פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
05/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 91
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 10:00

פעולות הממשלה למניעת פיטורי חיילי מילואים וצמצום הפגיעה בהם - בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר
מירב בן ארי

דבי ביטון
סימון דוידסון
משה טור פז
שרון ניר
אלון שוסטר

יואל הדר - היועץ המשפטי למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

יאיר סבן - יועץ בכיר למבקר המדינה, משרד מבקר המדינה

עילם בנו - סגן מנהל אגף ז בחט' לביקורת תחומי חברה, משרד מבקר המדינה

יוסרי זיו אלדין - יועץ קמל''ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, משרד הביטחון - צה"ל

איל הנס - ר' אגף חיימ''ש, משרד הביטחון - צה"ל

סמדר בציו - רת''ח לענייני ביקורות המדינה והפנים במהב, משרד הביטחון - צה"ל

מאיר דוד - מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה

נטע זהבי לוי - מנהלת תחום בכיר איכות השירות וחווית הלקוח, שירות התעסוקה

איתמר כהן - מתמחה נציבות אזורית ירושלים והדרום, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אוריאל כזום - סמנכ"ל קצבאות, המוסד לביטוח לאומי

עילם שניר - עו"ד, משרד המשפטים

אופיר טל - חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים ע"ר

שפרה שחר - מנכ״לית, עמותת בית חם לכל חייל

ירון בוסקילה - מזכ"ל התנועה, תנועת הביטחוניסטים

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

חגי לוין - פרופ', ראש מערך הבריאות של משפחות החטופים

ענבל - נציגת משפחות החטופים

עילי דוד - נציג משפחות החטופים

שרולי כנפו - נציג משפחות החטופים

בניה תם - נציג משפחות החטופים

זמיר חיימי - נציג תושבי עוטף עזה

עמיחי שטיינברג - חבר בפורום הגבורה של המשפחות השכולות

ערן גולן - נציג לשכת עורכי הדין

דורי שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה

פלורינה הלמן לוין

שלומית יוסף


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




פעולות הממשלה למניעת פיטורי חיילי מילואים וצמצום הפגיעה בהם - בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה

בוקר טוב לכולם. תודה רבה שבאתם. היום יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד. אני מתכבד לפתוח את ישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה בנושא פעילות הממשלה למניעת פיטורי חיילי מילואים וצמצום הפגיעה בהם – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. היום 122 יום לתחילת המלחמה, 136 חטופים עדיין נמצאים בשבי מפלצות החמאס. אנחנו מתפללים לשובם הביתה, לחזרתם של כל חיילינו לשלום, ומתפללים להכרעה מהירה יותר של צה"ל את מפלצות החמאס.

במהלך השבועיים האחרונים נחשפנו לתופעה של פיטורי חיילי מילואים עם חזרתם למקום העבודה. לאור ריבוי המקרים והטענות על פיטורי חיילי מילואים, גם של בנות הזוג, מצאתי לנכון לקיים דיון זה, שלא על בסיס דוח מבקר המדינה כלשהו, מכיוון שלא נמצאו כאלו בעבר, אלא על בסיס בקשה לחוות דעת. אני סבור כי לכל הפחות יש מקום לבחון את הנושא ולדון בו, ובסופו של הדיון נחליט אם נצביע על בקשה לכתיבת דוח של מבקר המדינה או נסתפק בסיכום הדיון.

שמחתי לקרוא הבוקר על ההסכם בין יושב-ראש ההסתדרות ויו"ר נשיאות הארגון העסקי על הארכה של תקופת ההגנה מפיטורים למי ששירת יותר מ-60 יום, מחודש לחודשיים. בשולי הדברים אגיד שזה לא מספק, אבל זה משהו. התבשרנו גם על כך שבנות הזוג תקבלנה שמונה ימי היעדרות בתשלום. כמו כן, השר בן צור התחייב לספק הגנה למשרתים ולבני ובנות זוגם. כל אלו בשורות בהחלט חשובות ומשמחות, ועדיין אני סבור כי חובה עלינו לקיים את הדיון ושיח על תופעה מכוערת זו שנחשפנו אליה בשל פיטורים, גם אם בדין וגם אם לא בדין, של חיילים אשר מוסרים נפשם וגופם למעננו, ולשאול כמה שאלות חשובות, קשות ככל שיהיו. למשל, כיצד יטופלו המטופלים אשר מזמן פוטרו ממקומות עבודה? האם יש להם סיוע, הגנה? וכמובן, מה עושים וכיצד מתכוננים על מנת שמקרים מן הסוג הזה לא יישנו?

אני יכול להמשיך הלאה, חוק חיילים משוחררים שאני יכול לפרט אותו, חוק שוויון הזדמנויות, דוגמאות לפיטורי אנשי מילואים, דוגמאות לפיטורי נשות מילואים. החוק שלי מוכן כבר היום. אני יודע שיש הרבה חוקים בנושא הזה. החוק שלי הוא יותר מורחב ויכלול גם את בנות הזוג או בני הזוג של חיילי המילואים. לדוגמה, יש מה שנקרא פיטורים שקטים, מוציאים את האישה לחל"ת 70 יום, זה לא נכלל אגב בשום חוק מלבד החוק שאני מגיש. עוברים 70 יום ואז הוא מפטר אותה באופן אוטומטי, היא מקבלת 70% מהשכר מביטוח לאומי ואחר כך מוצאת את עצמה בבית. אסור שזה יקרה. כולם לקחו את 30 הימים, האריכו ל-60 יום, האריכו ל-90 יום, זה עולם ומלואו. יש כל כך הרבה בעיות וחורים בגבינה השווייצרית המחוררת הזאת, שראוי שנעשה את זה בצורה מושכלת, בשיתוף עם הארגונים השונים כדי להגן על חיילי המילואים.

בוקר טוב לנציגי משפחות החטופים. כדרכי בקודש אתם תפתחו ותגידו את כל מה שעל לבכם, כל מה שאתם רוצים. אנחנו עכשיו עובדים אצלכם, עם כל הכאב. בבקשה.

בוקר טוב. אני ענבל, בת דודה של טל. הילדים של טל ואשתו חזרו ביום ה-50. אנחנו ביום ה-122. לפני שלושה ימים הפקתי אירוע בכיכר החטופים. העבודה הרגילה שלי הגיעה לבקר, מה שנקרא. לא חלמתי להפיק אירוע בכיכר החטופים, ליום ההולדת של טל. יום אחרי חגגנו, במירכאות, יום הולדת ארבע לבת של טל, והיא פשוט ביקשה שכל האבות יחזרו. כי היא לא יודעת שיש חטופים שהם לא אבות, היא ילדה בת ארבע. אז כן, יש לי ביקורת על המדינה שביום ה-122 אין לי תשובות לתת לילדה בת ארבע, כי גם אין לי תשובות לתת לעצמי מה קורה פה ואיך יכול להיות שאנחנו ביום ה-122 ואין לנו קצה חוט או אור שהוא בקצה המנהרה לגבי מצבם, לגבי מתי חוזרים הביתה, מתי אנחנו חוזרים לחיים שלנו.

אתם טיפה מתבלבלים, כולכם, ביום ה-122 שאין לנו תשובות עדיין ואין לנו ידיעה ואין כלום, ואתם מדברים על פיטורים של חיילים. אז יש לנו הרגשה שיש הרבה חטופים שעלולים להיות מפוטרים, שעלולים להיות כל מיני עניינים עם ביטוח לאומי, עם חובות של חטופים שלא שולמו, משכורות שלא נכנסו. אנחנו מתעסקים עם דברים חשובים ולא חשובים מספיק. היום בבניין הזה יש דיונים שאני לא מבינה את מהותם ואיך הם קשורים. למה אין קליטה של סלולר בנגב זה באמת חשוב, למה אין את חטופי הנגב בבית זה יותר חשוב. לדעתי האישית, אולי אני טועה. אין לנו עוד כוח להיות פה. אנחנו פה הרבה יותר מדי שבועות, והם שם הרבה יותר מדי ימים, ואנחנו דורשים מהבית הזה על כל יושביו ומגיעיו לצאת בקריאות של עסקה, ולא רק לדבר אלא גם לעשות. נמאס לנו מדיבורים וליטופים והבטחות ריקות מתוכן ומילים בלי משמעות. אנחנו רוצים דברים שקורים, אנחנו רוצים שהבית הזה לא יטרפד עסקאות שקורות. כשאנחנו מדברים על חטופים אנחנו לא מדברים על משהו רחוק. אלה המשפחות שלנו, אלה האחים שלנו, הילדים שלנו, החברים שלנו, וזה נראה שזה הפך להיות רק שלנו, וזה לא. זה שזה דפק בדלת שלי ואצלי במשפחה נחטפו שבעה, יופי. זה יכול היה לדפוק בכל דלת אחרת כאן. זה שאצלי במשפחה נרצחו שלושה, אותו משפט. זה יכול היה לדפוק בכל דלת אחרת כאן. אתם מתבקשים להתעורר. זה לא שהזמן עצר מלכת. לנו הוא עצר מלכת בשבעה באוקטובר, והזמן שלהם עצר ואוזל ואזל. כי כל מה שקיבלנו בחודשיים האחרונים זה גופות. וגם לא קיבלנו אותן, הגופות מוחזקות שם. הבית הזה, על כל יושביו ומגיעיו, צריך לצעוק, לעשות הכול ולא לחכות עוד יום אחד שעוד מישהו מאתנו יהיה בתוך הרולטה עם הסרטון שאנחנו נקבל או עם הודעה של "הותר לפרסום". אנחנו לא מאחלים לאף אחד להיות בתוך הרולטה הזאת. אנחנו רוצים שזה יסתיים עבור כולם. תודה.

זה היום ה-122. זה לא בוקר טוב ולא שום דבר. בשבילנו כך הימים עוברים, בספירה. אני עילי דוד, אני בן 26. אני אחיו הגדול של אביתר דוד שנחטף מהנובה וציין לפני קצת יותר מחודש את יום הולדתו ה-23 בשבי חמאס. אח שלי הלך למסיבה עם חברים בשביל ליהנות, בשביל לעשות מה שחבר'ה בגיל שלו עושים, והוא משלם על כך בכך שהוא עובר גיהינום. ממש ברגעים אלה הוא נמצא בגיהינום והוא צריך לשרוד. זה כנראה הדבר היחיד שהוא חושב עליו, איך אני שורד, איך אני עובר את השעה הקרובה, איך אני עובר את היום הקרוב. הוא וחבר טוב שלו, גיא גלבוע דלאל, נחטפו ביחד מהמסיבה, ושני חברים אחרים שלהם, רון צרפתי ועידן הרמתי, שהיו יחד איתם ברכב, נרצחו.

לאחרונה אנחנו שומעים בתקשורת התבטאויות שאני לא מאמין שהגענו לרגע הזה. אנחנו שומעים בתקשורת התבטאויות שקוראות להקרבת חטופים – לא מאמין שזה יוצא לי מהפה ואני לא מאמין שהגענו לרגע הזה. אני קורא מכאן לכל חברי הכנסת שיושבים פה ולכל הנוגעים בדבר, תעשו מה שאתם יכולים בשביל לא לתת לפלגנות ולצביעת צבע פוליטי של כל מאבק כזה או אחר על חשבוננו, על חשבון הגב שלנו, על חשבון הילדים שלנו והאחים שלנו. הפקרנו אותם פעם אחת, אסור לנו להפקיר אותם שוב. נפקיר אותם שוב – הפסדנו הפסד שהוא מוסרי, הפסד שהוא אסטרטגי. אנחנו מוותרים על הריבונות של מדינת ישראל, שגם ככה נפגעה קשות. אם לא נחזיר אותם, ויתרנו על הריבונות פה, חד וחלק. אני מפחד לצאת מהבית שלי. המשפחה שלי גרה בכפר סבא, אנחנו צמודים לקלקיליה. אף אחד לא מבטיח לי שמחר בבוקר לא יגיע מחבל ויתקע לי כדור בראש או יחטוף אותי. אם אח שלי חוזר אולי תהיה לי תקווה ואולי אצליח להאמין שהריבונות חזרה. אז אני קורא לכם בבמה שנתתם לי פה, אל תפקירו אותם שוב. תחזירו אותם אלינו הביתה. אני רוצה גם להגיד תודה. זה לא מובן מאליו שאתם נותנים לנו את הבמה הזאת. ושיהיה לנו יום מועיל.

