פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת הכספים
23/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 301
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 10:00

סכנת סגירת מפעל ויטה פרי הגליל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

יוסף עטאונה
גלעד קריב

גל ברנס - רכז תקציבים, משרד האוצר

אוראל פיין - רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

אפרת דבש - מנהל תחום בכירה מחלקת לקוחות, משרד הכלכלה והתעשייה

יפעת ענבר - מנהלת אגף תעשיות מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

שושי רשף מור - מנהלת אגף סחר חוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - סמנכ"ל כלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מרדכי חזיזה - יו"ר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

טלאל הייב - חבר ועד עובדים, מפעל פרי גליל

אליעזר בלו - יו"ר הסתדרות עובדי המזון והפרמצביטיקה, ההסתדרות החדשה

אביב חצבני - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

ליאור כוכבי - מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

דוד מנביץ' - יו"ר איגוד המזון, התאחדות התעשיינים בישראל

נמרוד הגלילי - איגוד לשכות המסחר

יובל בן ארי - רכז קשרי ממשל ועמותות, ארגון מנהיגות אזרחית

תמר בנתורה

טמיר כהן

יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סכנת גירת מפעל ויטה פרי הגליל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. בוקר קשה מאוד, אסון גדול שקרה, אי אפשר אפילו לתאר את זה, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. האמת ששמעתי את זה אתמול והתלבטתי אם לבטל את הישיבה. אנחנו הולכים לדון על דברים שהם חשובים מאוד, אבל הכל מתגמד לעומת הנושא הזה. אין ברירה, צריך להמשיך, כך ציוו לנו וכך צריך לעשות. אני שולח את תנחומנו למשפחות השכולות, כל כך הרבה משפחות, איחולי החלמה לפצועים, ואנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שיאמר לצרותנו די, שזה ייגמר ויפסיק. בקשה, ינון.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. פתחת בדבר החשוב לכולנו. צמד המלים "אותר לפרסום" זה כאב אדיר כי אנחנו יודעים שזו עוד מודעה של עוד משפחות שכולות, עוד יתומים, עוד אלמנות. אתמול אחר הצוהריים התהלכה פה השמועה כמו אצל כולם. הבוקר דיברתי עם מנהל בית חולים שחזר ממילואים כבר פעמיים. הוא אמר לי: "אתה לא מבין, אני לא ישן מאתמול כי אני יודע מה זה המקומות האלה. אתה מדבר עם חיילי מילואים שפונים ואתה לא יודע איפה לשים את הראש". עם ישראל לא נרדם בלילות האלה. הכאב והשכול הוא של כולם. אנחנו באמת משתתפים בצערן של המשפחות, מתפללים לשלומם של כל החיילים שיחזרו בריאים ושלמים, שהפצועים יחלימו במהרה וכל החטופים יחזרו הביתה בריאים, עד כמה שאפשר להגיד בנפשם וברוחם, במהרה, עם כמה שפחות אבדות לנו כעם ישראל, כחיילים. שיהיו רק בשורות טובות.

גם אני חשבתי הבוקר אם אנחנו צריכים לבטל את הדיונים. האירוע שקרה פה אתמול היה אירוע כואב, כשהבוקר התעוררנו לבשורה הנוראית הזאת, לאסון כבד. דווקא בבקרים כאלה, בימים כאלה, אנחנו צריכים לזכור למה אנחנו כאן, מה המשימה שלנו, מה הערכים שלנו. ליבנו עם משפחות הנופלים, ואנחנו מתפללים לרפואת הפצועים. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשיב את האנשים שלנו שנמצאים עכשיו בעזה הביתה. יצאתי עכשיו מישיבת השדולה של שלי טל מירון וצגה מלקו שנשמעו בה עדויות מאוד קשות על אלימות מינית ב-7 באוקטובר, שנשמעה בה עדות של אביבה סיגל, החטופה שחזרה, על מה שהיא ראתה שם ומה שמתרחש שם עכשיו. אנחנו צריכים לדבר על זה, אנחנו צריכים לזכור את זה, אנחנו צריכים להשאיר את הנושא על סדר היום, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשיב את האנשים שלנו הביתה, זו החובה המוסרית שלנו. אני משתתף בצער המשפחות, יהי זכרם של הנופלים ברוך.

הלב נקרע על כמות כזאת של נופלים. זה החזיר אותי אחורה ל-1997 כששירתתי בחיל הים והביאו את רוב הנופלים באסון המסוקים לבסיס חיל הים בחיפה. זה היה נורא ואיום אסון המסוקים, במיוחד כשאחד הנופלים, ארז שטרק, היה בן העיר שלי.

קרית אתא?

כן, הוא למד שנה מעלי. אני זוכר שכשהייתי רואה את אימא שלו המנוחה - מאז אותו יום היא לא הייתה אותה גברת - הייתי פשוט עושה סיבוב ברחוב רק כדי לא להיתקל בה.

אנחנו בכל זאת נעבור לנושא הראשון שאנחנו אמורים לדבר עליו, והוא סכנת סגירת מפעל ויטה פרי הגליל. למפעל פרי הגליל יש היסטוריה בוועדת הכספים. המפעל בשעתו עמד בסכנת סגירה. מפעל פרי גליל הוא מפעל עוגן בחצור הגלילית, במיוחד כשאנחנו היום מדברים על הצפון. הנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב מבחינה כלכלית לתושבים שם, לכל האזור. אני אז עשיתי ישיבה של ועדת הכספים במפעל עצמו, בפרי גליל, כשהיה ברור שהמפעל ייסגר כי היה חסר כסף. היו עשרים וכמה חברי כנסת שבאו לדיון, כשבסופו של דבר הממשלה העמידה את הסכום הנדרש בכדי שהמפעל ימשיך. לא רק שהוא המשיך, הוא גם גדל, הוסיפו אגפים נוספים. המפעל עובד מאז כבר שנים רבות. יש במפעל לא רק עובדים יהודים, יש גם שאינם יהודים שעובדים בפרי גליל – הרבה מהם מגיעים מטובא-זנגרייה.

