פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
40
ועדת הפנים והגנת הסביבה
05/02/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 170
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 05/02/2024
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - הצבעת חיילים), התשפ"ד-2023, חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד-2024, סוגיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בקווי העימות ופתרון להוצאות המתמודדים במקומות בהן יבוטלו או ידחו הבחירות
פרוטוקול
סדר היום
סוגיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בקווי העימות ופתרון להוצאות המתמודדים במקומות בהן יבוטלו או ידחו הבחירות
2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - הצבעת חיילים), התשפ"ד-2023, של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון
3. הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד-2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
זאב אלקין
ששון ששי גואטה
ניסים ואטורי
מיכל מרים וולדיגר
חנוך דב מלביצקי
ארז מלול
יוליה מלינובסקי
יוסף עטאונה
חוה אתי עטייה
אליהו רביבו
נאור שירי
מוזמנים
¶
רונן פרץ - המנהל הכללי, משרד הפנים
ריאן גאנם - מנהל אגף בכיר, משרד הפנים
רון אלמוג - ממונה בכיר, משרד הפנים
ליטל מוסיקי בלומנטל - ממונה, משרד הפנים
עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים
מיכל פלג עוזיהו - מועמדת לראשות מועצה אזורית אשכול, מתמודדים
נעה בן אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
עמית סופר - ראש מועצה, מועצה אזורית מרום הגליל
נחמה נצר - יועמש המועצה, מועצה אזורית חוף אשקלון
משה דוידוביץ - ראש המועצה, מועצה אזורית מטה אשר
תמיר עידאן - ראש מועצה, מועצה אזורית שדות נגב
שמעון גואטה - יו"ר המועצה, מועצה אזורית מעלה יוסף
גבריאל-גבי נעמן - ראש רשות, מועצה מקומית שלומי
יובל יפת - מנהל בחירות מוניציפליות
יוסי קרן – ממלא מקום ראש מועצה
מאור חמו – רו"ח הליכוד
דוד דר
אילנית וואהל
איציק פיטוסי
שמעון אור
תומר גני לוין
אתי תם
יזהר ליפשיץ
גיל דיקמן
יורם אליהו
רישום פרלמנטרי
¶
הדס צנוירט
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סוגיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בקווי העימות ופתרון להוצאות המתמודדים במקומות בהן יבוטלו או ידחו הבחירות
2. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - הצבעת חיילים), התשפ"ד-2023, של ח"כ מיכאל מרדכי ביטון
3. הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), התשפ"ד-2024
היו"ר יעקב אשר
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הצבעה וועדות קלפי והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות), מ/1710; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - הצבעת חיילים), התשפ"ד-2023, של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, חבר הכנסת זאב אלקין, פ/4157/25; והנושא השלישי - סוגית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בקווי העימות ופתרון להוצאות המתמודדים במקומות בהן יבוטלו או ידחו הבחירות, בהשתתפות מנכ"ל משרד הפנים - תודה לך שהגעת. נתחיל הפוך. לפני הכול אנו רוצים לשמוע את דברי משפחות החטופים. בבקשה.
שמעון אור
¶
אני שליח של אחי התאום ירון אור שבנו אבינתן חטוף בעזה, יחד עם נועה ארגמני. אני חושב שאב שכול, ששכל את בנו במלחמה לפני שצה"ל בכלל הצליח להגיע - אני מוריד בפניך את הכובע. אין לי זכות לידך.
שמעון אור
¶
אני נמצא פה בשליחות של אחי התאום. הוא חולה לגמרי, פיזית, רק מהשמועות על העסקה הזו שאולי מישהו הפריח אותה כבלון ניסוי. איני יודע כמה היא אמת. אני רוצה לומר כמה דברים בשמי, וחלק לפחות מהמשפחות. כולנו רוצים שכל החטופים יגיעו לשלום הביתה וזו הסיבה שאני פה. ברור לי שאם אנו מדברים על חמאס כדת האיסלאם – אין לא משא ומתן ולא פשרות. המשפטים האלה לא קיימים אצל החמאס כדת. הכול זה דרך להגיע למטרות שלהם. אם נגיע למצב שנחלק את התהליך של החזרת החטופים כפי שהם רוצים, פעימה ראשונה, של חלק קטן של החטופים, ואז 45 ימים או כמה ימים או חודש וחצי או כמה שיקבעו הפסקת הלחימה, לא נקבל את שאר החטופים. הם יירצחו במקום, אני אומר זאת בצורה ברורה כי החמאס לא ייתן לעולם להחזיר את החטופים אלא אם כן הוא יחזור חזרה לשלטון בצורה גמורה וצה"ל ייסוג לגמרי מהרצועה – דבר שמדינת ישראל לא מוכנה לעשות כדי לא לסכן את שאר אזרחי מדינת ישראל וכדי שכל ההרוגים, חיילי צה"ל, יותר מ-200 שנהרגו מאז 7.10, ואלה שנהרגו ב-7.10, שהדם שלהם לא יהיה לחינם. לכן ברגע שתהיה פעימה שתיתן חודש וחצי הפסקה, לא נראה את שאר החטופים או שמדינת ישראל תיכנס לתהליך של קריסה לא רק בדרום אלא גם בצפון מול החיזבאללה וגם באזור יהודה ושומרון מול הרשות הפלסטינית. לכן כשאני עומד פה בצורה ברורה, קרוא לראש הממשלה, לא להסכים אלא לעסקה אחת שמביאה את כולם ביחד מעמדת דוח שמביאה את החמאס על הברכיים. הבן שלי חזר עכשיו מגולני. לא היה מ-7.10. 4 חודשים ישן בנגמ"ש עם נעליים. אומר לי: אנחנו מנצחים בכל מקום.
יש לי חיילים בצבא. חלקם במילואים, גם במטכ"ל, גם בשייטת, גם בגולני, גם במודיעין, גם בדובדבן. כולם אומרים, מי שנמצא בדרום: אנחנו מנצחים בגדול. אנחנו צריכים למנף את הניצחון הזה, ואני קורא לראש הממשלה למנף את הניצחון הזה ולא להסכים לעסקה אלא שמחזירה את כולם, שאנו שולטים בתהליך ולא מבקשים מהחמאס להסכים לכאן ולכאן. כל עסקה אחרת שמביאה רק חלק או נותנת לחמאס נקודות בהישארות במצב שאנו לא לוחצים אותם קדימה - אנו מסכנים את כל החטופים, את חייהם ואת החיים של שאר אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכם.
איציק פיטוסי
¶
שלום, אני אבא של ישי פיטוסי הי"ד, חייל גולני, גדוד 13. נהרג ב-7.10 עם פרוץ המאורעות. ישי היה על הקו הזה כבר ארבעה חודשים. במהלך החודשים האלה ראו את כל מה שקורה על הגדר. זה סיפורים שכשהיה מגיע הביתה היה מספר לנו את זה.
ב-7.10 ב-05:30 עם כוננות עם שחר היה מוצב במוצב שנקרא החץ השחור עם עוד עשרה לוחמים, צוות שמורכב מטנק ונמר שחיכו לפעולות ולהוראות מהחמ"ל, תצפיתניות בנחל עוז, מרחק של 4, 5 ק"מ. ב-06:00 היה טיל ראשון שנפל לכיוון המוצב שלהם. הם התבקשו לעלות לעמדה שהיו אמורים לעלות אליה כדי להשקיף על כיוון הגדר. 06:30 כולנו יודעים מה קרה במדינת ישראל, עם הירי המסיבי שהיה על מדינת ישראל, הם החלו לקבל קריאות להגיע למאות קווי רוחב שהיו על הגדר. אי שליטה של תצפיתניות וחמ"ל בגדר. קיבלו החלטה שמתחילים להגיע לגדר למרות נ"ט על הנמר. כשהגיעו לגדר למרות שאמרו להם לא להגיע לשם אבל בגלל הכמות הענקית שהייתה על הגדר הם כבר חצו את טיל ה-RPG הראשון. או אז נפגע המקלן והקטלו. זה אומר אי יכולת ירי מחוץ לנמר. בכל זאת הם המשיכו על הגדר לכיוון נחל עוז לאחר קריאות אינטנסיביות שאין שליטה בתוך נחל עוז. הם המשיכו על הגדר כשהם דורסים מאות מחבלים, דורסים אופנועים, דורסים את הטנדרים הלבנים. הם עולים עליהם, והם יורים כמה שהם יכולים. הגיעו לכיוון נחל. בכניסה המ"פ רואה שהם לא אפקטיביים כל כך. הוא מחליט להוציא עצמו מתוך הנמר לצריח. כשהוא מתחיל לירות מהצריח הוא חוטף את הטיל השני, נשמטת לו כף היד והוא נכנס בפנים. כשהנמר מוצף בדם עם חוסם עורקים הם מחליטים בכל זאת להיכנס לכיוון נחל עוז לתוך הבסיס. הם נלחמים שם בהיקפי, כשהנמר תקול, אי יכולת רוורס אבל דורסים כל מי שיכולים. מדי פעם מוציאים מקלען ויורים. בהחלטה של רגע, כשהם מבינים שלא יכולים לעזור לחברים שלהם, הם מחליטים לסגת מעט מנחל עוז ליער סבוך שנמצא שם. בהחלטה של קריאת שמע ישראל הם מחליטים שהם חוזרים להגן על החברים שלהם, זו רוח הלחימה שלהם. הם יוצאים שבעה לוחמים כ-500 מטר מנחל עוז, ויוצאים להילחם פנים אל פנים. נתקלים בחולייה הראשונה, כ-20 מחבלים, שנלחמים איתם פנים אל פנים ומצליחים להם. אנו יודעים אחר כך שהחוליה הזאת הייתה בדרכה לקיבוץ סעד. היא לא הגיעה לקיבוץ סעד. אנו יודעים מה התוצאות שהיו שם. חולייה נוספת, שהייתה מרחק של כ-150 מטר נוספים הייתה לכיוון נחל עוז. גם שם אנו יודעים מה קרה בקיבוץ, וגם שם הם יכלו. כשהגיעו לכניסה לנחל עוז לש"ג נפתח עליהם ירי כבד, ארטילרי, שאינו דומה לשום נשק ידני. ירי מסיבי של טילים, כשמוצאים מחסות אחורי בטונדות קטנות, בכל זאת ממשיכים ומגיבים באש עד הכדור האחרון שברשותם. ישי והחברים שלו נהרגו אחד אחרי השני על ידי צלף אחד-אחד.
ישי היה הדור הרביעי בגוש קטיף. אנחנו משפחה שורשית בגוש קטיף. הסב, האב, אנחנו והילדים שלנו גדלנו וגידלנו אותם בגוש קטיף. ישי גם מצא מותו לא רחוק מגוש קטיף כשנלחם על עוטף ישראל. אני כבר לא קורא לזה עוטף עזה. מבחינתי זה עוטף ישראל. אנחנו כאן להשמיע את הקול של הילדים שלנו שנלחמו בעוז וגבורה. זה לא דור טיקטוק, זה לא דור של מסכים. זה דור שחונך לקום ולצאת. יכלו להישאר בנגמ"ש, יכלו לא להיכנס פנים אל פנים כשיש מאות מחבלים שיורים עליהם אבל רוח הלחימה שלהם כדי להציל את החברים שלהם – זה הם היו. והם יצאו ונלחמו. הם ידעו מטרה אחרת – שהפעם הזאת אם אנחנו נלחמים, אנחנו נלחמים עד הסוף, וזאת כדי שהקיבוצים מסביב שאני מכיר אותם הרבה שנים, יחזרו לקיבוצים, יחזרו לקטוף היום את הכלניות בלי שום התרעה, בלי הרתעה וזה מיגור החמאס מהשורש. אנחנו פה, כל העסקאות שאנו שומעים עליהם, אנו כאבות שכולים לא ישנים. לא אנחנו, לא בני המשפחה שלהם, לא האחים שלהם, לא אף אחד אחר. לא ניתן שהמלחמה הזאת לא תסתיים. היא צריכה להסתיים עד הסוף בניצחון מוחלט שלנו על החמאס. מספיק עם ההיחלשות הזאת. אין אמצע. נפסיק, נחזור, נפסיק, נחזור. החתן שלי לא היה ארבעה חודשים בבית. חייל אגוז. היה בעזה. יצא עכשיו לשבועיים התרעננות, חודש והוא כבר מוזמן לצפון בחודש מרס.
אציין גם שקרוב לליבי נושא החטופים. הייתי אמור להיות הגיס של הדר גולדין. עדנה ארוסתו שהייתה בזמנו – היא גיסתי, אחות של אשתי. גם אנחנו יודעים מה זה שעדיין הדר גולדין נמצא שם והחברים שלו. זה לא רק החטופים של 7.10. זה חטופים מצוק איתן. כל מי שנמצא שם. אנו לא מוכנים לשום פשרה בדרך. אנו צועקים את הקול של הילדים שלנו שלא נפלו לשווא ודורשים סיום המלחמה זה בניצחון מוחלט. זה ניצחון שהחמאס יורד על הברכיים: תבואו תיקחו את מי שאתם צריכים, אנחנו לא יכולים יותר. זה הניצחון מבחינתנו. תודה רבה.
תומר גני לוין
¶
שלום, אני בן קיבוץ נירים, מלווה את משפחת בוכשטב. נופר דיברה פה בסבב הקודם, בדיון הקודם שהיה.
מילים כדורבנות נאמרו לפניי. אני רק רוצה לחזק את מה שנאמר מפי האב השכול. אין דבר שאמר שמרגיש לי שלא נכון ומדויק בעבורנו כחברה וכקהילה, כציבור בעם ישראל. ודאי להוריי המאמצים מקיבוץ נירים, עליזה ואליהו, בני 85, שכרגע עקורים מביתם. יש בית. הוא לא נשרף אך עקורים מביתם. לבושתי, אולי ביום רביעי בשבוע הראשון של תחילת המלחמה הזאת פגשתי אותם באילת ואמרתי לעליזה אימי המאמצת: אני סגן אלוף בחיל האוויר. יש לי מהלכים. נדאג שכשתחזרו הביתה, כל מה שיש בצד השני, כל הרוע הזה לא יהיה יותר כי היא ציינה בפניי בשיחה ששוחנו, ארוכה מאוד באותו יום רביעי, משך כמה פעמים הזכירה מחוץ להקשר את זה שאין לה בית לה ולאליהו, האב המאמץ שלי. אמרתי - הבית לא נשרף בנירים. אמרה: כן, אבל אין בית.
למחרת כשנפגשנו ביקשתי להזכיר לה את זה שאמרה את המשפטים האלה, אם זוכרת אותם. אמרה: כן, אני זוכרת. שאלתי: למה אמרת שאין בית? הרי יש בית. ענתה: כל זמן שבצד השני של הגדר יתקיים שם רוע, יהיה שם רוע, אין לנו באמת בית.
הזכרתי שאני בן קיבוץ נירים, בן 59, בוגר בית ספר מעלה הבשור. זה בית הספר המשותף של הקיבוצים והמושבים היום של הנגב המערבי. אני גדלתי בנגב המערבי, וביום בהיר אחד מדינת ישראל הפכה את הגיאוגרפיה שלי לעוטף עזה. אני בן הנגב המערבי.
התבשרנו שמקהילת בית הספר שלנו מעלה הבשור 102 נחטפו בשבת ההיא. מורים, מורות, הורים, ילדים של בני קבוצה, הורים של בני קבוצה, חברים, בני קהילה. זה גם לא המקום, אבל ודאי מרביתנו יודעים לתאר לעצמנו, מי שלא נולד וחי וגדל בקיבוץ, מהו קיבוץ. יזהר ליפשיץ הוא בן קבוצה שלי. גדלנו יחדיו. כששואלים אותי, לאיזו משפחה מהחטופים אני שייך - יזהר הוא אח שלי. איך אסביר את זה?