בוקר טוב. שמי שרולי, אני הבן המאומץ של עמירם ונורית קופר שנחטפו מניר עוז באותה שבת. נורית חזרה, עמירם עוד שם. לא התכוונתי לדבר פה, וזו פעם ראשונה שלי פה בכלל במוסד הזה, כי בדרך כלל אני רגיל שאני מטופל מרחוק וזה בסדר. אבל אני פה כדי להגיד את מה שיש לי להגיד ולראות מה קרה לעניין הזה של המוסד שאמור לטפל בי וכנראה הפסיק. אני לא אבזבז את הזמן היקר של הוועדה, חיילי מילואים זה חשוב והדיון בהם הוא גם חשוב. אני רק מבקש להגיד דבר אחד. בזמן האחרון עלה עניין המחיר הנורא שמשלמים על 136 חטופים, שהוא לא מתקבל והוא נוראי בגודל, והפסקות לחימה וסיפורים. אני רק רוצה שתזכרו דבר אחד, ואם תיזכרו בזה הלילה לפני שאתם הולכים לישון אז היה שווה לי כל המסע הזה לפה. המחיר הוא לא על החטופים, המחיר הוא על החזרת האמונה והביטחון של האזרחים במדינה הזאת במוסדות שלה. זה בכלל לא שייך לחטופים. החטופים לא יחזרו כולם, זה ברור לנו לגמרי. אבל אם ייראה שהמדינה לא עשתה את הכול כדי להחזיר אותם, המדינה הזאת תחדל מלהתקיים. זה הכול. וזה המחיר ועל זה משלמים. לא על חטופים ולא על גופות ולא כלום, אלא על החזרת הביטחון והאמונה במדינה הזאת ובמוסדות שמנהלים אותה. תודה.

אני בניה תם. אני בן דוד של איתן מור שנחטף מהמסיבה בנובה בשעה שחילץ גופות מהמסיבה. אני מתגעגע לבן דודי, לאיתן. אנחנו קרובים מאוד בגיל. איתן הוא בן 24, שנתיים מתחתיי. הלוואי וכל הסיפור הזה לא היה קורה והוא היה כאן לידי והייתי רואה אותו ומחבק אותו. באמת געגוע מאוד עמוק ולחץ וחרדות שמלוות אותי ואותנו במשפחה. לא קל לנו. אני מקווה שאתם מנסים להבין. יחד עם זאת, בעקבות העסקה שהולכת ומתרקמת, אנחנו עדיין לא יודעים פרטים, אני פה כדי לדרוש, כדי לבקש לא ללכת לעסקה שמפרידה בין חטוף לחטופה, בין חטוף מבוגר לחטוף צעיר, בין חיילת לאזרח. כולם חטופינו, כולם אזרחינו, כולם קרובי משפחתנו ואנחנו רוצים לראות כאן את כולם ביחד ולא בטפטופים.

הנושא השני. אני לא נגד עסקה טובה. אני בעד עסקאות עם אחריות, עם היגיון. אני מתנגד לעסקאות של הפקרות, לעסקאות של ביזיון. לא נסכים למציאות שבה אלפים או מאות רוצחים טרוריסטים, ייתכן אפילו שחלקם השתתפו בטבח בשבעה באוקטובר, אנשים שאנסו ורצחו וטבחו ושרפו גופות של תינוקות, אימהות – אנחנו נשחרר אותם? זה ייתכן לאדם בר דעת להגיע לעסקה כזאת?

אני מגיע מפה לנושא אחר. כדי להגיע לעסקה טובה צריך להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס. חמאס לא מכבד אמנה, חמאס לא מכבד הסכמים. חמאס מבין כוח, חמאס מבין עוצמה, ולנו יש הכוח והעוצמה כדי להכניע אותו. ומתוך זה להגיע לשחרור חטופים בניצחון ולא ברפיסות. אני מפה מחזק את חברי הממשלה, את חברי הקבינט, קורא להם להמשיך לתת לצה"ל לנצח, ומתוך הניצחון להשיב לנו את כל החטופים שלנו במהרה. תודה.

תודה רבה. כמובן שאני לא אהיה השופט בין שתי תפיסות העולם. אני יכול להגיד רק את תפיסת העולם שלי. בבקשה.

בוקר טוב. אני חבר בפורום הגבורה של המשפחות השכולות. אח של אל"מ יונתן שטיינברג, מח"ט הנח"ל שנפל בשמחת תורה. אנחנו קוראים לו יוני.

יוני אחי הגדול היה איש צבא גדול, מצביא גדול, ויחד עם זאת איש חינוך גדול שחינך את חייליו. בכניסתו לתפקיד הוא אמר שלוש מילים: לרצות, להתכונן ולנצח. בשלוש מילים אלו פנה אחי בכניסה לתפקיד ואמר: את הרצון לא ניתן לקנות בכסף, אלא בתודעה עמוקה של השורשים שלנו, מאין באנו, מה תפקידנו בעולם הזה. היה ברור לו שהתשתית של הניצחון מונחת ברצון, בתודעה, בהכרה ברורה שחיילי צה"ל הם שליחים של עם ישראל לדורותיו. אני הגעתי לכאן לחזק את היושבים בחדר הזה ובבניין הזה, ואת כל עם ישראל. צריך רצון להכניע את האויב. צריך להבין באיזו נקודת זמן אנחנו נמצאים. זו נקודת זמן היסטורית שלא תחזור חלילה. חייבים לנצח הכרעה ברורה את האויב, ללא גמגומים, ללא חשיבה לאחור. הכי קל זה לרוץ קדימה, אבל הכי קשה זה להמשיך ולרוץ. להמשיך לרוץ בריצת הספרינט הזאת שיצאנו אליה בשבעה באוקטובר להגן על עם ישראל ולנצח את האויב, אבל הריצה הזאת חייבת להימשך.

אני אגיד את המילים שיוני אמר בטקס ההשבעה לחיילי הנח"ל: חיילים יקרים, צמד המילים "אני נשבע" שהכרזתם כאן בגאון הינן המשך ישיר למילה אחת חדה וברורה שהטמיע בנו אבי האומה הישראלית, הנני. הנני מוכן לכל משימה, הנני מוכן להגן על המדינה, הנני מוכן למסור את הנפש למען מולדת אהובה. ההבנה כי לא האני הפרטי הוא זה שעומד במרכז, אלא חיילי הכלל, העם והמדינה.

יוני שלנו פעל כל חייו מתוך תחושת שליחות עצומה לעם ישראל. הוא ומשפחתו, תחושת שליחות של מסירות נפש בחיים וגם במוות למען עם ישראל. ומכוח השליחות הזאת הוא הבין את גודל השעה ואת גודל האחריות שמוטלת עליו כשהוא נלחם ורץ לתוך המחבלים כדי לחתור לעזור לחייליו. חייבים להמשיך בלחימה נחושה. אסור לעצור את הלחימה הנחושה. לבוא לעסקאות מתוך עמדה של מנצחים, לא מתוך רפיסות. זו צוואת הנופלים, להמשיך עד הניצחון ולהביא ניצחון לדורות למען הנופלים, למען השגת מטרות המלחמה, החזרת החטופים וניצחון מוחץ מול אויבינו. אנחנו חייבים את זה לחיים ואנחנו חייבים את זה לנופלים, וזאת תהיה נחמתנו. תודה.

תודה רבה. פרופ' לוין, בבקשה.

אני ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים. יש שותפות גורל בין החיילים לבין החטופים, בין משפחות המילואימניקים למשפחות החטופים. אני גם רואה את הפגיעה הבריאותית והכלכלית שחוות המשפחות במסע הזה שהן גויסו אליו בלי שהן קיבלו צו 8, וחובתנו לעשות הכול גם כדי לשמור על הזכויות של חיילי המילואים והמשפחות שלהם, וגם של משפחות החטופים, שאלה דברים שלאו דווקא כתובים בחוק בישראל. אבל צריך לראות איך אנחנו מגנים עליהם במצב הבלתי נסבל הזה. מאוד פשוט, כמו שבשבועת החובש לא מפקירים פצועים בשטח, אלה הפצועים שלנו, החטופים, וזה יהיה כתם מוסרי אם לא נעשה הכול כדי להחזיר אותם הביתה בשלום. תודה.

ברור שיש כאן שתי תפיסות עולם, ואני קטונתי מלהתערב בעניין הזה. אני אישית מעורב, הגננת של הנכד שלי, אביבה, הייתה חטופה 52 ימים, ובעלה עדיין נמצא שם. אם החטופים לא יחזרו החברה הישראלית לא תתאושש. צה"ל חזק, צה"ל יכול להכריע, צה"ל יכול לטפל בסינוואר. לקח לנו עשר שנים להרוג את מחבלי מינכן שפגעו בספורטאים שלנו. ידה של ישראל היא יד ארוכה. לחברה הישראלית יהיה קשה להתאושש אם הם יחזרו בארונות מתים. אני לא רוצה להוסיף כי אני לא רוצה להביע את דעתי דווקא פה. הבעתי את דעתי לא פעם אחת, גם חטפתי, אבל הלוואי. אני פותח כל ישיבה שלי בדאגה לשלומם של חיילי צה"ל, הבן שלי במילואים, סיירת גולני. גם אנחנו מוטרדים, גם אנחנו דואגים, אבל אין לנו ברירה. אין לנו לאן ללכת אחרי אלפיים שנה שחזרנו לכאן. צריך למצוא את האיזונים. צריך להחזיר אותם הביתה. מדינת ישראל כשלה, אנחנו כולנו כשלנו במתן הגנה לאותם אנשים ששלחנו אותם לשם.

בכל פעם אני פותח את הישיבות שלי עם תפילה לחזרתם, עם תפילה לשלום חיילי צה"ל ולהכרעת מפלצות החמאס. אני רוצה להודות לכם. תודה רבה שבאתם. אנחנו נושאים תפילה שכל רצונותינו יבואו לידי ביטוי, שהחטופים יחזרו לא בארונות מתים, שחיילי צה"ל ישמרו על נפשותיהם ויכריעו את מפלצות החמאס. מתפללים לזכרם של אלה שמסרו את נפשם על הגנת המדינה. כבן למשפחה שכולה אני מבין מה אתה מרגיש.

קשה מאוד להמשיך בשגרה אבל אין לי ברירה, אני צריך להגן גם על חיילי המילואים. העמותה למען משרתי המילואים, בבקשה. נתחיל הפוך, לא ממשרדי הממשלה.

אנחנו כבר עבדנו עם מבקר המדינה. הוא פנה אלינו כבר. אני אעיר הערה אחת, במסגרת הביקורת אני מבקש לשים לב גם לנקודה של הוצאת חיילי מילואים לחל"ת תוך כדי המילואים.

אני מטפל בזה בחוק שלי. ציינתי את זה. אני לא יכול לפרט את כל הדוח שלי. ראיתי את כל האחרים מה הם עשו, הם הלכו על הטכני. אני הולך על המהות. לצערי אני לא יכול להוציא את זה בשם הוועדה, אלא גם כאיש אופוזיציה. מצדי שהממשלה תיקח, תעשה איזשהו שילוב בין כלל החוקים שהגישו. אני חושב שעם הניסיון שלי בבית הזה גם כאיש מילואים, גם עם בן במילואים וגם כלתי היא פעילה מאוד בעמותה למען אנשי המילואים, הרכבנו איזשהו חוק. הוא לא מושלם, אני צריך עוד להיעזר בכם, אבל אני חושב שהוא נותן פתרונות. אף אחד לא הכניס את נושא החל"ת, אני אומר לך את זה באחריות. קראתי לזה הפיטורים השקטים, ואני מכניס את זה. אני לא צריך את החוק, שהממשלה תעשה איזון בין כלל החוקים ותגיש חוק שיגן עלינו, על הילדים שלנו, על החברים שלנו, על העם שלנו.

אני במידה מסוימת מרגיש שאולי איחרנו את המועד. אני שמח שהבעיה נפתרה במידה מסוימת.

אפשר לפתור את זה בדרכים אחרות, על ידי פיצוי או מורשת הגנה.

חלק גדול מהמוטיבציה היה הנושא של ההפרשות הסוציאליות, ואם ההסכם שנחתם אתמול יצא לפועל, ואין סיבה שהוא לא יצא לפועל, אז במוטיבציה להוציא חיילים לחל"ת תרד. אבל הנושא הזה חייב למצוא פתרון, כולל בענישה.

