פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הבריאות
12/02/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 162
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, ג' באדר התשפ"ד (12 בפברואר 2024), שעה 9:30

1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב' לחוק), התשפ"ד - 2024
2. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות (תיקון), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

אלון שוסטר

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

זיוה חממא - מנהלת המחלקה לניהול סיכונים, משרד הבריאות

שרון גוטמן טרדולר - לשכה משפטית, משרד הבריאות

לילא שיני-חג'-יחיא - מנהלת אגף כימיה ותכשירי הדברה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שירי טישלר-לסמן - ממונה יעוץ משפטי לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיכאיל חורי - ראש תחום חוקיות יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה

יזהר לנדאו - מנכ"ל מועצת הכותנה, התאחדות חקלאי ישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

כרמל פלדמן אביטבול - סגנית מנהל איגוד הכימיה, פארמה ואיכות הס, התאחדות התעשיינים

אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

דניאל קלוסקי - מזכיר- ארגון מגדלי ההדרים, ארגון מגדלי ההדרים

צבי זידמן - מנהל פיתוח, אדמה פתרונות לחקלאות

יואל רובין - מדריך לגידול ירקות, מרכז חקלאי העמק

רחל רבינוביץ - מדריכת הגנת הצומח, מרכז חקלאי העמק

תומר צ'סקלה - מנכ"ל פרי ניר, חברת "פריניר"

אורן ברנע - מזכיר- ארגון מגדלי ירקות, ארגון מגדלי ירקות

רמי שדה - חקלאי

עינב מוזס

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב' לחוק), התשפ"ד - 2024
2. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות (תיקון), התשפ"ד-2024

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. על סדר-היום: הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב' לחוק), התשפ"ד – 2024; והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות (תיקון), התשפ"ד-2024.

כפי שכולנו פתחנו את הבוקר הזה ברגשות מעורבים – מצד אחד, שמחה על שחרורם בסיעתא דשמיא וכוחות הביטחון של שחרורם של שני הביטחון פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, שב"ה – גם דיברתי הבוקר עם שר הבריאות – הם נמצאים במעקב. מצבם טוב. יחד עם זאת, גם הבוקר שמענו את הבשורה הקשה על נפילתם של שניים מלוחמינו, שניהם בנים של אנשי ועובדי מערכת הבריאות - החייל עדי אלדור בנו של ד"ר לירון אלדור, חייל אלון קליינמן, בנו של פרופ' גיא קליינמן. אנו מבקשים מכאן לשלוח תנחומים למשפחות היקרות.

לפני שנצלול לתוכן הישיבה אבקש מעינב, נציגת משפחות החטופים, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל תודה רבה על האפשרות להיכנס ולהשמיע את דברינו. אני עינב, הכלה של גדי מוזס. מבחינתי הוא כמו האבא השני שלי. גדי מוזס, בן 79, חבר קיבוץ ניר עוז, ממקימי הקיבוץ. נחטף ב-7.10 מהבית שלו, מהמיטה שלו. זוגתו לחיים מזה 19 שנה אפרת כץ נרצחה באותו יום והוא נחטף.

היה לי חשוב להגיע דווקא לוועדה הזאת כי גדי הוא אגרונום מאוד מוערך בארץ ובעולם, הוא נסע להמון שליחויות ועדיין נוסע מטעם משרד החקלאות גם למדינות מתפתחות. העביר שם המון קורסים וסדנאות כדי לעזור למדינות האלה לצאת מהעוני שבהן נמצאות. ראה בזה שליחות. עדיין מעביר המון סדנאות והרצאות בכפר סילבר לאנשים שבאים מחו"ל כנציג המדינה, כנציג משרד החקלאות ומשרד החוץ.

מבחינתו החקלאות היא הציונות. החקלאות בנגב היא מימוש הציונות מבחינתו והיה לו ברור –לא משנה מתי ולא משנה מה המצב הביטחוני כי אנחנו חיים בעוטף, במועצה אזורית אשכול. זה ביתו. לא יצא משם גם כשהקסאמים נחתו מעל ראשו. הוא האמין במדינה, חינך אותנו להיות אזרחים שומרי חוק, תורמים למדינה. בדיוק הבן שלי אמר לי, שסבא תמיד חינך אותו להגיע הכי רחוק שאפשר ולתרום הכי הרבה שאפשר למדינה, והתמונה הראשונה שראינו ברשת שהחמאס העלה, המבט המבועת שהיה לו בעיניים כשהוא מוחזק ומועבר לתוך עזה ברגליים יחף אמר הכול על הבעתה והשוק שאיך זה יכול להיות שהוא אזרח המדינה נמצא פה בתוך עזה. אם תראו את המבט שלו תבינו מה עבר עליו. זה לא משהו שמישהו מאתנו אי פעם חלם שיהיה.

אנשים אומרים לי – אני לא מאמינה שאני פה אחרי ארבעה וחצי חודשים. אנחנו בכלל לא צריכים לדבר על זה. הם לא פה. אני רואה בכולכם – גם במי שעובד בתוך הכנסת וגם מי שעובד מחוץ לכנסת בתפקידים הבכירים שנמצאים פה – אתם מנהיגים, אתם מובילים דרך, אתם מובילים דעת קהל. מאוד פוגע ובעיקר מפחיד אותי כאזרחית המדינה, מה שקורה פה בשבועיים האחרונים. יש איזו הסתה ישירה או עקיפה נגד משפחות החטופים. אנחנו לאט לאט מאבדים את התמיכה הציבורית כי מציגים אותנו כמי שאכפת לנו רק מיקירינו ולא מביטחון המדינה ומהחיים של המדינה. ראש הממשלה בעצמו אומר: אם נעצור עכשיו את הלחימה זה עניין של זמן 7.10. אז מה זה אומר, שלנו לא אכפת שיהיה שוב 7.10? זה שקר גס, זה עיוות של המציאות. אני תושבת מועצה אזורית אשכול. פוניתי מהבית שלי. מי כמוני יודע שהמציאות הביטחונית חייבת להשתנות אבל יש לזה זמן ואנחנו מההתחלה אומרים: תעצרו רגע את הלחימה, תוציאו אותם ותמשיכו בפעילות. נפגשנו עם עשרות אנשי ביטחון בחודשים האלה כי אני באמת לא מבינה בביטחון. ועשרות אנשים שהקדישו את חייהם לביטחון אמרו לנו שחייבים – לא רק אפשר - לעצור את הלחימה, להוציא את החטופים, ולצה"ל ולמערכת הביטחון יש הידע והיכולת לבוא בחשבון אחר עם החמאס ולשנות פה אתת המציאות הביטחונית.

אני מבקשת מכם ועם כל האנשים שאתם מדברים – אל תיתנו לנתונים הלא מדויקים האלה להפחיד אתכם. אל תיתנו לזה לזרוע פחד בקרב הציבור. זה לא נכון שאם נעצור את המלחמה עכשיו ונוציא את החטופים הלך על המדינה שלנו והחטוף הבא הוא מעבר לפינה. וגם אם כן – תרצו לדעת שהמדינה עומדת שם לצדכם.

המדינה שלנו לא נחרבה ב-7.10 אבל כולנו בטראומה. המדינה שלנו ממשיכה לתפקד פיזית, לכאורה היא מתפקדת. יש פה ישיבות בכנסת, כל אחד מכם הולך לעבודה. החיים שלנו נעמצרו אבל זה כבר משהו אחר. פיזית החברה שלנו מתפקדת אבל בפנים החברה שלנו חבולה, היא עברה טראומה, החברה שלנו גוססת. והיא לא תוכל להשתקם אם החטופים לא יחזרו בחיים, ואם הנרצחים לא יחזרו לקבורה בישראל, בבית שלהם, באדמה שלהם. אנחנו נהיה חברה ללא ערכים. אנחנו נשאיר בשבי את הערכים של העם היהודי, של החברה שלנו אם הם לא ייצאו משם בחיים, אם לא נוציא אותם בחיים. נשאיר בשבי את הערבות ההדדית שכל כך מאפיינת את החברה שלנו. אנחנו נשאיר בשבי את האמון שכל אזרחי במדינה איבדו במדינה ובצבא ובמנהיגים ב-7.10. נשאיר בשבי את המחויבות של הממשלה ושל המנהיגים שלנו כלפי האזרחים, המחויבות כלפי חיי האזרחים וכלפי הביטחון שלהם ולא רק כלפי ההישרדות הפוליטית של נבחרי הציבור. יש לכם זכות להיות נבחרי ציבור אבל יש לכם גם חובה מאוד גדולה. לכולנו יש חובה מאוד גדולה. אנחנו לא יכולים להשאיר אותם שם. התחילו לרמוז לנו שעוד שלושה שבועות יתחיל חג הרמדאן ואם הם לא ייצאו בשלושה שבועות האלה, הסיכוי יורד למינוס וכולנו מבינים למה. אין לנו זמן, וכבר עכשיו יש לנו דד לין. זהו. לא יודעת מי ישרוד שם עוד שלושה שבועות ולא חושבת שצריך לחכות עוד שלושה שבועות. אנחנו המשפחות לא נכנסות למה צריך להיות במתווה ומה צריך להסכים ומה לא צריך להסכים. אנחנו אומרים – שבו בחדר עד שיעלה עשן, הם בשבי – אתם מבחינתי אל תצאו מהחדר, אל תאכלו ואל תשתו עד שתגיעו להסכם שמקובל על כל הצדדים. ואי אפשר לזרוק את האשמה על החמאס – הם לא מוכנים לדבר, יש להם דרישות בשמיים. קחו אתם את האחריות. תציעו הצעות שהחמאס לא יכול לסרב להן. ברור שהם באו עם דרישות מפוצצות. ככה זה במשא ומתן, כולנו באים עם דרישות לא הגיוניות כי אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לוותר על זה אחר כך. אנחנו לא יכולים להרגיש פה ביטחון אישי וביטחון חברתי לנצח, אם החטופים לא יחזרו בחיים. אני לא יודעת איך אני הולכת לחנך את הילדים שלי, להמשיך להיות אזרחים שומרי חוק ותורמים למדינה אם המדינה לא עושה את המינימום למען אזרחיה.

