ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 29/01/2024

הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג-2023

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
29/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 241
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ט בשבט התשפ"ד (29 בינואר 2024), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023
נכחו
חברי הוועדה: יצחק קרויזר – מ"מ היו"ר
גלעד קריב
מוזמנים
גאל אזריאל - משרד המשפטים

יעל בלונדהיים - משרד המשפטים

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

רפי רכס - סגן היועץ המשפטי, בתי הדין הרבניים

יהודה גוטמן - יועץ מנכ"ל, בתי הדין הרבניים

יסכה מזרחי - מזכירה, לשכת הטוענים הרבניים

מוריה דיין - יועצת משפטית, עמותת יד לאשה

לימור חגג - עמותת יד לאישה

רחל לבמור - מנהלת פרויקט למניעת עיגון וסירוב-גט, ישראל הצעיר

קטי קלרה ביסראור אייאש - טוענת רבנית

אפרים גליקסברג - טוען רבני

קמילה אביגיל מיכמן - עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן

אסתר בוכשטב - נציגה, משפחות חטופים

אביטל חוטר - פורום גבורה

פרידה מרציאנו - פורום גבורה
ייעוץ משפטי
נועה ברודסקי-לוי
סגן מנהל הוועדה
אלירן כהן
רישום פרלמנטרי
אסתר מימון



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד), התשפ"ג–2023, מ/1627
היו"ר יצחק קרויזר
בוקר טוב. אנחנו בדיון בוועדת החוקה בנושא הצעת חוק בתי דין רבניים (סדרי דין בעת מצב חירום מיוחד). 29 בינואר 2024, י"ט בשבט התשפ"ד. בוקר טוב לכל מי שהגיע.

יש לנו הרגל שנקווה שיסתיים במהרה כשנראה את כל החטופים והחטופות שלנו חוזרים הביתה – אסתר, בבקשה.
אסתר בוכשטב
תודה. אני אימא של יגב בוכשטב. הסיפור שלנו כבר מוכר. כל שבוע אני מגיעה לוועדות לדבר על הסיפור שלנו, כדי להזכיר לכולם שאסור שנתרגל לזה, ש-136 חטופים עדיין בעזה, זקנים, ילדים, נשים, גברים צעירים, חיילים, בנות צעירות – כולם בין 136 החטופים שנמצאים שם.

אתמול כשחשבתי מה להגיד היום, כי אני מנסה לשנות ולנסות לעורר, לצערי הרב לא הייתי צריכה לחשוב הרבה כי הכאב והמאבק שלנו, המשפחות, לא היה בסדר-היום של חלק מנבחרי הציבור. החגיגות שראינו אתמול בבנייני האומה זה כואב, זה צורב, כבר אין לי מילים, העברית שלי מצטמצמת, היא לא יודעת להכיל את כל מה שאני מרגישה. הזחיחות של החזרה לגוש קטיף זאת תמונת הניצחון. אין שום חשיבה אסטרטגית על מה קורה לחטופים, איך העולם רואה אותנו היום, איזה מסר אנחנו מעבירים לעולם, לחיילים שנמצאים בעזה. אני מזכירה שבעזה ובצפון נמצאים חיילים מכל הקשת הפוליטית. אני שואלת מה נכון היום, מה נכון להעביר כמסר של המדינה. אני לא מדברת רק על הכאב שלנו, משפחות החטופים, על הכאב של אנשי העוטף המפונים, על משפחות הנרצחים, על חללי צה"ל הרבים. צריך לחשוב טוב טוב מה נעשה במדינה, איך מאחדים, איך מגבשים את המדינה לערכי המוסר הבסיסיים של חיי אדם, איך מחזירים את החטופים. נושא החטופים צריך להיות הראשון בסדר המעלה של הדיבור הציבורי, ובטח של נבחרי הציבור. אני חושבת שצריך לדבר על האחריות של נציגי הציבור כלפי המדינה, כלפי החטופים. תודה.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה, אסתר. נמשיך לפעול ולא פחות חשוב להתפלל לחזרתם במהרה של כל החטופים והחטופות שלנו, ושנראה אותך פה כאימא של שב ולא של חטוף, ושתחזרו לשגרת חייכם, לא רק אתם, גם שאר המפונים מהעוטף והצפון. תודה רבה שאת ממשיכה להגיע ולהעלות את הנושא הזה כל יום מחדש בסדר-היום גם של הוועדות בכנסת.
אסתר בוכשטב
השבוע חגגנו לו יום הולדת 35. אני חייבת לציין שעברנו מאוקטובר, שהוא בן 34, כשהיום הוא כבר בן 35.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה.