התברר בימים האחרונים ששוב אנחנו מגיעים לסכנת סגירה. מוטי חזיזה, יושב ראש ועד העובדים, הראה לי ששלחו מכתב על כך שהולכים לפטר 53 עובדים מתוך 130 עובדים. זה נובע מהרבה מאוד סיבות, בעיקר מזה שהממשלה לא נותנת את ליבה לסייע לחקלאים באזור הגליל כדי שיוכלו לספק את התוצרת למפעל. מאפשרים ייבוא מתורכיה ואז למפעל לא יהיה זכות קיום והוא לא יוכל להחזיק מעמד. נזעקתי לעניין הזה כדי לשמוע מה הולך לקרות עם זה. האם משרד החקלאות רוצה להתייחס?

בוקר טוב, כמובן בוקר קשה מאוד. אנחנו מאוד מודאגים מהאפשרות הזאת שהקו הזה ייסגר. המפעל הזה צורך תוצרת חקלאית מדונמים רבים מאוד. חלק מהמוצרים שהוא מייצר מהווים כ-50% מהייצור המקומי הישראלי. חשוב להבין שמדובר בגידולים שלא קל להחליף בדברים אחרים, בפרט במטעים.

אם יגדלו שם משהו אחר, המדינה תיתן אפשרות לייבא.

אנחנו מאוד רוצים שהקו הזה יישמר. כפי שהיו פה דיונים בשבועות האחרונים לא פעם, הסיפור של העלאת המכסים על מוצרים חקלאיים לתעשייה זה בדיוק זה. הבקשה היא לתקן טעויות שקרו, לתקן את הסעיפים כך שיחזור המכס.

מה שעבר פה בשבוע שעבר היה עצירה.

נכון, זה היה עצירה. המוצרים של החקלאים לתעשייה, כשבכללם הנושא הזה, נכנסו בטעות סופר לרפורמה.

אמרתם את זה פה, אבל לא תיקנו את זה.

היו גם הסכמות על מוצרים נוספים, אבל כל הדברים האלה תקועים. זה היה יכול למנוע או לדחות את המצב שאנחנו נמצאים בו היום.

האם כשמייבאים משפים את המפעל שזה פגע בו? האם עושים איזו שהיא בקרה, או שבכל זאת מאפשרים למפעל להיפגע, מאפשרים לפטר?

אם הייבוא הוא כלכלי הוא מתקיים.

מה שיקרה זה שפרי גליל ייסגר - אם קיים עוד מפעל כזה בארץ, גם הוא ייסגר - ואז היבואנים יגידו, "תשמע, אין לנו תחרות בארץ, אנחנו יכולים להתחיל להעלות את המחירים". האם נגיד אז לאנשים לפתוח מפעלים בארץ? האם נתחיל לתת להם תמריצים להקים מפעלים אחרי שזרקנו את העובדים? איפה הבקרה כדי שהדבר הזה לא יקרה?

מדובר על מדיניות ממשלה שאנחנו לא אחראים עליה.

אתם כן אחראים עליה.

התכנית הייתה שמול הורדת המכסים תגיע תמיכה ישירה. תמיכה ישירה אמורה לבטא את - -

לכמה זמן תמיכה ישירה?

התמיכה הישירה בעולם - -

בישראל, לא בעולם.

התמיכה הישירה אמורה להיות קבועה, היא לא משהו שאתה מבטל. באירופה, בנוסף לתמיכה ישירה יש במוצרים מרכזיים גם מכסי מגן.

מה התפקיד של משרד החקלאות? אתם לא צריכים להיות אלה שקובעים לממשלה את המדיניות כאשר מדובר על חקלאות?

למה התמיכה הישירה לא מגיעה?

המדיניות היא של המכס. התמיכה הישירה היא של משרד האוצר.

לא קיבלתם כסף כדי להעביר לתמיכה הישירה?

לא.

לא ראיתי בשום שלב שפתיחת הייבוא בנושאים האלה מוזילה מחירים. נכון שזה מעשיר יבואנים.

זה לא מדויק.

זה מוזיל מחירים?

בוודאי.

בחקלאות?

במדיניות נכונה ומאוזנת זה יכול להוזיל מחירים. אנחנו לא איזה אי שחוקי הכלכלה לא עובדים בו.

ולדימיר, בוא נאמץ את חוקי הכלכלה לגבי החקלאות מהאיחוד האירופאי.

אני בעד.

אני לא מדבר איתך על האיכות. פעם אחת הבאתי עגבנייה שייבאו מתורכיה והילד שלי שיחק איתה, הוא חשב שזה מכפר השעשועים. אין לה טעם, אין לה ריח.

הבעיה שלנו היא שאין פה מדיניות לטווח ארוך, שכל ממשלה מנסה לקדם רפורמה משלה ומגיעה ממשלה אחרת ועוצרת אותה. למה הכסף לא הגיע לתמיכה ישירה? כי אין מדיניות.

אני לא אוהב את המילה "תמיכה". תמיכה זה כאילו שצריכים לעזור לנזקקים שנקראים חקלאים. הם לא נזקקים. החקלאים והמפעלים רוצים לתת את הפרנסה לאנשים האלה בכבוד, הם לא רוצים תמיכות, הם לא רוצים כלום. גם אם בסופו של דבר זה מוזיל את המוצר לצרכן, זה מוזיל לתקופה.

גם לתקופה זה לא מוזיל.

ראינו את זה כשכל חוות הדגים נסגרו ופתאום המחירים עלו.

מוטי חזיזה, מה קרה פתאום?

אני רוצה להביע צער לגבי מה ששמענו בדרך, לגבי המקרה שקרה, כשאני מאמין שכל מי שנמצא פה מזדהה איתנו.

אמרנו את זה בתחילת הישיבה.