ושוב – אל תיתנו לאף אחד לבלבל אתכם ולהפחיד אתכם. הביטחון של המדינה לא ייעצר אם המלחמה תיעצר והחטופים יחזרו. הגיעו אנשי מערכת הביטחון וראש הממשלה בעצמו אמר שהצבא הגיע להישגים גדולים ואני מאמינה. זה הזמן לעצור ולהגיע למטרה שמבחינתנו היא ראשונה – לצערנו הוגדרה כשנייה – שחרור החטופים כי אחרת הניצחון, אם הוא בכלל קיים – הוא מאוד חלקי. זה הזמן. לא יהיה זמן אחר. אני מבקשת מכל אחד מכם שיוצא מהחדר, לא משנה מה התפקיד שלו בתוך הממשלה או מחוץ לממשלה - תהדהדו את זה הלאה. תהיו אתנו במאבק הזה כי אנחנו נאבקים פה על דמותה של המדינה. זו לא סיסמה. אני באמת מאמינה בזה. אני נאבקת על החיים של גדי האהוב שלנו שתרם מעצמו כל החיים למען המדינה ולמען אחרים אבל אני באמת מרגישה כאימא לשלושה ילדים מתבגרים שאני נאבקת על הפרצוף של המדינה. אני נאבקת על זה שהמדינה שלנו, שהחברה שלנו תוכל להשתקם ממה שקרה. פעולה צבאית מוצלחת ככל שתהיה לא תוכל להחזיר את האמון, את הערבות ההדדית, את הערכים, את המחויבות של הממשלה כלפינו האזרחים. זה רק שחרור החטופים יוכל להחזיר לנו. אז אני בכוונה מסתכלת גם על הצד השמאלי של השולחן כי מבחינתי, אתם מכירים עוד מאות אנשים . לא אכפת לי גם אם אין להם שום תפקיד מוביל - תהדהדו את זה הלאה. תהיו אתנו במאבק. בואו אתנו לרחובות. תצעקו אתנו, לא רק עבור היקירים שלנו; גם עבור הילדים והנכדים שלכם במדינה, וכמובן מי שיושב פה במקום הנכבד הזה. גם אם אינכם חברי קבינט או שרים – יש לכם יכולת וחובה להשפיע. ואתם נדרשים לכך. תודה רבה.

תודה רבה, עינב. מישהו נוסף מהמשפחות רוצה לדבר? תודה רבה.

אחרי הדברים הללו כמובן הקושי של המעבר מהדברים ששמענו לנושא שנמצא על סדר-היום באמת קשה. אבל אנחנו בכל זאת נצטרך לקיים את הדיון זהה. לפני שאבקש מנציגת משרד הבריאות הגב' שרון גוטמן טרדולר – רק אומר: כרגע אין הסכמה של שר המשפטים לאישור הצווים הללו ולכן היום נקיים את הדיון וההצבעה תהיה במועד אחר אלא אם כן נקבל את ההסכמה עד סיום מועד הדיון. בבקשה.

מדובר בשני צווים ששניהם מכוח סעיף 3א בסמכות שר הבריאות לפי 3א לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון. צו אחד עניינו עדכונים של שינויים בחקיקה אירופית בנושא של מזהמים כימיים, החלפה של התקנה האירופית שאומצה בישראל והוחלה בישראל בינואר 23' והשני זה צו שמאריך את תקופת מעבר לבחירת יבואן או יצרן בה אפשר עדיין לפעול לפי הדין שהיה ערב החלת הדין האירופי בשלוש החקיקות שאומצו בינואר 23'. באיזה צו רוצים להתחיל?

נתחיל עם האיחוד האירופי ואז נעבור לכניסה לתוקף.

מדובר בטיוטת צו הגנה על בריאות הציבור, מזון, שינוי התוספת השנייה א' והתוספת השנייה ב' לחוק שלגביה אין לנו אישור של שר המשפטים לגבי האכיפה המינהלית. תקנות האיחוד האירופי 1881/2006 הוחלפה בשנת 23' בתקנה אחרת בשם אחר, כשהמהות עצמה לא השתנתה. התקנה מחליפה, 2023/2015 מ-25.4.23, בעניין רמות מרביות עבור מזהמים- - - במזון והיא החליפה את תקנה 1881/2006. רוב השינויים בין החקיקות הם נוסחיים. גם פירטנו בדברי ההסבר בתוך תקנה 1881 במהלך שנת 23' היו עוד שינויים בנספחים של הערכים של הכמויות המרביות של מזהמים שגם הם הוטמעו בתקנה 915. עדיין לא הספקנו לעדכן את זה במהלך 23' ולכן כל העדכונים נעשים עכשיו בפעימה אחת.

מדובר במספר עדכונים. באירופה כל עדכון כזה מפורט בדברי ההסבר, מקבל חקיקה נפרדת, והסברנו את זה במפורט. אם יהיו שאלות נוכל להסביר. יש פה אנשי המקצוע משירות המזון. מדובר בעדכונים של ערכים מרביים של מזהמים – סוגים של מזהמים שונים במזונות שונים שמעדכנים את הנספח לתקנה. התקנה עצמה מהותה לא השתנתה. אותן הוראות שהיו קיימות בתקנה 1881/2006, זה סוג של שינויי נוסח שנעשו, ולפי החוק, השיטה היא לאמץ את אירופה כל הזמן על- -

מתי זה השתנה באירופה?

עד שלא תהיה חקלאות.

915 - באפריל 23' הוחלפה התקנה האירופית בחדשה.

למה זה מגיע רק עכשיו? מה לוקח זמן בתהליך?

לפי החוק אנו צריכים לפרסם הודעה – בזמנו זה היה שר הבריאות, היום מנהלת שירות המזון – לתת זמן לציבור, 14 יום להגיב, ואחר כך אנו אמורים לקבל את הערותיו. לקח זמן כי פרסמנו בסביבות אוגוסט, והיו כל מיני ענייני נוסח של אותה הוראת מעבר שבהתחלה הייתה באותו נוסח. לקח זמן כי כל הקטע של הסכמת שר המשפטים, הנושא של האכיפה המינהלית לקח זמן להתאים את הנוסחים של הסעיפים ולכן זה התארך. אותה תקנה כאמור עדכנה עוד עדכונים שהיו קודם שנכנסו בתקנה הקודמת האירופית ולקח לנו לכן קצת יותר זמן.

ארצה לשמוע על אילו חומרים מדובר פה ולמה הם מסוכנים, די שאוכל לשמוע התייחסות שאר הגורמים סביב השולחן. בבקשה.

בוקר טוב, התקנה המדובר מתייחסת למזהמים כימיים במזון כלומר כל מיני דברים כמו מתכות כבדות, ארזן, קדמיום, עופרת. אחד העדכונים מתייחס לחומר הנרקוטי שנמצא בזרעי קנאביס. כלומר מדובר במגוון רחב, כל מיני רעלנים שמיוצרים על ידי פטריות, נקראים מיטוקוקסינים. יש בהם מגוון רחב וסוגים שונים. רעלנים שמייצרים צמחים שונים, כלומר כל מיני תרכובות כימיות, אם שנוצרות באופן וטבעי ואם כאלה שהן תוצאה של זיהום סביבתי או חקלאות אינטנסיבית, כל מיני תהליכים, ומוצאים את דרכם למזון ולצלחת של הצרכן. ובגלל שהמחקרים והמידע הספרותי והמדעי מעידים על השפעות בריאותיות ממשיות כמו גרימת סרטון, כמו השפעה על כל מיני מערכות בגוף – כבד, כליות, התפתחות של ילדים, תינוקות, השפעות על העובר – מגוון מאוד רחב של השפעות בריאותיות ממשיות ארוכות טווח, גם אנו כרגולטור הישראלי והיום בהיצמדות לרגולציה האירופית גם הרגולטור האירופאי מצא לנכון להגביל את הרמות המרביות של המזהמים האלה במזונות שונים. יש מספר עקרונות מנחים. ככל שתרצו שאפרט, אשמח.

לא חושב שצריך. ברגע שאתם אומרים שזה מסוכן – זה מסוכן. רק עד היום לא היה ידוע לנו שהחומר מסוכן?

עד לנקודת זמן שבה אימצנו את החקיקה האירופית היו לנו חקיקות ישראליות נפרדות, שהתייחסו לחלק מהזהמים האלה. למשל למתכות כבדות היו קווים מנחים שקיבלו מעמד של חקיקת משנה מתוקף חוק המזון שנכנס לתוקף בספטמבר 2016 כלומר כן היו רמות מרביות אך לא לכל המזהמים. תהליך החקיקה במדינת ישראל כידוע ארוך, מורכב, וגם חשוב מאוד לזכור, שההיצמדות לחקיקה האירופאית באה על רקע של דרישה ארוכת שנים של התעשייה בישראל להיצמד לדרישות האירופאיות, היות שמדובר בשוק מאוד גדול - 500 מיליון בתי אב שכל הספקים בעולם מכירים את הדרישות הרגולטוריות של השוק הזה, ולכן הרבה יותר קל להיצמד לחקיקה הזאת בעוד שמדינת ישראל מדינה קטנה, שוק קטן. אם יש לנו דרישות ייחודיות, הרבה יותר קשה- -

למעשה ההתאמה של הקריטריונים הללו למה שקורה באירופה אמור להקל על התעשיינים לייצא?

לטעמנו מייצר את המאזן שבין שמירה על בריאות הציבור, ולאפשר סחר הוגן, רציף, בדיוק כפי שמתאפשר עבור 500 מיליון איש באיחוד האירופאי.

הבנתי. בבקשה.

ארצה להוסיף על הדברים שאמרה ד"ר זיוה חממא – מדובר בתהליך שכבר קרה. באוגוסט 21' מדינת ישראל - זה עבר את הכנסת – החליטה לאמץ את הדין האירופי למזהמים כימיים ומזהמים מיקרו ביולוגיים עם החרגות. החריגה לבקשת משרד הבריאות פירות וירקות טריים, בשר ומוצרים גולמיים. באוגוסט 21' עברה החקיקה, והכניסה לתוקף, ב-1.1.23 נכנס לתוקף חקיקה אירופית בנושא מזהמים כימיים, על זה אנו מדברים - 1881. היום אנו באים ומניחים את הצו כי אותה רגולציה שאימצנו בינואר עברה התאמה. לכן כל השאלות במהות - למה לאמץ, איך לאמץ – התועלות ברורות, התעשייה יודעת, ואנו כאן מדברים, לפחות על הצו הזה, על החלפה. אין פה החמרה או שינוי סטטוס קוו כי המשמעות הייתה לאפשר סחר הוגן כי גם אם התעשייה הישראלית מיוצרת פה, אנו מדברים על חומרי גלם שמגיעים לפה. לכן זו הייתה הבקשה ואנו מבקשים כאן משהו טכני.

