פרוטוקול של ישיבת ועדה

העשרים-וחמש

הכנסת



29
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
06/02/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ד (06 בפברואר 2024), שעה 10:00

צעצועים מסוכנים - פיקוח על יבוא ומכירה, הסברה בנושא

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר

אחמד טיבי
יוסף עטאונה

אופיר פלוט - מנהל אגף אכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

שירן מזרחי - מנהלת תחום כימיה, משרד הכלכלה והתעשייה

סיוון פנחסי - מנהלת תחום בכירה פיקוח ואכיפה, משרד הכלכלה והתעשייה

אלכסנדרה ארונין קוזלוביץ - סגנית מנהל המינהל, משרד הכלכלה והתעשייה

מיכל אבידן - מרכזת ניו מדיה ודיגיטל, משרד הכלכלה והתעשייה

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך

איריס סעדון - מנהלת תחום בכיר חוקיות הייבוא ברשות המיסים, משרד האוצר

זהבה רומנו - מנהלת המחלקה לשירותים רפואיים, משרד הבריאות

דפנה לוי - מנהלת תחום בטיחות הילד, משרד הבריאות

יובל רביבו - רמ״ד נוער מ״י, המשרד לביטחון לאומי

שרון פרג׳ - ר' מעבדת חבלה מטא״ר מ״י, המשרד לביטחון לאומי

רינת ויינר - רמ״ד ניו מדיה כב״ה, המשרד לביטחון לאומי

שי גרינברג - רמ״ד הסברה כב״ה, המשרד לביטחון לאומי

דניאל ברינר - מנהל תחום בכיר רישוי אבטחות, המשרד לביטחון לאומי

אורי בוצ׳ומנסקי - קמ"ד אג״מ יועמ"ש מ״י, המשרד לביטחון לאומי

רועי הראל - המשרד לביטחון לאומי

מריה רבינוביץ' - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ערן טל - מנהל תחום הצעצועים, איגוד לשכות המסחר

איציק דניאלי - איגוד לשכות המסחר

עמוס נחום - חבר, היחידה להכוונת חיילים משוחררים

עינת שגיא אלפסה - מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, "בטרם" - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים

רות דיין – מרכז השלטון המקומי

מאיה גונן - (מתמחה)

תמי ברנע

אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

צעצועים מסוכנים - פיקוח על יבוא ומכירה, הסברה בנושא

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. על סדר-היום: צעצועים מסוכנים - פיקוח על יבוא ומכירה, הסברה בנושא, ובכל מה שקשור באביזרים לקראת פורים, צעצועי פירוטכניקה, תחפושות ו"הקפצונים" למיניהם, כפי שקראנו לזה כשהיינו ילדים.

מדי שנה נפגעים בישראל עשרות ילדים ובני נוער כתוצאה משימוש בצעצועים מסוכנים. צעצועים מסוכנים אינם משחק ילדים, והשימוש בהם אסור, מסוכן, עלול לגרום לפגיעות גופניות, למטרד ולבהלה בקרב הציבור, במיוחד בתקופה הזו, שבה יש לא מעט פגועי נפש, אנחנו צריכים להיזהר מתופעות אלה.

התופעה של שימוש בצעצועים מסוכנים מתאפיינת בעיקר לפני, ובמהלך, חג הפורים. ילדים רבים נפגעים משימוש בנפצים, צעצועים מסוכנים, אקדחי קפצונים.

או בתקופת הרמדאן ובחגים של המוסלמים. גם שם נפגעים הרבה מאוד.

מצוין, גם זה. טוב שהעלית את זה.

כמובן שילדים רבים נפגעים משימוש בנפצים, צעצועים מסוכנים, אקדחי קפצונים, תרסיסים ותחפושות חסרות תו תקן. נדמה לי שמספר התקן הוא 560 ומשהו.

תקן רשמי 562, לא תו תקן.

אוקיי, תקן רשמי 562. המשמעות של תקן רשמי היא שאסור לסחור ולייבא, וזה כמובן עונש פלילי על כל מי שעוסק בזה.

הזכירו פה גם שימוש בתקופת הרמדאן, ואולי גם בחתונות, בזיקוקי דינור, וכך הלאה.

גם בחג העצמאות. משתמשים בספריי שהוא בעייתי מאוד. הוא יכול לגרום לכוויות. זה מתחבר לרוב החגים.

גם חג העצמאות. אנחנו מציינים פה את פורים, אבל אין ספק שזה גם קורה גם בחגים. בכל מקרה, היו פגיעות קשות, נפצים שגרמו לכוויות בדרגות שונות, ואף לקטיעת איברים, תחפושות שהתקלחו. הייתי אומר שפורים הוא השיא כי זה כולל תחפושות שעשויות גם מחומרים מתלקחים. רעש הקפצונים והפיקות גרמו גם לפגיעות בשמיעה, לקריעת עור התוף, לפגיעה בראייה, עיוורון, ולתופעות כאלו ואחרת מספריי או מקצף, וכמובן לנזקים בלתי הפיכים.

אנחנו, כמובן, נקיים את הדיון הזה. אבל אני כבר מפה קורא להורים. נכון שזה קורה, כפי שצוין פה, גם ביום העצמאות, בחתונות ובאירועים של המגזר הערבי. אבל אם אנחנו מדברים פה על זכויות הילד, אני קורא מפה להורים, למורים ולמנהלי בתי הספר, להיות מודעים וערניים ולגלות מעורבות לגבי התופעה הזו, וכך אולי נצליח להציל גם נפגעים וגם חיי אדם.

אנשים רבים מכבדים אותנו פה בנוכחותם. אני רואה פה נציגים ממשרד הכלכלה, החינוך, המשטרה, וכך הלאה. נתחיל עם המצגת של "בטרם". קודם כול, אני חייב לפרגן לארגון "בטרם". הם עושים תמיד עבודה טובה, עם מצגת. אני מכיר את העבודה שלהם גם מתפקידי הקודם בעיריית נתניה. אני חושב שהעבודה והמחקר שהם עושים הוא מאוד מאוד חשוב, ואני רוצה להודות להם.

תודה רבה. אני חייבת לציין שהעבודה שלנו היא בזכות שותפים רבים, ויושבים פה סביב השולחן הרבה מאוד שותפים שלנו: התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים, משרד החינוך, משרד הכלכלה. כולנו עובדים יחד.

חלק גדול מהשינויים שנעשו במבני החינוך הם בעקבות המחקרים והמסקנות שלכם בהרבה מאוד דברים בתוך המבנים עצמם. למשל, בנושא דלתות ודברים נוספים. ישר כוח.

תודה. אנחנו בדקנו את הנתונים של היפגעות ילדים מנפצים ומשחקים מסוכנים בעשור האחרון. קודם כול, ההגדרה של "צעצוע מסוכן" מתוך חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים היא: כל צעצוע שהשימוש בו עלול לגרום למשתמש או לבן אדם אחר נזק גופני, לסכן את בריאותם, או לגרום הטרדה, כולל צעצוע פולט אש, צעצוע נפיץ. אני מתארת לעצמי שהיושבים סביב השולחן מכירים את ההגדרה.

מבחינת הנתונים - בעשור האחרון יש לנו כרגע 251 פניות למיון. בפניות למיון הכוונה לפגיעה קשה. אנחנו מאמינים שהנתונים האלה הם נתוני חסר כי לא תמיד מציינים במיון ממה נובעת הפגיעה. כלומר, מציינים פגיעה אבל לא אומרים מה גרם לזה שהילד הגיע. מה שמעניין פה הוא שאנחנו רואים שרוב הנפגעים הם ילדים בגיל 10 – 14, ואלו ילדים ממש צעירים, כשגם בגיל 5 - 9, וזה 22% מהנפגעים. זה מספר מאוד מאוד גדול. קשה לי לקרוא לדברים האלה "צעצועים". הנפצים הם חומרי נפץ לכל דבר, והם מגיעים לילדים ממש צעירים.

פה פילחנו בין היישובים היהודיים ליישובים הערביים. מתוך הילדים היהודים - 38% מהמקרים הם סביב פורים. כלומר, באמת אחוז ניכר. כמו שזהבה ציינה, יש גם סביב יום העצמאות. אבל למעלה משליש קורה בסביבות פורים. ביישובים הערביים זה 28% ברמדאן.

השנה הרמדאן ופורים מאוד סמוכים האחד לשני. אם אנחנו יוצאים מפה בקריאה לעשות משהו, אז זוהי הזדמנות לציין גם את המגזר הערבי וגם את המגזר היהודי.

בעמוד הבא ההמלצות הבטיחות שלנו להורים. פה הפנייה היא באמת להורים עצמם. אנחנו ממליצים להימנע באופן מוחלט מכל צעצוע שמכיל חומר נפץ. אנחנו יודעים שיש כאלה שגם עומדים בתקן, אבל עדיין ההמלצה שלנו היא להימנע לחלוטין. מכיוון שאנחנו מכירים את הקהל שלנו ואנחנו יודעים שבסוף הדברים האלה כן נמכרים, אז אם כבר קונים צעצוע כזה, אז יש לבדוק שהוא מכיל את הוראות השימוש, ומתנהגים בהתאם להנחיות גיל ושימוש, וכמובן לא מכוונים לאזור הפנים או העיניים.

בעמוד הבא אנחנו רואים קצת מהמקרים שאירעו. אני חסכתי את התמונות הממש קשות. יש פה תמונה אחת שהיא קשה. אנחנו רואים שזה באמת קורה בכל מקום: בבני ברק, בצפון, בדרום, ובהרצליה. אין מקום או קבוצת אוכלוסייה שחסינים מהדבר הזה. זה המקום של כולנו לפעול כאן ביחד ולהעלות את המודעות, כי עדיין יש הורים שמתייחסים לזה כצעצוע ולא באמת כאל חומר נפץ וכמשהו מסוכן.

אני מקווה שהשנה אנחנו נצליח באמת. אם לא בגלל הסכנה שבדבר, אז לפחות מתוך רגישות לכל מוכי הטראומה שנמצאים סביבנו ולא צריכים לשמוע את הפיצוצים האלה. תודה.

לאן אתם מעבירים את המסקנות והנתונים שלכם או את המצגת?

המצגת פה. אנחנו מפיצים את ההנחיות שלנו להורים באמצעות משרד החינוך וגם דרך התוכנית הלאומית, וכמובן שהיום בדיגיטל והתקשורת שמגיעה ישירות להורים. בסופו של דבר, ההורים נמצאים שם. אני כן מאמינה שככל שנעשה שיתוף פעולה ונוציא משהו ביחד, אז יש יותר סיכוי שיותר הורים יחשפו לזה.

האם נמצא פה מישהו ממשרד החינוך? אדוני, שלום לך.

אלי, אתה לא מכיר אותי? אני רותם זהבי. הייתי אצלך בכמה פגישות.

בטח. אני מכיר את רותם עוד מתפקידי הקודם כבר הרבה מאוד שנים, גם בענייני בטיחות בחינוך, וכך הלאה. לא הכרתי אותך כי אתה מעונב פה ועם חליפה. רותם, אני מתנצל. בבקשה.

משרד החינוך מוציא לקראת פורים עלון מקצועי שעוסק בכל נושא הבטיחות. אנחנו מאגדים את תחומי הבטיחות לילדים. אנחנו עובדים מול כב"ה, ארגון "בטרם", ויש לנו הרבה מאוד ניסיון שהצטבר, כולל לקחים מתאונות. אנחנו מוציאים משהו מאוד מסודר. ראיתי באחת ההתכתבויות לקראת הוועדה שעלה גם נושא הלייזר. כמובן שגם בזה אנחנו מתעסקים בצורה מאוד רצינית. אנחנו מפיצים את זה לכל מנהלי בתי הספר ולציבור הרחב, בפורטלים של ההורים. יש לנו מערכת של ניהול ידע מאוד מסודרת.