מורי ורבי משה, אם לא היית נותן את הזכות לעובדי הייצור לדבר, אף אחד לא היה שומע אותנו. אני חייב לפרגן לך ולצוות שלך שעובדים במזכירות.

לחברי הוועדה.

לחברי הוועדה ולכל הצוות שנתן לנו את הזכות להגיע לפה ולהגיד עד כמה הדברים קשים בצפון, עד כמה עובדי הייצור מטולטלים ונופלים בין הכיסאות. אני חייב להודות לך. למה אני אומר את זה בפתיח? כי כשאני מנסה להשיג את שר הכלכלה, הוא לא חוזר אלי. אני גם לא יודע מי זה השר לפיתוח הנגב והגליל כי הוא לא בא לפריפריה הצפונית ומתייחס אלינו. אין לנו מענה. מי שענה לנו וקיבל את הבקשה שלנו היית אתה, היושב ראש.

שר הכלכלה עסוק בפריימריז.

לצערי כן. הפריימריז שלנו הוא לשרוד בחיים, במציאות של החיים. חברים, מפעל פרי הגליל זה מפעל העוגן של העיירה חצור הגלילית. אני מזמין את כולם לחצור הגלילית, זה נמצא ממש בצפון. מדובר על מפעל שמשה, יושב ראש הוועדה, מכיר. ב-15 השנים האחרונות אנחנו עוברים את כל מדורי הגיהינום. האם מה שמגיע לעובד ייצור זה לקבל את ה"מתנה" הזאת? מה אנחנו מבקשים? לא באתי לבקש כסף, לא באתי לבקש תרומה, לא באתי לבקש תחנונים, באתי לבקש את הזכות של העובד לעבוד במדינת ישראל. גם את הזכות הזאת לוקחים לנו? אנחנו לא עסוקים בפריימריז, אנחנו עסוקים בהישרדות של החיים. יש לנו עובדים שהילדים שלהם נלחמים בעזה. יש לי כאן את מכתב השימוע לפני פיטורים. במה העובדים יתעסקו - האם במצב הכלכלי, הביטחוני או הנפשי? כמה כבר משתכרים במפעל פרי הגליל? מה המשכורת? עובדת היום בבוקר אמרה לי, "מוטי, הבן שלי מתחתן, קיבלתי מכתב פיטורים, מה אני הולכת לעשות"? מה אני אומר לעובדת כזאת? מה חטאה? במה היא חטאה? במה היא טועה? בזה שהיא רוצה לעבוד עם משכורת של 5,000 שקל? גם את הזכות הזאת לוקחים?

לא ייתכן שהמדיניות של ממשלת ישראל תהיה לייבא מתורכיה, מסין, מטאיוואן, מהולנד, הרי הם אנטישמיים שם, הם לא מגיעים לפה, הילדים שלהם לא משרתים בצבא. נותנים להם את הפרגון ובאים לגמור אותנו, כשאותנו זה גם את החקלאים. הבאתי לפה מכתב מאיגוד החקלאים, אדוני היושב ראש, כדי למסור לך. אם לא יהיה פרי הגליל לא תהיה חקלאות. למי ייצרו? ישלחו את הירקות לתורכיה, לסין, להולנד? איפה אנחנו? מה קרה לנו? למה זה קורה? אני מנסה להשיג את שר הכלכלה. אז מה אם אני עובד ייצור? תענה, תתייחס, הרי אתה מתיימר להיות ראש ממשלה בעתיד. בוא תתייחס אלינו. אין מענה. ביום הכי סוער וביום הכי כואב הגעתי לפה מהצפון. אין מי שישמע אותנו חוץ ממך, אדוני היושב ראש, וכל הצוות שנמצא פה. אני מקווה שמפה יצאו השליחים שלנו, של עובדי הייצור. בעל הבית רוצה לסגור את המפעל. אין לו למה לפתוח אם מורידים את המכסים. בפרי הגליל ייצרו פעם טונה, אבל אז החליטו על ייבוא. אתה יודע, כבוד רבי ומורי משה, מה קרה כשסגרו את הטונה? המחירים עלו. מה יש היום?

ולדימיר, המחיר של הטונה יותר - -

כי אין מדיניות, כי יש יבואן אחד.

זה לא רק שיש יבואן אחד, זה גם בגלל שהשוק המקומי לא מסוגל להתחרות.

לא באמת פתחת את השוק. הבעיה שאין מדיניות כוללת.

אדוני היושב ראש, מה יש לנו היום? יש לנו את הירקות הקפואים, את השימורים. אנחנו לא רוצים כלום, אנחנו רוצים רק לעבוד.

מה שאתה אומר זה שזו לא רק פגיעה בתעשייה, במפעל, זו פגיעה גם בכל החקלאים.

יש גם מאות משפחות במערך הלוגיסטי, אם זה המפעל של הקופסאות, של הקרטונים. מתפרנסים מהמפעל הזה מעל 1,000 משפחות. אנחנו כרגע 53 עובדים מהעיירה חצור הגלילית. העובדים לא חטאו, הם עובדים 30 ו-40 שנה. אם את הזכות המינימאלית של עובד לא נשארה בארץ, מה נשאר לעשות? ישווקו אותנו לתורכיה? מה יש לנו בחצור הגלילית?

לא ניתן את זה.

באתי ביום הכי סוער מהצפון הרחוק, ביום הכי כואב.

איך בחצור המצב?

פחות מקרית שמונה, אבל עדיין אנשים בלחץ, לא יודעים מה יהיה מחר, מה יהיה מוחרתיים. רבי משה, עוד לא שמעתי מישהו מהשרים ששואל מה עם חצור, מה עם עובדי פרי הגליל. עוד לא נתקלתי באחד שמתעניין. אז בסדר, אנחנו לא הייטקיסטים, אנחנו רק אנשים שרוצים לחיות ולעבוד. ביום הבחירות יודעים לעבור בחצור? זה כן? זה אין בעיה?

