פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
30/01/2024



מושב שני


פרוטוקול מס' 48
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024), שעה 12:00

זכויות ילדים להורים גרושים המשרתים ומשרתות במילואים

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
דבי ביטון
פנינה תמנו

נעמי בודל - עו"ס ארצית לעניין סדרי דין, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר חנה לאופר - מ"מ מנהלת יחידות הסיוע לבית משפט ובתי דין, משרד הרווחה והביטחון החברתי

הילה יפה - עו"ד, ממונה ארצית על עורכי הדין, יחידות הסיוע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יעל בלונדהיים - משפטנית, משרד המשפטים

אלינה מילקין קזקביץ - מנהלת אגף משפחה, המוסד לביטוח לאומי

ד"ר דוד ויסקופף - יו"ר לובי למניעת ניכור הורי

מירב אהרון - עו"ד, משרד עורכי דין ונוטריון

שמרית לבייב - עו"ד, נשיאות מקרקעין

ט' ד' - ה.ל.ב., חמ"ל להצלת ילדים ומשפחות

א' - אבות למען צדק

יוסרי זין אלדין - רס"ן, יועץ הקמל"ר לענייני כנסת וממשל, משרד הביטחון

הילה בוסקילה - הנהלת בתי המשפט

דניאל עמירם - מייסד ה.ל.ב., העמותה לשוויון בהורות

אבי מלניק - אבא, אבות למען צדק

אבא במילואים - אבא במילואים

נירה לאמעי רכלבסקי

תמי ברנע

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


זכויות ילדים להורים גרושים המשרתים ומשרתות במילואים

צוהריים טובים לכולם. הדיון היום הוא בנושא של ילדים לחיילי מילואים שהם למשפחות גרושות, כאשר הבן או בת הזוג נמצאים במילואים ויש להם כמובן את ההסדרים, אבל לא תמיד ניתן לקיים אותם בגלל שבן או בת הזוג נמצאים במילואים. אני חייב לציין שאת הנושא שמעתי ברדיו בתוכנית של ד"ר גילי תמיר והיה לי מאוד חשוב, כדי לשמור כמובן על היכולת של ההורה לראות את הילד שלו גם במצב שבו הוא נמצא במילואים.

לפני שאני אמשיך ואקריא את הפתיחה, אני אבקש מעורכת דין נירה, היועצת המשפטית של הוועדה לומר כמה נקודות.

שלום רב, מופנית כאן הערה להורים בעיקר, מאחר ואתם עומדים להעלות עניינים שמזהים אתכם כהורים לילדים, עלולים לזהות את הילדים – יש נושאים שהחוק ממש אוסר במפורש לפרסם בנוגע לילדים.

ישיבות ועדות הכנסת בכלל, גם הישיבה הזאת, הן פומביות, הן מתועדות גם בפרוטוקול, גם בשידור, ונשמרות ומוצגות באתר האינטרנט של הכנסת, משהו שכל אחד יכול להיכנס אליו. לכן אני מבקשת כשאתם מדברים אנחנו לא מצלמים אתכם כרגע בצורה שתוכלו להיות מזוהים, ואני מבקשת שתקפידו שלא יהיו פרטים, גם השמות שלכם יהיו בראשי תיבות בפרוטוקול. אז גם כשאתם מדברים אתם לא צריכים להזדהות בשם מלא, מאחר והזיהוי שלכם יביא גם לזיהוי הילדים אנחנו חוששים שעלולים להגיע פרטים ש-א' אסור לפרסם לגבי ילדים; ב' יכול להיות שיפגעו בפרטיות של הילדים. הכול כאן לטובת הילד, אז קחו את זה לתשומת לב שלא תתנו פרטים שיזהו גם את הילדים. כל היתר כמובן אתם מוזמנים להגיד את כל מה שבאתם לומר, כנ"ל גם לגבי עורכי ועורכות הדין שמייצגים משפחות וילדים.

תודה נירה. אני רוצה לומר כמה דברים כמובן כפתיחה. במלחמה הנוכחית בולטות במיוחד התרומה האדירה של משרתי המילואים שגם סופגים אבדות קשות בשדה הקרב. עם גיוסם למלחמה השאירו המילואימניקים מאחוריהם בתים עם משפחות, נשים, ילדים, מקומות עבודה ועסקים פרטיים.

ביחס למבצעים קודמים הפעם אורך השירות הוא ארוך במיוחד. המצב הזה מקשה מאוד על מצבם הנפשי של ילדיהם, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שיש פה פגיעה כלכלית ורגשית. המלחמה טרפה אצל כולנו את כל הקלפים, וחוסר הוודאות והלחץ שנכונים לגבי מרבית האוכלוסייה מתעצמים שבעתיים אצל זוגות גרושים.

המלחמה מייצרת לזוגות גרושים בעיה ייחודית. מה עושים כשאחד ההורים מגויס לזמן ארוך או רוצה לקחת את הילדים לחו"ל כי שם יותר בטוח? ואם הוא מסרב לשלוח את הילדה לגן כי אין בו ממ"ד או מבקש לשנות את זמני השהות עם הילדים כי ההורה השני אין ממ"ד. מה עושים עם הסדרי הראייה הקבועים כאשר אחד ההורים במילואים והיציאות שלו לא מותאמות?

אנו מחויבים בחוזה בלתי כתוב, לסייע לילדים שנפגעים גם רגשית וגם כלכלית. כפי שהורים התייצבו למילואים מבלי להציב תנאים עבורם, כמדינה אנחנו מחויבים מחויבות עליונה לדאוג לכל צרכיהם. העדיפות הלאומית מחייבת תמיכה למגויסי ומגויסות המילואים ומצופה כי כל ההורים אשר מגויסים ואלה שלא יגיעו להבנות שישרתו את טובת הילדים עד כמה שאפשר ולא ייפגע אף אחד מההורים. ואין ספק שפה צריכה להיות גם כניסה של אגפי הרווחה או משרד הרווחה כדי שבאמת לראות שאין פה פגיעה בילדים, לנסות להגיע לאיזשהם הסדרים שיהיו לטובת הילדים.

מבדיקה שנעשתה, מסתבר שיש קרוב ל-4,750 זוגות גרושים, כאשר מתוכם יש 95% בני זוג שהם במילואים, ו-5% בנות זוג שהן במילואים. תודה.

אני רוצה שיפתח חייל במילואים, אבא גרוש, בזום. אין לנו כרגע את השם, או שלפי האמור בפתיחה הוא רצה לא להזדהות בשם. בבקשה.

שלום לכולם, אחד אני מאוד מברך על מה שנאמר פה בפתיחת הדיון. אני אספר את הסיפור האישי שלי, אני יכול גם אחר כך לפרט על דברים ששמעתי מעוד גרושים וגרושות שאני נמצא איתם בקשר.

אני אתחיל ככה, אני לוחם במילואים, מוצב מה-7 באוקטובר בגבול הצפון, כבר ארבעה חודשים תוך כדי סיכון חיים יומיומי. מה שקורה ביציאות שלנו, בהתחלה באמת לא יצאנו הרבה, ואם אני אספור את החודש וחצי הראשונים – חוץ מיציאה אחת של 36 שעות ועוד יציאה של 48 שעות לא יצאנו הביתה. בתקופה הזאת אני יכול להגיד גם שהיה לי קושי לדבר עם הילדים שיחות וידאו, כי ילדים קטנים צריכים את העזרה לפעמים של ההורה השני ולא הייתה עזרה ולפעמים גם היו הפרעות לדבר.

בהמשך המלחמה כשכבר התחלנו לתפוס קו, אפילו בשונה ממי שמשרת כלוחם בעזה שהיציאות שלו לא קבועות, אני עוד יצאתי יציאות קבועות וידעתי מראש את הימים שאני יוצא וגם שיתפתי את הגרושה. לצערי אחרי מספר שבועות פתאום הייתה התעקשות להיכנס ללו"ז הרגיל, זאת אומרת שגם אם אני נמצא שבועיים במילואים ויוצא כמה ימים ברצף – אני רואה את הילדים רק בחלק מהימים שהם כאילו לכאורה הימים שלי לפי בית משפט, דבר שמאוד הקשה גם עליי, הרגשה של חזית נוספת שיש בבית, השפעה קשה מאוד של הילדים שלי, אם אספתי את הילדים יום אחד ולמחרת הם שואלים אותי למה אתה לא אוסף אותנו היום? ואין לי תשובות להגיד להם, והם מבינים לבד, וזה פוגע גם בקשר שלהם. ואז בגלל שהילדים הבינו לבד מה הסיבה שאני לא אוסף אותם – קיבלתי האשמות גם מהגרושה שאני מנכר אותם כלפיה, למרות שזה לא נכון, פשוט אין לי שום סיבה הגיונית להסביר לילדים למה אני לא אוסף אותם.

ואם זה שהבת שלי אומרת לי יהיה לי מאוד קשה להתרגל כשתחזור, כי אין להם את המחסור הזה, בבית השני הם רגילים שאני לא נמצא והם נמצאים שם באופן קבוע, ואחרי השחרור שלי אני אצטרך את הזמן לרפא את זה ולהרגיל אותם ולעשות את זה מחדש.

אני ניסיתי הכול, ניסיתי תיווך, ניסיתי לדבר איתה, ניסיתי לדבר עם בני המשפחה שלה, אפילו פניתי לרווחה במועצה שאני גר בה, מכולם התשובה הייתה לפנות להליך משפטי. הליך משפטי אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, לא יודע את הפנאי של זה, את העלות של העיסוק בזה, אין לנו את הזמן הזה. אנחנו נשלחנו מטעם המדינה, אנחנו באנו בלי לחשוב פעמיים ואני אמשיך לבוא ואני יודע אני אישית אמור להשתחרר בעוד מספר שבועות אבל אני יודע שבמהלך השנה הקרובה תהיה לי עוד תקופה ממושכת של שירות מילואים והדבר הזה שמקשה עלינו וגורם לנו לחוסר וודאות אם אני רוצה לראות את הילדים, זה לא עוזר לנו להתרכז בלחימה.

מהפלוגה שלי אני יכול להגיד שאנשים לפעמים נרתמו, וחברים שלי ויתרו על יציאות שלהם כדי שאני אוכל לצאת עם הילדים בימים שלי כי אחרת לא הייתי רואה אותם, וגם את הדברים האלה צריך לתקן. אני חושב שצריך להיות מנגנון של זמני שהות גמישים. גם אם הייתי איתם בכל הימים שאני יוצא ממילואים עדיין זה פחות זמן ממה שהייתי איתם אם הייתי בשגרה. והדבר הזה מאוד פוגע. אני גם שמעתי סיפורים הפוכים של התעקשות של הצד השני שההורה שנמצא במילואים ימצא פתרון לילדים שלו בזמן שהוא נמצא במילואים, והוא גייס את כל המשפחה שלו ובסוף נשארו וחלקם גם הפסיקו לשרת במילואים בגלל זה. ואם יש עוד שאלות אני אשמח לתת מענה.

תודה רבה, בלי שום קשר לזיהוי אבל כמה ילדים יש לך? בני כמה?

יש לי ארבעה ילדים בגילאי גן חובה ובית ספר יסודי.

אוקיי, תודה רבה.

בוקר טוב לכולם, תודה רבה לך יושב-הראש. השם שלי זה א'. אני אבא, משרת בגבול הצפון ממזרח עד מערב ביחידה שנמצאת במוצבים הכי חודרים שיש. מה שאתם רואים את האזעקות, זה אני שם. ואני חושב שזה לא נכון שהרווחה תתקרב לדבר הזה לפגוש את הילדים.