136 משפחות עכשיו, בחודשים האחרונים, ליבם מפרפר מחוץ לקרבם. הלב נמצא במקום אחר. למי שמצוי במטריה הזו – לא שאני כירורג או ד"ר לניתוחים, אבל לבטח כולנו יודעים להבין שכשהלב נמצא מחוץ לגוף, מה המשמעות לגוף ללא הלב. 136 משפחות שליבם מחוץ לגוף. יש הרבה מאוד ניתוחים ופרוצדורות שהזמן ניתן להם. אפילו מורכבות. לא עלינו, אם למישהו נתלשה האוזן – הייתי עד לזה, אני נהג אמבולנס מעופף וזכיתי להציל בחור צעיר שנתלשה אוזנו. סליחה על הפלסטיקה. אם את האוזן הסב שם בשקית קרח, יש זמן לרפא, ואותו בחור צעיר היום בזכות כירורגיה מאוד מתוחכמת, עם אוזנו.
בניתוח לב אין זמן ואני חושב שכולנו, אם נתתי את המטאפורה הזאת, נסכים – אחת, שאנו משפחות עם לב מפרפר מחוץ לקרבם. שתיים, אם נסכים לכך שאין זמן, אני שואל אותנו הציבור, מה פה עלינו עכשיו, אתמול, שלשום, מחר בבוקר כל אחד מאתנו כציבור, כאזרחים, כחברה, כבעלי סמכות וחובה ומוסר עשינו, עושים ומחויבים למעשה להחזיר את הלב חזרה לגופן של אותם משפחות מפרפרות.
ישבנו פה בדיון הקודם. אתה נותן לי את רשות הדיבור ארוכה ואני מודה על זה מאוד. אני מצליח לא לבכות כרגע. אני בן 59 עוד רגע, אזרח במדינת ישראל. מעולם לא נכחתי באולם הזה או באולמות אחרים בהיכל הזה. החוויה שלי כאזרח, הדיוט, שאני חי ביקום מקביל. לצערי הרב, קורה פה משהו במקום הזה, שלתפיסתי כאזרח, אבא לילדים שיגדלו את משפחותיהם בעתיד פה בארץ, לא מצליח להבין, ולהסביר לעצמי מה קורה פה. תבואו לרחוב רגע ותראו שהעם ארבעה חודשים ויותר - נעצרו חייו. נעצרו חייו. ואיכשהו החוויה שאני מקבל, לדאבוני, מפרספקטיבה מאוד צרה של שעה ומשהו בהיכל הזה, כאילו ימים כשגרתם. חברים וחברות יקרים, לא. לא. שום דבר לא שגרתי במדינת ישראל ולא יהיה כזה. לא יהיה כזה. אז שהמילים שנאמרו פה, שהלבבות יחזרו הביתה ועכשיו, ושהרוע, שנמצא מעבר לגדר, ייפסק. יש לנו שתי חובות: הראשונה, שבלתה לא רלוונטי הצד השני, ללא החזרת יקירנו לקרבנו הגוף יינמק. הוא כבר נמק. אני מזמין אתכם להסתכל על האנשים שעומדים מאחוריכם או לפניכם. לא כך נראה יזהר ליפשיץ – סליחה שאי משתמש בך. אמנם יש לו שייפ טוב – אבל לא כך נראה. משפחות שמחות.
מילת סיום. בבקשה מכם, כולנו, אין פה מישהו שזה לא אנחנו יחדיו, לשאול עצמנו כל בוקר מה אני עושה היום בשביל שזה יקרה ובסוף היום לבחון האם הייתי אדם הגון ועשיתי את המעשה הנדרש כאיש, אזרח במדינת ישראל בעל מוסר ולב? האם עשיתי מספיק? ואני מבקש את ממשלתנו – וזו קריאה אחרונה – להיות, כיוון ששיער שיבה על ראשי תוכלו להניח שיש כברת דרך. אני יודע שאנו מבקשים כחברה את ממשלתנו ואת מי שבסמכותו ובחובתו לעשות את המעשה, החלטות כבדות משקל מאוד. להיות אמיצים, ולהזמין אותנו – שאלה אותי מישהי שישבה לידי קודם, מה אני יכולה לעשות. לצאת לרחוב ולתת אמון. בעלי הסמכות שיהיה ההם האומץ, לעשות את מעשה הגבורה ולהחזיר את היקירים הביתה. תודה לכם.
אתי תם
¶
אני דודה של איתן מור שנחטף מהמסיבה ברעים. אני מודה לכם מאוד על הזמן שאתם מאפשרים למשפחות לדבר. זה מאוד משמעותי ומרגש מאוד, וזה נותן למשפחות כוחות, שהמקום שבו מחליטים את ההחלטות הגורליות עבור היקירים שלנו, מאפשרים לנו להשמיע את הדברים.
אני חברת פורום תקווה. אני מלאה בתקווה, כי אני סומכת, מדברת בשמי ובשם הפורום. אנו סומכים על מדינת ישראל ועל מקבלי ההחלטות שלא תעשו מעשה לא אחראי. אנו רוצים את הילדים עכשיו בבית אך רוצים זאת מתוך אחריות לאומית. רוצים הכנעה של צה"ל. תומר דיבר על הלב המפרפר אז הלב שלי מפרפר בעזה. זה סיסמה שכולם אומרים אותה. הלב שלי בעזה. חציו בתת קרקע, שזה הדאגה והקושי על המחשבות של מה שקורה לאיתן עכשיו, וחציו - הבן שלי שיושב שם בטנק בחאן יונס. אמרנו לו: בבקשה תחזיר איתך את איתן הביתה. תצא מהטנק, שלח לו יד ותחזיר אותו. כך נראה הלב שלי עם דאגה לאחיין חטוף ודאגה לבן שלי שלוחם שם.
אנו מבקשים מכל מקבלי ההחלטות - בבקשה תחליטו החלטות שדואגות לאחריות הלאומית שלנו פה. אני דואגת לו ולבן שלי. הוא צריך לחיות פה אחר כך. כולנו צריכים לחיות פה אחר כך. אי אפשר ללכת לעסקאות שמסכנות את כלל התושבים. אנו רוצים עסקה שתהיה ממקום אחראי ודאגה לכל העם. אנו רוצים שצה"ל ימשיך ותנו לצה"ל לנצח, זה לא סיסמה. תנו להם להכניע את האויב. אל תכניסו צינור אוויר לאויב. לא אוויר, לא מים, לא דלק, לא כלום. תכניעו אותם. אנחנו יכולים לעשות את זה. אני מסיימת בזה כי מבינה שגזלנו מספיק זמן. אל תקשיבו לי. אני גננת. עזבתי את העבודה ובאתי להיות פה היום. תקשיבו לבכיר שב"כ, לאנשי צבא שאומרים שלחץ צבאי הוא שיכניע את המערכה. כי לצערנו יש לנו אויב אכזרי, קשוח, שרוצה לראות אותנו על ארבע. ולא. לא. אנחנו נכריע את המלחמה הזאת. תנו לנו את הכוח הזה. תנו לצה"ל את הכול הזה, ושהם יירדו על ארבע ויגידו לנו: קחו אותם רק תעזבו אותנו כבר. זה מה שאנו מבקשים.
אני רוצה לסיים במשפט אופטימי. אני חברת פורום תקווה וחייבת לומר שאם לא נשב פה בחדר הזה, בעם הזה, ברחוב הזה, שאם לא נהיה עם תקווה, אין לנו מה לעשות פה. ההמנון שלנו זה התקווה. צריך לזכור את זה. בעזרת השם, בשורות טובות לכולנו. תודה רבה לכם.
יזהר ליפשיץ
¶
קוראים לי יזהר, אני הבן של עודד ליפשיץ. אעשה את זה קצר – הוועדה צריכה לעבוד. קמנו היום ליום קשה. חזרתי מהוועדה של פוגל ושם היו נפגעי הנובה, וכשדיברו על הלב המפרפר, הוא לא רק של החטופים. יש לנו נפגעי נובה באלפים. יש אנשים שאין להם כסף. יש אימהות שקיבלו ילדים ולא מוכרות כי ההורים שלהם נהרגו - סיפורי זוועה. אנשים שלא מצליחים לקבור כי לא אומרים להם מה עלה בגורל יקיריהם והם קוברים והמשטרה לא מצליחה לומר להם מה קרה ליקיריהם והם לא מתפקדים. פורום תקווה פה, אני חולק עליהם, ואני במאה אחוז איתם. מדברים על דרך אבל אנחנו 90% רוצים להחזיר את היקירים, ואנחנו רוצים להצליח. מקיבוץ ניר עוז נפגענו מהחמאס בצורות הכי קשות. הבעיה שלנו זה הפוליטיקה כרגע. בעדינות, פוליטיקה. זה לא הדרך אלא הפוליטיקה. זה אנשים שחושבים שאם הם בעד או נגד ויהיו אטומים וייתנו לכולם שם למות ולהינמק ואז אפשר גם להילחם ואוטוטו אנחנו מכריעים ואוטוטו נגיע ונצליח – בטרור נלחמים משנת 67' וכמעט מיגרנו אותו. כרגע כל זמן שאנו נלחמים – ב-7.10 הורידו לנו את הראש ושחטו לנו את הקיבוץ ולקחו לנו בני ערובה וכל פעם שהם ירצו והם יהיו בלחץ הם הורגים לנו בן ערובה, בין אם זה לחץ צבאי או אחר, והשאלה אם זה יהודי להילחם כשזה המצב של חטופינו ואם באמת המטרה האסטרטגית תושג בזה שנילחם עוד שבוע, עוד חודש או אנו פשוט צריכים להחזיר את החטופים ולבדוק את המסלול שלנו מחדש, איך אנו חיים פה במזרח התיכון. יש המון עבודת לחימה וחברה.
קודם כל אני מברך את פורום תקווה שבאים להביע את הצורך שלהם בשחרור החטופים, בין אם זה בדרך של לחימה או בדרך של פשוט להחזיר אותם ואז נראה על מה נלחמים ומה נשאר, ולומר לכולם שקצת להוציא את הפוליטיקה. גם אם בהזדמנות זו, אתה מתנגד או בעד, אתה יכול להרוויח איזה מנדט - אל תשכחו את החטופים, את המשפחות. אל תעשו עלינו סיבוב. כולם פה עושים סיבוב מכל הצדדים ועושים סיבוב על אנשים שהלב שלהם בבונקר, אתם עושים סיבוב על אנשים שלא מקבלים תקציבים כי היו בנובה ומתפרקים ומתאבדים. אתם עושים סיבוב על אנשים שקשורים לכל המעגלים שנפגעו פה, וזה אירוע של שואה, ואנחנו לא אופטימיים. גם ראינו ניצולי שואה משנות ה-40' מחטטים בפחים בשנים האחרונות. פשוט לשנות את הדיסקט. המלחמה האסטרטגית היא להצליח להחזיר את החברה למצב שהיא חזקה ומשתקמת, ואת המלחמות האחרות נמשיך לעשות מתי שצריך. ליבי-ליבי עם חיילי צה"ל. מאחל לכולם ניצחון אבל החמאס הוכרע ברמה הגדודית וכנראה שאת הרעיון לא נצליח להכריע מחר, והניסיון הזה יהיה כנראה על חשבון הרבה אנשים שימותו בבונקר, יישחטו, ימותו מהלחץ, ימותו מהזמן, מהזיהום, מההתעללויות הנפשיות, מיניות שעוברים שם הנשים והגברים ואל לנו לשכוח – זה לא עוד יום. יש פה אנשים שאין להם יום ואין להם לילה. כולנו מחכים לתשובתו של החמאס. הם לא ממש מענייניים אותי. לצערי אנחנו גידלנו אותם הרבה מאוד שנים. הקמנו מפלצת, וכשהיא קמה עלינו בוא לא נקריב את החטופים על מגש הכסף של האגו שלנו, איך נפגע בחמאס אלא נתכנס פנימה, נפתור את הבעיות ונראה איך לטפל ברעיון הזה של להשמיד את המדינה מכל ארגוני הטרור בעולם השטניים כי זה לא ייגמר מחר. תודה רבה.
גיל דיקמן
¶
תודה, אני בן דוד של כרמל גת, שחטופה בעזה. אני רוצה לומר תודה לכל מי שמגיע לפה לדבר, וזה חשוב. אין דבר חשוב יותר מכל מה שכולנו אומרים פה, גם פורום תקוהו, גם המשפחות שאינן שייכות לפורום, רוב המשפחות. גם ההורים השכולים. אני מרגיש שיש בינינו אחדות מאוד גדולה באנשים שיושבים פה באמונה שלא מקריבים חיי אדם בישראל עבור שום מטרה. שום מטרה. זה פדיון שבויים, ואלה הערכים שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. בזה אנו מאמינים, ולכן אנו כאן. אני יודע שאני יכול לסמוך על כל אחד ואחת מכם לעשות את הדבר הנכון והאחראי ואנחנו רוצים בסוף את אותו הדבר, שהוא קודם כל החיים שלנו כאן כאזרחים, לפני כל דבר אחר. אני יודע שיש מי – לא אלה שנמצאים פה – שעושים פוליטיקה על הגב שלנו. שהפכו את הנושא של החטופים לנושא פוליטי ומנסים לעשות ממנו רווח פוליטי. אני מבקש מהם – חלקם יושבים לצדכם – אל תיתנו להם לעשות את זה. הם קורעים לנו את הלב. הם קורעים לנו את הלב. יודע שמדברים פה על בחירות. לא יודע אם כרמל תוכל להצביע בבחירות המקומיות, איפה תהיה. לא יודע מה יוכלו החטופים לעשות. לרגע אחד אל תחשבו על פוליטיקה. תחשבו עלינו ועל האזרחים בישראל כי זה מה שחשוב לנו, החיים יותר מכל דבר אחר. תודה רבה לכם.
יורם אליהו
¶
שלום, הבן שלי ידידיה נהרג בקרבות בעזה בתחילת המלחמה. אני כאן עם פורום גבורה. כשידידיה נכנס לקרב, הייתה מציאות שיכל לא להיכנס לקרב. היו שלוש פומות, ולקחו את הפומה שלו. אמרו: שניים נכנסים לקרב. אחד החיילים באחת הפומות קיבל רעד ואמר למפקד שלא יכול להיכנס, וידידיה שלי נכנס לקרב במקומו.
אני מחנך בתלמוד תורה מורשה בירושלים, ובו יש 40 ילדים מפונים משדרות שלומדים אצלנו, בכיתה שלי חמישה ילדים משדרות. באתי משם, כיתה א', הם רוצים לחזור הביתה, בצורה שיכולים לחיות בשלום, כמו שאנחנו עכשיו פה ואין לנו התרעה. הם רוצים לחזור למציאות שלמה לבית שלהם. התפקיד שלנו ככנסת ישראל, כממשלת ישראל לדאוג שיחזרו בצורה שלמה. כשילד צובע, בציור - זה הצבעים. הבן שלי נכנס כדי למגר ניצחון על החמאס.
עוד דבר – עם ישראל עבר דבר נורא. אני לא מזדהה עם המילים האלה, שואה. זה שאנחנו פה בכנסת ישראל, הייתי מברך ברכה עכשיו שאני נמצא פה, מה שלא זכינו אלפיים שנה. אני מתרגש להיות פה ואתם זכיתם להיות נבחרי עם ישראל, להוביל את עם ישראל למקום הנכון שלו.
