פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
13/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 13:30

היערכות מצב החקלאות והערכות הענף להמשך הלחימה

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר
דן אילוז

מטי צרפתי הרכבי
אחמד טיבי

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אוראל פיין - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים

גלעד פרננדס - סמנכ"ל בכיר כלכלה, רשות המים

אליהו כהן מוגרבי - רכז הוועדה החקלאית, מועצות אזוריות שדות נגב, מרחבים ובני שמעון

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

ישי פולק - עו"ד, מנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל

ירון בלחסן - מנכ"ל, ארגון מגדי הפירות שיווק ישיר

מוטי אלקבץ - מנכ"ל, ארגון מגדלי העופות

שוקי בשן - יו"ר, ארגון מגדלי העופות

רני בר נס - יו"ר ענף הפירות, מועצת הצמחים

שמוליק תורג'מן - מנכ"ל, קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות

עודד זבולון - מנכ"ל, משקי הנגב

אסף יצחקי - ראש צוות חקלאות, מינהלת תקומה

דודו קוכמן - מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי

מיכאל הולר - מנהל סקציית הפטם, הקיבוץ הדתי

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

אברהם דניאל - יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה

ד"ר שמואל אסולין - ראש המכון בפועל, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני

אייל עובדיה - מנכ"ל מגדלי בננות גליל מערבי

חיים חבלין - מנהל ענף חקלאות, התנועה הקיבוצית

ברוך גורביץ' - ראש תחום מדיניות ציבורית, יסודות

ד"ר עידית חנוכה

אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



היערכות מצב החקלאות והערכות הענף להמשך הלחימה

שלום לכם צוהריים טובים, אנחנו נהיה כאן עד שעה 15:00 בוועדת המשנה לנושא החקלאות של ועדת הכלכלה.

אנחנו היום אני מבקש שנתמקד – בתמציתיות, ואני אעמוד על כך – בשאלת הפערים שאנחנו מזהים כרגע מה נכון לעשות, ואני אתן חצי דקה תוספת למי שיתאר באופן בהיר מה יקרה אם אנחנו לא נלך בדרך הראויה.

אני מבקש לצמצם את המלל בשאלת חשיבותה של חקלאות ישראל; זה כבר עבר לי עד לפה. אנחנו לא צריכים להסביר למה תנועות נוער הן חשובות, ולמה ביטחון ישראל או שוויון בנטל; צריך לבצע.

אני רק אחדד, שאחרי הקורונה ואחרי מלחמות אירופה האחרונות ואחרי האירועים האחרונים כאן אצלנו, קשיי הספנות, התחממות גלובלית, אנחנו לא מכבירים מילים יותר מידי. אנחנו רוצים לראות שמדינת ישראל מייצרת פירות, ירקות, ביצים, עוף, את עיקר ארוחת הבוקר והערב וקצת הצוהריים בעצמה, ולא מסכימה אלא אם כן יש תזה נגדית שמסבירה מה היא ומדוע היא נכונה לכלכלה, לבריאות ולצרכנות, רוצה לראות את הייצור מקומי.

אנחנו אחרי עשור, לא פחות, של דרדור וכרסום היכולות של החקלאות הישראלית, של המחקר הישראלי, של הגניוס הישראלי שמושקע בתוך החקלאות המפוארת, אנחנו שנתיים אחרי ניסיון לייצר תוכנית מוסכמת שכן בחלקה יש בה רפורמה של הורדת מכסים, אבל השערורייה של מקלות בלי גזרים צריכה להיפסק וצריכה להתחדש במלוא עוצמתה.

עמדנו באוקטובר האחרון על סף תהום בחקלאות ישראל. וכמאמר הקלישאה המדויק צעדנו צעד אחד קדימה ואנחנו בצלילה חופשית. נכון, לא צריך להשחיר מה שלא צריך להשחיר, וקיבלתי היום בשמחה מהדוד של גל מאגף התקציבים – אחיקם מקיבוץ אורים – סרטון מקסים, מרגש אותי, על תחילת האסיף של תפוחי האדמה, תפוח אדמה סתיו; נהדר, כך צריך להיות. אבל במקביל צריך לוודא, שגם האחיין וגם כל המערכת הישראלית מתגייסת כדי לעלות על נס להוקיר ולוודא, שאחרי אחיקם יבוא הבן שלו והנכד שלו אחריו.

מטרת הדיון לייצר אבני דרך ברורות לשיקום הכלכלה החקלאית, ענף החקלאות או ענפי החקלאות ופיתוחם, המשימה שלנו שחקלאים שעובדים היום ירצו להמשיך, המשימה היא שיישובים שעוסקים בחקלאות ירצו שהבנים, הדורות הבאים, ייכנסו לתחום החקלאות. אז מה הם הפערים? מה יקרה אם לא נגשר עליהם? מה הם הצעדים שיש לקדם?

אני אבקש מאוראל שהוא נציג האוצר, נציג אגף תקציבים מעבר למס רכוש, להבהיר לנו מהו האופק שהאוצר רואה לחקלאות הישראלית. על מה ועל מי אתם רוצים לוותר בשם החזון שאני מזהה בפועל שאתם מובילים? אנחנו לא נסכים, ואני לא מניח שהכול מוטל על כתפיך הצעירות והחסונות אוראל, ואנחנו נדרוש כנראה במליאה במליאת ועדת הכלכלה, דיון פתוח ישר מקצועי.

קצה נפשי ממלמולים חסרי אינטגריטי מקצועי ואינטגריטי לאומי כולל, שאומר על מה אנחנו מוותרים: האם מקובל עליכם שאחוז המזון המיובא יגדל? האם אתם משוכנעים שפתיחת מכסים ללא תמיכה תבטיח מחיר הגון לצרכן? האם אתם מצפים שנוותר על ההתיישבות והכפר בפריפריה ובספר? מדוע משק המים צריך להיות סגור לעומת משקים אחרים? מדוע החקלאים צריכים בכלל לשלם על טיהור והובלת מים שהמדינה מבקשת להיפטר מהם? האם אתם עושים די כדי לעודד חקלאים צעירים בחקלאות? האם יש רשתות ביטחון מתאימות? השקעות? מחקר ופיתוח? אני שומע פה בתחילת הדיון דברים מזעזעים מראש מכון וולקני – פרופסור אסולין – על כך שחס וחלילה המכון המפואר הזה, פאר היצירה, ייסגר. אנחנו רוצים להיות קצת אירופה וקצת OECD בכל מה שקשור בהוקרה של מי שמייצר כאן מזון.

אז מה שאני מבקש מכם, אל תעשו כמוני ואל תאריכו כל כך, אני אנסה לתמצת את הדיון. אני אבקש מאורי צוק בר סמנכ"ל משרד החקלאות לפתוח, אנחנו מדברים על 5 דקות לכל אחד, יש לך מצגת?

לא.

אז אתה תדבר בקצרה ואנחנו נרשום, ולאחר מכן אוראל אנחנו נעבור אליך, אתה תיתן דברי פתיחה ולאחר מכן נמשיך.

מי שמעוניין להיות ברשות הדיבור אז יסמן למי שצריך ויעביר גם את השם שלו לעידית.

טוב אז אני אתחיל קצת מהאתגרים שנוצרו לאור המצב הקשה של המלחמה מאז ה-7 לאוקטובר, אני לא אכנס יותר מדי למספרים ספציפיים כי הדברים עוד לא סגורים והכמויות לא לגמרי מגובשות, ואנחנו בתהליכים של ניתוח הנתונים של הנזקים יחד עם מס רכוש וקרן נזקי טבע.

בגדול האתגרים המרכזיים שהתעוררו לאור האסון שקרה זה היה קודם כל מחסור בכוח אדם מאוד קיצוני בעובדים זרים ופלסטינאים, פלסטינאים עד היום לא נכנסו בכלל אין לנו בחקלאות, ועובדים זרים בתחילת המלחמה פחתו בכמעט - - -

אני עוצר משום שאני התחייבתי ליושב-ראש הוועדה, נושא הכמות, או המספר – בן אדם זה לא כמות; סוכר זה כמות, אבל בני אדם זה מספר – אז מספר העובדים שיש לנו, מספר העובדים – לא יהיה בדיון כרגע. כולנו יודעים את הבעיה יודעים שעובדים על כך אנחנו לא עוסקים בזה, כן אפשר לעסוק בשאלת העלויות, אגרות וכמה אפשר לגבות, אבל גם זה לא בפרטים.

אני רק רציתי להגיד את האתגרים, אתגר של הכוח אדם הוא מאוד משמעותי, אנחנו עושים פעולות בשביל להרחיב אותו כבר מתחילת המלחמה, יש הישגים אבל הם עוד לא מספיקים.

הנושא של שטחים באזורי לחימה ונזקים ישירים ועקיפים: יש לנו היקף נזק של עשרות אחוזים באזורי הלחימה גם בצפון וגם בדרום, השפעה היא בעיקר בדרום זה בעיקר ירקות בבתי צמיחה שהעגבניות זה הגידול המרכזי, שם יש באמת עשרות אחוזים של של ירידה בתקופה, הצפי הוא שלפחות עד יוני פחות או יותר אנחנו נהיה בגירעון בכמויות. יש השלמות מייבוא שלא מספקות את כל הכמות, בסך הכל יש לנו כמות יותר נמוכה מאשר היה טרם, בשנה המקבילה, בתקופה מקבילה אשתקד, בעיקר באמת הנושא של עגבניות.

יש לנו נזקים של אי קטיף באזור הצפון, בעיקר תפוחים וקיווי ויש עוד גם אבוקדו ועוד גידולים נוספים, אנחנו מנתחים גם את הנתונים המדויקים אבל מדובר בעשרות אחוזים. ההשלכות: הם גם ירידה בתפוקות לעונה הבאה בגלל בעיות של אי טיפול לאור מצב הגרעון בכוח עבודה, שלא ניתן לבצע את עבודות העיבוד שנדרשות לעונה הבאה.

הנושא של בתי רשת וחממות באזור הדרום ככל שייקח לנו יותר זמן לסכם את הנושא של הפיצויים הנורמטיביים ואני מקווה שזה ייסגר עוד השבוע, אז יש יותר חשש שהנזקים יהיו יותר גדולים כי פחות מגדלים יעזו וישתלו למרות שהם לא יודעים מה בדיוק הם יקבלו, ולכן זה עלול להגדיל את הנזק ולהגדיל את הירידה בתפוקות גם לאחרי תחילת הקיץ הקרוב.

אנחנו ראינו עלייה מאוד משמעותית בירקות שחסרו, שזה בעיקר היה עגבניות כמו שאמרתי אבל גם בבצל ובעוד ירקות הייתה עלייה מייבוא, בחודשים הראשונים זה היה בעיקר מטורקיה, אחרי שקמה התעוררות ציבורית וגם תגובות של הטורקים אז מרבית היבוא עבר להיות מירדן. אנחנו תלויים פה במדינות ביבוא הקונספציה הזאת שהיבוא ישלים הכול היא מאוד בעייתית, אנחנו תלויים במדינות לא ידידותיות באופן כללי.

זה ברור לי, אני רוצה לשאול אותך, אתה הערת משהו על כך שאנשים חקלאים לא יגדלו כתוצאה ממה? מה היה הטיעון שאתה הצעת?

מה שאני אמרתי שקודם כול יש בעיה ביכולת שהם מפונים מהישובים, הם צריכים להגיע במיוחד והם צריכים להיות תחת מצב מלחמתי, ובטח בחודשים הראשונים שהיה שם גם כמויות של תחמושת שנפלה עליהם פצמ"רים וכולי, אז ברור שהיה סיכון מאוד גדול בעבודה, מתנדבים הגיעו אבל גם תקופת ההתנדבות, האנשים צריכים גם לחזור לעבודה שלהם אז אי אפשר בלי סוף.

אני מדבר על פנים קדימה.

