פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



59
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 12:30

הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד-2024, של ח"כ משה טור פז

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
יבגני סובה
יוסף עטאונה

מיכאל מרדכי ביטון

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר

רותם קס - ע' ראשי לענייני חקיקה וחרדים, משרד הביטחון

איל הנס - ר' אגף חיימ''ש, משרד הביטחון

סגן אילה בן חמו - רמ''ד חקיקה, משרד הביטחון

רס"ן מאי ארבל - רמ''ד חקיקה, משרד הביטחון

רס"ן יוסרי זיו אלדין - יועץ הקמל''ר לענייני כנסת וממשל, משרד הביטחון

רס"ן מיכל פטאל - ע' קמל''ר, משרד הביטחון

ליאת בן מאיר שלום - ייעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

עמרי גולן - לשכה משפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ליאת יעקובי - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

יוסי סבג - תקצוב, המועצה להשכלה גבוהה

רעות אופיר - מתאמת הפעילות ור"מ, ור"מ

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ור"ה

סלי בסון - היועצת המשפטית, האוניברסיטה הפתוחה

אביחי בוארון - חבר כנסת לשעבר

אלחנן פלהיימר - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

חגי קורח - סגן אלוף במילואים, מזכיר מטה המילואים

שפרה שחר - מנכ״לית, עמותת "בית חם"

אוריה איזק - מנכ"ל, גב ללוחם

רס"ל אפרת ברמי - בקש"ית

נדב ברנד - משרת במילואים

ענבל - מטה משפחות החטופים

פרופ' חגי לוין - ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים

רובי חן - מטה משפחות החטופים

אלי מור - משפחות חטופים, פורום תקווה

תמי סלע

אתי דנן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד-2024, מ/1645

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג–2023. חשוב לציין שההצעה מוזגה להצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון ושל חבר הכנסת טור פז.

ושלך.

והמיזוג אושר על ידי ועדת הכנסת. משפחות החטופים, בבקשה. ענבל.

אני לא יודעת אם בוקר טוב, אבל בוקר, או משהו. היום ה-122. אני מרגישה שהשגרה חוזרת וחזרה. מבורך וגם לא. אני יכולה להגיד בשם הילדים של טל, שחזרו אחרי 50 יום בשבי, שאין שום שגרה במערכת החינוך. גם כשהם מגיעים אליה, הם לא באמת יכולים להיות חלק ממנה. מדברים על חזרה לשגרה ועל מערכת שנת הלימודים באוניברסיטאות. בואו נבין איך קורה שאנחנו מדברים על הכול חוץ מאשר על החטופים ועל החזרתם. זה מרגיש לי מנותק לחלוטין. כל מה שקורה פה בכלל, לא רק היום, מרגיש לי מנותק לחלוטין. אני לא יודעת איך.

אנחנו לא מצליחים לחזור לשום שגרה. הילדים חזרו והם לא מצליחים להתמיד, להיות בלימודים ובגנים, כי אבא שלהם חטוף, כי הם היו חטופים, כי סבא שלהם נרצח ב-7 באוקטובר. אם אתם יכולים ללמד אותי איך חוזרים לשגרה אני אשמח לשמוע, אבל אין דבר כזה. אין שגרה. החטופים לא פה. זה ששמרתם את השלט של הכיסא הריק לידיכם, תודה רבה. זה שהכיסא הזה צריך להתמלא בכל אחד ואחד מתוך ה-136 – בואו נדבר על זה שנייה, איך זה קורה. איך. איזו פעולה כל אחד בחדר הזה עשה היום בבוקר על מנת להחזיר את החטופים, כי ליטופים ודיבורים מיצינו כבר לפני בערך 70 יום.

ביום ה-122 אני מבקשת לקבל פעולות – ולא רק של חברי הכנסת, גם שלכם, גם של שאר הנוכחים – איך אתם מנגישים את זה במערכת החינוך, כי כשאומרים לי אנשים: "אנחנו לא באים לכיכר החטופים כי איך אני אגיד את זה לילד בן 8"? אז אולי מערכת החינוך צריכה להסביר שקרה אירוע והוא לא נוגע רק באנשים, הוא נוגע כמעט בכולם. אם זה אבא שהוא במילואים, אם זה דוד שהוא חטוף או כל דבר ודבר. זה שזה דפק בדלת שלי כרגע ובדלת של הילדים כרגע, זה היה יכול להיות כל אחד אחר בחדר הזה.

גם ברמה שאנחנו ביקשנו להציב את הכיסא ריק בכל כיתה ובכל שכבה ואמרו לי: "אבל איך נגיד את זה לילדים"? לא יודעת. אתם המורים. אני לא. אני רק משפחה של חטוף. מבחינתי, כל אחד שמתחיל את היום שלו כרגיל, בלי דקה דומיה כש-21 חיילים נהרגו לפני שבוע – "אבל מה, הם רק ילדים, את רוצה להפחיד את הילדים?" לא, אני רוצה ששגרת החטופים שלנו לא תישאר שלנו כי היא לא רק שלנו. בכלל, צריך איכשהו להנגיש גם לילדים הקטנים שקרה פה משהו.

לי אין את התשובות. הלוואי והיו לי. אין לי. זה שכולם כל כך מפחדים לגעת בחטופים – למה? למה לילדים בכיתה ו' אי אפשר להגיד שיש ילדים בגיל שלהם שהיו חטופים? אתם מדברים על שנת הלימודים, איזה שנת לימודים? איך בכלל אפשר לשבת לחשוב על מבחן במתמטיקה כשהדוד שלי חטוף שם? בתור ילדה אני אומרת. אבל מערכת החינוך לא מכירה בזה. כשביקשנו שהכיסא הריק לא יהיה רק בתוך אולמות התרבות, כי על זה הם עובדים, אלא גם בכל כיתה – אפשר להנגיש את זה. לא רק ביום ה-100 לעשות איזה שלט של 100 ולוותר.

די. אנחנו בשגרה ארוכה מדי וכנראה שזה יתמשך עוד כי כרגע אין שום דיל על השולחן שמחזיר את כולם. מה שלא יהיה, כרגע כולם לא חוזרים וכרגע אף אחד לא חוזר. אז אנחנו מבקשים מכם שמערכת החינוך תהיה אתנו, לרתום גם את הקטנים. אני לא אומרת גילאי שנתיים-שלוש, אבל ילדי כיתה ו' יכולים לקחת חלק. אפשר להביא ילדים, כל אחד ברמת ההבנה שלו, לכיכר, או להביא אותנו לבתי הספר ולתת איזושהי הסברה.

זה לא רק שלי. אני אישית הייתי מדריכה בתנועת נוער, אני יודעת לדבר עם ילדים. זה לא נכון להגיד: "אה, אבל טוב, זה שלכם". לא, זה לא שלי, זה של כל אחד ואחד שיושב פה בחדר והתפקיד שלכם לעזור לנו להנגיש את הדבר הזה. אי אפשר לגרום לזה להישכח. נכון, השגרה חזרה, יופי, מדהים. בתי הספר, מבחנים, טיולים שנתיים. לא, לא, פשוט לא. החיים שלנו נעצרו ב-7 באוקטובר, הזמן שלנו נעצר מלכת והזמן של החטופים אוזל. אזל לחלקם, חלקם כבר לא יחזרו הביתה.

אבל אני מרגישה שמשהו במקום הזה חוזר לאיזושהי שגרה של דיונים רגילים, של להעביר שני מיליון שקל לטובת חמורים ולא יודעת מה היה, באיזה דיון כבר הייתי היום. ומה לגבי העברת תקציב לטובת הילדים שחזרו מהשבי ולא בהכרח יש להם את הטיפול הראוי ומה שמגיע להם? ומה לטובת החברים של הילדים שחזרו מהשבי, שלא יודעים אולי איך לפנות לחברים שלהם ומה מותר ומה לא מותר להגיד? זה לשיקולכם, איך מנגישים את זה למערכת החינוך, החל מהקטנים ועד הגדולים. תודה.

תודה רבה, ענבל. חגי, בבקשה.

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. אני רוצה להמשיך את מה שענבל אמרה ולקחת את זה לציבור כולו. בסקר שערכה ד"ר עינת יהנה מהמכללה האקדמית יפו עולה שרוב הציבור בישראל חש את כאבם של החטופים והמשפחות וחי את זה ביום-יום, אבל התחושות האלה לא מתרגמות לעשייה. תודה שאתה פותח כך את הדיון הזה. אני חושב שאנחנו חייבים להמשיך כל יום, עד שכולם חוזרים, לשים את החטופים על סדר-היום הציבורי בכל מקום, כל הזמן, כולל במערכת החינוך, כולל במערכת ההשכלה הגבוהה. זו החובה הקדושה שלנו אליהם, לא לשכוח אותם. זה המינימום שבמינימום שאנחנו צריכים לעשות.

בין החיילים בסדיר ובמילואים לבין החטופים יש שותפות גורל. כמו שאנחנו מחויבים – ואני גם אומר כמי שעוסק בהכשרת דור העתיד של הרופאים והרופאות בישראל כאן, באוניברסיטה העברית בהדסה בירושלים – אנחנו חייבים למצוא את הפתרונות עבורם. טוב שאתם עוסקים בנושא הזה. יש מתח מובנה בין העובדה שהחיים של כולנו נעצרו ב-7 באוקטובר ולא יכולים להמשיך עד שהחטופים יעצרו, לבין העובדה שהחיים ממשיכים וצריך גם להמשיך ללמוד וכן הלאה. הדרך למצוא את הפתרון זה באמת למצוא פתרונות עבור אוכלוסיות כמו החיילים, כמו החטופים, שהם בליבה של הסערה.

גם בין החטופים וגם בין משפחות החטופים יש סטודנטים. מה קורה איתם? הם בוודאי שלא יכולים לחזור ללמוד. בוודאי שאנחנו נצטרך לתת להם פתרונות פרטניים. והלוואי שנזכה בחודשים הקרובים לדון איך אנחנו מחזירים את היקירים חזרה לעבודה וללימודים. יהיו לנו עוד אתגרים מאוד גדולים בשיקום שלהם. אבל אנחנו כחברה לא נוכל להמשיך ללמוד כרגיל כאשר יש אפילו חטוף אחד בעזה, בטח כשיש 136 חטופים. תודה רבה.

תודה רבה. אלי מור, בבקשה.

שלום, שמי אלי מור, אני דוד של איתן מור שנחטף מהמסיבה בנובה, היה מאבטח. נימה טיפה אישית. איתן התקשר אליי בשבת בבוקר, בשעה 07:30, ואמר: דוד, יורים. שנינו כמובן לא הבנו את גודל האירוע אז ניסיתי לשלוח את המיקום שלו לחברים שלי באוגדת עזה וכו'. מ-07:30 בבוקר עד 11:30 בערך הייתה לי תקשורת אתו, אחר כך הבטרייה כבר נגמרה, אבל אנחנו היום יודעים שהוא נחטף רק ב-14:30. עד 14:30 הוא עסק בפינוי של גופות, של פצועים.

הוא וחברו אליקים ליבמן ראו גופה שהם לא רצו להשאיר בשטח – שוב, הם לא הבינו את גודל האירוע – הם פחדו שהיא תיחטף. הם החביאו אותה באיזה בור שהם מצאו שם, ארגנו והיא הובאה לקבורה באמת כמה ימים אחר כך בראשון לציון. הבחורה השנייה שהם חזרו לקחת – שם הם כבר נחטפו. הם היו יכולים לברוח, הם היו יכולים להציל את עצמם, הם לא עשו את זה.

אני כאן בשביל להגיד שאני אישית – מדינת ישראל פינתה אותי מהבית שלי בגוש קטיף. הקירות כאן היו צריכים להזדעזע. קראו לנו משיחיים – היום אני כבר בלי כיפה, אבל אז הייתי עם כיפה, אז הרבה קראו לנו משיחיים כשאמרנו שזה בדיוק מה שיקרה, שזה בדיוק מה שייהפך להיות שם וכולנו נסבול מזה. העניין הוא שכולנו רוצים אותם כאן, אין פה הבדל כמובן בין המשפחות.

אני מתנגד, ובאתי לכאן להגיד את זה, בכל דרך לעסקה שלא תכלול את כולם, שלא תכלול גם את כל החיילים והחיילות. אני, אגב, לא רואה שום הבדל בין אזרח לחייל בסיטואציה הזאת. כולם צריכים להיות כאן. עסקאות שעוד פעם יחזירו אותנו למתח של מה יקרה בשבע בערב – אנחנו חייבים להפסיק עם הסיפור הזה. האכזבה שלי, אלי מור, מדינת ישראל היא כל כך גדולה, שחברים שלי נלחמים עכשיו בתוך הרצועה, בני משפחה שלי, אחיינים שלי אחרים שנלחמים עכשיו בתוך הרצועה, ואנחנו יודעים שלאט לאט, כמו שאמרו פה, השגרה חוזרת, אז השגרה לאט לאט חוזרת גם לרצועת עזה.

בצפון הרצועה, עכשיו שמעתי בוועדה אחרת, נפל חייל לפני כמה ימים בשטח שהיה אמור להיות כבר כבוש ושלנו. אנחנו יוצאים משם והם נכנסים. אנחנו עושים הכול, חוץ ממה שהבטיח לנו קבינט המלחמה בימים הראשונים, שזה הלחץ, הלחץ, הלחץ. אנחנו דורשים להמשיך עם הלחץ הזה. אנחנו דורשים שאם כבר הכנסנו סיוע הומניטרי כי אמריקה ואמריקה, אז שאנחנו נדאג שהוא יגיע לאן שהוא צריך להגיע ולא יגיע לאן שהוא לא צריך להגיע. אנחנו יושבים כאן ובזמן הזה משאיות מכניסות אוכל ותרופות למחבלי חמאס שנלחמים בחיילים שלנו.

אין שום היגיון. אני לא יכול להבין את זה. אני לא מדינאי גדול ואני לא איש צבא גדול, אני רק רוצה את מה שהבטיח לי הקבינט שלי בימים הראשונים. זה מה שאנחנו רוצים ואני מקווה שבאמת כולם, כולם, ולא בנגלות, כולם יחזרו, והכרעה. שנכריע אותם. שנכריע אותם. אני רוצה שיהיה לי מה לענות לבן שלי בן ארבע וחצי. אני רוצה שמדינת ישראל שכבר, אוקיי, פיניתם אותי כבר מהבית, הבטחתם ביטחון, איפה הוא? תודה רבה.

תודה רבה. רובי חן, בבקשה.

שלום, השם שלי זה רובי חן, אבא של איתי חן, חייל חטוף כבר 122 ימים, חגג יום הולדת יום שישי, חגג יום הולדת 20. שאלנו את עצמנו מה עושים, כי לחגוג זה לא באמת המילה הנכונה, נכון? ציינו יום הולדת 20. הוא ילד הסנדוויץ'. אני לא יודע מי מכם סנדוויץ', אני סנדוויץ'. תמיד לסנדוויץ' יש את המקום המיוחד שלו בתוך המשפחה. ילד שתמיד חיפש את המקום שלו ותמיד תרם. הוא היה מדריך של"ח, שמו איתי. חבר כנסת יוסף טייב, איתי זה "ארץ ישראל תורת ישראל", מכיר את זה? כך חינכנו אותו גם. סבא שלו גיבור ישראל, טייס, במלחמת יום כיפור הוביל רביעייה. חינכנו אותו לאהוב את הארץ ולתרום לארץ.

אבל אנחנו מרגישים אחרי 122 ימים – אתם רואים את השעון שלי? אני צריך להוסיף? אני גם אזרח אמריקאי. גם איתי אזרח אמריקאי. כמות הסולידריות שאני מקבל כשאני מסתובב במשכן של הכנסת של ארצות הברית, הקונגרס והסנאט, היא לא תתואר. פגשתי את נשיא ארצות הברית יותר מפעם אחת. ואני בא לפה לארץ ואני שואל את עצמי איפה הסולידריות? לא יכול להיות שאני פותח טלוויזיה ואני שומע דברים ואני שואל את עצמי באיזו מדינה אני חי. בתור ועדת החינוך אני אשמח שתתייחסו גם לנושא הזה, איך הנושא הזה של החטופים לא דבר של סולידריות במדינת ישראל. פותחים ערוצים ורואים כל מיני דברים של דה-לגיטימציה של החטופים, שמים אותנו מול משפחות השכול. באמריקה זה לא קורה, איך זה קורה פה? תודה רבה.

אני רוצה להגיד לך, יוסי, איתי חן הוא תושב רמת פולג בנתניה, עיר ימים. העיר כולה, כולה, צבועה עם תמונות של איתי וכולם עם המשפחה. גם במשחק האחרון של מכבי נתניה אלפי צופים שהיו במגרש עמדו וחיבקו את המשפחה. ורובי, רק להגיד לך שחוץ ממה שקורה בנתניה, גם פה במשכן, כולם, בלי יוצא מן הכלל, כולם אתך, רובי, ואנחנו שותפים לכאב הזה. אתה יודע כמה אני אוהב אותך.

אני יודע, אחי. תודה.

תודה רבה. תמי, בבקשה.

מעבר קשה מאוד. אנחנו דנים בנוסח הצעת החוק. אני חוזרת לסעיף 4 בהוראת השעה בנושא מלגות לסטודנטים. בעניין הזה ביקשנו הערכת עלות ממשרד האוצר. זה חלק מהצעת החוק הפרטית שמוזגה וטרם הספקנו בישיבה הקודמת לשמוע את החישוב כי זה דורש בדיקה של הדלתא. הסעיף מנוסח כך שמי שקיבל ממקור אחר – מי שקיבל דרך "ממדים ללימודים" או מקרן הסיוע – לא יהיה זכאי למלגה לפי הסעיף הזה. זה למי שלא קיבל משום מקור אחר. לכן צריך לדעת מה הערכת עלות הדלתא הזו.

משרד האוצר, נעם, יש לנו דלתא?

כן. אני אגיד קודם את ההתייחסות שלנו לגבי כל סעיף 4, דיברנו על כך כבר בדיונים גם בינינו. שר האוצר בנה תוכנית מקיפה לתמיכה במילואימניקים יחד עם שר הביטחון.

השאלה אם יש כסף לתוכנית הזאת. אומרים כל הזמן את התוכנית ואין את הכסף אליה. אנחנו מדברים על תשעת המיליארד האלה ואני לא יודע איפה הם.

תשעת המיליארד זה לא כסף, זו פרסומת.

הוקצה לזה כתשעה מיליארד שקלים. במסגרת התוכנית ניתן מקום משמעותי למתן מלגות לסטודנטים ששירתו שירות מילואים. שווי מתן המלגות מתוך התוכנית עומד על כחצי מיליארד שקלים. נקבעו כבר בתוכנית הזו של שר האוצר ושר הביטחון סטנדרטים עבור מי שמקבל את המלגה והסטנדרטים קובעים 100% מלגה ללוחמים ו-30% מלגה לחיילים עורפיים. כלומר, נעשתה כבר חשיבה של השרים בנושא הזה והם לא רוצים לזוז ממנה.

ששירתו מינימום 60 יום.

כן, ששירתו מינימום 60 יום.

ומה גובה המלגה?

מלגה מלאה ללוחמים ו-30% מלגה לחיילים עורפיים.

מתוך מה?

משכר לימוד אוניברסיטאי.

אבל את זה כבר יש. מה זה "ממדים ללימודים"?