אם הוא לא ילך בחקיקה, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים באותה נקודת התחלה. לכן אנחנו נחושים, לפחות חבריי ואני, ללכת לחקיקה. יש תמימות דעים בבית הזה, אנחנו מגנים על האנשים שאנחנו שלחנו אותם. חלקם הם אנשינו. כי הנה סגן אלוף ומשרת עדיין במילואים. לצערי זו פעם ראשונה שאותי לא רצו ומצאתי את עצמי בלי אפוד ובלי נשק. אומנם פקיד בכיר, אבל זה משגע אותי. אבל אין ברירה. אנחנו נחושים להגיש את החוק.

אני רק אתקן את אדוני, זה השנה, לא בשנים הבאות. 2024 תהיה שנה עמוסה.

אם לא נעשה את זה נמצא את עצמנו בשנים הבאות כך. אנחנו נעשה את זה עוד השנה, עוד במושב הנוכחי, חבריי ואני. אגב, אין הבדל בין אופוזיציה לקואליציה, זה לא פוליטי. יש הרבה חברי כנסת שהגישו. נצטרך לעשות איזשהו איזון, לקחת את הדברים הטובים מכל חוק ושהממשלה תגיש את זה כדי שיהיה לזה סיכוי לעבור.

אני אוסיף עמדה שאולי עלולה להישמע לא פופולרית, אבל אנחנו צריכים מאוד להיזהר גם מעודף הגנה. אם רוצים לתת הגנה של 90 ימים זה בעייתי. שמענו את זה בבית הזה שרוצים לתת 90 ימים הגנה אחרי חזרה מהמילואים. לטעמנו זה עלול דווקא להרתיע. ההסדר הנוכחי של 30 ימים אולי לא היה מספק, וההסכם אמור לפתור את זה, להאריך את זה ל-60 ימים. אבל אני מבקש לשים לב לעוד נקודה. היום החקיקה מדברת על איסור פיטורים תוך כדי ולאחר שירות מילואים. החקיקה לא מדברת על מה קורה אם חייל מילואים קיבל צו להתייצב – אני לא מדבר על צו 8, אני מדבר על צווים רגילים – שהוא נדרש תוך 45 ימים או 30 ימים, כל צו והזמן שהוא נותן לו, להגיע לשירות מילואים. המעסיק רואה שהעובד ייעדר תקופה ממושכת ומפטר אותו, או מוציא אותו לחל"ת לצורך העניין.

הוא לא יוכל אחרי החוק שלנו, אל תדאג.

גם היום הוא לא יכול.

הוותיקים כאן מכירים אותי, אלה שמופיעים אצלי הרבה. אני לא מרשה פינג-פונג, אחרת אני לא גומר. כולם ידברו, אין פינג-פונג. בבקשה.

האיסור הנוכחי הוא איסור בתקופה ולאחר, הוא לא איסור שמקדים. וצריך להרחיב את האיסור הזה לתקופה שמרגע שהוא קיבל את הצו עד 30 או 60 יום לאחר החזרה. זאת נקודה שאנחנו נבקש לשים לב אליה ולתקן אותה. תודה רבה.

היא בתוך החוק שלי.

אני לא ראיתי, סליחה.

אתה צודק. אבל מכיוון שאני בתוך הערבוב הזה, אז הדקויות האלה ידועות לי. אבל אנחנו לא מסכימים איתך ש-60 יום זה ירתיע.

אני חושב ש-90 יום זה בעייתי, 60 יום זה איזון.

אישה בהיריון שבאה לראיון, שואלים אותה אם היא בהיריון? למה צריך לשאול סגן אלוף אם הוא מג"ד, או סרן אם הוא מ"פ? ואז הוא אומר: רגע, מה פתאום, עכשיו אני אקח אותו? זה גם בתוך החוק שלי. אגב, אני מגן גם על העסקים. אני חושב שאם אנחנו נעשה ל-90 יום איש המילואים יוכל לחזור ולהוכיח את עצמו שאכן הוא ראוי לקבל את המשך העבודה. ברגע שאתה נותן לו 30 או 60 יום קל מאוד לפטר אותו, לקחת מישהו אחר ושלום על ישראל. אנחנו צריכים לתת הזדמנות לאיש המילואים להוכיח את עצמו, ועל זה אני נלחם. תודה רבה לך.

אם אדוני פתח את הדלת של חוק שוויון הזדמנויות, אז אני אעיר שאולי הגיע הזמן להוציא מהחוק את נושא הפרופיל, שיש איסור לבקש פרופיל במהלך ראיון.

ברגע שאסור לו לשאול אותו אם הוא איש מילואים או לא, נגמר הסיפור. אסור לו לשאול אותו מה הפרופיל. לכן נתתי הגנה גם לעניין הזה. בתוך עמי אני חי, אני יודע את הסיפור הזה. קצינים ברמת מ"פ, ברמת מ"מ אפילו, לא מתקבלים לעבודה בגלל הדבר הזה. אחד מאנשי הצוות שלי סיים 110 ימי מילואים, הוא רב סרן, אם הוא היה במקום אחר הוא היה מפוטר.

ליושב משמאלך יש גם סיפור בעניין הזה.

אל תדאג, שאבתי ממנו גם קצת מידע. בית חם לכל חייל. שלוש דקות.

אנחנו גם בשגרה, לא רק במלחמה, נאבקים כבר 14 שנה כאן לטובת חיילי המילואים, לא רק לחיילי חובה, ועכשיו כמובן ביתר שאת. אני כאן בשני כובעים. בכובע אחד יש לי בן שעדיין ביום ה-122 לא השתחרר. יצאו מעזה סוף סוף לפני יומיים, אבל עדיין במילואים 122 יום. ואני גם מעביד. ובתור מעביד בעמותה יש לי שישה אנשי צוות שהם במילואים, שניים מהם השתחררו בשבוע האחרון. אני לא יודעת אם אנשים יודעים, אבל במדינת ישראל כדי לצ'פר את העמותות ואת הארגונים החברתיים יש תוספת 8% מס מעביד לעמותות, ואת זה אנחנו סופגים. אבל כמובן שבעמותה שלי לא יעלה על הדעת שאני אפטר מישהו, למרות שאנחנו סופגים לא מעט עלות מעביד על כך שאנחנו מעסיקים מילואימניקים. ואני יכולה להגיד לכם שמאה אחוז מהצוות שלי במילואים. אני יכולה לומר ששני הבנים הפרטיים שלי, שאחד מהם הוא רב סרן, עצמאיים כיוון שכאשר הם היו שכירים זה היה בלתי אפשרי עם רמת המילואים שהם עושים. הגענו למצב במדינה הזאת שאי אפשר להיות שכיר בצורה מכובדת, במקומות שלא אחשוף כאן אבל מקומות שלא הייתם מאמינים, שממש לא אהבו את זה שהם עושים הרבה ימי מילואים. אני מדברת על שגרה, לא על מלחמה.

נמצא כאן ראש אגף חיילים משוחררים. התפרסם אתמול לפחות שיש לא מעט חברות שקיבלו אישור מכם לפטר חיילי מילואים. משום שאם חברה פשטה רגל ופיטרה 100 עובדים כי אין לה כסף לשלם משכורות, ובתוך זה 30 הם חיילי מילואים, אז אפשר להבין את זה. כי מה לעשות, הם לא פיטרו אותם בגלל שהם חיילי מילואים, אלא בגלל שהם פיטרו את כל העובדים כי אין להם כסף לשלם. ואז אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו עושים עם חיילי המילואים, איך אנחנו מפצים אותם על הסיטואציה הזאת שנוצרה, ורק אחרי הפיצוי הזה נותנים להם את ימי האבטלה שמגיעים להם בחוק כמו לכל אזרח ישראל. אבל אני מבקשת מכבוד היושב-ראש לבקש ממשרד הביטחון הבהרות האם זאת הסיטואציה. מיד אקרא את הנתונים שהתפרסמו, אם הם נכונים. יש לא מעט חברות שקיבלו אישור ממשרד הביטחון לפטר אנשי מילואים. אז מה הסיטואציה? כי אם הסיטואציה באמת בלתי נמנעת, אז אין מה לעשות וצריכים לראות איך מפצים אותם. ואם לא, זה חמור מאוד. כי אם מפטרים את הבן שלי בזמן שהוא יושב בעזה, זה חמור מאוד. יש 233 מעסיקים שביקשו לפטר.

תודה רבה לך. אנחנו נשאל גם את השאלה הזאת. תנועת הביטחוניסטים, בבקשה.

בוקר טוב. אני מזכ"ל תנועת הביטחוניסטים. קודם כל, כבוד גדול לשבת פה אחרי 100 יום לצד משה טור פז במילואים.

היינו באותו תפקיד.

חלקנו אותו תפקיד. זה באמת כבוד גדול.

מדינת ישראל נמצאת באחד המבחנים הגדולים ביותר שלה, גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה חברתית. כולם מסכימים על זה. בחלק הראשון של המבחן האזרחים עמדו, הם קמו והתגייסו והגיעו כולם, עזבו את משפחתם ואת מקום עבודתם כדי להגן על המדינה. עכשיו בחלק השני של המבחן המדינה נדרשת להגן על האזרחים שלה, לתת להם את המעטפת הנדרשת כדי לחזור חזרה לחיים שאותם הם עזבו ולהמשיך בשגרת יומם, וגם כדי לחזור ולהתגייס ביום מן הימים, ויכול להיות שהיום הזה יהיה מאוד קרוב שוב. אני חושב שבמבחן הזה מוסדות המדינה חייבים לעבור את המבחן הזה בציון גבוה, כדי שאנשים שאיבדו את תחושת הביטחון לא יאבדו גם את הביטחון הכלכלי והתעסוקתי.

אני חושב שהחקיקה היא פתרון מצוין, וגם הסעיפים שמנית בתוך החקיקה. אני חושב ש-90 יום זה הזמן הנכון, כי אפילו בחלק מחוזי העבודה 90 יום זה הזמן שדורשים מעובד להוכיח את עצמו, עם או בלי קשר למילואים, ולכן זו בדיוק תקופת הזמן הנכונה. אני חושב שצריך להעמיד לרשות אנשי המילואים סל של ייעוץ משפטי חינם. אנשים שנקלעים לסיטואציה כזאת לא יודעים מה זכותם, וצריך להעמיד להם סל כזה. אנחנו כתנועת הביטחוניסטים מתנדבים להעמיד ייעוץ טלפוני חינם לכל איש מילואים שנזקק ולהיעזר בעורכי דין רבים שנמצאים בתנועת הביטחוניסטים. גם למעסיק צריך לעזור, גם לו צריך לסייע בייעוץ, אפילו כלכלי ותעסוקתי, כי גם הוא איש מילואים שחזר וצריך להעסיק אנשים, והוא עצמו איבד את פרנסתו.

משרד הביטחון, צה"ל, תגידו לנו אחר כך אם יש איזשהו פן של ייעוץ משפטי. אני בטוח שקיים.

תקבלו תשובה. שרון כנראה מכירה את זה.

שרון כל כך הרבה שנים בצבא, בוודאי היא מכירה את זה.

אני חושב שבנושא 90 הימים שציינת פה, צריך בסופו של דבר שמינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה יבדוק תלונות שיש בהן כדי להפר ולמצוא לפעמים את החורים בתוך החוק שייקבע כדי באמת לסייע לאנשי המילואים לא ליפול ולחזור חזרה לעבודתם. תודה רבה וכל הכבוד על הדיון הזה.

תודה רבה לך על הנושאים שהוספת לנו. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, בבקשה.

אני מתמחה בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו מקבלים פניות גם בשגרה וגם בחירום מאנשי מילואים שסבלו מאפליה במקום העבודה על רקע השירות שלהם. אנחנו מקבלים גם פניות מנשות אנשי מילואים, בנות זוג. עובדים בשיתוף פעולה עם עמותות שמפנות אלינו פניות. הסמכות שלנו קמה מחוק שוויון ואנחנו משתמשים בכלים החוקיים הקיימים כרגע בשביל לסייע. אנחנו נותנים ייעוץ משפטי, אגב, לפי שיקול דעת הנציבות אנחנו גם מלווים להליכים משפטיים ללא תשלום. מאז תחילת הלחימה קיבלנו עשרות פניות של אנשי מילואים, רובם המכריע בהליכי בירור, חלקם נסגרים אחרי הבירור הראשוני מול המעסיק.

כמה פיטורים היו? מישהו יודע את הנתון הזה?