זהבה, מהתוכנית הלאומית לבטיחות ילדים, משרד הבריאות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. כשמשרד החינוך מוציא את העלונים, אנחנו מפיצים את העלונים שלו גם למערכת הבריאות ולרשתות החברתיות. כלומר, התוכנית הלאומית היא תוכנית שמתממשקת עם כמה משרדי ממשלה: משרד הכלכלה, משרד החינוך, משרד התחבורה, וכמובן ארגון "בטרם". החומרים שמופצים על ידם, מופצים גם על ידינו למערכת הבריאות, וברשתות החברתיות שמשרד הבריאות מפיץ.

רותם, האם אתם אוסרים להכניס את האביזרים האלה לבתי הספר?

ברור. יש לנו הנחיות חוזר מנכ"ל מאוד מסודר מה מותר, מה אסור, תחפושות, סיכונים בכל הנפצים.

האם תוכל להעביר לנו העתק מחוזר מנכ"ל בנושא זה?

כן, ברור.

מי נמצא פה מטעם משרד הכלכלה?

אני אדבר בשם משרד הכלכלה - מינהל התקינה.

אמרתם שהתקן הוא תקן רשמי.

בדיוק.

מתי הוא עודכן לאחרונה?

הוא מתעדכן כל הזמן.

לא. אני שאלתי: מתי עודכן לאחרונה? לא שאלתי "כל הזמן". השאלה שלי ספציפית.

התקן הישראלי הוא אימוץ תקן אירופי. ברגע שהתקן האירופי מתעדכן, התקן הישראלי מתעדכן. אם אני לא טועה ב-2022.

תודה.

אני אלכסנדרה ארונין, סגנית הממונה על התקינה, מינהל התקינה, משרד הכלכלה. אנחנו אחראים על חוק התקנים ועל פקודת היבוא והיצוא בקטע יבוא מוצרים תחת תקינה רשמית. אנחנו אחראים על כל תחום התקנים הרשמיים: ממכלי לחץ, מכלי הרמה, מוצרי ילדים ותינוקות ומוצרים למבוגרים שבתקינה הרשמית. אנחנו נדבר כאן רק על הצעצועים, שזה באמת חלות התקן 562, כאשר צריך להבדיל בין צעצועים מסוכנים לצעצועים שאנחנו אחראים עליהם. לצעצועים מסוכנים אין סיכוי לעמוד בתקינה הרשמית. הם מחוץ לחוק.

האם זה אומר שאסור לחלוטין להביא אותם?

לגמרי.

ואיך אתם אוכפים את זה?

אנחנו עוסקים בצעצועים שחייבים לעמוד בתקינה רשמית, וכמובן לא נפצים ולא צעצוע שמכיל חומר נפץ. אנחנו מדברים על תחפושות. אנחנו עושים כל שנה לקראת פורים מבצע פיקוח בשווקים, וגם ביבוא, ובחינת המוצרים שהם אכן עומדים בדרישת התקן. אותן תחפושות נבדקות להתאמה לדרישות התקן.

האם אתם עושים גם בדיקות בנמל?

כן.

לאדם שמייבא יש את סעיף המכס, ואתם צריכים לבדוק האם הוא עומד בתקן הרשמי. אם אתם עושים את הבדיקות האלה, אז צריך למנוע שזה יגיע לשוק. אם זה מגיע לשוק, אז זה אומר שהסוסים כבר ברחו.

נכון. קיימת חלוקה של תקנים רשמיים לארבע קבוצות יבוא. לגבי מה שנמצא בקבוצת יבוא מחמירה, שזה קבוצת יבוא 1 - כל משלוח נעצר ונערכות שם בדיקות זיהוי שבאמת מדובר באותן סחורות שנבדקו ויש להן אישור דגם, ואז המשלוח משוחרר. אם מדובר בקבוצות יבוא פחות מחמירות, היבואן משחרר על סמך הצהרה ואישור דגם שהוא קיבל מראש. כאשר המשלוח באותם מקרים משוחרר על מסך הצהרה, אנחנו מפעילים מודל הערכת סיכונים, יחד עם המכס. כאשר מופעלת מערכת הערכת סיכונים וסך כל הסימנים מחשידים (סמ"חים), מראים שהמשלוח חשוד, הוא עולה לבקרה. אנחנו עושים בקרה להתאמה לתקן.

אתם מסיירים בשווקים כדי לראות אם יש באמת מוצרים שלא עומדים בתקן. האם בשנה-שנתיים האחרונות נמצאו מוצרים כאלו בשווקים?

כן. נתונים רק לגבי התחפושות של פורים - ממרבית הנתונים שיש לנו, ב-2022 רק תחפושות לפורים, וכמובן זה מתחיל כמה שבועות או חודש לפני, עשינו 47 נטילות. רוב הנטילות שלנו לא תקינות כי אנחנו מחפשים בשווקים משהו שלפי הזיהוי של המבקרים שלנו, שיש להם עין מאוד מאוד חדה, זה כבר לא עומד בדרישות התקן, ורק דבר כזה נלקח לבדיקה. מתוך כל מה שנלקח, שתי נטילות היו עם בעיות דליקות כי זה מה שבדקנו.

היו בעיות דליקות. כלומר, הן לא תקניות.

נכון. בסעיפים האחרים כמו פתלטים, סיכונים - - -

בואו ניכנס למוצרים שנמצא שהם לא עומדים בתקינה. מי שמשווק מוצר שלא עומד בתקן רשמי - כמובן שדינו - - -

דינו - או פלילי או מינהלי. יש לנו אכיפה פלילית, והיא העמדה לדין.

מה עשיתם לשניים האלה שנמצאו?

לאחר שמגלים שיש שם בעיות משמעותיות, זה מייד ריקול, החזרה מהשוק, מהשיווק. מייד מפרסמים ריקול בתיאום עם אותו עוסק. ואם הוא לא משתף פעולה, הממונה על התקינה מפרסם ריקול בעצמו וחותם עליו.

האם נותנים מאסר, קנס, תלונה במשטרה, לאדם עצמו?

כן. זו פעולה מיידית. אנחנו פותחים שרשרת ומגיעים ליבואן. אם זה נלקח בשווקים, אנחנו מגיעים עד ליבואן. הכלי המיידי שמופעל על היבואן הוא הכנסתו למפר אמון. זה הסטטוס שלא מאפשר לו לשחרר משלוחים תחת אזהרה. הוא חייב להיכנס למשטר בדיקות.

האם אפשר לקבל את המקרים של השנים האחרונים שבהם אנשים, סוחרים או יבואנים שהיו נגדם הליכים של תלונות או כל הליך משפטי אחר?

כן, כמובן. יש לנו סטטיסטיקה של התביעות שאנחנו מגישים לבתי משפט ועיצומים כספיים, שזה הקנס שאנחנו מטילים על העוסקים.

אבקש שתעבירי למנהלת הוועדה נתונים של שש השנים האחרונות שבהם נמצאו מוצרים שלא תואמים לתקן ומה הפעולות שנעשו על ידכם נגד אותם יבואנים.

אנחנו מדברים על כל התקנים הרשמיים או רק על תחפושות לפורים?

אני מדבר על התקנים הרשמיים שקשורים לתחפושות לפורים, וגם חומרי נפץ, נפצים, אקדחים או כל דבר אחר שקשור בנושא.

אז זה מה שאמרתי. נפצים ודברים שמוגדרים כצעצועים מסוכנים, למרות שהם בכלל לא צעצועים, הם מחוץ לחוק. אין שם התאמה או אי-התאמה לתקן. הם פשוט אסורים. זה ההתעסקות של העמית שלי שנמצא פה.

האם אתם ממליצים לעשות שינוי בתקן או להוסיף תקן?

לא. התקן הוא אימוץ של תקינה אירופית. גם שם יש דברים שהם בתחום של התקן, בחלות התקן, וכל מה שמחוץ לתחום פשוט אסור בכל הכלים האחרים. אבל אני מציעה שמי שנמצא פה יסביר איך זה מתנהל.

אוקיי. בבקשה.

בוקר טוב. אופיר, מנהל אגף אכיפה במשרד הכלכלה. מבחינת הצעצועים המסוכנים - אנחנו באמת שמים דגש על הנושא זה מדי שנה. יש לנו מדי שנה מבצע שאנחנו עושים, ובו לוקחים חלק גם כוחות הביטחון. בשבוע הבא אנחנו כבר מתחילים לבקר בשווקים ובמקומות עליהם אנחנו מקבלים מודיעין מוקדם.

אני יכול לתת מספרים של מבצע שביצענו בשנה שעברה יחד עם המשטרה, שנקרא "שושן פורים". ביקרנו ב-853 בתי עסק, ונמצאו 73 בתי עסק שהיה בהם איזשהו חשד להחזקת צעצוע מסוכן. רוב המקומות באמת מכירים ומבינים. המקומות הרשמיים מקבלים, גם מבחינת עבודת הדוברות שאנחנו עושים מדי שנה, וגם השנה. במקומות הרשמיים אנחנו פחות מצליחים לשים את היד על אותם סוחרים רשמיים שעוסקים בזה. יחד עם זה, יש כן בתי עסק שבהם יכולים להיות כל מיני אקדחים שחשודים מבחינתנו ושאנחנו מבצעים עליהם תפיסות. אנחנו נעשה כך גם השנה.

איציק דניאלי. בעברי הייתי בצוות הממונים הארצי של משרד התעשייה והמסחר, שמטפל בכל הפירוטכניקה, שבו נמצאים הנפצים, החזיזים והטילים האלה, וכן הלאה. אני משמש היום יועץ לאיגוד לשכות המסחר. האם במסגרת הביקורות שלכם אתם נכנסים גם למגזר הלא יהודי, לדוגמה, לכפר קאסם, פוריידיס, ולמקומות כאלה, ועושים ביקורות בתוך המגזר הזה? כי זהו אחד אחד המגזרים שאתה מוצא בו את הפירוטכניקה של הנפצים והחזיזים. באופן אישי, אני לא מגדיר אותם כצעצוע מסוכן. אני מגדיר אותם כדבר לא חוקי לחלוטין שגורם לאסון. לדוגמה, אני אפילו הגעתי למקרה ובו ילד קטן הדליק חזיז ליד עץ תמר דליק. בגובה שלו הוא הגיע לקומה הערבית, כאשר העלים שלו כמעט דבוקים לחלון. החזיז שליד עץ התמר שרף את כל הדירה. זה עד כדי כך. בשעתו הגענו למצבים שראינו גם קטיעת אצבעות, עיוורון בעין. כל זה מצריך עבודת אכיפה מאוד רצינית. אם לא תהיה אכיפה מאוד רצינית, אז הדברים האלה יחדרו. למרות שמנסים למנוע את הדברים האלו כבר עשרות שנים, הם חודרים כל שנה. רובם חודרים מהשטחים, מהכפרים ביו"ש, ובעבר גם מאזור עזה. האכיפה בנושא הזה צריכה להיות יותר ויותר מוגברת.

היא דיברה על תקינה בנושא התחפושות, ואני מסכים עם כל דבריה. אבל הן חודרות לארץ, וגם במגזר היהודי נמכרות הרבה תחפושות דליקות. אתה חייב לבצע כאן אכיפה. כשילד לוקח אקדח ויורה קפצון ויש בסביבה תחפושות דליקה, אז זה שעומד מולו נדלק.

תודה. אני חייב להגיד תודה לדניאלי על כך שיזם את הדיון פה בשיחה איתי. אני מאוד מאוד מעריך את זה. תודה רבה.

אגף האכיפה, כמה אנשים יש לכם באכיפה? האם אתם מספיקים לעשות את האכיפה בגם וגם וגם?

אנחנו מחולקים באמת ברחבי הארץ. המינהל מונה כ-24 מפקחים בסך הכול. לשאלתו של דניאלי - אני רואה גם את נתוני השנה שעברה. אני רואה שבחלק מהערים שהוא מנה, מבחינת כפר קאסם וטירה. הרמדאן ופורים חופפים השנה מבחינת התאריך, ולכן אנחנו נתחיל את המבצע השנה דווקא במגזר הערבי שחוגג את הרמדאן. כמו בכל שנה, המודיעין שמגיע זה שהמשווקים מחזיקים שם טרם החג.

איך המידע מגיע אליכם? האם יש לכם מודיעין? האם אתם עושים ביקורות ספונטניות? באיזה צורה אתם עובדים?

