פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
13/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 47
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 13:00

ישיבת מעקב - השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

ואליד אלהואשלה
עופר כסיף
יואב סגלוביץ'
עאידה תומא סלימאן

נועה ברחד - עו"ד, מנהלת תחום בכיר, משרד ראש הממשלה

רואי כחלון - ראש המטה למלחמה בפשיעה, משרד ראש הממשלה

ידידיה גרינוולד - רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

שירין חאפי נטור - מנהלת אגף א' חינוך בחברה הערבית, משרד החינוך

יעל מיזרוחין - מנהלת תחום תכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נסיה יודיץ - ראש אגף א' תוכניות תכנון ובקרה, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ שרית פילפסון - רמ"ח שותפויות וקהילה משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

גלעד אלון - יועץ ליו"ר מטרה התכנון הלאומי, משרד הפנים

יוסף צמח - יועץ לענייני חקיקה, משרד הפנים

שמחה רנד - מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

מוסא סלמאן - מנהל תחום פיתוח כלכלי, המשרד לשוויון חברתי

יונתן פז - ראש אגף בכיר חברה וחינוך - הרשות לפיתוח, המשרד לשוויון חברתי

עבד שחאדה - יועץ ועד ראשי רשויות ערביות

בן פרג'ון - מעקב אחרי יישום החלטות ממשלה בקרן פורטלנד

ד"ר נסרין חדאד חאג יחיא - שותפה בקרן פורטלנד

מרוה סאלח - רכזת פיתוח כלכלי בעמותת סיכוי-אופוק

וסאל רעד - רכזת שינוי מדיניות בתחום המאבק בפשיעה בעמותת סיכוי - אופוק

יפעת בחר - מנכ"לית ומייסדת השתחוויה

פארס לאלאוי - פעיל חברתי בכל אלבלד

יעקוב איברהים - עו"ד, מנהל שותף המחלקה הציבורית, יוזמות אברהם

סלימאן עמור - מנכ"ל שותף, אג'יק - מכון הנגב

רות ורשבסקי - רכזת קשרי ממשל, אג'יק - מכון הנגב

עביר שיח' עיסא - רכזת תכנית לשילוב צעירים באקדמיה, אג'יק - מכון הנגב

עדן פריג' - בוגרת תכנית שנת מעבר להשתלבות באקדמיה, אג'יק - מכון הנגב

אור כהן - רכז קשי ממשל בפורום ארלוזורוב

אמל זיאדה - עו"ד, ראש תחום חברה ערבית באדם, טבע ודין

ראובן אדרעי - מנהל אגף אוכלוסייה, שירות התעסוקה

שלום אורי זיו - המועצה להשכלה גבוהה

אלישבע סבתו - מנהלת רשות הצעירים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

שמואל דוד - יועץ הקרן החדשה לישראל

שייח' כאמל ריאן - מרכז ענאן

איתן כהן רזוב - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד פנים

בועז גור - עו"ד, מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב

דפנה סידס-כהן

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



ישיבת מעקב - השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים ערבים

תודה רבה, ברוכים הבאים והבאות לוועדה החשובה, שהיא בעצם דיון המשך. אני אסביר גם למה. הוועדה הזאת כונסה על השפעות הקיצוץ בתקציבי החומש על צעירים בחברה הערבית. ודיון המשך בגלל שהקיצוץ הזה לא הגיע בחלל ריק. גם בדיון הקודם שהאוצר התכוון, שר האוצר התכוון לא להעביר את מענקי האיזון לרשויות הערביות עשינו כאן דיון על ההשפעה הקשה על צעירים וצעירות בחברה הערבית. בסופו של דבר פה הצלחנו לבלום את הקיצוץ, מה שהיה לפני כמה חודשים. אבל אנחנו חוזרים לקיצוץ יותר אגרסיבי, קיצוץ בבסיס תקציב. קיצוץ שיש לו כמה זרועות ותכף גם נדבר.

אני רק רוצה להגיד שאני אישית לא מצליחה להבין איך כל המדינה לא מזועזעת מהקיצוצים האלו. מדובר בתקציבי פיתוח חיוניים של מניעת פשיעה, קידום חינוך לא פורמלי ושוויון הזדמנויות, תעסוקה והשכלה, רווחה ושירותים בסיסיים. שלא לדבר גם על נזקים עקיפים וסביבה אדם טבע ודין העבירו גם לנו מסמך על הסוגיות הסביבתיות של הקיצוץ הזה. בקידום שוויון מגדרי. אני יודעת שגם איתך, מכינים דוח מפורט גם בנושא הזה. תיירות ופיתוח אפיקי הכנסה אל המשק.

בעצם צריך להגיד, אומה שלמה משלמת את מחיר הקיצוץ ואני אגיד גם את מחיר הגזענות. הקיצוצים האלה לא באים בחלל ריק. אז אני באמת רוצה להגיד, איזו אחדות יש בפגיעה ישירה באוכלוסייה הנמצאת בפער משמעותי? איזה עתיד רואים לנגד עיניהם המקצצים? ואני אומרת כאן, זה לא עניין סקטוריאלי, זאת סוגיה בליבה של אומה ששואפת לחיים משותפים ולשוויון.

אני קודם כל רוצה לומר תודה רבה לחברתי נסרין חאג יחיא, לבן פרג'ון, על יוזמת הדיון הזה. כנראה שהיינו בכל מקרה מקדמים דיון כזה, אבל אתם, באמת היוזמה שלכם דחפה אותו לכמה שיותר מהר. בוועדה הזאת אנחנו עובדים עם החברה האזרחית כל הזמן. אתם הכוח שלנו, אתם המנוע, אתם מקור הידע. ובגלל זה גם יש פה הרבה ארגוני חברה אזרחית חשובים מאוד. כמובן לצד הרשויות. ואני אתן רגע נתון שהוא חשוב. החלטות הממשלה, מימוש החלטות הממשלה של התקציב עומדות על כ-87%. שזה המקום הראשון במימוש ויישום החלטות ממשלה, מצויות תוכניות החומש של החברה הערבית. וזאת נקודת זכות שצריך לפתח ולהבין גם על הצורך, על ההכרח, על התמורה החשובה. ובעצם יוצרים פה מהלך רגרסיבי, שבא להכניס אוכלוסייה שנמצאת בפער גם ככה, להחזיר אותה אחורה. ויש לומר, מהלכים שחד משמעית יפגעו במשק. צרות האופקים וצרות המחשבה של דמויות פוליטיות הן פגיעה ממשית במשק ובכלכלת ישראל. ראינו את זה בעוד כמה מקומות גם לאחרונה ובטח שגם כאן. ואנחנו מתכוונים לעשות ככל שנוכל לטפל בעניין הזה. זו ועדה שהיא לא סטטוטורית, אבל כן ועדה שמציפה סוגיות. מייצרת גם את האינטראקציות הנכונות בין הרשויות לבין החברה האזרחית ולא מעט הצלחנו לייצר מתוך הוועדה. ולומר שבלי קשר אני שותפה לכל המאבק החשוב הזה באופן הכי מלא ואני מקווה מאוד שגזרת הקיצוצים הקשה הזאת תהיה מאחורינו.

אז תודה רבה. לפני שאני אתן לכם לפתוח ונתחיל סדר הדוברים, חברי ואליד, חבר הכנסת, אני אשמח שתפתח.

תודה לכולם. קודם כל אני רוצה להודות ליושבת-ראש הוועדה, נעמה, על המאמצים שלה לדביק את הפערים, לצמצם כמה שיותר ולהעלות את הנושאים בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות וגם בתוך המליאה. אין ספק שהנושא של צמצום פערים הוא נושא מאוד חשוב. הוא נושא קריטי לחברה הערבית. נעמה והנוכחים, אנחנו נמצאים בתקופה מאוד קשה שהיא לא נורמלית. אנחנו נמצאים בעידן חדש. אחרי ה-7 באוקטובר כל המדינה נמצאת במצב שהוא לא רגיל. ולכן על הממשלה לקבל החלטות בהתאם. אבל לצערי הרב אנחנו רואים שהממשלה ממשיכה את המדיניות שלה כלפי החברה בכלל וגם כלפי החברה הערבית.

אני לא יודע איך ראש הממשלה מרשה לשר האוצר לקצץ בתקציבים של החברה הערבית. כרגע הגענו מדיון בוועדה לביקורת המדינה. שמענו נתונים זוועתיים. נתונים מאוד קשים. בממשלה האת 2023, אנחנו עדים לעלייה וזינוק אדיר במספר הנרצחים בחברה הערבית. 244 נרצחים לעומת 116 נרצחים ב-2022, בממשלה הקודמת. ואני לא הגעתי לדיון הזה על מנת לדבר פוליטיקה ולהתנגח עם חברי כנסת אחרים או לדבר על הממשלה הנוכחית. אבל מחובתה של הממשלה לדאוג לכלל האזרחים. ב-549 יש קיצוץ בתוכנית של מיגור הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו מדברים על קיצוץ רוחבי של 15%. ב-1279, התוכנית של הנגב, גם ישנו קיצוץ. ואם אנחנו נתייחס לדוח המבקר האחרון, שמתייחס לצעירים בחברה הערבית, אנחנו רואים בתוך הדוח שגם מבקר המדינה מציין, שייח' כאמל ריאן, מבקר המדינה מציין שכל אחד משלושה צעירים בדואים הוא חסר מעש. בכלל בחברה הערבית, אבל יש דגש גם על הצעירים בחברה הבדואית.

לכן אני גם לקחתי גם שבוע שעבר את חה"כ אלי רביבו מהקואליציה. ואני לא יודע כמה שיניים יש לו לשנות החלטות של הממשלה. אבל בכל זאת אנחנו מנסים.

עובדים עם מה שיש.

בדיוק. אנחנו עובדים עם מה שיש. מנסים בכל הכוח לשלב את הצעירים הבדואים בתעשייה, בתעסוקה וגם באקדמיה. אנחנו רוצים שהמשקיעים יבנו עוד מפעלים גם בנגב, כי אנחנו יודעים שיש עכשיו מחסור בעובדים. ואנחנו מנסים כמה שיותר לשלב את הצעירים שלנו גם במקומות עבודה וגם באקדמיה. ואני מברך את נעמה על העשייה המתמדת בנושא הזה. ואנחנו רוצים שראש הממשלה יחשוב אחרת, יסתכל אחרת על החברה הערבית. ישקיע בחברה הערבית, יקבל החלטות למען החברה הערבית. הוא לא יכול להפקיר אותנו. הפקיר אותנו בפשיעה, הוא לא יכול להפקיר אותנו בתעסוקה. אין דבר כזה. הוא צריך לרסן את שר האוצר שלו. שכל הזמן מקצץ בתוכניות של החברה הערבית. אבל מנגד, מה הוא עושה? הוא מתקצב את אורית סטרוק. מזרים כסף להתנחלויות. הגיע הזמן לחשוב אחרת. להסתכל על כולם בצורה שווה. תודה.

תודה רבה ואליד. תודה גם יואב סגלוביץ', סגן השר לשעבר, שהצטרף אלינו. אני ארצה לפתוח באיזה שהיא מצגת כדי שניכנס רגע לתוך הקונטקסט של הקיצוצים הקשים הללו. אני מזכירה, יש את ה-5% שהולכים לקצץ בתקציב בכל מקרה. חלקם גם יגיעו אל קיצוצים בחברה הערבית מתוקף זה שמלכתחילה יש קיצוצים. יש את ה-15% של תוכניות החומש ויש את הקיצוצים במענקי האיזון, שזה אסון לרשויות לאיכות החיים הכי בסיסית. יש פה כמה גזרות שעוברות יחדיו. אז אני באמת אשמח, בן פרג'ון, אם תוכל להציג את המצגת שלכם. נסרין תצטרף אלינו עוד מעט, ד"ר נסרין חאג יחיא. אבל בינתיים תתחיל אתה כדי שנוכל להתקדם בדיון. מיד לאחר מכן סגר השר לשעבר, חה"כ יואב סגלוביץ'.

קודם כל אני רוצה להגיד תודה ליושבת-הראש נעמה שיזמה את הדיון הזה. אם אין מצגת, אפשר לעבור קודם למישהו אחר.

אז נמשיך רגע עם עבד שחאדה, יועץ הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות. עבד, תודה שהגעת. אנחנו מתראים כל הזמן בנסיבות של קיצוצים, אבל נתראה גם בדברים טובים.

תודה נעמה ותודה לכולם. באמת, לצערי רוב המפגשים שלנו בהזדמנויות לא כל כך נעימות. אני לא אקח הרבה מזמן הוועדה, ויש דוברים שבקיאים הרבה יותר ממני. ועוד מעט בן יציג את הרקע ואת המספרים. אני חושב שגולת הכותרת מבחינתנו אולי בכל תוכניות החומש בשנים האחרונות שהם שמו את הצעירים בקדמת הבמה. לא מעט תקציבים ומשאבים הופנו לקהל הנוער והצעירים. אני גם אומר נוער כי זה רצף של עשייה. ארגוני חברה אזרחית עושים עבודה מדהימה בתחום. ובמקום להשקיע יותר ויותר בקהל הזה, שהוא המנוע גם של צמיחה, גם של השתלבות, גם של הקהילה הערבית ככלל ובטח ובטח למניעת פשע ואלימות. ואנחנו רואים את הגזרות הקשות שהולכות וקורות.

אני לא אכנס לנתונים המספריים של כל סעיף וסעיף, יש פה את נציגי משרדי הממשלה שיש להם את כל הפרטים ויכולים להציג אותם. אבל הפגיעה הצפויה בתקציבים היא קשה ביותר והתוצר שלה זה הידרדרות של עשרות רבות, אם לא מאות רבות, לעוד צעירים חסרי מעש, לעוד צעירים בסיכון, לעוד מעגל של כניסה לארגוני פשיעה כאלה ואחרים. ואני מקווה שתצא מפה בשורה. ואני הייתי רוצה שבפעמים הבאות אפילו נוכל שסביב השולחן הזה יהיו גם עוד אנשים. אמנם יש עניינים של קואליציה ואופוזיציה, אבל בסוף צעירים שנמצאים ברחובות הם של כולנו. אז תודה לכם ובהצלחה.

תודה רבה. אני רואה שיש עוד עניינים עד שהמצגת תעלה. אז אני אתן לשייח כאמל ריאן, יו"ר מרכז עמאן בחברה הערבית. תודה שהגעת אלינו, רשות הדיבור שלך.

תודה רבה על היוזמה הזאת החשובה. באמת אני לא הכנתי את עצמי להיות כאן, אבל אני מודה גם חה"כ אלהואשלה שהזמין אותי וזה חשוב מאוד. אנחנו היינו בוועדת ביקורת המדינה, דיברנו כמעט על התוצאות של המשברים בחברה הערבית. ואמרנו שצריך להתייחס לגורמי העוני. להערכתי דיון כזה הוא טיפול בגורמי העוני. טיפול כזה, התייחסות לצעירים. כשהייתי ראש רשות תמיד היינו דואגים וסופרים את הסטודנטים שיוצאים מהאוניברסיטאות. זו התחנה הכי חשובה הייתה. אחר כך חזרנו, התחלנו לספור כמה צעירים הולכים מתיכון לאוניברסיטה. היום הבעיה היא חמורה יותר. אנחנו נצטרך לראות את אחוזי צעירים שעוברים מחטיבת ביניים לתיכון. זאת אומרת כל פעם המשבר מתרחב יותר ויותר.

הטיפול בצעירים בחטיבה והטיפול בצעירים בתיכון הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול בשורש הבעיה. נערים היום שרואים בראשי ארגוני פשע כאילו הם האנשים שיכולים להתחבר אליהם זה דבר מפחיד וזה דבר חמור ביותר ומדאיג אותנו מאוד. הם נוטים ללכת לכיוונים האלה יותר מהכיוונים לאוניברסיטאות. לכן אני מעריך מאוד שמטפלים בסוגייה הזאת. ואני חושב שזה הטיפול הנכון ובמקום הנכון והזמן הנכון. ואני מעריך מאוד, תודה רבה.

תודה רבה שייח' ריאן. בן, המצגת שלך מוכנה.

תודה רבה. אז אני אתן איזה שהיא תמונת מצב, איזה שהיא סקירה בעצם על צעירים וצעירות בחברה הערבית, לפני שניכנס להשפעות של הקיצוץ שאני מקווה מאוד שההחלטה הזאת תתבטל.

קודם כל כשאנחנו מדברים על צעירים, בדרך כלל זו גם ההגדרה של המדינה, אנחנו מדברים על גילאי 18 עד 34-35. גם מרכזי הצעירים שהוקמו בשנים האחרונות בישראל בעצם פונים לאוכלוסייה הזאת. כיום בחברה הערבית יש כ-600,000 צעירים בני 18 עד 35, ללא מזרח ירושלים יש לנו כ-487,000. וזה אומר שהחברה הערבית בעצם היא חברה צעירה, ביחס לחברה היהודית. יש לנו כ-30% בתוך החברה הערבית שהם בגילאי 18 עד 34 לעומת 23% באוכלוסייה היהודית.

אם אנחנו מדברים על ההתפלגות הגיאוגרפית של צעירים וצעירות בחברה הערבית בישראל, שוב, ללא מזרח ירושלים, כי החלטות הממשלה לא, למזרח ירושלים יש החלטה נפרדת. אנחנו מדברים על זה שיש 50% שגרים במחוז צפון. עוד כ-17% במחוז חיפה. 13% במחוז מרכז ותל אביב ו-18% במחוז דרום, שזה בעיקר הבדואים בנגב. מבחינת ההתפלגות הדתית יש לנו 87% מוסלמים, 7% דרוזים ו-7% נוצרים.

לפני שאני אכנס לתוך כל הנתונים של כל הסוגיות שאני אעלה כרגע, חשוב לי בעצם לשים על השולחן את כל הסוגיות העיקריות שאיתן מתמודדים צעירים וצעירות בחברה הערבית. חלקן גם נוגעות כמובן לכלל האוכלוסייה. אם אנחנו מדברים כמובן, בראש ובראשונה, הסוגייה הכי בוערת זה האלימות והפשיעה. מדובר על חוסר ביטחון אישי ועל הרבה מאוד צעירים שנמצאים בסיכון להידרדרות לפשיעה מאורגנת. כחלק מהתופעה הזאת כמובן אנחנו מדברים על סיכויים נמוכים להשתלב בהשכלה גבוהה בישראל, במיוחד בתארים עם תשואה גבוהה בשוק העבודה. כיוצא בזאת אופק תעסוקתי נמוך, רמת ההשכלה נמוכה, תכף אני אכנס לנתונים. שליטה נמוכה בשפה העברית ומגורים בפריפריה. כל זה ביחד יוצר חוסר מעש, יוצר הרבה מאוד תסכול וגם ניכור גובר ממוסדות המדינה. כמובן גם כחלק מזה השתלבות בארגוני הפשיעה.

עוד נושא שבעיקר זוגות צעירים מתמודדים איתם בחברה הערבית זה הנושא של הדיור וחוסר שביעות רצון מהשירותים המוניציפליים ביישובים הערביים. קשה מאוד לבנות. אחת מהתופעות היא כמובן מעבר של אותם צעירים, הרבה פעמים זה זוגות צעירים ממעמד הביניים הערבי. הם בעצם עוברים ליישובים יהודים סמוכים.