לא, "ממדים ללימודים" זה רק לחיילים ששוחררו אחרי כמה שנים אבל זה לא תמיד חופף. יש הבדל בין שירות מילואים לחיילים משוחררים.

אז זה לא בתוספת ל"ממדים ללימודים"?

זה בתוספת ל"ממדים ללימודים". זה בנוסף ל"ממדים ללימודים". זה עבור חיילי מילואים, לא רק לחיילים משוחררים, כמו שתכף צה"ל יתייחס.

זה גם יכול להיות מילואים, כל עוד זה תוך חמש שנים.

נכון מאוד. זה מעבר, זה תוספתי. חצי המיליארד זה תוספתי על "ממדים ללימודים".

על כמה חיילים כאלה אנחנו מדברים? מה הדלתא?

חייל שיש לו "ממדים לימודים" והוא לוחם במילואים 60 יום, מקבל גם את המלגה השנייה?

אני לא זוכרת מאה אחוז, אני חושבת שלא, שאין חפיפה.

אחרת מה עשיתם למענם? כאילו לא הייתה מלחמה מבחינתכם.

אין כפל מבצעים?

אין כפל מבצעים. בסוף המטרה היא לתמוך דרך שכר הלימוד. ככל שיש קושי סוציו-אקונומי ניתן גם להגיש לקרן הסיוע.

אבל הוא לא יכול, אם הוא מקבל משם הוא לא יקבל מקרן הסיוע, זו החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה היא שאין כפל מלגות.

נו, אז הוא לא יקבל.

נכון, אין כפל.

החלטת הממשלה החריגה מלגות הצטיינות והחריגה מלגות שיש בהן התנדבות.

אבל סוציו לא.

חברים, אתם בכל דיון מגיעים לפה עם אמירה אחרת. פעם אחת אומרים לי שבקרן הסיוע אין בעיה של כפל מבצעים אחר כך, נעם – היית פה בזום – אמרת לי שהחלטת הממשלה אומרת שמי שמקבל מפה לא יקבל מקרן הסיוע, עכשיו אתם מתחילים להגיד משהו אחר. תביאו עמדה אחת לוועדה, לפרוטוקול, שאנחנו נדע על מה מדובר. או שאתם בעצמכם לא יודעים במה מדובר.

לפי מה שאני הבנתי, ככלל, קרן הסיוע, כמו שהיא קיימת היום לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, לא לוקחת בחשבון קבלה של "ממדים ללימודים" או כל מלגה.

זה מצד קרן הסיוע, אבל מצד החלטת הממשלה, אם הוא לא יקבל שם הוא יקבל פה.

לגבי החלטת הממשלה הספציפית של תשעת המיליארד, אם קיבלו מקרן הסיוע לא מקבלים.

אני אקריא את ההחלטה. אם הוא חייל מילואים לוחם – בסכום של 100% משכר לימוד, אם הוא לא לוחם – 30% אחוז. "סיוע כאמור יינתן על ידי צה"ל לחייל מילואים ששירת לפחות 60 יום. היה חייל המילואים זכאי לקבל השתתפות בשכר הלימוד השנתי לשנת הלימודים במימון המדינה שאינה מלגה הניתנת כנגד פעולת התנדבות או בשל הצטיינות, יינתן רק הסיוע שלפי ההחלטה או רק ההשתתפות, לפי הגבוה מביניהם".

זה בבל"ת ואני אגיד לכם למה. כל חייל מילואים הרי היה לוחם בצבא. אם הוא לוחם במילואים הוא היה לוחם בצבא. האפשרות של לוחם לקבל ב"ממדים ללימודים" את הכסף היא במשך כמה שנים. הוא לא חייב בשנה הראשונה, הוא יכול גם אחרי חמש שנים לקבל. כמה מילואימניקים אתם חושבים שאחרי חמש שנים מתחילים את הלימודים? כמה?

יש.

לכן אני רוצה לדעת את הדלתא על כמה חיילים אנחנו מדברים.

משתמע מהנוסח שלך שאדם שמקבל "ממדים ללימודים" יכול לקבל את הסיוע הזה, כי כתוב שם: ובלבד שלא מדובר במלגה שיש בגינה שעות בקהילה וב"ממדים ללימודים" יש שעות בקהילה. לכן זה לא חל עליו.

לא, היא לא בגין הצטיינות והיא לא בגין התנדבות.

"ממדים ללימודים" לא מחייב התנדבות.

אז מי שב"ממדים ללימודים" לא יקבל מהכסף הזה כלום. הטעות שלכם, נעם, היא שאתם חושבים שמי שקיבל 10,000 שקל אין לו בעיות כלכליות. הלימודים עולים 40,000-50,000 שקל לסטודנט כי זה הבית, האוכל והכל.

ממה שאני קוראת את הסעיף, בהתנדבות והצטיינות אפשר את הכפל.

נכון, אבל זה לא קרן הסיוע.

כל מה שהוא לא התנדבות והצטיינות אי אפשר. צדקתי כשאמרתי שמי שקיבל את המלגה מהתוכנית הזאת לא יכול לקבל מקרן הסיוע.

אני מבקש לדעת ברמת הדלתא כמה חיילים הולכים לקבל דרך התוכנית הזאת.

מהחישובים שאנחנו ערכנו – והתעדכנו גם עם מל"ג-ות"ת, מהמוסדות ומהתאחדות הסטודנטים – יש כ-70 אלף סטודנטים שהם משרתי מילואים שעומדים בסף של 60 יום.

שעומדים בסף של 60 יום? אמרו 70 אלף סך הכול בזמנו, כולם עומדים ב-60 יום?

אנחנו ערכנו בחינה כי שאלת אותי ספציפית לגבי הפער בין 30 ל-60 וזו כמעט קבוצה ריקה. כלומר, מי שכבר שירת מילואים בתשפ"ד הגיע ל-60 יום.

אבל השאלה מבין אלה כמה גם כך זכאים לקבל לפי חוק קליטת חיילים משוחררים וכמה מקבלים מכוח החלטת הממשלה החדשה.

גם החלטת ממשלה בדרך כלל לא באה עם תוכנית עבודה מפורטת.

לא, זה ממש מפורט, כתוב 100% לוחמים ו-30% לא לוחמים.

כתוב הכלל, אבל לא כתוב כמה יקבלו ואיך זה יחולק.

כמה יקבלו גם לא כתוב בשום חוק של מלגה אחרת. איך זה יחולק כתוב.

כי הם יודעים שלא ישתמשו בזה והכסף יחזור לאוצר.

לא נכון. המנגנון כתוב. המנגנון זה דרך מערך החיילים המשוחררים.

אדם שמקבל מלגה מהמדינה, למשל מלגת פר"ח של משרד החינוך, יקבל את הסיוע הזה?

כן, כי מלגת פר"ח זו התנדבות.

ו"ממדים ללימודים" הוא לא יקבל?

לא, כי זה לא התנדבות.

וסיוע הוא לא יקבל?

על עצם העובדה ששירת אתה לא יכול לקבל פעמיים מלגה.

לא, את "ממדים ללימודים" הוא יקבל כי הוא היה לוחם בצה"ל ואת זה אתם נותנים כי הוא עשה מילואים 60 יום.

אבל גם את זה הוא מקבל כי הוא לחם.

לא, זה לא, סליחה. מה נתתם לו? האדם הזה כאילו לא יצא למלחמה. אם הוא היה נשאר בבית ומשתמט מלחימה הוא היה מקבל את המלגה שלו. הוא הלך להיות לוחם 100 ימים ואומרים לו: תסתפק ב"ממדים ללימודים". ומה אמר פה שר החינוך? אלה האנשים שאני רוצה לרומם. אז הם לא קיבלו כלום. זה לא הגיוני.

אם אני מבינה נכון ממה שנאמר פה לעניין הסעיף הספציפי שנכלל, למעשה לא צריכה להיות התנגדות לאוצר כי המשמעות הכספית שלו היא קטנה מאוד, כי הרוב כבר גם כך קיבלו או דרך החלטת הממשלה, או דרך "ממדים ללימודים" או דרך קרן הסיוע, אז מה נשאר פה? לא נשאר הרבה. אולי נשאר את אלה מהמכללות שזה לא חל עליהם, או המעטים שלא הגיעו ל-60 יום.

למה? זה חל על מכללות. אין פה הבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות.

לא, בהחלטת הממשלה על חלק מהמכללות זה לא חל. אם אני לא טועה, על הכשרת עובדי הוראה. אמנות וטכנולוגיות כן אבל לא עובדי הוראה. כאן זה חל על סטודנט שחל עליו חוק זכויות הסטודנט. זה כל הגופים שנכללים בהגדרת מוסד, הגדרה רחבה. אז יכול להיות שיש פה איזושהי דלתא לא גדולה של אלה שלא הגיעו ל-60 יום, או של אלה שזה יהיה הגבוה מביניהם – אם הם קיבלו רק 30% ולא 100% – או אלה במכללות שזה לא חל עליהם, אבל בסוף הסעיף הזה לא עולה הרבה.

זה לא נכון, הוא עולה. אנחנו חישבנו וזה עולה חצי מיליארד.

הסעיף הזה שבהצעת החוק.

לגבי הסעיף של הצעת החוק, אנחנו קבענו את הקריטריונים, אנחנו לא רוצים להרחיב אותם.

אבל הוועדה רוצה.

אז צריך לדבר עם שר האוצר ושר הביטחון.

הקריטריונים לא טובים כי לא נתתם כלום ללוחם שבא למלחמה. הוא קיבל את "ממדים ללימודים" ומכם הוא לא קיבל כלום על 100 ימי מילואים. זה לא יכול לעבור לסדר היום.

נעם, מה אתם נותנים לחייל מילואים שהלך ותרם מעצמו 120 יום מעבר ל"ממדים ללימודים"?

התוכנית מדברת על מינימום 60 יום. כלומר, מספיק ששירת 60 יום ואתה מקבל את המלגה.

היה 60 יום, מה הוא מקבל מעבר ל"ממדים ללימודים"?

אם הוא קיבל "ממדים ללימודים" אז הוא קיבל מלגת שכר לימוד.

אז לא נתתם כלום.

יש בתוכנית של תשעת המיליארד גם מענקים, פשוט מענקים למי ששירת מילואים. זה בנוסף. אתם רוצים שנפרט על כל התוכנית?

כן. אני רוצה לקבל את הפירוט, אני רוצה לדעת מה הוא מקבל.

כל התוכנית מטרתה היא הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים. התעמקתי רק בחלק של שכר הלימוד כי עליו דיברנו אבל התוכנית כל כולה מלאה מענקים. אני עוברת על זה עכשיו ביחד אתכם. עד 40 יום – המענק היומי הוא בסך 266 שקלים. מעל 40 יום – מענק נוסף בסך 500 שקלים. מענק חד-פעמי נוסף בסך 2,000 שקלים למי ששירת 45 יום ומעלה. יש עוד כסף שהוקצה לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כדי לסייע למילואימניקים שהם בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

אבל מה כל זה קשור לסטודנט?

יש למילואימניקים מענקים מתוקף היותם מילואימניקים.

אבל זה כי הוא צריך לחיות, לא הבנתי מה נתתם לו.

על זה שהוא צריך לחיות יש לו מענקים, החלק של הסטודנט מתייחס לשכר הלימוד.

מה זה קשור לזה שהוא עכשיו בלימודים?

יש עוד חצי מיליארד שהוקצה למוסדות השכלה גבוהה כדי לספק מעטפת לתמיכה בסטודנטים ומניעת נשירה. לכל המילואימניקים יש תוכנית של תשעה מיליארד. על עצם העובדה שהם סטודנטים הוקצה גם שכר לימוד בגובה חצי מיליארד, שבזה אמרתי את הדיפרנציאציה בין לוחמים לעורפיים, וגם חצי מיליארד למעטפת למניעת נשירה, שזה אומר קורסי עזר, שיעורים פרטיים, העברת קורסים לקורסים מקוונים, חונכויות ועוד הרבה דברים שגם ות"ת יכולים לפרט.

בחצי מיליארד שאת אומרת שהוקצה לשכר הלימוד למי ששירתו, הרי ברור שחלק מהם מקבלים גם לפי חוק קליטת חיילים משוחררים כי הם עומדים בחמש שנים. מתוך חצי המיליארד, כמה נוצל בפועל מכוח החלטת הממשלה? כי חלק זה לא משם, הם מקבלים גם כך. אתם יודעים להגיד כמה הוצאתם מחצי המיליארד בפועל?

זה יוצא מתקציב קרן חיילים משוחררים. אתם יודעים להגיד על ביצוע כבר?

איך יהיה ביצוע? תשעה מיליארד לא אושרו בתקציב עדיין.

לא, זה לא קשור לתשעה, זה חוק של "ממדים ללימודים". זה לא קשור.

הקיצוץ של תשעה מיליארד עבור התוכנית למילואימניקים כבר אושר, כבר התבצע.

תשעה מיליארד הלך לביצוע?

אני לא יודעת כמה בוצע מזה אבל הקיצוץ עבור תשעת המיליארד של התוכנית למילואימניקים כבר בוצע.

אין המתנה בתוך תשעת המיליארד לתקציב 24?

אני לא חושבת.

לפי מה שאני יודע ממתינים.

אני אברר את זה. אני לא חושבת. דווקא זה הקיצוץ היחיד שכבר ביצענו למשרדי הממשלה.

תבדקי. הקיצוץ לא היה מספיק. ממתינים לתקציב 24 כדי בכלל לבצע את תשעת המיליארד.

אנחנו צריכים לוודא בחקיקה הזאת: א', שלא יהיו חיילים שיפלו בין הכיסאות. תמיד יהיה חייל או שניים שלא היה לו מספיק בשביל לקבל תעודת לוחם והוא לא זכה במלגה אז צריך לוודא שהוא לא ייפול פה.

זו בדיוק מטרת הסעיף הזה.

דבר שני, מכל הוויכוח הזה נוצרת תחושה לא טובה שכאילו מנסים לקחת את הכסף חזרה. כאילו המדינה נותנת ורוצה לקחת חזרה כי תמיד – רוב הציבור לא יודע – הכסף שלא מנוצל חוזר לאוצר. כך זה עובד. אני לא רוצה שתצא תחושה כזאת מהדיון הזה. אנחנו צריכים למצוא פה באמת משהו משותף, שמצד אחד כן נוכל לנצל את הכסף שהיה מיועד גם כך לחיילים לצורך לימודים, ונוכל אולי לנווט לצורך, כמו שאומר חבר הכנסת ביטון, מעטפת נוספת, למרות שהאוצר אומרים שהם נותנים למוסדות מענקים נוספים שלא כל כך ברור לי מהם.

140 מיליון.

יכול להיות שזה דורש להכניס שינויים.

אנחנו צריכים לעגן בחקיקה שאדם שהיה לוחם וקיבל מלגת "ממדים ללימודים" יקבל את הכסף של המילואימניקים.

הוא יקבל את כל התכנית של המעטפת למעט שכר לימוד כי את שכר הלימודים הוא קיבל כבר.

לא, הוא יקבל מענק לימודים כסטודנט שהלך למלחמה ושלא יגידו לו: מספיק לך מה שקיבלת על כך שהיית לוחם שלוש שנים בגולני. זה לא בסדר. זה לא בסדר. מרוממים את מעמד הלוחמים ובסוף פוגעים בהם. כן שיהיה כפל.

החוק של קליטת חיילים משוחררים "ממדים ללימודים" מדבר גם על החיילים שקיבלו סיוע במהלך השירות, לאו דווקא לוחמים, נכון?

30% משכר הלימוד.

ואם עכשיו הוא נקרא למילואים ל-100 ימים ומשהו כתומך לחימה? אז בואו נשפה אותו, בואו ניתן לו קצת תמיכה.

אבל אלה הקריטריונים ששר האוצר ושר הביטחון החליטו. אתם עכשיו רוצים לשנות את ההצעה הממשלתית.

כיסינו את הלוחמים, הלוחמים 100% יש. תחשבו על מישהו שהיה תומך לחימה, שמקבל 30% לפי החוק המקורי, עכשיו הוא היה 120 יום. אלה שהיו בבסיסי חיל האוויר ו-24 שעות שם תדלקו מטוסים וחימשו מטוסים.

התצפיתניות הן תומכות לחימה.

אני חושב שזו הזדמנות גם לתת שיפוי פה לאנשים האלה. בואו נחשוב בהיגיון. יושב עכשיו חייל ואומר: אני הייתי תומך לחימה 120 יום ובסוף אני נשאר עם 30% לפי החוק המקורי. בואו נחשוב גם בהיגיון. אני מבין, אני רוצה באמת קודם כל ללוחמים, אבל לוחם כבר מעוגן בחקיקה, יש לו כבר את ה-100%. הצבא זה לא רק לוחמים, יש עוד הרבה אנשים. הם יקבלו את המענק כי הם שירתו במילואים.

לוחמים צריכים לקבל יותר. אם אתה רוצה להגדיל לתומכי לחימה קצת את האחוזים – יכול להיות שזה לא היה צריך להיות 30%, זה היה צריך להיות 50% או 60%.

מיכאל, אני אתך, אני מדבר אתך כרגע על שכר הלימוד. אני אומר שכרגע יש פה הזדמנות כי הכסף יחזור לשם.

אבל הם לא שאלו אותנו, הם הודיעו לנו. הם הודיעו לנו בהחלטת ממשלה – שאגב, עוד לא קיבלתי תשובה על תשעת המיליארד. לדעתי חלק מזה מחכה לתקציב 24, אז התוכנית לא בביצוע בכלל וזה הזמן לתקן אותה.

טוב, אני רוצה גם, נועם, אם את יכולה להתייחס לנושא הפצועים. הוא התחיל את המילואים, נפצע ולא סיים את ה-60 יום.

ביררתי את זה והבנתי שיש הטבות אחרות שחיילים שנפצעו מקבלים.

איפה וכמה?

יש פה נציגים של צה"ל?

גם מה עמדתו לגבי מה שיבגני אמר על תומכי לחימה, שאולי האחוז צריך להיות יותר מ-30? האם ה-30% האלה היו בתיאום עם קצין מילואים ראשי או שנקבעו באופן שרירותי?

הכול היה בתיאום משרד הביטחון. זו תוכנית משותפת של שר האוצר ושר הביטחון והדרישה לדיפרנציאציה הגיעה במיוחד ממשרד הביטחון.

משרד הביטחון, בבקשה.

מיכל, עוזרת קצין המילואים הראשי ואני גם זו שעוסקת בסטודנטים מטעם קצין המילואים הראשי. יש לנו מוקד שפתוח 24/7. אנחנו מגיעים לכל שחרורים של אנשי המילואים, כל הצוות, עוסקים המון בפניות. לגבי המלגות, זה אכן נעשה בשיתוף פעולה, אנחנו מדברים על מלגה של 100% ע"ס 11,296,ללוחמים ו-30% אחוז לתומכ"ל.

כמה זה לתומכי לחימה?

3,288.8 שקלים.

אתם יודעים להגיד כמה קיבלו בפועל?

אף אחד עדיין לא קיבל.

זה עוד לא בוצע. כל התוכנית הזאת לא בוצעה.

הערכות כמה יקבלו בפועל?

כרגע בודקים לי כמה מה-70% עשו מעל 60 ימים, כמה מתוכם לוחמים וכמה תומכי לחימה.

את חושבת שה-30% היה מספיק לתומכי לחימה? זה מספר שאתם הצעתם?

