פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת החינוך, התרבות והספורט
30/01/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024), שעה 11:47

1. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד-2024 (מ/1699) - דיון והצבעות
2. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 (פ/1956/25), של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון
3. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג-2023 (מ/1435/25), של חה"כ אברהם בצלאל

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון

מיכאל מרדכי ביטון
אברהם בצלאל
משה סולומון

ערן הוליץ - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החינוך

שושי שפיגל - מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

מיכל גרשוני - עו"ד, עוזרת ייעוץ משפטי, משרד החינוך

שרה גולד - ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים

אורית בקר - עו"ד, ס' יועמ"ש, המשרד לשוויון חברתי

שירה כהן - עו"ד, ממונה ייעוץ משפטי למנהל, בית הנשיא

בת גלים שער - ממייסדי החוק, עמותת גשר

אופיר שער - ממייסדי החוק, עמותת גשר

שון לוקיאנץ - יושב-ראש, מועצת התלמידים והנוער מחוז צפון

אזל עבאדה - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אילה בן חמו - סגנית רמ"ד חקיקה, הפרקליטות הצבאית, משרד הביטחון

דן פיקמן - משרד האוצר

אסנת אייל - מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה, מרכז השלטון האזורי

צח בן יהודה

יהודית גידלי

אתי דנן

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.












































1. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד-2024 (מ/1699)
דיון והצבעות
2. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג–2023 (פ/1956/25)
של חה"כ מיכאל מרדכי ביטון
3. הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ג-2023 (מ/1435/25)
של חה"כ אברהם בצלאל

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ' בשבט התשפ"ד, 30 בינואר 2024. הנושא שעומד על סדר-היום של הוועדה, הצעה ממשלתית שאנחנו רוצים למזג אליה שתי הצעות חוק פרטיות, הצעת חוק של חברי, חבר הכנסת אברהם בצלאל, והצעת חוק נוספת של חבר הכנסת מיכאל ביטון. הצעת חוק הזו הגיעה לוועדה כבר במושב הקודם. אני שמח שהממשלה החליטה להגיש במקביל הצעת חוק ממשלתית. יש פערים בין הצעת חוק הממשלתית להצעות חוק הפרטיות. הייתי שמח שהממשלה הייתה מאמצת את הצעות חוק הפרטיות כפי שהן מופיעות הן ברמה התקציבית והן בשאר הנקודות שצח יעלה אותן.

אתם מסכימים שנמזג את הצעת חוק הממשלתית?

בוודאי.

אוקיי, אז בואו נעשה את זה ונתקדם.

מי בעד מיזוג הצעות החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל וחבר הכנסת מיכאל ביטון להצעת חוק הממשלתית המונחת לפנינו? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושר

פה אחד.

אני לא חבר.

אתה לא חבר, אתה הצבעת במקומי. אתה מחליף אותי.

צח, תעשה לנו קצת סדר.

המיזוג כפוף לאישור ועדת הכנסת.

כן, כמובן.

האם משרד החינוך נמצא איתנו?

כן, ודאי.

אוקיי, חשוב מאוד.

אנחנו רוצים להזכיר את משפחת שער שנמצאים פה איתנו.

נכון, שהם מיוזמי ודוחפי החקיקה.

מ-2014 בירושלים עם ניר ברקת הם ציינו כל שנה יום כזה, ואני חושב שבאמת מגיע להם פה הרבה תודות. אני מקווה שזה יעבור ועד כמה שיותר כמו שהם רוצים, אנחנו רוצים.

היושב-ראש, חוק האחדות שמונח בפנינו הוא יוזמה גם של קודמנו, גם משפחות החטופים, משפחת שער, אבל גם חבר הכנסת ניר ברקת, אחרי זה חבר הכנסת חילי טרופר. הם שרים היום. הם לא יכולים להשלים את החקיקה. ביקשו מאיתנו להשלים את המהלך הזה. אין יותר ראוי ויפה בזמן הקשה הזה של עם ישראל, שאנחנו נשלים את חוק האחדות, נציין את היום הזה. כל השנה צריך אחדות אבל לפעמים צריך מנוע לאחדות. היום הזה יכול להיות מנוע ותחנה בזמן ועוגן בחיי היום-יום שלנו שדורש מאיתנו לחשוב על אחדות, על מעשים של אחדות, על שיח של אחדות. אני רוצה לברך את כל קודמנו שהטילו עלינו את המשימה להשלים את החקיקה. יש להם זכויות יסוד בדבר הזה, השמות שציינתי, ברקת וטרופר ומשפחות החטופים, ומגלגלין זכות על ידי זכאי, מה שנקרא, אז הזכות גם של חבר הכנסת בצלאל ושל הוועדה הזאת ונשלים את זה במהרה. כמובן נקשיב היטב כי זה כסף קטן גם להסתייגות של מימון. יש פה הסתייגות שהורידו, של מימון. אי אפשר שנבנה פרס ותרומות של פרסים לאחדות על תורמים, עיריות, אלא הממשלה, הכנסת תעגן את זה בחוק ולכן צריך להקשיב היטב לתיקון הזה שלא יזנח, גם אם זה דורש שבוע-שבועיים להביא את התקציב כדי להשלים את זה.

אני רוצה לתת לבת גלים ולאופיר, התייחסות שלכם. בכל זאת זה יום חג בשבילכם, לא פחות בשבילנו אבל בשבילכם ודאי.

כן, בבקשה.

אנחנו קודם כל רוצים לומר תודה רבה גם לחברי הכנסת וליו"ר הוועדה, על כל המאמץ ועל כל ההירתמות לחקיקה הזאת. כולנו מבינים שהחוק הזה נדרש. אנחנו כבר עשר שנים בעניין הזה של אחדות, בעניין הזה של יום האחדות. חשוב לי להגיד שזה יום שמהווה תהליך של שנה שלמה. אמרת שזה לא רק אירוע חד-פעמי. אנחנו צריכים את זה כל השנה לגמרי. הפעילות היא פעילות שנתית ויש הרבה מאוד פרויקטים שנלווים ונתמכים סביב היום הזה.

אנחנו רוצים להתייחס לכמה נקודות שהושמטו כרגע מהקריאה הראשונה. קודם כל הסיפור התקציבי שהעליתם מאוד חשוב לנו כדי שיהיה ממשות לחוק הזה וכדי שיהיה אפשר לבצע אותו וכדי שלא נצטרך להמשיך ולעבור מתורמים וממשרדים. הדבר הזה חייב להיות מעוגן בחוק מבחינתנו. אני אומרת לכם בכנות ברמה הכי אישית שאני פשוט התעייפתי כבר. אני עשר שנים מגייסת תקציבים, עוברת ממשרד למשרד, עוברת מפילנטרופיה בשביל שהדבר הזה יתקיים. זה לא יכול להישען על בן אדם אחד או על שר מסוים. אנחנו חייבים לדעת שגם אחרי שהשר יואב קיש שמאוד תומך בחוק הזה, הדברים ימשיכו ויתנהלו כמו שצריך. זה נקודה מאוד חשובה מבחינתנו. גם העניין של ניסוח החוק. אנחנו לא בקיאים בניסוח אבל חשוב לנו שזה יינתן דרך גוף שפטור ממכרז, כי בסופו של דבר אנחנו רוצים שזה באמת יהיה כסף ייעודי ליום הזה ולא שאחר כך עמותות נוספות או גופים אחרים שהם עוברים דרך או קרובי משפחה של הסוגיה הזאת יגידו, אה, יש פה משהו שאפשר לקחת ממנו תקציבים, וינגסו בתקציב הזה, לכן אנחנו רוצים לדעת שזה עובר דרך גוף מוסדר.

איך אני יכול בחקיקה ראשית להביא פטור ממכרז?

איך עושים את זה? בניסוחים. אני לא מספיק בקיאה.

לא מכיר חוק בחקיקה ראשית שפוטר ממכרז.

לאיזה גוף?

אולי בתקנות.

אתה יכול בחוק להטיל על רשות ממשלתית או גוף שהוא מיסוד ממשלתי כמו יד בגין או יד בן צבי וגופים כאלה. אתה יכול בחוק להטיל על המוסדות הלאומיים. המוסדות הלאומיים, יש להם מעמד מיוחד בחוק, לקק"ל ולסוכנות היהודית. הם לא גוף רגיל. ממשלת ישראל בנתה איתם שותפויות כולל תגלית, כולל מסע, זאת אומרת פרויקט של 10 מיליון שקל הם בוודאי יודעים לעשות ולהפעיל במיוחד אם הם גם יביאו מצ'ינג ואז מיזם משותף, ואין שום בעיה להכיר בהם כמפעילים ולעגן את זה.

אני יודעת גם על קרן לביא שעובדת עם עיריית ירושלים.

אני רוצה להקל עלייך, שיהיה למכרז את הכסף הזה והוא יחליט יחד איתכם באיזה דרך, קול קורא או מיזם משותף. יש לו דרכים להתקשר עם מי שצריך להפעיל את זה.

המוסדות הלאומיים הוזכרו והם הושמטו מהקריאה הראשונה משום מה.

הרבה דברים הושמטו בממשלתית. גם בית הנשיא הושמט, אני רואה.

נכון. קודם כל שיהיה שיתוף פעולה עם קק"ל, עם הצ"ע, עם הסוכנות. אלה גופים שכבר מקיימים את יום האחדות ואני לא יודעת למה הם הושמטו מהנוסח של הקריאה הראשונה, וגם כמובן כל הסיפור של הפרס שמוענק בבית הנשיא. במשך עשר שנים הפרס הזה מוענק בבית הנשיא. יש פה נציגות של בית הנשיא. אנחנו מבינים שיש הסכמה עקרונית ורצון להמשך של שיתוף פעולה. הם רוצים שהעניינים הכספיים והתקציבים יוסדרו כמו שכולנו רוצים, ואנחנו נשמח מאוד שהם יהיו חלק מהפרס הזה.

