פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
03/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 64
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ד באדר ב' התשפ"ד (03 באפריל 2024), שעה 9:12

ישיבת מעקב - זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל כחוק

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

גלעד כהן - סמנכ"ל חטיבת השירות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נטע ברק - עו"ד, ממונה מדיניות ציבורית, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

נדב גולני - עו"ד, רפרנט אוכלוסין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דנה אלי - מנהלת אגף פניות הציבור, משרד העבודה

דליה מזרחי - סגנית מנהל אגף בכיר כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

יואל ליפובצקי - מנהל, מינהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

דניאל סלומון - עו"ד, יועץ משפטי, רשות האוכלוסין וההגירה

דני זקן - עו"ד, סגן ראש מינהל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

נוריאל גבאי - מנהל תחום בכיר מיכון וחקיקה, מינהל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

נבונה מנשרי - מנהלת חטיבת יישומי ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

עזריאל פרידמן - יועץ בכיר יישום וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

עופר יונה - מנהל מחלקה בכיר לפניות הציבור, עיריית ירושלים

פסח פרידמן - מנכ"ל, עמותת חיים וחסד

רחל מורגנשטרן - קשרי ממשל, עמותת חיים וחסד

הדס טלר - קשרי ממשל, עמותת חיים וחסד

ליאור ברס - עו"ד, יו"ר, האגודה הישראלית לזוגות בינלאומיים

אדווה גרינברג - מנהלת יחידת זכאויות חברים, מכבי שירותי בריאות

אתי שבתאי

ליאור ידידיה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.

ישיבת מעקב - זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל כחוק

שלום, בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה המיוחדת לבריאות הציבור. היום רביעי, כ"ד באדר ב'. אני מקווה שזו הישיבה האחרונה בנושא של זיהוי והנגשת שירותים לתושבי חוץ המתגוררים בישראל. זה אחד מהדברים הראשונים שהתחלנו לפני שנה, ובמשך השנה, הוועדה הזו טיפלה באין-ספור פניות פרטניות של אנשים.

אני רוצה להתחיל בלהודות לשר הפנים שקבע ישיבת עבודה איתנו ועם כל הצוות המקצועי – אייל סיסו, יואל, היועץ המשפטי – ונכנס לעומק העניין. אני אשמח לשמוע מכם מה הפתרון. אני מקווה שיש פתרון, ושלא צריך ללכת דרך הביטוח הלאומי, על אף שהרעיון לא היה כל כך רע. יואל, בבקשה.

בוקר טוב ליושב-ראש הוועדה ולכל המשתתפים. כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, עשינו הרבה דיונים, כולל אצל השר שלנו, בראשות המנכ"ל שלנו. הפתרון שאנחנו חושבים שהוא הנכון והמאוזן לשלב הזה הוא כזה שבו כל תלמיד ישיבה או סטודנט שירצה להגיע לארץ, או שכבר נמצא בארץ, יקבל אשרת כניסה ואשרת סטודנט לשנה, מבלי לחייב אותו להירשם במרשם התושבים ולקבל תעודת זהות; שייכנס, קודם כל, שיתחיל ללמוד ולעסוק במה שהוא הגיע לפה בשבילו, והוא יוכל להגיע אלינו בזמן שלו ולבקש לקבל תעודת זהות.

מבחינת תעודת יושר, לא ביקשנו מאוכלוסייה זו עד היום, כפי שאתם יודעים, ולכן נמשיך באותה המדיניות ולא נבקש לקבל את תעודת היושר כתנאי לקבלת תעודת הזהות. מבחינת רישום דת ולאום, כפי שאנחנו לא נבקש מסטודנט יפני שיביא לנו הוכחות לדת וללאום שלו – אנחנו לא נבקש מאף אחד ונרשום "טרם נרשם". כלומר, זה נשאר ריק, כביכול, ואנחנו לא מחייבים אף אחד לרשום, להביא תעודות וכו'. כמובן שנעשה בדיקת זכאות למי שירצה לרשום, או יביא לנו את כל התעודות, ובהתאם לכך – כמו כל עולה חדש וכמו כל יהודי שמוכיח את הזכאות שלו – נרשום את זה גם בדת ובלאום, לבקשתו.

