פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
01/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 63
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שני, כ"ב באדר ב' התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 12:40

ישיבת מעקב - שירותים דיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

מורן גליקשטיין - מנהל חטיבת השרות, רשות מקרקעי ישראל

ברק פנסחוביץ' - מנהל אגף הפעלה, רשות מקרקעי ישראל

יעקב שנרב - משנה למנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

מיכל קינן - בת דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

שמעון אור - דודו של אבינתן אור החטוף בעזה

ורד יבלונקה - אמא של חנן יבלונקה החטוף בעזה

מיכל לביא - גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה

שרה דולב - דודה של חנן יבלונקה החטוף בעזה

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ישיבת מעקב - שירותים דיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל

אני פותח את הישיבה השנייה היום. היום כ"ב באדר ב' התשפ"ד. הנושא הוא מעקב שירותים דיגיטליים ברשות מקרקעי ישראל. ישיבת מעקב על ישיבה שהתקיימה בפברואר 2023. אני אשמח לשמוע. אותו יום הודעתם לנו שבאותו יום נפתח המכרז ובאותו יום נפתח המוקד. אני אשמח לדעת מה.

קיימנו היום ישיבה עם משפחות החטופים שעתיים פלוס. בדיוק על זה. קיימנו ישיבה היום רק על הנושא הזה. זה התחיל ב-9:30 היום בבוקר בדיוק. על הנושאים של משפחות הנרצחים והחטופים.

כן, אבל אנחנו פה ואנחנו רוצים לדבר. לא סיימנו את מה שיש לנו להגיד.

טוב. אני אוותר על הישיבה עם רמ"י. אני מצטער.

אני אצטרף למה שהיא אומרת. מכיוון שמדובר פה על הכנסת פעם אחרונה אני חושב שצריך להיות סבלני. יש פה הרבה אנשים שהגיעו.

יש לי סבלנות. הכול בסדר. אני פה מ-9:30 בבוקר, קיימנו דיון על זה. ואפשר לקיים גם דיון עכשיו.

העובדה שהגיעו כל כך הרבה אנשים זה אומר דרשני.

אז דברו.

אני מיכל קינן, בת דודה של שגיא דקל חן, שכבר 178 ימים לא חוזר הביתה בגלל עסקה מופקרת. רק השימוש במילה מופקרת עושה לי חלחלה בכל הגוף. היחידים שמופקרים פה זה הם. אני לא הבנתי. חשבתם שתנסו לעשות עסקה עם השטן ותקבלו עסקה שווה והוגנת? כנראה שלא הבנתם עד הסוף מול מי אתם עומדים. אבל אם אתם רוצים לדעת, אז חצי מהמשפחה שלי פגשה את השטנים האלה באופן אישי מאוד מקרוב והם ישמחו לספר לכם. אמרתי חצי מהמשפחה שלי, התכוונתי חצי מהעם שלי. העם שלי, זה שאתם קוראים לו עם הנצח, העם הנבחר. רק שמעולם לא חשבתי שעם הנצח נוטש את האחים שלו.

עד כה נראה דווקא הצד של השטן מאוד נחוש להחזיר את האחים שלהם בכל מחיר. אבל מי אלה המחבלים האלה שהם מבקשים? זה חיות פרא, זה לא בני אדם. אבל בתמורתם אנחנו נקבל את האחים שלנו בחזרה, בני אדם אחד אחד. עולם ומלואו כולם.

אני דווקא חושבת שחיות פרא תמורת בני אדם זו עסקה מאוד שווה. וכן, אני יודעת שסינוואר שוחרר בעסקת שליט ואתם מפחדים לשחרר את סינוואר הבא. אז שאני אבין, מישהו פה חושב שגלעד לא היה צריך לחזור הביתה? אל תענו לי בכלל, ברור שכן. ולצערי זה גם לקח יותר מידי זמן.

אז אני חוזרת ואומרת תתאפסו, מה אתם חושבים לעצמכם? אין עסקאות טובות עם השטן. השטן לא בא לקראת, הוא רוצה רק הרס וחורבן. איזה מן מוטיבציה זה נותן לעם שלנו? איזה מן מוטיבציה זה נותן לחיילים שלנו? איך מישהו יכול לצאת לקרב בידיעה שאם הוא נלקח בשבי העם שלו לא יעשה הכול כדי להחזיר אותו?

אנחנו כל כך אוהבים את המדינה הזאת, אנחנו לגמרי מאמינים שאין לנו ארץ אחרת. אבל תעזרו לנו לא לשכוח את זה. תנו לנו משהו להיאחז בו. תראו לנו שקצת אכפת לכם מאתנו. הממשלה הזאת תומכת בעונש מוות למחבלים, לא? אז בבקשה, שחררו אותם מהנופש בבית הכלא הישראלי, תשלחו אותם לעזה שיספיקו להגיד שלום למשפחות שלהם, לפני שהצבא יעשה את העבודה שלו איתם.

