פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
05/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 22
מישיבת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ד (05 בפברואר 2024), שעה 10:08

קשיים בקליטת סלולר בפריפריה- מעקב מיום 13.6.23

חבר הוועדה: אברהם בצלאל – היו"ר

יוסף עטאונה

רוני חורי - מנהל אגף פיקוח ספקטרום ותשתיות אלחוטיות, משרד התקשורת

דודו כהן - קמ"ט תקשורת ודואר, המינהל האזרחי, משרד הביטחון

מורן חדד - ראש ענף תיאום אזרחי, המינהל האזרחי, משרד הביטחון

ד"ר איזבלה קרקיס - מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות

נעם דן - רכזת תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

פרופ' סטיליאן גלברג - מנהל אגף קרינה ורעש, המשרד להגנת הסביבה

זינה פרפליצין - מנהלת תחום תשתיות, אגף לתכנון ארצי, מינהל התכנון

ישראל שמרלינג - חטיבת החקירות, משטרת ישראל

אלירן זרד - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מור אברג'ל - דוברות הכנסת

שחר כהן - מתמחה, דוברות הכנסת

ענת בן משה - נציגה, חברת פלאפון

משה פרג'ון - חברת PHI

אורי שריר - מנכ"ל, מגדלי תקשורת

נופר בוכשטב - אחותו של יגב בוכשטב, חטוף בעזה

קובי בן עמי - אחיו של אוהד בן עמי, חטוף בעזה

צחי שלום - ראש מינהל טכנולוגיות ומידע, מרכז השלטון המקומי

יונתן בן הרוש

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

קשיים בקליטת סלולר בפריפריה- מעקב מיום 13.6.23

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הוועדה שלנו לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, 5.2. כמו שנעשה בכל הוועדות, גם בוועדה שלנו, גם ביום הזה אנחנו נפתח את זה עם החטופים. ליבנו עם הנופלים גם. אתמול הייתי בהלוויה של שמעון יהושע אסולין. כל פעם הלב נקרע מחדש. מצד אחד גאווה גדולה איך מחרפים את נפשם חיילינו הגיבורים, מצד שני לראות עוד נופל ועוד משפחה. כל אחד זה מעטפת לא קטנה בכלל. ליבנו גם איתם. ליבנו עם הפצועים שבעזרת השם יבריאו כמה שיותר מהר, וליבנו לא פחות עם החטופים. אנחנו מקווים שיחזרו כמה שיותר מהר בריאים ושלמים עד כמה שאפשר בגופם ועד כמה שאפשר בנפשם. מחכים להם פה בכיליון עיניים כולנו.

מי שרוצה לדבר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי קובי בן עמי, אני אח של אוהד בן עמי שנחטף מקיבוץ בארי. זאת יולי, הבת שלו. אחי נמצא בשבי כבר 122 יום. אשתו רז נחטפה גם וחזרה מהשבי אחרי 54 ימים מרוסקת, שבורה. תהליך השיקום של רז עדיין לא החל כי המשפחה שלנו חצויה בגלל שאחי אוהד עדיין לא שב אלינו, והוא נמצא 122 יום בתופת של שבי חמאס.

אני מקבל היום הודעה לטלפון במקרה, לפני חצי שעה אולי, שאני שומע שערוץ 14 קורא להפקיר את החטופים. אני פשוט מזועזע. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה ולשום דבר אחר, אבל אני רוצה להזכיר לכולם שאחי נחטף מהבית שלו ב-06:30 בבוקר עם בוקסר וגופיה קרועה, אזרח מדינת ישראל שנחטף בגלל שהמדינה לא הגנה עליו והוא הופקר. בגלל זה הוא נחטף. אני לא מבין איך אפשר לקרוא קריאה כזאת ולהגיד שצריך להפקיר אותם ולא להחזיר אותם הביתה. זה פשוט מזעזע בעיניי. חובתה של המדינה היא להגן קודם כל על האזרחים שלה ולהחזיר אותם הביתה בשלום. זה החוזה וזה הברית שאנחנו חתמנו עם המדינה. שום דבר אחר לא יכול לשנות את זה ולהגביל את זה בשום תנאי.

מדברים פה כל הזמן על מחיר. חבר'ה, זה לא ביזנס. זה לא בורסה. מדובר פה בחיי אדם שרוצים להפקיר אותם ולהשאיר אותם בגורל החמאס ולהחזיר לנו 136 ארונות. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אני מבקש מכל מי שיכול פה להשפיע ולעזור ולהגיד את הקול שלו, ולהשפיע על מי שצריך או על מי שמדבר דברי חסרי טעם. פשוט אין לי מילה אחרת להגדיר את זה, ואני מנסה להיות ממלכתי עד כמה שאפשר למרות שאני רותח מזעם. לעשות הכול ולהשפיע בשביל להחזיר אותם הביתה. זה חובתה של המדינה. אף אחד לא עושה לנו טובה. אני מזכיר, זה אזרחים תמימים שנחטפו מהבתים שלהם בגלל שהם הופקרו. תודה רבה.

תודה.

כן, בבקשה.

שמי נופר בוכשטב, אני אחות של יגב. זה אחי הגדול. אני פה יחד עם המשפחה של אוהד. אנחנו פה כי עברו 122 ימים, וזה 122 ימים שאנחנו לא נושמים, אנחנו לא ישנים. 122 ימים מאז שהמשפחות שלנו נחטפו. המשפחות שלנו בעזה, הן עוברות תופת ואנחנו לא יכולים להמשיך כרגיל. עצרנו את הכול כי אי אפשר לחיות. איך אנחנו יכולים לתפקד? איך אפשר להמשיך כשהם נמצאים שם?

מדברים איתנו על עסקה. מדברים על מחירים. אני חושבת שהמחירים כבדים, אנחנו יודעים את זה. גם אנחנו נשלם את המחירים. המחירים הם לא קלים לאף אחד, אבל אין מחיר יותר כבד ממחיר של 136 חטופים שחוזרים לא בחיים, ואני אומרת את זה באמת בכאב.

היום קמתי בבוקר אצל סבתא לקריאה של סבתא לטלוויזיה, יגב, בבקשה תחזור, יגב, אנחנו רוצים אותך בבית. לקום כל בוקר ולשמוע את סבתא מתחננת לנכד שלה שיחזור, אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזו. ההורים שלי נלחמים באמת, מהיום הראשון נלחמים לעשות הכול כדי שיגב יחזור, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד ואנחנו צריכים את העזרה של כולכם. אני חושבת שהעם מאוד מאוחד בקריאה ובדרישה להחזיר את החטופים.

באמת כמו שקובי פה אמר, היום שמענו את ערוץ 14, אמירה או רמיזה שאולי החטופים לא חשובים ואולי לא צריך להחזיר אותם, ומיטוט החמאס חשוב. אולי חשוב יותר על חשבונם, על גבם. כן, מיטוט החמאס חשוב אבל על חשבון המשפחות שלנו? על חשבון אזרחים שנלקחו מהבית? איך זה בכלל הגיוני? אני חושבת שכל אחד פה צריך לחשוב על זה, לחשוב מה היה קורה אם המשפחות שלו היו שם, אם זה היה הילד שלהם, האח שלהם או ההורים, כי זה המשפחות שלנו ואנחנו לא יכולים להמשיך לחיות. אנחנו צריכים שכולכם תעשו יותר, כל מה שאפשר בשביל להחזיר אותם הביתה, ואף פעם אין מספיק. תמיד אפשר לעשות יותר וזאת הבקשה האישית שלי מכל מי שיושב פה בחדר. תמשיכו לדבר, תמשיכו לספר את הסיפור, תמשיכו להילחם שהם יחזרו. זה ממני.

עוד משהו אחד אם אני יכול להוסיף.

בבקשה.

כל נזק צבאי, מדיני אפשר תמיד אחר כך לתקן. יש לנו צבא, יש לנו מדינה, פוליטיקאים, אבל בן אדם שחוזר בארון אי אפשר להחיות אותו, אי אפשר לתקן אותו. זהו, נגמר הסיפור שלו, וחייבים להבין את זה כולם ולא לפקפק ולא להביע שום סייג. פשוט לעשות הכול בשביל להחזיר אותם הביתה. אם אחרי 122 יום הם לא פה עדיין, סימן שלא עשינו הכול. תודה.

תודה רבה. אני בכל אופן ברמה האישית מאמין בקבינט המלחמה שעושה ועושה הרבה מאוד. אני ברמה האישית גם לא צורך טלוויזיה ודברים כאלו, כי לדעתי באמת אחת מהטענות הקשות והקשיים הגדולים שאתם עוברים זה הטלטלות שקורות כל רגע בתקשורת, שהנה עוד רגע יש עסקה ואין עסקה, וכן להפקיר ולא להפקיר. אני ברמה האישית פחות צורך, בימים האלו בפרט. אני מציע את זה גם לכל אחד ואחד בתקופה הזאת, כי לצערנו אנשים משתמשים בזה לדברים לא הכי, בהסתכלות שלי בכל אופן. מתפללים בכל אופן לשובם כמה שיותר מהר.

אני רוצה להזכיר לכולם שלדעתי אין עדיין עסקה על השולחן לצערנו הרב. מה שאנחנו כן מספיקים לשמוע זה שמחכים לתשובות שלהם, אז סומך על הקבינט. בכל אופן בישיבות סיעה, אני יכול להגיד שהרב אריה דרעי מדווח ממה שהוא יכול לדווח. נשמע שנעשית עבודה מאוד קשה ורצינית בנושא הזה ואני מאוד מקווה שבאמת יצליחו. אנחנו צריכים לזכור כל הזמן שאנחנו נמצאים מול אויבים מאוד קשים. איך אמרת? זה חיי אדם, זה לא בורסה. לצערנו אצלם זה בורסה, לא חיי אדם. לא מעניין אותם בכלל חיי אדם. אנחנו ראינו מה שהם עשו לנו ב-7 באוקטובר ואנחנו גם רואים מה הם עושים כל יום וכל רגע, איך הם משחקים בנו ובכם כמובן, משפחות החטופים.

מדברים על זה פה, מחירים כבדים.

מחירים כבדים ודאי שיהיו ויודעים שהם מחירים כבדים ויעשו אותם. אף אחד לא בורח מהדבר הזה.

אני מאוד מקווה.

אז אני אומר לך מידיעה, מה שאני יודע בכל אופן, ואני סומך על האנשים שנמצאים שם. באמת כמו שדיברו, יש אחדות בעם לגבי ההבנה שצריכים להחזיר את החטופים. אני מאמין שהאחדות הזאת גם נמצאת בקבינט עצמו. רוב הסיעות של הבית נמצאים שם בקבינט הזה, ואני מאמין שבעזרת השם עושים הכול וגם יצליחו בעזרת השם. אני שמח שהייתם איתנו. טוב שאתם מעלים את המודעות ולא מורידים את זה מסדר היום כי באמת הדבר הזה הוא חשוב לכולנו, לא פחות ממה שאנחנו מתעסקים בזה עכשיו. דרך אגב, הדיון שעכשיו אנחנו מתעסקים הוא כבר דיון המשך של למעלה מחצי שנה. לא נשכח שהיה גם פגרה כמה חודשים ועד עכשיו לא קיימו דיונים רגילים רק בגלל המלחמה, אבל בסוף בכל אופן גם צריכים קצת לחזור לשגרה ולטפל בדברים למרות שגם יש הקשר מאוד גדול גם בדיון עצמו לנושא המלחמה, אז אנחנו נהיה חייבים גם להמשיך בדיונים הרגילים. מודה לכם שהייתם איתנו ואנחנו נשתדל ונעשה את כל מה שרק אפשר. תודה רבה ובשורות טובות. שתבואו בקרוב לשמוע איתנו ביחד שהם חזרו.

תודה רבה.

בוקר טוב לכולם, אנחנו חייבים להמשיך בדיונים שלנו כרגע. לדעתי קשה מאוד לחזור לדיונים רגילים כשרואים באמת את המשפחות היקרות האלו. זה משפחות של כולנו בסוף. הגורל הזה תפס את כולנו וזה לא משנה איפה כל אחד גר ומאיזה מוצא הוא ומה הוא. בסוף זה אזרחי מדינת ישראל. זה יכול היה להגיע לכל בית ולכל מקום. אנחנו באמת מתפללים לשובם ומתפללים להצלחה הגדולה של החיילים שלנו שמחרפים נפשם גם ברגעים אלו. גם בקור וגם בגשם מחרפים את נפשם למען שאנחנו נוכל לחיות במדינה הזאת.

הדיון היום זה על המצב של התקשורת. אנחנו מסתובבים בהרבה כבישים שלצערנו אין בהם קליטה ובפרט בתקופת מלחמה כרגע. אם לצערנו קורה משהו לבן אדם בדרך, אני לא יודע כמה אחוזים במדינת ישראל לא מכוסים כרגע בקליטה סלולרית, אבל הדבר הזה הוא באמת מטריד אותנו מאוד. קיבלנו מיילים מכל מיני אנשים, אם זה במודיעין עילית, אם זה במקומות אחרים שאין בהם קליטה. בבית אפשר להגיד, בן אדם יכול לעשות טלפון קווי, אבל בכבישים לצערי הרב בן אדם נתקע כרגע, קורה לו חס וחלילה איזה משהו, איך אפשר לתקשר איתו? איך בכלל אפשר לדעת שקרה לו משהו? יש כבישים שאתם נוסעים בהם, כבישים חשוכים לגמרי גם בלי קליטה. אני אומר לעצמי, מישהו שם באמצע הלילה עף לתעלה, הוא יוכל להיות שם שעות ואף אחד לא יידע שקרה לו משהו.