במקרה שלי, הילד שלי י' והבת שלי מ', נתנו להם 20 דקות להיפרד מאבא לפני שהוא עולה לגבול הצפוני. להיפרד 20 דקות כי אותה עובדת סוציאלית אמרה יש להם חוג גן ירק, שזה יותר חשוב מאבא. שיחות טלפון, תקצר. מקרים שאני חוטף בכל ערב, בוקר, צוהריים, עולה על הצירים הכי אדומים שיש, במקומות הכי חודרים, ככה ילדיי צריכים לזכור אותי? 20 דקות? ובלשכת השר, בכבודו ובעצמו, כל הרווחה במדינת ישראל, אחד אחד יודע את התיק שלי ועוד של אלפי הורים.

אני יכול לספר לכם שאבא שנמצא בעזה בתוך המנהרות ונלחם ונותן את החיים שלו מפחד לדבר, ואני אומר לו תדבר, הוא אומר לי לא יתנקמו בי. וכולם בלשכה של השר אומרים שזה פשע מה שאנחנו עוברים, אבל הם אלה שיודעים שזה פשע ואומרים שזה פשע אז הם שותפים לפשע. והילדים האלה לא צריכים לזכור כל אבא או כל אמא שלוחמים במדינה הזאת כ-20 דקות. מתקשר אליי אבא מעזה יורים עליו, שומעים בהקלטה שיורים על האבא, אומר לי א' מה? ככה הילדים יזכרו אותי? שיחה של ארבע דקות שעובדת סוציאלית אומרת לו תקצר את השיחה? כל המדינה הזאת כשלה.

אנחנו יצאנו למלחמה כי לקחו פה את הילדים, רצחו ילדים לפני שהם נולדו ואחרי שהם נולדו. ואנחנו יצאנו להילחם, ואני מאוד מבוגר, באתי לילדים שלי ואמרתי אבא הולך קוראים לו לבוא לצבא, מה אתם אומרים? לא הייתי חייב. הקאקר הקטן שלי מסתכל לי בעיניים ואומר לי אבא זו המדינה שלנו. והם פוגעים בילדים באותו זמן. קח דוגמה, מוציאים את ילדיי, אבא צריך להגיע, מתקשר מדריך מאותו מקום מה אתה לא בא לשיחה? אתה לא בא לפגישה? אני אומר לו לא איזו פגישה? לא תיאמו. אין בעיה אני יורד עכשיו מהגבול אני בא, שעתיים, לא מעניין אותי אף אחד, מותר לא מותר, אסור לא אסור כי כל אבא שייראה שהוא יכו לדבר עם ילדיו ואף אחד לא יודע אם הוא חוזר חי או בארון, ירצה לראות את הילדים שלו וירצה לנשום את הילדים שלו, שהם יזכרו אותו.

מאז אותו רגע אומרים לא, אין פגישה, מוציאים את הילדים מהחוגים, כן, עובדים סוציאליים במדינת ישראל. וכבוד השר יודע את זה. אותו מעניין סלים של אוכל. ב-31 בדצמבר 2013 השר ישב פה, ואותו שר מש"ס אמר שהמקום הכי מסוכן זה הרווחה. וכבוד השר אני מבקש ממך, אל תתנו לרווחה לטפל בילדים, הם גומרים אותם.

יש פה אבות שנמצאים מתחת לאדמה, במנהרות, יש גברים וגם נשים שעוברים את זה, נשים בעוקץ שהיא לא רואה את הילדים שלה. מדינה כשלה. אבא לא יכול לענות באותו טלפון שכבוי בשעה מסוימת. נסראללה והנייה לא עובדים לפי הרווחה או לפי ההחלטות של ההורים שמנכרים את הילדים. זו ההזדמנות שלהם לפגוע בילדים.

ואנחנו פה עוברים עוד טבח, חד משמעי. כי אם אני נמצא בגבול הצפון איך אני יכול לחשוב על משהו חוץ מאשר את התמונה של הילדים שלי בפנים? אני סוחב פה את התמונה של הבת שלי ואת התמונה של הבן שלי, ולא נותנים לי לדבר איתם? לראות אותם? כי עובדת סוציאלית מחליטה? שרצה לשופט, ויש מחטף – כבודו, כבוד הח"כ אלי – יש מחטף שהם הולכים לבתי משפט ופוגעים באבות שנמצאים בשדה הקרב.

בסוף המלחמה התיקים יצוצו לכם, איך התעללו בילדים, יהיו פה יתומים שלא נפרדו מהאבא שלהם. וחס וחלילה שאולי כבר יש. אז אני מבקש, אתה אדם ישר ואכפת לך מכל ילד כאילו הוא שלך, הילדים שלנו, כשאנחנו בשדה הקרב, אתה הקול שלהם עכשיו, אתה זה שצריך להפוך את כל העולם שהילדים האלה יוכלו להיפרד מההורים שלהם. כי אני יודע שאני יכול לחבק את הילדים שלי כי ועכשיו אני בהפוגה קצרה וכולנו יודעים מה הולך להיות בצפון ואני לא אוכל לראות את הילדים שלי ואני לא אוכל לחבק את הילדים שלי.

איך אותה עובדת סוציאלית עדיין נמצאת במגזר? איך אותה פנימייה עדיין פועלת? שאם הם נותנים לאבא שנמצא בגבול הצפוני וחוטף כל היום טילים שם, שרץ בין כל המוצבים, איך היא אותה עובדת סוציאלית ואותו מנהל לא מאחורי סורג ובריח? הרי זה התעללות לא רק בילדים, זה רצח של נשמה של הורים והילדים יודעים הכול.

סליחה שאני מרים את הקול כי אני באתי לפה להראות לילדים שלי שגם אם לא נותנים לך לראות אותם, אבא נלחם גם אם הוא יחיה או לא יחיה. כי זה רק ריבונו של עולם יודע. ואני מבקש ממכם באמת לא לתת את הילדים האלה לידיים של הרווחה כי הם רק מחכים לזה. וסליחה עוד פעם אם הרמתי את הקול.

תודה רבה. אני בכוונה לא הפסקתי אותך. היה לי חשוב שנשמע אותך. אתה אמנם בעילום שם אבל אני מאוד אשמח שתעביר את כל הפרטים להנהלת הוועדה. אנחנו נשתדל לטפל בזה גם בצד הפרטני, אבל זה יכול כמובן להשליך על הכלל.

אני אשאל אותך עוד שאלה, האם יש איזשהו פתרון? ואם לא, האם חוק יכול לעזור בנקודה הזאת? ואם כן, באיזו צורה?

זה מאוד קל. אפשר לפתור את הבעיות האלה, יש עמותות שכבר הביאו, לא עמותות שרוצות לקטוף קופון. אני אסביר את זה נורא יפה. אבא או אמא שלא רוצים לראות את הילדים, לפגוע להם בכיס. אבל אמא או אבא שלא נותנים אחד לשני לראות את הילדים, לפגוע להם בכיס. לחייב את הילדים. ילד לא יגיד שהוא לא רוצה לראות את אמא ולא יגיד שהוא לא רוצה לראות את אבא. יש גורם חיצוני שגורם לזה.

אתה מדבר על הנושא של דמי מזונות?

הכול. זה מתחיל בכסף, כבודו, ומסתיים בכסף.

זה לא יכול לפגוע בילדים, הנושא הכספי?

אם אבא או אמא לא רוצים לבוא לפגוש את ילדיו, שישלמו קנס. אבל אם אמא או אבא לא מעודד שיראו את הצד השני, לקנוס אותם. רק ככה מלמדים את האנשים. אנשים לא מפחדים מתיק פלילי או משהו כזה, רק מכסף וכמה שפחות שהרווחה תתערב בדברים האלה.

העניין הוא שקנס אתה חייב עוד פעם בית משפט.

אני לא רוצה להגיד מה על בית משפט.

אולי עורכות הדין יוכלו להתייחס לזה, את כל הנושא של פנייה באמצעות דרך העניין של ניכור הורים, בשילוב, אולי, בסיוע משפטי.

זה דברים מיידים גם.

כי יש כאן הליכים שאמורים להיות מיידים.

נכון.

ששום דבר הוא לא מיידי בזמן מלחמה מספיק מהר.

דווקא ההיפך.

בכל זאת יש הליכים שאמורים לתת מענה מיידי לכל הנושאים של מפגשי הורים ילדים.

אבל אבא שנמצא במילואים קשה לו מאוד לפנות לבית משפט, באיזו צורה הוא יפנה לבית משפט? או מי מטעמו יפנה לבית משפט? אני שואל שאלה אחרת, האם אנחנו יכולים בחוק?

לא תוכל לסדר את זה מנהלית, זה משהו שיהיה חייב הכרעה שיפוטית, ואתה חוזר להכרעה שיפוטית.

אפילו חוק פרטי.

אתה חוזר להכרעה שיפוטית, לפי מה תקבע מי הבן אדם שלגביו נקבע? מי יקבע שהתקיימו העובדות לגבי אותו בן אדם שהחוק דורש שהוא חייב לשלם קנס. מי יקבע מה קרה בפועל? במציאות?

עוד לפני זה, ברגע שאחד ההורים נמצא במילואים ולפי החוק הוא צריך להיות גמיש או באותו מוסד שנמצא הילד והאבא נמצא במילואים והוא צריך להראות אפשרות של גמישות.

אם הילד נמצא במוסד כלשהו זה משהו שאתה יכול לקבוע לגביו איזשהו סטנדרט, אבל ככל שזה נוגע לזוג אנשים פרטיים ויש להם הסדר ביניהם שלא מתייחס למה קורה בשעת חירום, מה שאני מניחה שלרוב האנשים אין, צריך לחשוב.

עורכת דין נירה, אי אפשר ליצור סטנדרט. אני אגיד לך למה, יש פה עורכי דין, יש מלא עורכי דין טובים בארץ ואי אפשר ליצור סטנדרט, הם מעל החוק. אני יכול להוכיח לך פה שלא מטפלים באכיפה של גברים אם אבא מחכה לילד, אין אכיפה לזה. אם את תגידי אכיפה או משהו כזה, לא קיים.

יכול להיות שצריך להעמיד לרשות חלק מההורים, יש סיוע משפטי אזרחי.

נירה, בואי נפתח את זה יותר. קודם כול תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה.

שלום אדוני יושב-הראש, תודה לך על הדיון החשוב.

אנחנו קיימנו לא מעט דיונים, גם את קיימת בנושא של נשות מילואים, ילדי מילואים וכך הלאה.

נכון, גם הגרושות.

והיו דיונים מאוד חשובים. אני לקחתי איזשהו פלח, איזושהי נגזרת, מאותם הורים שהם משפחות של הורים גרושים.

שהאבא או האמא במילואים.

ואז כל נושא המשמורת בעצם כמעט ולא מתקיים, ואז כשהאבא או האמא יוצאת מהמילואים לכמה שעות ואז הם לא יכולים לראות את הילד כי התשובה היא אתה לא במשמורת, זה לא היום שלך.

יש מצב כזה? השם ישמור.

כן. פנינה אני שמעתי את זה ברדיו, ובעקבות זה אני החלטתי לקיים פה את הדיון הזה.

אתה יכול גם לצאת אולי בקריאה שיפנו לוועדה כדי שנבין?

זה בדיוק מה שקרה.

ופנו?

פנו, הנה. נמצאים פה הורים שכרגע דיברו על הנקודה הזאת.

שהם במילואים?

כן, שמענו גם הורה שהוא במילואים כרגע באמצעות הזום, שלא אפשרו לו כשהוא יצא לחופשה, לראות את הילד שלו. זה לא הגיוני.

אוי ואבוי, זה נורא.

המדינה, אני חושב שתפקידה, מאחר והיא לקחה את ההורה הזה.

הרווחה חייבת לאכוף את זה, בטח.

כמה שיותר להרחיק את הרווחה לילדים.

חברים, אני אתן לכולם לדבר מאחר ונכנסו לפה שתי חברות כנסת מאוד חשובות, שהן באמת מנהלות את הנושא הזה בכל הוועדות והן מכירות גם את הנושא הזה, היה חשוב לי לומר להן תודה שהן הגיעו לדיון, וגם לייצב אותן פחות או יותר על מה דיברנו, זה היה חשוב.