לשאלתך למה לקח הרבה זמן – מדובר במהלך חדשני, ואנו כן צריכים לחדש את דרכנו ולייעל את תהליך האימוץ. אנו כל הזמן עם הפנים קדימה. אנו כבר היום יודעים שאת המנגנון הזה צריך וכדאי לשפר, ונהיה שם כדי לעמוד בלוחות זמנים כפי שהחוק מחייב אותנו.

באותו הקשר גם דיווחנו לכנסת- -

בסדר. תודה. משרד החקלאות, ארצה לדעת, מה עמדתכם וגם למה ההחרגה נוגעת רק לפירות וירקות טריים ולא לחומרים שאותם מייצרים מהם גם התעשיינים. בבקשה.

שלום, רציתי להגיב על הצו השני בנושא חומרי הדברה אבל אם תרצו בכללי, אנו רואים שהחלת התקינה האירופית בחוק המזון יוצרת לא מעט סתירות בין חוק המזון שבאחריות משרד הבריאות לחוק הגנת הצומח וכל הקשור לחומרי הדברה ובין כל החוקים של מוצרי מזון מן החי. אנחנו מאמינים שצריך קודם כל לעשות את הסדר דרך המלך בתוצרת הטרייה, אם זה בפירות וירקות, אם זה בחומר הגולמי ואז לעשות את הסדר לחומר המעובד. כשתתחילו בצו השני אשמח להרחיב ולומר את עמדתנו בעניין עוד חומרי הדברה.

לגבי הצו השני, תרצי להסביר אותו?

הצו השני מתייחס להארכת תקופת מעבר. כשנחקק החוק, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית, ההחלטה על אימוץ חקיקה אירופית בשלוש חקיקות חומרי הדברה, מזהמים כימיים ומזהמים מיקרו ביולוגיים נקבע שתאריך התחילה יהיה 1.1.23. היה אמור להיות תאריך מוחלט. מאחר שערב הכניסה לתוקף קיבלנו פניות, שחלק מהתעשייה לא מוכנה עדיין ליישום, הייתה היענות שלנו, והעברנו צו גם כאן בוועדה בסוף שנת 22', שאפשר הוראת שעה של שלושה חודשים בשלב הראשון ליבואן או יצרן שבוחר להמשיך לעבוד לפי הדין שהיה ערב החלת ההוראות המאומצות, להמשיך למשך תקופה. לבקשת התעשייה, היצרנים וחלק מהיבואנים הארכנו את זה פעם נוספת בחוק ההסדרים האחרונים ביוני האחרון של 23', הארכנו את זה שוב עד סוף מרס. מאחר שקיבלנו הרבה פניות גם באמצעות משרד החקלאות מחקלאים שביקשו להשתמש בתקופה הזו בגידולי חיטה, ביקשו להאריך את זה בעוד תשעה חודשים, לכן הצו השני אומר – לא רק לחומרי הדברה; לכל שלוש החקיקות שאומצו אפשרות ליבואן או ליצרן שבוחר – הארכנו להם את זה בסך הכול לעוד שנתיים. אם משהו היה צריך להסתיים בחוק ההסדרים של 21', בינואר 23' היה צריך ליישר קו, כמובן לא כולל פירות וירקות טריים שהוחרגו ממילא – כל אלה קיבלו הארכה נוספת ובצו הזה מוצע להאריך את זה עד סוף 24' שזה עוד שנתיים בעצם. זו הסיבה של הצו השני לגבי שלוש החקיקות.

זה אומר שהם ממשיכים להשתמש בחומרים מסוכנים? מה משמעות הדבר?

לגבי מהות החומרים איני יודעת – זיוה תוכל להתייחס. המשמעות שהחקיקה האירופית לא נכנסת לתוקף מבחינת מי שמודיע על כך.

אני לא חושב שהחקלאות הישראלית משתמשת - - - רוצים להתאים לרגולציה האירופית.

נשמח להגיב מקצועית.

בבקשה.

לעניין חומרי הדברה, יש חומרים שהם עובדתית אסורים נכון להיום בכלל לשימוש באירופה וכן מותרים בישראל. אלה העובדות.

השאלה המתבקשת – אם זה מסוכן – לא להתיר בכלל. אם זה לא מסוכן, למה לבקש לדחות ולתת צווים כאלה שמתאימים לתקינה האירופאית? מה האמת?

זאת האמת. עובדתית יש חומרי הדברה שבגלל הרעילות שלהם, הן לאדם והן לסביבה, נאסרו לשימוש באירופה, ועדיין מותרים לשימוש בישראל.

כלומר חקלאות ישראל ומערכת המחקר הישראלית מרעילה את האזרחים.

החוקרים הרבים ופאנלים המומחים הרבים שיש באירופה- -

אני רוצה לחדד את העניין. אם זו התשובה – הבנתי. תודה. משרד החקלאות, בבקשה.

אתחיל בשאלה – אם אתה אוכל תפוח בארץ או בארצות הברית או תפוח באירופה - מה יותר מסוכן? אני שואלת כל אחד.

ממה שהצגתם פה לכאורה, יותר מסוכן לאכול פה.

אציין שאין לנו בארץ חומרי הדברה ייחודיים לישראל. חומרי ההדברה שלנו כולם רשומים במדינות הכי טובות והכי מפותחות.

והכמות מוגבלות כפי שמוגבלת במקומות אחרים?

אני יכולה להתייחס גם לתקנים שלנו שהם מחמירים, אבל המהות של חומרי הדברה אצלנו אינה שונה מהעולם הנאור והמפותח, ההפך – יש דווקא השגות לעניין האירופאים שמחמירים יותר אבל אין חומרי הדברה ייחודיים לארץ.

שנית, חומר הדברה היום שמאושר לוקח לו שנים על גבי שנים עד שאנו מאשרים אותו וממוצע של ארבע עד חמש שנים, עובר סדרת ניסויים בארץ. עובר כמה ועדות מומחים. תכשיר עד שיירשם עובר ועדה בין משרדית.

כל כמה זמן זה מתעדכן? כל כמה זמן אתם עושים את הבדיקות כלפי החומרים הללו?

הנושא של חומרי הדברה הוא דינמי בכל העולם.

מ-2017 לא התעדכן.

יש לנו במשרד החקלאות אנו אחראים על התקנות של הגנת הצומח לרישום תכשירי הדברה – כמו שרושמים תרופה, רושמים חומר הדברה. כל הזמן נכנסים חומרים חדשים, אחרי שהשלימו את כל הבחינות הנדרשות, אחרי שעברו את כל אישור המומחים. במקביל לתהליך הרישום אנו כן עושים תהליכי רוויזיה ובודקים חומרי הדברה שרשומים בארץ ולא רשומים באירופה, לוקחים את זה כי אירופאים מחמירים ביותר. יש מקרים שמגיעים למסקנות להוריד חומר ומשרד החקלאות הוריד לא מעט חומרים. יש חומרים – אפילו הוועדה הבין משרדית לא ממליצה להוריד אותם. קרה לנו הרבה מקרים שהורדנו הדברה שהם ממשיכים להשתמש בהם בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה, בהרבה ממדינות העולם ואנחנו הורדנו. אז כמובן הכול עובר בחינות.

מצד שני יש לנו עוד תקנות משותפות של משרד החקלאות ומשרד הבריאות בעניין תקנות שאריות חומרי הדברה במזון ואציין שדרך המלך קודם לאשר תכשיר לגידול, ואז את התקנות השאריות. לצערי התקנות עוד לא עודכנו מ-2017 ואנו כן רוצים לעדכן אותן, אבל נוצרה עם השנים מחלוקת ואי הסכמות בין שני המשרדים באופן הכרה בתקינה הבין לאומית. אנו כמשרד רוצים להכיר בתקינה הבין לאומית לרבות האירופאית אבל אנו רוצים להכיר בתקנים המתאימים לצרכים החקלאיים של מדינת ישראל.

אני קצת מתקשה לקבל את זה שמשרד אחד לא סומך על הידע המקצועי של המשרד השני וחושב שבעלות הידע נמצאת אצלו. זה מוזר לי שמשרד החקלאות- -

יש ועדה בין משרדית.

אסיים את דבריי. נכון שמה שטוב לאירופה טוב לישראל בשביל הורדת רגולציה, אבל אנחנו לא הולכים עם זה כעיוורים להתנגשות עם קיר. אם אנחנו מבינים שהמטרה היא הורדת רגולציה, אבל פה זה מקשה עלינו, נרצה לבחון את זה בעיניים יותר – עם ראש יותר פתוח. זו קריאת הכיוון באופן כללי. לא צריכים לקחת את המשפט הזה וללכת איתו עם ראש בקיר.

נסיים את משרדי הממשלה ונעבור לארגונים שיושבים פה – חשוב לשמוע את כולם. משרד הכלכלה, מיכאיל חורי, מה דעתכם בראייה כלכלית בהקשר הזה?

קודם כל, אנו מקיימים התייעצות עם כל משרדי הממשלה בכל הקשור לענייני רגולציה, במיוחד כל מה שקשור לייבוא וייצוא, כל הרגולציה הפנימית באספקט של השפעה על הסחר, הייבוא והייצוא. אנו מקיימים התייעצות באופן שחוטף. גם במקרה הזה קיימנו התייעצות עם משרד הבריאות. אנו לא רואים שיש השפעה על הסחר. להפך, אנו תומכים ואנו לא בודקים עניינים שקשורים למהות של משרד החקלאות או עניני כימייה. אנו בודקים עניינים שקשורים לסחר והשפעה על היבואנים ואם מקשה או מקל.

מה עם התעשיינים?

אנחנו בקטע של הייבוא וייצוא. לא נכנסנו כי זה לא נדרש לפי הבדיקה שאנו עושים. לא רק שאנו תומכים במהלך הזה, בקטע של היישום, אנו חושבים שיש ליישם אותו באופן מיידי ולא לחכות.

תודה רבה. משרד הבריאות.

כל השיח שיש פה שמשרד הבריאות יוצא כנגד החקלאים- -

עוד לא שמענו את החקלאים. שמענו את משרד החקלאות.

אנחנו שומעים את ההדים ואני רוצה להתייחס לפיל שנמצא פה בחדר. משרד הבריאות לחלוטין לא נגד החקלאים.