קיימנו דיון לפני כמה חודשים טובים. כמו שהזכרתי, לצערנו היה הרבה דברים שעיכבו ולא יכולנו להמשיך את דיון ההמשך. אשמח לשמוע מה התקדם. אני זוכר שבזמנו היה לנו את מינהל התכנון. הטענות היו שמינהל התכנון לא נותן להציב כל מיני אנטנות בכל מיני מקומות.

הממ"מ נמצא איתנו. בוקר טוב. בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. שמי אלירן זרד, אני מהממ"מ. כתבנו עכשיו מסמך עדכון לכמה מסמכים שנכתבו בעבר בנושא הזה בממ"מ. המסמך האחרון כמו שאמרת היה במרץ 2023, אז לא עבר הרבה זמן אבל עשינו איזשהו עדכון קצר. בגלל קוצר הזמן לא פנינו למשרד, אז אם יש דברים שעוד יתפתחו, נשמח לקבל עוד עדכונים על מה שנאמר פה.

(הצגת מצגת)

בואו נתחיל בהצגה של כמה נושאים שהמסמך עוסק בהם, מסמך מאוד קצר אבל נגענו בכמה נקודות שכדאי להתייחס אליהן. הדבר הראשון זה נתונים עדכניים. כל פעם אנחנו מציגים את מספר האנטנות. כפי שניתן לראות, נכון להיום ינואר 2024 יש כ-8,000 אנטנות סלולריות של שלוש חברות, שלוש רשתות תקשורת בעלות תשתית. בערך מתחלק ביניהן שליש, שליש, שליש המספר הזה. אתם רואים שלאורך שנים, זה הראינו במסמכים קודמים, בעצם הייתה ירידה דרסטית מ-2014 בשל תהליך של איחוד תשתיות שהמשרד גם עודד וקידם. עד 2017–2018 התהליך הזה עבד והצטמצמו לשלוש תשתיות של תקשורת סלולרית, כשמאז יש עלייה מסוימת במספר האנטנות כי המשרד כן מנסה לקדם פריסה של יותר אנטנות בשביל להשיג יותר כיסוי.

זה לא אנטנות, זה מוקדי שידור.

מוקדי שידור. אפשר לראות שממרץ 2023, הפעם האחרונה שעשינו את הבדיקה בערך, נוספו עד עכשיו, פחות משנה כ-150 מוקדי שידור, שאם תשימו לב איפה שהקו האדום בגרף, זה הבדל של חמש שנים, אז יש פה איזושהי התחלה של עלייה יותר משמעותית בשנה הזאת.

המשרד נקט בכמה פעולות בשנים האחרונות. סקרנו את זה יותר במסמכים הקודמים. זה חלוקה שעשינו לפי סוגי טכנולוגיות שהאנטנות מתאימות להן. מתוך האנטנות הקיימות אפשר לראות שדור 3, בערך כל האנטנות מתאימות. דור 2 זה בירידה קצת כי מתחילים לסגור את הטכנולוגיה הזאת. דור 4 יש איזה עלייה מ-93% ל-95%, זאת אומרת יותר אנטנות מאלה שקיימות, מה-8,000 - - -

סליחה שאני קוטע אותך, אלירן. מה זה ירידה בדור 2? דהיינו, לפני שנה נגיד שהיה 60%, זה ירד עכשיו ל-40% ומשהו?

צריך לזכור שגם מספר מוקדי השידור עולה, אז יכול להיות שהאנטנות נשארו אותו דבר אבל זה פחת אנטנות - - -

באנטנות היום אין דור 2?

המשרד הוא כן במגמה של - - -

סגירה של זה עד 2025 או משהו כזה.

נכון. אתם רואים שזה לא משלים. מוקד שידור יכול להתאים לכמה טכנולוגיות.

לכן אני שואל למה זה לא מועיל גם לדור 2? למה אותה אנטנה לא מצליחה לשדר גם לדור 2?

בדרך כלל זה אותן אנטנות שהן מתאימות לכמה דורות. אתה רואה שדור 3 כולן מתאימות. דור 4 כמעט כולן מתאימות. דור 2, אולי המשרד יכול לענות על זה. אני מניח שבונים עוד אנטנות וכבר לא מתאימים אותן לדור 2 וחלק מהן אולי נסגרות ואז יש איזושהי ירידה קטנה.

לא מוסיפים היום אנטנות של דור 2. כמו שאמרת קודם, האחוז ירד בגלל עלייה בכמות. לא שמפרקים באופן יזום. יש מצב שמפרקים אתר בגלל דרישות פיתוח הארץ כמו הקמת שכונה. מעתיקים את האתר כמו שהוא, אבל לא מקימים אתרים חדשים של דור 2.

נגיד שאדם גר בשכונה חדשה ויש לו פלאפון של דור 2, בדרך כלל לא יהיה לו קליטה.

לא. מה שהיה יש.

לא, אני מדבר על שכונה חדשה.

אם בשכונה החדשה מקימים עכשיו דור 4 ודור 5 כי הולכים לפרק את דור 2 ודור 3. ההודעה על כך שדור 2 ו-3 מתפרקים יצאה מלפני כשנתיים בערך, אני לא סגור על התאריך. יש היום מכשירים כשרים שתומכים בדור 4. דור 4 הוא יותר נגיש ויותר נרחב מאשר דור 2, כך שמי שרוצה שיפור בכיסוי שלו בלאו הכי נדרש לעבור לדור 4 מתישהו, אז שיקדים.

אנחנו רואים עלייה יחסית משמעותית של כ-10% בהתאמה של מוקדי השידור לדור 5, אז יש יותר אנטנות שמתאימות לדור 5.

בשנים האחרונות המשרד עשה כמה צעדים לקידום של פריסה מהירה. יש צורך להתמודד עם ביקושים גוברים, עם טכנולוגיה שמתפתחת, עם דרישות כיסוי. המשרד הצהיר כמה פעמים שהוא נרתם למאמץ להמשיך לפרוס. הוקם צוות בין-משרדי ב-2020 שנועד להסיר חסמים. התקבלו החלטות ממשלה בנושא הזה, האחרונה מביניהן בפברואר 2023 שהחליטה גם כן על צוות בין-משרדי לקידום של פריסה של רשתות תקשורת סלולרית. הצוות הבין-משרדי הזה היה אמור להגיש את מסקנותיו באוגוסט 2023.

איפה אנחנו אוחזים כרגע?

אני יכול להתייחס?

כן.

בוקר טוב, הצוות התכנס כבר שש פעמים. המלחמה קצת שיבשה את עבודתו של הצוות. מיותר לציין שמאז שהמלחמה פרצה אנחנו הוסתנו בלתת מענה לצרכי המדינה והצבא לטובת המלחמה. הצוות הזה צפוי להתכנס שוב עד סוף החודש הזה ובתקווה שהמסקנות יוגשו לשר עד סוף החודש הבא.

אוקיי.

דבר נוסף שדובר עליו, שר התקשורת הופיע בפני ועדת הכלכלה אם אני לא טועה בקיץ, ושם דובר על קידום של חוק תשתיות תקשורת. אנחנו לא מכירים יותר מזה אבל נשמח לשמוע אם למשרד יש - - -

כמו כל דבר גם זה נתקע בגלל המלחמה. ממש לפני שבוע נכנסה לתפקידה מנכ"לית חדשה למשרד, עם הנחיה של השר לקדם את הנושא הזה. כל נושא חוק תשתיות תקשורת, אני מאוד מקווה שיביא אותנו לגאולה בכך שבשכונות חדשות יקומו תשתיות ביוב, חשמל, מים, תקשורת קווית וסלולרית בנשימה אחת, ויישאר לצוות שנמצא פה לעקוב אחרי סגירת הפערים בשכונות הקיימות כדי שבאמת נביא בשורה לעם ישראל.

אז זה בשלב גיבוש במשרד.

כן.

אחד הדברים שעלו במסמכים הקודמים וזה דובר גם בוועדות, גם פה אני חושב, הפיקוח על החברות הוא נעשה על בסיס דיווחים שמתקבלים מהחברות. דובר פה כמה פעמים על זה שלמשרד אין כלי שהוא מקיף לביקורת של מיפוי של כלל הקליטה בכל הארץ.

מתי זה נכתב, במרץ 2023?

זה מה שעלה מהמסמך הקודם. אנחנו לא יודעים לגבי היום.

זה כבר אז היה לא מדויק כי המשרד עשה שימוש בכלי של Drive Test, וכבר בשנת 2022 שהסתיימו בדוחות פיקוח. מה שחשוב באירוע הזה, שכל הממצאים והליקויים תוקנו על ידי החברות. זה אחד. דבר שני, נעשה שימוש בכלי הזה במקומות נוספים. האירוע המסיבי והגדול היה בכל שטחי המועצה של רמת הנגב. זה נעשה באוגוסט.

זה גם מופיע במסמכים על ה-Drive Test.

זה רק לא מדויק לגבי מרץ 2023 אבל בסדר.

זה נכון למרץ 2023 שלא היה כלי. נשמח לשמוע אם יש עדכון. גם הדגשנו שזה כלי שהוא מקיף מיפוי של כל האזורים. Drive Test, אנחנו מכירים. כתבנו על זה, הכול מופיע.

אני חייב לציין עוד דבר. Drive Test הוא כלי נפרד ועצמאי. אנחנו כמו כל רגולטור אחר בעולם, בעיקר באירופה כי אנחנו נמצאים תחת המטריה האירופית בעניין הזה. קבלת מידע מהחברות הוא אירוע מקובל בלנתח את המידע הזה ולהגיע למסקנות כאלה ואחרות. זה אירוע מקובל. זה ציר נוסף, בנפרד שגם בו אנחנו עושים שימוש לצרכי פיקוח ואכיפה.

אז אני אומר גם בעניין הזה שציינו כמה פעולות שהמשרד עשה בשנים האחרונות בשביל להגביר את הדרישות של הכיסוי ואת האכיפה מול החברות, כמו שצוין פה, העניין של ה-Drive Test והבדיקות והדוחות שנשלחו לחברות. זה פעולה נקודתית. תקן דיווח חדש שהוגדר שמאפשר דיווח של הכיסוי הסלולרי על בסיס GIS, מערכת של מיפוי גיאוגרפי, והגדלת דרישות הכיסוי שלהן נדרשות חברות הסלולר ברישיון שלהן. התהליך של סיום פעילותן של האנטנות מדור 2 ו-3 אמור להסתיים ב-2025. זה בשלבים. המשרד בטח יוכל להסביר.

אנחנו גם הצגנו כמה דוגמאות לנושא הזה של כיסוי סלולרי ומערכות שבודקות את רמת הכיסוי של התקשורת. הבאנו דוגמה אחת למשל מבריטניה ששם רשות התקשורת Ofcom מאפשרת לאזרחים לקבל אפליקציה לטלפון שלהם.

זה מה שדיברנו גם בוועדה הקודמת, שבן אדם יכול לדעת איפה יש לו קליטה ומה קורה איתה.

כן, וזה אפילו לפי איזה חברה, איזה רשת סלולרית, האם זה מידע, האם זה G5, כל הנושאים האלה. בנוסף יש באתר שלהם גם מפות של כיסוי שאפשר לראות בדיוק. בכל אזור אתה יכול להכניס מיקוד במפה ולראות בדיוק איזה חברה מכסה, איזה סוג טכנולוגיה.

בדיונים של ועדת המשנה לענייני איו"ש, ועדת המשנה של חוץ וביטחון - - -

שם זה קטסטרופה.

כן, היו כמה דיונים גם כן וסקרנו אותם, התייחסנו אליהם. שם הגיע ראש מועצת מטה בנימין והוא טען שהם שכרו חברה פרטית שעשתה מיפוי של כל המועצה שלו ברמת הבית הבודד. זה עוד דוגמה, גם בריטניה וגם פה. זה מתקשר לנושא האחרון שעסקנו בו, שזה גם סוגיה שעלתה בשנה האחרונה בכמה דיונים בוועדת המשנה לענייני איו"ש, סוגיית התקשורת ביהודה ושומרון, הרשת הסלולרית. שם נמצא שיש בעיה יחסית רצינית אפילו יחסית לפריפריה בשאר הארץ, והיא ייחודית במיוחד בגלל החשיבות הביטחונית של המקום והצורך לתת מענה, והשימוש של הצבא גם בתקשורת הסלולרית. היום יש גם יותר מילואים שם ויותר פעילות, אז יש יותר צורך. שם הרגולטור זה המינהל האזרחי, קמ"ט תקשורת בתוך המינהל האזרחי. הרישיון של החברות שם הוא מקביל לרישיון שקיים בשאר חלקי הארץ. הוא מחייב כיום ב-2024 בכיסוי של 95%.

לא לכל הכבישים.

בדיונים דובר על זה שרמת הכיסוי כיום, קמ"ט התקשורת ציין שהיא בין 70% ל-75% מהשטח הנדרש. שר התקשורת הופיע בנובמבר בוועדת איו"ש והוא הודיע שנכתב צו עיצומים שמאפשר למינהל האזרחי לאכוף את הדרישות והוא יכנס לתוקף החל ממרץ 2024. גם הוא דיבר על זה שהושג תקציב בשביל לבנות על ידי המשרד יותר אתרים של מתקני שידור. אותרו שם 72 מיקומים שיש בהם בעיה של היעדר קליטה וזה נמצא בטיפול. חלק מהם יכולים להיות בתוך מבנים של הצבא, על תרנים של הצבא, וחלק באזורים יותר מאתגרים. זהו, זה המצב באיו"ש.

אוקיי. אני אשמח לשמוע התייחסות גם של המשרד. חורי, אם אתה יכול להתייחס לזה, כי אתה אמרת שהוספתם בחודשים האחרונים לטיפול בענייני המלחמה.