לא אומרים לכם להצביע דרך המחשב, דרך ההייטק. יום אחד הם צריכים אתכם, אבל ביתר הזמן אף אחד לא מתייחס. כשאתה מנסה לתפוס שר כלכלה אתה לא מצליח לתפוס אותו.

מי שואל אותנו? מי מתייחס אלינו?

זה מטריף את הדעת ששרים שאחראים - אני כואב את זה. יושב לך פה בן אדם לא פעם ראשונה, לא פעם שנייה.

יש פה מפלגה אחת שלא שלחה נציג לדיון.

מפלגה מאוד גדולה.

לפי הפגישות שקיימנו עם הבעלים ועם המנכ"ל, פרי גליל נמצאת על המדף למכירה ולא מצליחים למכור אותה. גם לא ניתנה הנחיה לחקלאים שעובדים עם המפעל לשתול על מנת שיהיה לו מוצר שהוא יוכל לארוז. הצענו להקטין את מספר המפוטרים תמורת איזה משהו בתוך ההסכם הקיבוצי, אבל גם לזה הם סירבו. היה בזמנו מפעל בירוחם שנקרא "אמיליה קוסמטיקס", ששר האוצר לשעבר משה כחלון ניסה להגיע לאיזה שהוא הסדר עם הבעלים ובעזרת משרד האוצר לממן לתקופה מסוימת את השכר של אותם עובדים שהיו מיועדים לפיטורים עד שהמפעל ייצא למכירה או שתיעשה תכנית הבראה. אני חושב שזה מתאים מאוד גם לפרי הגליל. יש מספר חודשים בודדים שניתן לעשות את זה, וזה לא הרבה כסף.

למה אתה לא הולך לתפוס את השור בקרניו? אם יעשו את המכס על החקלאות התעשייתית, אתה פותר את הבעיה כאן.

נכון.

איך אמר מוטי חזיזה? "אני לא באתי לבקש תרומות, אני רוצה שיתנו לנו לעבוד".

אליעזר, אני פחות מסכים איתך שצריך לצמצם את פיטורי העובדים. אני רוצה להזכיר לך שהמפעל הזה היה עם 350 עובדים. היום הוא עם 120 עובדים. אתה נותן לו פתח בעוד שנה לבוא לפה עם עוד פיטורי עובדים, מה שיגרום בעוד שנתיים למפעל להיסגר. כשאנחנו נותנים להם לגיטימציה להכניס את הפיטורים הראשוניים, זה אומר שאנחנו מסכימים שהמפעל הזה ייסגר באיזה שהוא שלב. אנחנו פה חושבים שהמפעל הזה לא אמור להיסגר, אנחנו חושבים שהוא אמור להתעצם, אמור להיות יותר גדול ממה שהוא, אמור לקלוט יותר עובדים. אנחנו יודעים שהחקלאים נמצאים במצב מאוד קשה, שהם אלה שנמצאים בגבולות, שהם אלה שמחרפים את נפשם לקטוף פירות וירקות בשביל שיגיעו לשווקים וכולנו נוכל לשבת סביב השולחן כדי לאכול את זה. אנחנו לא מסכימים לפיטורי עובדים, במיוחד לא בתקופת מלחמה, כי אנחנו בכך הורגים את החקלאים והורגים את האנשים האלה במפעלים. אל תיתן להם את הפתח לפיטורים.

בכך שאנחנו מצמצמים את מספר המפוטרים למינימום האפשרי אנחנו גורמים לכך שהמפעל ימשיך לעבוד. המשמעות של פיטורי 53 עובדים היא סגירה. אנחנו רוצים לשמור את המפעל הזה חי, כדי שיוכלו למכור אותו או להביא בעלים אחרים, שותפים אחרים.

אין ויכוח שאנחנו נגד הפיטורים, זה ברור לגמרי, וצריך לעשות את המאבק הכי נחרץ. אתם בהסתדרות בוודאי צריכים לעשות את המאבק הזה. אנחנו מדברים על להשאיר את כל התשתית העקרונית של המפעל, לא להביא מתורכיה מוצרים חקלאיים.

בוודאי, אנחנו מתנגדים לזה לחלוטין.

אתה יודע מה יקרה לפי שיטתך? יבוא מישהו גדול, יקנה אותם ואז יגיד שזה לא משתלם לו ויסגור. מה קרה בישקר? נתנו להם להישאר, ואז מישהו מארצות הברית קנה את המפעל ושלח את העובדים הישראלים הביתה.

אתה צודק בזה, אבל יש עוד מפעל במגדל העמק, מפעל סנפרוסט, שגם הוא בסכנה, כששם מועסקים קצת יותר עובדים מפרי הגליל. אנחנו מתנגדים לייבוא. מה קרה עם הטונה? נסגר מפעל הטונה סטרקיסט בטירת הכרמל והבעלים הפך להיות היבואן מס' 1 בארץ. זה מה שיקרה גם פה, לצערי הרב. אנחנו מתנגדים לסגירת המפעל, הבהרנו לבעלים מה העמדה שלנו בעניין הזה, ואם נצטרך, גם נתחיל בפעולות.

איפה הממשלה לגבי הסוגיה של הפיטורים?

אני לא יודע איפה הממשלה, תיכף נראה.

אנחנו בזמן כל כך קשה, שאני חושש למחלה מדבקת. אתמול ראיתי שהשירותים הווטרינרים הורו להשמיד 300,000 תרנגולות.

למה?

כי לולים נפגעו בצפון כתוצאה מהמלחמה. גם בצפון יש מלחמה. מי שחושב שזו לא מלחמה, שמחכים לפתיחת מלחמה, חייב לדעת שכבר עכשיו יש מלחמה. אנחנו חייבים לתת את הדעת לזה כדי שזו לא תהיה מחלה מדבקת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני שומעת את הכאב של האדון שמדבר על העובדים והעובדות. כיוון שאני מכירה חלק מהעובדים שעובדים במגדל העמק, בסנפרוסט, אני יודעת איזה שכר הם משתכרים. למה בכלל יוצאים לעבודה כזאת - נשים לרוב - בגילאי 40 ו-50? כי הם חיים מתחת לקו העוני.