לגבי בית הנשיא אני גם אתן לצח אחרי זה להתייחס. יש שאלה אחת, במידה ואין תקציב ואנחנו ממשיכים עם המנגנון שהיה עד היום, אני מבין שיש קושי משפטי. צח או היועצת המשפטית של בית הנשיא, תחדד לנו את הנושא. הנקודה השנייה היא בכלל אם באמת אנחנו מפסיקים עם המנגנון שהיה עד היום, שבעצם אני מבין שזה כסף מתרומות שהגיע לבית הנשיא בשביל להביא את אותו פרס - - -

או תרומות או משרדי ממשלה.

בצורה כזו או אחרת נצטרך למצוא מקור תקציבי, לכן אני מבין שיש פה גם השלכות אוצריות ואנחנו נצטרך גם לשאול את משרד האוצר, אם בכלל.

אני מודה למשפחת שער. הם גם מלווים אותנו. אני מגיע מעולם העמותות. הם ליוו המון עמותות שעסקו בזה. זה באמת משמעותי.

אני רוצה להגיד שלוש נקודות. זה יום שהוא נדרש כל הזמן בכל חברה ובכול אומה, על אחת כמה וכמה בתקופה הזאת, לכן זה כל כך משמעותי שאנחנו קובעים יום כזה בחקיקה. יש ליום כזה כמה גדולות, אחת זה באמת שהוא מהווה איזושהי נקודת שיא שדרכה אתה עומל ועובד לאורך השנה ומגיע לנקודת שיא, וכשיש נקודת שיא אז עובדים ויש יצירתיות, יש יוזמות ויש המון דברים, לכן זה משמעותי. יש גם עיסוק. כשיש עיסוק ואחדות, כמובן 'תסור מרע'. אתה עושה טוב, אתה סר מרע.

אני גם מאוד אוהב את התאריך, תחילת סיוון. אנחנו יודעים שב-ו' סיון חג השבועות, "ויחן שם נגד ההר", "כי איש אחד בלבד אחד", אז יש לזה משמעויות. אני מניח שזה מה שהיה בסוד החשיבה על התאריך הזה. זה מאוד משמעותי להיות מחובר גם לשורשים היהודיים שלנו וזה בהחלט חשוב.

דבר אחרון שלי זה שבאמת דווקא בכנסת שבה אנחנו מחוקקים חוק כזה, הוא פעם אחת מקרין עלינו, על מקבלי ההחלטות שאנחנו איזשהו שופר לחברה כולה, וככל שהדבר הזה קיים אני מניח שזה ישפיע גם עלינו ואחר כך גם על שאר האזרחים.

הנושאים הכספיים בהחלט הם משמעותיים. ככה זה מעגן את זה ולא מפיל. אנחנו צריכים לראות איך מייצרים לזה את התנאים המתאימים. אני אשמח כמובן בתחום הזה לסייע. תודה רבה.

טוב, אני רק אגיד לפני שצח יצלול לתוך זה. תראו, במקביל להצעות הפרטיות יש הצעת חוק ממשלתית שאין לה עלות כספית ולכן גם האוצר לא מצא לנכון להגיע לפה כי מבחינתו אין לו גם מקור תקציבי לזה. אנחנו נדון בכלל הסעיפים, גם מה שמופיע בהצעה שלך, אברהם, וגם מה שמופיע בממשלתית. אני מציע שלישיבה הבאה יהיו מגעים אינטנסיביים מול משרד האוצר, מול משרד החינוך. אני מבין שיש סוגיה נוספת שאנחנו נצטרך לבדוק מול משרד החינוך. לפחות מה שאני קיבלתי מלשכת השר, יש התנגדות לנושא הכספי בלבד של פרס בית הנשיא ולכן גם זו סוגיה שאנחנו נצטרך לחדד ולהבהיר, וכמובן נקודות נוספות שיש פה השלכות כאלו ואחרות, אבל אלו שתי הסוגיות המהותיות ביותר, הנושא התקציבי בכלל, האוצרי, והנושא של בית הנשיא שהוא בסוף כן מתקשר.

לא הבנתי, יש התנגדות באוצר?

כן. משרד החינוך הגיש הצעה ממשלתית שאין לה עלות תקציבית ולכן האוצר לא התנגד לאותה הצעה בוועדת שרים. כרגע אנחנו מיזגנו שתי הצעות חוק פרטיות שיש להן כן עלות תקציבית. אנחנו נדון בכלל הסעיפים שמופיעים גם בהצעות הפרטיות, כי אני חושב שיש שם נקודות שהן חשובות. יש דברים שהושמטו מהממשלתית. יש דברים שמטעמים טכניים כמו התאריך לצורך העניין, וצח יחדד את הנושא, ויש דברים שהם אוצריים. כשאני מביא הצעת חוק פרטית שלי, לפני שאני מגיע לוועדה אני עושה עבודת שטח. אתה עשית את זה עם הרב דרוקמן ואני עשיתי את זה בחוק הרב עובדיה. אם יש עלות תקציבית אתה צריך להביא מקור לאותה עלות תקציבית, לכן אני פונה למציעים.

אני רואה את החוק. אני רואה את סעיף 3, איך הוא מצוין. איך שהוא מצוין הוא גם גוזר את הכספים.

על הפרטית או על הממשלתית?

על הממשלתית. התכוונת לזה, נכון?

אני מתכוון לממשלתית אבל אני רואה שבפרטיים יש כן סעיפים שיש להם עלות תקציבית.

הבנתי.

צח, בבקשה.

טוב, אז באיזשהו מבט על רק לסקור את ההבדלים בין הצעות חוק הפרטיות להצעת חוק הממשלתית. ההבדל הראשון המשמעותי, יש כמה דברים טכניים שפחות נדון בהם. מועד יום האחדות. בהצעות חוק הפרטיות הוא נקבע ט"ו בסיון.

כן, בזה אנחנו מתמודדים. זה הבעיה הקטנה.

אנחנו בסדר עם א' סיון. ט"ו סיון זה יום הרצח עצמו. זה יום הזיכרון מבחינתנו.

אבל באמת א' סיון זה הכנה למתן תורה. אין יותר מזה.

כן, זה תאריך יפה.

אז אנחנו מתחילים מהקל אל הכבד.

זה דווקא פחות מהותי מבחינתנו, התאריך.

בדברי ההסבר הממשלה כתבה ש-א' בסיון נועד כדי למנוע מצב שזה ייפול על חופש גדול ואז במוסדות חינוך פספסנו.

מבחינת הפעולות לציון יום האחדות, אז בהצעת חוק הפרטית יש רשימה של גופים שבהם זה יצוין. בממשלתית יש רשימת גופים דומה. המשטרה וכוחות הביטחון לא מופיעים בממשלתית אבל בממשלתית, כשנגיע לשלב הזה בדיון, גם המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מתווספים.

בהצעת חוק הפרטיות שר החינוך רשאי לקבוע פעולות נוספות בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, קרן קיימת לישראל, גופים אזרחיים. בהצעת חוק הממשלתית אין את זה, אם כי לטעמי דרך הסעיף ששר החינוך רשאי להחליט על אירועים במערכת החינוך הוא יכול לעשות את הפעולות האלה עם הגופים האלה. זה לא שזה פוסל מביצוע כזה.

פרס ירושלים לאחדות שמופיע בהצעות חוק הפרטיות אינו מופיע בכלל בהצעת חוק הממשלתית. הדבר היחיד שנשאר באיזושהי צורה זה שלנשיא יש סמכות להחליט איך האירוע ייעשה בבית הנשיא, בעוד שבפרטית זה בעצם היה חלוקת פרס ירושלים לאחדות.

יש איזשהו הבדל קטן לעניין התחולה. בפרטית 60 יום, בממשלתית זה מיידי.

אז מה ההבדל המשמעותי, רק הפרס?

פרס שיש לו נגזרת תקציבית, וכל ההבניה שלו בהצעת חוק הפרטית, שר החינוך צריך לקבוע את הוועדה שתבחר את הזוכים בפרס ולממן את זה, ובית הנשיא בעצם אמור להעניק את זה.

מה העלות הכלכלית של זה?

זה לא פורט.

אתה קובע מראש את הפרס, לא?

זה לא נכתב.

מה היה היום שווי הפרס בבית הנשיא?

בשנים הראשונות כשהיה תקציב שגייסנו אותו יותר, זה היה 100,000 שקל. אנחנו ירדנו ל-10,000 שקלים לפרס אחד. יש שלושה-ארבעה זוכים.

כמה זה בסך הכול? יש שני דברים, יש פרס ירושלים ויש גם את שר החינוך, נכון?

בשנים הראשונות שהיה תקציב ניתן 100,000 שקל לכל גוף ולאט-לאט זה ירד. היה גם שנה של 8,000 שקל.

כמה גופים?

ארבעה-חמישה.

אוקיי, והכסף היה כסף מתרומות.

כסף שגויס או מפילנטרופיה או מהמשרדים של הממשלה.

אז חצי מיליון שקל, זה מה שמדובר?

במקסימום זה חצי מיליון שקל רק הפרס.

וזה לא כולל האירוע עצמו.

אני שואל מה העלות הכללית לדבר הזה?

אנחנו הגשנו על 5 מיליון שקלים.

למה 5 מיליון שקלים?

לכל היום ולכל הפעילות השנתית שנלווית לזה.

מה זה הגשנו ל-5 מיליון שקלים? לא הבנתי.

בהצעות הפרטיות - - -

לא מופיע סכום. אתה ראית סכום?

לא בהצעות חוק.

בהצעות חוק שמונחות לפניי ושמוזגו לא מופיע סכום של כסף. אולי בדברי ההסבר?

זה מה שדובר. ה-5 מיליון שקל זה מה שהם רצו.