אנחנו לא התנגדנו לזה.

ולגבי זה שאדם "ממדים ללימודים" לא יקבל מהמאגר הזה שום תוספת, זה גם היה על דעתכם או שלא נתתם את הדעת על הבעיה הזאת?

אנחנו הבנו שהמלגה היא תהיה מלגה אחת ולא יהיה כפל מלגות.

"הבנו" כי מישהו הודיע לך את זה שרירותית, אבל מה עמדתכם? מה עמדת קצין מילואים ראשי? אדם שהייתה לו מלגה בכיס כי הוא היה לוחם בעבר, ועכשיו יצא למילואים כלוחם 100 ימים ואומרים לו: מפה לא תקבל שום דבר – זה על דעתו של קצין מילואים ראשי? זו המדיניות?

המדיניות היא שיש מלגה אחת, ואם יהיו תוספות כמובן שנרצה לאשר כפל.

אני חושב שצריך למצוא פה פתרון לעלות את האחוזים של תומכי הלחימה. לאור המספרים לדעתי אפשר למצוא את זה.

אם הכנסת רוצה להציע לממשלה מקור מאזן - - -

זה לא מקור מאזן, החיתוך הוא לא מדויק בגלל שתומך לחימה יכול להיות גם אחד שעבר את הקו או אחד שלא עבר את הקו והיה שם 24/7 120 יום ברצף. החיתוך צריך להיות בין סדיר לבין שטח.

עוד לא דיברתי על החישוב אבל מחישוב שערכנו הגדלה של האחוזים לחיילים העורפיים עולה בין 170 ל-200 מיליון שקלים נוספים. זה המקור המאזן שהכנסת צריכה להציע לממשלה.

אני יושב בוועדת חוץ וביטחון, גם אתה, היינו בביקור במרכז הלוגיסטי בתל השומר בתחילת המלחמה, נדמה לי שזה היה עוד לפני התמרון הקרקעי. לאחר שהתחיל התמרון ראינו שהרבה חיילים מהלוגיסטיקה בתוך הרצועה. החייל הזה לא מוגדר כלוחם. המפקדה נכנסת לשם ומספקת דברים כמו מזון, תיקון של החימוש, לכן יש פה גם אמירה ערכית. אני חושב שאנחנו צריכים ליזום פה מהלך שייתן תחושה אחרת ולא רק של 3,298. לדעתי המספר שלהם גם יעלה כי אני חושב שחלק מהם עוד לא חזרו בכלל ולא פנו. אני חושב שאנחנו צריכים לנצל את מה שנאמר פה על ידי נציגת משרד אוצר, נעה, שכן הכסף יכול לחזור. אז בוא נעשה את זה. בוא ניתן, לפחות כהוראת שעה לשנה זו, לתומכי לחימה וקצת נחרוג מהחוק של קליטת חיילים.

זה דורש מקור מאזן.

אני יודע שזה דורש, אני מציע, תפקידי להציע. גם הוראת שעה, זה לא חוק לשנים קדימה.

יו"ר הוועדה, יש לי את פירוט התכנית אם אתה רוצה.

אבל אם יתברר שמחצי המיליארד בסוף הרוב גם כך מקבלים - - -

זה לא יתברר כי עשינו חישוב מדוקדק יחד עם יחידת חיימ"ש.

אז כמה אמורים לקבל מהחלטת הממשלה?

תמי, דווקא בחישובים אנחנו טובים. אני רק אפרט כי היו"ר ביקש את פירוט התכנית של תשעת המיליארד. במסגרת הנושא של תגמולים ומענקים, חבר הכנסת ביטון, לוחם במילואים יקבל 1,400 שקלים, יתר המשרתים שאינם לוחמים יקבלו 800 שקלים. המענקים יינתנו מנובמבר 23 ועד לסיום צו ה-8 שלו.

לחודש? חד פעמי?

מענק חודשי. המשך תשלום גמול מיוחד בגובה 133 שקלים ליום לכל מי שמשרת מעל 60 יום. מענקים נוספים: הדרגתי של כ-4,500 שקלים בחודש למי שביצע תעסוקה מבצעית; מענק כלכלת בית של 2,500 שקלים ללוחמים ששירתו מעל 45 יום; הארכת תוקף תגמול מינימלי של 300 שקלים ליום עד לסוף שנת 24; בנוסף, יש רכיב נוסף של מענה לעצמאים ומעסיקים; הרחבת קרן הסיוע ופיצוי למשרתי המילואים ובני זוגם; מסלול מיוחד לפיצוי עצמאיים ובני זוגם דרך הקרן במשרד הביטחון; קרן הלוואות לעצמאיים בערבות מדינה בהיקף של מיליארד שקלים; גיבוש מתווה לשיפוי מעסיקים על הפרשות סוציאליות; הארכת הוראת דחיית מועדי הגשת דוחות ותשלומים, ייעוץ עסקי למשרתי מילואים ומתן עדיפות במכרזי מדינה למשרתי מילואים; יש מעטפת משפחתית וכלכלית שגם שם יש מענקים, לשאלתך; מענק חודשי להורים לילדים - - -

פעם היה פה חבר כנסת, שי חרמש, שהיה ראש מועצה. באו אליו מהסוכנות לפגישה ואמרו לו: תשמע, פה הקמנו לך מרכז קליטה, פה מלגה, פה עולים. הוא אמר: זה עשיתם לפני שבאתי לתפקיד, מה עשיתם למעני? אז אומרים לו: לא, זה נראה. אם הסקירה שלך כל כך טובה, שעולם המענקים למילואימניקים הוא כזה טוב, למה שמתם חצי מיליארד לסטודנטים?

הנחת העבודה שלך היא שעל אף תכנית המענקים הממשלתית לסטודנטים במילואים יש בעיה וניתן להם עוד קצת כי הם סטודנטים במילואים, נכון? ניתן עוד קצת וניתן לאלה שעשו הרבה והיו לוחמים. לא אמרנו שמספיק להם המענקים שהם קיבלו. אבל למי זה מספיק? למי שמילא את חובתו בעבר, היה לוחם ומקבל "ממדים ללימודים", הוא לא יקבל כלום מהמלגות האלה.

למי הם נועדו? למי חצי המיליארד הזה? מי ייהנה מחצי המיליארד אם אותם לוחמים של "ממדים ללימודים" לא ייהנו? מי ייהנה מהכסף הזה? אחרים, שהם כנראה היו פחות לוחמים מהם כל החיים. זה אבסורד כי אם לא צריך את הכסף לסטודנטים במילואים בגלל שאר המענקים היפים שנתתם למילואימניקים – זהו, תסגרו את הבסטה. אבל שמתם חצי מיליארד, ודווקא אלה שהיו הכי לוחמים, גם במילואים וגם בסדיר, לא יקבלו מזה כלום? לא נראה לי הגיוני.

בעצם יש פה פיקציה כי שמתם כסף שמראש ידעתם שהוא יתקזז עם "ממדים ללימודים" וזה מה שקורה.

זה לא נכון כי עשינו את החישוב של הדלתא בין "ממדים ללימודים" לבין מי שלא מקבל "ממדים ללימודים".

אבל למה דלתא?

כי לא כל המילואימניקים הם חיילים משוחררים.

מי זה אלה שמקבלים שהם לא?

מילואימניקים שכבר עברה התקופה.

אין הרבה כאלה. רוב הסטודנטים הם בחמש-שש שנים הראשונות אחרי השחרור.

זה לא נכון. הרבה חיילים משוחררים לפני שמתחילים ללמוד עובדים או טסים.

דבורה, יש לכם נתונים כמה מתחילים ללמוד בגיל 30?

אם היא אומרת שמדובר במיעוט אז מה הבעיה להוסיף אותם?

נעם, את אומרת דברים חשובים, אז מה המספרים? אם שמתם חצי מיליארד זה אומר שיש לכם מספרים. מה המספרים? מה המספרים של אותם אנשי מילואים ששירתו 60 יום שהם לא נמצאים בחמש השנים לאחר השירות?

ומי יקבל את חצי המיליארד, איך זה מתפלג? מי ייהנה ממנו?

אני רוצה רגע להתקשר לצוות ביטחון אצלי לבדוק.

אז תבדקי כי אני מאמין שעשיתם איזושהי עבודת מטה.

עשינו את זה, כך הגענו לחישוב.

האוצר לא נותן כסף סתם כך, הוא בודק לאן ילך הכסף. אז ידעו מי יקבל את חצי המיליארד הזה גרוסו מודו, מי הנהנים שלו. אנחנו גם צריכים עוד תשובה על תשעת המיליארד.

בלי זה לא נוכל לדעת את עלות הסעיף שאנחנו רוצים לנסח.

למה נתנו, חבר הכנסת ביטון, גם לסטודנטים מילואימניקים, אבל גם לבעלי עסקים מילואימניקים וגם להורים, בעלי משפחות מילואימניקים? כי בסוף כל התוכנית הזאת נועדה לייצר איזשהו מעמד שונה, מיוחד, למשרתי המילואים. לכן ניסינו לעטוף או לדקור את כל הנקודות.

ובתוכה הגדרת דיפרנציאציה שאת עשית אותה, שהיא דרמטית, שתומכי לחימה רק 30%.

זה ממש לא אני, זה שר האוצר ושר הביטחון.

הממשלה והאוצר, כן. אתם הגדרתם בכסף שלכם דיפרנציאליות שנובעת מהיותך לוחם או לא, כשלדעתי תומך לחימה צריך לקבל קצת יותר, אבל אותו לוחם של "ממדים ללימודים" לא יקבל כלום. אל תעשו דיפרנציאליות אז לא נטריד אתכם, תעשו אוניברסליות. פה הלכתם לשיטה פרטיקולרית, ספציפית.

אבל, חבר הכנסת, כן יש פה שיקולים שנועדו לתגמל לוחמים יותר, ומעבר לזה יש פה שיקולים תקציביים.

מה קרה ללוחם שהוא ב"ממדים ללימודים"? הוא יצא לארבעה חודשי לחימה, הוא צריך להשלים לימודים, בדרך כלל לצערנו כל הסטודנטים בישראל צריכים ללכת לעבודה אם אין להם אבא ואימא עשירים, רובנו הלכנו לעבוד, אז ארבעה חודשי עבודה הלכו לו. הוא גם בקיץ לא יעבוד כי הוא ישלים לימודים וקורסים. זאת אומרת שהוא הפסיד הכנסה גדולה. איך הוא מתקיים? מה הקיום של סטודנט? הקיום של סטודנט זה לא 10,000 שקל, זה 50,000 שקל.

אבל את הקיום פתרנו במענקים.

ואם עכשיו הוא היה במלחמה וקיבל מכם מלגה "ממדים ללימודים" של 10,000 שקלים, תנו לו עוד 10,000 כי הוא לא הולך לעבוד.

אבל את זה פתרנו במענקים, חבר הכנסת ביטון, לזה יש לנו סעיף שלם של מענקים.

אז אם יש מענקים אז לא צריך מלגות, ואם יש מלגות אז שילך למי שצריך אותן.

אנחנו רצינו לדקור את כל הנקודות. יש מענקים להורים, יש מענקים למשרתי מילואים ויש שכר לימוד.

אבל עשיתם עיוות, עיוותם את הכוונה. התכוונתם לטוב, התוכנית הזאת טובה, לדעתי היא לא לביצוע כי חלקים ממנה לא מאושרים.

לחלק מזה באמת לא הספיק הקיצוץ ונדרש לאשר בתקציב המדינה.

מה לביצוע ומה לא?

מתוך הסכום של תשעת המיליארד, זה לא לפי השימושים. לא את כל תשעת המיליארד עכשיו ניתן לבצע מאחר שזה כרוך באישור תקציב המדינה בכנסת.

כמה ואיפה? מה המשרדים קיבלו לביצוע ומה לא אושר לביצוע?

תוכנית המעטפת לתמיכה במוסדות כבר אושרה לביצוע.

מעטפת זו מילה יפה, אבל מעטפה עם כסף זה מילה יותר יפה. יש פרסומות עכשיו בטלוויזיה שאנחנו עוזרים לסטודנטים במילואים ולמילואימניקים. הוא הולך לשאול איפה, מה לביצוע, ולא הכול פה לביצוע. למה לפרסם דבר שלא כל כולו לביצוע? לאן רצים? לאן רצה הממשלה? הממשלה הציגה תוכנית של תשעה מיליארד, הודיעה לעיתונות שזה בביצוע, זה לא בביצוע, ואז באה לכנסת לאשר את תקציב המדינה ואומרת לכנסת: תשמעו, כבר הודענו לציבור. אין לכם כל כך say על פרטי התכנית. אתה מאשר פה את תקציב החינוך או ועדת הכספים, אז אין לך say כי זו הודעה, קיבלנו הודעה מהממשלה לאן הכסף שנאשר בכנסת עוד מעט הולך. לכנסת צריך להיות say ואנחנו רוצים לתקן את התכנית הזאת.

משרד הביטחון.

אנחנו היינו כן שמחים – מקווה שזה לא מאוחר בשלב הזה – לעשות פה שינוי ולהגדיר את זה כייעוד יחידה. יש קריטריונים של ייעוד יחידה בייעוד קדמי.

אני רק אגיד שהקמל"ר היה בדיון הקודם והוא ביקש לא ללכת לפי לוחמים ולהפריד במסגרות, אלא ללכת לפי יחידה בייעוד קדמי ברמת גדוד, נכון?

בדיוק. אפס עד 1 זה גדודים וחטיבות ומהסיבה שהם לחמו יחד והיו יחד באותם מבצעים.

יש בזה היגיון.

בסעיף שאנחנו כרגע עוסקים בו של המלגות, הזכות פה היא לכל סטודנט ששירת במילואים ובלבד שהוא לא מקבל ממקור אחר. כרגע זה כן מנוסח.

אבל ההערה שלה הייתה על התוכנית הממשלתית. אם הממשלה לא מביאה את הפתרון, אולי נרצה לעגן את זה בחקיקה, שהם לא ירוצו קדימה עם התקציב הזה בלי שחלו כללים עליהם.

אנחנו מדברים על החוק, על מה שדיברנו מקודם, על הסכום של ה-100% ללוחמים ו-30% לתומכ"ל.

אז זה לא בחוק.

זה בתוכנית הממשלתית, זו החלטת הממשלה.

בדיוק, על זה אנחנו מדברים.

התאחדות הסטודנטים, אלחנן, בבקשה.

תודה, יו"ר הוועדה. אני חייב להגיד לצערי הרב שיש פה פשוט עבודה בעיניים, גם של שר האוצר וגם של שר הביטחון, ובכלל של הממשלה עם החלטת הממשלה הזו ואני אסביר למה. הם יצאו בבשורה שהלוחמים מקבלים 100% מימון משכר הלימוד. אבל מה, כמו שאמרתם כאן, מלגת "ממדים ללימודים" גם כך מממנת את זה, לכן אין פה באמת איזושהי בשורה לאותם סטודנטים לוחמים שנמצאים במילואים כבר למעלה מ-120 יום.

למה החלטת הממשלה הזו, לא רק שהיא לא מועילה, היא אפילו מזיקה? כי מלגת "ממדים ללימודים" – וגם בכלל המימון כמו שהם רוצים לעשות אותו בצורה הזו– הוא כסף שמגיע למוסדות. המוסד האקדמי מקבל את הכסף במקום שהסטודנט ישלם. המדינה, משרד האוצר, משרד הביטחון מעבירים את הכסף למוסד האקדמי. מה ההבדל בין קרן הסיוע לבין מלגת "ממדים ללימודים"? שקרן הסיוע זה על בסיס סוציו-אקונומי. ולאן הולך הכסף? לסטודנט. לחשבון בנק של הסטודנט. אז מה עושים פה? לא רק שהלוחם לא קיבל שום דבר בבשורה הזאת – אני לא יודע אם זה ממומש או לא ממומש, כמו שחבר הכנסת מיכאל ביטון אמר - - -

אבל הוא קיבל 100% השתתפות בשכר לימוד.

כן, אבל כך או אחרת הוא היה מקבל מעצם היותו לוחם ב"ממדים ללימודים" 100%. אז יצאו בבשורה: הלוחמים יקבלו 100% בתוכנית של תשעת המיליארדים. אין פה שום בשורה. זה קורה כך או כך. כמו שאמרתי, זה אפילו מזיק, כי עד היום הם היו מקבלים גם פה וגם שם, בקרן הסיוע בכסף שעובר אליו ישירות לחשבון בנק. אז ההחלטה הזו, לא רק שהיא לא באמת מועילה והיא פייק, היא פשוט פייק, היא אפילו פוגעת בסטודנט בזה שעכשיו הוא לא יכול להגיש בקשה לקרן הסיוע ולקבל עוד מלגה בעבור הסוציו-אקונומי שלו.

עכשיו אני אגלה לכם סוד. 10,000 שקלים, כמו שאמר פה חבר הכנסת מיכאל ביטון, לא מספיקים למימון של שכר הלימוד. זה לא דבר מספק. למה? סטודנט בממוצע נמצא באוברדרפט של 1,500 שקלים במוסד ציבורי, במוסד פרטי אנחנו מגיעים גם ל-3,000-3,500 שקלים בחודש. סטודנטים לוקחים היום הלוואות בממוצע של 40,000 שקל בשביל לממן את המחייה שלהם מעבר לשכר הלימוד. הם שוכרים דירות כי אין פה מספיק מעונות, ויש הוצאות מחייה חודשיות. אני לא צריך לספר פה כמה קשה לחיות במדינת ישראל.

אז לא רק שההחלטה הזו לא מועילה, היא אפילו החלטה נפשעת בכך שזה פוגע בסטודנטים שלא יוכלו לקבל מלגת סוציו. המלגה הסוציו הלאומית של מדינת ישראל זו המלגה היחידה ללא התנדבות של סטודנטים, שאנחנו בוחנים אותם לפי קריטריונים על בסיס המצב הסוציו-אקונומי שלהם. זו פשוט פגיעה ישירה בסטודנטים ואי אפשר לאפשר דבר כזה. נקודה.

אני רק רוצה לדייק – תקנו אותי אם אני טועה – מי שמקבל מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים אין מניעה לקבל גם מקרן הסיוע. אם הוא משום מה לא מקבל משם, נגיד הוא שש או שבע שנים, אז הוא מקבל רק מכוח החלטת הממשלה, לא מ"ממדים ללימודים" שבחוק, ואז הוא באמת לא יוכל לקבל גם מקרן הסיוע. זה לא שאלה שכבר היו זכאים נפגעה זכותם בהיבט הזה. אני מבינה נכון?

לא, זה לא מנוסח כך.

לא, זה מנוסח בהחלטת הממשלה שלפי הסעיף בהחלטת הממשלה אתה לא תקבל גם ממנו וגם מקרן הסיוע. זה לא פוגע במה שאתה זכאי לפי החוק.

אבל את פוגעת בסטודנט הזה. במה הוא שונה מהסטודנט האחר?

לא, השוני הוא שהוסיפו לו פה מעבר למה שהחוק עד היום נתן. זה נכון שכנראה רק חלק קטן מחצי המיליארד בפועל ממומש - - -

את יודעת כמה זה?

אני לא יודעת כי הם לא הביאו את הנתונים.

זה בודדים. כמובן שחשוב לעזור לכולם אבל בין ההחלטה הגרנדיוזית הזו כביכול, לבין מה שזה פוגש במבחן המציאות, ברור שהרוב גם כך מקבלים. אז עכשיו מה אנחנו אומרים? אנחנו נעזור למי שלא מקבל אבל נתקע אותו מהצד השני. זו ההחלטה.