אני במקור מעראבה, מאל- בטוף – זה העמק הכי גדול בארץ. כשהיינו קטנים, כשהיינו ילדים וילדות, השדות נתנו לנו לחיות בכבוד. מה עושים עכשיו הפאלחים? הם נוטעים, זורעים קצת אבטיח, קצת מלון. מדובר על שישים ומשהו אלף דונם שיכול להביא תוצר חקלאי למדינה כולה בלי צורך לייבא כלום. מה עשו? הרעיבו את הפלאחים כך שהם הגיעו לנקודה שלא שווה להם לנטוע. "אבטיח אל-בטוף" היה פעם דגל, סמל בכל הארץ. עכשיו אנחנו קונים קילו בשבעה ובשמונה שקלים שמייבאים מחו"ל.

הכל מתחיל ונגמר במדיניות ממשלה. הממשלה רוצה קפיטליזם במקום הזה, לא משהו אחר. לא אכפת לה מאזרחים, לא אכפת לה מדוח העוני שיצא לא מזמן שמראה ש-52% מהילדים חיים מתחת לקו העוני. לוועדה הזאת יש סמכות. צריך ללכת לכיוון של להחיות את החקלאות, כדי שכולם יחיו בטוב, גם אלה שזורעים, גם אלה שמעבדים במפעלים, גם אלה שיושבים סביב השולחנות שיוכלו לאכול ולחיות בכבוד.

לפני שנה או שנתיים היה דיון באותו נושא, רק שזה היה בממשלה אחרת.

נכון.

עצם העובדה שחזרתם לפה היום אומר שנכשלנו. גם הממשלה הקודמת נכשלה וגם הממשלה הזאת. אסור שהמפעל הזה ייסגר, כי יש לו משמעות חברתית, משמעות הרבה יותר רחבה מהנושא הכלכלי הצר. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהוא לא ייסגר ואפילו יתעצם בעקבות הדיון הזה. השאלה מה אנחנו עושים כדי שלא נחזור לפה עוד שנה או שנה וחצי עם פחות עובדים ועם אותה בעיה. אם לא נשכיל לבצע לאורך זמן איזו שהיא מדיניות מוסדרת בנושא של תעשייה, בנושא של חקלאות, בנושא של הסיוע לתעשייה המקומית, אנחנו נחזור לנקודה יותר נמוכה. אם לא תהיה מדיניות ברורה, מוסדרת, חכמה לגבי התמיכה בחקלאות ובתעשייה המקומית בשילוב נכון של ייבוא, נחזור לאותו מקום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צריך לזכור, כבודו, שכבר פיטרו 23 עובדים באוגוסט, זה לא רק 53 העובדים שמדברים עליהם עכשיו.

אתם יודעים מה ההבדל בין עובד פרי הגליל ליבואן? שהיבואן הוא מונופוליסט, הוא קיבל מהמדינה מונופול לפגוע בנו. מה חסר במדינה הזאת? מה אין לנו בשפע? בואו ננצל את מה שיש, את השפע שנתן לנו הקדוש ברוך הוא. זו ארץ זבת, חלב ודבש. למה שנלך לרעות בשדה של אחרים שרחוקים מאיתנו, שלא מכירים בנו? למה לא לתת לנו את הצ'אנס לייצר במדינה? אני מבקש שלא תשכחו אותנו.

למדינה יש שני כלים בעולמות המפעלים והתעשייה. הכלי העיקרי שמשתמשים בו באופן תדיר זה מענקים להשקעות, להגדלת פריון ותחרות. נעשות הרבה השקעות בפריפריה, גם בצפון וגם בדרום, כשהמטרה היא שמהפעלים - -

דרך איפה מקבלים אותו?

ממשרד הכלכלה.

בעידוד השקעות הון?

דרך עידוד השקעות הון למי שהוא יצואן.

אני לא סתם שואל, כי בתקציב 2024 הורידו את התקציב של עידוד השקעות הון.

למסלול שרלוונטי למפעלים האלה לא הורידו את התקציב.

האם את המכס על החקלאות התעשייתית אתם מחזירים?

המפעל קיבל מענקים בשנים האחרונות?

אני לא יודע להגיד אם המפעל הגיש.

האם אתם מחזירים את המכס על החקלאות התעשייתית? כי אם לא, אין לחקלאים מה לגדל יותר, אין להם סיבה לגדל, וגם אף אחד לא יקנה מהם. יש במשרד האוצר רצון לעודד את התעשייה התורכית, את החקלאות התורכית. הייתה הבטחה שמעלים את המכס לחקלאות התעשייתית - איפה זה עומד? לפחות שהם יוכלו להגיד לבעלים של המפעל שלא לוקחים מתורכיה אלא לוקחים מהגליל.

אני לא מכיר כזאת הבטחה. צריך לזכור שמדובר בשוק שהוא מעל 70% ייצור מקומי ויש בו שחקן עם מעל ל-60% נתח שוק: תנובה. זה לא שוק שהוא תחרותי היום, וגם המחירים בו מאוד גבוהים בהשוואה בינלאומית.

איך הגענו לתנובה?

השוק של החקלאים נשלט במעל 60% על ידי תנובה.

במהלך הזה אתם מפסידים כסף ותגרמו לכך שתצטרכו לתת מענקים למפעל שעתיד להיסגר. מה ההיגיון בזה?

האם באיחוד האירופאי קיימים מכסים?

בתעשייה כמעט ולא.

בתעשייה החקלאית?

אני לא יודע להגיד על תעשייה חקלאית.

מי יודע להגיד? אתם תמיד מנסים להשוות אותנו לאיחוד האירופאי. תלכו לעשות שיעורי בית. איך אתם מגיעים לדיון כזה כשאתם לא יודעים?