תודה.

אני כן רוצה לומר שבמסגרת שבדקתי מדובר בערך על 4,750 זוגות.

של גרושים גרושות.

כן. שהם נמצאים במילואים, ומתוכם 95% זה בני זוג הגבר, ו-5% זאת האישה. עכשיו זה גם מהצד השני. גם האישה שהלכה למילואים של שבועיים שלושה ועכשיו היא רוצה לראות את הילדים, ואם הילדים נמצאים אצל הגבר גם שם יכולה להיות בעיה. זה דבר שהוא בלתי נסבל, לחלוטין בלתי נסבל, ולצערי אני גם מבין שכנראה שאגף הרווחה או משרד הרווחה הוא לא בדיוק משתף פעולה לטובת אותו איש או אשת מילואים כי הם טוענים יש לכם בטח הסכמים, משמרות וכך הלאה.

זה מה שנאמר גם על ידי נציגות הרווחה?

תכף, אנחנו עוד מעט גם נשמע אותם.

אנחנו מדברים על מצב שכבר בשגרה יש אפשרות להורה, ולא חס וחלילה.

אם בשגרה לא אוכפים את זה, אז למה בזמן מלחמה יאכפו את זה?

פנינה אני רוצה ממש למקד, כי דיברנו על נושא של נשות מילואים וכך הלאה בהרבה מאוד מובנים, גם בוועדת הכספים פיצויים וכך הלאה. אני בכוונה עשיתי פה דיון מאוד ממוקד.

הזכות להורות בצל המלחמה.

יפה. מאוד ממוקד. ואנחנו כרגע שמענו רק שני הורים שבאמת כאב הלב, נתתי להם את מלוא זכות הדיבור.

וואו, פספסתי, למרות שהשתדלתי ממש לקצר את הדיון אצלי.

לא נורא, אבל באמת מלוא זכות הדיבור בלי הפרעה שכואב הלב לשמוע את ההורה שהוא אמר שבעצם הוא נמצא במקומות מסוימים, לא יכול לשמוע אותם בקושי בטלפון. וכשהוא מגיע אז אומרים לו – כן; לא; אי אפשר; וכך הלאה. לא הגיוני לחלוטין. אוקיי בואו נשמע עכשיו את הנהלת בתי המשפט.

גם חשוב לשמוע אותם, אם יש להם בקשות, דחופות, אז צריך לדעת לתעדף את הדבר הזה אם מדובר בלוחמות או לוחמים.

- - - שנמצא פה, בואו נשמע את משרד הרווחה. מי נמצא ממשרד הרווחה פה? תציגו את עצמכם וגם התייחסות.

שמי נעמי בודל, אני עובדת סוציאלית ארצית לעניין סדרי דין, תודה רבה על הדיון הזה. לפני הכול אני רק רוצה בבקשה לומר כמה מילים. שירותי הרווחה מהרגע הראשון, ממוצאי שבת של ה-7 באוקטובר התגייסו באופן מלא, מיידי, ונתנו מענה בכל מקום שבו היה צריך אותם, בכל מלון, בכל מקום שבו היו משפחות של חטופים, של נעדרים, של הרוגים, בכל המחנות, ביחד עם המשטרה, ביחד עם כל משרד ממשלתי אחר, כולל הובלה של הרבה מאוד תהליכים, וזה דבר שבעיניי הוא חשוב וראוי לציין אותו.

קודם כול את צודקת כי בנושאים של מפונים ודברים נוספים.

זה לא קשור.

רגע סליחה, א', בוא נעשה את ההפרדה. אני מבקש לא להתפרץ, אני אתן לכולם לדבר.

לא, אני אגיד לך כבוד השר, יש לי אבא שנלחם עכשיו בעזה בתוך המנהרה למטה, מתחת לאדמה במנהרה, והיא אומרת לי מפונים או סלי אוכל? אנחנו שקופים בשבילכם. זה לא קשור.

יש לי בקשה אליך: אל תתפרץ, אני מבקש.

האבא בתוך המנהרות שם נלחם על החיים שלו להציל את האנשים.

תודה רבה, אני יודע שהנושא טעון, אני מבקש, באמת, אני לא נוהג להוציא אף אחד, אבל לא להתפרץ. תבקש רשות דיבור אני אתן לך.

לגבי הרווחה אנחנו עשינו לא מעט דיונים, ואני חייב לנכון לציין שהרווחה נמצאת בכל מקום ועושה לא מעט עם מפונים ובנושא של פגועי נפש וכך הלאה.

ואנחנו גם מפרגנים להם תחת כל עץ רענן.

אין ספק שמשרד הרווחה והשר שעומד בראשו, עושים עבודה טובה. אני בכוונה מתמקד כרגע בנושא מאוד מאוד ספציפי, מאוד מוגדר, ובואו תתייחסו לנושא הזה בדיוק.

אני אתייחס, תודה רבה. אני רוצה לומר לגבי המספרים שניתנו כאן, המספרים הם, אני מתארת לעצמי, מדויקים. אבל בסופו של דבר הרוב המכריע של אותם זוגות אינם מגיעים אלינו. זאת אומרת שאני לא מכירה, ושאלתי ובדקתי, אצלנו אין, בוודאי לא מספרים כאלה. אני בטוחה שיש זוגות הורים שזקוקים אבל צריך לשים את זה גם בפרופורציה מספרית.

אני שואל שאלה אחרת. האם מה ששמענו פה מצד האבות, המקרים האלה הגיעו אליכם?

יש מקרים כאלה שמגיעים.

ומה עשיתם איתם?

על זה אני רוצה לדבר. להסביר רגע את התהליך שבו אנחנו יכולים להתערב.

בבקשה.

אדוני יושב-הראש, אשאל גם כמה מקרים כאלה אתם נתקלים וכמה זה בשוליים?

אנחנו מדברים אולי על עשרות בכל הארץ, זה מה שהגיעו אלינו, אל סדרי דין. אני לא יכולה לדעת על כל שירותי הרווחה, אני יודעת ספציפית על סדרי דין, אנחנו מדברים על עשרות. אני אומרת את זה מאוד בזהירות מאחר ולא עשיתי.

רק כדי שנבין, אנחנו מדברים על עשרות אנחנו מדברים בעצם על מאות ילדים.

לא בטוח שבכל משפחה יש עשרה ילדים, אבל יכול להיות.

על מאות גברים.

אם אתה רוצה להתקדם אז באמת.

שאלה גם כמה פונים אליהם בסוף, בטח יש עוד מיואשים שלא עושים את זה.

הרשות ניתנה למשרד הרווחה, בבקשה.

זה ככה רק כדי לשים את זה בתוך מסגרת המספרים שלנו. אנחנו כמובן מתערבים על פי חוק. עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין יש להם התערבות שהיא אך ורק על פי חוק, כלומר או כשבית המשפט פונה אלינו בבקשה או שיש הליך משפטי כלשהו שכבר מתנהל, ואז במסגרת של סמכויות שניתנו מטעם בית המשפט אנחנו יכולים להתערב ומיד לעשות איזשהו הליך או תהליך ביחד עם ההורים ולהגיע להמלצות ולשנות זמני שהות במידת הצורך וכיוצא בזה.

אני רוצה לומר שאנחנו כבר בתחילת נובמבר הוצאנו עוד לפני, אבל בהמשך גם בנובמבר יצא, עדכון אחרון של גישה ומה אנחנו עושים במקרים שבהם מגיעים לפתחנו נושאים של זמני שהות שבעקבות שירות מילואים, בעקבות משפחות שפונו לפעמים לשני יישובים שונים, לערים שונות, למלונות שונים, ואיך אנחנו יכולים לעזור להם? ההנחיה שלנו והצורה שבה אנחנו מטפלים במשפחות האלה היא עם אמירה על גמישות, על חשיבה יצירתית, על הבנה שאנחנו רוצים כמה שיותר, כמו תמיד, כמו שזה תמיד חלק מעקרונות העבודה שלנו תמיד, לשמר את הקשר בין הורה והילד שלו, וזה משהו שמנחה אותנו ותמיד ינחה אותנו גם ספציפית בנושא הזה.

זה ברור לי. אני שואל פה משהו ספציפי. את שמעת פה שני הורים, שני אבות שדיברו. מה התשובה לאנשים האלה, להורים האלה? מה התשובה?

זה בדיוק מה שאני אומרת, ההליך שלנו, היכולת שלנו להתערב במקרים שבהם אנחנו לא מעורבים חוקית, היא מוגבלת.

מה זאת אומרת לא מעורבות חוקית? רגע, אין דבר כזה. אם קיבלת עשרות פניות, אדוני יושב-הראש את צריכה לדעת שאם מדובר במי שנמצא בשירות צו 8, מבקש לראות את הילדים ויש מי שמסרב, את כן מעורבת חוקית, יש לך את הסמכות.

איך יש לי?

מה זאת אומרת? ברגע שאת קיבלת את הפניה זה אומר שיש תיק ברווחה.

אם קיבלתי מבית המשפט, בהחלט.

לא מבית המשפט, סליחה, במקרה אני גם עורכת דין אבל גם באה מבית של עו"סים. בוודאי שיש לך סמכות אם יש לך תיק במידה ויש בו איזה ניכור הורי שלא נותנים לאותה לוחמת או לוחם לראות את הילדים, אתם בהחלט יכולים להיכנס לתמונה.

לא להיות ישר על האופציה הזאת לברירת מחדל אם אין לי אפשרות חוקית. תגידי מה את עושה במקרה שאת יודעת שבעוד יומיים, או שאפילו כבר עכשיו נמצא אדם, לוחם, בתוך אפטר, יצא היום, יש לו שלושה ימים אולי, אולי יומיים, אולי 24 שעות ואומר אני רוצה לראות את הילדים שלי ולא נותנים לי.

זאת לא בקשה, זאת זכות.

אנחנו מבינים, אבל ברגע שהוא מגיש את הבקשה הזאת אני רוצה לדעת מה הטיפול SOS בדבר הזה? כי להחזיר לוחם או לוחמת לעזה בזמן שהם לא ראו את הילדים זה לשבור להם את הנפש.

תספרי לי את זה.

לא רק זה, כי בסוף אתם צריכים, במסגרת התפקיד הנהדר שאתם עושים, זה לראות את טובת הילד. נכון שהאבא מבקש, אבל תחשבו גם על הילד שלא ראה את האבא ויש לו זכות, אפוטרופוס טבעי. אז גם עם הסדרי הראייה, ובאמת, תאמינו לי שליוויתי תיקי נוער ולפעמים הילדים לצערי הופכים להיות כלי ניגוח בין ההורים וזה אסור שהם יהיו. כי הורים כאלה שמונעים פגישות אנחנו צריכים להגיד דרשני, כי כנראה קורים גם דברים מאחורי הקלעים, ולכן כן יש לכם סמכות.

חברת הכנסת אני מאוד מסכימה עם מה שאמרתם, ויתרה מכך אני מחזקת את דבריך ולכן אני תמיד אהיה מאוד זהירה כאשר מגיעים אליי מקרים כאלה. ואני כן יכולה לומר שרוב המקרים, חד משמעית רוב המשפחות מצליחות להתעלות לגודל הרגע ויש הסכמות ביניהם. כאשר אין, רוב המכריע של המקרים מדובר על דברים של הרבה מעבר לזמני השהות בזמן המלחמה. יש פה איזשהו משהו שקורה.

זה לא רלוונטי. האם אתם יודעים להוציא צו ביחד עם הנהלת בתי המשפט?

אני מוכנה להסביר אם רוצים, אני מוכנה להרחיב.

חבריי, אני מאוד מצטער.

זה לא נכון, נכון שהסדרי ראייה זה יום א' עד איזה, אבל עובדת רווחה שיש לה סמכות יכולה להרים טלפון לאמא ולהגיד לה שהנסיבות שונות בבקשה תאפשרי. לא צריך להגיע לבית משפט על כל דבר.