אני חייב להתחיל עם משהו שיהיה ברור לכול, כי כשזה נאמר לפני ה-7 באוקטובר לא נתנו על זה את הדעת. התקשורת הסלולרית הצילה חיים של עשרות רבות של אנשים, מה שאני יודע. יכול להיות שזה יותר מכך, וזה חשוב שזה יהיה על ראש שמחתנו המשפט הזה, כי אנחנו את כל זה עושים בשביל זה.

כמו שנאמר קודם לכן לגבי התכנון לשלב את חברות הסלולר בשלב התכנון, אגב, גם בעיריית ירושלים בחידוש האורבני שהם עושים בקריית יובל וגם בבית שמש, עושים את זה בצורה וולונטרית כי הם מבינים שהמרדף אחרי התקשורת הסלולרית אחרי האכלוס היא מורכבת מאוד ועדיף לטפל בזה לפני שמאכלסים ולפני שבונים.

מה המשרד עשה בתקופה האחרונה? אז קודם כל הוסרו חסמים להקמת תשתיות במתקנים ביטחוניים על ידי כל החברות. היה חסם כזה. מאוקטובר 2023 עד היום הוקמו מעל 50 אנטנות, מתוכן 19 בפריפריה. אני מגדיר פריפריה גם ערים כמו הרצליה, גם כפר סבא פריפריה סלולרית, לא פריפריה חברתית, כי שם מונעים הקמת אנטנות בכל מיני קונצים ופטנטים. בהרצליה לפחות זה קורה באופן מובהק.

המידע שמועבר למשרד על ידי חברות הסלולר והמידע שנאסף על ידי המשרד על ביצוע הרשת נותנים לנו תמונה לגבי מצב הכיסוי ברחבי הארץ. יש פעולות רגולטוריות שהמשרד עושה מול חברות הסלולר. ברשותך, אני לא אזכיר את זה פה.

אתה אומר שיש אכיפה?

כן. אם חמישה דוחות יצאו ביוני או יולי 2022 וכל הליקויים טופלו, אז זה מדבר בעד עצמו.

המשרד מעורב בפעילות ענפה מול רכבת ישראל כדי לסגור פערים בתוך המתחם של רכבת ישראל, בגישה לתוך הרכבת וגם לאורך המסילה. אנחנו עושים ניסוי. כשאני אומר אנחנו זה חברות הסלולר, רכבת ישראל ומשרד התקשורת על מנת למפות. יש שלושה פתרונות שונים שנבחנים על מנת להכניס את האות הסלולרי לתוך הקרונות. הפעילות נעשית בשיתוף פעולה הדוק של משרד התקשורת יחד עם משרד התחבורה, רכבת ישראל וכמובן חברות הסלולר. אנחנו בעזרת השם נעלה את הסלולר על הפסים, תרתי משמע.

מתי להערכתך? כי גם בדיון הקודם שמענו את המגמה הזאת. כבר עברה תקופת זמן.

זה לא קורה מהיום למחר. זה חתיכת מסע שכולם צריכים להיות מעורבים.

רוני, מאז שנחתם צו אלוף הוצאו דוחות אכיפה באיו"ש?

תשאלי אותו. אני לא מטפל באיו"ש.

טיפלנו בכל נושא המנהרות. מי שירושלמי מכיר, כביש 16 והגבעה הצרפתית נפתחו עם סלולר משדר מהיום הראשון. אנחנו עושים עבודה גדולה מאוד בכל נושא העיבוי האנרגטי כדי לתת מענה לתרחיש הייחוס של מערכת הביטחון ורח"ל, שזה חתיכת אירוע. זה מטופל ברמת מנכ"ל ושר. הייתה חלוקה של מכשירי אירידיום. אלה מכשירים לווייניים שניתנים לרבש"צים, למוקדים נבחרים ששם צריכים ליצור רצף תקשורת במצב חירום, כי אם קורה שיש עלטת תקשורת או עלטת חשמל או איזה אירוע כזה או אחר, שתמשיך להיות רציפות תקשורתית בין אותם מוקדים לבין הגופים השונים שהם צריכים לפנות אליהם.

לגבי מי שנתקע בכביש. אדוני היושב-ראש, אם אני עכשיו נמצא בצרה ואני מתקשר 100, זה לא חשוב באיזה רשת אני נמצא. כל רשת שקולטת אותי אני יוצא דרכה. הרשת הכי טובה שאני קולט אותה, אני יוצא דרכה ולא משנה איזה רשת אני. זה גם 100, גם 101 וגם 102. כל טלפוני החירום יוצאים.

כן, אבל קרה מקרה שמישהו עצר לעמוד בצד בגלל שהוא בשיחת טלפון, לפני תקופה, וירו בו. בסוף כשאין קליטה סלולרית נורמלית בכבישים - - -

אני לא יודע אם ירו בו בגלל התקשורת הסלולרית.

לא בגלל זה. בסוף היום אנשים נמצאים בכבישים כאלו מסוכנים. ברגע שאין לך קליטה סלולרית נורמלית זה משבש לך גם את הנסיעה וזה יכול להגיע לכל מיני דברים אחרים, לא דווקא ה-100 פה. אמרתי, הדוגמה שברגע שבן אדם עכשיו נפל לאיזה תעלה ואפילו לא יודעים איך יכולים לאתר בגלל שהוא נמצא במקום ללא קליטה.

אנחנו בודקים גם את נושא הכבישים. נושא הכבישים נמצא במצב טוב. יש מקומות שצריך לשפר אבל מצב הכבישים הוא טוב. הוא לא כמו שנדרש ברישיון אבל הוא טוב.

כשמדברים על 70% במקום 95%, 20% לא - - -

חברי דודו יפרט אחר כך. אני לא יודע לתת תשובות בעניין.

לגבי בתים מה המצב? מודיעין עילית, קיבלתי רשימה.

מודיעין עילית גם דודו ידבר. אני אדבר על לוד, אני אדבר על בית שמש, אני אדבר על מקומות נוספים שלא מאפשרים. אתה יודע, בפרשת השבוע הקודמת קראנו על ירידת המן. המן יורד מהשמיים. הסלולר לא יורד מהשמיים. צריך להרים אותו לשמיים כדי שיירד על האנשים, ואני אומר את זה בכאב גדול, כי אם לא מקימים אנטנות אז אין סלולר. זה לא מן. המן ירד מהשמיים.

אני יודע שיש תמ"א/36. אנחנו הבנו בדיון הקודם שיש חוסר תקשורת, נקרא לזה ככה, בין הרשויות לבין מינהל תכנון, נכון?

חוסר הלימה בין הדרישות של הרשויות המקומיות והתושבים לבין האפשרות שלנו והעמדה הערכית של רשויות מסוימות ביחס להקמת אתרים סלולריים, ולכן ברשויות שבהן יש שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, אז קמים אתרים ואתה לא תשמע על בעיות תקשורת, ובמקומות שבהם כמו שאמר רוני, נתן דוגמה יפה, לא יורד מהשמיים.

הרצליה.

הרצליה. דרך אגב, סתם לסבר את האוזן. בבית"ר עילית עד לפני שלוש שנים אי אפשר היה להוציא שיחה. ברגע שהם שיתפו איתנו פעולה ואמרו, בואו תקימו מה שאתם יכולים, הקמנו מעל שישה אתרים סלולריים תוך שנה. זה חווית משתמש שונה לגמרי.

אז איפה הבעיה? זה להושיב את ראשי הרשויות ביחד עם מינהל תכנון לישיבה ולסדר את זה?

ראשי רשויות, או שיש להם עמדה ערכית אישית נגד סלולר או שרוצים את זה אבל לא מול הפנים שלהם אלא תקימו בכפר סבא כדי לשרת את הוד השרון למשל, סתם כדוגמה. איפה שלא נותנים להקים, לא יהיה שירות טוב.

למה ראש רשות, יש לו עניין לא להקים?

אם יש לו התנגדות של תושבים, אז הוא לא מוכן להתמודד. זה שאלות טובות למי שמתנגד. אני יכולה לתת הרבה תשובות. אני חושבת שלא אני צריכה להשיב על זה. אולי רוני ירצה להרחיב.

אני לא רוצה להרחיב על זה. אני לא רוצה להכפיש.

בדיון הקודם אני זוכר שדיברת מאוד רציני בנושא הזה.

אני לא סתם פתחתי את התייחסותי בכך שתקשורת סלולרית מצילה חיים. זה לא נתון לפרשנות. זה עובדות. המשפט הזה לא נועד לאלה שיושבים בחדר, נועד גם לאלה שלא יושבים בחדר כדי שיידעו מה הם מעוללים אם הם לא מאפשרים הקמת אנטנות.

אני יכול לקבל רשימה של רשויות שיש לנו קשיים איתם?

אני ברשותך מבקש שתפנה לשר. לשר יש את המידע. זה מידע שצריך לצאת מהמשרד.

אני חושב שהוועדה צריכה להוציא מכתבים מסודרים לרשויות האלו. זה חלק ממסקנות הוועדה אני חושב.

אתם מוזמנים לפנות למנכ"לית או לשר. ברשותכם, אני לא אוציא את זה פה.

לא ביקשתי להביא את זה עכשיו. אמרתי לשלוח את זה לוועדה כדי שנוכל לטפל בנושא הזה.

בבקשה. אני יודע שהשר מטפל בזה אבל מה שתחליט.

יש עוד מהלך שהשר נתן בו, זה לאפשר שימוש ב-eSIM כדי להקל על הניידות בין הרשתות כמובן במכשירים תומכים. לא כל מכשיר תומך ב-eSIM, אבל כל מכשיר שתומך ב-eSIM ורוצה להתנייד יכול להתנייד גם ב-eSIM.

אוקיי. בבקשה.

דודו כהן, קמ"ט תקשורת ודואר במינהל האזרחי. אני אשתדל לא לחזור על הדברים של רוני. מבחינת יהודה ושומרון יש סך הכול 520 מוקדי שידור של שלושת החברות. רק כדי לסבר את האוזן, ביהודה ושומרון פועלות גם שתי חברות סלולריות פלסטיניות. חברה אחת, יש לה 720 מתקנים ולחברה הגדולה יש קרוב ל-1,300 מתקנים, אז תבינו את סדרי הגודל.

האם ישראלי יכול להיות מחובר לכזאת רשת סלולרית?

לצערי לא אבל יש אפשרות לקנות כרטיסי סים, מה שנקרא פריפייד, ואני יודע שחלק מהיישובים באיו"ש עושים את זה רק בשביל לשמור. אמרנו, מציל חיים. באיו"ש זה מעל ומעבר.

סליחה שאני קוטע אותך באמצע. איך זה שלפלסטינים יש קרוב ל-2,000 מקומות של שידור ואנחנו בקושי עם איזה 520 שאמרת?

קודם כל הפלסטינים, רוב המתקנים שלהם זה בשטחי A ו-B. צריך לזכור שזה ה-100%. יהודה ושומרון, יושבות פה החברות ואני לא סתם שמתי את הנתון של 70%. זה גם קצת יותר מידי אופטימי 70%–75%. צריך לזכור שהאזורים של איו"ש, אני אומר את זה פה, לא בעדיפות ראשונה אצל החברות גם בגלל שהשוק פה הוא כשל שוק. נכון שבאיו"ש יש חצי מיליון תושבים, אבל בישראל, מה שאני קורא פה לצורך ההבחנה, יש כמעט 9 מיליון תושבים. צריך לקחת את זה בחשבון.

זה לא שווה להם כלכלית?

אני חושב שיש פה איזשהו כשל שוק. אנחנו מדברים כבר מספר שנים בעניין הזה. ב-2017 עשינו איזושהי תוכנית. היא לא צלחה. לפני כן עשינו תוכנית נוספת עם החברות להקים מתקנים. גם זה לא כל כך צלח.

אז אני מבין שיש דווקא בעיה עם החברות.

זה לא חד-חד-ערכי, כלומר זה לא בעיה של החברות רק. יש גם בעיה של היישובים. חלק מהיישובים לא מאפשרים הקמת מתקנים בתוך היישוב עצמו, ראה מקרה נעלה לאחרונה שעשינו, עד כדי כך שבסופו של דבר המתקן הוקם בסיוע מג"ב ומשטרה שאבטחו את האזור כנגד התושבים, עד כדי כך שזריקות אבנים ואני לא יודע עוד מה, קללות וכל מה שקשור לזה, אז יש לנו גם מזה. זה לא רק עניין של החברות, זה גם עניינים של ההתיישבות.

איך אנחנו דואגים שהציבור עצמו יצליח להבין שזה מציל חיים? בדיון הקודם היה חלק מהטענות שהציבור מפחד בהסתכלות שלו שאולי זה קרינה וזה יכול לגרום למחלות או לכל מיני דברים כאלו ואחרים. בסוף צריך גם הסברה. השאלה היא מה החברות עושות בהסברה בדבר הזה או מה עושים אצלכם ברשות? זה עניין של חינוך והסברה.

בכל מקום שראש מועצה או מזכיר יישוב מבקש לקיים שיחה עם חברות הסלולר, להביא נציג שיבוא ויפרט ויוריד את החששות של הנושא של קרינה. לא דובר פה אבל העניין של הקרינה הוא כזה שככל שאתה קרוב יותר לאנטנה זה יותר טוב, לא פחות טוב. אנשים פסיכולוגית לא מבינים את זה. זה בדיוק הפוך. ככל שאתה מתרחק מהאנטנה ומכשיר הטלפון שלך מתאמץ יותר, אז הקרינה היא יותר חזקה. לגוף שלך זה יותר מסוכן. רוני דיבר על המן משמיים. אני אומר, אין דבר כזה. אי אפשר שלא יהיו אנטנות ותהיה קליטה. יש אצל המתיישבים בהתיישבות מן כזה משפט, תשים את האנטנות ואת הקרינה אצל הפלסטינים ואת הקליטה אצלנו. ככה מבקשים ממני כי אני מאשר גם לפלסטינים הקמת מתקנים. זה לא הולך. מי שרוצה קליטה צריך להבין שצריך להיות אנטנה ליד.