דיברתם אתנו?

דיברנו עם המשרד. כידוע, ועצם העובדה שבאנו ופנינו והבנו את גודל השעה – העמדנו על השולחן הזה להאריך את הצו. נכון שיש לנו מחלוקת מקצועית עם משרד החקלאות שלא הגיעה לידי בשלות ובמקור העמדה המקצועית שלנו הייתה שלא צריך להחריג פירות וירקות. עם זאת אנו לא אומרים, וכפי שאנו עושים זאת גם במגוון נושאים נוספים שאנו חושבים שגם לייצור המקומי יש לקחת בחשבון את התנאים הפיזיים כאן ולאו דווקא באירופה. מה שאסור באירופה, העמדה המקצועית שלנו אסור שיהיה פה מסיבות שד"ר זיוה חממא הזכירה אבל מצד שני, אם יש חומרים שהם טובים ולא נרשמו באירופה ולא נפסלו פוזיטיבית – כן יש מקום לקיים שיח עם משרד החקלאות ולקדם את העניין.

ד"ר לילא הדגישה גם את התהליכים הארוכים של הרישום של החומרים. אנו חושבים שאימוץ של רגולציה אירופית כן יסייע ויקל בתהליך הרישום. מצד שני, העמדה המקצועית, שעם כל הכבוד לחקלאים, ויש לנו המון הערכה גם לחקלאים וגם לתעשייה הישראלית, אנו בסופו של דבר צריכים לדאוג ל-8 מיליון אזרחים וזה תפקידנו, לשמור על בריאות הציבור.

מאה אחוז. תודה. לילא, למה לא החרגתם כפי שביקשתם להחריג את הפירות והירקות - גם את המוצרים שמייצרים? המעובדים?

כי זה לא הסכמנו. זה בתחום אחריותנו.

החוק היה אמור להיות בהסכמה, בגלל ששאריות תחומי הדברה נוגעים לתהליך החקלאי קודם כל ולא לתהליך העיבוד בסוף התהליך. כמו דרך המלך וההיגיון הבריא אומר – קודם כל יש גידול חקלאי, סובל מנגע מסוים – אנו נאלצים לרשום תכשיר הדברה להתמודד עם הנגע ואז קובעים שאריות חומרי הדברה בגידול הטרי וכל מה שקורה למעובד צריך להיות כפועל יוצא. אנו מבינים שהמדינה הולכת להפחתת נטל רגולציה ואימוץ התקינה האירופית. אנו בתהליך הזה כבר שנים רבות. אנו רוצים להסתמך על תקנים אירופאים. אנו אומרים ונמשיך להגיד שיש תקנים מתאימים אבל אימוץ תקינה באופן גורף זה לא נכון ועושה נזק. זה כנראה היה הרע במיעוטו, שרצו להעביר את חוק ההסדרים.

תודה רבה. התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, בבקשה.

בוקר טוב. אני כמובן מצטרף לדברים שאמרה נציגת משפחות החטופים, ונקווה מאוד שהחטופים יחזרו.

החקלאות, נכנסנו למצב או אירוע של טרנד, שזה אופנה להכות בחקלאים, ואנו בשנים האחרונות כל רגע יש מכה, יש רפורמה, יש עליית מחירים, עליית מחירי מים, אגרות על עובדים זרים, וגם הנושא הזה. ובסופו של דבר החקלאות לא יכולה עד אין סוף לעמוד בדברים האלה ובמכות האלה ולהמשיך לפעול באופן רגיל ובהתאם לשגרה הקיימת. לכן אנחנו מצטרפים ותומכים בדברים שאמרה פה ד"ר לילא ממשרד החקלאות, ואנו חושבים ואומרים זאת כבר תקופה ארוכה – רגע לעצור את הטרנד הזה של המכות האלה הבלתי פוסקות על החקלאות ועל החקלאים. הרגולציה הזו תפגע בפרנסת חקלאים רבים, ולא משנה כרגע באילו ענפים, אבל היא תפגע בפרנסה שלהם ולא יוכלו לקום מכך.

בנוסף, היא כמובן תפגע בתעשיות שתומכות בחקלאות, בעשרות מפעלים שפרוסים במדינת ישראל, ושחלק גדול מהמפעלים בכלל נמצאים בפריפריה כמו פיר ניר שנמצא פה ודוגמאות נוספות, פרי הגליל שאנו שומעים בימים האחרונים שמתמודד עם קשיים רבים, ויקבים ולכן- -

מה אתה חושב על הנושא של מה שטוב לאירופה טוב לישראל?

אני חושב שהטרנד הזה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל - נגמר. יש לשים אותו בצד. די עם האגדות האלה. החקלאות במדינת ישראל שונה. האקלים שונה, הקרקע שונה, הצרכים שונים. מדינת ישראל היא מדינת אי. יש פה הגזמה פרועה בכל הנושאים האלה. ישראל היא לא אירופה. החקלאים הישראליים לא פוגעים באף אחד. לא מרעילים אף אחד. פועלים בהתאם לתקנים. עושים פעולות רבות בנושא הדברה. יש הדברה ידידותית. שמעתם על זה? הרבה מאוד פעולות אנו עושים כדי להקטין את השימוש בחומרי הדברה. מי כמונו מודע לעניינים האלה. לומר שאנו אלה שעלולים להרעיל את אזרחי מידנת ישראל זו הגזמה פרועה.

כבוד היושב-ראש, יש הרבה מאוד דברים גם בתעשייה – דיבר פה נציג משרד הכלכלה. לא, זה לא העתק הדבק – מה שעושים באירופה זה מה שצריך לעשות במדינת ישראל. יש לנו מומחים ברמה הכי גבוהה בעולם בשירותים להגנת הצומח, אנשים הכי טובים שיש בעולם. לפעמים גם הם אומרים דברים שלא נוחים לנו אבל אנו יודעים שהם אנשי המקצוע, ויש לנסות ליישר קו איתם.

לכן אנו דורשים לדחות את הרגולציה הזו. לדבר. אף אחד לא דיבר אתנו. לדבר אתנו, לבדוק את המשמעויות. בגדול אני חושב שצריך לבטל את זה אבל אם זה על סדר-היום הדחייה יש לדחות ובהמשך לראות מה לעשות, דחייה עד סוף 24'.

תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

תודה רבה. ראשית אני מברך על ההסכמה להמשיך את תקופת המעבר עד סוף השנה הנוכחית.

מי הסכים?

אני מבין שמשרד הבריאות הסכים.

אנחנו לא מתנגדים.

אני תומך בכך וחושב שזה מה שיש לעשות.

ראשית, יש פה הערה שלא ירדתי לדקותה – זה סוג של דרך מתחכמת להגביל את ייצור הפירות והירקות הטריים על ידי הגבלת מה שהעלית היושב-ראש, חובת ההקפדה על מוצרים מעובדים. אני סבור, שיש לנו – אל"ף, יש לנו ארץ נהדרת, ובי"ת, יש לנו אקדמיה פנטסטית וחוקרים מעולים. נכון שיש פוליטיקות גם באקדמיה וגם במחקר, ואנשים חושבים אחרת, וזה לגיטימי. אסכם ואומר, שאני מבקש ממך לקרוא בסיכום הדיון לחברים יקרים וחברות יקרות – שבו ביחד, בנחת, עם מיטב המוחות, תטיחו ראש בראש ותחליפו מידע עם החקלאים ותגיעו להסכמות. החקלאים לא רוצים להרעיל את תושבי ישראל. אני חושב שמה שמשתמע מהדברים פה אינו סביר.

בנוסף, אנו היינו ערב המלחמה במצב שבו ענף הכלכלי החשוב הזה של החקלאות היה בכי רע, וכמאמר הקלישאה – עמדנו על סף תהום וצעדנו צעד קדימה. אנו כרגע בצניחה חופשית בפרמטרים הרבים כולל אי יכולת לייצר, למרות הגבורה של חקלאים בצפון, בדרום, במרכז. חוסר עצום של כוח אדם. אי עמידה של האוצר במה שראוי שיהיה וגם לא במה שסוכם בהקשרים שונים. הייבוא הוא חיוני כשאין ברירה אך לא מוכרחים לעודד אותו אם יש אפשרות לבצע את הפעולה. אני מבקש אל"ף, לקבל את הצעת משרד הבריאות ובי"ת, לבקש להגיע להסכמות.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה – לא פה? טוב. נמשיך. התאחדות התעשיינים, אביב חצבני.

שלום, קודם כל, ליבנו עם החטופים, אנחנו רוצים שכולם יחזרו הביתה בחיים. בסוף זה הדבר החשוב ביותר ששמענו פה הבוקר.

לענייננו, כמובן אנו תומכים בהחלפת הוראת המעבר ובהחלפת 1881 ב-915 אבל אדוני היושב-ראש, אם לא נמצא דרך ששני המשרדים יישבו יחד ויסכימו אחת ולתמיד מה ההתאמות שיש לבצע בחומרי ההדברה המוצרים או בערכי הסף של חומרי הדברה בחקלאות הישראלית, בעוד שבסוף השנה לא נוכל לקנות חומרי גלם מהחקלאות המקומית, ויש אמירה מאוד פשוטה – תעשיית מזון וחקלאות מקומית תלויות אחת השנייה, ואנו לא מוכנים להיות תלויים אחד ליד השני. כפי שנאמר פה על ידי החקלאים, ברור שהאקלים פה שונה, הטופוגרפיה שונה, הצומח שונה. כנראה שיידרשו להיות פה התאמות. שנייה אחרי שישלימו את העבודה הזו אנו כתעשייה נידרש שאותן התאמות יבוצעו גם בעבורנו כדי שאם יבדקו לי מוצר סופי, שלא יהיו לי שאריות חומרי הדברה שאסורים באירופה אבל כן מותרים בישראל, וכרגע זה המצב. אז יש חובה להאריך אותן הוראות מעבר אבל צריך למצוא פתרון.

כשישבנו פה בחוק ההסדרים, נאמר לפרוטוקול שתוך שלושה חודשים – היה אמור להיות עד ספטמבר – יישבו שני המשרדים ויגיעו להסכמות. יש פה הבדלים, אנו מבינים את זה. יש פה סתירות רגולטוריות לא רק בנושא הזה - גם בנושאים נוספים. אנו מבקשים שיישבו, שיסדירו את הנושא הזה, וחשוב לא פחות – שישמרו גם על חקלאות ישראלית וגם על תעשייה מקומית.