חברת הכנסת, אני מבקש. תראו, אני פונה למשרד הרווחה, אם אין לכם מידע או שלא קיבלתם מידע, או שאין לכם נהלים, אני מבקש, זה הזמן.

אני יכולה לנסות להסביר? אני משרד המשפטים.

משרד המשפטים חשוב כי אפשר לעשות פה שיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט.

סליחה, פנינה אני אתן לך לדבר, עוד מעט אני אתן לך לדבר, גם ליעל. אני פונה עכשיו למשרד הרווחה, אין ספק שהנושא הזה הועלה עכשיו בצורה מאוד חמורה. אני מניח שבשגרה יש בעיות בין בני הזוג, ולכן אם לא הייתה בעיה אז גם בזמן המלחמה הכל היה בסדר, והיו נותנים את האפשרות לראות וכך הלאה. אין ספק שיש פה משהו שהוא מעבר בשגרה, ולכן יש פה משהו מין נקמה, ניכור, לא משנה איך נקרא לזה. אבל אנחנו צריכים להתערב, וכשאני אומר שאנחנו צריכים להתערב כי אנחנו שלחנו את אחד מבני הזוג למילואים, אנחנו הוצאנו לו צו, ויש פה אחריות של המדינה דווקא באותה נקודה כן לעזור לאחד מבני הזוג כדי שהוא יוכל לראות את הילדים שלו בתקופה הזו.

קודם כול שוב, סדרי דין, אני מקווה שליעל תינתן זכות הדיבור כדי להסביר את זה גם מבחינתה. אבל לנו בסדרי דין יש אפשרות להתערב אך ורק כמו שאמרתי תחת ערכאה משפטית שמבקשת מאיתנו.

אני שואל שאלה, נניח שאחד ההורים פנה אליכם ואתם מרימים טלפון.

אבל אם הוא בא ל-24 שעות, עד שתגישו בקשה, עד שתקבלו תשובה, עד שהשופט - - -

אתה צודק, בסוף אני חושבת שאתה תצטרך שיצא מפה נוהל של שיתוף פעולה בין בתי המשפט לרווחה.

בדיוק. בבקשה עורך דין יעל.

יעל בלונדהיים, משרד המשפטים. לסכסוכים בין הורים יש לנו כמה מסגרות חוקיות שנותנות מענה, שנותנות מעטפת, אני אתן לשם התחלה את סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית, שקובע בכל עניין הנתון לאפוטרופוסיותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה. וסעיף 19 אומר שאם הם לא הגיעו להסכמה אז הם רשאים לפנות לבית המשפט. זה הבסיס שלנו לשיחה הזאת. זאת אומרת אנחנו נמצאים היום במצב שהוא מצב קשה, ודרושה פה גמישות, וכמו שאני שמחה לשמוע שרוב האנשים כן התגייסו לרגע והצליחו למצוא את הפתרונות, אבל תמיד יש כאלה שלצערנו לא מצליחים למצוא את הפתרונות.

לכן השלב הראשון הוא באמת צריך להיות שיח בין ההורים ולנסות להגיע להסכמות, השלב השני הוא פניה לבית המשפט. הפניה לבית המשפט נעשית גם תחת מעטפת חוקית. יש לנו את החוק להסדר התדיינויות שקובע איך פונים לבי המשפט כשיש סכסוך במשפחה.

את שולחת אותם ליישוב סכסוך?

הדרך הנכונה היא לפתוח בקשה ליישוב סכסוך.

לא, זה לא רציני, כי אין להם זמן אפילו להתקשר לעורך דין.

אפשר לתת צעד זמני.

אני רק אשלים את המשפט. כמובן שבמסגרת החוק הזה יש גם אפשרות לפנות בבקשה כדי שתתקיים פגישה מהירה ביחידות הסיוע, שזה בעיניי הדרך הכי נכונה לפתור את הסכסוכים מהסוג הזה, שיושבים עם מגשר ביחידות הסיוע, או מגשרת.

אני אשאל שאלה אחרת, נניח ואנחנו כחברי כנסת - - -

אני רק אשלם את המשפט.

בבקשה תשלימי.

ואם מגישים בקשה ליישוב סכסוך אז אפשר במקביל להגיש בקשה לסעד דחוף כדי שבאופן ממש דחוף, וזה יכול להיות שעות ומקסימום ימים, שבית המשפט נדרש לדבר הזה. ולמשל אם יש לנו מקרה כמו שהוצג כאן בזום, של אדם שהוא כבר כמה חודשים באירוע הזה והוא יודע שלפעמים הוא יוצא לאפטר מעכשיו לעכשיו והמענה צריך להיות מיידי, והגמישות, שלצערנו לא נמצאת בצד השני, צריכה כללים והסדרה, אז בית המשפט יכול לקבוע שבהתראה.

הפניה הזאת גם עולה כסף נכון?

כן.

רגע, בית המשפט יכול לקבוע למשך שאם האב נותן התראה של X שעות לאם, האם תוודא שהסדרי השהות מתקיימים. זו למשל דוגמה. עכשיו לגבי הטענה שעלתה לגבי הכסף. קודם כול בקשה ליישוב סכסוך היא כמה עשרות שקלים, ולא צריך להגיע בשום צורה מיוצגים, להיפך אנחנו מעדיפים שהצדדים יגיעו לא מיוצגים, וניתן סיוע ובמקרה הצורך נכנסים גם עורכי דין ליחידות הסיוע ככה שזה לא אמור להיות.

מתי בפעם האחרונה היית ביחידת סיוע?

הייתי.

מתי פעם אחרונה? לא, את תעני על השאלה הזאת.

הייתי לפני כמה חודשים.

לא, תקשיבי, אני חייבת לומר לך. בואי נתחבר למציאות. יוצא חייל, עד שהוא יגיע ויגיש בקשה, עד שיענו לו, עד שבכלל אם היא בכלל תתייצב או הוא יתייצב. לא, צריך פה עם כל הכבוד מי שיושב פה כנציגי ממשלה אתם אחראים גם על מדיניות, אתם תדאגו שזה יהיה SOS. צריך להיות פה מסלול SOS של טיפול וסיוע לאנשים האלה.

אני רוצה להגיד שכמו שבמקרה חירום מוציאים ילד ולא מחכים לבית משפט, זה אותו דבר, זה אותו מקרה. חברים, הם באים לאפטר.

כמו שקיבלנו צו 8. תעזבו את זה, כמו שקראתם לנו להילחם ולמות פה.

אתם יודעים שבתי המשפט סבבה, אבל עד שהשופטים, עד שהוא ידון בתיק הזה.

אני אומרת ויש פה עורכות דין שאני מקווה שיאשרו את מה שאני אומרת. הדברים האלה נעשים.

תאמיני לי 14 שנים זאת העבודה שלי.

יש כאן את נציגות יחידות הסיוע שיכולות לתאר את העובדה שלהן בשטח יום-יום, והדברים האלה נעשים בגמישות מלאה. למשל, נעשות פגישות באמצעות הזום, זה ממש מיידי.

אוקיי. עוד מישהו רוצה לדבר ממשרדי הממשלה?

אולי כדאי שנשמע את יחידות הסיוע? כי לא נראה לי שיש להם נוהל.

אולי כדאי שהם ישמעו אותנו?

מי פה מיחידות הסיוע?

שלום, אני ד"ר חנה לאופר ממלאת מקום מנהלת יחידת הסיוע של משרד הרווחה. אני רוצה ראשית לברך על הדיון ששם במרכז את הצורך של הילדים בקשר עם שני ההורים שלהם. אלינו מגיעים אנשים בהקשר הנדון בשני אפיקים מרכזיים, ויעל ציינה אותם אבל אני אציין מה אנחנו עושים, אפיק אחד הוא הבקשה ליישוב סכסוך, אפיק שני הוא הבקשות הדחופות. בחלק מהמקרים כבר הייתה פניה טרם המלחמה והמלחמה הכניסה ממד נוסף.

היו אלינו פניות בהקשר של המלחמה, חלק מהם אנשי מילואים, חלק מהם אנשים שהם לא במילואים אבל מפונים, אפילו אנשים שפונו לשני בתי מלון שונים, והיה לנו גם מקרה של סבים שפנו שהבן שלהם נרצח במסיבת הנובה. מה שאנחנו עושים אנחנו מנסים להגיע להסכמות במקרים האלה, ובחלק ניכר מהמקרים האנשים מגיעים להסכמות.

כדוגמה גבר במילואים שהגיש בקשה כי אשתו התרחקה עם הילדים לבית הוריה, שזה מקום מרוחק, אז הגיעו להסדרי קשר ולהסכמה לתחום את משך הזמן שהאם תשהה במקום שהיא שוהה בו ואחר כך תחזור למקום שהיא הגיעה ממנו.

כאשר יש הפניות דחופות, אנחנו משתדלים הכי מהר לפגוש אותם לפעמים מהיום למחר. מהיום להיום אני לא יודעת אם אני יכולה להתחייב, אני יכולה להתחייב להשתדל.

עוד אפשרות שאנחנו מאפשרים לאנשים, זה פגישות מרחוק. זאת אומרת שאם יש לנו אב במילואים שהוא יכול לתקשר טלפונית, אנחנו נעשה פגישה בזום ואז כשהוא כבר ייצא אני מקווה שיהיה לו הסדר כדי לפגוש את הילדים שלו.

אבל לא תמיד אבות בסיכון כזה, בכלל לפעמים אין טלפונים.

אם נמצאים בעזה אין טלפונים.

לא, גברתי גם בצפון, את מוזמנת לבוא.

צריך החרגה גם, אולי שבתי המשפט גם יתחילו להחריג.

אם יהיה שינוי בחוק, כרגע זאת מסגרת החוק. אם יש שינוי אנחנו נפעל בהתאם.

חנה, אני מבקש ממכם. אנחנו מדברים פה על מקרים בסקאלה זה נמצא בחריג, אבל זה גם העיקר, שתבינו, בשביל זה אנחנו עשינו את הישיבה הזאת, כי זה העיקר. זה לא עניין של רק ילד אחד או שניים, כי אם אנחנו לוקחים עשרות שמגיעות, או יותר מזה שלא מגיעות אליכם כי לא פונים אליכם כי לא מאמינים אליכם אני חייב לומר, יש פה אנשים שאומרים מראש אנחנו לא מאמינים במשרד הרווחה או בעובדות הסוציאליות ולכן אנחנו גם לא פונים. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על מאות ואולי אלפי ילדים.

יש לי בקשה. קודם כול אני מאוד הייתי רוצה באופן מיידי שאתם תעשו נוהל שלכם, ביחד עם בתי המשפט, למשהו שהוא מיידי SOS, שהורה יוצא ולא קיבל את מבוקשו לראות את הילדים שלו, הוא יודע לפנות לאיזשהו מוקד מסוים שאתם בעצם תחליטו כדי שהוא יקבל איזושהי תשובה.

שזה יקבל תיעדוף מהיום להיום ואני רוצה גם להגיד שתכניס את זה לתוך הצבא.

פנינה, אני בישיבה אצלך אפריע יותר.

עם פנינה יש לי כרגע חשבון. אני לא יכול להפריע אצלה, לא יכול לדבר שם. והיא פה לקחה את כל הרשות, מבחינתי בואי שבי פה תנהלי את הדיון.

לקחתי לתשומת ליבי, בפעם הבאה אתה בא, אתה מדבר.

רגע, אתם לא באותה קואליציה?

אנחנו חברים, אנחנו לא צריכים קואליציה בשביל זה.

אני גם חברה.

אנחנו לא באותו –, נגיד ככה: היה רצוי שתהיי בסיעה שלי, אבל לא חשוב.

או הפוך.