מבחינת תעודות ציבוריות מאומתות, אין לנו ברירה; אנחנו מכניסים אנשים למרשם התושבים, כפי שעושים עם כולם. גם פה - - -

למען הפרוטוקול, אני מציע שתציין באילו תעודות ציבוריות מדובר.

תעודת לידה; תעודת נישואין; תעודת מצב אישי; אם יש ילדים – תעודות לידה של הילדים, מן הסתם; אם הם שינו את השם – תעודת שינוי שם. לא מעבר למה שמבקשים מכל מי שנרשם במרשם התושבים. זה יהיה המתווה.

היום, סטודנט שנרשם כנשוי, רושמים אותו על פי תעודה ציבורית מאומתת?

לא רושמים נישואין כי הם לא מופיעים במרשם.

יש רישום. הרי, גם הביטוח הלאומי עובד איתו.

לא.

מה היה היום? אני צריך להבין מה אני משנה.

עד היום, מאחר ובן הזוג מקבל א4 כנלווה, ביקשנו את התעודה בלי אפוסטיל כדי לתת לו את האשרה. כל עוד זה ימשיך, והוא לא ירצה להירשם במרשם התושבים – נמשיך אותו הדבר; לא נרע ולא נבקש מעבר למה שהם הביאו עד היום. אם הם ירצו להירשם במרשם התושבים, כמובן שהוא יצטרך להביא, ואז נרשום, והביטוח הלאומי יקבל את זה מאיתנו אוטומטית.

חיים וחסד, איפה אתם רואים את הבעיות? מהם האתגרים שלנו בעקבות הסיכום הזה?

בוקר טוב. פסח פרידמן, מנכ"ל חיים וחסד. יואל, תודה רבה; יושב-ראש הוועדה, תודה על כל הדרך הארוכה.

אלה שר הפנים ואייל סיסו שהיו מעורבים בסיפור הזה; לא אני.

האם יצטרכו אפוסטיל על המסמכים האלה?

כן. מי שנרשם במרשם התושבים – אנחנו חייבים - - -

על תעודת הלידה? לא על תעודת היושר?

רק אם הוא ירצה להירשם. אם הוא לא ירצה להירשם במרשם – זה יתבצע באותו האופן שבו זה התבצע עד היום.

אתה רואה אתגר בעניין של אפוסטיל על תעודת הלידה?

אלה שמגיעים לשנה – לתקופה קצרה מאוד – לא יירשמו, ואלה שנשארים שנתיים-שלוש – תקופה קצת יותר ארוכה, שבינתיים לא גומרים את תהליך העלייה – זה לטובתם. הם יצטרכו לעבוד קצת כדי להביא את האפוסטיל.

יש להם תקופת זמן.

ממה שאתם מכירים, להביא אפוסטיל על תעודת לידה זה אתגר?

זה קצת אתגר אבל זה אפשרי, והם יצטרכו לעשות את זה כדי לקבל את זה.

מבחינתכם, זה עונה על הבעיה?

בוקר טוב. רחל מורגנשטרן, חיים וחסד. שוב תודה רבה, יושב-ראש הוועדה, יואל וכל הנוכחים כאן, על הדרך הארוכה ועל המענה לאורך הדרך. עד שהגענו ליום הזה – היינו צריכים את העזרה של כל משרדי הממשלה. בכל פעם היינו צריכים להנפיק את המספר המזהה הפנימי, ומשרדי הממשלה שלא היה להם – היו צריכים להתייגע. דליה ממשרד החינוך עזרה לנו עם כל פנייה.

אני מצטרף לכל התודות. מהם האתגרים?

התודות הן חשובות, כי יש להבין שהדבר הזה הוא אירוע משמעותי, נצרך וחשוב מאוד. האתגר תלוי בשאלה: האם זה יהיה מיידי? האם זה יתסנכרן אוטומטית עם המשרדים? ברגע שאני ממציא את המספר הזה מהלשכה - - -

זה מספר זהות לכל דבר ועניין.

כן. הוא מקבל תעודת זהות אוטומטית, וזה עובר לכל המשרדים – לביטוח הלאומי, למשרד התחבורה, למס הכנסה, לכולם.

