פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת המדע והטכנולוגיה
12/02/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 26
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ג' באדר התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 12:00

חידושים מדעיים וגישות חדשניות בטיפול במחלת הסרטן

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר

דר' עירית אלון - מנהלת המחלקה למחקר רפואי, משרד הבריאות

דר' יהלומה גת - מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

פרופ' גל מרקל - נציג המועצה הלאומית למחלות ממאירות, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

פרופ' משה מיטלמן - יו"ר, האגודה למלחמה בסרטן

משה בר-חיים - מנכ"ל, האגודה למלחמה בסרטן

פרופ' איתן פרידמן - מייסד היחידה האונקוגנטית, בית החולים שיבא-תל-השומר, איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל

עינבל תובל - מנכ"לית, העמותה הישראלית לסרטן העור

שרה יזרעאל - מנהלת פרויקטים, העמותה הישראלית לסרטן העור

שירה קופרמן - מנכ"לית, עמותת חלאסרטן

מיכל בר - סמנכ"לית מחקר ומדיניות, חלאסרטן

יאנה מרגולין - מייסדת וחברת ועד מנהל, עמותת גנים טובים-קהילת נשאיות ונשאי BRCA

גלי מיכאלי - חברת ועד מנהל, עמותת גנים טובים-קהילת נשאיות ונשאי BRCA

אורלי הרמן - נציגת העמותה לקשרי ממשל, גמאני-העמותה הישראלית לסרטנים נשיים

הדס רותם רבינוביץ - מנהלת מידע ומחקר, עמותת אחת מתשע

דר' קרן אורן גונן - מנהלת העמותה, עיל"מ-העמותה הישראלית לגידולי מוח

פרופ' ערן בן אריה - חבר ועד, החברה הישראלית לרפואה משלימה

יעל ביגון חן - יו״ר, הבית של בר - למען נשים עם סרטן גינקולוגי

בר לוי - מנכ"לית, הבית של בר - למען נשים עם סרטן גינקולוגי

פרופ' סיריל כהן - נשיא הארגון, הארגון הישראלי לחקר הסרטן

דר' איליה סטמבלר - יו"ר, ותק - התנועה לאיכות חיים

מירה ברדה-סעד - נשיאת "אילנית", אגודות ישראליות לביולוגיה ניסויית

שמעון אור - דודו של אבינתן החטוף בעזה

יובל - חתנו של קית' סיגל שחטוף בעזה.

נופר בוכשטב - אחות של יגב בוכשטב החטוף בעזה

ורד אנסבכר - אחות של יהודה כהן שנהרג בעזה.

אליה - גיסו של איתן מור החטוף בעזה.

דר' נאוה זיגלמן דניאלי - ראש תחום אונקולוגיה, מכבי שירותי בריאות; חברת ועד באיגוד לאונקולוגיה קלינית, נציגי קופות החולים

דר' עופר רייטר אגר - אחראי מראת סקר ואבחון מוקדם של סרטן העור, העמותה הישראלית לסרטן העור

נעמה אלבז - מנהלת קשרי ממשל, עמותת גדולים מהחיים

איילת חאקימיאן

איה לינצ'בסקי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

חידושים מדעיים וגישות חדשניות בטיפול במחלת הסרטן

היו"ר איימן עודה: שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא חידושים מדעיים וגישות חדשניות בטיפול במחלת הסרטן. נשמע בתחילה את משפחות החטופים, תודה.

תודה רבה שאתם מאפשרים לנו לדבר. שמי שמעון אור, דוד של אבינתן, אני מגיע בשליחות של ירון, אחי התאום שלא מגיע מכיוון שקשה לו, הוא חולה פיזית ולא מצליח לעמוד בכל המשא הזה. אבינתן נחטף יחד עם נועה ארגמני ב-7 באוקטובר, אותה תמונה על האופנוע עם גבר גבוה מובל לידה. מאז לא שמענו ממנו. ממשפחות החטופים שנמצאות פה יש בכל מיני סגנונות ודעות, מה שאני הולך להגיד עכשיו זה להביא את כל החטופים כולם ביחד. גם אם אנחנו מדברים בשפות אחרות ובהבנות אחרות, יש לנו את אותה מטרה והיא להביא את כולם ביחד הביתה.

אני מבקש מכם, חברי הכנסת וחברי הוועדה, שכשהולכים להביא את החטופים נשמור על כמה כללים: הכלל הראשון שהייתי מבקש שנשמור הוא הכלל של להביא את כולם כחטיבה אחת, לא לחלק בין החטופים, לא לגרום למצב שנביא קבוצה קטנה ואז נאלץ לקבל הסכמים שלא נוכל לקבל ומה שיקרה הוא הקבוצה שתישאר, תישאר מאחור לעולמי עד. אנחנו מבקשים מכם ומכל מיש שעוסק בנושא, שהמשא ומתן, וההסכמים אם יהיו, יהיו על כולם ביחד, לא משאירים אף אחד מאחור.

אני קורא לזה ערבות הדדית. אם אני מדבר על ערבות הדדית, אני מבקש שנשמור על עוד כלל, כשאנחנו רוצים להביא את כל החטופים, להביא את אבינתן, להביא את נועה ואת כל שאר החטופים, שנזכור גם את כל אלה שנפלו, את כל חללי צה"ל שנפלו כדי שיהיה לנו ביטחון. שמענו כבר הבוקר שחיילי צה"ל סיכנו את עצמם כדי להביא שני חטופים ושני חיילי צה"ל אחרים נהרגו. זו הערבות הדדית בינינו, שהבאת החטופים תהיה בצורה כזו שנוכל לשמור על שאר חיילי צה"ל וגם על שאר אזרחי מדינת ישראל.

הגעתי מוועדה אחרת, ועדה ששומרת על נושא של מגדר ונשים ושמענו שם עדויות מזעזעות על כל מה שנעשה ב-7 באוקטובר, כולל אלימות מינית ועוד דברים שנעשו על מנת למנוע את הרגשת הביטחון שלנו כעם. אני מבקש מכם חברי הכנסת, שכל מה שתעשו ותלחצו זה להביא את כולם ביחד ודבר שני, בהסכם כזה שמדינת ישראל תהיה חזקה ותמנע את החטיפות הבאות, גם של אזרחים וגם של חיילי צה"ל, כלומר לעשות את זה בעוצמה. תודה רבה.

תודה רבה לך.

שלום לכולם, שמי יובל, חתנו של קית' סיגל. קית' בן ה-64 נחטף עם אשתו אביבה מביתם בכפר עזה. אני מתחבר לדברים שנאמרו לפני, כולנו כאן כבר זה השבוע ה-18, מסתובבים בוועדות הכנסת בקריאה חדה וברורה לא לשכוח את אהובנו ויקירתנו ולהשיב אותם כמה שיותר מהר בריאים ושלמים הביתה.

הבוקר חולצו שני חטופים, זה מדהים ומרגש ואין לי מילים לתאר את התחושות. אבל חשוב לי להזכיר שמדובר בחטופים ששהו מעל הקרקע לאחר חודשים ארוכים של איסוף מודיעיני אודותיהם, כך התאפשר המבצע הנועז הזה ויש עוד 134 חטופים שעדין שם. קטונתי בשיקולי צבא אבל כל בר דעת מבין שלא ניתן ליישם עוד 134 מבצעי חילוץ הרואיים שכאלה בטווח הזמן הקרוב, לכן אני שב ומדגיש את הדחיפות שבהשבת החטופים.

מתכנסת פה ועדה לדון בנושא מאוד חשוב, הדיון עוד לא התחיל כך שלא הספקתי לשמוע, אבל בחיים שהיו לפני ה-7 באוקטובר אני סטודנט לרפואה, שואף לעסוק בהצלת חיי אדם והחטופים שלנו זה בדיוק הנושא הזה, מדובר בחיי אדם שאם נמתין ונחכה להזדמנות נכונה אנחנו עלולים לאבד אותם. כבר איבדנו 31 חטופים, חלקם היו בין החיים, יש דיבורים שאתם בטח יודעים כמוני על 20 נוספים שאינם בין החיים. אנחנו בבעתה נוראית וחשוב לפעול בדחיפות להשבתם. לאחר מכן כמובן להמשיך עד הניצחון, כולנו רוצים ביטחון במדינה, כולנו רוצים לנצח. אבל כל השלט שהבאתי אתי, אם נפקיר את החטופים ניתן את הניצחון לחמאס. הניצחון הוא השבת החטופים וככל שניתן בחיים. תודה על ההקשבה.

תודה רבה לך.

שמי נופר בוכשטב, אחותו של יגב בוכשטב, אני נכנסת לוועדת מדע וטכנולוגיה ורוצה לספר שלפני ה-7 באוקטובר אני סטודנטית לדוקטורט בתל אביב, חוקרת וירוסים וזה קצת מזכיר לי את העולם שלפני, אז אני משתדלת להגיע לכאן ולהישאר להקשיב כדי לחוות את המדע.

יגב אחי נחטף יחד עם אשתו רימון מקיבוץ נירים. הם היו שם ביחד, היא חזרה ביום ה-53 והוא עדיין שם. לאורך כל התקופה אמרנו לעצמנו שהלוואי שלפחות הם שם ביחד, שומרים אחד על השנייה, מחזקים אחד את השנייה וכשרימון חזרה היא באמת אמרה שהם לא נפרדו לרגע, הם היו שם ביחד וחיזקו אחד את השנייה. עכשיו היא דואגת ואנחנו דואגים, היא יודעת מה הוא עובר ומה הוא חווה, היא יודעת כמה קשה ונורא שם והיא לא יכולה לעזור. זה אוכל אותה שהיא לא שם בשבילו, שאין לה דרך לעזור והיא לא יודעת מתי זה ייגמר.

אחד הדברים שלי הכי קשים כאחות של יגב זה לראות את המשפחה, את ההורים, את הסבתות. סבתא שלי קמה כל בוקר וקוראת לטלוויזיה, קוראת ליגב בוא תחזור כבר הביתה, אנחנו מחכים לך. לראות את סבתא זועקת לטלוויזיה זה משהו שמאוד קשה לעמוד בו.

היום התעוררנו לבוקר קצת יותר אופטימי ולחדשות ששני חטופים שוחררו, לואיס ופרננדו. הייתה נקודת אור בתקופה מאוד קשה. שתי משפחות שהתאחדו וראיתי עכשיו תמונה שלהם מחויכים, יחד עם הנשים וזה נותן לנו תקווה. אבל כמו שנאמר פה, יש עוד 134 חטופים והלוואי ורק לחץ היה עוזר והלוואי והיה אפשר להחזיר את כולם במבצעים צבאיים, זה באמת היה מבצע הרואי ומדהים של השב"כ, ימ"מ וצבא, אבל גם צריכים להיות ריאליים, מבצע צבאי לא יכול להחזיר את כל ה-134 חטופים בחיים, זה לא יכול לקרות והלוואי וזה היה המצב.

צריך לזכור שצריך לפעול למתווה, יש שם עדיין ילדים ותינוק ואי אפשר לחכות, אין לנו את הזמן, אין להם את הזמן הזה. תינוקות וסבים שצריך לפעול ולעשות כל מה שאפשר כדי להחזיר אותם. אני קוראת פה לכולם בחדר, אתם אנשי מדע, אנשים שבאו לעשות טוב בעולם, ככה לפחות אני מאמינה בתור חוקרת ואני מאמינה שגם אתם תמשיכו לדבר, לספר את הסיפורים ולהילחם יחד אתנו למען ההשבה שלהם. אני חושבת שלא נוכל לחיות כעם אם לא נחזיר אותם הביתה, לא נוכל להשתקם. זו האחריות והשליחות של כולנו פה במדינה. להחזיר אותם הביתה ולעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יקרה. תודה.

שלום, שמי ורד אנסבכר, אחות של רב סרן יהודה כהן, מ"פ בסיירת גבעתי. יהודה הוקפץ בשמחת תורה ונלחם בקיבוץ נחל עוז, היה בין המשחררים של הקיבוץ בקרבות הקשים שהיו שם. לאחר מכן התכונן לכניסה הקרקעית לרצועה ושבוע לאחר הכניסה, בקרב קשה, יהודה נפל, הוא ושניים מחייליו. גם במוות שלהם הם הצילו את הפלוגה כולה, הגיעו לאיתור חשוד ויצאו שם כמויות רבות של מחבלים עם הרבה אמצעי לחימה ויהודה, בעודו פצוע אנוש הספיק לדווח למג"ד, כל הכוחות הוזעקו ולצערנו יהודה ושניים מחייליו נהרגו אבל במותם הצילו פלוגה שלמה.