יש לנו סוג "מלשינון", כך אני קורא לזה, שבאמצעותו אנחנו יכולים לקבל מידע, ויש לנו גם סורקים בשטח שעושים עבודה מקדימה. אנחנו מגיעים מדי שנה לערים האלה. אנחנו מתחילים את המבצע כבר בשבוע הבא. אני לא אגיד איפה, אבל הוא יהיה במגזר הערבי.

האם מצבת כוח האדם שלכם מאפשרת בדיקות מספיקות בנושא זה?

בשנה שעברה בדקנו 853 ביקורים, וזו כמות מאוד גדולה. אנחנו מתחילים את המבצע בדרך כלל כחודש-חודש וחצי לפני, ואז אנחנו מגיעים בכמות גדולה. השנה עשינו קצת שינוי במבצע, והשנה נצא למבצע יחד עם התקינה, וכמובן יחד עם משטרת ישראל, שאליה אנחנו מחוברים. אנחנו חולשים על כל בתי העסק. אנחנו בסוג של כוח מעובה. אנחנו לא עובדים לבד.

אני מודה לחברי הכנסת אחמד טיבי ויוסף עטאונה שהגיעו לדיון.

מה אתם עושים עם היבוא אישי של חומרי נפץ ותחפושות? הלוא יש גם יבוא אישי דרך האינטרנט באיזושהי צורה, לא? איך אתם מתגברים על זה, אם בכלל? הלוא זה תקן רשמי בחלק מהדברים.

אתייחס לתקן רשמי. קודם כול, נפריד שוב בין חומרי נפץ, שאסורים בייבוא, לבין מה שמותר בייבוא שזה צעצועים למיניהם. עניין היבוא האישי או קניות און-ליין הם בעיה שמטרידה את כל הרגולטורים בעולם. זה מה שנכנס מתחת לרדאר, ולמעשה, לרגולטור אין כל כלי לאכוף עמידה בתקן של אותו מוצר שחייב לעמוד בדרישות רגולציה מחייבת כלשהי. מה שנותר לו לעשות זה פעולות הסברה והעלאת מודעות הציבור, וזה מה שאנחנו עושים.

האם למדינה אין יכולת לאכוף יבוא לא חוקי?

אנחנו מדברים על יבוא אישי.

ערן טל, לשכת המסחר. אני אשמח להרחיב על זה, זה חשוב מאוד. כבודו, המדינה פוטרת יבוא אישי באופן רשמי מעמידה בתקנים רשמיים. אני אשמח להרחיב על זה.

מה שאתה אומר חשוב מאוד כי השאלה שלי ברורה. אם, מצד אחד, יש תקן שאומר: אסור בשום פנים ואופן לייבא את המוצר הזה ו - - -

לחלוטין. אדוני היושב-ראש, מרגע שפתחת את הדיון כבר ציינת משהו שחזר על עצמו מספר פעמים על ידי כל הגורמים: תקן רשמי. אני מנהל תחום ענף הצעצועים ומוצרי תינוקות בלשכת המסחר. מה קורה? באופן רשמי המדינה פוטרת רשימה מאוד מאוד ארוכה של מוצרים ביבוא אישי מעמידה בדרישות יבוא.

מה אתה מציע? האם אתה מציע להגיד לגבי אותה רשימה שאסור לייבא מוצרים כאלה?

קודם כול, צריך להבין מאין נובע בכלל הרצון הזה. יש כזו אכיפה נמרצת סביב יבואנים ברמה של אכיפה פלילית, אבל ביבוא אישי זה בסדר, אין בעיה.

מה הרציונל?

אני כבר אומר את הרציונל, אדוני. קודם כול, להבין את הסכנות שבייבוא אישי. הרציונל הוא שהמדינה פטרה מתוך איזושהי כוונה לא ברורה.

אבל זה לא חוקי.

לא חוקי, אבל בייבוא אישי אין שום אכיפה.

זה תמיד היה קיים. לפי צו יבוא אישי, כל צריכה פרטית היא - - -

סליחה, אני מאוד מבקש שיתנהל פה דיון. כל אחד יקבל זכות דיבור ולא יפריע האחד לשני. אני כן מבקש לרשום בפרוטוקול כמובן שהייבוא האישי, שפוטר מבדיקת תקן, חמור מאוד וצריך לאסור אותו. האם אני יכול לבקש ממך את הרשימה של סעיפי המכס עליהם מדובר?

אדוני, זוהי רשימה מאוד מאוד ארוכה. במקרה הזה זה צעצועים ותחפושות, שנדרשים לעמוד בתקן 562, מתקני משחק של תקן - - -

לא, אני מדבר על כל מה שקשור לתקן 562.

כן, בהחלט.

יפה. אתה לא חייב להקריא את זה. אני מבקש שתעביר את זה, בבקשה, למנהלת הוועדה. אנחנו נפנה בנקודה הזו לשר הכלכלה ולשר האוצר כדי שבאותם סעיפים שבהם נדרש תקן רשמי, וכל מי שמייבא את זה עושה דבר שהוא אסור, וזה בעצם פלילי.

כבודו, גם בתחום של לולים ועגלות יש גם פטור מעמידה בדרישות תקן רשמי. זאת אומרת, מעבר לעניין האפליה, יש כאן נושא של פגיעה בטיחותית. יתרה מכך, לפני מספר שנים יזמנו בעצמנו בדיקה. הזמנו תחפושות ממספר אתרים בחו"ל בייבוא אישי. הבאנו אותן לבדיקה במכון התקנים. בזמנו היה רק מכון התקנים, והיום גם סיסטם בודקים. מתוך ארבע תחפושות, אחת לא עמדה בדרישות התפשטות האש ונשרפה לחלוטין. במוצר אחר שנבדק היה נושא של חלקים נתיקים, שזו גם סכנה מאוד מאוד גדולה. אסור שיהיו בתחפושות חלקים נתיקים. אסור שיתפרק ממנה כפתור או רוכסן. זה מאוד מאוד חשוב, ולכן הגעתי לכאן היום, ואני שמח שהיושב-ראש הולך להעלות את זה שלב אחד למעלה. גם הציבור צריך להבין שברגע שהוא מזמין מוצר מחו"ל בייבוא אישי, הוא צריך לחשוב באמת על רמת הסיכון שעלולה להיות פה כי אין שום אבטחה. אם הוא לא יודע בוודאות שהמוצר עומד בדרישות התקן האירופאי, האמריקאי, או בכלל דרישות תקינה כלשהן, אז שיחשוב טוב מאיפה מביאים אותו. כהורה אני קונה בארץ. אני יודע בוודאות שקניתי תחפושות לילד שלי מחנות בירושלים. שילמתי מחיר סביר. קיבלתי את זה לאחר יומיים עם שליח. צריך לחשוב באמת גם מעבר לנושא. תודה רבה.

יבוא אישי, יבוא פרטי, לצריכה פרטית משפחתית היה פטור היסטורית מעמידה מרגולציה טכנית של משרד הכלכלה, משרד התחבורה, משרד הבריאות ומשרדים אחרים. מה שמיובא לצריכה משפחתית פרטית פטור מעמידה ברגולציה.

זו הבעיה.

אנחנו לא מדברים רק על צעצועים, אלא על כמעט כל התקנים הרשמיים, כולל מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, שכמובן יכולים בפוטנציאל ליצור סיכון אולי יותר גבוה. זה פטור היסטרית, ואני לא רואה דרך. אין אף מדינה בעולם שבודקת חבילה-חבילה שמגיעה מחו"ל לגבי עמידה ברגולציה. זה בלתי סביר, ולא ניתן לעשות דבר כזה.

לא צריך חבילה-חבילה, מספיק שעושים מדגמית, ואז פועלים נגד אותו אדם שהביא באופן אישי. אני חושב שבצורה זו אפשר למנוע כי זו סכנת חיים.

מדגמית - קיים.

דיברתם קודם על זה שהיו לכם תפיסות מול יבואנים או משווקים, ואני ביקשתי לדעת כמובן שש שנים אחורה. אבל אני גם רוצה לדעת האם נפתחו תיקים נגד אותם יבואנים או משווקים. ואם כן, מה היו העונשים.

בוודאי. רשמתי לעצמי. אנחנו נכין נתונים סטטיסטיים.

כלומר, אני רוצה רשימה, כולל מהי הפעילות שעשיתם, תיקים שנפתחו, ומה היו העונשים.

כן, וסיכמנו שזה על התחפושות.

איציק, בבקשה.

אצלה מדובר על תקינה, אבל יושב פה ידידנו שעוסק באכיפה. מעניין יותר לדעת האם נפתחו תיקים בנושא הנפצים והחזיזים של פורים ולא רק על התחפושות.

הכוונה היא לא רק על תחפושות אלא גם על הנפצים. אני מבקש גם מאגף האכיפה להעביר לנו את הנתונים האלה.

ברשותך, אני מבקשת לחזור לשתי נקודות: ראשית, בצריכה פרטית אדם פרטי מזמין משלוח. לא ייתכן שעוסק רושם על עצמו צריכה פרטית, מייבא ומשווק את זה - זה אסור. שנית, אפילו חבילות שבאות באופן פרטי אלינו, כי כל אחד מאיתנו מזמין למשפחה שלו, עוברות תחת הערכת הסיכונים של המכס. גם זה מפועל שם, וזה נופל לבקרה האם באמת מה שמייבאים לא אסור בייבוא כפי שזה נראה.

האם יש פה נציג או נציגה של המכס? בבקשה.

איריס סעדון, אני עובדת בהנהלת המכס בירושלים. אני לא הממונה על הייבוא האישי, אני מייצגת יותר את הייבוא המסחרי. מכל מקום, אני פה לשאלות.

שמעת את הדיון ויש תקן רשמי. הוא נעשה תקן רשמי כי המדינה חשבה שאלו מוצרים מסוכנים שעלולים לפגוע בבריאות הציבור. מאחר והתקן הוא הרשמי, המדינה, משום מה, פוטרת את הייבוא האישי מהתקן. לדעתי, זהו דבר לא נכון. מצד אחד, מפרסמת תקן ומטפלת מול היבואנים והמשווקים. מצד שני, פוטרת מכל דין, וגם מהייבוא עצמו, את אותו אדם פרטי שמייבא באופן אישי. למה?

ההנחיה בייבוא האישי היא שהאחריות היא באמת על האזרח.

אבל גם המדינה אחראית על האזרח.

נכון, אבל זו הגישה. זו לא מדיניות שלנו, זו יותר מדיניות של משרד הכלכלה. ההנחה היא שכשאדם פרטי מזמין משהו, חובה עליו לבדוק את מה שהוא מזמין. הוא צריך להזמין את זה מאתרים מהימנים. הוא אמור לעשות את הבדיקות של עצמו כי זה מיועד אליו ולמשפחה שלו.

האם אני יכול להזמין מחר טיל לאו באופן אישי?

ברור שלא.

זה בדיוק אותו הדבר. האם אני יכול להזמין אקדח ירי?

במסגרת האכיפה שלנו לייבוא האישי, ולמה שנעשה בדואר בכל החבילות, אנחנו באמת עורכים בדיקות. יש שם גם את ניהול סיכונים, אבל יש גם את בדיקות השיקופים ברגע שמשהו נחשד כצעצוע מסוכן.

כשאדם מביא באופן אישי בייבוא האישי, האם הוא רושם את סעיף המכס?

כן. הוא אמור לרשום את סעיף המכס. ואם לא, הוא נעזר - - -

יש הגבלה, אבל הסכומים עדיין כנראה נמוכים. כל התחפושות האלה זה פחות. ההגבלה היא 75 דולר. הוא יכול להביא תחפושות לכל המשפחה. אם המדינה קבעה תקן רשמי, אז לא מן הנמנע שהיא צריכה להגביל את אותם סעיפי מכס בייבוא. מה אתם אומרים?

זה נכון בייבוא מסחרי, אבל לא מתקיים בייבוא אישי מתוך הבנה שהרגולטור לא יכול להטיל על אזרח עמידה ברגולציה טכנית זו או אחרת.