לכן גם האוצר לא מצא לנכון להגיע, ובצדק. בדרך כלל אני משתלח באוצר, אבל הפעם אני אהיה - - - . אני מציע למציעים, ואני בשמחה אעמוד מאחור ואני אעשה מה שאפשר. כרגע בהצעת חוק הממשלתית אין עלות תקציבית ויש להם סעיפים שירדו. הנושא של בית הנשיא, לדעתי אם אנחנו מסדרים את הנושא התקציבי אז לא אמור להיות התנגדות. תיכף נשמע, אבל כך אני מבין מתוך הדברים וגם מהשיחה שהייתה לי עם בית הנשיא. אתם תצטרכו לעשות עבודה מול האוצר. אני אגבה אתכם, אני אהיה מאחורי זה. יהיה מאוד קשה לי להביא את זה להצבעה בלי מקור תקציבי. כמובן שהאוצר יביע התנגדות לנושא הזה. יכול להיות שהנושא הזה גם יימשך על ידי שר החינוך בחזרה לוועדת שרים, לכן אנחנו צריכים לעשות פה עבודה חכמה ולראות איך אנחנו מתקדמים עם זה.

זה לא משרד החינוך או משרד ירושלים?

עד היום הם הביאו איזשהו מהלך דרך משרד ירושלים בגלל הסכם כזה או אחר. כרגע האחראי על ביצוע החוק זה שר החינוך ולכן שר החינוך אמור להביא את הכספים, את מדברת על 5 מיליון שקלים. תיכף אנחנו נשמע גם למה 5 מיליון ולא 2 או לא 10. צריך להביא לזה מקור תקציבי, אז נצטרך גם את שר החינוך וגם את שר האוצר. משה, אולי תעזור לי שם.

כתבתי עכשיו לאופיר.

כולנו מגויסים לזה.

סעיף ב' מדבר על ועדת פרס ירושלים שאני מבין שזה קשור לירושלים. אפשר לקשור את זה למשרד ירושלים. כך אתה מפזר את האחריות בתוך הסיפור הזה, גם משרד החינוך, ואנחנו ננסה לתמוך דרך האוצר כדי שהכספים האלה יהיו תוספתיים עבור המשרדים האלה ולא יהיו כספים שהם צריכים להוציא מתוכם.

בואו נקרא את הצעת חוק הממשלתית. בהקראה אם יש נקודות שהן חופפות בפרטי, שאתה חושב שאפשר לשלב אותן, אז נעלה אותן לדיון וניתן התייחסות לכל מי שנמצא פה.

בסדר גמור.

הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד-2024

מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע יום ציון לנושא האחדות, הלכידות החברתית והערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי בתפוצות, ולעורר את היוזמה האישית והלאומית לפעולות אשר יקדמו ערכים אלה, מתוך אמונה בחשיבות קבלת האחר ובכוחם של עם וחברה מאוחדים לחיזוק החוסן הלאומי וליצירת בסיס איתן וראוי לדורות הבאים.

אנחנו רק מציעים כדי קצת לקצר את הסעיף הזה, במקום "ולעורר את היוזמה האישית והלאומית לפעולות" פשוט לכתוב לעודד פעולות אשר יקדמו ערכים אלה.

אוקיי.

רק לטובת הקיצור. סעיפי מטרה כבר הולכים ודועכים בחקיקה כיום.

יום
האחדות 2. (א) מידי שנה ביום א' בסיון יצוין יום האחדות (להלן – יום האחדות).

(ב) חל יום האחדות ביום חג, מנוחה או שבתון, או ביום זיכרון או ציון ממלכתי, או ביום שלפני או אחרי אחד הימים כאמור, יצוין יום זה ביום החול הראשון שאחרי אותו היום.

פה לא הייתה התנגדות לגבי ההבדל בתאריכים.

מה הסיבה שבממשלתית שינו את זה ל-א' סיון?

לפי דברי ההסבר מאחר שיום ט"ו בסיון, המועד המקורי של יוזמת יום האחדות חל לעיתים לאחר תום שנת הלימודים במוסדות העל-יסודיים, מוצע לקבוע את יום האחדות ליום א' בסיון.

אוקי, טכני.

כן.

פעולות לציון
יום האחדות 3. יום האחדות יצוין, בין השאר –

(1) בדיונים מיוחדים במליאת הכנסת ובוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, במועד האמור בסעיף 2 או במועד סמוך לו;

אנחנו מציעים, כי לפעמים בין פגרת בחירות או פגרת פסח, האביב, יכולה לחול במועד הזה, להוסיף – חל יום האחדות בפגרת הכנסת, יקבע יושב-ראש הכנסת מועד חלופי, ככל שחברי הכנסת מסכימים.

(2) באירוע מיוחד בישיבת הממשלה אם תבחר לעשות כן, במועד האמור בסעיף 2 או במועד סמוך לו;

פה אנחנו מבקשים להעלות גם בפני חברי הכנסת את הניסוח "אם תבחר לעשות כן". אנחנו מוצאים את זה כניסוח קצת בעייתי. אם קובעים עשה או אל תעשה - - -

אז אל תעשה גובר.

כן, אבל זה ניסוח שאני חושב שבוועדת השרים לענייני חקיקה הוסכם עליו. אנחנו חושבים שזה פחות מוצלח.

משרד המשפטים, איך נתתם לזה לעבור ככה? מה הכוונה "יבחר"? אם אנחנו רוצים שהוא יעשה, אז נחוקק. לא רוצים שיעשה? לא נחוקק, או שנשאיר את זה ככה, ירצה, יעשה. לא ירצה, לא יעשה.

לא חשבנו שנכון לחייב בחוק ולכן זה היה הנוסח שהיה - - -

אז אל תרשמו בכלל. ירצה ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה יתכבד ויעשה. למה זה צריך להופיע בחוק? אם אנחנו לא רוצים לחייב אותו, אז שלא יופיע בחוק בכלל. ירצה, יתכבד ראש הממשלה באותו יום או משרדו לכנס ישיבה מיוחדת.

למה שלא נחייב אותו? סליחה שאני שואלת.

אני עוד לפני. אני עוד בעמדה שאם לא רוצים לחייב אותו, אז לא להכניס את זה בכלל לחוק, ואם רוצים לחייב אותו אז בואו נחייב.

אם אפשר, אדוני? משרד החינוך.

כן, בבקשה.

קודם כל ההחלטה לנסח את זה ככה, כמו שנאמר כבר, זה לפי החלטה של ועדת שרים. מעבר לזה, לחוק הזה יש מימד כמו הרבה חוקים של ימי לוח, דקלרטיבי, ולכן זה מאוד משמעותי שאנחנו מציינים גם אם זה נתון לשיקול דעת, אבל זה מאוד משמעותי מן קביעה של רף עליון כזה, רף קבוע לאן צריך לדחוף כשהממשלה בתוך זה, ומן הראוי לשקול את זה.

תיצמדו לנוסח שרשמתם בסעיף 4 – "מערכת החינוך כפי שיחליט שר החינוך", ומשרד ראש הממשלה כפי שיחליט ראש הממשלה. אני כן מחייב אותו לציין את היום. לא אומר לו איך. ירצה ראש הממשלה לשלוח מכתב לאגודות, שישלח מכתב.

גם פה עדיין יש את החובה לציין. איך, זה כבר אחרי החובה לציין. האמת היא שגם ברמה המשפטית הסעיף הזה הוא לא ריק בגלל שעדיין החובה היא לפחות לשקול. לפחות החובה של מזכירות הממשלה. גם בהמשך בהידברות עם הצבא אנחנו מוכנים לקבל נוסח כזה לגבי הצבא.

אני לא רואה פה חובה לשקול. סעיף 2 לא אומר ישקול. סעיף 2 אומר, תחליט. בחרת שלא, אתה לא חייב להודיע לאף אחד.

זה נכון, אבל עדיין יש חובה לפחות לבחון את זה.

איפה יש חובה כזאת?

זה מובלע בנוסח.

יום האחדות יצוין.

אנחנו מדברים על 3(2)?

3(2) "באירוע מיוחד בישיבת הממשלה אם תבחר לעשות כן", אז היא צריכה לפחות לבחור לא להתעלם מהסוגיה. גם לגבי הצבא שזה מקובל עלינו, אז כך שהסעיף הזה הוא לא ריק. גם מבחינה משפטית הוא לא ריק, מעבר לאמירה הדקלרטיבית שהיא גם מאוד חשובה בעינינו.

בחוק העלייה למשל כן כתוב שיום העלייה יצוין באירוע מיוחד בישיבת ממשלה. לא ניתנה פה אפשרות בחירה.

נכון, לא הייתה מניעה לחייב. לא הייתה התנגדות לזה, אז השארנו את זה כך.

משרד החינוך, תעלו את זה, תעשו את הבדיקה. אני מציע שזה יופיע כפי שזה מופיע בסעיף 4, "במערכת החינוך כפי שיחליט שר החינוך". יהיה רשום – במשרד ראש הממשלה כפי שיחליט ראש הממשלה, זאת אומרת אני מחייב אותו לציין, לא אומר לו איך. הוא ירצה במכתב, יתכבד ראש הממשלה לרשום מכתב. לרשום סעיף שהוא לא מביא כלום, אני לא מתחבר לזה, אני אומר לכם את האמת. תרשום כהערה, בסדר?

בממשלה או אצל ראש הממשלה?

לא, באירוע מיוחד, בישיבת הממשלה כפי שיחליט ראש הממשלה או מזכיר הממשלה. תחליטו איך שאתם רוצים. כמובן אני רושם את זה כהערה. אתם תצטרכו לעשות את הבדיקות במשרדים. אני גם אשלח כמובן בקשה למשרד ראש הממשלה להתייחס לזה.

כן, בבקשה.

(3) באירוע מיוחד בבית הנשיא, כפי שיחליט נשיא המדינה;

הנה, גם פה זה מופיע ככה.