אם מישהו חושב שאנחנו עושים היום דיון ואחרי זה הולכים לדרכנו - הוא פשוט טועה. פרי גליל הוא דוגמה לתעשיית החקלאות בכל הארץ. לפני שאני אבוא לאשר פה תקציב, אני אדון על פרי גליל פעם נוספת. תעשו את החשבון אם כדאי לכם לריב איתי. זה לא יגמר בישיבה אחת.

תנובה היא חברה פרטית, נכון?

כן.

סינית.

הגיע הזמן לחזור לקואופרטיבים ישראלים במדינה. אם ניתן לכם להמשיך, אתם תפריטו את הכל. גם את צה"ל הייתם מפריטים. הכל צריך להפריט מבחינתכם.

משרד הכלכלה, האם אתם רואים את הדוחות לפני שאתם מאשרים את המענקים?

משרד האוצר, מה אתה מציע לעשות?

יש למדינה שני כלים. כלי אחד זה השקעות, כלי שני זה קרן סיוע למפעלים במצוקה.

יש גם כלי שלישי, שזה ביטוח לאומי, לשלוח את העובדים, נכון?

זה כלי שאנחנו פחות מעדיפים.

אבל זה מה שקורה.

האם היום תחזירו את המכס?

זו רק טעות סופר, אתם אפילו לא צריכים להתאמץ.

אני לא מתכוון לשתוק על זה. עוד יבואו ויגידו לי - "אתה פה כבר כל כך הרבה שנים, למה לא תיקנת?" את זה אני לא רוצה שיגידו לי.

המכסים זה איזון בין הדברים.

כשהורדתם את המכסים על הטונה, המחירים רק עלו.

מחירי הטונה ירדו ב-9%.

עם הנתון של ה-9% אתם מסתובבים כמו איזה קמע. לא ירד ולא כלום.

גם מחירי הדגים ירדו באופן דרמטי.

אתה רוצה להסתובב איתי בשווקים? אני מוכן להסתובב איתך בשווקים ולהראות לך שמחירי הדגים לא ירדו. מתי הם ירדו ב-9%? באותו רגע. אחר כך הם עלו. האם בדקתם את הטיב של השעועית המיובאת שנמכרת בשבעה שקלים? אני לא בטוח שפרי גליל מוכרת שקית של שעועית ב-15 שקלים.

זה הנתון.

זה לא הנתון, כי אתה קונה את זה ב-13 שקל.

המחיר הממוצע של פרי גליל בשנה האחרונה היה 14 שקלים.

אם תיקח את המוצר של סנפרוסט ותשווה אותו למוצר של פרי הגליל, אתה תראה את אותו מוצר, את אותו מגדל, את אותו קטיף. מה ההבדל? המחיר של פרי הגליל הוא עממי, המחיר של פרי הגליל יותר זול מאשר כולם.

בכמה מתוך מדינות ה-OECD יש מכס על תוצרי תעשייה חקלאית מהסוג שהיושב ראש מדבר עליהם? הפכתם את ישראל למקום הכי קיצוני בהורדת המכסים.

משרד הכלכלה, בקשה.

אולי משרד הכלכלה יודע בכמה מדינות יש מכסים.

כמו שנאמר כאן, אנחנו מלווים את המפעל שנמצא בקשיים כלכליים כבר מעל לעשור. המשרד העניק מענק של מיליוני שקלים לשימור עובדים בגלגול הקודם.

האם אפשר לתת לנו את השנים ואת הסכומים?

2012-2017 – סדר גודל של שבעה מיליון ₪. חלק מהתנאי שם היה שימור העסקת עובדים.

עד מתי? השימור היה עד 2017?

אני לא בטוחה בנוגע לשאלה הזאת.

אגב, אתם בודקים שהם לא מפטרים עובדים?

<< אורח >

המענק ניתן דרך רשות ההשקעות. המענק לא ניתן בפעם אחת, הוא ניתן על בסיס עמידה ביעדים, כאשר חלק מהדברים שנבדקו זה גם הנושא הזה. המפעל לא פנה אלינו לבקש סיוע כלכלי ולכן לא יכולנו לבחון את הנושא. ככל שזה יעלה מהמפעל נבדוק ונראה מה ניתן לסייע.

מוטי, האם תוכל לשאול את מושיק למה הם לא ביקשו מענק והם שלחו מכתב פיטורים?

אני אבדוק. אחת מהטעויות הייתה שהגבלתם אותם לא לפטר עובדים במשך תקופה קצרה מאוד. אם אתה מקבל מענק מהמדינה, אתה צריך להתחייב שבחמש-שש שנים הבאות אתה לא נוגע בעובדים. אם אתה מקבל מענק ואחר כך מפטר עובדים, בעצם לא עשית כלום. למה כל הגופים התלבשו על עובדים שאין להם את היכולות להתמודד עם אף אחד? אם אף אחד לא עונה, בטוח שלא נוכל להתמודד עם אף אחד.

על פנייה מהמפעל אנחנו יכולים להגיב, אבל אם אין פנייה אנחנו לא יכולים להגיב. אני אשמח שתגיד לי למי פנית כדי שאני אעקוב אחרי הנושא. אנחנו מלווים את המפעל ובקשר איתו בצורה רציפה כדי לוודא שיש פעילות של המפעל.

האם את יודעת לענות על השאלה של חבר הכנסת קריב?

לא בדקתי ספציפית לגבי המוצרים האלה. יש מכסים על מוצרי חקלאות מעובדים במדינות האיחוד האירופאי, אבל אני לא יודעת להגיד לך כמה.

שמענו על מדיניות משרד האוצר בנוגע לכלים שעומדים לממשלה, הבעיה ששני כלים הושמטו. האחד זה מכסי מגן שמסתבר שקיימים במדינות שיש בהן שוק חופשי. זה לא שבכל העולם אין מכסים ואנחנו מצטרפים לעולם. אנשי משרד המשפטים בדיון בוועדת חוקה על הסכמי הסחר אמרו שישראל הולכת לקיצון בפרשנות הסכמי הסחר החופשי, כך שדברים שאפשר היה לעשות שלא באמצעות מכרוז שפתוח לשחקנים בעולם לא מתקיימים בישראל. ישראל הלכה למקום הכי קיצוני בנושא המכסים ובנושא המכרוז ופשוט הורגים את החקלאות הישראלית ואת התעשייה שקשורה לזה. שמשרדי הממשלה יציגו בדיון הבא את רשימת המכסים והגובה שלהם בכל מדינות ה-OECD. הם בכוונה לא עושים את זה.