בפנים קדימה אם לא יהיה להם את ההון חוזר ואת היכולת לעשות את השתילות החדשות של ינואר, של פברואר, אז גם לקיץ יחסרו לנו כמויות, וזה בעיקר באמת בתי צמיחה שהגידול העיקרי זה עגבניות אבל יש גם פלפלים בעיקר מ-7 ומעלה, עד 4 קילומטר יש נזקים יותר קריטיים מבחינת היכולת להיכנס לגידול מחדש.

למרות הכל באמת החקלאים באזור עושים דברים שהם בלתי ייאמנו: הם זורעים תפוחי אדמה קרוב לגדר, והם עושים באמת כל מה שאפשר, כאילו אין סיכונים, באמת ברמות שמעוררות הערצה. ואם מס רכוש לפעמים אומרים לנו צריכים לעשות את המקסימום בשביל למזער בשביל להפחית את הנזק – אז אני חושב שהחקלאים עושים הרבה יותר מהמקסימום, וחלק מהמסלולים הנורמטיביים של הפיצוי, אז לוקחים בחשבון גם שהתבצע בכל זאת קטיף בתקופה הזאת עם מתנדבים.

יש לנו כאן איזה ניואנס כזה של כמה קטפו, כמה לקזז להם וכולי, זה אחת המחלוקות שהיו בחישוב המסלולים הנורמטיביים, וככל שניתן להם את הוודאות יותר מהר, אני מקווה שהשבוע נסגור את זה, אז תהיה אפשרות לסגור את התיקים של התביעות בצורה מהירה יותר, לחקלאים יהיה את הפיצוי מעבר למקדמות שקיבלו שזה לא מספיק, יהיה להם את הפיצוי שיוכל לחזק אותם בשתילות קדימה, ואנחנו נמנע את הנזק העקיף לחודשים הבאים ונצמצם אותו.

אז שוב, לפעמים עדיף לשלם היום, אפילו אם זה יהיה עם קיזוז מוסכם יותר נמוך ולעודד את האנשים להיכנס חזרה לגידולים. היו כמה פעולות של תמיכות נקודתיות שעשינו בשביל לעודד גם את הרחבת היצע העובדים, גם את המיגונים.

אורי, מה שאני מבקש לצמצם במה שעשינו, מה הם הפערים העתידיים?

אז הפערים העתידיים זה באמת להיכנס להשקעות של פיתוח, להשקעות שאנחנו בתאום גם עם מינהלת תקומה להיכנס גם לנושא של יותר טכנולוגיה, יותר מחקר ומו"פ באזורים.

תקומה זה למרחבי תקומה, אבל זה אולי 10% מהארץ 15%.

נכון, צודק לגמרי.

עכשיו לגבי יתר הארץ ולגבי בכלל היכולת שלנו להשקיע באופן אינטנסיבי: גם במחקר, גם בהשקעות הון, וגם במכון חוסך או מייעל או מעלה פריון או מייעל כוח אדם, וראינו כמה אתגר כוח אדם הוא קריטי, ואנחנו רוצים ללכת למדיניות שבטווח הארוך יהיה יותר מיכון ופחות הזדקקות לכוח אדם, אני לא אומר שאפשר בלי כוח אדם, אבל צריך כמה שיותר להקטין את התלות בכוח אדם זר.

לצורך זה אנחנו צריכים תקציבים. לרוע מזל התקציבים, הממשלה נאלצה גם לאשר קיצוצים מאוד-מאוד כואבים בתקציב המשרד, ההנחיה של השר היא לעשות את המקסימום, שמינימום מהקיצוץ יהיה בפעולות שצריך לעשות לטובת החקלאים, אז אנחנו נחווה קיצוץ מאוד גדול ביכולת התפעול שלנו, בפעולות המשרד, בדיגיטציה, בהשקעות במחשוב, בכל דבר, שזה גם בסוף שירות לחקלאים כל הדברים האלה.

רק יבטלו את עובדי שה"מ ולא יפגעו בחקלאים?

הכוונה היא שיהיה מינימום פגיעה בהעברות של תמיכות, יש תמיכות עבור חקלאים, אבל גם למרות זה ההיקפים של הקיצוץ ייאלצו אותנו גם להפחית בתמיכות.

אנחנו מול שנת 2022 שהייתה שנה שיחסית תקציב המשרד היה במצב טוב, 2023 כבר קוצץ בתיקון של סוף השנה, וב-2024 אנחנו הרבה מתחת לתקציב שתוכנן בתקציב המקורי ל-2024 והקיצוצים האלה יהיו כואבים מאוד, כולל כמובן – אם שמואל יוכל קצת להרחיב –כמה זה יפגע בנושא של המחקר.

זה התקציב שהממשלה אישרה, אין לנו מה לעשות אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום לתת את השירות המיטבי ובכל זאת לייצר את התמיכות שצריך, בשביל הפיתוח העתידי כמו שאתה אומר.

אז אני רק רוצה לשים את הדברים בפרופורציה לטובת – בדיוק אתה נוגע אבל אני רוצה להמשיג את מה שאמרת: אתה בעצם אומר שבניגוד למה שאנחנו ציפינו לפני שנה וחצי להיכנס לתוכנית פיתוח, קראנו לזה רפורמה, שבה אנחנו משקיעים מיליארדי שקלים במשך מספר שנים בדיוק בנושאים שבהם דובר, במקום זה, זה לא קורה במקום זה יש קיצוצים, נסבלים מאוד נסבלים עוד יותר.

אני מבקש לעבור לאוראל שהוא נציג אגף תקציבים ואחרי זה רמי. קודם נשמע את האוצר.

שלום. אני רק אפתח ואומר שאנחנו התכוננו באמת לנושא דיון קצת אחר ממה שהצגת, יותר בהיבט של המשך היערכות הענף להמשך הלחימה.

זה דומה מאוד, בוא נראה, מה זה היערכות, מאיזה בחינה היערכות?

היערכות קצרת טווח עם האתגרים שאיתו הענף אמור להתמודד ואיך אנחנו כמשרד האוצר ניתן להם מענה, פחות בנושא עתיד ענף החקלאות ככלל רפורמה לא רפורמה. זה דיון שצריך ואנחנו עוסקים בו ביום יום.

זה תירוץ טוב, זה ממש לא מה שיצא מהפה שלי, יכול להיות שבדרך – הטווח הבינוני והארוך נעלם.

בהתייחס לדברים שאמרת אני אגיד, שבימים אלו אנחנו יושבים עם משרד החקלאות ומנסים לגבש צוות שישב מידי שבוע ויעסוק בדיוק בדברים שכרגע מנית, הדברים האלה הם דברים מורכבים שעסקו בהם בעבר וצריך להמשיך לעסוק בהם בצורה עניינית ומדויקת בהמשך, אנחנו עושים את זה, חלק מנציגי החקלאים שיושבים פה שותפים ויודעים ומכירים, הדברים האלה הם לא צריכים לצאת בצורה חסרת ביסוס, אנחנו עובדים על זה משרד החקלאות על מנת להגיע להסכם ארוך טווח שיספק ודאות לענף.

אוראל, אז חששתי שזה מה שתגיד. זאת הדרך הנעימה לא להגיד כלום. אתה יכול להגדיר לוחות זמנים? לדוגמה, אני מחויב לחזור ליושב-ראש הוועדה ולהגיד לו, אדוני אני מבקש לקבוע, אני פה מנהל את הוועדה לעוד שבוע, שבועיים, חודש.

אני אגיד לך שאנחנו עוסקים בזה יום יום, אנחנו נמצאים בקשר עם משרד החקלאות יום יום בנושא הספציפי הזה, ומבחינתנו הדבר צריך להיגמר או לפחות לקבל איזה שהוא קווי מתאר בחודשים הקרובים.

לא לוקח אני לא יכול לקבל, אני לא יודע מה זה חודשים הקרובים, ממש לא יודע מה זה חודשים הקרובים, תודה, תודה רבה. רמי, בבקשה בקצרה.

שלום וברכה. חוק מס רכוש מטבעו וטבעו דווקא רואה פני עבר ולא פני העתיד בגדול.

נכון, לכן בקצרה.

אנחנו באים לתקן את נזקי העבר לצערנו, יש לזה גם שהחוק כמובן על העתיד כמו שתיאר אורי לגבי הוודאות ולגבי היכולת שלהם ככה להמשיך את הפעילות וליצור עתיד טוב יותר.

אנחנו במסגרת הפיצויים הכוללים, ניתנה עדיפות באמת מיוחדת לענף החקלאות דווקא, העיסוק שלנו בענף הזה, אנחנו מקדישים לזה את מרבית הזמן ביחס לכל שאר הענפים שבהם אנחנו מתמודדים, אם זה תעשייה מסחר ושירותים, ענף החקלאות באמת זוכה להתייחסות הרבה יותר קונקרטית ודורש מאיתנו דיונים, ולנסות ולגבש כל מיני מתווים נורמטיביים כדי להקל גם על החקלאי בהגשת התביעות שלו, וגם על מס רכוש ורשות המיסים בטיפול בתביעות.

אנחנו מדברים בעיקר כמובן על הנזקים שנגרמו לאזור העוטף ולאזור הצפון סמוכי הגדר, אלה שבעיקר ליישובים שפונו ששם באמת חוו את הנזקים היותר משמעותיים.

לגבי כל אותם מקומות, האפשרות היא כמובן להגיש מסלול אדום, ועד להגשת המסלול אדום אפשרנו הגשת מקדמות, זה נעשה באוקטובר, נעשה בנובמבר ודצמבר, ואתמול גם פרסמנו אפשרות להגשת מקדמות לינואר ופברואר. בעיקר ליישובים שפונו, לא בדיוק 7, 9; ליישובים שפונו, ואני מדגיש: ישובים שפונו. ואז כל מי שמוצא את עצמו מתאים להגשת תביעה במסלול אדום, בוחר בזמן הזה להגיש מקדמות ואנחנו מטפלים בשלב הזה כמקדמות.

בנוסף כמובן כמו שאמר אורי, אנחנו מקיימים דיונים עם נציגי משרד החקלאות בכדי להגיע למסלול נורמטיביים, ענף הירקות, מטעים, הדרים, חלב, לולים כבר יש מתווה שכבר פרסמנו אותו וכבר מגישים תביעות במתווה הזה. משתדלים לתת באמת מענה רחב לכל האוכלוסייה הנמנית על ענף החקלאות.

תודה רבה, תודה על כל מה שאתם עושים אני שומע דברים טובים, אתם צריכים להגיע להסכמות. תודה על מה שאתם עושים.

אני רק רוצה לציין שיש חשיבות, אני חושב שנגענו בזה קודם, לייצר ביטחון שאם אנחנו ניפגע אנחנו נקבל את הפיצויים, ואנחנו יודעים על חקלאים דגש על הצפון שמסכנים את עצמם, ממש את בריאותם את חייהם, כי הם בעצם הם לא בטוחים שהם יקבלו את הפיצוי, זה קשה.

אני מבקש כרגע מברוך גורביץ' אם הוא נמצא בזום לעלות לדיון. ברוך אתה איתנו?

אני כאן.

כן, ברוך ממכון יסודות. בקצרה בבקשה תמונת מצב כמו שאתם מבינים.

תודה אדוני היושב-ראש. לפי מה שאני מבין אני רוצה בהמשך למה שאורי צוק ציין מקודם, אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות שצריך לשים אליהם לב כרגע היא שבעצם אולי יש קצת עבודה בשני צירים, אני חושב שאנחנו מסתכלים על שיקום קצר טווח וארוך טווח, אבל לא מחברים בין הפגיעה שהייתה בחקלאות באזורים שנפגעו, לצורך הלאומי הרחב ולאינטרס הלאומי הרחב של ביטחון מזון.

