פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכנסת
22/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד (22 בינואר 2024), שעה 11:30

1. קביעת ועדה לדיון בהצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, (פ/4111/25), של ח"כ אליהו ברוכי וקבוצת חברי כנסת.
ב. הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, (פ/585/25), של ח"כ שמחה רוטמן.
2. ישיבות מליאת הכנסת בימי שלישי בשבוע – הארכת תוקף החלטת הוועדה.
3. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק – נוסח ההצעות יישלח בהמשך.

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
עמית הלוי
ארז מלול
אריאל קלנר
משה רוט
שמחה רוטמן

גבריאלה פיסמן - עו"ד, ראשת אשכל סמכויות שלטונית המחלקה הפלילית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יואב סטשבסקי - עו"ד, רפרנט, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דני שטיינברג - פורום הגבורה

צורית פניגשטיין - אם שכולה, פורום הגבורה

ארבל אסטרחן

נועה בירן-דדון

אביבה יובל מויאל


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, היום יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד, 22 בינואר 2024. לפני שנפתח בסדר-היום, מבקשת לדבר צורית פניגשטיין, אם שכולה מפורום הגבורה. בבקשה גברתי.

שלום, אני אימא של מעזו פניגשטיין שנפל לפני כחודש ברצועת עזה. אני גם נאלצתי לחתום לבן אחר שלי, אתמול, להישאר לוחם, הוא מסיים קורס קצינים. עם כל הכאב, אנחנו מבקשים מכם מאוד שתִּפְרְטוּ, כמובן למעשים, את החזון הציוני הגדול של מדינת ישראל. אנחנו מבקשים לחיות פה ולחיות פה פירושו להילחם עד שנשיג לנו את השקט הזה. אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד קולות שנשמעים, מבית ומחוץ, שקצת מרפים את הכוח הזה להילחם עד הסוף, כמובן שיש לזה מחירים ואנחנו מבינים שהמערכה היא מורכבת.

אנחנו מבקשים מדם ליבנו, בבקשה תביאו שקט למדינת ישראל, תחזירו את החטופים הביתה, תלחמו עד הסוף. אנחנו מרגישים עכשיו רפיון וזה אפילו קצת מבהיל. בג'באליה, איפה שנהרג הבן שלי מעוז, השוק כבר חזר לפעול והחיים חוזרים לאט-לאט למסלולם וזה כל כך מפחיד. הוא נפל על קדושת העם והארץ, הוא נפל בשביל שאנחנו נוכל לשבת כאן ולדבר ואתם תוכלו עכשיו לקבל את ההחלטות שלכם ברוגע. אני חושבת שעל כתפיכם מוטלת האחריות לנצח ולהביא להכרעה. תודה רבה.

תודה רבה. דני שטיינברג, גם מפורום גבורה. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. קודם כול, פורום הגבורה הוא פורום א-פוליטי, חברים בו משפחות שכולות מהמלחמה האחרונה מכל גווני החברה הישראלית, דרוזים, דתיים, חילוניים וכו'. מטרתנו היא בעצם לחזק את ידי המחזיקים בהגה, את הממשלה, את הקבינט המלחמתי, להמשיך במלחמתם, לא להוריד את הרגל מהדוושה.

אלוף משנה יהונתן, השם ייקום דמו, מח"ט הנח"ל שנפל בשבת בבוקר, השאיר אישה ושישה ילדים, גר בשומריה שבדרום חבל לכיש. על הבוקר יצא לדרכו לכיוון גדס"ר הנח"ל, גדוד הסיור של הנח"ל, שהיה בכרם רעים. בדרך הוא נתקל במחבלים, מארב של מחבלים. הוא נסע לבד, פרק מהרכב והחל בקרב בודד, יחיד מול 12 מחבלים. אין לנו ספק שהוא ידע שהוא לא יצא מזה אבל הוא ראה בזה שליחות. בכל הקריירה הצבאית שלו הוא ראה שליחות, זה מה שגורם לנו להמשיך פה עכשיו את השליחות.

כך הוא אמר לטירונים בכותל בעת ההשבעה, ואני מצטט: "הצהרת השבועה אותה נשאתם היום הינה נקודת ציון משמעותית בתוך מסע שלם, המסע כולל בתוכו את ההבנה כי לא האני הפרטי הוא זה שעומד במרכז אלא חיי הכלל, העם והמדינה, עד כדי מוכנות למסור את הנפש למענם". וכך הוא גם חינך את הילדים שלו, את המשפחה. הבן שלו שאל אותו: מה אומרים לחייל שמפחד לצאת למלחמה? אבא, איך אתה מסביר לו את זה? אז הוא אמר לו, וזה גם בכתובים וגם בהקלטה שלו, בקולו, הוא אמר בין השאר: "החייל צריך לשכוח את כל הדברים האישיים שלו, את כל הדברים שהוא אוהב, שהוא רוצה בשביל עצמו, ולחשוב רק על הכלל, רק על עם ישראל כולו. וככה לחזק אותו. לחזק אותו, להסביר לו שהשם נלחם איתו ביחד, איתנו ביחד, עד שיפסיק לפחד".