זה לא נכון. אנחנו מחוקקים את החוקים. אם הרגולטור לא יכול, הוא צריך להגיד שהוא לא יכול, או שהוא לא יכול לעבוד לפי החוק.

לא, זה פשוט לא הגיוני. אם אני מזמינה צעצוע לבת שלי, והוא חייב לעמוד, כמובן, בתקן 562, האם אני אמורה לקחת את הצעצוע הזה למכון לבדיקה לפני שאני משחררת אותו?

לא.

זו בדיקה הרסנית, ואז כנראה שלא. מכאן באה ההבנה שבייבוא - - -

המדינה יכולה להגיד שלא ניתן לייבא את הייבוא הזה באופן אישי.

אבל כל העולם פתוח, והגבולות שלנו שקופים לסחר. אני מזמינה מאמזון ומעלי באבא, ולא ייתכן שאני אצטרך לבדוק את זה ברגע שזה מגיע למכס.

למה לפטור? למה לרשום בוודאות שהמוצר פטור מעמידה בדרישות התקן? למה בכלל לאפשר את זה? יכול להיות שאנשים יביאו את זה באופן עצמאי, אבל למה לא לבטל את - - -?

כי זה ל - - - את המצב הקיים. במצב הקיים הייבוא המשפחתי, הפרטי, לא נבדק בייבוא לעמידה בדרישות הרגולציה. כשהמדינה חוקקה בדיוק צו ייבוא אישי, היא כתבה מה שהיה תמיד קיים - שהייבוא האישי לא נבדק. זה לא מצב חדש, זה היה קיים תמיד. על פי האמירה בצו ייבוא חופשי, מנהל המכס יכול לפטור מעמידה בכל רגולציה טכנית ייבוא לצורך צריכה משפחתית. זה תמיד היה.

הרגולטור צריך לשמור על בריאות הילדים ועל זכויות הילדים. אבל זה גם המדינה, לא רק הרגולטור. המדינה צריכה לעשות כל דבר כדי לשמור על הילדים האלה. הם זקוקים להגנה מאיתנו, מהמדינה, מהמחוקק. צריך למנוע כל דבר שפוגע בילדים האלה ולהיאבק בו. זאת אומרת, אם אני רואה שהייבוא האישי הזה פוגע באותם ילדים, כי ההורים אולי לא מספיק אחראים, או מי שמייבא את זה באופן אישי, אחר כך גם משווק את זה, וגם זה יכול לקרות. אפשר להביא את הייבוא האישי הזה ולשווק אותו בצורה זו או אחרת. הלוא אנחנו יודעים שייבוא התחפושות זה לא הרבה כסף. לכן, אנחנו צריכים לחשוב פעמיים איך אנחנו מגבילים את הייבוא שגורם לסכנה, כפי שמגבילים יבוא אקדחים או כל דבר אחר.

איציק, לשכת המסחר, בבקשה.

זה מתבטא בכמה בעיות בייבוא האישי: קודם כול, עד 75 דולר אתה יכול להביא את זה ללא מע"מ. ביטלו את המע"מ על זה. באירופה לקחו את המע"מ והחזירו אותו על יבוא אישי. אם זה טוב ל-450 מיליון איש באירופה, אין שום סיבה שזה לא יהיה טוב לישראל.

זו נקודה שצריך לרשום אותה: להוסיף מע"מ גם על הייבוא האישי.

ברגע שזה מעודד, אנשים מביאים את זה וגם מוכרים, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. ישנם בעלי עסקים שלמדו את השיטה. הם מייבאים לעצמם. אף אחד לא אומר כשזה קורה פעם אחת, פעמיים, שלוש. אותו בעל עסק יכול להביא כל פעם ב-75 דולר, ועוד פעם ועוד פעם ב-75 דולר. הוא מביא את זה ללא מע"מ.

נציגת המכס, האם מישהו יכול אלף פעמים בשנה ב-75 דולר?

יש איזושהי הגבלה של תדירות ה-75 דולר. אבל הוא יכול להביא הרבה משלוחים.

כבוד היושב-ראש, אין על זה פיקוח. אני מכיר אנשים שמייבאים ללא הרף.

אני רוצה לרשום את ההערה הזו בפרוטוקול. זה חלק מהמסקנות שלנו.

אני מבקשת להשלים. זה נכון שהוא יכול להביא הרבה פעמים 75 דולר, אבל אנחנו עדיין בודקים אם זה אכן ייבוא אישי. זאת אומרת, עדיין יש בדיקה, ויש מעקב אחרי הדברים האלה, ויש ניהול סיכונים. ואם אנחנו רואים אדם שמביא בתדירות מאוד גבוהה יבוא ואנחנו חושדים שזה באמת הופך לייבוא מסחרי, אז אנחנו יודעים גם ל - - -

האם היו מקרים כאלה?

כן, היו. לאו דווקא בתחפושות וצעצועים, אבל בתחומים אחרים אנחנו רואים אנשים ש - - -

כבוד היושב-ראש, אני לא יודע אם סיירת בדואר ובמקום אליו מגיעות החבילות.

לא סיירתי, אבל ראיתי סרטים.

אני מציע לך לסייר שם. מה שקורה שם הוא מדהים. אני לא יודע איך האכיפה מתבצעת. אני ראיתי שמדי יום יורדות שם מאות אלפי חבילות. אני לא יודע איך אפשר לבצע אכיפה מדגמית. אם אתה שואל אותי, אני מאמין שברגע שיבטלו את ה-17% יהיו פחות חבילות. צריך להגביל בצורה כלשהי.

עמוס נחום, בבקשה.

עמוס נחום, עוזר של איציק דניאלי. אחרי 30 שנות ניסיון ברחבי העולם, וגם בייצור בגדי ילדים, אני חסיד נלהב מאוד של השיטה האמריקאית. כידוע, אמריקה פתוחה, וכלי נשק והכול. אבל יש דברים שהם נטועים עמוק עמוק באוכלוסיית ילדים. לא יכול להיות שאדם ייצר בגדי ילדים ויביא לארצות הברית כל מוצר. ואני לא אומר שלא מכניסים. הסינים מציפים ומציפים. במשך השנים התגברו על זה בצורות שנות. למשל, ATF היא היחידה שמתעסקת באלכוהול, טבק או באש. אלה אנשים שמתעסקים בחומרי נפץ. הם לא שייכים ל-FBI ולאף סוכנות. היחידה מאוד עצמאית. יש להם אכיפה בכל ארצות הברית. מי שנוסע, למשל, מווירג'יניה ועולה לצפון, לא יכול להעביר זיקוקים. כולם קונים את זה בדרום, אבל הם לא יעיזו להעביר זאת לצפון. מעבירים כי זיקוקים באמריקה זה עניין יום יומי.

הרנטגן הוא דבר גדול מאוד באכיפת הכנסת מוצרים לארצות הברית. אי-אפשר לבדוק היום מכולה-מכולה. ארצות הברית פטרה את זה בבדיקות רנטגן. אי-אפשר לפטור מיליוני מכולות שנכנסות.

גם אצלנו בארץ. יש לנו משקפים ואנחנו רואים מה קורה. אותו הדבר בדואר. יש משקפים ורואים מה יש בחבילה.

נציגת המכס, האם כל חבילה עוברת שיקוף או שזה מדגמי?

אין לי את הנתונים המדויקים. אני לא חושבת שכל חבילה עוברת, אבל מבחינה ביטחונית זה כן עובר את הביטחון של הדואר עצמו. ברגע שהם רואים מוצרים שצריכים אישור תקשורת, או שהם רובי הצעצוע, הם שמים אותם בצד לבדיקות המכס. זאת אומרת, יש פיקוח. זה לא שהכול נכנס. זה נכון שיש כמות עצומה, אבל יש בדואר גם שיקוף.

נכון, ההזמנות מגיעות הביתה. קופסא לא תצא מאשנב של הדואר, אלא אם כן אתה מראה תעודת זהות תקנית. בארצות הברית אף אחד לא יכול לקנות היום שום דבר מבלי להציג תעודת זהות, מי אתה, מה אתה. קטין לא יכול בשום מקום זיקוקים או כל דבר אחר בלי תעודת זהות והורים. האכיפה גם בייבוא צריכה להיות מאוד סטנדרטית. לדעתי, זה לא כול כך קשה.

עמוס, תודה.

המכס באמת אוכף בהתאם למדיניות של הרשויות המוסמכות. אנחנו מבצעים את האכיפה, אנחנו לא קובעים איזה תקינה להחיל. אני לא יכולה לאכוף תקן אם הוא לא נמצא לי בחוק.

איריס, תודה.

משטרת ישראל, אני רוצה לקבל מכם, אם אפשר, נתונים או דברים שאתם עושים. האם קיבלתם תלונות בנושאים אלו?

שרון פרג', ראש מעבדת חבלה במטה הארצי. אין לי נתונים לגבי מספרים, אבל הם בהחלט עומדים בנתונים ש"בטרם" הציגו כאן. אני לא יכול לדבר על אכיפה כי אנחנו לא בנושא הזה. אנחנו בצד שמטפל בצעצועים המסוכנים, ואני מדבר על צעצועים שמכילים חומרים פירוטכנים ופחות על תחפושות. הנזקים יכולים להיות בהחלט מחרידים. לעיתים אלו נזקים בלתי הפיכים לילדים. זה אובדן ידיים, עיניים. זה קורה כל שנה, מהסיבה שלא רק זיקוקים נכנסים, נפצים או דברים אחרים שנמכרים, אלא ילדים לוקחים היום כוורות זיקוקים שמגיעות לשוק ומפרקים אותן אחת לאחת. הם לוקחים קנה והם לא מודעים לזה שברגע שהם מנסים להצית אותו הוא פועל מיידית, ואז זה מתפוצץ להם ביד. הם חושבים שזה סוג של נפץ כי מבחינתם כי בכל חומר דליק, אמורים לחכות כמה שניות, להשטיח ולשמוע בום יפה.

לגבי האכיפה - ככל שנצליח ליצור מצב שזה בכלל לא יגיע לשטח, אז זו הדרך לשמור על הילדים. אני לא יודע איך באמת עושים את זה, האם דרך המכס, ייבוא או אכיפה. אבל המוצרים האלה מכילים תערובות פירוטכניות, שמטרתן להתפוצץ כשמפעילים אותן. ככל שמחזיקים את זה יותר קרוב לגוף, אז הנזקים בהתאם.

קודם כול, אני חייב להחמיא למשטרת ישראל וגם לכבאים. עוד מעט נשמע גם את הכבאות. אני יודע שטיפלתם בלא מעט מקרים בשנים האחרונות. ישר כוח. נציגי הכבאות, איציק ציין קודם את השריפות שהיו. הייתי רוצה לשמוע איפה אתם נמצאים בתמונה.

שלום. רינת, קמ"ד ניו מדיה בכבאות והצלה - ענף הסברה. מדי שנה אנחנו לפני פורים יוצאים בהסברה לציבור ומפנים את תשומת ליבו לרכוש תחפושות בעלות תו תקן, וכמובן להרחיק ממקור חום ואש. בנוסף, מזהירים את הציבור מצעצועים מסוכנים כמו נפצים וזיקוקים. אנחנו עושים את ההסברה הזו בעלונים של משרד החינוך, בדיגיטל של כבאות והצלה, וגם מול השותפים שלנו: ארגון "בטרם", משרד החינוך, שלטון מקומי, רשויות מקומיות ומד"א. אנחנו פונים גם לצוותי ההוראה וגם להורים ולילדים באמצעות הדיגיטל ובאמצעות הדרכות של לוחמי אש שמגיעים לבתי ספר ולגני ילדים, ובעיקר לגני חובה, ועושים את ההסברה הזו.

לגבי נתונים - המקרים האלה מגיעים בעיקר למד"א. כלומר, אין לי נתונים של שריפות בנושא זה כי זה מטופל לרוב על ידי מד"א.

האם אתם מבצעים חקירות שהשריפה היא כתוצאה מאותם מוצרים ומאותן תאונות פירוטכניקה, וכך הלאה?

