. קוראים לי אימן, אני קבלן לעבודות אסבסט. הבעיה הרצינית היא התקנה של ה-50 מטר, מי שמפרק באופן פרטי. מי שיש לו הריסה, מפרק את זה באופן פרטי, הוא מזמין מכולה וזורק את זה במכולה, הוא לא לוקח את זה למטמנה. אני מסתובב הרבה בעבודות שלי ורואה את זה, זו הבעיה הרצינית.

יש הרבה שזורקים בצד, בכבישים, בתוך המכולות, וזה הולך למטמנה רגילה, וגם זה בעיה רצינית – זה הולך למטמנה רגילה וטוחנים את זה עם הפסולת. צריך להקפיד על זה.

מה באמת אתם עושים עם זה? אתם עושים משהו או שמבחינתכם מי שמזמין את העבודה הוא אחראי וזהו?

קודם כול, מה שהתכוון מר אימן זה לעבודה המצומצמת שהיום מותרת בתקנות, כל אדם יכול לבצע, הוא צריך להודיע לשכנים. אנחנו לא יודעים מעבודות כאלה כי אדם מודיע לשכנים, הוא לא מודיע למשרד להגנת הסביבה.

הרבה פעמים, הבהלה של השכנים מביאה אלינו הודעה, ואז אם אנחנו מבינים שהעבודה נעשית בצורה שהיא מסכנת את הציבור, אנחנו מוציאים מפקחים, אנחנו גם משתמשים בכלי אכיפה שיש לנו. הטלנו עיצומים כספיים על אנשים שמבצעים – לא זוכרת אם ספציפית בהפרה הזאת של החוק אבל כשאדם פרטי נגיד מבצע עבודה ללא היתר אסבסט, הטלנו על זה עיצומים.

אני מסכימה שאנחנו צריכים יותר משאבים לפיקוח. אנחנו נעזרים מאוד בציבור, המוקד שלנו הוא באמת צינור לקבלת המידע הזה ואנחנו אחר כך מפעילים פקחים.

אבל כן הוספתם פה עכשיו את התקנה שאומרת שהוא צריך לשמור את האישורים על זה שהוא פינה את זה.

נכון.

כן, זה הבעיה, שלא זורקים במקום מאושר.

ככל שמגיעה אלינו פנייה - - -

כן, אבל קשה לכם לתפוס את האנשים ספציפית כי אלה אנשים פרטיים.

נכון.

הוא שם את זה כפסולת בניין רגילה, הוא שם את זה במכולה.

זו באמת בעיה.

אני קבלן מכולות פסולת בניין רגילה, אני נכנס למטמנות ואני רואה את זה עם הפסולת. טוחנים את זה ומחזירים את זה לכבישים, משתמשים בזה עוד פעם. צריך להקפיד על זה, זה דבר מסוכן מאוד.

הדרך למנוע את זה היא לחייב סקר אסבסט, וכיום, כשמגישים בקשה להיתר בנייה, יש חיוב שיזם או שהאדריכל יתחייבו שאין אסבסט. העניין הוא שהם לא סוקרי אסבסט, ומגיע אדריכל, מסתכל על המבנה, אומר אין אסבסט, חותם, ואז קורה מה שאתה אומר ובאמת הורסים את המבנה יחד עם האסבסט.

אם היו מחייבים קיום של סקר אסבסט על ידי סוקר אסבסט מוסמך, היו מונעים את כל האירועים האלה, כמו שאנחנו עושים היום בתל אביב. אם פעם היו לנו המון אירועים של אסבסט, גילינו שזה בעצם מגיע מיזמים בשיפוצים, באתרי בנייה, שלא דיווחו על האסבסט מסיבות שונות – או שהם חשבו שזה זול יותר לא לדווח או שהם לא זיהו את המופע של האסבסט – והיום כל מקום אנחנו דורשים סקר, שזה בכלל תנאי לרישיון, וברגע שהגיע סוקר אסבסט מוסמך הוא זיהה את האסבסט, וזהו, כבר אי אפשר עכשיו לשבור אותו, להעלים אותו, לזרוק אותו ביער, חייבים להביא קבלן מורשה לפנות את זה. אומנם זה קשור לחוק תכנון ובנייה ולא לחוק האסבסט אבל אם היה אפשר לשנות, שיחייבו שרק סוקר אסבסט מוסמך קובע אם יש או אין אסבסט, זה היה פותר את הבעיות האלה.

אני אשלים את מה שאורי אמר. בעצם מדובר בתקנות רישוי בנייה שלפני הרבה מאוד שנים אנחנו יזמנו והצענו למינהל התכנון, שבמבנה שמיועד להריסה ובעצם טעון היתר הריסה מרשות הרישוי, צריך לסמן את מרכיבי האסבסט שנמצאים במבנה שמיועד להריסה, ואז בעצם ברור כבר בשלב קבלת ההיתר שלא ניתן לבצע הריסה של הרכיבים האלה אלא שקודם כול צריך להסיר את רכיבי האסבסט.