זה אומר שאנשים שקשה להם בחיים, בלי הורים עם עורף משפחתי, יקבלו את המלגה הזאת בשל שירות המילואים הארוך, אבל לא יוכלו ליהנות מסיוע שמגיע להם כי להם קשה במיוחד. זה לא הגיוני. יש פה הרבה חוסר היגיון.

לשאלה של תמי, חוק קליטת חיילים לא מתייחס לסוגיות כפל נוספות מלבד המלגה הנוספת שניתנת מטעם חוק קליטת חיילים משוחררים, שזה מלגות הפריפריה, למי שלומד במוסד שנמצא בפריפריה או שהוא בן הפריפריה. אנחנו מדברים פה על שלוש מלגות שונות ולכן זה יוצר חוסר בהירות. אין מניעה מבחינתנו, ולהבנתי גם מבחינת המל"ג, שמי שמקבל "ממדים ללימודים" יהיה זכאי גם מבחינת קרן הסיוע. את זה אני עונה באופן חד-משמעי ואני חושבת שהאמירה הזאת צריכה להיאמר.

זה לגבי "ממדים ללימודים" וקרן הסיוע, אבל לגבי המלגות שיינתנו בהחלטת הממשלה, נאמר בפירוש שמלגות שאין בגינן שעות כגון "ממדים ללימודים" וקרן הסיוע לא יוכלו לקבל.

במסגרת החלטת הממשלה אכן נקבע שמי שיקבל את הסיוע של ה-100% מטעם החלטת הממשלה או מטעם "ממדים ללימודים" זה בעצם 100% שהם מאותם מקורות ולכן שם אין כפל.

כמה הוא היה מקבל אם היה ניגש לקרן הסיוע? מל"ג, אם אותו סטודנט לא ניגש דרך אותה החלטת ממשלה והיה ניגש רק אליכם, כמה הוא היה מקבל?

זה כבר תלוי במצב הסוציו-אקונומי, יש ארבע מדרגות שונות בקרן.

בין לבין?

בין 5,000 ל-12,400.

אוקיי. וכמה הוא מקבל שם? מה שכר הלימוד השנתי?

11,995.

אם הוא לא לוחם הוא מקבל 3,000. משרד הביטחון אמר דבר רציונלי, שיש לו היגיון, אמרת שאדם שקיבל "ממדים ללימודים" קיבל את זה על זה שהוא לוחם. אם יש לו בעיות בבית, כמו חייל חסר עורף משפחתי שהצבא הגדיר כחייל בודד, ילך לקרן הסיוע ויקבל יותר. זה לא סתר את זה שהוא היה לוחם וקיבל "ממדים ללימודים" ויקבל עזרה בקרן הסיוע. פה איזה מצב יצרתם? שני אנשים עשו מילואים, שניהם 120 יום, שניהם לוחמים, אומרים להם: כל אחד מכם מקבל 100%, אבל אתה שבבית היו לך בעיות, לא תוכל יותר לפנות לקרן הסיוע, ואתה שבבית לא היו לך בעיות, מקבל מהמדינה את אותו דבר. הדבר הזה לא הגיוני.

ברשותכם, עוד חוסר היגיון אחד. "ממדים ללימודים" נותנים לבן אדם ששירת שלוש שנים, השתחרר לאזרחות ורוצה ללמוד. הסיוע שאנחנו מדברים עליו עכשיו בהחלטת הממשלה ניתן ללוחמים ששירתו 60 יום ומעלה. מה הקשר בין אותו סיוע שאנחנו רוצים לתת לבן אדם שהשתחרר לפני ארבע שנים לצורך העניין, לבין בן אדם שהשתחרר לפני שש שנים ועושה מילואים? למה זה יקבל וזה לא יקבל? מאיפה זה מתחיל? זה לא מתחיל ולכן מה שצריך פה זה חקיקה ראשית שתתקן את העיוות הזה.

בשביל זה אנחנו מתכנסים.

יש פה פשוט כמה זירות של כמה מלגות וצריך לעשות סדר ולראות איך זה מתקיים. מבחינת ההתניות שקיימות בתוך המלגות השונות שמשרד הביטחון מעמיד, קרן הסיוע לא חל עליו. קרן הסיוע היא מלגה של סיוע כספי, היא לא מלגת לימודים, שכר לימוד או משהו בסגנון. אז בהינתן שהסטודנט מקבל "ממדים ללימודים" ויש לו מצב סוציו-אקונומי נמוך הוא יוכל לגשת לקרן ואין מניעה בכך.

אבל למה הוא לא יקבל את המלגה של המילואים?

המלגה שהוא מדבר היא לא בתוך חצי מיליארד השקלים האלה.

נכון. זה שלב א'. שלב ב'?

אנחנו רוצים שיממשו את חצי מיליארד השקלים, שזה לא יחזור לאוצר, איך זה קורה?

ללא תנאים.

על זה נציגת האוצר תוכל לענות.

אתה לא יכול לתת למישהו סיוע בגלל החיים הקשים שלו או שהוא היה לוחם ועכשיו להגיד לו: יש לנו מלגה על זה שעשית הרבה מילואים, אה, אבל כבר קיבלת כשהיית לוחם.

אבל, חבר הכנסת ביטון, מה שכרגע המל"ג הציגו זה שאין למעשה מבחינתם מניעה של מימוש החלטת הממשלה במקביל לקרן לסיוע היות והיא לא מלגת לימודים.

לא, זה לא מה שהוא אמר. במצב הנתון, לפני החלטת הממשלה, לא הייתה בעיה. כל אותם סטודנטים חדשים שיקבלו, ה-30% וה-100%, לא - - -

הוא התייחס לאחר החלטת הממשלה.

זה לא נכון. כל אותם סטודנטים שיקבלו לאור החלטת הממשלה את ה-30% ואת ה-100%, לא יוכלו לגשת לקרן הסיוע.

כי אין בגינה התנדבות, כי כך כתוב שם.

נכון.

כי החלטת הממשלה מתייחסת למלגת לימודים, לשכר לימוד.

לא נכון, כתוב "יובהר כי חייל מילואים המקבל מלגה אחרת במימון המדינה, למעט מלגה שהיא עבור התנדבות או הצטיינות, יקבל רק את הסיוע המוצע לפי סעיף זה או רק את המלגה האחרת, לפי הגבוה". זה לא מלגה עבור שכר לימוד. בהחלטת הממשלה במפורש מנעו את הכפל. זה הכול, אבל הבנו את זה כבר.

תשובות האוצר, בבקשה.

בחישוב שנעשה הופחתו החיילים שמקבלים בממוצע בשנה "ממדים ללימודים". כלומר, הסיוע שניתן במסגרת תקציב התוכנית, תשעת המיליארד, הוא תוספתי על "ממדים ללימודים" כי הוא לא כולל בממוצע 20,000 חיילים משוחררים שמקבלים "ממדים ללימודים".

למה הופחתו?

כי אתם אומרים שחצי המיליארד הזה לא יצא.

אני שואל למה מישהו החליט שאותו אדם שיש לו את מלגת "ממדים ללימודים" על מה שהוא נתן כבר שלוש שנים, לא ייהנה מחצי המיליארד?

מטרת המלגה הזאת של שכר הלימוד היא שכר לימוד. זו מטרת המלגה, לכן קוראים לה מלגת שכר לימוד.

אבל היא ניתנת כדי להקל כלכלית על אנשים.

לא, לא, לא. זה מה שאני אומרת. בנוסף, ניתן מענק, במסגרת המענקים שהקראתי לכם, לסטודנטים שאינם עובדים. גם אם אין להם קושי כלכלי ואינם עובדים, גם אם המשפחה שלהם עשירה והם אינם עובדים, הם מקבלים מענק של 4,500 שקל. זה לא משכר הלימוד.

אם זה ניתן כשכר לימוד אולי אפשר להסיט את זה לא כשכר לימוד? הרי מבחינת שכר לימוד החיילים האלה כבר מכוסים ב"ממדים ללימודים", תסיטי את חצי המיליארד האלה.

אלה שמכוסים ב"ממדים ללימודים" ויש להם קושי כלכלי, או שהם לא עובדים - - -

את רוצה להעריך אנשים ששירתו עכשיו 120 ימים במילואים, ולכן את כמדינה רוצה לתת להם מענק מסוים. את קוראת לזה עכשיו בכותרת "שכר לימוד". מה זה משנה אם בן אדם מקבל את זה כשכר לימוד או אחרת? מה את עושה? את עושה פה פיקציה. את אומרת: אני נותנת לך שכר לימוד. אה, כבר נתתי לך שכר לימוד, אז אתה לא מקבל את שכר הלימוד הזה. מה אכפת לך? את נותנת את הכסף הזה. את רוצה לקרוא לזה משהו אחר? תקראי לזה משהו אחר.

אני רוצה לעשות סדר. כשהיית בחוץ נאמר שמי שמקבל מ"ממדים ללימודים" יוכל לגשת, במידה והוא עומד בקריטריונים, לקרן הסיוע. אם הוא מקבל לא מכוח החלטת הממשלה. על זה אין עוררין.

נכון.

הוא השתחרר לפני שש שנים – אני לא יודע כמה כאלה יש, אבל אם אתם טוענים שיש הייתי שמח לדעת את המספר – והחליט עכשיו שהוא נכנס לאקדמיה.

מתוך 70,000 מילואימניקים רק 20,000 מקבלים. זאת אומרת שיש לך 50,000 שלא מקבלים.

אם נעשה פה סקר בין כל אלה שלמדו פה תואר ראשון, ורוב האנשים פה למדו תואר ראשון, כולם התחילו בתקופה שבתוך חמש השנים.

אז, חבר הכנסת, יש מיצוי נמוך של מלגת "ממדים ללימודים".

כמה חיילים שירתו לפחות 60 יום במילואים, עברו כבר את התקופה שיכלו לקבל "ממדים ללימודים" ולא מכוח החלטת הממשלה, ועכשיו, בעקבות כך שיקבלו מכוח החלטת הממשלה, לא יוכלו לגשת לקרן הסיוע? אני רוצה לדעת את הדלתא. הוא לא יכול לגשת ל"ממדים ללימודים" כי עברו שש שנים - - -

אבל זה לא רק כי עברו שש שנים.

לא משנה, מכל סיבה שהיא.

תקראי לזה "מענק קיום לסטודנטים". כל אדם במילואים יקבל מענק קיום לסטודנטים, בלי להתייחס למלגות.

תנו ללכת עד הסוף. אי אפשר לשאול שאלות בלי לקבל תשובות. מכל סיבה שהיא הוא לא יכול לגשת ל"ממדים ללימודים". הוא עכשיו הולך לקבל את שכר הלימוד שלו מכוח החלטת הממשלה. הוא לא יוכל לגשת במידה והוא עומד בקריטריונים לקרן הסיוע, נכון?

נכון.

כמה כאלו יש לי?

אנחנו עכשיו מוציאים את הנתונים, אני מקווה שעד סוף הישיבה הם יהיו.

זה חישוב שעשיתם. אם לא עשיתם אותו אז איך קבעתם את חצי המיליארד?

לא רק זה, היושב ראש, גם האמירה של קצין מילואים ראשי שהקריטריון הזה הוא לא כל כך טוב ושהם מדברים על קריטריון לפי יחידות, יחידות שהשתתפו כולם בלחימה, חצו קו, הדבר הזה הוא בעייתי.

אבל כמה מקבלים בממוצע בשנה מקרן הסיוע?

15,000 היה בפעם הקודמת.

אנחנו אומרים כך: יש כרגע 70 אלף סטודנטים במילואים, בממוצע בשנה 20 אלף מקבלים "ממדים ללימודים", ירדנו ל-50 אלף. 15 אלף מקבלים מקרן הסיוע. אנחנו מנסים להבין כמה בסוף לא מקבלים משום מקור בהערכה גסה. נשארנו עם 35 אלף. אולי לפי זה הם עשו את ההערכה שאם אני רוצה לתת סכום של שכר לימוד מלא - - -

זה 15 אלף שמקבלים, לא כל ה-15 אלף הם חיילים.

נכון, הערה חשובה. משרד המשפטים, בבקשה.

אנחנו קוראים את החלטת הממשלה כך שההגבלה של הכפל או ההשתתפות נועדה בשביל למנוע מצב שסטודנט מקבל מעבר לגובה שכר הלימוד. או 100% או השלמה לגובה שכר הלימוד. מאחר שקרן הסיוע היא סיוע כלכלי שמבוסס על תבחינים סוציו-אקונומיים, לדעתנו אפשר שגם שמי שיש לו מצב סוציו-אקונומי ועומד בקריטריונים של הקרן יוכל בנוסף לקבל את הסיוע מקרן הסיוע.

אבל במידה והוא מקבל מהחלטת הממשלה הוא לא יכול לקבל.

החלטת הממשלה היא שכר לימוד, קרן הסיוע זה סיוע סוציו-אקונומי, זה שני דברים שונים.

אבל זה לא מה שמופיע פה.

אני קורא את החלטת הממשלה: "המקבל מלגה אחרת במימון המדינה", לא כתוב שכר לימוד.

קרן הסיוע זו מלגה במימון המדינה, נקודה.

לא, זה לא מלגה.

אז מה זה?

השתתפות בשכר הלימוד. קרן הסיוע היא לא השתתפות בשכר הלימוד.

מצוין, אז שיקבלו גם וגם.

אז אתם חוזרים על מה שנאמר בהתחלה. הווה אומר שאם הוא מקבל מכוח החלטת הממשלה הוא יוכל לקבל גם מקרן הסיוע?

כן.

יש פרוטוקול לוועדה. משרד המשפטים, מל"ג, משרד הביטחון, כולכם מסכימים עם האמירה הזאת?

כן.

והאוצר גם כן, נעם?

בתהליכים.

אז אנחנו מחכים גם לתשובה של האוצר. אני מתקדם. עכשיו יש לי טענה אחרת. יספיק הכסף שיש בקרן הסיוע?

כמה כסף יש שם בכלל?

אם כולם יכולים לגשת שוב ואם עד עכשיו הבאת 15 אלף, אז, משרד האוצר, מה שיש בקרן הסיוע לא מספיק לכלום.

כמה כסף יש שם בכלל?

160 מיליון. אני לא יודע אם אנחנו לוקחים את ה-60 מיליון תוספת, 30-30. גם שם אני מבין שזה לא ברור, תכף נקבל הבהרה מנעם גם על זה.

כרגע 120 מיליון. אבל אז אנחנו חוזרים לשאלה מה הדלתא של אלה שהיום לא מקבלים ולפי זה לקבוע את העלות.

האוצר יביא לנו את הדלתא, הם עשו את החישוב, יש להם את זה בטוח. אני מציע שעד שנקבל את אישור משרד האוצר שהם אכן יוכלו לגשת לקרן הסיוע, ואחרי זה את התשובה האם הכסף שקיים היום בקרן הסיוע מספיק – שאגב, לא הייתה שם תוספת תקציבית שש שנים - - -

יושב-ראש ההתאחדות עכשיו אמר לי מאחורי הקלעים שיש 40 אלף בקשות לקרן הסיוע.

54 אלף.

יש עוד הרבה מה לדבר לגבי קרן הסיוע.

כל שנה כמות הסטודנטים גדלה, כמות הבקשות לקרן על בסיס סוציו-אקונומי גדלה, שש שנים אנחנו מנסים להגדיל את הקרן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גם התחייב לנו בתקציב הקודם להגדיל את הקרן, כמובן שבסוף זה לא קרה. אנחנו נכנסים עכשיו לעוד שנה שאין לנו ספק שיהיו בה יותר בקשות ולצערנו הרב, גם אין קריטריון שמתייחס למלחמה בקרן הסיוע, אבל זה לא דיון לעכשיו, זה בהמשך הדיון. בשורה תחתונה, חייבים עוד כסף, פשוט אין מספיק. 15 אלף מקבלים. אין לנו ספק שהשנה אנחנו גם נחצה את ה-60 אלף.

אולי בעקבות זה שאין קריטריון בקרן הסיוע וזה מסתמך על מי שהגיש הכנסות של 2022, אולי המל"ג חושב שאכן הכסף שם מספיק.

המל"ג – תקנו אותי אם אני טועה – גם לא חושב שהכסף מספיק.

אלחנן צודק שתקציב הקרן לא גדל במשך שש השנים האחרונות. התייחסות למלחמה דרך הקרן – כבר דיברנו על זה לא מעט, אין התייחסות ישירה דרך הקרן מכיוון שהיא קרן סוציו-אקונומית שבוחנת תבחינים סוציו-אקונומיים בשגרה. להכניס עוד קריטריון, יש לזה המון-המון היבטים, המון-המון דברים.

אבל אנחנו לא בשגרה, מה לעשות? אנחנו בזמן מלחמה.

זו בדיוק הוראת השעה המקבילה שעליה אנחנו מדברים בסעיף 4.

יכול להיות שבהוראת השעה באמת צריך להוסיף קריטריון.

הוראת השעה זה דבר בפני עצמו, הקרן זה דבר שהוא נפרד מהוראת השעה.

אם לא יימצא פתרון, יכול להיות שבהוראת השעה אנחנו צריכים להכניס קריטריון על הנושא הזה, שקרן הסיוע תתייחס לנושא המלחמה. לא ייתכן שאתם תתייחסו לרמה הסוציו-אקונומית של סטודנט בלי לקחת בחשבון שאנחנו בזמן מלחמה.

אני רוצה לחדד שהקריטריונים הם על בסיס 22. אין שום קשר בין הקריטריונים של שנת 22 לבין המצב הנוכחי של הסטודנטים. זה פשוט בלתי נתפס.

זה ברור, זה הובהר.

כדי להבין את הנתונים, אמרת פה ש-20 אלף מקבלים "ממדים ללימודים" ושיש אי מיצוי. יש גם נתון כמה זכאים? 20 אלף בפועל מקבלים, אבל כמה היו יכולים לקבל? כמה בתוך חמש השנים, סטודנטים ועומדים בתנאים?

יש את זה לקרן חיילים משוחררים.

תמי, מה זה אי מיצוי? לא הבנתי.

היא אמרה ש-20 אלף מקבלים "ממדים ללימודים" ויש כאלה שאולי זכאים לפי הקריטריונים אבל הם לא פונים ולא מקבלים.

לא יודע על מה אתם מדברים.

יכול להיות שהם לא החליטו להתחיל ללמוד.

כי נשמע מוזר שעכשיו יש 70 אלף סטודנטים שמשרתים - - -

כל מי שמתחיל ללמוד, אין סיבה בעולם שהוא לא ייגש ויקבל "ממדים ללימודים". איזה היגיון יש לאדם לא לגשת ולקבל?

זה יוצא לפי זה ש-50 אלף סטודנטים שכרגע משרתים במילואים ולכאורה לא מקבלים, לא עומדים בתנאים.

כי לא כולם לוחמים.

לא עשינו חלוקה בין ה-30% ל-100%.

לא, יש פה שלושה דברים שעומדים מאחורי זה שרק 20 אלף מקבלים בשנה "ממדים ללימודים": אחד, כן קשור למיצוי הנמוך – צוות ביטחון כתב לי שיש מיצוי נמוך של מלגת "ממדים ללימודים" – הדבר השני - - -

אני לא יודע על מה את מדברת.

מה זה מיצוי נמוך? זה אומר שהוא לא ניגש ללמוד פשוט.