סיפור קטן. לפני שהבן שלי נהרג – נהרג ביום שישי. ביום רביעי חלמתי, שאני רואה אותו חוזר הביתה, הוא אומר: חזרתי, ופתאום היה אור גדול, פלאש, והתעוררתי. לא הבנתי. זה היה אור חזק מדי. לא ידעתי איך לפרש אותו. במוצ"ש שהייתה הלוויה אמרו לנו שאפשר לראות את הנופל לפני שקוברים. כשראיתי את הפנים שלו, ראיתי את האור שראיתי בחלום. אני לא מדמיין כי הרבה הורים שכולים והרבה אנשים מחברה קדישא בהר הרצל אמרו לנו שראו אור כזה ואנו מפרשים את זה – שהחיילים האלה הלכו להאיר אור חדש בגאולת ישראל. כולנו צריכים להיות שותפים. אתם פה בכנסת, עזבו את הפוליטיקה. יש לכם זכות להיות שותפים למהלך גדול לתקומת ישראל החדשה, ובידכם – לא קשור לפוליטיקה או מי ראש הממשלה. כולנו צריכים להיות שותפים למהלך הגדול הזה של תקומת ישראל. להחזיר את כבוד ישראל שהושפל ב-7.10. לשם זה הבן שלי הלך, ובשם זה אני בא לכאן וכולנו, פורום הגבורה, הורי הנופלים, להמשיך את המלחמה עד הניצחון הסופי וזה יביא גם את החזרת החטופים בעז"ה לשלום. תודה רבה.
יורם אליהו
¶
עוד מילה. כשהיו שואלים את הבן שלי: מה שלומך, ידידיה? היה אומר: חי את החלום. חי את החלום כי חי את שיבת ישראל, בשוב השם שיבת ציון היינו כחולמים. בעז"ה.
היו"ר יעקב אשר
¶
בעז"ה. שיהיו בשורות טובות לכולם. נמשיך את הדיון. כפי שאמרתי, יש כמה חלקים לדיון. מאחר שהגיעו אנשים ונמצא מנכ"ל משרד הפנים ואנו עם לוח הזמנים, את הצעת החוק נמשיך בהמשך. נצביע רק על מיזוג – אלקין, המגיש, מעונין למזג את הצעות החוק, נכון?
היו"ר יעקב אשר
¶
כן. לגבי הצעת החוק, הייתי רוצה לדון בזה בהמשך הדיון כי יש חלק נוסף שהוספנו בוועדה שהייתי רוצה כן לקיים דיון דווקא לפני החלטות שצריכות להיות החלטות בימים הקרובים, כי היום המצב הוא מצב שבו הבחירות מתקיימות בכל הארץ ב-27. גם אצל משה דוידוביץ.
היו"ר יעקב אשר
¶
לא נדבר על זה. יש שני נושאים שצריך לקבל עליהם החלטה. לא נקבל אותן כאן עכשיו אבל אנחנו כן רוצים שנושאים האלה יעלו לקראת החלטה של הממשלה, אם זה בחקיקה או אם זה בשימוש לפי סעיף 5 של דחייה לזמן הכי קרוב. חוק הרשויות המקומיות. כרגע השר הודיע, ששוקל להשתמש בסעיף הזה. אני חושב, אני רוצה כן לשמוע ולכן גם זימנו את האנשים – בהצעת החוק נתקדם בהמשך הדיון. אתן לך כמגיש ההצעה. הצעת החוק מדברת על האפשרות, על הנגשת קלפיות לחיילים, הפתיחה שלהן 8 ימים קודם וכו', דברים שעלו פה בישיבות האחרונות ויש על זה תזכיר ממשלתי והחלטת ממשלה, והצעת חוק שנמצאת על השולחן. אבל כן הייתי רוצה לפתוח בנושא הזה. בבקשה, זאב.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
היות שיש לי במקביל חוק אחר שלי בוועדה אחרת - אני לא בטוח שאוכל להיות בכל חלקי הדיון.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו עברנו ועדת שרים לחקיקה, והממשלה בקצב משלה השיגה אותנו ואנו מצטרפים אליה כאן, כפי שהתחייבנו בוועדת שרים לחקיקה.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני מודה לך על קיום הדיון הזה ועל קידום החוקים גם שלנו, מיכאל ביטון שבא לתת מענה ספציפי לסוגיה של הצבעת החיילים, גם לגבי משך ההצבעה. הצענו שבוע, מבין שהממשלה מציעה 8 ימים. מקובל עלינו התיקון הזה וגם על היכולת להצביע בשטח רצועת עזה שגם הוא דורש תיקון חוקי כפי שנאמר בזמנו. אלה שתי נקודות שאנחנו התמקדנו. הממשלה מביאה פה עוד מספר תיקונים מעבר להתמודדות עם שתי הסוגיות האלה. לכן כמובן אנו מסכימים למיזוג עם הצעת החוק הממשלתית.
לקראת ההצבעה על החוק של הממשלה שכולל תיקונים נוספים מעבר לעניין החיילים, אני רוצה לשים שוב פה על שולחן הוועדה ולקראת הצגה של מנכ"ל משרד הפנים את כל הסוגיות שקשורות בבחירות המקומיות אני מעלה מחדש את הסוגיה שהצענו אותה כהסתייגות ונפלה לפני המלחמה של סוגיית של בתי גיל הזהב של משרד השיכון. הייתי שר השיכון, הייתי אחראי עליהם, ושל מקבצי דיור של משרד הקליטה – הייתי שר הקליטה, הייתי אחראי עליהם. יש כעת מלחמה. האנשים האלה פוחדים לצאת מהבתים איפה שיש מרחבים מוגנים. מה שהיה אולי נכון אבל לא דחוף ולא כזה בהול לפני המלחמה, עכשיו במצב של מלחמה הוא דחוף, נכון ובהול. לכן אני מבקש אחת מהשתיים – אם משרד הפנים מוכן להתחייב שבמסגרת סמכויות שגם כך יש לו, בכל המקומות האלה ישים קלפיות- -
היו"ר יעקב אשר
¶
אני יודע שמשרד הפנים לא התחייב ולא ביקשנו זאת. אני יודע שיש כוונה לנסות, למצוא מקומות כמה שיותר, מבלי להיכנס להגדרה הזאת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
כל בית כזה שלא יהיה קלפי בתוכו, הקשישים, ודאי אם אנו מדברים על ערים שמדי פעם מופגזות גם בצפון וגם בדרום ויש חשש לאנשים, האנשים לא ייצאו. יישארו בבתים ותימנע מהם זכות הצבעה. לכן הייתי מציע על הפלטפורמה של החוק הממשלתי להוסיף גם את העניין הזה. ניסינו לשכנע אז את הוועדה. הייתי אז חבר אופוזיציה. כל האופוזיציה תמכה בהצעה שלנו ושל ישראל ביתנו. ניסיתי אז לשכנע לשים את זה בדיני הבחירות. זה לא קרה. קרה משהו מאז. יש מלחמה. צריך ללכת לקראת.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת אלקין. זה היה בעבר. לא מבין למה רוצים לגרוע אותו כרגע.
היו"ר יעקב אשר
¶
אבל תן לו לסיים. אני רוצה גם לדון על המקומות שאין בחירות, שהם במצב מאוד קשה. באמת שם מסוכן יותר. ולכם יש סדר-היום שלכם. אנחנו לא בחוק הזה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
יכול להיות שלא נצטרך לעשות את זה בחוק אם יהיה רצון טוב של משרד הפנים. במקרה הזה תומר טועה. הוא אמר שהקלפיות נקבעו כבר. הן לא נקבעו. הרגילות נקבעו. אנו מדברים על הקלפיות הנגישות. הן לא פרסמו וזה החלטה של משרד הפנים. יש פתרון. זה משהו אחר.
תומר רוזנר
¶
למיטב הבנתי - נמצא המפקח על הבחירות. למיטב הבנתי גם הקלפיות הנגישות כבר נקבעו. יגיד המפקח על הבחירות. מכל מקום היו צריכות להיקבע לפי הוראות החוק. נקבעו מועדים וגם נשלחו הודעות לבוחרים היכן צריכים להצביע. אנחנו שלושה שבועות לפני הבחירות. השינויים להבנתנו לא אפשריים מבחינת שינויים בסדרי ההצבעה במובן הזה של קביעת הסדרי הצבעה חדשים באזורים כמו מקבצי דיור וכו'.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
עד שהתיקון הזה מאושר אי אפשר לקבוע קלפיות בעזה. וברגע שיאושר – ייקבעו קלפיות בעזה. כמו שאפשר לעשות את זה, אפשר עכשיו לקבל החלטה שבכל המקומות האלה לקשישים יהיו קלפיות נגישות ואז גם אם נשלחו לאותם בוחרים הודעות על מקום אחר, יוכלו להצביע בקלפיות הנגישות.
היו"ר יעקב אשר
¶
המפקח על הבחירות ייתן תשובתו בהמשך הדיון. חברת הכנסת אלקין, תודה רבה. זו הצעת חוק שלך. לכן אני מצביע על המיזוג ואז לעבור לנושא השלישי בסדר-היום. החקיקה נתחיל אותה היום ונסיים אתה היום, אני מקווה, ואם לא היום, מחר.
היו"ר יעקב אשר
¶
לא. אנחנו שעתיים אחרי תחילת הדיון. אני רוצה להעלות להצבעה את המיזוג של שתי הצעות החוק, הצעת החוק הממשלתית והצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וזאב אלקין. אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד המיזוג – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
היו"ר יעקב אשר
¶
פה אחד. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת, ובכפוף לאישורה תוגש במליאה. נחזור לדברים שהעליתם ונשמע גם את מפקח הבחירות בנקודה שדיברתם.
נתחיל בסוגית מועד הבחירות ברשויות המקומיות. כרגע לפי החוק יש בחירות בכל הארץ. אין החלטה כרגע אחרת. יש הצהרת כוונות של השר שאמר גם במכתב שפנה אלינו על אותם אזורי עימות, שבהם הוא שקל להשתמש בסעיף 5 כפי שאמרתי, בחוק, של אפשרות לדחיית בחירות עד המועד הקרוב. ההגדרה היא המועד הקרוב - חמישה חודשים, 150 יום מחזרת המפונים, אחרון המפונים, לא אחרון המפונים – זה גם משהו אמורפי. נמצא פה מנכ"ל משרד הפנים. אין החלטה ממשלתית סגורה, אבל הכוונה בישיבה הזו, לגרום לכך שזה יהיה כי אם כן ייתכן שיחייב חקיקה, כמעט בטוח, גם מהטעם הזה ומעוד טעם אחד – שיש פה הוצאות בחירות שאנשים הוציאו וצריכים לקבל החזר הוצאות. גם לזה צריך חקיקה. לכן חשוב לנו מאוד, במשך כל השבוע הייתי בקשר גם עם שר הפנים, גם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואחרים. אני מבין שיש שיח כזה או אחר. לא נכנס כרגע, מבחינה ביטחונית ואחרות. צריכה להיות החלטה. לדעתי צריך להיות תאריך מסוים, שצריך לקבל את ההחלטה וללכת על כיוון כזה. יש לקחת בחשבון בערי רפאים, חלקן, אנשים צריכים לחזור, מועצות צריכות להשתקם. יש מנעד רחב של דעות. לכן הייתי רוצה לשמוע דווקא את המנעד הזה. מנכ"ל משרד הפנים, תן לנו סטטוס, איפה אוחזים הדיונים כרגע. נשמע את האנשים בנושא הזה, ובסוף נעבור לחקיקה, לחוקים הקודמים.
רונן פרץ
¶
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. הבחירות יתקיימו בכל הארץ ב-27 בחודש. יחד עם זאת, יש החלטה של השר שבחירות ברשויות המקומיות לא יתקיימו במועד. לצד האמירה הזו טרם נקבע המועד ברשויות פונו. אנו עוד לא יודעים לומר האם יהיה במאי, אוקטובר. לא יודעים את התאריך. אנו מקיימים על זה דיונים רציפים כל הזמן. היינו רוצים לשמוע איך מתקדם השיח של משרד ראש הממשלה ומינהלת תקומה עם הרשויות בדרום על מועד החזרה. אנו יודעים שמתקיימים דיונים כאלה כל הזמן לרבות עד השעות הקטנות אמש, והדיונים אמורים להמשך היום, אני מבין. ברגע שנדע את הצפי פחות או יותר של מתווה החזרה של הרשויות בדרום נוכל גם להתכוונן לתאריך ריאלי לקיום הבחירות גם למועצות- -
היו"ר יעקב אשר
¶
פורמלית - עוד לא. יש מכתב. יש הצהרת כוונות של השר. הוא כל הזמן מסתכל ימינה ושמאלה גם אל מול מינהלת תקומה, משרד ראש הממשלה, ראשי הרשויות בדרום וכו', כדי לנסות להגיע למשהו יותר ברור. אנחנו אומרים, בכינוס הישיבה היום - חייבת להיות בהירות בעניין הזה תוך ימים ספורים –מבחינתי השבוע כי אם זה דבר שמחייב חקיקה, צריך להתחיל חקיקה מיידת ואז נדבר על החקיקה הנוספת שצרך לגבי החזר ההוצאות כי האנשים האלה לקחו כספים לבחירות ולא הולכות להיות בחירות שם בזמן הקרוב.
רונן פרץ
¶
יש פה שתי סוגיות נפרדות שאני רוצה להתייחס אליהן בנפרד. הראשונה, מועד הבחירות. בנושא הזה אני מאמין שנצליח להתכנס ללוחות הזמנים שאתה מדבר עליהם וההכרעה תתקבל תוך מספר מצומצם לש ימים ולא מעבר לכך, לגבי מועד הבחירות גם בצפון וגם בדרום.
לגבי סוגית המימון, היא נפרדת שלא קשורה לתאריך עצמו. אנו בהחלט חושבים צריך לתת מענה גם לסוגיה הכואבת הזו.
היו"ר יעקב אשר
¶
מזכיר לי היועץ המשפטי, במועצות אזוריות, גם לפי סעיף 4 למועצות האזוריות, צריך התייעצות עם הוועדה בכל מקרה. פורמלית.
משה דוידוביץ
¶
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כל, הלב שלי נחמץ כשאני רואה דיון שאנו עושים על בחירות ולפני כמה דקות עזבו פה משפחות שכולות חלקן ואחרות עם חטופים. גם אני אדם מאמין. כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו. יש לנו 136 נשמות טהורות שאנו צריכים להציל אותן.
לגבי הבחירות, התייעצנו ודיברנו לא מעט אתה ואני בנושא הזה. בהקשר הזה אני מייצג את עצמי, לא את הפורום. מדבר על מטה אשר ועל התפיסה שלי בכל הקשור לבחירות. אשתדל לא לדבר על מה שקשור באזורים אחרים. בזמן שאתם יושבים פה יש לי צילומים של טילים שנופלים ליד הבתים שלנו. בוערים. עכשיו.
