פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
12
ועדת החינוך, התרבות והספורט
29/01/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, י"ט בשבט התשפ"ד (29 בינואר 2024), שעה 11:40
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 29/01/2024
הצעה לדיון מהיר בנושא: "מעונות הסטודנטים בזמן מלחמה"
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "מעונות הסטודנטים בזמן מלחמה" - המשך דיון
מוזמנים
¶
סיון קורן - סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים
תלם עוזיאל - רכז אקטיביזם ויזמות, התאחדות הסטודנטים
נופר בוכשטב - נציגת משפחות החטופים
שירה מור - נציגת משפחות החטופים
אלקנה ליבמן - נציג משפחת החטופים
ורד אנסבכר - אחות של רב סרן יהודה כהן ז"ל
אשר גדליה - אח של יוסף מלאכי גדליה ז"ל, לוחם דובדבן
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
אריאל מרנס - יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה
נעם דן - רפרנטית באגף תקציבים, משרד האוצר
רישום פרלמנטרי
¶
זיו אפללו - חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעה לדיון מהיר בנושא
¶
"מעונות הסטודנטים בזמן מלחמה", של ח"כ יאסר חוג'יראת, חמד עמאר, בועז טופורובסקי, אחמד טיבי, ארז מלול, ניסים ואטורי (מס' 140).
היו"ר יוסף טייב
¶
בוקר טוב, י"ט בשבט התשפ"ד, 29 בינואר 2024, הנושא הצעה לדיון מהיר בנושא מעונות הסטודנטים, בזמן מלחמה, דיון המשך, דיון שהתבקש על ידי חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, חבר הכנסת חמד עמאר, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת ארז מלול וחבר הכנסת ניסים ואטורי. לפני שאנחנו צוללים לתוך הדיון עצמו, משפחות החטופים, בבקשה.
אלקנה ליבמן
¶
שלום, קוראים לי אלקנה ליבמן, אני אח של אליקים, לחמתי בכל התקופה הזאת, גם בעזה. רציתי להגיד שאנחנו דורשים מהממשלה, לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים, אנחנו חושבים שהדברים האלה, יכולים לבוא ביחד, הדברים האלה חייבים לבוא ביחד ואני רואה את התמונה הזאת, פה מולי, על הקיר שכתוב שם NO MORE ויש שם את הכיתוב בערבית, עם הצלבי קרס שמוצאים בעזה ואנחנו יודעים שזה באמת, הדרך היחידה, להחזיר את אחי ואת כל החטופים ועל ידי הניצחון על חמאס.
ועוד משהו, לגבי הסיוע ההומניטרי
¶
אני בכל התקופה הזאת, אני משרת ביחס"מ נח"ל, אני גם פיניתי פצועים, לצערי גם פינתי הרוגים והכנסתי סיוע לכוחות וזה הזוי שכשאנחנו מכניסים סיוע לכוחות ושעכשיו אחי מכניס סיוע לכוחות של גבעתי בחאן יונס, באותו זמן, כמה מטרים משם, יש סיוע הומניטרי, עלק הומניטרי, הם החפים מפשע, כי ראינו שגם האזרחים שם, היו שותפים מלאים לפשע ולא רק זה, גם ראינו רק הבוקר, ש-60 או 70 אחוז, מהסיוע ההומניטרי הזה מגיע לחמאס, על פי פרסום שהתפרסם ואנחנו מוחים בתוקף, נגד הסיוע ההומניטרי הזה, שמגיע לאותם אנשים, שחטפו את אחי ושחטפו את שאר האנשים ורצחו את כולם בדרום ואנחנו מוחים בתוקף נגד זה.
שירה מור
¶
היי, אני שירה, אחות של איתן מור שחטוף בעזה, איתן נחטף ביחד עם אליקים, הם התחילו אז לחלץ פצועים והם נחטפו, תוך כדי שהם מפנים שתי גופות של בנות שלנו, חשבו שהתעללו בהן, חטפו אותם, ב-7 באוקטובר. מתגעגעת אליו, מתגעגעת לחבק אותו, מתגעגעת לשתף אותו, את כל התקופה ההזויה הזאת ואני רוצה לבקש מכם, אז כל משאית שנכנסת לעזה ומביאה אוויר לחמאסניקים שמתעללים, כרגע, ממש עכשיו, באח שלי, היא לוקחת אוויר לאח שלי וחברים שלו שנמצאים שם, לשאר החטופים שנמצאים שם, אז אני מבקשת שתפעילו את כל הכוחות שיש לכם ותעצרו את זה, את הביזיון הזה.