עוד נקודה שחשוב לי להבהיר, שאמנם מה שאני אציג פה זה בעיקר פערים. אבל בראש הנושאים זה גם הרבה בזכות החלטות הממשלה והתוכניות משנת 2015-2016 לחברה הערבית. אנחנו רואים שבהרבה נושאים כן יש שיפור, לצד זאת, בהרבה נושאים אין שיפור ובחלק יש נסיגה. אז זה חשוב כשאנחנו מדברים על הקיצוץ. ומה בעצם קיצוץ של 15% בכל התוכניות עלול להוריד לטמיון את כל ההתקדמות וכל סגירת הפערים שראינו בשנים האחרונות. מה שצריך זה בעצם לא קיצוץ, צריך להרחיב ולגעת במדדים ובתחומי החיים שהיום נמצאים באיזה שהוא קיפאון.

למרות עלייה בשנים האחרונות, עלייה מאוד גדולה בשיעור הזכאות לבגרות בחינוך הערבי אנחנו עדיין רואים פער מאוד מאוד גדול. היום פחות מ-60% מהתלמידים בחינוך הערבי יוצאים עם תעודת בגרות. זאת לעומת 82% בחינוך העברי הממלכתי. מדברים על פער של יותר מ-20 נקודות האחוז. וכאשר אנחנו מדברים בכלל על זכאות לתעודת בגרות איכותית שם הפערים עוד יותר גדולים. אם ניקח לדוגמה את שיעור הזכאות לחמש יחידות מתמטיקה או אנגלית אנחנו רואים פערים מאוד גדולים. לדוגמה במתמטיקה פחות מ-14% מהזכאים לבגרות בחינוך הערבי יוצאים עם זכאות חמש יחידות במתמטיקה. זאת לעומת כמעט רבע בחינוך העברי.

רק בן, יש להוסיף לזה שהחינוך הממלכתי בחברה הערבית הוא מתוקצב בכ-20% פחות מהחינוך הכללי אם אני לא טועה וכ-40% ומשהו פחות מהחינוך הממלכתי דתי.

נכון. זה תלוי באיזה, בחטיבות העליונות מדובר על 50%-60%, כי שם אין את התקצוב הדיפרנציאלי. ביסודי ובחטיבות הביניים גם בשנים האחרונות, בגלל שהרחיבו את התקצוב הדיפרנציאלי, הצטמצמו הפערים. אבל עדיין יש פערים, את צודקת.

הצטמצמו הפערים, אבל בתקצוב הפערים, צריך לומר שיש פערים משמעותיים ממש בתקצוב.

עדיין יש פערים של 15% עד 20% בחטיבות ביניים וביסודי. בתיכונים זה 50%. עכשיו שוב, כל העניין הזה של הבגרויות היחסית חלשות. מבחני יעל שאותם צריכים לעבור מי שהיה בחינוך הערבי כדי להתקבל להשכלה גבוהה. פסיכומטרי. כל זה מוביל לזה שמאוד קשה להשתלב בהשכלה גבוהה. ובעיקר בהשכלה גבוהה, שוב, איכותית. אם אנחנו ניקח את הנתונים של צעירים בני 25 עד 34, שזה גילאים שכבר אנחנו מצפים לראות אותם עם תואר אקדמי, בקרב צעירים וצעירות ערבים מעט יותר מרבע עם תואר אקדמי לעומת 40% בקרב צעירות וצעירים יהודים בני אותם גילאים. ששוב, זה כולל את החברה החרדית שאנחנו יודעים שהם כמעט באופן גורף לא פונים להשכלה גבוהה. הפערים הם יותר גדולים ללא החברה החרדית.

עוד משהו מאוד מאוד חשוב שצריך לשים על השולחן זה שיש פער מגדרי מאוד גדול בתוך החברה הערבית. אנחנו יודעים שהנשים הצעירות הערביות כן בשנים האחרונות השתלבו בהשכלה גבוהה ובמספרים מאוד גדולים. ולעומת זאת, בקרב הגברים הערבים אנחנו רואים איזה שהיא סטגנציה. אנחנו רואים שפחות מ-20% מהגברים הערבים הצעירים בני 25 עד 34 הם בעלי תואר אקדמי. וכמעט מחצית הם ללא תעודת בגרות. זה נתון מאוד משמעותי. היום בלי תואר אקדמי אתה לא יכול להשתלב בכלל בשוק העבודה. הם בכלל בלי תעודת בגרות. בקרב הנשים הערביות הצעירות המצב כמו שאמרתי השתפר בשנים האחרונות ויש יותר משליש שהן בעלות תואר אקדמי.

פה אפשר לראות מהנתונים בשוק התעסוקה שעיקר הבעיה של אי השתלבות בשוק התעסוקה היא בגילאי 18 עד 24. אנחנו רואים שרק 50% מהגברים הערבים בגילאים האלו משולבים בשוק התעסוקה. ובקרב הנשים הערביות מדובר גם על שיעור מאוד נמוך של 28%. לעומת זאת, בגילאים הקצת יותר גדולים שהם עדיין נופלים תחת הקטגוריה של צעירים, של בני 25 עד 34, בקרב הגברים הערבים לפחות אנחנו רואים את אותם שיעורים כמו הגברים היהודים. בקרב הנשים הערביות עדיין השיעורים הרבה יותר נמוכים. למרות ששוב, כאן חל שיפור גדול מאוד בשנים האחרונות, בניגוד לגברים.

בתרשים מצד שמאל אתם יכולים לראות את תופעת חוסר המעש המדוברת בחברה הערבית. אנחנו רואים שנכון לנתונים של שנת 2022 – 37% מהצעירים בני 18 עד 24 הם חסרי מעש. אצל הגברים זה קצת יותר נמוך, 30%. אבל אנחנו רואים החמרה משנת 2015 שאז זה עמד על 20%. ואצל הנשים זה עומד פחות או יותר על אותו אחוז, זה עומד על 40%-44%, שזה גם מאוד גבוה. גם שווה להזכיר את התוצאות בשוק העבודה של המלחמה האחרונה. לפני נתוני שירות התעסוקה שיעור האבטלה בקרב ערבים בכלל היה יותר גבוה בעקבות המלחמה ובפרט בקרב הצעירים הערבים. זה גם משהו שראינו בקורונה. במשברים כלכליים, במיוחד עם אופי ביטחוני, הצעירים וכלל החברה הערבית נפלטת יותר משוק העבודה. במיוחד צעירים.

יש סטטיסטיקה בעניין.

כן, אני יודע. במצגת, ביקשו מאתנו לשמור אותה קצרה, אז לא הכנסתי את הסטטיסטיקה לגבי התופעות של המלחמה. כל מה שדיברתי על תופעות חוסר המעש, הקושי להשתלב בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית כמובן מובילה לתופעה של אלימות ופשיעה. אני לא אלה בנתונים, אבל אפשר לראות בעמודות.

האם יש נתון שמראה כמה צעירים אחרי שמסיימים תיכון שהלכו לאקדמיה?

שוב, דיברתי על זה לפני כן. מדובר על משהו כמו 25% לעומת כ-50% בחברה היהודית. זה פחות או יותר.

אבל כן צריך להגיד שחלק לא מבוטל בעצם הולכים ללמוד מקצועות שאין להם דרישה בשוק העבודה ובעצם הם לא מצליחים לתרגם את ההשכלה האקדמית שלהם להשתלבות בתעסוקה עתידית. וחלק לא מבוטל מהם חוזר לעבוד בעצם בעובדות שלא תואמות את ההשכלה שלהם.

כן. ועוד תופעה בהקשר הזה שחשוב להזכיר זה כמובן הכמות המאוד גדולה שלומדים בחו"ל. חלק לא מבוטל ברשות הפלסטינית. גם הם חוזרים לפה והרבה פעמים מתקשים להשתלב.

תודה בן. אנחנו חייבים להתקדם. אני רוצה שכולם ידברו ושריינתי לזה שלוש שעות כדי שכולם ידברו. אבל בכל זאת.

אפשר לעבור. פה עשינו איזה שהיא טבלה שלוקחת את כל הסעיפים שנוגעים לאוכלוסייה הצעירה בהחלטות ממשלה 549 ו-550. אפשר פשוט או להשאיר את זה או לדבר על זה אחרי זה.

בסדר. אז אתה אומר שבינתיים את הנתונים נעבור מול משרדי הממשלה ונבדוק את הנתונים. בסדר גמור. טוב, אז מה שנעשה עכשיו, בגלל שיש פה גם חברי כנסת ויש פה משרדי ממשלה והרבה מהחברה האזרחית, אנחנו נעשה פינג פונג: חבר כנסת, רשות, חברה אזרחית, ננסה לאזן. אז נתחיל עם יואב סגלוביץ', סגן השר לשעבר, חבר הכנסת שאיתנו. תודה ונמשיך.

האמת היא שאנחנו אחרי דיון בוועדת ביקורת המדינה של שעתיים, שנגעה בחלק מהדברים האלה. אבל אני אתמקד בנושאים שפה. תראו, נכון לרגע זה התקציב הולך להיות תקציב מאוד קשה למדינת ישראל ולחברה הערבית. הוא גם מפלה. ואפשר להגיד בצורה הכי ישירה. התקציב כולו לשנת 2024 הוחלט שיש קיצוץ של 5%. לא רק שקיצצו בתוכניות לחברה הערבית ב-15% גם עשו את זה לשלוש שנים. ולא רק זה, גם קיצצו את תקציבי האיזון לא רק לשנת 2024, הורידו אותם לאפס. אותם 200 מיליון שקלים שצריכים לרוץ בין שלוש השנים, כבר 200 מיליון שקלים.

ננסה לקחת את חלק מהדברים שנאמרו פה ולשים אותם על המציאות. כאשר יושב ראש עיריית אום אל פחם, מכין תוכנית לחסרי מעש או לנוער בסיכון, הוא בונה על הדברים האלה. הוא לא הכין את התוכנית עכשיו. הוא בונה על הכספים שהוא נותן ושהממשלה שנותנת. הממשלה לא הולכת לתת. גם ככה רוב הרשויות הערביות הן סוציו-אקונומי 1 עד 3. רובן בין 1-2. המשמעות של העניין הזה שכל התוכניות שמדברים עליהן כאן, בלי יוצא מן הכלל, הולכות להתפרק. לא יעזור שום דבר. כל מי שיספר סיפור אחר, כאשר אתה מוריד בבת אחת בצורה כזו, בלי חשיבה. השאלה שאני שואל את עצמי כל הזמן או מנסה לשאול את עצמי, האם הממשלה שהרימה יד והצביעה ידעה את הנתונים? או שהיא באה מהבטן ואמרה רגע אחד, כי הכול פה זה שקר על שקר. כי כאשר שומעים את שר האוצר, שאין לי מילה אחרת להגיד, חוץ מהעובדה שהוא אומר דברים שהם אינם אמת, לבוא ולומר הורדנו את כל תוכניות החומש ב-15% אתה יכול לחשוב בטעות שיש עוד הרבה תוכניות חומש אחרות. לא, 88% או 87% מכלל תוכניות החומש במדינת ישראל מתוכננות זה בחברה הערבית. הפגיעה היא פגיעה ישירה. אתה מחבר את זה למה היה בשנה קודמת עם 200 מיליון שקלים שגם אז הוא התעמר ולקח אצטלה כאילו הוא גם רוצה לעזור לתוכניות שהיו בזמנו במשרד לביטחון פנים. אתה רואה שיש פה כוונת מכוון, פה אין חוכמות. אסור פה להתייפייף. הממשלה הזאת יש לה כוונת מכוון, לפגוע איפה שקל, לפגוע בחברה הערבית. כל הקיצוץ הזה 4.5 מיליארד שקלים אם אני סופר נכון את כל הקיצוץ עצמו הוא פחות מהכספים הקואליציוניים. כלומר, אתה לוקח עכשיו בפועל מגזר שאתה רוצה, לא מגזר, אתה לוקח חלק מהחברה, שהוא גם מנוף כלכלי תרבותי חברתי שהוא פגוע מהפשיעה. הפשיעה בשנת 2023 הייתה החמורה אי פעם, 244 נרצחים בחברה הערבית, מול 106 שנה קודמת. ומה עושים? מקצצים.

אז אני אומר, הממשלה הזאת היא ממשלה שלא רואה את מדינת ישראל. היא לא רואה את התפקיד שלה והתפקיד שלנו פה, למרות שאנחנו פה כולנו לצערי מהאופוזיציה. אבל בעיקרון נעשה את המאבק הכי גדול שהדבר הזה לא יעבור בוועדת כספים. ואני אומר פה לכל ארגוני החברה האזרחית, כי משרדי הממשלה אומרים את שלהם בפורומים הסגורים שלהם ואני לא מצפה מהם, זה גם לא נכון. אבל כל ארגוני החברה האזרחית, כל מי שיש לו יד ורגל בתקשורת, בהשפעה על פוליטיקאים, צריך להרים קול צעקה. זה העתיד של כולנו. לא לראות ממטר בהקשר הזה, כי יש פה משהו עם כוונת מכוון. שר האוצר סמוטריץ', תוכניות שיכלו לעזור הוא מפרק אותן. יש שר ביטחון פנים, קוראים לו איתמר בן גביר, הוא גזען ולאומן - - - שזה לא מוצא חן בעיניו. אין שום תקשורת עם מנהיגי החברה הערבית. אין שום כוונה באמת לטפל בפשיעה, גם לא בצעירים. מה שלא נטפל היום, וגם אם היינו מטפלים הכי טוב, זה סיפור של תיקון של 10 שנים.

לכן אני שמח על הדיון הזה. צריך לבקש דיון בכל אחת מוועדות הכנסת. אולי בסוף גם הממשלה תקשיב.

חד משמעית. התפקיד שלנו לתת את הקול הזה. ואני רוצה להגיד שאני מסכימה עם כל מילה שלך, יואב. תודה רבה. אנחנו נעבור למשרד הממשלה הראשון שידבר, משרד ראש הממשלה. רועי כחלון שהגיע היום. תודה רבה שהגעת. הבמה שלך.

תודה גברתי יושבת-הראש. בהמשך לדיון שקיימנו באמת בוועדה לביקורת המדינה, שם כבר אמרתי שבמכתבים שהוצאתי מטעם המטה למלחמה בפשיעה, כתבנו בצורה ברורה שאנחנו סבורים שהקיצוץ בתוכניות החומש לחברה הערבית היא לא נכונה. התייחסנו גם להחלטה 549 וגם להחלטה 550 במכתב שכתבתי. למכתבים שכתבתי הצטרפו גם שירות הביטחון הכללי והמטה לביטחון לאומי. לשמחתי, חלק מהבקשות שלנו נענו וצמצמו חלק מהקיצוץ. אנחנו נמשיך להיאבק.

אתה יכול להגיד לנו איפה, למשל?

כל תקני המשטרה בשלב הזה בוטל הקיצוץ לגביהם, שהם החלק המשמעותי ב-549. לצערי עדיין הקיצוצים בתוכניות שקשורות לצעירים עדיין קיימים. אני בשיח עם חלק גדול מהיושבים פה מסביב לשולחן. עם ד"ר נסרין נפגשתי גם שבוע שעבר. על כל מיני תוכניות שאנחנו על אף הקיצוץ כן נרצה להביא. אני רואה בנושא הזה של צעירים חסרי מעש, מדברים תמיד על מנועי צמיחה, אני קורא להם אחד המנועים המשמעותיים להאדרה והעצמה של ארגוני הפשיעה. בסופו של דבר צעיר שהוא לא מוסלל לעולם חיובי הוא מוסלל לפשיעה. קשה לנו מאוד להתמודד עם המשכורות שארגוני הפשיעה מציעים לצעירים שם והדרך שלהם בטח לצעיר שאין לו תעודת בגרות ואין לו עברית, הדרך קצרה מאוד לפשיעה.

כפי שאמרתי, אנחנו עובדים גם עם משרדי ממשלה, אנחנו עובדים פה עם משרד החינוך על תוכנית משמעותית שאנחנו, נקווה שנצליח לקדם אותה, שקשורה לעברית, שזה אחד מהאלמנטים המשמעותיים שמקשים על הצעירים להשתלב בחברה הישראלית. עובדים עם חברה אזרחית על תוכנית תעסוקה, שאם אנחנו נצליח להרים אותה, אז היא יכולה לדעתי לעשות אימפקט מאוד גדול. עובדים עם המשרד לשוויון חברתי על היבטים רחבים נוספים וגם עם הרשות לביטוח כלכלי שבמשרד.

לצערי, אני לא איש בשורות בהקשר הזה של צעירים. אנחנו עדיין נאבקים. אני יכול להגיד שאנחנו בשיח מול משרד האוצר, לא ויתרנו. וככל שהמשרדים, כרגע לפחות מה שנאמר לנו, ככל שהמשרדים כן ינצלו בצורה מקסימלית את התקציבים, לא שוללים שתהיה אפשרות לתקציבים תוספתיים שלמעשה יבטלו את הקיצוץ.

רגע, אם אפשר רק להבין איך אתה כרגע רואה את ההשלכות של הקיצוצים כמו שהם עומדים, כי כרגע הם עומדים. איך אתם מנתחים את ההשלכות של הקיצוצים הללו. ואם אתה יכול לסמן גם את הסיפור של מענקי האיזון, שזו גזרה לא פחות קשה מתוכניות החומש.

זה לא באחריות שלו.

למה? הוא הפרויקטור.

הוא פרויקטור למאבק בפשיעה.

כמו שחברת הכנסת אמרה, אני חושב שאולי בנוגע למענקי איזון מהמשרד לשוויון חברתי, שהוא מתמחה בזה, ידבר על זה.

אני שואלת מתוך סיבה. עומד לפניי פה מסמך, גם פעם קודמת היה לנו מסמך כזה בדיון, מהשב"כ, שזה קול מאוד מוזר בכל מה שקורה כאן. אבל אין ספק, כמו שאנחנו מבינים, שמערכות רווחה, חינוך, חיבור לתוך החברה הישראלית באופן שמאפשר שוויון וחיים משותפים, בסופו של דבר מונעים באמת את שומר חומות הבא ואת ההסללה לארגוני הפשיעה ואת כל הדבר הזה. אז בוודאי שאני רואה באיכות החיים, אנחנו נעבור לידידיה אחר כך ולאנשים הנוספים שהגיעו. אבל אני חושבת שהכול בהכרח קשור פה. אי אפשר להפריד בין התוכניות ובין הקיצוצים.

העמדה הביטחונית של שירות הביטחון הכללי הגיעה לאחר המכתב שאני הוצאתי, שתמכה בעמדה שהצגתי במסמך. שאומר בצורה די פשוטה שפגיעה בסופו של דבר בתוכניות של צעירים היא פגיעה, היא למעשה פגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל במובן הזה שתוכניות שאמורות להסליל את הצעירים לצאת מעולמות הפשיעה, למעשה תפגע בתוכניות האלה ותקשה על מערכות אכיפת החוק.