כלומר, המסר של יוני לאורך כל הקריירה שלו, לפקודים שלו וכו', ולעצמו, כמובן, זה לחשוב על הכלל. הוא ראה בזה שליחות וכל המשפחה ראתה בקריירה הזו שליחות. זה לא קל, למי שיודע מה זה להיות איש צבא, משפחה קרבית בצבא. ולכן, אנחנו חושבים על הכלל, כלל העם, כלל המדינה. אנחנו עומדים כרגע – לא נחדש לאף אחד – ברגעי משבר היסטוריים שזה לכאן או לכאן, או לדמורליזציה כללית כפי שנשמעת בתקשורת בכל בוקר, דמורליזציה ולמעשה חיזוק סנוואר ושותפיו על ידי זה; או שאנחנו תופסים את השור בקרניו, מחזקים את הקבינט, מחזקים את הצבא.

הצבא, עד כמה שאנחנו יודעים, החבר'ה שם בצבא – רק תשאלו את המילואימניקים פה ממול – רוצים לחזור ולגמור את המשימה. והמשימה היא כפי שהממשלה קבעה, הקבינט קבע, למוטט את החמאס, להחזיר את החטופים, בוודאי, להחזיר את החטופים, וגם לשלוט שם. לא ייתכן שהעזתים חוזרים צפונה, הם כולם חמאסניקים, את זה ראינו, לא צריכים הוכחות נוספות. לא ייתכן שמשאיות עם ציוד הומניטרי נכנסות לעזה ללא מעורבים. מה זאת אומרת "לא מעורבים"? כולנו רואים את התמונות, שהמחבלים של החמאס נמצאים על המשאיות, עם נשקים. מצלמים את זה, רואים את זה, כל העולם רואה את זה. זה ציוד הומניטרי ללא מעורבים? למה לא מורידים אותם? איך אפשר להגיד לנו שהכול בשליטה? זה בכלל לא בשליטה.

עוד פעם, זה מה שרואים במדיה, אני לא יודע אם לקחו פוטושופ ושמו שם את המחבלים. אני לא יודע, אבל זה מה שאנחנו, העם, מקבל. אתה פותח את החדשות, אתה פותח כל דיון, יושבים שם אלופים לשעבר וכל מיני פרשנים למיניהם, כשכל מה שהם אמרו קודם כבר הוכח כלא נכון, והם עדיין מעיזים לדבר ולתת את כל התובנות שלהם שהן תובנות שמביאות אותנו עוד פעם ל-7 באוקטובר, חס וחלילה. בקיצור, הקריאה שלנו כפורום הגבורה היא לחזק את הצבא, היא לחזק אתכם חברי הכנסת לעמוד כחוט שידרה מול כל הקולות הנגדיים ולגמור את המלאכה אחת ולתמיד. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו כמובן משתתפים בצערכם ובצער כל המשפחות השכולות. הייתי בהרבה – לצערנו, יש הרבה – ניחומי אבלים של הבנים שלנו שנפלו בקרב. מה שאני שומע מכם זה בעצם, מה ששמעתי מכל משפחה שכולה כשיצאתי משם, באמת להמשיך עד הסוף. אני חושב שכל סיום אחר, חלילה, שהוא לא הכרעה, רק ייקח אותנו לאיזשהו פסק זמן קצר מהטרור. ולכן חייבים להמשיך עד הסוף וכמובן, כמובן, לשחרר את כל החטופים.

יישר כוח גדול, יש פה עוצמה אדירה.

יישר כוח, אתם השופר של כל המשפחות השכולות. אני מסכים עם מה שהיושב-ראש אמר, אנחנו חשים את זה בכל משפחה ומשפחה, שומעים את זה שוב ושוב. אתם שופר ותמשיכו ככה, למען בניכם ולמען כלל ישראל.