נופר בוכשטב
¶
אני נופר בוכשטב, אחות של יגב, זה אחי הגדול, אנחנו יושבים פה, ישבנו גם בוועדה הקודמת ביחד ובאמת, הכאב הוא כאב משותף, אני מתגעגעת לאח שלי, הם מתגעגעים לאחים שלהם ולפעמים הדרך קצת שונה, אבל המטרה שלנו באמת היא אותה מטרה, אנחנו רוצים את המשפחות שלנו בבית ואני אגיד שאנחנו ביום ה-115 ואני פה כל שבוע, אני רואה את יוסף פה בוועדה, מדברת בפניו, כמעט כל שבוע והתעייפנו, התעייפנו לקום בבוקר, לעוד בוקר שאולי יש עסקה ואולי אין עסקה ואולי משהו מתקדם ואולי לא, היום התעוררתי בבוקר ומקווה בשבילכם, שלא תזכו לחוות את זה גם, סבתא שזועקת לטלוויזיה, יגב, בבקשה תחזור, בבקשה תחזור אלינו וסבתא אחרת שמתקשרת בבכי כל יום ודואגת והיא לא מצליחה לטפל בעצמה, היא הייתה גם, אנחנו מקיבוץ נירים, ההורים היו באותה יום שבת, גם סבתא והיא שואלת כל יום, איך ניצלתי, איך אני חיה, היא ראתה את המחבלים, הם כנראה לא ראו אותם, הם נכנסו והיא לא מצליחה לטפל בטראומה, היא לא מצליחה להתמודד, כי היא דואגת ליגב, היא לא יכולה להתאושש. רימון אשתו של יגב, חזרה הביתה והשאירה את החצי השני שלה שם, היא לא מצליחה להתאושש, כל עוד הוא נמצא שם ואני לא יודעת, איך לבקש את זה, באמת, אני מרגישה שאנחנו כבר מתחננים כל כך הרבה זמן, אנחנו צריכים את המשפחות שלנו בבית
אנחנו צריכים שתעשו יותר, כדי להחזיר אותם הביתה ונכנסתי לפה היום, כי זה גם דיון שמאוד קרוב אליי, אני סטודנטית באוניברסיטת תל אביב, התחלתי דוקטורט לפני, אני אומרת חצי שנה, אבל זה חצי שנה מאז ה-7 באוקטובר, לא הלכתי לאוניברסיטה, מאז אותה שבת, מאז שהכול התחיל, אחת הסיבות גם שלא הייתי בקיבוץ באותו היום, כי הייתה לי עבודה מאוד גדולה בלימודים, אז אני באמת, לא אגזול מזמן הדיון החשוב, אבל אני רק מבקשת שתזכרו, תזכרו שהחטופים שם, זה לא עוד מספר, יש שם 136 חטופים, זה המשפחות שלנו, אנחנו צריכים אותם בבית ואנחנו צריכים שתעשו, כל מה שאתם יכולים, כדי להחזיר אותם ואין להם זמן לבזבז, הם גוועים ברעב, הם נמקים שם, אנחנו צריכים אותם בבית. תודה.
ורד אנסבכר
¶
שלום, שמי ורד אנסבכר, אני אחות של רב סרן, יהודה כהן, השם יקום דמו, איש אדמות מחולה, יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי, כששנים היה בצבא בקבע, ככה באמת, ב-7 באוקטובר, יהודה הוקפץ, ירד לקיבוץ נחל עוז, טיהר את הקיבוץ ממחבלים, יחד עם כל חיילי הסיירת והתכוננו לכניסה לעזה ובאמת, בשבוע הראשון של הכניסה הקרקעית לעזה, בסוף השבוע, ממש, לפני שלושה חודשים בדיוק, יהודה נהרג. אנחנו באנו לפה באמת, בשביל לתת כוח לממשלה ולחזק את מקבלי ההחלטות, להגיד, יהודה ביום כיפור האחרון, הוא והחיילים שלו אבטחו את הגדר והיה להם הרבה התפרעויות עם מחבלים, שאלנו אותו, כמה ימים אחר כך, 'תגיד, למה פעלתם בצורה כזאת פסיבית, למה לא יריתם, למה לא פעלתם בצורה אקטיבית?', יהודה אמר, 'לא, זה המדיניות של צהל, צריך להכיל, הכול בסדר, בנחת, הם לא, הם סתם מתגרים בנו, הם לא רוצים לעשות כלום, הם סתם מנסים לעשות עלינו דאווינים, צריך להכיל ולא צריך לדאוג' וכולם יודעים, מה ההכלה הובילה ולאן הגענו ולמצב שפה החברים משני הצדדים, לצערנו הרב, נמצאים. באמת אני אתמול ככה, שמעתי חדשות ולא יכולתי להישאר בבית, שאני שומעת ששוב, יש התפרעויות על הגדר ושוב, אנחנו מכילים ועוד כל מיני והמשאיות של הסיוע ההומניטרי, מגיעות לעזה ומדברים על זה שאולי הרשות הפלסטינאית, תשלוט ברצועה ועוד ועוד דברים שאומרים, אני אמרתי לעצמי, אני לא יכולה להישאר בבית ולהגיד, בשביל מה אח שלי יצא להילחם? בשביל מה הוא נהרג?
הקושי הזה באמת, אני לא יודעת, אפילו מאיפה להתחיל, על הקושי שאנחנו חווים, אבל הוא יצא, בשביל מטרות מסוימות, הוא יצא בשביל לסיים את המלאכה, הוא ידע לקראת מה הוא יצא, אנחנו בדיוק קיבלנו לפני שבועיים דרישת שלום, עם מילואימניק שהיה אתו והוא אמר, כמה ימים לפני שהם נכנסו לעזה, יהודה אסף את החיילים שלו ואמר להם, 'תקשיבו, אחד הערכים של צה"ל זה שהמפקדים מובילים', בגלל שהמפקדים מובילים את הכוחות, יש על זה מחירים, הרבה פעמים החיילים נהרגים וטוב שכך, כי מפקדים צריכים להוות דוגמא אישית לחיילים והוא הסביר להם ממש, נתן להם תדריך מפורט, מה לעשות, במידה וחס וחלילה, קורה לו משהו, גם נתן הכנה למ"פ שהחליף אותו, בדיעבד הוא אומר לו, תקשיב, לימד אותו קצת על הצוות, כדי שהוא יהיה מוכן, למקרה שיהיה צורך, הוא ידע מאוד, לקראת מה הוא נכנס.