שירה כהן מהייעוץ המשפטי של בית הנשיא. כמו שאמר היושב-ראש, יש לנו באמת בעיה עם התקצוב גם של האירוע וגם של הפרס. צריך להסדיר את זה, וגם אנחנו רואים בעייתיות שהתקציב של זה יהיה תקציב לא של המדינה. אם הנשיא מעניק את הפרס זה צריך להיות משהו מסודר ומוסדר.

דבר נוסף, אם הנשיא מעניק אז רצינו שיהיה תיאום, פיקוח על הרכב הוועדה או על אופן חלוקת הפרס באיזשהו אופן עם בית הנשיא, בשיתוף פעולה, בתיאום, במשהו כזה. בהצעה הפרטית זה רלוונטי אולי לסעיף 4(ב) שהשר יקבע הוראות לעניין ועדת הפרס, גם להרכב הוועדה והסמכויות.

איך זה עובד היום, שירה?

היום אנחנו רק נותנים חסות לאירוע. הנשיא לא באמת מעורב בדברים ולא מעניק את הפרס.

סליחה, אני נמצאת שם עשר שנים. בית הנשיא לא נותן חסות. אנחנו משלמים על הטקס שמתקיים שם. את הכספים אנחנו מגייסים או ממשרדי ממשלה או באופן פרטי. הנשיא עומד על הבמה במהלך כל הטקס ומעניק את הפרס בעצמו.

איפה האירוע מתבצע?

בבית הנשיא.

אוקיי, אז בית הנשיא משמש גם כאכסניה.

הוא משמש כאכסניה.

אבל אנחנו לא מעורבים בחלוקה - - -

לא מעורבים בחלוקת הפרס ואין לנו בעיה שיהיה נציג מטעמו בוועדה. אנחנו נשמח מאוד.

זה במידה כמובן שיימצא לזה מקור תקציבי.

נכון.

אבל היא אומרת שגם בלי מקור הם עשו את זה עכשיו.

לא, בתרומות.

בסדר. מה שצריך להילחם למקור תקציבי, זה אחד. מצד שני אין שום סיבה ושום בעיה שזה יהיה בבית הנשיא. אני לא רואה בזה בעיה.

גם לנו אין שום בעיה שזה יהיה בבית הנשיא כל עוד - - -

שירה, אני רוצה לחלק. הבאת נקודה חשובה. במידה ויש תקציב ומקור תקציבי אתם מבקשים להיות חלק מהוועדה. אני מבין שאין פה התנגדות לא מבת גלים ולא מהמציעים, נכון? זו נקודה אחת. נקודה שנייה, במידה ולא יימצא מקור תקציבי ונמשיך עם תרומות חיצוניות, האם יש התנגדות לבית הנשיא להמשיך לשמש כמארח?

יש לנו בעיה שיהיה כתוב בחוק שהנשיא מעניק כספים פרטיים, כספים שאין לנו פיקוח עליהם. יש לנו בעיה שהיא לא עקרונית שאנחנו לא רוצים לקיים את האירוע. אנחנו פשוט רוצים שזה יהיה מוסדר.

אבל עשיתם את זה עד היום, שירה.

בפן המשפטי זה לגמרי חסות. יש לנו כללים של חסות. הנשיא או בית הנשיא נותנים חסות לאירועים או למיזמים שיש חשיבות ציבורית בקיום שלהם. יש כל מיני כללים שצריך לעמוד בהם.

לכן יהיה מישהו מטעמכם שידבר איתם.

זה אם יש תקציב. אם אין תקציב והתקציב הוא חיצוני, איזה סמכות יש לבית הנשיא על הכספים שמגיעים מתרומות חיצוניות?

איך אנחנו מפקחים על זה אם בסוף הנשיא מעניק את זה?

אנחנו את כל הטקס מארגנים בשותפות עם בית הנשיא. יש שם את אורן שאחראי על הטקסים. הכול נעשה בתיאום איתו.

זה אני מבין, אבל השאלה אם אנחנו עכשיו מעגנים את זה בחקיקה, אנחנו צריכים למצוא את המנגנון שנותן בסוף לבית הנשיא אפשרות פיקוח.

זה לעניין הפרס. לעניין האירוע עצמו, גם עכשיו אנחנו לא מתקצבים את זה. אין לנו יכולת באמת לתקצב את זה, כמה שאנחנו מאוד מעריכים את הפעילות הזו. אנחנו לא יכולים לתקצב גם את האירוע עצמו. בת גלים יודעת את הפרטים אבל זה משרדים אחרים. אם כותבים את זה בחוק אז צריך גם את זה לכסות.

טוב, צריך לחשוב על ניסוח פה. אין לי ניסוח מיידי.

לבית הנשיא אין כיום סמכויות פיקוח למיטב ידיעתי באף נושא. זה לא גוף שמפקח.

נכון. זה יותר שיתוף פעולה.

בעצם מעורבות.

מעורבות כלשהי.

אולי נציג מטעמם בוועדה. אני חושבת שזה יכול לתת מענה שישביע את רצונכם.

צריך לבדוק את זה.

כן, אנחנו נדון על הפרטים אבל זה העיקרון.

רק ברשותכם, השאלה המקדמית היא אם כל הניסוח שהיה סביב נושא פרס ירושלים לאחדות ישראל יכול להיכנס להצעה הממשלתית? כי הניסוח כמות שהיה בהצעה הפרטית מסביר את מהותו של הפרס, אותה ועדה, את הפרס שמחולק. הניסוח היום, אירוע מיוחד בבית הנשיא הוא דל מאוד, הוא חיוור. הוא לא מבטא את מה שהניסוח המקורי ציין בצורה המלאה שלו, וממילא כשאנחנו מכניסים אותו במתכונת המקורית שלו יש התייחסות לסמכות השר לענייני הוועדה שבתוכה יכול להיות גם נציג מטעם הנשיא.

אם רק לחדד כאן, הפרס מחולק מהפרסים שניתנים לגופים הזוכים ועצם קיום הטקס. בוודאי שאם יימצא מקור תקציבי, ממילא זה יינתן לשני המקורות האלה. אני חושב שהניסוח המקורי היה מאוד מדויק באופן שמיקד. הפרס עצמו הוא מעין שיא לכל הפעילויות שמתרחשות במהלך השנה וגם לתהליך מדהים שאגב מתחיל ממש בימים אלה, שאנחנו הוצאנו קול קורא שמדבר על מועמדים להגיש לפרס שמחולק בדרך כלל ביום האחדות, אז יש כאן איזה הלימה מאוד משמעותית לציין את האירוע ולקחת אותו בחוק עצמו לא כעוד שורה של עוד אירוע שקורה, בלי להפחית מערך המקומות האחרים.

אני מאמין שהחקיקה הממשלתית שהגיעה והניסוח שהגיע בעקבות כך, שלא היה הסכמה לגבי המקור התקציבי ולכן הם שינו, אני מאמין שאם יהיה מקור תקציבי לא תהיה התנגדות לחזור. אני צודק, משרד החינוך?

כן, כן. הנוסח של הממשלתית זה ללא עלות תקציבית, אז זה לא נבחן עד כה. אין לנו התנגדות עקרונית לזה אבל שוב, כמו שאדוני היושב-ראש אמר.

אוקיי.

אגב, הסעיף "באירוע מיוחד בבית הנשיא" עדיין מאפשר קיום אירוע בבית הנשיא, לפי שהנשיא יבחר.

נכון, אבל נרצה איזשהו תמיכה תקציבית לנושא הזה. היום זה על ידי משרדים אחרים. אם זה רק ככה, אז אין לנו בעיה.

בסדר גמור.

(4) במערכת החינוך, כפי שיחליט שר החינוך;

פה רק רצינו להציף את השאלה, מערכת החינוך או אולי במוסדות חינוך, שלא ייווצר מצב שהמטה של משרד החינוך עושה אירוע במקום - - -

מערכת החינוך, המשמעות באמת המוסדות.

כלל המוסדות, ממלכתי, ממלכתי-דתי, מוכש"ר?

כעיקרון כן. יכול להיות שאפשר לחדד את זה. נבדוק מבחינת הניסוח. אולי נכתוב מוסדות חינוך. אני אבדוק את זה.

אוקיי.

חבר הכנסת בצלאל, אתם בדקתם את הנושא הזה של ההשלכות, שכשמופיע ב"מערכת החינוך כפי שיחליט שר החינוך"? אני קיבלתי מספר פניות לגבי הבעלויות.

לגבי החינוך החרדי - - -

בעלויות, לאו דווקא חינוך חרדי. כל מה שמוכש"ר הם רוצים לדעת. בעלויות אומרות, אנחנו רוצים להחליט איזה תכנים נכנסים אצלנו ואיזה לא. השאלה מה כוונת המשורר כשכתבתם את הסעיף הזה?

פה נכנס גם שיקול הדעת של שר החינוך, שבין השאר הוא מכניס גם את כלל השיקולים האלה, התאמה לכל מגמה.

כן, אבל אתה מבין שמחר אם יש לך שר חינוך כזה שהוא יחליט שהוא רוצה עכשיו שילמדו ביום הזה על ערבים ויהודים, אחדות. אתה לא יכול לדעת התכנים שהוא ירצה.

איך זה הופיע בהצעת חוק המקורית?

בהצעת חוק המקורית רק הוזכר שיום האחדות יצוין במערכת החינוך.

כחלק מהתפיסה של ליבת החינוך החברתי-קהילתי בבתי הספר יש לנו איזשהו נושא מרכז על כל ימי הלוח, תמיד כל יום לוח ואז אנחנו עושים את ההתאמה. הרי יש לנו נציגות של כל מגזר שנמצא, כחלק מהצוות שלנו, גם חברה ערבית, חברה יהודית, ממלכתי, ממלכתי-דתי, דרוזי, צ'רקסי, ואז אנחנו עושים את ההתאמה בדיאלוג לתוך המערכות.