אני אוסיף גם עוד כוכבית רואי, והייתי שמחה אם גם אתם תהיה לכם בסופו של דבר חוות דעת על הנושא הזה: חימוש היתר בחברה הישראלית. במקום חיזוק כוחות הביטחון ומערכות הביטחון, אלא חימוש אזרחי, בהכרח יוביל לזליגת כלי נשק. עזבו את התופעות הנוספות, בהכרח יוביל לזליגת כלי נשק לארגוני פשיעה. זה נשק חשוף. נשק שבסופו של דבר תהיה עליו פחות בקרה ושבסופו של דבר יחזור אלינו בעיוותים ובעיות רבות מאוד. זה לא נשק שמופקד אצל המשטרה, זה לא אותו דבר. הדבר הזה שונה לחלוטין.

זה לא מנחם, אבל אני יכול רק להגיד שמספר גופי ביטחון עוסקים בשאלה ובסוגייה הזאת בימים האלה ממש.

אני מודה לך רואי. אני אשמח, גם בטח יהיו פה גם שאלות. אני אמרתי פינג פונג.

אפשר לשאול שאלה? אני מאוד מכבדת את זה שאתה אומר שניהלת ואתה עדיין מנהל את המאבק הזה להוריד את רף הקיצוצים. אבל בינתיים, במקביל, אנחנו יושבים בוועדת הכספים. והתקציב המונח בין ידינו הוא תקציב מאוד ברור. שהוא לא מפקיר בינתיים את ההישג שבישרת לנו שהשאירו רק את התקנים של השוטרים. אמנם גם הייתה הערה בדיון הקודם של להשאיר תקנים של שוטרים זה לא אומר שהתקציב נשאר. כי כולנו יודעים שיש בעיות באיוש התקנים וזה התקציב שלא ינוצל עד הסוף, אז הקיצוץ כן יקרה.

השאלה האם בשבוע הבא נקבל לידיים שלנו שינויים בתקציב המוצע? כי כל ההבטחות וכל זה, כל עוד לא נכנסים, אחת הבעיות הגדולות של התוכניות האלה שאנחנו עוסקים בהם שהם כסף תוספתי שלא מעוגן. השאלה האם השינויים שכבודו מדבר עליהם אנחנו נראה אותם בספר התקציב או יישארו הבטחות?

אני לא יודע. אני יכול רק להגיד שראש הממשלה הנחה לנסות לצמצם את היקף הקיצוצים. אנחנו עובדים על זה מול משרד האוצר ומנסים לבחון את זה גם בהחלטה 550 וגם ב-549.

תודה. אז אני רק אוסיף משהו אחד ונמשיך. אני מצפה שלכל הפחות אנחנו רוצים למנוע את הקיצוצים, זה לא יהיה קיצוצים בבסיס תקציב. אלא קיצוצים, אם כבר עושים קיצוץ הוא צריך להיות זמני. כאן עושים קיצוץ שהוא פשוט נשאר לדורות. אז יש כאן כוונת מכוון לחלוטין לרסק את התוכניות האלה.

לא דורות, אבל לשלוש השנים שנותרו בתוכנית החומש.

איך שאני רואה דברים, בטח במימוש כל כך מפואר של תוכניות, הייתי אומרת שצריך כל שנה להגדיל את התקציב. אבל מה שקורה כרגע זה שעושים קיצוץ שנשאר איתנו, למרות שסביר להניח שיהיה רק גידול בצורך. אז עושים פה משהו שהוא גם יוצר, גם קיצוץ וגם שחיקה מודעת. אני מניחה את זה כאן. יש מה לעשות גם עם הסעיף הזה של קבוע.

בעמדה שאני הצגתי במסמך שיצא לתפוצה יחסית רחבה אני קישרתי בין הפשיעה בחברה הערבית לתקציב הביטחון. אמרתי שאם מדינת ישראל מעלה את תקציב הביטחון אני חושב שלא רק צריך להוריד, אלא להעלות, בטח את התקציבים שנלחמים בפשיעה בחברה הערבית וגם התקציבים הכלכליים יש להם כמובן קשר ישיר למניעת פשיעה. כי לא ניתן לנתק בין התקציבים.

ממש ככה. חה"כ עופר כסיף.

תודה רבה ותודה על הדיון החשוב הזה. הקשבתי למה שנאמר עד עכשיו, וקודם כל אני מסכים לחלוטין עם מה שאמר חה"כ סגלוביץ'. אבל צריך גם לראות מהי הנקודה המרכזית. הבעיה של אפליית החברה הערבית בכלל ושל הצעירים בפרט היא לא בעיה של ביטחון לאומי קודם כל. היא בעיה של צדק חברתי. זה הדבר העיקרי, זה הדבר המרכזי. הסיבה שחלוקת המשאבים צריכה להיות שונה נובעת לא בגלל שיש או אין סכנה ביטחונית, בלי לזלזל, במיוחד בנושא של הפשיעה, כמובן שאני לא מזלזל. אבל הכול מתנקז בסופו של דבר לדבר בסיסי ביותר שהוא צדק חברתי, צדק חלוקתי.

הממשלה הזאת היא ממשלת זוועות בהרבה מאוד מובנים. אבל היא ממשלת זוועות קודם כל גם במובן של התפיסה החברתית כלכלית שלה. כי היא לא מחלקת את המשאבים על פי הצורך, אלא על פי זהות המקבל או הלא מקבל. זה לא צדק חברתי, זה אנטי צדק חברתי. הממשלה בתקציב, וכמובן הכספים הקואליציוניים הידועים לשמצה וכן הלאה, לא מחלקת את המשאבים הנכונים למי שזקוק להם, אלא למי שמקורב לצלחת או שנתפס כמשרת את האידיאולוגיה של הממשלה. ולכן צריך להתייחס לכל הסוגייה הזאת כסוגייה של צדק חברתי. ואם אנחנו מתעלמים מזה, אז אנחנו הופכים להיות חלק מהבעיה ולא מהפתרון. זה שיש אחוז כל כך גבוה של חוסר מעש בקרב הצעירים הערבים. האבטלה, ההשכלה וכל מה שהוזכר קודם והשלכות זה בין השאר באמת הפשיעה וכן הלאה. אבל זה לא רק זה. הדיור, תוכניות מתאר. לאנשים אין איפה לגור. הם לא מקבלים אישורי בנייה. ואלה שנאלצים לבנות, לא כי הם עבריינים, כי אין להם קורת גג, נאלצים לבנות, בעיקר צעירים, זוגות צעירים, שהרבה פעמים נאלצים לבנות ללא אישור, כי לא נותנים להם. ואחר כך גם באים והורסים להם. זה חלק, הכול חלק מאותה בעיה.

ועכשיו בתקציב הזה, שר האוצר, גזען ידוע עם קבלות, מוסיף חטא על פשע, תרתי משמע פשע. זה מה שאנחנו צריכים כאן לטפל בו, בזה אנחנו צריכים להיאבק. צדק חברתי אומר חלוקה לפי הצרכים. החברה הערבית בישראל בכלל והצעירים שבה בפרט נמצאים בתחתית המעמד החברתי. ולכן הם הראשונים שצריכים ליהנות ממשאבי החברה. זה זכות, לא חסד. מגיע להם בזכות, לא חסד. וזה לא צדקה. והמדינה צריכה להיכנס ולטפל בזה ועושה בדיוק הפוך.

תודה רבה חה"כ כסיף. אני רוצה לעובר לעו"ד בועז גור, פורום ארלוזורוב, ניתוח כלכלי, בזום.

תודה. אני רוצה להוסיף לדיון שני דברים שעלו מתוך המחקר שעשינו בפורום ארלוזורוב.

(הצגת מצגת)

אחד הנושאים שחקרנו היה נושא האוכלוסייה הצעירה, בפרט במשבר הקורונה. אבל לפני זה אני רוצה להתייחס רגע לתקציב 2024 בגלל הקשר הישיר שיש לו לנושא.

אני אתחיל ואומר על התקציב, שהתקציב בעצם בכל מה שקשור בשירותים אזרחיים במדינת ישראל ממשיך במדיניות של חיסול השירותים האזרחיים בישראל. כלומר, אין פה בהקשר של השירותים האזרחיים - - -

בועז, מאוד קשה לראות את המצגת, זה ממש קטן. אם אתה יכול להגיד את זה בכמה משפטים שנוכל להמשיך, כי זה לא מתאפשר. מצטערת, יש פה בעיה טכנית.

אני רוצה לומר כך, לגבי התקציב. הפגיעה בשירותים האזרחיים בתקציב הולכת לפגיעה מאוד משמעותית. ישראל נכנסה ב-7 באוקטובר נכנסה, אגב גם למשבר שלפניו, משבר הקורונה, עם תת השקעה בשירותים האזרחיים במדינת ישראל. עכשיו, ברגע שאתה לא משקיע בשירותים אזרחיים אז אתה מייצג להם פגיעה. מה שקורה שאתה בעצם מבחין בין אזרחים. ספציפית בתקציב 2024 לא רק שזה תקציב - - - ולכן כפי שאמרו לפניי, פוגעים באוכלוסייה המוחלשת והפגיעה ביותר, אלא גם התקציב מוסיף פגיעה ספציפית באוכלוסייה הערבית והפגיעה הספציפית באוכלוסייה הערבית אין שום דרך לקראת התקציב להעביר אותה חוץ מכוונת מכוון, צריך לומר את האמת.

וגם מה שנאמר פה עוד להדגיש שהפגיעה בחברה הערבית בתוכניות היא פגיעה בעיקר בתוכניות שהן תוכניות המעטפת. לא בתוכניות לטיפול נקרא לזה בפשיעה וכאלה. כל תוכניות המעטפת שיצרו שינויים בשנים האחרונות בהם פוגעים. כל התוכניות שנוגעות לשירותים אזרחיים ספציפית בחברה הערבית.

משפט אחרון.

מאז שנת 2012 יש עלייה בקרב הצעירים הערבים בתחושה שלהם שיש להם סיכוי למצוא עבודה במדינת ישראל. צריך להבין שהנתון שיצאנו איתו לדרך בשנת 2012 היה של רק 40% חשבו שיהיה להם סיכוי למצוא עבודה בישראל. בשנת 2022 זה כמעט 70%. זה כתוצאה מפעולה מתמשכת והשקעה בתוך החברה הערבית, לא רק בתעסוקה, אלא גם בתחושה שהם יכולים להיות חלק והם יכולים להתקבל. ששוק התעסוקה נגיש אליהם. פגיעה עכשיו במעטפת הזאת וללכת צעד אחורה זה אומר להחזיר אותם אחורה. זה פשוט לפתח חוסר אמון ביכולת להשתלב בשוק במדינת ישראל.

הנקודה השנייה, לגבי חוסר המעש שנאמר גם קודם זה שאנחנו צריכים להסתכל על חוסר המעש לא רק ביחס למה שקורה פה בתוך המדינה. כלומר, פה בתוך המדינה כן, הצעירים הערבים נמצאים בחוסר מעש קיצוני ביחס לכל קבוצות האוכלוסייה. היחס לאוכלוסייה החרדית, ביחס לאוכלוסייה, בין אם זה נשים, בין אם זה ערבים, בין אם זה גילאים מאוד צעירים, בין אם גילאים צעירים, ככה סוף שנות ה-30. בכול. אבל אנחנו נמצאים בבעיית חוסר המעשה. כדי לקבל פרספקטיבה אנחנו נמצאים כמעט אחרונים מקרב כל הצעירים בכל מדינות ה-OECD. כולם. אחרונים. ואם משווים את זה ואומרים שברוב הערים היה חוסר מעש ההשוואה בעצם גם לאוכלוסיית הבוגרים, לכן צריך להבין שהקיצוץ המתוכנן הוא קיצוץ שפשוט לוקח אחורה לשנים שמדינת ישראל הבינה שהמפתח לצמיחה זה צמיחה של כלל האוכלוסייה. זה אומר שזה יגרום לפגיעה ספציפית באוכלוסייה הערבית ובצעירים בפרט. ואת הקיצוץ הזה חייבים למנוע באופן מוחלט. אין שום סיבה שזה יקרה. אחרי כל כך הרבה שנים שניסו כדי לבטל.

תודה רבה בועז, אני מודה לך מאוד. אנחנו נעבור לחה"כ אעידה תומא סלימאן. אני רק אגיד, אנחנו ננסה גם לקיים דיון על חוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית כדי לייחד את הדבר הזה. אז ננסה רגע להסביר אם אפשר את כל הסיפור של הקיצוצים בכללי וננסה לייחד דיון ספציפי כדי לגעת רק בו. כי אחרת, מגיע לזה נושא נפרד לחלוטין.

קודם כל, תודה רבה כבוד יושבת-הראש על הדיון ועל היוזמה. את האמת, אני חושבת שהיה מן הראוי לאחר שקיבלנו לידיים שלנו את המידע על התקציב המדינה היה מן הראוי שכל ועדות הכנסת יפסיקו לעסוק גם כן בדברים אחרים חוץ מהדברים החירומיים ולעסוק בנושא הזה. כי בעיניי מה שנעשה בתקציב הזה זה מגה פיגוע בתקציבי האוכלוסייה הערבית. ובעתיד האוכלוסייה הערבית ובמדיניות כלפי האוכלוסייה הערבית.

כאשר אומרים שזו יד מכוונת, ברור לי שההחלטות הן החלטות פוליטיות. כי אנשי המקצוע, כל אנשי המקצוע, מכל המשרדים, הבהירו מקבלת החלטה כזו ומקיצוצים כאלו. והם יודעים טוב מאוד שלמרות שהתוכניות עד היום או שהושהו מאז כניסת הממשלה הזאת או שקרטעו בדרך או שתחת הסיסמה של השר והשרה רוצים ללמוד את החומר. ולצערי כנראה השרים קשה להם ללמוד וקשה להם להבין, לוקח להם הרבה זמן ללמוד את החומר ולהתחיל להריץ את התוכניות. ועכשיו באים ואומרים אשכרה, למה לנו להתחבא מאחורי כל מיני דברים? זהו, אנחנו מורידים את התקציב הזה. כי אף אחד לא יסביר למה דווקא 15% ולא 5% שהתקציב הרוחבי. אתם יודעים מה? אם היו מביאים תקציב, כמו שקיצצו 5% רוחבי בכל המשרדים, קיצצו גם בתוכניות של האוכלוסייה הערבית, אף אחד לא היה פותח את הפה. למרות מה שאמר חברי, חה"כ עופר כסיף, שדווקא התקציבים צריכים להיבנות לפי הצרכים ולתת אפשרות לסגור את הפערים. ואפילו מתוך אינטרס כלכלי גרידא. האוצר למד את זה ב-2015, אני עדיין זוכרת את הישיבה הראשונה שהשתתפתי בה, עם השרה בזמנו גילה גמליאל ועם הבכירים של האוצר. שניהם נתנו לנו הרצאה כמה זה חשוב להשקיע באוכלוסייה הערבית. כמובן לאחר שקיבלו על הראש מה-OECD, אבל הם הבינו את הצורך להשקיע באוכלוסייה הערבית.

היום יש אמירה פוליטית מאוד מאוד ברורה שלא רק לא ניתן לכם, אלא אנחנו נפגע בכם. אנחנו נקטע את האפשרות של התפתחות. כנראה ההתפתחות שקורית באוכלוסייה הערבית, ונכון יש את הפשיעה. אבל יש גם התפתחות. יש צעירים יותר משכילים, יש צעירות יותר משכילות, יש השתלבות בשוק העבודה שהולכת ומפתחת. אז רוצים לגדוע את זה מלכתחילה. טרנספר מרצון, אה? כבר הצעירים שלנו רובם חושבים על הגירה ויש כאלו שכבר, לצערי, נמצאים בחו"ל. מיטב הצעירים שהיו להם חלומות להשתלב בעולם ההייטק, רופאים ורופאות. כל מיני צעירים גם אקדמאים שיש להם PHD שהיו יכולים במדינה נורמלית להשתלב יפה באקדמיה במדינה. אבל לא, זה לא מקובל.

אני חושבת כבוד יושבת-הראש שהפגיעה גם בצעירים היא מאוד גדולה במקרה שלנו. כי אם נסתכל, חלק גדול מתוכניות המעטפת, וזה לא במקרה שהשאירו רק את התקנים של המשטרה. את זה מהר מאוד ביטלו, את הקיצוץ, בגלל שתי הסיבות שהזכרתי. אבל כל תוכניות המעטפת שאמורות לחזק את הצעירים ואת הזה, הן נפגעות. נפגעות פעמיים: גם בגלל הקיצוץ תוכנית, אבל גם מה-matching שאפשר שהמשרד ישים מול התוכנית. הרי יהיו תוכניות שהמשרדים, אחרי שקיצצו להם רוחבי 5% שהמשרד יבוא ויגיד אני צריך לשאול איפה אני יכול להשקיע. ויכול להיות שאני לא יכול לשלם עכשיו matching לאוכלוסייה הערבית. ואז ייתקעו התוכניות. וזה עוול על עוול על עוול שנעשה. הצעירים היום, כל התוכניות שמכינות להשתלבות בעולם תעסוקה אפשרי ובאקדמיה ייפגעו. התוכניות בבתי הספר ייפגעו. התוכניות בבתי הספר ייפגעו, כלומר החינוך הבלתי פורמלי.

אפילו אם אנחנו מדברים על הרווחה. אני קיבלתי מסמך לידיים שלי, של ועד ראשי הרשויות המקומיות וכבר פניתי לשר בעניין הזה. הקיצוצים בתקציבים לרווחה, שזה בעיקרם תוכניות לנוער בסיכון ונערות בסיכון ותוכניות אחרות, אתם מתארים לעצמכם? זה אמנם 14 מיליון שקלים, אבל זה רק 14 מיליון שקלים. אתם יודעים כמה כסף מוזרם להסכמים קואליציוניים? ואין 14 מיליון שקלים לרווחה? 200 מיליון שקלים, שהשר התעקש לעצור אותם אז, כי היה אכפת לו שלא יזלגו לעולם הפשיעה. היום מחק אותם לגמרי. אם עוקפים אותי והם מעבירים את הכסף אז אני אמחק לכם אותו לגמרי.

אני חושבת שהגיע הזמן שנקים צעקה אחת גדולה. איפה שאנחנו נוגעים הקיצוצים האלה הם קטלניים. ואי אפשר לעבור על זה. והבטחות לא ממש עוזרות כאשר יש ספר תקציבים וממילא התקציבים האלה לא מעוגנים בתוך התקציבים של המשרדים. אני מודה לך.

תודה. משטרה, בואי נקבל ממך התייחסות לפני שאת הולכת. אני רוצה לשמוע את משטרת ישראל, כי זה חשוב. בדיון הקודם שהיה לנו בנושא הקיצוצים שרצו לעשות, העמדה שלכם הייתה מאוד משמעותית נגד הקיצוץ ונתנה גם את הקיצוץ שלכם. אז אני אשמח גם לשמוע אתכם היום.