אני רוצה לחדד עוד משהו, הגברת פניגשטיין ואדון שטיינברג, יש שני סוגי גבורה ואתם מייצגים את שניהם, את שני הסוגים. הדברים שלכם חשובים מאוד, הם ברורים מאוד וחשוב מאוד שיישמעו כאן, חשוב מאוד. אני אומר את זה כמי שמשתתף בישיבות ועדת החוץ והביטחון ומה שאתה אומר כאן זה לא פוטושופ ולא כלום, זאת המציאות בשטח. יש שני סוגי גבורה, גבורה אחת היא הגבורה שתיארתם, הבן שלך ומעוז וכל מי שעומד מול הרשעים הארורים הללו וגובר עליהם ומייצג את הטוב שגובר על הרע, אבל גבורה לא פחות חשובה היא הגבורה להתגבר על הכוחות הפנימיים ועל הנטיות הפנימיות שלנו לחולשה, להפסקה, להסכמה לאיזו מן התדרדרות חזרה למרחב שבו בעצם אנחנו לא שולטים. גבורה זה כשאדם יכול לשלוט גם בחולשותיו וגם באויביו, ושני הדברים האלו נדרשים מאוד היום.

אנחנו בתהליך הפוך, לצערי הרב, התוכנית המבצעית של צה"ל מהיום הראשון למעשה, במחילה, לא מייצגת את היעד של לשלוט. אנחנו לא שולטים בפילדלפי; אנחנו לא שולטים באוכלוסייה, כמו שאמרת, בצדק, אנחנו נותנים לחמאס לשלוט באוכלוסייה כשאנחנו נותנים לו את האוכל; אנחנו לא שולטים בשטח, לא ביתרנו את השטח למספיק חלקים. אנחנו לא שולטים, לא מכריזים על שליטה לעד. ולכן פורום הגבורה, הגבורה הנדרשת לנו היא הגבורה הזאת, להחליט שאנחנו שולטים, לא ליום, לא ליומיים, שולטים לעד.

הדברים שלכם חשובים מאוד. אני מקווה מאוד שתתמידו פה, גם כי כולנו חיילים באותה מערכה ויש הרבה מאוד כוחות, מבחוץ, מבפנים, האנשים שעומדים בקואליציה היום, גם כדי לשנות את התוכנית המבצעית אבל גם מול כל הכוחות הגדולים שמעורבים פה. אני אומר לכם, זה מחסום דק, דק. אני אומר את זה, אני מכיר מאוד את הפרטים, זה מחסום דק, גם ראש הממשלה וגם האחרים זה מחסום דק. אם המחסום הזה ירד יהיה פה שטף שיוביל אותנו להמשך פלסטיניזציה של האזור ואנחנו יודעים מה זה אומר. ולכן העמידה שלכם איתנו בעניין הזה היא מאוד מאוד חשובה. אנחנו באמת מחזיקים את זה חזק באצבעות וצריך לומר את הדברים וצריך לומר את הדברים גם מול צה"ל וגם מול הציבור, זה חשוב מאוד. יישר כוח.

יישר כוח.

תודה רבה, תודה לכם.



בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, (מ/1706), בכל הקריאות

במעבר חד. אתחיל בבקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, (מ/1706), בכל הקריאות. אבל אנחנו נעשה את זה רק לקריאה הראשונה. תנמק גבי פיסמן, בבקשה, גברתי.

למה? למה רק בראשונה? בסדר, נשמע אותה קודם.

תודה אדוני. אסביר את לוחות הזמנים, מדובר בחוק להארכת תקנות שעת חירום שמאפשר הארכות מעצר ממושכות, במקום 15 ימים בדין הפלילי, 45 ימים. הארכות מעצר לפרקי זמן של 45 ימים ביחס לעצורי 7 באוקטובר ועצורי תמרון. כרגע הממשלה נזקקת לזמן הזה כדי לגבש במהלך התקופה הזו הצעת חוק ייעודית, ממשלתית, עם סדרי דין מיוחדים שבעצם יאפשרו התמודדות פלילית גם עם עצורי 7 באוקטובר וגם עם חלק מעצורי התמרון, בהתאם לתפיסה שתתגבש.

כרגע זה לא קיים?

כרגע זה קיים בתקנות שעת חירום.

מתי הן פוקעות?

תקנות שעת החירום פוקעות ב-7 בפברואר אבל למעשה, פרק הזמן ביחס לאותם עצורים מסתיים קודם, ב-5 בפברואר, מכיוון שאנחנו מדברים על פרקי זמן מצטברים של 45 ימים ועוד 45 ימים. 90 הימים בעצם מסתיימים ב-5 בפברואר - -

יש כמעט שבועיים.

- - ואנחנו חייבים רציפות בהקשר הזה כי אם לא נחיל רציפות המשמעות היא שהאנשים האלה עלולים להשתחרר, לכן אנחנו חייבים.