אבל זה כשאת הורסת מבנה שלם.

זה לא חייב להיות מבנה שלם. זה כאשר מדובר במצב שדורש היתר הריסה.

אבל כאן העבודה המצומצמת היא מן הסתם לא מגיעה לתקנות האלה.

עבודה מצומצמת זה בדרך כלל לא בהיקפים האלה. זה כן רלוונטי במצבים שמדובר בלולים או דברים יותר קטנים. באמת יש פה סוגיה של פיקוח.

למה שלא תיזמו תיקון בתקנות הרישוי מטעמכם בנושא הזה?

שמה?

לחייב במסגרת כל התנאים. הרי 7,512 תנאים לפני שאתה מקבל היתר בנייה - -

לא שלנו.

- - אז אחד התנאים האלה יהיה סוקר אסבסט.

היא אומרת שזה נמצא בדברים של הריסה. הבעיה היא עם עבודה מצומצמת.

לא הריסה. אני מדבר על היתר בנייה, לא הריסה. היתר בנייה, שיעבור שם סוקר אסבסט ויראה.

בהיתר בנייה, בדרך כלל לא יהיה שם אסבסט.

אני לא יודע אם בדרך כלל. כשאת עושה היום פרויקט של תמ"א 38 או משהו כזה, אז כן, זה פרויקט בנייה.

המרכיב של ההריסה צריך להיות מסומן בתוכנית שמוגשת.

אבל זה בהנחה, לפי מה שהבנתי כרגע, שהאדריכל בא ומזהה בעין. האדריכל הוא עובד של הקבלן, כולם שם עובדים של הקבלן. הקבלן, אין לו אינטרס שיהיה שם אסבסט כי זה מעכב אותו ועולה לו כסף. לכן סביר להניח שהעובדים שלו, אם זה לא משהו עצום, לא יסמנו את האסבסט.

לכן, כמו שאתם לא סומכים על הקבלן עם קונסטרוקציה או כל מיני דברים אחרים, נכון להביא גורם מקצועי שתהיה לו אחריות לגבי הדבר הזה, וידאג. אנחנו יכולים לבוא ולעשות את זה פה בכנסת ולהריץ את זה כהצעה פרטית אבל זה נראה לי נכון שאתם תעשו את זה מטעם המשרד שלכם.

מבחינת ההקשר החוקי הסמכות היא לא בדיוק אצלנו מכיוון שאלה באמת הסדרים מכוח חוק התכנון והבנייה. אנחנו כן ממליצים על זה לרשויות מקומיות שהן רשויות הרישוי והן יכולות לעשות את זה. אנחנו יכולים - -

לבדוק את זה.

- - לבדוק את זה מול מינהל התכנון, להציע להם.

תבדקו.

יש את הדבר הזה שעיריות, בזמן ההריסה מבקשים באמת להביא סוקר ודברים כאלה, עד שמקבלים היתר. יש כאלה שכבר מקבלים את ההיתר וכבר הורסים את הבניין ולא מביאים אף אחד. אחר כך רוצים לקבל אישורים ואז צריך לבקש ממישהו שיעשה איזושהי קומבינה לתת אישור.

לגבי העבודות הקטנות, כמו עד 20 מטר, 50 מטר, יש לאנשים מחסנים או דברים כאלה ורוצים לשפץ ולסדר את הדברים האלה, בעיריות לא מבקשים שום דבר. אין דרישות מעיריות, רק בבנייה של תמ"א או דברים כאלה.

אבי ישראלי, קבלן אסבסט. בנושא הביטוחים שהוא דיבר, אף חברת ביטוח בארץ לא מבטחת אסבסט.

הבנו. הם אמרו פה.

מה שכן הם מבטחים, הם מבטחים את הבן אדם מנפילה, ממכה וכו', כאילו הוא עובד גגות, אבל בנושא ביטוח אף חברת ביטוח לא תיקח בעוד 30 שנה לגבי אותו בן אדם ששאב את האסבסט, תפצה אותו ותלך איתו לדיונים אחרי 30 שנה.

זה מה שנאמר לנו. בסדר. נצביע?

נצביע על כל התקנות כפי שהוקראו, עם השינויים שהתקבלו.

מי בעד?

הצבעה

אושר.

אני. אין מתנגדים, אין נמנעים. התקנות אושרו. מה עכשיו קורה?

אנחנו נשלח את האישור למשרד והשרה תתקין אותן.

בסדר גמור.

האם ישלחו לנו, לכל הנוכחים, במייל את התקנות החדשות?

הם יפרסמו כפי שהמשרד עושה.

אנחנו נפרסם לקבלנים כמובן כשהתקנות יעברו.

נעדכן כשהן יעברו.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40.