אני יכול לומר שמבין כ-80 פניות שיש לנו כרגע, יש לנו שש פניות שכבר קיבלו זימונים או שנכנסו להליך ואנחנו מלווים אותם בתוך ההליך הזה.

תודה רבה לך. הסתדרות העובדים הלאומית, לא נמצא. צה"ל, בבקשה.

אני ראש אגף ומנהל הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון. אני פחות מוכר בוועדה הזאת, לשמחתי. אני אסביר רגע מה תפקידי בעניין. במסגרת חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה, אני מתפעל את מערך ועדות התעסוקה למניעת פיטורים של אנשי המילואים בתקופה האסורה בחוק, שהיא כרגע 30 יום כמו שאתם יודעים. מילה לגבי המנגנון הזה, כדי שתבינו על מה מדובר פה. מדובר פה על מנגנון שהוא שווה ערך לבית משפט מחוזי. בוועדה כזאת יושבים ארבעה נציגים. יושב-ראש הוועדה הוא עורך דין, מינוי של שר המשפטים, נציג של ההסתדרות, נציג של התאחדות התעשיינים, ועובד שלי, עובד משרד הביטחון. כל בקשה שמוגשת לוועדה נידונה במסגרת אותה ועדה, ויש שני סוגי בקשות. בקשה אחת היא בקשה שהמעסיק מגיש על מנת לקבל היתר לפטר בתקופה האסורה, שכמו שאמרנו היא 30 יום, והסעד השני הוא סעד לאנשים שאמורים לפטר אותם והם פונים ביוזמתם לוועדה.

חשוב להגיד שכל המנגנון הזה הוא מנגנון שמונגש לאנשי המילואים. יושבים פה חבריי מקצין המילואים הראשי, הם יספרו אחר כך על ההנגשה של הדבר הזה בתוך אתרי המילואים ובכל הפרסומים לאנשי המילואים. בשנת 2023 אנחנו דנו ב-78 מקרים, התקיימו 78 ועדות, מהן שלוש תביעות של אנשי מילואים ו-75 היתרים ביוזמת המעסיק. מרבית המקרים, יותר מ-80% מהמקרים, זה באמת חברות וארגונים שנסגרים, אפרופו המצב הכלכלי כרגע במדינה שאנחנו מכירים אותו. כל המקרים האלה נידונים, ואני מזכיר, החלטה שמתקבלת במסגרת הוועדות האלה היא החלטה שאפשר לערער עליה בבית המשפט. לא היו ערעורים. כרגע ישנו תיק אחד שנמצא לפני ערעור. אני מדבר על כל השנים האחרונות, לא היו ערעורים על הוועדות. הוועדה זאת גם מוסמכת לתת סעדים על פי ההוראות שכתובות בחוק.

באשר לשנת 2024, עד היום – נתון מאתמול – אנחנו מכירים 130 פניות לוועדה, מתוכן 76 ועדות כבר התקיימו. מתוך 130 הפניות שאנחנו מקבלים, 118 הן פניות מטעם המעסיק, זאת אומרת ש-12 פניות הן מטעם אנשי המילואים. לכן מה שאני יכול להגיד גם בהשוואה לשנים קודמות, מרבית הפניות הן פניות של מעסיקים, לא של אנשי מילואים, הגם שהם יודעים, ואני שמח על כך. אני איש מערכת, לצורך העניין אני מבין בדיוק את תפקידי בהקשר הזה. אלה הם הנתונים. אכן יש גידול.

זה קצת מושך לנו את השטיח שהמעסיקים באים.

לכן אני מציג את הנתונים כמו שהם, כי אני חושב שראוי שתכירו אותם.

או שזה מעיד על תת ביצוע. זה גם יכול להיות.

לצורך העניין הזרועות שלנו פתוחות. בכל פורום, בכל הזדמנות, אנחנו יחד עם אנשי קמל"ר מפרסמים את הזכות הזאת.

אבל באילו נסיבות המעסיק פונה?

החוק הזה מדבר על 30 הימים. ישנם מקרים אחרים שלא נמצאים במסגרת החוק הזה, עברו 30 ימים ואז הוא בא לפטר. זה כבר לא במגרש שלי, זה נמצא כבר במגרשים אחרים. המגרש שאני מדבר עליו הוא המגרש של 30 הימים שעליהם יש דיונים כרגע להעלות ל-60, להעלות ל-90.

אבל היה פרסום שאתם אישרתם 50% מהפניות.

הסברתי, את בדיוק יצאת. השנה, מתוך 130 פניות שקיבלנו, דנו ב-76 פניות, כולן היו פניות של מעסיקים כדי להתיר פיטורים של אנשי מילואים. כל הפניות האלה היו פניות של עסקים שנסגרו כתוצאה מהמצב הכלכלי, ולכן כמו שאתם בוודאי מבינים אין פה הרבה ברירות. לצורך העניין, אם מפעל נסגר ואין יותר מפעל, עם כל האהבה הגדולה שלי בראש ובראשונה למילואימניקים היקרים האלה, אין לנו ברירה.

כלומר, העסקים נפגעו לא כתוצאה מהיציאה של המילואימניקים?

העסקים כנראה נפגעו מהמצב הכלכלי, מהמצב כרגע כתוצאה מהמלחמה. אנחנו מכירים את המצב הכלכלי במשק. אני מתאר לעצמי שאתם יכולים לספר לי על המצב הכלכלי הקשה. מה שאני באופן יחסי רואה זה שכמות הפניות של הפרטים הוא קטן יחסית. אבל אני מדגיש, אסור להתאהב במספרים שאני אומר, כי הם מדברים רק על התקופה האסורה בחוק, שזה ה-30 יום. מה קורה ביום ה-31? דיברתם, זה כבר מגרש אחר לגמרי, שלצורך העניין כרגע החוק שאני ממונה על יישומו במשרד הביטחון לא מתעסק בו.

תודה רבה. צה"ל, בבקשה.

אני יועץ קצין המילואים הראשי. קודם כל אגיד תודה, אדוני היושב-ראש, על קיום הוועדה. כמובן שגם קצין המילואים הראשי וצה"ל מברך על כל יוזמה וחקיקה שתטיל ובטח תגן על חיילי המילואים, ואני רוצה להוסיף גם על בנות ובני הזוג. הייתה הוראת שעה שקודמה שמגנה על פיטורים של בני ובנות הזוג, ונוכחנו לראות בלחימה שכאשר איש המילואים נמצא 100 ימים בתוך עזה, כשהעורף שלו פחות מוגן אז זה מטריד אותו וזה מוציא אותו מהפוקוס שהוא צריך להיות בו. וזו המשימה והניצחון. אני יודע שיש היום הצעות חוק – אני לא מכיר את הצעת החוק של אדוני – שמונחות על שולחן הכנסת להגנה על חיילי המילואים.

יש הרבה. אני מקווה מאוד שהממשלה תעשה איזשהו שילוב, תיקח מהכול את הטוב ביותר ותגיש הצעת חוק ממשלתית. אני לא צריך קרדיט, הקרדיט הוא לאנשי המילואים.

אז לפחות מהצעת החוק שאני מכיר, ההגנה היא לגבי אי פיטורים אחרי שחרור של צו 8.

זה לא מספיק לי. לכן אני אומר שככל שעיינתי בהצעות החוק האחרות ראיתי שיש חורים כגבינה שווייצרית. ניסיתי לתכלל. גם אני לא מושלם, אבל כאשר זה יגיע לוועדת שרים לחקיקה המדינה תיתן את זה למישהו מקצועי, תתייעץ אתכם במשרד הביטחון ובצה"ל, אני חושב שנוכל להגיע לאיזשהו הרכב של החוק שיכסה לנו את מרב החורים.

לפחות את שנת 2024 שהיא שנה די עצימה, וזה גם עלה פה. גם אחרי הלחימה וגם בתעסוקות מבצעיות שחיילי המילואים יידרשו אליהן.

כהמשך למה שאמר איל, יושב-ראש האגף, שסמכותו נגמרת אחרי היום ה-30, אנחנו מקבלים גם פניות שזה לא בדיוק נופל בפיטורים. זאת אומרת, יש הרבה תחום אפור, שגם שם חיילי המילואים נפגעים, בין אם לקצץ עכשיו בשעות הנוספות, וכן רכב עבודה נשאר איתו בזמן המילואים או לא, וכל מיני קיצוצי משמרות. אנחנו כן מפנים לפעמים, וחשוב שיהיה שיח וחיבור לנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, שגם ייתנו את הדעת על הדברים האלה שהם מחוץ לחוק שמתיר או מאפשר למשרד הביטחון לעסוק בדברים האלה.

נקודה אחרונה שאני רוצה להתייחס אליה. אצלנו במפקדת קצין המילואים הראשי הקמנו צוות שיש שם עורכת דין שהיא הרבה פעמים מכווינה. זה לא ייעוץ, כי יש מגבלות חוקיות על לתת ייעוץ משפטי. לכן היא מקבלת פניות מחיילי המילואים, היא מכווינה אותם, והיכן שצריך גם להפנות אותם לוועדת התעסוקה שיגישו את הבקשות כדי שהמקרה שלהם יידון בוועדת התעסוקה, אז אנחנו עושים את זה. גם בהקשר הפרסומי של הדבר הזה, וגם עכשיו כשיחידות מתחילות להשתחרר אז אנחנו די מגיעים לימי השחרור שלהם ועוטפים אותם, נותנים להם דברים נוספים שאני יכול להגיד, כמו נציגים של קרן הסיוע. מגיעים לשם אנשים מרשות המיסים, מהביטוח הלאומי, וגם נציג שלהם נמצא פה, כדי לנסות וכמה שיותר לאפשר את החזרה החלקה הזאת לתוך האזרחות. בין היתר מגיעים לשם עורכי דין שאנחנו מעסיקים אותם במילואים כדי לשמוע, להקשיב, לסייע, להכווין, כדי לתת להם כל מה שאנחנו יכולים לתת. תודה.

תודה רבה לך. משרד העבודה, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני. אני ראש מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה. ראשית, תודה רבה על הדיון הזה.

תודה שבאת.

דיון חשוב מאין כמוהו. בשבעה באוקטובר, כשכולנו קיבלנו את הבשורה על פריצת המלחמה, לא חלמתי שאני אצטרך לדבר על פיטורים של חייל מילואים בתקופה כזאת. אבל לצערי המציאות מכה על פנינו ואנחנו פה. נתחיל בהגנות שכן קיימות. חוק חיילים משוחררים, שנותן הגנה 30 ימים. צריך להבין, במהלך 30 הימים גם אסור לתת הודעה על פיטורים. זאת אומרת שאם רוצים להתחיל עם אדם תהליך, רק מהיום ה-31 אפשר לעשות את השימוע ומשם להתחיל. זאת ההגנה. אתמול נחתם ההסכם הקיבוצי להרחבת ההגנה ל-60 ימים, ובכוונתו של שר העבודה השר יואב בן צור לפעול במהרה להרחיב את ההסכם הזה ולהחיל את ההגנה הזאת על כלל המשק. הוא כבר הצהיר כמה פעמים, וגם הנחה אותנו לפעול במלוא המרץ להגן על חיילי המילואים, ואגיד מה אנחנו עושים בנושא. ההגנה השנייה היא בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. נציבות לשוויון הזדמנויות עוסקת בהליכים האלה, בהליכים האזרחיים, אני עוסק בהם בהליכים הפליליים. אז ביום ה-31, מעסיק שחושב שתמה ההגנה והוא יכול לפטר, אז הוא כנראה קצת מתבלבל, כי זה לא כך. בשביל זה אנחנו כאן, ולכן אני קורא לכל המעסיקים שרוצים לחשוב על פיטורי חייל מילואים אחרי שתמו ימי ההגנה: אל תחשוב על זה בכלל. כי יש פה חשדות לפגיעה בשוויון הזדמנויות. נציג צה"ל דיבר לא רק על פיטורים, הוא דיבר על פגיעה בזכויות. אז אנחנו כן מטפלים בנושא הזה. גם פגיעה בעבודה, גם פגיעה בתנאים, גם בפיטורים או גם אפילו בקבלה לעבודה, אדוני היושב-ראש. קיבלנו מקרה של עובד שהיה אמור להתחיל לעבוד ב-17 באוקטובר, ובשבעה באוקטובר הוא גויס למילואים והוא היה בקשר כל התקופה הזאת עם המעסיק החדש שלו. הוא סיים ב-10 בינואר את המילואים, אמר למעסיק שהוא יכול להתחיל לעבוד ב-14 בחודש, והוא אמר לו: לא, אני לא כבר לא צריך אותך. גם זאת עבירה. אסור להפלות עובד בגלל שירותו במילואים, או שירותו הצפוי. אני רוצה לענות לחברי, החוק נותן הגנה לא רק למי שמשרת עכשיו במילואים. גם אם הוא צפוי לשרת במילואים.