יפה. ומבחינת רישום הפרטיים האישיים שלו – רישום כתובת, שינוי כתובת? היום הם לא יכולים לשנות.

כמובן. הוא תושב ישראל עם תעודת זהות; תושב ארעי.

רגיל לכל דבר ועניין. הוא בדיוק כמו ההורים שלי ושלך, שהיו תושבים ארעיים במשך כל השנים.

מתי זה אמור לצאת לפועל?

עקרונית, הנוהל שלנו מוכן. כרגע, אנחנו נמצאים באפיון עם יחידת המחשוב, כי צריך לפתח את זה – עד היום לא היה לנו דבר כזה שב-א2, למשל, אנחנו מוציאים תעודת זהות מהמחשב. אני מקווה שבתוך שבוע-שבועיים נדע את זמן הפיתוח בדיוק, ואז נעדכן אתכם. מבחינתנו אנחנו מוכנים, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי המחשב, אז ננסה לעשות זאת כמה שיותר מהר. כמובן שזה לא היה בתוכנית העבודה לשנה הזו, אז הפיתוח הזה ידחה דברים אחרים ושירותים אחרים לאזרחים, אבל יש סדרי עדיפויות.

אנחנו מקווים שזה ייתר את העומס בדברים אחרים. היום, אנחנו צריכים להטריד הרבה משרדי ממשלה – להנפיק מספר, לתת ויזה דחופה. תהיה אחידות.

אצלנו זה יעלה את העומס, כי נצטרך לעשות ביומטרי לכל אחד כזה – זה הרבה יותר זמן שירות מאשר היום. אני מקווה שזה יחסוך לאותם התושבים את כל מה שאמרת במשרדים אחרים.

מכיוון שזו אוכלוסייה מוגדרת, פחות או יותר, אפשר לעשות את זה בצורה מרוכזת.

גם היום אנחנו עושים את זה במרוכז, דרך הישיבות וועד הישיבות.

בסדר גמור. תודה רבה. אני מסכים עם כל התודות.

דני זקן, סגן ראש מינהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי. יש לי שתי שאלות הבהרה ליואל. השאלה הראשונה: מבחינת התא המשפחתי – יש לי אבא, אמא וילדים. האבא מקבל א2, ויש את הנלווים – בת הזוג והילדים מקבלים א4. האם אתם תתנו מספרי זהות לכל התא המשפחתי?

כן.

מעולה. השאלה השנייה: אם יש לי אבא, אמא ושני ילדים, ועכשיו נולד להם תינוק בבית חולים בישראל. במצב רגיל, של אדם שיש לו אזרחות ישראלית, משרד הפנים מאפשר לבית החולים להנפיק ממנו את מספר הזהות.

נכון. פה הם לא אזרחים; הם יגיעו אלינו ואנחנו נקצה תעודת זהות.

יש את פרק הזמן שבו התינוק שנולד צריך את שירותי הבריאות שלו. איזה מענה אתם תתנו, מבחינת המיידיות, בהנפקת מספר הזהות לתינוק שנולד, כדי שלא נמצא את עצמנו, בעקיפין, ממשיכים להנפיק את ה-77 לאותה אוכלוסייה?

ההורים – שכבר יש להם ולכל הילדים תעודות זהות, מן הסתם – יגיעו אלינו, ונרשום את תעודת הזהות אוטומטית. לא צריך ביומטרי - - -

השאלה היא: אם הוא כבר רשום לך במרשם – למה הוא צריך להגיע אליך?

זה כמו א5.

נכון, אבל בבית החולים, כשהם רואים מישהו עם א5 – הם לא רוצים לקחת עליו אחריות.

אבל אם יש לו מספר זהות - - -

עדיין אין לו מספר זהות.

להורים יש.

נכון. בית החולים רואה שהם ב-א5 ולא אזרחים, ואז הם לא רוצים לקחת על עצמם את הסיכון של לתת למישהו את המעמד, בטעות, כשהם לא היו צריכים.

איזה מעמד? הוא באותו המעמד. דיברנו על זה שמבחינת המעמד המשפטי – בסוף, הוא באותו המעמד. לכן, ויתרנו על אישור - - -

אנחנו נבדוק את זה שוב עם בית החולים.