כן, בוודאי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק מול מד"א. אם ישנם אירועים, אנחנו מפרסמים אותם יחד ומסבירים לציבור. אנחנו כבר מתחילים לצאת בהסברה הזו לציבור כי הציבור מתחיל לקנות תחפושות ממש בימים הקרובים, ולכן ההסברה צריכה לצאת בזמן ומבעוד מועד כדי שהתחפושות שיירכשו יהיו באמת בעלות תו תקן.

תודה. האם יש פה מישהו מהרשויות המקומיות?

יובל רביבו, אני ראש מדור נוער במשטרה. כבכל שנה אנחנו עושים פעילות בחג פורים בשיתוף פעולה של משרדים שונים. הוא לא רק בצעצועים מסוכנים אלא גם באלכוהול, סמים וכד'. יוצאת ליחידות השטח פקודת מבצע. אנחנו נערכים מבעוד מועד. עיקר העיסוק הוא, כמובן, לא בנפצים הבודדים אלא בכמויות גדולות שנתפסות, ושוב, בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה, שהוא הגורם שאמור לטפל באירוע הזה. התיקים שנפתחים בהיבט הפלילי, הם לרוב תיקים שמלווים בעבירה נלווית. זאת אומרת, זה לא קטין שהחזיק נפץ, אלא שכתוצאה מהנפץ קרה משהו או שעבירה נוספת היתה מעורבת, ופה אנחנו נכנסים לתמונה ומבצעים חקירות פליליות. עד כאן.

שאלת המשך למשטרה ולשלטון המקומי, שאני רואה שלא נמצא פה. קודם העליתי את נושא הרעש. אין ספק שנושא הרעש בהקשר פירוטכניקה או זיקוקים הוא נושא שצריך לקחת אותו ברצינות עכשיו בגלל המלחמה ובגלל שישנם לא מעט אנשים פגועי נפש וכאלו שסובלים מרעשים. אין ספק שזה מפחיד. השאלה היא האם אתם מקבלים תלונות. ואם כן, מה אתם עושים. אני מניח שישנם כאלה שפונים למוקד העירוני, ובעיקר למוקד המשטרה, כשהם שומעים רעשים אלו. האם זה מגיע אליכם? מה אתם עושים במקרים האלה?

אני לא רואה פה נציג אג"מ משטרת ישראל. הוא יכול לתת את התשובה, ולא אני. אני בתחום החקירות כך שקשה לי להתייחס לי לשאלה זו.

תעלי את רות דיין ממרכז השלטון המקומי כדי להנחות את המוקדים העירוניים ברשויות שצריך לטפל בדברים האלה, כאשר הם ישנם, דרך השיטור העירוני כדי להרתיע וגם כדי לתפוס את אלו שגורמים לבעיות רעש. גם רעש הוא נושא פלילי.

שלום. שמי מריה רבינוביץ', ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. שאלה למשטרה, בבקשה. האם התיקים שאתם פותחים הם כלפי קטינים שמשתמשים בנפצים כשיש מקרה של פגיעה ואתם מגיעים למקרים האלה, או כלפי אלה ש - - -?

לא. יש קטינים ויש בגירים, וזה תלוי באירוע. לגבי קטינים - אנחנו משתדלים מאוד לא להתעסק עם קטין שהחזיק נפץ. אבל אם לנפץ מתלווה עבירה פלילית נוספת, אז אנחנו נכנסים לתמונה ופותחים תיק חקירה ומנהלים חקירה.

זה גם עניין של מודעות הקטינים, ועד כמה הם בכלל יודעים.

למה לא לחקור את הקטין מהיכן הוא קנה את זה?

שוב, תלוי מה. אם הגענו לביתו של קטין שבביתו נתפס מאגר גדול, אז ברור שעושים גם את זה. אבל אנחנו לא נוגעים בקטין הבודד שמתנהל עם נפץ בודד. לרוב זה בכמויות שנתפסות או בחיפושים או בשיתוף פעולה עם משרד הכלכלה בעסקים כאלו ואחרים, ואז אנחנו כן נכנסים לתמונה.

אבל יכול להיות שדרך אותו בודד אתם מגיעים למה שצריך להגיע, כי אחרת לא תגיעו לזה בשום פנים ואופן.

נכון. שוב, העיסוק העיקרי של הטיפול בצעצועים מסוכנים הוא לא בידי משטרת ישראל. חשוב להגיד שאנחנו מסייעים ונמצאים שם ובאמת מעורבים, כבכל שנה, גם בעיסוק בפעילות הזו. אבל אנחנו באמת משניים לכל מה שקשור לצעצועים מסוכנים.

מכאן נובעת השאלה הנוספת למשרד החינוך אולי מבחינת המודעות של הקטינים על איסור שימוש בחומרים האלה.

רותם, יש כאן שאלה. לגבי פעולות הסברה שנעשות בבתי הספר - האם ישנן איזשהן פעולות הסברה שנעשה על ידיכם, חוץ מחוזר מנכ"ל? הרי יש קציני בטיחות ברשויות המקומיות, שאותם אתם מדריכים. בעבר נתתי אפילו הרצאות בנושאים אלו.

אנחנו לא מנחים להגיע לבתי הספר לקראת פורים בצורה ממוקדת. הקב"ט נמצא בקשר יום יומי. ברור שיש דריכות לקראת פורים בכניסה.

אולי כדאי להגביר את הדברים האלה גם בקרב הילדים.

לא רק שזה הסכנה, אלא שזה גם לא חוקי.

כן, שזה לא חוקי. זה פחות לאגף הבטיחות ויותר להסברה.

כן. אני חושבת שאתם צריכים לגעת בנקודה הזו באיזושהי צורה גם מבחינה החוקית. כלומר, יש פה גם סכנה וגם עניין פלילי. מי שמביא דבר כזה צריך להבין שהוא עובר פה עבירה.

אדוני, בבקשה.

דניאל ברינר, המשרד לביטחון לאומי. המשרד עשה עבודה בין-משרדית משותפת למשרד הכלכלה. אם ישנם ניואנסים בדבריי שהם לא מדויקים, אז תתקנו אותי. שרון ואחרים התייחסו פה לחומרי נפץ. שוב, תחפושות הן לא מן העניין. משרד הכלכלה עוסק בדברים שהם תוך כדי עיסוקו. כלומר, אני כפוף למשרד הכלכלה אם יש לי עסק. אם אני אדם פרטי, שעושה שימוש פרטי, אני לא קשור למשרד הכלכלה. הוא לא הרגולטור שלי. הצוות הבין-משרדי הבין שיש פער כי יש שימושים שכן מותרים בקטגוריות שונות. למשל, קטגוריה אחת זה זיקוקים ליום הולדת, וזה לא נאכף. למרות שיש פה פער, אני לא אתייחס לזה כרגע כי זה לא רלוונטי לדיון. הקטגוריות של הזיקוקים הן מאוד מאוד מורכבות כי הן מוגדרות לפי החומרים שיש בהה. ולכן, בסיטואציה שבה אדם פרטי נתפס עם איזשהו חומר, היכולת להביא אותו לדין היא מורכבת כי צריך להביא את זה למעבדת תמר, כשהעלות של זה היא 50,000 שקל למקרה. סביב זה נוצר פער כי אצל עסקים זה כן נאכף, ואילו אצל גורם פרטי, שמחזיק בקצה, אפילו אם הוא בגיר – האפליה בינו מאוד מורכבת.

כדי לענות על הצורך הזה, אנחנו, הצוות, הכריז להמליץ על זיקוקים מקטגוריה 2 כחומר נפץ. ואז, למעשה, הפללתי בעניין של חומרי נפץ. כמו שאמר היושב-ראש, כמו שהוא לא מחזיק טיל לאו, הוא גם לא יחזיק חזיז וכו'.

עלו קשיים בנושא הפללה מול הפרקליטות ואיך אנחנו מוכיחים שזה קטגוריה 2 או לא. בסופו של דבר, ירדו מול משטרת ישראל לרזולוציות. ושרון יכול לחזק פה או לתקן את דבריי. משטרת ישראל הגדירה את הפריטים המשמעותיים, שאליהם ה חשופים שזה כוורות ו - - - ופגזים. שרון תיאר שילד מפרק כוורת ומצית. אם זה נתפס היום, אז זה פלילי. אבל זה נקבע בהוראת שעה. לא היתה הכרזה קבועה. לדעתי, הוראת השעה הוארכה בפעם השנייה.

עד ל-5 בינואר 2025.

האם אתם ממליצים לעשות תיקון לחוק?

יש כבר הוראת שעה.

ההמלצות של הצוות הונחו והן ברורות. המצב הפוליטי שהיה, שבו נפלה הממשלה, קצת השפיע עלינו. אבל, בגדול, יכול מאוד להיות שזו ברכה מאחר והכוונה שלנו היא לבחון את ההשפעה של הוראת שעה, ולראות אם היא באמת צמצמה ונתנה מענה מספק, או שיש עוד פערים שצריך להשלים. בגדול, המתווה שהצוות הציע ושהתקדם, נראה נכון. שרון, אנחנו צריכים לדעת עד כמה זה השפיע ברמת השטח, כמות אירועים וכו'. במאמר מוסגר אציין שהצוות מיפה את כל חיי הזיקוק וחומר הנפץ. יש לו המלצות רוחביות לאורך כל חיי הזיקוק, החל משלב הייבוא וכלה בשלב ההשמדה. כן כדאי - - - שאנחנו מודעים לנושא. אנחנו מבקשים לתת לו הסדרה רגולטורית ולעשות יישור קו מול הרגולטורים בנושא.

יש במשרד הכלכלה ועדה שממונה על נושא צעצועים מסוכנים. אני הייתי מוזמן אליה הרבה מאוד שנים. היא עוסקת בסוגיית בצעצועים מסוכנים במדינת ישראל בכתב מינוי של שר הכלכלה. מה שהם עושים זה משהו אחר.

סגנית הממונה על התקינה, אמרת קודם שתקן 562 מדבר רק על תחפושות, נכון?

לא, זה התקן על צעצועים. במסגרת התקן גם תחפושות הן בחלות התקן עכשיו.

זאת אומרת ש-562 כולל גם תחפושות וגם צעצועים?

נכון.

הבנתי.

האם הוועדה לצעצועים מסוכנים מתכנסת? האם היא בתוקף? האם היא פעילה?

נעשה הפרדה. אני מינהל התקינה. יש לי התעסקות עם תקנים רשמיים שזה צעצועים, נקודה. צעצועים מסוכנים, שהם בכלל לא צעצועים, נמצאים במינהל אחר, במינהל האכיפה, שמפעיל את הוועדה הזו.

אז אנחנו שואלים את מינהל האכיפה: האם הוועדה הזו יושבת. האם היא מתכנסת? האם היה לה כתב מינוי או שהוא פג? מה המצב? מדוע משרד הכלכלה לא שלח מישהו מהוועדה, אם היא קיימת?

אלי, זו ועדה מרכזית מאוד. היא עוסקת לאורך כל השנה בסוגיות האלה.

אני הייתי בעבר יושב-ראש הוועדה. מיהו היום יושב-ראש הוועדה?

נאוה זקן. למה לא שלחו אותה?

לא הסתדר לה להגיע. אני מטעם הממונה על האכיפה.

תעביר, בבקשה, לנאוה, או למישהו אחר, שאני מבקש לקבל דוח מה עשתה הוועדה הזו בשנה האחרונה. אנחנו רוצים לראות אם יש המלצות שנוכל גם ליישם במסגרת הוועדה שלנו לזכויות הילד. יכול להיות שהם צריכים את העזרה שלנו בנושא חוקי.

הם היו תמיד עושים ישיבה לקראת פורים, והיו מזמינים אותנו. היינו עושים פלקטים משותפים והפצה מיוחדת ופעולות שונות. זה כאילו שהוועדה נעלמה. לפני ארבע שנים היא יזמה אפילו לעשות משהו עם תנועות הנוער וכו'.