אבל זה לא מוגן אוטומטית. מה שאתה מדבר זה משהו כללי, זו לא תקופה מוגנת כמו בחוק עבודת נשים.

אבל החוק מגן על עובד שאמור לצאת למילואים. אם הוא קיבל צו קריאה למילואים ומפלים אותו בגלל זה, זאת עבירה. אדוני, כבר קיבלנו 12 פניות.

תעשה הבחנה בין תקופה מוגנת לבין - - -

לא דיברתי על תקופה מוגנת, דיברתי על הגנה בחוק. החוק מגן גם על אפליה לחיילים שצפויים לצאת לשירות מילואים, לא רק מי שנמצא עכשיו במילואים. אני קורא כאן גם לחיילי המילואים, תפנו אלינו. אדוני מפורום הביטחוניסטים, אנחנו כן מטפלים כבר בתלונות, מטפלים בהן מיידית. רק אתמול מנענו פיטורים בשישה מקרים. אנחנו בשיח עם המעסיק מיידית להסביר לו מה החובות שלו, מה הוא צפוי, ואנחנו לא נהסס להפעיל את כל הכלים הפליליים שעומדים לרשותנו כנגד המעסיקים. יש לנו שישה מקרים שאנחנו מטפלים בהם היום. הבוקר בדרך לפה קיבלתי מקרה נוסף של אשת חייל מילואים שכאשר היה בעזה הודיעו לו שיפטרו אותו. אני רוצה לראות שיפטרו אותו. אנחנו נטפל בזה. אז אנחנו כאן לרשותכם, ואני קורא גם לצה"ל, גם לפורום נשות המילואים, לחיילי המילואים, לכולם, תפנו אלינו עם התלונות האלה, גם אם חלפה תקופת ההגנה לכאורה. כי יש פה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואנחנו נפעיל אותו במגוון הרחב שלו, בכל ההיבטים שלו. לא נהסס. תודה רבה.

תודה רבה הדברים שאמרת הם מאוד חשובים. תשאיר בבקשה את המייל ואת מספרי הטלפון שלך.

המוקד שלנו לפניות הוא כוכבית 2570. אנחנו גם עובדים עכשיו ביחד עם נציבות השוויון כדי להגביר את הפרסום שלנו. יש לנו פרסום באתר המשרד, אנחנו פועלים הרבה ברשתות החברתיות, גם בפייסבוק, גם באינסטגרם, בפייסבוק של משרד העבודה. אנחנו נחדד את הפרסומים האלה גם בקרב הציבור. שוב, אל תהססו, אפילו בשאלה. גם אם זה נשמע לחייל המילואים אולי בתחום האפור, תנו לנו לעזור לכם להחליט אם באמת יש כאן עבירה או לא כדי לתת להם אפשרות לחזור לעבודה.

נהדר. הדברים שלך חשובים מאוד. השותף שלך רצה להגיד משהו.

כמובן שאנחנו משתפים פעולה עם מינהל ההסדרה והאכיפה של משרד העבודה. אני רק רוצה לחדד ולומר שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה מחמת שירות מילואים בכל שלבי המגע עם המעסיק, גם בקבלה לעבודה, אפילו משלב המודעה לפרסום משרד דרושים. כמו ידידי כאן, אני קורא כמובן למשרתי מילואים, גם בשגרה וגם בחירום, שנתקלים באפליה הזאת בכל שלב במהלך קבלה לעבודה או בתנאי העבודה בזמן שהם עובדים, כמובן לפנות אלינו ונעשה את המרב כדי לעזור להם.

תודה רבה. אני מתנצל רגע בפני האחרים. חבר הכנסת טור פז צריך ללכת לוועדה אחרת, אז אני נאלץ לתת לו.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני ניגש לדיון בוועדת חינוך שיזמתי בנושא נשירת תלמידים בתקופת המלחמה, אז אומר רק כמה מילים. קודם כל, אני רוצה שנתחיל ונאמר שכל מה שנעשה לא יהיה מספיק. זו צריכה להיות נקודת המוצא. אנחנו לא מפנקים, אנחנו לא מחבקים יותר מדי. אתמול הייתי בביקור אצל משפחת ניר, אצל יובל שהיה גם פקוד שלי וגם שכן שלי, שנהרג בשבוע שעבר בעזה. הוא בן 43, חמישה ילדים, אלמנה. אין שום דבר בעולם שיפצה מישהו שעובר דבר כזה, וגם לא קרוב לזה, גם לא מי שנפצע קלות. צריך להבין את זה, אנחנו באירוע כל כך גדול, כל כך מקיף, שאנחנו עסוקים בו בלהגיע עד רף של דאגה שבעבר לא נתנו אותו. בואו נודה על האמת. אני יו"ר שדולת המילואים. בשנים עברו בימי המילואים מה שנתנו היה פסיק ואפס, ובכל פעם שהנושא עלה הוא נדחה בגלל סדרי עדיפויות אחרים. אז לפחות עכשיו מדינת ישראל מבינה, וזה גם בזכותך אדוני, כמה היא צריכה לתת לאנשי המילואים, כמה אנחנו חייבים להם בכל מה שאנחנו עושים.

דבר שני, אני מבקש כאן מכל משרדי הממשלה. הדבר הכי גרוע לומר זה שאני נותן שירות ותיכנסו לאתר שלי. אנשי המילואים לא נכנסים לאתר של מישהו. הדרך היחידה להנגיש היא לשלוח פרואקטיבית במסרון או בווטסאפ לכל אחד. אני יודע שחלקכם עושים את זה, זה המבחן. ברוב המקרים אנחנו סובלים מאי מיצוי זכויות ולא מעודף זכויות. הדחיפה צריכה להיות אל איש המילואים גם כשהוא לא בעזה. יש לי יועץ שחוזר עכשיו אחרי 120 ימים במילואים, עוד שבועיים הוא יהיה פה ותהיה לו כמות גדולה של דברים על הראש שיצטרך לטפל בהם. לכן הכול צריך להגיע אליו.

דבר שלישי, כל ההרחבות שנעשות כרגע, גם פה בכנסת, הן הרחבות זמניות ל-2024. הן לא משנות את המציאות קדימה לתמיד. ולכן אתה צודק, אדוני, חקיקה ראשית לא כהוראת שעה. השינויים שנדרשים לאנשי המילואים זה עכשיו קדימה. גם 2025 יצטרכו את אנשי המילואים, וגם 2026 לצערנו. לכן אנחנו צריכים לשאוף שכל מה שאנחנו עושים יהיה ארוך טווח.

דבר אחרון, השנה – וזה כן אני מקווה לא יהיה תמיד – אנחנו במציאות שאנשי מילואים משתחררים היום בפברואר, והם יודעים שיש להם כבר צו מחכה לאפריל או למאי. אתם מבינים איזו מציאות זו לכל אדם שמחפש עבודה, סטודנט, חזר לעבודה. אנחנו צריכים לדאוג להם גם במקום הזה, כי גם למעסיקים שלהם זו מציאות מאוד קשה. ואנחנו צריכים להיות שם בנעליהם, בשבילם גם במציאויות הקשות האלה. תודה רבה לך, אדוני.

תודה רבה. חברת הכנסת ניר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני, על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד משהו ברור גם לחברה הישראלית וגם לכל מעסיק באשר הוא. אם יש כפיות טובה ועזות מצח, זה לפטר איש מילואים שחוזר מלמעלה מ-120 יום בשירות מילואים שבו הוא הגן עלינו, הוא דאג לנו. חובתם, לא זכותם, וזו לא רק חובה חוקית, זו חובה ערכית ומוסרית וזה חלק מהחוסן הלאומי של כולנו, להגן על זכויותיהם של אנשי המילואים. לא ייתכן שתהיה פגיעה בפרנסתם של משקי בית שנתנו מכל מרצם לטובת המערכה ולטובת מדינת ישראל. אני חושבת שחשוב שפתחת בזה, אדוני, שמדובר פה על הגנה ומוגנות תעסוקתית של אנשי מילואים ובני משפחותיהם. זה לא רק אנשי מילואים. אנחנו צריכים להסתכל על התאים המשפחתיים, על המשקים המשותפים של אנשי מילואים ובני משפחותיהם.

אני רוצה לומר בהקשר הזה דבר נוסף. שמעתי כבר שהתקבלו לא מעט פניות. אחת הפניות ההזויות ביותר שרצה בשבועיים האחרונים, ואגב אנשי מילואים שומרים על כבודם של המעסיקים ושל בעלי הבית, היא של איש מילואים שחזר למקום עבודתו, קרא לו המעסיק ואמר לו: בבקשה תציג לי את העמידה ביעדים. אמר לו העובד: לא הייתי כאן שלושה חודשים, הייתי בעומק הרצועה. אמר לו המעסיק: אבל אנחנו עובדים פה על פי יעדים, זה מאוד פשוט, עמידה ביעדים זה קריטריון להרחקה, לסיום חוזה וכדומה. אני חושבת שעצם העובדה שמעיזים להתל בעניין הזה, או שיש עזות מצח כזו למעסיקים לקחת את הנושא הזה ולתרגם אותו לעילות אחרות לפיטורים, זו שיא החוצפה. אחד הדברים החשובים לדעתי, אדוני, מעבר לחוק, זה להגיד את הדבר הפשוט: אנחנו כאן מדברים על חובה ערכית ומוסרית ועל החוסן הערכי והמוסרי של כולנו. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה על הדיון. אנחנו צריכים לטפל בנושא הזה במקל, בגזר וברוח. המקל הוא החוק. אני אחד מהמגישים של ההצעה להגדיל את תקופת האיסור של הפיטורים ל-90 יום מהסיבות המובנות. אני חושב שבמקביל אנחנו צריכים להיות עם הלב עם המעסיקים עצמם, לסייע למעסיקים. לכלל המעסיקים במשק או העסקים במשק, ובפרט למעסיקים את אנשי המילואים. ולכן חוק אחר ונוסף שהגשתי באופן פרטי, ואני מבין שוועדת הרווחה שאני חבר בה מגישה גם היא והמדינה כבר הודיעה שמסייעים לבעלי העסקים בתשלום של ההפרשות הסוציאליות בתחום מסוים, בגובה מסוים, ולשנה הזאת בלבד. החוק שלי מדבר על החלטה עקרונית. זו התעמרות בבעלי עסקים, אדוני היושב-ראש, במשך 75 שנות המדינה. אבל פה בדיוק נכנסת המציאות המשתנה. בשנים 49', 50', 55', כל הארץ צבא. ב-67' עוד שרנו כל העם במילואים. והיום כשאנחנו מגיעים ל-3% של מילואים, שמתחנו את עצמנו עד הקצה, והזכיר חבר הכנסת קינלי שבשדולה שאנחנו חברים בה עסוקים בפרומילים שבדרך כלל משרתים, או שברי האחוזים שבדרך כלל משרתים כמה עשרות ימים. אנחנו לקראת אירוע שבו במשך תקופה ממושכת זו תהיה מנת חלקנו. עדיין 3% הם חלק קטן, ומהבחינה הזאת העסקים, אם מסתכלים על השוק כזירה צינית, הם סוג של יתרון על המיעוט, המילואימניקים, שמחפשים את העבודה. לכן גם בתחום ההסברה, הקמפיין התקשורתי והחקיקתי, אנחנו צריכים כאן בבית הזה, בכוחות משותפים, ייתכן בממשלה אחרת, בוודאי ברוח אחרת, לעסוק בשוויון בנטל ולהכניס ציבורים רחבים שירחיבו מאוד את ההשתתפות לא רק בסדיר, אלא גם במילואים. עד כדי כך שכל אדם שלישי או רביעי יצטרך לצאת מדי פעם לטובת הקהילה לביטחון, להצלה ולחירום, וגם זה יסייע. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון.