תודה. אני חושב שמה שאמרת ברור. זה גם מצטרף למה שאמר קודם חבר הכנסת שוסטר. ארגון מגדלי ההדרים, מר דניאל קלוסקי, בבקשה.

תודה רבה על ההזדמנות. אני רוצה לספר סיפור. נניח שאנו מאמצים את התקנים האירופאיים ברכבים, ונניח שייצא להם ג'וק - כי להם אין קיץ – שאסור לשים מדחס של קירור באוטו. האם ייתכן שאצלנו במדינת ישראל ימכרו רכבים בלי מזגן שעובד על קירור? כנראה שלא. איך ייתכן שאצלנו שמגדלים גידולים מסוימים שאין באירופה, אקלים מסוים שאין באירופה, מזיקים שאין באירופה, יבקשו מאתנו לא לרסס, לא לעבד, לעקור את הקיים כי יש אי הבנת השטח?

אתן דוגמה מהמציאות. לפני כשנתיים או שלוש יצא חומר הדברה של נחושת נגד מחלות. הגיע חומר חדש והוועדה הבין משרדית שמשרד החקלאות ומשרד הבריאות ישבו ונתנו דרגת רעילות 1 שזו דרגת הרעילות הכי גבוהה שיש. התברר שזה טרנד. מה הבעיה איתו – שזה יגרום לעקירה של כ-50,000 דונם של פרדס. לא רוצה לומר על שאר החקלאות – אני יודע על פרדסים. הטרנד הזה נובע מחוסר הבנת השטח, ממה שקורה, ואני רואה שזה ממשיך, ועצוב מאוד כי עד שלא תשבו עם החקלאים ומשרד הבריאות ועם משרד החקלאות, נגיע למצב של להפסיק לגדל, והחבר פה ממשרד הכלכלה, יש לי הערה – אתה פה בשביל ישראל, לטובת מדינת ישראל ובשביל היצרנים המקומיים. לא בשביל ייבוא. תזכור את זה.

תודה רבה. צבי זידמן, בבקשה.

בוקר טוב. אני פה כנציג החברות היצרניות והיבואניות וכנציג חבר בלשכת המסחר. תפקידנו- -

אתה גם תעשייה וגם ייבוא?

אנו גם יצרנים וגם יבואנים וגם יצואנים במקרה הזה, אך זה לא קשור לתקינה. אנחנו כאן הנקודה שבין הרגולציה לבין החקלאים. אנו עושים את תהליך הייבוא, הרישוי ובדיקות החומרים, בהתאם לתקינה של משרד החקלאות והמדינה. משקיעים המון כסף בתהליכים האלה.

שלא עודכן מ-2017. צריך להיאמר.

אנו לא לק מהעדכון – אנו רק מגיבים לו. אני רוצה להעלות פה נקודה – אנו משקיעים זמן, כסף ומאמצים להביא חומרים בהתאם לתקינה, להתאים אותם לחקלאות הישראלית. אנו חלק מהתהליך שדורש מאתנו מאמצים וכסף וזמן. העלאת הדרישה תביא לכך שלא נביא חומרים, וכתוצאה מכך חקלאים שנציגיהם יושבים פה סביב השולחן, יהיה להם מגוון מאוד מצומצם של חומרים וזה- - - את החשיפה. החקלאים ובסופו של דבר הצרכנים של המוצר הסופי יהיו חשופים לרמות הרבה יותר גבוהות של חומרים. מטרתנו מעבר למסחר ולהרוויח כסף – שאני שם את זה פה על השולחן – להגדיל את מגוון המוצרים שיהיה לחקלאים, ובסופו של דבר מפחיתים את רמת החשיפה.

לגבי התקינה באירופה, רק לאחרונה האיחוד האירופי שהייתה לו כוונה להפחית ב-50% את החומרים באירופה, חזר בו רק ב-3 בחודש, לפני פחות משבוע, חזר בו מהכוונה כי הבין שהמהלך הזה יגרום לקריסת החקלאות באירופה, ויעלה את המחירים, ויגדיל את החשיפה של האירופאים בחומרי הדברה בדיוק מאותה סיבה שפירטתי.

יש פה צורך בארץ בחומרי הדברה שונים או נוספים מעבר למה שצריך באירופה?

כל הזמן.

משרד החקלאות, תגיבו.

כמה דברים. נלך מהסוף להתחלה. מה שהאדון התייחס פה זה הדרים דיל האירופאי. לא דובר על להפחית את חומרי ההדברה הרשומים אלא את היקפי השימוש בחומרי הדברה בשטח מבין החומרים הרשומים – הבחנה קלה.

והאיחוד האירופי חזר בו.

לא חזר בו. פשוט עדיין לא הצליח להעביר את החוק הזה בפרלמנט.

לא, חזר בו.

ממש לא. בהקשר זה אציין במאמר מוסגר – ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בהיקפי שימוש חומרי הדברה. זה לא נתונים של משרד הבריאות - זה נתונים של ה-WHO וה-OECD.

אנו נדרשים לזה כי יש פה יותר מזיקים, מחלות?

אני שמחה על השאלה. השאלה שהצענו מראש לא הייתה אימוץ עיוור. אנו לא מדברים על לעשות העתק הדבק למה שקבוע באירופה בדיוק בגלל ההבנה הזו, שיכול להיות שבישראל בגלל תנאים שונים, חקלאות אחרת, מזיקים אחרים נדרשים פה גם תכשירי הדברה מסוימים אחרים ולכן באנו ואמרנו מראש: אנו מציעים שהבסיס יהיה אירופה, אבל כל מה שנדרש לעשות לו התאמות לחקלאות בישראל, בואו נדבר על זה. ההצעה שלנו נדחתה על הסף.

מצד מי?

מצד משרד החקלאות. אני רוצה להסביר -לפני שאני נציגת משרד הבריאות, אני קודם כל ישראלית. וכולנו רוצים שהחקלאות הישראלית תצליח ותשגשג כחלק מהכלכלה הישראלית אז הרחשים האלה לא לעניין.

גם במשרד האוצר רוצים שהחקלאות תשגשג.

בבקשה.

ערב המלחמה קיים מנכ"ל משרד הבריאות עם מנכ"ל משרד החקלאות דיון עקרוני בנושא ונקבע לעשות דיוני המשך שלצערי הרב המלחמה הפסיקה את הדיונים האלה. אנו כן אומרים - אני מקבלת את זה שאנו צריכים להגיע להסכמות עם הרגולטור ולא להחזיק את החקלאים כאן שבויים.

הם גם חיילים.

נכון. אבל מצד שני תמיד לנגד עינינו צריך להיות בריאות הציבור.

מאה אחוז. בהקשר הזה נודה גם לשי סומך שעדיין לא הביא לנו את אישור משרד המשפטים כך שיהיה לכם זמן לדבר אחרי זה. בבקשה.

אני חייבת לציין – הרגולציה האירופאית היום בחומרי הדברה היא מהמחמירות ביותר בעולם ביחס לכל מדינות המפותחות במדינות ה-OECD. הרבה השגות מגיעות לארגון הסחר העולמי מהרבה מדינות שאומרים: המגמות שעושה אירופה בכל העניין של חומרי הדברה גורם לחסם מסחרי בין המדינות שבסופו של דבר יגרום לחקלאים במדינות מתפתחות שתהיה עלייה בייצור ותהיה בעיה בביטחון המזון. אם תסתכל על כל דיון בארגון הסחר העולמי, תשמעו את הדברים כמו שאנו בארץ החקלאים ומשרד החקלאות מדברים. לשמחתנו כל אחד רוצה להוריד ככל האפשר שימוש בחומרי הדברה אבל יש כאן נחישות לשימושים.

למה אתם מסרבים להגיע להבנה יחד עם משרד הבריאות והחקלאים?

להפך. אנו אומרים: תעשו מהלך- -

אבל שמענו פה קודם שנציגי משרד הבריאות אמרו: הבנו שאנו לא יכולים ללכת ראש בקיר, להתאים לאירופה כי ייתכן שהאדמה פה אחרת והמזיקים או המחלות של הפירות אחרים. רצינו לקיים שיח, פנינו ולא נענינו.

היום כשמשרד הבריאות אומר שמזון מעובד זה באחריותו ולא קשור לטרי ומשנה, כאן זה מהלך חד צדדי. קודם כל צריך לקבוע את תקני שאריות במזון הטרי ורק לאחר מכן זה משליך על המעובד.

זה לא במסגרת הרפורמה הזאת. וחוץ מזה, במזון מעובד יש עוד דברים נוספים חוץ משאריות חומרי הדברה שמשרד הבריאות מטפל בהם.

אני מתייחסת רק לחומרי הדברה אבל אשלים. אני מבינה והעמיתות שלי שאומרות שיש הבדלים ונלך לקראת ההבדלים. עשינו במשרד החקלאות מיפוי לכל תקני שאריות חומרי הדברה שנגזרים מהשימוש של התוויות הרשומים בארץ. עשינו השוואה לכל התקינה האירופית. קודם כל מצאנו שהתקינה הישראלית לא צריכה עשרות אלפי תקנים. כ-20% מהתקינה האירופית- - לישראל.

אני מבקש מהמשרדים לשבת לדבר. אני לא מצביע היום. מקווה שעד ההצבעה- -

אדוני היושב-ראש, גם השר אבי דיכטר שלח מכתב- -

הוא פנה אלי.

אנו בעד הארכת התוקף וכן רוצים כמה שיותר מהר לחזור ולעשות סדר בתוצרת הטרייה.

תודה. מרכז חקלאי העמק, בבקשה.

שלום, אני מדריכת הגנת הצומח במרכז חקלאי העמק. נותנת שירותים לחקלאים בתחומים של גדש וירקות גם לשוק וגם לתעשייה. גדש הכוונה לכל הגידולים האקסטנסיביים שהם בשדה פתוח, בין אם בגידולי בעל ובין אם בגידולי שלחין, החל מכותנה וכלה בחיטה.