אני יודע שיש עיסוק במשרד החקלאות ובמשרדים נוספים, זרעים שאתה זרעת עוד כשהיית בתפקידך במשרד והמשיכו לאחר מכן, מנסים להסתכל על ביטחון מזון בישראל בעוד 20 ו-30 שנה ולבנות תוכנית מסודרת, אני חושב שזה יהיה פספוס אם מנהלת תקומה לא תנסה להתחבר לתהליכים ולחשיבה שקורית בהיבט לאומי רחב, ולראות איך האזור שנפגע והשיקום של האזור שנפגע משרת מטרות לאומיות רחבות יותר.

אני רוצה גם להתייחס למה שאמר מקודם נציג אגף התקציבים, שאם בונים הסכם ארוך טווח עם החקלאים זה רק הגיוני שקודם כל נסמן את המטרה נכון? אנחנו לא נבנה תוכנית בלי להגדיר את המטרות של התמיכות וכלי המדיניות שאנחנו רוצים להשתמש בהם בענף החקלאות.

אז מה שאני חושב שצריך לעשות: זה קודם כל להגדיר מה המטרה שלנו ומה התמהיל שאנחנו רוצים פה מבחינת ייצור מקומי, ייבוא וכתוצאה מזה גם מלאי חירום, שוב בעוד 20, 30 שנה ברמה הלאומית.

אחרי זה אנחנו צריכים לחשוב פחות או יותר מה מתוך זה אנחנו מצפים מאזור הדרום או אזורים שנפגעו האזורים שאנחנו עכשיו רוצים לשקם אותם, מה התפקיד שלהם מתוך כל המערך הזה? ומתוך זה לבנות בצורה מושכלת את מערך התמריצים, זה ייתן וודאות גם לציבור הרחב שזה האינטרס שלו, וגם לחקלאים שיודעים שלמדינה יש כיוון, יש מקום שאליו אנחנו רוצים ללכת, יש משהו שאנחנו מצפים מהחקלאים לייצר עבורנו בעזרת תמיכות שאנחנו נספק להם, יגביר את הוודאות שזה משהו מאוד בעייתי בענף החקלאות בכלל וישרת את כולנו, ואני חושב שזה פחות או יותר קורה, זאת אומרת הצירים האלה הם עובדים הם פועלים, רק צריך אני חושב שהמינהלת או מי שפועל בשני הצירים האלה ידאג למפגש טוב יותר.

רק כדי לדייק, ברור שיש דברים שהם בטווח המיידי, רפת שנפגעה וצריך להחזיר אותה לפעילות דברים כאלה זה שיקום מיידי ברור אין פה זמן לדיונים וגם לא צריך יותר מידי, אבל כשבונים תכניות ארוכות טווח צריך קודם כל להגדיר את המטרות, ולהבין שאנחנו מדינה אחת ואזור הדרום לא פועל בוואקום, זה צריך להיות חלק ממקשה אחת וממשהו כולל בגדול יותר שמשרת את הציבור הרחב כולו.

תודה רבה ברוך. אני מבקש משמוליק תורג'מן.

אני אנסה באמת להתמקד בתוכניות לטווח ארוך, אני חושב שכשאנחנו מסתכלים על הנושא של תמיכות בחקלאות, אז אני משרד החקלאות רוב התמיכות או חלק גדול מהתמיכות עובר דרך מנגנון הביטוח, אנחנו הגשנו תוכנית למשרד החקלאות להגדיל את התמיכות בביטוח בשיעור של בין 250 ל- 300 מיליון שקל, אני חושב שהדבר הזה אם לוקחים את זה לכיוון של התועלת לחקלאות הישראלית, זה אומר שאנחנו בעצם מקטינים את הוצאות הייצור של החקלאים שנובעות מביטוח ומעבירים את זה למדינה.

ברגע שאנחנו מקטינים את הוצאות הייצור של המגדלים, אז נוצרת להם הכנסה פנויה שמאפשרת להם גם להרחיב את העסקים שלהם, גם להשקיע בטכנולוגיות, והוודאות הזאת גם תיצור מצב שבו הדור הצעיר יבין שיש פה עסק שיש בו גם ביטחון, ואולי גם להחזיר אותם לטובת הייצור החקלאי.

עכשיו אם אני לוקח את הנושא של העוטף ואת האזור של הצפון, אני חושב שצריכה להתקבל החלטה שבגידולים שמגדלים בעוטף ובזה לא פוגעים, אם אנחנו בעצם מחר נפגע או ניתן חוסר ודאות למגדלי תפוחי אדמה שמחר ייפתח יבוא בתפוחי אדמה – אז איזה אינטרס יש למגדלים בעוטף להישאר ולגדל, להישאר ובעצם להגיד שהגידול העיקרי שלהם נניח כמו גידול עגבניות או גידול תפוחי אדמה בעצם לא בטוח, ומחר הם יכולים לגדל ולהפסיד כי המדינה תייבא.

אז צריך לקבל החלטה שלא פוגעים באותם גידולים שנמצאים בעוטף, וזה היום גם מדובר על אבוקדו, וגם מדובר על עגבניות, וגם מדובר על פלפל, וגם מדובר על תפוח אדמה. ובצפון מדובר על מטעים שבמסגרת חלק מהפעימות פגעו בהם, ואז מגדל שפגעו לו בהכנסה, הוא שוקל את עצמו האם הוא רוצה להמשיך לגדל באזורים האלה.

זה ברור, אני חושב שהדברים גם שברוך אמר, והאם מתקיים שיח, אם אכן מתקיים שיח רציני ואני מקווה שהוא יסתיים בתוך שבועות ולא חודשים, על זה בדיוק צריך לדבר: מה אנחנו רוצים לייצר כאן, ומה מקומם של הספר והפריפריה בתוך הגידול המקומי.

אני לא רואה את רשתות השיווק מחר מקיימות כיתות כוננות כדי להגן על זה, והחקלאים שכן הם מחזיקים את כיתות הכוננות בסופו של דבר.

שמוליק תודה.

אלון אפשר רק להוסיף משפט אחד?

בהקשר הזה?

בהקשר של ביטחון מזון.

כן.

אנחנו היום אחרי הפגישה הזאת יש לנו גם פגישה עם משרדי ממשלה שותפים, על מנת לקדם החלטת ממשלה לתוכנית לאומית לביטחון מזון.

אשרינו אם זה יקרה מצוין. אני ברשותכם, גלעד שלום, ברגע שתרצה אתה מוזמן למסור את דברך, ואסף יצחקי מתקומה שנכנס, גם אתה, אני רוצה ששניכם תדברו, ובהמשך פרופסור שמוליק אסולין, עודד זבולון ואורי דורמן.

אז גלעד, תגיד מילה לגבי מה שכרגע קורה, ומה לדעתך נושא שאנחנו גם בוועדת הכספים נוגעים בו, ופה בוודאי זה כמשאב רציני כתשומה רצינית.

שלום לכולם, לי קוראים גלעד מרשות המים.

במסגרת היכולת של רשות המים לסייע לחקלאות בכלל ובפרט באזוריים שנמצאים במוקדי הלחימה, אז כידוע רשות המים היא רגולטור, אין לנו תקציבים שאנחנו יכולים להחנות או להסיט ממקום למקום, עיקר הסיוע שלנו זה בדחייה של כל הנושא של תשלומי הספקים השונים, בין אם זה מקורות בין אם זה ספקים מקומיים, אז כמובן שהתשלומים האלה נדחים, ואנחנו מקווים לאחר שננצח במלחמה אז נוכל לחזור לעניינים ולשגרה, וכל צרכן יוכל להסדיר את החוב שלו לספק שלו.

כי אני אומר עוד פעם, כרגע אין לנו שום מקור אחר רגולטור לספק פתרונות, שאנחנו שומעים גם את החקלאות את הנציגים אנחנו יושבים איתם לא מעט, הייתה ישיבה ביום ראשון לפני שבוע וחצי עם נציגי החקלאות, מנהל רשות המים העביר למר אורי דורמן שנמצא כאן איתנו, מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל את ההצעה של רשות המים, שבעצם היא כוללת שתי ההצעות, הצעה שבעינינו יותר טובה שמבטיחה גם ודאות לגבי התעריפים, כדי שכל חקלאי יוכל להשקיע כראות עיניו כשהוא יודע מה תעריפי המים יהיו.

והצעה שמטבע הדברים אנחנו מדברים על תעריפים מבוססי עלות, אז כמובן שיהיו העלאות הדרגתיות בתעריפים, וכמובן שככל שהממשלה מעוניינת לתמוך באופן ישיר בחקלאות אנחנו יותר מנשמח על זה.

והצעה נוספת שמנהל רשות המים העביר, בעצם להקפיא את המצב הקיים לשנה או שנתיים ואחר כך לחשוב איך מתקדמים, לדעתנו זה פחות טוב כי גם - - -

מכיוון שאתה נוגע בנושאים שהם אסטרטגיים ולא נפתור אותם כאן, אני רק רוצה להביע תמיהה על כך שאתם לא מאחדים את שתי ההצעות, תתכבדו ותקפיאו ותדונו על תוכנית אסטרטגית לטווחי ביניים פלוס, עזוב שהחקלאים היו רוצים מאוד להוריד ככה בשביל אקט של רצון טוב לכבוד המצב הקשה.

אני אגיד רק, א' אני חושב שאתה צודק אני מסכים איתך בטח ברמה האישית, אני חושב שגם לא רק אני גם מנהל רשות המים והמשנה זאב אחיפז שאתה גם מכיר אותו שעושים בנושא הזה ממש לילות כימים.

זאביק עושה מילואים.

תחשוב איך הוא עושה גם תוך כדי מילואים, הוא מצליח לעשות ובאמת אנחנו שמחים שהוא גם עושה מילואים וגם עוזר לנו. אבל צריך לזכור שלא הכל תלוי בנו, וכשאנחנו מדברים על הקפאת מצב אז לפי היכולות שיש כרגע זה אומר שמקפיאים גם את ההשקעות, את אותן השקעות בקולחים, וזה אנחנו לא רוצים שיקרה, כי אז בעצם לא יהיה לנו, הכספים האלה זה כספים שהאוצר מקצה למשק המים.

זה מרמז על הפיל שבחדר, אוראל וחבריו, אז על כך נמשיך לדבר. בסדר גמור, תודה, תודה על מה שאתם עושים ועל מה שעוד נצטרך לעשות ביחד.

עכשיו אסף יצחקי שמנסה לקומם את החקלאות.

חבל תקומה.

כן.

קודם כל תודה שהזמנתם. אני איחרתי כי הייתי בטקס הנחת אבן הפינה למכון החליבה החדש בכיסופים.

מרגש.

כן, טקס מאוד מרגש, וגם אני חושב שזה עדות לחוסן, לתקומה. בעצם רפת שהוא מכון חליבה הושמד עד היסוד, והקיבוץ כל כך נחוש לחזור ולהפעיל את הרפת, שהוא כבר הביא עגלות למקום, וכבר מצא אתר זמני, לא רק לבני אדם, גם לפרות יש אתר זמני בגלגל, והם מקווים תוך 10 חודשים כבר להפעיל את הרפת במתכונת מלאה ואפילו יותר מזה זאת אומרת גם לממש את - - -

יישר כוח. אני עוצר אותך רק כדי שבשלוש דקות שיש נדבר על תקומה, על העקרונות שאתם מובילים, מבחינתי קטר שמסמן מה צריך בחקלאות ישראל כולה.

אני אגיד, אמרתי את הדברים האלה בשביל להמחיש כמה החקלאות היא חשובה להתיישבות ובסוף אני חושב שזה הסיפור של תקומה, להחזיר את התושבים חזרה להפריח את החבל, זו המשימה שלנו בסופו של דבר.

עכשיו איך אנחנו עושים את זה? נגיד ככה, יש סוגיות שהן סוגיות לאומיות שקשורות בחקלאות שלצערי אנחנו לא נשפיע עליהן מתקומה הן חשובות צריך לקדם אותן, כל נושא המכס שנעצר, נושא מחירי המים שעלה פה קודם, דברים שהם ברומה של מדינה.