למה אתם לא עושים דיונים יזומים בנושא הזה?

אנחנו כמובן עושים דיונים יזומים.

הרי בסוף אין פתרון אחר. בסוף אתה צריך גם שהתושבים יסכימו לשים את זה. בשביל שראש הרשות או ראש המועצה יסכים אתה צריך שהתושבים שלו יסכימו, שיהיה לו סוג של רוגע מהם. בסוף זה ביצה ותרנגולת. פשוט צריך לטפל בבעיה בשביל שנוכל באמת להתקדם, כי אם לא אנחנו ניפגש פה עוד כמה שנים ואנחנו נהיה באותו מצב.

קודם כל אנחנו נפגשים באופן תדיר עם היישובים, עם ראשי המועצות. אנחנו עושים הרבה דברים, מעל ומעבר גם בגלל שיטת הרישוי הייחודית שלנו שהיא שונה ממה שקיים במה שנקרא בתוך הקו הירוק. אנחנו מוציאים רישיון תשתית לחברות לכל מתקן תקשורת, ולכן זה גם מערב אותנו בעבודת המטה ולכן זה גם מערב אותנו מול הרשויות המקומיות. זה ייחודי לאיו"ש, לא קיים בתוך הקו הירוק ולכן זה מערב אותנו.

הפיקוח והאכיפה ביחס לחברות בעניין הזה של היכולת לקדם מתקנים הוא הרבה יותר טוב. למשל נסיעות מבחן Drive Test, בשלוש שנים האחרונות עשינו 45 נסיעות מבחן. העברנו את זה לטיפול החברות. אנחנו כל הזמן בקשר איתם. רוב הדברים מתוקנים אבל חלק מהדברים פשוט צריך לקדם מתקנים בעיקר בצירי הכבישים. אנחנו מתמקדים בכבישים באיו"ש כי זה מה שמציל חיים, תרתי משמע באיו"ש ולכן זו ההתמקדות שלנו. לא סתם כתבתם פה שיש 72 מתקנים. איך הגענו לזה? פשוט עשינו Drive Test.

ב-90% מהכבישים באיו"ש היום לאחר נסיעות מבחן שלנו אנחנו יודעים בדיוק את התמונה. אנחנו יודעים איפה חסר. אנחנו יודעים להגיד לאיזה חברה יש קליטה במקום מסוים ולאיזה חברה אין, ורוב המקרים זה פחות או יותר אותו דבר. אין הבדלים גדולים בין החברות. אגב, 520 מתקנים פחות או יותר מתחלקים שליש, שליש, שליש. פלאפון קצת פחות, PHI קצת יותר בגלל הפרויקט של הסלולר הצבאי. אני לא רוצה להרחיב פה אבל בעיקרון זה תמונת המצב.

דודו, להערכה שלך מתי אנחנו באמת נוכל לכסות, לפחות להגיע ל-90%? אנחנו ב-70%. איך מגיעים ל-90%? אני גם נוסע בכבישים האלו. נתקע. אני אומר לך, אני שומע את זה כל היום מאנשים, וזה לא מקטעים קטנים. אתה יכול לנסוע דקות ארוכות ואין לך כלום.

אני מציע שתשאל את האנשים שמתלוננים אם הם אלה שהפגינו נגד הקמת הסלולר.

אני מדבר עכשיו על צירי הכבישים.

זה אותו אחד שבאותה נשימה הוא סיפר על נעלה כי כמעט תקפו אותי פיזית שם.

עכשיו אני מדבר על צירי הכבישים. אתה נוסע לכיוון אלעזר, אתה יכול לנסוע מקטעים גדולים. רוני, אני מתפלא שאנחנו ב-443 עוד לא הצלחנו להגיע לפתרון. זה גם הציר שלו?

איו"ש זה ציר שלו. 443, יש את הקטע עד מכבים. ממכבים זה עובר אליו. בכניסה לירושלים, כביש 50 זה חוזר אליי.

דודו, גם 443. תחשוב, זה כביש כל כך מרכזי. יש לך מקטעים בכביש שאין לך שם קליטה.

אני לא יודע באיזה רשת אתה.

לא רק אני.

אני לא אומר שבכביש 443 אין ניתוקים. יש אכן.

למה אי אפשר למצוא פתרון? אנחנו נמצאים בשנת 2024. איך לא מוצאים פתרונות? יש כל כך הרבה אנטנות של הצבא. אי אפשר למצוא איזה פתרון? אני ממש משתגע לפעמים. איפה אנחנו נמצאים?

יש מקומות שיש ניתוקים מסיבות ביטחוניות ואני לא ארחיב. זה הכול. אתה רוצה, אחר כך נעדכן אותך.

אני לא רציתי להגיד את זה אבל אמרת. איתרנו 72 פוליגונים שבהם יש היעדר קליטה. בדרך כלל זה של שלושת החברות. יש מקרים שזה שתי חברות ויש מקרים שזה חברה אחת.

לעניין של לרתום את ההתיישבות, אנחנו בחודש הקרוב עושים כנס ראשי התיישבות כדי להסביר להם את המצב. להסביר להם שאי אפשר מצד אחד להגיד, אני מתנגד שיהיה אצלי ביישוב, ומצד שני אני רוצה קליטה. זה לא הולך יחד. זה הכנס שנעשה בחודש הקרוב. נסביר לראשי הרשויות בדיוק את המצב, מה התוכנית שלנו. שאלת מה הוא פרק הזמן. לא מכסים 72 מיקומים בחצי שנה או בשנה. אנחנו מניחים שלפחות מחצית מזה יהיה במהלך של שלוש שנים.

איך זה עובד?

מי שיקבע את סדרי העדיפויות בעיקר, יחד אנחנו מול פיקוד מרכז כי בסופו של דבר הצורך הוא צורך ביטחוני. אנחנו מתמקדים לא רק ביישובים עצמם, אלא מה שמעניין אותנו זה צירי הדרכים, הכבישים, כי שם הבעיות. אנחנו גם זיהינו שבמקרים מסוימים זריקות אבנים ואפילו מעבר לכך מתבצעים דווקא במיקומים שבהם אין קליטה, לכן אנחנו מתקדמים בעניין הזה מתוך כוונה של פרק זמן של שנתיים-שלוש לסיים את המוקדים. 443 הוא בעייתי כי האנשים נוסעים, אבל הניתוקים שם הם לא משמעותיים במובן הביטחוני של העניין. יש מיקומים, ציר 60, אזור הר חברון - - -

אני מדבר מעבר לביטחוני. למה בן אדם שנוסע ב-443, הוא צריך לעדכן מראש, אני נכנס ל-443, סיכוי גדול שאנחנו ננתק את השיחה באמצע. בהסתכלות שלי אנטנה אחת יכול מאוד להועיל.

מורן חדד, ראש ענף תיאום אזרחי במינהל האזרחי. ברשותך, היושב-ראש, אני אשמח לומר שאני חושבת שכל היושבים פה בחדר יסכימו שנדרש לטפל גם וגם, אבל נכון רגע להתחיל באתרים שאנחנו יודעים שמהווים סכנה ביטחונית, לכן מה שדודו ציין פה זה, שאנחנו אחרי המיפוי שנעשה פה במינהל ואיתרנו את 72 המקומות שבהם אין קליטה, אנחנו מתאמים את זה מול הפיקוד, מבינים את סדר עדיפות מספר אחד של המקומות הביטחוניים. התוכנית שהוא מדבר עליה היא תוכנית עכשיו עד שלוש שנים שבה אנחנו מתחילים בלג הראשון עם האזורים הביטחוניים וממשיכים קדימה.

בסוף כמובן שהמטרה היא לטפל בכל ה-72 מקומות. אגב, לא אמר את זה דודו אבל אני אגיד. ה-72 האלה, בוועדה הבאה יכול לצאת פה מספר אחר. זה אירוע דינמי, זה אירוע נושם. נקים אנטנה, נקים תורן, זה ייתן מענה, המספר יקטן, אבל יכול להיות שנמשיך עוד מיפויים ועוד Drive Test ונגלה עוד מקומות. זה לא הרמטי. בסוף צריך להבין שהרשימה הזאת היא רשימה נושמת ולכן המספרים, 72 זה לא לעולם חוסן. יכול להיות שבוועדה הבאה אנחנו נשמע מספר אחר, אבל זה מטופל ויש תוכנית ויש תיעדוף והתיעדוף מתואם עם פיקוד המרכז, ונכון לנו לתת מענה קודם כל לאירועים הביטחוניים שאנשים יוכלו להזעיק עזרה כפי שנאמר פה, יוכלו להגיע בבטחה.

אוקיי.

נעם דן ממשרד האוצר. אני חושבת שזה דיון מאוד חשוב ואין ספק שיש פה בעיית קליטה בפריפריה לרבות ביהודה ושומרון. צריך רק לחדד שהבעיה היא באמת בכיסוי, כלומר באוניברסליות של הפריסה ולא ב-G5 שזה עלה פה או מהירויות גבוהות. זה לא הדגש. כל הנושא של 5G לא קשור לשיפור הקליטה בפריפריה. אם כבר יהיה G5, אז לדעתי החברות יבקשו להקים אתרי G5 באזורים צפופים ולא בפריפריה.

נציג הממ"מ דיבר פה על נושא האכיפה. לדעת משרד האוצר פה קבור הכלב, כלומר חייבות חובות כיסוי ברישיונות של חברות הסלולר שהותקנו במכרז התדרים של שנת 2020. החובות מדברות על כיסוי של 95% משטח הארץ ו-99% מהאוכלוסייה מתוך המטרה להבטיח קליטה בפריפריה. זו הייתה המטרה, לרבות ביהודה ושומרון, לכן מה שצריך לעשות בשביל להבטיח שהחברות עומדות בחובות שלהן זה לאכוף הן בפריפריה והן ביהודה ושומרון, במיוחד לאחר שנחתם צו העיצומים שזה צעד מאוד חשוב ואבן דרך מאוד חשובה ואנחנו מאוד שמחים עליה, ובעיקר בצירים כמו שאמר פה הקמ"ט ואני מסכימה איתו מאוד.

מבחינת המלצות קונקרטיות, ההצעה שהעלית פה לעניין הרשויות המקומיות היא חשובה מאוד, כי קשה לבוא בטענה לחברות ולאכוף נגדן כשהרשויות מעכבות את ההקלה של אתרי הסלולר. בנוסף, הצעה שאנחנו העלינו כמה פעמים זה הקמת אתרים בבסיסים צבאיים לעניין יו"ש, וכמובן מה שגם אמרת על חינוך שוק. הפגישה שאתם רוצים לעשות לרשויות מקומיות נראית לי כמו צעד מאוד נכון, אבל זה גם פער שפשוט רשויות לא רוצות להקים אתרים. הרצליה, נאמר פה - - -

בעזרת השם כשיהיה החוק לתשתיות תקשורת אני מאוד מקווה שאנחנו נהיה במצב אחר. אנחנו חייבים להיות במצב אחר כדי שהדיון שיהיה פה עוד חמש שנים ידבר על דברים אחרים.

אבל נגיד שבחוק ההסדרים של שנת 2021 אנחנו קידמנו הצעה של פטור מהיתר שלא מחייבת את האישור של הרשויות, ואת זה כבר עכשיו אפשר לעשות, ופה אני מדגישה שוב את החשיבות של האכיפה.

שם ותפקיד, מינהל התכנון.

זינה פרפליצין, מנהלת תחום תשתיות, אגף לתכנון ארצי, מינהל התכנון. בתחום של התכנון אין שום חסם להקמת מתקנים סלולריים. חוק תכנון ובנייה בנוי דו-שלבי. כל עבודה בקרקע ובבניין כרוכה בהוצאת היתר בנייה, והיתר בנייה צריך להוציא מתוקף תוכנית תקפה. תמ"א/36 היא תמ"א מהפכנית. היא בעצם פטרה את השלב הראשון ואמרה, אני תוכנית שמכסה את כל שטח המדינה ואני לא צריך לעשות תוכנית לכל פר מתקן. לא צריך לערוך תוכנית מפורטת שזה תהליך מורכב. נתנה תוכנית כזאת קטנה. כיסתה כל בניין ובניין בישראל. מאפשרת להקים מתקן שידור על כל בניין בישראל, על עצמים קיימים בכללים שקבועים בתמ"א.

אחר כך היו טענות של חברות סלולר שאמנם יש את הפטור מתכנון, אין פטור מהיתר. יש צורך להגיש בקשה להיתר לפי התמ"א, לא לפי תוכנית שצריך להגיש אותה פר מתקן ספציפי.

את אומרת שבכל מקום אפשר - - -

בכל מקום, בכל ייעוד קרקע אפשר להקים מתקן שידור למעט בחופי רחצה. יש יוצאים מן הכלל מאוד חריגים.

אני ממש חולק על דברייך.

בכל ייעוד קרקע לפי כללים. צריך להגיש את האישור של ממונה על הקרינה. יש כל מיני דרישות. צריך להגיש את השרטוטים של הקרינה, להראות שזה לא חורג. בקיצור, יש כל מיני כללים בתמ"א. היו טענות שקשה להוציא היתרי בנייה מכוח התמ"א, שיש רשויות מקומיות כמו הרצליה שמקשות, מעכבות את הוצאת היתרי בנייה. גם בזה טיפלנו.