אז קודם כל, היום שמענו באמת שהקיצוץ בכל הנושא של - - -

שרית, אולי אני שנייה אפתח ואז אנחנו נשמח גם כן להרחיב. שמי נסיה יודיץ, אני ראש אגף תכנון במשרד לביטחון לאומי. אנחנו מגיעים אחרי דיון בוועדה של חה"כ מיקי לוי, הוועדה לביקורת המדינה. וגם שם התייחסנו. הקיצוץ של ה-15% בהמשך למאמצים שנעשו על ידי המשרד לא יחול, או שאני אנסח את זה מחדש. הקיצוץ של ה-15% נמצא לו מענה תקציבי ולכן אנחנו לא נראה פגיעה בפעילות משטרת ישראל בחברה הערבית. ופעולות שנעשות לטובת מניעת אלימות וחיזוק השותפויות עם צעירים בחברה הערבית. המשרד לביטחון לאומי פועל בהקשר הזה בשני צירים: באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ובאמצעות משטרת ישראל. משטרת ישראל, אם תרצו להרחיב לעניין התוכניות שאתם מבצעים.

אצלנו, כמו שנאמר כאן, אנחנו חלק מהעיסוק של אגף סיכול פשיעה בחברה הערבית. מתעסק בנושא של אכיפה רכה. אכיפה רכה זה בעצם נושא המניעה, הטיפול המקדים והשילוב ביחד עם נוער, צעירים ונשים בחברה הישראלית. שילוב שם של הקהילה. ויש לנו כמה תוכניות שאנחנו מתמקדים בהם. אני אתמקד עכשיו רק בסיפור של הצעירים. זאת אומרת מעל גיל 18.

יש לנו קודם כל את תוכנית הדגל שהוביל האגף שזה תוכנית שקראו לה צעירים לעתיד בטוח. עכשיו יקראו לה מכינה קדם משטרתית שמתעסקת לצעירים בחברה הבדואית בין גילאי 20 עד 24, שמעוניינים להתגייס למשטרת ישראל. אנחנו ביחד עם עמותת "אחריי", שהיא הייתה הזוכה במכרז הקודם ועכשיו אנחנו נצא למכרז אחר. הובלנו שלושה מחזורים של מכינה כזאת לשילוב צעירים מהחברה הבדואית למשטרת ישראל לשירות בתי הסוהר וכב"ה. אנחנו מקווים באמת לצאת למכרז חדש במהלך חודש אפריל.

התוכנית הזאת את אומרת שהיא לא נפגעה?

הפעילות הזאת לא נפגעה, יש לה גם תקציב.

לא, ב-2024 היא תיפגע.

היא לא צפויה להיפגע.

היא תיפגע ב-2024?

לא, לא.

התוכנית הזאת לא צפויה להיפגע.

הם ענו על זה, היא אומרת שהיא לא נפגעת. בואו נמשיך, כן?

גם אם זה יהיה לקראת השליש האחרון של 2024 זה יקרה ב-2024. כך שהתקציב נכון לזה. וכמובן יש לנו את הנושא של הגברת הגיוס לשירות לאומי אזרחי בתוך משטרת ישראל. יש לנו תפקידים ייעודיים שניתן לגייס בהם מהחברה הערבית לשירות לאומי אזרחי. זה משהו גם בתחומי החקירות וגם בתחומי המשל"טים ועוד כל מיני תחומים. ועכשיו אנחנו כמובן מתחילים להכין תוכניות ביחד עם החברה למתנ"סים וביחד עם הרשות לביטחון קהילתי, איך אנחנו משתלבים שם עם הרצאות לצעירים אחרי צוהריים, לפני צוהריים. עוד פעם, כדי להגביר גם את תחושת האמון במשטרת ישראל. בסופו של דבר זה גם שני הצדדים זוכים. כולם זוכים בגישה הזאת.

נכון מאוד. אז במובן הזה קודם כל אני שמחה לשמוע שהמשטרה גם יוזמת תוכניות ופעולות יזומות גם להגברת אמון, גם ליצירת משרות וחיבור באמת תעסוקתי אפשר לומר, שהוא גם קשור לביטחון אישי. בהחלט משמעותי.

לגבי הקיצוצים מבחינת ההשפעה, זאת אומרת, מרגיש לי לא פעם שנעשים דברים שלא רק מתקזזים, אלא משיגים חלק מהמטרות אחורה. אז נעשים דברים יפים. מצד שני, מרחיבים את חוסר המעש, את הכניסה לארגוני פשיעה, ואת כל באמת היעדר אופק והזדמנות ושבסוף זה חוזר אל המשטרה במצבים לא פשוטים או לא חוזר אל המשטרה, כי גם יש שיטור חסר בקרב החברה הערבית ופחות נוכחות משטרתית, זאת האמת. אז כדי להבין רגע איפה אתם ביחס לדבר הזה. זאת אומרת מצד אחד קורים דברים טובים, מצד שני קטסטרופה.

המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, ציינו את זה גם כן בדיון הקודם, רואים במתן מענה למאבק בפשיעה בחברה הערבית כיוון פעולה מרכזי ומשמעותי. זה מופיע גם כחלק ממסמך מדיניות השר לשנים 2023-2024.

אז בעצם ביחס לקיצוץ של התוכנית 549?

כפי שציינתי קודם, הקיצוץ לעניין 549 נפתר בתיאום יחד עם האוצר ומשרד רוה"מ וניתן מענה ספציפי למשטרת ישראל על מנת לוודא שלא תהיה פגיעה במשטרת ישראל.

במשטרת ישראל, אבל לא בכל מה שקשור למיגור הפשיעה. כלומר תקנים כן, אבל כל השאר האלמנטים?

התוכניות של החלטת ממשלה 549 של המשרד לביטחון לאומי לא צפויות להיפגע.

אוקיי. את אומרת כלל התוכניות בתוך התוכנית הזאת.

נכון.

אוקיי. אנחנו ננסה לוודא את זה. זו כבר בשורה כלשהי. זאת אומרת זה משהו של הימים האחרונים את אומרת.

זה במסגרת הסיכום התקציבי.

אוקיי, בסדר גמור. תודה רבה לך, אני מודה לך. אני עוברת למרוה סלאח מסיכוי-אופוק, רכזת פיתוח כלכלי.

וסאל רעד, מסיכוי-אופוק.

בסדר גמור. אתן תנהלו את זה לעצמכן.

וסאל רעד, מעמותת סיכוי-אופוק. תודה על ההזדמנות. אני אשמח להתייחס למה שנאמר כאן בעצם.

בטח, בוודאי.

החלטות ממשלה 550 לצמצום פערים חברתיים וכלכליים לחברה הערבית והן החלטת ממשלה 549 למאבק בפשיעה ואלימות הן החלטות משמעותיות וחשובות עבורנו כחברה ערבית והן משלימות אחת את השנייה. אני רוצה להגיד לגבי החלות ממשלה 549. היא לא רק עוסקת באכיפה וענייני שיטור. היא גם עוסקת בעניינים ובגורמים אזרחיים. מה שאני אומרת כאן, הקיצוץ הוא 15%, זה נאמר גם שהקיצוץ הזה הוא בעצם מהווה אפליה עבור החברה הערבית. והחלטה הזו היא בעצם מאוימת יותר מ-550. כי 549 היא לא מוגדרת כפי ש-550 מוגדרת כעדיפות לאומית. והיא לא תצטרך לעבור בעצם בוועדת הכספים. לכן היא מאיימת ביותר. החלטת ממשלה 549, כפי שאמרתי, היא לא רק עוסקת בענייני שיטור ואכיפה. יש גם גיוס עו"סים לליווי קטינים ונפגעי עבירות, גישור ועוד דברים שמטפלים בעצם בחברה הערבית ובענייני צעירים.

אני תמיד שואלת את עצמי איך יכול להיות צעיר ערבי שאפרופו נאמרו כאן נתונים לגבי הבגרויות. אני שואלת את עצמי איך הוא יכול להשתלב באקדמיה ואיך אם אזור תעשייה שהוא לא מפותח ואין מרכזים מסחריים גם מפותחים ובטח לא תחבורה ציבורית מפותחת שתיתן לו לצאת מחוץ ליישובים הערביים כדי להשתלב בשוק התעסוקה, אז אני שואלת את עצמי תמיד איך אפשר לא להרחיב את המעגל של צעירים חסרי מעש? ואנחנו יודעים, הקשר היום בין צעירים חסר מעש לבין תופעת הפשיעה והאלימות לפי פילוח נתונים שאני עשיתי בעצמי בעמותת סיכוי-אופוק, מצאנו שבשנת 2023 שהיא הייתה השנה הכי מדממת והגענו למספר חסר תקדים בנרצחים. שליש מהנרצחים הם צעירים בין השנים 18 עד 25. אז אני לא מופתעת איך אפשר, לצערי, איך אפשר לא להגיע למספרים כאלה כשאין שום דבר בחברה הערבית מפותח ומטופל כמו שצריך. ועוד רוצים לקצץ לנו בתקציבים האלה.

אגב, לפי מרכז טאוב, במחקר שיצא לפני יומיים, אמרו שאם החברה הערבית הייתה מדינה, אנחנו היינו יכולים להיות במקום השלישי אחרי קולומביה ומקסיקו במספר נרצחים בפשיעה ואלימות. אז אני רוצה להגיד שהקיצוצים האלו הם באמת לא הוגנים ובלתי סבירים ובלתי מידתיים. ודרככם ודרך חברה אזרחית יש לנו עוד אפשרות לעצור את זה. תודה.

בדיוק, חד משמעית. תודה רבה לך. את רוצה להוסיף מילה?

כן, אני אשמח. שלום, אני פארס לאלאוי. באתי היום האמת במידה מסוימת לדבר או לייצג את הצעירים. או יותר לבטא את הכאב, את ההתמודדות היום יומית שאנחנו מתמודדים איתה כדי לחיות. כדי להתפרנס בכבוד, לחיות בכבוד. ולצערי גם כמו שנאמר פה, אם מדברים על נתונים של השכלה גבוהה, אז רואים שהצעירים כן לומדים יותר. כן יש נתונים מעודדים. אני בא מהכפר עספיא. אני מייצג, יש לי כובע אחר שהקמנו מן מסגרת של צעירים מהכפר עספיא שהקימו מסגרת פוליטית שרוצה לשנות ולקחת את המושכות לידיים. וכמו שאמר פה סגן השר, אנחנו צריכים את הצד השני. אנחנו חייבים את הצד השני. אנחנו חייבים את התקצוב הזה. אנחנו לא יכולים לתכנן, לבדוק, לרצות לשנות, אבל הצד השני לא משתף איתנו פעולה.

כל קיצוץ כזה, אנחנו אולי מדברים פה על מספרים של 5%, 15%, אבל בשבילנו זה עניין של חיים ומוות, תרתי משמע. כל קיצוץ עוד יותר מעמיק את הבור שאנחנו גם ככה חיים בו. וגם אם קוראים לי פארס לאלאוי עדיין מגיע לי לחיות בכבוד, להתפרנס בכבוד. לא לפחד לצאת לרחוב בלי לקבל כדור טועה. וגם מגיע לי לתכנן ולדאוג לעתיד שלי, של הילדים שלי ובכלל של הכפר שלי ושל החברה שלי. תודה רבה.

כל מילה, ממש. אני עוברת לידידיה גרינוולד מהאוצר. רפרנט פנים באגף תקציבים. ידידיה, אני שמחה שאתה פה. אני אשמח שתגיד לנו, תאיר את עינינו מה באמת קורה באוצר במובן הזה.

ידידיה גינוולד, אגף תקציבים באוצר. אני כן אומר דבר ראשון שאנחנו רואים חשיבות מאוד מאוד גדולה בהחלטות ממשלה של פיתוח כלכלי. גם ב-550, גם ב-1279 וגם ב-549 והחלטות נוספות. אנחנו שותפים לצוותים, אנחנו יושבים על התוכניות השנתיות עם כל משרדי הממשלה, כל שנה, במשך השנה וגם עובדים על הטיוב שלהם כל הזמן.

עם זאת, כמו שאתם יודעים, בהצעת התקציב בשנת 2024 היה ברור לכולנו שיהיו קיצוצים משמעותיים גם בנושאים חשובים, בשל הצורך לשנות סדרי עדיפויות ולהגדיל את תקציב הביטחון. כשחלקם עוברים בימים אלה לוועדת כספים ובמסגרת הצעת חוק התקציב בהתאם לסדרי עדיפויות שנקבעו על ידי הממשלה.

במסגרת החלטה 1274 שעברה בממשלה עם הצעת התקציב, הוחלט לקצץ בהחלטות הממשלה רוחביות 15%. שכמו שנאמר פה, כ-80% מאותם תקציבים באותן החלטות זה החלטות הממשלה לחברה הערבית. אני כן אומר דבר נוסף, שכל החלטות הקיצוצים הם לבסיס התקציב. זאת אומרת, אם למשרדי הממשלה הוחלט לקצץ 5% או 6.5 בסך הכול אז זה על בסיס התקציב, זה מכאן ואילך. בין היתר גם יש תוכניות שדיברו על שנים הבאות. מתקיים היום לדעתי דיון בוועדת כספים על העלאת המע"מ לשנת 2025. אז ההחלטות לא נעשו רק לשנת 2024 באופן כללי.

אגב, יש לומר, העלאת מע"מ זו העלאה רגרסיבית. היא לא מבחינה בין אוכלוסיות. כל החברות יחוו אותה. חד משמעית. העלאת מע"מ לא בוחנת משכורות, היא פוגעת בכולם. וודאי. זה לא מס פרוגרסיבי שיש לו איזה תעדוף כמו מס חברות גלובליות, משהו כזה. זה מס שפוגע במוחלשים יותר מאשר באנשים אחרים. קל מאוד, אף אחד לא שם לב, זה מאחורה, מע"מ, אבל פוגע בכולם.

אני אומר, אני בתפקיד שלי באוצר לא עוסק בנושא הספציפי הזה, אבל באתי לנקוט את זה כאיזה שהיא דוגמה שהיא חלק מההחלטות. אני כן אומר שבגדול בקיצוצים אנחנו כבר ישבנו עם חלק ממשרדי הממשלה, הצוותים אצלנו יושבים עם כולם כדי לראות איך אנחנו פוגעים בכמה שפחות תוכניות. אני גם יכול לומר שבמקרים מסוימים תהיה פגיעה וצריך לראות איך מטייבים ומתאימים את התוכניות מחדש. במקרים אחרים אנחנו כבר רואים שלא תהיה פגיעה. זה באמת התאמת התקציב להרבה תוכניות, שזו הייתה המסגרת שנדרשת להם בפועל.

מה למשל לא יהיה?

אני יכול לומר שמה שאני ישבתי למשל עם צוות חינוך, אז כל הנושא של חינוך דיפרנציאלי שהורחב באופן משמעותי בהחלטה האחרונה, אנחנו רואים איך זה תוכניות שממש התחילו ואנחנו בוחנים לראות איך הם לא מתקזזים בפועל. איך מטייבים תוכניות מסוימות כדי שתוכניות אחרות יוכלו להתבצע באופן מלא. זו עבודה שאנחנו עושים כל הזמן מול המשרדים כדי לראות על מה יותר נכון להחיל את - - -

מה עם מענקי האיזון?

לגבי ההצעה לקיצוץ של 200 מיליון שקלים, אז כמו שנאמר פה, יש נושאים בהחלטה 550 שהם נושאים שהוקצו במסגרת החלטת ממשלה, במסגרת תבחינים של עדיפות לאומית. במסגרת תבחינים של עדיפות לאומית אז אישור אותה הקצאה דורשת אישור ועדת הכספים, כדי שהחלטת הממשלה תחול בפועל. אז הצעת החלטת הממשלה בהתאם לסדרי עדיפויות שנקבעו על ידי הממשלה היא קובעת להפחית את אותם 200 מיליון החל משנת 2024. עם זאת, זה כן תלוי עדיין באישור של ועדת כספים בהצעת חוק אישור התקציב.

אוקיי, תודה. יש שאלה?

הייתי רוצה להתייחס. כי דובר פה על תקציב החינוך ואני בכל זאת רוצה כאן בנוסף לנתונים המדאיגים שבן הציג, אני כן רוצה לדבר על כמה נתונים שקשורים גם לתוכנית יתד ותוכניות אחרות ותוכניות ששירין מובילה במשרד החינוך ולהגיד שחוסר הפגיעה בתקציבי חינוך או הפגיעה החלקית מבחינתנו זה לא חדשות מספיק טובות. כי אני לא יודעת עד כמה אנשים שיושבים פה בחדר מודעים לעובדה שכחמישית מבני הנוער שלנו בכיתות י' עד י"ב השתמשו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה בהירואין, קוקאין או קראק. אוקיי? 40% מבני הנוער שלנו יש להם מחשבות אובדניות. שני שליש מהילדים שלנו חיים מתחת לקו העוני. משרד הפנים, אני לא יודעת למה זה מצחיק אותך, אותי זה ממש לא מצחיק. קרוב ל-50% מהמשפחות שלנו חיות מתחת לקו העוני.

דובר כאן על זכאות לבגרות, אבל לא דובר על זכאות לבגרות איכותית. רק כדי לסבר את האוזן, בחברה הבדואית הערבית בנגב רק 16% מהבנים שלנו, מאלה שנבחנים, בעצם מגיעים לתעודת בגרות איכותית שמאפשרת כניסה למוסדות להשכלה גבוהה ולא לפקולטות היוקרתיות, אפילו לפקולטות שצריך בחלק מהמקרים רק דופק. חבר'ה 82% מתלמידי כיתות ד' לא שולטים במיומנויות הקרוא וכתוב בעקבות הקורונה. אנחנו עוד לא התאוששנו ממשבר הקורונה. המצב אצלנו בבתי הספר במערכת החינוך, בחינוך הבלתי פורמלי, בהשכלה הגבוהה, בתעסוקה, אנחנו עדיין מלקקים את הפצעים שלנו ממשבר הקורונה. והמלחמה שבן דיבר עליה וההשפעות שלה על התעסוקה של הצעירים, המספרים מדברים בעד עצמם.

וצעיר שאין לו אופק, ארגוני הפשיעה יודעים לחבק אותו בצורה פנומנלית. ואני לא יודעת איך המדינה טומנת את הראש שלה. ואם היא חושבת שזה יגרום להגירה המונית בעצם לחו"ל, אז זה אולי יגרום להגירה באליטות. כי לאליטות יש אלטרנטיבות בחו"ל, ארגוני הפשיעה ימשיכו לשגשג כאן. ואם מישהו חושב שהפשיעה תמשיך להישאר בתוך גבולות היישובים הערביים אז אני רוצה לבשר לכם שזה ממש לא המצב. אפשר להסתכל על הפשיעה הכלכלית במושבים ובקיבוצים, גם בצפון וגם בדרום. וזה הפך להיות מנת חלקם של היישובים היהודים. ואני באמת מקווה שהמדינה באמת תתעורר ולא רק שלא תפגע בתקציבי החומש אלא תנסה גם להעמיק את התקצוב הדיפרנציאלי, כי עדיין הנתונים, למרות העשייה המדהימה של שירין וההובלה שלה בשנתיים האחרונות במשרד החינוך, עדיין היא צריכה לתקן עכשיו נזקים של 75 שנים שבמסגרתם המדינה, סליחה על הביטוי, פשוט לקחה אוכלוסייה שלמה והתעלמה, אני לא רוצה להשתמש במילים קשות, אבל התעלמה מהצרכים שזועקים לשמיים.