אנחנו בסוף מביאים תוכנית שאני אציג פה את העקרונות שלה, כמובן שהיא לא גובשה עד הסוף אנחנו בתיאומים יושבים פה עם הרבה שחקנים שמסביב לשולחן כאן, התוכנית כוללת גם השקעות הון גדולות במשקים עצמם, גם בכל התעשייה החקלאית מה שנקרא פוסט-הרבסט שתומכת את הפעילות הזאת.

אנחנו מבינים שחייבים בשביל לקדם את החקלאות חייבים לעבות ולייצר את תשתיות המים, מפעלי הקולחים שהזכיר גלעד הם בוודאי מה שאנחנו מאוד נרצה לקדם, טיפול בסוגיות של ניקוז דרכים חקלאיות, כל מה שקשור בפיתוח תשתיות שתומכות את החקלאות.

ביטוח הגדלת רשת הביטחון?

ביטוח מה שאנחנו בוחנים אותו עוד לא החלטנו אם אנחנו ניכנס לאזורים האלה, זה משהו שהוא אפשרי, גם נושא העמדת הלוואות זה משהו שאנחנו בוחנים, בסוף מענקים בטוח שצריך, איזה עוד מעטפת כלכלית אנחנו נותנים, אנחנו עוד - - -

כמו ששמענו לביטוח יש בעצם אפקט כפול, פעם אחת משחרר משאבים ופעם שניה נותן פרספקטיבה, ואולי פעם שלישית באמת נותן תחושה שיש דוד עשיר מאחוריו או אבא חזק. בסדר לא ניכנס לזה.

הכל זה עניין של תיעדוף ומשאבים.

בסדר, מה עוד?

נגיד שני יעדי על שהם יותר ייחודיים שאנחנו רוצים לעשות. אחד הנושא של גיל הממוצע של החקלאים, צריך להכניס דור חדש לחקלאות שיצעיד אותו קדימה, זה לא מספיק להשקיע רק בברזלים צריך גם לייצר את התשתית האנושית שתוביל את החקלאות שנים קדימה, רוצים להגדיל את כמות המשקים, לחזק את החקלאים החדשים שנכנסים גם בהדרכה גם בהשקעות בהון, וגם כמובן לפתור כל מיני סוגיות של הקצאת קרקע חקלאית שכמובן הם חשובים מאוד לפיתוח הזה.

הדבר השני זה כל נושא האג-טק או החדשנות החקלאית, שאנחנו מאמינים שזה הקטר שיצעיד את החבל לא רק בהיבט החקלאי, הוא גם יפתור את האתגרים החקלאיים, אבל הוא גם יקדם את החבל בהיבטים כמנוע כלכלי.

מאה אחוז, אסף אני מעניין אותך בתור ידיד הוועדה או ידיד בית המשפט, ואתה תבוא ותספר מה המדינה יודעת לעשות, מה היא יודעת להסכים במקום שאיך נגיד אין לה ברירה, ואז נראה איך עושים דופליקציה או מולטיקציה לעניין הזה בסדר.

רק חייב להשלים, אני אגיד שבסופו של דבר אנחנו כתקומה הגורם המתכלל, אבל שותפים לנו כל משרדי הממשלה בוודאי משרד החקלאות, וזה לא פעולה של תקומה בלבד, זה פעולה של כלל הממשלה ואנחנו דואגים שתהיה מאוחדת, ולפתור את הבעיות שעולות בקצה כדי שכולם ירוויחו בעיקר חקלאות ישראל.

תודה. היתרון העצום זה לא רק להראות מה צריך, אלא להראות שמדינת ישראל כשהיא רוצה היא יודעת לעבוד נכון, ומניסיון שלי בעוטף עזה החלטות ממשלה מתבצעות וכך גם לגבי תקומה.

יקום נא החבר עודד זבולון, ארגון משקי הנגב.

אהלן, עודד, משקי הנגב. למי שלא מכיר את משקי הנגב, זה תאגיד כלכלי חקלאי של 52 קיבוצים, מרבית קיבוצי עוטף מיד מרדכי ועד כרם שלום, בדרום את כל קיבוצי הערבה הדרומית וגם מושבים שיתופיים שנמצאים בתווך.

אלון הטיל עליי שיעורי בית, ואני הכנתי מצגת קצרצרה שאיך אנחנו תופסים בנגב, אני חושב בחקלאות בכלל צריך להתייחס לאתגר ששמת.

(הצגת מצגת)

אני רוצה בפתח הדברים לומר שאני מוקיר את אסף ואת תקומה, כי באמת בשבועות האחרונים אנחנו עובדים המון ביחד וזוכים לשיתוף פעולה ואוזן קשבת, ואמרת נכון שמדינת ישראל בעוטף לוקחת אתגר היא בדרך כלל עושה אותו.

החקלאות בעוטף ובישראל בכלל יושבת על ארבע הגיונות: אחד זה אחיזה בקרקע, לצערי אחרי ה-6 באוקטובר לא צריך להסביר מי קובע את קו הגבול ואיך מגנים על מדינת ישראל, אבל אחיזה בקרקע גם מונעת כניסה של פולשים.

הדבר השני זה ביטחון מזון, אז האירוע האחרון הוא ה-7 באוקטובר, נלך קצת אחורה ואנחנו נפגוש את שינויי המאקרו והאינפלציה, נלך עוד קצת אחורה נפגוש את רוסיה אוקראינה, נלך עוד קצת אחורה נדבר על הקורונה, ומה שקורה בכלל לא צריך ללכת הרבה אחורה, שינויי האקלים בעולם בכלל שמשפיעים על החקלאות, בסוף כשמדברים על ביטחון מזון זה בראש ובראשונה חקלאות.

מדינות המערב בכללותן עוברות ללוקליזציה, חזרנו מברלין שבוע שעבר אצל הלקוחות שלנו כל המדינות קונות, מה שהן יכולות מייצרות בתוך הבית, עושות שיפטינג לגידולים של גרעינים, תפוחי אדמה וגידולים בסיסיים בכל מדינה כדי לשמור את ביטחון המזון, ומשאירות את היבוא כברירת מחדל אם בכלל צריך, בדיוק הפוך למדיניות שפה מנסים להוביל כל כך הרבה שנים.

החקלאות היא מנוע צמיחה כלכלי במדינת ישראל, למרות שההייטק זוהר והכל, אבל מדובר פה על כמה מיליארדים טובים ואתה יודע להגיד את זה פה היטב, אגף תקציבים אומנם זה נשאר קטן, אבל כשמסתכלים על הפריפריה המשקל של החקלאות בפריפריה הוא מטורף, הוא מנוע צמיחה אמיתי, הוא אבן שואבת כלכלית, קיבוצי ומושבי העוטף למעלה מ-50% מההכנסה שלהם היא מחקלאות לא משום דבר אחר, ולכן בפריפריה כשרוצים לשמוע על הקרקעות זה העוגן.

אלה האתגרים של העוטף והם האתגרים גם של החקלאות בכלל. שאלת על האתגרים, אז אחד זה מצוקת כוח אדם דיבר אסף על הזדקנות, פעם שנייה זה כוח אדם זול, בין אם זה עובדים זרים ובין אם זה עובדי ייצור מישראל.

הנושא השני של פריון, הפיריון החקלאי הלך ונשחק, ישראל פעם הייתה מובילה והיום היא בתחתית הרשימה, כי עשרות שנים כבר לא משקיעים בחקלאות, השקעות ההון בחקלאות הלכו ופחתו כמעט ונעלמו לגמרי, ולכן היום אנחנו בפריון יחסית מאוד מאוד נמוך, אותם עובדים זרים שכביכול חילקו במכסות כאלה ואחרות אני לא אומר שלא צריך אותם חייבים אותם, אבל זה סוג של פלסטר להחביא היעדר השקעות אדיר שנעשה במדינת ישראל, ממדינה שהשקיעה והובילה אנחנו היום במקום אחד האחרונים בהשקעות בעולם החקלאות.

שחיקת הרווחיות של החקלאי נובעת מהרבה מאוד סיבות, אחת מהם זה התחזקות השרשרת שבהמשך, רשתות, הסיטונאים מאוד חזקים כשמסתכלים על חלוקת הרווח נשחקה שם הרווחיות.

משאבי קרקע, אנחנו נראה אחר כך בשקף 1, ישראל היא מהמקומות האחרונים פר קרקע חקלאית לנפש, תכף נראה שהנגב יכול להיות פתרון, אבל אנחנו נמצאים בכמות יחסית קטנה של קרקע חקלאית לנפש ובסוף זה המים, המים בישראל יקרים משמעותית אל מול החלופות שלנו, יש לנו ויכוחים לא קטנים עם רשות המים והאוצר על זה, אחד הדברים המופלאים בישראל שהכלכלה המעגלית שכולם מדברים עליה מתרחשת פה בקולחים ובשפדן בעיקר כבר עשרות שנים, אבל הטלת העלויות בין החקלאי לבין הסקטור האחר היא לא טובה ומשיטה עלויות עודפות על החקלאי ופוגעת בכושר התחרות שלו.

אם מסתכלים על הנגב – ואני לא סתם אומר נגב: הנגב הוא 30% מהחקלאות של ישראל, והוא הפוטנציאל הגדול בכלל לצמיחה הלאה – יש פה עתודות קרקע היום קיימות, מופשרות, לא משהו שצריך עוד להביא. המשאב שבמחסור בנגב הוא המים, אם נכפיל את כמות המים נכפיל את התפוקה, אז אין בעיה כרגע של קרקע בנגב יש בעיה בעיקר של משאב שנקרא מים.

היישובים, המושבים והקיבוצים זה מושבים חקלאיים, וקיבוצים חקלאיים עם מסורת וידע יודעים לאמץ טכנולוגיות, דיברנו על המים, השימוש של מעל 80% חזרה משיבים את המים לחקלאות זה פלא עולמי, אני חושב שזה רק צריך לחזק את זה.

נרוץ בקצרה. פה מראים את הקרקע, קשה לראות פה בשקף, אבל מה שרואים את ישראל בצד הבר השלישי מימין בגרף, ומה שרואים בגרף השמאלי אם אנחנו ב-0.4 הקטר לנפש ב-2050 אנחנו נהיה סביב ה-0.2 הקטר לנפש קרקע חקלאית בתחתית הרשימה.

זה המשקל של הנגב 30% החלק הקהה כל השאר זה האזורים האחרים בארץ.

בעצם, בוא רק נחדד, אם אין הגדלת פריון ואין הגדלת שטחים מושקים, אנחנו במצב שיהיה יותר יבוא, אחוז היבוא יגדל בהנחה שנאכל משהו.

נכון, אחוז היבוא יגדל במציאות, ונאמר פה מקודם שבעולם מקורות המזון הולכים ומצטמצמים, שינויי האקלים.

המצב של התחרות הולכת וגדלה.

לא רק תחרות, אנחנו נהיה בחיסרון מוחלט. גם – כפי שאמר קודם אורי – אנחנו נסמכים על מדינות מאוד בעייתיות: אנחנו לא נסמכים ביבוא שלנו לא על אירופה ולא ארצות הברית, אלא על טורקיה, ירדן מצרים שהסטנדרטים של מה שמגדלים אנחנו יודעים.

מונית לוועדת החקירה של 2040, הלאה.

נמשיך הלאה, אז מה כן? פה זה הפגיעה בנגב, זה רמי יודע יותר טוב ממני, זה פחות או יותר הגידולים העיקריים מה נפגע.

זה המטרה, אנחנו שמנו תוכנית לתקומה וגם שמנו את התוכנית הזאת אל מול פתחו של שר החקלאות, בסוף אנחנו מצביעים על חמישה פילרים או חמישה רבדים שאפשר לפעול בהם לייצר פתרון ארוך טווח, לא נקודתי ולא לשקם, אלא להסתכל על פתרון ארוך טווח לבעיית החקלאות במדינת ישראל, המטרה היא קודם כל ביטחון המזון וגם ההתיישבות, היעד המרכזי זה הגברת כושר התחרות הגדלת הפריון, ובסוף הכלים יש חמישה רבדים. אני רק אגע בהם ובזה אני אסיים.