בהתאם להמלצת ועדת המנכ"לים תוקן חוק תכנון ובנייה, תיקון 128 לחוק. הוא מאפשר להקים את מתקני השידור בפטור מהיתר בנייה. יש פטור מתוכנית, פטור מהיתר. לא צריך אישור של הרצליה. אפשר להקים סוגים מסוימים של מתקני שידור שאינהרנטיים לסביבה אורבנית בהליך של פטור מהיתר. במקומות שלא ניתן, שנדרש להקים מתקן שהוא לא תואם את המאפיינים שנקבעו בחוק, אפשר להגיש בקשה להיתר לא לעיריית הרצליה, לרשות הרישוי הארצית בירושלים ובמינהל התכנון. שנתיים עברו, לא הוגשה שום בקשה כזאת. אני חולקת על הטענה. אין חסם תכנוני בהקמת מתקני שידור סלולריים. אנחנו פעלנו בדיוק בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"לית משרד התקשורת. משרד האוצר ישב שם, משרד המשפטים, משרד להגנת הסביבה. תיקנו בדיוק בהתאם להמלצות ועדת המנכ"לים את חוק תכנון ובנייה. עשינו תיקון מאוד מאסיבי, מאוד קשה. היה מאוד קשה להעביר אותו, והנה אנחנו מצפים שבפטור אפשר להקים. יש פטור בתוכנית.

היא אומרת שלא הוגשה שום בקשה.

היום במקומות האלה הפער זה רק אכיפה.

עיריית הרצליה יכולה להקשות על מתן פטור לאורך כביש בין-עירוני?

גם באיו"ש, בצירים.

זה סתם טענות כלליות.

הוא אומר שכן נעשתה אכיפה.

כחלק מהמסקנות אפשר להציב יעד של כמות צווי אכיפה למשרד התקשורת.

לגבי איו"ש, קודם כל חוק התכנון והבנייה לא חל באיו"ש. יש חוק תכנון ובנייה איו"שי מיוחד שהוא בסדר גם כן. אותו דבר לגבי התמ"א. בישראל תמ"א/36/א, באיו"ש תמ"א/56 ששם יש סמכויות בין היתר לקמ"ט תקשורת לא כמו שמופיע ב-36/א, ולכן ניתן לקדם את זה בצורה הרבה יותר טובה. יחד עם זאת את העניין של הפטור עדיין עוד לא החלנו מסיבות שלנו, מסיבות פנימיות בגלל מעמד הקרקע. גם באיו"ש אפשר להקים בכל ייעוד קרקע מתקן סלולרי. אני פשוט רציתי לדייק את הדברים.

נכון, אתה צודק לגמרי. תמ"א/36 - - -

אני רוצה לדבר, ברשותכם. כאשר מקימים שכונה חדשה, עיר מסוימת, אתמול קיבלתי טלפון מחבר מועצה שקידם שם אנטנה סלולרית. הוא קיבל טלפון מתושב שאומר לו, אני אדאג שאתה לא תיבחר. זה לא מה שמטריד. מה שמטריד פה, שהתושב לא ידע שתקום שם אנטנה. כשאני מדבר פה על שינוי תקנות התכנון כך שכמו שיודעים איפה תהיה תחנת אוטובוס - - -

אבל היא אומרת שבכל מקום אפשר לעשות את זה.

זה לא מדויק כי הצפיפות היא כל כך גדולה.

בפטור מהיתר?

רק רגע, זה הכול סיסמאות. אנחנו לפני בחירות אמנם אבל זה סיסמאות. התושבים צריכים לדעת מראש איפה תהיה אנטנה. אם התושבים לא יודעים איפה תהיה האנטנה זה בעיה קשה. גם הצפיפות של הבנייה היא כזו שהמשרד להגנת הסביבה לא יכול לתת היתר מבחינת בטיחות קרינה כי המרחקים הם כל כך קטנים שאי אפשר לתת היתר.

אתם אומרים שדווקא המרחקים הקטנים טובים יותר מבחינת קרינה. ככה טענתם לפני כמה דקות.

סטטיסטית כל הבעיות הן בשכונות חדשות. תסתכל בבקשה מה קורה בבית שמש. זה הדוגמה הכי בולטת. אנחנו שם במרדף אחרי השכונות החדשות כדי לסגור פערים כדי למצוא איזה מענה כזה או אחר שהוא לא מושלם לא מבחינת רדיו ולא מבחינת איכות כיסוי, אז אני לא מבין מה זה ההיתממות הזאת. החוק כמו שהוא עם כל הבנייה ללא היתר זה הכול יפה וטוב אבל הוא לא נותן מענה.

בדיון הקודם היה טענה שמינהל התכנון לא נותן בכל מיני מקומות להקים.

אני אמרתי שמינהל התכנון צריך להכניס לתהליך של התכנון. עובדה שבבית שמש מנכ"ל העירייה מבין את זה והוא מכניס את זה. עובדה שמהנדס העיר ירושלים מכיר את זה ומבין את זה והוא משלב את תכנון הרדיו בתוך תכנון השכונה.

להגדיר את התכנון של התשתיות הסלולריות עם תכנון השכונות. זה לגבי השכונות החדשות, שלא נדבר על שכונות קיימות.

למה אי אפשר בתמ"א/36 לעשות את זה? כמו שבן אדם מראש יודע שפה הולך להיות גני ילדים והוא לא יכול להתווכח על זה, זה חלק מתוכנית של השכונה עצמה.

עדיין יהיה צורך להוציא היתר בנייה. במקום זה שאנחנו פטרנו את השלב הראשון, יהיה צורך לעשות את השלב הראשון ואחר כך לעשות את שלב הרישוי. כאילו מוסיפים עוד שלב.

דבר שני, תמ"א/36/א נכון לעכשיו היא לא מאפשרת להסדיר את הנושא של תקשורת סלולרית בתוכניות. היא אומרת שהיא גוברת. כתוב ככה, היא תוכנית גוברת על כל תוכנית אחרת בנושאים בהם היא עוסקת. אנחנו קידמנו בזמנו תיקון לתמ"א, שכן כללנו שם את המנגנון הזה, מנגנון מודיעין. תמ"א/36/א/1, מי התנגד למנגנון הזה? משרד התקשורת, ותרפד את התוכנית הזאת בממשלה והתוכנית הזאת לא מאושרת מ-2010.

זינה, השורה התחתונה, האם זה עובד? זה לא עובד.

אתם תרפדתם.

יו"ר הוועדה, אני חושבת שצריך מבחינת ההמלצות איזשהו מאמץ משולב. רוני, גם יעד לכמות צווי אכיפה של משרד התקשורת ובמקביל חינוך השוק, ובמקביל הקלה בהקמה בבסיסים צה"ליים ורשויות מקומיות.

רוני, שמעתי שאתה אומר שהיה חמישה צווים ב-2022, ותוקנו.

אדוני, כמו שאמרתי בהתחלה, התקשורת הסלולרית לא יורדת מהשמיים. כדי להקים תקשורת סלולרית צריך עמודים וצריך ארונות. אפרופו ארונות, בעיריית ירושלים המהנדס מקצה מיקומים מוסתרים כדי לשים את הארונות, לנראות הציבורית. זה צריך להיכנס בשלב התכנון של השכונה. כמו שמקימים שכונה ומתכננים איפה עובר קו הביוב ואיפה עובר קו הסיבים ואיפה עובר החשמל, צריך לדעת שפה יהיה עמוד שמשדר. שכולם יידעו איפה העמוד המשדר.

ענת בן משה מחברת פלאפון. שני דברים, ראשית, אנחנו מודים מאוד ומאוד מעריכים את מה שנעשה בנושא חוק התכנון והבנייה שמאפשר לנו הקמה במקומות מסוימים. זה לא ללא היתר אלא ברישוי עצמי. אנחנו מאוד מעריכים את זה. רואים את זה גם בתוצאות של הקמת אתרים בשנה האחרונה, שהקמנו הרבה יותר אתרים כי זה יותר קל איפה שזה אפשר.

אבל לא ראו את זה בנתונים.

ראו את זה. משרד התקשורת יכול להציג לכם נתונים שבכל החברות הייתה עלייה בשנת 2023 בכמות האתרים שהוקמו. זה נתון. רוני, אם אתה רוצה אתה יכול לתקן אותי.

בוודאי, אבל עדיין חסרים אתרים שאי אפשר להקים.

עכשיו אני רוצה להשלים לגבי האפשרות לא לפנות לוועדה המקומית אלא לות"ל. בכל מקרה הקמה בתוך תורן קרקעי שדורש היתר בנייה, שזה בשכונות החדשות בדרך כלל הפתרון היחיד, יכול להתבצע רק בהשתלבות בתשתית עירונית קיימת, לכן כדי לפנות לות"ל אני צריכה את הסכמת הרשות המקומית, זאת אומרת יש פה מעגל קסמים. אני לא יכולה לפנות לות"ל כי העירייה לא תחתום לי כבעלי הנכס על עמוד התאורה.

את אומרת, זה שלא הוגשה עד היום שום בקשה זה בגלל שרשות מקומית חייבת לחתום על הדבר הזה.

בדיוק. בתוך רשות מקומית הפתרון של לפנות לות"ל הוא לא רלוונטי כי גם אם אני אמצע פתרון לעמוד תשתית, בסוף אני צריכה לחזור אליהם לתאום תשתיות. קצרה היריעה מלתאר, אבל אני יכולה להראות לכם כמה זמן לוקח לנו עכשיו להקים אתר דווקא בתל אביב שהיא רשות משתפת פעולה. אנחנו כבר שנה וחצי בתיאום תשתיות, אז צריך להבין שיש פער בין איך שזה נראה וכתוב לבין היכולת של ליישם את הפטורים האלה ביום-יום שלנו. זה דבר אחד.

דבר שני, אם כבר אני לפרוטוקול, אני רוצה שוב לחזור ולבקש. מדברים איתנו על אכיפה. יכול להיות שהמדינה אולי סוף סוף צריכה להעמיד לרשות החברות הסלולריות את המבנים של מינהל הדיור הציבורי. צריכה להיות פה אמירה. זה לא יכול להיות שידברו איתנו על אכיפה ועל דוחות וכו', ואת הדבר הכי בסיסי, מבנים של המדינה לא עומדים לרשות תשתית סלולרית. זה אבסורד בעיניי. אנחנו חוזרים על זה בכל ועדה ואני מאוד מבקשת שזה יהיה בפרוטוקול. תודה, אדוני.

חבר הכנסת, בבקשה.

חבר הכנסת יוסף אלעטאונה מהנגב, שאין קליטה סלולרית בכלל שם.

למה אתה אומר? אתה רוצה שאני אתן לך רשימה של אתרים שהוקמו בנגב השנה?

כן.

בבקשה תבקש, אני אגיד לך.

בכפרים הלא מוכרים יש פריסה?

בכפרים הלא מוכרים יש בעיה ממי לבקש אישור להקים אתר. אין שם תוכניות בנייה. האתר שמוקם יכול להיות מפורק. אני לא מדבר גם על פגיעה באתרים שזה אישיו אחר. אנחנו צריכים את העזרה של הרשות המקומית כדי לשמור על האתרים שמוקמים. הוקמו אתרים בערערה שבנגב, בערוער, בצומת הנגב, ברהט, בתל שבע, אז זה לא שלא הוקמו אתרים. הוקמו אתרים. האתר בתל שבע, הטיפול בו החל מ-2018 או 2019, אני לא סגור על התאריך. ב-2023 התחיל לשדר. חמש שנים להקים אתר. זה לא נורמלי.

למה?

אחרי שניים שנשרפו.

אני לא מציין את זה פה. למה? כי יש קושי. אני רוצה לומר לך, יש קושי בלהקים אתרים בכל מיני מקומות. גם בירושלים שרפו אתרים, לא רק באתר של תל שבע שגרמו לכך שהאתר הזה הועתק.

בפריסה שהיא קיימת שם קיימת סוגיה. אני מסכים איתך, בהיעדר סטטוטוריקה אי אפשר לא לתכנן ולא לעשות, אבל זה חוזר על עצמו בכל התחומים.

אתמול דיברנו על המיגוניות שם, שבסוף צריך לעשות מיגוניות. זה לא משנה אם זה מקום מוכרז או לא.

אני מסתובב ואני מכיר את השטח טוב מאוד. יש הרבה שטחים מתים שם מבחינת קליטה. לא קיימת בכלל, וזה אנשים חיים, נמצאים. זה יכול להציל, כי גם יש מועצות אזוריות יהודיות שם שאפשר לעשות או דרך המועצות האזוריות אל קאסום ונווה מדבר שיכולות להיות מענה. צריך לעשות בדיקה כזו.

היינו בסיור במועצה האזורית אל קאסום. אנחנו נמצאים בתהליך עבודה. אני אשמח לקבל את הפרטים. את פרטי קשר שלך אני אשיג מהוועדה על מנת לרתום אותך למאמץ.

בכיף. זה לגבי הנגב, ולגבי הצפון? הייתי לפני שבועיים באסיפה בכבול בצפון וגם בעראבה.

בתפילה שלנו יש משפט שאומר "מחייה מתים במאמרו". אחרי חמש שנים קם האתר.

עכשיו?

בטח. מה קרה לך?

עכשיו אפשר להתקשר לעראבה ויענו?

כן.

טוב מאוד. היה כדאי לבוא לשמוע את זה.

הנה, בבקשה, זה האיש שהקים שם. הנה אורי. חברת מגדלים הקימו. "מחיה מתים במאמרו".

יישר כוח.