אדוני היושב-ראש, דמוקרטיה או בחירות זה חגיגה לדמוקרטיה. ואני חושב, כאזרח – לא כראש רשות – שהבחירות האלה יהיו הכי עצובות והכי לא דמוקרטיות בתולדות מדינת ישראל מאז תקומתה. אסביר במילים קצרות. מי קובע כמה אחוזים מכריעים בחירות? אחוז? שניים? 50%? יש מדינות בעולם שמי שלא הולך לבחור גם קונסים אותו. במדינת ישראל אין תקנות כאלה וחבל. אני מעריך, ולא מדבר על גוש דן ועל אזורים אחרים, שבצפון ברשויות שכרגע רוצים שיהיו בהם בחירות או שמשרד הפנים מכוון שיהיו בהם בחירות, לא יהיו יותר מ-40% מצביעים. זה דמוקרטיה? 20% זה דמוקרטיה? במה עסקינן? בלהחליט לעשות חלק מהרשויות בקו העימות שלא יהיה להם בחירות? אני לא פוחד מבחירות עכשיו. מה שתחליטו טוב לי אבל אני ב-7.10 הייתי מועמד יחיד. אף אחד לא רצה להתמודד מולי. ב-30.10, שבועיים אחר כך, הייתי צריך להיות מוכרז. יש הכרזה. חברי הטוב רונן שאני מאוד מוקיר אותו, הוא ושר והפנים הוציאו לפני שלושה ימים מכתב לשני ראשי רשויות בצפון שהוכרזו כראשי רשויות. ביום חמישי. דוד אזולאי וראש מועצת רעג'ר. קיבלו הודעה שנבחרו. הם היו מועמדים יחידים.
משה דוידוביץ
¶
כי לי יש 32 ישובים, המועצה הכי גדולה בצפון, אבל יש 3 ועדים, פחות מעשרה אחוז, ששם רוצים לבחור לוועד אז שם לא מכריזים. אני חושב שלא רק יש פה לקונה. יש פה התנהלות לא דמוקרטית, לא תקינה, לא חוקית. אמר היועץ המשפטי לפני דקה, שגם בנושאים של מועצות אזוריות סעיף 4 צריך גפ החלטה של הוועדה. אז אני לא פוחד אם יידחו.
משה דוידוביץ
¶
אני לא רוצה לדבר על דרום. עמית שלי חבר. אני מניח שידבר על הדרום. אני חושב שבצפון, אם מכריזים שיש בחירות בכל מדינת ישראל ובוחרים גם בעזה, אפשר לבחור בכל מקום.
משה דוידוביץ
¶
אם אנחנו מדברים על חגיגה דמוקרטית ואם אנו מתכוונים לבחור אמיתי ראשי רשויות, צריך לדחות את הבחירות. לא ייתכן שיהיו 20% או 30% מהציבור שיכריעו לגבי כלל תושבי האזור. עכשיו אומר משהו שלא מבוסס מדעית. זו תחושת בטן שלי. אתם יודעים מה זמן התגובה במעלות תרשיחא או בשלומי? אפס. כלומר אי אפשר לכנס בחדר יותר משלושים איש, בחדר סגור. ומה עושים אנשים שעומדים בקלפי בחוץ ויש אזעקה?
משה דוידוביץ
¶
נכון. במעלות תרשיחא - אפס. אין שם פינוי. מה עושה ראש הרשות אם יש אזעקה? כולם בורחים הביתה ומי יצביע?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש עכשיו אזעקה במעלות תרשיחא ב-27. מה הנוהל שמזכיר הקלפי עושה? מי לוקח את הקלפי למרחב המוגן? מי?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תודה, היושב-ראש. אחת, אני רוצה לשמוע את דעתכם על מה שנאמר פה. בעיניי עדיין לא הודיעו על מועד הבחירות או אין מועד הבחירות ב-14 ישובים, זה נשמע לי לא נורמלי. פחות משלושה שבועות כי חלילה אנחנו לא עובדים בשישי שבת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לחזק אותך, בגלל בריאותך. זה אחת. שתיים, מפריע לי שאיננו מקבלים את המכתב שעכשיו נשלח על ידי שר הפנים ליו"ר ועדת הפנים כחומרי רקע. במכתב גיליתי – אנו חברי ועדת הפנים. עכשיו. לא קיבלנו את זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כן. כי בסיפא של המכתב אני מגלה את הנושא הכספי. בנושא הכספי, לו הייתי ער לזה, ואני מניח שגם אם אתה היית ער לזה בחודש שעבר שנשלח לך המכתב, שמציין שר הפנים שאין כוונה להחזיר כסף למועמדים שאין בחירות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני קורא. המועמדים שהגישו מועמדותם לקראת מועד הבחירות המקורי לא יהיו זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה לפי חוק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני יודע שלא מסכים. עצם העניין הזה היה צריך להגיש תיקון חקיקה שמדבר גם על מועד שבו שר הפנים עם הרשות שניתנה לו- -
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מודיע לך - ביקשתי ממשרד הפנים חקיקה בעניין הזה. זה אחת המטרות של הדיון היום, חקיקה בכלל על התאריך. לדעתי, יש להחליט על זה. לא יודע אם השימוש בסעיף 4 או 5 יהיה נכון או לא. שיקבלו החלטה. במקביל אני מכין הצעת חוק פרטית. אם זה לא יגיע נעביר אותו בצורת בזק בעניין הזה. לא יהיה מצב שאנשים נלחמים על הרשות שלהם, מועמדים שהיו קודם ראשי רשויות או לא והוציאו כספים ויישארו עם החובות והכול. לא יהיה. נקודה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מבין את הלבטים. אם אנחנו חודש יודעים על זה, ואני אומר אנחנו, אני מעצבן אותך שאני רוצה שנעבוד מהר – תתעצבן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל הגשנו דחייה במועד. מה לא הגישו דחייה? לא יהיו בחירות בכל מקום בארץ? זו נקודת המוצא שלך?
רונן פרץ
¶
תהיה רשימה. לגבי קביעת התאריך, אנחנו רוצים להתחשב גם בראשי המועצות, ויש דעות שונות. ברמת ההודעה, במקומות שפונו על ידי הממשלה, 12 ישובים, לא יהיו בחירות ב-27.12.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא רוצה להיות במועדון הזה. אני רוצה להיות במועדון שנותן ודאות שיודע לעשות דיונים אחרי שדוחים את הבחירות ולהגיד: יש לי שלושה חודשים, אני יודע לקבוע תאריך לבחירות. זה לא כזה מסובך. ואם אני לא יודע, אני יודע לדחות בשנה, לבטל את שנת הבחירות הקיימת, לתת לראש הרשות ודאות וכלים ויכולת לעבוד ולתושבים שלו ולסיים את הסיפור. שימו עוד שנה.
תמיר עידאן
¶
בוקר טוב. קודם כל, תודה על הדיון. כאזרח נראה לי שאחרי מה שעברה המדינה לפני 6.10 ומה שעברה אחרי 7.10, בחירות עכשיו זה לא העניין שצריך להיות. ייצור עוד פעם פילוג בעם ומפלגתיות ושנאה ותחרות. לא נראה שזה הזמן שאנשים קוברים את הילדים שלהם ואנשים מנסים להחזיר את ילדיהם.
מהצד שלנו כראשי רשויות, אין מצב שאנחנו נוכל תוך כדי שיקום העוטף מהצד שלנו להיות בבחירות. אני לא אהיה בחירות. אם תקבעו את זה באוקטובר הקרוב, אני ביולי צריך לפתוח מטה - לא פותח שום מטה. לא עושה שום דבר. מי שיהיה יהיה, ומי שרוצה, שיתמודד. וזה לא דמוקרטיה. אני גורס שאו עושים את זה עכשיו בסוף החודש ומה שיהיה יהיה - הולכים למלונות, מי שיצביע - יצביע. או שדוחים את זה לתקופה ארוכה שבה ניכנס לתוך שיקום העוטף כי זה חתיכת אירוע. המינהלת עדיין דנה אתנו מה עושים ומה עושים. נתחיל לעבוד, אולי עוד חודשיים קדימה. נהיה באמצע העבודות הקשות בתוך הישובים, גם קהילתית, גם רגשית, לימודית, פדגוגית וגם פיזית ובזמן הזה לפתוח מטות עכשיו לדבר עם אנשים – לא יקרה. יקרה, מי שיתמודד – יתמודד, הם יעשו, יפתחו מטות ויעשו פוליטיקה כי יש להם זמן. אני לא אעשה זאת.
אתמול ישבנו בלשכת רוה"מ עד 1 בלילה לקבוע מתווה חזרה. רוב האנשים אצלי חזרו. איפה לא חוזרים – בעיקר בישובים שחטפו קשה. אני מוריד את הראש. אסור לנו לצייץ לידם. יש שם אירועים מאוד קשים, אירועים של ראשי רשויות שנרצחו. יש שם אירועים של חטופים והרוגים. אנשים לא מצליחים להרים את הראש מהאירוע הזה, אז אנחנו מנסים להגיע למתווה, יותר כספי, לראות איך מחזירים את האנשים הביתה לשלום, נותנים מקום למי שרק פוחד במירכאות, נותנים למי שבאמצע שנת לימודים לסיים את שנת הלימודים שלהם אבל זה לא קשור לחזרת אנשים הביתה. חלקם מהאנשים יחזרו רק ביולי. נמצאים בבתי מלון. אפשר לעשות את זה גם מחר בבוקר. אני אומר את דעתי וחושב שחבריי יסכימו. או עכשיו יעשו, ומה שיקרה – יקרה, שיצביעו. אנשים מבוגרים, מכירים את הדברים, יכולים להצביע גם בתוך בתי המלון. אני מדבר על אוקטובר הבא לפחות 25' או אמצע 25'. לפני כן פשוט אנחנו ראשי הרשויות שנמצאים עכשיו לא נעשה כלום. נמשיך בעבודה. דמוקרטיה זה לא.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
יש לי שאלה לתמיר. הצגת פה דבר שאני מזדהה איתו – בחירות זה חתיכת אירוע שאיני בטוחה שנכון אבל מקיימים אותו. לגבי אזורי העימות שמפונים, כולם או כולם אתה אומר: בחירות עכשיו. מה לגבי אותם מועמדים שהם חדשים, לא יודעת מה קורה אצלך - אתה יחיד אולי. השאלה שלי לשמוע גם אותם.
היו"ר יעקב אשר
¶
ראש מועצת שלומי. יש כרגע מצב מסוים, או שישתמשו באותו סעיף של 5 או 4 ואז מדברים על פטנט שנקרא הכי מהר שאפשר, וזה בעצם 150 יום, או שייקבע תאריך. ראש המועצה בא כאדם פרטי, אך אמר את דעתו – או תעשו עכשיו בחירות או לא באוקטובר. מה שמתכוון עכשיו, חלק מהמקומות ספטמבר יגיעו בגלל שנת הלימודים וכו'. שיעשו באוקטובר, אולי נובמבר. הוא אומר: הרבה יותר. השאלה אם יש לזה השלכות מבחינת דחיית הבחירות. תזכרו שזה מקצר קדנציה, מה נעשה עם הקדנציה הקצרה או הארוכה אחר כך.
ששון גואטה (הליכוד )
¶
בכל מקרה – בקדנציה הראשונה של אבא שלי הייתה לו קדנציה ארוכה כי אחרי זה עשו בחירות בכל הרשויות.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני יודע. לא אמרתי מה אני חושב עוד. זו הפריווילגיה שלי כיושב-ראש. כי אני גם עוד לא יודע. רוצה שמנכ"ל משרד הפנים ישמע, אני רוצה לשמוע, חברי הוועדה רוצים לשמוע, כדי שהחלטה תתקבל בצורה מושכלת. כי בסוף זה יצטרך לעבור חקיקה. בבקשה.
גבריאל-גבי נעמן
¶
קודם כל, מביע מחאתי שעד הרגע הזה אין תאריך ואין החלטה שאומרת 12 הישובים אין להם בחירות וזה על פי דין, על פי חוק וכו'. מכתב כתוב על ידי שר הפנים או חקיקה כזו או אחרת. כלומר כל אחד מדבר, סביב האינטרס האישי שלו, מה טוב לו ומה לא טוב עד כדי כך ששמעתי את משה דוידוביץ מדבר על דמוקרטיה בלי בוחרים. 9,000 תושבים משלומי נמצאים בירושלים, תכף הולך לבקר אותם, חלקם בחיפה, טבריה ובכל ארץ ישראל עד אילת. כלומר מערכת בחירות לא יכולה להתקיים חד משמעית. כמו שאומר המנכ"ל פשוטו כמשמעו, אין מצב שחושבים שיש אפשרות לעשות בחירות בישובים מפונים.
יחד עם זאת, אני חושב שאני כנציג הליכוד ממשלת השלטון, שאני הנציג שלו בשלומי לא רואה ולא שומע את נציגי הליכוד כאן מדברים על העניין הזה, לוקחים את הטון ואומרים: להפסיק את הפטפטת הזאת שיש בחירות עוד חודש או עוד שבועיים. אני מבקש ממנכ"ל משרד הפנים לקדם עוד השבוע הזה שהדברים יהיו מאוד ברורים ונהירים. אם אנו מדברים על נושא של המימון, אני כן מבקש להציע בפני כבוד היושב-ראש שבבחירות שיהיו עוד שנה, או עוד שנתיים המימון יהיה או כפול או כפול וחצי.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני לא רוצה להיכנס. כשאתה נכנס למילה מימון, זו סדרה אחרת. אנו מדברים על סוגיה, ויש כרגע שיח בין משרד הפנים לבין משרד האוצר בעניין הזה. מדובר בפיצוי. עזוב את יחידת המימון. היא צריכה להתחיל מההתחלה בבחירות.
גבריאל-גבי נעמן
¶
לא נכנס לזה. בסדר. מה שאני מבקש מחברי הליכוד, חברים שתומכים בנציגים מטעם הליכוד, תהיו דומיננטיים ותדאגו לדחות את הבחירות לשנה או שנתיים ובא לציון גואל. תנו לנו לנהל את הישובים שלנו נכון.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
50% מהנוכחים פה חברי ליכוד. הנציגות פה מהווה 50% ביחס לשאר המפלגות, ו-90% קואליציה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אתנו בזום אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, נמצא בזום. יש בעיה אצלנו. נחזור אליך. ואטורי, בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת.
ניסים ואטורי (הליכוד)
¶
אני חושב שנאור שירי צודק בנושא אחד ספציפי. אני חייב לרוץ – יש לי שתי ישיבות במקביל חשובות שקשורות גם למלחמה. תמיר צודק. ראשי הרשויות, אני מבין את כאבם. יש להסיר את חוסר הוודאות. לומר איפה אין בחירות - אנו רוצים לדעת את זה. הציבור שואל אותנו. אנחנו נותנים תשובות באוויר, לא יודעים כלום. חברי ועדת הפנים, אנחנו רוצים לדעת, איפה אין בחירות כרגע? מה הפתרון לגבי צפון במקרה של מלחמה? אדוני היושב-ראש, יש מלחמה בצפון כנראה. לא יודע. בצפון עלולה לפרוץ מלחמה מחר בבוקר או ב-26 בחודש. מה עושים אז? איפה הפתרונות לדברים האלה? אנו צריכים לתת תשובות לציבור. ואם מתבצעות בחירות צריך לתת מקסימום קלפיות לאנשים. אי אפשר להשאיר את האנשים באוויר או לומר לאדם הזקן: לך תרוץ עם טילים לצד השני ותצביע. עזוב חורף, לא חורף. תחת טילים לזרוק זקן שיצביע - זה לא נכון. מקבצי דיור – לתת קלפיות. לדעת מראש שאתה הולך לבחירות מאוד קשות. הם צריכים להבין. ממונה הבחירות צריך להבין שהבחירות האלה זה לא משהו סטנדרטי, לשים פה קלפי, שם קלפי, וסגרת את הסיפור, 20 איש יקבעו מי יהיה ראש המועצה של מטה אשר. זה לא יקרה. אנו כחברי ועדת הפנים, כחברי כנסת מהליכוד, ראש רשות שלומי, צריכים להבין – אנחנו אנשי פריימריז. יש לנו 120,000 איש שרודפים אחרינו ומבקשים תשובות. אנחנו רוצים ודאות. תנו לנו מסמך. רוצים הפסקה בישיבה, רוצים את המסמך לפני שמצביעים. על מה אנו מצביעים? אנחנו חותמת גומי? אנחנו מבקשים לתת קלפיות במקבצי דיור, לתת לאנשים אופציה להצביע. בכל מקום תצטרך קלפיות. תצטרך קלפיות בחאן יונס.