לפני המקום של יהודה המ"פ מהסיירת עם כל הקונוטציות, בסוף יהודה היה אחי הקטן. הוא היה איש של חיים, מאוד כישרוני, הצליח בכל מה שהוא עשה. אדם מבריק, כדורסלן, מנהיג, עשה כל דבר ברצינות. אני רוצה להגיד שבקלות הייתי יכולה לדמיין את יהודה, במקום להיות בצבא, לומד משפטים, או לומד פכ"מ שמאוד עניין אותו, אבל יהודה בחר להתמסר למען הדבר הגדול הזה שנקרא מדינת ישראל. יהודה היה בקבע מעל 6 שנים, הוא הקדיש את החיים שלו בשביל העם, בשביל המדינה, בשביל הארץ, מתוך הבנה שזו המשימה שלו עכשיו והוא מוכן לשים את הצרכים הפרטיים שלו ולהתרכז בצרכים הכלליים שלו, כי זו כרגע המשימה. גם כשיהודה נכנס לעזה הוא ידע טוב מאוד לקראת מה הוא נכנס.

כל הזמן קיבלנו דרישות שלום מיהודה ושמענו סיפור לפני שבועיים ממילואימניק שהיה אתם והוא סיפר שלפני הכניסה לקרב יהודה אסף את החיילים שלו ואמר להם שהרבה פעמים במלחמות המפקדים צריכים להיות ראשונים וטוב שכך, כי המפקדים צריכים להוות דוגמה אישית ובגלל זה הרבה פעמים מפקדים נהרגים ואני רוצה לתדרך אותכם מה לעשות במידה וקורה לי משהו.

יהודה ידע עבור מה הוא נלחם, הוא לא חשב שנכנס למשחק, הוא הבין מי האויבים שלנו ומול מי אנחנו עומדים. למרות זאת הוא בחר להיכנס כי הוא ידע שיש פה מטרות. הוא ראה את הזוועות בעיניים ב-7 לאוקטובר והבין שהוא צריך להחזיר את הכבוד הלאומי שלנו. ככה הוא כתב לנו בהודעה: אני הולך להחזיר את הכבוד הלאומי שלנו. הוא ידע שהוא רוצה ללכת ולמוטט את שלטון חמאס לחלוטין והוא ידע שהוא רצה להחזיר את החטופים עד האחרון שבהם. בשביל זה הם נכנסו, בשביל למוטט ובשביל לפגוע ובשביל לגבות מחיר גבוה מהאויבים שלנו שמנסים להתנכל לנו ללא הפסקה.

פורום הגבורה הוא פורום של משפחות שכולות, פורום א-פוליטי שמאגד בתוכו משפחות מכל הציבוריות הישראלית ששמה לה במטרה שבמוות של הקרובים לנו הם ציוו לנו את הניצחון, הם ציוו שנמשיך עד הסוף, שניתן כוח לצה"ל, שניתן כוח למקבלי ההחלטות להמשיך, לא להפסיק עד שנוכל להגיד שסיימנו את המלאכה.

אני אסיים ואומר שלצערי הרב יהודה לא יגשים את החלומות הפרטיים שלו והיו לו הרבה חלומות פרטיים שהוא לא יגשים. אבל יהודה היה שותף בחלומות כלל ישראליים גדולים ואני רוצה לבקש מנבחרי הציבור להיות שותפים בחלומות גדולים, לחלום בגדול ולהיות מלאי חזון. להיות אנשים חולמים ולא אנשים שחושבים רק על מה יכול להיות עכשיו אלא לחשוב בגדול מה אנחנו רוצים שיהיה מהמדינה שלנו, מה אנחנו רוצים מהעם, איך אנחנו נראים, לחשוב קדימה ולהיות אנשים שרואים בגדול וחושבים בגדול. אמנם נחמה פרטית לא תהיה לנו, אבל נחמה לאומית אני רוצה לקוות שתהיה לנו וזה בידיים שלכם, תודה.

תודה. אחרון הדוברים בבקשה.

שמי אליה ואני גיסו של איתן מור החטוף בעזה. איתן היה מאבטח במסיבה בנובה וברגעים האחרונים לפני שנחטף הוא עזר להביא אנשים למקומות בטוחים. הוא ניסה להציל שתי גופות של בחורות, אליקים והוא החזירו גופה אחת, החביאו אותה ומצאו אותה אחר כך, לאחר מכן חזרו להביא את הגופה השנייה ואז הם נחטפו. אנחנו מאוד מתגעגעים לאיתן ומאוד מטולטלים.

ביום חמישי האחרון אח של איתן ואני נסענו לכרם שלום ורק בדרך לשם מרגישים את הלב כבד, איתן כל כך קרוב ואנחנו לא יכולים לראות אותו וכל כך מחכים לו. בעזרת השם הוא יחזור, במיוחד אחרי הבשורה המשמחת ששמענו הבוקר על המבצע המיוחד עם השגחה נפלאה, תודה רבה לצה"ל, לימ"מ, לממשלה וכל מקבלי ההחלטות על ההחלטות החשובות האלה שצריך להמשיך אתם. צריך להמשיך בכל הכוח ולעשות מאמצים גם מדיניים וגם צבאיים ולחזק כמה שיותר. זה מחזק אותנו ונותן לנו אוויר לנשום כשאנחנו מבינים שלא רק עושים אלא גם מצליחים. מנסים בכל הכוח, גם בצורה מדינית וגם בצורה צבאית, עד הסוף. היו שמועות שלא עושים מבצעים צבאיים ובסוף אנחנו רואים שצה"ל עם יד הדופק ומנסה להחזיר את כולם. זה נותן לנו אורך רוח וכו'.

זה כמובן בזכות הלחץ ואולי במבצע צבאי לא נוכל להחזיר באמת את שאר החטופים, אבל המבצעים הצבאיים הם אלה שימשיכו ללחוץ על החמאס ולהביא אותם לנקודת מפתח שנגיע לעסקה טובה יותר ושלא נאבד דרכה את כל החיים של כל מי שחי פה בארץ. אני מחכה לרגע שנשב ונשתה קפה עם איתן בבית, נצא לסיבוב עם הכלבה שלו נזי שכל כך דאג לה ובעזרת השם בקרוב זה יקרה. בזכות הלחץ ובזכות האמונה, תודה.

תודה רבה לך ותודה רבה לכם. חשוב לי להגיד שמן הסתם יש בינינו חילוקי דעות פוליטיים וזו הכנסת, מקום שיש בו חילוקי דעות ואתם יודעים איפה אני נמצא, אני נמצא בפינה של השמאל בכנסת. אבל בעניינים האנושיים אנחנו לא צריכים להיות חלוקים. אנחנו צריכים להסכים להוציא את כל האזרחים ממעגלי הרצח וההרג, שכל האנשים ישובו לביתם, אלה דברים הכי אנושיים וכולנו צריכים להיות תמימי דעים לגבי זה.

בחלק מהדברים הייתה פוליטיזציה. אני שומר לעצמי את הזכות להגיד שאני לא מסכים לחלק מהם. אני מכבד אבל לא מסכים כי אני חושב שהכבוד הלאומי האמיתי העמוק והאסטרטגי זה לכבד את העובדה הבסיסית שבאדמה הזו יש שני עמים. צריך לכבד את הזכות הלאומית של שני העמים. להגיע לשלום ולהסדרי ביטחון שיטיבו עם כולנו. תודה רבה לכם מעומק הלב. מותר לכם לא להסכים אתי, אבל יש את הדברים האנושיים שכולנו מסכימים עליהם.

בוועדת המדע והטכנולוגיה יזמנו דיון בנושא חידושים מדעיים וגישות חדשניות בטיפול במחלת הסרטן לכבוד יום הסרטן הבין לאומי שצוין בשבוע שעבר. על פי המידע שנכתב באתר האגודה למלחמה בסרטן ולפי נתוני הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות הלאומי, בשנת 2040 יאובחנו בעולם כמעט 30 מיליון אדם עם מחלת הסרטן. בשנת 2020 מספר חולי הסרטן בעולם עומד על כמעט 20 מיליון, כלומר מדובר בגידול של כ-50% תוך 20 שנה בלבד. על פי הערכות הסוכנות, אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים ברחבי העולם יחלו בסרטן במהלך חייהם. תסתכלו על היושבים בחדר, אחד משמונה או אחת מששה יחלו בסרטן.

יש כבר כאלה שחלו.

זה לא יאומן כמה בני אדם מתרגלים לדברים. יש דברים שאם היינו אומרים אותם בעידן אחר היו נתפסים כלא נורמאליים. אני חושב שלדברים הללו, לעובדה הזאת, האנושות לא צריכה להתרגל. אחד מתוך שמונה גברים ואחת מתוך 11 נשים בעולם ימותו כתוצאה מהמחלה.

שיעור המאובחנים בישראל במחלת הסרטן גבוה מהממוצע במדינות העולם. בשנת 2023 אובחנו בישראל כ-31,000 נשים וגברים עם מחלת הסרטן. לצד הנתונים הלא מעודדים הללו, החידושים המחקריים והגישות השונות בתחום מביאות עמן בשורה חיובית לחולי הסרטן. היום נשמע על החידושים והגישות החדשניות בתחום חקר הסרטן. נפתח עם פרופ' משה מיטלמן, יושב-ראש האגודה למלחמה בסרטן ואחריו פרופ' גל מרקל ממשרד הבריאות, בבקשה.

תודה לך אדוני היושב-ראש, שמי משה מיטלמן, אני יושב-ראש האגודה למלחמה בסרטן וגם רופא שמטפל בחולים האלה. אני רוצה לברך אותך ולהודות על עצם קיום הדיון. מאוד קשה להחליף נושא אחרי הנושא הקודם, אבל אולי דווקא המחשבה שאנחנו באים לדבר כאן על הצלת חיים, הארכת חיים ועל בריאות ועל חיים בכלל, אולי זו נחמה וגשר לנושא עליו אנחנו הולכים לדבר.

חלק מהדברים שאמרת נכונים מאוד, אני רוצה לברך את העמיתים שלי, אני מבין שיש פה נציגים של עמותות אחרות, חולות, חולים ונציגים של משרד הבריאות. אני רוצה להתחיל בנתונים ולמרות שאתה אדוני היושב-ראש, סקרת כמה נתונים - - -

יש משהו ממה שסקרתי, שאני אישית לא בטוח בו, מה זה אומר שיהיו כ-30 מיליון בשנת 2040? אם זה אחד מ-6 זה צריך להיות יותר.

אם יורשה לי, אחדד כמה מספרים ובוודאי אם נדע לענות על השאלות, כי ככל שאנחנו מתבגרים אני מבין שאני יכול לענות על פחות שאלות, ננסה לענות. כמה נתונים מהעולם הרחב, הנתונים האלה הם נתונים משולבים של ארגון הבריאות העולמי, של ארגון חקר הסרטן מטעם ארגון הבריאות העולמי, האיגודים המקצועיים האמריקאים, האירופים וכמובן גם נתוני משרד הבריאות שלנו ונתונים שלנו מהאגודה למלחמה בסרטן. יש תערובת וחיבור בניסיון להגיע למידע פשוט, ברור ונהיר לכולם.

בשנת 2020 היו בעולם 18 מיליון חולים חדשים בסרטן ורק בשבוע שעבר, לקראת יום הסרטן הבין לאומי פורסמו הנתונים של 2023-2022 ואנחנו כבר מדברים על 20 מיליון. יש גם תחזית וההערכה היא שאנחנו מדברים בשנת 2050 על כ-35 מיליון חולים חדשים בעולם וזו עלייה של כ-80%-77%. גם אצלנו תהיה עלייה ונסביר מדוע תהיה עלייה. התמותה גם עולה, יש ויכוח אם היא עולה או יורדת. בארצות עם הכנסה גבוהה התמותה יורדת, כולל אצלנו, אבל שיעור האבחון עולה כי אנחנו מגלים יותר חולים.

הסרטנים המובילים הם סרטן השד-2.3 מיליון, ריאה-2.2 מיליון, כלומר כ-2 מיליון חולים חדשים בשנה. לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי דווקא סרטן הריאה יותר שכיח במעט, אבל זה לא משנה. אנחנו מדברים על הסרטנים השכיחים ועל סרטנים בכלל.