אגב, גם בקרב שהוא נלחם, ברגע האמת, ברגע שירו עליו, כמות מטורפת של מחבלים, הוא ישר עלה לקשר למג"ד ודיווח להם, איפה הוא נמצא ובזכות הפעולה המהירה הזאת, הם הצילו את כל, הס"פ שלו שלח לנו הודעה, יהודה וחברים שלו, הצילו במותם, את כל סיירת גבעתי, את כל הפלוגה, כי הוא באמת, הוא ידע בדיוק, לקראת מה הוא יצא, הוא וכל החיילים שמסרו את הנפש שלהם, ידעו לקראת מה הם יצאו, הם ידעו שהם יכולים לשלם על זה, במחיר חייהם והם בחרו בזה, הם ידעו שיש לנו פה מטרה, יש פה מטרה להחזיר את הכבוד הלאומי שלנו, שנרמס בצורה הכי קשה שיכולה להיות ואנחנו רוצים לחזק, לעם הזה יש סבלנות, יש לו אורך רוח, אנחנו מוכנים להמתין ולחכות, אבל שנדע, לקראת מה אנחנו הולכים, שיהיו לנו מטרות ברורות ושעד שנסיים את המלאכה, אנחנו לא מוכנים לחזור אחורה, אנחנו לא מוכנים, עוד הכלה, אנחנו לא מוכנים עוד קונספציות וחוזרות שוב ושוב, עולות על השולחן, זה פשוט לא הגיוני, כל בר-דעת מבין את זה ובאמת, לא ברור לי, למה אני צריכה לזעוק את זה, אבל אני באה לפה מכוח, האח היקר שלי, שאני מתגעגעת אליו, יום-יום, בשביל להגיד, אל תחזרו עד שתבצעו את המשימה, אנחנו רוצים למוטט את שלטון חמאס, אנחנו רוצים לגרום לשליטה ישראלית ברצועה, אנחנו רוצים להחזיר עד אחרון החטופים ולחיות פה, בביטחון מלא. תודה.
אשר גדליה
¶
שלום, אני אשר, אח של יוסף מלאכי גדליה, לוחם בדובדבן, לחם שם שלוש וחצי שנים, היה בקבע, קפץ בשבת בבוקר, לכפר עזה, חילץ שם פצועים, כל היום, שלא היה מי שיגיע אליהם, אחד עדיין הגיע, חצי שעה לפני שהוא מת לבית חולים, בזכות יוסף, חי כרגע. הוא נלחם שם, איפה שלקחו את כל החטופים, את יותם ואת שאר החטופים באזור נעורים, נכנס לבד, עם הדויד שלו וכמה חבר'ה, חטפו RPG, ירי, רימונים ולא עניין אותו כלום, הוא ידע מה המשימה שלו ולזה הוא הלך. אני גם לחמתי ביום הזה, הייתי כמה קילומטרים ממנו, לא ידעתי שהוא שם, התוודע לי, רק יום אחרי זה. אני פה, לא רק בשמו, אני פה גם בשם דויד מאיר, חבר שלי מהצוות, אמיר סקורי מפקד שלי, אלישע לוינשטרן, אח של חבר הכי טוב שלי, גבריאל בלום, אח של ידידה מאוד טובה שלי, ליאור סיון, אח של חבר שלי, בן זוסמן, בן דוד שלי וגם צביקה לביא, חבר שלי מהמכינה, שנפל בעזה. יש פה אנשים שיותר מחוברים, פחות מחוברים, מי שלא מבין את התחושה הזאת, חבר שלי הכי טוב, מתקשר אליי, לעודד אותי, על אח שלי שנהרג, יום אחרי זה, אני מתקשר אליו, הוא אומר לי, 'זה אח שלי עכשיו והוא חזר מחו"ל'. אני לא יודע, כמה אנשים מהמדינה, יכולים לחוות את הדבר הזה, אבל אני נלחם עכשיו, יש לי ילדים ואנחנו נלחם עוד כמה שצריך ונהיה בקו ראשון, כמה שצריך ומי שחושב שזה עוד סבב ועוד איזה, נעשה פה עוד איזה, אני לא יודע מה, לא, פשוט לא מבין את הסיטואציה, לא מחובר למציאות.