ניסים ואטורי (הליכוד)
¶
אי אפשר בזמן מלחמה לתת לזקנים לרוץ ברחובות. הם לא ילכו להצביע. מה שאמר דוידוביץ, ראש מועצה מטה אשר וראש קווי העימות, לא ייתכן מצב שבאים 20 איש ויחליטו מי יהיה ראש המועצה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממך לחלק את הדיון, כמו שאתה מפריד בין דיון על הוצאות ושיפוי לדיון מהותי, גם אותו לחלק בין כלל הישובים במדינת ישראל, כלל הרשויות המקומיות, לאותם מוחרגים.
היו"ר יעקב אשר
¶
אנו מדברים עכשיו רק על המוחרגים שעדיין לא הוחרגו. עדיין לא יודעים מיהם, כמה הם. שוב אסביר – היה מכתב, שכתב שר הפנים. דובר שם על 12 ישובים.
היו"ר יעקב אשר
¶
כיום יש ברשימה הזאת 12, בצפון ובדרום. זה נושא הדיון שלנו. אין לנו נושא אחר כרגע. יש נושא של הצעת החוק שמדברת על צורת הבחירות בעזה וכו' ונעלה גם דברים אחרים כפי שיעלו. זה כרגע הנושא. בנושא הזה אנו רוצים לשמוע את הדעות של כולם. לא נעים ולא נחמד אך זה חשוב. חברת הכנסת וולדיגר.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני כמובן מצטרפת לכל מה שנאמר עד כה ברמת הוודאות. אנו נמצאים במלחמה, האזרחים רוצים כולם טיפת ודאות, וכשאין ודאות – היא בעוכרינו, היא תחת השליטה שלנו - אנו יכולים לייצר ודאות ולא עושים זאת, בעיניי יש לפתור זאת, ודאות בנושא 12 הישובים. שוב אומר, אני לא שמעתי ומקווה שנצליח לשמוע בדיון היום לא את אותם ראשי ערים מכהנים- -
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני מבינה את הגישה שלהם. רוצה לשמוע את האחרים, איפה הם עומדים ברמה של עכשיו מייד לעשות בחירות כפי שהציעו חלק מהמכהנים עכשיו או לחילופין עוד שנה שנתיים, האם גם הם מוכנים לפתרון הזה של או עכשיו או עוד שנתיים. חשוב לשמוע גם אותם ולו בשביל הדמוקרטיה.
אלון דוידי
¶
שלום לכולם. קודם כל, הדיון הזה מאוד חשוב. אני רוצה להכניס אתכם לסדרי זמנים. כרגע לפחות בדרום מדובר עד חודש יולי שאנשים יבחרו היכן רוצים להיות כך שמבחינת המכתב של שר הפנים ארבל גם במינימום האפשרי אתה מדבר על בחירות בדצמבר ינואר שזה המינימום אבל אם תעשה בחירות בסוף 24', דצמבר, או בתחילת ינואר 25' זה אומר, שכולם מכירים את החוק - שחמישה חודשים לפני כן נכנסים למערכת בחירות ואז אי אפשר לעשות דבר. לפי ההצעה הזו ששר הפנים מדבר והביא אותה בכתובים, הוא משאיר את כל הערים האלה שחוות כל מה שחוות נכון להיום במערכת בחירות אין סופית. זה דבר אחד.
שתיים, זה קצת מצחיק, שמדינת ישראל מצד אחד, אומרת שילדים היום יכולים ללמוד בעוטף ובשדרות, ולוחצת ולוחצת: תפתחו מהר את מוסדות החינוך, כי יש כאלה שרוצים מעין תמונת ניצחון של העיר עובדת והישובים עובדים בלי לנצח את החמאס, אבל ההורים שלהם לא יכולים לממש את זכות הבחירה שלהם. נאמר משפחת אבקסיס, בילד בן 4 יש לו אפשרות להיות בשדרות או באחד הקיבוצים או המושבים וללמוד יום-יום, זה בסדר והכול בטוח, אבל לממש את הזכות הדמוקרטית שלו אין לו אפשרות. זה קצת עצוב וקצת מצחיק.
לכן אני חושב על שתי אפשרויות: אחת, הבחירות יהיו כרגיל. אתם תחליטו. ודאי שאנו נגועים בדבר ותמיד מיכל, תגידו שיש לנו אינטרסים.
אלון דוידי
¶
לכן אני לכתחילה אומר: כל מי שהוא פוליטיקאי בסוף מייצג אג'נדה. לכן אני אומר – תחליטו אתם. אני מכבד את זה שאתם נותנים לנו לומר את הדברים. תחליטו, או יש בחירות עכשיו. אבל אם אתם מחליטים לא לממש את זכות הבחירה היום ואתם מתערבים כי יש להבין מה אתם מחליטים עכשיו – שהבחירות לא יהיו במועדן ב-27.2 זה אומר שספר הבוחרים נפתח. זה אומר שביטלתם את הבחירות האלה, את המועמדים של המועצה, את המועדים לרשות וכו', ומתחילים את המשחק מחדש. אתם אומרים: עכשיו הכול חדש. כל מי שרוצה להיבחר – ייבחר. כל מי שרוצה לחדש את המועמדות שלו. לכן אני חושב, שהכי נכון, לא בשבילי או בשביל תמיר – בשביל הבריאות והרצון שהערים ושהמועצות ישוקמו – תדחו את הבחירות האלה כמה שיותר. תמיר נקב באוקטובר 25'. אז אוקטובר 25', אולי יוני 25'. לפני כן אתם אומרים – ולא רק אני משקם ולא רק תמיר ישקם ולא רק בשלומי ישקמו. גם התושבים צריכים להיות ברוגע לקבל כל מה שצריכים כדי באמת לשקם את עצמם ואת העיר וזה לוקח זמן.
כולם מדברים על תקציבי תקומה וכו'. כרגע אנו מעריכים את תקומה אבל דבר לא החל להתארגן ואם מישהו חושב שביולי יכריזו על בחירות בינואר או בדצמבר, וכל מערכת השלטון המקומי תהיה מושבתת, כי אלה החוקים גם בוועדות מכרזים וגם במינויים וגם בחלוקת דברים כי כל דבר יתפרש כהטבה וכרצון של מישהו להצליח – לכן אני אומר – או תעשו את הבחירות עכשיו או הרבה יותר רחוק, ושכל אחד ירצה – יתמודד, לא ירצה – לא יתמודד.
היושב-ראש, מאוד מעריך שאמרת מההתחלה – זה לא פיצוי.
אלון דוידי
¶
כל מי שהתמודד צריך לקבל את התקציב שהוציא, כי אנו רוצים שאנשים לא יחששו גם בעתיד לנסות להתמודד.
אלון דוידי
¶
אני אישית ממומן על ידי מפלגות כך שזה לא ברמה האישית אבל ודאי שאני רוצה שמפלגת הליכוד ושמפלגות אחרות שתמכו בי ומימנו אותי לא יתחילו בבחירות הבאות לומר – יש לנו רצון להתעסק עם אנשים באזורי קו עימות? אולי לא נקבל את הכסף חזרה? תודה רבה.
נירה שפק
¶
שלום. אני רוצה להציג עמדה ולהצטרף לחלק מהדברים שנאמרו פה, ולשים נתונים כדי שתבינו. הנתון הראשון אומר – אתחיל דווקא מהתקציב. אלון דוידי סיים בזה שהוא נציג מפלגת ליכוד, שמממנת אותו. מי שמכיר את חוק המועצות האזוריות, אין מימון מפלגות כלומר אותם אנשים שלקחו על עצמם, ויש פה גם בזום וגם באולם נציגים שמתמודדים במועצות אזוריות, גם מכהנים וגם כאלה שמתמודדים -לוקחים מהכיס שלהם. אני נירה שפק, קל לי לתת את הדוגמה של עצמי – באתי ולקחתי הלוואות.
נירה שפק
¶
לכן לפני שבוע ירד לי 100,000 שקל מהחשבון כי בתאריך הזה הייתי אמורה לקבל את מימון המפלגות. זה בנוסף לזה שאני מפונה כפר עזה וכו' וכמוני עוד הרבה. אז שיהיה לכם בראש ותבינו למה בעיניי מאוד מאוחר לדבר על זה וכדאי לסכם את זה אתמול - לא היום. זה נקודה אחת. אני צריכה להקים את הבית שלי וכמוני עוד הרבה, ואתם משאירים אותנו להתמודד עם הבנקים לבד. זו נקודה שחייבים לסכם אותה ומהר ולא צריכה להיות בעיה כי כבר הייתה חקיקה, לצערנו הרב נרצחו שני מועמדים, אחד מכהן ואחת מתמודדת, אופיר ליבשטיין ותמר באשכול, והם קיבלו החזרים. הייתה חקיקה, נקבע מה המפתח והוחזר להם. כל מה שצריך לעשות - לעשות אותו דבר כי אין להפלות בין אדם לאדם.
אתכנס לעניין. ב-21' ראשי רשויות, מועמדים שראו שליחות להוביל רשות כלשהי לקחו על עצמם, הקימו מטות, בנו את התפיסה, מצעים והכול, ובמשך שנה שלמה עבדנו בלשכנע אנשים להיבחר. את רשימות בעלי זכות הבחירה כולנו מכירים. יצרנו איתם קשר. עשינו איתם הכול. חוגי בית, הכול. בסוף, כשתקבלו את ההחלטות – אני רוצה להסביר. התהליך היה. היינו מקיימים - יום 9.10. זה פחות משבועיים לפני הבחירות. אנשים ידעו כל אחד מה העמדה שלו. לכן בהקשר זה כשנשאר עוד שבועיים ואנשים שואלים: איך הבוחר יממש? אנשים כבר היו סגורים על עצמם.
נירה שפק
¶
אומר. לא סיימתי. שתיים, אני מתחברת לזה שמחזירים אותנו לשגרה כל הזמן. אם שגרה, אז הזכות הדמוקרטית לבוחר מוחרגת? שלישית, גם אם רשויות מפוזרות – ואני אומרת את זה חודשיים - היו לנו תקדימים בעבר. הם היו בקורונה. קלפיות נגישות – כולם יכלו לגשת אליהן. כלומר גם את הבעיה הטכנית הזו אפשר לפתור. אין שום בעיה שכולם ייגשו לקלפיות נגישות. עשינו את זה כמה פעמים.
בנוסף, הזכיר אלון דוידי את נושא תקומה. מינהלת תקומה יושבת חמש שנים קדימה. מי שצריך לשבת ולהחליט חמש קדימה, מה לעשות זה ראש רשות מכהן שההחלטות שלו מתקבלות חמש שנים קדימה – או ראשת רשות מכהנת, יש גם נשים, צריכה להתקבל חמש שנים קדימה ולא בשנת בחירות, ואין אכיפת שנת בחירות וכל הדברים האלה. לכן אם יודעים – קודם כל, בתכל'ס שני דברים: אחד, כשיצאה החלטה של הדחייה מ-30.1 ל-27.10 לא חויבו הרשויות. כפי שאמרת נכון, מבחינת המדינה, מבחינת החקנקה כל הרשויות ניגשות. שאלה שתיים, לגבי הפרקטיקה, אם הולכים לשים קלפיות בעזה ולהוציא את הדברים האלה אין סיבה שלא יידעו גם לפזר את הקלפיות. לכן עמדתי שדווקא ברשויות שמפונות, דווקא ברשויות שבמצב חירום במשבר, צריך הנהגה שיודעת לתת להם יד, ליצור אמון וללכת איתם שנים וצעדים קדימה. לכן הבחירות צריכות להיות ב-27.2. זו עמדתי. שים לב - אני לא מכהנת.
נירה שפק
¶
נכון, כי אם ההחלטה 27.2, אנו יודעים לומר לאנשים מה לוחות הזמנים. אם ההחלטה אחרת - אנו בבעיה. זה צריך להיות כמה שיותר מהר.
היו"ר יעקב אשר
¶
אני שואל אותך שאלה אחרת. לדעתך, אם זה לא ב-27, מבחינתך, את אומרת: אין עניין ללכת עם זה זמן רב קדימה אלא הפוך?
נירה שפק
¶
ודאי. תחשוב על עצמך. אתה מפונה עכשיו, ורוצה שמי שמדבר איתך ומתחייב לך ורוצה שתחזור, לייצב אותך מבחינה ביטחונית, כלכלית, רווחה והכול כדי שיהיה. ויש אופציה נוספת, להאריך את החקיקה הזאת, ולדאוג לזה. תמיר עידאן אמר את זה בצורה מאוד ברורה. אנו עשינו את כל התהליך עם הבוחר. מי שרצה להיבחר יכול היה להיבחר ב-21'. לכן לומר לנו: מההתחלה – כך לא נעשה.
איציק אשכנזי
¶
אדוני היושב-ראש, הערה חשובה מאוד. כל מה שקשור במועצה שער הנגב – שם צריכות להיות בחירות, לפתוח את הרשימות, כי ראש מועצה נהרג. לחם בגבורה ולצערנו נפל. לכן אדוני היושב-ראש, בכל הקשור למועצה הזו אנו דורשים, ששם ייפתחו הרשימות. אין שם מועמד יחיד. ראש הרשות נהרג. חשוב שתדע את עמדתנו כשלטון אזורי.
איציק אשכנזי
¶
יש לקחת את זה בחשבון. יש לדייק בעובדות. יש ראש מועצה שנהרג. כדי שלא יהיו פה מחטפים וכאלה. עמדת השלטון האזורי כמנכ"ל הארגון - אנו נגד מה שנאמר פה.
מיכל פלג עוזיהו
¶
שלום, אני מועמדת למועצה אזורית אשכול. קודם כל, תודה רבה על הדיון פה ועל הפתיחות. חיכינו לזה הרבה זמן. שלחנו מכתבים כבר מאמצע דצמבר שלא נענו לצערי הרב.
מיכל פלג עוזיהו
¶
אני מבינה שהכוונות של כולנו טובות. כולנו רוצים תקומה של הישובים. אנחנו מתמודדים עם האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה. שום דבר לא אידיאלי. כל אופציה שאנו מייצרים פה היא לא אידיאלית. לכן אנו צריכים לייצר את החלופה הכי פחות גרועה בתנאים הנוכחיים, אבל אם רוצים תקומה יש לה כמה תנאים הכרחיים והתנאי הראשון לתקומה, לשיקום משמעותי הוא אמון של הציבור במנהיגות. ושהמנהיגות יודעת שהציבור מאחוריה, עומדת 100% עם אופק יציבות של חמש שנים קדימה.