חלאס, אין עסקה טובה מזאת. בואו נגיד תודה ונתפלל שהם לא מחזירים לנו את כולם בגופות ונחזיר אותם לא השבוע, לא מחר, עכשיו.

השם שלי שמעון אור. אני אחיו התאום של ירון אור. אבינתן הבן שלו נחטף לעזה ב-7 באוקטובר. אנחנו לא יודעים עליו כלום. אני יודע, אני רואה שלמעשה הדיבור שלנו, משפחות החטופים מקלקל את סדר היום של הוועדה.

סדר היום של הוועדה הוא סביב אירועי 7 באוקטובר.

נכון. אני יודע שהוועדות עוסקות בנושאים שקשורים גם לחטופים. אבל אני אגיד את האמת, אין לנו סדר יום. למשפחות של החטופים אין סדר יום. להורים ולילדים אין סדר יום. ואנחנו לא נכנסים לקרביים של כל ועדה ולכן אני חושב שכל האנשים שהגיעו לפה הם חייבים לדבר כדי שישמעו אותם.

אני חייב להגיד עוד דבר. אני אגיד אולי דברים אחרים ממה שקודמתי אמרה, אבל לכולנו יש את אותה מטרה: להתעסק רק עם החטופים. ולכן אני חושב שאנחנו באים לפה כדי לומר לכם, וגם כדי שתעבירו את זה הלאה. אנא, התעסקו רק בחטופים. אל תתעסקו בדברים אחרים. בזכויות של המשפחות ובחטופים עצמם. אל תתעסקו לא בחוק הגיוס ואל תתעסקו אם להעביר את הממשלה הזאת, ממשלה אחרת. כי אותנו זה לא מעניין. לא מעניין איזה ממשלה תהיה או לא תהיה. לא מעניין אותנו אם החרדים יתגייסו או לא יתגייסו. זה לא מעניין אותנו. זה דברים ששנים סוחבים אותם. אנחנו לא רוצים להתעסק עם זה. אנחנו רוצים להתמקד אך ורק בחטופים.

הלוואי והייתי יכול, אני לא מאמין בעסקה לא כיוון שאי אפשר לעשות עסקה כי אנחנו לא מסכימים. אני לא מאמין שהחמאס בכלל רוצה לשחרר את החטופים. הוא לא מעוניין לשחרר אותם. והוא מעוניין לחזור למשילות בעזה. הוא מעוניין שישקמו את עזה. הוא מתנה את זה בצורה מלאה. ואנחנו נשקם לו את עזה ואנחנו נצא מעזה ואנשי בארי לא יוכלו לחזור חזרה לבית ולא נחל עוז ולא אף אחד שנמצא בעוטף עזה. ואז אנחנו לא נקבל אותם. כי לא תהיה להם סיבה להחזיר אותם. והם יגידו שהם מתו והם לא יודעים איפה הם והם נקברו באיזה שהוא מקום וצה"ל בא והפציץ אותם. אלה דברים שהם יגידו. ואנחנו לא נקבל אותם.

אני מאמין רק לדבר אחד. אני מאמין רק במה שאנחנו יכולים לעשות. אני לא מאמין במה שהמרצחים האלה הולכים לעשות. הבן שלי היה יחד עם אדיר באותה פלוגה. אתם יודעים איפה מצאו את הראש שלו? במקרר של איזה שהיא מסעדה שם בעזה. ולמה מצאו אותו בעזה במקרר? כי אבא שלו התאמץ להרים את הארון ולהסתכל והוא ראה אוי, אין לי ראש. אין לי ראש. ואז הוא התאמץ והוא התעקש שיחזירו את הראש. ואני הבנתי שכמה ראשים היו שם בתוך המקרר הזה ולא רק הראש שלו. אז אין לנו מה להתעסק איתם. כל ראש שווה 10,000 דולר. ואם אנחנו לא מבינים את זה אנחנו לא נמצא את זה בחיים.

ואני אומר ואני מבקש שתעבירו את זה לממשלה ובאמצעים שאתם יכולים. מה שהבטחתם תקיימו. אם אנחנו אומרים שכניסה לרפיח תסגור את המעגל עליהם, אז תיכנסו ותעשו את זה ואל תשתהו. כי ההשתהות הזאת מערימה קשיים אחרים ולחצים אחרים. ואנחנו יודעים שהדבר היחידי שיביא אותם זה משילות שלנו על המקום. המשילות שלנו על המקום תביא את העזתים להבנה שאין להם מה להחזיק את החטופים. כי אם אנחנו ביום שאחרי נמצאים בעזה אז אין מה להחזיק אותם. זו הדרך היחידה. אני לא מאמין למילה שלהם ולא שום הסכם שלהם.