חברים, אני באמת מקווה שהפקידות המקצועית תרד לשטח ותפגוש את הצעירים שלנו. העובדה שהצעירים שלנו מסתכלים על העתיד והם רק רואים שחור זה חדשות באמת באמת רעות למדינה. ואני חושבת שאפשר לתת למדינה תעודת עניות שחלק לא מבוטל מהשרים שטומנים את הראש שלהם באדמה לא יודעים בדיוק מה קורה ביישובים הערביים ואצל הצעירים הערביים. ויהדות ארצות הברית שיושבת בבוסטון ופילדלפיה וניו יורק יודעת הרבה יותר על מה שקורה בתוך היישובים שלנו. כולי תקווה שמענקי האיזון, שהפגיעה בתקציבי החומש וגם המקומות שבהם לא תהיה פגיעה בגלל חוסר ניצול. זה בגלל אי מיצוי של תקציבים, שהמדינה תחשוב איך היא יכולה להגיע עם מיצוי מאוד גבוה במקום בעצם להתאים את התקציב למיצוי שהיה בשנים האחרונות.

במילה אחרונה, אני כן רוצה להגיד שהמדינה עשתה כברת דרך בשנים האחרונות. לפני 10 שנים המושג חוסר מעש, לא היה דיון בכלל על קבוצת הגיל הזאת. החברה האזרחית, יושבים פה אג'יק, יוזמות אברהם, סיכוי, ארגונים שעושים חיל. בעיקר בזכות הפילנתרופיה. יש פה את תוכנית יתד שנותנת מענה במיוחד לאוכלוסיות הקצה. במקום לתמוך בעמותות האלה, במקום לתמוך בתוכניות הלאומיות שפותחו בשנים האחרונות, כי הנושא עדיין נמצא בחיתוליו. במקום לעשות את זה המדינה בעצם מחליטה לפגוע ובאמת המדינה תשלם ריבית דריבית. דיברת על זה שפגיעה רק לשלוש שנים. על כל שנה שלא יזרמו תקציבים לשטח המדינה תמשיך לקבל ריבית דריבית. כי מה שלא נעשה בגילאי ה-18 עד 24 יהיה אחר כך למדינה הרבה יותר קשה לטפל בצרות שנובעות מהקיצוץ. זה ככה בגדול.

תודה נסרין. אני באמת אעבור ממך לאלסלימאן עמור, מנכ"ל עמותת אג'יק- מכון הנגב. תודה סלימאן שאתה פה. מתראים הרבה לאחרונה. פעם אחרונה נסיבות טובות, עכשיו נסיבות של קיצוצים.

נעשה גם את זה נסיבות טובות. אבל לדבר אחרי נסרין זה אתגר לא פשוט. אני חושב שיכולים להיות מופתעים מהרבה דברים, אבל מהסיפור של צעירים חסרי מעש אנחנו לא יכולים להיות מופתעים. כי גם החברה האזרחית, בעיקר המחקרים של ד"ר נסרין, אנחנו מדברים עליהם בשנים האחרונות בצורה בלתי רגילה ולשמחתי גם מתקיימים דיונים, אבל התפוקות הם לא בהתאם למה שאנחנו מצפים. כל ההשקעה שקיימת פה היא השקעה בסופו של דבר כל כמה עשרות מיליונים מאוד מאוד מצומצמים. חלק מהפרויקטים יצאו לפועל וחלק ממש לא יצאו לפועל מסיבות בעיקר פוליטיות, ממשלתיות.

צריך להגיד גם מילה טובה, לצד הביקורת שלנו, בעיקר על הפקידות המקצועית, שיושבת פה. המשרד לשוויון חברתי ויתד ושירין ומל"ג וכמובן רשות הצעירים. ועושים עבודה מדהימה, אבל בסוף יש בעיה של מדיניות. ונעמה, בעיניי זה הסיפור. יש פה סיפור של מדיניות. יש פה החלטה. אני אתן דוגמה רק בדבר אחד. בתקנה, יש תקנה 922 של מכוני מנהיגות לצעירים ערבים. היום ניצבת על 9.5 מיליון שקלים כמעט שנה שביעית, שמינית שלה. ואנחנו מדברים על תקנות, למשל תקנת אופק לצעירים חסרי מעש יהודים. תקנת אופק יש בה עשרות מיליונים ותקנת מכוני מנהיגות יש בה 9.5 מיליון ושום שקל לא בבסיס. הכול בכסף תוספתי. זה אומר עוד שנייה הדבר הזה יכול להיעלם כולו. ופה זה צריך להדאיג את כולנו.

כמה כסף מכוון לכל הנושא של צעירים, עם דגש על צעירים חסרי מעש, כאשר כל הצעירים הערבים הם בפוטנציאל של חסרי מעש. צריך להגיד את הדבר הזה. זה לא כל מי שלומד או לא לומד. בסוף צעיר ערבי שקם בבוקר, וכל הזמן אנחנו מופתעים. יש 35,000-37,000 צעירים ערבים בוגרי תיכון כל שנה. עכשיו, אפשר להיות מופתעים פעם אחת, אבל להיות מופתעים כל שנה זה כבר לא סביר. יש פה תוכנית לא סבירה של המון צעירים ויש נתק בין מה שעושה מערכת החינוך לבין מה שאמורה לעשות המערכת של התעסוקה. הצעיר שמסיים, יכול לסיים י"ב בהצטיינות. בסוף יכול ללמוד הנדסה ויכול להיות אחרי ארבע-חמש שנים מורה. מורה, אבל מורה מתוסכל. כי הוא למד בשביל להיות מהנדס ועכשיו הוא מורה. אין קשר בין היכולת של הצעירים הערבים ללמוד לבין היכולת שלהם להשתלב בתעסוקה. יש נתק בין מה שעושה מערכת החינוך לבין מה שעושות מערכות התעסוקה והכוון תעסוקתי ואקדמי. ואנחנו רוצים להגיע למצב שגם כל מה שקשור להשכלה גבוהה בחברה מוחלשת, במקרה זה החברה הערבית, הפך להיות מותג זול. באו כל המכללות שמטרתן כספית בעיקר, כל מיני האונו למיניהן ואור יהודה למיניהן. בסוף מרוויחים 30,000-40,000, 50,000 שקלים שכר לימוד. מי הולך לשם? מי שלא מתקבל באף מוסד ציבורי. ואז יוצא מצב שההורים משקיעים את ה-40,000-50,000 שקלים שלהם בשנה. אבל מה התוצאה? בחיים אף מערכת לא תקבל אותו ללימודים, כי הוא לא אמור להיות בתוך מערכת אקדמית, הוא אמור להיות בהכשרות מקצועיות, הוא אמור להיות בדברים אחרים.

ואנחנו פה, נעמה, בנינו מודלים מדהימים של שנות מעבר. עכשיו, לצעירים הערבים מגיע, דיברו פה במשטרה על הנושא של הכבאות והשירות האזרחי, הכול מצוין. אבל זה אפס נקודה אפס אפס אפס, כמה שהולכים לדבר הזה וכמה מושקע כסף שם. צריך להיות לצעיר ערבי עשרה מודלים, כמו לצעיר היהודי, צריכים להיות עשרה מודלים והוא יבחר לאיפה הוא ילך. ילך לשירות האזרחי, ילך לשנת מעבר, וזה מה שאנחנו רוצים לראות. איך בסוף לצעיר הערבי יש מודל ברור לשנות מעבר. צריך להגיד שעד היום חייב כל צעיר ערבי יעבור שנות מעבר. והוא לא מוכן, לא מבחינת עברית, לא מבינה אקדמית, לא מבחינה תעסוקתית. התוצאות של שנות מעבר מדברות בעד עצמן. אנחנו מדברים על אחוזים מאוד גבוהים של צעירים שמשתלבים גם בתעסוקה וגם באקדמיה ובנושא הזה בעיניי טוב יהיה אם הפקידות המקצועית שיושבת פה, שמשתפת פעולה מצוין, לראות איך היא משפיעה גם על הדרג של שרים וחברי כנסת שבסוף צריך להשקיע הרבה יותר מכמה מיליונים בודדים בשנות מעבר לצעירים.

תודה רבה.

נעמה, יושבת פה בוגרת של התוכנית שבאה להגיד כמה משפטים.

כן, בוודאי. תציגי את עצמך. תודה שבאת אלינו.

שלום לכולם, אני עדן, בת 20, מכפר קאסם. אני בוגרת של שנת מעבר באג'יק – מכון מנהיגות בנגב. הם הכינו אותי להכשרה אקדמאית בהתחלה. אבל באמצעות התוכנית הממש מאותגרת היא נתנה לנו כלים רבים שאני בחיים לא קיבלתי. עכשיו אני בדרך לאקדמיה ואג'יק הכינה אותי.

את יודעת מה את רוצה ללמוד?

אני התקבלתי רוקחות באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטה העברית. עשיתי תוכנית של אג'יק פסיכומטרי וקיבלתי 650 בפעם השנייה. וגם עשיתי יעל וקיבלתי 124.

אבל את יודעת מה את רוצה ללמוד? יש לך כבר כיוון? אה, רוקחות?

כן.

מדהימה, בהצלחה.

אני חושבת שאני ממשיכה לרפואה. לא יודעת עדיין.

אני מאמינה לך שאת יכולה, לגמרי.

תודה רבה. בהתחלה לפני שנכנסתי לאג'יק היה לי חנות קטנה באי ביי אבל לא פעיל. ואג'יק לימדו אותי הכלים הבסיסיים בטכנולוגיה ואיך להשתמש בכל הדברים האלה. גם הכינה אותי לעולם התעסוקה. למשל קיבלתי קורות חיים, חיפשתי עבודה. הכינה אותי לראיונות עבודה והכינה אותי לראיונות באקדמיה. קיבלנו קורסים בעברית מדוברת. הכנה מנטלית גם. יש הרבה דברים, אבל אין זמן להגיד.

באמצעות התוכנית הרגשתי שאני שוברת הרבה דברים אצלי. אני הייתי קצת ביישנית וזה אצלי נשבר. היום יש לי הרבה חברים, כן, המון דברים. עכשיו, למה התוכנית חשובה אצלנו באוכלוסייה שלנו? אין תוכנית כזאת בבתי הספר, אין. והיא עוזרת לנו לקבל כיוון ולא ללכת לאיבוד. אז בגלל זה אני חושבת שהתוכנית תומכת ועוזרת לנו הרבה.

תודה. ממש תודה לך.

בבקשה. יש עוד משהו אני רוצה להגיד. הרכזים שלנו גם נתנו לנו הרבה דברים ממה שיש להם. למשל יש לנו רכזת שהיא יודעת איך לדבר בשפת סימנים. עכשיו אני בתהליך להיות מתרגמת בשפת הסימנים העברית והעולמית.

מדהים.

תודה רבה.

כל הכבוד לך.

בגלל זה אני מאוד אוהבת את המקום הזה. ויש לי כמה תמונות אם אתם רוצים להסתכל, משנה שעברה.

לגמרי, אנחנו עוד נסתכל עליהם. ממש תודה לך, מרגש. אני אעבור למשרד לשוויון חברתי. תודה לכם, יונתן ומוסא, נכון?

צוהריים טובים, שמי יונתן פז, ראש אגף חברה וחינוך ברשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. תודה על הדיון.

תודה לך שבאת.

אני אתייחס, היה פה דיון קצת רחב, אני רוצה להתייחס לסוגייה של הצעירים. תוכנית החומש שמה דגש מיוחד על הצעירים בחברה הערבית והיא כוללת שורת פעולות שנעשות באמצעות משרדי הממשלה, רשויות וגופים מפעילים, ביניהם ארגוני חברה אזרחית. עכשיו, החלטה 550, שאנחנו עובדים כגוף מטה שמתכלל אותה, שמה דגש מיוחד על ההתמודדות עם אתגרי השורש שנוגעים לחברה הערבית, לרבות צמצום חוסר המעש שהוזכר פה. כלומר, יש כאן מהלך שמסתכל על היבטי השורש שנוגעים לתוכנית.

כפי שנאמר פה בתחילת הדיון על ידי חלק מנציגי משרדי הממשלה, גם אנחנו הבענו את עמדתנו שהקיצוץ הזה יוצר פגיעה דה פקטו מאוד משמעותית בתוכנית העבודה העיקרית של הממשלה שנוגעת לחברה הערבית. התוכניות החומש הן תוכניות שהוכיחו את עצמן גם היסטורית וגם בעת הנוכחית כתוכניות שתורמות למשק הישראלי. מטפלות בסוגיות שנוגעות למנועי צמיחה באופן ישיר. עוסקות בפיתוח תעסוקה, חינוך, בהשכלה גבוהה, בתחומים אחרים. וכל אלו תורמים לחוזק ולחוסן של המשק בכללותו. ולכן יש כאן אינטרס חברתי רחב שהוא הרבה יותר גדול ממבט מיקרו כזה או אחר על סוגייה ספציפית. ולכן יש כאן גם שיקול כלכלי חשוב שצריך להימנע מהפגיעה בו. זו לפחות העמדה המקצועית שלנו והבענו אותה בכל פורום ומול מקבלי ההחלטות בנושא.

ומה העמדות, אתה יודע להגיד מה התגובות לזה?

תראי, התגובה כרגע שהקיצוץ עבר. חשוב להזכיר שבאמת כפוף לדיון בוועדת הכספים, למעט החלטה 549. ולכן אנחנו תקווה שיש עוד פתח לשינוי בדבר הזה. וגם כפי שהוזכר על ידי אגף התקציבים שהם באמת שותפים שלנו ליישום ההחלטה יש אפשרות לייצר התאמות בתוך התוכניות ולהגן ככל האפשר על פעולות חשובות שנעשות.

ואני כן רוצה רגע להתייחס באמת לפגיעה שצוינה בהיבטים שנוגעים לצעירים. התוכנית באופן רוחבי מייצרת כלים, מסגרות ומענים עבור צעירים. חלקם באופן ישיר וחלק ממשרדי הממשלה שנמצאים פה מובילים את הפעולות האלו וחלק דרך פעולות אחרות. אנחנו צופים שתהיה השפעה. אני אתן קצת דוגמאות: בפריסה של מרכזי צעירים, בהרחבה של מכוני המנהיגות שהוזכרה פה. בשירותי הכוון לתעסוקה, שהם חיוניים להגברת שילוב בתעסוקה. במתן מלגות בהשכלה גבוהה, במסגרות רווחה שהוזכרו פה ותוכניות ייעודיות לצעירים בסיכון ובהיבטים אחרים.

חוץ מזה, וזה פחות הוזכר, עשויה להיות השפעה גם שהיא לא ישירה, כתוצאה מהקיצוץ הזה. אני אתן דוגמה אם למשל יושקעו מהלכי תכנון ובינוי, שהמטרה שלהם להגדיל זמינות קרקע ובעצם לייצר פתרונות דיור לצעירים, אז אנחנו נראה פגיעה ממש עבור מענים שנועדים לצעירים. אם תהיה למשל הפחתה בתקציבים לתשתיות ספורט, למגרשי משחקים – אלו דברים שעשויים להגדיל חוסר מעש. קורסי עברית למבוגרים וכדומה. התוכנית היא הוליסטית ולכן כשאנחנו מתייחסים להפחתה אנחנו כן מזהים שתהיה פגיעה משמעותית.

אני רוצה גם לשאול, אתם בעצם גם מזהים את זה גם בתוך ה-5%.

כן. ה-5% זה פלט רוחבי, למשרדים, זה בבסיס. ההשפעה היא לא רק על החברה הערבית בהיבטים האלה, צריך לציין. יש כאן השפעה לאומית.

בוודאי, כן. כשחברה נמצאת בפער לכן 5% מרחיבים את הפער ונוסיף לזה גם את זה.

נכון. והקיצוץ בתוכניות החומש הוא נוסף על זה. אבל הנגזרת, אני רוצה לסיים ולהזכיר את הנגזרת ואם צריך אני אענה על שאלות. המשמעות היא שתידרש התאמת מענים כדי להתכנס למסגרת תקציב חדשה. ובהתאם, במידת הצורך, לעדכן יעדים כלפי מטה. אני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע למצב הזה ושנצליח להפחית את שיעור הפגיעה בתוכנית. אבל זו המשמעות וצריך להיערך לזה בכל מקרה. ואני כן רוצה לסיים ולהגיד דבר אחד חיובי, שיש הרבה נכונות ורצון אצל גורמי המקצוע שרתומים מאוד בכל המשרדים שאנחנו עובדים מולם להוביל את התוכנית הזאת. החשיבות שלא לא מתאיינת, למרות הקיצוץ. התוכנית תמשיך לפעול, גם אם היא תיחבל כתוצאה מהקיצוץ. ואנחנו כרשות מחויבים ונמשיך לפעול ליישם אותה יחד עם המשרדים.

תודה רבה. אני מודה לך מאוד. אני במעבר אעבור גם לרשות הצעירים. תודה לך אלישבע שהגעת. מנהלת הרשות. אני מאוד מעריכה וככה נשמח להבין מכם.

תודה רבה. אז אני אנסה לא לחזור יותר מידי על דברים שנאמרו ולא על הנתונים, כי באמת הרבה כבר נאמר. אבל אני אתייחס פה רגע למקרו במשפט וחצי. אז ברמת המקרו האוכלוסייה הצעירה נמצאת בשלב קריטי של קבלת הכרעות ראשונות בתחומי החיים המרכזיים. האוכלוסייה הצעירה מושפעת מכל סעיפי תוכנית החומש שנפגעים. האוכלוסייה הצעירה בהווה מההיבטים של עולמות הבינוי, השכלה גבוהה, תשתיות וכל היבט כזה, מושפעים באופן מאוד מאוד ישיר בתור אוכלוסייה שמקבלת את ההחלטות. וגם הפגיעה בתקציב החינוך היא פגיעה בצעירים של עוד שנה ,עוד שנתיים, עוד עשור. זאת אומרת, כל הזרם של מי הם הצעירים שנפגוש בשנים הקרובות יושפע מזה. אז ברמת המקרו אני לא חושבת שיש צורך להרחיב.

אני אדבר רגע ברמת הנושא. כשממש מדובר על תקצוב תוכניות ומענים ייעודיים לצעירים שם זה הבסיס המקצועי שבו אני מתעסקת. אני אגיד שפה יש מעבר לפגיעה התקציבית גם איזה שהוא קושי גדול והוצאה לפועל על איזה שהוא פער נושאי. זאת אומרת יש מורכבות גדולה וצורך אדיר. יושבת-ראש הוועדה אמרה שגם יהיה על זה דיון נפרד.

על חוסר מעש, כן.

על הסיפור של חוסר מעש. אז אני לא אכנס לשם. אבל שם הצרכים הם גדולים וקיימים מודלים ברורים ויש גם תוכניות ומהלכים של הממשלה שנעשו ונעשים. ויש צורך לתת להם דחיפה מאוד מאוד חזקה קדימה. גם מיצוי, גם תקציבית. ואני לא ארחיב כרגע. מעבר לזה, יש היבטים שקשורים לצעירים שלמנגנונים יותר קשה לבלוע אותם.