הרשתות גם קשורות למעגל הזה?

רשתות חינוך. יש לנו פורום של רשתות חינוך ואנחנו מדברים איתם על הדברים ונעשית התאמה. זה בדיוק המקום המאוד יפה שיש את סדרת הליבה הערכית המשותפת וכל מגזר מוסיף את הצוות שלו וההתאמות הייחודיות שלו. זה בדיוק היחד ולחוד, ודווקא יש לנו ניסיון סביב יום האחדות, מאוד עשיר ומאוד יפה של מפגש שותפים מאוד משמעותי סביב הערכים המשותפים שקשורים ליום הזה.

זאת אומרת שלצורך העניין, בכוונה אני מקצין אבל אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית אז הדברים צריכים להיות מובהרים. רשת חינוך מהמגזר הערבי שמחליטה מחר שביום האחדות הרצון שלהם להביע אחדות הוא להציף את הנרטיב של דו-קיום ועוד, יהיה לו אפשרות כזאת או שזה נשאר בסמכות השר?

בשביל זה כתוב כפי שיקבע השר.

השר מחר נגד הנרטיב הזה, לא מוכן לתת את האישור, הם לא יוכלו? אני בכוונה מקצין. אנחנו בקריאה שנייה, שלישית.

יש נכון להיום חוזר מנכ"ל שעוסק בפעילות הפדגוגית שמלווה את היום הזה. יש ערכות חינוכיות שאנחנו מנפיקים. יש קו מאוד ברור שהמשרד מוביל אל מול התכנים של היום הזה כמו כל יום לוח במדינת ישראל.

אוקיי.

אדוני היושב-ראש, רק הערה קטנה ברשותכם, טיפה אחורנית, רק לא לפספס. בהנחה ופרס ירושלים יהיה בנוסח הקודם שלו סביב מקור תקציבי, רק הערה נוספת קטנה. הפרס מחולק במהלך השנים למספר קטגוריות שהיו באמת מקומי-ארצי ובין-לאומי. אגב, התווספה קטגוריה נוספת של חינוך, של בתי ספר. אני חושב שלטובת הנוחות של הניסוח לא כדאי לרדת לרזולוציות של הקטגוריות כי זה באמת משהו שיכול להתאים למה שנדרש מידי שנה. לסבר את האוזן, השנה הקטגוריות יהיו בהקשר למלחמה כמובן, אז עצם הציון של הקטגוריות השונות, אם אפשר להשמיט אותן ולהשאיר שיחולק במספר קטגוריות או משהו כזה ואז ממילא גם הוועדה עצמה כשהיא מתכנסת, היא מחליטה ויכולה לדון בעניין הזה.

תראה, זה דיון תיאורטי כי עדיין אין לנו מקור תקציבי. בהנחה ויש, אני מציע, אתה צודק, לא יכנס בכלל לקטגוריות, רק מה, להשאיר את זה בסמכות הוועדה או משהו בסגנון, כי בסוף אנחנו כן רוצים שיהיה איזושהי סמכות שתחליט על הדבר הזה. שיהיה בסמכות הוועדה לקבוע בצורה כזו או אחרת.

אני רואה שבסעיף 4(א) כתבו "פרס ירושלים לאחדות" והורידו "לאחדות ישראל". זה פרס ירושלים לאחדות ולא פרס ירושלים לאחדות ישראל. אני חושבת שזה כן חשוב המילה "ישראל" פה.

את מדברת באיזה חקיקה?

בפרטית, זה סעיף 4.

אגב, פרס ירושלים, נצטרך כנראה התייחסות גם של משרד לענייני ירושלים שלא נמצאים פה כרגע סביב השולחן. אנחנו בחקיקה ראשית, חברים. בקריאה שנייה ושלישית קפצנו את כל המסע של קריאה ראשונה וכו', לטוב ולמוטב. כרגע אנחנו נמצאים בישורת אחרונה. אם אנחנו רוצים להכניס את זה כפרס ירושלים, אז צריכים לקבל התייחסות של משרד ירושלים.

אפשר לחלופין פרס אחדות ישראל, זה גם בסדר. בגלל שזה יצא מהבית של ניר בעצם כשהוא היה ראש עיריית ירושלים, אז באופן טבעי הם היו שותפים טבעיים.

אם זה פרס אחדות ישראל הם צריכים לקבוע תחת איזה משרד, זאת אומרת מי אחראי על הפרס הזה, האם אנחנו משאירים את זה אצל שר החינוך?

אני חושבת שכן. בעניין הזה יש הסכמה ויש רצון.

אוקיי.

אבל חלק מהרצון זה התקציב.

בסדר, אני רוצה לדון בכלל הנושאים ככה שכשיהיה את השיחה הרלוונטית מול האוצר, נוכל לתקן את הסעיפים הרלוונטיים שהעלינו ופשוט ללכת להצבעות.

(5) בצבא הגנה לישראל, כפי שיחליט ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה;

הבנו שהצבא יחד עם משרד החינוך ביקשו להוסיף פה גם את הביטוי "אם יבחר לעשות כן", בדיוק כמו שמופיע בסעיף לגבי הממשלה.

לא, אני ביקשתי להוריד את זה מהממשלה.

אני רוצה לציין לפרוטוקול, לא מצאנו תקדים להצעת חוק במיוחד של ימי ציון, שמאפשרת איזושהי בחירה כזו, והאמת היא, זה גם לא נשמע טוב. מה, יכול להיות שהממשלה או הצבא שקלו את העניין ויחליטו, טוב, לא נציין את זה? זה גם לא נראה טוב.

הם בפועל מציינים. יש לנו שיתוף פעולה מאוד יפה עם הצבא, עם המשטרה, עם כוחות הביטחון. אני דווקא ביקשתי להוסיף את המשטרה ואת כוחות הביטחון לסעיף הזה, אם אפשר.

יש נציגה של הצבא בזום, שאני חושב שהיא מבקשת, אילה בן חמו.

כן, בבקשה.

אילה בן חמו, סגנית רמ"ד חקיקה בפרקליטות הצבאית. ציינו את זה בדיון, אז אני כמובן גם אציין שהצבא כמובן בעד יום אחדות. אנחנו צבא העם. אנחנו פועלים לאחדות גם בכל ימות השנה. גם אם אין יום ספציפי שיגידו לנו לציין את זה, אנחנו פועלים לטובת הנושא. זה פשוט נושא שמבחינתנו, ומשם גם נבע הנוסח בהקשר שלנו, שזה נכון שזה יוסדר בפקודות הצבא. כל הסוגיה של ימי ציון למיניהם זה דברים שגם מוסדרים בפקודות צבא, לכן גם היה חשוב לנו שזה יהיה כפי שיקבע על ידי הרמטכ"ל, וגם לגבי ימי ציון אחרים.

לדוגמה, יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, ויום השחרור והיציאה מגרמניה הנאצית זה דברים שלא מזכירים את צה"ל מפורשות. חשוב לנו שזה כן יהיה משהו של שיקול דעת, שאנחנו נקבע את זה אבל בפקודות, כלומר זה לא שזה יהיה שיקול דעת של הרמטכ"ל שבאותו יום הוא יגיד, בא לי, לא בא לי, אלא זה משהו שאנחנו רוצים פשוט להסדיר בפקודות שכמובן מחייבות את המשרתים. זה גם מבדיל אותנו משאר הגופים שיש לנו את מערכת הדין הזאת שאנחנו יכולים דרכה לקבוע את זה. זה עניין של אכסניה וחלילה לא משהו לגבי מהות היום.

מה קורה בימי ציון אחרים כמו יום העלייה לצורך העניין? לדעתי הוא מופיע בחקיקה.

נכון. אנחנו דיברנו על זה גם בדיון הפנימי שהיה מבחינת יועמ"שים. אנחנו מבדילים בין ימי חג ובין ימי ציון שמדברים ספציפית נגיד על מלחמות ששם ברור שצה"ל, לעומת ימים אחרים במיוחד גם כן בראי הצעות חוק רבות שיש לגבי כל מיני ימי ציון כאלה ואחרים. זה לא עניין שהוא של אמירה שאנחנו לא נרצה לציין את זה. פשוט מבחינתו גם כשאנחנו קובעים את זה בפקודה, אנחנו מסבירים את האופן שבו אנחנו - - -

החוק לא מונח מולי אבל לדעתי אם זכור לי טוב, ביום העלייה זה מופיע בחקיקה ראשית שצה"ל יהיה מחויב לציין את אותו יום, לכן אני שואל אותך מה ההבדל בין ציון יום העלייה לציון יום האחדות? למה אתם מתעקשים פה שזה יהיה דווקא בפקודת מטכ"ל?

אנחנו מעדיפים שזה יהיה באכסניה שאנחנו נוכל לציין. אנחנו מצאנו גם ימי ציון כמו שאמרתי, מלחמות וכו', שמדברים ומציינים את צה"ל. מבחינתו כן יש הבדל בין הימים, כלומר היום שמדבר על מלחמה שמן הסתם נגיד צה"ל נלחם בה, אז נכון שזה יחויב. יום ציון לחללים, אז כמובן שזה משהו שיציינו אותנו, אבל כן נכון שזה משהו שאנחנו נסדיר בפקודות, שוב, עם אמירה שכמובן היום הזה משמעותי. חלילה שלא יתפרש פה איזושהי אמירה מהותית לגבי היום. פשוט משהו שאנחנו חושבים שנכון להסדיר אותו בפקודות.