מנהל היחידה לחיילים משוחררים, אל תהיה כל כך נסער.

אני כן נסער.

למה?

כי אני לא חושב שלעולם בשולחן הזה או בשולחן של ועדת חוץ וביטחון שדנה ב"ממדים ללימודים עלתה" טענה שאין מיצוי של "ממדים ללימודים".

אז אחרי שאמרת את זה, יש איזושהי הטבה שהמדינה נותנת ללוחמים, אנחנו בודקים את זה על פני שנים ורואים כמה לוחמים מתוך הפוטנציאל אכן מימשו את הזכאות שלהם. המדינה נתנה משהו מיוחד ללוחמים ואחרי שהתוכנית הזאת פועלת כבר כמה שנים והיא משנה את פניה, בודקים כל שנה כמה לוחמים יש וכמה אכן פנו לקבל מלגה. זה המושג מיצוי וזה נתון אובייקטיבי שצריך שיתקיים. אם לא בדקו את זה ואין אותו, צריך להביא אותו, אבל לא צריך להתעצבן. האם כל אדם שזכאי ל"ממדים ללימודים" אכן מימש את הזכאות? כנראה שלא. זה לא מאה אחוז. אז כמה זה כן? נטען פה בוועדה שלא 100% ניגשו אבל אולי אלה שלא ניגשו לוחמים עכשיו, אז אולי הם זכאים ל"ממדים ללימודים" אבל לא יקבלו את מה שמגיע להם על זה שהם עשו מילואים.

אני מציע שנתחיל לצלול לתוך הסעיפים.

לפני שאתה צולל, אחד, הפגיעה באקדמיה היא לא רק במי שנרשם בשנה א', ב' או ג' והוא סטודנט רשום, אקדמיה זה כל מי שנועד לאקדמיה ומכין את עצמו לאקדמיה. נמצאים אתנו אנשים שהם מועמדים לרפואה, לקראת מבחן קשה שהם צריכים ללמוד עבורו בדרך כלל חצי שנה-שנה והדבר הזה נלקח מהם. המבחנים במאי, אם אני זוכר. לא ברור מתי יהיה להם רוגע עכשיו ללכת ללמוד למבחן הזה. זאת אומרת שיש פה פגיעה בתנאי קבלה דווקא בשל היותך במלחמה. אדם שהוא לא במלחמה, לא במילואים, יושב בבית עכשיו ולומד לרפואה. אז אנחנו צריכים לעגן בחוק או לשמוע תשובות כתובות וברורות שהנושא הזה פתור ומטופל.

דבר שני – ואני מחזק את ידך – הוא שאם אנחנו לא נראה שכל הבעיות שהצגנו פה עולות אנחנו נלך בחקיקה עד הסוף, נכניס כל מה שחשוב לנו בחוק. אם הממשלה לא נעתרת ורק מסבירה לנו כל פעם איפה אנחנו טועים, ואנחנו מביאים את השטח ואת הבעיות ולא מקבלים מענה, נתחיל לעגן פה עוד סעיפים בחוק, אין מה לעשות, כדי שנגמור אותו בכיסוי מלא ולא נשאיר פצועים בשטח.

סטודנטים לתואר שני לא נכללים פה גם. סטודנט לוחם שנמצא עכשיו במילואים לא מקבל כלום.

יש המון חורים בגבינה.

זה עלה בישיבה הקודמת. ור"ה, אם תוכלו להתייחס גם לנושא אחר כך של סטודנטים בתואר שני. דבורה, בבקשה.

אנחנו מחכים לחקיקה הזאת. הוראת השעה הזו לתשפ"ה תאפשר לנו לתעדף משרתי מילואים. הנוסח כפי שקבעתם כרגע זה לתת תעדוף כזה רק ללוחמים. יושבת פה בחורונת צעירה שרוצה מאוד לעשות את הבחינה הזאת והיא לא לוחמת. אם אנחנו לא נוכל לתת את התעדוף הזה למשרתי מילואים ארוכים אנחנו לא נוכל לעזור לה.

אנחנו כרגע לא עוסקים בסעיף תנאי קבלה.

אני מדברת על תנאי קבלה לתשפ"ה בהמשך החוק.

ההערה שלך נכונה, אנחנו צריכים את המידתיות. אני מסכים גם עם השר ועם המדיניות שלנו שלוחמים הם מעל כולם. אבל אדם ששירת את מדינתו במילואים וההזדמנות שלו לאקדמיה נפגעה צריך פתרון, בין אם הוא מועמד לאקדמיה או בין אם הוא כבר רשום באקדמיה, ומעל זה יהיה יותר ללוחמים.

המצב החוקי כרגע הוא שאנחנו יכולים לתת למשל מועד נוסף. זה גם כללי מל"ג. זאת אומרת, להשוות את המצב של מילואימניק בשירות ארוך לסטודנט שאינו מילואימניק. אבל אם אנחנו רוצים לתעדף את קבוצת המילואימניקים, אנחנו לא יכולים עד שאתם לא תתקנו את החוק. זו חוות דעת המשפטית שלנו.

אז, היועצת המשפטית, אם כתבנו שלוחמים יקבלו תעדוף בתנאי קבלה למשל, אנחנו יכולים לעשות סעיף קטן או סייג שלעניין קבלה לאקדמיה ייחשב שירות מילואים כמצדיק הקלות בתנאי הקבלה.

כהוראת שעה.

רק כהוראת שעה.

אנחנו מערבבים פה בין סעיפים. עד עכשיו עסקנו במלגות, שם דווקא בסעיף שנכלל בהצעת החוק אין עדיפות רק ללוחמים, אבל דיברנו גם על "ממדים ללימודים", ששם יש הבדל, ועל החלטת הממשלה וניסינו לעשות סדר. עכשיו דובר פה על הנושא של תנאי קבלה. זה סעיף אחר שעסקנו בו בישיבה הקודמת והצגנו שלוש חלופות, בחלקן הייתה התייחסות לסוג השירות ולהשפעה של השירות, המשך שלו והסמיכות שלו למועד הקבלה, על הנגישות ועל קשיים בקבלה ללימודים, והייתה גישה שהציג פה השר שרוצה לראות את זה כתמריץ או כתגמול על שירות כלוחם, נקודה, ובפירוש נאמר לא תומך לחימה ולא שום שירות אחר. הנושא הזה עוד לא הוכרע. היו הרבה טענות בהקשר הזה, גם על החוקתיות של סעיף כזה, על פגיעה בשוויון ועל המידתיות ועוד לא סיימנו את הדיון הזה.

למותר לציין שלגבי המלגות אין לנו שום עמדה, אנחנו נברך על כמה שיותר כמובן.

לגבי המלגות, חיכינו להערכת עלות, שהיא נגזרת מהשאלה כמה מקבלים ממקורות אחרים, ועוד לא קיבלנו תשובות לזה. לא הבנו את זה עד כה. יש את סעיף חוק זכויות הסטודנטים, שעוד לא קראנו אותו בכלל, וזה כל המעטפת לסטודנטים שמשרתים במילואים בהקשר של שירות מילואים ממושך יותר בנסיבות חריגות, שפה רצינו לחייב קביעת כללים עם התאמות נוספות מעבר לקיים. אני אקרא את הסעיף הזה, נשים רגע את הנושאים האחרים בצד ונשמע את ההערות אליו. לא היו בו שינויים רבים, הוא נשלח כבר כמה פעמים, עוד לא קראנו אותו פשוט.

"תיקון חוק זכויות הסטודנט
2.
בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007 –



(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "רישום ללימודים" יבוא:




""שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה" – שירות מילואים על פי קריאה לשירות לפי הוראות סעיף 8 לחוק שירות המילואים או על פי קריאה לשירות במצב מיוחד כמשמעותה בסעיף 9(א) לחוק שירות המילואים או על פי קריאה לשירות בהתראה קצרה לפי קביעה של שר הביטחון וצה"ל כמשמעותה בפקודות הצבא;".



לא שינינו מההגדרה והיא משקפת איזשהו שירות שהוא בנסיבות מיוחדות, לא של שגרה רגילה.

זה בקרן הסיוע?

לא, זה בחוק זכויות הסטודנט בהתייחס להתאמות נוספות מעבר לקיים היום בכללי זכויות הסטודנט לגבי סטודנטים במילואים. רציתם לתת מעבר למי ששירת תקופה ממושכת ובנסיבות מיוחדות, של חירום או של קריאה בהתראה קצרה וכו'.





"(2) בסעיף 19א(א), אחרי "בחוק שירות המילואים, התשס"ח–2008" יבוא "ולסטודנטים הורים שבני או בנות זוגם משרתים בשירות מילואים" – גם זו תוספת יותר פורמלית כי כבר היום בכללים יש התייחסות שברוב הדברים היא זהה גם לסטודנטים שבני הזוג שלהם משרתים במילואים ולכן הם צריכים התאמות, אבל הכנסנו את זה בחוק הראשי – "ובסופו יבוא:




"(ג) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א)" – שהוא הסעיף הכללי שמדבר על החובה לקבוע התאמות לסטודנטים במילואים – "מוסד יקבע בדרך האמורה באותו סעיף קטן" – בהתאם לכללי המל"ג שנעשים בהתייעצות עם אגודות הסטודנטים – "הוראות בדבר התאמות נוספות לסטודנטים המשרתים שירות מילואים בנסיבות חירום, במצב מיוחד או בהתראה קצרה, במשך תקופה של מעל" – עוד לא קבענו, זה להכרעת הוועדה – "ימים במצטבר, ולסטודנטים הורים שבני או בנות זוגם משרתים בשירות מילואים כאמור, שיהיו בין השאר בעניינים אלה:





(1) זכות להתאמות נוספות בהשלמה או דחיה של קורס שהסטודנט נעדר ממנו או מחלקו עקב שירות מילואים שלו או של בן זוגו;





(2) זכות להתאמות נוספות בהשתתפות בבחינה או בהגשת מטלה הנדרשות עקב שירות מילואים של הסטודנט או של בן זוגו;





(3) הכרה בשירות מילואים כמזכה בנקודות זכות במסגרת לימודים לתואר או לתעודה במוסד, נוסף על הכרה בנקודות זכות לפי חוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית"

פה אני אציין שקיבלנו הערות בהקשר הזה, שכמו בחוק עידוד מעורבות סטודנטים נכון היה להגביל את זה לקורסי בחירה ועם איזשהו מספר מרבי של נקודות זכות ולא שאחר כך יופעלו לחצים על מוסדות לתת הרבה מאוד נקודות זכות.

בכל מקרה זה לפי כללים שתקבע המל"ג, אז המל"ג כבר תעשה את אותה חשיבה.

בסדר, אני מעלה את זה כהערות שקיבלנו, אפשר לסמוך על זה שזה יהיה בכללים ואפשר לציין את זה בחוק עצמו כמשהו שמבנה את שיקול הדעת. בכל מקרה אני רק אומרת שכשאנחנו אומרים "התאמות נוספות" זה מעבר למה שכבר היום הכללים קובעים. כבר יש שם התאמות מסוימות, פה זה צריך להיות מעבר וזה משהו שהמל"ג מחויבת לקבוע אותו לפי הסעיף.

התייחסויות. מל"ג?

אין לנו הערות לנוסח שהקריאה תמי, הוא מקובל עלינו. זה ייקבע בכללים של המל"ג.

אוקיי, משרד השפטים?

גם, ככל שייקבע בכללים של המל"ג עם הקריטריונים שתקבע המועצה וההתאמות שיקבעו בהתאם המוסדות.

לגבי מספר הימים, מל"ג?

מה משך שירות המילואים המינימלי שצריך להיות פה?

השארנו את זה פתוח אז המל"ג תקבע.

לא, צריך להגיד כמה. אני חושבת ש-20 ימים במצטבר זה יחסית ממושך. זה לא משהו שגרתי.

נשאיר את זה פתוח בינתיים. משרד הביטחון?

מקובל.

ומספר הימים?

אני מציעה שנקיים על כך שיח עם המל"ג.

עדיף שהמל"ג תקבע את מספר הימים. נשאיר את זה לשיקול דעת של המל"ג.

שפרה, בבקשה.

אומרים ש"ממדים ללימודים" זאת מלגה 100% שכר לימוד אבל 100% משכר לימוד אוניברסיטאי או מקביל אליו. אנחנו רואים איזה מחירים משלמים הרבה מאוד מהלוחמים, וגם כך עדיין לא תיקנו את סעיף 2, את ההעדפה המתקנת בתנאי הקבלה לאקדמיה עבור לוחמים. גם היה כאן פסיכולוג מכובד מאוד שהסביר לנו שזה בפירוש פוגע בהישגים האקדמיים שלהם. הרבה מאוד מהם נאלצים ללמוד בחו"ל ואם הם לומדים כאן אז במכללות יקרות. לכן, לתת להם כפל מבצעים זה עדיין אפילו לא לשלם את כל שכר הלימוד. אם מי מהם כן לומד בשכר לימוד אוניברסיטאי אז תהיה לו גם אולי קצת מלגת מחייה.

אתם שוכחים שברוב מדינות אירופה אנשים לא משרתים בצבא, סטודנטים, לא רק שהם לא משלמים עבור הלימודים אלא הם גם מקבלים סטיפנדיה, מלגת מחייה, אפילו מינימלית, או השתתפות בשכר דירה במעונות וכן הלאה, כך שכפל המבצעים הזה הוא כן במקום. יש כאן אנשים שמעבר לזה שהם לוחמים והם זכאים ל"ממדים ללימודים" הם הלכו ללפחות 120 ימי לחימה ויש לזה מחירים.

דיברו קודם על המענקים שהם מקבלים, אז אם אדם מקבל עכשיו מענק של 2,000 שקל, אבל אשתו, כדי לצאת לעבודה, הייתה צריכה בייביסיטרים כי אבא לא בבית 122 יום – תאמינו לי, אני יודעת מקרוב, מהבית שלי – אז מה זה שייך להזכיר לי את המענקים האלה? המענקים האלה באים לחפות ולכסות על חסרים אחרים ועל מחירים אחרים שהאנשים האלה שילמו בזה שהם משרתים בלחימה כל כך הרבה זמן. לכן אני ממש מבקשת כן לדון בכפל המבצעים ולא לייתר את כל האירוע הזה כי האוצר רוצה לחסוך קצת כסף.

תודה רבה. ור"ה, בבקשה.

אנחנו מסכימים לניסוח, אני ארצה להתייחס בהמשך לעניין של התעדוף בקבלה, להסביר מעט יותר.

כבר מיצינו את זה בדיון הקודם, עוד פעם לחזור על זה?

לא מיצינו, חשוב להסביר כי גם יש פה מישהי שזה משהו נוגע לה באופן אישי.

אני מור"מ, גם לא התייחסתי בדיון הקודם כי אמרת שתמשיך את הדיון הזה.

ור"מ היו בדיון הקודם.

לא הגבתי כי אמרת שתמשיך את הנושא בדיון הבא.

אבל לא גובש הנוסח סופית בנושא.

אני הצעתי למשרד המשפטים איזושהי חלופה, חשבתי שזה ירגיע אתכם ועודכנתי ע"י היועצת המשפטית של הוועדה שחלופה ג' עם התוספת של הייעוץ המשפטי של הוועדה לא מספקת אתכם.

אני מדברת כרגע בשם ועד ראשי האוניברסיטאות. אנחנו מחכים לחקיקה כאן כדי שאנחנו נוכל לסייע לאנשים כמו אפרת, שיושבת כאן. יש שורה של מבחנים שאנשים עושים לפני קבלה ללימודים. שנת הלימודים מתחילה באוקטובר, אנחנו כבר בפברואר. למעשה, ההרשמות והקבלות לאוניברסיטאות החלו בחודש שעבר. מי שמשרת 120 יום, נמנע ממנו מללמוד לפסיכומטרי – כשמועד אפריל זה המועד הקובע, החשוב והגדול ביותר – נמנע ממנו לשפר בגרויות חורף, נמנע ממנו ללמוד לבחינת מתא"ם, שזו בחינת כניסה לתואר שני בפסיכולוגיה, נמנע ממנו ללמוד לבחינות שלומדים להן חצי שנה מבחינת הידע, למסלול הארבע-שנתי ברפואה.

יושבת כאן מילואימניקית שהיא לא לוחמת, מה לעשות, אבל 120 יום היא תשרת. אנחנו רצינו לבקש רק לעניין הקבלה, תעדוף בקבלה. לכן אנחנו מבקשים את זה כהוראת שעה כי האירוע של 120 ימי מילואים - - -

זאת החלופה הראשונה.

הנקודה הובהרה מקודם וטוב שחזרת עליה. הוצע על ידי חבר הכנסת ביטון ואני מתחבר – ואני כרגע לא קובע סופית – לדעתי הכיוון הוא לחלק. יש את ההעדפה של תמרוץ שרוצים לתת ללוחמים, שמבחינתי זה צריך להיכנס בהוראת קבע, וחבל שמשרד המשפטים לא מתיישר עם הסיפור הזה, גם עם התוספת שהוספנו. עכשיו, להוסיף כהוראת שעה את הנושא של מי ששירת 120 ימים במילואים - - -

לא רק לוחמים.

שהם לא רק לוחמים, יקבלו העדפה בנושא של קבלה.

הוראת שעה להרשמה לתשפ"ה.

כן, צריך לעשות פה חלוקה.

אגב, עמדת ו"רה היא שהתמיכה צריכה להיות בחלופה הראשונה של הוראת שעה כיוון שיש השלכות לתעדוף הרוחבי יותר. בשנה הבאה כולכם תרצו שיהיה מקום לחרדים, לפריפריה, מגזרים, מגדרים וקבוצות כאלה ואחרות, השמיכה לא מספיק רחבה. אם אנחנו נותנים תעדוף רק ללוחמים ועל בסיס קבוע – גם לוחמים שנזקקים, גם כאלה שלא, כי אין שום הבחנה – אנחנו עושים עוול לקבוצות אחרות, שאולי בעוד שנה יהיו חשובות לא פחות.

ואולי גם לרמה האקדמית במידה מסוימת.

רציתי להגיד בהמשך למה שדבורה אמרה שאנחנו תומכים בעניין הזה. הוראה שעה זה באמת משהו מאוד דחוף, וגם יו"ר ור"מ, פרופ' יפעת ביטון, בשבוע הבא כנראה תיפגש עם מנכ"ל משרד הבריאות ועם קמל"ר בנושא הבחינות שקשורות למשרד הבריאות, זה עוד לא נסגר. למשל, יש בחינה עכשיו בקלינאות תקשורת שמתקיימת פעם בשנה, רק ביוני, יש סטודנטים שהשתחררו מהמילואים ולא יכולים להיערך אליה.

רציתי להגיד משהו מאוד חשוב בהמשך למה שדבורה אמרה. אנחנו רואים את זה כשוויון הזדמנויות. ברור שהמלחמה הזאת פגעה בשוויון ההזדמנויות של חיילי המילואים ולכן חייבים לתקן הוראת שעה כדי לתעדף אותם בכל עניין של תנאי קבלה, כמו במעבר מסמסטר לסמסטר.

אז המילה לא טובה. זה לא לתעדף – זה שוויון הזדמנויות. ניטלה מהם הזכות לשוויון הזדמנויות ומחזירים להם את זה.

וזה לא רק בזמן מלחמה, זה אינהרנטי בחיים שלנו במדינת ישראל.

בסדר, את זה אמרנו כבר בדיון הקודם.