את יודעת מה עומד להתבטל אצלכם, אצל הרשות? הרי קודם כל כמעט קיצצו את הרשות בצורה אגרסיבית. אני שמחה שזה לא ממש נכנס להחלטת הממשלה ומזל. אבל אני רואה פה שיש גם תוכניות ספציפיות.

אז זה בדיוק המקום שאליו אני חותרת. כשמדברים על צעירים שלא ייכנסו עכשיו לתוכנית של שנה מלאה או שהם לא עדיין בתוך אלימות ופשיעה שהם חזק מתחת לרדאר של המערכות הרווחתיות או השיקומיות. עדיין הצרכים מאוד מאוד גדולים ואלה צרכים שבשפת המערכת התכניס שקל תוציא שלושה, לא רואה הרבה פעמים.

המענים של הרשויות המקומיות לצעירים. בשנים האחרונות היה מהלך מאוד משמעותי של הקמה של מרכזי צעירים ברשויות ערביות. כמעט בכל רשות ערבית בארץ. היום הדבר הזה בדעיכה. ואני צריכה להגיד את זה בצורה ברורה. והדבר הזה הוא יכול עכשיו לתת קפיצה מאוד משמעותית למענים של רשות מקומית. זה שאנחנו יושבים פה סביב שולחן בכנסת ומדברים על הצעירים. וגם הרבה רשויות יודעות להגיד את זה. אבל זה לא משתרשר ברמת שירותים ומענים של סדנאות, קורסים, ייעוצים, ליווי, הנגשת זכויות לצעירים ברמת הרשות המקומית. הדבר הזה אני לא מדברת עליו כמשהו שהוא נסגר. אבל הסיפור הזה של סגירת הרשות לשמחתנו נמצא מאחורינו. אבל ההתנעה של התוכניות שאנחנו כרשות הצעירים מחויבים אליהם מכוח החומש נתקלת בהמון חסמים ברמה ביצועית. אנחנו מכוונים לפעול בנושא הזה. יש תוכנית חדשה, בגלל שבשיח של מה שקורה במרכזי הצעירים לא תמיד עבר את מנגנוני הביצוע מול משרד האוצר בשיחות שהיו עד היום. אז אנחנו מפתחים מודל שהוא עוד יותר מותאם וחדש לחברה הערבית ואנחנו נצטרך את משרד האוצר איתנו לא רק בהיקף התקציב, אלא גם לאפשר יציאה לדרך וביצוע משמעותי.

מבחינתנו ברמה מקצועית יש מוכנות. ברמת תפיסת המשרד יש מוכנות. והסרת חסמי ביצוע זה דבר קריטי.

תודה אלישבע. הגיעו לכאן הרבה רשויות, כדאי שנשמע אותם. נמשיך עם החברה האזרחית כמובן. אני רוצה רגע כן לעבור לשירות התעסוקה. ראובן אדרעי, תודה שהגעת. קודם כל, השירות בכלל חטף קיצוץ אגרסיבי.

זה כבר שנים.

קיצוץ קשה במנוע צמיחה אפשר להגיד, חד משמעית. אבל זה דיון בפני עצמו, על הקיצוץ הקשה הזה. בסופו של דבר גם ליצירת מענים ייעודיים לאוכלוסיות ייעודיות שצריכות באמת יותר תמיכה ביצירת גישה לשוק התעסוקה. אז איפה אתה צופה גם את הקיצוצים הספציפיים אל מול הקיצוץ הגדול גם שחוויתם. 150 מיליון, לא?

נכון. אני ראובן אדרעי, אני מנהל את תוכניות מעגלי תעסוקה וכל מה שקשור לאוכלוסיות. אני אתן שנייה רקע. רק ב-2023 אנחנו הכנסנו 3,000 צעירים לעבודה. עכשיו, כשאנחנו מדברים על קיצוצים אז זה יפה לדבר על מספרים, אבל רצף הפעולה שניזוק הוא הקריטי ביותר. זאת אומרת אנחנו פוגעים פה בשני דברים עיקריים: אחד זה אנשים שכבר הצליחו הם שגרירים. הם נמצאים בקדמת הבמה, הם כבר הצליחו. ומי שרוצה לראות מודל של אנשים שהצליחו עכשיו הרצף נקטע. וכשהוא ייקטע זה בעצם יגרום לפער לאנשים שעוד לא נכנסו, אבל חשבו להיכנס. ואת זה אנחנו שוכחים כי הם לא בתוך המספרים. זה אחד. שניים, איפה האמון עם אלה שהתחלנו איתם תהליך? כשאנחנו נרצה לקצץ, איפה נקצץ? עם אלה שעוד לא רצנו איתם בתוך התהליך. ולכן שבירת האמון, תבינו שבחברה עד שמניעים מישהו לפעולה קודם זה עיקר העבודה. עכשיו, אם אתה פוגע בדבר הזה הנזק הוא, מדברים פה על 5%? כשעומדים מולנו שחקנים ממה שנקרא מהפשיעה, עם משכורות שאף אחד לא יכול להתחרות איתם, וזה סתם, זה סתם סיסמאות. כי זה פרסומת. בוא אני אתן לך משהו. הוא בטוח שזה לטווח עתיד. אבל אם הוא לא עבריין מקצועי והוא לא מביא תוצאות, גם הלכאורה הפרנסה תיעלם לו בשנייה.

לכן מה שאנחנו עשינו במעגלי תעסוקה זה שאנחנו ירדנו לשטח. ירדנו ממש לשכונות. הוצאנו את המנחים שלנו לשכונות ממש. להביא את האנשים, לנסות זה. להפנות אותם לתהליך שהם כבר מוסלל. לנסות לבנות איתם איזה סוג של אמון ולקדם אותם. תהליך כזה של קיצוץ הוא חד משמעי יפגע. אם דיברנו על 3,000 ב-2023, תורידו מזה 15%, וזה תמיד יהיה יותר. זה תמיד יותר, לא משנה איך נסתכל על זה. זו פגיעה. וכשאנחנו מדברים על, מספר אצלי זו משפחה. כך אני רואה את הדברים. ואם זה 3,000 אנשים אז זה 3,000 משפחות, וכך צריך להסתכל על זה. כי האדוות של אחד כזה שלא עלינו נכנס לעולם הפשיעה, איפה הוצאות משפט שנופלות על המשפחה, הרי אף אחד לא מתכלל את זה בסיפור.

את כל הנזק ההיקפי.

כן. אז אמר פה יונתן שזה תוכנית הוליסטית כשאנחנו מדברים על תוכניות הוליסטיות. חד משמעית, אנחנו מתעסקים פה במספרים, הרבה במספרים. ואף פעם לא שמו את התקציב לאורך קבוע, מסודר, שנוכל לבנות את זה בצורה איכותית. יש פה נכונות של כל משרדי הממשלה, אני אומר לכם כי אני נמצא כמעט בכל הארץ. התוכנית שלי פרוסה מהצפון לדרום. ואני אומר לכם חד משמעית, כל משרדי הממשלה רתומים לדבר הזה ורוצים להוביל את האנשים. אבל משחק לא הוגן של עלייה וירידה כל הזמן לא יוביל לשום דבר.

אנחנו את שלנו אמרנו. אנחנו בכל מקרה, אני מצטרף לאמירה של יונתן, שאנחנו בכל מקרה נעשה את הכול. לא משנה אם זה מספר כזה או אחר, אנחנו נעשה מה שצריך.

כן, אבל ההפסד הוא הפסד רוחבי. ואני ממש מתחברת למה שאמרת. יש מקומות שהם השקעה ברורה, שום הוצאה. השקעה ברורה שחוזרת דו כיוונית.

אנחנו מספרית, חד משמעית, התוכנית, על כל שקל שהם נותנים לנו אנחנו מחזירים שלושה. חד משמעית, זה מוכח, ברור. אי אפשר להתכחש לדבר הזה. העסק רווחי ואני לא מבין איך לא שמים בעסק רווחי כסף. לא מצליח להבין.

ממש, חד משמעית. כמו שאמרתי, אני ממשיכה רגע עם משרדי הממשלה. אני כן רוצה כשאנשים נמצאים פה ולשמוע אותם. משרד החינוך והשכלה גבוהה אני אתן לכם נציג.

תודה רבה. רק חשוב לי לדייק בנתונים שהוצגו כאן. אחוז הזכאות בתשפ"ב הוא 75.6%. ולא כמו שהוצג. מדברים כל הזמן על הפער בתקצוב בין מערכת החינוך הערבית ליהודית. אז בזכות התקצוב הדיפרנציאלי אנחנו מדברים על זה שביסודי ובחטיבת הביניים בחברה הערבית עלות התלמיד היא גבוהה יותר מהחינוך העברי. ואנחנו מקווים שבסוף התקצוב הדיפרנציאלי גם בחטיבות העליונות תהיה השוואה בין העלות. אז חשוב רגע לומר את הדברים.

אני רוצה להגיד שמתוך מקום של אחריות אנחנו מבינים את החשיבות של עידוד השפה העברית במערכת החינוך. ברור לנו שאנחנו לא יכולים להמשיך בנתון הקיים שתלמידים מסיימים חמש יחידות עברית אבל הם לא מסוגלים להשתמש בידע שלהם לא באקדמיה ולא בתעסוקה. ולכן אנחנו ממש בתשפ"ה נתחיל עם תוכנית חדשה לשפה העברית. לעדכן את תוכניות הלימודים, לשנות את הפיתוח המקצועי. לדבר עם הגופים שמכשירים מורים לשפה העברית. לשנות רגע את התפיסה שלנו.

אנחנו מבינים את האחריות שלנו, למרות שהנושא צעירים הוא לא תחת האחריות שלנו, כי אנחנו עד גיל 18. אבל אנחנו מבינים שלא עוד. אמנם אני שנתיים בתפקיד, אבל אני חושבת שבשנתיים האלה, אני רוצה להמשיך את מה שאמרו כאן מרשות הצעירים. הדיון הזה על צעירים בחברה הערבית לא יכול להיות דיון חד פעמי בכנסת. זה דיון שצריך להיות שבועי, חודשי, יום יומי שלנו כחברה ערבית, כמשרדי ממשלה, ברמת יישוב, אם אנחנו רוצים לקדם את הצעירים. וזה אומר שהאחריות של היישובים ושלנו כמשרדי ממשלה על הצעירים ברמת יישוב, צריכים לתרגם אותה בפורום כזה שמתכנס אחת ל-, בכל אחד מהיישובים של החברה הערבית מהצפון ועד הדרום. אני רוצה להגיד משהו על הקיצוץ.

רק רגע שירין, נגיד שזה פורום שאת מדברת עליו לא פורום פיקוח פרלמנטרי. אלא פורום מקצועי, חברה אזרחית.

מקצועי. חברה אזרחית, גופי ממשלה.

חד משמעית.

מתכנסים אחת ל-, אנחנו נשמח כמשרד חינוך ואנחנו מתחילים לעשות את זה במסגרת מיזם ליווי הרשויות שהוא בחומש. ואנחנו רואים את המשמעות כשמתכנסים משרדי הממשלה. יש בחומש החדש גם פורום מחוזי, שבו יושבים משרדי הממשלה כדי להתמודד עם האתגרים ברמת יישוב. אני חושבת שאנחנו צריכים להבין השלטון המקומי הערבי הוא המפתח לשינוי החברתי הכללי.

אגב, הוא המפתח בהרבה מובנים בכול.

בחברה היהודית. החברה היהודית, השלטון המקומי הוא זה שבעצם מקדם את החברה ולא השלטון המרכזי. וההישענות כל הזמן צריכה להיות על השלטון המקומי. אני רוצה לשנות אצלנו תפיסה בהישענות המוחלטת והטוטאלית על החומשים. חומש כשמו כן הוא, הוא בא להיות תמיכה לא רב פעמית. אנחנו נצטרך כחברה ערבית לחשוב על היום שאחרי החומשים. וזה מחייב את כולנו כל הזמן לחשוב על איך אנחנו מאגמים את מה שיש כרגע ומה יכול להיות לנו ולא כל הזמן להישען פוליטית על התוכניות החומש.

אני יכולה להגיד ברמה של מערכת החינוך, אני יוצאת מהדיון הזה עם עדן, בחורה מכפר קאסם. שאני חושבת שזה מה שצריך להנחות אותנו ולהתוות לנו את הדרך. אין ילד שנולד בלי פוטנציאל. התפקיד שלנו כמערכת חינוך ממלכתית, ואנחנו מאמינים בזה, זה לתת את הכלים הנדרשים. כרגע אנחנו נשענים על החומש כי אין לנו ברירה. אבל המטרה המרכזית שלנו כמשרד חינוך למשל זה לא להישען על החומש. זה לעמוד על הרגליים בגאווה ענקית ולומר למערכת החינוך הערבית את יכולה לצעוד לבד, לקדם את המורים שלך, את המנהלים שלך, את התלמידים שלך. אני רוצה שתלמידי מערכת החינוך הערבית ישלטו בשפה העברית, כמו נסרין וכמוני. זאת החובה שלנו. לא יכול להיות שאנחנו נצייד אותם בתעודת בגרות בלי היכולת להיות חלק ממה שקורה במדינה. אני רוצה שילד ערבי יידע לדבר את המחשבות שלו ואת הרגשות שלו בבית ספר שלו, כדי שאחר כך הוא יידע להגיד מה הוא רוצה להיות כשהוא יהיה גדול.

אני רוצה שמכוני המנהיגות יהיו חלק בלתי נפרד מסוף כיתה י"ב, כי אנחנו חייבים את זה לעצמנו. נכון, הקיצוצים הם לא פשוטים. אבל אני שמחה להגיד שקיבלנו רוח גבית גם מהאוצר וגם בתוך המשרד, לא לעצור תוכניות שכבר התחילו. ולראות רגע מה היה בתתי ביצוע ולדבר בהסכמה עם מנהלים וגופים כדי לנסות לראות איך אנחנו מחזיקים את החומש. אבל אני אומרת שוב, המטרה של כולנו צריכה להיות א' לדבר את השיח הזה ברמה יישובית מתוך מקום של אחריות שלנו כחברה ערבית ושלנו כמשרדי ממשלה וגופים אזרחיים. דבר שני חברים, בואו נפסיק לסמוך על החומש.

בהחלט. אני קודם כל אומרת לך, אמרת דברים מאוד מעוררי השראה, עם חזון, עם כוונה. אבל גם כדי להפסיק להסתמך על החומש צריך גם לחמש בתקציבים. לצערי אנחנו לא פוגשים את זה במקביל. אני מסכימה איתך, אבל חייבת לעמוד מנגד אלטרנטיבה. העובדה היא שבכלל החברה אנחנו נשענים היום על מרבית השירותים בפירורים. כי ההזנחה היא ארוכת שנים. אנחנו בעת לאומית קריטית קשה שהייתי רוצה לראות בה הרחבה ולהעמיד באמת את השירותים הציבוריים והחברתיים זקופי קומה, בטח במשרד החינוך, במקום לכופף אותם.

והתפיסה לגבי חברה אזרחית וגופי מחקר, אני חושבת שחייבים רגע להבין שבלי גופי מחקר וחברה אזרחית, הם חלק בלתי נפרד, אנחנו לא יכולים לוותר עליהם. לצמוח מתוך הנתונים ולא לגרום להם, להיפך. כל דיון אצלנו מקצועי מתחיל עם נתונים ואני חושבת שזו התפיסה, זה שינוי התפיסה. אנחנו עובדים בקשר ישיר ורצוף עם ועד ראשי רשויות כי אנחנו מאמינים שאנחנו לא נותנים להם תוכניות, אלא בונים אותם ביחד. ואני אומרת את זה ממקום מאוד פתוח. הם השותפים שלנו.

אני ממש מסכימה. ואגב, זו עמדה עם הרבה גאווה בעיניי חיובית. שהידיעה שמשרד החינוך הוא הגוף רחב הכתפיים וזו לא בושה לעבוד עם החברה האזרחית, אלא זה רק מעצים את המשרד החשוב הזה. אני כל כך מסכימה ושמחה שאמרת את זה. אורי, יהיה קשה אחרי.

כן, זה לגמרי קשה.

אורי, ממועצה להשכלה גבוהה. אנחנו חוזרים אחר כך לחברה האזרחית.

נקודה אחת לצד החשוב פה של השולחן ונקודה אחת לצד החשוב פה של השולחן. אני אתחיל אתכם. יש פה משרדים שמתעסקים בתרבות הפשע בחברה הערבית. יש פה משרדים שהעיקר שלהם הוא העיסוק בתרבות העוני בחברה הערבית. וכשאתם שואלים איך מפסיקים את תרבות העוני מה הדבר שהופכי לתרבות העוני אז זה לא תרבות העושר, זה תרבות ההשכלה. והשכלה גבוהה היא המנוע המרכזי ליציאה מתרבות העוני, מתרבות הפשע.

מל"ג ות"ת שמה לפני עשור, די בדיוק את האמירה שהחברה הערבית זה נושא אסטרטגי שמערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להיכנס אליו בראש סדר העדיפויות של מל"ג. אני חושב שאנחנו רואים את התוצאות, בעיקר אצל הנשים. ואני חושב שהתוצאות האלה הם שילוב של פתיחת הדלת שנעשתה באקדמיה אל מול תהליכים בחברה הערבית שנעשו.

אני מבקש מהצד השני של השולחן להיות איתנו בזה שהדלתות נפתחו גם כלפי הגברים הערבים בדיוק באותו אופן כמו לנשים. והתהליכים החברתיים שיכולים לקרות יש להם פוטנציאל אדיר סביב התפיסה של הגבר הצעיר הערבי ומה תפקידו. זה מתחיל עוד ממערכת החינוך וזה משפיע על ההישגים שלהם במערכת החינוך. ובזה אנחנו צריכים אתכם איתנו, כי ברור לנו שזה האירוע המרכזי בסיפור הגברים, שהוא הסיפור הכי משמעותית. וסליחה שאני סוטה מהתקציבים. עכשיו אני אגיד לתקציבים ולצד שלנו.

אני אגיד קודם כל שמל"ג התחילה קצת לפני החומשים של החלטות הממשלה. אני לא יודע אם זה קשור לזה או לא, אבל התקציבים בחומשים ובטח בחומש האחרון, בכל המגזרים, גם בחברה, אני מתלבט איך לנסח את זה, בחברה הבדואית ובמזרח ירושלים כרגע התקציבים ירדו בצורה מאוד משמעותית.

רגע, מה עם הקיצוץ, מזרח ירושלים ואז החזירו.

כרגע אין לנו תקציב למזרח ירושלים. יש פרק בהחלטת ממשלה שנדרש להחליט אם הוא מגיע לנו או לא.

שזו תוכנית שלמיטב הבנתי מאוד הצליחה.

כל התוכניות שלנו מאוד הצליחו בחברה הערבית. מזרח ירושלים במיוחד. אם לקח לנו עשור להכפיל את מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה, במזרח ירושלים זה לקח תוך חמש שנים. גם בין היתר מהמעבר המאסיבי שלהם מהמוסדות ברשות הפלסטינית שהם למדו קודם לכן.