הכניסה שלי לכל הנושא הזה הייתה בבום לפני כחצי שנה – אני עם ומול החקלאים. הסתבר לי שבקרוב מאוד לא נוכל לשווק גידולים שהתחלנו את גידולם לפני חצי שנה, ועכשיו פתאום נכנס איזה חוק לתוקף בסוף השנה. התחלנו לגדל גידול מסוים – נגיד כרוב בספטמבר. בינואר צריך להיות משווק למפעל ויהיו בו שאריות חומרי הדברה שפתאום אסורות. כלומר זה שהיה פה תיאום והעברת מידע וכו', אלינו זה לא הגיע. אליי זה הגיע בישיבה שהתקיימה בעמק החולה. מה עושים? קודם כל נכנסים ללחץ, אחרי זה נרגעים ומתחילים לראות איך מתקנים. וכשאני בודקת אחורה מסתבר לי שזה חוק שעבר בחוק ההסדרים. אני לא יודעת דבר על חקיקה ועל תקינה. אני יודעת על צרות בגידולים ואיך פותרים אותן, אבל אני יודעת על חוק ההסדרים שזה חוק שיש בו אלפי סעיפים שמעבירים אותו בבת אחת בכנסת בלילה אחד או בשני לילות או בשלושה ימים רצופים, אבל בכל מקרה זה לא תקנים או צווים שעוברים בצורה מסודרת בתיאום בין משרדים.

בדיוק מהסיבה הזו אנו מקיימים כרגע את הדיון ושומעים את כל הצדדים בראש פתוח כדי להבין מה המצב ומה עלינו לעשות.

לכן מתוך זה שאני מכירה לאורך שנים, והשיער שלי מעיד על כך שקרוב ל-50 שנה את הגידול החקלאי, את הייצור החקלאי עם הבעיות שלו, אני אומרת – צריך לדחות, מאוד, אבל צריך להקדיש את מלוא הזמן הנדרש כדי לבצע את ההתאמות, ואין לי דבר נגד החקיקה באירופה. יש להם הרבה יותר כלים טכניים וכספיים לעשות את עקומות הדעיכה ואת הבדיקות ואת הניסויים ואת כל הנחוץ. אני רוצה להיעזר ביכולות המאוד משוכללות של אירופה, אבל אני יודעת שאם נלך בלי לעשות את כל ההתאמות הנדרשות – ניפול על האף כי לא יהיה לנו איך לעשות.

לגבי מיקוטוקסינים – אנו לא רוצים שאריות שלהם במזון, ואז אנו הולכים מוציאים משימוש תכשירים שנועדו לאפשר לנו להתמודד עם הפטריות שמייצרות את אותם מיקוטוקסינים אז איך אני יכולה לדאוג שלא יהיו מיקוטוקסינים שמיוצרים על ידי מחלות כמו פוזריום או בוטריטיס או מחלות נוספות אם אני לא יכולה להדביר אותן מחלות באותם גידולים? סליחה, יש פה סתירה.

התוצרת החקלאית עצמה, היא מוחרגת מההוראות האירופאיות המאומצות. עליה חל עדיין אותו צו מ-2017, כלומר במסגרתה אם יש חומרי הדברה שאושרו אז ויכלו לחסל את המיקוטוקסינים, יכלו לחסל. עכשיו אומרים לך בתעשייה רק במוצרים המעובדים – אנחנו רוצים רפורמה מ-21'.

הרמת לי להנחתה. כאשר אנו מדברים על גידול חקלאי, ואנו מדברים על מדינה כמו מדינת ישראל, ומדברים על גידול כמו תירס. יכול להיות תירס מתוק למאכל אדם. תירס יכול להיות תירס מספוא. לא דיברנו אף מילה על ייצור מזון לבעלי חיים.

כי זה לא בחוק הזה.

נכון, אבל איכשהו זה מתקרב ונוגע כי ייצור מזון לבעלי חיים נכנס בתחום חוק המספוא והחוק הזה מדבר על תכשירי הדברה ועל רישום ורישוי של תכשירי הדברה. וכאשר אנו מדברים על תכשירים שמיועדים להתמודד עם תירס, אנו נדרשים לתת תשובות לכלל הבעיות, החל בקוטלי עשבים ועד קוטלי המחלות והמזיקים – כל הטווח. עלינו לענות על הכול.

באירופה זה באותה חקיקה.

כאשר אנו מדברים על גידול רחב כמו תירס, שמיועד לשוק טרי ולתעשייה וגם להזנת בעלי חיים, כי את השיירים של התירס שלא נאכלים על ידי אדם משווקים לבעלי חיים – אני צריכה להסתכל על מכלול הבעיות, ואי אפשר לפתור את זה בחצי דקה.

תודה רבה. חברת פרי ניר, תומר צ'סקלה, בבקשה.

יושבים פה המון אנשים מלומדים, כל אחד בתחומו. לפני שאתחיל לדבר, בהצעת היושב-ראש, יש המון ניסיון גם מדעי, גם אקדמי וגם מעשי. שבו ביחד ותפתרו את הבעיה הזאת - זה הדבר הראשון שצריך לעשות. כל אחד יזיז טיפה מהאגו שלו הצידה ותתחברו. הפעולות שלכם משפיעות עלינו כתעשייה, כחקלאים, כאזרחים. קחו זאת בחשבון לפני שאתם רצים אחד לתוך הראש של השני. כדאי להתייחס להמון ידע שנצבר פה מהמון עבודה של חקלאים שעושים זאת המון שנים. אי אפשר לבטל את זה ברגע. זה לפני שאני מתחיל.

אני רוצה לצייר ציור שיכול לקרות. אני מגיע מכיוון התעשייה החקלאית. נניח שאנו מתקדמים עם הבקשות של משרד הבריאות, וממלאים 100% מהבקשות. לא זזים סנטימטר. עקב כך, אני אומר כתעשיין, לא תהיה פה תעשייה. לא נצליח להגיע למצב שאפשר לייצר תוצרת חקלאית שהתעשייה יכולה לצרוך אותה ולייצר ואתה. אני היום מייצר לארץ, אני גם מייצא גם לאירופה. אני משתדל לא להיכנס לתחומים של אחרים. שום דבר ממה שדיברתם פה לא יעזור לי למסחר עם אירופה. מה שאני עושה במסחר עם אירופה זה רק בעבודה קשה וכנגד כל הדרישות שמגיעות כל פעם ממשרד אחר.

למה לא? ייבוא אני מבין אבל למה לא בייצור?

הדבר היחיד שזה יגרום – לייבוא. העלויות שתגיע אם תלך לכל הדרישות באלה לא ריאליות. לא תהיה חקלאות – נפתור את הבעיה. ואז אי אפשר יהיה לייצר, יהיה פה רק ייבוא. נניח וחלילה האנשים המלומדים פה טעו והחליטו לחזור אחורה. אתם חושבים שהשדות יחכו פה? שהמפעלים יחכו פה? גמרנו. לא תהיה פה עוד אפשרות. ואז נהיה עם אותה בעיה. יהיה פה רק ייבוא. יגידו: יוקר מחיה. החקלאים אשמים, התעשיינים אשמים, כולם אשמים חוץ ממי שקיבל את ההחלטה ונעלם הצידה. השאיר אותנו עם הבעיה להתמודד איתה. אני היום כדי להחזיק מפעל פה בארץ, יש לי על הגג סולרי בשביל להכניס עוד קצת כסף. עברנו לגז. אנו עושים את כל ההתייעלויות האפשריות. בסופו של יום אני מייצא לאיטליה, לפורטוגל, לספרד, לצרפת ולאנגליה מארץ ישראל. מצליח לייצא חרף כל הקשיים שאנו עוברים. לא אומר לא להתעלם מהבקשות אבל כן לשבת יחד, ותבינו את גודל השעה. בלי הדברים האלה מפעלים נסגרים על ימין ועל שמאל. מספיק קשה. שבו, תפתרו את הבעיה יחד בלי לשים אחד לשני את החרב על הצוואר. שבו עם רצון טוב לפתור את הבעיה כדי שנוכל לייצר פה, ואני פונה גם למשרד הכלכלה שהוא משרד הייבוא היום. יש לנו ייצור טוב בארץ. אם אני מוכר עגבניות לאיטליה, אנו טובים. אנו יודעים לעשות את העבודה שלנו.

וכשאתה מוכר את העגבניות לאירופה, תעמוד בדין באירופה.

אני לא מוכר עגבניות לאירופה. אני מוכר רסק עגבניות כי זה מזון מעובד. אירופה היא גדולה. לא הפרעתי כשדיברת. היו לי כמה דברים לומר גם כשדיברת אבל ישבתי בשקט. אני מוכר, עומד בתקנים, התקנים שלהם – משתנה בין ארצות לארצות, כן משתנה. נניח שבסוף נגיע למצב שאנחנו יכולים רק לייבא. אתם יכולים לשבת בשדות ולפקח מה יוצא, מה לא יוצא? ואז יגידו: אנחנו שינינו את התקינה באירופה, מעכשיו תייבאו רק את מה שאנחנו מחליטים. מה תעשו אז?

מישהו מפקח על הייבוא מירדן?

תודה רבה. משרד הבריאות מסתכל בעיניים של בריאות העם, וזה בסדר גמור, ועושים את עבודתם נאמנה ומגיע להם יישר כוח על כך. משרד החקלאות מסתכל על ענייני רישוי וכו' שגם נוגעים לבריאות, אבל יש פה אלמנט שאנחנו קצת מפספסים אותו. הייתי בעבר חבר בוועדת כספים. הרבה פעמים זה היה בא לידי ביטוי בסגנון כפי שדיברת תומר. יש הרבה מאוד מחירים שהמדינה כמדינה צריכה אפילו לשלם כדי לייצר ולהשאיר פה תוצרת כחול לבן, מסיבות ביטחוניות, מסיבות של עיתות חירום, מסיבות כלכליות וכו'. אני לא מזהה פה סביב השולחן מי צריך לתת על זה את הדעת. לכן אני פונה למשרדים הרלוונטיים - בריאות וחקלאות. בואו נחדד את ההבנה שיש ערך משמעותי מאוד לחקלאות הישראלית, למפעלים הישראליים בתוך שלל שיקולי הבריאות שלכם. אני משוכנע שאתם לוקחים את זה בחשבון.

זה אחד הדברים העיקריים שאנו לוקחים בחשבון אבל מה שאומר תומר, יש פה משחק בעיניי, אולי חוסר הבנה או המסרים לא עוברים כמו שצריך. זה שאנו מאמצים אירופה אנו לא מבטלים את החקלאות או אומרים – ואחזור על זה שוב - אירופה ואין בלתה. אנחנו באים אירופה פלוס, אבל הבסיס חייב להיות אירופה. המחלוקת העיקרית שלנו עם משרד החקלאות – שמשרד החקלאות רוצה לאסו, מישמש בעינינו – סליחה על הביטוי – מישמש של רגולציות. פה אנו אומרים – זה לא ייתכן. אנחנו צריכים לשמור על גבולות גזרה. אפשר אירופה מינוס, אפשר אירופה פלוס.