אז אני רוצה גם להתרכז רק בחטופים ולא בדברים אחרים. ודבר שני, לקיים את מה שהממשלה הבטיחה. ואני יודע שאין לכם כוח מלא או כוח לעשות את השינויים. אבל להגיד ולדבר, כן אני מבקש שתעשו.

אני אמא של חנן יבלונקה, שנחטף מהמסיבה בנובה. אנחנו כבר מעל חצי שנה שהבן שלי לא בבית. אני אין לי מושג איפה הילד הזה. אין לנו שום ידיעה עליו. אנחנו רק יודעים שהוא שבוי, זה מה שהצבא החליט. אנחנו מה-7 באוקטובר כל המשפחות פה אין להם פשוט חיים. אנחנו כל היום עסוקים עם הדבר הזה. הבת שלי הגדולה שיש לה עסק, לא בעסק. היא רק במשלחות בהסברה של ישראל. וזה מה שאנחנו עושים כל הזמן. אנחנו פועלים, מה שאנחנו יכולים לעשות בדבר הזה אנחנו נעשה. אבל אנחנו צריכים, ברור, את הממשלה איתנו. וכמו שהאדון הזה אמר, משפחות החטופים לא מתעסקים בפוליטיקה. הפוליטיקה לא מעניינת אותנו כרגע. אנחנו רוצים את הבטחת הממשלה להחזיר חזרה את השבויים.

כמו שאתם יודעים מצוות פדיון שבויים זו המצווה הכי חשובה שיש. ועם ישראל ומדינת ישראל לא יוכלו לחיות עם המצב הזה ש-134 חטופים שם ולא חוזרים הביתה. אין דבר כזה. אף אמא של חייל לא תשלח חייל למלחמה בידיעה שהבן שלה עלול להיות שבוי ולא לחזור. אתם צריכים לחזור על זה. המדינה צריכה להמשיך הלאה, המדינה צריכה להיות חזקה. המטרה הראשונה של המלחמה הזאת זה להחזיר את החטופים הביתה. הם היו פשוט אזרחים, נחטפו, ולא הייתה להם שום הגנה. והממשלה פה אחראית על הדבר הזה. ואנחנו לא, לא מדברים פה, אין מה לעשות. הכנסת, הממשלה, חברי הכנסת, כולכם צריכים לעבוד על הדבר הזה שהם ישובו הביתה. תודה לכם.

שלום. שמי מיכל לביא, אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז לעיניה של אחותי, לישי, ובנותיהן רוני בת השנתיים ועלמה בת חצי שנה. קיבלנו אותן במתנה. את עמרי לצערי הוא נמק ביחד עם 133 חטופים וחטופות נוספים במנהרות חמאס.

אני רוצה לשתף אתכם שאתמול עלמה חגגה שנה. ב-7 באפריל תתחיל ספירה חדשה. הספירה שבה עלמה ורומי חצי שנה בלי אבא. רוני שואלת אם זה בכלל עדיין אבא שלה, אם הוא הלך למשפחה אחרת אולי. תראו מה ילדה בת שנתיים וחצי מנסה להגן על עצמה. היא כל לילה אומרת לו לילה טוב. יוצאת החוצה ואומרת לו לילה טוב, בתקווה שהוא שומע. היא יודעת שהוא בעזה והיא זוכרת את הכול. רוני נחטפה מזרועותיו של עמרי. רוני יודעת הכול, היא הייתה עם החמאס, היא הייתה עם הרוע. הילדה בת השנתיים וחצי התעוררה כשרובה מכוון אל הרקה שלה. והיא זוכרת הכול.

ואני רוצה להתייחס לעניין של הפגרה. בבקשה, תחשבו על זה שנית. היום הוא ה-178 שבו האהובים והאהובות שלנו נמקים בעזה. היום הוא ה-178 להפקרה הגדולה בתולדות מדינת ישראל. ואתם, חברי וחברות כנסת ישראל מבקשים לצאת לפגרה כאילו דבר לא קרה. כאילו האימה עדיין לא שורה במחוזותינו, כאילו הכול הפך שגרה, מנורמל. במהלך החודשים האחרונים גיליתי במסדרונות הכנסת אנשים שהלב שלהם במקום לצד כשאלה שתהיתי איך קרה הדבר שהם אלה נבחרי הציבור. נבחרים זו מילה עם ערך, ערך עליו, נבחר. עם אחריות, עם משמעות. עם תוכן, עם מסירות. אני שואלת איפה המסירות של כל אחד מחברות וחברי הכנסת.

בזמן שהלוחמים והלוחמות מחרפים את נפשם בזמן שמשפחות המילואימניקים נאנקות תחת האלונקה. בזמן שמשפחות החטופים והחטופות, אנחנו, נחלשות בגופן, בנפשן, בייסורים שמוגבלות השפה לא מאפשרת לדבר אותם. אי אפשר להבין את חוסר סדר היום שדיברת עליו. אנחנו מבינות את זה. אנחנו, המשפחות. את הכאוס העמוק שבו אנחנו שרויות שנייה שנייה. אי אפשר, השפה מוגבלת. אתם צריכים להיות איתנו, לחיות איתנו כדי להבין את זה.