מבחינת יושבת-ראש הוועדה, נאה זקן, היא כן פועלת במישור. אני לא יודע להגיד מבחינת הוועדה או מבחינת המשרד, אבל אני כן יכול להגיד שאנחנו ממשיכים לפעול, גם מבחינת הדוברות שלנו, וגם מבחינת משרדים נוספים איתם אנחנו עובדים, על נושא צעצועים מסוכנים. זה חלק מהמבצע שלנו. אנחנו גם לוקחים את העיריות יחד איתנו ואנחנו עושים את זה גם עם רישוי עסקים. אנחנו עושים את זה ואנחנו מצרפים הרבה לנושא. מבחינת המבצע, משרד החינוך, ספציפית, פחות רלוונטי.

הוא רק אחראי על 2 מיליון תלמידים.

לא, אני מדבר על המבצעים של בתי העסק. חלילה לא על הבית ספרי או על המסגרת החינוכית. אני כמובן אעביר.

ההסברה היא החלק החשוב, במיוחד כשאנחנו מדברים על ילדים או על הורים כי בסוף ההורים אחראים על הילדים. כל מה שאנחנו פה כרגע על רגולציה הוא יפה וטוב. אבל, בסופו של דבר, ההסברה היא הדרך להגיע אליהם. אנשים לא יודעים את כל מה שדיברנו פה כרגע. קפצונים לא נמצאים תחת הקטגוריה של צעצועים אצל אלכסנדרה, אבל הם נמכרים בחנויות צעצועים וילדים והורים מתייחסים אליהם כצעצועים. אם לא נעשה הסברה כמו שצריך, וכולנו ביחד, ולא שכל אחד פה יעשה נקודה קטנה, אז ימשיכו לחשוב שזה צעצוע ושקפצונים זה שטויות. ואז זה לא רק קפצונים אלא כוורות, ועוד אצבעות ייקטעו ועוד ילדים יתעוורו, וחבל.

אני חושב שאנחנו צריכים להמליץ פה באמת שיהיה שיתוף פעולה בין משרד הכלכלה, המשרד לביטחון פנים ומשרד החינוך בנושא הזה. לצאת לפעולות ולתכלל את הנושא הזה. כלומר, לעשות פעולות הסברה וחינוך בבתי ספר בצורה משותפת. וגם הסברה לקהל הרחב.

סליחה, אדוני היושב-ראש, מה השייכות של המשרד לביטחון לאומי למבצעים האלה?

זה לא עניין של מבצע. אני דיברתי על הסברה ועל תכלול. קודם פרגנתי אפילו למשרד לביטחון פנים, שעושה את העבודה יחד עם משרד הכלכלה והממונה על התקינה. לכן, חשבתי שאם תתכללו ביחד את העבודה, גם בתחום החינוך וההסברה, אז זה יהיה לתועלת. אין ספק ששני המשרדים המרכזיים בקטע הזה הם: משרד החינוך ומשרד הכלכלה.

משרד הבריאות מוביל את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. השאלה היא מי יתכלל את זה.

אבל הם לא מתעסקים בזה.

כמובן שנסייע ככל שנתבקש. אבל חשוב שזה יהיה מוגדר ברמה הזו.

בסדר. אני יכול להגיד שהמשרדים המובילים בקטע הזה הם משרד החינוך ומשרד הכלכלה, וגם משרד הבריאות, והמשרד לביטחון פנים יסייע, ככל הניתן. הינה, ציינתי ודייקתי.

בבקשה.

שירן מזרחי, מינהל התקינה. בהמשך לנושא ההסברה, עליו דיברנו כעת, אני רוצה לחזור אחורה לייבוא האישי שעלה. אנחנו, מינהל התקינה, חלק מקבוצת עבודה של ה-OECD, שבה אנחנו מעלים סוגיות גלובליות שונות שקשורות לבטיחות מוצרי צריכה. אחד הנושאים הכי חמים בשנים האחרונות הוא הקנייה האינטרנטית. זוהי סוגיה שמתמודדים עימה בכל העולם. הפתרון שהועלה הוא לא חסימת הייבוא ובדיקת כל מוצר שנכנס לארץ, כי זה פשוט לא ישים. מה שאנחנו עושים, ועשינו גם במימון של זהבה, של התוכנית הלאומית, זה שקידמנו קמפיין מאוד יפה של קנייה אינטרנטית. לדעתי, הקמפיין הזה היה לפני למעלה משלוש שנים. כל שנה אנחנו מעלים את זה על סדר-היום, ועכשיו, לקראת פורים, אנחנו נותנים להורים כלים איך לדעת שהמוצר שהם קונים הוא בטיחותי. לדוגמה, הרי אמרנו בהקשר של התחפושות ש-562 זה אימוץ תקן אירופאי - EN71. כשהורה נכנס לקנות באתר אינטרנט, הוא יכול לראות שם האם המוצר עומד בתקינה זרה, האם יש הוראות שימוש מפורטות, האם יש כתובת לפנות אליה לאחר הרכישה, האם קיימת ביקורת על המוצר ברשת. כלומר, כל מיני כלים וטיפים שאנחנו נותנים להורים כדי שהם יידעו שהמוצר שהם מזמינים הוא באמת בטיחותי ויכול לעמוד בדרישות התקן. מלבד זה, בסמוך לפורים, אחרי פעולות אכיפה של עשרות נטילות בשווקים שאנחנו עושים, אנחנו מפרסמים. יש לנו פורטל מאוד יפה, שאותו מכירה גם עינת.

אבל זה רק תחפושות.

ממש לא. כדאי שתכירו, פורטל הבטיחות למוצרי צריכה. בפורים האחרון פרסמנו עשרה ריקולים, סיכונים של רעילות ודליקות וחנק. כל הפרטים מופיעים. אנחנו מעלים מדי שבוע ריקולים. זה אתר שהוא מאוד מאוד דינמי ומשתנה. וכן, גם השנה אנחנו נעסוק בפעילות הסברתית ברשתות החברתיות: בטיק טוק, בפייסבוק, באינסטגרם, באתר שלנו, ובכל מקום אחר. כלומר, הסברה, כפי שנאמר פה, היא מאוד מאוד חשובה. מאוד חשוב לעשות את זה בשיתוף פעולה עם המשרדים. זו הדרך בייבוא אישי. אני לא רואה שום דרך אחר לעצור יבוא אישי בכניסה לארץ. כשאתה טס לחו"ל אתה קונה תחפושת או צעצוע לנכד. האם תלך לבדוק אותו? אתה יוצא מנקודת הנחה. אגב, לצערי, לא כל מוצר שנמצא בשווקים עומד בדרישות התקן הרשמי, ולכן אנחנו שם. וגם פה אנחנו נותנים טיפים איך לדעת שהמוצר עומד בדרישות התקן. לדוגמה, אם אין מדבקה עליה כתוב שם היבואן או ארץ הייצור, זה מעלה תהיות לגבי דרישות יותר חמורות בהן המוצר לא עומד, כמו פתלטים. במקצועי אני מנהלת תחום כימיה בתקינה, ואני עוסקת בכל העניין הזה של צעצועים ומוצרי ילדים ותינוקות בתחום הכימיה. יש לנו אפשרות גם לאתר מוצרים לא רשמיים. יש לנו מפקחים נהדרים שעושים עבודת קודש בכל הארץ.

האם יש מוצרים שאי-אפשר בכלל לייבא אותם בייבוא אישי?

כל מה שלא נמצא בצו יבוא אישי.

מה? האם יש מוצרים שאסור להביא אותם בייבוא אישי?

כן. למנגלים על גז צריך אישור מיוחד.

יפה. זרעים שונים של ירקות ופירות, וכך הלאה?

זה משרד החקלאות. אלו דרישות אחרות.

זאת אומרת, יש מוצרים. אמרתם שאי-אפשר לאסור.

אני מדברת על כל מה שקשור לתקינה רשמית בתחום של מינהל התקינה.

יש מוצרים בתקינה רשמית או בתקינה לא רשמית שאסור לייבא.

אבל לא מוצרי צריכה פרופר.

למה לא? אני רוצה לקנות עכשיו זרעים ולשים אותם בגינה.

לא, זה רגולציה אחרת.

אני אומר לך באחריות שאתה יכול להביא בייבוא אישי.

אבל אומרים שזה אסור. יש הבדל בין לאסור לבין אכיפה. אני שואל את השאלה כי נאמר שאי- אפשר לאסור. יכול להיות שאפשר לאסור אבל אי-אפשר לאכוף. גם זו אפשרות. אם יש היום מוצרים שאסור לייבא אותם, ואני אני שומע מכם שכן, אז למה לא להכניס את אותם מוצרים לא תקניים ואת חומרי הנפץ השונים לשימוש אישי כמו קפצונים, ואני לא יודע מה, כי אני באמת לא מכיר דברים אחרים, ודיברנו קודם על זיקוקים שכן אפשר לייבא אותם בייבוא אישי - - -

אתה לא יכול לייבא זיקוקים. רק יבואן רשמי יכול לייבא חומרי נפץ או - - -

רק למי שיש את האישור הרשמי.

האם אני לא יכול לייבא זיקוקים בייבוא אישי?

לא.

יפה, עניתם לי על השאלה. אז אותו הדבר אני יכול לקחת סעיפים מכס שקשורים לתחפושות או לדברים אחרים מסוכנים ודליקים ולהגיד: אני לא רוצה לייבא אותם בייבוא אישי.

אתה יכול לעשות. השאלה אם זה פרקטי ונכון לעשות את זה היא שאלה אחרת.

אבל אותו דבר גם פה. אני רואה שיש פה מוצרים שאי-אפשר להביא אותם, אבל יכול להיות שמביאים אותם.

ההבדל הוא שהשימוש בזיקוקים וחומרי נפץ הוא לשימושים ספציפיים ולאנשים ספציפיים שמותר להם, ואילו תחפושות זה מה שמותר לכל משפחה להביא.

אוקיי, אבל עדיין יש תחפושות מסוכנות. אז אם אתה יכול לראות אותן בסעיפי המכס - - -

זה עניין של תקן. סעיפי המכס מדברים על תחפושות. הם לא אומרים: תחפושות מסוכנות או תחפושות לא מסוכנות. תחפושות שאמורות לעמוד בייבוא המסחרי, אמורות לעמוד בתקינה מסוימת. אני פתחתי פה במקביל את צו ייבוא אישי. זיקוקי דינור באמת מופיעים פה בפרט מכס, וכתוב שזה טעון רישיון ממשרד הכלכלה. כלומר, אדם שאין לו את הרישיון הזה לא יכול לייבא את המוצר הזה.

האם יש תקינה על צעצועים מסוכנים או שאין?

צעצוע מסוכן נקרא בטעות צעצוע. זה מוצר מסוכן ואין עליו תקינה. אין מצב שהוא יעמוד בדרישה טכנית כלשהי.

אם כך, למה לא עושים תקן לצעצועים מסוכנים?

צעצועים מסוכנים בכוונה מוחרגים מחלות התקן לצעצועים כי זה לא צעצוע, והם אסורים.

את אומרת שהם אסורים. אבל מייבאים אותם, נכון?

לא אמורים לייבא אותם.

לא, הם אפילו בפרטי מכס אחרים. זה מוצר אחר לגמרי. הוא לא מסווג כצעצוע.

אם לא אמורים להביא אותם, איך אני יכול למנוע את הייבוא שלהם?

זה חומר נפץ. הם מגיעים בדרכים אחרות. זה לא תחת פרט מכס של צעצוע.

בדרך כלל זה הברחות או יבוא אישי כשבאות מיליוני חבילות והצליחו להחדיר – זו השיטה.

לא, אנחנו לא מדברים עכשיו על הברחות.

אני מדבר על צעצועים מסוכנים.

נתנו קודם את הדואר כדוגמה. אמרנו שכל החבילות עוברות איזשהו שיקוף של הביטחון של הדואר. אם יש שם משהו שנחשד כמשהו מסוכן, הם שמים את זה בצד.

מהי ההגדרה של צעצוע מסוכן?

כל מוצר שעלול לגרום לנזק, לסנוור. מוגדרים שם כמה נזקים למשתמש או לסביבתו.