תודה רבה. אין לי ספק שהנושא הזה של מעבר ל-90 ימים יעבור, ואין לי ספק שכל חברי הכנסת יתמכו ויעשו. לי יש הצעה ויש הרבה מאוד הצעות, וזה יקרה וידאגו. אני רוצה לדבר על נושא כאוב מאוד. יש חלק גדול ממילואימניקים שהם בעלי עסקים, חלקם קטנים, חלקם בינוניים, שהם גם מעסיקים אנשים בתוך העסקים שלהם. זה אירוע אחר לגמרי וזה אירוע מאוד כואב, כי יש אטימות מלאה גם בנושא של הארנונה וגם בנושא של ביטוח לאומי וגם בנושא של הבנקים, שאת האטימות שם בכלל אי אפשר להבין. צריך להבין שמילואימניק שחוזר אחרי 120 יום לעסק שלו, אם הוא קיים בכלל, ותוך כדי המילואים שלו הוא צריך לטפל בנושא של תשלומים שוטפים כדי להחזיק את העסק הזה, זה דבר שהוא בלתי נתפס. וכשמדברים פה על החקיקה הזאת, אנחנו חייבים לזכור שבעלי העסקים המילואימניקים חווים את הפגיעה החמורה ביותר, הקשה ביותר. העסקים שלהם לא שורדים, לא בטוח שישרדו בעתיד. אנחנו צריכים לדבר על זה גם בוועדה הזאת, גם בוועדות אחרות, ואני בטוח שתעשה דיון בנושא הזה כי זה אירוע אחר לגמרי. אז אני מבקש לא לשכוח את בעלי העסקים. תודה.

חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

ככל שיותר ויותר מילואימניקים משתחררים, ובסוף נשארה לדעתי חטיבה אחת שם, לפחות ממה שפורסם, אתה מבין שיש משהו שונה ממלחמות קודמות. האחד זה הטיפול הנפשי, הקבוצות, התמיכה. אני רואה את זה מחברים שלי שיצאו ממילואים, ויש שינוי. אני חושבת שגם יש שינוי במשק מבחינת הכנה, וכמובן מבחינת העזרה של המעסיקים. ועם זאת, אם עומד אתמול מילואימניק ואומר שהוא לוקח הלוואות מחמיו, שאני אמרתי לעצמי: איזה אומץ זה לבוא לטלוויזיה ולהגיד למצלמה, אני לוקח הלוואות מחמי. ממש התביישתי. כי אמרתי לעצמי, איך הגענו למצב שהמילואימניק הזה עומד בטלוויזיה בפריים-טיים, בערוץ 12, ומספר על ההלוואות שהוא לוקח מהמשפחה? איך הגענו למצב הזה? לא שאני אדם תמים, אבל עם כל ההכנה של החזרה למילואימניקים, למה אנחנו מגיעים למצב הזה? עזבו רגע את המעטפת. אם יש דבר כזה שקורה, אני אומרת לעצמי: הוא צריך הלוואה, בואו נראה איזו קרן בערבות מדינה אנחנו יכולים לתת לו. לא יודעת מי מכם צפה בכתבה, מי שלא צפה אני ממליצה לכם לצפות. אין דבר כזה שמילואימניק יצטרך להלוות כסף מהמשפחה שלו. קודם כל שילווה מהמדינה. מה, חסר? הרי יש, הרי התקציב התעכב כמעט חודש בגלל שהוא היה צריך לדחוף כל מיני כספים. אבל זה לא משנה, לא אכפת לי משר האוצר הזה, אכפת לי ממשרד הביטחון שיעמוד ויגיד: אם מילואימניק צריך הלוואה, אני אתן לו באפס ריבית.

דבר שני, אני חייבת להגיד שההתייחסות למילואימניק היא לא מספיקה, צריך גם לראות איזה עסק היה לו. צריך לעשות עבודה בפינצטה, כי נניח שהוא מורה דרך, הוא הפסיד פעמיים. כי זה לא שהוא יחזור והעסק יחזור לעבוד, הוא לא עובד. לדעתי העבודה צריכה להיות הרבה יותר מכוונת. כי אם הוא חוזר לחברת הייטק, אז הוא חוזר לחברת הייטק. אם הוא חוזר למשרד מבקר המדינה, אז הוא חוזר למשרד מבקר המדינה. אז היה קצת קשה ולחוץ, אבל הוא חוזר. אבל מה עם זה שחוזר ואין לו עבודה בכלל, שהעסק שלו תלוי בזה שיש מלחמה? זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון. אלה שני משתנים שהיה לי חשוב לבוא לדיון ולהגיד אותם. האחד הלוואות לאנשי מילואים. אם יש, תגידו פה, כי זו גם במה רצינית וטובה. כי הוא לא צריך לבקש הלוואות מהמשפחה, ממש לא, ועוד להתראיין על זה אחר כך. דבר שני, אני אשמח לדעת את ההתייחסות. אני אוהבת בוועדות הכנסת שהרבה פעמים הן במה, הן פלטפורמה לשדר לציבור. ואין לי גם בעיה לכתוב על זה אחרי שתגיד שהיה דיון וזה חשוב. והדבר השני שאשמח שתתייחסו, האם יש התייחסות ספציפית לאנשים שגם עבודתם חוסלה או נפגעה או התרוקנה מתוכן בעקבות המלחמה. שזה לא כמו מילואימניק. סתם לקחתי את מבקר המדינה, אבל כל מקום אחר.

תודה. צופים בנו להפתעתי כי רבה אנשי מילואים, ושולחים לי עכשיו אנשי מילואים מהצפון מסרונים ומבקשים שאזכיר שגם הם לא משתחררים. יש גם אנשי מילואים בגבול הצפון שחוטפים, ששוכבים במארבים, שמתאמצים.

בבקשה, גברתי.

אני מנעמ"ת ואני נמצאת בהרבה מאוד ועדות. אני מבקשת לומר שלוש הערות. האחת, לפני שלושה שבועות או חודש הייתה מצגת מטעם משרד האוצר לוועדה למעמד האישה בנושא של חל"ת, ובנושא הזה המדינה אמרה שיש לנו בעיה שהרבה מאוד הוצאו לחל"ת ואין הסיפור של הזכויות הסוציאליות. כשאתה הולך לחל"ת לא משלמים לך פנסיה. באה המדינה ואמרה שבתוך התשעה מיליארד שהפכו לשלושה מיליארד יהיה כסף שיפוי למעסיקים, שהם ייתנו כסף לאלה שיצאו לחל"ת. אני לא יודעת אם זה לא קיים. זה מה שנאמר לנו בוועדה.

כסגן שר האוצר לשעבר אני מחייך. תכף נשאל את האוצר. מכיוון שבחוק שאני מכניס יהיו גם נשים, אז הכסף הזה יהיה בפנים. מקומם של הנשים נפקד מכלל החוקים שהתארגנו פה.

אנחנו צריכים להבין שיש פה המון רבדים. משרדי ממשלה לא מפטרים, תאגידים גדולים לא מפטרים. מי שמפטרים, יוצאים לחל"ת, כל מיני דברים כאלה, זה עסקים קטנים ואיתם אנחנו צריכים להתמודד.

הערה שנייה, בקשר לנושא של הוועדות. אני מכירה את הוועדות מטעם משרד העבודה בנושא של פיטורים בהיריון. הנושא הזה כבר הרבה מאוד שנים. לא קיבלתי תשובה על כך שלפעמים כשמעסיק מבקש היתר, הוא אומר: אני סגרתי את המפעל. אבל אנחנו יודעים שהוא לא סגר אותו, ולכן צריכים ממש לבדוק.

את מניחה שלא בודקים?

המעסיקים מבקשים.

היא מדברת על הנשים בהיריון לא במסגרת של המילואימניקים או צה"ל.

אני נותנת את זה כדוגמה, כי אמרת ש-76 מעסיקים אמרו שהם סגרו את החברה. הייתי רוצה שיבדקו.

בוודאי שזה נבדק. אני מסביר.

הייתה כאן תשובה מאוד ברורה ואחראית, נבדק.

הדבר השלישי, צריכים לבדוק את זה שכאשר אנחנו מדברים על מילואימניקים, אנחנו בטוח מדברים גם על מילואימניקיות. זה ברור.

גם אמרתי את זה בהתחלה, כי אני נזהר.

אבל כשאנחנו מדברים על נשות המילואים, שיש חוק שאסור לפטר אותם, אני חושבת שהחוק הזה עבר ב-27 בנובמבר ואף אחד לא יודע ממנו. אין פרסום.

זה יהיה בחוק שאני מגיש. תנוח דעתך, כשאני אומר נשות המילואימניקים, זה גם בעלי נשות המילואים. יש כאלה שלא משרתים, עברו את הגיל או יש להם בעיות רפואיות והם לא משרתים, והנשים שלהם משרתות. בוודאי זה יהיה.

תודה רבה.

תודה רבה לך.

האם אפשר התייחסות שלהם למה שאמרתי?

בבקשה, קצר וקולע.

כמו שאתם בוודאי מכירים את החלטת ממשלה 1226 שהתקבלה ב-7 בינואר 2024, יש בה סדרה של דברים. אני מקריא לך את סעיף 7: לרשום את הודעת החשב הכללי לפיה יפעל בהתאם לסמכותו בהתאם לחוק ערבויות מטעם המדינה לפתיחת מסלול בערבות מדינה להלוואות לעסקים בבעלות משרתי מילואים, והכול בהתאם לתנאים שיקבע.

כמו שאני מבין, שמעתי על זה מאנשי קמל"ר, בימים האלה נפתח המסלול הזה. אפשר להתחיל להגיש. אני מזכיר לכם שמאחורי החלטת הממשלה מסתתרים תשעה מיליארד שקל.

זו בעיה שלנו כחברי כנסת וכאופוזיציה יותר מכך לבוא בטענות למשרד האוצר. תכף נשמע גם את נציג משרד האוצר. הייתי שם כשאמרו תשעה מיליארד שקל.

אין לזה כיסוי.

אין לו מקורות. הוא יכול להגיד כל מספר.

הוא לא מעניין אותי, אתם מעניינים אותי. היום כבר נפתחה הקרן הזאת לאיש מילואים, או שזה בשלבים?

בתוך האתר של החשכ"ל יש אופציה כן להגיש.

אבל מה הם הקריטריונים לקבל? בגלל שיש כאלה שטוענים שהם הגישו והם לא מקבלים.

אבל למה זה לא באתר של המילואים? למה באתר של חשכ"ל? מי ילך לאתר של חשכ"ל? אני לא יודעת איך האתר הזה נראה. יש אתר של אנשי מילואים, שכל המילואימניקים נכנסים, שהוא אתר טוב, אני חייבת לומר. אני נותנת לכם מחמאות. אם יש אפשרות לאיש מילואים לקבל הלוואה ולא לעמוד בטלוויזיה ולהגיד שהוא לקח מאח שלו או מחמיו, תעשו לינק מהאתר של אנשי המילואים לחשכ"ל. זה כל כך פשוט. הוא בסך הכול צריך הלוואה והוא יחזיר את זה.

חברת הכנסת בן ארי ההארה, עם א', נכונה מאוד, נרשמה בפרוטוקול. הוועדה מבקשת מכם לקיים את הבקשה הזאת של לינק מעקב לאתר המילואימניקים. תודה רבה על ההארה.

וגם לגבי עובדים שאין להם עסק. יש הבחנה בין מילואימניק שאין לו עסק לבין מילואימניק שחוזר למגזר הציבורי?

מה שאני עניתי, עניתי על החוק שאני מופקד ליישם אותו. החוק שאני מופקד ליישם אותו לא מבחין מי מחזיק את העסק, אם מחזיק אותו איש מילואים או לא. החוק הזה נועד לתת הגנה על איש המילואים עצמו שמפטרים אותו, ולכן לטעמי זה לא עונה על השאלה שלך.

זה משהו שצריך לקחת ברצינות, ההבדל בין בעל עסק מילואימניק לבין שכיר.

תודה רבה. שירות התעסוקה, שלוש דקות.

אנחנו מקבלים את האנשים כבר אחרי שהאקט בוצע והאדם כבר פוטר. לפי הרשומות שלנו, מהשבעה באוקטובר נרשמו כ-4,000 דורשי עבודה שיש להם איזשהו חיווי, או שהם הציגו בפנינו אישור של מילואים או שהם הצהירו על כך שהם שוהים במילואים. אני אומרת את זה בהסתייגות, כי במערכות שלנו אין אפשרות לדעת בוודאות שהם פוטרו בעקבות המילואים. יכול להיות שהיו סיבות אחרות לכך, אבל זה סדר הגודל של האנשים שנרשמו.

אם הם היו במילואים אז אילו סיבות אחרות?