וכל זה בזמן שחלק מאיתנו, בשר מבשרנו, מגופנו, נפשנו, נמצא עמוק בשאול וחווה ייסורים שגם כאן מוגבלות השפה חורכת את הנפש, כי פשוט לא ניתן לבטא את הרוע, האימה והייסורים. אתם בחרתם לצאת לפגרה.

אשת טיפול אמרה לי שבמצבי קיצון תכונות של אנשים הופכות קיצוניות יותר. נדיבי הלב ליבם יתרחב וקצרי הלב ליבם נמוג. היציאה הזאת לפגרה היא אכן החלטה שמבטאת ביתר שאת את אופייה של הכנסת, שלכם. היא המעשה. ולמעשה הזה יש משמעות שלא עולה עם המצב הפיזי והנפשי, עם המוסר כמו שאני מבינה אותו. נבחרי ונבחרות הציבור, אודה אם תשאלו את עצמכם איפה הלב שלכם? האם הוא בצד המתרחב או בצד המתפוגג העשוי לחרוך את עצם קיומנו.

תודה רבה. עוד מישהו?

אני אחות של ורד יבלונקה ואני מלווה אותה מהרגע הראשון, מה-7 באוקטובר ששמענו שהבן שלה, אחיין שלי האהוב, שהוא אבא לשני ילדים, הלך כולה למסיבה. כל החברים שלו נהרגו והוא היה נעדר בגדר 90 יום עד שהודיעו שהוא חטוף. ואני באמת לא מבינה מה קורה למדינה שלנו. אנחנו כבר מדברים ימים, לילות, מפגינים בסובלנות, הולכים, חוזרים. עוד הפגנה, עוד פעם שיחות. אנחנו באים לפה, חוזרים לפה, שום דבר לא קורה. שום דבר לא קורה. אנחנו מתעסקים מסביב בכל מיני רעשים שלא קשורים בכלל למציאות. זה כאילו אנחנו למטה ופה זה במגדל השן. איך יכול להיות שאף אחד לא בא לחטופים שחזרו מהממשלה להגיד להם מה שלומכם? אנחנו מרגישים שאנחנו נטל על המדינה שלא שמרה על הילדים שלנו, על המבוגרים שלנו, על הזקנים שלנו. על החקלאים שמספקים סחורה. פתאום הם קיבוצניקים, פתאום זה שמאל, זה ימין. ספרדים, אשכנזים. מה קורה לנו? מה זה כל השטויות האלה? עכשיו חוק הגיוס, לפני זה רפורמה.

וכל הדבר הכי חשוב שאנחנו מדינה שמוקפת באויבים זה לשמור עלינו, לשמור על האזרחים, שהילדים שלנו מחרפים את הנפש שלהם בשביל להגן עלינו, כל זה נעלם ואנחנו דנים בפגרה ובשגרה. אולי אתה יכול להסביר לי אדוני יושב-הראש מה קורה לנו? אולי אתה תיתן לנו איזה תשובה. כי אנחנו באים לוועדות אבל אף אחד לא נותן לנו תשובה.

הוועדה פה דנה, אמרתי, 90%, נכון, אני מתנצל ש-10% מהזמן דנים גם על בירוקרטיה, אני מתנצל על זה, יכול להיות שזה זה, ויכול להיות שאני אסגור את הדיון ולא נקיים דיון על זה. ש-10% על בירוקרטיה של אזרחים. אבל 90% מהזמן דן על אירועי 7 באוקטובר. אני מציע לך, תיכנסי לסדר יום של הוועדה מה-8 באוקטובר, 90% מהזמן.

אני שומעת את מה שאנחנו אומרים.

נכון. הוועדה התחילה ב-9:30.

כי אנחנו הולכים גם לוועדות אחרות.

מ-9:30 עד 11:30 היא דנה על המשפחות. בסדר? ואת הדיון הזה שהוא דיון מעקב על פברואר שנה שעברה דחינו בדיוק בגלל סדר היום של משפחות הניצולים, של משפחות החטופים, של המפונים, של זה. כי זה מה שהוועדה עשתה.

אבל מה קורה בשורה תחתונה?

מי שאמר למשפחות, ואמרתי את זה, בניצול ציני פוליטי, שפגרה אומרת שחברי הכנסת יוצאים לחופש פשוט לא נכון. הוועדות ממשיכות, אנחנו נמצאים כאן. עדיין נמצאים כאן. כנראה יש סדר יום פוליטי שהוא לא קשור לא למשפחות החטופים ולא רלוונטי. לא זה הנושא. אף אחד לא יצא לחופשה ואף אחד לא מתכוון.

אתה מסכים איתי שבשורה תחתונה, במבחן המציאות, שום דבר לא קרה איתנו?