או הפוך. בכל מקרה נעשה ככה, מאוד היה חשוב שיהיה איזשהו מוקד או מספר במשרד הרווחה, שיהיה איזשהו נוהל שהורה ידע לפנות לאיזשהו מקום. זה אחד, זה באופן מיידי. הדבר הלא מיידי, אני כן חושב שאם אתם אומרים שהחוק לא מאפשר לכם, אנחנו בית מחוקקים, תגידו לנו, או שתפנו את תשומת ליבנו איזה חוק אנחנו יכולים לקדם, ויש פה שני יושבי-ראש, פנינה תמנו שטה שהיא יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והיא יודעת להפעיל דברים, וגם אני, נשב ביחד עם איזשהו בסיס שתיתנו לנו או נקודות מסוימות, נשב ביחד עם עורכת הדין או היועצת המשפטית של הוועדה, ונחשוב, אולי נקדם חוק שיאפשר לבני זוג בתקופת מלחמה לשמור על הזכויות של הילד לראות את אחד ההורים כי זה מקרה קיצוני שבו בעצם נוצר מצב שלוקחים אותו לצורה הכי קיצונית שיכולה להיות והפגיעה בסוף היא בילד, וזה מה שמעניין אותנו.

ופה, עם החוק יש לקונה מסוימת כי הוא לא לקח בחשבון את נושא המלחמה ואת נושא המילואים שזו אחריות שלנו, כי המדינה הוציאה את אחד מבני הזוג למילואים ושלחה אותו למילואים וזה התפקיד של המדינה לדאוג לילדים בדיוק בתקופה הזו. אז זה מה שאני מבקש בעצם. קודם כול לפנינה אני רוצה לתת כי מגיע לה עכשיו.

תודה אדוני יושב-הראש באמת דיון חשוב, ואמרת משפט מאוד יפה, אמנם הוא החריג אבל הוא העיקר. אני חושבת שדווקא בשל החשיבות של הנושא וטובת הילדים וגם הזכות של ההורה, בין אם זה האמא והאבא, להורות, אני חושבת שאנחנו צריכים לפתור. ויותר קל לטפל באירוע הזה כאשר אנחנו יודעים שמדובר בעשרות של מקרים, אולי מאות בודדות, כשזה משמח גם לדעת שמרבית עם ישראל כן מגויסים, ואני, כמי שמטפלת בזכויות של נשים גרושות למילואימניקים ונשים בכלל, אני יודעת באמת שיש התגייסות רחבה.

אני מצטרפת לדברים שלך, יושב-הראש ואני חושבת שצריך להיות פה נוהל ממש בימים הקרובים – כי אנחנו איפשהו הרבה זמן אחרי פרוץ המלחמה – מיידי שגם צריך היות כזה גם של הרווחה, כמובן משרד המשפטים, זה צריך להיות הנהלת בתי המשפט וגם צה"ל.

מדוע אני אומרת את זה? אחד, צריך להיות נוהל חירום שהבקשה לא צריכה להיות מהיום למחר אלא מהיום להיום ואפילו בתוך כמה שעות, וכמובן להשתמש אם צריך באמצעים חזותיים וכל מה שיוצא בכך. ואני כן רואה שמרכזי הסיוע, כן עשיתם בסך הכול התאמה כדי לסייע. מכיוון שאנחנו נמצאים במצב של חירום, בסופו של דבר גם הצבא יצטרך לדעת, ואנחנו נגייס את קצין המילואים הראשי בן ארי ומי שצריך.

יש פה נציג? אוקיי, בזום, תכף נעלה אותו.

מצוין. שאם נגיד יש אפטר ונצטרך לתת עוד יום או עוד יומיים, גם יתאפשר הדבר הזה לחיילת או לחייל שנמצאים במילואים. אני כן חושבת שצריך לצאת מהתפיסה הזאת של יישוב סכסוכים שזה דבר מאוד חשוב, אבל בצוק העיתים יש לו את התהליך שלו. אנחנו לא הולכים לפתור את כל יישוב הסכסוכים, ובין היכולת ליישב את הסכסוך לבין הצורך להגן על הזכות אתם תלכו על הצורך להגן על הזכות בתקופה הזאת.

הדבר האחרון כן לאפשר להם אם הם צריכים ייצוג, אולי אם הם צריכים את הסיוע המשפטי כן להכניס אותם לתמונה בעניין הזה שבתוך הנוהל אם צריך עורך דין.

זאת החולייה הכי חשובה, זאת החולייה שבה הם נכנסים שיש להם טלפון בלי מבחני זכאות, הזכאות היחידה זה שאתה במילואים ויש לך בעיה.

כן.

ואפשר לעשות את זה. כי מפה הם נכנסים לתמונה, כשיש להם טלפון של מישהו שיכו לסייע להם משפטית אם יגיעו למסקנה שהמנגנון של יישוב סכסוכים הא היחיד שיש כרגע משפטית והוא ייערך לתת מענה.

נכון, צריך לפנות לעורכת דין נוחי פוליטיס ולהגיד לה, אני בטוחה שהם יתגייסו לנושא הזה ואם צריך להעמיד עורכי דין אז גם יעמידו.

אפשר אפילו בתקנה לשעת חירום בעניין הזה.

תודה. חברת הכנסת דבי.

כבוד יושב-הראש תודה על דיון מאוד חשוב. לצערי אירועים מהסוג הזה קורים גם בלי מלחמה, קל וחומר שעכשיו אנחנו נמצאים במלחמה, וכפי שכבוד יושב-הראש אמר צו 8 זה המדינה החליטה שהם עכשיו לא יוכלו לעמוד בהסדרי הראייה שלהם ולכן הדברים צריכים להשתנות.

צריך לעשות החרגה במקרים, ואגב זה נכון גם כשאתם תעשו איזושהי החלטה היא חייבת להיות גם לגבי המפונים כי אני רואה גם את המלחמות היום. כמי שליוותה הורים לדאבוני יש הורים שהילדים הולכים להיות חפץ למאבק עם הצד השני. אסור לנו, אנחנו צריכים לראות את טובת הילד. שני ההורים הם אפוטרופוסים, לפעמים היום כבר אין משמורת יש הורות משותפת, בית המשפט גם שינה את גישתו. ולכן אני חושבת עובדי הרווחה, עובדים סוציאליים והסיוע המשפטי שגם הייתי עורכת דין מייצגת, עושים עבודה נפלאה. לפעמים הכלים פחות בידיים שלהם ולכן כפי שבית משפט יודע להסמיך את העובדת הסוציאלית בהרחבת הסדרי ראייה, בשינוי הסדרי ראייה לשנה וזה קורה בבתי המשפט, אני חושבת שצריך לתת להם את השיקול, ולאפשר להם.

יישוב סכסוך זה תהליך זה יכול לקחת חודש וחצי עד שמזמינים, סעד לא תמיד גם מתפנים, לפעמים זה רבני, בית משפט, תפיסה מטורפת. אין מקום. ילדים צריכים לפגוש את ההורים, אם אין חלילה סכנה עובדת סוציאלית בדרך כלל מכירה את התיק. להרחיב את הסמכות המשפטית ולומר שיש לו את הסמכות לשנות וזה יהיה משהו שיהיה כתוב. ועל פי חקיקה. יש להם מספיק סמכויות ואננו לא יכולים לגרום לאבא, ובמיוחד לא לילד שלא ראה את הילד חודש או חודשיים, לא לראות את אביו עם כל הכבוד לאמא וההיפך. ולכן אני חושבת שהצד הכי נכון הוא להסמיך היום וכן שבתי המשפט גם יבינו, וצריכים את ההחרגה בכלל במציאות השונה, אני לא אומרת לעשות את זה גורף. אבל מלחמה, מפונים, מציאות, לא יבוא על גבם של ילדים.

דבר נוסף ששכחתי וחשוב ביותר זה גם לדעת להקפיא הליכים. שלא יהיה מצב שבן אדם בלחימה או מישהי נמצאת בלחימה ולוקחים החלטות הרות גורל.

הם לוקחים הרבה כאלה ויש מחטף בזה עכשיו.

א' אתה רוצה לומר משהו? כן, בבקשה.

כן. קודם כול אני רוצה להודות לשתי חברות הכנסת, אני רואה אותן הרבה זמן פה נלחמות ולא רק לנשים, הן נלחמות בשביל צדק ותודה רבה. אני רוצה לספר לכם משהו שאתמול אני יושב עם חבר בטלפון, אני לא יכולתי לדבר עם הילדים שלי היום, לא כי האישה, הגרושה, לא נתנה לו, כי עוד עובדת סוציאלית לא אישרה את זה. יש הרבה עובדים סוציאליים שעושים את הניכור הורי. כן, כבר כבוד השופט ארז שני כבר רושם את זה ועוד כמה שופטים. הם חרגו מהסמכות. ואתמול הוא הפחיד אותי באיזשהו מושג, כי גם אני הייתי אומר את זה בעבר, בכל לילה שהייתי עולה לאיזשהו סיור, שהשם לא ייקח אותי עכשיו כדי שאני אוכל להיפרד מהילדים שלי פנים אל מול פנים.

אז אני מבקש ממכם, מכולכם פה, בייחוד העובדים הסוציאליים, תשאירו את האגו מאחורה. כן, אתם מעל כולנו, אף אחד לא רוצה לבוא לייעוץ המשפטי, שום אבא שאני מכיר, וזה לא עשרות, זה מאות. אף אבא לא רוצה לפנות לרווחה ואף אמא לא רוצה גם היום לפנות לרווחה כי זה כבר לא מגדרי. ואני אומר לכם, עכשיו זה צעד של מלחמה, ושהשם מרחם מה מצפה לנו בקרוב. יהיו פה הרבה אנשים שמקריבים את החיים שלהם.

אני לא צריך כשאני עולה לציר לדובב או לאיזשהו מוצב שחוטף על ימין ושמאל, להגיד לו אבא, אני אשתף אותכם בשיחה האחרונה שלי עם הקדוש ברוך הוא, אבא כפרה עוד קצת. ואז אתה רואה את היציאות, אתה אומר עוד קצת בבקשה עוד קצת, שהבן שלי והבת שלי יראו אותי, שאני איפרד מהם כמו שאני צריך להיפרד.

זה לא רק מהאימהות שלא נותנות לראות את הילדים, וזה לא האבות שלא נותנים לראות את הילדים, זה גם הרבה עובדים ועובדות סוציאליים שהם פוגעים בילדים תחת החוק. וחברות הכנסת כאן שנמצאות הן עורכות דין מהמניין ואי אפשר לסובב אותן עם הדבר הזה והן יודעות שאני אומר את האמת. ויש פה עוד עורכות דין שיודעות שאני גם אומר את האמת. עורכי הדין שלי נלחמים עליי, שהכל תקין, אבל יש הרבה הורים שפוסלים אותם וזה לא עשרות, זה מאות של גברים שנמצאים בשטח, אם זה מעל האדמה ואם זה מתחת לאדמה.

100%, תודה א'.

כבוד יושב-הראש אני רוצה רק לדייק שלא חלילה יתפרש שעובדים סוציאליים חלילה וחס.

לא כולם, יש הרבה טובים.

חשוב מאוד שתגיד את זה למיקרופון.

יש הרבה עובדים סוציאליים, אני אמרתי גם להם את זה. יש הרבה עובדים סוציאליים טובים.

צריך לא להכליל. יש דברים שצריך לטפל בהם אז מטפלים.

תודה על ההערה, אסור לנו להכליל. בזום יש לנו את הנהלת בתי המשפט?

וגם שלא יובן שאם יש מקרה של חשד לפגיעה של הורה כזה או אחר, בוודאי שאנחנו לא רוצים שיהיה שום מסלול מהיר.

בוודאי. בתי המשפט מי נמצא מבתי המשפט?

אולי מהצבא יש מישהו?

דרך אגב יש לנו ממשק בין משרד הביטחון למשרד הרווחה כדי לדעת מי באמת נמצא במילואים?

היו ממשקים מסביב.

לא מדבר על היו, אני שואל על היום, האם יש ממשק?