בסדר גמור. נאשר בקריאה ראשונה, הוועדה תעבוד ואם היא לא תספיק אז נתכנס שוב.

זה מוגבל דווקא לאנשים האלה, לחיות האלה.

כן? גבי.

במפורש.

כן. היא נועדה ייעודית ל"חרבות ברזל", רק ביחס לעצורי 7 באוקטובר ועצורי תמרון.

אגיד מבחינת הלו"ז.

שמחה, זה מגיע אליך?

זה אמור להגיע אליי, נכון? לוועדת החוקה. אתמול גם עשינו ישיבה חסויה בנוגע להערכות הממשלתית לטיפול בכל הסוגיה הזאת, עבודת המטה הממשלתית וכדומה. ישיבה חסויה, מן הסתם את מה שנאמר שם נשמור שם. בכל מקרה, ההצעה הזאת אמורה להגיע לוועדת החוקה. להערכתי, היא לא אמורה לדרוש יותר מדי זמן דיון. אני מעריך שככל שתאושר, ותאושר היום במליאה, אעשה את כל המאמצים לקבוע אותה אצלי בוועדה כבר מחר וממילא אם היא תהיה מוכנה לרביעי אפשר יהיה להצביע עליה בשני בלי פטור.

אפשר לסיים את זה בשבוע. בכל מקרה, גם אם לא, אנחנו פה ואפשר תמיד להתכנס שוב.

אני מזכירה שהבקשה הייתה לפטור כולל.

כן, אבל יושב-ראש הוועדה אומר שהוא יסיים את זה בשבוע.

מאה אחוז.

אם כך, מי בעד מתן הפטור לקריאה הראשונה?

הצבעה

אושרה.

אושר פה אחד.

ישיבות מליאת הכנסת בימי שלישי בשבוע

נושא שני, ישיבות מליאת הכנסת בימי שלישי. אני מוריד את זה מסדר-היום ונחזור לימי שלישי. מחר, כמובן שזה עוד חדש, יהיו רק נאומים בני דקה. שבוע לאחר מכן יום השואה ואני מאמין שכבר יהיה יום מיוחד. ונחזור גם לשגרה של ימי שלישי.


קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, (פ/585/25)

3א. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – תביעה נגד מפגע), התשפ"ג–2022, (פ/585/25), של חבר כנסת שמחה רוטמן.

זה בוועדת העבודה והרווחה, למרות שלמעשה מלכתחילה היה היגיון מסוים שזה כן ילך לוועדת החוקה בגלל שזה לא עוסק בעניין סוציאלי אלא בדיני תביעות. אבל בגלל שיש שתי הצעות חוק שבזמנו כבר דנו בהן בוועדת העבודה והרווחה – בגלל המיקום החוקי, למרות שההסדר הוא מטבעו יותר הסדר של דיני תביעות נזיקין שכן אמור להיות אצלנו – מאחר וזה כבר מתנהל, כדי שזה יצורף לזה אני מבקש שזה יעבור לוועדת העבודה והרווחה.

אם כך, ההמלצה של הלשכה המשפטית היא לוועדת העבודה והרווחה ועל זה אנחנו נצביע. מי בעד?

הצבעה

אושרה.

אושר פה אחד.



קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, (פ/4111/25)

סעיף ב', הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – אי-קיזוז ימי חופשה למתנדב במסגרת כוחות הביטחון וההצלה בשעת חירום), התשפ"ד–2023, (פ/4111/25), של חבר הכנסת אליהו ברוכי וקבוצת חברי כנסת. ההמלצה של הלשכה המשפטית, לוועדת העבודה והרווחה. מישהו רוצה להתייחס?

אני זוכר שפוגל, אבל אם הוא לא פה אז אני לא מייצג, הוא לא ביקש שייצגו אותו. כשהחוק עלה במליאה, כשהייתי סגן, פוגל ביקש שזה יהיה אצלו בגלל החוק שלו, של מד"א, לוחמי האש, אני לא זוכר.

לא, לא, אבל חוק חופשה שנתית ממש צריך ללכת.

כן, אבל סליחה, הוא צודק אבל הוא מסתכל רק על הזנב, הזנב כבר מנענע את הפרה. עקרונית זה אמור לעבור לוועדת העבודה והרווחה כי הנושא זה נושא של עבודה ורווחה.

אבל אין פה מישהו אחר שמבקש, אתם מתווכחים כשאתם מסכימים על אותו דבר.

אמרתי, אני לא מייצג, אמרתי למה זה הגיע לפה. ארבל מעל כולנו פה.

אם כך, מי בעד להעביר לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה

אושרה.

אושר פה אחד. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:48.