אחד זה השקעות הון, השקעות הון זה הדבר שהכי במחסור בשנים האחרונות, אם תמשיך בדיונים האלה אפשר להסתכל לאחור בוועדת החקירה ולראות כמה הון באמת הושקע בחקלאות בשנים האחרונות, אבל זה קודם כל במקטע של הקיבוץ או המושב הבודד, ושם זה לעשות עוד בתי צמיחה, עוד מטעים, עוד לולים, עוד רפתות, אז זה ברמת היישוב וברמת החקלאי הבודד.

וה-level השני, אסף דיבר עליו, זה אולי המקום שהכי נפגע לאורך השנים: כל עולם הפוסט-הרבסט, בתי האריזה, חדרי קירור, מיון ועיבוד חקלאי נפל בין הרגולטור הזה לרגולטור ההוא, זה לא נחשב כלכלה וזה לא נחשב חקלאות, וזה המקטע שיכול הכי הרבה להשפיע על כושר התחרות ועל יוקר המחיה, בסוף שמה אפשר להכניס אוטומציה ורובוטיקה, טכנולוגיות שנמצאות כבר היום בעולם, שום דבר פה לא צריך להמציא זה טכנולוגיות מדף קיימות, הם בחסר מאוד בישראל.

הנושא השני זה קידום של המכירות. פה דיברתי על הנגב ובכלל בישראל, היינו בתערוכה עכשיו, לצערי המדינה היחידה שמכון הייצור הישראלי לא לקח בה חלק פעיל זו מדינת ישראל, מדינות אחרות בין אם הם עולם שלישי ובין אם מדינות אירופה, מכון הייצור של המדינה הוא זה שעושה את האינדורסמנט. זה היה בעבר, לצערי גם זה נעלם במדינת ישראל.

משק המים זה אולי המשאב המרכזי של החקלאות בעיקר הצמחית, ואנחנו פה יש לנו מים, ועוד 10 ו-20 שנה יהיה עוד כפול מים, כי מה לעשות – ישראל צומחת וזה טוב, וגם מה שצומח גם מחרבן ומשתין והכל בסוף ירד דרומה, ויהיה מים ויהיה עוד הרבה יותר מים. ככה שאין באמת בעיה לייצר פתרונות לביטחון המזון, רק צריך להסדיר את הדברים.

חינוך וטיפול בכוח אדם אסף אמר ואני לא ארחיב, וגם העולם של ההשקעות בטכנולוגיה, לחבר את ההדרכה את המו"פים, לחבר את הטכנולוגיה של ההייטק, עולם האגרו-טק פשוט צריך לסדר ולעשות איזשהו רגולציה, אני רק אתן דוגמה אחת למשהו, כמו שנעשה בתחילת ההייטק בישראל עם קרן יוזמה מי שזוכר ומכיר.

יש לנו פה כל מיני פתרונות כבר, אחרי כל אחד כזה אם תרד רק עוד שקף אחד, פרטנו למשל את השקעות ההון מה צריך לעשות באיזה מקטע, וכל בולט פה יש לו אחר כך שקף עם פירוט גדול של עבודה, אנחנו נעזרנו בחברת הסק שעשתה לנו גם מחקרים בארץ ובעולם, וליושב-ראש אני אומר טוב שמרימים את הכפפה, אנחנו נמצאים בהזדמנות אני חושב, שאנחנו בצומת שכל העולם מתפקח מאיזושהי אשליה של כפר גלובלי קטן שאפשר לקנות הכל מעבר לפינה.

ישראל היא וילה וג'ונגל, אני לא זוכר מי אמר את זה בהתחלה, אנחנו וילה בג'ונגל במדבר אפילו, ובמקום הזה ישראל, אולי הקונספציות שהתפרקו ב-7 לאוקטובר, רוב הדברים פה נכונים ל-6 ולפני לאוקטובר, זה שהיא צריכה לקחת את גורלה בידיה והיא נמצאת במקום יחסית שיכולה לתקן את זה מהר ובעלות לא גבוהה, תודה.

תודה רבה עודד. רק הערה אחת, החווה הזו החווה במדבר יכולה להיות אור לגויים שסביבנו היינו ואנחנו צריכים לחזור ולהיות, לחזור ולהיות.

את העבודה הזאת ואת ההמשך שלה אני מבקש להעביר לאוראל ולאורי ולחבריהם, וזה מדינת ישראל צריכה לקחת כטיוטה.

אני מבקש מפרופסור שמואל אסולין מוולקני, תדכא אותנו פרופסור, כן.

קודם כל תודה על ההזמנה ועל מילות הפתיחה והתמיכה החמה שלך.

אז כל התוכניות של שיקום ושדרוג של החקלאות בטווח הקצר, בטווח הארוך שאנחנו שומעים עליו, אני חושב שהם זקוקים לתמיכה של מחקר חקלאי שמתבצע ברובו במכון וולקני שזה מכון המחקר הלאומי שלנו.

הפער העיקרי שייווצר אם שאלת על הפערים, זה מה יקרה כשמכון וולקני ייסגר, כי כרגע המשמעות התקציבית של 2024 זה הפסקת הפעילות המחקרית של המכון כשלב ראשון לפני סגירתו.

במיידי המשמעות היא שאנחנו לא נוכל לעמוד בהתחייבויות כספיות של כ-100 מיליון שקל שיש לנו מול גופים בינלאומיים ולאומיים, בין ציבוריים ובין פרטיים, זאת אומרת שאנחנו נחשף להרבה תביעות על אי ביצוע ההסכמים, בשלב הבא זה מלא פונקציות לאומיות שלא יוכלו להתקיים, המעבדה הלאומית לזרעים, בנק הגנים, היחידה לניהול מלאי חירום של גרעינים למאכל ומספוא.

אם אורי דיבר על הצורך בלהתנתק מהתלות בכוח אדם זר, אז המכון להנדסה חקלאית שהוא היחידי בארץ שיכול להתמודד עם פתרון כזה של תחליפים לכוח אדם זר ייסגר, ובסופו של דבר יברחו לנו החוקרים ואנחנו נחזור אחורה, לקח 100 שנה להקים את מכון וולקני, ייקח דקה לסגור אותו ועשר שנים לבכות עליו.

בהקשר לקליטה והתלות בכוח אדם זר אמרתי, למעשה אנחנו נשבית את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים לשיקום החקלאות והכלכלה אחרי המלחמה, אנחנו נפגע ביכולת שלנו להתמודד עם האתגרים שעודד ציין, ביטחון מזון, היערכות לשינוי אקלים, פיתוח חקלאות מתקדמת וקיימת.

מה שאני רוצה לבקש זה שכל מי שיכול פה להשפיע ידאג ויפעל, על מנת שמכון וולקני לא יפגע ונמשיך להתברך ולהתגאות במפעל מפואר.

פרופסור אסולין, לא תתקיים מדינת ישראל כשוולקני תיסגר. זה לא יכול להיות, זה לא מסתדר, לא יקרה. עכשיו השאלה כמה נעצבן אחד את השני בדרך לשם. טוב שבאת, טוב שאמרת, כמו תנועות הנוער.

חברת הכנסת, דוקטור לחקלאות מטי הרכבי צרפתי, ראשת מועצה לשעבר.

תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני חושבת שגם עודד וגם האדון הפרופסור אמר את הדברים, אני מחלקת את זה אולי לעולמות למעגלי תוכן שונים: אחד זה התשומות שזה הקרקע, מים וכוח האדם, שבכולם יש לנו כל כך הרבה עבודה לעשות. גם במחיר המים, כשאנחנו עושים שירות כחקלאים אנחנו עושים שירות למדינה שאנחנו מטהרים להם, משתמשים להם במים במי הקולחים וכל כל השפד"ן משלמים פחות כסף על הטיהור, כי הם מגיעים רק לטיהור שניוני ולא שלישוני. אז סוגיית המים, אם אנחנו חפצי חקלאות – חייבת להיפתר.

גם הקרקע מורכב מאוד פה לגדל, כל הנושא של ההתיישבות, קרקעות זמניות, הסכמי חכירה, חשוב מאוד כשברקע הדברים, קרקע זה המשאב היחיד המוגבל במדינת ישראל, ואם לא נתייחס אליו בכבוד למאות שנים קדימה לעשרות דורות קדימה ולא נתייחס אליו בכבוד הראוי אז משאב הקרקע.

כמובן כוח האדם שהוא בנוי מכוח אדם מקצועי ומכוח אדם פחות מקצועי, שגם פה יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות סביב גם עובדים זרים וגם לחקלאות עברית או ישראלית, אז התשומות זה נושא אחד.

הדבר השני זה כמובן מדיניות, מדיניות לאומית, אנחנו ניסינו לחוקק חוק השקעות הון בחקלאות בדומה לתעשייה, זה כרגע עבר קריאה טרומית, בנבכי הבירוקרטיה של כנסת ישראל זה רחוק, אבל הנושא של עידוד השקעות הון.

מדיניות ברורה לגמרי לגבי יבוא, אם בעבר לא היינו חייבים לאכול אננס או לא היינו חייבים לאכול לדוגמה אבטיח שלא בעונתו – אז עכשיו הכול, אנחנו מדינת אי ואנחנו צריכים להתנהג כמדינת אי, מדינת אי באיומים ביטחוניים ואנחנו צריכים להבטיח את ביטחון המזון לאזרחנו, אז כל התפיסה של רפורמות ייבוא או לא ייבוא ומכסים מאוד מאוד קריטית, ולא בכדי נאמר חקלאות כאן מולדת כאן, איך אנחנו יכולים לטעון על איזשהו שעל אדמה במדינה הזאת אם אנחנו לא עובדים אותו.

אני לא רואה מציאות שבה עוטף עזה אם לא הייתה בו חקלאות היה נשאר עוטף עזה או עוטף ישראל, כי בסוף אנחנו עובדים את האדמה ובזכות העבודה הזאת באחוז קטן מאוד של אוכלוסייה שעובדת את האדמה אנחנו יכולים לטעון על הארץ הזאת.

וחדשנות כמובן שהוזכרה כאן רבות, סביב החדשנות יש גם את דור ההמשך, יש גם את הנושא של חקלאות מקיימת ותומכת סביבה שצריך להשקיע בזה הרבה מאוד, וגם את כל מה שקשור לאגרו-טק, אנחנו מדינת סטארט-אפ ניישן אז אנחנו צריכים לנהוג כך, שאני חייבת לומר ככה בהסתייגות, בסוף צריך לקטוף את הפירות והירקות ובסוף יש גם הרבה עבודה שהיא עבודה שהיא לא כולה הייטק ולא הכל מיכון, יש גם עבודה שהיא עבודה סיזיפית אבל צריך למצוא את השילוב הזה, ובאמת להשתמש בחדשנות לאופטימיזציה של התפוקות שלנו מיחידות הייצור החקלאיות שלנו. יש לנו דרך ארוכה ואנחנו נעשה את זה, אלון.

בהחלט. תהיי איתנו תישארי איתנו. אורי דורמן ולאחר מכן נעבור לזום לאייל עובדיה ממגדלי הבננות, אורי בבקשה.

תודה שאתה מאפשר לי לדבר, והדיון פה הוא – אני לא רגיל לזה פה בבית הזה – יותר מידי כזה רגוע, אולי בגלל הרוח הנינוחה שלך, וכאילו אנחנו מרגישים פה שזה המגרש הביתי והמציאות היא לא כזאת, אני מצטער להגיד שהמציאות היא לא כזאת, ואני מה שנקרא מעיד מהמציאות מהחיים כי אני מבלה פה כמה פעמים בשבוע, מאוד נחמד והמציאות היא אחרת.

המציאות היא שאנחנו מוצאים את עצמנו, אני אדבר כמה מילים כבוד היושב-ראש של העבר ואחרי זה על העתיד, אני לא אוהב בדרך כלל לדבר על העבר.