בשורה התחתונה כתוב, לפי הערכת הגופים, 27% לפחות, אחד מכל ארבעה קשור באלכוהול, עישון, בהשמנה, וירוסים, זיהום אוויר, כלומר נתונים שאנחנו נחשפים להם ויש מה לעשות וזו החשיבות של ישיבה מהסוג הזה, כי אפשר למנוע לפחות חלק משמעותי מהם.

אצלנו בישראל, לצערנו אנחנו עדיין במקום די גבוה בעולם, או יותר נכון נמוך בעולם מבחינת השכיחות, 45 מתוך 50, בין היתר כי אנחנו מבצעים בדיקות וגם מגלים יותר, גם באוכלוסייה מתבגרת. מאובחנים כ-31,000-30,000 חולים חדשים כל שנה, המספרים די דומים לעולם המערבי. לא שונים בהרבה, שד, מעי, ערמונית, ריאה. כל שנה נפטרים כ-11,000. החדשות הטובות הן שהתמותה בירידה מתמדת, סדר גודל של כ-6.5% לשנה פחות תמותה. יש מה לעשות, שלא נתבלבל ונקפוץ משמחה, יש עוד מה לעשות, אבל מדברים על ירידה מתמדת.

הירידה זה 6% כל שנה, אבל כמה אנשים בסוף מתים מזה ובכמה אנשים מצליחים לטפל?

נגיע לזה. שימו לב שבשנת 2000, 80% נפטרו מהמחלה, אבל בשנת 2020 המספר ירד ל-67%. לא שזה כלום, אבל אנחנו במגמה חיובית. שיעור התמותה לפי סוגי הסרטן השונים: מסרטן השד-61%, ריאה-83%, לבלב-90%, אבל בסוגים אחרים אנחנו משתפרים כל הזמן, לטעמנו לא מספיק.

התקדמנו בישראל ובעולם בתחום הסרטן בזכות כמה גורמים: אחד, מחקר. יש לנו בשני העשורים האחרונים כלים חדשים כמו תרביות תאים, גנטיקה, כלים דיגיטליים שנכנסו לשימוש המחשבים, האינטרנט, ה-AI וכו'. דבר שני, שיתוף פעולה בין מרכזי ובין עולמי. אני רוצה להדגיש את הנקודה הזאת כי מי שחושב שעם לבדו ישכון ונוכל להסתדר לבד, טועה ומטעה. אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה הבין לאומי ולא תמיד אנחנו מקבלים אותו וכשאנחנו מקבלים אותו הוא רק עוזר.

אנחנו מבינים טוב יותר את הביולוגיה, את הגורמים למחלות, את מהלך המחלות. אנחנו מאתרים ומגלים יותר ויותר גורמי סיכון וכתוצאה מכך אנחנו מפתחים שיטות טובות יותר, יעילות יותר, מקשות פחות, מזיקות פחות, אבל יקרות יותר. שיטות של אבחון, שיטות של מעקב, שיטות של טיפול - כאן כדוגמה, הייתי גאה לשים את תמונתו של פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל 2004, אחת הדוגמאות לתרומה המכובדת והמרשימה של חוקרים ומדענים ישראלים בתחום הזה, לא רק, אבל בהחלט גם.

גורמי סיכון כמו עישון, אלכוהול, השמנה, נגיפים, זיהום אוויר. דברים שהם כל כך ברורים ומוכרים לנו היום, לא תמיד היו כל כך מוכרים, למשל נושא רחיצת הידיים לדוגמה, כדי למנוע זיהומים, רק בסוף המאה ה-19 זמלווייס היה זה שגילה את זה, לא היה ברור לכולם שצריך לרחוץ ידיים לפני שנוגעים בחולה או מנתחים אותו. אז דברים שהיום הם כל כך ברורים ומוכרים לכולם לא היו כל כך ברורים.

מוטציות – אחרי המגיפה כולנו מומחים למוטציות, לא רק הגנטיקאים. אז יש שינויים גנטיים, חלקם מולדים, כמו למשל ה-BRCA שגורם לנטייה לסרטן השד ולסרטנים אחרים, או מוטציות נרכשות כמו מוטציית HER בשד, כמו ABL BC בלוקמיה והבאתי רק כמה דוגמאות על קצה המזלג כדי לסבר את האוזן.

פרוטאוזום כמטרה – אנחנו, העולם והחוקרים, מאתרים יותר ויותר נקודות שיכולות להיות מטרה לטיפול חכם, היוביקוויטין והפרוטאוזום שגילה פרופ' צ'חנובר יחד עם פרופ' הרשקו כבר לפני כ-30 שנה, זו מטרה לתרופה וזה הוליך לפיתוח של תרופה שנקראת וולקייד, תרופה שאני משתמש בה על בסיס יום יומי לחלק מהמחלות הממאירות בתחום מערכת הדם.

למדנו על החשיפה לקרינה, אנחנו מטפלים בלא מעט אנשים שנחשפו בצ'רנוביל ולפני כמה שבועות הייתה לי שיחה עם פרופסור מנגסקי ביפן והוא יכול לספר על מה שקרה שם. אנחנו מכירים את החשיפה לאזבסט, לכימיקלים ואם רק נדע להתנהל נכון, נקטין משמעותית את המספרים.

איך מאבחנים היום? עדיין משתמשים בשיטות המסורתיות, אבל נוספו לנו כלים חדשים. למשל בתחום ההדמיה, ממוגרפיה, יש באגודה ניידת שמסתובבת בכל הארץ, מיפוי,CT PET, MRI, דוגמאות שכולם מכירים. היום עושים ביופסיות, מחט תחת הדמיה, מה שפעם היינו צריכים לעשות בניתוח ולהמתין שבועיים להחלמה, היום עושים בבוקר וכעבור שעתיים המטופל או המטופלת הולכים לביתם והתשובה תגיע כעבור כמה ימים.

הגנטיקה עשתה מהפיכה, היום אנחנו מדויקים יותר, פחות פולשניים, יקרים יותר, הגילוי יותר מוקדם ואנחנו מאבחנים יותר ויותר חולים, זה חלק מהסיפור מדוע המספרים הולכים וגדלים. אנחנו יכולים לדבר על מניעה מה שהיה לא רלוונטי בעבר, או לפחות על עיכוב המחלה, או טיפול בשלבים מוקדמים יותר, להרוג אותם כשהם קטנים.

הטיפול היום נעשה עדיין בכימותרפיה, הכימותרפיה לא מתה, היא קיימת, עדיין יעילה ונותנת לנו תרומה משמעותית. אבל לצד הכימותרפיה יותר ויותר טיפולים ביולוגיים, אינטליגנטיים. אם אלה נוגדנים, מולקולות קטנות שמכוונות למטרה, הזכרתי רק כדוגמה עוד פיתוח כחול לבן מישראל, טיפול ה-CAR T של פרופ' זליג אשחר ממכון וייצמן, חתן פרס ישראל. הטיפול שהוא פיתוח הוא פשוט מהפכה. אני מטפל גם בחולי לימפומה ולראות חולי לימפומה שכבר היו אבודים ופתאום חיים 4-3 שנים בלי מחלה, זאת לא אבולוציה, זאת רבולוציה. זה פשוט נהדר ויש עוד בדרך.

הטיפול התומך כולל הקרינה, כירורגיה מודרנית, טיפול יותר נכון כדי לשפר את איכות החיים. למדנו שאיכות החיים חשובה לא פחות מתוחלת החיים. יש לזה בהחלט משמעות. אנחנו מצליחים יותר למנוע, לעכב את האצת המחלה, הטיפול יעיל יותר, פחות תופעות לוואי והמספרים מדברים בעד עצמם. יותר אנשים נרפאים ומיש לא נרפא נהנה יותר מהארכת חיים, עם שיפור באיכות החיים, נושא שהרבה שנים לא נתנו לו את המשקל. אבל, זה יקר יקר. זה חלק מההסתכלות על העתיד, יהיה צריך לחשוב על זה.

אם זה יקר יקר, אני חושב שהמדינה צריכה להתערב, לא?

ועוד איך. אם היינו נפגשים קודם היו חושדים שביקשתי ממך להעלות את השאלה הזאת. אני מעיד שלא נפגשנו קודם, זו פעם ראשונה שאנחנו נפגשים ואני מודה לך על השאלה ואומר, כן, המדינה חייבת להתערב ואני אגיע לזה. היא חייבת/ לא צריכה, חייבת. יושבים פה גם נציגי משרד הבריאות שיסכימו אתי.

הבעיה שלי לא עם נציגי משרד הבריאות, הבעיה שלי היא עם זה שיש אנשים שיושבים בקואליציה שמייצגים חברות מוחלשות, מקבלים מהם את הקולות, אם אלה חרדים, אם מזרחים, במצב כלכלי הכי קשה שמצביעים להם והם נמצאים בקואליציות כבר 30 שנה, הם צריכים לקדם את זה.

אני יכול להזמין אותך להצטרף לאגודה למלחמה בסרטן, תעשה אתנו עבודה נהדרת. אני רוצה לגעת על קצה המזלג בכמה היבטים לא רפואיים נטו, אבל חשובים לא פחות: חברתיים, לגאליים, אתיים, רגולטוריים ואחרים. יש ויהיו לנו יותר ויותר חולים מהסיבות שהסברנו. המחלה הופכת להיות יותר כרונית, זו קונספציה שונה, צריך להסתכל על הדברים בצורה אחרת. אני יושב עם המטופלים שלי ואומר להם, אתם באמת חושבים שאו שנרפאים או מתים? הרוב הגדול חי עם זה, אבל שמעתם שמישהו נרפא מיתר לחץ דם? שמישהו נרפא מסוכרת? לא, לומדים לחיות עם זה. אז גם עם זה לומדים לחיות ובלבד שננסה לחיות באיכות חיים סבירה. זה שינוי תפיסתי.

שינוי נוסף, יש פה המון שותפים, אם פעם זה היה משהו בין הרופא והחולה, עם הפטרנליזם של הרופא והחולה, אני זוכר את זה כסטודנט, אל תפריע לי ותעשה מה שאני אומר, אין יותר פטרנליזם וטוב שכך, יש הרבה שותפים, המדינה, קופות החולים, החולים, המשפחות, העמותות, המדיה ולכולם יש זכות דיבור וכולם יכולים להתערב ולהשתתף בסיפור הזה.

לצערנו הולך ונוצר פער רפואי חברתי כלכלי גדל והולך. את הפער לא נוכל למנוע, נוכל לעשות כדי לצמצם אותו. ברגע שאנחנו רוצים יותר ממה שאנחנו יכולים להשיג תמיד ייווצר פער כי אנשים ישיגו את מה שאפשר והמערכת לא נותנת בדרכים אחרות. הרפואה הפרטית משגשגת והיא תשגשג יותר, אם זה טוב או רע אשאיר לכל אחד להחליט. אבל אני חושב שכולנו רוצים רפואה ציבורית טובה וחזקה וכדי לעשות את זה, המדינה תצטרך לתת יותר. יש גם קשיים רגולטוריים מפני שגם הרגולטור מתקשה לפעמים לפתח והוא נדרש לפתח כלים חדשים. למשל בכל הנושא הדיגיטלי.

איך נראה העתיד - יהיו יותר חולים זה בטוח, אבל נאבחן מוקדם יותר ותוחלת החיים תתארך וזה גם מסביר מדוע יהיו יותר חולים ודיברתי על עלייה של כ-80% למשך 30 השנה הבאות ואפילו פחות. אופי המחלה משתנה וימשיך להשתנות, הדברים שדיברתי עליהם ימשיכו. נשים דגש יותר ויותר על מניעה, על טיפול בגורמי הסיכון וצריך לעשות את זה. יהיו לנו ויש לנו כלים יותר טובים. אנחנו ניתן יותר טיפולים ביולוגיים, נתפור את החליפה האישית התרופתית לכל אחד, אבל ההוצאה תלך ותגדל. האמריקאים פתחו לאחרונה את המושג "רעילות כספית", צריך להביא את זה בחשבון, בנושא של הפער החברתית הכלכלי שהזכרתי.

לסיום אני מבקש להגיד כמה מילים על האגודה למלחמה בסרטן, מי אנחנו ומה אנחנו. אנחנו נמצאים לטובת המחלה, לטובת החולים, לטובת המשפחות, במקום בו יש פער בין מה שנותנת המערכת הציבורית הממשלתית והקופות, לבין מה שאנחנו רוצים ומה שאנחנו צריכים. אנחנו עוסקים במניעה, אנחנו עוסקים בהסברה, אנחנו מלווים חולים ובני משפחה. אנחנו עוסקים לאחרונה יותר ויותר בשיקום ותומכים גם במחקר כפי שאנחנו יכולים.