לכן אל"ף, אני מאוד מתחברת לאמירה של ראשי הרשויות המכהנים פה שצריך כמה שיותר מהר את הבחירות. גם אני אומרת כמועמדת, שאני מרגישה מאוד נוח עם המקום שלי. אם יהיו בחירות ב-27.2 אני אסתדר. אם תבחרו לפתוח את הרשימות גם מקובל, אבל תקיימו אותן כמה שיותר מהר. איני חושבת שנכון לומר: שנתיים קדימה יהיו בחירות. הציבור צריך לקבל את זכותו להצביע ולבחור מי המנהיגים שלו. ב-7.10 הופר ההסכם הכי בסיסי של הציבור בעוטף ישראל עם מדינת ישראל. הזכות הבסיסית לביטחון, כשהלכנו לישון ב-6.10 היינו בטוחים שאנחנו שמים את הראש במקום הכי בטוח בעולם והתעוררנו למציאות קשה. אנו לא פה לדבר על זה אבל אתם לא יכולים לשלול מאתנו את זכות היסוד שלנו לבחור ולהיבחר. לכן אני פונה אליכם – גם אם ב-27.2 טכנית אתם לא יכולים לעמוד בזה – תקיימו את זה חודש אחרי. חודשיים אחרי. לגיטימי. תנו לציבור את הזכות שלו לבחור ולהיבחר. זה חלק מהחוסן האישי שלנו.
אני יודעת שאתם מודאגים מאיך אנו מגיעים לערי רפאים.
מיכל פלג עוזיהו
¶
על אחת כמה וכמה זה בסדר. יכול להיות שצו השעה הוא מועמדים חדשים. איני מלינה על זה. תפתחו, תשפו את מי שצריך אבל תנו לציבור לבחור. אתם מודאגים איך תגיעו לציבור? אם מגיעים לחאן יונס עם קלפיות, תגיעו גם לטבריה, לים המלח ולאילת. מדינת ישראל מסוגלת לזה. ואם אתם מודאגים שהציבור לא פנוי לזה? הדאגה מס' 1 שלנו זה ה-136 חטופות וחטופים אהובים שלנו. במועצה אזורית אשכול למעלה מ-50 תושבות ותושבים אהובים ויקרים שלנו נמצאים עדיין בעזה. זה מה שמעסיק אותנו דבר ראשון. אבל צאו, תשאלו את הציבור. הציבור רוצה את הזכות הבסיסית שלו לבחור מי ינהיג אותו בשיקום הקשה מאוד הזה.
אני רוצה לסיים ולבקש מכם שני דברים: אחד, האחריות שלכם נבחרי הציבור, לקיים את הברית הכי חשובה ביניכם לציבור וקודם כל להחזירם הביתה, ושנית, תממשו את הזכות הבסיסית ביותר שלנו, לבחור מי המנהיגות. תודה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
מאוד התרגשתי לשמוע אותך. עם כל הקשיים הטכניים, וברור יש כאלה, יש בזה משהו בטח בזמן הקשה ובמלחמה אנשים יוצאים להצביע – וואלה, זה מעלה את המורל. זה עושה – הנה, אנחנו פה. אנחנו מסוגלים.
אדוני היושב-ראש, המנכ"ל, יש בזה אמירה חזקה מבחינת האיתנות שלנו כמדינה. שגם תחת המלחמות והטילים, ופתרונות של קלפי נגישה זה פתרון גם למפונים. הרי אנחנו יודעים איפה רוב המפונים נמצאים - בבתי מלון. אלה שבחרו להשתקם בערים, אפשר לאפשר להם להגיע לאותם בתי מלון, ולהצביע בקלפיות נגישות. זה כן יעשה לך יותר עבודה כי מיון המעטפות וכו' אבל זה שווה כי זה זכות בסיסית של אדם. אנחנו תמיד אומרים שהדבר היחיד שאזרח צריך וחייב בעיניי לעשות זה להגיע לבחירות ולהביע עמדתו. אחר כך לא צריך לבוא בטענות. פה אנו לוקחים מהאזרחים את הזכות הבסיסית הזאת. בעיניי עם כל הקשיים, יש לשים לזה לב וגם משאבים.
אתייחס לסיפור של ההוסטלים למיניהם. יש אמירה שאומרת שזה רק ישראל ביתנו. אני מחזיקה פה מכתבים - יש מכתבים של 14 ראשי רשויות שהם לא ישראל ביתנו – לצערי בינתיים - אשקלון, ראשון לציון, נוף הגלים, בת ים, ערד, יקנעם, נשר, חדרה. מכתבים. אשמח להעביר לך את זה, שכולם דורשים, מבקשים ומסבירים עד כמה חשוב לשים קלפי נגישה בדיור מוגן או הוסטלים. זה לא קשור לישראל ביתנו. תורידו את הדאגה מלבכם. ראשי הרשויות האלה לא שלי, לצערי הרב, לא כולם. עוד לא. זה חשוב. אנשים מפוחדים. לא פוסלת שהאויבים שלנו ינצלו גם את יום הבחירות כדי לעשות לנו פה קצת שמח. לא נרחיב בזה. ואז אנו צריכים להפך, להרחיב את הקלפיות. לשים את זה כמה שיותר מונגש ונגיש כדי לאפשר לאזרחים לממש זכותם באופן מלא ולא להקשות מטעמים כאלה ואחרים. יש לכם שתי אופציות, מה שאמר אלקין - או אתם עושים את זה בהחלטה המינהלית שלכם במשרד, ואנו כמובן בהתחייבות ובאמונה מלאה עושים זאת אתכם ביחד, ואנו סומכים עליכם שתעמדו במילה.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
לא, זה סוג של הסכמה. או נעשה את זה בחקיקה דרך חוק חאן יונס. אם אפשר בחאן יונס, אפשר גם בהוסטלים. זו אימרה. זה החוק הבא שנדון.
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
¶
אני אומרת. כל אחד לוקח את זה להיכן שרוצה. יש לזה חשיבות. אדוני היושב-ראש, אמסור לך את המכתבים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
תודה, אדוני. מדברים פה על דמוקרטיה ועל חוסן. הכול טוב ויפה. אבל בסוף-בסוף יש חיים, ובסוף לבקש בעיניי, להתעלם מהאירוע שקרה, ולא לפתוח את הספר, ולבחור באותם מועמדים עם אותן אג'נדות ואותם דברים שהיו לפני 7.10, הרי לרוב המוחלט של הציבור בישראל זה לא באמת רלוונטי. כל הקמפייניים שהיו קודם לא רלוונטיים להיום ובמקום לקבל את ההחלטה כבר בנובמבר האחרון ולדחות את הבחירות לשנה, שנה פלוס קדימה- ארצית, זה לא רק נוגע לטכנית, היכן אפשר לקיים, או אי אפשר לקיים, אלא לדחות את זה בכלל גם כאקט של סולידריות ישראלית וגם מתוך הבנה שאי אפשר לעשות קמפיין פוליטי בטח לא ברשויות, ואנחנו פה באים מהרשויות אז אנחנו יודעים על מה מדובר. אתה לא יכול לדבר עם אנשים. זה שתקיים הליך זה דמוקרטיה? לא. זה כסת"ח. ואם כבר מחליטים ללכת עם זה קדימה ולכפות בחירות בעת הזו, ולעשות בחירות, אי אפשר לא לתת לאנשים להצביע. אי אפשר לא להתחשב בעובדה שיש מפונים, ויש אוכלוסיות כאלה ואחרות, וזה זמן מלחמה ואף אחד לא ייסע למקום היכן שגר בצפון כדי להצביע אם גם כך לא יכול לבוא שם. הייתי בצפון לא מזמן. יש שם קירות נ"ט בכבישים בצד, יש שטח שלם שהוא רצועת ביטחון בתוך שטח מדינת ישראל. יש מחסומים. יש ישובים שלמים שזה שמשרד הביטחון לא פינה אותם אבל בפועל אין שם אף אחד כי אין להם כביש גישה לישוב ואין להם אספקות ודברים ופינו את עצמם וכל מיני דברים. אי אפשר לדבר על עקרונות פה. צריך לדבר על החיים, ובחלק ניכר ממדינת ישראל היום אי אפשר לעשות בחירות רגילות. אז או עושים בחירות כמו שצריך ומתחשבים בכל אלה שלא יכולים להצביע פיזית ומביאים את הקלפי כמה שאפשר.
היו"ר יעקב אשר
¶
מה לגבי התאריך? לדעתך גם במקומות האלה צריך להיות שהבחירות יהיו באותו זמן? מדברים על התאריך של 12 רשויות הללו.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
בעיניי, הכי נכון היה לדחות את זה שנה פלוס קדימה ולשחרר - בטח את הרשויות האלה מהצורך להתעסק בבחירות עכשיו. כל הארץ לא לדיון עכשיו. אם אתה שואל אותי, כן, אז בכל הארץ. אני מדבר על הרשויות האלה. לדעתי, זה לא רשימה סגורה. צריך להתייחס גם לאיפה שלא נמצאים בפועל. לא רק איפה שמדינת ישראל אמרה שיש פינוי. כי יש הבדל בין הדברים האלה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
בעיניי יש לשחרר אותם מהנושא של לעסוק בבחירות בעת הזו. זה לא נכון. זה הזוי ומופרך. אם אתה מתעקש, לא נכון לדחות את זה לחודש חודשיים – יש לעשות זאת עכשיו ולגמור עם זה אבל צריך לדאוג שאלה שנמצאים כן יכולים להצביע וצריך להביא את הקלפיות אליהם. לא רק לחאן יונס - אליהם, וזה כולל גם את הקלפיות הנגישות למקבצי דיור ולכל המקומות האלה כי צריך ללכת לקראת, ואם עושים זאת – לאפשר לכולם להצביע היכן שנמצאים.
יוסי קרן
¶
שלום. התואר המדויק שלי הוא ממלא מקום ראש מועצה, ואני ממלא מקום ראש מועצה כי ראש המועצה שלי נהרג ב-7.10. לא תכננתי ולא יצרתי קמפיינים. זרקו רימון בחדר ואני קפצתי עליו כדי להגן על התושבים שלי. המועצה שלי היום, ממשמר העמק עד מצפה רמון, רצינו לקיים את דרום אדום, אדוני. איך שהעלינו את הרעיון - חטפתי כפי שלא חטפתי מימיי. איך ייתכן שכשיש לנו חטופים בעזה שהמועצה שלנו מפוזרת, אנו בכלל יכולים לחשוב על אירוע? לכן החלטנו, שדרום אדום יהיה רק הצעדה לזכר אופיר הי"ד. בעת הזו אדוני אני מתחבר למה שתמיר אמר. או מחר בבוקר או באוקטובר 25'. כרגע כל מה שאני עושה – פירקתי חברה שהייתה לי. את כל החיים שלי עזבתי כדי לשקם את העוטף. משימת חיינו. כפי שתמיר אמר, אי אפשר היום להתעסק בקמפיין. עד 1 היינו במשרד האוצר. מה עוד שבמקרה שלי ספציפית אני ראש הרשות היחיד במדינת ישראל שנכנס לתפקידו בצורה הזו ואפילו בלי דקה של ליווי. כפי שאמרתי, זרקו רימון, קפצתי עליו ומשם אני בתפקיד 24/7 ואם היה יותר מ-24/7 - גם את זה הייתי עושה.
אצלנו במועצה, כפי שאמר איציק – קודם כל צריך לפתוח את הרשימות. זה בסיס של בסיס. אי אפשר לומר – היו שני מועמדים, אחד נהרג והשנייה נכנסת אוטומטית לתפקיד. זה אמירה שאני מכבד את המקום שאני נמצא בו – אחרת היתיי אומר מה אני חושב עליה. אלה דברים שיש לקחת בחשבון. צריך לאפשר לנו כראשי רשויות לעבוד. קשה, כל תושב שאתה יושב איתו ואתה מוזמן אלינו - הלב מתרסק. גם על החטופים, גם על ההרוגים, גם על הפצועים שעדיין אנו מבקרים אותם בבתי חולים. אי אפשר בעת הזו להתעסק בבחירות. תודה.
שמעון גואטה
¶
אדוני היושב-ראש, פה דנים, ליבי עם הדרום, אבל לא מדברים בכלל על הצפון. אתם מדברים על בחירות? עוד לא התחלנו שם. ארבעה חודשים אנשים שלנו יושבים בבתי מלון. יש ישובים שלא יכולים לצאת, שלא קיבלו פינוי, ש-20% לא באים למערכת הלימודים. לא קרה במדינת ישראל מה שקורה היום. ישבנו עם כל הקבינט לפני שבועיים, עם ראש הממשלה פעמיים. אף אחד לא נותן תשובה, מה יהיה עם הצפון. תהיה מלחמה? לא תהיה מלחמה? אולי תתחיל במאי? איך אתם יכולים לקבוע מדיניות?
היו"ר יעקב אשר
¶
רגע. לדעתך. לקבוע זמן סביר. בזמן הזה אם לא תהיה בהירות אפשר לסגור את הבאסטה לגמרי. אבל לקבוע זמן, כללי משחק, לפתוח את הרשימות, לתת לאנשים את הזמן שלהם.
שמעון גואטה
¶
כל יום יורים. אנחנו סך הכול מגיבים. אין שום מלחמה בצפון. המלחמה עוד לא התחילה בצפון. כולם מחכים למלחמה. אבל לאור מה שקרה בעוטף – כל ששת ישובי הגדר - אני נולדתי שם לפני כמעט 70 שנה. אף אחד לא אומר את האימרה הזאת. חלק מהתושבים האלה, כמה שאהבו את הצפון, כמה שהוא ירוק – לא מוכנים לחזור. איבדו את האמון. צריך לחשוב את האמת איך להתנהג. אי אפשר לקבוע בחירות, כפי שאומר תמיר – מי יבוא היום לבחור? קח את נגב גליל. השר עם כל הכבוד, אומר: תנצל את זה עד 30.12. התחלנו לעשות פעילות. אף אחד לא בא לפעילות, גם בישובים שלא פונו. אין לאנשים חשק. גם הישובים הכי מרוחקים - דווקא שמים שם את התותחים שלנו שאותם ילדים לא יכולים לישון מהנשק שלנו. איך אפשר לנהל סדרת חיים? צריך להבין. כדאי לעשות סיור. זו הכרעה לא קלה. אנחנו לא פוחדים מבחירות אבל יש לחשוב על זה, יש לחשוב על התושבים. אתה רואה את המקרים האלה – לא מדבר, כמו אצל תמיר. אי אפשר לעשות עכשיו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
תודה, אדוני. אני מנסה להבין מה כאן קורה. אחת, יש כל הרשויות שב-27.2 מתקיימות בהן בחירות, במקרו. אני חושבת שמשרד הפנים צריך לתת דעתו למקרה של אזעקות, למקרה של טוהר בחירות, אחוזי בחירות. הוועדה הזו צריכה לשמוע איך משרד הפנים נערך ליום בחירות בצל מלחמה בכל רחבי הארץ, כדי להבטיח טוהר בחירות ואחוז הצבעה מסוים וכו'.