אולי זה נכון? אולי זה המישמש שאת מדברת עליו?

המישמש של הרגולציה כולנו יודעים שהרבה החלטות הן פוליטיות. עצתם זה שמדינת ישראל בחרה לעבוד עם גוש הסחר האירופאי כי זו צריכה להיות ההכוונה. אם מראש היינו בוחרים במקום אירופה ארצות הברית אבל אי אפשר להגדיל את החשיפה ולהגדיל את מגוון הדברים. אתה עושה תיחום של העניין וכל דבר בודק לגופו של עניין. אפשר להחמיר במקומות מסוימים, אפשר להקל במקומות מסוימים. אפשר להוסיף דברים שאסורים באירופה אבל בשום שכל.

חקלאות, בבקשה.

ברשותך, יש לי כמה נקודות כי נאמרו פה אמירות לא מדויקות. קודם כל, אין להפריד בין תוצרת מעובדת לתוצרת טרייה. הפתרון צריך להיות ביחד שני המשרדים בו זמנית עבור המעובד והטרי, אחד משליך על השני.

אנו משרד החקלאות ואחראיים על רישום תכשירי הדברה, אחראים ומחויבים לבריאות החקלאי הראשון שנחשף לחומר הדברה. אנו אחראים על הבריאות של הצרכן בעניין חומרי הדברה ואנו אחראים על זה אז אנו לא משקפים ולא מייצגים רק חקלאות הארץ והחקלאים אלא את הבריאות של החקלאים וכל מי שעובר ליד שדה ומחויבים לבריאות הצרכן.

הסברתי מההתחלה, שאנו לא כמו אירופה והסברתי שהרגולציה האירופית מחמירה. על אף שמחמירה יותר מכל העולם, אנו כמשרד החקלאות רוצים שהרגולציה האירופית תהיה ברירת מחדל ראשונה. אפיינו ובדקנו וראינו שיש חצי מהתקנים שלנו מתאימים לאירופה. החצי השני לא מתאים. זה לא התאמות פשוטות. זה פתרון מהשורש. ברור, אנו רוצים את ההפך. אנו אומרים: אל תעשו מהלכים חד צדדיים. נשב ונמשיך- -

נברך על זה שתשבו עם הארגונים שיושבים סביב השולחן.

גם כל הזמן אנו יושבים עם בעלי עניין, ולא מן הסתם היום יש הבנה כל הצדדים בעלי עניין – קיימנו הרבה התייעצויות.

לגבי ייבוא ולנציג משרד הכלכלה.

הוא עושה עבודתו נאמנה.

לא אמרתי. חס וחלילה.

הייבוא יותר זול?

אולי. כך הם חושבים. מותר להם לחשוב את זה. ואם הם דואגים לזה, זה גם בסדר. גם אם לא, גם אם אתם יותר יקרים, עדיין תוצרת כחול לבן יש לה משמעות הרבה יותר גדולה.

לא צריך לדמיין. אפשר להסתכל על המדף. תראה שכל המוצרים של הייבוא – יותר יקרים.

הצרכן לא מרגיש את זה. כל הפער הזה שנחסך מהורדת המכס הולך לכיס של גורמים מאוד- -

אני כאן בכובע מקצועי שמדבר על חומרי הדברה. כמובן איני באה לתת ציונים לעדכון חוק המזון. אני מאמינה שיש פה הרבה אלמנטים של פרוצדורה של הייבוא והקלות ועניין הבדיקות אז ברור שיהיו הקלות אם מורידים נפח הבדיקות ומסתמכים על הצהרות אבל בחיים לא שמענו שיש חסם ייבוא לארץ של תוצרת חקלאית או מזון מעובד הנובעת משאריות חומרי הדברה אז אין לנו מידע על זה ולא שמענו שיש בעיה למדינה לייבא לארץ תוצרת מעובדת או טרייה בגלל חומרי הדברה.

אני חייבת לציין, שהצגנו רעיונות שאפשר בצד אחד לעזור לייבוא בעניין שאריות חומרי הדברה ובאותה עת לא לגרום נזק אלא לעזור גם לחקלאות הארץ. אפשר לעשות את שני הדברים יחד ולא אחד על חשבון השני. יש אין ספור רעיונות. תודה.

תודה. אורן ברנע.

תודה. כשאני חולה, אני הולך לרופא. אני לא מבין בבריאות. מה שקרה פה שמשרד הבריאות דן בנושאים שקשורים לחקלאות וכפי שאתם רואים, כל הצד המקצועי החקלאי לא מעורב. פשוט ביצע החלטה שמבחינתנו, היא חובבנית בצורה מדהימה.

אנו גם רואים – מה שורש הוויכוח פה? מה תהיה ברירת המחדל. ברירת המחדל היום שיש מצב שסוכם בוועדה בין משרדית בין החקלאים למשרד הבריאות. מה שהם רוצים שברירת המחדל תהיה הכללים של האיחוד האירופאי ואז מצבנו יהיה מאוד גרוע כי ברגע שלא תהיה הסכמה מה יתפוס – האיחוד האירופי. האיחוד האירופאי לפני שבועיים שם ברקס על הרוויזיה לחומרי הדברה ולמרות זאת והשוודים עצרו את הרוויזיה האירופאית, הם רוצים שאנחנו נלך בישראל לכללים של שוודיה ולא לכללים שבנינו פה במשא ומתן לאורך השנים. לכן כמובן, אנו בעד הדחייה וחוץ מזה, אנו רוצים לבטל את זה ולהשאיר שהמצב הקיים יהיה בסיס ההבנות שהגיעו אליהן בעבר ומפה נשפר.

אתם מדברים עם משרד הבריאות?

נשמח שנדבר. אבל אני רוצה שברירת המחדל לא תהיה חוקים של שוודיה שהשוודים פסלו.

יש ביניכם שיח?

נשמח לשוחח.

אין בינינו שיח.

עשינו עבודה מקיפה על העניין הזה, מה שהם לא עשו – ישבנו בעצמנו, לקחנו את החומרים, הורדנו אותם, בדקנו קורה. 80% מהחקלאות הישראלית הולכת להיפגע כי הם לא הבינו שבין מעובד לטרי הדברים מתערבבים, הם לא הבינו שבתפוח אדמה 20% ממנו הולך לאיבוד. אני מגדל אותו לפי אותם כללים. תפוח אדמה, הולכים ללכת לאיבוד 110,000 טון. מחיר תפוחי אדמה הולך לעלות ב-20%, הייצוא של תפוחי האדמה הולך להיסגר המקום, במקומו יגיע תפוח אדמה אחר, ששליש ממנו יגיע ממקורות טובים ושני שליש אחרים יגיעו ממצרים וטורקיה. שם יש רוויזיה? אתם מבינים איזה תפוחי אדמה יהיו? שהוא יסגור את המפעל שלו בפרי ניר, הכי זול מסין. מה נקבל? זה הסיפור פה. משרד הבריאות לא מבין שהסוף של המהלך שלו שבמקום לעבוד בשליטה על החקלאות הישראלית הוא מאבד שליטה. מגיע מייבוא ושם יודע שלא שולט. ואם הוא חושב ששולט, שיבדוק את השום שהוא לבן – בשום שמגיע מסין לבן בגלל הכלור. אנו עושים לו חיטוי- - ומושקה בשפכין עם מתכות כבדות. תבדקו את השום שלהם.

תודה. לא רוצה לרדת לקטגוריות ספציפיות. רוח הדברים שלך זה חלק מסיכום הדברים שלי. בבקשה.

שלום, אני מגיע ממושב עין יהב בערבה. אני חקלאי, ורוצה לספר לכם איך נראה היום-יום שלי בהקשר של מה שאנו מדברים עליו עכשיו כי עליי זה כבר הוחל ואתאר לכם את המצב. אני מגדל במשק שלי כמה מאות דונמים של תבלינים כמו פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, בזיליקום. ניקח את הפטרוזיליה למשל, שאני קוטף כל יום בשבוע פטרוזיליה. מצד אחד מוכר אותה לחברת חסלט לצורך העניין, ששמה את זה בשקיות ניילון ומוכרת את זה ברשתות. מצד שני מוכר לדורות ולשטראוס את אותה פטרוזיליה מאותה חממה. כשאני מוכר אותה לחסלט חלים עליה הרגולציה הישראלית, החוקים הישראליים. כשאני מוכר את אותה פטרוזיליה שנקטפה באותו יום עם אותם עובדים לדורות שעושים ממנה ריבועים קפואים או ששטראוס שקוצצים את זה ומוסיפים לסלטים – עכשיו חלים על זה הרגולציה האירופאית. הרגולציות האלה לא חופפות. אני עברין. אם אנסה לגדל רק לפי הרגולציה האירופאית, כי דורות חשובים לי ושטראוס ודאי חשובים לי, אני עדיין. אם אגדל לפי הישראלי ואמכור להם אני עבריין. מה שאני אעשה אני עבריין. את המצב הזה אתם מביאים לפתחי. אין יל איך לברוח מזה. אני רק כמגדל קטן אחד.

הוא צודק לחלוטין. אנו לגמרי מסכימים. רק חוזרים ואומרים – בעצם ההחרגה פה נוצרה לבקשת משרד החקלאות. אנו חוזרים פה לשורש הבעיה שנוח להטיל אותה על משרד הבריאות אבל שורש הבעיה זה שמשרד החקלאות עמד על זה שצריך להחריג את הפירות והירקות.

אני לא מרגיש בנוח לשבת פה. לא שאני חושב שיש פה חלילה משהו אישי. יש פה עמדות מקצועית. הכול מתחיל ונגמר בשיח. אני מוכרח לומר את זה. רמי, תמשיך. ותודה על הנקודה שהעלית.

