פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני

הכנסת

1

10
הוועדה למיזמים ציבוריים
23/01/2024






פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 9:30

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, של ח"כ יונתן מישרקי

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר

יונתן מישרקי

מיכאל בן דהן - רפרנט פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

גרניט אופק - מנהלת יחידת אסדרה צרכנית, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

לבנת קופרשטיין-דאש - יועצת משפטית, איגוד הבנקים

אורית ארד כץ - מנהלת רגולציה, ישראכרט

לוטם בכר - מנהלת קשרי ממשל ורגולציה, בנק הפועלים

משה קאשי - מנהל תחום פיננסים, לובי 99

איתי עצמון
אביגיל כספי

אריאלה אהרון

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ג–2023, פ/2871/25 כ/977

בוקר טוב לכולם. בוקר של בשורות קשות, ממש קורעות לב. 21 מטובי בנינו, שנפלו בעיר הרשע הזו, בעזה. לא מצליח להפסיק לחשוב על זה שמאחורי כל אחד מהם יש עוד משפחה, עוד הורים, עוד אלמנה, עוד יתומים. אני מכאן באמת רוצה לחבק, להשתתף מעומק הלב בצערם הכבד. להצדיע להם על הרוח, על תעצומות הנפש, ועל הקורבן הכי גדול שהם הקריבו עבור כולנו. ובימים האחרונים אנחנו שומעים שוב, לצערי הרב, כל מיני קולות של כאלה שגם בימים האלו מנסים להחזיר אותנו שוב לשיח מפלג, משסה.

ואני באמת רוצה לומר להם מכאן – אתם לא תצליחו. עם ישראל בז, בז לכל מי שפועל באופן הזה. כל כך מנותק ממה שקורה, מהרוח הגדולה שיש בעם הזה. מהאירועים האלה שאנחנו פוגשים, לצערנו, לא מעט. ועם ישראל לא ייתן לכם לנצח. ובעוד שהאויבים שלנו, השפלים האלה, מקדשים את המוות, אז אנחנו מקדשים את החיים. אנחנו כואבים יחד עם המשפחות. ועם כל הכאב, אנחנו לא נשברים. אנחנו לא נשברים. אנחנו מרימים את הראש.

עם ישראל, בכל יום מתגלה שוב בעוצמות שלו, ברוח הגדולה שיש בו. אתם יודעים, חיילי צה"ל מביאים לנו הישגים מדהימים. מדהימים בכל כך הרבה חזיתות. על רוב הדברים אי אפשר לדבר, אלה דברים שעם ישראל לא מכיר. אבל, אני אומר לעם ישראל – תרימו את הראש. אנחנו חזקים. ואנחנו גם את הרוע הזה ננצח. וברגע הזה אני רוצה לומר תפילה. אני חושב שאין משהו אחר יותר טוב לעשות מאשר, גם עבור הנופלים וגם לרפואתם של החיילים שלנו, אנחנו נקרא פרק תהילים.

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה': אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר־יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־ה' כִּי־עִם־ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו:"

ועם כל הקושי, אנחנו נחזור לדיון שלשמו התכנסנו – הצעת החוק של חבר הכנסת מישרקי. תיקון חוק הבנקאות (הודעה על סיום הטבה בנקאית). למעשה, אנחנו סיימנו את הדיון הקודם בכך שהיה לנו סעיף אחד שלא הצלחנו להגיע לגביו להסכמה מלאה. הבנו שיש לנו קצת בעיה. שלחנו את החברים פה לשיעורי בית כדי לנסות להגיע לאיזשהו נוסח מוסכם. הגשנו לזה רביזיה כדי שנוכל באמת לפתוח את העניין מחדש. ומשיש לנו נוסח מוסכם אז אנחנו קודם כול נציג עליו רביזיה, נפתח את הדיון, נשמע את הנוסח ונצביע עליו. לכאורה, זה לא אמור להיות דיון ארוך. מקווה שכך יהיה.

כן, אני רק אגיד על מה הוועדה תצביע. הוועדה מצביעה על בקשה לדיון מחדש לגבי סעיף 5א1א(ג), סעיף קטן (ג) שעוסק בעצם באופן מסירת ההודעות על סיום או שינוי הטבה בנקאית.

כן, אז אנחנו נצביע על הרביזיה. מי בעד? אין נגד, אין נמנעים.

הצבעה

בעד – 2
נגד – 0
נמנעים – 0
אושרה.

אנחנו פותחים את הרביזיה.