אני לא רואה סיבה. הוא צודק; מה שיקרה זה שהשירות הרפואי שוב יפנו לאתי מהוועדה במהלך אותם שבועיים.

אין שום בעיה עם א5. כשרואים א5 - - -

בפרקטיקה, בתי חולים לא רוצים לתת תעודות זהות, אז הם מפנים אלינו, ואנחנו רואים שבאמת אין בעיה ורושמים במקום.

אז צריך לחדד את הנוהל.

אם אתה מעדכן את בית החולים שמבחינתך, שלמי שיש מספר זהות – יש מספר זהות, זה יכול לסיים את העניין.

אנחנו נבדוק את זה איתם.

תודה, דניאל.

צריך להוציא הנחיות מסודרות לבתי החולים.

בסדר.

יואל, כשהם יבואו ללשכה – עדיין אין דרכון זר לילד הזה. הוא יכול לקבל מספר זהות?

אתה צודק. זה מתחיל להיות מורכב, ולכן אין סיבה שיעשו את זה. צריך למצוא את הפתרון בדרך המלך.

אנחנו ניתן לכם תשובה לגבי זה.

עוד מישהו רוצה להתייחס? בבקשה.

שלום, קוראים לי ליאור. אני יושבת-ראש האגודה הישראלית לזוגות בין-לאומיים. זו אוכלוסייה של זרים ששוהים בישראל כחוק. אני לא אתמקד באוכלוסייה שלי; של בעלי אשרות ב1 ו-א5. לגבי מה שדיברו פה על ילודים – זה משהו שנוגע אלינו מאוד. אני רוצה להבהיר שעל פי נוהל של רשות האוכלוסין, ילדים שנולדו לאמא שהיא בעלת אשרת א' – לא יקבלו מספר זהות בבית החולים.

לכאורה, מה שצריך לקרות עם ילד שנולד למישהו שהוא נושא אשרה, זה שהוא יורש את המעמד של ההורה. זה משהו שצריך לפתור; לפעמים בתי החולים נותנים מספר תעודת זהות זמני – משהו באמצע - - -

לבעל א5 יש מספר זהות?

כן. אני רוצה לשאול לגבי ההחלטה לתת את מספרי הזהות: יש איזה שהם תנאי סף? כלומר, כמה זמן הבן-אדם צריך לשהות פה לפני? כמה זמן צריכה להימשך אשרת הלימודים שלו? האם הוא יכול להגיש את הבקשה כבר מהרגע שהוא מגיע?

הוא יכול להגיש ברגע שהוא מגיע.

אוקיי. מבחינת ההליך הפרקטי, האם זה קורה - - -

אני רוצה לחדד את מה ששאלת, בשביל שזה יהיה ברור – זה היה אחד הנושאים שהיו וירדו במשך השנה: המספר לא נותן לו שום זכויות יתר על פני מי שאין לו את המספר. המספר נותן לו זיהוי; הוא לא נותן לו מעמד אחר. לצורך העניין, אם האשרה שלו מסתיימת אחרי שנה ויש לו מספר – המספר לא גובר; אחרי שנה – הוא צריך לעלות על מטוס ולחזור.

הטענה של משרד הפנים, ובצדק – על זה היה הדיאלוג – הייתה: "אם הוא מקבל מספר – הוא מקבל מעמד". אני אמרתי: "לא; הוא לא מקבל מעמד. הוא מקבל מספר מזהה לפי המעמד החוקי שהוא נמצא בו. כרגע – זה א'".

זה לא בדיוק נכון להגיד שזה לא נותן משהו מבחינת זכויות, בגלל שעם מספר – אפשר לעבור - - -

אפשר לקבל שירותים. על זה אנחנו מדברים כבר שנה. אני מדבר על המעמד והשירותים.

אני רוצה לחדד עוד עניין: אני מכירה, מבעלי א5, שבשביל לקבל שירותים של ביטוח לאומי – צריך לעבור הליך של קביעת תושבות. זה לא אוטומטי; כלומר, הביטוח הלאומי מקבלים את הפרטים על קיומה של תעודת הזהות ועל הבן-אדם שנמצא במערכת, ואז צריך לעבור תהליך של קביעת תושבות והגשת שאלון ב"ל625. זה לא אוטומטי, ואני מניחה שכל ההליך הזה יהיה זהה.