שנית, יש לנו עכשיו 12 רשויות שיש לגביהן ספק, האם לקיים זמן או לא.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יכול להיות שבחלקם אפשר יהיה לקיים ב-27.2. למשל מטה אשר שהוא מועמד יחיד ויש בו שני ועדים מקומיים בקיבוץ כזה או אחר שרוצים לעשות בחירות לוועד מקומי, יכול להיות שאותם צריך לעשות - בדרך כלל מפונים למלון אחד. אפשר לעשות קלפי נגיש לשני הישובים האלה ביצירתיות ולהכריז. זה 11. בתוך ה-11- -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אם דוחים מ-27.2 פותחים רשימות והמינימום זה חמישה חודשים כי יש לנו לו"ז הבחירות. זה מכניס בחירות חדשות. כמובן שהשיפוי והכול בסדר. לכן את העניין של בחירות חדשות עם פתיחת הכול מההתחלה יש לנסות לצמצם למינימום. לכן יש לשבת בצורה מושכלת רשות-רשות בפינצטה ולתפור חליפה. יכול להיות שיהיו שתיים שלוש רשויות שכן אפשר יהיה באמצעות קלפיות נגישות כי לא צריך להביא את התושבים למועצה אלא להביא את הקלפי הנגישה אליהם עם מעטפות כפולות. אולי כמו עם הצבא, למשוך את זה לשבוע הצבעה לפני היום הקובע כדי לאפשר במעטפות כפולות לעוד. מתוך 11 הנותרים לבדוק. יהיו 6, 7 שלא יהיה מנוס ונצטרך לקבוע תאריך? אז נדון אם זה לעוד חמישה חודשים כי זה המינימום הנדרש ופתיחת כל הרשימות או שנה, שנתיים. אבל לנסות לצמצם. זה לא הכול או כלום.
לגבי השיפוי, יש מועמדים שנשרו בגלל המציאות. גם פה משרד הפנים צריך לתת מתווה של פיצוי שיפוי, שיפוי פיצוי לכל מיני תסריטים – כזה שהתמודד וויתר כי היה במילואים, או מתמודדות חושבת שכרגע אין לה סיכוי מול ראש מועצה מכהן עם M16 שמצטלם כל יום. יש לחשוב על מודל שיפוי. זה רק כסף. יש למצוא איך מפצים את המתמודדים בכל התמהילים בכל סוגי הבחירות.
דוד דר
¶
לא אמר ראש הרשות, כבוד היושב-ראש ומנכ"ל משרד הפנים, לא אמר ראש המועצה שלנו - ואני מתמודד יחיד בשלומי ב-12 הרשויות שנשארו וכפי שאמרה חברת הכנסת, גם אצלנו יש מועמד אחד וזה אני. לי יש 6 חברים מתוך 9. מתוך 9 חברי מועצה, 6 בסיעה שלנו היום והיום לפתוח את הרשימות והיום לדחות את הבחירות ואנו צריכים לעשות מה שאמרה חברת הכנסת, בפינצטה בכל מקום.
דוד דר
¶
יש רשימות. אנו מועמד יחיד לרשות. עשינו שינויים בעולם התעסוקתי שלנו. אנחנו צריכים בסוף לקבל דד ליין לאן זה הולך - לכמה זמן זה הולך להימשך, ואנחנו צריכים לקבל תאריכים מה קורה ברשויות שלנו. ההחלטה היום לדחות את זה לשום מקום היא חוסר בהירות מבחינתנו, מה אנו עושים. לא באמת דמוקרטית מבחינתנו, למרות שזה המצב שנכפה עלינו, אבל אנחנו צריכים לקבל תשובות ולעשות כירורגית בכל רשות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
כשיש מועמדים יחידים – לא כי מישהו נרצח חלילה אלא כי יש מועמד יחיד, שם אפשר לבטל את הבחירות.
רונן פרץ
¶
זה מה שקרה במטולה וברעג'ר. ברשות שיש בה בבחירות גם אם זה למועצה, יהיו בחירות. במקום שאין בחירות, גם במטה אשר – אמר את זה בהגינות – הוא מועמד יחיד לרשות המועצה אבל יש ישובים שבהם יהיו בחירות.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אם אני מבינה נכון, אם יש מועמד אחד ורשימה אחת, אזי לא צריך בחירות ויש הכרזה, אבל אם יש מועמד אחד ומספר רשימות, בחירות בכל מקרה גם לרשות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
במועצות אזוריות בהרבה מאוד ישובים יש מועמד יחיד כנציג מליאה ובהרבה יש זהות ועדים שזה רשימה מוסכמת לוועדה, שאם יעשו עבודה כירורגית כזו יזהו שהרבה מהסוגיות נפתרות.
נחמה נצר
¶
אני מטעם מועצה אזורית חוף אשקלון. אני היועצת המשפטית של מועצה אזורית חוף אשקלון. על דעת ראש המועצה אני מבקשת להביע עמדתו, שמבקש שהבחירות יתקיימו במועדן במועצה אזורית חוף אשקלון. אנו אומנם מועצה גדולה של 20,000 תושבים. שישה ישובים שלנו פונו, אבל חלק גדול מהתושבים למרות שהיו אמורים להתפנות – לא התפנו, וגם אלה שפונו – חזרו, ואין מניעה אמיתית, שהבחירות יתקיימו במועדן. גם תושבי יד מרדכי ותושבי נתיב העשרה, שהם שני הישובים שלגביהם עוד לא התקבלה החלטה שיחזרו, אנו יודעים בוודאות שחלקם הגדול חזר כבר, וחלקם האחר מתכוון לעבור למגורים באזור שלנו, באשקלון, ביבנה, ואין שום מניעה שהם יגיעו להצביע ולכן הבקשה שלנו היא כן לאפשר את הבחירות. דווקא קיום הבחירות במועדן הוא אמירה דמוקרטית מאוד משמעותית. יש פה מתמודדת נוספת מול ראש המועצה ואנו חושבים שיש לתת לתושבים את הזמן להחליט ולבחור.
בנוסף, כיוון ששישה ישובים שלנו כלולים במינהלת תקומה, חושבת שנכון יהיה שההתמודדות של ראש מועצה עם האתגרים המאוד מורכבים תהיה כשהוא כבר נבחר ולא כשמעל ראשו מרחפת עננה של ייבחר לא ייבחר. יש לפנות אותו מהדילמות הפוליטיות כדי לאפשר לו להתמודד עם האתגרים ולכן הבקשה והעמדה שלנו שהבחירות יתקיימו במועדן. תודה רבה.
נירה שפק
¶
כיוון שהדיון הזה לא היה אמור להיות על שער הנגב ושמעתי יותר מדי שיות עליו. הדיון צריך להיות על זכות הבחירה, על זכות הבוחר. לא דיון פרטני. יש חוקים במדינת ישראל, דווקא בשער הנגב זו המועצה היחידה בארץ שמנוהלת על ידי אדם שלא נבחר וההיכנסות של יוסי מתחת לאלונקה לא מובנת מאליו. כשתיאר את הכניסה שלו, אני מסכימה, וכל דבר שאמר בניסיון וברצון ליצור ולטפל בקהילה, אך מבקשת לא להפוך את זה לדיון על שער הנגב – הוא ייבחן בנפרד. יש לבדוק מה נכון לתושבים, מה לא נכון לטווח העתידי.
נירה שפק
¶
לגבי התאריך – מה נכון לתושבים, ולגבי ההחלטה על שער הנגב – יש החלטה משפטית ולא עמדה של X או Y.
נעה בן אריה
¶
בכלל לגבי כל שלושת הנושאים שעולים היום לדיון, אנו עם הנוסחים כפי שהוצגו. אנחנו בסדר. לנו היה עניין מיוחד שביקשנו להביא בפני הוועדה שנוגע לתוספת שאנו מבקשים להכניס במסגרת התיקון לחוק לעניין המועדים של אישור צו המיסים הרשותי ברשויות, סעיף 276.
נעה בן אריה
¶
מאחר שהבחירות נדחו, והחוק קובע מועד סופי לאישור צו המיסים ברשות המקומית עד יום 31.1 שאז ניתן יהיה להחילו אחורה, במקרה הנוכחי כיוון שהמועד חלף עבר לו, והוא מועד בחקיקה שאיננו יכולים לשנותו, אנו מבקשים לעשות שינוי בעניין הזה, להתאים את המועדים במסגרת הוראה שתחול לעניין הבחירות הנוכחיות. משרד הפנים מכיר את הנושא הזה.
תומר רוזנר
¶
כלומר בתחילת חודש ינואר. אם משרד הפנים היה מוצא לנכון - היה יוזם הצעת חוק ומביא אותה בפני הכנסת.
נעה בן אריה
¶
יכול להיות, אבל אנחנו לא משרד הפנים. אנחנו מרכז השלטון המקומי והאזורי ולכן אנו מאירים את העניין לתשומת לב הוועדה שיש צורך לבצע את התיקון הזה, כך או כך. כלומר גם אם תתקבל החלטה כאן שלא ניתן לעשות זאת במסגרת הנוכחית, אם כי אני חושבת שעם מאמץ קל, וכיוון שאני מניחה שבחדר הזה לא תהיה מחלוקת לגבי העובדה שיש צורך לעדכן את המועדים האלה, גם אם בסופו של דבר יוחלט שלא, יש צורך לקדם את העניין הזה ומהר, גם עם חקיקה נפרדת. זה חייב להיעשות בצורה הכי מהירה שאפשר. אם צריך לעבור לפרטי הפרטים, כשנעבור על הנוסחים כמובן אוכל להוסיף.
לעניין נושאים אחרים שעלו במסגרת הנוסחים של הוועדה – אין לנו מה להוסיף. לעניין קביעה של מועדי הבחירות- -
מיכל פלג עוזיהו
¶
אשמח לשאול שאלה - נאמר פה הנושא של חמישה חודשים כאילו זה ברירת המחדל. אין פחות מזה, אין אפשרות טכנית לדחייה של חודש וחצי, חודשיים ואז אנו עדיין בטווח מיידי עושים עדכון רשימות, כל מה שצריך, ועדיין מאפשרים לציבור לבחור?
היו"ר יעקב אשר
¶
לפי חוות הדעת של משרד המשפטים – אני לא עונה במקומך, עמי. הרי 150 יום מבוסס על זה שפותחים את הרשימות מחדש, ואז חמישה חודשים זה ה-150 יום של פתיחת ספר הבוחרים וכו'. היא שואלת בכלל, האם זה באפשרות של דחייה לחודש, חודש וחצי או חודשיים באותם מקומות?
עמי ברקוביץ
¶
דיברנו על זה בשעתו. צריך לשמוע בעניין את עמדת משרד הפנים והייעוץ המשפטי לוועדה. אנו חשבנו בשעתו שהדחייה של ארבעה חודשים היא בגדר מקסימום. עכשיו אתה מדבר על דחייה נוספת.
היו"ר יעקב אשר
¶
יש שתי אפשרויות: אחת, לגרור את זה עוד חודש, חודש וחצי, בלי פתיחת רשימות, זה מה ששאלת, אם הבנתי נכון. האופציה השנייה, בחירות חדשות, זה אותם 150 יום, מההתחלה. שאלתי את משרד המשפטים – נגיד, אם יבוא מנכ"ל משרד הפנים ויגיד: יש מקומות שאפשר עוד חודש וחצי, חודשיים וכו' למרות שזה לא נראה לי ריאלי אבל אולי. שאלתי את משרד המשפטים בעניין.
עמית סופר
¶
שלום, נקודה משמעותית מבחינתי – הסוגיה של התקופה הראשונה והשנייה ערב הבחירות. מה שמשתק אותנו כמועצה לתפקד. חייבים בעניין הזה להתייחס שלא יכניסו אותנו לתקופה השנייה של הבחירות. היינו כבר במהלך של כמעט שנה ערב בחירות. זה הגביל אותנו מבחינת מכרזים, מבחינת היכולת שלנו לפעול ובטח בשעת חירום. מבקש שתהיה התייחסות לעניין הזה, לפחות שנהיה בתקופה הראשונה של תקופת בחירות שנוכל לפעול כמו שצריך.
יש ההגבלה שבתקופה השנייה אתה לא יכול להוציא מכרזים. אתה מוגבל בפעילויות כאלה ואחרות. צריך להתייחס לזה. אם אינכם קובעים תאריך זה 150 יום מאז שהמפונה חוזר, לפחות שההתייחסות תהיה כמו התקופה הראשונה של מערכת הבחירות כדי שנוכל לתפקד כמו שצריך. מבחינתי כמובן, העדיפות בלי תקופה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה מה שאמרנו בדחייה הראשונה. אמרנו – בישובים שלא יתקיימו צריך לבטל את תקופת הבחירות.
עמית סופר
¶
לא להבין שאנחנו בערב בחירות. אנחנו מאוד מוגבלים בזה. כן צריכה להיות לזה התייחסות. כי ברגע שמגדירים אוקטובר, אני אמצא עצמי עוד חודשיים שלושה בתקופה שנייה של מערכת הבחירות.
אילנית וואהל
¶
שלום, אני מועמדת לראשות המועצה האזורית חוף אשקלון. אמרה פה היועצת המשפטית של המועצה שיש שישה ישובים מפונים כלאחר יד, והנה יד מרדכי ונתיב העשרה חוזרים. המציאות בשטח שמדובר בקהילות מפורקות. זה לא עניין פוליטי של נציג כזה או אחר כפי שאמרה מיכל הקולגה – אפשר לפתוח, אפשר תחרות חדשה, הכול בסדר. צריך לתת לקהילות להחליט מי משקם עכשיו כי זה לא נעשה עכשיו. אנו מבקשים מכבוד היושב-ראש לא לתת לבחירות לברוח. לתת לנו את האפשרות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר. ב-27 אנו ריאליים, אנו מבינים שזה לא יקרה. אני מתכוונת שדיברו פה ראשי רשויות מכהנים על מעבר- -
היו"ר יעקב אשר
¶
עכשיו את מדברת. יש לך אותו כבוד כמו שיש לי אליהם בלי כל קשר. מה נראה לך מנקודת מבטך הציבורית? את אומרת שהקהילות שבורות, הן מרוסקות. אז טוב עכשיו בחירות? זה רע? טוב לקחת שנה פאוזה אבל לקבוע תאריך שיידעו שעד אז חוזרים לחיים נורמליים כאלה ואחרים?
אילנית וואהל
¶
תודה על השאלה כי מבחינתנו קבילה שלמה וחזקה זה קהילה שחוזרת. יש לספור את הזמן מרגע שהקהילות חוזרות. אי אפשר לעשות זאת מחר בבוקר לצערנו. אבל גם אי אפשר לדחות את זה מעבר להרי החושך. ההצעה של שר הפנים במכתבו הראשון שלו שפירט את 14 הרשויות זה לא חדש, השמות כתובים - אני חושבת שזו ההצעה הריאלית, הנכונה והדמוקרטית ביותר שיש.
היו"ר יעקב אשר
¶
חמישה חודשים מיום החזרה. השאלה מה זה חזרה. חוות דעת היועץ המשפטי של משרד המשפטים אחרת בעניין. יש חילוקי דעות. יש קשיים משפטיים.
חברים, אני חושב שהדיון לפחות בחלק הזה - מיצינו. מה שאני מבקש, אדוני מנכ"ל משרד הפנים, שוב תודה שהגעת. שמעת מגוון דעות. קשה מאוד לכוון לרוחו של כל אחד ואחד – זה לא הולך. אבל לדעתי צריך משהו ודאי מצד אחד, ואם יש דברים בפינצטה כמו שעשיתם במקומות שאין בחירות לגמרי והכרזתם שההכרזה תהיה ביום הבחירות, ואם יש עוד דברים מסוג זה – דבר אחד אני אומר: אי אפשר לגרור את זה יותר מהשבוע הזה. חייב להיות החלטה שמלווה בחקיקה. היא צריכה לבוא מיידית לממשלה לחקיקת חירום מה שנקרא ומהירה, שתכלול גם את הפיצוי שנעמוד על זה כמובן, אבל קודם כל קבלו את ההחלטה. לי יש הדעה שלי, לא אומר אותה פה כי שמענו מגוון דעות. צריך בהירות, ודאות, וזה צריך להיות ובסירקולציה למה שקורה כרגע מול הישובים – בתי הספר, החיים, תעסוקה, לחזור, לא לחזור, זה חייב לבוא בהלימה לזה. את החלק הזה בישיבה אנו כרגע נועלים. מודה לך, אדוני המנכ"ל. נמשיך את שאר הדברים כרגע.