רוני, יש לי שאלה. למה אי אפשר שהמשרד יפרסם פעם אחת ולתמיד את המקומות איפה יש ואיפה אין? זה יעזור גם לראשי רשויות שיהיה להם לחץ. גם לאנשים עצמם שהם יבינו שברגע שאין לך קליטה, ברגע שאתה מתנגד שיהיה פה אנטנה סלולרית, אתה גורם לזה שאין פה קליטה באזור הזה. כמו שהביאו דוגמאות ממקומות בחו"ל, בבריטניה, בכל מיני מקומות אחרים שכן יש את זה. דרך אגב, לפני חצי שנה ביקשנו את זה בוועדה.

יש צוות שעובד על זה והכול נעצר כמובן גם במלחמה.

אנחנו דבר ראשון מודים על זה ורוצים שזה יקרה גם כמה שיותר מהר כי זה גם חלק מהמאמץ. בסוף זה מאמץ מול האוכלוסייה עצמה.

אני רק רציתי לעניין של תכנון שכונות חדשות. תמ"א/36/א בנויה לפי תפיסה שלא צריך תוכנית נוספת לצורך הוצאת היתר בנייה. אם רוצים לשנות את התפיסה הזאת צריך לשנות את התמ"א. המועצה הארצית בעקבות המלצות ועדת המנכ"לים ב-2022 נתנה הוראה לעריכת תיקון לתמ"א. מי שצריך להוביל את התיקון הזה זה משרד התקשורת שצריך להתקשר במכרז עם צוות תכנון ולסקור את כל הצרכים. אם רוצים שהיתר יינתן לא ישירות מתוקף תמ"א אלא תוקף תוכנית לשכונה חדשה, צריך לתקן את התמ"א. אנחנו ניסינו ב-2010 לעשות את השינוי הזה, ככה שניתן יהיה בתוכנית לקבוע מיקום של מתקני שידור בניגוד לתמ"א, שתמ"א אומרת, על כל בניין אפשר להקים. אמרנו שאפשר יהיה לקדם תוכנית ספציפית.

ומי עיכב את זה?

משרד התקשורת ביחד עם חברות הסלולר לא היו מעוניינים בזה, פחדו מאוד כי זה מקל על שני קצוות.

עכשיו אנחנו לא יכולים ללכת 14 שנה אחורה. אני גם לא יודעת את כל הפרטים.

בתיקון 1 לתמ"א/36/א שקידמנו ב-2010 היו שני מסלולים, מסלול של תוכנית ומסלול של היתר ישיר מתוקף תמ"א. מי שרוצה לקדם תוכנית מפורטת נגיד בשכונה חדשה בבית שמש, לקבוע מיקומים ספציפיים למתקני שידור, התוכנית החדשה הזאת שהייתה ב-2010 הייתה מאפשרת את זה. משרד התקשורת לא היה מעוניין במסלול כזה. הוא פחד שיקבעו בתוכנית הזאת כל מיני כללים שהם לא תואמים את תמ"א/36.

רוני, אני כן מבקש שתקיימו ישיבה ביחד איתה.

לא, זה לא ישיבה. הם צריכים לקחת צוות תכנון.

אנחנו ב-2024 ואני לא מבין באמת, אני ממש מצטער, למה אנחנו לא בתהליך כמו כל התשתיות האחרות? בעיריית בית שמש הבינו את זה ובעיריית ירושלים, והם עושים את זה. יבוא בן אדם, אומר לי, תשמע, קניתי בית, לא ידעתי שיש לי פה אנטנה מול הבית. שיידע מהיום הראשון.

אז היא אומרת שיש תוכנית כזאת שכמו שיש תמ"א/36/א, יש גם שאפשר דרך תוכנית להגיש בקשה כזאת מראש.

הגשנו את התוכנית הזאת ב-2010 לממשלה והממשלה לא אישרה אותה כי משרד התקשורת לא היה מעוניין לאשר אותה. הממשלה לא אישרה כי משרד התקשורת ביקש לא לדון בזה בכלל.

אתם מדברים רק על תרנים או גם על אתרים קטנים?

לאתרים על גגות ניתן פתרון במסגרת הרפורמה שנעשתה, ואנחנו כמו שאמרתי מאוד מודים על זה ומשתמשים ככל שזה אפשרי. זה לא פותר את כל בעיות התקשורת והסלולר כי בשכונות חדשות לצערנו הפתרון הוא רק תרנים קרקעיים לפי מה שאנחנו רואים בשטח. הצפיפות והמגדלים הגבוהים והבתים המשותפים, פחות ופחות נכסים עם גגות פנויים להשתמש ברפורמה. נדרשת הקמת תרנים קרקעיים.

לכן בדוח ועדת המנכ"לים ראינו שיש הרבה מגמות תכנוניות שונות. המועצה הארצית נתנה את ההוראה לעריכת שינוי מספר 3 לתמ"א/36/א בהובלה של משרד התקשורת. משרד התקשורת היה צריך לתקצב את העסקת צוות תכנון, זה כמה מיליוני שקלים, להעסיק צוות תכנון ולקדם את הסקירה התכנונית, מה נכון לעשות בתיקון הזה. זה לא קרה כבר שנתיים. אנחנו מחכים. מנכ"ל מינהל התכנון הוציא מכתבים למנכ"ל משרד התקשורת בנושא הזה. נדרש להתניע את התהליך. אנחנו גם סבורים שנכון מאוד לעשות את ההסברה לציבור בנושא של תועלות של פריסה רחבה של מתקני שידור. כמו שהם עושים את הכנס לראשי רשויות, יתכן שגם בתחום הקו הירוק צריך לעשות כנס כזה. אני מוכנה עם משרד התקשורת ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ליזום כנס כזה לראשי רשויות על תועלות של הפריסה. אני מוכנה להשתתף.

עשינו כנסים לתושבים. אני אומר לך, האלימות הפיזית כלפינו הייתה מרחק של שום דבר.

בבקשה.

שלום, משה פרג'ון מחברת PHI. גם הגברת זינה דיברה על הנושא של הקמת אתרים חדשים. אני רוצה לדבר על לשמור על האתרים הקיימים.

אנחנו מדברים על שכונות חדשות, ומה בשכונות הישנות?

אני מדבר על לשמור על האתרים הקיימים. מה זה אומר? נבנית שכונה חדשה בין תל אביב לרמת השרון. יש שם שני אתרי סלולר. מעתיקים את הביוב, מעתיקים את עמודי החשמל, עושים תכנון לכל הדברים. מי מפנה אותנו? המדינה מפנה אותנו. רמ"י מפנים אותנו בלי פתרון סלולר, זאת אומרת שעכשיו אנחנו הורדנו שני אתרים. אין להם פתרון, למה? כי המדינה מפנה אותנו, אז נוצר פה מצב שקודם כל צריך לשמור על האתרים הקיימים, שלא יפנו אתר סלולרי לפני שיש אתר חלופי. אני לא מדבר על בעל נכס פרטי. באנגליה אומרים שאפילו בעלי נכס פרטיים לא יכולים לפנות אתר סלולרי עד שאין לו חלופה, אז פה המדינה מפנה אותנו. המדינה לא נותנת לנו להקים, לא שבעל נכס פרטי לא נותן לי להקים. המדינה מפנה אותי ולא מאפשרת לי להקים אתר חלופי. אני חושב שזה משהו שצריך לטפל בו עוד לפני הקמה של אתרים חדשים, כי יש לנו כמה וכמה אתרים - - -

כמה אתרים בשנים האחרונות, סדר גודל?

פלאפון פירקה בשנת 2023 19 אתרים.

שלא מצאו להם פתרונות אחרים?

לרובם המכריע בדם ויזע כן, אבל בחלק מהמקומות לא, ואז מצב יותר גרוע. גם מקום שהיה לך שירות, כבר אין לך. יש גם בעלי נכסים פרטיים כי כל המדינה בפיתוח. יש תמ"א ויש התפתחות עירונית והרבה דברים. רמ"י זה הגורם הכי קריטי בדרישות לפירוק אתרים. דרך אגב, ברמ"י מבקשים את הפינוי עוד לפני הבנייה ולפני האכלוס ולפני הכול. בשיווק הקרקע הם כבר מבקשים לפנות. לפעמים הדרישה לפינוי היא כמה שנים קודם לפני שנכנס התושב הראשון לדירה.

מנהלת הוועדה תוציא מכתב לרמ"י. אני רוצה תשובות.

יש הודעה כזאת בתמ"א, אני עכשיו מחפשת. כתוב שההיתר לא יכול למנוע ייעוד אחר של הקרקע. הקרקע, נגיד היה לו ייעוד מסוים, אחר כך בתוכנית שונה הייעוד או משהו - - -

צריך לתאם איתנו מקום חלופי.

צריך להקצות שטח חלופי.

ענת דיברה על הנושא של מינהל הדיור הציבורי, אז הגברת ממשרד האוצר אמרה שאין התנגדות.

לא רק שאין התנגדות, הם בעד.

היא אמרה שהיא לא מתנגדת.

אגף תקציבים תומך בזה. אני תומכת בזה. אני אנסה לקדם את זה.

מי מהמשטרה פה נמצא? התייחסות לגבי השחתת אנטנות מול תושבים, מול דברים כאלו, איפה אנחנו נמצאים?

לא שמעתי שזה ברמה של תלונה. נכון להיום בבוקר בשעה 09:05 לא מצאתי אף תלונה פתוחה על נושא של אנטנות.

אני הגשתי שתיים בשבוע האחרון בבית שמש. זה תלונות שאני מגיש אותן באופן שוטף בשנים האחרונות. הגשתי אחת לפני שבועיים והאחרונה הגשתי ביום חמישי על גניבה של סולר והשחתה של האתר שלנו. משטרת בית שמש פנתה אליי, דיברה איתי. הם אמרו שהם יטפלו בזה, שהם ינסו למצוא פתרון, אבל אני יכול להגיד לך שבמשך כמה שנים אנחנו מקבלים בלי סוף - - -

אי אפשר לסגור את הדבר הזה בצורה שלא יוכלו לגנוב סולר מהמקום? איך זה עובד?

גם דודו יכול לספר לך על אתרים שנמצאים ביהודה ושומרון, על ההגנה שאנחנו עושים להם וזה נראה כמו בית סוהר כזה, האתר, אבל זה לא עוזר.

צריך לחלק את ההתייחסות, ברשותכם, לשתיים.

רק שם ותפקיד בבקשה לפרוטוקול.

ישראל שמרלינג מחטיבת החקירות. כמו שתיארו כאן, ברמה של הקמה של אתרים המשטרה נותנת סיוע מלא והמשטרה תמשיך לאכוף כל דבר פלילי שנעשה כנגד אתר. יש גם סעיף מיוחד בחוק על פגיעה בתשתיות, אבל כאן התשובה נחלקת לשתיים. התלונה הפלילית יכולה להיות למעשה תלונה רגילה על גניבה של סולר, שכאן למעשה זה לא ספציפי דווקא לנושא של תשתיות, ויכולה להיות תלונה על היזק לאתר עצמו שזה כמובן כן פגיעה בתשתיות. המשטרה תנקוט ונוקטת, רואה בזה חשיבות גדולה ואוכפת את זה בצורה מבחינתה בכל דרך אפשרית. ניתנת לזה גם קדימות לאכיפה על הפגיעה בתשתיות.

אני לא קיבלתי אליי רשימה של אירועים. מבדיקה שלי ברשימה של אירועים פתוחים לא ראיתי אירוע פתוח. כמובן מה שאומרים כאן אני מכבד.

יכול להיות שכבר סגרו את התיק?

לפני שנה בתהליך הקמה, דרך אגב, מי שאיבטח את ההקמה, הייתי מעורב בזה ברמה אישית בשכונת רמות בירושלים. היה מישהו שהבעיר את כל הכבלים. יש לי סרטון, אני יכול להראות לך אותו. הוגשה תלונה במשטרה. אתה יודע איך התלונה הזאת נסגרה, איך היא טופלה? היה מישהו ששילם קנס? היה מישהו שהוזהר? היה מישהו שנעצר? קרה משהו?

אני לא יכול לענות על אירוע נקודתי מאחר ולא הופניתי מראש לאירוע נקודתי, אז לא בחנתי לפני הדיון.

אדוני היושב-ראש, אולי כדאי שהחבר שלנו במשטרה ישלח לוועדה את כל התיקים שנפתחו, איך טופלו בשלוש שנים האחרונות, בשנתיים האחרונות, כי זה אירוע שחייב לקבל התייחסות של המדינה, טיפול הולם, וזה לא משנה איפה זה קורה, אם זה קורה בתל שבע או זה קורה בירושלים או זה קורה בבית שמש.

מסכים איתך במאה אחוז, אם יש איזשהו ספק.

תודה רבה, אבל כאשר הדבר הזה לא משוקף לציבור - - -

הוא אומר שיש להם תלונות ואתה אומר שלמעשה אין תלונות פתוחות, אז יש פה משהו באמצע שנסגר וגם הציבור לא יודע מזה. הוא אומר, ברגע שהציבור יידע שננקטו הליכים כאלו ואחרים לגבי מקרים כאלו, זה ימנע את הסיפור הבא.

אנחנו למעלה מנשמח אם נופנה לאירועים של פגיעה בתשתיות כי זה ברור לכולנו עד כמה ההשפעה היא לא נקודתית אלא השפעה הרבה יותר רחבה. כרגע אין בפניי את הדוח של פגיעה בתשתיות בתחום הזה.

אנחנו נשלח לך את התלונות של פלאפון ותבדוק אולי מה עלה בגורלן.

בוודאי.

אדוני היושב-ראש, אפשר להגיד מילה?

כן.