הבקשה אושרה. אז אני אזכיר בקצרה על מה מדובר. מדובר בעצם על איך התאגידים הבנקאיים ישלחו ללקוחות שלהם הודעות על סיום של הטבה בנקאית, בעצם לפי החובה המהותית שנקבעה בסעיף המוצע. השאלה שעלתה בדיון שקיימה הוועדה בשבוע שעבר, נוגעת בעצם לדרך הראשונה שבה תימסר ההודעה. היא דרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר. ועלתה שאלה האם להכפיף את אופן המסירה הזה להוראות שקובע המפקח על הבנקים בבנק ישראל.

אני אגיד שאנחנו חשבנו שנכון שיהיו הוראות כאלה. קודם כול, כדי שלא כל תאגיד בנקאי יחליט בעצמו את הפרשנות שנראית בעיניו לטבע התקשורת המיידית והנגישה ככל האפשר, שתהיה אחידות. וגם, אני אזכיר עוד נקודה שאולי לא עלתה כאן בצורה מספיק חדה – האכיפה של הסעיף הזה היא אכיפה מנהלית, באמצעות עיצומים כספיים. כאשר ניתן להטיל עיצום כספי על חובה מאוד-מאוד ברורה.

יש קושי להטיל עיצום כספי שהוא מנגנון שאין בו עניין של יסוד נפשי על חובה שהיא לא מספיק ברורה. והחובה אמורה להתחדד בהוראות של המפקח על הבנקים. אנחנו תכף נקרא את הנוסח, אנחנו בעצם הוספנו פסקה בסעיף קטן (ג) שמתנה למפקח על הבנקים שיקול דעת אם הדבר נדרש, לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה. יש שתי הודעות. אני אקרא את הנוסח ואז ניתן יהיה לשמוע הערות ולדון בו.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 67) (הודעה על סיום הטבה בנקאית), התשפ"ד–2024

הוספת סעיף 5א1א
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5א1 יבוא:



"הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת
5א1א.
(ג)
(1) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תישלח ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל את אותה הודעה בדרך האמורה.



זו התוספת שהוספה בדיון האחרון.

הוספת סעיף 5א1א
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5א1 יבוא:



"הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת
5א1א.
(ג)
(2) נוסף על האמור בפסקה (1), הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תישלח באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם.








(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תישלח הודעה קולית כחלופה למסרון, בהתאם לאותן הוראות.








(4) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה."



עכשיו, אותן הוראות זה ההוראות שאני אפנה אליהן כאן, בפסקה (4);

הוספת סעיף 5א1א
1.
בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981‏ (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 5א1 יבוא:



"הודעה על סיום הטבה בנקאית או על סיום תקופה בהטבה בנקאית מדורגת
5א1א.
(ג)
(4) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן זה."



כלומר, בעצם אנחנו אומרים שהחובות האלה או דרך מסירת ההודעות לא מותנת בהכרח בקביעת הוראות כי יש כאן שיקול דעת. כלומר, החוק יכול להיכנס לתוקף ולהיות מיושם גם ללא ההוראות, אבל ככל שהדבר נדרש, ואני שוב אומר שזו דעתי, אני חושב שבהקשר של תקשורת מיידית ונגישה הדבר כן נדרש, כדי שתהיה אחידות, מהטעמים שהסברתי קודם לכן – יהיו הוראות כאלה של הפיקוח על הבנקים.

כן, התייחסויות.

סעיף קטן (4), החדש, מתייחס לכל - - -

נכון, כי מחקנו בפסקה (2), אם תוכלו לראות, זה מסומן, מחקנו בהתאם להוראות שקבע המפקח לעניין משלוח הודעות. זו הוראה שהייתה קיימת בנוסח הקודם. בעצם העברנו אותה והוספנו לעניין פסקה (1), כך שבעצם פסקה (4) מתייחסת לשני סוגי ההודעות. כלומר, כל ההודעות, לפי הסעיף הזה, גם ההודעה שנמסרת בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, וגם ההודעות שנמסרות בדרך שבה התאגיד הבנקאי נוהג למסור הודעות ללקוח לפי ההסכמה ביניהם – שתי הדרכים האלה יהיו כפופות בעצם להוראות של המפקח, ככל שייקבעו.

סעיף קטן (3), תיקנת את הנוסח של המסרון הקולי. למה? כי התאמת את הנוסח לחוק אחר או מה?