לא יודע אם נספיק למצות את כל החקיקה היום. נתחיל, יש לנו בעיה עם הייעוץ המשפטי. לא תהיה הצבעה היום. הגשת הסתייגויות עד מחר ב-8 בבוקר. אתה יכול להגיש בעל פה, בכתב - ובתנאי שיהיה קצר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי אחת. אוכל בעל פה לומר את ההסתייגות שאני מבקש להגיש בשמי ובשם חבר הכנסת מלביצקי?
ליטל מוסיקי בלומנטל
¶
מוצע לקבוע בהוראת שעה בסעיף 80 לחוק הבחירות לעניין הבחירות הקרובות כך שיוארך משך ההצבעה המוקדמת בצה"ל מ-72 שעות ל-192 שעות. הארכת ההצבעה נדרשת בשל גידול היקף המשרתים בצה"ל, פרישת הכוחות והתחלופה. הסדר זה גם יאפשר גמישות מתחייבת בשל האיומים הביטחוניים בגזרות השונות. לעניין זה יצוין, שאנו מבקשים לקבוע את ההוראה שמאריכה את משך ההצבעה של 72 בחקיקה ראשית, כיוון שהעניין שלוב בתיקונים המוצעים בשל המלחמה ולאור אי בהירות משפטית בעניין.
כמו כן מוצע לקבוע בהוראת שעה הרחבה של האוכלוסיות הכשירות להתמנות כחברי ועדה בקלפי צבאית. בעקבות המלחמה גדל היקף הכוחות והיקף הקלפיות. הגדלת היקף הקלפיות משמעותה הרחבה של מספר בעלי התפקידים הנדרשים לאייש את הקלפיות. לכן מוצע לאייש את חברי ועדת הקלפי מאוכלוסיית משרתים נוספים מלבד משרתי החובה כך שגם משרתי קבע עד דרגת רב סמל ראשון וחיילים בשירות מילואים עד דרגת רב סמלך מתקדם יוכלו לשמש כחברי ועדת קלפי.
ההצעה האחרונה היא להקדים את מועד הסיבוב השני שזה הבחירות החוזרות. דחיית מועד הבחירות בשל המלחמה הביאה לכך שהבחירות החוזרות לראש רשות יחול ב-12.3. זה יוצא בחודש הרמדאן, לכן אנו מציעים להקדים את מועד הבחירות החוזרות ביומיים ולקבוע אותן- -
מאור חמו
¶
שלום, יש עניין שדווקא עכשיו בגלל הלחימה, בגלל מצב הרוח של הלוחמים והאחדות אני צופה ועוד רבים אחרים שיהיו כל מיני שייכתבו על הפתקים – ביחד ננצח, קשקושים כאלה. מה עושים עם זה? זה לא כמו פעמים רגילות. אני לא זוכר בגילי בחירות בזמן מלחמה. פה יהיו הרבה פתקים שיהיו כתוב ביחד ננצח. לא לפסול את זה. הם כותבים בכתב יד גם ככה. מה עושים?
ריאן גאנם
¶
אלון יתייחס לגבי ההדרכות של המזכירים ואיך אנו מוודאים את זה. אנו לא יכולים למנוע את זה. אך אנו יכולים להדגיש את המשמעות של זה.
היו"ר יעקב אשר
¶
אם תהיה לך תופעה כזו המונית, תפסול מאות קולות? הרי – אלא אם כן איני יודע, אולי מישהו מצה"ל יגיד לנו - איך הולכת להיות ההצבעה? בכתב יד. כלומר ברגע שהוא בכתב יד, תמיד תוכל לומר: אני יכול לזהות את כתב היד, ברמה העקרונית. לא ברמה המעשית. השאלה האם אפשר לקבל הגדרה? ותחשבו על זה. אל תשלפו מהמותן. הוא שואל שאלה מהחיים.
גלעד קרן
¶
חשוב שמזכירי הקלפי ינחו כל מצביע שנכנס, לומר לו: שים לב – אם תוסיף מעבר - הפתק שלך ייפסל.
רון אלמוג
¶
דיני הבחירות ממשיכים לחול גם בבחירות בצה"ל, גם בבחירות אזרחיות רגילות שלפעמים יש ישוב מאוד רגיש ומאוד לוהט. דיני הבחירות קובעים שעל הפתק יהיה האותיות או הכינוי לפי הכללים. אם בצה"ל צריכה להיות הדרכה אז תהיה הנחיה והדרכה לחיילים כדי שיידעו איך מצביעים. הרבה מהם מצביעים בפעם הראשונה, אבל דיני הבחירות לא משתנים בגלל שיש איזה להט רגשות- -
רון אלמוג
¶
לכן הכלל כשסופרים, הולכים לפי האותיות, שרשומות – לכל רשימה יש האותיות והכינוי. רושמים אות וכינוי. אפשר גם לרשום רק אות אבל אי אפשר להוסיף סיסמאות, וזה נכון גם בצה"ל, גם בבתי חולים, גם בבתי אבות, גם בקלפיות רגילות, גם בישובים רגועים וגם בישובים רגישים יותר. אלה הכללים. דיני הבחירות הם לפעמים קצת נוקשים, אבל זה בא כדי לבטא את הרציונל- -
היו"ר יעקב אשר
¶
הסיסמאות יכולות להיות מכל הכיוונים. ביחד ננצח זה כבר סיסמה שהיא כולם. מה יקרה אם מישהו יתחיל לתת דעות פוליטיות?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
להכיל הכול, לדעתי. כל עוד יש אות או כינוי – להכיל. אם יש כזה אירוע, להכיל הכול. לא לפסול.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
לא אכפת לי. שירשום מה שרוצה. הוא הרוויח את הזכות הזו. הוא עכשיו בעזה. עם כל הכבוד לדיני הבחירות הקדושים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
זה לא אבל חיילים כן. גם דחית להם חיובים ואתה מאפשר להם להצביע שם - מה שאתה לא מאפשר לאנשים רגילים. מה לעשות? הם חיילים ואפשר להחיל עליהם מדיניות מקלה ואם יש כזה שחייב להביע את עמדתו על נייר כי הוא בזמן לחימה תן לו להביע. למה אתה פוסל אותו בגלל זה? אוי ואבוי, דיני הבחירות אומרים. אז אומרים. מי כתב את דיני הבחירות? אנשים כמונו. אז עכשיו אנחנו אומרים לכם: תשנו.
רון אלמוג
¶
גם כל הפתקים מתערבבים. סופרים את כל הפתקים ביחד – מצה"ל, משב"ס, מבתי חולים. לכן לא יכול להיות הסדר מיוחד.
היו"ר יעקב אשר
¶
חברים, אני רוצה לומר את סדרי הדיון. מאחר שהיה לנו עיכוב בתחילת הדיון, נסיים את הדיון היום עוד רבע שעה. נעלה פה עוד כמה נושאים. כנראה אעשה דיון מחר על החוק כי אי אפשר לחכות איתו עוד הרבה זמן. שני היועצים המשפטיים בשתי ועדות שונות חייבים אותם שם בגלל תחום מומחיותם שלכבוד הוא לנו. לכן אעלה עוד נושאים.
עמי ברקוביץ
¶
אני רוצה להעיר, דברים שאמר לי היועץ המשפטי של ועדת הבחירות. המשמעות של האפשרות של הכיתוב הנוספת, זיהוי של כתב היד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הפסקתם עם הביחד. יעקב, בכל זאת, השקענו זמננו בשעה וחצי האחרונות בנושאים מהותיים. ב-15 דקות האלה נקבל איזו החלטה על זה?
היו"ר יעקב אשר
¶
יצאה כבר. זאב, בבקשה. מחר יהיה המשך הדיון. נקווה שיהיו גם הצבעות. ואפשרות להסתייגויות עד מחר ב-8 בבוקר.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה שלי היא על הנוסח הממשלתי שעכשיו הוצג. אומנם לא הקראנו אותו אבל הוצג. בהצעת החוק הפרטית שלנו שהוועדה הצביעה על המיזוג נמצא עוד סעיף שבזמנו כאן בוועדה הוצג לנו שבלעדיו אי אפשר חוקית לבצע את הפעולה. זה הסעיף שמדבר על היכולת להציב קלפי בשטח שמוחזק על ידי צה"ל, קלפי לחיילים. בנוסח הממשלתי זה איננו. בזמנו בוועדה נאמר שבלי זה אי אפשר לשים קלפי בעזה.
רון אלמוג
¶
עמדתנו שלא נדרש תיקון חקיקה בשביל זה. אפשר להציב קלפיות בשטחים שמוחזקים על ידי צה"ל. קרה בעבר וקורה היום בשטחי יו"ש.
רון אלמוג
¶
השאלה של ההצבה של הקלפיות יותר מבצעית, האם בסוף צה"ל יחליט להציב. משפטית איננו חושבים שנדרש תיקון בחוק וגם החקיקה היום המשפטית מאפשרת.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
לא, כי הצעתי את הצעת החוק הבסיסית שלרוב תואמת לממשלתית בתכנים שלה - היות שלפי מיטב הבנתי לא ניתן פה פתרון בפועל על ידי משרד הפנים לנושא שהעליתי בתחילת הדיון – זה לא מצחיק. מדובר ב-24,000 אזרחי מדינת ישראל קשישים שגם כך מתקשים בניידות, ודיברנו על זה. מדובר בתיקון שבחוק הבחירות הכלליות קיים, והנושא הזה עלה פה בזמנו כשחוקק חוק בחירות מקומיות ואמרתם: אין זמן. דחו את זה. התבקש משרד הפנים לנסות נקודתית ללכת לקראת. ברוב הערים שאני שומע, ודיברו איתי אפילו ראשי רשויות שמוטרדים מהעניין הזה לא נמצא לזה פתרון. מצד שני, הגענו למלחמה, ובמלחמה האנשים האל הגם ככה בקושי מצליחים להגיע למקומות מוגנים בתוך הבית שגרים. פוחדים לצאת החוצה. מביאים להם אוכל הביתה, בהרבה מקומות – מביאים להם אוכל כדי שלא יצטרכו לצאת כי פוחדים לצאת. מביאים תרופות. יש פעולות של מתנדבים ואז באה מדינת ישראל, שיש לה פתרון, בחוק, קיים, אפשר לקחת נוסח משם, אפרופו הסתייגות, פשוט להעתיק את זה מחוק הבחירות הכלליות לכאן ולאפשר הצבעה בקלפיות האלה. נכון שמשרד הפנים עדיין לא נערך לזה אבל זה עוד פתיר, כפי שגם לחיילים עוד לא נערכו כי לא ידעו שנאשר שבעה ימים, וייערכו ויפתרו. גם פה עדיין אפשר להגדיר את כל הקלפיות האלה כקפליות נגישות, ואז לא תהיה בעיה שאדם משויך אוטומטית לקלפי אחרת והבעיה תיפתר – יוכל להצביע שם.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
מציע לך, אדוני היושב-ראש – אני שומע את חברי הוועדה כולל חברי ליכוד למשל. יש לזה רוב. בוא נכנס את זה מראש במקום לעשות את זה בהסתייגות לנוסח החוק.
גלעד קרן
¶
לא אמרתי אפשרי או לא. מדובר ב-250 מערכות בחירות, וגם בבחרות הכלליות הארציות מדובר בהוראת שעה שכרגע היא לא בתוקף.
היו"ר יעקב אשר
¶
אמרתי שאני צריך לסיים כי היועץ המשפטי הולך, ולא אנהל את הדיון בלי יועץ משפטי. לכן אני מנסה לתת הערות נוספות. נקיים דיון, נקבע זמן, ומחר נשמע את התשובות של משרד הפנים ומשרדי הממשלה. בבקשה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
פנו אלי גם מועמדים מהכנסת, מהסיעות, מהרשויות לגבי כתבי מינוי. כתבי מינוי בכנסת, בא כוח הסיעה, חותם, מזין למחשב. משום מה ברשויות יושב-ראש הוועדה צריך לחתום על כתבי מינוי, דבר מיותר, אין פה שום היגיון, כמו חותמת גומי. בחוק הזה זה הזדמנות, בלי קשר למלחמה, את מה שקורה בכנסת, לרשויות.
רון אלמוג
¶
אנחנו שלושה שבועות לפני הבחירות. אנחנו מביאים פה תיקונים שהם נדרשים בגלל דחיית החוק. זה לא רק האם לגוף העניין נכון לתקן את הטופס או לא, אלא האם נכון במסגרת הזאת ובלוח הזמנים הזה, והשתדלנו להביא בהצעת החוק רק דברים שקשורים ממש- -
היו"ר יעקב אשר
¶
אני מכבד אותך ופיך וליבך שווים וזה מצוין. נדון בזה בהמשך. הזדמנות מהירה להעלות נושאים לדיון מחר.
יובל יפת
¶
לנו יש בעיה עם לוחות הזמנים, ויש את זה בכל הרשימות שלנו. בחלק מהמקומות לא חילקו בכלל קלפיות, ואתם עדיין בלוחות הזמנים שלכם, שלושה, ארבעה ימים צריך להגיש את המשובצים. אין לנו מצב כזה בכלל. יש הרבה מקומות בארץ שלא חולקו הקלפיות בכלל. לא הייתה ישיבה שחילקה את הקלפיות לפי המפתחות. לא נקבע הרכב סיעתי.
ריאן גאנם
¶
אני רוצה להעלות שני נושאים. ראשית לגבי סבב ב', שלא התייחסנו אליו בתיקון החקיקה הראשונה ואני חושב שאנו כן צריכים להתייחס אליו, לגבי פתיחת קלפיות בתי חולים ובעלי תפקידים. אני שואל אם זה אפשרי. אני חושב שיחסוך גם כסף ציבורי.
היו"ר יעקב אשר
¶
נעשה את זה במהלך הדיון. גם אם יש הצעת החוק שמשום מה נפל למישהו בדרך העט בצורה לא נכונה, מחובתו לומר: זה מה שאני חושב שצריך להיות.
ריאן גאנם
¶
הנושא השני, שכר העובדים שלנו ביום הבחירות של סבב ב' וגם לתפקידים של מיון מעטפות, להגביר את השכר, שדומה לכנסת. הנושא של סבב ב' לא מוגדר בחוק ואז אנו חוזים לממונה על השכר והחשכ"ל ולא יוצאים עם זה ראש. כי לא התייחסנו לזה בתיקון חקיקה שתיקנו את הראשי. בעקבות הדחייה יש לנו הרבה יותר בעלי תפקידים.
זאב אלקין (המחנה הממלכתי)
¶
יש פה הזזה של הסיבוב השני ליום ראשון, שאמרנו עוד בשלב הדחייה שכנראה זה מה שיצטרכו לעשות בגלל הרמדאן. יש לראות שלא ייגרם פה חילול שנת רבתי או בלגאן בכל הנושא של כתבי מינוי.
היו"ר יעקב אשר
¶
לכן שאלתי גם בהתחלה. הבחירות מתחילות בשעה 13:00 בצהריים. לא קלפיות שנפתחות ב-07:00 בבוקר. אם היה נפתח ב-07:00 הייתי עוצר את זה. מתחיל בצהריים. התהליך יעבוד.
מישהו ממשרד הממשלה רוצה להעיר? נודיע את המשך הדיון. התארך מסיבות טובות, פחות טובות.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00.