כמה מספרים כדי לסבר את האוזן: השקענו כ-50 מיליון שקלים בעשר השנים האחרונות בתמיכה במחקר. הרבה מאוד חוקרים צעירים שאנחנו רוצים לעודד ואת הפריפריה שאנחנו רוצים לעודד. בוצעו בממוגרפיה כ-17,500 בדיקות בשנה אחת, מעל 10,000 חולים ומחלימים פעילים, 6,000 פניות בשנה למוקד הטלמידע. מעל 2.5 מיליון שקלים למימון תקנים ופרויקטים בבתי החולים, אנחנו עוזרים גם להם וכ-560 חולים במעון צ'ארלס קלור ועוד.

אני רוצה לסכם במשפט, אדוני היושב-ראש, תודה שהזמנת ונתת לנו את הזכות לדבר. התקדמנו, עשינו הרבה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות והפער בין הרצוי למצוי ילך ויגדל. אם אנחנו רוצים במדינת ישראל להישאר על המפה במקום גבוה כמו שאנחנו היום, נהיה חייבים להשקיע יותר ולהשקיע יותר זה אומר המדינה והמערכת הציבורית כי כל דבר אחר יפגע באנשים ויגדיל את הפער.

תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה ועל כל מה שאמרת. יש לנו הרבה הערכה. נעבור לדוברים הבאים, פרופ' גל מרקל נציג המועצה הלאומית למחלות ממאירות במשרד הבריאות.

תודה רבה על ההזמנה. אני רוצה לברך את האגודה למלחמה בסרטן ואת כל הנציגים של עמותות החולים על מה שהם עושים בשותפות עם כולם, לפרופ' מיטלמן תודה על הסקירה שמאפשרת לי לדבר על דברים נוספים.

המועצה הלאומית למניעה, אבחון ומחלות ממאירות של משרד הבריאות היא גוף מייעץ למשרד, שמטפל בכל שלושת הנושאים הללו. מדובר בנציגות משותפת של כל המקצועות שעוסקים ברפואה מכלל בתי החולים, קופות החולים, עמותות וכן הלאה, מתוך מטרה להוות גוף מקצועי שיכול לסייע למשרד בהיבטים שונים, מהמלצות או סיוע בדברים שקשורים לסל התרופות ועוד.

אם מדברים על החשיבות של הסרטן בהקשר הספציפי של תקציב הבריאות, זה סדר גודל של בין 30 ל-40% מוקדש לסרטן מסל הבריאות בכל שנה. כפועל יוצא מזה, לאזרחים בישראל יש נגישות יוצאת מהכלל שמאפשרת לנו למנוע, לאבחן ולטפל בזמן.

יתרה מכך, המועצה יצאה השנה ביוזמתו של יושב-ראש המועצה, פרופ' עידו וולף בתוכנית אסטרטגית שמטרתה למפות את כל הפערים שקשורים במבנה ההתמחות באונקולוגיה, דרך רדיותרפיה ואיך צריך להיראות מערך אונקולוגי ותפקיד הסיעוד, מחקר, בינה מלאכותית וכן הלאה, משהו בין 20 ל-30 תוכניות שונות שאוגדו ביחד כרעיון איך צריך להסתכל על האתגר הגדול שפרופ' מיטלמן ציין, של מה יקרה בשנת 2040? מה יקרה בשנת 2050? זה נשמע רחוק אבל זה מעבר לפינה. האתגר הגדול באמת שעליו אני רוצה לשים את האצבע, כמות חולי הסרטן תלך ותעלה, לא רק כפועל יוצא מאבחון מוקדם, אלא גם בגלל הזדקנות האוכלוסייה, הארכת תוחלת החיים, סרטן זה קודם כל מחלה של מבוגרים. יש גם ילדים שחולים אבל היחס הוא אחד לעשרות רבות אם לא מאות. לכן זו הבעיה הגדולה.

אנחנו לא מדברים רק על פערים בטכנולוגיה שנצטרך להידרש אליהם אלא אני רוצה להוסיף על נושא שלא עלה כאן, וזה מי יעשה את הטיפול? מי יעבוד? אנחנו בפערים מאוד גדולים, שרק הולכים וגדלים, עם כמות האחיות, עם כמות הרופאים, עם אדמיניסטרציה, כל האנשים שאמורים לטפל בכל הסיפור הזה. אם אנחנו משווים את עצמנו ל-OECD , שם זה עולה בכמות הרופאים פר קפיטה, לצורך מדד בודד ואנחנו יורדים.

למה זה קורה פה?

שאלה טובה. אנחנו מוגבלים בכמות בתי הספר לרפואה, אנחנו מוגבלים בכמות השדות הקליניים. נקודה נוספת שבעיני היא מזעזעת, נעשה סקר ביוזמת משרד הבריאות אצל סטודנטים בקרב מסיימי בית ספר לרפואה, כמה מתעניינים באונקולוגיה. מתוך 1,200 רק 17 או 20 בחרו באונקולוגיה.

יותר טוב מאשר בגנטיקה.

זה פער עצום.

אני חושב שיש סיבות נוספות, גם כלכליות, הלחץ בעבודה במיוחד למתמחים ורופאים.

יש הרבה מאוד גורמים. העלית נקודה איפה המדינה צריכה להתערב.

אני מבקש שתוסיף בתשובה שלך האם עכשיו יש קיצוצים בתקציב המחקר בנושא הסרטן?

זו נקודה מהותית מאוד. מבחינת הדרישות התקציביות לביצוע מחקרים פורצי דרך, כמו המחקר של פרופ' צ'חנובר ורבים נוספים, המחקר והמדע לא מתקיימים לבד, הם מתקיימים על ידי אנשים מצוינים שצריכים ללכת וגם לחזור, יש בריחת מוחות, זו בעיה מאוד גדולה שמשפיעה על המדע בכלל בישראל ועל האונקולוגיה וחקר הסרטן בפרט. תקציבים לביצוע של המחקרים האלה בישראל, איך אפשר ליישם אותם אחר כך בשדות הקליניים. קיצוצים בתקציב הבריאות פוגעים בזה בצורה ישירה. חינוך למתמחים, חינוך לאוכלוסייה, כל הדברים האלה מתקיימים בצורה מסוימת. אם אנחנו רוצים שיהיו לנו אונקולוגים, אונקולוגיות וכל מקצועות הסיעוד ומקצועות הבריאות שקשורים בחולי הסרטן, לוקח 15 שנה להכשיר רופא לעסוק באונקולוגיה. אנחנו צריכים עכשיו את האנשים האלה כדי שנגיע ל-2040 עם כוח אדם סביר כדי להתמודד עם העומס הכולל.

נקודה אחרונה שקשורה לעומס, אם פעם הטיפול בחולי סרטן כלל חמש או שש תרופות כימותרפיות, היום רק כדי לטפל בסרטן השד צריך התמחות שלמה כי זה מורכב בצורה יוצאת דופן. סרטן הריאות וכל אחת מהממאירות, מצריכות היום התמקצעות משוגעת. כמות הנתונים שצריך לדעת איך ליישם אותם הולכת וגדלה. אלה הפערים שמשרד הבריאות צריך להתמודד אתם. אנחנו מקווים שמהשולחן הזה יעלו המרים הנכונים בהיבטים האלה, תודה.

תודה רבה לך פרופ' מרקל. ד"ר עירית אלון מנהלת המחלקה למחקר רפואי במשרד הבריאות, בבקשה.

רציתי לדבר על המחקר הרפואי, בלשכת המדען הראשי במשרד הבריאות אנחנו עוסקים במימון מחקרים רפואיים ומימון מחקרים בתחום הסרטן. אנחנו עושים את זה בצורה של נתינת מענקים תחרותיים לחוקרים, רופאים ומטפלים, אלה מענקים חשובים ומסוגים שונים, גם מבחינה התכנותית, גם מבחינת מחקר תרגומי, מבחינת מחקר קליני וחשוב מאוד, מענקי מחקר בין לאומיים. כלומר, אנחנו מממנים את הרופאים ואת אנשי הצוות שנמצאים במאגדי מחקר בין לאומיים. זו פעילות מאוד חשובה ואנחנו עושים את זה במסגרת שיתופי פעולה, גם בתחום הסרטן, אבל גם בתחומים שונים. לא פחות חשוב, כבר נאמר פה, איך מביאים את התוצאות האלה לפועל, גם בתחום של פיתוח שירותי בריאות חדשניים שיכולים להנגיש את הטיפולים האלה.

רציתי להגיד לפורום הזה שאנחנו מאוד מוטרדים מהקיצוץ שעומד לפתחנו. לפניו הרגשנו ואמרנו שאנחנו בחוסר של תקציבים. אחרי שנעשית עבודה כל כך מאומצת, של החוקרים, הרופאים והאנשים שמטפלים במדינת ישראל, אנחנו מאוד חוששים מפגיעה בתקציבים האלה ובשיתופי הפעולה הבין לאומיים.

תודה רבה. פרופסור איתן פרידמן, מייסד היחידה האונקו-גנטית בבית החולים שיבא, בבקשה.

מנהל בפועל את מרפאת הנשאיות במרכז באותו בית חולים ועוד כמה טייטלים. אני רוצה להיות פרקטי, כשלמדתי בבית הספר לרפואה לפני הרבה שנים, אמרו לי ניתן לך את הכלים לזהות את המחלה, ניתן לך את הכלים לטפל בה, אבל אל תחכה שהיא תגיע. היום אנחנו רוצים להיות פרואקטיביים, אנחנו רוצים לעשות מניעה, אנחנו רוצים שלא המחלה תהיה במרכז התמונה אלא החולה יהיה במרכז התמונה. אנחנו רוצים שהרפואה תהיה מניעתית ותהיה פרסונלית, מותאמת למידותיו, אותה חליפה אישית של החולה.

לצורך זה חייבים להכניס את הגנטיקה לתוך העניין. הגנטיקה ספציפית מוכנסת כבר בבדיקת סקר. מינואר 2020 כל אישה יהודייה אשכנזייה, גם אם רק מצד אחד מארבעת הסבים והסבתות שלה, זכאית לעשות בדיקה גנטית כבדיקת סקר ללא צורך בייעוץ מקדים, כדי לזהות את אחד משלושת המוטציות השכיחות בגנים 1BRCA ו-2BRCA. אנחנו מעריכים שיש היום בישראל כ-35,000-30,000 נשים נשאיות, נשים שהסיכון שלהם לחלות בסרטן השד הוא בין פי 6 לפי 7 מכל אישה אחרת והסיכון שלהם לחלות בסרטן השחלות הוא עד פי 25 מכל אישה אחרת ולזה יש משמעות. הנשים האלה צריכות בית אחד שיטפל בהן.

יש היום כ-11 מרפאות שנועדו לתת מענה לנשים האלה, המרפאות האלה סתומות, הן קיימות בגלל יזמות בבתי החולים, בעיקר בשיבא ובשערי צדק, אבל בכל בתי החולים אין מקום לנשים האלה. מצד אחד מייצרים הרבה נשים, אחת מ-40 נשים אשכנזיות היא נשאית, אחת מ-200 עיראקיות גם היא נשאית, לכן אנחנו צריכים לתת מענה והמענה הזה ממוסד.

אני רוצה לקחת את זה עוד שלב, אנחנו מדברים רק על מוטציות של סרטן השד וסרטן השחלות, יש עוד הרבה גנים שקשורים לנטייה המורשת לפתח סרטן, שגם עליהם צריך לתת את הדעת. יש גנים שעושים עלייה בסיכון לפתח סרטן של המעי הגס המחייבים או כריתה מקטינת סיכון של המעי הגס בגיל 20 במחלה נדירה שנקראת FAP או ביצוע של קולונוסקופיה כל שנה וחצי שנתיים מגיל 25 ואילך.

יש עוד הרבה מחלות ולדעתי הוויז'ן הוא ליצור מוקדים מרכזיים הממומנים על ידי הממשלה, מוחזקים על ידי בתי החולים או קופות החולים שהם סנטר לאנשים בסיכון גבוה שכל הצרכים הרפואיים, הפסיכו-סוציאליים, הגנטיים שלהם ניתנים במענה תחת קורת גג אחת וזה לדעתי מאוד חשוב.