הסעיף כמו שהוא מנוסח היום בלי התוספת שאתם מבקשים, "כפי שיחליט הרמטכ"ל", זה מאפשר לכם לעשות את זה בפקודה או בכל דבר אחר. בחקיקה אחרת, למשל בחוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית כתוב ש"היום יצוין במחנות צה"ל. יוקדש זמן ללימוד הנושאים הנוגעים למטרות חוק זה". בחוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי גנדי כתוב שגם כן זה יצוין במחנות צה"ל. "יוקדש זמן ללימוד פועלו". פה להיפך, בהצעת חוק יום האחדות ניתן לכם הרבה יותר חופש פעולה. לא כתוב שיוקדש זמן ללימוד במחנות צה"ל. כתוב שהרמטכ"ל יחליט איך הוא רוצה לציין את היום הזה, לא אם בכלל לציין את היום הזה. במובן הזה הוא יכול להחליט שהוא רוצה לפרסם פקודת מטה, מכתב לחיילים או כל דבר אחר. פשוט התוספת של "אם יבחר לעשות כן" נראית לנו מיותרת. גם הסעיף מנוסח הרבה יותר רחב מאשר בחוקים אחרים.

אני כמובן מסכימה לגבי ההרחבה, וזה גם חשוב לנו שזה ישמר במיוחד שממזגים את הצעות חוק הפרטיות ששם זה לא נמצא. פשוט אנחנו חשבנו שכן נכון להשאיר לנו את שיקול הדעת במיוחד שסעיף - - - .

צריך להוריד את המילה "אם". גם בנראות זה לא ייראה טוב בכלל.

תרשו לי, בכל נושא הגופים שמוזכרים פה, החל מראש הממשלה וישיבת הממשלה, אני שמעתי את המילה של נראות. אני חושב שחוק שכזה וערך שכזה, אם הצבא נפקד ממנו זאת אמירה, ואף אחד לא ילך עכשיו לחפש בפקודות המטכ"ל איפה זה - - -

לא מחייבים מה תעשו אבל מחייבים שתעשו משהו. חבל להראות שכאילו אנחנו לא עדיין שלמים עם הרצון או הצורך לעשות כזה יום.

לכן אני אומרת, חלילה שלא יתפרש איזושהי אמירה שאנחנו לא רוצים לציין את היום הזה. הנושא בכללותו, כלומר לא באופן ספציפי ליום אחדות, זה משהו שאנחנו כן חושבים שנכון שהוא יוסדר בפקודות, לכן הנוסח הזה וזה גם האמירה.

אבל הנוסח לא מונע ציון בפקודות. זה יצוין בהצעה כפי שיחליט הרמטכ"ל. הוא רוצה להחליט את זה בפקודות, שיחליט את זה בפקודות. יכול להיות שאני פשוט לא יורד לסוף דעתך, אבל מה מונע?

האמירה זה על עצם קביעת ימי הציון. אנחנו חושבים שעצם קביעת ימי הציון זה נושא שהוא מלכתחילה לא צריך להיות בחקיקה. אני מוציאה את הסוגיה של ימי ציון על מלחמות ולציון של חגים וכו', כי מן הסתם זה משהו שהוא שונה לימי ציונים אחרים. גם דובר פה על ידי נציגים אחרים שיש שיתוף פעולה גם בנושא הזה. זה פשוט הנושא בכללי, לא ספציפית ליום האחדות של ימי ציון. זה משהו שאנחנו חושבים שכן נכון להסדיר אותו בפקודות ולא בחקיקה ראשית.

אם אני מוצא הצעת חוק פרטית או כל הצעת חוק אחרת שהוא לא ימי חג ולא ציון מלחמה, ששם אתם מחויבים, אז אתם תיישרו קו? לדעתי ביום העלייה זה מופיע.

אני יודעת שבהצעות חוק אחרות שהיו בעבר לגבי ימי ציון נוספים העמדה שלנו, שוב, זאת עמדה שאנחנו חוזרים עליה, אמירה שמדברת על הרצון לשמור את זה בפקודות ובשיקול דעת שבאמת נסדיר את זה - - -

גם ביום העלייה כתוב "יום העלייה יצוין במערכת החינוך, בצבא הגנה לישראל ובמשטרת ישראל".

ככה היה זכור לי. אוקיי, עמדתכם נשמעה. בוא נמשיך.

אפשר רק להוסיף את המשטרה ואת כוחות הביטחון לסעיף הזה?

אין להם פה נציגות.

בואו נשמע התייחסות האוצר. אין התנגדות אבל נצטרך לקבל את התייחסות המשרדים בנושא.

אנחנו רוצים לדעת מה היא העלות התקציבית פה. אתם מדברים על הפרסים?

מדברים גם על הפרסים, גם על ציון האירוע וגם הפעילות אם משרד החינוך יצטרך לעשות פעילות מסוימת. המציעים מדברים על 5 מיליון שקל. עדיין לא הובהר לי איך הגיעו לסכום הזה. בוא נצא מנקודת הנחה שמדובר ב-5 מיליון שקל.

ככל שיש עלות תקציבית כמובן צריך למצוא לזה מקור. מבחינתנו שזה יבוא ממקורות משרד החינוך, ואם לא אז נדרש למצוא מקור תקציבי. אין לנו כרגע לזה מקור. לא ברור.

דן, אני סתם שואל שאלה. שר החינוך מביא חקיקה ממשלתית לציון יום. מה רוצים שיקרה מזה? אני לא מצליח להבין מה עושים מהחוק הזה?

תשאל את משרד החינוך. למה אתה שואל את דן?

כי אני מבין שגם דיברו אתכם. זה שאתם אומרים שאין לכם מקור תקציבי, מעבר למוסריות של היום הזה, מעבר לדברים הגדולים שמנסים לייצר ביום הזה, ומוציאים בממשלה כל כך הרבה מיליארדים ומדברים איתי פה על אין לנו עדיין את המקור התקציבי ל-5 מיליון שקל.

אנחנו לא מערערים על היוזמה הברוכה של היום הזה.

דן, סליחה שאני קצת משתלח בכם. תמצא את הדרך ותחזור אלינו עוד חמש דקות עם תשובה שיש לכם מקור תקציבי. נו באמת, על מה אנחנו מדברים פה? כך אני מרגיש, סליחה שאני מדבר. בשביל לארגן מקור תקציבי של 5 מיליון שקל, אז אני מתבייש שאנחנו מדברים על זה.

תאמין לי, חבר הכנסת בצלאל אברהם, באוצר יודעים עד כמה יש לי איתם לפעמים שיח קשה. אתם כמציעים צריכים לפעול מול משרד האוצר ולהביא את הכסף. כך עשיתי בחוק הרב עובדיה.

אם הייתי אוחז לפני הדיון פה היום שזה מגיע באמת בלי מקור תקציבי, אני רק שמעתי את זה פה מגברת בת גלים. בכלל לא ידעתי את זה קודם. אני מדבר עכשיו על עצם העובדה שמגיע לפה לדיון, עובר בקריאה ראשונה בכנסת ישראל, מטריח את האנשים להצביע ולשבת ולשמוע, וכשמדברים על מקור תקציבי ולא כתוב בכלל ציון של שקל בתוך הסיפור הזה, זה בושה וחרפה למדינת ישראל. זה מה שאני חושב. סליחה שאני מדבר ככה.

דן, אני מבין שכרגע אני אעשה לך חיים קלים. אין מקור תקציבי לזה. ככל שאנחנו נרצה להתקדם עם זה, יתכבד משרד החינוך או להביא תקציב שמקורו מתוך תקציב המשרד, או שישבו המציעים עם שר החינוך במידה ויסכימו, ויביאו מקור תקציבי. אנחנו צריכים שיתוף פעולה פה עם משרד האוצר וכמובן כמו שאמרתי לך, אברהם, אני בשמחה אעזור לסיפור הזה.

ברור שאנחנו מחפשים מהותי פה. כמו שאמרה בת גלים, כבר עשר שנים והיא כבר התעייפה. אין שום סיבה בפרט שאנחנו נמצאים במלחמה כזאת, בתקופה כזאת. שממשלת ישראל תמצא תקציב שבכל בתי הספר יציינו את היום הזה, ילמדו על נושא האחדות. אין לי ספק שאם היו לומדים את זה עד היום, לא היינו נראים כמו שאנחנו נראים היום. כך אני חושב.

נשאל פה הרבה על שאלת התקציב, לאן הולכים ה-5 מיליון שקלים. התהליך מתחיל הרבה חודשים לפני יום האחדות. אנחנו מוציאים בימים אלה קול קורא. יש מישהו שעובד מהיום הזה, מנהל אותו. נכון שאנחנו הרוח הגבית מאחורי זה ואנחנו משקיעים בזה המון שעות, ואני עושה את זה כמובן בהתנדבות מלאה, אבל בסוף אני מעסיקה אנשים כדי שיוציאו את היום הזה לפועל. הקול קורא הזה צריך לקבל פרסום כדי שגופים יגישו את הבקשה בעצם לפרס, שידעו עליו.

מלבד העובדה שמשרד החינוך משתתף בערכות חינוכיות, יש לנו פעילויות בתנועות נוער, במתנ"סים, ברשויות מקומיות, המון אירועים. כל האירועים האלה זה עלויות תקציביות מאוד גדולות. הרבה עלויות הולכות על פרסום. שנה שעברה עזר לנו מפעל הפיס בעניין הזה. היה פרסום ברדיו ובטלוויזיה. גם השנה אני רודפת אחרי מפעל הפיס כי אני לא יודעת אם יהיה לי תקציב או לא יהיה לי תקציב, אבל זה לא אמור להתנהל ככה. לא אני צריכה ללכת ולשכנע את מפעל הפיס שיירתם ויעשה פרסום ליום הזה, לכן העלויות המינימליסטיות, אני אומרת לכם, 5 מיליון זה צנוע. אנחנו עובדים עם צוות מצומצם. אנחנו עובדים מאוד יעיל. אנחנו משתדלים שהכספים ילכו ממש לפעילויות. אנחנו לא איזשהו גוף מסואב ומרושת. אנחנו ממש עובדים עניינית אבל התקציב הזה הוא נדרש.