לא, פסקה (3) זה פשוט התאמה טכנית. השארנו את אותה הוראה, פשוט אמרנו שעל אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), כי גם התקשורת המיידית הנגישה יכולה להיות בעצם מסרון - - -

הודעה קולית.

כן, אז אם מדובר על מסרון, אז לאותם לקוחות שלמשל מחזיקים - - -

מה זה "במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח..." - כך היה הנוסח מלכתחילה?

כן, כן. זה הנוסח שפורסם גם ברשומות. מדובר בעצם על טלפונים כשרים. יש לך הערה?

לא, לא, לא. אני רק לא זכרתי אם ככה היה הנוסח מלכתחילה.

אה, כן, כן. השינויים מסומנים.

בנק ישראל, בבקשה.

רק שתי הערות קטנות שעלו לי תוך כדי.

בפעם האחרונה שפתחת הערות זה לא נגמר טוב.

כן, זה חזר גם אליי אחרי הדיון. ב-(3), פשוט אני חושבת שאולי עדיף לכתוב "אינו יכול לקבל מסרון כתוב", כחלופה למסרון. כי בעצם הסעיף מדבר, הוא מתמקד בעולם המסרונים.

לא בהכרח.

אז אולי צריך לכתוב "שלח הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה" אולי, לא?

כן, או ככה או ככה.

כי אנחנו לא יודעים.

לשמור אחיד. לשלוח הודעה קולית כחלופה.

להודעה הכתובה.

להודעה הכתובה, כן.

והבקשה השנייה היא לאור האחידות של איתי על הסיפור של העיצומים, אם אפשר ב-(4) להבהיר שההוראות האלה ייקבעו כהוראות ניהול בנקאי תקין, ואז זה בעצם מבהיר את, אם תהיה הפרה זה מבהיר שיש לנו את סמכות העיצום.

למה נדרש? שהמפקח יחליט איך הוא עושה את זה.

לא כל כך יכול להחליט איך הוא עושה, אבל יש לנו - - -

רגע, אבל המענה בעצם לא קיים כבר בסעיף 11א, שהוועדה כבר אישרה? סמכות להטיל עיצומים. סעיף 4 להצעת החוק.

ככה מקובל. בדרך כלל אומרים באיזה מנגנון, בסדר? שלא יהיה הוראות המפקח לעניין הסעיף הזה אלא הוראות ניהול תקין, זו הדרך שבה הוא קובע הוראות. סעיפי הסמכות אחרים זה גם כתוב.

מה? להפנות לפקודת הבנקאות?

כן, לדעתי, בחוק הזה כבר אפשר. רק את המנגנון של קביעת ההוראות.

לובי 99, נראה לי שאתה רוצה לומר משהו.

כן, משה קאשי, מנהל תחום פיננסים בלובי 99. אני מסתכל על הוראת החוק שמחייבת את הבנקים לשלוח מסרונים על הריבית והעמלות, וגם שם כתוב שעל פי הוראות שייקבע המפקח, ושם לא רשום על פי נוהל בנקאי תקין.

נכון, לכן כתבנו את אותה הוראה.

אז אני לא מבין מה הצורך להוסיף. למה שם לא רשום "על פי נוהל בנקאי תקין". מה ההבדל?

יכול להיות שפספסנו שם, זה לא שיש כוונות. אבל, בדרך כלל המפקח - - -

כי אני מפחד שתהיה איזו חוסר אחידות. יש, אבל, לא מעט מקומות אחרים שכן כתוב "יקבע בהוראות - - -

הכוונה היא בדרך כלל שהוא יקבע בהוראות ניהול בנקאי תקין. זו הסמכות הכי בסיסית שלו ואנחנו עובדים איתה.

טוב, אוקיי. חברת ישראכרט, בבקשה.

בוקר טוב. אני אורית ארד כץ, ישראכרט. בסעיף קטן (ג)(1) כתוב "אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל את אותה הודעה בדרך האמורה". החשש שלנו מהניסוח של "אותה הודעה", שזה ידרוש מאיתנו לנהל הסכמות בצורה נפרדת. לכן, ההצעה שלנו היא שזה יהיה "שלא לקבל הודעות בדרך האמורה", קרי את סוג ההודעות הזה. ולא "הודעה על".

ספציפי.

כן, נשמע לי הגיוני.

נשמע לי הגיוני. אז מה התיקון? "אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל הודעות?

"הודעות בדרך האמורה", כן.