הגנטיקה מעורבת לא רק באותם מקרים נדירים, היום לדוגמה, סרטן השד שהיא מחלה שכיחה, כל אחת במדינת ישראל מגיל 50 זכאית לממוגרפיה פעם בשנתיים ובדיקה ידנית פעם בשנה. זה מבוסס על הגיל הממוצע של סרטן השד. כ-20% מהשנים חולות בסרטן השד מתחת לגיל 50. הגיל הממוצע של חולות בסרטן השד בנשים יהודיות בישראל הוא 59.5, של נשים ערביות או נשים לא יהודיות הוא 51.5. למה להתחיל את הממוגרפיה בגיל 50 לנשים ערביות ויהודיות? בואו נלך לפי הכללים האמריקאים ונוריד את זה לגיל 45, לדוגמה.

אפשר לקחת את כל הנשים שזכאיות ולעשות להן בדיקה שמבוססת הן על ההיסטוריה המשפחתית שלהן, הן על גנטיקה פשוטה ולחלק אותן ולהגיד ש-20% מהנשים זכאיות ל-MRI מגיל 35 ועם חלק מהנשים אפשר להסתפק בממוגרפיה פעם אחת מגיל 55 ופעם שניה בגיל 60. גם בשימוש באמצעים שקיימים כאן, בתקציב שקיים היום לגילוי מוקדם, ניתן לחלק אותו אחרת על ידי ריבוד שונה של אוכלוסייה לפי רמות הסיכון של אותן נשים.

לא פחות חשוב מאשר לעשות את זה במימון המדינה, במימון משרד הבריאות ובאחריות של קופות החולים, חשוב החינוך - להגיד לנשים לבוא להיבדק. שיעור הנשים הערביות והחרדיות שמשתמשות בממוגרפיה הוא פחות מ-50% בגלל סטיגמה. גם חינוך מגיל צעיר לכל האוכלוסייה הוא דבר חשוב במניעה. גם התקציב, אם מורידים אותו, זה יהיה קטסטרופה. אנחנו צריכים להבין שאפשר על ידי נתינת קדימות לתקציב שניתן היום ולהגיד איך אנחנו יכולים לעשות גילוי מוקדם, איך אנחנו יכולים למנוע מחלה, לא לחכות שתהיה ואז לטפל בה בכל אותן תרופות ביולוגיות מדהימות, אבל מאוד יקרות.

הגישה הזאת של לקחת את הגנטיקה ולעשות אותה כאבן בוחן כדי לרבד את האוכלוסייה זה נבדק במחקרים כלכליים ומסתבר שזה משתלם, זה חוסך בסופו של דבר כסף למדינה. לכן צריך לעשות מהלך בו אנחנו מממנים בדיקה בעלות מינימלית כאן בישראל לכל אחד ואחת כבדיקת סקר, ולמי שנמצא בסיכון גבוה לתת גם את המענה. לא רק לתת את הבדיקה ולהגיד לנבדק תשבור את הראש עם קופת החולים, אלא לתת לו מענה כוללני, רפואי, גנטי, פסיכו-סוציאלי, תמיכתי וביטוחי.

חלק מהנשים וחלק מהגברים נושאים מוטציות קשות שיכולות לגרום לסרטן בגיל צעיר, יש היום אפשרות לעשות ברירת עוברים כדי למנוע את העברת המוטציה לדור הבא. מרבית הנשים לא בוחרות בזה וגם מרבית הגברים, אבל חשוב שניקח אחריות וניתן את האופציה, לא להעמיד חסמים בירוקרטיים בפני מי שבוחר באופציה הזאת כאופציה שקיימת בעולם כבר מתחילת שנות ה-2,000 ואנחנו צריכים להתקדם ולהיות שם.

תודה רבה לך פרופ' פרידמן על הידע וההתלהבות, הקשבנו עד לרגע האחרון. פרופ' ערן בן אריה, החברה הישראלית לרפואה משלימה, בבקשה.

תודה רבה על ההזמנה להציג קונספט שלא מוכר לרוב האנשים שנמצאים פה מסביב השולחן, של רפואה אינטגרטיבית, אונקולוגיה אינטגרטיבית, שמייצגת הגד פורץ דרך מבחינה טכנולוגית. אני מייצג את החברה הישראלית לרפואה משלימה בהסתדרות הרפואית, פרופסור קליני מן המניין בפקולטה לרפואה בטכניון, יושב-ראש החוג לרפואת המשפחה ומנהל את המרכז לרפואה אינטגרטיבית במכון האונקולוגי של הכללית בלין, כרמל וזבולון.

השילוב הזה של רפואה אינטגרטיבית שמשמעותה evidence based medicine – טיפולים בצמחים, טיפולים בדיקור, במגע, בדמיון מודרך וכו', שמבוססים על מחקר, נמצאים בשלוש השנים האחרונות בחזית של המדע האונקולוגי, לפחות בארצות הברית. החברה שאני מייצג בעולם נקראת Society for integrative Oncology אני שגריר שלהם באירופה ובמזרח התיכון. יש אונקולוגיה אינטגרטיבית גם במזרח התיכון מחוץ לגבולות ישראל.

אנחנו עובדים על פרסום של קווים מנחים בעיתונות האונקולוגית המובילה בנושא של טיפול בסרטן שד ובתסמינים כמו כאב, העקה רגשית ובקרוב פרסום חדש בנושא של עייפות והפרעות בשינה. המטרה היא שיפור של איכות החיים של המטופלים כאשר זה מוביל בסופו של דבר, לפחות מתוך הידע שלנו בארץ עם מטופלות עם סרטן שד וגניקו-אנקולוגיה גם להיצמדות גבוהה יותר לטיפול הכימותרפי, לפרוטוקול הכימותרפי ומכאן גם למתן תשובות טיפוליות במצבים בהם אין לנו טיפול תומך מספיק אפקטיבי כמו בהקלת חולשה ופגיעה עצבית והפרעות בתיאבון.

אנחנו עובדים כחלק מהמכונים האונקולוגים, ישנם עשרה מרכזים כאלה בארץ במכונים אונקולוגיים והמטרה שלנו היא לתת ערך נוסף בטיפול התומך שמיועד לאפשר למטופלים לקבל את הטיפול האונקולוגי כפי שתוכנן. זו המטרה שלנו והשילוב בפועל נעשה הן בדייקר האונקולוגי, היכן שהמטופלים מקבלים את הטיפולים, אם אלה טיפולים משלימים או נאו-משלימים, או טיפולים במחלה מתקדמת, אם זה בחדרי הניתוח, אנחנו עובדים בגניקו-אנקולוגיה כחלק מחדר הניתוח, בתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן, במחקר שנעשה. אנחנו עובדים במצב של רפואה פליאטיבית, הטיפולים האלה, במתווה שהקמנו בצפון הם ללא תשלום והסיכוי שלך אם אתה דובר ערבית, רוסית, או אם אין לך ביטוח מושלם לקבל הפניה אלינו, על אף שהיא ללא תשלום, הוא מופחת בצורה משמעותית ביותר. מטרתנו היא להכניס את זה לתוך סל הבריאות. הגשנו הצעה כזו במרץ האחרון לסל הבריאות, כדי ליצור מצב אחיד בו כל אדם, מעבר לרקע הסוציו-אקונומי שלו, יוכל להגיע ולקבל את הטיפול התומך הזה, כחלק מהטיפול התומך הכללי שניתן במכון האונקולוגי.

זו מטרתנו, כך שהנושא של גישור על פערי בריאות הוא בנשמת אפה של התפיסה הזאת, של הנגשה לתפיסת הבריאות של המטופל. גם אם הוא מקבל טיפול מסורתי ועתיק יומין, אם זה בחרוב או במרווה במרמייה, או בכל אחד מהטיפולים המוכרים בתוך הרפואה היהודית והערבית העתיקה.

זה העתיד, לשם זה מכוון ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה היום כדי ליצור את הדור הראשון של הכשרה בתחום הזה של אונקולוגיה אינטגרטיבית בתמיכה של כל האיגודים הרלוונטיים בהר"י, כולל האיגוד האונקולוגי, ההמטולוגי, הפליאטיבי, אונקולוגיית ילדים ועוד ועוד. תודה.

תודה רבה לך. שירה קופרמן, מנכ"לית ומייסדת עמותת חלאסרטן, בבקשה.

תודה רבה. אני פה כדי לייצג את הצעירים גילאי 44-18, בכל יום עשרה צעירים בגיל הזה מאובחנים בסרטן בישראל, סך הכול 14% מכלל החולים. זו קטגוריה שנפלה קצת בין הכיסאות, יש ילדים 18-0, יש מבוגרים 120-18 ולא ראו את הצרכים הייחודיים של צעירים חולי סרטן.

העמותה שלנו קמה לפני שבע שנים. יש לנו קהילה מאוד פעילה של כ-30,000 צעירים חולים ומחלימים מסרטן, הם אלו שמובילים אותנו ומשקפים את הצרכים הייחודיים שלהם ודרכם אנחנו מרגישים את החוסרים.

כל עולם המחקר בתחום צעירים חולי סרטן הוא דל. יש תת ייצוג של צעירים במחקרים. אין מספיק מחקר על מה עושים הטיפולים בנושא של פוריות, יש סוגי סרטן שכן וסוגי סרטן שפחות. עכשיו פרסמנו לראשונה קול קורא לחוקרים בנושא של צעירים חולי סרטן, הזמנו אותם להגיש הצעות מחקר בעולמות הפסיכו-סוציאליים. אנחנו נמצאים בחזית וחופרים וחותרים כדי שהקטגוריה הזאת תוכר וקולה יישמע. תודה.

תודה רבה לך על המילים החשובות. דר' עופר רייטר אגר נמצא אתנו בזום, אחראי מרפאת סקר ואבחון מוקדם של סרטן העור במרכז רפואי רבין.

שלום לכולם ותודה רבה על ההזמנה. שמי עופר רייטר, רופא עור, מתעסק באבחון מוקדם של סרטן עור ואדבר על נושא קצת אחר, על טכנולוגיה לאבחון של סרטן עור. מה שנמצא היום בסל במדינת ישראל לאבחון של סרטן עור זו בדיקה ידנית על ידי רופא עור. הבדיקה הזאת לא מאוד מדויקת ובשלב מסוים במדינת ישראל הגענו למצב של נטילה של 100 ביופסיות של נגעים שפירים כדי לאבחן סרטן עור אחד.

הסטנדרט היום במרכזים מתקדמים בעולם זה שימוש בבדיקה שנקראת מיפוי שומות דיגיטלי. מיפוי השומות זו בדיקה המבוססת על צילום ברזולוציה גבוהה של שטח העור של המטופל. זה מכשיר שעולה ויורד וכך מתעד את כל שטח העור וכך הוא מאפשר לנו מעקב אורכי אחרי כל נגע ונגע של המטופל, מתוך הנחה בסיסית שנגע שהוא שפיר הוא נגע שיהיה יציב לאורך זמן ונגע שהוא גידול הוא גדל ולכן ישתנה וכך נוכל לאתר אותו.

הבדיקה הזאת מאפשרת לנו לאתר סרטן עור בשלב מוקדם יותר ובסרטן עור, כמו מלנומה, אנחנו יודעים שאם אנחנו מאבחנים בשלב מוקדם הניתוח והטיפול פשוט, אפשר גם במרפאה ובזה סיימנו. אם מאתרים אותו בשלב מאוחר, לאחר שכבר שלח גרורות, אנחנו מדברים על טיפולים מורכבים, גם יקרים וגם עם כ-50% הצלחה במקרה הטוב. אז לאתר את הסרטן בשלב מוקדם זה קריטי.

מהצד השני, הבדיקה הזאת מאפשרת לנו להוריד את כמות הפרוצדורות המיותרות באנשים האלה, כלומר אנחנו יכולים לעקוב אחרי נגעים שפירים במקום לעשות את הביופסיות המיותרות שגם מעמיסות על המטופל וגם מעמיסות על מערכת הבריאות.

הבדיקה הזאת נכון להיות נמצאת כבר בישראל, היא נעשית בארבעה בתי חולים ומוכנים פרטיים אבל לא נמצאת בסל הבריאות ואני הוזמנתי לכאן כדי להעלות את האפשרות שהבדיקה הזאת תיכנס לסל הבריאות כי היא כזו שגם תטיב מאוד עם המטופלים שלנו וגם תחסוך עלויות לסל הבריאות. תודה.