אני אורי מחברת מגדלי תקשורת. אנחנו הקמנו מגדל לא מזמן באזור בית חגי בדרום הר חברון. אנחנו קיבלנו מספר רישיונות מקמ"ט תקשורת להקמת אתרים נוספים בתוואי הצירים איפה שיש את בעיית הקליטה בצירים מסוימים. אנחנו מזמינים את החברות להצטרף לאתרים שלנו במודל כלכלי שאמור להיות מיטיב לחברות. אחת החברות כבר הצטרפה ואנחנו רוצים לעודד את שאר החברות להצטרף.

צחי שלום נמצא איתנו? בבקשה.

בוקר טוב, צחי שלום, ראש מינהל טכנולוגיות ומידע, מרכז שלטון מקומי. במהלך הדיון הועלו פה המון הערות, תלונות על רשויות. אני מצטרף לעמיתתי ממינהל התכנון שהזכירה לכולם שכבר משנת 2021 יש לנו את התיקונים לחוק שמאפשרים הקמה - - - עד גודל 6 מטר, ולכן אני לא מבין את התלונה. אם לא הוגשה מעולם בקשה להקמה על בסיס ההקלות האלה, אז למה אנחנו בעצם מתעסקים - - -?

כן, אבל טענו פה שבסוף צריך את האישור של הרשות, ככה הבנתי פה.

נכון. יש נקודה סופית של אחרי מדווחים ומקבלים את ההיתר וזה קורה, אבל אף אחד לא ביצע שום פעולה על בסיס זה ולכן התלונה היא קצת ממוחזרת מהשנים עברו. התלונה הזאת שהרשויות מעכבות התקנה של תשתיות סלולריות היא תלונה שחוזרת המון שנים אחורה. אני מכיר את עמיתיי ממשרד התקשורת, את חורי כבר עשר שנים לפחות. הטענה הזאת חוזרת כל הזמן, רשויות מעכבות אותנו, רשויות עוצרות אותנו, רשויות מפריעות לנו. אני יכול לתת לך אפילו דוגמה אחת של רשות שאישרה על חשבונה, לא ביקשה שכירות, לא ביקשה כלום, רק תתקינו לי אנטנה. חצי שנה לא הותקנה אנטנה, אז יש פה כמה נושאים שעלו בדיון.

איזה רשות?

רהט.

הנה, עכשיו הקימו, לא?

אמרו שהתקינו, אני לא יודע. אני יודע שלא התקינו. הרשות אישרה, אפילו לא ביקשה שכירות. התחננה שיתקינו. אני יודע שחצי שנה לא הותקנה ולא מותקן - - -

צחי, סליחה. קודם כל אני במשרד שבע שנים.

אנחנו מכירים קצת יותר.

אוקיי, אבל לא בתפקיד הזה.

רגע, תן לי לסיים. אני לא הפרעתי.

בבקשה. סליחה, אתה צודק.

בתוך התלונות הללו על הרשויות יש מגוון של סיבות למה אנטנה לא מאושרת, כמו כל בניין. יכולות להיות המון סיבות שאני לא אפרט אותן כרגע כי הזמן של הוועדה יקר, אבל בסיכומו של דבר הרשויות מבינות וראשי הרשויות מבינים שיש צורך ולכן גם הם מנסים לקדם. לבוא ולהגיד שהכול באשמת הרשויות זה קצת מוזר. אני חושב שהאירוע הוא קצת מתחלק לכמה אירועים שונים וקטנים שאף אחד לא מתייחס אליהם. הם עלו פה בנקודות לתוך הדיון אבל הם לא מקבלים מענה. הבעיה היא בסוף לא הבעיה של ראש הרשות שמאשר או לא מאשר את האנטנה. הרי אי אישור אנטנה נובע מצורך ציבורי או פחד ציבורי או מהתנהלות לא נכונה של חברת התקשורת שמבקשת לשים את זה במקום שהוא לא אפשרי.

אם המדינה באמת מאמינה שאין סכנה בקרינה סלולרית, תתכבד, תכין קמפיינים ארציים ארוכים למשך זמן שמסבירים את החשיבות, כמו שמשקיעים בסיבים אופטיים, כמו שמשקיעים בדברים אחרים. יעשו קמפיין ציבורי שמסביר שככל שיהיו יותר אנטנות, ככה הקליטה שלנו תהיה טובה.

רוני, אני מאוד מסכים איתו בנושא הזה. אני אמרתי את זה גם בדיון הקודם. אני מאוד מסכים איתך בנושא הזה.

אני אענה.

זה דיון שהוא מתקיים כבר כמה שנים. יש ועדה בין-משרדית שכן מכריזה על כן יש סכנה, אין סכנה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי אני לא בקיא בכל הפרטים של הוועדה הבין-משרדית הזאת, משרד התקשורת, משרד הבריאות וכו'. לא הוציאו מעולם מסמך מסודר וקמפיין מסודר לתושבים ולכן אנחנו שומעים את כל האירועים הנלווים האלה של תושבים מתנגדים ותוקפים וכל מיני כאלה, כי אין הסברה. צריך לעשות את ההסברה הזאת לא במיינסטרים, גם עבור האוכלוסיות שלא צורכות את התקשורת בצורה המקובלת בטלוויזיה וכו'.

דבר שני, יש לנו את השכונות החדשות. מדברים על השכונות החדשות. אני אישית הייתי מעורב בתכנונים של כמה שכונות חדשות. אני לא ראיתי תוכניות של אנטנות. לא ראיתי שום תוכניות, לא בשלבים הראשונים, לא במשניים. רוב השכונות החדשות שמוקמות זה פרויקטים שמדינת ישראל יוזמת אותם. יכול להיות שיש פה פער מאוד גדול בין הצורך של משרד התקשורת וההצגה שלו והמעורבות שלו בתכנון של השכונות, לבין הצורך של התכנון והיצירה של מה שאנחנו צריכים בסיכומו של דבר באותה שכונה.

אני קצת חולק על הדעה שבשכונה חדשה אי אפשר לשים 5G. שימו אנטנות קטנות, תפרסו אותן על עמודים, תפרסו אותן על איפה שמותר לכם ותקיימו תקשורת. במודיעין יש כמה שכונות חדשות, אין תקשורת. בית שמש כנ"ל, אבל זה לא בגלל שהרשות לא הסכימה או שמישהו. מדינת ישראל לא טרחה לתכנן את זה כמו שצריך ולהקים אנטנות חלופיות על האנטנות שהורדו כתוצאה מההרחבה.

למה לא שמים על מבני ציבור?

מבני ציבור, רשויות נותנות בחלק מהמקומות אנטנות.

כשאתה מזכיר את מודיעין למשל, אני מאמין שיש שם גם מלא בתי ספר ומקומות כאלו. למה הרשות לא שמה במקומות כאלו?

בית ספר? רחמנא ליצלן. קודם כל זה המקום הכי בטוח אבל אף אחד לא יסכים.

אם אני אשים אנטנה על בית ספר, אתה מבין איזה פחד ואיזה היסטריה תהיה של ההורים כי אין הסברה שתואמת ותומכת בתיאוריה שאין בעיה.

אז תשלחו מכתבים מסודרים לכל ההורים. אני בעד ההסברה. אני אמרתי את זה כבר כמה פעמים בדיון וגם בדיונים הקודמים. אני דרך אגב לא משוכנע עדיין שפחות יהיה קרינה. ברמה האישית לא הצלחתי להשתכנע.

אם אתה לא משוכנע - - -

אני אומר עוד פעם, בתחושה שלי.

עזוב את התחושה, אנחנו לא מדברים על תחושות פה. פיזיקה. זה לא מן מהשמיים.

לא ראיתי מסמך פיזיקה שאומר את זה. אני לא ראיתי שום דבר שמסביר את זה בצורה מסודרת, שהפיזיקה אומרת שאם אתה עומד מתחת לאנטנה, פחות יש לך קרינה מאשר שאתה עומד במרחק, לכן אני ברמה האישית פחות משוכנע בדבר הזה לא בגלל שאני לא רוצה להאמין בזה, כי פשוט אין לי את הנתונים מול עיניי.

אני מבין.

אם נבוא למקומות, להורים, לשכנע אותם ולהסביר להם שהקרינה היא פחות, ולהציב לפחות במבני ציבור כמו שרוצים במקומות של צה"ל או בכל מיני מקומות כאלו, את שיתופי הפעולה, כמו שאתם מדברים על הדיור הציבורי. בסוף זה ועוד זה ועוד זה יכול להביא לפתרון, אבל כשאנחנו רק נגיד שהציבור לא מוכן לזה ויש לנו כל פעם חבר'ה שמתנגדים, אז אנחנו גם עוד עשר שנים נשב פה בוועדות ונהיה באותו מקום.

צחי אמר פה משהו מאוד חשוב. הוא לא ראה בשום תכנון של שכונות חדשות אנטנות סלולריות. הקימו שכונה חדשה ביישוב בדרום שאני לא אזכיר את שמו, והיה שם בעיה של כיסוי סלולרי. ביקשתי מראש המועצה האזורית, תקשיב, אם אתה רוצה שהחברות יקימו פה אתר סלולרי, אני אבקש שכל מי שחותם על תיק רכישה של מגרשים, שיידע שהולך להיות מוקם שם אנטנה. אני רוצה להגיד לך, אחרי שהתאכלסו אותם אנשים שחתמו שיודעים שיש שם אנטנה, הגישו עצומה לפירוק האנטנה, את אותה אנטנה שלקח כמה שנים כדי להקים אותה.

לגבי רהט, הטיפול ברהט התחיל בשיא הקורונה. עבדך הנאמן והצוות שלו היה ברהט יחד עם חברות הסלולר עם כל המגבלות של המרחק, עם כל המסכות והשמש היוקדת מעל הראש על מנת למצוא פתרונות של תקשורת סלולרית ברהט. ראש העיר דאז, פאהיז, שאני לא זוכר את שם המשפחה, קיבל החלטה אמיצה לאפשר להציב אנטנה מעל המשרד שלו על בניין העירייה. עד עכשיו זה לא מתאפשר, וזה לא בגלל חברות הסלולר.

זה לא בעיית הרשות, כן?

בוודאי שזה בעיית הרשות, צחי. אני לא רוצה פה להשמיץ רשויות.

הרשות ויתרה על שכר דירה, היא אפשרה לכם להקים את זה, עכשיו בוא נפרוט את הבעיה. זה לא הבעיה של הרשות. הרשות אישרה ועדיין אין אנטנה.

יש פה דיסוננס גדול מאוד בין כל האמירות שנאמרות פה לבין מה שקורה בשטח. אם צחי אומר, זה לא בעיה של הרשות המקומית, אז הבעיה של מי? החברות עשו תכנון, השקיעו כסף והגישו היתר והכול תקוע בגלל הרשות המקומית.

מה זאת אומרת? הרשות נתנה לך את הגג, נתנה לך אישור. היא לא ביקשה שכירות.

לא הבנתי למה תקוע בגלל רשות?

לא נדון בזה פה.

אי אפשר לבוא ולהציב את האנטנה. יש התנגדויות להקמת האנטנה, אז מה אנחנו יכולים לעשות בדיוק עם ההיתר הזה?

אז חזרנו להסברה. זה שאתם לא מקיימים הסברה כבר עשרות שנים - - -

אני לא מסכים. ברהט בוצעה הסברה בערבית כי אני לא האמנתי בהסברה בעברית. יושב פה פרופ' סטיליאן, הביא נציג שלו מהצפון, מהמשרד להגנת הסביבה שהוא ידבר לציבור, וזה שודר בפייסבוק של ראש העיר, אז הייתה הסברה. עכשיו אנחנו מדברים על רהט.

זה לא הסברה נקודתית.

אני תיכף אתייחס להסברה הלא נקודתית. אני מכיר את כל האירועים.

אתה לא יכול לעשות קמפיין אחד ולהגיד שפתרת את הבעיה של עשרות שנים. זה לא הגיוני. אתה לא יכול להגיד, עשיתי קמפיין של חודש והוא פתר את הבעיה. לא, זה לא יקרה. אתה צריך לעשות קמפיין של שנים שמוריד את החשש. כמו שיש את הורדת חשש מ- Wi-Fiאו כל דבר - - -

פרופ' סטיליאן, מעניין אותי כמה כסף מוקצה להסברה בנושא הזה של הקרינה.

אפס.

רוני, באמת, אז מה אתם רוצים שיהיה?

אדוני, הוכן מסע פרסום בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, בהובלת משרד התקשורת. לקחו את התקציב.

אז אין תקציב ואין שום הסברה ואנחנו סתם, איך אומרים, עובדים על עצמנו פה.

נחכה שיהיה תקציב ונראה מה נקבל ואז נוכל לעשות משהו.

האם בתקציב של 2024 כן ניסיתם להכניס שם?

יש דרישה לתקציב עבור מסע הסברה.

מישהו יודע איפה זה עומד?

אני יכול לעדכן את הוועדה בעוד כמה זמן - - -

אז אני אשמח ואני ארצה להוציא גם מכתב מהוועדה לאלי כהן. אני מבין שזה הגנת הסביבה צריכה להקציב לזה תקציב?

משרד התקשורת ביקש על זה תקציב למיטב ידיעתי. לא באתי מוכן לזה. אני אדייק את הדברים.

חלק גדול מהסיפור זה הסברה, וכשאתה לא שם שם שקל, רוני, אז מה כן? הוא אומר לך שהרשות לא מבקשת שכירות, נותנת לך מקום והכול. כשאתה מדבר על מבני ציבור הוא אומר לך, יש בעיה עם ההורים שלא יסכימו, אז בסוף זה הסברה.