גם אזרח ישראלי צריך להוכיח לביטוח הלאומי שהוא תושב; אם הוא לא גר פה – הוא לא יקבל זכויות.

ברור. אני מקווה שכולם יודעים את זה.

דרך אגב, גם עולה חדש מקבל דרכון זמני לשנה, ואחרי שנה – בודקים אותו; אם הוא עדיין פה וכמה ימים הוא היה פה.

אוקיי. באותו הנושא של קבלת השירותים מהביטוח הלאומי, האם אנחנו עדיין מדברים על תקופת האכשרה של 180 יום בישראל באופן חוקי וכו'?

כן, אותו הדבר. אני מחדד: הנושא שלנו לא היה מעמד. במדינת ישראל, השירותים ניתנים על ידי אתר הזיהוי הממשלתי. זה משהו שלא קיים באף מדינה שאני מכיר בעולם: יש לך מספר זיהוי, ואין לך שום דרך, כמעט, להיכנס לאן שהוא בלעדיו. לכל משרד היה מספר אחר, וזה מה שיצר את המצוקה. דיברנו על המספר; זה לא משנה את המעמד החוקי או המשפטי שלו.

שתי שאלות טכניות מאוד: האם ההליך הפרקטי של קבלת מספר תעודת הזהות יתבצע במחלקת מרשם או במחלקת אשרות?

במחלקת מרשם. דרך אגב, יש מקומות שבהם זה באשרות, אבל אנחנו נעדכן אתכם בדיוק למי אתם פונים ואיך; הכול יהיה כתוב בנוהל.

אוקיי. שאלה אחרונה: אם בן אדם שנמצא באשרה של סטודנט, נלווה או משהו כזה, מגיש בקשה להסדרת מעמד מכוח עלייה, זוגיות וכו' – האם מספר הזהות ישתנה או יישאר?

הוא יישאר.

גם אם הוא ישתדרג ל-א5 ואחר כך לרישיון קבע, אזרחות וכו'?

נכון.

תודה רבה.

אני יכול להגיד לך שמספר הזהות של אבא שלי לא השתנה.

אין מה לרשום מספר חדש לבן אדם בכל מעמד שיהיה לו. בסוף, יהיו לו ארבעה או חמישה מספרי זהות, וזה רק יעשה לו בלגן בחיים.

תודה. אני לא יודעת איפה זה עומד כרגע, מבחינת טכנית, אבל אמור היה להיות דיון בוועדת הפנים לגבי ביומטרי ומספר חד-ערכי לזרים שאין להם זכאות למספר זהות. אני מצטרפת לכל קריאה להסדיר גם את העניין הזה.

את יודעת כמה שנים אנחנו מנסים. אני מקווה שנצליח לעשות זאת במושב הזה.

זו הצעת חוק ממשלתית שנמצאת בוועדת הפנים.

כן.

עוד מישהו רוצה להתייחס? משרד התחבורה?

אנחנו רק מברכים.

רק מברכים ומרוצים. זה הוריד לכם הרבה כאב ראש. כן.

עופר יונה מעיריית ירושלים. אנחנו עשינו מספר מזהה; נתנו פתרונות לדרכוניסטים, ואנחנו יודעים לזהות אנשים דרך הדרכון. הבעיה שלנו היא בארנונה. כאשר לקוח מבקש הנחות – יש לנו בעיה לעשות את החיבור עם הילדים, המשפחה וגודל ההכנסה. האם יהיה לזה פתרון?

לגבי גודל ההכנסה – אולי הביטוח הלאומי או מס הכנסה יוכלו להגיד לך. אין לי מושג כמה כל אזרח מרוויח; אני לא מחזיק את הנתונים האלה ולא אחזיק. מבחינת רישום המשפחה, מי שיירשם עם תעודות זהות – כמובן. כמו כל תושב – תהיה לכם תעודת זהות עם ספח ותוכל לזהות את הילדים, כמו אזרח ישראלי. רק תראה שזה בתוקף.