תודה רבה לך. בר לוי, מנכ"לית עמותת הבית של בר למען נשים עם סרטן גניקולוגי, בבקשה.

תודה רבה. שמי בר לוי, מנכ"לית מייסדת הבית של בר, למען נשים עם סרטן גניקולוגי. תודה רבה למשרד הבריאות שהזמין אותי להגיע לכאן, תודה לכם על זכות הדיבור. הגעתי לדבר על ערב גורלי אחד שחווינו בעמותה, כשבוע לאחר פרוץ המלחמה. קיבלנו הודעות על סגירתם של ארבעה מחקרים קליניים שונים בגניקו-אונקולוגיה, מדובר בהמון, זה מספר בלתי ייאמן. מחקרים שהחליטו באופן חד צדדי להפסיק את הפעילות שלהם בישראל תחת סיסמאות שקריות כי ישנה בעיה באספקת תרופות.

אני רוצה לעצור ולהסביר מה המשמעות של מחקר קליני ומה זה נותן לנו, למדינת ישראל ולמטופלות שלנו. זה אומר שהתרופות הכי חדישות שיש ניתנות למטופלות שלנו, זה אומר כסף שזורם למדינה, לבתי החולים, לכוח אדם וזה אומר עוד אישה שניצלת בזכות הטיפול המחקרי.

לצערנו, אלו הן הנשים הישראליות מכל המגזרים שמשלמות את המחיר ונשארות מאחור. כולנו יודעים שלא הייתה שום בעיה באספקת התרופות, כולנו יודעים שהשמיים היו פתוחים ולא רק זה, חברות הפארמה הגדולות שיש להם נציגויות בישראל הוציאו טיסות ייעודיות. אבל החברות ללא נציגות בארץ הבהירו לנו שהנשים הישראליות הן לא קריטיות להן ושהם לא יפתחו את המחקרים שלהם בישראל.

אני מסתובבת לאחרונה בארץ כדי להבטיח את העבודה שדם אישה ישראלית הוא לא הפקר. גם לנשים ישראליות יש זכות לקבל טיפול שאולי היחידי שיכול להציל את חייהן. כשניסינו להעריך כמה נשים נפגעות מההחלטות החריגות האלה, הבנו שמידי חודש 15 נשים ברחבי הארץ לא קבלו טיפול מחקרי ולמעשה גזר דינן הוא מוות. בשבוע שעבר משרד הבריאות התחייב לבדוק את זה, אני מקווה שנצליח לקבל התחלה של תשובה.

אבל אני כאן לשאול את המדינה, בהיעדר המחקרים הקליניים, מה החלופה שהמדינה נותנת לאותן נשים? אתמול חזרתי מרצף פגישות בווינה, עם נשיאת האיגוד הגניקו-אונקולוגית האירופי, עם ראש הזרוע המחקרית של האיגוד, עם חוקרים ראשיים שאף אחת מהן עתידה להגיע לביקור הזדהות בישראל לאחר שהזמנו אותה, אבל לצערנו חוץ מלשלוח עוד מיילים ומכתבים מנומסים לחברות התרופות, אין להם סמכויות. אין להם גב שיבוא ויאמר לאותם מחקרים וחברות פארמה שנסחרות בנסד"ק, תבואו לישראל.

אנחנו חייבים להבין דבר נוסף, אנחנו שונים מאוקראינה או מכל אזורי המלחמה האחרים שהתנהגו בצורה שונה לחלוטין בזמן מלחמה. ישראל היא תקדים וזה בזכות מערכת הביטחון החזקה שלנו, זה הזמן להגיד תודה לכל המשרתים והמשרתות. העולם לא מכיר את הביטוי שגרה בצל לחימה. הוא לא רגיל לקיים טיפול חרף פינוי אוכלוסייה. הוא לא רגיל להוציא אספקת תרופות בצל התקפת טילים.

אבל המציאות מלמדת אותנו אחרת, החיים מממשיכים, גם הסרטן ממשיך להתקדם, הוא לא עוצר בגלל המלחמה. לכן אנחנו מצפות שהמדינה תעשה כל מאמץ כדי לאפשר המשך תקין של הפעילות המחקרית, בראש ובראשונה לאמץ את התקינה האירופית למחקרים קליניים משום שמרוב חסמים חברות התרופות רואות בנו נטל ולא נכס. על זה תוסיפו את השלכות המלחמה וברור לכולנו שמדובר בתהליך ארוך טווח ובינתיים צריך לחזק את מערכת הבריאות, להגדיל את סל הבריאות שברור לכולנו שהולך לשנות את פניו השנה, גם על גבם של חולי הסרטן וכולנו יודעים שאחרי המלחמה הזאת עוד הרבה דברים יתוחקרו. בנושא הזה אי אפשר יהיה להגיד לא ידענו, היינו פה ואמרנו את זה. אנחנו דורשות שינוי ודורשות התערבות. תודה רבה על ההקשה ועל זכות הדיבור.

תודה רבה לך. אורלי הרמן, עמותת גמאני, העמותה הישראלית לסרטנים נשיים.

שלום לכולכם ותודה רבה על ההזמנה להצטרף אליכם היום. שמי עורכת-דין אורלי הרמן מטעם עמותת גמאני. לפני שש שנים אובחנתי בסרטן שד והצטרפתי לקהילת "גמאני חליתי בסרטן השד" - הקהילה הגדולה בארץ לחולות סרטן שד. לפני כשלש שנים הפכה הקהילה לעמותת "גמאני לסרטנים נשיים".

אישה שאובחנה בסרטן שד מצטרפת בוקר אחד למועדון חברתי, שאף אחת לא רוצה להתקבל אליו ושאני מאחלת לכם ולבני המשפחה שלכם שלא תצטרכו להצטרף אליו לעולם. אבל מי שכבר אובחנה והפכה ברגע אחד מאשה בריאה לחולת סרטן מוצאת בקהילת גמאני את מקור התמיכה העיקרי שלה, לצד פעילותן המופלאה של חברותינו בעמותות גנים טובים, אחת מתשע וחלאסרטן.

רוב חברות הקהילה מחלימות. אנחנו שמחות איתן בכל לבנו, עם כל אחת שמחלימה. אבל אנחנו גם יודעות שאיום ההישנות מרחף מעל כל אחת מאתנו. לבנו נשבר בכל אותם מקרים שבהם חברת קהילה שקיוותה שהחלימה חווה הישנות גרורתית, או מאובחנת מראש כגרורתית. מדובר כבר במחלה אחרת עם משמעויות שונות ולא מדובר עוד על החלמה.

בסרטן שד מחלה גרורתית מוגדרת כמחלה שיצאה מגבולות השד או בלוטות הלימפה הצמודות אליו, בלוטות לימפה נגועות הן לא מחלה גרורתית. יצאה מהגבולות האלה והגיעה לאברים מרוחקים בגוף: לעצמות, לריאות, לכבד או למח.

מכיוון שהועדה הזו עוסקת בחדשנות, אני פה כדי לספר לכם שבשלוש השנים האחרונות המדענים והרופאים עשו קפיצת דרך מדהימה ויש לנו דור חדש של תרופות פורצות דרך שמשנות לחלוטין את האופק הטיפולי. אחת מהן, VERZENIO, משפרת באופן דרמטי את אחוזי ההחלמה מסרטן שד הורמונלי מוקדם ומונעת מנשים רבות מאוד מלהפוך לגרורתיות.

שתי האחרות, אנהרטו וטרודלבי, הן כימותרפיות מצומדות, מושג חדש יחסית בעולם האונקולוגיה, חדש מאוד באופק הטיפולי של חולות סרטן שד. מדובר בכימותרפיה מצומדת לאימון או תרפיה בשני המקרים האלה. אנהרטו וטרודלבי שתיהן כאלה ושתיהן רושמות הישגים שלא יאמנו בטיפול בחולות גרורתיות, גם מקטגורית HER2-low – קטגוריה חדשה בעולם סרטן השד וגם בקטגוריית טריפל נגטיב, חולות שלא מגיבות יותר לשום טיפול אחר. התרופות פה, המטופלות ממתינות להן, הן חייבות להיכנס לסל. נקווה מאד שלדברים שמושמעים פה תהיה השפעה גם על ועדת הסל.


כמו שאמרתי התרופה הראשונה היא ורזניו VERZENIO, תרופה ביולוגית מדור חדש שמיועדת לקבוצת המטופלות שלמרות שאובחנו בסרטן שד הורמונלי מוקדם נמצאות בסיכון גבוה להישנות. אני קיבלתי אותה בזמנו כשסיימתי טיפולים במסגרת מחקר כי נמצאתי מתאימה לקטגוריה של סיכון גבוה להישנות. בשנה האחרונה, רבע מהנשים ההורמונליות שאמורות היו להפוך לגרורתיות, אלמלא התרופה הזאת, רבע מהנשים לא יהפכו לגרורתיות בזכותה ויחלימו.

רבע מהמאובחנות החדשות בשנה האחרונה בסרטן שד הורמונאלי בסיכון גבוה להישנות לא זכו לברכה הזאת כי ברגע האחרון, לתדהמת כל עולם האונקולוגיה ובפרט אונקולוגיית השד, התרופה הזאת לא נכנסה לסל התרופות 2023 וזה הזמן לתקן.

שני הטיפולים האחרים הם טיפולים שמיועדים לסרטן שד גרורתי ומספקים בפעם הראשונה פתרון לנשים שכל קווי הטיפול שלהן הסתיימו. הן לא מגיבות יותר לקווי טיפול והתרופות האלה, לא רק שמאפשרות להן טיפול באיכות חיים טובה, בזמן ארוך ללא מחלה פעילה עם כל הסימנים שלה, אלא גם באופן מדהים, שלא היה קיים בכימותרפיות הקיימות, מאריכות באופן משמעותי מאוד את חייהן.

שמענו כאן את משפחות החטופים ואנחנו מכירים כולנו את הסיפור של אחת מהחטופות נועה ארגמני שאימה חולת סרטן סופנית ומקבלת בימים אלה טיפולים מחוץ לסל הבריאות בתרומות נדיבות. כל אחת מהנשים האלה הן נשים עם סיפור אישי וכל אחת מהן זכאית וחייבת לקבל את הטיפולים הנפלאים שקיימים כבר על השולחן ולא מתוקצבים. הלוואי שנזכה לראות את שלושת התרופות האלה בסל הבריאות 2024. תודה רבה לכולם על ההקשבה.

תודה רבה לך אורלי. דר' נאווה זיגלמן דניאלי ממכבי שירותי בריאות.

צוהריים טובים. תודה רבה חבר הכנסת איימן, אני שמחה לראות כאן חברים עמיתים, גם נציגים של עמותות שאני פוגשת ופורומים נוספים. אני נמצאת כאן בשני כובעים, כובע אחד אני מייצגת את מכבי שירותי בריאות, אני רופאה אונקולוגית בראש תחום אונקולוגיה במכבי וחלק מהחוקרים במכון המחקר של מכבי. בכובע השני אני מייצגת היום את האיגוד לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, כחברת איגוד.

אתחיל ממכבי, נושא המפגש היום זה חידושים גם בתחום המדעי וגם בגישה הטיפולית. מבחינת גישה טיפולית, מכבי בשנים האחרונות פיתחה גישה של מתן טיפולים יעוץ ואונקולוג כמנהל המקרה בקהילה. אפשר היום להתייעץ עם מומחים של מכבי במרפאות שנמצאות בקהילה. יש שירותים רבים לחולים אונקולוגים, החל משירותי מזכירות שהם מאוד חשובים בעת האבחון והבלבול בבירוקרטיה, שירותי סיעוד, שירותי עבודה סוציאלית ושירותים נוספים. כמובן גם שירותים רפואיים ולשמחתנו חלק ניכר מהתרופות שהוזכרו ניתנים היום גם במצבים גרורתיים או בכדורים או בזריקות תת עוריות או בעירויים. יש אפשרויות ודרך להסתכל על זה כחידוש בארץ.

בחלק המדעי אני רוצה להתייחס לעבודות ממכון המחקר שלנו ואונקולוגיה. אנחנו מעיינים הרבה בנתוני עולם אמת ואוספים נתונים ביג דאטה, שקשורים גם בחלק האונקולוגי אבל קשורים בכלל במאפיינים של מטופלים, מחלות ותרופות נוספות.