הנה יוסרי יועץ קצין מילואים ראשי. אולי ייתן לנו?

אוקיי בוא תעלה מישהו ממשרד הביטחון.

קודם כול אדוני יושב-הראש תודה על הדיון. אני אתייחס מנקודה שעלתה לפני כן לגבי לאפשר לאותם אנשי מילואים, חיילים וחיילות מילואים, יותר לצאת ולהרחיב טיפה את החופשה. קודם כול אנחנו נחדד את זה למפקדים. בנוסף המפקדים הרי מוכוונים לדבר הזה ולטיפול בחיילים שלהם כי בסוף מפקד בהיותו מפקד יש לו אחריות כלפי אותו חייל, על כל המשתמע מכך, וכמובן שמן הסתם זה יהיה גם תואם לצורך המבצעי וליכולות המבצעיות אבל כן נחדד את זה לרמה למטה.

בעניין של העברת הנתונים, אני חושב שזה משהו שכן אפשר להתגבר עליו, אפשר להגיש מה שנקרא נוהל טופס א'. מגישים אותו ואז הסוגייה נבחנת ואפשר יהיה לדעתי להעביר את הנתונים.

זאת נקודה מאוד חשובה כי משרד הרווחה, מסתבר שלא תמיד יש לו את הנתונים, וחייב שיהיה ממשק בין משרד הרווחה כדי לדעת באמת על מי מדובר? כמה מדובר? כדי שבאמת יוכלו לטפל אם תהיה בקשה כזאת.

חד משמעית. אז אפשר להגיש נוהל סדור של טופס א' וזה יטופל. תודה לכם.

אוקיי. תנו לו להשלים ואני אתן לכם לשאול ואתו גם שאלות, בואו לא נתפרץ בבקשה. אתה יכול להמשיך אם יש לך משהו לומר.

אני סיימתי אדוני.

אז יש אליך שאלות, פנינה בבקשה.

אנחנו יש לנו ניסיון בכנסת שזה חשוב לחדד למפקדים שיתחשבו והכול, אבל אנחנו לא בונים על טוב ליבו של מפקד כזה או מפקדת כזו או אחרת, אנחנו חשובים, אדוני יושב-הראש, אני ממליצה שאתה כמו שאמרת.

במסקנות שלנו אנחנו מאוד נשמח שיהיה איזשהו נוהל ברור וגם הנוהל הזה יופץ בין המפקדים, וגם הקשר או הממשק בין משרד הרווחה לבין הצבא, שהוא יהיה קשר הדוק שאפשר יהיה לטפל בנושא הזה מהרגע להרגע.

נכון, ועוד מילה. לומר מילה טובה לקצין מילואים ראשי בן ארי, לכם, לכל הצוות שם. אתם עושים עבודת קודש בחודשים האחרונים יד ביד כאן איתנו בוועדות השונות. ישר כוח על הדאגה למילואימניקים וגם למילואימניקיות. אז מילה טובה.

אין ספק שזה מחזק גם את החוסן הנפשי של אותם אנשי מילואים. בבקשה מי רצה לשאול?

עורכת דין מירב אהרון. אני רק רוצה לפנות ולהבין את אותו טופס שהוא אמר שאפשר. בעצם אותו חייל בשירות מילואים פונה למפקד שלו, מציף את העניין בפני המפקד שלו, מעלה את הטופס זה מגיע למש"קית ת"ש והם מפנים את זה לרווחה? איך?

מאיפה עורכת הדין?

עורכת הדין מירב אהרון, אני מייצגת את אחת מאותם אבות שהגיעו לפתחו של יושב-הראש.

אין שום בעיה, יש פה רק שאלה מה הפרטים בטופס ולאן זה עובר?

אז התייחסתי בטופס, רמת הטופס הוא מכוח חוק הגנת הפרטיות, זה טופס שקשור להעברת המידע בין מוסדות ובין גופים, הוא לא טופס שממלא אותו החייל אני רואה שלא הובנתי נכון. חייל כמובן אם הוא פונה בבקשה שהוא צריך עוד יום למפקדו, אז בסוף המפקדים הם אלה שבהתאם לצורך המבצעי מן הסתם, הוא בסוף שיאפשר לו את השחרור לעוד יום, לעוד חמש שעות לעוד 24 שעות, בהתאם לצורך.

או לא יאפשר.

זו לא השאלה שלי. אני לא מדברת על זה, השאלה שלי האם אפשרי לעשות איזשהו נוהל כזה מבחינת הצבא שהמפקד יהיה מחויב להציף את הנושא הזה.

שהוא יהיה חייב - - - להסדרי ראייה.

זה לא רק הסדרי ראייה, זה גם שיחות טלפון, זה הדבר המינימלי. להציף את זה בפני מש"קית ת"ש, אותה מש"קית ת"ש למעשה מחויבת לפנות לרווחה ולהעלות את המקרה הזה בפניהם וכמובן שאז הם יקיימו את אותו נוהל.

שוב פעם אני רוצה להתייחס לנקודה הזאת. היו פה חיילים שנמצאים בגבול הלבנון בסיורים, ויש פה והתייחסו לפני כן בדיבור, ויש חיילים שנמצאים מעבר לגבול או בתוך עזה, ולכן לעשות איזה נוהל עכשיו שמחייב את המפקד ביום הזה והזה להוציא אותו מתוך אזור לחימה, אני לא בטוח שזה יכול לקרות.

לא זו הייתה הכוונה, אבל כן חשוב לאפשר לאותו הורה להיות בקשר עם הילדים שלו בצורה יותר גמישה.

כן, שיהיה נוהל במידת האפשר. זאת אומרת נגיד שוחרר מישהו יצא מעזה, קיבל שלושה ימי אפטר, יומיים, לאפשר לו יותר. בדרך כלל זה 48 שעות או 24 שעות, שזה לא יהיה לשיקול דעתו וטוב ליבו של המפקד. אגב, לא כל מילואימניק רוצה עכשיו מש"קית ת"ש בת 18-19 שתטפל בו, לא חלילה שאני מזלזלת. זה צריך להיות נוהל ברור במידת האפשר המבצעית. אנחנו לא מדברים על דברי בלתי אפשריים אבל זה צריך להיות מעוגן שזה לא יהיה לחסדים.

נרשם.

אוקיי, בבקשה, מירב עוד משהו? את רוצה לספר על משהו שאת יודעת או שיש לך רעיונות איך לפתור את הבעיה?

גם יש לי רעיונות.

אז בבקשה, זו ההזדמנות.

קודם כול תספרי בקווים כלליים בלי השמות.

אז אני אספר על כמה מקרים שהגיעו לפתחי. אחד מאותם אבות, גם מוצב בגבול לבנון, והעליתי פה נושא אפילו של שיחת טלפון שהאמא למעשה אפילו לא מאפשרת שיחת טלפון. לוקחים ממנו את הטלפון, הוא נכנס ללחימה הוא יודע שיומיים הוא לא יכול לשוחח עכשיו, הוא יכול להתקשר בשעה 06:30-07:00 היא אומרת לו הילדים ישנים, כרגע אתה לא יכול לשוחח איתם, אני לא מאפשרת את זה, וכך למעשה הוא נכנס ללחימה.

לא רק זה, גם אותם ימים שהם הסדרי השהות שלו ולמעשה כל הסיפור ששמעתם פה מאותו אבא גרוש שעלה פה לזום. אלו הסיפורים שאנחנו שומעים שבאמת מגיעים לפתחנו, זה מצד אחד. מצד שני גם אנחנו שומעים את אותם סיפורים של אותם אימהות או אבות שנשארים בבית עם הילדים ואנחנו שומעים גם את הקושי שלהם.

תראי, הקושי של נשות המילואים הוא ידוע.

הגרושות, אנחנו מטפלים בזה. כולל העברה עכשיו של התקציבים והקצבאות ישירות אליהם. אנחנו לא נפקיר את זכויות הנשים ובני הזוג שמגויסים בעורף. אבל מה עשית באירוע הראשון, למשל?

פניה לבתי המשפט גוררת אחריה, קדם כול אם הם מגיעים למצב הזה שהם יכולים לפנות אלינו כדי שנפנה עבורם או בשמם לבית משפט. לעניות דעתי מדובר על מספרים הרבה יותר גדולים.

לא, שאלה, פנית לבית המשפט? זה מעניין אותי מה קרה במציאות, כמה זמן קיבלתם תשובה?

סליחה רגע, אני רוצה להקדים ולומר. עורכת דין שמרית לבייב, אנחנו המייצגות. אני רוצה להסביר משהו, אנחנו מבינים שלפנות לבית המשפט זה עלויות.

אבל עכשיו היא אמרה.

לפני כן, אני רוצה ללכת צעד אחד אחורה. אנחנו הגדלנו ראש ופנינו לבא כוח של הצד השני, בעצם אנחנו נתונים לחסדים כביכול לפני שאנחנו מגיעים לבית המשפט, לצד השני במכתב.

אוקיי, סירב. תתקדמי איתי, תלכי איתי רגע יד ביד. הלכת לבית משפט, כמה זמן לקח לך?

בין 7-10 ימים תגובת הצד השני.
בתי המשפט מוצפים וזה ידוע, זו עובדה ידועה.

ברור לי, אנחנו לא מאשימים לא אתכם ולא את ההנהלה, עוד מעט נשמע גם את ההנהלה. אנחנו רוצים לתת פה קדימות, עדיפות, גמישות, כי יש פה חלון קטן מאוד שבו איש המילואים או אשת המילואים יוצאת.

זה התפקיד שלנו, לפתור את הבעיות האלה.

אי אפשר גם לתת התייחסות קולקטיבית. אנחנו מדברים על נושאים - - -

אנחנו מדברים גם להערכתי על מספרים יותר גדולים ממה שציינתם.

אני תיארתי לעצמי. חברים, לא הייתי מנהל את הישיבה הזאת אם הייתי יודע שמדובר על בודדים. ברגע שהבנתי, לפחות ממה שאני קיבלתי התרשמות, שעשרות פונים ומאות לא פונים אז הבנתי שיש פה בעיה גדולה מאוד מבחינת ההיקף, כי הילדים, אתה צריך להכפיל את המקרים לפחות בממוצע של שלושה ילדים, ואז אם יש פה מאות, תכפיל לאלפי ילדים וזה הפריע לי. כי מה שאנחנו בעצם דנים פה זה בנושא של זכויות הילד. אותי לא מעניין כרגע מה האבא עושה או מה האמא עושה, מעניין אותי הילד שנופל בין הכיסאות בזמן המלחמה כאשר מי שאחראי על מי שיצא למילואים זו המדינה. ולכן המדינה צריכה פה לתת את הכלים, את הפלטפורמה, הן מבחינת נוהל או אפיל וחוק. ואם צריך לעשות חוק נעשה חוק.

ממש תודה לך אדוני יושב-הראש, זה לא מובן מאליו. כי אנחנו יצרנו פה בבית הזה ובכל הוועדות נהלים של חירום בהמון תחומים, אבל אף אחד לא הסתכל רגע על הילדים האלה.

סליחה כבוד יושב-הראש אני בשבוע שעבר צפיתי בוועדה שהתכנסה פה בנושא של ילדים של משרתי המילואים הנשואים.

נכון.

ופתאום התחילו להבין רק את קצה מה שעוברים ילדים להורים גרושים. תבינו, תבינו, בתוך מערכות החינוך, בתוך בתי הספר.

כן אבל הערך המוסף שלך, גברתי עורכת הדין, הייתי רוצה לשמוע מכן יותר את השטח. כאשר נתתם לנו, למשל עדות על כך כעורכות דין שזה לוקח שבעה ימים, אז אנחנו מבינים שזו המציאות.

הבעיה מאוד חמורה. בגלל זה אנחנו פה.

אני רוצה לשמוע את הנהלת בית המשפט ואחר כך אנחנו נמשיך את הוויכוח. הילה בוסקילה?