תשמע, אני חושב שברגע שתיקנת והוספת את סעיף קטן (4), את פסקה 4, אז זה בכלל מתייתר, כי המפקח ייקבע הוראות. אז מה, אז ברור שהוא יקבע הוראות שמי שהחליט שהוא לא, זה סתם מתייתר. אנחנו הכנסנו את זה בפעם שעברה כי לא - - -

בגלל שלא היו הוראות.

כן.

יכול להיות שאתה צודק.

הייתי בכלל מוריד את כל הדבר הזה.

את הסייפה של 1, אתה מתכוון?

כן, את הסייפה של פסקה 1.

אני בעד.

כן, אבל אם למפקח ייקח זמן לקבוע הוראות ייעודיות.

מה זה משנה? לא, אם הוא לא יקבע - - -

כן, אבל החוק נכנס בעוד שישה חודשים. אם המפקח לא ייקבע הוראות - - -

הסיבה שהכנסנו זה לאור הדרישה של להוסיף את פסקה 4.

נכון, נכון.

עכשיו את אומרת שאם הוא לא ייקבע, אז עכשיו, אין לדבר סוף. אם הוא לא ייקבע וייקבע החוק ובעוד חצי שנה ניתן לו הארכה – אין לדבר הזה סוף.

במה זה גורע, אם יש את המשפט הזה?

לא יודע, כי עכשיו לדייק אותו.

הדגשנו שהסעיפים, יש אפשרות לקיים אותם גם בלי הוראות. ולכן, סעיף קטן (4) נוסח בדרך הלא רגילה שראה אם נדרש, בסדר? בדרך כלל כתוב "בא" או "רשאי לקבוע". אני דווקא חושבת שכן נכון להשאיר - - -

כן, אבל עכשיו תתחילי לדייק את השורה הזאת.

לא, זהו, היא דייקה את השורה. זהו, נגמר.

לא, לא, זה הדיוק. זה הדיוק. נשמע לי בסדר.

אני אחזור על התיקונים כדי שאני אבין ב-100% למה התכוונה הוועדה. אז בעצם בפסקה (1) אנחנו אומרים "אלא אם כן ביקש הלקוח שלא לקבל הודעות בדרך האמורה". בפסקה (3), בסיפה – "תישלח הודעה קולית כחלופה להודעה הכתובה" במקום למסרון". וכן, אגב, עוד איזה חידוד קטן – "בהתאם להוראות לפי פסקה (4)". כי בעצם אותן הוראות מחקנו מפסקה (2) וצריך יהיה לעשות כאן תיקון טכני כזה. זה ההוראות של המפקח. ובפסקה (4) אנחנו נפנה להוראות ניהול בנקאי תקין לפי פקודת הבנקאות, כדי שיהיה ברור מה הן אותן הוראות שהמפקח מוסמך לקבוע.

ההוראות האלה שאתם, זאת אומרת, פקודת הבנקאות, זה מגביל את המפקח לקבוע את התנאים? זאת אומרת, הוא צריך להיצמד לאותן הוראות? או שהוא יכול לקבוע הוראות חדשות?

לא, לא. זה פשוט ההסמכה והדרך שבה קובעים את ההוראות; איזה תהליך צריך לעבור, מה אפשר לעשות אם יש הפרה של אותן הוראות. זה פשוט נכנס למנגנון קיים.

אוקיי.

בסדר. הערות נוספות? משרד האוצר? התגעגענו אליכם, לא פגשנו אתכם בפעם הקודמת. אתה מברך? מצוין. טוב, אז אם אין הערות נוספות אנחנו נצביע.

נכון, ניתן להצביע על סעיף קטן (ג), עם השינויים כפי שהקראתי.

טוב, מי בעד הסעיף לאור התיקונים שהוצעו?

הצבעה

בעד – 2
נגד – 0
נמנעים – 0
אושר.

פה אחד. הסעיף אושר, הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. להכנה. אז חבר הכנסת מישרקי, שיהיה בשעה טובה. בסימן טוב, במזל טוב, בבשורות טובות.

תודה רבה. זה באמת אמנם בשורה טובה לאזרח, אני חושב, אבל באמת היום יום כל כך קשה. אבל, מה לעשות? השגרה מחייבת אותנו גם להמשיך לפעול. אז עושים את זה. ועדיין, לא יכול להגיד לך שאני שמח ביום הזה.

כן, נכון.

אף אחד מאיתנו.

תודה רבה לך על ניהול הדיון הזה.

תודה. תודה חברים, הישיבה נעולה. יום טוב ובשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 09:48.