בשנה האחרונה פרסמנו כשבעה מחקרים ורק אגיד שמחקר שפרסמנו קצת יותר משנה עסק בקצב האבחון של סרטן ריאה גרורתי בישראל, לא סרטן מוקדם. ראינו שבישראל לוקח כמעט שמונה חודשים עד שמאבחנים סרטן ריאה גרורתי ומיד אחר כך נפתחו בארץ מרפאות לאבחון מהיר. אז אנחנו חושבים שהנתונים האלה, כמו מחקרים נוספים שעוסקים בגנטיקה, בדיקות מולקולריות ודברים נוספים שהוזכרו הם מאוד חשובים ומאוד חשוב להבין את הקונטקסט שלהם, גם בהסתכלות לא רק על מחלת הסרטן אלא על מחלות נוספות וטיפולים נוספים שאנשים חשופים אליהם.

אני רוצה לעבור לחלק של ועד האיגוד. הוזכר לפני שיש מחקרים שנסגרו בארץ ויש חשש שחלק מחברות התרופות יהיה קושי להנגיש טיפולים בדומה למה שקרה באוקראינה לאנשים שהיו במחקרים קליניים ונאלצו אחר כך לעבור למדינות אחרות. זה הזמן לומר שכל המטפלים עוסקים ככל יכולתם בהמשך הטיפול בחולי סרטן, כולל במחקרים קליניים ואנחנו קוראים להמשיך ולאפשר לנו את העשייה הזאת בכל בתי החולים ובכל הקופות, תודה רבה.

תודה רבה לך. יאנה מרגולין מייסדת עמותת גנים טובים.

תודה רבה. אני שמחה להיות פה ותודה על האפשרות להגיע לדיון ולדבר. שמי יאנה מרגולין אני רוצה לספר לכם איך זה לחיות בתור נשאית BRCA ודבר שני על הטכנולוגיה היחידה שקיימת כרגע כדי למנוע את העברת המוטציה הזאת מדור לדור.

כמו שאמרתי, אני נשאית BRCA בעצמי. אני מגיעה ממשפחה שאפשר לקרוא לה ברוכת סרטן. כל הנשים במשפחתי היו נשאיות, רובן חלו בגיל מאוד צעיר וחלקן גם נפטר מהמחלה. זה קרה לאימא שלי, זה קרה לדודה שלי, אני חליתי בגיל 37, במקום להיות בחופשת לידה עם הבת שלי הייתי במכון האונקולוגי, כך שאתם יכולים לתאר לעצמכם איך זה לגדול במשפחה כזו.

אבל עכשיו את נראית מצוין.

תודה רבה. לידי נמצאת גלי מיכאלי שגם חברה בעמותה, עם סיפור משפחתי מאוד דומה, היא קצת יותר טרייה אחרי טיפולים, כמו שאפשר לראות. הלוואי ויכולתי להגיד לכן שאנחנו יוצאות דופן בקרב הנשאיות.

אני רוצה להגיד לך משהו, יש את הדבר האנושי האמיתי ויש כושר לנאום, איך הופכים לאנשים שנואמים טוב, כשמגיעים סיפור כמו הסיפור שלך ברגש הזה, זה דבר שכובש את כולם, אז כל הכבוד לך.

תודה רבה. הלוואי ויכולתי להגיד לכם שגלי ואני יוצאות דופן וזה המזל הרע שלנו שאצלנו במשפחה יש כזו חדירות של מוטציה, יש כזו השפעה גדולה. אבל לצערי, אצלנו בקהילה שהעמותה מנהלת, שיש בה אלפי גברים ונשים נשאים, אנחנו רואות שזה סיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב במשפחות רבות. סרטן שפוגע בכל דור במשפחה, בנשים צעירות שנפטרות כתוצאה ממנו, ילדים שנשארים יתומים בגיל צעיר ואז בעצם מחכים לתורם, מתי הם יחלו. חיים ממעקב למעקב בחרדה מאוד גדולה. אני באמת לא מאחלת את זה לאף אחד כי גם כשאת נשאית בריאה את כל הזמן חיה בתחושה שעוד מעט זה יגיע אליך, במיוחד אם גדלת בבית שבו הסרטן חזר שוב ושוב.

מבחינת הרפואה המודרנית יש שתי הצעות על השולחן. הראשונה בסל הבריאות והיא לעבור ניתוחים מפחיתי סיכון של כריתת שדיים וכריתת שחלות. בכריתת שדיים לפחות יש גילוי מוקדם של סרטן שד, אז אפשר להגיד שזה לא הכרחי, לגבי כריתת שחלות אין כרגע גילוי מוקדם לסרטן השחלות, זה סרטן מאוד קטלני ולכן הנשים האלה נאלצות לעבור כריתת שחלות מוקדמת, להיכנס לגיל המעבר בגילאי 40-35, אובדן פוריות, פגיעה בדימוי גוף, סיבוכים ניתוחיים ועוד.

ישנה טכנולוגיה שכבר זמן רב בשימוש ונקראת PGD לאבחון טרום השרשתי. כשמתבצעת הפריית מבחנה, לפני שמחזירים את העוברים לרחם בודקים אותם לנשאות המוטציה ומחזירים רק אתה עוברים שאינם נשאים וכך המוטציה לא מועברת לדור הבא ונולדים לנו ילדים וילדות בריאות שלא צריכים לחיות בצל המחלה.

הטכנולוגיה בשימוש, הוכחה כבטוחה, יעילה ואפילו כחוסכת כסף למערכת הבריאות, גם יחסית לנשאים בריאים שהמערכת צריכה לעקוב אחריהם, שלא לדבר על חולי סרטן והעלות הגבוהה שלהם למערכת. הבעיה היא שהטכנולוגיה הזאת לא בסל הבריאות כרגע לנשאות BRCA. מה שקורה כתוצאה מכך, כמו שפרופ' מיטלמן הזכיר במצגת שלו, הפערים הולכים וגדלים.

אנשים שיש להם את האפשרות הכלכלית עוברים את ה-PGD באופן פרטי וכתוצאה מכך יכולים לאפשר למשפחה שלהם לקטוע את השרשרת של העברת המוטציה הזאת ולהוליד ילדים שאינם נשאים ולא יצטרכו להיות במעקב כל חייהם, או גרוע מזה להיות חולים בסרטן. לעומת זאת, משפחות בהן המצב הכלכלי יותר ירוד, אין להם גישה לטכנולוגיה הזאת והמוטציה ממשיכה לעבור מדור לדור ולפגוע בעוד נשים וגברים. סרטן הלבלב, שהוא 90% תמותה, גם קשור לגן ה-BRCA, כך שאפשר לראות כמה המוטציות האלה קטלניות.

אני מבקשת להוסיף משהו, כאחת שהיה לה מזל גם לעבור סרטן, גם לעבור PGD וגם להיות נשאית לא לאחת, אלא לשתי מוטציות. PGD זה לא פיקניק. זה דורש לעבור IVF זה מוריד את הסיכויים להצלחה ולכן לוקח יותר זמן, יש יותר אכזבות, יותר הורמונים, יותר מכל סוגי הקשיים. עדיין, אם הייתי צריכה לבחור שוב, ועשיתי מספר שנים לא מעטות של PGD וכימותרפיה, לא הייתי חושבת פעמיים אם לעשות שוב את ה-PGD בשביל לדעת שאני יכולה למנוע את זה מילדיי. המצחיק הוא שאני עוד נחשבת בת מזל כי התאפשר לי לעשות את זה.

הרבה הערכה. שמחים בשבילך וגאים בך. כל הכבוד.

הנקודה היא אחרת, למרות שהתאפשר לי, יש לי עדיין ילדה שלא עברה PGD ודבר שני, זה משהו שחייב להיות שוויוני. לא ייתכן שזה יהיה עניין סוציו-אקונומי. יש המון מקרים בהם זה מתבקש, גם ככה עושים טיפולי פוריות במשפחות כמו שלנו, שהסיכונים הם גבוהים, זה כזה נו בריינר, גם כלכלי וגם נפשי, שאנחנו באות וקוראות לדבר הזה להיות לא רק לעשירים.

תודה רבה לשתיכן. מתי ערבים ויהודים ידברו רק על דברים כאלה? רק איך לשפר, לעשות דברים טובים?

אפשר להתחיל עכשיו.

לכן אנחנו מברכים אותך על הדיון, כי זה בדיוק לכולם.

תודה רבה לכם. נעמה אלבז, עמותת גדולים מהחיים, בבקשה.

שלום ותודה רבה על רשות הדיבור ועל הדיון החשוב. אני מייצגת את עמותת גדולים מהחיים, הדיון שהיה פה מרתק ואני לא רופאה ולא מדענית. אנחנו עוסקים ומלווים 1,700 משפחות בכל שנה של ילדים חולי סרטן והמשפחות שלהם מכיוון שכשמדובר בילדים המחלה היא אירוע משפחתי שנמשך שנים, מהרגע שהילד מאובחן בסרטן, מגיל 0 עד 18, עכשיו הרחבנו גם מעבר ל-18. מדובר במסע של כמה שנים שכל המשפחה עוברת אותו.

מאובחנים 500 ילדים בכל שנה בישראל. אנחנו עמותת ההורים כמעט היחידה שאנחנו מקבלים את כל המשפחות, אצלנו אין הבדל בין דת, לאום. בכל הפעילויות יש אצלנו אחד לצד השני משפחות דתיות, חילוניות, משפחות ערביות, אוקראיניות ורוסיות.

סליחה שאני קוטע אותך, נדמה לי שכל העמותות עושות בדיוק אותו דבר בהיבט הזה. זו לא רק עמותה אחת דואגת שלא תהיה אפליה.

נכון ובכלל בבתי החולים ובכל עולם הרפואה בוודאי.

בעמותות חולים לילדים, למיטב ידיעתי, לצערי המאוד רב, זה לא המצב, אבל אני רוצה להתקדם. אנחנו מלווים אותם במשך כמה שנים, כאשר סרטן ילדים זו מחלה אחרת מתברר. אצלנו אין את נושא המניעה, אין סרטן שד, אין סרטן מעי הגס. ישנם סרטנים אחרים, יש בין 20%-15% גידולי ראש, בתוכם GBM שזה גליובלסטומה, מחלה קשה איומה וחשוכת מרפא, שאינה ברת טיפול ואנחנו ממשיכים ללוות את הילדים האלה כשהם חולים ומסתובבים עם הגידולים האלה במשך שנים ומטפלים באיכות החיים שלהם.

לשמחתנו הצלחנו להכניס לסל הבריאות בשנים קודמות בדיקות DNA לאבחון לכל הילדים, הישג שאנחנו מאוד מתגאים בו. גם בסל הנוכחי, אנחנו מחכים לתשובה על משהו שהוא לכאורה אזוטרי אבל משמעותי מאוד, שאלה הסעות לטיפולים אונקולוגיים, כיוון שילדים במשך שנים צריכים להגיע לכל בדיקת דם, לכל שטיפה, צריכים להגיע למחלקה ולא לכל המשפחות יש את האפשרות לעשות את זה בלי עזרה והסעה, הם לא יכולים לנסוע כמובן בתחבורה ציבורית.

המערכת החיסונית של הילדים נמוכה מאוד אחרי הטיפולים והקמנו רשת של גני חלומות, גנים סטריליים שאנחנו בונים מאפס לילדים חולי סרטן, המקום היחיד שהם יכולים ללכת. כך הם יכולים להמשיך ללכת למערכת הגנים, אחרת הם יושבים בבית ושם מקבלים עוד טיפולי שיקום. ישנה מעטפת שיקומית מלאה שמותאמת לכל הלקויות שאתם לצערנו הם יוצאים והעיכובים ההתפתחותיים שהם יוצאים מהטיפולים עם העיכובים האלה בגלל הטיפולים האגרסיביים.

אנחנו עכשיו מרכיבים את כל נושא השיקום גם לילדים יותר גדולים, מעבר למעונות היום השיקומיים שלנו, כי לצערי זה נושא שאין לו מענה. אין הבנה שילדים צריכים להמשיך לקבל טיפולים שיקומיים, פיזיו-מוטוריים, פסיכולוגיים, רגשיים, הם צריכים לקבל אותם כי הם נשארים עם עיכובים שאם לא מטפלים בהם הם מתדרדרים. אנחנו נכנסים לנושא הזה בשנה הזאת, מרחיבים את הפעילות שלנו בתוך גני החלומות וגם מחוץ להם, בגני ילדים יותר גדולים שהטיפולים האלה שכרגע לא זמינים להם.