כן, הילה בוסקילה, הנהלת בתי המשפט.

שלום לך הילה.

אני רציתי קודם כול להגיד, מסיבה של תקלה כלשהי, אנחנו זומנו לדיון 10 דקות לפני תחילתו ולכן לא הספקתי להיערך לבחון נתונים ולבדוק את הדברים אצלנו.

מתנצל.

אני פשוט כתבתי לי את הדברים תוך כדי הדיון וככל שנדרש להתייחס לדברים ספציפיים אנחנו נשיב לוועדה בכתב בהקדם האפשרי כדי להעביר את ההתייחסות שלנו לדברים.

100%.

אבל תתייחסי לדברים שכן שמעת. אמרו פה שאם יש דיון דחוף של מי שיצא לאפטר זה כרגע לוקח שבוע. ביקשנו שיהיה נוהל דחוף, אנחנו רוצים שתעשו ביחד עם הרווחה, משרד המשפטים, סיוע משפטי ומרכזי הסיוע לגישור, אנחנו חייבים שזה יצא דחוף.

הילה, אני רוצה שתביני, שבעצם מאוד חשוב לנו שלפחות הנהלת בית המשפט תבין את המשמעות של ההורים הגרושים במצב של מלחמה. כי פה אנחנו מדברים בעצם שהורה שיוצא לאפטר או לכמה שעות בזמן מלחמה חשוב מאוד שהנהלת בית המשפט תיתן לזה איזושהי עדיפות מסוימת, כי זה ממש דחוף.

אדוני יושב-הראש הם יכולים לשים שופט ספציפית על הדבר הזה בכל בית משפט.

בכל בית משפט יש לך שופט שהוא נשאר בכוננות כדי להאריך מעצר או משהו כזה. ופה זה פלילי, ולמה זה פלילי? כי מתעללים בילד. כשהילד לא רואה את אמא שלו ואת אבא שלו מתעללים בילד.

חברים, אין ספק שבית המשפט צריך לתת את דעתו ואת הדחיפות של זה ולכן אנחנו מקיימים את זה פה. דרכך כמובן הילה, אני מאוד מבקש שהנהלת בית המשפט תיקח בחשבון, אני מניח שיש שופט כונן לענייני משפחה. האם יש דבר כזה? אני מניח.

כן.

יש. אז הנושא של הגרושים וילדי הגרושים צריך להיות ממש בדחיפות במצב מילואים, אני לא מדבר על מצד שגרה, מדבר על מצב מלחמה ומצב מילואים, זה נושא שאני מבקש ממכם. בסדר? תתייחסו לנושא הזה, היו פה עוד כמה שאלות, אני מאוד אשמח אם תגישו את זה גם בכתב, אני מודה לך על כך הילה. מי עוד יש לנו בזום, או שביקש?

סליחה אדוני יושב-הראש, אני ט' ד', אני רוצה רק לומר לגבי הרווחה מדוע רוב ההורים נורא מפחדים לפנות לרווחה? מכיוון שהולכת להיות הוצאת ילדים ממשמורת של ההורים בצורה חריפה ביותר, וזה חסוי, פשוט חסוי בתוך הרווחה. הרווחה הוא גוף בפני עצמו, וכל מי שמתקרב אליו הוא פשוט בולע אותו. אנחנו פשוט נלחמים בגוף הזה ושנים ונורא קשה.

אבל מה זה קשור עכשיו למצב?

זה מצב החירום, זה מצב חירום שילד רוצה לראות את ההורה שלו הוא חייב לעבור דרך הרווחה והרווחה בעצם לוקחת את הציפורניים שלה ופשוט האינטרס.

לא סליחה. רבותיי אני אומרת לכם, אני תמיד בוחרת להיות חברה בוועדה לקידום זכויות הילד מ-2013, ואני חושבת שהרווחה עשתה כברת דרך מאז דוח סילמן ועוד דברים.

ומה מבקר המדינה רשם על זה בפעם האחרונה?

אני באמת אומרת לכם, שחררו מהתיאורים האלה, להיפך, אנחנו רוצים לפתור, אני בטוחה שאם יש עדיין ליקויים אפשר לפתור אבל לא לעשות דמוניזציה.

גברתי, לא לקטוע אותי בבקשה.

אני אקטע אותך כמה שאני חושבת לנכון גברתי, איזו חוצפנית.

סליחה, הנהלים פה שמוזמנים לא יכולים לקטוע חבר כנסת, אבל חבר כנסת יכול לקטוע ולשאול.

אני לא קטעתי, אני ביקשתי רשות ואני רוצה לסיים בבקשה. וכתוצאה מכך שהם רוצים להוציא ילדים, אין לי מושג כנראה מדובר בתקציבים מטורפים, וזו בעצם דרך מסוימת לנצל את המצב הנתון. אז אני כן אפנה ואבקש מכבוד יושב-הראש שייצא אפילו איזשהו חוק שבזמן מלחמה לא להוציא ילדים מחזקת ההורים, חד משמעית, כי יש דבר כזה, עושים את זה, לפחות להקשיב לקול הזה.

רק במקרה חירום.

אז אני אומר גברתי, אם יש ילדים בסיכון וצריכים לצאת מהבית אז הם ייצאו. אנחנו לא מדברים על מקרים, כל מקרה הוא לגופו, כל ילד הוא עולם ומלואו. כמו שאנחנו יודעים דווקא כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, דווקא שיש לי את ה-integrity לבוא ולומר במקום שיש מילואימניק גבר שלא רואה את הילדים, אנחנו נעשה הכול ביחד איתך להפוך את העולם כדי להגן על הזכויות של הילדים ושל המילואימניק, אני חושבת שמין הראוי לא להגיד אמירות שאת לא היית רוצה לקחת על עצמך אחריות על ילד שעכשיו סובל בבית וצריך להוציא אותו. אבל למה לי להתווכח?

סליחה - - -

אדוני, אני לא מוכנה.

סליחה, את לא יכולה להתערב במה שאני רוצה לומר.

אני מצטערת אבל גם אני נפגעת רווחה, הילדים שלי הוצאו מחזקתי ללא שום סיבה. נכון שזה כרגע לא הנושא, אני בסך הכול באתי לעזור מכיוון שבאמת הולכת להיות פה סכנה ממשית מאותו גורם.

תודה רבה, שמענו. אני רק רוצה שתביני את הנהלים פה. את הרשות אתם מקבלים מיושב-הראש, ואין לכם זכות לומר משהו בלי שאת מקבלת רשות. בסדר? תודה רבה.

יש פה עוד מילואימניק שנמצא בזום? בבקשה בוא נשמע, שלום לך.

שלום רב. אני לא חסוי, אני דניאל עמירם, מייסד ה.ל.ב העמותה שוויון בהורות, אני חייב לבוא ולהגיד דבר פשוט, קודם כול הבעיות הקיימות שיש כרגע בגלל המלחמה הן היו קיימות גם לפני כן. מה שקורה במלחמה פשוט שם את כל הבעיות האלה על סטרואידים, זו הבעיה הכי גדולה.

אחת הבעיות הכי גדולות שאנחנו רואים בבתי המשפט לענייני משפחה, כשבעצם אתה רוצה לפנות אליהם לוקח הרבה זמן לנהל הליך שם, גם אם אתה רוצה לבוא ולהגיש בקשה, שולחים את זה לצד השני ועד שמתקבלת תגובה עובר זמן וזו בעיה. צריך לעשות איזשהו הליך.

זה בדיוק מה שדיברנו עם הנהלת בתי המשפט, שמעת אותנו.

צריך לעשות הליך שהוא דומה לצו הגנה שחייל שמגיע לאפטר יוכל להגיע ולסדר את כל הדבר הזה כבר בדיון אחד.

דיברנו על זה. יש לך עוד משהו להוסיף?

כן, יש לי עוד הרבה דברים להוסיף. העניין של הפרת זמני שהות, אין לזה שום אכיפה, אין לזה שום כלום. פשוט אישה יכולה לבוא ולהחליט שהיא לא מביאה את הילד, נקודה. אף אחד לא עושה לה כלום , אף אחד לא מטפל בזה.

יכול להיות גם גבר.

יכול להיות גם גבר, את צודקת פנינה. אני אומר שאין אכיפה של משטרת ישראל, הם סוגרים את התיקים האלה בסיטונאות, ממש מידי פעם הם מגישים איזשהו כתב אישום בנוגע לזה, אבל בפועל יש כנראה איזושהי מדיניות של משטרת ישראל לא לבצע אכיפה וזה משהו שצריך להשתנות.

אני חייב להגיד משהו, צריך לעשות הבדלה בין זוג שנמצא בהליך גירושים לבין זוג שיש פסק דין כבר.

לא, סליחה, יש לי בקשה אליך, אני מקיים דיון מאוד נקודתי. היה דיון אצלי גם בנושא של ניכור הורי אבל הוא כללי. אני מדבר כרגע רק על הנושא של ההורים שנמצאים במילואים. תתייחס לנקודה הזאת בדיוק ובקצרה.

זה מה שאני מנסה להסביר. צריך לעשות הבדלה בין מישהו שנמצא בהליך גירושים בפועל, שיש הליך שמתקיים, לבין זוג שיש כבר הסכם. ברגע שיש הסכם אז ברגע שאתה עושה דיון אחד בבית משפט, אתה לא צריך לעבור את כל הטלטלות האלה.

לא, אבל אתה מדבר על מישהו שנמצא במילואים.

לא, אז אני רוצה לעזור לו, נגיד של פרודים שעל הנייר נשואים אבל הם גרים בבתים נפרדים נגיד, אותו מילואימניק על פניו הוא לא גרוש.

לא קשור לעניין.

האמת, לצערי לא הבנתי.

הוא מדבר על אנשים שלא מוכרים.

אם יש הליך משפטי שפועל, אותו חייל שנמצא במילואים יכול לבוא ולפעול דרך המסגרת המשפטית, אבל איפה מתחילה הבעיה? ברגע שיש הסכם. ברגע שיש פסק דין אז אותו בן אדם צריך לפתוח הליך מחדש. שם יש את רוב הבעיות ושם צריך לעשות את זה בצורה מהירה. ברגע שיש הסכם וברגע שיש איזשהו פסק דין לא צריך לעבור את כל הטלטלה של הרווחה כי כבר בדקו וכבר הגיעו להסכמה אז אפשר פשוט לעשות הליך מזורז, הליך מהיר.

אבל זה מה שאמר יושב-הראש.

אין בעיה אני יודע, אני פשוט מחזק את הדברים האלה.

תודה, אז בוא נעשה את זה בקצרה. מה עוד? ממש בקצרה. כי אנחנו צריכים לשמוע עוד אנשים.

ועוד משהו שחשוב שההליך הזה יהיה גם ללא אגרות.

תודה רבה.

ועוד דבר חשוב שאני חייב לסיים איתו, חובה לעשות שינוי בטרמינולוגיה במדינת ישראל עם כל מה שקשור לעניין הזה שאומרים זכויות הוריות, אין דבר כזה זכויות הוריות, זה חובה להיות הורה נקודה.

אוקיי תודה רבה. עוד מי יש לנו? עוד הורה?

האבא שדיבר מקודם.

אוקיי האבא שדיבר מקודם, האבא במילואים.

שלום, אני רוצה להגיד פה, אני פשוט שמעתי מה שאמרו וחברת הכנסת פנינה גם מה שאמרתי בפתיחה, אז אחד, אני מברך מאוד על מה שיצא בשבוע שעבר וגם על זה מאוד היה חשוב להכיר גם במי שנשאר בבית ולתת להם זכויות.

יישר כוח לך, אתה רואה, תראה איך הוא דואג, זה נקרא הוגנות, הוא אומר טוב מאוד שאתם דואגים שהכסף יגיע ישירות לגרושה בדברים של היומיום.

זה הילדים שלנו, זה בטוח.