יש לנו עכשיו בדואר את כל סמני הלייזר שנדרשים ב - - -

"צעצוע מסוכן" מוגדר בצו הפיקוח כ"צעצוע אשר השימוש המקובל בו עלול לגרום למשתמש בו או לבני אדם אחרים נזק גופני או לסכן את בריאותם או לגרום להם הטרדה, לרבות צעצוע הפולט אש, צעצוע נפיץ הגורם להתפוצצות, צעצוע שנועד לגרום לגירוי, דימוע או עיטוש, וצעצוע אשר הוא חיקוי של כלי יריה, או הנראה ככלי יריה, כמשמעותו בחוק כלי היריה.".

עוגות יום הולדת הן מאוד פופולריות היום. האם מישהו ראה כמה זמן בוערים הזיקוקים שמדליקים אותם על העוגות? אם אתה רוצה לקנות את זה היום באמריקה, אתה יכול להיכנס לסופרמרקט. זה כמו נר יום הולדת. זה בוער וזה מסוכן לתינוקות ולילדים. אני ניסיתי לקחת והוציאו לי את זה מהמזוודה.

וזה נמצא היום בקטגוריה 1, ואתה יכולה לרכוש את זה בכל סופר.

נכון, וזה אסור. זה בוער.

אז בואו לא נלמד מהאמריקאים.

לא אמרתי ללמוד.

אני יכולה לספר לכם שממש בתחילת הלחימה הגיע אלינו מידע שהרבה רובים נכנסים בגבולות הארץ במסווה של צעצוע רגיל. הכנסנו להערכת הסיכונים שלנו, ואנחנו עוצרים כל מה שבחשבון הספק שלו מצוינות המילים "רובה" או "אקדח צעצוע", או משהו כזה. המכס עשה עבודה נהדרת ונעצרו שם. אם הייתם רואים את המוצרים שהם קראו להם "צעצועים", ואנחנו צילמנו, ואם הטלפון שלי היה איתי הייתי מראה לכם את הסרטונים שעשינו שם, הייתם יכולים לראות שהגיעו ממש 16M גדולים ואיירסופטים. היינו בשוק.

האם זה היה בייבוא אישי?

לא, זה היה יבוא מסחרי. זה יבואן שהכניס את זה תחת פרט מכס של 562, וזה לא עונה להגדרת של 562. כל המוצרים האלה הושמדו.

מה עשו ליבואן הזה?

לדעתי, יבואן כזה נכנס למפר אמון באופן מיידי.

עם כל הכבוד, מה זה הפרת אמון? אחד כזה צריך להיות בכלא.

נכון. יש לנו היום עוד כלים. יש לנו גם עיצומים כספיים.

מה זה הפרת אמון? לא הבנתי.

הפרת אמון במושגים של תקינה רשמית זה שבכל משלוח הבא, שהוא מייבא משהו תחת תקינה רשמית, ולא משנה אם זה תחת אותו תקן שבו הוא מעד, הכול נבדק בייבוא לתקופה של שנה.

למה לא נפתח תיק חקירה?

בוודאי שכן. זה הכלי המיידי.

לצערי, זה ביזיון. לאחד כזה נותנים הזדמנות נוספת?

זו לא הזדמנות נוספת. זה כלי מיידי להכניס אותו.

אחד שהביא רובים בייבוא צריך מייד להיכנס לכלא.

אני מדברת איתכם על כלל המקרים ואיך זה מתנהל. אם מישהו ייבא משהו לא תחת תקינה רשמית כי מה שהוא ייבא היה בכלל הפרה של חוקים אחרים, של חוק כלי יריה, אם אני לא טועה, שאסור לייבא דברים שהם דמויי נשק אמיתי, אז, למיטב ידיעתי, המכס מכניס את כל הייבוא שלו תחת זכוכית המגדלת שלו.

גם זכוכית מגדלת, ומתבצעות גם חקירות. כלומר, אם העבירה היא מאוד מאוד חמורה זה נכנס אלינו לחקירות וגם אפשר לנקוט. הוא ייענש. זה היה עכשיו. זה מתפתח, זה חקירה.

אורי, הייעוץ המשפטי של המשטרה. דובר על איירסופט, ואזכיר שלאחרונה היה תיקון של חוק כלי יריה. ובהמשך, ככל שהאיירסופטים האלה באמת יוגדרו כדמויי כלי יריה, אז כל ההוראות שנקבעו בתיקון האחרון והצורך ברישיון, כמובן יחולו, ואז ניתן יהיה גם לפתור את המקרים האלה.

חשוב להבין שיש הבדל בין המישור הפלילי למישור המינהלי. הרגולטור פועל בעיקר במישור המינהלי. חטיבת חקירות במשטרת ישראל או הפרקליטות פועלים במישור הפלילי. אלו שני צירים מקבילים, שלפעמים נפגשים ולפעמים לא. ברגע שרגולטור מזהה איזשהו כשל, הוא מגדיל את הבחינה שלו ומנסה למזער שם את הסיכונים. במקביל, צריך שיהיו רשויות תביעה חזקות ומשמעותיות, ומערכת שמענישה אותם. אבל זה לא אנחנו - הרגולטורים. יש פה או פרקליטות או חטיבת תביעות משטרת ישראל, ומעליהם מה שפוסקים בתי המשפט. רישיונות, שאנחנו שוללים בסיטואציות מסוימות, מוחזרים הרבה פעמים לבעלי הרישיון השלול עקב החלטות שיפוטיות שאין לנו יכולת לשלוט עליהן.

כבוד היושב-ראש דיבר קודם על נושא הרעש. האם יש אכיפה? דיברנו קודם על המשטרה ועל האכיפה, ואני יודע באופן אישי שיש הרבה דיירים שלא ישנים בלילות כתוצאה מירי של חזיזים, נפצים, הפקקים המסוכנים האלה, וכן הלאה. אנשים מבוהלים שמא מישהו בכלל יורה עם אקדח אמיתי ברחוב. איך מתבצעת האכיפה?

אין כאן נציג אג"מ שיכול להציג נתונים לגבי פעילות האכיפה. אני רק אזכיר שיש התייחסות ספציפית בתקנות מניעת רעש להפעלה באזור מגורים של זיקוקים שנורים לאוויר וגורמים לרעש. יחד עם זאת, בתקנות יש גם החרגה לעניין המועדים שקבועים בתקנה 3(ב), ובין היתר גם ליל פורים. צריך לשים לב גם לזה.

האם המשטרה מבצעת את האכיפה?

גם המשטרה וגם הרשות המקומית במסגרת השיטור העירוני. אבל לפעמים הם מבקשים לדעת כמה דציבלים, אבל האזרח הקטן לא יכול לבדוק את הדציבלים, עם כל הכבוד. צריך לשים לב לדברים האלה כי נפצים זה רעש בלתי נסבל.

אני בדקתי עם יושב-ראש הוועדה. כיום אין לוועדה באמת סמכויות. הוועדה כרגע לא מתכנסת, ולכן אנחנו עושים את כל הפעילות שלנו במסגרת המשרד.

חשוב לרשום שאנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס.

כמו שאמרתי קודם, אנחנו עושים היום את כל הפעילות שלנו מטעם המשרד ולא מטעם הוועדה. חשוב שזה יצוין.

למה היא לא מתכנסת?

כיום, ממה שאני רואה, אין לוועדה סמכויות, ולכן אין טעם שהיא תתכנס ברגע שאין לה סמכויות אמיתיות בחוק.

אנחנו נשמח לקבל בכתב מנאוה זקן על פעילויות הוועדה בעבר ומה קורה היום.

רות דיין, שלום. אני רואה פה היום מכרים ותיקים. ציינתי קודם את רותם זהבי, וגם אותך, למעלה מעשרים שנה.

שלום, נכון. אנחנו מכירים את הסוגיה והרשויות המקומיות פועלות להסברה בנושא. כמדינה אנחנו צריכים לחסום את הדברים בשער ולא לרדוף אחר כך אחרי העכברים שהם יצאו, או כל אנלוגיה אחרת שנבחר. אנחנו חווים את אותם דברים גם בסיגריות האלקטרוניות. במידה וניתן משפטית, או בכל דרך, חשוב לחסום את הבאת הצעצועים המסוכנים האלה, ולא שנצטרך אחר כך לחפש מי הביא, ואיפה לתפוס אותו, ואיך למנוע סכנה מהילדים שלנו.

אמרת דברים מאוד נכונים וחשובים. לכן, אנחנו נמצאים פה עם משרד הכלכלה והמכס. צריך באמת לעצור את זה בשער ככל הניתן. מצד שני, אנחנו נמצאים במציאות שהדברים האלה כן נכנסים. איך המרכז לשלטון מקומי משתף פעולה יחד עם משרד החינוך או עם המוקדים עירוניים ולהנחות אותם בנושא פגיעה כתוצאה רעשים למיניהם, שזה אחד הדברים שעליהם אנחנו שומעים, במיוחד היום כשיש לנו את פגועי הנפש ואת המלחמה שהם דברים לא כול כך נעימים?

ככלל, אתה יודע שהרשויות המקומיות, גם במדורות וגם בסוגיית הזיקוקים ביום העצמאות ובפורים, פועלות להפחית עד כמה שניתן באירועים המרכזיים שמתקיימים כדי לחסוך מפגועי ההלם באמת את החוויה הזו. אתה מבין בדיוק כמוני, ואני מאמינה שגם כל החברים האחרים בוועדה, שאתה לא יכול לחסום את זה לגמרי הרמטית. אתה יכול לפעול, לדבר, להסביר, לקיים שיטור עירוני שיסתובב וייתן מענה כשהוא רואה. אבל מעבר לזה, אין לנו כלים אמיתיים. אנחנו לא יכולים לתת דוח.

אנחנו צריכים את השלטון המקומי בשני נושאים: האחד, בעיקר במוקד עירוני לטפל באותן תלונות שמגיעות למוקד העירוני, יחד עם משטרת ישראל, בנושא הרעש או בתפיסת צעצוע מסוכן. השני, נושא החינוך בבתי הספר, שאותו ביקשתי גם ממשרד החינוך. אני חושב שפעולה שכוללת גם את השלטון המקומי היא מאוד מאוד חשובה.

אנחנו נשמח להוציא מכתבים לרשויות המקומיות ולהסב שוב את תשומת ליבן עכשיו לקראת חג הפורים.

תודה, מצוין.

והרמדאן.

אין ספק, והרמדאן.

אשמח להגיב. אני מסכים עם רות שכדאי לעצור את זה איפשהו בקצה. חשוב לי לציין שהזיקוקים הוחרגו לקטגוריה 2, והם באמת אסורים על פי החוק, וזה זיקוקים, כוורות או פגזים, אני, באופן אישי, כותב עשרות חוות דעת במעבדת חבלה. לגבי השאלה כמה כתבי אישום מוגשים בסופו של דבר - כמעט כלום. אם אנחנו עושים את העבודה, עוצרים את זה, כותבים חוות דעת על מסוכנות, מגישים את זה הלאה, ובסוף לא קורה כלום, אז זה, לדעתי, מתחיל את השרשרת.

יפה, הערה מאוד מאוד חשובה ונכונה. זה לפרקליטות, וגם לפרקליטות אנחנו צריכים לפנות.

משרד הכלכלה, בשנים האחרונות ראיתי שהיה מחשבה מחדש על נושא הרגולציה, גם מבחינת תסקיר ממשלתי, שנדון אחר כך כהצעת חוק הפיקוח על צעצועים מסוכנים בוועדת הכלכלה בכנסת העשרים, וגם היתה RIA - טיוטת דוח הערכת השפעות רגולציה, שפורסמה ב-2022. האם יש לכם עדכונים לגבי זה? האם התקבלו תגובות ציבור בהקשר של ה-RIA? האם יש מחשבות לעדכן את הרגולציה?

מבחינת מסגרת החוק של צעצועים מסוכנים, אני יודע שממש בימים אלו רוצים לחדש אותו ולהכניס לו כל מיני סעיפים נוספים שיגבילו ויווסתו את הנושא הזה בצורה מסודרת. אני מסתמס כרגע, והצפי שזה יונח על שולחן הכנסת ממש בקרוב.

רותם, בבקשה.

צעצועים מסוכנים זה לא רק חומרי נפץ. יש לי ילד במערכת שקיבל חץ בעין לפני כמה שנים והלכה לו העין מאקדח שיורה חיצים. למשל, מעונות היום לא הולכים לפי תקן 1498 של מתקני משחקים. אתה יודע מה זה תקן 1498.