צריך להבין שזו לא תהיה הוראת שעה.

חברים, כבר אמרתי מה העמדה שלי, אני חושב שצריך לחלק.

אבל גם בהוראת השעה, על הלוחמים זה לצמיתות, על המילואימניקים שנפגעו בתנאי קבלה, המלחמה תהיה שנה-שנתיים-שלוש, לא יודעים, ולכן הוראת שעה מתחדשת, ולכן היא תהיה בסמכות ועדת חינוך. לא אוהבים את זה בממשלה, אבל בסמכות ועדת חינוך לחדש הוראת שעה לפי ניתוח המצב במדינה ולפי כמות האנשים שיעשו הרבה ימי מילואים. אם נרד למילואים של פעם, של שבועיים-שלושה, מספיק. אבל אם יהיו עוד כמה שנים של 40, 60 ו-100 ימי מילואים למפקדים, לקצינים, נמצא דרך.

אני רק רוצה לחדד דבר אחד. לוחמים במובן הרחב, כמו שהעירו פה בצבא, גם ביחס ליחידה, ולא תפקיד ייחודי, כיוון שאתה תמצא הרבה מאוד חיילים שהם במקיף של הלוחמים 24/7, באותם תנאי שדה, והם חלילה יוחרגו מהוראת הקבע.

על זה נאמר "תפסת מרובה לא תפסת".

הגדרה של היחידה.

כן, אבל זה נקרא "תפסת מרובה לא תפסת". אני יותר מתחבר למה שאמר השר פה בפעם הקודמת, להיצמד להגדרה "מי שהיה לוחם בשירות סדיר". אני מסכים אתך, גם אני הייתי רוצה לתת לכולם ולתת לכל החרדים להיכנס לאקדמיה, אבל בסוף - - -

אבל זה לא סותר שאם בחוק יופיע "לוחם" כי אנחנו מרוממים את מעמד הלוחם גם לבאים בתור, בהערה על החלטת הממשלה שנותנת את המלגות בגין מילואים ילכו לפי היחידה. קמל"ר ביקש את זה מראש, אני לא יודע למה לא הקשיבו לו. קמל"ר אמר: אני רוצה לתת גם לאדם שתיקן את האכזרית והיה בעזה 100 ימים, לא פחות מגיע לו. הוא צודק.

אני לא מייצג עמותה או איזשהו גוף. קוראים לי נדב ברנד, אני משרת מה-7 באוקטובר במילואים בפלס"ר 4. לפני מספר ימים יצאנו מהלחימה בחאן יונס. אני חייב להגיד מילה ראשונה שבראש סדר העדיפויות שלנו זה כמובן השבת החטופים ואנחנו כולנו תפילה שלמה שלכולם יחזרו הביתה בשלום, ואני והיחידה מוכנים לכל משימה בכל זמן שנידרש.

בהתאם לשיחה שנוצרה פה מאז, יש איזשהו שיח שמדובר על יחסיות ודיפרנציאליות שנאמר מקודם, זה רלוונטי להליך הקבלה הזה. כל המבחנים של היחסיות, אתה נמדד מול אנשים אחרים, וב-120 יום אין לך זמן ללמוד. אתה עסוק בלמידת הקרקע, בלמידת האויב ובלמידת החיילים שלך כדי שהם יחזרו הביתה בשלום. לכן אנחנו צריכים לתת פה יחסיות ככל האפשר, בין אם זה לוחם, תומך לחימה, מה שזה לא יהיה, לחבר'ה שלא הצליחו ללמוד, שאני ביניהם. יש פה 120 יום יתרון לאנשים שישבו בבית ולמדו. לכן זה לא מתן שוויון הזדמנויות. צריכה להיות פה איזושהי העדפה כלפי לוחמים שהיו בשטח.

מעבר לזה, חשוב לי להגיד שהתקבלו פה בעבר מספר החלטות שהרגישו לנו מעט שרירותיות בהליך הקבלה הזה, אם זה ביטול המבחן האנליטי שהוא לא משקף איזושהי עזרה עבורנו כי זה מבחן שאין למידה אליו, ואם זה קבלת הסטודנטים מחו"ל, שאנחנו מרגישים תסכול, חבר'ה שיצאו הביתה, ומגלים שאנשים שלמדו בחו"ל התקבלו על חשבוננו. יש כאן המון תסכול שאנשים שיצאו להגן על - - -

אף אחד לא התקבל, סליחה. אני ממש מתנצלת, זה פשוט לא נכון. אם אתה מדבר על מתווה רפואה, אף אחד לא התקבל על חשבון אף אחד. האוניברסיטאות בנדיבות פתחו שערים וקיבלו סטודנטים לרפואה מחו"ל שהיו מגויסים פה בצו 8 ולא יכלו לחזור ללמוד בשנה שלהם. הקריירה הרפואית שלהם נהרסה. לצדם, באותו מספר, קיבלו סטודנטים מרשימות המתנה. אף אחד לא התקבל על חשבון אף אחד. זו הייתה תוספת.

אין שום בעיה, אני רק אומר שמבחינתנו זה תסכול שמורגש, כי בסופו של דבר, אם זו נדיבות של האוניברסיטה, היא גם באה על חשבוננו באיזשהו מקום. בשורה התחתונה, אני חושב שכן צריכה להיות יחסיות ודיפרנציאליות כלפי כל מי שהיה בלחימה הזאת ולא לתת איזשהו שוויון הזדמנויות, כי זה מונח שהוא לא יכול להיות אפקטיבי בשום צורה. אין פה שוויון הזדמנויות שיכול להינתן, כי גם אם דוחים את המועד, עדיין יש דלתא של 120 יום שלא ניתנת לי. אז אנחנו מבקשים, אם זה קבלה ללא תנאים ולאחר מכן ניפוי במהלך השנה או קבלה של מי שעומד בתנאי סף. מבקשים את ההתייחסות שלכם בקשר הזה. תודה רבה.

חלק גדול פה דיברו על החלופה הראשונה שעוסקת בהקלות בתנאי קבלה לסטודנטים ששירתו בתקופה המוגדרת כתקופה קובעת, מ-7 באוקטובר עד תום התקופה כמו שנגדיר, ב"חרבות ברזל", והקשיים שנגרמו להם כתוצאה מהלחימה הזו. אין פה התייחסות רק ללוחמים אלא לכל מי שהשירות שלו, סוג השירות, משך השירות וכל הפרמטרים האלה בסופו של דבר הפריעו. שיקול הדעת ניתן למוסד לבחון את הדברים ולהקל בתנאי הקבלה בהקשר הזה.

בנוסף, יש פה עיסוק בעוד הוראה שמבקשים אותה כהוראת קבע לגבי הקלות בתנאי קבלה ללוחמים בלבד. פה מדובר על מי ששירת בשירות סדיר כלוחם ובמובהק לא דובר בישיבה הקודמת על תומכי לחימה אלא על לוחמים בלבד ולא על מילואימניקים אלא רק על שירות סדיר. בנושא הזה יש קשיים חוקתיים, חלקם עלו בישיבה הקודמת, גם מצדנו בישיבה שלפני כן וגם מצד משרד המשפטים. אני לא חושבת שהדיון בעניין הזה מוצה.

ככל שהכיוון הזה הוא כיוון שהוועדה רוצה ללכת אליו, יש עוד סוגיות בתוך זה שאפשר לבחון. למשל, גם אם ההסדר לא קשור לנושא של מלחמת "חרבות ברזל" אלא עומד בפני עצמו כאיזשהו תמריץ או הוקרה ותגמול – שככלל זה לא דרך מקובלת, ואולי גם לא הכי יעילה, וגם מבחינת משאבים ציבוריים פחות הגיונית, לתת הוקרה ותגמול, אבל נגיד שכן זה משהו שרוצים ללכת אליו – היה נכון לבחון את זה לתקופה ולראות גם את ההשלכות של זה, גם את היישום של זה.

בסדר, הדברים האלה נאמרו בדיון הקודם. אני הבעתי את דעתי וכשהוספתם "ובלבד שההקלה סבירה ומידתית" חשבתי שזה ישכנע את משרד המשפטים ויביא אותם לשולחן המשא ומתן, שיסכימו לסעיף הזה בהוראת קבע, זה לא קורה. אני אומר לך חד משמעית, הסעיף הזה ייכנס בהוראת קבע, ויותר מזה, בלי "ההקלה סבירה ומידתית". כך זה יעלה לוועדת שרים. שימשכו את זה בוועדת שרים. לאחר השיחה שלי עם כלל חברי הוועדה, ללא יוצא מן הכלל, קואליציה ואופוזיציה, זו עמדת הוועדה. בנוסף לכך, להוסיף כהוראת שעה את הנושא הזה של מי ששירת במילואים, שזה יעלה כך לוועדת שרים. יתכבד שר החינוך, ימשוך את זה לוועדת שרים. רוצים להפיל את זה שם? שיפילו את זה שם.

ההחלטה לא יכולה להיות מוסדית, היא צריכה לבוא מלמעלה. לא שכל מוסד יגיד מה שהוא רוצה, זה צריך לבוא מלמעלה. אין פה שום עניין מוסדי, זה לא יכול לעבוד כך.

החלטת חברי הוועדה היא להשאיר את הנושא כ"רשאי המוסד". לאחר המון דיונים לכאן או לכאן הסכמנו שזה צריך להיות הנוסח.

זה פשוט הזיה שבכלל צריך לגעת בזה בחקיקה, כי אם המוסדות האקדמיים היו רוצים לקבל אותו עכשיו בלי פסיכומטרי הם יכלו לעשות את זה. על מה אני מתבסס? בתקופת הקורונה האוניברסיטאות פתחו את שעריהן בהחלטה על דעת עצמן, בלי חקיקה, לקבל סטודנטים בלי פסיכומטרי ורק על בגרות.

זה ממש לא נכון.

זה נכון. זה נכון. גם האוניברסיטאות ברחבי העולם פתחו את שעריהן.

אני מתנצלת, אתה פשוט מטעה.

באוניברסיטאות, בתקופת הקורונה, היית החלטה על דעת עצמן. היה פחד שסטודנטים לא יגיעו ללימודים בעקבות הקורונה ושלא תהיה נהירה לאוניברסיטאות ולמוסדות האקדמיים והאוניברסיטאות קיבלו סטודנטים. ואני יכול לצטט. אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב קיבלו למסלולים בלי פסיכומטרי, ואם אוניברסיטאות היו רוצות עכשיו להתחשב בסטודנטים המילואימניקים, גם עכשיו הן היו יכולות להגיד: השנה אנחנו נקבל בלי תנאי סף של פסיכומטרי ונקבל רק על בסיס תעודת בגרות. הן יכלו לעשות את זה.

זו ממש הטעייה.

היו דברים מעולם או לא היו?

לא היו דברים מעולם. להפך, בתקופת הקורונה בכל האוניברסיטאות הייתה עלייה בהרשמה של 30%, לא היה צריך להתחנן לאף אחד. סטודנטים זרמו, לא יכלו לנסוע לחו"ל לטיול אחרי צבא, כולם הלכו ללמוד. הייתה עלייה מטורפת של 30%. לא ידעו מה לעשות בכלל עם הסטודנטים האלה. מה שעשו זה – דווקא הדבר הזה התחיל ב-2018-2019, עוד הרבה לפני הקורונה – התחילו לפתח מסלולי קבלה ללא פסיכומטרי בשביל לאפשר גיוון ולקבל אוכלוסיות נוספות ואחרות לאוניברסיטה, כאלה שמתקשות עם עניין הפסיכומטרי. באוניברסיטה העברית למשל יש 64 מסלולי קבלה ללא פסיכומטרי, לא לחוגים מבוקשים.

אתם לא צריכים להיות משני צדי המתרס. צריך לעצור את הוויכוח הזה. הנכונות שבה פתחת להגיד "אני רוצה להגמיש ולסייע", כך אנחנו רוצים.

לגמרי, נכון. יש לנו חוות דעת של משרד המשפטים שאנחנו לא יכולים לקבל ללא כי אנחנו כבר עומדים בבג"ץ. על מתווה רפואה יש כבר נגדנו בג"ץ.

איל, משרד המשפטים, בבקשה.

גם אנחנו חשבנו שהדיון לא מוצה וחוזר לפה. קודם כל, נשמעו פה גם אנשי מילואים וחשוב לומר, אנחנו בנסיבות מאוד חריגות וקיצוניות ואנשים נתונים במצבים שבאמת בהרבה מאוד היבטים של החיים שלהם משבשים את היכולת שלהם גם, בין היתר, להתקבל ללימודים. לכן, תפירה של הסדר כמו בחלופה א' – תכף אני מגיע לחלופה ג' – היא הוראת השעה שנותנת מענה למילואימניקים ולסדירים, ללוחמים ולתומכי לחימה ולסתם משרתים שמשרתים את עם ישראל עכשיו. אנחנו חושבים שזה המהלך שהוא אפשרי ונכון חד-משמעית.

ביידיש אומרים צווי דינים. יש שני דברים, יש את הנושא של המילואים שצריך להיות בהוראת שעה ויש את הנושא של תמרוץ ללוחמים.

אז הנה אמרנו את הדבר הראשון. הדבר הראשון משליך על הדבר השני כי כשכנסת מחוקקת בנושא שהוא רגיש – ועמדנו על הרגישויות פעם שעברה – אנחנו בתוך מלחמה, אנחנו רוצים לתת מענה וכולנו מרגישים מה קורה כאזרחים ללוחמים, ולא רק ללוחמים, לכל משרתי הצבא, בסדיר ובמילואים. בזמן כזה, בנסיבות חריגות, לנסות ולנסח הסדר שהוא הסדר קבוע, ככלל בחקיקה זה לא מוביל לתוצאות נכונות, כי הסדר קבוע צריך לא מתוך נסיבות חריגות אלא מתוך ראייה ארוכת טווח.

אני חושב שזה שלא נתנו ללוחמים כבר עשרות שנים זו טעות.

בדיוק, זה תיקון עוול של עשרות שנים.

הוועדה צריכה לבחון את המידתיות של ההצעה שלה וקיימת חלופה ב' שאיננה חלופה ג'. לגבי חלופה ג', כפי שהיא מנוסחת כעת, היא פשוט מאוד גורפת ורחבה, גם אם מקבלים שהתכלית של הוקרה יכולה להיות תכלית ראויה ואפשרית. כמו שזה כתוב כאן, בהקשר של קבלה ללימודים – שדיברנו על כך שזה משאב מוגבל מאוד משמעותי, והפגיעה באוכלוסיות אחרות שלא יכולות להיות, אין להן את ההזדמנות להשתתף בקבוצת הלוחמים גם אם הן היו רוצות, ומדובר רק על הסדיר – בנוסח הגורף של זה אנחנו חושבים שיהיה קשה מאוד להגן על הדבר הזה.

אבל הוספנו "ובלבד שההקלה תהיה סבירה ומידתית".

אנחנו חושבים שיהיה קשה מאוד חוקתית להגן על זה בנוסח הגורף כפי שזה מוצע. אני מבין שהתוספת של המילים "סבירה ומידתית" משקפת כוונה טובה, אבל כל החלטה חייבת להיות סבירה ומידתית והנוסח לא מבנה את שיקול הדעת, לא מצמצם את הפגיעה. לכן, בנוסח הזה יש קושי. אני חושב שכדאי להמשיך את הדיון. לנסות לפתור כרגע את הבעיה של הוראת השעה אך לדחות את הסדר הקבע לעתיד.

אפשר לחשוב על כל מיני איזונים נוספים גם במסלול הזה.

אני חושב שצריך להגיד ללכת לחלופה ג' עם תוספת של הוראת שעה לגבי הנושא של המילואים. שר החינוך ימשוך את הצעת החוק ונמתין להחלטת ועדת השרים. אם ועדת השרים תחליט שזה לא נכון אז לא נכון.

אבל שר החינוך אתנו.

בוועדת השרים זה לא שר החינוך, יש גם את שר המשפטים.

הוועדה כאן בכנסת צריכה להשתדל שמה שהיא עושה עומד באמות מידה חוקתיות ולנסות לכוון למקום שמשיג את המדיניות הרצויה לכם בצורה חוקתית.

אוריה, "גב ללוחם". כמה נקודות: אחת, לעניין האתגר החוקתי – בדיוק כמו שאוכלוסייה אחרת היא בפער ומשקיעים בה נקודתית, צריך להבין את זה ולהתייחס לזה כך, כאילו זו אוכלוסייה, במקרה הזה קוראים לה לוחמים, במקרה אחר במדינת ישראל קוראים לה פריפריה. למה זה כל כך מורכב להצליח להגדיר חברה ערכית שאנחנו רוצים להשקיע בה? למה כל כך להסתבך עם זה? עם רצון אפשר לעשות הרבה דברים.

אני חושבת שאין חולק שצריכים להשקיע וגם משקיעים. יש הרבה סוגים של הטבות ואולי צריך להגביר אותן, אבל תנאי קבלה בסופו של דבר נקבעים על פי איזשהו רף אקדמי שהמטרה שלו היא להבטיח שאנשים גם יצליחו לסיים את הלימודים. האתגר החוקתי לא ברור אז אולי כן כדאי להסביר אותו, כי בתנאי קבלה זה שונה מהטבות כספיות וכל מיני דברים שבאים אולי לאפשר קורס פסיכומטרי, לאפשר מכינה קדם-צבאית ולסייע בכל מיני דרכים ללימודים עצמם. בסופו של דבר, תנאי קבלה כן אמורים לשקף רף שהוא רלוונטי לאותו חוג לימודים, ונכון שיש גם אחוז מסוים שבו נותנים הקלות, אבל ההקלות - - -

אני מבין. למה נותנים לאוכלוסייה הערבית כניסה בפחות? למה? כי יש להם פער. כי יש להם פער.

אין דבר כזה.

במדינת ישראל יש אפליה מתקנת?

לא.

זה להתכחש למציאות. במדינת ישראל אין אפליה מתקנת, בסדר.

התבקשתי הבוקר להעביר עבור אתר "המשרוקית" של גלובס את העמדה שלנו לגבי עניין העדפה מתקנת במוסדות ובדקנו את זה בכל שבעת המוסדות – כי לאוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה אז זה לא רלוונטי, ויצמן גם לא רלוונטי, תואר שני ובמדעים מדויקים בלבד – שבעת המוסדות האחרים של ור"ה, בדקנו את זה, אין העדפה מתקנת, לא לערבים ולא לאף אחד אחר. זה לא קיים. קיים משהו אחר, קיימת אפשרות לקבל עד 10% של אנשים שמוגדרים "ראויים לקידום". "ראויים לקידום". זו רמה סוציו-אקונומית מאוד מוגדרת.

ולוחמים לא ראויים לקידום?

בוודאי שכן.

מיציתי את האירוע הזה.

אבל יש לי עוד נקודה.

זהו, נגמר. כן, בבקשה.

אפרת ברמי מירוחם, שכנה של מיכאל. עליתי מארצות הברית בגיל 17 במטרה להתגייס, זה היה הייעוד שלי, וכשהשתחררתי המשכתי לעשות תמיד מילואים, ארבע שנים כבר, וכמובן שבתחילת המלחמה גויסתי בצו 8. אני באה לפה בשם אחיי ואחיותיי שנמצאים בחזית וגם נשות אנשי המילואים שיושבות בבית ומטפלות בילדים וגם מהן נבצר להתמיין בצורה הוגנת.