אני קצת מגיע מהתחום של תחומי הדברה כי עבדתי עם משרד החקלאות לפני הרבה שנים. אני מכיר את זה מתחום רישוי חומרי הדברה, מהתחום של חברות ההדברה, מכל הכיוונים. הכנסתם אותם – לא מתכוון אליך אלא למשרדים – לדיסוננס שאי אפשר לצאת ממנו. אסתדר עם הרגולציה האירופאית, אסתגר עם הישראלית. האירופאית תעשה לי את החיים מאוד קשים. אספר לך למה. אני מגדל בערבה כל השנה. יש לי חורף שהוא לא כל כך חורף, יש לי קיץ קשוח מאוד, אבל הפטרוזיליה שאני צריך לעמוד בדרישות שלה כשהיא גדלה בפאתי ברלין, גדלה בתנאים אחרים לגמרי. חברת אדמה שעושה רישוי גם באירופה, לא עושה רישוי לחומרי הדברה שרלוונטיים שם לחרקים מסוימים כי הם לא שם. אין שום סיבה לחברה הזו להשקיע מיליונים בחומרי הדברה- -

יש ייחודיות פה בחקלאות בארץ.

חד משמעית. אין לי היכולת להתמודד, אין לי היכולת להרוג חרקים ולמכור את הפטרוזיליה הזו לשוק האירופאי. כי זו מערכת אחרת של חוקים שבאה במציאות אחרת.

לכן צריך לשבת ולדבר, לשמוע אתכם. בבקשה.

שלום, אני מדריך לגידול ירקות. אני חושב שכל העניין של חוק ההסדרים - זה נראה כאילו לא הושקעה מחשבה חקלאית מקצועית אגרונומית בדבר הזה. יושב פה תומר שאם הרפורמה הזו תצא לפועל, הוא יכול לסגור את הבאסטה. אין לנו אופציות אחרות לטפל ולהצליח להביא לו עגבניות מהשדה למפעל. צריך פה לשבת ולחשוב. אי אפשר לעשות דבר כזה גורף. יש לנו בעיה של מזיקים ועשבים שאין באירופה. חובה, חובה גם לדחות את זה, חושב שגם ליותר משנה וקודם כל למצוא פתרונות ואז לבוא עם הורדת החומרים האלה.

תודה רבה. כרמל פלדמן אביטבול.

תודה רבה. אני באמת חושבת שהדברים שנאמרו פה די חסך את הסוגיה שפוגעת. כל החקלאים חושבים את זה, מדברים מדם ליבם ומבינים את משמעות הדברים שלהם. אני מאיגוד הכימיה, פארה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים. באמת בסופו של דבר מייצגים גם את החברות שמשווקות את אותם חומרים להגנת הצומח עבור החקלאים. אני חייבת לומר שהעבודה שלי מול משרד החקלאות היא עבודה סיזיפית וקשה. הם עושים קשיים רבים לחברות של חומרי ההדברה ולא מקלים ראש בשום מקרה בדבר הזה והם אנשי המקצוע לנושא. הם מייצגים גם את החקלאים, ויודעים מה הגידולים בארץ, מה הנגעים שיש פה, מה נדרש ולכן בסופו של דבר הם צריכים להיות הגוף המקצועי שאומר מה כן אפשר להחיל בארץ מבחינת הדין האירופי ומה לא. דו השיח שהיה בין משרד הבריאות למשרד החקלאות הראה את הדיסוננס בזה שהם רוצים שאירופה חוץ מ, ואנו אומרים: בוא נראה מה צריך בארץ ומה יכול להתאים באירופה. זה שתי גישות, וכבוד היושב-רש, נודה שבדיון שלך נקבע ישיבות מעקב לראות את ההתקדמות כי חייבים שהם יישבו יחד.

אם איני טועה, גם יוון הוחרגה בחלק מהתקנות האלה, כי ביוון יש גידולים שלא מגדלים בשאר העולם בגלל האקלים. יוון מגדלים כותנה, והם קיבלו החרגות.

הרעיון ברור.

יש קצת דיסאינפורמציה. לא החרגנו שום דבר כזה ולכן אנו חוזרים ואומרים – בוא נשב. בבקשה.

שלום, אני ממועצת הכותנה. שאלה לאנשי משרד הבריאות, כי לפני שבוע קיבלתי חיסון נגד קורונה פעם שישית. אם אני זוכר נכון, ותקנו אותי – עד שלא קיבלנו את האישור, נדמה לי מה-FDA, מין ארגון באמריקה, לא הכנסנו לגוף שלנו שום חומר, והנה כשמגיע עניין של תקנות, אירופה – אמריקה זה לא טוב. אז יש הרבה גידולים שלא גדלים באירופה, ואנו רוצים לגדל אותם בישראל, ויושב פה אדם מקיבוץ סעד והם מגדלים כותנה ואני הייתי בנחל עוז השבוע, ובכניסה לנחל עוז כתוב: עד התלם האחרון. אספר לכם – בתלם האחרון הייתה כותנה והיא לא נקטפה בגלל המלחמה, אבל יש לנו תמונות מהעוטף של טנק שומר על קטפת כי החקלאים האלה לא מוותרים. ואז הם באים ומפילים עליהם חוקים שלא רלוונטיים, כי אנחנו – וחצי מהעוטף, אם זה נחל עוז, אם זה כפר עזה, אם זה מפלסים – היה פה אלון, אם זה יד מרדכי - כולם מגדלים כותנה. בתקנות החדשות של האירופאים אין כותנה. לכן צריך להוציא את האמירה הזאת – אנחנו מהאיחוד האירופאי כי אנחנו רוצים להיות כמו האירופאים. אנחנו לא רוצים להיות כמו האירופאים, אנחנו לא אירופאים, וגם הם לא חושבים שאנחנו אירופאים, אז בואו נאמץ תקנים שרלוונטיים לגידולים ותמסכו על ד"ר לילא שעושה לנו מספיק צרות. אנחנו לא צריכים את משרד הבריאות שיפריע. היא עושה עבודה מצוינת. תנו לנו להמשיך לקיים חקלאות בישראל.

תודה. משרד הכלכלה, תשיב.

שוב, אנחנו מתעסקים גם עם רגולציה, אבל מנסים להסתכל על כל התמונה. שמעתי את הדיון. לדעתי יש פה קצת הגזמה. מה שמוצע על ידי משרד הבריאות בסך הכול יביא להקלות מסוימות בתהליך הייבוא וחיסכון מסוים בעלויות הייבוא. זה לא המצב שזה פתאום יוביל לפתיחת שוק, לתחרות. יהיו הקלות מסוימות. עדיין יש הקלות משמעותיות על החקלאות וזה בסדר.

אני חייב לחתור לסיום. דיון ארוך ודי ממצה. מילה, בבקשה.

שלום, אני רוצה לחדד – שלא ישתמע אחרת – אנחנו מאוד מעוניינים להגיע להסכמות עם משרד הבריאות. הצוותים כבר נפגשו בעבר. בשל המלחמה, כפי שפנינה אמרה, זה לא קרה. נרצה להיפגש. אנו תומכים בהארכת תוקף ובהגעה למסקנות.

תודה רבה. שמענו בקשב רב את כל הצדדים והתמונה ברורה – שאין שיח, לא ביניכם לבין המשרדים ולא בין המשרדים בינם לבין עצמם. לכן אני קודם כל דורש שיהיה שיח בין הבריאות לחקלאות יחד עם משרד הכלכלה, אוצר, אולי גם רשות ההסדרה. מי שיושב פה סביב השולחן וגופים נוספים שקשורים לחקלאות לנהל שיח כדי להביא לנו מוצר שמדינת ישראל ופרי ניר לצורך העניין יוכל לחיות איתו – לא בצמצום אלא לחיות ברווח.

אני מבין שכולם פה מסכימים סביב השולחן את הדחייה הזו של כניסה לתוקף – את הצו הזה אני כן יכול לאשר ללא אישור משרד המשפטים. אבקש מהיועצת המשפטית שתקריא את הנוסח. נאשר אותו פה כדי להרגיע את המתח. נתכנס פה עוד שבועיים לאחר השיחות בין המשרדים למי שהזכרתי פה כרגע כדי לאשר את הצו שיביאו לנו אחרי שאתם מעבדים אותו היטב בהסכמת שר המשפטים.

הצו השני לא מתייחס לשאריות חומרי הדברה אלא אך ורק למזהמים כימיים במזון.

כבוד היושב-ראש, לא הייתי רוצה שנחכה שבועיים כי כבר היום יש מזונות שמגיעים – אני מבינה שלא היום אבל למה לחכות שבועיים?

זה המנוף שלי להפעיל עליכם לחץ לשבת מול כולם.

זה שני דברים לגמרי שונים. לדיון ההוא אני לא מאמינה שיבואו.

יש לנו עוד נושאים על סדר-היום, ואנחנו במלחמה.

עם משרד החקלאות לצערי הרב - גם נעשה בדק בית עם עצמנו כדי שלא נרגיש שאנו מטילים- -

נדבר אחרי זה על לוח הזמנים המדויק. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

נתחיל דווקא עם הוראת המעבר, עם הצד הטכני, אבל הוא חל גם כשאנחנו נשארים כרגע עם ההוראות הקיימות בלי עדכונם.

צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות) (תיקון), התשפ״ד־2024.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ו) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו -2015 (להלן - החוק), בהמלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313(ג) לחוק, ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת לפי סעיף 313(א) לחוק, אני מצווה לאמור: 1. תיקון סעיף 3. בצו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות), התשפ״ג-2023, בסעיף 3(2)- (1) ברישה, במקום הקטע החל במילים "עד יום" עד המילים "יראו כאילו" יבוא ״עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) יראו כאילו״; (2) בפסקת משגה (ב) - (א) בפסקה (1), במקום הקטע החל במילים "ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום" עד סופה יבוא "ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) ; לעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה לקבלת תעודת שחרור מתחנת ההסגר כמועד היבוא".

(ב) בפסקה (2), במקום הקטע החל במילים "ופירט באותה הודעה את המועד" עד סופה יבוא "ופירט באותה הודעה את המועד ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), ואולם הוא רשאי לנקוב במועד מוקדם יותר בהודעה שימסור בהתאם להוראות פסקה (1).״.

כלומר התיקון כולו מתקן, גם בתוקף הוראת המעבר הזו שהיא הוראת שעה עד 31.12.24 וגם במועדים שקבועים בתוך ההוראה, את המועד ל-31.12.24.

תודה רבה. אני עובר להצבעה – הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(החלת הוראות האיחוד האירופי וקביעת תנאים והחרגות (תיקון), התשפ"ד-2024, כפי שהקריאה היועצת המשפטית. מי בעד?

הצבעה

אושר פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.