במעבר חד ולא פשוט לנושא הצעת חוק בתי הדין הרבניים. במשרד המשפטים קיימת אפשרות לשר המשפטים לקבוע בתקנות שעת חירום איזה דיונים מתקיימים ואיזה דיונים אינם מתקיימים. במשרד לשירותי דת ובבתי הדין הרבניים כרגע אין תקנות. יש תקנות שתוקנו בזמנו בנושא של הקורונה, ועכשיו המשרד לשירותי דת מביא את התקנות האלה בצורה של חקיקה, בהצעת חוק.
נועה ברודסקי לוי
למעשה אנחנו דנים בעת מצב חירום אילו דיונים יתקיימו בבתי הדין הרבניים, ומה יהיה המנגנון בנושא הזה. כמו שפתח היושב-ראש, לגבי בתי המשפט ובתי הדין הדתיים האחרים קיימות תקנות שקובעות ששר המשפטים יכול להודיע שיש מצב חירום מיוחד, ואז קבוע בתקנות אילו דיונים יתקיימו.

לגבי בתי הדין הרבניים, למעשה לא קיימות תקנות קבועות לגבי סדרי הדין בעת מצב חירום מיוחד, ולכן למעשה גם בפרוץ משבר הקורונה וגם עכשיו בפרוץ המלחמה, הגיעו להסדיר בתקנות את אותם דיונים שיתקיימו. ולמעשה גם בפעם הקודמת וגם בקורונה התקנות אושרו לשנה כי הוועדה חשבה שיש קושי עם ההסמכה לקביעת אותן תקנות, ולכן הן אושרו לשנה כהוראת שעה.

בפרוץ המלחמה, ב-10 באוקטובר, הגיעו לוועדת החוקה ואושרו תקנות שמסדירות אילו דיונים יתקיימו לתקופה של תשעה חודשים, ואכן התקנות האלה עדיין נמצאות בתוקף עד יולי.

לפי אותן תקנות, וזה גם דומה להסדר שמוצע כעת, השר לשירותי דת יכול להודיע שיש מצב חירום מיוחד, ואז דנים אך ורק באותם דיונים דחופים שמנויים בתקנות, ומוצע שאותו דבר ייקבע גם פה בהצעת החוק. בינתיים הייתה הודעה נשנית של השר לשירותי דת במהלך אוקטובר ונובמבר, והחל מדצמבר כבר לא פורסמה הודעה כזאת של השר, ולכן פעילות בתי הדין הרבניים חזרה, אבל כן הוצאו תקנות אחרות, שלפיהן, בדומה למה שקיים בבתי המשפט, יש אוכלוסיות מיוחדות שלגביהן לא מתקיימים דיונים כסדרם, ואלה אוכלוסיות של משפחות של חטופים, של נרצחים ונופלים, של מילואימניקים ומפונים. זה לגבי המצב הקיים. התקנות האלה בתוקף עד סוף פברואר.

הצעת החוק, ועוד מעט יורחב על ידי בתי הדין והמשרד לשירותי דת, מציעה לקבוע את אותו מנגנון בחקיקה ראשית, שלפיו, כמו שאמרנו, השר יוכל להודיע, ואז נכנס לתוקף ההסדר שלפיו מתקיימים רק הדיונים הדחופים.

עולות פה מספר שאלות שנוגעות לא רק לבתי הדין אלא נוגעות לכל המערכת המשפטית. אז קודם כול נכון וטוב שהדבר הזה יוסדר בחקיקה ראשית, זה באמת משהו שוועדת החוקה קראה לו גם בדיונים כבר בתקופת הקורונה. בהחלט זה נושא שחשוב שיוסדר. מדובר פה גם בגישה לערכאות וסדרי דין בתקופת חירום, ונכון שהדברים יוסדרו בחקיקה ראשית, אבל עולות פה כמה בעיות שהוועדה צריכה לתת עליהן את הדעת.

קודם כול, כמו שאמרנו, מדובר פה בתקנות שאמורות להיות מקבילות למה שקורה לגבי מערכת המשפט בכלל, גם לגבי בתי המשפט, לגבי בתי הדין הדתיים האחרים, ולמעשה צריכה להיות איזה אסדרה שמתייחסת לכל המערכת כולה. יש משהו מאוד בעייתי בכך שאין קשר בין המערכות ואין סנכרון ביניהן, ולכן יש פה צורך בהסדר כולל ורחב.