כי יש עוד שותף אחד זוטר בסיפור הזה שזה תלוי בו, שזה תלוי בסינוואר. לצערי הרב אין לי השפעה עליו ממש אקטיבית. הוא שותף קטן כזה, הוא לא כל כך רלוונטי בעניין. אני אין לי ספק שאין אדם אחד פה בכנסת או אדם אחד בממשלה שלא רוצה לעשות הכול. בסדר? כל אחד יכול להיות שיש לו השקפת עולם איך זה צריך להיעשות. זה טבעי. אבל אין אחד, אני לא מכיר אחד בבניין הזה או מהממשלה. דרך אגב, לא משנה קואליציה, אופוזיציה, לאיזה מפלגה שייך, שלא רוצה לעשות הכול בשביל החטופים. אם מישהו חושב שיש איזה מישהו עם אינטרס שהם יישארו שם.

לא כולם רוצים להחזיר את כולם הביתה. עברו מעל 100 ימים מאז שחזרו האחרונים.

בגלל שיש עוד שותף קטן, קוראים לו סינוואר.

לא, בגלל שהממשלה לא מוכנה לוותר על דברים עקרוניים.

ויש אינטרס למישהו בממשלה שאנשים יישארו בשבי?

לא, בממשלה יש הרבה אינטרסים.

שמה, שיישארו בשבי?

לא. שביניהם גם החטופים. אבל החטופים לא עומדים בראש.

אתם מעלים על דעתם אדם נורמלי ישראלי שרוצה שהחטופים לא ישוחררו?

לא. השאלה איזה מחיר הממשלה מוכנה לשלם בשביל שיחזירו אותם תמורת משהו אחר.

לא, לא הסכימו. הסכימו גם לעלות מחירים, מחבלים, מספרים, רצו, הכול. מה שאני יודע. עוד פעם, אני לא יודע, אני לא בקבינט.

אז אם זה ככה אז למה לא נכנסים? אם זה ככה ולא קורה למה לא נכנסים לרפיח? כבר חודשיים אומרים שתיכנסו לרפיח.

אני לא חושב שיש אחד במדינת ישראל שיש לו אינטרס. תסבירו לי את הרציונל הפוליטי שאדם פוליטי שהוא רוצה שאנשים לא יחזרו?

מכובדי, אני לא חושבת שיש איזה שהוא יהודי באשר הוא שלא רוצה. השאלה היא, אם הגיעו למסקנה שאין לנו שותף, למה לא נכנסים לרפיח? למה מחכים? שהצבא יוציא אותם.

יכול להיות שאת צודקת. אני לא נמצא בקבינט.

הרי מה יקרה כשהם יחזרו? אם הם יחזרו וכשהם יחזרו, מה יקרה?

אני מסכים איתך.

עכשיו, אם זה היה ילד של אחד מהשרים פה או של ראש הממשלה, אז לא היו נכנסים לרפיח?

אותו דבר. לא, בואי, אני לא יושב בקבינט.

לא אותו דבר? כשילד של ראש ממשלה מסתובב כל היום עם שני שומרים שעולים 2.5 מיליון אז אדוני, אני, אני לא בטוחה שזה, זה האינטרסים שלכם המשותפים.

תודה. תודה.

אנחנו לא מרגישים ככה בכלל. חבל.

תודה. במעבר חד מאוד, רשות מקרקעי ישראל, שירותים דיגיטליים. מעבר חד מאוד, כן. איפה אנחנו נמצאים?

במעבר באמת חד וקשה.

כן, בהחלט קשה, אין ספק.

שמי מורן, אני מנהל חטיבת השירות ברשות מקרקעי ישראל, נפגשנו שנה שעברה. ברק פנחסוביץ', מנהל אגף הפעלה.

אני אקצר, אתמצת, כדי שזה יהיה פרודוקטיבי. בוועדה הקודמת שיברנו, כמו שאמר כבוד יושב-הראש, על הקמת, היינו בכתיבה של מכרז על הקמת המוקד. בשעה טובה, ברוך השם, ב-1.1.2024 למניינם המוקד התחיל לפעול ואנחנו כבר פחות או יותר כ-90 יום.

1.1.2024, זאת אומרת שלושה חודשים.

המוקד התחיל לפעול. ולפני כשלושה חודשים בעצם התחלנו לעבוד. אני אראה מצגת ממש קצרה כדי להמחיש את האירוע ואני גם אתייחס לנקודה שכבוד יושב-הראש אמר בישיבה קודמת. אני אזכיר לך. בשעתו דיברת על הקמת מוקד שהייתה שהיית כראש עיר ואמרת לי שאם אפשר לזקק למסקנה אחת חשובה זה הקשר בין המוקד לבין עובדי המדינה עצמה. אז אני קצת אסביר במהלך המצגת הקטנה מה עשינו בעניין.