יכול להיות שהוא פוטר לפני כן, יכול להיות שהוא החליט להתפטר ונרשם אצלנו. יש כל מיני סיטואציות. אין לנו מידע ודאי על כך שהם פוטרו בעקבות כך שהם שירתו במילואים באופן ישיר.

תודה רבה. נציבות שירות המדינה, בבקשה.

היושב-ראש, הראיתי כרגע לחברת הכנסת שיש לינק לאתר של החשב. יש לה עדיין שאלות, אבל השאלות הן במקומן.

ברור, כי אני הולכת לבקש הלוואה עכשיו, אני רוצה לראות כמה זה עולה לי.

שלום, אדוני, ותודה על ההזדמנות לדבר על הנושא החשוב הזה. אני מתנצלת שאנחנו בזום, הוזעקנו בהתראה מאוד קצרה לדיון.

גם בנושא השורה התחתונה של פיטורי המילואימניקים התקשי"ר אימץ את סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) במלואו, והטמיע את זה בסעיף 34.392 לתקשי"ר. כך שאנחנו כבר עובדים גם בהתאם להנחיות החוק, גם בתוך התקשי"ר עצמו. מעבר לזה, בעניין הדברים החשובים מאוד שנאמרו כאן, אני רוצה להגיד שנציבות שירות המדינה מהרגע הראשון רואה בזה זכות וחובה לדאוג גם לחיילי המילואים וגם לבני או בנות הזוג שלהם שנותרו מאחור להחזיק את שירות המדינה ואת הבתים עצמם. אנחנו עוד לפני המלחמה הרחבנו את זכויות משרתי המילואים ויצרנו מעטפת שנוגעת גם לזכויות צבירת הוותק שלהם וההצטיינות וזכאות למענקים של תגמול תמרוץ וכל המעטפת הזאת.

לגבי מה שחבר הכנסת טור פז וחברת הכנסת בן ארי ציינו, לגבי ההנגשה, לפני למעלה מחודש הפצנו לכל חייל וחיילת בקרב עובדי המדינה ובשירות המדינה כולו כלי דיגיטלי שמרכז את כל ההנחיות, כל הזכויות וכל ההטבות שחיילי המילואים משרתי המדינה זכאים להם. אני יכולה להעביר גם לכבוד היושב-ראש את הכלי הזה שתוכלו גם לראות איך זה נראה. דאגנו שזה יגיע אליהם לטלפונים הניידים, לא דרך המיילים, לא דרך גורם שלישי, בשביל שבאמת ההנגשה תהיה מקסימלית.

בנוסף לזה אנחנו עובדים המון גם על ההנגשה התרבותית והקשירותית של העניין הזה. אנחנו מדברים המון עם סמנכ"לים ועם מנהלי הון אנושי וגם עם המנהלים עצמם כדי להכשיר אותם לאירוע הזה שנקרא חיילי מילואים, בין אם הם נמצאים בתוך המשרד ובין אם הם חוזרים עכשיו למשרד ובין אם הם עדיין לא צפויים לחזור למשרד. אנחנו מטפלים בהרבה מאוד מקרים שבהם יש איזשהו קושי בקליטה. בסופו של דבר משרדי הממשלה עבדו במצבה חסרה במשך כמה חודשים, וזה לא היה פשוט. לכן אנחנו עובדים גם על העניין הזה. גם למנהלים קשה לעבור בין המצבים האלה, ואנחנו רואים את זה ומטפלים בזה ונותנים להם הדרכות בנושא הזה. גם עשינו וובינרים לכל המנהלים שהם מנהלים עובדים ועובדות ששירתו במילואים כדי להנגיש להם כמה שיותר כלים, גם כלים רכים שזה ניהול, גם המלצות מעשיות על איך מנהלים את שיחת החזרה לעבודה, מה עושים כשאדם רוצה לחזור בפול-טיים, מבקש חופשה. ואנחנו מלווים אותם יד ביד בעניין הזה.

בשבוע שעבר, ב-31 בינואר, לאור כתבות ולאור מקרה שהגיע לידיעתו של הנציב, הנציב בעצמו הוציא הבהרה לעניין איסור הפיטורים של חיילי מילואים בהתאם לחוק. גם זה משהו שחשוב לנו להגיד. אני מצטרפת לאמירות שנאמרו כאן, זה לא ראוי וזה לא משהו שאנחנו ניתן לו יד. אנחנו מטפלים בכל אירוע כזה שבו יש לנו איזשהו חשד שיש פגיעה בחייל או בחיילת מילואים על רקע השירות שלהם או הקריאה העתידית לשירות שלהם. זה מטופל גם בשגרה, אבל בעיקר בעת הזאת. תודה.

תודה רבה לך. גברתי מנעמ"ת, תנוח דעתך. אני מחזיק את הצעת החוק שלי ואקרא לך תיקון סעיף 2: בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988, בסעיף 2א, אחרי חוק שירות הביטחון נוסח משולב, התשמ"ו-1986, יבוא: או של בני או בנות זוגם.

תודה.

המוסד לביטוח לאומי, בבקשה.

בגדול אם אנשים יפוטרו עכשיו הם יגיעו אלינו בעוד חודש, כי יש הודעה מוקדמת. כלומר, בנתונים שלנו אנחנו לא רואים היום איזושהי תופעה כזאת. יש 3,286 מובטלים שהם במילואים, אבל אלה מובטלים שהיו לפני.

הם דווקא מרוצים.

חשוב להגיד מילה טובה גם למעסיקים. הרוב המוחלט משלם בזמן, אכפת לו. יש לנו גם מוקד למעסיקים, לאנשי מילואים, והם נושאים בנטל. חשוב גם להגיד להם מילה טובה.

נכון. ההערה שלך כל כך חשובה. יש כאן אחדות עם, מחויבות חברתית זה לזה בעקבות האירועים האלה. האירועים שלא כשורה הם ספורדיים יחסית לאירוע הענק הזה, ושווה לתת מילה טובה גם למעסיקים על המאמץ שלהם שהם עושים בתשלומי החובה שלהם, בשכר. יש אירועים, שמענו, המספרים הם לא גדולים לשמחתי, אבל אנחנו עוסקים בהגנה על חיילי המילואים.

אני אגיד משפט אחד. אני אקח מפה את הידע שעלה. אנחנו ננגיש את זה לאנשים שאנחנו פוגשים. אנחנו יוצאים לבסיסים ברמה יומית, לנקודות השחרור, יש לנו מוקד למילואים. אנחנו נדע להנגיש את המידע הזה לאנשים ששואלים אותנו שאלות, למרות שזה לא בתחום של ביטוח לאומי. נדע להנגיש את זה גם לנציבות הזדמנויות בעבודה וגם למשרד העבודה, כי זה מידע חשוב שחשוב שנוכל להנגיש אותו לאנשים. תודה רבה.

תודה רבה. משרד האוצר, אריאל הבר. אני יודע שאין אף אחד, אני בכוונה אומר לפרוטוקול. הנציג של משרד האוצר, אריאל הבר, היה אמור להצטרף אלינו מוועדת חוץ וביטחון, והוא פשוט הלך, כי המילואימניקים לא חשובים, כי הוועדה לא חשובה. כך משרד האוצר, שום דבר לא חשוב. כל כך מצער. הרי לא היינו מקבלים ממנו עכשיו התחייבות, אבל לפחות היה רושם את ההערות שלנו. אם תהיה חקיקה, לאוצר לא תהיה ברירה והוא יבוא ויצטרך להתאים את עצמו. אני אפילו לא טורח לשלוח מכתב. לא צריך תשובות ישירות. אבל הם יבואו אליי, ואני מכיר אותם טוב כי הייתי סגן שר האוצר. אני יודע בדיוק איך הם עובדים שם. אני מצר על כך.

משרד המשפטים, בבקשה.

אני מייעוץ וחקיקה. כמה דברים שעלו בדיון שנרצה להתייחס. האחד, דובר פה בהרחבה על האיסורים בחוק ועל ההגנות, אז רק לחדד שלפי החוק גם היעדרות במילואים לא ראינו אותה כהפסקה ברציפות העבודה, ולמעשה גם המעסיקים נדרשים להמשיך להפריש הפרשות פנסיוניות בתקופה הזאת, ולכן כל הנושא שצוין פה בתחילת הישיבה של הוצאה לחל"ת שאמור להיות נדרש, כי הוא בהגדרה השהיה של יחסי עבודה, הוא לא מתיישב עם כל ההוראות האלה. ולכן אנחנו לא חושבים שזה מסתדר. מבחינת החוק זאת לא אופציה קבילה. גם חופשה רגילה, אגב, לא ניתן לחייב עובד בשירות מילואים לפי חוק חופשה.

אני מדבר על יציאה לחל"ת של בן או בת הזוג רק בהסכמתם. מוציאים אותם לחל"ת, 70%, מי משלם את כל ההפרשים?

התייחסתי לאנשי המילואים עצמם. לגבי בנות זוג, יש תיקון חקיקה, תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שעבר לפני כמה חודשים, שכרגע התוקף שלו הוא עד סוף החודש וניתן להאריך אותו בצו של שר העבודה. אני מבין שזה כרגע בבחינה.

אני מאוד מכבד אתכם ואת חוות הדעת המקצועית שלכם. אני רוצה להכניס בכפיפה אחת את נשות משרתי המילואים או בני הזוג של נשות המילואים. יכול להיות איש מילואים שיש לו בעיה רפואית והוא לא משרת ואשתו משרתת. זה לא משנה. אני לא מוכן שיוציאו בנות זוג לחל"ת בניגוד לרצונן. כי מה קורה? הן מחסירות ימים, בצדק. מישהו צריך לקחת את הילדים למסגרות החינוך. הן יוצאות מוקדם, בצדק. הן קמות בלילה, כי הילדים בוכים, כי הטילים שורקים בשמי מדינת ישראל והן רצות לממ"ד. לדברים האלה אין כל כך כיסוי.

חל"ת בהגדרה אמור להיות בהסכמה.

אבל הוא לא יכול להוציא אותה לחל"ת בלי הסכמתה, כי אז היא מקבלת רק 70% מביטוח לאומי.

והיא גם לא תקבל את כל הזכויות הסוציאליות.

בחוק שלי אני עומד על תשלום. לא מעניין אותי מי ישלם את זה, אני רוצה לתת כיסוי.

כרגע המעביד סופג את זה. אנחנו סופגים את זה באהבה, כי אנחנו אוהבים את אנשי המילואים. אבל אנחנו בסך הכול עמותה, והמדינה צריכה לחשוב.

מזל שהמעסיקים גילו גדלות רוח. לא כולם, אבל זה שוליים. אין אלפים. שמעתי כאן את המספרים, התעודדתי. תודה רבה לך, נציג משרד המשפטים.

כדרכי בקודש, אני רוצה להעביר לך את זכות הדיבור. אתה רוצה להגיד משהו? בבוקר פתחתי עם בני משפחות החטופים וכל אחד סיפר את סיפורו במשך שלוש-ארבע דקות. אם אתה רוצה להשמיע את קולך, בבקשה.

אני מקיבוץ ניר יצחק בעוטף עזה, המועצה האזורית אשכול. כבר אין מה להוסיף, כל יום מתגלים עוד סיפורים, אבל ההתחלה היא מאוד דומה. אשתי היא גם מנהלת צוות החירום של היישוב, אז מהממ"ד שלנו ניהלנו את כל הסיפור. אנחנו שומעים איך אנשים בכיתת הכוננות נפגעים, כשיש לי עוד שני ילדים בבית ששומעים את כל הרוע הזה. הכול התנהל מהבית שלנו. אישה שמנהלת מבחוץ את כיתת הכוננות, שלאט-לאט התחילה להיעלם. בעצם עד היום היא מנהלת את הכול בשיתוף עם מנהלת הקהילה. האחיין שלי, טל חיימי, הוגדר כחטוף. הנחת היסוד הייתה שהוא בחיים, אבל מתישהו אחרי כחודשיים וחצי הנחת היסוד התהפכה והודיעו לנו שהוא לא בחיים. קברנו אותו בקיבוץ רביבים בינתיים קבורה זמנית, כשאין לנו גופה. קברנו איזו קסדה בפנים שמתנדנדת בתוך הארון, כי זה מה שהיה לנו.