עוד דבר שחשוב לציין בהקשר הזה, גם לגבי הנושא של ההסדר שקיים בבתי המשפט, גם לגביו היה בג"ץ, גם שם עלו שאלות של אותה אסדרה שנמצאת בתקנות ושבעצם כל הסמכות נמצאת אצל שר המשפטים, ובאותו בג"ץ הייתה התחייבות של המדינה לבחון את הנושא הזה. לפי מה שאנחנו מבינים, ואולי משרד המשפטים אחר כך יציג את זה, לא הספיקו להביא את זה. יש איזה בחינה שנעשית ולא הספיקו עדיין להתקדם עם הנושא הזה. לפי מיטב הבנתנו יש איזה בחינה שנעשית של אסדרה כוללת.

אני חוזרת לענייננו, לבתי הדין, יש איזה צורך שיהיה סנכרון בין המערכות, וצריך למצוא דרך שיהיה בכל מקרה תיאום, לא שיהיה שר אחד, שר המשפטים מודיע, ובלי קשר שר לשירותי דת מודיע, ויכול להיות מצב שבו בתי הדין יפעלו ובתי המשפט לא או להפך.

שאלה נוספת שעולה בהקשר הזה היא איך מודיעים ומכניסים לתוקף הסדרי חירום ומה התפקיד של הפרלמנט בתוך זה. הסדרי חירום אחרים שאנחנו מכירים, כמו בחוק ההתגוננות האזרחית, פקודת המשטרה, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה וגם חוק היוועדות חזותית שנידון פה בהרחבה בוועדה – כל אלה, בגלל שיש בהם הגבלה של איזה שירות חיוני או הגבלה של איזה זכויות, מגיעים באיזה שלב לאישור הפרלמנט. זאת אומרת, המנגנון הוא כזה שנכון, הממשלה מכריזה הרבה פעמים בגלל שזה מצב חירום או שר מכריז בעצמו, אבל בתוך פרק זמן מסוים הכנסת צריכה לאשר, ובאיזה מקום הנושא הזה דווקא סוטה – כמו שאמרתי, גם בבתי המשפט, גם במה שמוצע כרגע – סוטה מהתפיסה הזאת.

שאלה נוספת שעולה זה הקריטריון להפעלת מצב החירום. גם כאן השר, כמו שר המשפטים בתקנות של בתי המשפט, מוצע לקבוע שיכול להכריז, גם אם לא הוכרז מצב חירום באופן כללי במדינה, בדרך כלל אנחנו עושים איזה קשר בין הדברים, למשל גם בחוק סמכויות מיוחדות להתמודד עם נגיף הקורונה וגם בחוק ההיוועדות החזותית, היה קשר למצב שהופעל באופן כללי במדינה או לפי חוק ההתגוננות האזרחית, ולכן יש צורך באיזה קריטריון כללי, למשל שרק בהינתן הכרזה כללית כזאת אז אפשר להכריז על מצב חירום.

נקודה נוספת שמתעוררת כאן, וזה קשור במה שהצגתי קודם על המצב הקיים כרגע, שקשה לנו לצפות כמובן את כל התרחישים, אבל זה משהו שאם באים בחקיקה ראשית להסדיר, צריך להסתכל בראייה כוללת ולחשוב על תרחישים שונים. למשל התקנות שדווקא כרגע בתוקף של אותן אוכלוסיות מיוחדות, אין להן בהצעת החוק מקום, ואפילו אולי זה יכול ליצור הסדר שלילי, ככל שההצעה תחוקק עוד לפני תום התקנות. השאלה בכלל אם יהיה להן תוקף לאותן תקנות שנותנות הבחנה בין קבוצות האוכלוסייה, וצריך לעשות חשיבה כוללת איזה עוד תרחישים יכולים להיות, שלא נכבול את האפשרות לתת מענה במצבים שונים.