אני מציע, בת גלים, כדי שנוכל גם להגיע לאוצר עם משהו ממשי ומצע קונקרטי, תכינו איזשהו קובץ אקסל מסודר.

יש לי קובץ אקסל עם 5 מיליון מפורטים.

ככה שבישיבה שלנו עם הרפרנט המתאים ו/או מישהו מלשכת שר האוצר או החינוך נראה בכלל מאיפה לתקוף את זה.

בסדר גמור.

לגבי הצבא מה הוועדה החליטה?

כרגע אני בסימן שאלה, אבל אני חושב שאם זה מופיע ככה ביום העלייה, אין סיבה שזה יופיע אחרת פה. זה נקודת מבט שלי.

בסדר גמור.

(6) בפעילות יחידת נוער ברשות חינוך מקומית כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת התלמידים והנוער), התשע"א-2011;

פה אנחנו מציעים להוסיף את המילה "מטעם", בפעילות מטעם יחידת הנוער, שזה יהיה ברור שזה צריך להיות לגופים שכפופים ליחידת הנוער ולא ליחידה עצמה שיושבת בתוך הרשות המקומית.

מקובל על משרד החינוך?

החינוך והנוער. זה גם מחלקות חינוך.

צריך להיות נציג מהשלטון המקומי?

שלטון מקומי לא נמצאים.

שלטון אזורי.

שלטון אזורי, בבקשה, אסנת אייל נמצאת בזום.

שלום לכולם, אני מייצגת גם את השלטון המקומי. אין לנו התנגדות לשינוי. אנחנו חושבים שיום האחדות הוא יום חשוב.

השלטון המקומי או השלטון האזורי את מייצגת?

אזורי ומקומי. נבצר מהם להגיע ולכן בשיחה איתם סיכמנו שאין לנו התנגדות לשינוי. אנחנו חושבים שיום האחדות הוא יום חשוב כאורח חיים. הוא באמת השיא שמסמל את הערכים החשובים לכל הנמצאים כאן, וכמובן לחזק את המאחד ולא את המפלג, לכן אין לנו התנגדות.

ואם לא יימצא מקור תקציבי?

כמובן בכפוף לאישור תקציבי.

תודה שהבהרת את זה.

כמובן בכפוף, ולחידוד החשוב שעשית גם לגבי התכנים וגם לגבי בוודאי המקורות התקציביים, מה שאינו משנה את העובדה שהיום הזה הוא יום חשוב מאין כמוהו תמיד ובעיקר עכשיו.

רק שאלה לחידוד. אני רואה שפה התייחסות ברשויות המקומיות דווקא לנוער בלבד. השאלה אם אין אפשרות שהרשויות המקומיות בהיבט הכללי, כי בפועל לדוגמה במהלך השנים יש אירועי תרבות שעושה הרשות המקומית, לאו דווקא בהקשר של יחידת נוער או מינהל חינוך ונוער.

מה היה המקור התקציבי עד היום? איך הם עשו את זה?

הרשות המקומית הייתה מפנה את התקציב ממחלקת התרבות שלה או מה שזה היה. הדגש פה הוא משום מה על נוער ולא על רשות מקומית כרשות מקומית. לא הייתי מצמצם אך ורק לנוער, אלא אם יש לרשות מקומית אפשרות לעשות אירועים או פעילויות רחבות - - -

אני הייתי מניחה בשלב הזה את הנושא הזה בחינוך כמו שנאמר בהצעת החוק. אם רוצים להרחיב אנחנו צריכים לערוך על זה דיון מחודש ואז להביע את עמדתנו.

אני מציע שתעשו דיון מחודש כי בכוונתי להעביר את הצעת החוק הזו ולהעביר לזה תקציב.

אוקיי.

תודה רבה, אסנת.

(7) בפעילות תנועות הנוער וארגוני הנוער, אם יבחרו לעשות כן.

פה גם יש לנו שני נושאים. אנחנו גם חושבים שעדיף את הניסוח במקום "אם יבחרו לעשות כן", בדרך שיחליטו לעשות כן. זה עדיין יחייב אותם.

תנועות הנוער וארגוני נוער לא כפופים כבר לשר דרך חברה ונוער?

הם כפופים בתקנה.

אז למה אני צריך לרשום את זה? הרי כבר כתבתי בסעיף 4 – "במערכת החינוך כפי שיחליט שר החינוך". זה חלק ממערכת החינוך.

הם כפופים לעניין תמיכות.

אז למה אני צריך סעיף מיוחד בשבילם?

זה לא חלק מתנאי התמיכה.

אבל אם השר יחליט אחרת.

מה שהשר יחליט.

בואו נשאיר את זה כסעיף 4. למה אני צריך סעיף מיוחד בשבילם? הרי גם ככה אתם מביאים סעיף 7 ואתם כותבים "אם יחליטו לעשות כן".

אבל זה לא טריוויאלי שהם נכנסים להגדרה של מערכת חינוך. זה העניין.

לכן שאלתי מקודם, כשאנחנו אומרים מערכת חינוך, מה זה כולל, רק בתי ספר?

כן. יחידות נוער זה לא בית ספר.

זה חינוך בלתי פורמלי.

הווה אומר שגם אוניברסיטאות לא נכללות.

אפשר להכניס אולי את האקדמיה ומכינות קדם-צבאיות.

אני יודע למה אני שואל. אני מנסה לחדד את הדברים. כפי שאמרתי, אני בקריאה שנייה, שלישית.

הייתי מכניסה את האוניברסיטאות ואת המכינות הקדם-צבאיות. אני מוכרחה להגיד שהם כבר איתנו. כל הארגונים שאני מזכירה כבר עושים, מתקצבים.

אין לי התנגדות לזה. אני מבקש התייחסות של משרד החינוך לגבי הסיפור הזה. תבדקו את זה אצלכם ותחזרו עם תשובות.

זה הכול ארגוני חברה אזרחית.

גם אנחנו נצטרך לתת את הדעת כי גם מוסדות להשכלה גבוהה, יש להם את החופש האקדמי והניהולי. יכול להיות שהם כבר עושים את זה וזה במסגרת שיקול הדעת שלהם. לא בטוח שהממשלה גם מוסמכת לחייב את המוסדות באופן הזה.

נבדוק לגבי ימי ציון אחרים, מה קורה עם ההשכלה הגבוהה.

הנושא הקודם זה קשור לארגוני חברה אזרחית. תנועות הנוער, ארגוני נוער וכל הגופים האחרים זה תחת מטריית חברה אזרחית.

בסדר, אוקיי.

אדוני היו"ר, אני רוצה להסביר איך זה עובד היום. היום בפועל אני פשוט נאלצת לגשת לכל אוניברסיטה, לכל אקדמיה, לכל מכינה קדם-צבאית. זה מה שאני עושה. אני כל היום מתקשרת לגופים וארגונים ואומרת לכם, יום האחדות בתאריך וזה וזה, מה אתם הולכים לעשות השנה לקראת הדבר הזה? את זה תורידו ממני. אני לא יודעת איך תנסחו את זה, מה תעשו מזה. לא יכול להיות שאני צריכה להתקשר גוף-גוף, כל הגופים. יש פה מאוד נחמדות בחוק.

פה אנחנו מבקשים להכניס את זה בחקיקה ראשית ולחייב אותם.

בדיוק זה מה שאני רוצה, שהם יהיו מחויבים, שזה לא יהיה תלוי טלפון.

יש לזה השלכות.

את זה אנחנו נצטרך לבדוק.

בסדר גמור, אז תרשמו את זה גם כהערה לבדיקה.

מה שאומר היושב-ראש זה בעד להוריד את המילים "אם יבחרו לעשות כן", אם אני מבין?

באיזה סעיף?

סעיף 7.

תיראו, בסוף תנועות נוער הם כפופים לתקנה. באותה תקנה הם מקבלים תמיכות. היום באותה תקנה לא מופיע להם שהם חייבים לעשות פעילות ביום ציון מסוים.

באף יום.

באף יום, ברור, לכן יש פה אתגר. אם הם רוצים לעשות, הם יכולים לעשות, אבל אם אתם רוצים לחייב אותם, אנחנו צריכים למצוא את הניסוח המתאים ולראות בכלל איך לעשות את זה, אם בכלל. אגב, זה אותו דבר לגבי האקדמיה.

יכול להיות שכדאי את סעיפים 6 ו-7 פשוט לאחד, פעילות מטעם יחידות נוער ברשות חינוך מקומית, ובפעילות תנועות הנוער וארגוני הנוער בדרך שיחליטו לעשות כן. פשוט לאחד כי זה שני סעיפים שעוסקים למעשה בנוער. איזשהו נוסח חלופי.

בואו נקבל את ההסכמה העקרונית גם ממשרד המשפטים וגם ממשרד החינוך. במידה ויש הסכמה על הנוסח אנחנו נמצא את הנוסח המתאים.

אנחנו קיבלנו מהמשרד לשוויון חברתי, הם ביקשו להוסיף סעיף, זה לא מופיע בהצעת חוק הממשלתית המקורית. הם גם רוצים להצטרף. אני רק אקריא את הנוסח שהם העבירו לנו.

אני רק אקריא את הסיפה ואז ניתן לנציגה שלהם להסביר. זה יהיה סעיף 8 כרגע.

(8) בפעילות להגברת הלכידות בין קבוצות שונות מכלל הגוונים של החברה הישראלית לרבות קבוצות מגדר, מיעוטים ואזרחים ותיקים כפי שתחליט השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

היי, אורית בקר, ייעוץ משפטי של המשרד לשוויון חברתי. לאורך השנים בעשור האחרון עשינו פעולות יחד עם שלושת האימהות גם בפרויקטים אבל ספציפיים של המשרד, כלומר זה בדיוק קבוצות האוכלוסייה שמנויות בסעיף ולכן אנחנו מבקשים גם שתהיה לנו הסמכה מכוח החוק להמשיך ולעשות את זה תחת המטרייה ובתיאום שבוצע בין השרים בהקשר הזה, שר החינוך והשרה לשוויון חברתי.