את מודעת לזה שיש פיטורים של כמעט חצי מהעובדים והמפעל בסכנת סגירה? אתם המשרד שמופקד על העניין הזה.

כמו שציינו, אנחנו בקשר עם המפעל. מאז פרוץ המלחמה אני בשיחות עם מנהל המפעל ועם אושיק כדי לוודא מה מצבם. הם לא באו עם בקשה מסוימת לסיוע, לכן קשה לנו לתת לזה מענה. אני מזמינה את המפעל לפנות, להגיד מה הם צריכים, כדי שניתן יהיה לראות מה אפשר לסייע. אני בקשר רציף עם מנהל המפעל ועם המנכ"ל כמעט פעם בשבוע בשלושת החודשים האחרונים.

מה הוא אמר לך?

אנחנו מדברים על התפעול בתקופת החירום, בתקופה הקשה הזאת, על איך הם מחזיקים מעמד. הנושא הזה עלה בשיח של הימים האחרונים.

הייתי מציע לך לבוא למפעל, כי מה שנראה בעין שונה מהתאוריה. כשרואים את אותה אימא בקו ייצור שעובדת כדי לא להיות נזקקת, כשרואים את האנשים המבוגרים, זה כאב לב.

הייתי במפעל, וגם נציגי המשרד היו במפעל בעבר, לא בתקופה האחרונה. אני אשמח להגיע למפעל.

החשש הוא שפרי הגליל הוא רק הסימפטום, כמו שאמר כבודו, והבעיה הרבה יותר רחבה. אני רוצה לציין את מה שנאמר על ידי ה-OECD, קרן המטבע הבין לאומית וארגון המזון העולמי. מה הם אומרים? "הגנה על החקלאות המקומית באמצעות מכסי מגן ומכסות ייבוא לא יעילה, לא רצויה ונכון להחליפה, אבל אין לבצע אותה מבלי להבטיח מראש סיוע ישיר וראוי שמטרתו בין השאר להבטיח את ביטחון המזון של ישראל." הם מציעים להמיר את התמיכה באמצעות המכסים בסיוע תקציבי ישיר לחקלאות בסדר גודל של 0.5% מהתוצר המקומי. אתם יודעים כמה ברפורמה נותנים לחקלאים תמיכה ישירה? 100 שקל לדונם.

לא משנה מה אתה מגדל.

זה מגיע ל-300 עד 400 מיליון שקל, שזה בין 5% ל-10% ממה שצריך ומה שנותנים במדינות האיחוד. אם לא נטפל בבעיה הזאת בכל התוצרת החקלאית, לא רק במה שעושים פרי הגליל, תהיה בעיה מול התעשייה.

מה אתה מציע?

אם רוצים לאמץ את מה שהציעו לנו והמליצו לנו כמדיניות הנכונה, צריך לאמץ אותה עד הסוף, כשאת התקציב, את הסיוע הישיר צריך להגדיל כמו שמקובל במדינות ה-OECD. אני מבין שבטווח הקצר תקציב כדי לתמוך לא יהיה, לכן אין ברירה לחזור בטווח הקצר למדיניות הישנה של הגדלת המכסים שהיא לא נכונה לטווח ארוך.

אתה אומר שעם סיוע אפשר לחיות עם מדיניות נכונה.

נכון, ואז אנחנו משווים את התנאים למה שמקובל ב-OECD.

ככל הנראה זה לא הולך לקרות בטווח הנראה לעין, לכן צריך להעלות את המכס חזרה. מה אתה מביא את ה-OECD כאילו הם יותר חכמים מאיתנו?

גם את ה-100 שקל הם לא נתנו. אני חושב שעוד לפני זה צריך ללכת לחקלאים ולבדוק את מחירי המים, כמה נותנים להם הנחה על המים. את כל מה שרק אפשר מעמיסים על החקלאים, כך שבסוף הם נמצאים במצב שהם מתים למכור את הפירות ואת הירקות שלהם ומפסידים כסף.

ינון, התקציב הזה של החצי אחוז מהתמ"ג כולל תמיכה במים - מדובר בשבעה וחצי מיליארד שקל. אנחנו נשב פה עוד עשרות שנים על אותה בעיה.

אנחנו בלשכות המסחר תומכים במענק ובעידוד החקלאים על מנת להפחית את יוקר המחייה. אם נביא לפה העלאת מכסים, אנחנו נפגע ונירה בעצמנו, הדבר יביא לעליית מחירים.

למה בכל אירופה זה בסדר ופה לא?

אני חושב שצריך לתת תמיכה ישירה לחקלאים.

אתה חושב שצריך לתת להם צדקה, זה מה שאתה אומר. הם צריכים לחיות בכבוד. היבואנים משחקים עם כל השוק.

הריכוזיות בענף המזון רק הולכת וצומחת.

ובינתיים המחירים עולים, בינתיים לא קרה שום דבר בגלל הורדת המכסים. מה שקרה זה שהמחירים עלו, העובדים פוטרו והחקלאות נרמסה. אתה איגוד לשכות המסחר, מייצג את היבואנים. יבואנים התעשרו.

המחזורים של רשתות המזון לא ירדו בקורונה ולא בחרבות ברזל.

אני חושב שיש פה בעיה של תמיכה ישירה בחקלאות המקומית. לא צריך להאשים את היבואנים.

האם אתה יודע בכמה מדינות האיחוד האירופאי קיימים מכסי מגן על מוצרי תעשייה חקלאית?

אין לי תשובה לתת לך עכשיו.