הדגש של השלוש-ארבע דקות יהיה על העתיד, בסדר? מה נכון לעשות.

תשמע אני נסעתי כל כך הרבה שעות, פקקים בדרך, חייב להגיד את זה. אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בטרנד, בטרנד שזה מה שנקרא אופנתי להכות בחקלאים ובחקלאות, ואם זה בהורדת המכסים, ואם זה בנושא של האגרות של העובדים, ואם זה בנושא שאתמול דנו והיית גם בישיבה אתמול לגבי הנושא של התקינה, ושלקחו את התכנון ממשרד החקלאות, ושבעצם פירקו, הפשיטו את משרד החקלאות מכל הסמכויות שלו.

דיברה כאן חברת הכנסת צרפתי על הנושא של גורמי הייצור. תסתכלו, לשר החקלאות יש איזושהי שליטה על גורמי הייצור? שום דבר שום דבר, אפילו במחיר המים, יושב פה חברי גלעד, לא צריך לשאול את שר החקלאות, לא צריך לשאול אותו בכלל, הוא לא פונקציה, ואותו דבר בדברים אחרים.

תסלחו לי, זה ברור ששר החקלאות הוא פונקציה, כן, ואנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלו, אבל לא במים שזה לא במשרד החקלאות, לא הקרקע לא במשרד החקלאות, הון זה אצל אוראל, עובדים זה במשרד הפנים, תכנון העבירו למשרד הנגב והגליל, ככה שמשרד החקלאות, המנהלים שלו חלקם יושבים פה, הם כל היום צריכים ללכת למשרדים אחרים ולבקש טובות.

זה כמו אתה יודע כבוד היושב-ראש, אתה מכיר את זה טוב, זה כמו אני מדמה את זה כמו מרכז משק בקיבוץ או במושב, צריך לנסוע לסוכנות, צריך לנסוע למשרד החקלאות, צריך לנסוע להביא, זה לא דבר שאפשר להסכים.

בין הנושאים שעליהם אנחנו נדבר עם האוצר יהיה, האם זה נכון והאם זה נורא שבעצם כוונתכם לפרק את משרד החקלאות, ולהעביר חלק מהסמכויות שעוד נותרו למשרד הכלכלה ומשרדים אחרים.

אתה הגבלת אותי, ואני אשתדל מאוד לעמוד בזה. הוזכר פה נושא הוודאות ונושא האמון, זה שני דברים סופר חשובים זה כמו גורמי ייצור הוודאות והאמון אנחנו לא מזכירים אותם, אבל חקלאי בלי וודאות ובלי אימון לא יכול לעשות חקלאות, לא יכול לעשות חקלאות אם אין לו את הוודאות ואין פה את האמון, ונפגע הוודאות והאמון בצורה קשה, די להזכיר את נושא אי עמידה בהסכם המים, או אי עמידה בהסכמים אחרים, או כל מיני דברים אחרים שמפילים על החקלאים השכם וערב.

יושב כאן רמי שעושה עבודה מצוינת, אנחנו עובדים איתם, אבל הייתה התחייבות לגמור את המסלולים הוורודים תוך שלושה שבועות, אתה היית באירוע הזה בוועדת כספים.

מה אתה רוצה? לא שבועות הזה לא שבועות הבא, שבועות אחר כך.

זה לא קורה, והחקלאים חייבים ודאות, לפחות ביחוד אלה שזה מדובר עליהם של המסלולים הוורודים, אני לא מדבר הצפון זה איום ונורא מה שקורה.

בסופו של דבר תפיסה צריכה להשתנות, וצריך להיות תוכנית לאומית לחקלאות שעושים אותה בשותפות עם החקלאים, שומע אסף? עם החקלאים, אתה שומע אוראל? זה לא שיש לי משהו הם עושים את זה, אבל השותפות שלנו של האנשים שיושבים פה, האנשים המצוינים שיושבים פה מטעם החקלאים, בתוך העניין הזה יקטין הרבה בעיות, יקטין הרבה חיכוכים יקטין הרבה ויכוחים.

ולבסוף אני רוצה להגיד שהמדיניות לטווח ארוך, אני אגיד כמה מילים על העתיד, תאפשר לי בבקשה כבוד היושב-ראש, המדיניות לטווח ארוך חייבת להיות וזה הוזכר פה: אחד תמהיל מיטבי של ייצור מקומי ויבוא על בסיס ניהול סיכונים, הורדת מכס ויבוא זה לא הפתרון ליוקר המחיה, זה נגמר זה ברור.

תמשיך, אני רוצה בלי הצהרות, אני רוצה מה לעשות, מה אתה מציע שנעשה?

השקעה מוגברת, ואני חושב שצריך להתחיל לדבר על מספרים, השקעה מוגברת, השקעות הון ומו"פ צריך לדבר על מספרים, אתה יודע שבמסגרת הרפורמה המפורסמת היה 2.6 מיליארד שקל להשקעות בחקלאות, מול שתי הפעימות זה מיליארד שקל, לא קיבלנו את המיליארד שקל, אני רוצה, אני מבקש, אני דורש שהחקלאות תקבל את המיליארד שקל האלה, כי ירדו שתי פעימות, וגם אחרי עצירת צו המכס אנחנו באחרי שתי פעימות.

הנושא של המו"פ הסכים כאן פרופסור אסולין, אין שום ספק שמינהל המחקר זה אחד הדברים, פלא היצירה של מדינת ישראל, וכל הזמן חונקים אותם וכל הזמן מייבשים אותם. אני יודע את כל הוויכוחים כי אני בא מהעולם הזה של המו"פ, אני יכול להגיד פה כבוד היושב-ראש, אני יושב-ראש גם אתה יודע של מכון מחקר בקרית שמונה עם 300 עובדים, היום קיבלנו הודעה על קיצוץ של 20% בקרית שמונה, אז כל הדבר הזה צריך לחזק בצורה מאוד מאוד מסיבית את הנושא של החדשנות והפיתוח.

הנושא של העבודה דיברנו כולם יודעים, מה ששמוליק אמר הנושא של הביטוח, הביטוח זה פתרון מצוין לתמיכות בחקלאות ולפיתוח של החקלאות, וכמובן הנושא של המים, אתה יודע שנושא המים הוא יותר מדי קרוב לליבי, אני לא אכנס לעניין הזה, אבל אני חושב מה שאמר פה גלעד הכול בסדר, אבל יש בינינו פערים ענקיים בנושא המים אתה היית איתנו בכמה ישיבות בנושא הזה, והדבר האחרון זה הנושא של דור ממשיך, הנושא של דור ממשיך תראה פה את האנשים הגיל הממוצע, וזה סופר חשוב, גם שכולם יתגייסו לזה, גם להעמיד תקציבים, גם הכשרה, כדי שיהיה פה דור חדש של חקלאים שייקח את המקל הזה וימשיך את החקלאות הנפלאה שיש כאן.

שורה תחתונה, צריכה להיות תוכנית עם יעדים כמותיים עם מספרים ולהתחיל לעבוד, אין זמן. תודה.

הבשורה הטובה היא, שאתם מכירים את נטלי היועצת שלי, היא הולכת, מסיימת בקרוב. אבל יואב יעקובי, בחור צעיר מפארן בערבה, "שוד ושבר" – הוא לא עושה חקלאות; הוא בא לפה לעשות למען החקלאים. הנה, נמצא פה יואב.

אני מבקש מאייל עובדיה בזום, משולחן מגדלי הבננות מהצפון, בבקשה אייל בקצרה.

שלום. אני אוריד אותכם קצת לקרקע כי אתם מדברים פה על תכניות ואסטרטגיות לטווח הארוך.

זה מה שאנחנו עוסקים פה אייל, אנחנו עוסקים באסטרטגיה, אבל תוכל לספר לנו קצת מה קורה אצלכם.

אז בבננות בארץ יש 232,000 דונם, חלקם בצפון חלקם בדרום, חלקם בעמק הירדן וחוף כרמל.

אני רוצה להגיד שאנחנו נפגענו קשה מאוד בגלל המלחמה, בגלל שני דברים: קודם כל אני גר בכברי ישוב קו עימות, אני רוצה להגיד שהמלחמה גרמה לנו נזק גדול בגלל הייצוא לעזה, אנחנו היינו מייצאים לעזה כ-800 טון בשבוע בננות, הנושא הזה נעצר ביום אחד. והיום מחיר הבננות למגדל, המגדל מקבל 90 אגורות, תקשיבו טוב: 90 אגורות לקילו בננות. הגידול שלו הוא 1.60. אני לא חושב שמישהו מכם היה ממשיך לגדל בננות - - -

זה נמצא בדיונים על הפיצויים, אורי? איפה אנחנו? זה לא קיים?

השטחים שנפגעו כמובן, אבל לגבי המחיר עוד פעם אנחנו לא קובעים את המחירים.

כן אייל תמשיך.

אני לא מכיר שזה בפיצויים, ואני לא חושב שכרגע זה על הפרק; ואני מקווה אולי שכן זה יהיה על הפרק נושא הפיצוי על המחיר, אבל זה יהיה קשה.

אני חושב שמה שצריך לעשות, זה לתת לשולחן מגדלי הבננות תקציבים בשביל לפצות על הדבר הזה, וזה פרסום ויח"צ בשביל להגדיל את כמות הפרי שיצרכו במדינת ישראל, כי כרגע הכמות היא קטנה להיצע שיש לנו. גם בגדה, אנחנו מייצאים לגדה והביקושים מאוד קטנים שם בעקבות המלחמה.

מו"פ: מו"פ אנחנו לא מקיימים - - -

רק תחתור לסיום.

מו"פ לא קיבלנו שקל אחד למו"פ, מגדלי הבננות לא מקבלים שקל אחד למו"פ מהמדינה, אין עזרה של משרד החקלאות בנושא.

המשך הלחימה יוצרת בעיות, יש לנו משקים שלא קוטפים גם בדרום וגם בצפון, שהם יקבלו אולי פיצוי, אבל הפיצוי הזה עדיין לא הגיע כמובן.

זהו, כל מיני מענקים של משרד החקלאות וקולות קוראים בנושא הבננות – כרגע הם באפס, ואנחנו מבקשים שזה יטופל.

אייל תודה רבה, אתה הדוגמה, או הענף שאתה עוסק בו, אתה וגם יעל רון חברתי היושבת-ראש של השולחן עוסקים ואתם נותנים לנו פרספקטיבה, לאחד הענפים שנפגעים ואולי לא מגיעים לסף הפיצוי כמו שאני מבין, זו רק דוגמה ל-למה צריך לעסוק בכך, ואנחנו מודים לך.

רני, ולאחר מכן אנחנו נעבור לארגון מגדלי עופות. רשומים לי שלושה, נתחיל עם אחד, היושב-ראש נגיד, או מה שתחליטו, ואחר כך אם יהיה עוד זמן נוכל לחזור כי יש לנו עוד דוברים. אז רני בבקשה.

רני בר נס, מושב בצרון, מגדל מטעים ויושב-ראש ענף הפירות במועצת הצמחים.

אני באתי לישיבה של מנוע צמיחה אז אני התייחסתי לזה, עכשיו אני אלך לפי מה שרשמתי לי, להוזיל לחקלאי את התשומות, כל התשומות שלנו רובן בידי המדינה, מים, חשמל, שכר עבודה הכול, אתם באים אלינו שאנחנו מייצרים ביוקר, כאשר אנחנו בנויים על כל התשומות שהמדינה מייצרת.

אתם רוצים להוזיל מים, רוצים להוזיל חשמל, רוצים להוזיל שכר עבודה, אנחנו מייצרים בזול יותר, חוץ מזה שאין לנו קשר למחירים שעל המדף בכלל, לא קשורים בכלל, יש את פער התיווך באמצע שהממשלה משום מה פוחדת לגעת, גם כשהקמנו ועדה לבדיקת פערי התיווך יצא דבר בכלל פרדוקסלי מטורף, אבל עצרו אף אחד לא נוגע יש משהו בהון שלטון.