איך הייתם עושים את זה עד היום? איזה מקור תקציבי?

אם אתה מוצא מקור תקציבי אני אשמח להעצים את הפעילות, אבל במסגרת הפעילויות שקיימות אצלנו, למשל עשינו את זה דרך פעילות של כיתות ותיקים. יש לנו פרויקט שהוא כיתות של אזרחים ותיקים, שיושב בסמיכות למוסדות חינוך. עשינו את זה בציון של יום שם דרך ותיקים בתנועה, שזה מאוד מהדהד פעולות - - -

כשלב א' אם אני משאיר אתכם ככה, מבחינתכם יש לכם את המקור התקציבי מתוך מקורות המשרד לבוא לעשות את זה כיום.

אני אחדד. אנחנו מוצאים דרך לשזור. זה לא היה קל. אני מבינה ושומעת את המורכבות שמשפחת שער מבטאת פה לגבי הטקס, כי ניסינו לאורך השנים לתת כתף גם שם, גם בפעילות יחד עם בית הנשיא. זה קשה מאוד כי אין לזה באמת מקור צבוע בתוך המשרד. עשינו בתוך הפרויקטים התאמות קטנות. זה לא פעילות עוצמתית. היא לא לאורך כל השנה. עשינו את זה כיום ציון ספציפי בתוך יום האחדות. ככל שיימצא מקור תקציבי לכל האופרציה הזאת, אנחנו נמצא דרך גם להעצים את הפעילות השנתית.

אורית, עכשיו אתם מבקשים להיכנס בחקיקה ראשית שתחייב אתכם לעשות את הפעילות.

לא, שתקבע משהו שאנחנו מלכתחילה עושים אבל בעצימות מסוימת כמו יתר הגופים.

את היום אומרת שאת עושה. מחר יבוא שר אחר, יחליט שהוא לא רוצה לעשות, לכן אם אני מחייב אתכם כיום בחוק, אני רוצה לדעת שאתם מבינים שההשלכות של זה הן שתצטרכו להביא כספים גדולים או קטנים, ככל שתהיה החלטה במדיניות השר, ולמצוא להם מקור תקציבי, אלא אם כן אתם מצטרפים לשאר המשרדים ואומרים לי, אני מוכן להיכנס לחוק רק אם יהיה מקור תקציבי א', ב', ג'.

אם יש אופציה כזאת - - -

כרגע אין.

אז אין.

כן, אבל אתם ביקשתם להיכנס לחוק בידיעה שכרגע החוק, אין לו השלכה תקציבית, לכן אני שואל אותך האם העמדה של המשרד היא שהוא מוכן להיכנס לחוק בסעיף 8 להצעה הממשלתית בכל מצב, בין אם יש תקציב, בין אם אין תקציב.

כרגע כפי שהחוק מנוסח, ואנחנו מצטרפים לנוסח הזה, זה כפי שתקבע השרה. השרה תמצא את הדרך לציין את החוק. זה לא אומר שאני צריכה עכשיו להעמיד תקציבי עתק, כמו שבסעיף 4 לא כתוב לגבי שר החינוך, איזה אופן הוא יציין ובאיזה תקציבים. באופן הזה אני מוכנה גם. שיהיה לפרוטוקול ברור, ככל שיובא נוסח אחר שמתייחס גם לעולמות תקציביים שהם משליכים על משרדים שותפים בדברים האלה, אנחנו מאוד נרצה להעצים את הפעילות. אנחנו רואים חשיבות רבה, כפי שעשינו גם עם מקור וולונטרי עצמאי שלנו לאורך כל השנים, אבל נשמח להדהד את הפעילות הזאת בתוך קבוצות האוכלוסייה שלנו. אנחנו מפעילים כבר ממזמן. אנחנו לא צריכים את החוק בשביל זה.

תודה רבה.

המשרד לשוויון היה המשרד הראשון שנרתם לעזור ולגייס תקציבים ליום הזה, אז אנחנו בהחלט מעריכים את זה מאוד. יש אפשרות להוסיף משרדים נוספים שאני יודעת שאולי הם בעניין?

אני מציע לפני שאנחנו נעלה עכשיו משרדים נוספים, אם אתם חושבים שיש משרד מסוים שאתם רוצים להוסיף, תשבו עם המשרד, נראה שיש הסכמה ואז בשמחה רבה נוסיף את מי שרוצה. אין עניין עכשיו לבוא ואז לקבל התייחסות מהמשרד שהם לא מעוניינים להיכנס. מי שמעוניין להיכנס, שייכנס.

מועצת התלמידים, בבקשה.

אהלן, יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת יקרים, קהל מכובד, צוהריים טובים, אני שון לוקיאנץ, יושב-ראש מועצת התלמידים והנוער מחוז צפון ונציג במועצה הארצית.

אני אזל עבאדה, בת 17. אני סיו"ר מחוז הצפון ונציגת מועצת תלמידים ארצית. השנה היא שנה מאוד קשה, גם אחרי שנה של הקרע בעם שמאוד מורגש. כרגע אנחנו מאוחדים בגלל המלחמה. צריך להבין שיש פה עשייה שצריכה להיות חינוכית לטווח ארוך. אנחנו דור העתיד שבעצם אנחנו הנוער, הדורות שיישארו לעוד הרבה זמן.

תיראו, פשוט אני ושון שהוא היו"ר שלי, הנציגות המובילה במחוז הצפון, וזה עובד, באמת עובד טוב. אין סיבה שזה לא יעבוד. הכול זה עניין של תפיסה וחינוך, איך זה ייראה בעצם.

אצלנו מועצת התלמידים והנוער, הלא היא מנהיגות הממלכתית אין דבר כזה לא יחד. כל הנושא הזה של האחדות נוצר מחינוך כבר ברגע הראשון שאנחנו נכנסים למועצות. בנוסף לכך כל דבר וכל פרויקט שאנחנו מנסים להעצים אותו ועובדים עליו ויוצא לרשתות ולנוער, זה מתורגם לערבית, לעברית ולכל שפה אפשרית שאנחנו עובדים עליה. תמיד מתחשבים בדתיים וגם בנציגים מדתות ואוכלוסיות שונות.

תודה רבה, אזל.

טוב, אני אמשיך מהנקודה הזאת. בדיוק בגלל הנקודה שאזל ציינה חשוב לנו לשמר את האפקט הזה של האחדות גם מחוץ למועצות. הנושא הזה צריך להיות מובנה בתוך מערכת החינוך וכל הזמן, להפגיש בין האנשים מכלל האוכלוסיות השונות, כל הזמן לשבור את הקרח הזה, את החשש הזה, ולכן צריך לציין כי חשוב לקיים את הפעולות כל השנה ולא רק ביום אחד. יותר מזה, המצב הרצוי הוא שהנוער ירגיש את האחדות באופן משמעותי הרבה יותר ובצורת שגרה יום-יומית.

אנחנו עכשיו בתקופה של מלחמה ואנחנו יכולים לנצל את המצב הנוכחי להתחלת תהליך האחדות בתור ספתח. חשוב ליזום את הפרויקטים ההתנדבותיים למען חיזוק המערך המלחמתי בעורף. הדגש הוא על היחד, זאת אומרת לעשות את זה יחד מכל האוכלוסיות, מכל המגזרים. ביחד לעשות את השיתוף, לחזק את האחדות. לדוגמה, במועצות יוצאים להתנדבויות חקלאיות, מבקרים במתקני מפונים, יוצרים מארזים לחיילים, מתנדבים בשמרטפיות ועוד המון התנדבויות שאנחנו עשינו במהלך המלחמה ועוד עושים. כל אלה דוגמאות שניתן לעשות באופן סדיר בתקופה הזאת גם בקרב נוער בבתי הספר ולכן חשוב לנצל את ההזדמנות הזאת גם פה. יש לנו הזדמנות לעשות את הפרויקט הזה, לנצל את הצעת חוק הזאת. איך שפתחתם בדברים ואמרתם, אפשר לפתוח פה בעצם חלון ולהתחיל לעשות את זה באופן שוטף, אז לשם אני מתחבר. בסוף אנחנו אלה שנישאר ויבוא היום שאחרי המלחמה ואנחנו נצטרך להמשיך לחיות ביחד.

תודה רבה.

צח, בבקשה.

4. שר החינוך ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

הקראנו את הנוסח הממשלתי. התייחסנו תוך כדי - - -

תוך כדי לנקודות הרלוונטיות מהצעות חוק שמיזגנו.

חברים, אני מציע שנעשה שולחן עגול. תחליטו אתם איזה משרדי ממשלה, משפחת שער, אתם חושבים שהם רלוונטיים. שכל אחד מהם יתכבד להביא נציג מטעמו. נשב גם עם נציגי משרד החינוך, משרד המשפטים, שולחן עגול קצר שבו נעלה את אותן נקודות. במקביל לעשות עבודה מול משרד האוצר למצוא מקור תקציבי. אני יוצא מנקודת הנחה שאם אנחנו מוצאים מקור תקציבי, לא תהיה התנגדות ממשרד החינוך לבוא ולקדם ולחייב. זו דעתי. יכול להיות שאני טועה, לכן אני גם נותן שיקול למשרד ולשר לקחת את ההחלטה בנושא.

אני מציע, בואו ננסה לקחת שבועיים מהיום לנסות להגיע לוועדה בחזרה עם הסכמות רחבות ועם תקציב. לדעתי אנחנו נוכל כבר לקרוא את הסעיפים השונים שבהם עשינו שינוי לגבי הנוסח, ולהתכנס להצבעה, רק הנקודות שחשוב לי שתבדקו גם אצלכם, גם משרד המשפטים, לבדוק לגבי השכלה גבוהה.

ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.