אנחנו באנו כדי שזאת תהיה מלחמת עזה האחרונה ואין סיכוי שהמלחמה הזאת, לא תהיה מלחמת עזה האחרונה, אין סיכוי שאנחנו לא מחזירים את החטופים, מכריעים את האויב ומדברים בשפה שלנו, בשפה שלהם, אבל בתנאים שלנו ואני לא מבין, אני פשוט, לא מצליח להבין, איך סיוע עדיין נכנס לצפון הרצועה, כבשנו אותה בדם יקר ועכשיו, חמאס משתקם שם ובונה לו מעמד, מחלק שם קמח, זה לא יאומן הדבר הזה, כאילו אין פה איזה מישהו שמקבל אחריות ומטפל באירוע הזה, אין סיכוי שסיוע נכנס לצפון הרצועה, צפון הרצועה צריך להיות שומם ובודד וששום מחבל, לא ישתקם שם וישקם את המעמד שלו שם, זה המינימום, שלא נדבר על סיוע לדרום הארץ, אני אומר את זה וכולם אומרים את זה, מימין ומשמאל, בכל המדינה, יש בודדים שלא אומרים את זה ומי שמקבל את ההחלטות לדאבוננו, אז אני פה, בשם הפורום ובשם המשפחות החטופים שאומרות את זה ובשם כולנו, שאנחנו חייבים שתקבלו את ההחלטות האלה מיד, מיד, מיד, סיוע, רק באזור שהוא בשליטתנו, אין סיכוי שמאכילים את חמאס.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה, עוד מישהו רוצה? טוב, אני חושב שאמרת את זה, נופר, אני חושב בצורה הברורה ביותר, אנחנו בדעה אחת, שצריך להחזיר את כלל החטופים, יכול להיות שחלוקים על הדרך, אבל בסוף, חלק מהמשימות וחלק מהמטרות המלחמה הם וודאי, להכריע את חמאס, אבל גם להחזיר את החטופים, אולי בראש, להחזיר את החטופים. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת בבקשה, הצעת דיון מהיר שלך.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
בוקר טוב לכולם, אני חושב בוועדה הקודמת - זה דיון מעקב - אנחנו ביקשנו שזה יהיה מעקב, כי לא הגיעו לכאן הנציגים של משרדי הממשלה, משרד האוצר ומשרד החינוך ונשמח לדעת, אם הגיעו, אם הם נמצאים כאן איתנו? כי אם לא נמצאים, אין טעם לעשות את הדיון הזה, לדעתי, אם הם נמצאים איתנו, האוצר, החינוך ומה עוד היה?
היו"ר יוסף טייב
¶
בסדר, לפני שהיא תעלה, הייתה לנו דרישה מאוד ברורה, לקבל תשובות לשאלות שנשאלו בדיון הקודם, אני רוצה לתת לסיון, סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים, איך אתם בהתאחדות, רואים את הדברים, סיון?
סיון קורן
¶
קודם כל, תודה אדוני היושב ראש ושלום לכל מכובדי, אני גם אשמח, עוד מעט שנשמע את תלם שיושב פה לידי, זו וועדת המשך, זאת אומרת, את הבעיות כבר אנחנו מכירים ודנו בהם ובאמת, ניכר שיש היענות, גם מהוועדה עצמה, למצוא פתרונות הולמים ויש פה איזושהי הסכמה, אז אני חושבת שאנחנו היינו שמחים בשלב הזה לדעת, מה הפעולות שאתם עושים, כדי לקדם את זה. בסוף מדובר בעשרות בודדות של סטודנטים שנפלו בין הכיסאות ופשוט, לנו חבל, חבל כי זה יותר פתיר מאשר, כל הזמן, לייצר עוד ועוד וועדות שדנות על משהו שאנחנו כולנו, בעצם מסכימים עליו. אז זה אולי שאלה, ככה לקהל הרחב וגם הייתי שמחה, אם הייתה פה איזושהי נציגות של רשות האוכלוסין, או מישהו שיכול, לתת לנו איזשהו פידבק מהצד השני, כי למיטב הבנתי לפחות ושמענו כאן דברים, גם של חבר'ה מההתאחדות בעבר, זה באמת תקוע, על משהו שהוא כל כך טכני, שפשוט חבל שלא נמצא לזה פתרון וזהו, הייתי שמחה לדעת, מה הפעולות שכרגע, אתם מתכננים לעשות.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
ברשותך היושב ראש, אני רק אחדד, לגבי הנושא, הנושא היה והבקשה הייתה, לגבי הסטודנטים שבגלל המלחמה, הלימודים האקדמאיים בעצם, נדחו, עד סוף דצמבר ואנשים נערכו לפני, באוקטובר כבר קיבלו מעונות ואוניברסיטאות חייבו אותם בתשלום עבור המעונות, עבור חודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר והבקשה שלנו הייתה, היא לבוא לקראת, אותם סטודנטים, בעצם שהם לא השתמשו במעונות, רובם לא השתמשו במעונות, לבוא לקראת ולתת להם הנחה, לא יודע כמה, אבל לבוא לקראתם, כי אותם סטודנטים, לא השתמשו במעונות והם יאלצו לשלם על המעונות, כי שנת הלימודים תארך, כי בדרך כלל, שנה אקדמאית, אמורה להסתיים ביוני ובגלל האיחור, אני חושב שהשנה האקדמית, תסתיים השנה לקראת אוגוסט והם יאלצו לשלם, עוד שלושה חודשים מעונות, במקום לשלם תשעה חודשים, הם צריכים לשלם 12 חודשים. אז הבקשה שלנו הייתה צנועה, לא מדובר בהרבה סטודנטים, אני חושב שבסך הכול, בכל הארץ, יש איזה 25 אלף מיטות של מעונות, הבקשה שלנו הייתה צנועה, היא לבוא לקראת אותם סטודנטים ששילמו עבור המעונות ובדרך כלל, מדובר בסטודנטים שבאים מהשכבות המוחלשות, כי רוב האנשים שיש להם כסף, הם הולכים ושוכרים דירות ולא מגיעים בכלל למעונות, כי זה תנאים לא הכי טובים.
סיון קורן
¶
ומי ששוכר דירות, קיבל סטטוס מפונה, זאת אומרת, רק מי שנמצא כרגע במעונות, לא מוכר כמפונה ומדובר על סטודנטים שהם עשרות בודדות.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
בדיוק, זה הדרישה שלנו שהייתה ואני מקווה שנשמע תשובות.