הכובע הנוסף שבשמו הצטרפתי לדיון הזה, הוא שאנחנו גם משקיעים במחקר. לפני שלוש שנים חברנו ל-ICRF, הקרן לחקר סרטן בישראל ונתנו מלגת מחקר לשלוש שנים לפרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, הכותרת של המחקר שלו הוא כיצד משפיעה מוטציה ייחודית בהיסטון H3 על התפתחות סרטן גליובלסטומה בילדים. נושא המחקר לצערנו הוא נושא שאין לו הרבה מחקר.

מחקר של סרטן ילדים הוא נושא שבארץ כמעט לצערנו לא קיים, הוא קיים בעיקר בעולם, לא מספיק. ישנם תקנים, ישנם שמונה בתי חולים בארץ שיש להם יחידה פעילה לאונקולוגיה ולהם יש תקן של מתאמים בין לאומיים שמאתרים את המחקרים בעולם ומכניסים את הילדים לתוכם. התקנים האלה, בכל בתי החולים, ממונים על ידי עמותות באופן מלא, זה תקן שלא ממומן על ידי המדינה וכל העמותות פה מתגייסות כדי לעזור כי אנחנו צריכים לתת לילדים כל סיכוי שהוא. שנהיה כולנו בריאים, תודה רבה.

תודה רבה לך. דר' קרן גונן, מנהלת עמותת עיל"מ, עמותה ישראלית לגידולי מוח, בבקשה.

שלום ותודה רבה על ההזמנה. עמותת עיל"מ קיימת חמש שנים. בתחילה היא קמה כעמותה לסרטני מוח רק לגידולים ראשוניים. דובר כאן על גליובלסטומה, זו בעיקר האוכלוסייה שטיפלנו בה בהתחלה, לאט לאט התחלנו להיות עמותה של כל גידולי המוח, כרגע גם בגרורות וגידולים משניים אנחנו מסייעים. אז כל חברותי שנמצאות כאן, אנחנו מן הסתם בעלות מכנה משותף ומאבק משותף.

ישנה טכנולוגיה חדישה שקיימת שהיא פורצת דרך. כל הנושא של גידולי מוח הוא מאוד רגיש, אין לנו יותר מידי פתרונות או תרופות וכל טכנולוגיה שרק יוצאת לשוק אנחנו קופצים עליה כי המוח הוא משהו מאוד בעייתי ורגיש וכל טכנולוגיה שהיא פורצת דרך זה בהחלט מקום שמדינת ישראל צריכה לתת לו מקום.

הבקשה שלנו מסל התרופות לשנת 2024 זו טכנולוגיה של לייזר תחת MRI שמסייעת ב-83% שהגרורות לא יחזרו. היא כרגע נמצאת רק בבית חולים אחד במרכז הארץ, היא לא זמינה לכלל החולים ומאוד נשמח אם באמת יתאפשר לכלל החולים מכל סוגי האוכלוסייה ולא רק מהרפואה הפרטית, לתת את המענה הזה.

מעבר לזה כולנו כאן עושים שינוי כי כל הנושא של טכנולוגיה, הייתי פה לפני כמה שנים כשהכניסו את האופטיום למוח, שמאוד סייע ובכלל הטכנולוגיה היום חייב לבוא ולקבל מקום, אנחנו כל פעם מופתעים מהיכולות המדהימות של הטכנולוגיות. חשוב לי לומר שהעמותה שלנו מלווה על ידי מיטב הרופאים בארץ, מיטב מנתחי המוח בארץ וכולם פה אחד ממליצים על הטכנולוגיה הזאת. אני אמנם דוקטור אבל אני לא רופאה, אני עובדת סוציאלית, אבל אם כל הרופאים ממליצים פה אחד, אני חושבת שיש כאן מקום למשרד הבריאות לגייס את הטכנולוגיה הזאת. תודה ויום טוב לכולם.

תודה רבה לך. פרופ' סיריל כהן, נשיא הארגון הישראלי לחקר הסרטן, בבקשה.

שלום לכם ותודה על ההזמנה. אני רוצה להביע גם דאגה וגם תקווה. הדאגה היא כי בסופו של דבר המחקר מתחיל בעיקר בארץ, באוניברסיטאות ובבתי החולים ולצרכים האלה אנחנו צריכים אנשים, אנשים שבדרך כלל משתלמים בחו"ל וחוזרים ארצה. לצערנו אנחנו במצב של בריחת מוחות ואני רוצה להדגיש את הנושא הזה כי בסופו של דבר הכול קם ונופל על אנשים.

אני רוצה לספר את הסיפור האישי שלי, חזרתי לפני 16 שנה מבית חולים בארצות הברית שנקרא NIH, מכון הבריאות הלאומי, עם טכנולוגיה שעוד לא הייתה קיימת, שמתבססת בחלקה על מה שפרופ' מיטלמן סיפר שזליג אשחר פיתח. החלטנו ללכת קדימה ולפתח את זה. הרבה פעמים אני שומע שאפשר לסמוך על תרופות מחו"ל וכן הלאה, אני רוצה לספר לכם שכאשר פנינו לחברה בחו"ל שיש לה טיפול כזה שאנחנו בנינו, החברה אמרה שזה לא משתלם לה להגיע ארצה כי אין מספיק חולים וגם, כי בסופו של דבר מבחינת מערכת הבריאות היא לא תוכל להחזיר את עלות הטיפול.

בסוף חברנו יחד עם פרופ' פולנס סטפנסקי, פרופ' משה גת, בנינו טיפול CAR T הראשון מסוגו בארץ שהוא כחול לבן לחולה מולטיפל מיאלומה - מיאלומה נפוצה ואנחנו כבר שנתיים מאז שהטיפול הזה התחיל, כבר 100 חולים טופלו, כמעט אחד בשבוע. דבר שני, הגענו למצב של כמעט 90% תגובה ומחצית מהחולים האלה חווים הפוגה מלאה.

כמונו יש עוד כמה חוקרים כאלה בארץ, אז שני דברים: אחד, צריך לעודד את האנשים האלה לחזור ארצה עם הידע הזה. דבר שני, כמובן אמצעים של מחקר. היום אני ראש התחום של רפואה ומדעי החיים בקרן הלאומית למדע, אנחנו מאוד חוששים מקיצוצים בתקציבי המחקר, למרות שיש פה גם את משרד הריאות וגם האגודה למלחמה בסרטן, שבאמת תומכים. אנחנו באמת חוששים בזה. אנא אל תפגעו במחקר, מחקרים כאלה זה עלות אולי של שעה/שעתיים טיסה של 35F, בלי כמובן לזלזל במערכת הביטחון, זה יכול להציל חיים. תודה רבה.

תודה רבה לך. דר' איליה סטמבלר, תנועת אזרחים ותיקים, אחרון הדוברים.

תודה רבה כבוד היושב-ראש על זכות הדיבור, שמי דר' איליה סטמבלר, יושב-ראש עמותת ותק, התנועה לאיכות ואריכות חיים, השם הקודם שלה היה תנועת האזרחים הוותיקים ואנחנו מקדמים מחקר ופיתוח למניעת מחלות זקנה כמכלול. אני רוצה למשוך את תשומת לב הוועדה לעובדה שגורם הסיכון העיקרי למחלת הסרטן הוא תהליך ההזדקנות. אנחנו יודעים שמחלת הסרטן היא מחלה מאוד מגוונת, יש הרבה מאוד סוגים אבל כל הסוגים עולים בצורה תלולה עם הגיל, בשכיחות, בחומרה, בתמותה, מה שאומר שתהליך ההזדקנות הוא גורם הסיכון העיקרי של מחלת הסרטן, כמו שהוא גורם סיכון עיקרי של כלל מחלות כרוניות כולל סוכרת, מחלות לב ועוד.

מה שזה אומר בפועל, שאם אנחנו באמת רוצים למנוע את מחלת הסרטן כמו גם מחלות כרוניות אחרות, אנחנו צריכים להתערב בתהליך ההזדקנות באופן טיפולי, יזום ואפשר לעשות את זה. אפשר להתערב בתהליך ההזדקנות ולמנוע מגוון מחלות זקנה. יש הוכחות התכנות שאפשר להציג בדיון יותר נרחב, אבל אני רק אציין שזו הגישה שהיא עיקר תחום שנקרא ג'רוסיינס, זה התחום שאנחנו מקדמים בעמותת ותק בשיתוף עם גופים בין לאומיים אחרים, בכנסים בין לאומיים, ביצירת שיתופי פעולה קונסורציומים, עידוד קולות קוראים, גם קולות קוראים בין לאומיים ואני מקווה שהגישה הזאת, של התערבות בתהליך ההזדקנות כדי למנוע מגוון מחלות זקנה, כולל מחלת הסרטן, גם תזכה לדיון בפורום הזה כי הוא חשוב מאוד לכלל הציבור.

תודה רבה לך דר' סטמבלר ותודה רבה לכולכם.

מה התכל'ס? מה יוצא מהדיון הזה? יש פולו אפ?

אתה שואל ואתה צודק. אני אסכם, המבחן שלנו, בעיקר שלי, הוא איך להמשיך עם הסיכום הזה כדי שבסוף נראה תוצאות. שמענו היום כי התחום האונקולוגי מתקדם לכיוון של רפואה מונעת מצד אחד ומהצד השני לכיוון של פיתוחים טכנולוגיים ותרופתיים לטיפול במחלות הסרטן השונות וכן לרפואה מותאמת אישית, בין אם לפי גנים, גיל, סוגי סרטן שונים ומוטציות שונות.

עלינו להבטיח את הנגשתם של הטיפולים המתקדמים ביותר בסל התרופות עבור חולי הסרטן הזקוקים לכך, מכיוון שהסל הציבורי הוא הדרך היחידה להנגיש את הטיפולים הללו לכולם.

כמו כן, עלינו להבטיח את המשך הבאתם של מחקרים בינלאומיים לכאן ועל המשרדים הנוגעים בדבר לראות איך ניתן ליצור סביבה אטרקטיבית לחברות רב לאומיות כדי שיוכלו לבוא ולהביא מחקרים עבור החולים בארץ. בתחום הסרטן כל מהלך כזה הוא עולם ומלואו, חיים שלמים. הוועדה קוראת למשרד האוצר להשקיע תקציבים במחקר ופיתוח בתחום הסרטן.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות ומשרד המדע והטכנולוגיה, לבחון כיצד הם פועלים להנגשת הטיפולים וקידום המחקרים שעלו כאן היום. עליהם לפעול להבאת מחקרים נוספים בתחום הסרטן לישראל ולהגדיל את שיתופי הפעולה עם חברות בין לאומיות.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לעודד את הציבור לעשות בדיקות מקדימות לצורך גילוי מוקדם וכן להעלות את המודעות של הציבור לטכנולוגיות המתקדמות הקיימות היום בישראל. כמו כן, הוועדה קוראת למשרד לעשות ככל הניתן כדי להקל על חולי הסרטן ולהגביר את ההיענות שלהם לטיפול על ידי שילוב גישות חדשות בטיפול במחלה.

לבסוף, שמענו היום ממספר חוקרים ורופאים על בדיקות מונעות וטיפולים חשובים אשר ניתן וחשוב להכניס לסל התרופות כך שיהיו נגישים לכלל הציבור. בהם, הטיפול ברפואה משלימה, והבדיקה של מיפוי שומות דיגיטלי לגילוי מוקדם של סרטן העור.

לגבי מה ששאלת, לדעתי זו השאלה החשובה ביותר. בגילוי נאות, יש מקומות שכן אפשר ומקומות יותר קשים לפעמים באופן הפרסונלי. שר האוצר ואני, כל אחד בפלנטה אחרת. אבל עם שר הבריאות יש דיבור ויש אפשרויות. אני מרגיש אליו גם באופן הפרסונלי קרבה מסוימת ואני מבטיח לעשות הכול כדי לקדם את הדברים הללו.

אם יורשה לי להציע משהו קונקרטי, אני מכיר את המערכת, אם אנחנו כגוף אחד לא נבוא עם דברים קונקרטיים, לא הצהרה כללית יחד עם שלום עולמי על הדרך, אנחנו רוצים גם דברים קונקרטיים. תעשה את התעדוף, כל אחד שדיבר כאן יגיש לך את שלושת הדברים העיקריים שהוא היה רוצה, אתה תעשה את התעדוף ועם זה אפשר ללכת לשר הבריאות.

אני מכבד ומקבל את מה שהצעת כהמלצה. אני מבקש מכולם לשלוח לי את הדברים, זה יעזור לכולנו. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:52.