אדוני היושב-ראש, אני במהלך המלחמה השתתפתי במאמצים גדולים כדי לתת מענה למקומות שאנשים פחדו שיבואו אליהם ויירו בהם. פחדו והם ביקשו להקים להם אתר סלולרי דחוף, דחוף, דחוף. אמרתי, חברים, דחוף, דחוף, זה על הבניין פה. "לא, לא, על הבניין פה לא". למה הבניין פה? כי משיקולי רדיו זה הבניין הכי מתאים. כשאתה אומר להם, למה לא? זה דחוף. "פחד אלוהים". אני מצטט את מה שהם אומרים, "עד כאן". למרות ההסברה ולמרות החששות, ואני מדבר איתך על לא משהו שקרה ב-2010. אני מדבר איתך על משהו שקרה באוקטובר 2023. מצד אחד אומרים, דחוף, דחוף, דחוף, וזה קרה בשתי ערים, אגב, לא בעיר אחת. זה חזר על עצמו. הם מבינים שזה מציל חיים אבל "לא, לא". אתה רוצה להקים אתר סלולרי? לא פה. שם. איך אמר דודו? הקרינה שם. הם לא מבינים שהקרינה על הראש שלהם כשהאנטנה היא שם ולא פה, אבל זה עניין אחר. היו מסעות הסברה.

זה נכון מה שצחי אמר. ההסברה היא לא הייתה ארצית, אני מסכים.

מי מסכים לעשות הסברה בלי כסף?

אדוני, אני מסכים עם העובדות.

כשאין כסף להסברה אז אין הסברה באמת. להגיד שכתבתם בפייסבוק של ראש עיריית רהט זה נחמד, אבל זה לא הסברה.

העובדות הנוספות הן שנעשתה הסברה בכמה וכמה יישובים. יש יישוב, אתה עובר את צומת שורש מצד שמאל, היה שם הסברה ובאמת לא קרה כלום. האנשים סובלים עד היום מחוסר כיסוי סלולרי והם יודעים שהיה צריך להקים אנטנה ביישוב. לא הוקם.

רוני, אני חושבת באמת שזה פשוט מאמץ משולב. זה גם ההסברה, זה גם האכיפה.

זה אכיפה מצד אחד, זה הסברה מצד שני.

זה גם השיח מול הרשויות.

ראש המועצה רוצה להיבחר שוב. הוא לא יאפשר הקמה.

יש לו חמש שנים. אתה מדבר עכשיו כי עוד חודש בחירות, פחות מחודש.

ימצא סיבות למה לא לאפשר. בהרצליה למשל, ואני מרשה לעצמי לציין את הרצליה, הוציא תקנות נופיות שמונעות את היישום של תמ"א/36.

אם יש תקנות כאלה אתה מוזמן לפנות ליועץ המשפטי של מינהל התכנון ואנחנו נבחן את - - -

פנו.

לא, אני לא מכירה.

בת שבע פנתה.

תגיד לי בבקשה, אני אבדוק את זה אישית באמצעות היועצת המשפטית שלנו.

גבירתי, בת שבע פנתה אליכם.

אני אשמח לראות את הפנייה.

מאה אחוז. אני אעביר לך את הפנייה.

הנחיות מרחביות לא יכולות למנוע - - -

פגשתי בחוץ את ראש מטה מינהל התכנון, נתן אלנתן, והוא אמר שאם יש דברים ספציפיים או מקומות ספציפיים שיש לכם בעיה, הוא ישמח לקבל את - - -

יש בעיות קשות. הרצליה זה פיילוט לכל המדינה.

יש איזו תחושה פה בוועדה שמנסים לראות על מי להפיל את הבעיה. אנחנו לא נמצאים שם.

לא, ממש לא.

לא על השלטון המקומי ולא על משרד התקשורת ולא על חברות הסלולר. בסוף אנחנו רוצים שיהיה קליטה סלולרית לאנשים. אם הפתרון הוא הסברה ואכיפה, ואני חושב שהכול תלוי אחד בשני.

אדוני היושב-ראש, אנחנו לוקחים אחריות בגזרה שלנו כמשרד התקשורת, וחברות הסלולר, אנחנו לוקחים אחריות ב-100%, אבל אנחנו לא שחקנים יחידים במגרש. במגרש יש גם את מינהל התכנון, יש את חוק התשתיות שבמהרה בימנו אני מקווה שייקח את הסמכות מכל מיני גופים שצריכים לאשר כדי שלא יהיו שיקולים זרים במתן ההחלטות, אלא שיקולים מקצועיים ושיקולים חברתיים ותפעוליים של האנשים, כי בסוף האימא שלא משיגה את הבת שלה, לא מעניין אותה לא הקרינה ולא מעניין אותה שום דבר. היא רוצה לדבר עם הבת שלה עכשיו, אז אנחנו לוקחים אחריות. גופים נוספים צריכים לקחת אחריות, לא רק אנחנו. הגופים האלה זה השלטון המקומי, זה מינהל התכנון וזה המחוקק. איך שאלת אותי בדיון הקודם, מה יהיה עוד חמש שנים? אמרתי לך, הכול יהיה אותו דבר.

אני רוצה להגיד לך שאנחנו נשבור לך את המיתוס הזה, וזה לא יהיה אותו דבר בעזרת השם.

אני הראשון שאשמח.

כולנו ביחד נצליח לשנות את זה. לא נשמע שמ-2010 כבר יש איזה תוכנית שרצו לקדם אותה ולא התקדמה.

אנחנו לוקחים אחריות מלאה על האירוע הזה. החברות רתומות. אנחנו עושים איתן פעילות, ואם צריך גם אכיפה. אנחנו עושים הכול מהכול אבל אנחנו לא השחקנים היחידים. יש שחקנים נוספים.

רוני, הזכרת את נושא האכיפה ואני חושב שגם הוא חשוב מאוד. ברגע שהאכיפה חזקה, תאמין לי שהדברים ייראו אחרת.

אדוני היושב-ראש, אכיפה בלי אפשרות להקים, על מה אני אאכוף אותם? אם לא מאפשרים להם להקים, אז על מה אני אאכוף?

רוני, תציין כמה אתרים הוקמו ב-2023–2024.

ראינו את העלייה. אלירן פה הראה את זה ואנחנו עדיין זוכרים את השקף הזה, הוא עומד מול עינינו, אבל בסוף כשאת אומרת שנסגרים 19 אתרים מפה, ואנחנו לא נשכח שיש שכונות חדשות שגם צריכים. בסוף מדינת ישראל מתפתחת. גם כשהוקמו קרוב לכמה מאות בסך הכללי בשנים האחרונות אם אני לא טועה - - -

150 השנה.

150 אתרים בשנה אחת, בשנה של מלחמה, הרבה מאוד בזכות - - -

גם שודרגו מאות אתרים בזכות התקנות החדשות שקיימות.

פתחתי ואמרתי שאנחנו מאוד מודים ומעריכים. זה עשה לנו מהפכה גדולה. כן צריך להגיד גם מה נעשה, אפרופו אכיפה וכו'. נעשית פה עבודה יום-יומית מאומצת והרבה יותר גדולה ממה שנעשה בשנים האחרונות. חלק גדול מזה הוא בגלל הפעילות של משרד התקשורת, גם הסיוע שלו וגם הלחץ שלו. רוני גם יודע לצעוק עלינו וגם לעזור לנו, אבל באמת נעשית פה עבודה מאוד גדולה. צריך להגיד את זה.

מה שקשור לתיקון 128, אין שם עניין של רשויות. זה ממש רק אכיפה.

תיקון 128 לחוק תכנון ובנייה מאפשר להקים מתקנים, עד 6 מטר תרנים בפטור מהיתר בנייה בדיווח עצמי.

הקמנו עשרות כאלה מרגע שקיבלנו את הפטור.

אז למה לא מקימים אותם - - - ?

לא מאפשרים בכל מקום, זינה.

מה זה לא מאפשרים?

זינה, באמת, תפסיקו.

זה בלי אישור.

זה לא השולחן. להיתמם, להסתתר מאחורי תקנה כזאת או אחרת זה לא האירוע.

אני מבינה שיש טענה שיש הנחיות מרחביות.

לא נכון. אני לא מסכים. למה לא משלבים אותנו בתכנון? למה בשכונה שבה אני גר, כשבאתי לבקש שם, ראיתי תעלה של ביוב וראיתי תעלה של מים וראיתי צינור של חשמל, ולא ראיתי עמודים של תקשורת. לא מבין למה.

אני דיברתי על שכונות קיימות.

אני לא מדבר על שכונות קיימות, אני מדבר על השכונות החדשות. כדי שהיושב-ראש יהיה מובטל עוד חמש שנים צריך לטפל בשכונות החדשות.

בכל מקום שאפשר משתמשים בפטור, חד משמעית. אני יכולה להגיד את זה בשם פלאפון.

איפה שאפשר להקים, מקימים.

אנחנו בעד תפיסה של הרבה מאוד מתקנים.

אני רק יכול להגיד לכם שזה לא הדיון האחרון. בעזרת השם יהיו עוד דיונים על זה. דבר ראשון אני רוצה דיון מעקב עוד ארבעה חודשים, לראות מה התקדמנו.

שניים, אני רוצה מכתב לשר התקשורת ולשר לאיכות הסביבה לראות האם הוגשה בקשה לתקציב לגבי הסברה. אני חושב שההסברה הוא כלי חשוב מאוד ואני רוצה לדעת מה יצא עם זה. אם צריך את ההתערבות שלנו בנושא הזה, אז אנחנו נעשה את כל מה שאפשר.

שלוש, זה אכיפה. רוני, להגיד שב-2022 יצאו חמש כשיש לך 8,000 ומשהו וכשיש לך כל כך הרבה מקומות שיש בהם חוסר קליטה - - -

חובת ההוכחה עליי. אני לא אגיד כלום.

זה לא נקרא אכיפה.

אמרתי, חובת ההוכחה עליי.

אז אני כן מבקש לראות עד הדיון הבא כמה אכיפה נעשתה בארבעה החודשים האלו. לצערנו אנחנו עדיין במלחמה אבל אני לא חושב שזה אמור להשפיע כרגע על העבודה שלכם באכיפה.

אני רוצה לבחון את התוכנית שדיברה פה זינה שב-2010 הוגשה, שיש מקומות שלא יצטרכו תמ"א/36/א אלא יוכלו ישירות לבנות ודאי עם היתר אבל ללא אישורים מקדימים, ללא היתר מהרשות כמו שהזכרת.

הם מבקשים כן אישור מהרשות אבל פעמיים. הם רוצים בשלב התכנון ואחר כך בשלב ההיתר. במקום חד-שלבי, דו-שלבי.

אני מבקש לבחון את זה מחדש, אז הנה גם את תגישי להם את התכנון הזה. אני רוצה לראות את ההתקדמות של הדבר הזה.

מה עם השילוב שלנו בתכנון? אני לא שמעתי פה כלום.

בשביל זה אתה צריך לקדם תיקון לתמ"א.

לא ידעתי שאנחנו במינהל התכנון, אבל בסדר.

גם אני מבין שהייתם צריכים להקצות איזה מיליון, שניים לגבי תכנון?

יש מנכ"לית, בבקשה תיפנו.

מנכ"לית חדשה. דרך אגב, הייתה בוועדת כלכלה שבוע שעבר. התרשמנו מאוד לטובה מהמנכ"לית.

היא מאוד רתומה לעניין והיא תשמח לקדם איפה שצריך לקדם.

אני רוצה עד הדיון הבא לקבל תשובה מה התקדמנו ואיפה עומדים לגבי התכנון הזה, כי לדעתי זה דבר מאוד חשוב. מה שברור, שקליטה סלולרית היא מצילת חיים כמו שאמרת בהתחלה. בפרט בתקופה הזאת היא ערך עליון בהסתכלות שלי. אני חושב שחייבים לעשות הכול לכסות כמה שיותר. גם ביו"ש אנחנו אוחזים ב-70%, דודו. חייבים לעלות. אני לא יודע מה צריך לעשות.

אנחנו עושים מה שצריך לעשות, גם אכיפה. מה-1 במרץ תהיה פעולת אכיפה, הנה, אני אומר את זה פה לחברות. הם יודעים. אתם דיברתם בעיקר על העניין של מה שקורה בתוך הקו הירוק, הרצליה, בית שמש. אני חושב שצריך פה גם את החברות להירתם מעבר לזה שיש כנס של ראשי רשויות שאנחנו נעשה, שיש התנגדויות, אבל צריך גם את החברות. החברות צריכות להבין שיו"ש היא חלק בלתי נפרד מהצורך בכיסוי הסלולרי. אגב, הכיסוי הסלולרי באיו"ש הוגדר על ידי הצבא, על ידי אלוף הפיקוד, על ידי הרמטכ"ל, על ידי משרד הביטחון כצורך ביטחוני. חשוב להדגיש את העניין הזה.

דווקא אני מקווה שכשתיכנס האכיפה אולי החברות יותר יירתעו קצת.

סליחה, דודו, הבעיה זה לא אכיפה. בפעם הבאה כשאני אהיה במקום כמו נעלה אני אקרא לך כדי שתחווה.

כשחברה סלולרית פחות מסתכלת אם זה שווה לה כלכלית, כשאחד מהמניעים שלה זה הכלכליים, אז אכיפה כן תעזור לזה.

בסדר גמור.

אני מקווה שאכיפה תעשה בעניין הזה משהו.

אנחנו נתכנס עוד ארבעה חודשים ואני מקווה שבעזרת השם עד אז כל תושב במדינת ישראל ירגיש מצב יותר טוב גם בנסיעה בכבישים עצמם וגם בבתים. אני שומע את זה מהרבה. פחות דנו בזה הפעם, אבל אתה שומע את זה מהרבה תושבים, חוסר קליטה שזה דבר בלתי נסבל בשנת 2024.

טוב, תודה רבה, הישיבה נעולה. תודה רבה גם למנהלת הוועדה, בת שבע, ולכל הצוות פה על העבודה המאומצת שהם עושים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:13.