קנט, נדרש תמיכה כפולה בקנט, אם אצלנו בארץ בפרמיה הממשלה משתתפת 35%, אני אומר לכם שנדרש מינימום 50%, ככה זה הולך בעולם המודרני מסביב.

80%.

80%, קיבלתי.

סחר חוץ, הידרדרנו בייצוא בצורה מטורפת, חוסר התמיכות, המטבע גם עזר קצת, אבל בארצות הברית המדינה שמה דולר על כל קרטון תפוח שיוצא מארצות הברית, אצלנו זה לא מוכר הדבר הזה בכלל, יש לנו כל מיני חוקים וסיסמאות שהמציאו, שתשאלו אותי מאיפה המציאו אותם – אני לא יודע. עם האוצר להתמודד זה עניין בפני עצמו.

עכשיו היה תמיכות בארץ, היה פעם 4 דולרים ירד ל-4 שקלים, היום אין שום תמיכות.

פחת מואץ, תקשיבו פה יש דבר מטורף, כל ההשקעות שלנו הן ארוכות טווח, עכשיו ההשקעות שלנו בואו נעשה תרגיל קטן, אני בניתי בית אריזה ב-10 מיליון שקל, אח שלי לקח 10 מיליון שקל קנה 10 חנויות, 10 החנויות המחיר שלהם רק עולה, אז אם הוא משלם עליהם ומקבל עליהם פחת אז זה בסדר, אני בניתי בית אריזה מחר הוא לא שווה אגורה כי הוא בנוי על קרקע של מדינה, הוא לא שכיר ולא כלום, אי אפשר להתייחס אליי כמו אל החנות ברחובות, צריך לעשות פחת מואץ, הכלים שלנו לא שווים כלום אחרי שקנינו אותם, צריך מישהו לזעזע את העניין הזה, יש פה עוול המדינה גוזלת - - -

רני, אני עוצר אותך מהסיבה שיש לנו עוד שמונה דוברים, ויש להם דקה וחצי.

לא לא אתה לא עוצר אותי אלון, תן לי שנייה.

ועוד איך, אבל אני דווקא רוצה לעזור לך ולשאול את מי שבינתיים קיבל את אות יקיר המערכת – עודד זבולון, באת הכי מוכן: אז אני שואל האם הדברים שאתה שומע כאן הם יכולים להיות מוטמעים באסטרטגיה שאתה הצגת? התשובה היא כן.

רני דקה בבקשה, דקה.

קודם כול אמרת חמש דקות בהתחלה, אני לקחתי זמן חמש דקות.

אלון ברצינות, עכשיו תיקון המכסים, לא יכול להיות שאבוקדו בארץ ישראל - - -

רגע, רגע, לא. עכשיו אני אעצור, רני, תקשיב מה שאני אבקש, לדבר קצר בבולטים זה לא אומר שהוא לא יעיל להיפך, אני לא רוצה דוגמאות אני רוצה שתגיד מה אתה אומר.

אלון לא עוד לא דיברתי דקה ואתה אומר לי תדבר קצר.

לא, אתה מדבר שלוש דקות, ועכשיו תיגע בנקודות.

שנייה, אני עונה אני לא מאריך, גזלנו את הזמן עכשיו.

עכשיו אני אומר, לא יכול להיות שאבוקדו בארץ ישראל יהיה באפס מכס, מחר יביאו לנו אבוקדו ממרוקו ודרום אפריקה אז נצטער.

פיצוי לחקלאים על הורדת המכס בעבר, מגדלי אגס, תפוח, קיווי, אוכמניות אוכלים את הלב, אף אחד עוד לא פיצה אותם אגורה על מה שהורידו, הורידו מכסים מגיע להם כסף, אגורה עוד לא נתנו להם ואיך בן אדם יכול לחיות.

אני הולך הלאה: אנחנו מגדלים פירות, תרשו לי, אני בפירות, מגדלים שבעולם לא מגדלים באזורים כאלה, מדינה חייבת להבין שפה יש יחס אחר לחקלאות, מי מגדל? איזה מטורף יגדל כמו יחיה בערבה.

אני הולך הלאה, נכון אנחנו יקרים, אנחנו יקרים כי המדינה התשומות שלנו יקרות, עכשיו אני אומר תוזילו אנחנו נוזיל גם.

חבר'ה יש דבר אחד, אלון אני לקראת סיום, יש דבר אחד שזה רמ"י, מינהל מקרקעי ישראל הוא אנטי כל דבר שתיקח לפיתוח וקידום החקלאות בישראל, אני אומר לך שנתנו לי ויזות לעוד תשעה תאילנדים ואני רוצה לבנות מבנה; אומרים לי אסור לך לבנות. איפה אני אלין אותם, בתל אביב?

דבר אחרון, אנחנו גם לא נגד יבוא, לא אמרנו אנחנו נגד יבוא, אנחנו נגד יבוא מושכל שיש לו נימוקים נכונים, כשאין פרי בתפוח אמרנו תמיד למדינה תעשו יבוא, עכשיו שלמו לחקלאים פיצוי. אתה יודע הבן שלי שואל אותי, אתה היום איתי ואתה מתעסק עם הבירוקרטיה מהבוקר עד הערב, אתה הולך לעולמך מחר אני יכול להמשיך להתמודד עם זה, אני יודע להתמודד עם כל בעיות החקלאות, הבירוקרטיה אלון אוכלת אותנו אוכלת, תודה.

תודה רבה רני היקר.

שוקי או מוטי? שוקי כל הכבוד, קדימה תודה.

שוקי בשן, ארגון מגדלי עופות. אני אתן סטטוס על ענף הפטם ואני אציע הצעה.

אנחנו בענף הפטם היום חסרים כעשרות דונמים גם בדרום וגם בצפון, הדרום כולם יודעים גם משקים שנפגעו ייקח הרבה חודשים אם לא שנים לשקם, והם כרגע לא מאוכלסים באפרוחים חדשים, יש לנו בצפון במרחק של 3-4 ק"מ מהגבול במיוחד ברכס רמים לולים, במיוחד בעוף הגליל משקי גליל עליון שלא מאוכלסים.

בנוסף יש לנו בעיה במה שנקרא בתי העיבוד, בתי העיבוד זה מכבסת מילים למילה משחטות למי שלא יודע, יש משחטות בצפון שעובדות בחלקיות של יום ולכן בגלל כל זה הצטבר חוסר עופות והמחירים עולים.

בנוסף יש איומים גם של מחלת הניוקסל, והאיום החדש זה נושא של שפעת עופות, אחרי שאנחנו חוששים שהפסיקו להאכיל את העגורים באגם החולה והם הולכים להתפזר לנו בכל האזור. ועל זה אנחנו גם כן עובדים ומשקיעים.

ההצעה שלי, וגם לגבי נושא ביטחון המזון, ואני הצעתי את זה גם בישיבה בוועדת כלכלה שעסקה בעניין – להקים מה שנקרא מלאי חירום של פטם קפוא כמו שקיים היום בתערובת. למה אני אומר את זה? בשר קפוא יש לו מלאי ואורך חיי מדף של בערך שנה, אפשר לגלגל אותו זה רק עלות האחסון, ואפשר לעשות את זה במשחטות ובחדרי קירור, ובמצב כזה אם יצטברו לנו איומים - - -

שוקי ההצעה ברורה, ברשותך אני גם חושב שהפטם זקוק, אנחנו צריכים להתחייב למעקב בוועדת הכלכלה, התחייבנו למעקב ואנחנו נעשה את זה, אני עוצר אותך כי אנחנו במגבלת זמן.

אני ברשותכם רוצה את חיים חבלין שנמצא בזום.

לא אמרנו ששוקי מייצג? אה, חילקתם את הזמן, אתם שובבים יאללה עוף עם ביצת עין קדימה.

חצי דקה מזמני כדי לומר שאני קצת מרגיש לא נעים לבוא ולדון כאן בנושא כלכלי, כשהיום שלוש משפחות איבדו את יקיריהן ואתמול עוד משפחות, ולצערי אנחנו עדים לתקופה שבה משפחות רבות מתאבלות על בניהן, ומכאן אני שולח את השתתפותי, השתתפותנו, בצערם, ומקווים לשחרורם של החטופים.

אני בא לדבר מהצפון, כשבנסיעה לכאן חלק לא קטן ממגדלי המושבים המפונים עושים תנועה לכיוון צפון לכיוון המושבים תוך סיכון חייהם. היום בבוקר נפגע לול במרגליות; למזלנו לא הייתה פגיעה בנפש. אבל המגדלים שמים פעמיהם מידי יום ללולים תוך סיכון חייהם, כדי לאסוף ביצים ולעמוד במשימה הלאומית של אספקת מזון לאזרחי מדינת ישראל, והביצה היא מעט החלבון האופטימלית שיש במוצרים מן החי.

רמי אני רוצה לומר לך שאני כבר מספר ימים, ויעיד על כך גם אורי, מנסה להשיג ליצור קשר עם מס רכוש כדי להפנות לשם שני עובדים מטעם הארגון, כדי שישבו, ילמדו איך ממלאים את התביעות למס רכוש, מדובר בחקלאים מבוגרים באביבים ובדוב"ב ובמרגליות ובכפר יובל שיושבים בבתי המלון ואין להם מחשבים. ואני מוכן לממן מהארגון, קיבלנו החלטה, אני מנסה לקבוע פגישה אצל אותם גורמים.

רק אני אגיד לך בהקשר הזה, שנייה לפני שאתה ממשיך, בהקשר הזה התקשר אלינו אורי אתמול או שלשום ושאל בדיוק את אותה שאלה. אמר לא מתאפשר לחקלאים מדוב"ב מאביבים להגיש תביעות. פתחנו את המחשב ראינו שלפחות חמישה מכל מושב כזה כבר הגישו, אותם שהגישו יכולים להוות לך את אותם מדריכים לאותה אוכלוסייה.

נו באמת.

למה לא?

אני מוכן לגייס עובדים שיישבו בבתי המלון שייגשו למגדלים ויישבו איתם.

אז אני אומר כבר הגישו, הגישו מדוב"ב, מאביבים, חבר'ה הגישו בצורה פשוטה.

רגע, מוטי, תרשה לי רגע. רמי עולה פה עניין, אני מבקש, זה באמת לא הנושא שלנו כאן. רגע, מוטי, אתה נכנס לסמטה צרה, זה אחר כך, גם לי יש שלושה דברים לדבר עם רמי אחר כך, אבל אני לא עושה את זה תוך כדי הדיון.

אבל אלון מי עובד אצל מי, לא הבנתי. מי עובד אצל מי? החקלאים עובדים?

אלון אנחנו מדברים על ביטחון המזון, ולצערי – באמת יש לי רק מילים טובות לומר על שר החקלאות ועל המנכ"ל וגם על צוות העובדים שם; אבל לצערי אתה מכיר, ואתה גם כשר חקלאות חווית איתנו את המשבר שאנחנו עוברים, וכנראה אנחנו צפויים לעבור משבר הרבה יותר קשה.

היום במדינת ישראל נכנסות ביצים מפולין שטיבן אינו ידוע, מאיפה הן מגיעות אני לא יודע, קרוב לוודאי שהם מלולי סוללה, כשבישראל יש רפורמה שבאה ומאלצת אותנו לעבור ללולים נטולי כלובים כי אנחנו אור לגויים, וזה מה שהשירותים הווטרינרים וארגוני צער בעלי חיים פועלים, קל להם יש כאן כר נוח מאוד לפעול כנגד החקלאות במיוחד כשגורמי שלטון לא תומכים בחקלאות.

אלון, אני רוצה לספר שתי אנקדוטות, בימים האחרונים - - -

לא, לא מתאים אנקדוטות, זה על חשבון אנשים שלא יוכלו לדבר. הנה אז אתם ויתרתם טוב מאוד. אני רק רוצה להגיד שחיים מדבר אחריך; ירון סלומון; ואני מסכם.