אני לא נאיבי. גם לעיריית ירושלים – ייקח זמן להסתמך על הדבר הזה. זה לא משהו שיקרה היום או מחר.

יש אופק.

זה דבר אחד. דבר שני, הגברת מורגנשטרן מחיים וחסד אמרה, ובצדק: בירושלים, בעיקר, יש אנשים שמגיעים לשנה או שנתיים. אני קצת מכיר את הפתרון שאתם עושים היום עם הדרכונים ועם הנושא של הכתובות, ואת המערכת שיש לכם. בזמנו, הייתי מעורב מאוד עם מנהל מחלקת הארנונה בעניין הזה. גילוי נאות – הייתי ממלא מקום ראש העיר במשך עשר שנים, ושבע שנים מתוכן הייתי ממלא מקום ראש העיר בירושלים.

זה נמצא בתהליך. אם התהליך יצליח עד הסוף, בסופו של דבר, ובתוך שלוש-ארבע שנים אנשים יצליחו להגיע לארץ, עם האפוסטיל כבר מראש – יכול להיות שזה יעבוד, אבל זה תהליך שייקח עוד הרבה זמן; בפרט בירושלים.

לא רק שירושלים צריכה לתת את השירות הזה, אלא שהכלכלה שלה בנויה על הקהל הזה. מדובר בעשרות אלפים שמגיעים בכל שנה; על ההורים שלהם שמגיעים שלוש פעמים בשנה כדי לבקר אותם פה; ולפעמים על צוות שלם שמגיע איתם – המבשל, העוזר והמטפל.

וזה רק מתגבר.

האתגר הזה שווה לירושלים; אני לא בטוח שהיינו פותרים את זה עכשיו. מגורים הם דבר שבן אדם מגיע אליו מיד, אבל לוקח כמה חודשים לקבל שירותים ממשרד התחבורה ומהביטוח הלאומי – אתה צריך להיות פה 180 יום לפחות; בשביל להחליף את הרישיון שלך לרישיון בר-תוקף בישראל אתה יכול לחכות שנתיים; אם אתה צריך אישור נכות – אתה צריך להיות פה שלוש שנים. אלה תהליכים, בניגוד למגורים.

אדווה גרינברג, מכבי.

שלום, נעים מאוד. אדווה גרינברג, מכבי. יש לי שאלה קטנה בנוגע לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: האוכלוסייה הזו תהיה זכאית למשהו? הביטוח הלאומי יעביר לנו את תעודות הזהות שלהם? תעודות הזהות שלהם ייצבעו בצבע אחר, ואז נדע שלא מגיע להם כל דבר שמגיע לתושב מדינת ישראל?

אני אענה גם לשאלה ששאלה הגברת ליאור. לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש פה שני תנאים מצטברים כדי להכיר באדם כתושב ישראל: קודם כול, להחזיק אחד מסוגי האשרות שמקנות תושבות – פה, אנחנו תלויים ברשות האוכלוסין. התנאי השני הוא מבחן מרכז החיים.

כמו שאמר היושב-ראש, יש הרבה מאוד עולים חדשים שמקבלים תושבות אוטומטית, מספר זהות אוטומטי ודרכון אוטומטי, אבל לא בטוח שהם תמיד עוברים את המבחן של מרכז החיים בביטוח הלאומי. כמו שיש לנו קבוצה גדולה מאוד של בעלי אזרחות ישראלית שחיים בחו"ל, ושללנו להם את התושבות מזמן, כי מרכז החיים שלהם הוא לא בישראל. לכן, חייב להיות המבחן המצטבר המשולב – אשרה וגם מבחן מרכז החיים.

בעיקרון, האוכלוסייה הזו, שמקבלת את מספר הזהות – אין לה תושבות אוטומטית. הם צריכים לעבור את מבחן התושבות בביטוח הלאומי – ב"ל625 הוא השאלון המיוחד שיש לנו לגבי בעלי אשרות, כמו שדייקת.

תודה רבה. תודה גם ליועץ המשפטי דניאל סלומון; ליואל; לאייל סיסו; לשר; ולכל מי שהיה שותף לעבודה. ייקח זמן עד שזה יעבוד, ובינתיים ימשיכו לנדנד למשרדים ולחיים וחסד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:37.