סיון קורן
¶
לא, אני מפרידה פשוט, קודם כל, תודה על הדברים שלך, אני מפרידה, בין סטודנטים ששילמו איקס כסף, על איקס זמן שהם שהוו במעונות, שבדרך כלל, זה מעונות שמנוהלות על ידי חברת ניהול חיצונית שאנחנו מכירים את הבעיות שם ויש סטודנטים שהם מפונים ולא קיבלו סטטוס מפונה, בגלל שדייר שהיום מתגורר במעונות, למעשה, הוא מוכר כאורח בביתו, סוג של, הגדרה קצת בעייתית, אז אנחנו רוצים לפתור כמובן, גם את זה.
היו"ר יוסף טייב
¶
אריאל בבקשה, אם תוכל, רק להגיד לנו את העמדה שלכם, לגבי סטודנטים, אני מבין, יש פה בחדר, אם אני לא טועה, סטודנט שעומד בקריטריון, שבעצם, פנה למשרד הפנים ולא מוכנים להכיר בו, כתושב קבע, או כמפונה, הייתי רוצה לדעת, למה? מה עומד מאחורי זה?
אריאל מרנס
¶
אז אני אתחיל, אני אחלק את הנושא לשניים, כמו שאמרה נציגת התאחדות הסטודנטים, סוגית המעונות וסוגית הרישום, הן שתי סוגיות שונות. אנחנו היינו בדיון אצל בוועדת הצעירים, אצל חברת הכנסת לזימי, לפני שבועיים, שם התחייב המנכ"ל של תל-חי, שהם לא מחייבים סטודנטים, מלא על תשלום המעונות ולגבי התשלום על המעונות - - -
אריאל מרנס
¶
תן לי לסיים, לגבי רישום המען במעונות, אז כבר מתחילת שנת 2000, הגיעו בקשות מכל מיני מוסדות, פנימיות, לרשום את הסטודנטים, כמען קבוע, לאורך ההיסטוריה, גם הייתה עוד מלחמה, הייתה מלחמת לבנון השנייה, רשות האוכלוסין לא רשמה את הסטודנטים, כמען קבוע, הסיבה הייתה, אחד, רוב הסטודנטים יש להם, עוד מקום שהם גרים בו, בית של ההורים, דירה במרכז, ששם הם מתגוררים וזה המען הקבוע שלהם - -
אריאל מרנס
¶
אז אני אומר, אחד, המשרד לא מחלק בכלל. התפיסה היא שמעונות הם מקום ארעי, הם לא מקום המגורים הקבוע.
אריאל מרנס
¶
זה הניתוח המשפטי, זה הניתוח בחוק, זה ככה משחר ההיסטוריה. יש מקרים, לצורך העניין, בהם אב בית שגם גר במעונות, זה המקום הקבוע שלו, הוא אב בית, הוא גר שם, אתה יודע, יש מקרה קצה, אבל ככל, אני אומר את זה שוב פעם, מעונות הסטודנטים הם מקום ארעי. עכשיו לגבי הקריטריון להסדרת המעמד של מפונה, אנחנו הצענו בדיון הקודם, למשרד האוצר, שבמקום שאנחנו נשנה, משהו שהוא קבוע, שמען זה אירוע קבוע, זה לא אירוע זמני כמו המלחמה, זה דבר שהוא קבוע, במקום לשנות את זה, פשוט להכין את הקריטריון למי שמפונה, גם לסטודנטים שגרים במעונות, כלומר, להביא אישור מהאוניברסיטה, מהמכללה, שהם גרים במעונות באזור שפינו את התושבים שם ומשרד האוצר, פשוט יכיר בזה בתור קריטריון, זה דבר שהוא זמני, המלחמה היא אירוע זמני, אמרנו אירוע קבוע, הפתרון פה, הוא לא ל- לא אם רוצים, באמת להכיר בהם, כסטטוס של מפונים, שזה מזכה בדיור, השאלה אם הם זכאים, או לא זכאים, אם לוקחים מהם כסף, או לא לוקחים מהם כסף, אבל אם רוצים, לשיטתנו, הדרך הנכונה היא להחריג את אותה כמות ולהוסיף קריטריון אצל משרד האוצר, מאשר לשנות את המדיניות, לפי החוק, את הניתוח האמיתי שאנחנו עשינו, שבסוף, מען הוא אירוע קבוע ולא דבר זמני. המלחמה, לדעתי, בתקווה תסתיים בקרוב, תוך חודש, תוך חודשיים, תוך חצי שנה, אני לא יודע, גם אני חזרתי ממילואים, לפני שבועיים ואני חושב שבסוף, הפתרון הוא לא על ידי השינוי - - כתובת.
היו"ר יוסף טייב
¶
טוב, אריאל, נשמע את ההתייחסות מהאוצר, אבל במידה והאוצר, לא משנה קריטריון, אני מבקש שהמשרד ישנה את זה, אפילו כהוראת שעה, שסטודנט שאין לו בית אחר, בסדר? אני מסכים איתך שצריך לחלק, בין סטודנט שגר אצל הוריו ולומד במעון וכרגע, אתם לא רוצים להכיר בו, כי יש לו איפה להיות, לסטודנט שאין לו איפה להיות, החלוקה הזאת היא חייבת להיעשות, אם לא בהוראת קבע, לפחות בהוראת שעה, אבל בוא נשמע, קודם כל, את עמדת האוצר, משרד האוצר, מי נמצא איתנו? נעם בבקשה.