התחלנו באילת. אנחנו היום מסופחים לקיבוץ אילות, שזה מתאים לנו מאוד. קצת בעייתי מבחינת המרחק, אבל אנחנו בקיבוץ אילות. אני חושב שאנחנו רוצים מאוד לחזור הביתה, אבל זה ייקח זמן כי המגבלה האמיתית היום היא שנת הלימודים. יש שתי מגבלות, קודם כל הביטחון שלנו. אנחנו רוצים את החזרת השבויים. אני מכיר כמעט את כולם, בטח את אלה שהם מאשכול, מהקשישים ועד הצעירים. אנשים שזה לא חשוב אם אני בקיבוץ שלהם, אבל גדלתי או עם הילדים שלהם או על ברכיהם. כולם מכירים את כולם. זה מצב לא קל, זה מצב קשה מאוד. כמובן שאלה שנהרגו גם השאירו לנו חור גדול מאוד בלב. יש לי בקשה אחת קטנה מהפוליטיקאים. אני רואה שאין פה הרבה, יש פה בעיקר יועצים.

היו פה בבוקר. הם שמעו את הדברים של החברים שלכם.

אני מבין שפוליטיקאים חיים באיזה עולם מקביל שאני לא חי בו. בטח היועצים כאן מכירים את זה יותר טוב ממני. אנחנו מבקשים קצת יותר חמלה. אני בהרגשה שאנחנו חיים בעולם של שקר, בעולם של פייק, ונמאס לנו שמשקרים לנו. אם יש עסקה אז שתהיה עסקה, אבל שלא ימציאו לנו כל מיני עסקאות פיקטיביות כדי להגיד אחרי זה: לא יכולנו. בגדול אנחנו רוצים לחזור הביתה. אנחנו רוצים שביום שנחזור הביתה תהיה מדינה שתעמוד מאחורינו, כי המדינה לא עמדה מאחורינו, ולא רק מהשבעה באוקטובר. אני חושב שהמדינה הזניחה, ובמכוון, את הקיבוצים באזורים האלה, את המושבים, וגם את עיירות הפיתוח. הגיע הזמן לשנות את הדיסקט. אני לא יודע איך עושים את זה. השתרשה פה תרבות ומנטליות ארגונית פוליטית שהלוואי שהייתי יודע איך נפטרים ממנה. מי שיוכל לתרום ולעזור במשהו, אשמח מאוד. תודה.

תודה רבה לך. המוזמנים כבר שמעו אותי. אני קול ברור כבר מזה חודשיים – כל מחיר. מדינת ישראל היא מדינה חזקה עם צבא חזק שיכול להשמיד את מפלצות החמאס מחר, מחרתיים. גם אם יקרה משהו, הוא ייכנס עוד פעם, ולחסל את סנוואר. חייבים להחזיר אותם הביתה, נקודה. ולא חשוב לי המחיר. אני ברור מאוד בעניין הזה, ולא כולם מסכימים איתי. תודה רבה לך.

לשכת עורכי הדין, בבקשה, בזום.

הייתי גם

אני מצר על ההערה שלך.

בוקר טוב. אני יושב-ראש משותף של ועדת חקיקה דיני עבודה, והייתי שש שנים יושב-ראש של ועדת תעסוקה במשרד הביטחון שדנה בפיטורי חיילי מילואים.

עלו פה כל מיני נושאים, אבל בעצם אף אחד, גם נציגי משרד הביטחון, לא דיברו על מה שקורה בפועל בוועדות התעסוקה. אני חייב לומר שהחוק הוא מאוד מיושן. יש הרבה מאוד סוגיות שהחוק לא מתייחס אליהן. חלקן מצריכות תיקוני חקיקה שלאף אחד לא ממש אכפת מהם, וחלקן לא מצריכות תיקוני חקיקה. לדוגמה, סוגיית המיסוי. אפשר לפסוק בוועדת התעסוקה על פי חמישה מהשכר הממוצע במשק או מהשכר של העובד. לאחר שניתנת החלטה, פקידי השומה מחליטים שהם ממסים את זה כאילו מדובר בשכר עבודה, למרות שזה בעצם פיצוי על עוגמת נפש או פיצוי לא ממוני שלא אמור להיות חייב במיסוי. אם היו פה נציגים של רשות המיסים, ואני מקווה שהוועדה תפנה אליהם – הנושא הזה שהפיצויים האלה יהיו פטורים ממס הוא קריטי, בוודאי לחיילי המילואים, בוודאי בתקופה הזאת.

הסוגיה השנייה, נושא של פגיעות בחיילי המילואים שהן אינן עלות לכדי פיטורים. הסוגיה הזאת לא מוסדרת בצורה מיטבית מה קורה אם מפחיתים לך את המשרה, שמים אותך בחדר פחות טוב, מורידים לך את השכר. כל הדברים האלה לא מוסדרים בצורה מיטבית.

הנושא של שימוע. האם אפשר לקרוא לך לשימוע כשאתה חוזר משירות מילואים, אבל סיום העבודה יהיה רק אחרי 30 יום, או אם ההצעה הנוכחית לאחר 90 יום. זה לא מוסדר.

בנושא של חל"ת אני רוצה להתייחס לעמדת משרד המשפטים. כל עוד המדינה לא משפה את המעסיקים על תשלומי הפנסיה, וכאשר אנחנו מדברים בתקופה המיוחדת והיוצאת דופן עם המסה של חיילים, יש תמריץ מאוד גדול, במיוחד למעסיקים קטנים ובינוניים, להוציא עובדים לחל"ת. אז אפשר מפה עד להודעה חדשה לנופף בזה שזה מותר או שזה אסור. אבל אם המדינה לא משפה זה יקרה בפועל אצל כל אותם עסקים שקשה להם לשרוד. אלה הדברים העיקריים. חלק מהדברים מצריכים תיקוני חקיקה. אני אשמח אם הוועדה תקרא למשרד הביטחון, למשרד המשפטים, להקים צוות שיעדכן בדחיפות את ההוראות. שנים זה לא היה בראש מעייניהם של שני המשרדים האלה. ויש עוד תיקונים.

אני מצר על ההערה שלך.

בעיקר נושא המיסוי. אין שום סיבה שבסופו של דבר לאחר שחייל מילואים הצליח בתביעה תבוא המדינה בדלת האחורית ותיגע במיסוי.

הסוגיה האחרונה זו הסוגיה של גובה הפיצוי. היום זה פי חמישה, אין שום מניעה לקבוע שזה יהיה פי עשרה. גם ללכת להליך שמצריך עדות, שמצריך חקירות וחקירות נגדיות וסיכומים, כל זה בשביל בסוף 50,000 או 60,000 שקלים, אני די בטוח שיש לא מעט מילואימניקים שלאור העובדה שמדובר בסכום שהוא לא גדול בכלל לא מגישים תביעות למרות שהזכויות שלהם מופרות.

לשכת עורכי הדין, אפשר לקבל מכם נייר עמדה עבור הוועדה? קצר וקולע, אל תעשו לי קורס באוניברסיטה.

נשמח להעביר לך נייר עמדה. שמעתי על הישיבה הזאת רק לפני כיומיים. אפשר להעביר נייר עמדה שמסכם את כל הנקודות שהזכרתי.

פעם הייתם רציניים, היה לכם נציג שהסתובב פה בין הוועדות השונות.

בעברי הייתי יושב-ראש של ועדת תעסוקה. יש מעט אנשים שיכולים להגיד לכם על החוויות מהצד השני בתור הערכאה שדנה בפיטורים. אני מתנצל שלא הספקתי לכתוב משהו, אבל אני מקווה שההערות שלי הן מספיק חשובות כדי שאפשר יהיה לסלוח לנו על זה שלא הגשנו נייר עמדה. שוב, אין גם בעיה להגיש כזה, כי הסוגיה הזאת היא מספיק חשובה. ולא ביקשתי לעלות רק בשביל להגיד, כי הדברים הם באמת קריטיים. אף אחד מכל הגורמים שדיברו עד עכשיו לא יודע, כי הוא פשוט לא הגורם שדן בפיטורים. הוא לא רואה את כתבי התביעה, את כתבי ההגנה, את המנגנון איך זה עובד ומה הפגמים והחוסרים שקיימים בהליך עצמו שנועד להגן בסוף על החיילים.

תודה רבה לך. משרד מבקר המדינה, בבקשה.

תודה, אדוני היו"ר, שלום למשתתפים. אפתח ואומר שרבות מהסוגיות שעלו כאן בדיון על ידי המשתתפים נבדקות ממש בימים אלה על ידי צוותי הביקורת אצלנו במשרד מבקר המדינה, בכמה ביקורות שכבר החלו. באופן פרטני אשקף בפניכם שלוש ביקורות עיקריות שבוחנות את טיפול המדינה באנשי המילואים ואת צמצום הפגיעה בהם ומיצוי הזכויות כלפיהם.

ביקורת ראשונה בנושא הזה הועלתה כאן בוועדה, זו כל התוכנית הכלכלית לאנשי מילואים שהם עצמאיים, בפרט כאלה שהם בעלי עסקים קטנים. אנחנו נבחן את קיומה של התוכנית הזאת וכמובן את יישומה. אני כרגע נוגע ברמת המקרו, אבל לכל נושא כזה יש גם רזולוציות יותר גבוהות שאנחנו ניכנס אליהן. הועלו כאן כמה היבטים, אם זה אשראים, אם זה גביית חובות, אם זה מענקים כלכליים שונים וכו'.

הנושא השני עוסק בכל נושא תגמול למשרתי המילואים. התגמול של המוסד לביטוח לאומי. נבחן את התהליך הזה מקצה לקצה, החל מהנגשת המידע, גם נושא שהועלה כאן, איך המידע מונגש לאנשי המילואים, דרך התהליך עצמו. נבדוק האם מוטל נטל בירוקרטי עודף על הגשת הבקשה. ובסוף, בקצה, הנושא החשוב, האם הסכומים הכספיים משולמים בזמן במלואם לאנשי המילואים.

נושא שלישי, שהוא לא פחות חשוב ויש לו גם זיקה כלכלית, זה כל הנושא של טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגויסו לחרבות ברזל. נבחן את מתווה ההקלות גם בפן הכלכלי, גם בפן האקדמי, והאם בסופו של דבר הסטודנטים שגויסו ונלחמו עבור המדינה לא מקופחים כאשר הם חוזרים לשנה האקדמית שלהם.

אסכם ואזמין את כל המשתתפים, בפרט את העמותות והגופים שנמצאים כאן, דרככם לפנות אלינו לנציבות תלונות הציבור. כל אחד שחש עוולה או שזכותו לא מוצתה מוזמן לפנות אלינו גם ברשתות, גם באתר. יש לנו קו ייעודי לפניות הציבור בנושאים האלה, וכמובן כולכם מוזמנים ונפעל לטפל בכל תלונה בהקדם האפשרי. תודה.

תודה רבה אדוני היועץ. תרצה להוסיף משהו?

לגבי מה שאדוני ביקש בתחילת הישיבה, לאור מה שאדוני שמע פה, אנחנו עושים עבודות. השאלה אם יש צורך לחוות דעת זאת כבר החלטה של אדוני כמובן. אם נצטרך נוסיף את זה לביקורת.

מישהו רוצה עוד לדבר ולא נתתי לו? אין. למעשה סעיף 21 לחוק מבקר המדינה מאפשר לוועדה להצביע ולחייב את המבקר לערוך דוח ביקורת. קל לי מאוד להצביע, כי אני מצביע לבד וברוב קולות. אין לי פה עכשיו אופוזיציה ואני יכול לנצח את כולם פה אחד. אבל לאור מה שאמרתם, שאתם עורכים דוחות כאלה, אני סבור שצריך לאפשר לכם להכין איזשהו דוח ביקורת בנושא הזה, בלי שהוועדה תצביע. נושא המילואימניקים הוא בנפשנו, יש לו חשיבות בלתי רגילה. אז אני שלא כמנהגי לא אצביע ואחכה למשרד מבקר המדינה. אני יכול להצביע במועד אחר. אני כמעט 12 שנים פה, אני יודע לעשות תרגילים פוליטיים, להמתין שאף אחד לא יהיה ולהכריז על הצבעה. אבל אני לא רוצה. אני רוצה שזה יבוא מכם. תקיימו בבקשה דוח, אפילו דוח מקוצר. לא צריך להשקיע בו הרבה מאוד חודשים. החומרים גלויים, ידועים, יש כאן אנשים מסביב לשולחן שיש בידיהם מידע שיכול להרכיב את הדוח הזה. תתכללו אותו, ואחרי שתסיימו אשמח לקיים דיון נוסף.

תודה רבה לכם שבאתם לדיון החשוב הזה. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:49.