יש איגרת של השירותים הווטרינריים שדורשת עמידה באבני הדרך, ומי שלא – לא יכול לאכלס. והיא קשורה גם לסיפור השני: לצערי בימים האחרונים התקבלה החלטה ברוב טובם של השירותים הווטרינריים לדחות בשנה את יישומן של אבני הדרך רק ליישובים המפונים; והציניות שבהחלטה הזו היא שביישובים המפונים לא ניתן לפנות עופות כדי לאכלס את הלולים שלכאורה לא עומדים בדרישות, אז בכך אנחנו לא פותרים שום בעיה.

באותו עניין, לפני כשלושה שבועות הומתו 300,000 פרגיות, פנינו למשרד החקלאות בבקשה לאפשר אכלוס של לולים שהם בדיוק כמו הלולים שמאוכלסים היום, אותם לולים אין הבדל, לאפשר לאכלס את ה-300,000 פרגיות האלה שהיו מטילות ביצים לפסח והיו מפחיתות את הסיכון במחסור בביצים. השירותים הווטרינריים התנגדו לאכלוס הלולים בכיסלון וביישובים העורפיים בגליל בצפון, שהם במרחק של 5 ק"מ ולא במרחק שהיה מאלץ אותם להתפנות, ואז אולי הלולים שלהם לא היו סכנה לבריאות הציבור.

רשמתי לעצמי.

ואותם 300,000, אלון, 300,000 הומתו ואנחנו צפויים למחסור בביצים, אלא אם כן נביא ביצים מטורקיה, נקנה ביצים ביוקר. היום הביצים באירופה לאוצר, הביצים באירופה היום יקרות יותר מאשר בישראל.

תודה מוטי, תודה רבה. חיים חבלין ויסכם את הדוברים כאן ירון.

ביקשתי זכות דיבור והגעתי במיוחד לכנסת.

אני יודע שביקשת אבל לא יהיה זמן. חיים בבקשה.

כבוד היושב-ראש קודם כול תודה על הדיון החשוב. אני לא אחזור על הדברים החשובים שנאמרו, שני דברים חשוב לי כן לציין כאן: דבר אחד דיברו גם אורי דורמן ועוד אנשים דיברו על הנושא של יציבות וודאות לחקלאים, אז אני חושב בנושא הזה דבר ראשון שצריך לדחוף בכל הכוח, שלחקלאים תהיה הכנסה פסיבית מהשטח, כל המגבלות ידועות אבל הפתרון מונח על השולחן, והפתרון הוא אגרו-סולרי, מיידית-מיידית להיכנס גם דרך המו"פים, אבל גם בחלקות מסחריות, להתחיל לתת לחקלאים במטעים שלהם את הוודאות, זה יכול להיות ב-15% כיסוי זה יכול להיות ב-30% כיסוי, יש היום טרקרים, יש היום הרבה פתרונות וגם מחקרים, שמראים שבמדינת ישראל עם קרינה כל כך חזקה, אין שום בעיה מעט להצל על השדות, ובכך לקבל גם יבולים טובים, טובים מאוד אפילו, וגם בהכנסה פסיבית, וכמובן משימת העל של מדינת ישראל ב-2030 לעמוד על 30% ייצור אנרגיה ירוקה, זה דבר ראשון.

לגבי הדבר השני, שוב דיברו פה, אתה בפתיחת דבריך אמרת בנושא של דור צעיר, אני חושב שהיום מדינת ישראל נמצאת בסיטואציה שבמקום להכשיר דור צעיר לחקלאות מבטלים דח"שים, אני חושב שאתה מהיכרותך את משרד הביטחון ואת משרד החקלאות צריך לייצר פה לחץ כבד כדי להוסיף דח"שים לתנועות הקיבוצים והמושבים, בשביל לייצר דור חדש בחקלאות, הדרך לייצור דור חדש היא דרך החינוך ודרך הניסיון והמגע עם החקלאות.

ודבר אחרון נוסף בהקשר הזה זה תוכניות חינוך, להכניס תוכניות חינוך בבתי הספר שמגיל צעיר ילדים כבר יוכלו לחוש את הקרקע ואת הצומח, ובכך להתחיל להצעיר את הדור שלנו, תודה.

תודה חיים. ירון תסכם.

סליחה, אפשר בבקשה משפט אחד?

משפט אחד, כן.

אני מאיגוד מגדלי העופות, אני מקיבוץ עלומים בעוטף. לא יכול להיות שאנחנו מדברים על ביטחון מזון כאשר בעוטף יש 3,000 טון בשר, כל החודשיים לא מגדלים כי אף אחד לא בא ואומר לנו על כינון על לחדש את כל הציוד שנהרס. אז אפשר להגיד למס רכוש שייתן את ה-50,000 על מבנה שצריך להיות להקים אותו ב-2.5 מיליון, אם לא עושים לא מטפלים בדבר הזה, אין שום ביטחון מזון, כי כל העוטף לא רק, כל החקלאות זה פטם וכל דבר אחר, לא יהיה כלום ולא יעזור כלום, אפשר לדבר כל היום וגם לגבי המים, דחו את הקטע של המים לחקלאי, אז הוא יקבל את זה עוד שלושה חודשים צמוד למדד פלוס 2% אנחנו לא יודעים איך זה הולך הדברים האלה.

צריך להתחשב בחקלאים, והיום 3,000 טון בשר כבר חודשיים לא מגדלים, חסר בשר אני לא מגדל כי אף אחד לא בא אלי להגיד לי מה מגיע לי. תודה רבה.

ברור, תודה, תודה על הדברים משכני הטוב מעלומים. ירון ואני אסכם.

אני אומר שאנחנו כחקלאים, אנחנו מהווים את הפתרון לשימוש במים המושבים לביטחון המזון הטרי וגם לביטחון בכלל של המדינה, כי אנחנו מחזיקים את הקרקעות ואת הגבולות.

כל עוד לא יכירו בנו כחקלאים או בחקלאות כערך ויתנו את התקציבים, יתקצבו את החקלאות בדיוק כפי שמתקצבים את הביטחון ואת החינוך, כל עוד מדינת ישראל לא תתקצב את החקלאות ואת החקלאים כמו שני הנושאים האחרים שהזכרתי, אין לנו תקומה.

עכשיו תפנימו את העניין הזה מה היה קורה אם בגבולות היה צריך ליישב שם צבא, זה עולה לנו פי 10 ממה שזה עולה לנו היום.

דבר נוסף אני רק רוצה לציין את הקטע של קרן נזקי טבע, הנושא של קרן נזקי טבע זה גוף ממשלתי שיש לו את היכולת מה שנקרא לתת את התמיכה הישירה הטובה ביותר לחקלאות הישראלית, ואני מבקש כאן מנציגי האוצר והם מכירים את זה ואני יודע מה הם חושבים גם על הנושא של הביטוח, חבר'ה תתקצבו את זה מחוץ לתקציב של משרד החקלאות, תעבירו את זה דרך משרד החקלאות כתקציב מסומן ותיתנו עוד 250 או 300 מיליון שקל, מבטיח לכם יותר זול, זה יוריד את העלויות שלנו, זה יתן כיסוי הרבה יותר טוב לגידולים החקלאיים, וכמובן אנחנו נוריד את הוצאות הייצור שלנו.

תודה.

מילה קטנה.

מילה.

קודם כול שהמדיניות של הממשלה לא תשתנה, אנחנו נמשיך לדבר פה - - -

אנחנו באנו בשביל זה. דיברנו על זה.

שר החקלאות איזה סמכויות יש לו, שום דבר, ומילה אחרונה מה המדיניות של הממשלה? לסגור את החקלאות, הייתי אצל דיכטר לפני שבוע, הוא אומר תשמע רוצה לסגור בכלל את המערכת, אז בכלל על מה אנחנו מדברים.

תודה. אני מחייך כי אלי מוגרבי חברי – שבא יותר רחוק ממני – בשקט, וכיבד את הבקשה שלי לעצור; אז בגלל ההתפרצות העניינית שלך, אלי מילה אחת.

תודה אלון. דיברו פה המון אבל אני רוצה לחזור על שתי נקודות שמאוד מציקות לי. לא הייתי בכנסת כבר שלושה חודשים, לא הסתובבתי בוועדות, אבל בפעם האחרונה שהייתי פה לפני אולי שלושה חודשים – אמרו לי תוך שבוע שבועיים נגמר נושא המתווה של הפיצויים, אם זה ירוק או ורוד או אדום, אנחנו כבר עם זה תקועים ארבעה חודשים, שתבינו.

חקלאים נמצאים באי וודאות, הם לא יודעים לאיזה מסלול ללכת, נכון שקיבלו מקדמות בעוטף מחוץ לעוטף מ-7 עד 14 קיבלו אולי מקדמות על אוקטובר נובמבר דצמבר עדיין לא סגרו, זו נקודה אחת.

נקודה שניה, הלכו המדינה והממשלה החליטה להקצות עובדים זרים, נתנו לחקלאים את העובדים הזרים ב-18 לינואר את ההקצאות, החקלאים היום נמצאים עם היתרים אבל בלי עובדים, זה כמו ילד שנתנו לו סוכריה אבל אתה לא אוכל אותה.

אנחנו נדבר על זה במליאת הוועדה יחד עם היושב-ראש.

אני מסכם: ראשית אני מבקש מהחקלאים ומהאוצר ומשרד החקלאות, לסיים, לסיים, את הסדרי הפיצויים איך אמרת עם כל הצבעים למיניהם, לא צריך להרחיב את ההסבר.

אני מבקש שבשיח שמתקיים שאוראל הזכיר אותו או הגדיר אותו בחודשים הבאים, ואנחנו נקבע אני מבקש ממנהלת הוועדה וגם מהיושב-ראש אני אבקש, עד סיום הכנס הזה, כלומר זה כן יהיה בשבועות הקרובים אנחנו נשמע איך מתקדם.

הדיון צריך להתחיל עם המדיניות של ייצור מקומי ויבוא, מדיניות מלאי ולאחר מכן להטמיע בתוך המדיניות הכוללת את החשיבות שאנחנו רואים או את הדגשים לפריפריה ולספר, מה מגדלים בישראל? איפה מגדלים בישראל?

רכיבי התוכנית, תוכנית הפיתוח, תיקחו את הטיוטה שעודד זבולון וחבורתו ארגנה אפשר לשפר, זה מה שצריך לעשות, הרי הבעיה היא לא שאנחנו לא יודעים מה צריך לעשות, צריך לקבל החלטה כמו שאורן אמרת, חשוב או לא חשוב, רוצים או לא רוצים, מעניין אותנו שהחקלאות תהיה סינרגטית לאחיזה בקרקע או זה לא מעניין, יהיה שם גדוד כזה או אחר.

הועלו פה נושאים נוספים כמו מבנה ארגוני, מי אחראי על התחומים הללו? האם אנחנו ממשיכים לפורר את יכולת השליטה המרכזית בתחום הזה או לא.

עלה פה גם נושא אחר שלא ראיתי אצלכם – זה פערי התיווך, אולי זה מתחבא, אני חושב שמדינה אחראית במציאות שלנו צריכה לעסוק בזה, כל הפעולה צריכה להיות משותפת עם החקלאים כולל פעולות יוצאי דופן כמו ששמענו בנושא ההטלה. גם השירותים הווטרינריים, עכשיו אנחנו התמודדנו או מתמודדים בעוטף עם פלישה של מאות רבות של כלבים משוטטים, ויודעים לבצע מהלכים יוצאי דופן.

אני רוצה להודות לכם על ההגעה הנה. אני מבקש מאוראל ששמע בניחותא ובקשב להעביר את המסר, שיש כאן אנשים אינטליגנטיים שמצפים מכם הצעירים והצעירים יותר, לשתף פעולה בניהול הממלכה בקטע החקלאי, זאת המשימה, לא לבוא עם הנחתות ולא לבוא עם מלמולים לשיחות, אלא עם אמירות ברורות כולל אם יש צורך להתווכח נתווכח.

תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:02.