היו"ר יוסף טייב
¶
להתייחס לזה שסטודנט שאין לו איפה להיות והוא גר במעון, מרשם האוכלוסין, לא מוכן לתת לו להירשם כתושב קבע, אלא כמתארח בביתו, או אני לא יודע בדיוק, מה ההגדרה, הוצע פה על ידי אריאל, ממרשם האוכלוסין, שמשרד האוצר ירחיב את הקריטריון - -
נעם דן
¶
אני מצטערת, כי זה כבר ישיבה שנייה שאני מפנה את זה, אני חושבת ששוב, זו צריכה להיות הרכזת שקשורה לרשות האוכלוסין - -
היו"ר יוסף טייב
¶
תגידו לי, אני מחליט, מי באוצר צריך לבוא להיות פה בדיון, אז בואו, אני אודיע לכם חגיגית, קודם כל, אין יותר משרד האוצר בזום, נעם, עם כל הכבוד, באמת, אני כבר לא מרגיש, כי אני כל פעם משתלח עלייך ואת לא הבנאדם הנכון, אבל בסוף, את נציגת האוצר, עם כל הכבוד, אם האוצר, לא יודע את מי לשלוח לוועדה, יתכבד האוצר, להתחיל לשלוח קודם כל את האנשים סביב השולחן ולא דרך זום ותתחילו לקבוע, מי האנשים הרלוונטיים, צריכים לתת פה תשובות בוועדה.
נעם דן
¶
לא נעים לי, יו"ר הוועדה, אני מצטערת, אבל אני לא נציגת האוצר לוועדת חינוך, אני נציגה להשכלה גבוהה ואני קיבלתי את ההזמנה הזאת, אז עליתי, כשקבלתי את ההזמנה, ציינתי בפני מנהלת הוועדה, שאני לא רלוונטית לדיון הזה - - -
נעם דן
¶
לא, אמרתי שאני לא רלוונטית, אני לא יודעת, מי רלוונטי לדיון, אתם צריכים לדעת למי להפנות, זה כמו שיש משרדים שונים, משרד חינוך, רשות אוכלוסין, יש רכזים שונים ורפרנטים שונים, אני מצטערת, אבל אני יכולה להגיד לרכזת - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
אני לא אמור לדעת, מי צריך להגיע לפה, בשם משרד האוצר, יתכבד משרד האוצר, לבדוק את כותרת הדיון ולהביא את הרפרנט המתאים.
היו"ר יוסף טייב
¶
ור"ה, אתם רוצים להתייחס? דבורה? אני בוועדה הקודמת, אני ביקשתי, אני רוצה להגיד, ור"ה עשו את מירב המאמצים ונתנו מה שהם יכלו ומשכו את זה, מהיקב ומהגורן. הדרישה שלנו מהאוצר הייתה, לתת שיפוי, לתת שיפוי ואם הנושא הוא שישנם חברות פרטיות שמשכירות ואני מבין את המורכבות, אבל במצב הנוכחי, כהוראת שעה, אנחנו צריכים למצוא לזה פתרון ואם האוצר, לא יודע לתת לזה פתרון, אז מה, אני כל דיון, אני אביא לפה חקיקה? אז גם על זה, אני אביא חקיקה פרטית.
היו"ר יוסף טייב
¶
כן, אבל יש מספר נושאים שעלו פה בוועדה הקודמת וביקשתי התייחסות, גם של האוצר וגם של מרשם האוכלוסין, תעלו רגע את אריאל ממרשם האוכלוסין.
היו"ר יוסף טייב
¶
אריאל, תראה, אני מבין שעם האוצר, אנחנו לא נגיע רחוק, אני מבקש ממך בקשה אישית, בסדר? תכינו הוראת שעה, שתכיר בסטודנטים שאין להם איפה להיות ושהמגורים שכרגע הם מתגוררים, יחשבו, במקרה הזה, כמגורי קבע שלהם, בסדר? כהוראת שעה, עד לסוף המלחמה.
אריאל מרנס
¶
אשמח להציע חלופה, א', אני לא חושב שמדובר במספרים כאלו גבוהים, אני לא חושב שיש הרבה אנשים שהם ללא עורף בכלל.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
בדיוק, בגלל זה, לא מדובר במספרים גדולים, זה הוראת שעה, תבואו לקראת האנשים חבר'ה.
אריאל מרנס
¶
אשמח שתיתן לי להתייחס, כי אני בזום, אני אישית, לא קיבלתי זימון, אבל הייתי מגיע בשמחה לדיון, זה קצת קשה מרחוק, אז אני אגיד שוב פעם, אם הייתי בדיון, הייתי נותן לך את הכרטיס ביקור שלי ולמי מהנציגים שיפנו אליי, אם יש מקרים של אנשים שהם עולים חדשים, חיילים בודדים, מנותקי קשר מהמשפחה, אני אשמח לסייע, למצוא להם פתרון, במסגרת האפשר. אני לא חושב שאנחנו צריכים לקדם הוראת שעה, אני חושב שתמיד אפשר למצוא פתרונות למקרים כאלה, שהם יצירתיים, אני אשמח לנסות לסייע לקדם באופן אישי, למישהו שהוא, לא יודע מה, לא עלינו יתום, או עולה חדש וזה הבית שלו, בסדר?