אני לא מבין איך אתם מסבירים בכזאת נחרצות שהשארת מכסים זו מדיניות לא נכונה כשאתם לא יודעים בכמה מדינות יש מכסים.

לפני כ-30 שנה הייתה תכנית החשיפה. המטרה שלה הייתה להקטין את המכסים, להקטין תעשייה, להקטין חקלאות, שיהיה יותר שוק חופשי. נתנו למפעלים להתארגן בנושא הזה, יצרו מצב שבו המדינה תוכל לשמור על עצמה, להקטין את יוקר המחייה ושנהיה יותר בהייטק, פחות בתעשייה ופחות בחקלאות. הנושא הזה לא הצדיק את עצמו, ואנחנו רואים את זה היום במלחמה. בשנים האחרונות הייתה פה רמיסה של החקלאות בצורה כזאת שרצו לייבא הכל. פשוט פרצו את הגדרות. אותו דבר עם התעשייה, רצוי שתהיה פה תעשייה בסיסית. יש פה גם תעשיית לואו-טק. לא כל דבר צריך להביא מחוץ לארץ, וראינו את זה גם בתקופת המלחמה. אני חושב שהמדינה צריכה לעשות חושבים ולראות איזה תעשיות, איזה חקלאות לקדם במדינה הזאת - רק אחרי זה לחשוב על פתיחת השוק בצורה גורפת. ראינו שפתיחת השוק בצורה גורפת לא מביאה לירידה ביוקר המחייה, היא נותנת לאחרים להתעשר. גם אלה שמייבאים מסתכלים על השוק וקובעים את המחיר לפי השוק, לא לפי המחיר שבו הוא קנו.

במכולת של אחיין שלי שקית שעועית פרי גליל עולה 10 שקלים לעומת 12 שקלים שעולה שקית שעועית שהביאו מחו"ל - איפה ההיגיון פה?

יש בקרב היבואנים אנשים מאוד חזקים שיש להם השפעה על הממשלה. אתה צריך לשלם בשביל זה שני שקלים יותר.

אחיין שלך צריך להגיד תודה שהיבואנים הסכימו שבכלל פרי גליל יהיה על המדף. מה הם עושים? הם באים לרשתות המזון הגדולות ואומרים, "חבר'ה, לא לשים את החברה הקטנה הזאת שהיא יותר זולה, שימו רק את החברות הגדולות שאנחנו מייבאים כי אם לא, אנחנו לא מייבאים לכם את שאר הדברים". רשתות המזון הגדולות זה חלק מיוקר המחייה. אם אנחנו כבר מדברים, הגיע הזמן לקנות את התחליפים.

אני חושב שאם נלך לכל רשתות המזון נראה את פרי הגליל במקום מכובד ביותר, על המדף הראשי.

דיברתי על מה שקורה בכלל.

עוד שנייה רשתות המזון הופכות ליבואניות בעצמן.

אני הולך לקיים דיון נוסף. הפיטורים האלה לא מקובלים עלי, אני מבקש לבטל את המכתבים. אני מבקש לדעת ממשרד האוצר לגבי הנושא של המכס על החקלאות התעשייתית, האם מעלים את זה חזרה. אני מבקש שתתנו לנו תשובה לפני שמגיע לכאן התקציב. אנחנו דורשים להעלות חזרה את המכס - זאת הייתה טעות להוריד את המכס, כי זה פוגע במפעל כמו פרי גליל, זה פוגע בהרבה מאוד - אלא אם כן יש מישהו במשרד האוצר שמאוד מעוניין לעזור לתורכיה על פני חקלאי הגליל. אם כן, אני מסיר את ידיי מהעניין.


אני מבקש ממשרד הכלכלה לבוא בדברים עם הנהלת המפעל, לדעת מה צריך לעשות על מנת שמכתב הפיטורים יבוטל, מה המציאות של לסייע להם. משרד החקלאות, אני מבקש את הטיפול שלכם בעניין כי זו פגיעה אנושה בחקלאות. אני לא מבין למה שר החקלאות לא עומד על רגליו האחוריות, למה הוא כל הזמן מדבר איתי על דברים אחרים. אני מבקש לעשות את הדבר המתחייב. משרד החקלאות הוא המשרד שמופקד על העניין הזה. אני מבקש ממשרד החקלאות שייתן תשובה לגבי העניין הזה.

אפשר לבקש מהממשלה להציג את הנתונים?

אנחנו רוצים לדעת מה קורה במדינות אחרות בעולם לגבי העניין הזה של מכס על תוצרת חקלאית.

יש מסמך של המ.מ.מ על זה.

שהמשרד יאמר. המשרד צריך לקבל החלטות. המ.מ.מ נותן לך את המידע. הם צריכים לשנות דברים.

יש לי הרגשה שהם לא רוצים.

זה לא המצב. בכל משרד יש מי שבעד, מי שנגד. צריך לעמוד בתוקף על כך שהעניין הזה יוסדר.

שר החקלאות פנה לשר האוצר מספר פעמים כדי לעשות את התיקונים במוצרי ירקות התעשייה, להחזיר את המכס, כפי שגם היו על זה הסכמות מקצועיות לפני שנה וחצי. גם הצגנו והראינו שאין בזה תרומה משמעותית, אין בזה שיפור לצרכן.

מה אתה אומר לנו?

אז למה השר הצביע בעד התקציב?

הוא שלח לי העתק מהמכתב שהוא שלח לסמוטריץ'. עם כל הכבוד, הוא שר חשוב בממשלה הזאת. הנושא הזה פשוט יפיל את החקלאים.

אתמול שמעתי ראיון עם שר החקלאות, 20 דקות הוא דיבר ברשת ב'. הוא לא העלה את הדרישה לתיקון הטעות, הוא לא אמר שהוא לא יתמוך בתקציב אם זה לא יטופל.

מדירים את משרד החקלאות מכל במה אפשרית.

אני מבקש את התשובות לפני שהתקציב מגיע לכאן.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.