(הצגת מצגת)

אז השקף הזה גם הראה שנה שעברה. היינו פה בפברואר 2023. היינו ערב כתיבת המכרז וברוך השם צלחנו, עברנו את זה. המכרז נסגר. החברה זכתה. וכיום עובדים במוקד סדר גודל של כ-100 עובדי מיקור חוץ. לפני הקמת המוקד השירות היה מאוד מבוזר, אפשר גם להגיד מפוזר. היה לנו מוקד טלפוני, היה לנו מוקדים מהירים שעושים פעולות פשוטות. והיה לנו מוקדי רישום. והיה המון תקלות עם הציבור. השירות לא היה מספיק טוב. בעקבות זה לקחנו חברת ייעוץ ובעקבות זה עשינו מהלך דרמטי של הקמת מוקד חדש.

המוקד החדש נמצא בחיפה. מופעל על ידי חברת תקשוב, אחת מהחברות המובילות בארץ בתחום. המוקד הוא בגדול מרכז את כל השירות במקום אחד. הוא גם יודע לענות לטלפון, הוא גם יודע לתת תמיכה טכנית לאנשים שיותר קשה להם בעולם הדיגיטל והוא גם יודע לבצע פעולות שירות.

אפילו שהוא לא עובד שלכם, הוא יודע לבצע.

כן, כן, הוא יודע לבצע. כל הפיקוח וכל המקצוע הזה שלנו. אנחנו הסמכנו אותם ואנחנו כמובן מעליהם. ברק מנהל את האגף הזה ואת האופרציה. אנחנו נמצאים שם סדר גודל של פעמיים שלוש בשבוע.

בגלל שאנחנו מודעים לכך שלא כל המגזרים הם דיגיטליים, לא כל המגזרים יש להם מחשב נגיש, המוקד הזה יודע גם לעבוד בשיחות טלפון ובעצם הוא משלב גם את המסורתיות וגם את הדיגיטציה. כאשר אנחנו הרחבנו את הטיפול לכל הארץ, לרבות יהודה ושומרון. המוקדים הקודמים לא טיפלו באישורי זכויות ומשכנתאות ביהודה ושומרון.

לא, אל תגיד לי שהמינהל האזרחי היום עובד אתכם במסגרת מסודרת.

אנחנו היום במסגרת מסודרת, אנחנו היום את כל אישורי הזכויות ואת כל המשכנתאות עושים במוקד שלנו. בסדר?

אבל אישורי העברת בעלות גם.

סמוך עליי, אני יודע מה אני אומר. נראה לי, אני מפעיל את זה.

גם העברות בעלות אתם עושים?

אנחנו בתוך חודשים בודדים גם הולכים להעביר את כל העברת הזכויות בין פלוני לאלמוני.

המשיח עוד לא הגיע.

לא, לא, המשיח הוא כבר פה. כי החומר נמצא אצלנו. זה רק עניין שלי, שאני ארגיש מספיק מוכן לעשות את זה. זה עניין של בנייה רוויה, אני מניח ששבועות ספורים זה אצלנו. בנייה נמוכה חודשים ספורים. ובגדול, אנחנו רוצים שכל הפעולות הפשוטות לאזרח יבוצעו מהר, עם SLA סדור. SLA כבר פורסם לגבי המוקד. יש לנו פער אחד בבנייה נמוכה ובתעסוקה, שאנחנו עובדים עליו חזק עכשיו. אבל בגדול אנחנו רוצים שהוא יהיה מזור ושהוא יהיה פתרון לשירות. וברוך השם אנחנו באמת בכיוון הנכון. אני יכול להראות לכם נתונים, בשביל זה גם באנו.

זה המוקד, ככה הוא נראה.

דרך אגב, אחד הנושאים המרכזיים שהיו בוועד הקודמת זה הנושא של המגזר החקלאי.

כן, כן, אני אגיד את זה בסוף. כך נראה המוקד, כ-100-120 מוקדנים. יחד עם יועצים משפטיים, יחד עם איש GIS. מערכת תומכת שלמה שמאפשרת להם לעשות את הכול. אם צריך יהיה פה מודדים. זאת אומרת כל האופרציה נמצאת שם. יש שם IVR משוכלל, מוקד טלפוני יחד עם מוקדי בק אופיס. מתעסקים גם ברישומים, גם בפעולות.

הנושאים העיקריים של הטיפול זה כל מדינת ישראל אישורי זכויות ומשכנתאות. כרגע למעט יו"ש כל העברות זכויות שבהם אין תשלום לרשות. רוב העברות זכויות במדינת ישראל. וכנ"ל לגבי כל החתימה לצורך רישום בטאבו. המטרה שלנו בסופו של דבר שיהיה SLA קפדני, עבודה מהירה ושהציבור כמו שמגיע לו יקבל שירות מעולה.