אריאל מרנס
¶
לא, אז אני אומר, שוב פעם, לא גר אצל ההורים שלו, צריך להוכיח איזשהו, שהוא מנותק קשר מהמשפחה שלו, לצורך העניין, כמו שבצבא, אם יש מישהו שהוא מנותק עורף מהבית, אז הוא צריך להראות בעצם, שהוא לא באמת בקשר עם המשפחה שלו, זה לא לכל אחד, זה לא דרך המלך, אני שוב פעם אומר, דרך המלך היא פה, היא שהגוף שאמון על קביעת הקריטריונים, מי זכאי, או לא זכאי לקבל סטטוס מפונה, זה משרד האוצר, או שזה המנהלת, אני לא בקי בזה, אני לא הייתי כאן בתקופה שהקימו את המנהלת הזו. היא פשוט להקים לסטודנטים שמתגוררים במעונות, כמפונים, זה דרך המלך, אני אומר, לא דרך המלך, אם יש מקרי קצה שהם באמת מורכבים, אני מוכן לנסות לעזור לסייע ברמה האישית, במסגרת האפשר, אני אקח את זה על עצמי, לנסות לעזור לכל מקרה ומקרה שהוא מקרה קצה, אבל דרך המלך, בהינתן פתרון רוחבי, לכל הסטודנטים ואני חושב שזה ראוי לתת להם פתרון רוחבי, היא באמצעות, הכנסת אותם סטודנטים, בגדר הקריטריונים כמפונים אצל משרד האוצר, או על גוף אחר שקובע את הקריטריונים, לא יודע אם זה משרד האוצר.
תלם עוזיאל
¶
שמי תלם, אני נציג אגודת הסטודנטים של תל-חי וסליחה אריאל, אבל הטענות שאתה נותן פה, הן מופרכות, הן מנותקות מהמציאות, כי בסוף, אני וחבריי גרים שם - - -
תלם עוזיאל
¶
זה לא משנה, אם אתם גובים כסף, או אם גובים מאיתנו כסף, כי בסוף, אנחנו יצאנו מחל"ת, אנחנו התפנינו מהאזור וכל פעם שאני פותח חדשות ואני שומע שיש טיל שנפל בקריית שמונה, אני מתפלל שזה לא על החדר שלי במעונות, על הדירה שלי. אז עכשיו אני צריך לפנות את כל העולם שלי, כדי שאתה תבוא תגיד לי, אם אין לך עורף משפחתי, או חלילה, יש משהו במשפחה, אז אני אתן לך. סליחה, אני מגיע לפה, זה הדיון השלישי שלי ובאמת, אתם מורחים אותנו, אתה עושה פינג פונג, אתה שולח אותי פה למל"ג, אתה שולח אותי לאנשים - - -
תלם עוזיאל
¶
השותפות שלך, לא עוזרת לי, אנחנו צריכים מענק, אנחנו צריכים כסף, אנחנו צריכים לקנות אוכל, אני צריך למצוא איפה אני גר, למה אתם מעבירים סטודנטים שעשו הכול נכון, הכול נכון, כדי לבוא וללמוד בפריפריה, כדי לחזק את האוכלוסייה. עכשיו, קריית שמונה מתרסקת, קריית שמונה מתרסקת, יש סטודנטים שלא יחזרו, לא למעונות, לא להשכיר דירה ואני צריך לבוא לפה ובאמת לדבר בשם, אתה אומר, סטודנטים אחדים, אבל הסטודנטים האחדים האלה, זה עולם ומלואו ויש אנשים שאין להם את התקציב ואין להם את העזרה וגם אם יש להם את העזרה, הם צריכים לקבל את מה שמגיע להם, כי בסוף הם באו ביחד, עכשיו אתה נותן לי פתרונות - - -
תלם עוזיאל
¶
אני לא קובע, אבל הקריטריונים שאני גר בקריית שמונה כבר שנתיים, לומד והכול, הדבר היחיד שאני לא רשום ברשות האוכלוסין, אתה אומר לי, תפנה למל"ג, עכשיו ביטוח לאומי, לא ייתן לי את הפיצויים, אם אתה לא תאשר להם שאני תושב קריית שמונה.
תלם עוזיאל
¶
אתה אומר את זה בדרכים עקיפות, אתה מנסה לסבן אותנו, תקשיב זה לא יכול להמשיך, מישהו פה צריך לתת לנו מענה, כי יש עשרות סטודנטים שקורסים ואני מקבל את הטלפון מהסטודנטים שאומרים לי, אין לי איפה לישון, מה קורה עם הדיונים, מה אני אומר להם, חבר'ה, מה אני אומר להם? כי לי אין מה להגיד להם.
אריאל מרנס
¶
אני לא מסבן אף אחד, אני רואה את המציאות כפי שהיא ושוב, אתם לא המלחמה הראשונה, לצערי הרב, שפינו את התושבים - - -
תלם עוזיאל
¶
מצב כזה, לא היה אף פעם, חבר'ה, אם חלילה החיזבאללה היה עושה את מה שעשו בדרום ושוחט את האנשים ואנחנו קו ראשון, אנחנו כמה 5 קילומטר מהגבול, אם היו באים ושוחטים אנשים מהמעונות, שוחטים אנשים מהמעונות, מה היית אומר? הוא לא תושב המעונות, הוא לא חי בקריית שמונה, בוא הנה, אנשים כאילו, אתה סליחה, כן, אבל העמדה שלכם מנותקת, מנותקת ואני חושב שההתנהלות בזום, כמו שקרה פה, פשוט מראה למציאות ומראה כמה אנחנו נופלים בין הכיסאות. עכשיו, למה אנחנו צריכים לבוא לפה ולצעוק? באמת אני שואל, למה אני צריך לבוא לפה ולצעוק? משלמים מיסים, עשינו צבא, עוד מעט אני הולך למילואים, מי יהיה פה בוועדה במקומי וידאג למה שמגיע לנו? איפה התשובות שאתה נותן לי פה?