אני רוצה גם כמובן שתשימו לב בחקיקה שלכם גם אלינו, לתומכי הלחימה. אני נמצאת בבור, שזה מתחת לאדמה מתחילת הלחימה. אני לא רואה אור. רוב הזמן אני נמצאת בלילות וישנה בימים אז אני לא רואה אור יום. כמובן שזה פוגע בי בריאותית אבל אני אשלם את המחיר הזה כי חשוב לי, אבל אני כן נפגעת מזה בכל מיני צורות, אם אני רוצה עכשיו להתמיין לרפואה למסלול ארבע-שנתי למשל, ואני לא חושבת שאני פחות ראויה לזה מכל מועמד אחר.

אני רוצה שאתם, בתור חברי כנסת שאחראים עלינו וצריכים לייצג אותנו, שתהיו גם העורף שלנו ותעזרו לנו בחזית הזאת, שנהיה הכי מוברגים ושאני לא אצטרך לדאוג במשמרות שלי מה יהיה עם העתיד שלי ברגע שתיגמר הלחימה הזאת כי באמת חשוב לי. וגם אם אני יודעת שהחוק הזה לא יבוא לטובתי, עדיין אני אשרת את המדינה שלי ואני אתן מעצמי כי זה באמת חשוב לי ואני אעשה את זה, וגם אם זה אלף ימים, אני אתן.

אני חושבת שגם בעניין הימים זה לא יהיה פייר להגיד ש-120 יום זה הדד-ליין, כי יש אנשים שאולי יעשו 119 וגם 60 והם תרמו לא פחות. אז גם תשימו לב אליהם. יש לנו כמה הצעות לפתרון. יש כבר רקע אקדמי למי שעשה תואר ראשון, כמוני, וממשיך לרפואה למסלול ארבע-שנתי, זה גם יכול לשמש איזושהי ערובה שיראו שבאמת אנחנו - - -

קבלה על בסיס הציונים בתואר ראשון במקרה הספציפי של מי שלא הספיק.

יש, יש לנו מתווה, אנחנו מחכים שתאשרו את החקיקה. אנחנו משפטית כרגע לא יכולים לתת להם שום דבר. זה כרגע מוגדר אפליה.

נעשה את זה.

חגי קורח, מטה המילואים, בבקשה.

בדברי ההסבר של החוק כתוב "מחויבותה של החברה למשרתים בשל תרומתם, מתן עדיפות במטרה לפצות על החסכים". סטודנט שיצא להגן על המדינה צריך להיות בדיוק במצב של סטודנט שלא נושא בנטל. הלוחמים חוזרים עם מטען נפשי, דובר על כך בישיבה הקודמת. סטודנטים משכבות חלשות, צו נסגר, צו נפתח, לא מאפשרים עבודה, חלק עם צו עתידי וכולם צריכים להשקיע פי שניים עכשיו בזמן לימוד. שמנו מתווה כולל שמפרט גם מלגות מחייה וגם מעטפת משלימה ואנחנו מקווים שזה יקבל מענה.

תודה רבה.

מכיוון שיש שש נקודות זכות שניתנות למי שהיה בלחימה, שזה שווה ערך לקורס, הלוחמים עדיין משלמים על הקורס הזה. נשאלת השאלה מדוע, האם זה משהו שהמל"ג מחליט?

התשלום על הקורס כבר ירד מזמן. תעביר לי מי שאמר לך שהוא משלם, אנחנו נבדוק את זה, לדעתי זו טעות. באוניברסיטאות מילואימניקים לא משלמים על שום דבר.

בעצם באופן גורף לא משלמים שום דבר?

גם במכללות.

מאי ארבל, פרקליטות צבאית, בבקשה.

בנושא תנאי הקבלה חשוב להזכיר שהחלופה השלישית במקור הייתה אמורה לכלול לוחמים ותומכי לחימה משרתי מילואים.

לא, במקור הייתה לוחמים, באחד הדיונים הוספנו גם תומכי לחימה ואז הבנו שתפסת מרובה לא תפסת ולכן חזרנו רק ללוחמים.

נכון, אנחנו שומעים את דברי היו"ר ואנחנו חושבים שהאלטרנטיבה שהוצעה פה היא אלטרנטיבה מצוינת. כלומר, הסדר קבע שהוא לפי חלופה ג' והסדר בהוראת שעה לפי חלופה א'. אני חושבת שזה הסדר מצוין ומקובל עלינו. אנחנו חושבים שזה הסדר מידתי ושנותן את מענה הקבע למי שצריך לתת מענה קבע ומענה להוראת שעה שנותן את המענה למה שקורה פה עכשיו.

אני אבקש להוסיף ביחס לסעיף 25(ב), פשוט לא השתתפנו בדיון הקודם. באופן כללי זה סעיף שכמובן מקובל עלינו ואנחנו מעריכים את תיקון החקיקה הזה. חשוב להתייחס רק לנושא תעדוף סוגי שירות. האופן שבו זה מנוסח כרגע משאיר שיקול דעת מלא אך ורק למל"ג. אנחנו כמובן לא רוצים לגעת ולקחת משיקול הדעת של המל"ג, כן חשוב לנו להגיד בהקשר הזה שמי שיש לו את המידע לגבי איזה סוג שירות בכל עת נכון אולי לתת לו איזה תעדוף זה הצבא.

אנחנו כמובן מבינים שאין לנו פה שום זכות וטו ושום מקום להתערב בשיקול הדעת, אנחנו כן חושבים שנכון ביחס לסעיף הזה להוסיף היוועצות אתנו. יכול מאוד להיות שבכל שנה למשל יש סוג שירות אחר. המידע שברשות הצבא יוכל להקנות עוד ידע למל"ג לתעדף לפיו. אנחנו חושבים שנכון בהקשר הזה להוסיף רק נושא של היוועצות. המל"ג מחליט, זה שלו לחלוטין, וזה משהו שבעיניי חשוב כדי שיהיה להם את האינפורמציה.

צריך לזכור שהמלגה של קרן הסיוע זו מלגה שזה רק אחד הקריטריונים בה. באופן כללי, גוף ציבורי שפועל צריך להיוועץ עם הגורמים הרלוונטיים גם בלי שנגיד. אני צריכה לפי זה להכניס בו את כל הקריטריונים האחרים שהם בתוך קרן הסיוע, שזה כלכלי-חברתי וזה אזורי עדיפות לאומית ואני לא הולכת להיכנס לסעיף הזה ולפרט את כל הגורמים הרלוונטיים.

אנחנו לא מעוניינים שיתערבו לנו גורמים חיצוניים בשיקול הדעת של הקרן. כמובן שיש שיח מתמיד בינינו לבין משרד הביטחון והצבא וזה גם בפרוטוקול.

אני רוצה להציע בנוסף לגבי המסלול של חלופה ג' שזה כן שימוש חריג בהקלות בתנאי קבלה. הוא לא בא מהכיוון של הוכחת בעיות בנגישות ושוויון הזדמנויות אלא הוא בא מהכיוון של תמרוץ, הוקרה ותגמול. כרגע גם אין לנו נתון על בעיה בתמריצים לגיוס ליחידות לוחמות. אנחנו גם לא יודעים איך זה ישפיע.

לכן, בלי קשר להוראת השעה שבנויה באמת על התקופה הייחודית שאנחנו נמצאים בה, הרבה פעמים הכנסת, כשהיא מחוקקת הסדר חריג והיא גם מבינה שהנסיבות כרגע אולי משפיעות על שיקול הדעת ואנחנו לא יודעים איך הוא ישפיע וצריך יהיה לבחון אותו בהמשך, היא קובעת הסדר לתקופה עם הוראת דיווח שבה הגורמים, המוסדות, ידווחו על יישום הסעיף, על השפעתו, אם באמת זה משיג את המטרה. כי זה לא דבר פשוט להקצות הקלות בתנאי קבלה שהן לא מבוססות על העניין של שוויון הזדמנויות. אז ההצעה פה היא בכל זאת לא בגלל התקופה אלא בגלל החריגות של ההסדר וזה שאנחנו לא יודעים איך הוא ישפיע, לקבוע אותה לתקופה עם הוראת דיווח כהוראת שעה מכיוון אחר.

שתיים, אני חושבת שגם כשבאים לתגמל לוחמים רוצים לדבר על מישהו ששירת שירות משמעותי כלוחם, לא על מישהו שנגיד שירת שבועיים ואז החליט שלא מתאים לו. יכול להיות שבתוך הסעיף יש להטמיע עניין של תקופת השירות כלוחם והקרבה של זה למועד הקבלה, לאו דווקא אופי השירות ואיך הוא השפיע על הקשיים, כי הבנו שזה לא הכיוון, אבל הסמיכות, כי אנחנו לא מדברים על מישהו שאחרי 20 שנה עושה הסבת מקצוע ואז נזכר שהוא שירת כלוחם אלא מישהו שבכל זאת יש איזו סמיכות זמנים בין הדברים, את זה כן להכניס כדי קצת לתחם את ההסדר ושאפשר יהיה באמת לראות את הקשר בין ההקלה הזו לשירות כלוחם.

אבל תעודת לוחם מקבל רק מי ששירת 20 חודשים כלוחם במינימום, אז כך שכל מה שאמרת על השבועיים וכו' לא רלוונטי.

איפה כתוב פה שהוא קיבל תעודה כלוחם?

בסדר, אנחנו צריכים להגדיר מה זה לוחם.

יש תעודת לוחם שלוחם מקבל כשהוא משתחרר מצה"ל והיא בתנאי שיש לו 20 חודשי לחימה.

תמי, תגדירו כמו שכתוב בחוק חיילים משוחררים ונגמר כל הדיון הזה.

דווקא יש כאלה שלוקח להם כמה שנים עד שהם מגיעים לאקדמיה, לכן לא הייתי מגבילה.

אז השאלה אם לא להגביל לתקופת זמן מסוימת.

אז שזה יהיה עשור לפחות, לא חמש שנים. חמש שנים זה לפעמים מעט מידיי.

ההגדרה לוחם בחוק חיילים משוחררים היא "כהגדרתו בפקודות הצבא" ובפקודות הצבא גם כתוב שלוחם זה חייל בשירות חובה, משרת במקצוע או בתפקיד לחימה, בלי תקופות ובלי שום - - -

יש הגדרה בתוך "ממדים ללימודים", אפשר לחשוב על זה.

צריך הגדרה שגם מסתכלת על הזמן כי אפשר גם לשרת חודש או שבוע.

מה ההגדרה ב"ממדים ללימודים"?

ב"ממדים ללימודים" זה מוגדר בצורה מאוד ברורה ולדעתי לא תהיה שום בעיה. אני מציע לכם לאמץ את מה שכתוב ב"ממדים ללימודים". לטעמי היו מספיק דיונים על ההגדרה הזאת ולכן אין שום בעיה פה.

אז את זה נמצא לפי ההגדרה. ולגבי התקופה, מה עמדתכם שיהיה איזשהו משך בין הקבלה ללימודים לבין השירות?

ב"ממדים ללימודים" זה 5 שנים, נכון?

ב"ממדים ללימודים" יש 5 שנים ו-7 למי ששירת בקבע, כשגורעים את תקופת הקבע כדי לא לפגוע בה.

שפרה, למה לא להיצמד לזה?

עובדה שלחיילים בודדים כבר הכפילו את זה ל-10 שנים, למה? כי הבינו שחיילים בודדים זה אחת מהאוכלוסיות המוחלשות ולפעמים בחמש שנים הראשונות עדיין - - -

אבל לא כל מי שהוא לוחם חלש.

ברור, אני לא רוצה שהאחד והיחיד ייפול בין הכיסאות, אז למה לא להגיד 10 שנים? הרי הרוב בין כה באים בטווח של שלוש שנים, הרוב המוחץ. אלה שעדיין לא התאפסו על עצמם - - -

כי אם את אומרת שאת רוצה לתמרץ אנשים ללכת לשרת, הוא יחשוב בטווח הרבה יותר קרוב על השירות שלו, לא אחרי 10 שנים.

אני לא חושבת שזה תמרוץ. אתם מתייחסים לזה כאילו מישהו בוחר פה להיות לוחם. אני לא זוכרת ששאלו את שני הבנים שלי שהלכו להיות לוחמים בחוד החנית של צה"ל אם הם רוצים להיות לוחמים או סתם בא להם להיות ב-8200. ממש לא. אתה נלקח להיות לוחם, אלא אם כן אתה נלחם לא להיות לוחם. אני לא חושבת שזה תמריץ. אני חושבת שמי שכבר עשה את זה – ובסוף הבן הגדול שלי היה תשע שנים וחצי בתור מ"פ והקטן נפצע אפילו בסיירת נחל. אז עכשיו בואו תתנו להם פיצוי על זה שבמשך שנים לא היה להם לא יום ולא לילה, והראש לא עבד באופן אקדמי, הם לא יכלו לעסוק בקריאה ובלימוד במשך כל השנים שהם היו לוחמים. זה העניין. התעדוף, השיפוי והפיצוי, או תקראו לזה הכרת הטוב, איך שתקראו לזה. הכול כבר הזכיר השר והזכיר היו"ר. אבל אני לא חושבת שזה תמריץ ללכת להיות לוחמים. רוב הלוחמים לוחמים כי לקחו אותם להיות לוחמים.

השר אמר תמריץ.

סלי בסון, היועצת המשפטית של האוניברסיטה הפתוחה, אצלנו הקבלה פתוחה אבל אני פה בשם ור"ה. הנושא של תמרוץ לוחמים ועידוד צעירים לשרת כלוחמים לא צריך להיות דרך השכלה גבוהה, הורדת רמה או לתת תנאי קבלה פתוחים וכדו'. זה פוגע בשוויון וזו עמדת ור"ה. אנחנו רוצים את הוראת השעה, חלופה א', כדי לפתור את הבעיה עכשיו שנוצרה בחוסר שוויון בין אלו שמשתתפים בלחימה, בין אם הם מילואים - - -

אתם חוזרים על מה שאמרתם בדיון הקודם, אין חדש תחת השמש.

אז אנחנו מדגישים את זה ואת החשיבות.

הנקודה הובהרה.

יש פה חוסר צדק מטורף.

אני חוזר לתיקון חוק זכויות הסטודנטים, "נוסח לעניין התאמות לסטודנטים ששירתו בשירות מילואים ממושך בנסיבות חירום", זו הצעת החוק הפרטית שהגשתם, שחתמו עליה 85 ח"כים. אין לי מושג איך מכל הצעת החוק שהוגשה זה מה שנשאר. אני אגיד שבפועל ברור לי שעשיתם את מה שעשיתם עם מטרות טובות ולכן מלכתחילה הוגשה הצעת החוק הפרטית. אני חייב להגיד לך שבין מה שהוגש לבין זה יש שמים וארץ והדברים הללו לא בהכרח נותנים את המענים שאנחנו מחפשים בשביל שהסטודנטים משרתי המילואים יקבלו פתרונות.

למה אני מתכוון? בין יתר הדברים שכתובים פה, וחוזר על עצמו פעם אחרי פעם, אלו התאמות נוספות, מבלי לרדת לפרטים מהן אותן התאמות נוספות כמו שהיה בהצעת החוק המקורית. מה קורה? מתחילת הדרך התחייבו פה כולם קבל עם ועדה ששום סטודנט לא יישאר מאחור וכל הסטודנטים יסיימו את שנת הלימודים ביחד עם יתר חבריהם לכיתה, גם ראשי המוסדות האקדמיים וגם חברי הכנסת, ובעקבות כך הוגשה הצעת החוק, בשביל לסייע. בשורה התחתונה, הצעת החוק הזו, כפי שהיא מנוסחת כעת, לא מסייעת לדבר הזה.

בסופו של דבר אנחנו מדברים היום על למעלה מ-30 אלף סטודנטים משרתי מילואים שדה פקטו הולכים להיות מופקרים מאחור. יש המון סטודנטים משרתי מילואים שלא הצליחו להיכנס לסמסטר א' והם עתידים במקרה טוב להתחיל רק בסמסטר ב' ואין להם מענה ואין להם פתרון. זה אומר בשורה התחתונה שנכון להיום יותר מ-30 אלף סטודנטים משרתי מילואים – הלכה להם השנה האקדמית, נקודה. הצעת החוק המקורית, כפי שהיא נוסחה, נתנה מענה הולם – גם לא לכולם אבל למרביתם – במצב הנוכחי, בלי התערבות חקיקתית שלכם. עובדה ש-30 אלף סטודנטים לפחות לא יסיימו את השנה האקדמית ותיגרר להם השנה האקדמית לשנה הבאה.

זו ממש לא עובדה ואתה יודע גם את המאמצים שנעשים.

מה קורה עם סטודנטים שלא ניגשו לסמסטר א'? הוא העלה פה משהו נקודתי. מה המענה שאתם נותנים?

מי שהפסיד את סמסטר א' – וישב אתמול אלחנן שעתיים וחצי בפגישה שהוקדשה לדבר הזה ושמע משבעה מוסדות בדיוק את המתווים, איך יפגשו את האנשים האלה ואיך יעשו את כל המאמצים לאפשר להם להכפיל קורסים, להשתמש אפילו בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה באופן חריג, דבר שלא קורה בדרך כלל, להשלים את הכול - - -

אני מגיע מהשטח עם 40 סטודנטים לוחמים, אני יודע טיפה על המצב הזה – אף אחד מהם לא הולך לסיים את השנה במתווה הנוכחי. 40 סטודנטים לוחמים.

לכל אוניברסיטה יש מתווה מה עושים גם עם אלה שהגיעו בסוף סמסטר א'. יש באמת בעיה עם מי שיפסידו את כל השנה, שני סמסטרים, זה כבר כנראה מעל ליכולותינו.

דבורה, שאלה פשוטה: סטודנט שלא היה יכול לגשת לסמסטר א' והוא מתחיל עכשיו בסמסטר ב'. האם אותם סטודנטים, שלא נעדרו כל השנה אלא שלא ניגשו לסמסטר א' ומתחילים בסמסטר ב', יש מענה ל-100% מהם?

לא ל-100%, אין 100% בשום דבר.

לכמה אין?

אין לנו לדעת. אנחנו צריכים לראות באיזה מצב הם יגיעו. כמה יגיעו עם טראומה נפשית, כמה יגיעו עם חוסר יכולת בכלל ללמוד, כמה יגיעו ויגידו: חברים, לא רוצים, תעזבו אותי, אני בא באוקטובר.

אני לא מדבר על מי שאומר "אני בא באוקטובר", מי שאומר עכשיו, בסמסטר ב': "אני מתחיל סמסטר א'".

מי שיגיע ויהיה מוכן לעשות עבודה ולהתאמץ, כל האוניברסיטאות יתאמצו אתו, ואני יודעת שגם המכללות באותו מקום.

אני שואל שאלה פשוטה: סטודנט לוחם, או לא לוחם, ששירת במילואים, לא ניגש ולא התחיל את סמסטר א' ומתחיל את סמסטר ב' – האם, כמו ההתחייבויות שנאמרו בכל מקום, הוא יסיים את השנה יחד עם חבריו לכיתה, כן או לא?

אין כן או לא, זה לא כן או לא.

אין כן או לא, זו לא תשובה של שחור ולבן.

אלחנן, אתה ישבת אתמול שעתיים וחצי בפגישה אצל שר החינוך, ישבו כל נשיאי האוניברסיטאות - - -

ואת רוצה שאני אגיד מה עלה שם בפגישה?