אגב, אפרופו החקלאי. היום אנחנו כבר יודעים לספק אישורי זכויות דיגיטליים גם במגזר החקלאי בחלק. יש לנו פרויקט טיוב מאוד גדול וכל פעם שמושב או קיבוץ מטויב הוא כבר עולה גם על דיגיטל. וגם כל פעולה שאנחנו עושים אנחנו מסמנים.

כמה אחוז מהמגזר החקלאי?

זה כבר כמעט שנה הפרויקט הזה.

לא, כמה אחוז לדעתך?

אני לא רוצה לשלוף מהאצבע. אבל אחוז לא מאוד גבוה, אבל מתחיל להיות עשרות אחוזים. ואנחנו הולכים לפרויקט טיוב מאוד גדול שזה יהיה כמאה אחוז. אני יכול להגיד שאישורי הזכויות, שזה לא היה מעולם, גם משכנתאות של חקלאים מתבצעים במוקד. המשמעות היא שכבר אין יותר שבעה ימים עם אישור זכויות חקלאי, אלא יום יומיים.

שאלת הבנה. המוקד, הורדתם עובדים במינהל בעקבות זאת?

לא, לא. העבודה במינהל ברוך השם גדלה וגדלה. המוקד עצמו נועד כדי לעשות את הפעולות, אני אקרא לזה, הפשוטות יותר.

אז זה הוריד לכם אם ככה גם את התור באלה שנדרשים תשלום?

מה שזה כן עושה, זה עושה שהמינהל פחות מתעסק בדברים, אני אקרא לזה הפשוטים, ונותן יותר זמן לטפל בדברים הגדולים.

של אלה שצריכים לשלם.

נכון. אבל המינהל, בגלל השיווקים המאסיביים שהיו בשנים האחרונות יחד עם משרד הבינוי והשיכון, הגיע למצב שבשנים האחרונות הכפלנו ושילשנו את השיווקים. אז מטבע הדברים כמות העבודה עולה ועולה ועולה והיא תעלה.

אני רק רוצה להראות לכם, תהליך דיגיטלי מלא זה תהליך שקורה הכול במחשב. עם מערכות CRM סדורות. הפקיד שלי עונה במחשב, הלקוח עונה במחשב. אתם רואים, סגירת מעגל שלמה. הכול דרך הדיגיטל, עם מייל מסודר, עם מסרון. וחבר'ה, זה לא היה בשנים האחרונות. זה דברים שקמו באחרונה.

קשה קצת לראות בעין, אבל הציבור, איך אומר, דרשני. כשאתה יעיל ואתה טוב, הציבור מודה. ברוך השם אנחנו מקבלים פה הרבה שבחים, כי אתה רואה, אנחנו גם עובדים עם חתימות דיגיטליות, גם עובדים במערכת CRM שמדברת עם הלקוח. גם מיילים ומסרונים יוצאים. סך הכול גם אנחנו יודעים אם הלקוח קרא. אנחנו מאוד יודעים לעבוד מסודר היום מול הלקוחות. ואני עוד פעם אומר, אנחנו לא מושלמים. יש לנו עוד דברים לשפר, אבל אנחנו בהחלט בצניעות בכיוון.

בואו אני אראה לכם רק מה המוקד הזה עשה. אם כבוד היו"ר יראה, בסוף ינואר היינו עם 3,600 פניות פתוחות של הציבור. אתם רואים עכשיו נכון לאתמול 2,400. זה אומר שהמוקד צמצם בחודש וחצי האחרונים כ-1,000 ומשהו פניות ציבור. הכניסות והיציאות שלנו, אנחנו יודעים לחסל כל מה שנכנס באותו יום. אבל בגלל הפיגורים שיש לנו מהשיטה הישנה, אז לוקח לנו זמן. הצפי שלי שאחרי פסח אנחנו כבר מצמצמים ומאופסים.

בחודש צמצמת 1,000. אתה חושב שעכשיו בשבועיים אתה תצמצם עוד 2,500?

לא, אמרתי אחרי פסח. בעזרת השם, הימים שלפני פסח הם ימים יותר רגועים של עסקאות נדל"ן. גם עורכי הדין וגם כולם הרבה מנקים את הבתים וכו'. יש גם חופשים. בזמנים האלה הכי נוח לנו לצמצם כי יש פחות פניות. ואנחנו בעזרת השם, אני מניח כחודש אחרי פסח כבר נהיה די מאופסים.

אם אתה זוכר שנה שעברה הראינו את המהפכה הדיגיטלית של אישורי הזכויות האוטומטיים. זה צילום אותנטי לפני, עשיתי היום לפני שנה. כ-72%. היום אנחנו כבר 85% מאישורי הזכויות הם אוטומטיים. עד לפני שלוש שנים כל אישור זכויות היה פקיד עושה אותו ידנית. קחו את החודש האחרון, 550 אישורי זכויות אוטומטיים, אתם מבינים כמה ייעלנו וחסכנו.