אריאל מרנס
¶
תקשיב, גבר, אני צר לי על הכאב שלך, אני חושב שלקרוא לי מנותק, זה קצת מנותק, אני חזרתי משלושה חודשים בעזה, בשביל להילחם על הבית ולא אתה.
אריאל מרנס
¶
לא, שנייה, סיימת, עכשיו תורי, אני יכול לסייע לכל אחד ואחד שיש לו בעיה, עם זאת, הפתרון הרוחבי הוא לא נמצא בידיים שלנו, אתם לא המלחמה הראשונה שפונו, לצערי הרב, גם במלחמת לבנון - - -
אריאל מרנס
¶
תן לי לסיים, תודה, אם ולדעתי זה נכון שמשרד האוצר יבחר להכיל, או להחריג, אותה אוכלוסייה קטנה שהם סטודנטים, שחיים במעונות בקריית שמונה, או בתל-חי ולהכניס אותם תחת הקטגוריה של זכאים, זו דרך המלך, אם יש מקרה קצה, אני מוכן לסייע, אני לא מסבן אף אחד, אני לא מערבב אף אחד, אני אומר את המציאות, כפי שהיא, זה לא המציאות בניתוח המשפטי, זו הוראת השעה, יש מכתבים ממני מזוז, לאורך ההיסטוריה של שרי הפנים, זה לא מדיניות חדשה, היו מלחמות בעבר, זה קרה, אנחנו לא מקובעים, אנחנו תאמין לי, עשינו כל מה שאנחנו יכולים, להקים לשכות ניידות, לעזור למפונים, למשפחות חטופים, להכול.
אנחנו הכי נכונים לסייע שיש, אבל בסוף, צריך להבין, עם כל הצער שבדבר, השינוי כתובת זה לא דבר שהוא באהלן-אהלן, זה פרט מרשם של מרשם האוכלוסין, יש חוק בדבר הזה, יש לזה הרבה משמעות והרבה השלכות, במיוחד באזור של מטולה, שכנראה יש שם בחירות חדשות, אחרי שהבוחרים ייגזר מחדש, אני לא אלאה אותכם בדברים האלה, אני לא משאיר אותכם בלי פתרון, אני אומר, הפתרון לא בידיים שלנו, אם יש מקריי קצה, אנחנו נשמח לסייע, אנחנו נעשה את כל שביכולתנו לעזור ולמצוא פתרון לאנשים האלו, אני אבוא גם לעוד אלף דיונים ואני אגיד את זה גם עוד אלף פעם למשרד האוצר ולמי שצריך וגם שם זה לפני שבועיים זה היה וזה סוכם שם גם, שיהיו שולחנות עגולים וזה יהיה פתרון, אני מזמין אותך לקרוא את הפרוטוקול של וועדת הצעירים של חברת הכנסת נעמה לזימי, אתם לא הייתם שם, היו שם מפונים אחרים מקריית שמונה ומתל-חי וזה גם עלה שם ועמדתנו התקבלה. אז אני אומר שוב פעם, זה לא אצלי, אני מצטער שאתה מרגיש בצורה הזאת.
היו"ר יוסף טייב
¶
אריאל, תראה מה אני מציע, אני אעביר לך את הפניות של עשרות הסטודנטים שלכאורה, הם מקרה קצה, בסדר? אני בטוח שנמצא את הפתרון בשביל אותם מקרים, יחד עם זאת, אני חוזר על מה שאמרתי, במידה והאוצר, לא יהיה מוכן לכלול את המקרים הבודדים האלו, דרכם, אני כן מתעקש לשנות את החוק ואת ההגדרה, לגבי רישום, כהוראת שעה, לא מדבר כהוראת קבע, כהוראת שעה, אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, אתה חוזר משם, אתה יודע יותר טוב ממני, מה קורה שם, אבל אנחנו בעורף, חיים גם מה שקורה פה.
אריאל מרנס
¶
אבל אני חוזר ואומר, עמדת השר שלנו היא לא לשנות את זה, זה עלה אתמול בדיון שלנו, לא בפעם הראשונה, אני לא רוצה חלילה להתחייב שהוא, מבחינת המדיניות של השר שלנו זה לא יכול לקרות וגם מבחינת הלשכה המשפטית אצלנו, הוא לא עולה בקנה אחד עם החוק, אז אני אשמח אם נוכל למצוא - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
טוב, בוא נראה, אם יש לנו תשובות ממשרד האוצר, קודם כל ואולי אנחנו סתם, נעם היא אמרה שאולי תמצא את הרפרנטית המתאימה.
היו"ר יוסף טייב
¶
נעם דן ממשרד האוצר לא נמצאת? טוב.
ברשותכם, אני אנעל את הדיון ואני אקיים דיון מעקב נוסף, בסדר? ואני מתעקש שמשרד האוצר יביא את האיש הרלוונטי לנקודה הזאת, אני מבין שהיו סיכומים בוועדת הצעירים, אני לא קיבלתי את אותם סיכומים ואני מבקש מהיועץ הפרלמנטרי שלי, כן לבדוק, מה סוכם שם, נעשה את העבודה שצריך מאחורי הקלעים ואנחנו נתכנס שוב לדיון מעקב ואני מתעקש לקבל תשובות ממשרד האוצר וכמובן שהמקרים הספציפיים שאנחנו מדברים עליהם, תעבירו לי אותם ואני אעמוד בקשר מול אריאל. ברשותכם, אני נועל את הדיון.
הישיבה ננעלה בשעה 12:22.