אתה מוזמן להגיד, גם אני יכולה להגיד, יש לי גם תרשומת של הכול.

מעולה, אז מה אמרו?

נאמר שם שמי שלא יסיים סמסטר א', תינתן לו שורה של עזרה, הכפלת קורסים, ובקיץ, והשלמות, וקורסים בפתוחה.

זה לא נכון. יו"ר הוועדה, בשביל שהסטודנטים - - -

ור"ה, אני רוצה לקבל בבקשה את המתווים של אותם סטודנטים שמגיעים לסמסטר א' בזמן של סמסטר ב' ולפי זה נחליט מה אנחנו עושים לגבי הסיפור הזה.

אני כן אגיד שהסעיף מחייב את המל"ג לקבוע כללים שנותנים מעבר למה שקיים היום. לא הבנתי איך הצעת החוק הפרטית כן פותרת ל-100% מהסטודנטים את הבעיה כי בסוף - - -

לא יהיה 100% אף פעם.

אבל היא הולכת במודל שהוא מנוגד להסדרה של כל התחום הזה ולכן היא הייתה גם זוכה להתנגדות מכל הגורמים ולכן לא הייתה מתקדמת ולא משיגה את התוצאה. זה מודל שכך זה עובד. צריך בסוף להתייעץ עם אגודות הסטודנטים ולקבוע משהו אחיד לכולם ושהוא מעבר לקיים. זה מה שזה בא להשיג.

לי חשוב להגיד שהצעת החוק הנוכחית בסופו של דבר נועדה בשביל לייצר פתרון לבעיה. ההצעה הנוכחית לא מייצרת שום פתרון כזה.

מייצרת פתרון חלקי.

אין לי בעיה לאמוד את זה באחוזים אם תרצה, אבל זה לא אחוזים גבוהים.

יכול להיות שהכללים אגב יתנו יותר ממה שנכלל בהצעת החוק הפרטית. גם היו שם חפיפות עם מה שקיים היום וזה היה מוגבל לדברים מסוימים שראו לנגד העיניים באותו רגע. יכול להיות שכשיישבו המל"ג עם המוסדות, עם האגודות, יעלו עוד רעיונות לדברים שכרגע לא חשבו עליהם או שלא אפשריים כרגע.

בסופו של דבר, בשביל שהסטודנטים יסיימו את השנה יחד עם חבריהם לכיתה, אנחנו צריכים לייצר להם סמסטר צל, לסטודנטים שלא יכלו לגשת לסמסטר א' ומגיעים לסמסטר ב'. האוניברסיטאות, לצערי הרב, לא כולן מוכנות לעשות סמסטר קיץ לטובת אותם סטודנטים.

אנחנו נקבל את המתווים ונראה.

מה לגבי הזמניות של ההסדר? שבוחנים אותו תקופה ואז רואים?

שמעתי את ההצעה שלך, אני לא פוסל את זה, נציג את זה גם בפני חברי הוועדה ונקבל החלטה בנושא.

את כל הסעיפים קראנו.

לא קראנו את קרן הסיוע.

קראנו לגבי קרן הסיוע אבל גם שם יש לי הערה. יש פה עוד נקודות שעלו ברמה התקציבית והאוצרית. אנחנו נשב עם האוצר לראות מה מקובל עליהם ומה לא מקובל עליהם, נגיע להבנה לגבי החלופות, א', ב' או ג', עם חברי הוועדה, כמובן עם הוראת השעה לגבי אנשי המילואים, שאנחנו צריכים גם לראות איך אנחנו מנסחים את זה.

אני רוצה כן להתייחס לסיפור של קרן הסיוע. זה נפתח היום, נכון? מל-go נפתח היום, מברוכ. השאלה היא מה הקריטריונים – האם אנחנו מתבססים על מה שהיה ב-22 או שאתם לוקחים בחשבון גם מה שקורה עכשיו?

באמת בשעה טובה ההרשמה נפתחה היום. שומעים מלא מעט מוסדות שכבר הסטודנטים מחכים בקוצר רוח לפתיחת ההרשמה ונקווה שזה יעבור בשלום כמה שיותר. הקרן לוקחת בחשבון את הקריטריונים שהיו קיימים בתשפ"ג ובעצם מוסיפה את קריטריון שירות המילואים, מה שלא היה בתשפ"ג – הוא היה עד פ"ב, הוא לא היה בפ"ג ועכשיו הוספנו לפ"ד – שיקנה עד 10 נקודות ממערך הקריטריונים.

לגבי השאלות הנוספות, האם הקרן היא זו שלוקחת בחשבון היבטים של פגיעה כתוצאה מהמלחמה – אין משהו באופן ישיר. יש קריטריונים שנוגעים לאשכול חברתי-כלכלי, לאזורי עדיפות לאומית, שככל שסטודנטים גרים באזורים שפונו וכדו' אז ניתן איזשהו מענה עקיף, לא באופן ישיר. יש לזה מספר סיבות. גם ועדת ההיגוי של הקרן בסופו של דבר היא זו שהמליצה שבשיקול בין הטיימינג לפתיחת ההרשמה, לבין לאפיין עכשיו עוד משהו כתוצאה מהפגיעה של המלחמה, כן חשוב לפתוח את ההרשמה ולנסות לחשוב על עוד מענים כדוגמת המענים שנתנו דרך שירות המילואים, התוספת של ה-30 מיליון. זה הכלים שלנו. אבל בתוך הקרן, בתוך המערך הקיים, לייצר מענים נוספים ולאפיין דברים, בשורה התחתונה יגררו פתיחת הרשמה וכמובן קבלת מלגות, אולי בספטמבר-אוקטובר.

אני אגיד לך בשקט-בשקט, בלי שאף אחד ישמע, באוצר גילו לי שהם ביטלו את ה-60 מיליון.

האוצר לא פה, אני לא אדבר בשמם. אנחנו יצאנו עם זה בפרסומים, אנחנו כרגע ממשיכים, הדבר הזה מבחינתנו כן קיים.

האם יש התנגדות למל"ג שנוסיף שבהתחשב בסוג השירות הסדיר או שירות מילואים, ו/או בהכנסת אותו סטודנט או משפחתו שנפגע החל מחודש אוקטובר?

הכניסה לדבר הזה, לבחינה הזאת, לא אפשרית מבחינה אופרטיבית, מבחינת היכולת שלנו לבחון היום את מצבו של הסטודנט בהינתן המערך הקיים כי הוא הולך על שנים אחורה. אופרטיבית, אין לנו טפסי 106 לשנת 24 ולכן אנחנו לא יכולים לבחון את זה כשאנחנו מסתכלים על הסטודנט, על הפרט. זה לא מהסיבה שאנחנו לא רוצים לבחון את זה, זה סיבות שפשוט מבחינת פרקטיקום אין אפשרות לבחון את זה במצב הקיים. לשנת הלימודים תשפ"ה, ועדת ההיגוי כבר אמרה את זה - - -

אבל 106 של 2023 כן יש לכם?

לא, זה מתקבל בדרך כלל בחודש אפריל.

למה? כבר עכשיו יש. 106 כבר בסוף ינואר קיים.

באפריל 2024 יתקבל טופס 106 של 2023, למיטב ידיעתי, אפשר לבדוק את זה שוב מול הרשויות הרלוונטיות.

מתי אתם מחלקים את זה? אולי אפשר קצת לדחות את זה כדי שכן יוכלו להעביר?

נכון, זה מה שהצענו.

אנחנו כבר היום נמצאים בדחייה מאוד משמעותית, תבינו. 50-60 אלף סטודנטים מחכים.

אני מבין, יוסי, אני אתך, אתה יודע שאני לא בעד לדחות את פתיחת מל-go ובירכתי עליה, אני רק אומר שיחד עם זאת אם אנחנו לא נותנים מענה אמיתי למי שבסוף נפגע, אז מה – ?

אבל מה זה יוסיף על מה שקיים? היום גם מי שמשרת במילואים או סדיר מקבל את הניקוד עד 10 נקודות.

לא קשור, הוא לא משרת במילואים אבל הוא נפגע בגלל מצב המלחמה, מה לעשות?

הוא מתכוון איך בודקים את הסוציו-אקונומי והאם לוקחים בחשבון את שינוי המצב לרעה שקרה להרבה אנשים.

לא, לא לוקחים בחשבון.

וזה הקושי, בלי קשר עכשיו למילואים.

קודם כל צריך להבין, הקרן היא לא אכסניה לכל הדברים. אנחנו דנים פה כבר חודשים על המענים שניתנים לסטודנטים. הקרן נותנת מענים אבל צריך להבין באיזה מקום. העניין של הטיימינג פה הוא קריטי. נגיד ונכניס איזשהו קריטריון והכנסה לנפש ונבחן את העניין של הפגיעה במערך הזה, כמה עוד סטודנטים זה יכניס לנו לתוך המערך בהינתן שיש לנו 60 אלף סטודנטים – ואולי יותר אפילו, לפי התחזיות – שכבר מחכים להרשמה הזאת? באיזון העדין הזה, ועדת ההיגוי ואני כצוות מקצועי אומרים: אנחנו חושבים שזה באמת ייצר פגיעה יותר אקוטית. אפשר לפנות למוסדות וגם לשאול את זה. שמענו את זה לא מעט מדיקני סטודנטים שהם נציגים בתוך ועדת ההיגוי שלנו, הסטודנטים באמת מחכים לזה. זו לא דחייה של יום-יומיים. זה מצריך לאפיין מהי פגיעה, לאפיין מהו מתווה שניתן כדי לבחון את זה.

אתה מאפיין לפי אותם קריטריונים של 22, רק אתה לוקח בחשבון את 23.

זה לא כזה פשוט, יו"ר הוועדה. מדובר במערכת ממוחשבת, זה ללכת לחברת המחשוב לאפיין את זה. זה דברים שדורשים החלטות גם של ות"ת, שבסופו של דבר אישרה את הקריטריונים הללו. זה יגרור אותנו לפחות, לפחות, עוד כחודש וחצי.

ואם הייתם מחלקים לשני מחזורי חלוקה, אחד שיקרה עכשיו כדי לא לעכב, ואחד בעוד כמה חודשים, שאפשר יהיה לקחת בחשבון טפסי 106 של 23?

איך את מאפיינת? בסוף זה כמקשה אחת, המדרג הוא שוויוני בין כלל הסטודנטים. היכולת לפלח ולפצח את זה גם פה מייצרת איזושהי מורכבות כי זה נבחן באופן יחסי, אני נבחן ביחס לסטודנט האחר בהתאם למגבלת התקציב.

הנתון המעודכן ייבדק לגבי כלל הפונים לקרן הסיוע, נכון?

זאת הכוונה.

יו"ר הוועדה, אנחנו גם יושבים בוועדת ההיגוי של הקרן וכמובן שהתנגדנו גם במסגרתה. אנחנו הופתענו שבכלל הגענו למצב הזה כי בדיון שהיה פה לפני שלושה שבועות היה דיבור ושיח במסגרת הוועדה שהובלת להכניס את אותם קריטריונים סביב המלחמה ונאמר פה שאין צורך להכניס אותם בחקיקה כי אפשר לעשות את זה במסגרת הוועדה ואין צורך להתערבות של הכנסת בתוך הנקודה הזו. לימים התבהר לנו שזה לא המצב וכן, היה אפשר לדחות את פתיחת הקרן בשלושה שבועות בשביל שתהיה התייחסות. להגיד: יש הרבה בקשות, אם אנחנו נכניס גם את הקריטריון הזה ונתעלם מהמציאות יהיו עוד יותר בקשות, זה פשוט לא נתפס.

בסופו של דבר, יש פה היום קריטריונים על בסיס שנת 22. זה לא רלוונטי בשום צורה. המצב השתנה פה ב-180 מעלות. יכול להיות שיש סטודנטים שעכשיו המצב שלהם השתנה אולי לטובה, בודדים, אבל אין ספק שהמון, שהיום זכאים, לא זכאים לפי 22. אם נכניס את הקריטריון הנוכחי יכול להיות שתהיה יותר זכאות.

אני אגיד פה עוד משהו, יכול להיות שזה גם יסייע לנו בסופו של דבר להפעיל לחץ נוסף בשביל להגדיל עוד יותר את הקרן, אבל להתעלם לחלוטין מהנתון הזה ומהמצב במלחמה בקרן הלאומית הסוציו היחידה של מדינת ישראל – זאת הקרן היחידה על בסיס סוציו – ולהגיד "אנחנו לא מסתכלים על הקריטריון של המלחמה" זה פשוט בלתי נתפס.

נכון, זה גם שיקול שצריך לקחת, לדחות את הכול.

קודם כל זה לא שלושה שבועות, אני אומר את זה בוודאות. זה לא שלושה שבועות, זה דבר ראשון. דבר שני, ההצעות שמדוברות פה בחודש האחרון בהוראת השעה של "חרבות ברזל" זה בדיוק הסיפור הזה. ככל וזה יתקדם נוכל לדון בדברים הללו כדי לתת את המענה. הקרן היא לא המענה לכלל הדברים. אנחנו מנסים וניסינו כמה שיותר לאפיין את הדבר הזה, הוספנו את קריטריון שירות המילואים ויש את התוספת הנתונה והשנויה במחלוקת - - -

אבל, יוסי, זה לא קשור למילואים.

אבל אנחנו מנסים להכניס פה מפונים. השאלה כמה מפונים תכניס פה אל מול כ-60 אלף סטודנטים שיש לנו שממתינים וכבר היום נרשמים לתוך מערך המלגות. כל עיכוב כזה הוא משמעותי ואקוטי. צריך לשמוע גם את המוסדות פה, שאני חושב שיגידו את זה באופן די גורף, לפחות בהרכב הועדה שציינו את זה, דיקני הסטודנטים וכלל חברי הוועדה שבאו והמליצו. באיזון הזה יש מקום לשפר כל הזמן ולבחון אולי את הדברים לקראת שנה הבאה ולראות, אבל בתוך הקרן, אנחנו כבר בעיכוב של פברואר כשאנחנו פותחים הרשמה בשנה רגילה ונורמטיבית באזור נובמבר. אז המתנו, חיכינו, ניסינו כמה שיותר לדחוף עוד דברים. יש גם את החקיקה שמתלווה לכל הסיפור הזה, זה לא נעצר כאן.

איך הכנסתם את הקריטריון של המילואים בלי החקיקה אם היא עדיין לא עברה בעצם?

היה אישור ממשרד המשפטים.

בסדר גמור, אז אני אומר שבמקביל לזה אפשר להכניס בדיוק את הנקודה שדיברת עליה בתוך החקיקה הקיימת, להוסיף את השורה הזו שתהיה בחינה על בסיס המצב הנוכחי של המדינה. איך אפשר לבחון על בסיס מצב של לפני שנתיים?

לא במסגרת הקרן, זה מה שאנחנו אומרים.

הבעיה פה היא לא סוג הקריטריונים, הם כן בוחנים הרי מצב סוציו-אקונומי, הבעיה שלהם היא שבירוקרטית בשלב הזה, אם הם רוצים לעשות את זה עכשיו, אין להם את הטופס אז זה דורש איזושהי דחייה במימוש של חלוקת המלגות. יכול להיות שזה מוצדק בנסיבות הנוכחיות.

נכון, זה מה שעלה גם במסגרת השיח בוועדה לפני שלושה שבועות.

זה לא דורש תיקון חקיקה, זה דורש החלטה יישומית.

נכון. נאמר שאין צורך, נאמר לכם: חבר'ה, אין צורך, אל תתערבו בקריטריונים, אנחנו פשוט נכניס את זה. זה מה שנאמר. בסופו של דבר הקרן היום נפתחה בלי הקריטריון הזה. נאמר פה בוועדה לפני שלושה שבועות: "אין צורך בחקיקה, שהכנסת לא תתערב, אנחנו נכניס את הקריטריון הזה". להגיד עכשיו שרק בשנת 25 אנחנו ניתן מענה, בדחייה של שנה, זה לא נורמלי.

יוסי, אתם חייבים לשקול את זה מחדש. אנחנו לא נוכל לנוח על זרי הדפנה ולתת לזה לעבור כך. יש מינימום של התייחסות מצדכם שצריכה להיות לגבי המצב. אי אפשר להגיד "הכול כמו שהיה". הכול לא כמו שהיה, מה לעשות? אני לא רוצה להתערב בחקיקה אבל אם אתם לא נותנים לי ברירה. אני חושב שזה לא נכון, זו צריכה להיות החלטה שלכם, אבל מן הראוי היה שתיקחו בחשבון את הסיכום.

אני אומר, זה לא צריך להיות במסגרת החקיקה, אבל המענים הנוספים שאנחנו נותנים, כלל המתווים שהוצגו פה בחודש האחרון, מה שניתן למוסדות, מה שניתן לחיילי המילואים, זה חלק מהמענים.

אבל יש אנשים שנפגעו ללא קשר למילואים, יוסי.

אז אפשר לדבר על הרחבת קהל היעד הקיים, ממילואים למפונים או ממילואים למי שנפגעה הכנסתו, אפשר לדון בדברים הללו, לא במסגרת חקיקה ולא בהכרח בתוך הקרן. זה מה שאנחנו טוענים.

אבל, יוסי, זו קרן הסוציו היחידה שיש, אין עוד קרן סוציו. אם אתה לא תיתן להם - - -

אנחנו מדברים פה בהוראת שעה על חלופה נוספת שמדברת על מלגות נוספות לסטודנטים, האכסניה לא חייבת להיות הקרן. יש פה כמה מענים - - -

לא, זה המנגנון היחיד שקיים לך היום.

לא.

כן. איזו עוד קרן בוחנת - - - ?

אנחנו לא דנים בחקיקה על המנגנון.

אבל ברור שזה מוסט לשם.

ככל ותתקבל החלטה להרחיב את קהל היעד נוכל כמל"ג להחליט באיזה מנגנון זה קורה.

אבל באיזה מנגנון זה יקרה? של קרן הסיוע.

בסדר, לא בחקיקה. תשאיר לנו את המנגנון, קודם תגדיר מי קהל היעד.

יוסי, אני מציע שתנסו לחשוב איך אתם יכולים כן להגיע בסוף להכנסות של אותו בן אדם, גם אם אין לו 106. לפי הכנסות חודשיות, לחלק את זה לחודשי השנה, לא יודע, תנסו להיות יצירתיים. אין מצב שקרן הסיוע שנפתחה היום לא תיקח בחשבון את המצב הסוציו-אקונומי שהושפע בגלל מצב המלחמה. הדברים הם לא כתיקונם, מה לעשות? להגיד "אנחנו נסתמך על מה שהיה ב2022" זה לא רלוונטי. אני לא מצדיק את אלחנן בכל מה שהוא אומר אבל בנושא הנקודתי הזה הוא צודק לגמרי. זו קרן הסיוע הסוציו-אקונומית לסטודנטים היחידה במדינת ישראל והיא צריכה לתת את המענה. המענה הוא לא רק למי ששירת במילואים, יש הרבה אנשים שגרים לצורך העניין באשקלון, באופקים, בנתיבות, בעיקר בפריפריה, שיכול להיות שהמצב שלהם ב-22 היה בסדר או גבולי ועכשיו הם נפלו. לא להתחשב בהם ולא להסתכל בנקודת הזמן העכשווית מה קורה איתם זה לחטוא למטרה. אחרי שאני אדבר עם האוצר על הנושא הזה וגם על התוספת נקיים דיון, נחדד את הנקודות האלה ונתכנס שוב. תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:25.