כדי לסבר את האוזן, בתקציב ההשכלה הגבוהה הוא 2.5% בערך מתקציב המדינה ו-550 הוא סדר גודל של רבע אחוז. זאת אומרת עשירית מזה. ואני אגיד שהציפייה המאוד ברורה שלנו בדבר הזה זה שגם אם יש קיצוץ רוחבי בהחלטות הממשלה, בגלל שתקציב ההשכלה הגבוהה הוא כל כך מצומצם בהם, הוא לא צריך להיפגע מהקיצוץ. בעיני להיפך, במצב מתוקן הוא גם היה צריך להיות מעבר לכך, מעבר לקיים היום, לפני הקיצוץ. וזהו, תודה.

אז לגבי התוכניות שאתה אומר שעכשיו, אנחנו גם נשלח שאילתה ברורה מהוועדה. כי אני לצורך העניין הבנתי שפה יש הבנה שזה חייב להישאר. אבל אם אתה אומר שכרגע נכון לעכשיו תוכניות של נגיד סטודנטים ממזרח ירושלים מבוטלות אז יש כאן כשל.

כרגע בשנת הלימודים הנוכחית המוסדות האקדמיים בירושלים הודיעו לנו שהם לוקחים אחריות. עושים קפיצת אמונה והשנה עוד לוקחים אחריות על המכינות במזרח ירושלים.

כן. אבל אני רוצה להזכיר שזה כבר היה סיכום לפני הקיצוץ שעמד להיות. הם כבר אמרו את זה אותם מוסדות, בסבב הקודם. ואז בסוף הוא בוטל. אז עכשיו בעצם זה חזר אז אותה אחריות הם בעצם לוקחים שוב. אבל זה חד פעמי, לא משהו שאפשר לבנות עליו.

כי הם אמרו, אנחנו כרגע נותנים שנה של גרייס, כדי להבין מה קורה.

כן. אוקיי, זה מורכב. וצריך גם לזכור שהמוסדות הללו גם הולכים להיתקל בהרבה בעיות תקציביות עם סטודנטים שחזרו ממילואים והכול. יש הרבה צרכים שהולכים להיות עכשיו למוסדות הללו. לקחת על גבם אני חושבת שזו טעות לבטל את התוכנית הזאת. מבחינה כלכלית המוסדות הללו הולכים לקחת הרבה דברים כלכלית.

על זה אני אגיד שגם ות"ת נרתמה מאוד לסיפור המילואימניקים ואני בטוח שגם המוסדות יתנו עוד מעבר למה שאנחנו עוזרים להם לתת.

בסדר. תודה על העדכון. אני רגע חוזרת לחברה האזרחית. יש לנו את משרד הרווחה, משרד הפנים. אמרתי לך, איילת, את הסוגרת שלנו של כל העניין. אז אני רוצה לתת לעו"ד אמל זיאדה, ראש חברה ערבית באדם טבע ודין. אמל, תודה שהגעת. הנייר שלכם היה באמת מרתק. להבין את ההשלכות הנוספות על הסביבה ועל הדורות הבאים במובן הזה של המשאבים שלנו.

זהו. אנחנו באמת, לנו היה חשוב לבוא ולהראות את ההשלכות על הסביבה. כלומר איזה סביבה מחכה לדור העתיד בחברה הערבית. ותנאי הסביבה והיכולת להשפיע על הסביבה הם ירודים עד אפסיים עבור החברה הערבית בכלל. ודור העתיד שבעצם אמור להשתלב במרחב הזה הוא לא יכול להשפיע ולגרום למרחב הזה שהוא צריך לחיות בו להיות טוב יותר.

אנחנו מדברים כאן על מרחב שהוא צפוף, מרחב שהוא מזוהם, מלוכלך. למה? כי אין את התשתיות. התשתיות הן מינימליות. תקציבי החומש שהיו אמורים לספק יותר ויותר מתקנים לפינוי פסולת, לטיפול בפסולת. תקציבי האיזון או תקציבי התגבור היו אמורים לאפשר לרשויות המקומיות כן לתפעל מנגנון שמטפל בפסולת. והדברים האלה הולכים להתמוסס. אני מאוד אשמח עם נציגי משרד הפנים יבואו ויגידו מה עמדתם בנוגע, אני אנסח כך, אפילו לנסות לתעדף תקציב מסוים בנוגע ל-200 מיליון תקציבי תגבור. מה הולך לקרות איתם. כי אלה באמת הולכים להרוס את הרשויות המקומיות הערביות ולפגוע באופן מאוד מאוד רציני בשירותים המוניציפליים ובכלל זה שירותים בתחומי סביבה.

יש גם לומר, פגיעה בשירותים המוניציפליים יש בהם גם פגיעה באיכות התברואה וגם בהיבט של בריאות הציבור. יש כאן גם עניין שחייב להבין אותו.

בהחלט. אנחנו מדברים כאן, כשאני אומרת מרחב מזוהם ומלוכלך, בעצם זה מרחב שכל עוד הפסולת לא מטופלת בו כראוי, ואני נותנת עכשיו רק איזה מן זרקור על הפסולת, אנחנו מדברים על בעצם אנשים שייצאו החוצה ויראו את הפסולת מול העיניים. וזו המציאות. זה המרחב שהולך להיות. זה המרחב שאגב היום הוא כזה. על אחת כמה וכמה כשאנחנו נפסיק את התקציבים או נפסיק להזרים אותם, אז לכו תראו איזה סיטואציה הולכת להיות כאן.

ראשי הרשויות כשנפגשנו איתם הם באים ואומרים כאב הראש שלנו זה הפסולת. הטיפול בפסולת. התקציבים האסטרונומיים שהם נאלצים להוציא על הפסולת. ואז בא, ובאמת אני שמה זרקור רק על ה-200 מיליון. חשוב לי באמת לשמוע את עמדת משרד הפנים בעניין הזה. לא כי זה התקציב היחיד, אלא כי זה אחד הדברים באמת שאני אשמח לשמוע. גם לגבי היערכות לשינוי אקלים. זה אמור להיות תקציב נכון להיום תקציב שהופנה להכנת תוכניות להיערכות לשינוי אקלים. זה בעצם אמור להיות סוג של התחלה שאמור היה להיות לה המשך. התקציב הזה, אם הוא לא ימשיך להיות מופנה, זה בעצם תקציבים שירדו לטמיון. לא יהיה איך ליישם את התוכניות האלה. אין כאן נציג של משרד לאיכות הסביבה וחבל, שכנראה שהם לא רואים את ההקשר של הפעילות שלהם גם על השלכות על הציבור הצעירים הערבים. אבל לי באמת חשוב לשמוע ממשרד הפנים בהקשר הזה.

בכלל אני רוצה להגיד, התמונה שכלל משרדי הממשלה נתנו לנו עד עכשיו היא לא באמת מציגה עבורי, אני לפחות, מה הם הולכים לעשות. עד כמה הם הולכים להתאבד על תקציב כזה או אחר כדי שלא יבוטל. צר לי, אבל התחוש היא יותר סוג של תרפיה בדיבור. אני לא יודעת, אני באמת מקווה שאיפה שהוא שבוע הבא נראה את התוצאות. אבל טוב.

אז תודה רבה לך עו"ד אמל זיאדה. אני רוצה לשמוע את משרד הפנים בבקשה.

שלום, גלעד אלון. אני יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי שאנחנו חלק ממשרד הפנים. אבל תכנון ובנייה ושלטון מקומי זה גם משהו שהוא בתחום שלנו. אז אני לא אוכל להתייחס לשאלות מחוץ לתחום של תכנון ובנייה. איתן כהן הוא יתייחס לזה אולי יותר טוב ממני, אם אתם רוצים, לשאלה שלך ספציפית. ואחר כך אם תרצו התייחסות לגבי נושא של תכנון ובנייה אנחנו נוכל.

נשמע אותך קודם.

השאלה אם אתם רוצים את איתן כהן בזום, שהוא יוכל לענות לשאלה שלך.

בסדר, תודה. איתן כהן בבקשה.

שלום, אני איתן כהן ממשרד הפנים. בשנים 2015 ו-2016 החלטת ממשלה 922 הסיטה סכומים לטובת תגבור מענקי האיזון של הרשויות המקומיות הערביות. בשנת 2017 עד 2020 בעצם לא היו תקציבים תוספתיים. ובשנת 2021 עם החלטת ממשלה 550 הגיעו 140 מיליון שקלים וב-2022 ו-2023 זה בעצם עלה ל-200 מיליון שקלים. והציפייה הייתה שה-200 מיליון השקלים האלה ימשיכו ב-2024, 2025, 2026. מבחינת הרשויות המקומיות אין ספק שמדובר במחיר משמעותי. אם אני לוקח ככה את ממוצע ההשפעה על הרשויות המקומיות מצד ההכנסות, אנחנו מדברים על ממוצע פגיעה של כ-2%-3% לתקציב השוטף של הרשויות המקומיות.

אנחנו מבצעים שיחות שוטפות עם אגף התקציבים ואנחנו מנסים לא רק לטייב את ההקצאות כדי לראות איך כן ניתן לסייע. ולצד זה אנחנו גם בוחנים את ההשפעות הכלכליות על אותן רשויות מקומיות. בנקודת הזמן הזאת מאוד מורכב לראות באמת מה יהיה, מה תהיה ההשפעה. כי בעוד 200 מיליון זה סכום משמעותי, מחיר של כ-2%-3% וזה מחיר שצריך לבחון איך מתמודדים איתו. יש מגוון של כלים למשרד הפנים. וכיוון שההחלטה הזאת היא טרייה וכיוון שאנחנו עובדים מול כלל הרשויות המקומיות ובפרט מאלה שנפגעות מעט יותר מהקיצוצים והמחירים שכולנו נאלצים להתמודד איתם, אז אני יכול להגיד שלא מדובר בנקודה, אלא מדובר בפסיק. מדובר בבחינה שאנחנו נבצע בהמשך הדרך, כדי לראות איך ניתן שהמחיר יהיה כמה שיותר קטן. משהו שניתן יהיה להתמודד איתו קצת יותר.

המחיר יהיה קטסטרופלי. כולנו יודעים את זה, היינו בסרט הזה לפני כמה שבועות.

נדמה שכל המשרדים פשוט חסרי אונים. המחיר לא יהיה קטן.

אנחנו היינו רוצים למזער את המחיר. אני יודע שיהיה מחיר. קשה לי להגדיר אותו כקטסטרופה, מתוך דווקא הניסיון והעבודה מול כל הרשויות המקומיות. בסוף מחיר של כ-2.5%-3% זה מחיר שניתן להתמודד איתו. אני לא חושב שצריך בהכרח להתמודד איתו. אבל חשוב להכיר את הסעיף עצמו. הסעיף בהחלטת הממשלה דיבר על תגבור. זה גם נאמר פה בוועדה. הוא לא נועד להיות חלף הכנסות עצמאיות. הוא בעצם נועד לתגבר את השירותים. וזה משהו שאנחנו מאמינים בו ורוצים בו. לכן אנחנו, וזה עלה בשיחות לא מעטות מול אגף תקציבים, שאני שמח לומר שיש שם אוזן קשבת להתמודדויות שלנו. אנחנו רוצים ואנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי למזער את אותו מחיר שעלה כאן מלא מעט נציגים בוועדה.

אוקיי, תודה איתן.

בנוגע לתכנון ובנייה, קיבלנו את הסיכום של הדיון הקודם שלא היינו בו. בסיכום ביקשתם חוות דעת בנוגע לחיבורי חשמל ברשויות.

נכון. חיבורי חשמל ברשויות ביישובים הבדואים, כן.

אם אני אהיה כנה, אנחנו לא לגמרי הבנו את הנקודה הספציפית שאתם רוצים את ההתייחסות. אם אתם מדברים דווקא על חיבורי חשמל זמניים או קבועים.

אז איזה תשובה הבאתם?

יש לנו, אנחנו יכולים לתת גם וגם. לגבי הזמניים אנחנו נוכל לתת תשובה בעל פה. היא כבר בהרחבה יוסף יוכל לתת. שוב, לגבי תכנון, זה מאוד חשוב להגיד שמוסדות התכנון היום ברור להם שהתכנון ביישובים של החברה הערבית צריכים תכנון שמותאם לאותה חברה. גם כל החברה הערבית היא לא הומוגנית. מה שמתאים בחברה הדרוזית לא מתאים בחברה הבדואית ולא מתאים בחברה הערבית ומוסדות התכנון מבינים את זה. ובאמת פועלים לקידום תכנון מותאם.

אנחנו נתקלים בקשיים רבים, שאנחנו פועלים לפצח אותם. זה יכול להגיע גם מצד השלטון המרכזי והשלטון המקומי וגם לפעמים מהחברה. אם יישוב רוצה להתפתח לפעמים נתקלים בקשיים של שמורות טבע, שאנחנו צריכים לאזן לפעמים ערכים שונים. שהחברה רוצה יישוב לא צפוף ולהמשיך להתפרש. ומצד שני אכפת לנו מערכיות של הקרקע ולא לשחרר שמורות טבע בחופשיות רבה מידי.

זה גם פגיעה בערכים שמורים. אבל בסדר גמור, מוסדות התכנון מנהלים גם דיון בנושא הזה בצורה מעמיקה. ולגבי חיבורים זמניים ליישובים, יוסף יוכל לתת תשובה.

אוקיי. יוסף צמח, תודה.

יוסף צמח, יועץ היו"ר לתכנון לאומי. משנת 2020 ניתנו 17 צווים, שלאחרונה ניתנו באבו גוש ובבית ג'אן. הבקשה האחרונה שנדחתה היא הייתה ב-22 באוגוסט 2022. היא נדחתה מאחר והיא לא עמדה בתנאים של המתווה שהוסכם עם ועדת הפנים לגבי סעיף 157א. היא נדחתה כי התוכנית אושרה למתן תוקף, בגלל זה היא נדחתה.

אני רק ארחיב עוד פעם שהמספר שהוא נקט, 17 צווים, זה סך הכול הצווים שניתנו בשנת 2022 בכל היישובים בחברה הערבית. בחברה הבדואית קיבלנו בקשה אחת מרהט, שהיא נדחתה בגלל שהייתה תוכנית מאושרת ופשוט צריך להוציא היתרי בנייה. והמסלול הנכון הוא לא לתת חיבור חשמל זמני, זה גם לא אפשרי משפטית. ואם יש קשיים בהוצאות היתרי בנייה גם בזה אנחנו מנסים לפתור בעיות נקודתיות. כל הפניות שאנחנו מקבלים מתייחסים אליהם. אנחנו משתדלים לעשות כל מה שאפשר תוך איזון גם של הצרכים של החברה מול הצורך לתת שירות נכון ולא שירות זמני.

אוקיי, תודה. אנחנו נעבור לעו"ד יעקב איברהים מיוזמות אברהם ומיד לאחר מכן שמואל דוד, יועץ בקרן החדשה לישראל. ואז יעל.

שלום לכולם ותודה על הדיון החשוב הזה. היום לצערנו התעוררנו על עוד רצח בחברה הערבית. צעיר בן 20 שנורה בחיפה. אני אגיד שמתחילת השנה אנחנו 40 יום, 19 נרצחים, שהרבה מהם הם צעירים. גם שנה שעברה, 2023, הסתיימה עם 244 נרצחים, 131 מהם הם צעירים מתחת לגיל 30.

כל הדברים שנאמרו כאן הם מאוד מאוד חשובים. אבל הקיצוץ בתקציב בחברה ערבית הוא פוגע בצורה מאוד ישירה בנושא שהמדינה אמורה להגן עליו – זו הזכות לחיים ולביטחון. עכשיו, לאלימות יש גורמי עומק. וכל הדברים שנאמרו כאן הם חלק מהגורמים האלה. אם זה חינוך, אם זה כלכלה, חוסר המעש. אני לא אפרט, אנחנו פשוט הגשנו נייר עמדה עם כל הנתונים האלה ואפשר לראות אותו באתר של הוועדה.

האזרחים הערבים הצעירים למעשה נפגעים שלוש פעמים: אחת, ראשית מפני שנקודת המוצא שלהם ירודה כל כך. כמו שנאמר גם מקודם של הזנחה של הרבה שנים. שנית, משום שהקיצוצים הצעירים הם יספגו הכי הרבה. דבר שלישי, שכל אזרחי המדינה, הקיצוץ הכללי בשירותים ממשלתיים והעלאת המיסים צפויות שייפגעו במצבם הכלכלי.

מה שאנחנו מבקשים, כמו כולם, זה פשוט כל מה שקשור לביטחון האישי זה צריך בלימה ממש דחופה ושלא יפגעו בקיצוץ.

חד משמעית.

גברתי, הדיון היה צריך להתקיים בוועדה לענייני עלייה וקליטה, כי אנחנו שייכים למשרד התפוצות עכשיו. אבל אני רוצה לדבר על זכויות שנוגעות לבדואים.

אוכלוסייה בעוני העמוק ביותר בחברה הישראלית. מבקר המדינה בא ואמר בשנתיים האחרונות: הסוגייה של צעירים חסרי מעש צריכה לקבל טיפול דחוף. ובאופן ספציפי הוא שר את הזרקור על האוכלוסייה הערבית בנגב. כי שיעורי הנשירה הם מאוד גבוהים. כי 18% מהילדים לא מגיע בכלל לכיתה י"ב. כי שיעורים בוטים מאוד בכפרים הלא מוכרים, עוד יותר בקרב הנערים, הבנים, בכפרים הבלתי מוכרים. 16% מגיעים בכלל לכיתה י"ב.

המשמעות היא שאוכלוסייה שלמה הולכת לאיבוד, גם מבחינת הצנרת של אקדמיה, גם מבחינת הצנרת של תעסוקה. שיעורי תעסוקה זעומים: 54% בקרב גברים, 25% בקרב נשים. המשמעות היא שאחוז מאוד גבוה מהצעירים א' לא מגיעים בכלל בגיל 18 או בגיל 19 לאקדמיה. לא מגיעים בכלל לתעסוקה. נתקעים באיזה שהוא שלב למשך שנים. אין לזה מענה. בקרב הגברים זה עוד יותר גרוע, כי בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה באוטומציה של משרות ותעסוקה. אנחנו רואים תחרות גדולה בענפים של בנייה ובענפים אחרים, בין היתר עם עובדים זרים ועם ענף הבינוי.

בשנים האחרונות אנחנו רואים החמרה של הדברים השאלה, בין היתר בגלל הקורונה, שגמרה להרבה מאוד נשירה. אנחנו רואים החמרה בגלל המלחמה בחודשים האחרונים. ומאיפה מביאים את הפתרונות? מסרילנקה. זה מתאים לתפוצות, זה אותו הגיון של התפוצות. מביאים עובדים מסרילנקה במקום להשתמש בכוח עבודה שקיים, שיכול לתת שירות, שיכול לתת פתרונות כלכליים, שיכול לשרת את הצמיחה במדינת ישראל. וההיגיון הזה ממשיך ופועל כשמדובר בבתי ספר שלא מכילים ואחר כך מערכת תעסוקתית שלא מכילה.

עכשיו, בשנתיים האחרונות התחיל מנגנון של לבנות פתרונות, שאפשר ליישם אותם. שאפשר ללמוד ולהפיק לקחים מהשנים האחרונות ולהתחיל להפעיל תוכניות יותר יעילות אף - - - כבר בדיוק הנקודה שבה השמיטה מתקיימת והתלמידים הולכים לאיבוד ואחר כך גם הצעירים הולכים לאיבוד ולא מגיעים למשרות משמעותיות בתעסוקה או לא מגיעים לתעסוקה בכלל. מגיעים ומגיעות.