אם אני אסכם את דבריי, מכובדים, יש לנו עוד הרבה עבודה. אבל בהחלט בהובלת המנכ"ל שלנו ששם דגש מאוד גדול על השירות, גם בתקציבים, גם בכוח אדם ובעיקר בחזון ובחשיבה, אנחנו משתפרים. וכולי תקווה שבאמת תוך חודש, חודשיים, שלושה, גם לשכת עורכי הדין וגם הציבור יראה את זה. כי אתם יודעים, כאשר מקימים מוקד יש ירידה קטנה, כי אתה מחליף מערכות, מחליף אנשים. ואני מאוד בטוח וחושב שזה ישתפר.

אגב, כבוד היו"ר, אתם יותר ממוזמנים לבוא למוקד, לצפות, להסתכל על העבודה. ובעזרת השם נעשה ונצליח.

אתה יודע מה? בוא נסכם ככה: ביום שאתה מעביר את יהודה ושומרון, בא לי רק לראות את יוסי סגל דרך מחשב.

לא, אני מעביר.

פסגת חיי. לא צריך לנסוע לבית אל להתחנן ליוסי.

מה שבבית אל לא מועבר, בסדר. חרף הקושי המאוד גדול בתקופה הזאת אנחנו ממשיכים לתת. אנחנו גם מטפלים המון כמובן ביישובי העוטף והצפון. אבל אנחנו משתדלים גם לתת מענה לשאר אזרחי ישראל. אם ברק כמובן רוצה להוסיף.

קוראים לי יעקב שנרב. אנחנו לא קשורים. משרד הבינוי והשיכון הוא תחת אותו שר, אבל אם כבר הגענו עד לפה אני מכיר, כמו שאמר עמיתי מורן, אני מכיר את המינהל הרבה שנים. גם בתור תושב בית אל שצריך את השירות הזה. למרות שאני ברשות, אבל לא משנה. זה מהפכה. מה שראינו פה עכשיו, אני לא הכרתי. זו מהפכה מקצה לקצה, בתור אחד שהבוקר חתם על בסביבות 250 דפים על כל הנכסים שלנו מול המינהל, זו מהפכה שלא תיאמן.

אצלנו יש מוקדים מהסוג הזה, לא הגענו לרמה כזאת. ואנחנו כבר לא מעט שנים. שזה אני שוב, אני נחשף לזה פעם ראשונה להיקף ולרמה. אבל המספרים האלה מראים על כיוון, יש לנו עוד הרבה מה לעשות. להם יש הרבה מה לעשות. אבל הכיוון הוא נותן תקווה גדולה. לא היה דבר כזה בעבר.

מתי להערכתם אישורי זכויות נכנס פנימה?

אישורי זכויות נכנס פה. אישורי זכויות, משכנתאות וסילוקים כבר נכנס לפני כחודשיים. העברות זכויות בנייה רוויה אני מניח שטיפה אחרי פסח כבר ייכנס. ובנייה נמוכה, אנחנו צריכים ללמוד את המקצוע. כי יש שם, אנחנו נלמד את המקצוע. זה יהיה ב-2024, בעזרת השם, זה יהיה.

אנחנו נבוא לבנייה הרוויה לראות את זה.

בנייה רוויה, אתה יודע, אני אוהב לבוא לוועדה שלך. אפשר לזמן אותי, אני אציג. אנחנו קרובים מאוד.

לא, אמרתי, נבוא לסיור לראות את זה.

בשמחה רבה.

אני חושב שבאמת זו בשורה. אני חייב לומר, זו בשורה. אני שמח לשמוע ממך על החקלאים. אין לי פה את נציג החקלאות לשמוע איך הם חושבים שאפשר לקדם את זה. אבל החקלאים הם סבלו מזה המון. אחד הדברים שיכול להיות שאני אעלה מול המינהל זה לא כל כך התחום שלך, זה הנושא של חקלאים פתאום משנות ה-40 וה-50 הולכים לקבל חיובים חדשים.

כן, זה לא הנושא שלי. אבל אני יכול להגיד לגבי הנושא שלי בחקלאים, אנחנו עובדים חזק מאוד לטייב את הנתונים שם. הסיפור של בר רשות והאגודה והנתונים הם מאוד קשים. אני יכול להגיד לך שמושקעים משאבים אדירים כדי לטייב את הנתונים. משעה שהנתונים יהיו מסודרים השמיים הם הגבול.

ואתה אומר שיש כבר איזה אחוזים שהתחילו להיכנס.

לא רוצה חס וחלילה לטעות בלשוני.

כן, כן. אבל אתה אומר שיש אחוזים מסוימים שהתחילו להיכנס.

כל מה שעובר דרך המוקד ואנחנו מטייבים אותו ומפיקים לו פעם אחת אישור זכויות והפקיד מסמן שזה טויב, אז בואך קדימה כבר הוא מטויב.

טוב.

אז שוב, תודה.

תודה רבה.

בשמחה רבה.

ואנחנו אולי נצא לסיור. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.