אני אגיד ככה כמה דברים, אחד לגבי מה שאמרתם על מפקדים - - - אני חייב להגיד שאני קיבלתי המון תמיכה, אם זה מהמפקדים שלי שדאגו לי, אם זה חיילים שהתנדבו במקומי. אבל אני רוצה להגיד לכם בתור לוחם, אני נמצא בצוות, יש לי צוות אורגני, רק המחשבה שאם מישהו סוגר במקומי ואני נשאר בבית וחס וחלילה קורה משהו, אני לא יוכל לחיות עם עצמי.

אני יוצא מתי שהצוות שלי יוצא, המפקדים שלי אם הייתי מבקש היו משחררים אותי. אני בא, צריך אותי, אני חלק מצוות אורגני, אני עושה שנים מילואים אני באתי בכל פעם ואין סיבה שבגלל שיש מישהי שלא רוצה שאני אראה את הילדים שלי בזמנים שמתאימים למילואים ולא לה, אין סיבה שבגלל זה החיילים בפלוגה שלי ייפגעו.

מגיע לך חיבוק חזק.

הוא מרגש.

גם להם יש ילדים.

אתה פשוט מרגש אותנו כרגע, מגיע לך חיבוק חזק.

אתה ממש מרגש.

מישהו התנדב במקומי בשבת היה לי מאוד קשה בכל הסוף שבוע, אני יודע מה קורה, אני יודע שהם חטפו טילים וזה קושי. אחד. דבר שני לי אישית יש כמו שמי שדיבר לפני, יש לי פסק דין לזמני שהות, הפתרון לא צריך ללכת שניה לבית משפט, צריך להיות הליך של משהו שהוא דינמי, של החלפת ימים.

זה שופט תורן, יתגייסו פה כל הגורמים.

אבל זה לא יכול להיות כל אפטר. הנה אני ויתרתי לא מעט על יציאות לטובת חברים שלי שעדיף שהם יראו את הילדים, ואין לנו זמן לעשות את זה ואין לנו זמן לעשות את הפניות האלה ואין לנו את הפנאי הנפשי להתעסק בעוד משהו, בעוד חזית. יש לנו מספיק את החזית הזאת במלחמה, ולהיות תחת אש כל היום.

אין ספק.

ואני עוד מדבר כשהיציאות יחסית קבועות כי הייתי בגבול הצפון וזה כמו שליטת קו. אני לא רוצה לדמיין אם הייתי.

משפט אחרון בבקשה.

אני אומר שזה צריך להיות סדור בלי הליך משפטי, משהו שאולי דרך השלישות יודע לדאוג לזה, לדבר, לדאוג איכשהו ליציאה, התראה של כמה שעות מראש לפני יציאה הביתה ושההורה מקבל את הילדים שלו לזמן שהוא יוצא לחופשה. לא צריך להיות הליך משפטי ולפנות לרווחה או לפנות לבית משפט, זו עוד חזית שאין לנו את היכולת להתמודד איתה.

אוקיי, תודה רבה חברים, אני רוצה לסכם את הדיון.

כבוד יושב-הראש אפשר להגיד נקודה חשובה לגבי הדיון. אני רוצה רק לומר לכבוד יושב-הראש שככל שאנחנו מתמהמהים עם הזמן.

את מדברת בלי לקבל רשות, את שמה לב?

סליחה, חשבתי שקיבלתי.

שיציגו לנו את הדוח.

לא אני לא צריך, אני אבקש לוח זמנים, אני לא צריך לעשות דיון, אני אבקש נתונים.

שיציגו את הדוח.

אם לא נקבל נתונים כמו שצריך אנחנו נעשה את זה. יש לי כבר בשבוע הבא מספר נקודות שאני חייב לקבל בהן, יש לנו ישיבות עם נושאים סדורים. ביקשת, כן?

ד"ר דוד ויסקופף. קודם כול פנינה את שאלת על המושג של שופט מוקד, שיש. יש ארז שני בתל אביב שמטפל בעניין הניכור הורי. הבעיה שיש שופט אחד בכל הארץ וצריך שופט מוקד בכל אזור, זה אחד.

קוראים לזה שופט מוקד?

כן. שני, לשאלה שלך.

אנחנו ביקשנו, תשים לב, לתת עדיפות להורה שנמצא במילואים והוא גרוש, זו נקודה שהיא חשובה.

גם אתה שאלת אם יש איזה חוק שאפשר לחוקק? אז באפריל 2023 נתתי לכם ניתוח שעשיתי על עניין הניכור ההורי בארץ.

הוא התייחס גם לנושא של ההורה במילואים או שלא? אז נעזוב את זה, אני רוצה שנבין.

אבל הוא לא ראה את הילדים שלו כמה חודשים כבר. אז אילו הייתי מטפל בעניין הניכור ההורי, אז היה בבית משפט גם משטרה וגם - - - הכלים.

יש לך משהו להוסיף בנושא הזה של המילואים?

אם יש חוק שאומר שניכור הורי גם בצו כזה, זו התעללות בילד לפי DSM 995.51.

תראה, הדיון הזה מתעסק אך ורק כרגע בנושא של איש מילואים שרוצה לראות את הילד שלו. נקודה.

ומאחורי הורה שהוא לא מאפשר לו. זה ניכור הורי.

ברור לי, אבל אני לא נכנס עכשיו על כל ההיקף.

הוא מסכים איתך רק הוא לא רוצה לעסוק בכותרת הגדולה.

אבל אילו הייתם מחוקקים חוק בעניין הזה הוא יכול היה להשתמש בזה.

כן אבל עכשיו אנחנו במציאות מסוימת של חירום.

פנינה את מפריעה לי כרגע. בבקשה מירב.

אני הבנתי מה שהוא מנסה לומר, למעשה אם מתעסקים בנושא הזה של התעללות בילד באמצעות ניכור, ובאמת פניה מהירה לבית משפט אולי באמת דרך צו הגנה לתת.

לא, אתם מסבכים את זה.

קודם כול צריך חוק.

עורכת דין שמרית לבייב. מכיוון שאנחנו חוות את זה כבר מה-7 באוקטובר אני רוצה לומר לכם, ככל שאנחנו מתמהמהים עם מתן פתרונות יש מילואימניקים שפשוט, הרי זה ידוע הם כתבו צוואה וכתבו מכתב אחרון לילדים שלהם בפלאפונים ואנחנו חווים את זה ואנחנו יודעים את זה ואנחנו גם הגשנו צוואות, מה שקורה זה שהם לוקחים את החוק לידיים והם לא מתייעצים עם עורכי דין והם מעלים פוסטים. התחלת את הישיבה ודיברת על גיל תמיר ומשם זה הגיע, והם חוטפים תביעות לשון הרע. והם פשוט מייצרים לעצמם תביעות מהתסכול. אז אתם מבינים הם כבר אומרים אין לנו מה להפסיד. זו הייתה נקודה שמאוד היה חשוב לי לומר אותה.

זה לא אין לי מה להפסיד, הם כבר הפסידו.

תודה.

אפשר רק להשלים?

בקצרה כי אני ממש לקראת סיום.

בנושא של שופט מוקד אז יש נוהל נסיעה שמתייחס להגשת בקשות דחופות גם ביחס לניכור הורי, גם ביחס לכלל הנושא.

זה הנוהל שציינתי בתחילת הישיבה.

והוא בעצמו מאפשר הגשת בקשות דחופות שחייבות להידון בתוך 14 ימים.

בתוך 14 ימים הבן אדם לא נשאר ממנו כלום.

הוא לא פותר לנו את מה שקורה היום.

צריך אולי חידוד של הנוהל הזה עכשיו כשהוא קבוע.

יותר מזה יעל, את לא יכולה להסתפק במה שקיים. היה דיון שלם על זה.

חברים, זה שיש כלים שבהם מדברים בשגרה ו-14 יום וחודש וכך הלאה, זה לא מעניין אותי, זה לא מהות הדיון.

שגם את זה לא מכבדים.

אני מדבר פה ממש על נוהל SOS מיידי לתת את האפשרות. אבל לפני שאני מסכם, ככה. כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת והפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. ככל שעלו עניינים שנוגעים לקטינות וקטינים שיש חשש שעברו הטרדה מינית או פגיעה מינית, עבירת אלימות או עבירה של התעללות שיעלה דבר שיש בו לייחס להם עבירה, או מקשר אותם לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי לטיפול והשגחה של עובד סוציאלי, התאבדות, או להליך הפלילי המתנהל בבית משפט, חל איסור על פרסום של פרטים מזהים שלהם ולכן הם לא יצולמו או יוקלטו ולא יוכללו פרטים מזהים שלהם בפרוטוקול הדיון.

כמו כן, בגלל רגישות הנושאים הצפויים לעלות, ועלו בישיבה זו, אני קובע כי בהתאם לסעיף 120 של תקנון הכנסת, ככל שתהיה בקשה מטעם חבר כנסת, שר או נציגו, או עם יעלה צורך והכול לשם הגנה על קטין או חסר ישע, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעין הציבור פרטים מזהים של דוברים או קטינים. כמו כן, ככל שהדבר יידרש לבקשת משתתף אחר בישיבה אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום נזק לו או לזולתו.

את זה אני מחויב לקרוא לפי הנהלים. עכשיו לגבי הסיכום, החלטות הוועדה. הוועדה קובעת שזכותו של ילד וטובתו להיות בקשר עם שני הוריו. הוועדה קובעת שבאחריות המדינה לסייע להורה במילואים שמסורב לפגוש את ילדיו מכיוון שהמדינה שלחה את ההורה למילואים ולשדה הקרב.

למשרד הרווחה, הוועדה מבקשת לקבוע נוהל חירום לפיו עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות יתערבו במקרים כאלה ללא צורך לפנות לעורכי דין ובתי המשפט. הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה להקים מוקד לנושא זה ולפרסם את קיומו. זאת אומרת אנחנו מדברים פה על נוהל אני מבקש לוח זמנים.

להנהלת בתי המשפט אפשרות נוספת לסייע בהליך מהיר של יישוב סכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה ולאפשר סיוע משפטי לחייל הורה מסורב מלפגוש את ילדיו, באופן מהיר וללא תשלום על מנת למצות את הערוץ של יישוב סכסוכים.

הוועדה מבקשת שלתקופת המלחמה ימונה שופט כונן לנושא זה על מנת לתת סעד מיידי להורה שפונה. נאמר שיש שופט כונן אז אני מבקש בעצם שהשופט הזה ייתן עדיפות למילואימניקים. זו בדיוק הנקודה שאנחנו מדברים עליה בתקופת המלחמה.

יש רק אחד בכל הארץ, כל אזור צריך שופט כזה.

משרד הביטחון, הוועדה מבקשת לקבוע בנוהל מתן יום שירות נוסף לחייל המילואים גרוש שיוצא לחופשה בבית על מנת לאפשר לו לפגוש את ילדיו. ופה אני מוסיף אולי שהצבא ייתן איזושהי פניה באיזושהי צורה לגורמים החברתיים, שבו אומר החייל יצא, יש לו יומיים, תנסו לעזור לו משהו שהוא יותר פורמלי אני חושב שזה ייתן עוד איזשהו עניין אולי בין המשרדים.

למשרד הביטחון ומשרד הרווחה הוועדה מבקשת לקבוע נוהל משותף לעניין העברת נתונים של חיילים גרושים למחלקות ולשירותים החברתיים ברשויות המקומיות.

הוועדה מבקשת מכל המשרדים לקבל עדכון בעוד שבוע. עכשיו, אם אני לא מקבל עדכון בעוד שבוע אני כבר אומר לכם, אני בעוד שבועיים אקיים מעקב אחרי הנושאים האלה, אפילו אם זה יהיה קצר, אבל חשוב לי. תראו, אני לא יודע כמה זמן המלחמה תיערך, אבל כמו שנאמר, אנחנו חייבים לשמור על הזכויות של הילדים. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:37.