אז הסוגייה של הבדואים צריכה לקבל לטעמי בתוך השיח הזה מקום מיוחד ובולט. לא במשרד התפוצות בהכרח, אלא גם בכנסת. ולקבל את המקום הראוי לה.

תודה שמוליק, תודה רבה. מסכימה איתך חד משמעית. אני גם רוצה להגיד שזה שהרשות לטיפול בחברה הבדואית ממש הוצאה מהקשר במצב הנוכחי מראה לנו גם דבר או שניים. אני כן אבל רוצה להגיד שבסוף הרבה משרדים אמורים לעסוק בחברה הבדואית. מנגב גליל ועד משרד הרווחה, משרד הפנים. לכן זה לא תלוי רשות רק. זה פשוט צריך להיות עניין משרדי כולל, שצריך להיות מטופל בהתאם. בוא נקווה שמשהו יקרה.

זה בדיוק העניין, הם פיצלו את פונקציית התכלול. הרשות לחברה הערבית יושבת במשרד לשוויון חברתי והרשות לבדואים יושבת בתפוצות. הגיוני.

הגיוני כמו הרבה דברים אחרים שאנחנו רואים. יעל מיזרוחין, מנהלת תחום תוכנית יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי. קודם כל, סליחה על העיכוב, היו פה הרבה אנשים ואני מודה לך שחיכית.

להיפך, הכבוד הוא שלי להקשיב לכולם וללמוד מהדברים. אני גם לא אחזור על הדברים שנאמרו. אני לא אתייחס לנתונים, כי הנתונים הם ברורים. אני חושבת שהמצב הוא ברור, לזה אני לא אתייחס. אני כן אתייחס לאחריות שלנו כמשרד הרווחה ולתוכנית יתד.

תוכנית יתד היא התוכנית הלאומית לצעירים וצעירות במצבי סיכון במשרד הרווחה. אבל מהיותה תוכנית לאומית בין משרדית ובין מגזרית בעצם כל מי שיושב כאן הוא שותף לה. יש לנו ועדה ארצית שכמעט הרבה מכם נמצאים בה. ועדה בין משרדית ובין מגזרית. זה גם חלק מהפורום הבין משרדי, בין מגזרי, שאנחנו רוצים להקים בעזרת השותפים גם שוויון חברתי וגם משרד רוה"מ ואנחנו נשמח מאוד להקים אותו יחד כדי לדון בהמשך ביחד.

זו באמת הצעה טובה.

כן חשוב לי להגיד כמה דברים. אחד, החלטות החומש הנוכחיות, 550 ו-549 וגם החלטה של החברה הבדואית זה בעצם הפעם הראשונה שבה נכנס לתוכנית החומש משרד הרווחה ותחום הצעירים. ב-922 זה לא היה קיים. אני חושבת שצריך להגיד את זה קודם כל בפתח הדברים כי זה בעצם המשמעות של כמה זמן בכלל ניתן לנו כדי לממש את הדברים. זאת אומרת עוד לא התחלנו לממש אותם וכבר מקצצים. אז קודם כל זה רגע בראשית הדברים.

נכון שהרבה מאוד מהדברים שאנחנו עושים ביתד הם לא באמצעות תוכניות החומש. אנחנו עושים הרבה מאוד עשייה. קצת במספרים אני אגיד שבתוכנית יתד מקבלים היום בשירותים למחלקות חברתיים 22,000 צעירים, מתוכם 35% מהחברה הערבית. כלומר, כ-8,000 צעירים. זה כבר היום במחלקות לשירותים חברתיים. עוד לפני שאנחנו מדברים על הרחבות, על כל התוכניות באמת הנוספות, על מיזמים משותפים, על תוכניות משותפות עם ארגוני חברה אזרחית, עמותות ועוד. אז כך שהרבה מאוד נעשה. ואני מתחברת לאמירה שנאמרה פה מכל המשרדים, אנחנו נמשיך למרות הקיצוץ או למרות מסרים כאלה ואחרים. אנחנו לא ניתן לזה לפגוע.

אבל יחד עם זה כן חשוב לי לדבר על ההשפעות של הקיצוץ, גם הרוחבי וגם הייעודי של ה-15%, על מחלקות הרווחה ועל התחום הזה של צעירים במצבי סיכון. כי זה בעצם המנדט שלנו, צעירים על רצף מצבי הסיכון. כן אני אגיד שעוד לא קיבלנו הנחיות ספציפיות לקיצוץ מהמשרד. אבל אנחנו באמת מחכים לעדכון הזה ככל שיהיה. ואז נבין יותר את המשמעויות ונדע איך להתקדם. לפני שאני אגע בהשפעות אני כן אגיד שדווקא בתקופה הזאת, על רקע המלחמה והאירועים הקשים שכולנו חווים, אנחנו שומעים מהצעירים הערבים על חשש מאוד מאוד גדול, זה דובר גם פה, להגיע למקומות התעסוקה, להגיע לקמפוסים. ובמקום לייצר את תחושת השייכות ואת הביטחון האישי, אנחנו בעצם חוששים שהקיצוץ הזה יוביל להגברה בעצם של הנתק. ולכן יש כאן משהו גם באמירה, מעבר להשפעות בפועל.

אני אגיד שהתוכנית שלנו מתוקצבת באופן זהה ברשויות היהודיות והערביות. המחלקות לשירותים חברתיים, כפי שכולכם יודעים, באמת מתמודדות עם הרבה מאוד אתגרים, גם בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום. חלקן נוגעות לתשתיות ברשויות, חלקן להפעלה של המענים. והקושי לממש מלכתחילה הוא מורכב. דיברו פה על המיצוי, דיברו פה שאולי חלק מהתוכניות לא ימוצו בתוך הרשויות עצמן וזה נכון. אבל חלק מזה, ודיברנו על האחריות של הרשויות המקומיות, ואני מאוד מאוד מתחברת לאמירה הזאת. אבל זה חלק מהתפקיד שלנו, כמו שאמרנו, לסייע להם להסיר את החסמים האלה. אז קודם כל אנחנו מדברים על מחסור בכוח אדם, בתקנים לא מאוישים. אני אגיד שמהנתונים שלנו יש רק מכלל העובדים הסוציאליים רק 11% מהעובדים הסוציאליים ו-7% מהפסיכולוגים בישראל הם מהחברה הערבית. זה נתון באמת שאי אפשר לתפוס, אי אפשר להעלות על הדעת. בוודאי ובוודאי שמדברים על טיפול באוכלוסייה של צעירים. כי המחלקה, כשהיא באה לתעדף את העבודה מן הסתם מתעדפת טיפול במשפחות, טיפול בגיל הרך, טיפול בחלקים אחרים ודווקא פחות באמת בצעירים. אותם אלה צעירים שצריכים את אותו ליווי, ולא מגיעות לזה.

החסם השני הוא מחסור במבנים הפיזיים. דובר פה על היעדר מסגרות פנאי לצעירים. אז זה בדיוק זה. מבנים שמותאמים לפעילויות רווחה בכלל ולצעירים בפרט. צעירים שזקוקים דווקא למבנים האלה, שמתקיימות בהן הפעילויות. מענה לתרבות, מענה לשעות הפנאי. רשות הצעירים גם כן מכירה את האתגר הזה. אנחנו עוד לא יודעים איך זה יפגוש את הקיצוץ, אבל זה המצב כבר בשגרה.

צריך להגיד שבחברה הערבית בהקשר של תשתיות פיזיות לשם השירותים הללו הם במחסור מלכתחילה. אז יש כאן מצב מאוד מאוד קשה שכבר מתמודדים איתו.

בדיוק. כנ"ל בנושא של תקציבים. בחירת התוכניות שמופעלות בכל רשות מתבצעת בהחלטה משותפת בעצם של מחלקת הרווחה, מנהל המחוז ביתד. ובעצם אנחנו מסתכלים באיזה שהיא הערכה כוללת על הפעילות. אבל לא פחות מזה גם על היכולת של הרשות להעמיד matching. ב-550 בעצם יש קרן הלוואות שמסייעת לרשויות לממן חלק מה-matching הזה. בתוכניות החומש האחרות אין את ה-matching הזה. וקודם כל, עוד לפני שמקצצים אנחנו היינו רוצים לבקש שתהיה את אותה קרן הלוואות או את אותו matching, את אותו סיוע לרשויות, גם בתוכניות החומש האחרות. כך שלא רק שלא לקצץ, אלא להוסיף ולסייע לרשויות, בטח לרשויות הבדואיות.

פה אני מאוד מתחברת. אנחנו בדיוק מפתחים עכשיו ביחד עם האגף לפיתוח כלכלי, ליאור ולאה שככה באמת הנוכחות שלהם גם חסרה כאן. תוכניות לצעירים בחברה הבדואית. ושם הנושא של ה-matching הוא מאוד מאוד קריטי. כמובן בירוקרטיה וחסמים אחרים, לא צריך לציין שאנחנו בשנת בחירות. מכרזים שלא יצאו, הפעלה. זאת אומרת באמת שנה מאוד מורכבת מכל ההיבטים. על רקע המלחמה וכדומה. אז ככה שבאמת מימוש של תקציבים, כמו סל גמיש ומימוש של תקציבים ברשויות שמלכתחילה מאוד קשה לממש. על אחת כמה וכמה בתקופה כזו, על אחת כמה וכמה כאשר מדברים על קיצוץ נוסף.

הנפגעים שבאמת נפגעים באופן ישיר מהפעולות האלה הם הצעירים שזקוקים לדמות זאת של מבוגר משמעותי שילווה. אנחנו מדברים על צעירים במצבי סיכון. כלומר מעבר לאוכלוסייה שכולנו ציינו כאן של חסרי המנוח וצעירים חסרי 12 שנות לימוד ובאמת האוכלוסיות שכולנו מנינו. גם צעיר שנמצא במסגרת תעסוקתית או לימודית זה לא אומר שהוא לא בסיכון. זה לא אומר שיש לו עורף משפחתי, זה לא אומר שיש לו הזדמנויות ותמיכה ומערכות תומכות. וזה שהוא הגיע כבר ללימודים לא אומר שהוא לא ינשור בשנה ראשונה בגלל אותם קשיים ובגלל אותן מצוקות. לכן זו אחריות שלנו לפתח את המענים לכל רצף התוכניות. התוכניות שלנו הן תוכניות מאוד יקרות. אנחנו כל הזמן בשיח הזה. תוכניות מאוד יקרות. כי החזקה של כל צעיר כזה היא באמת, העלות שלה מאוד יקרה. דיברת קודם שלא מדובר בצעיר, אלא משפחה. וזה בדיוק זה. צעיר שהוא חסר 12 שנות לימוד ובעזרת התוכנית שלנו יסיים 12 שנות לימוד, זה דורות קדימה של לא רק להוציא את הצעיר עצמו מהמעגל ובאמת לקדם אותו מבחינת מוביליות חברתית כלכלית, אלא גם באמת את כל הדורות קדימה. מה שעומרי אמר על ההשפעה של השכלה היא בדיוק זה. זו בדיוק נקודת המפתח הזאת לשנות את זה. לכן לא רק שלא צריך לקצץ, צריך להוסיף.

לכן אנחנו פועלים באמת בשלוש רמות: ברמת הפרט, פיתוח המענים. ברמת הרשויות המקומיות, חיזוק של התשתיות שיאפשרו יותר מענים. וברמה המערכתית כולנו ביחד שותפים ליצירת מדיניות והטעמה לטווח ארוך. חיזוק חברה אזרחית והשותפים שלנו ופיתוח פרופסיה וכלים לעבודה עם צעירים. כל הדברים האלה הם דברים שאנחנו עושים אותם גם בשגרה ואנחנו רק רוצים להרחיב אותם ובוודאי לא לקצץ. אז אני לא אגע גם במענים עצמם. אני חושבת שהמענים עצמם ידועים. באמת הרבה מאוד מענים שאנחנו מפתחים. אני פחות אגע בזה, יותר באמת במשמעות של זה. תודה רבה.

תודה יעל. קודם כל, כמו שאמרתי, אנחנו ניגע בסוגיית חסרי המעש בנפרד. אני גם מצטערת, חלק הלכו, שלא דיברו. אבל קשה מאוד לתת לכולם לדבר. בגלל זה הדיונים שאני עושה הם בדרך כלל ארוכים יותר, כדי שכולם יוכלו לדבר בהם. אז אני מתנצלת מראש ממי שלא דיבר או מי שבזום. אני חושבת שכן קיבלנו פה תמונה מאוד גדולה. לפני שאני אקרא את הסיכום, ההחלטות מהישיבה, אני כן אגיד שאני אנסה להניע עוד חברי כנסת לסיפור הזה. גם להשמיע קול וגם לנסות לעמוד כנגד הקיצוצים הללו בכל יכולתם. מתוכניות של השכלה גבוהה ועד תוכניות של החברה הבדואית ותוכניות נוספות. אני חושבת שיש כאן מכלול של קיצוצים שהוא פוגש פשוט מכל כיוון. יש קיצוצים רוחביים, יש קיצוצים גם ככה, וזה קיצוץ על קיצוץ. חייב לומר את הדבר הזה. קיצוץ על קיצוץ בחברה שנמצאת בפער.

סיכום והחלטות מישיבת מעקב בנושא השפעת קיצוץ תקציבי חומש על צעירים מהחברה הערבית: כלל נציגי הממשלה והגופים שנכחו בדיון ציינו את ההקשר בין הזנחה רבת שנים בכלל תחומי החיים האזרחיים של החברה הערבית בישראל ובהידרדרותם לחוסר מעש, פשיעה, בנייה בלתי חוקית וכו'. ההזנחה כמובן, הזנחה גם של תשתיות ושל הסדרים שיאפשרו פיתוח תשתיתי; הוועדה מתריעה מפני ההשלכות ההרסניות של הקיצוץ בתקציבי החומש על החברה הערבית בכלל ועל צעירים ערבים בפרט. הוועדה קוראת שלא לקצץ בבסיס התקציב לשנות החומש, אלא לוודא שמדובר בתקציב זמני בלבד. אם כבר יש קיצוץ צריך לוודא שהוא לא קיצוץ בסיסי אלא קיצוץ נקודתי, שלא ילווה אותנו קדימה בתקציבים הבאים;

הוועדה מוצאת שמצד אחד באופן מבורך תוכניות המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לא ייפגעו תקציבית ומייצרות ביטחון אישי ומסגרות תעסוקה בכוחות הביטחון. מנגד, יתר הקיצוצים בתקציבי החומש פוגעים בתוכניות האזרחיות שיובילו באופן אבסורדי לחוסר מעש, הידרדרות לפשיעה. יודגש בנקודה זו כי על פי נתונים שהוצגו לוועדה כשליש מהנרצחים בשנת 2023 הם של צעירים מגילאי 18 עד 25;

הוועדה פונה לכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד האוצר, לבחון צרכים להגברת המיצוי התקציבי בתוכניות אלו. כל פגיעה בשנת 2024 תוביל למחיר שתשלם כלל החברה בישראל בשנים עתידיות, המחיר לדורות הבאים; הוועדה פונה למשרד החינוך, המל"ג ומשרד העבודה לפעול בתוכניות משותפות ליצירת רצף חינוכי לשוק התעסוקתי; הוועדה רואה חשיבות בשילוב שולחן עגול בנושא עם החברה האזרחית ומודלים כמו של עמותת אג'יק ונתוני מכוני מחקר.

הוועדה מודאגת מהשלכות הקיצוץ על כלל תחומי התוכנית והפגיעה הצפויה בצעירים ערבים, פתרונות דיור, בחינוך, בתשתיות, ספורט ומגרשי משחקים, קורסים וכדומה, שיוצרים כאמור את אותו חוסר מעש שדיברנו עליו, חמור ומסוכן. דווקא עכשיו יש צורך לייצר דחיפה של כל אלה קדימה, שכן הפגיעה בצעירים אלו תורגש בכלל החברה הישראלית ובמשק.

הוועדה מוצאת פגיעה משמעותית בתחום התעסוקה, כאשר כלל הפגיעה ואי שילוב של צעיר בתעסוקה פירושה פגיעה בו ובמשפחתו. אני גם קוראת מכאן למנוע את הקיצוץ הקשה בשירות התעסוקה. צריך לפתח, צריך להסתכל על כלכלת המחר, תעסוקת המחר ופרנסת המחר במקום לפוגע. כשמנגד ארגוני הפשיעה מנסים למשוך אותם לשורותיהם. מדובר בהשקעה ברורה. על כל שקל הוצאה שלושה שקלים הכנסה.

הוועדה שמעה על יעילות וחשיבות ההשכלה הגבוהה לשילוב בחברה ובתעסוקה והתרחקות מפשיעה. במיוחד שמעה הוועדה על הצלחת התוכנית לשילוב צעירים ממזרח ירושלים בהשכלה גבוהה והרחקתם ממוסדות של הרשות הפלסטינית, על כלל המשמעויות. ולכן פונה לשר החינוך ולשר האוצר לדאוג שלא רק שלא יקצצו, אלא שאף יגדלו. מערכת הביטחון תומכת בעמדה הזאת. אני חושבת שזה ברור.

הוועדה מבקשת ממשרד הפנים דיווח על ניתוח ההשפעות של הפגיעה בתקציב השוטף ברשויות המקומיות הערביות, 2% עד 3%, ומהם הכלים שיציע המשרד כמענה לפגיעה שתיווצר. מדובר במחיר קשה שיפגע בתשתיות בבנייה ושירותים מוניציפליים שיובילו לפגיעה תברואתית ובבריאות הציבור.

באשר לטיפול בחברה הבדואית כלל משרדי הממשלה נדרשים לפעול בסנכרון תוך הובלת הסוגייה על ידי משרד ראש הממשלה. הייתי קוראת לזה באמת להיות תחת משרד ראש הממשלה, כדי שהרשות תהיה מקום שבו מתכללים ולא כאיזה סרח עודף ששמים למשרד; נוכח בעיות תעסוקה וחוסר מעש של גברים בחברה הבדואית הוועדה קוראת לשר העבודה ולשר הפנים לפעול בשיתוף לטובת קידום שילובים בענפים שונים. במקום ייבוא עובדים זרים יש למצות את ההון האנושי הקיים בישראל טרם העסקת עובדים זרים. הוועדה פונה לשר הרווחה לקדם הגדלת שיעור עובדי רווחה מהחברה הערבית, עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים וכדומה. מדובר בכוח אדם קריטי לטיפול בצעירים מהחברה הערבית בסיכון שמצבם קשה במיוחד. ונוכח ההשפעה על כלל חברה זו בראיית ההשפעה על הדורות הבאים יש אף להרחיב את התקציב ובטח שלא לקצץ אותו.

חברים וחברות, דיון ארוך. אני ממש מודה לכל מי שנכחו בו. אני אעשה את המקסימום מבחינתי, גם מול הכנסת וגם מול מי שאפשר. למעשה ננסה למנוע את זה, ואנחנו אנשים מאמינים. תודה רבה לכם.




הישיבה ננעלה בשעה 15:20.