כן, מתקני משחקים. הייתי בין היוזמים שלו.

מאחר וזה יקר יחסית, ואתה נכנס לתהליך של רכישה, התקנה ובדיקות וכו', אז מעונות היום וגני ילדים קונים כל מיני צעצועים. הם הולכים לחנות וקונים ב-1,000 - 2,000 מגלשה קטנה או בית קטן מפלסטיק, והילדים מטפסים על זה כשאין משטחים מרופדים. גם זה מסוכן. אני כל הזמן מתעסק עם זה. אני כל הזמן מוציא דפי מידע כאלה ליועצים ולמנהלים ולמנהלי המעונות וכו'. כלומר, גם זה צעצוע מסוכן. נקודת המבט לגבי הסיכון של הילד צריכה לראות איזה אתגרים הצעצוע שם לילד. כשאנחנו מדברים על ילדים, אנחנו תמיד נמצאים במתח בין האתגר לבין הבטיחות המוחלטת. זה מתח שקיים כל הזמן. אתגר זה טוב, הוא מפתח את הילד כי כך הוא לומד. הוא צריך לעלות במדרגות, ולפעמים הוא צריך ליפול כדי שהוא ילמד איך ללכת.

לכן, אני חושב שבסיכום שלך צריך להיות שמי שמוביל את כל הדיונים האלה וכו' זו הוועדה המרכזית במשרד הכלכלית. היא צריכה לעשות דיונים לאורך כל השנה. נאוה זקן צריכה לבוא לקראת פורים ולהציג לך מה היא עשתה, ואת ההיערכות לקראת פורים, איזה שיתופי פעולה יש לה, איזה חוקים, תקנות וחקיקות חדשות יש, איזו הפקת לקחים נעשתה מהשנה שעברה, ומה נלמד. אנחנו דנים כל שנה בעניין הזה וצריך לראות איזה תהליך לימודי נעשה. אנחנו ארגון לומד.

רותם, תודה. זו הערה מאוד מאוד נכונה. תרשמי גם תקן 1498 שעוקפים אותו. לא מביאים לפי התקן.

בבקשה.

התייחסות לתקן 1498, מתקני משחקים. מינהל התקינה אחראי על התקן הזה. התקן הוא בתו תקן. הרשות המקומית חייבת להכניס בשטחים הציבוריים שלה את המתקן, שיש עליו מתקני משחקים, עם מערכת תו תקן, בתחזוקה שבועית וחודשית וכו'.

ושתהיה בדיקה חודשית. לידיעתך, הייתי בין כותבי התקן.

הממונה על התקינה עושה אכיפה מדי שנה, וכבר שנים ארוכות, של כל הרשויות המקומיות. כמובן בדיקה מדגמית לאורך כל השנה כדי לבדוק שהרשות המקומית היא במסגרת תו התקן, שהמתקנים שלה הם במסגרת התקן, ושהכול מתקיים כמו שצריך. העבודה נעשית, והיא שגרתית לאורך כל השנה.

אני כבר אומר לך שעם זה אין לי בעיה. במקרה הזה אני סומך. אני מכיר את זה היטב בגנים הציבוריים, בגני ילדים ובבתי הספר, ברשויות המקומיות. יש שם איזשהו דף מתי בדקו, מי בדק, וכך הלאה.

עלתה פה נקודה לפיה יש מתקנים שלא באים בתו התקן אלא בצורה של צעצועים. למשל, אדם פרטי קונה לנכדו מגלשה בבית. היא לא תקנית, היא לא עברה שום תקן.

היא עברה לפי תקן 562. היא נופלת להגדרת התקן של צעצוע.

עוד מישהו רוצה לדבר?

אדוני היושב-ראש, שי גרינברג, ראש מדור הסברה בכב"ה. מהפן שלנו, אנחנו מדברים על גלאי עשן. זה אותו דבר כמו המשחקים. יש לזה יבוא ותקן, וגם מייבאים ללא תקן. אנחנו נלחמים יום יום בהסברה בדבר הזה כדי שיבינו שהתקן הוא מאוד חשוב. גלאי עשן בעל תקן יכול לזהות את השריפה אחרי עשר שניות, וללא תקן הוא מזהה אחרי שבע-שמונה דקות, ואנשים חושבים שיש. בסוף, אנחנו צריכים לחיות ללא חשמל כדי למנוע 90% מהשריפות, אבל זה בלתי אפשרי.

אנחנו, בכב"ה, יודעים לצאת לאירוע, לחקור את האירוע, לסגור את האירוע ולכבות, אבל אין לנו יכולת גם לאכוף. אנחנו כל הזמן עובדים בהסברה כי היא דבר מאוד מאוד חשוב. לדעתי, צריך יותר הסברה בדרך של להראות את הדברים. אני אבא לשלושה ילדים בוגרים. אנחנו כל הזמן פוחדים על הילדים ונמנעים מלהראות להם יד שנפגעה מחזיז או מדבר אחר, ובכך אנחנו פוגעים. הילדים חשופים להכול. כשאנחנו עושים פרסומות בתקשורת ודברים כאלה, אנחנו צריכים קצת להפחיד. צריך שייראו את זה. זה מעודד ועוזר.

שתי דקות הפסקה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:37 ונתחדשה בשעה 11:39.)

חברים, חזרנו לישיבה.

עינת, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לנושא הפחדה כמנגנון הסברה. אנחנו מדברים רבות על נושא זה בארגון "בטרם" ועוסקים בו. המחקרים מראים שהפחדה, אומנם, מעוררת תשומת לב, ובטח כשאנחנו מוצפים בכול כך הרבה מידע, אבל היא לא מניעה לפעולה ושינוי. כשאנחנו רואים משהו מפחיד, התגובה הטבעית שלנו היא להגיד: אוקיי, זה מזעזע. זה לא קשור אליי. ולכן, כשאנחנו מנסים לעשות שינוי התנהגותי אמיתי ולהניע לפעולה, ההפחדה היא לא תמיד הדרך הנכונה. אבל אנחנו עוד נדבר.

יש לנו שיתוף פעולה פורה עם כולם. זה מאוד חשוב.

כשהצעצועים לא מתואמים לגיל הילד, הם צעצועים מסוכנים. צריך לזכור שבמהלך כל השנה אנחנו צריכים לעשות הסברה מהו הצעצוע מותאם לגיל הילד, ואיך להשתמש בו, ולא רק באירועי פורים וחגים אחרים, שבהם יש שימוש במוצרים נוספים. התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים לוקחת את זה על עצמה, ובמהלך כל השנה אנחנו נותנים הסברה להורים בהתאם להתפתחות הילד, מהו הצעצוע הנכון, לאיזה דברים נכון לחשוף אותו. חשוב מאוד לחשוף את הילדים לצעצועים כי זה מפתח ומאתגר. כחלק מהשלבים בהתפתחות שלהם הם צריכים להשתמש בצעצועים. נכון להתייחס לזה במהלך כל השנה, ולא רק בתקופות שבהן יש שימוש במוצרים יותר מסוכנים.

ברור, הערה נכונה.

אנחנו עושים את זה. במסגרת התוכנית מגויסות לזה גם אחיות טיפות החלב, והן מדריכות את ההורים גם לגבי צעצועים.

אין ספק שיכול להיות צעצוע שהוא תקני, והכול בסדר, אבל הוא לא מותאם לילד בן שנתיים.

ברור. הוא לא מותאם לילד בן שנתיים, או שהוא לא מותאם לתינוק בן שמונה חודשים שמכניס כל דבר לפה, כשהחלקים הם קטנים. חשוב להתייחס גם לזה. אנחנו מתייחסים לזה כל השנה.

התוכנית הלאומית היא תוכנית שמחבקת ומגייסת אליה את כל משרדי הממשלה. משרד הבריאות אמון על התוכנית הזו. אנחנו עושים יחד עם ארגון "בטרם" מיזמים משותפים, ואנחנו מקדמים את כל נושא בטיחות ילדים עם משרד החינוך, משרד הכלכלה, כבאות והצלה, שנמצאים בחלקם בוועדת ההיגוי. זו ההזדמנות שלנו גם לגייס משרדים נוספים שרוצים להיות חלק מהתוכנית הלאומית. אנחנו גם תומכים תקציבית, ואנחנו גם מקדמים ועושים איזשהו פיזור של הידע שלהם גם לגורמים נוספים. תודה רבה.

האם עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? אם לא, נסכם.

קודם כול, תודה רבה לכולכם. הדיון היה מאוד מאוד חשוב כי הוא מציל חיים. אין ספק שקיבלנו תמונה שבה יש הרבה מאוד חורים. למשל, האכיפה לא מתבצעת כמו שצריך, וגם הענישה לא מתבצעת כמו שצריך, וגם נושא המכס. כי, כמו שנאמר פה, קשה לאכוף את כל הדברים האלה, וגם אי-אפשר למנוע. אנחנו נצטרך לתת לדברים האלה תשומת לב יותר רצינית. הסתבר לנו שהוועדה במשרד הכלכלה, שאחראית על הנושא הזה, לא התכנסה כי אין לה כנראה סמכויות, כך לפחות אני מבין. נצטרך כמובן לטפל בזה.

הוועדה קוראת למשרד הכלכלה לרכז את הנושא, הן בנושא צעצועים מסוכנים - תקן רשמי 562, והן לגבי מתקני שעשועים מסוכנים - תקן רשמי 1498.

הוועדה קוראת למשרד הכלכלה, למשרד החינוך, למשרד הבריאות ולארגון "בטרם", לפעול להעלאת המודעות לנושא בקרב הורים וילדים בבתי הספר ובקרב האוכלוסייה הכללית, בעיקר בתקופת פורים והרמדאן, כשהשנה המועדים הם חופפים.

לגבי משרד הכלכלה ומשרד האוצר - הוועדה קובעת שהעובדה פוטרת את מוצרי הצעצועים המיובאים בייבוא אישי מלעמוד בדרישות תקן רשמי חמורה מאוד, וקוראת למצוא פתרון.

הוועדה קוראת להטיל מס ערך מוסיף על כל מוצר המיובא בייבוא אישי. גם אם עלותו פחות מ-75 דולר. הסכום הקבוע היום פוטר מתשלום מע"מ.

לגבי משרד הכלכלה - הוועדה מבקשת רשימה של כל המקרים שבהם ננקטו צעדים אכיפתיים כנגד היבואנים והמשווקים בשש השנים האחרונות, כולל נתונים על פתיחת תיקים ועונשים, אם היו.

הוועדה מבקשת שיחדשו את סמכויותיה של הוועדה לצעצועים מסוכנים, וקוראת לכינוסה בהתאם.

הוועדה מבקשת לקבל דיווח מהוועדה לצעצועים מסוכנים לגבי פעילותה בתקופה האחרונה, בשנתיים האחרונות.

לגבי המרכז לשלטון המקומי והמשרד לביטחון לאומי - הוועדה מבקשת שהמוקדים העירוניים יטפלו בנושא הרעשים, ושהמרכז יוציא מכתב לראשי הרשויות לקראת חג הפורים וחודש הרמדאן. לגבי המוקדים העירוניים - הם לא נמצאים תחת המשרד לביטחון לאומי, אבל הם צריכים לפעול פה יחד עם השיטור העירוני. צריך להוסיף פה את השיטור העירוני.

השיטור העירוני מופעל בהתאם ל - - -

אני יודע, לכן צריך להוסיף אותו. השיטור העירוני הוא שיטור של המשטרה יחד עם הפקחים העירוניים. אני מכיר את זה היטב. ולכן, אני רוצה לציין שיעשו פה את העבודה בשיתוף.

הוועדה קוראת למשרד המשפטים להשלים את הליכי האכיפה בנוגע לייבוא מוצרים מסוכנים הכוללים חומרי נפץ על ידי הגשת כתבי אישום וענישה. כדאי להוסיף שבמסגרת הוועדה הסתבר לנו שהדברים לא מגיעים לכלל כתבי אישום.

חברים, תודה רבה לכם ויום טוב.

הישיבה ננעלה בשעה 11:47.