נקודה נוספת וחשובה לגבי הסיטואציה הספציפית הזאת, הנושא של מרוץ הסמכויות. בגלל שיש לנו סמכות מקבילה של שתי ערכאות כאן: בתי דין למשפחה ובתי דין רבניים, יש חשיבות מאוד מאוד גדולה שיהיה יישור קו בין שתי המערכות. ובמצב הזה למעשה צריך שתהיה זהות בין הדיונים שמתקיימים בשתי הערכאות, וכמובן זה חוזר לשאלת הסנכרון בין שתי המערכות, גם מבחינת ההודעות, ויש צורך לוודא, נדבר על זה תוך כדי אולי – לוודא שתהיה הכרזה באותו זמן והדיונים יהיו אותם דיונים, כדי לא להחריף את מרוץ הסמכויות, שגם ככה מורכב וגורם לבעיות נוספות.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה. הנציג של בתי הדין הרבניים.
יהודה גוטמן
היועץ המשפטי עו"ד רפי רכס אמור להגיע. הוא בדרך. בינתיים אני יכול לענות על חלק מהשאלות. בגדול אני רק אומר שהצעת החוק הונחה לפני תחילת המלחמה האחרונה. בעקבות המלחמה נעשו תקנות חדשות לפני כחודשיים רק למילואים ולכל מיני דברים כאלה, וניסינו להראות שנתנו לוועדה ליצוק לחוק גם את התקנות שנעשו בחודשיים האחרונים, שזה למעשה יותר נקודתי למילואים, לחטופים ולמפונים, שיש להם הטבות מסוימות.
רפי רכס
שלום.
היו"ר יצחק קרויזר
שלום וברכה. הגעת בדיוק בזמן. עו"ד ברודסקי לוי נתנה סקירה על החקיקה, ואני רוצה לדייק אותך למספר שאלות, ואז ניתן לך להציג את החקיקה. בגדול, ככותרת, למה דווקא לגשת בחקיקה ראשית ולא להמשיך עם תקנות? הרי תקנות של מצב חירום, החל מקורונה, חרבות ברזל, מלחמות ומבצעים, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לתרחש את הסיטואציה, אבל אנחנו לא ממש מצליחים, וזה גם מגיע לסוף, כשהמיקום של אותן אוכלוסיות, מה שדיברה עליו עו"ד ברודסקי לוי, משתנה בהתאם לסיטואציה. והשאלה, האם בחקיקה אתם לא מייצרים לעצמכם מגבלות על היכולת שלכם לתמרן בסיטואציה של חירום?

אני אדייק את השאלות. השאלה הראשונה, איפה מגיעה לידי ביטוי היכולת של השרים לתקשר ביניהם באותה מערכת, גם בתי הדין הרבניים ושאר בתי הדין הדתיים, במערכת המשפט, במשרד המשפטים, בין שר המשפטים לשר לשירותי דת? איפה הקורלציה? איך התקשורת ביניהם מתבצעת גם בהכרזה וגם עכשיו כשהכוונה להפוך לחקיקה את אותן התקנות? דיברנו למה בחקיקה, דיברנו על אוכלוסיות והייעוד או האבחון הנכון של הסיטואציה במצב חירום.
רפי רכס
שלום וברכה. נשאלו פה שלוש שאלות. שאלה ראשונה לגבי הצורך, האמת היא שהצורך התחיל מהמקום המכובד הזה, ועדת החוקה, חוק ומשפט בעצמה, אני חושב עוד בתקופת הקורונה, אמרה שתקנות לשעת חירום זה יפה, אבל דרך המלך בגלל הפגיעה המובנית בתקנות שעת חירום במדינה מסודרת כשלנו צריכה להתחיל מחקיקה ראשית. הסמכה של חקיקה ראשית, ואחריה באות הרזולוציות המדויקות יותר של חקיקת המשנה. זו גם אמירה של בית המשפט העליון והודעה של המדינה, שהמדינה מקבלת על עצמה שזאת דרך המלך וכך המדינה תעשה.
גאל אזריאל
תבחינו רק בין תקנות לשעת חירום, שהן ייצור ספציפי מכוח חוק-יסוד: הממשלה, שכמובן משתמשים בכלי הזה רק במצבים קיצוניים לגמרי, לבין חקיקת משנה, שזה תקנות, שלפעמים נועדו להתמודדות עם מצבי חירום, שהן חקיקת משנה לכל דבר ועניין. צריך ממש להבחין בין שני הדברים.
רפי רכס
לא הבנתי עד הסוף את ההבחנה. נתחיל דבר ראשון במוכר והידוע.
נועה ברודסקי לוי
אנחנו מדברים על תקנות רגילות בכל מקרה שמסדירות את מצב החירום.
רפי רכס
לגבי התיאום בין הערכאות, שהוא מאוד מאוד חשוב. הוא מאוד חשוב כי אנחנו לא רוצים שבגלל מצב החירום ייווצר חוסר איזון בין הערכאות. למשל אין לנו שום עניין שיהיה איזה מרוץ. ככל שיש יותר שוויון והתאמה כך ייטב. שוב, כל שר מחליט מה שהוא רוצה, אנחנו לא מחליטים מה השרים רוצים, אבל לפחות התקשורת קיימת, כי דבר ראשון יש לנו את משרד מהשפטים שמתאם ומקשר, ואישית אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הייעוץ המשפטי של בתי המשפט, הייעוץ המשפטי של בתי הדין השרעיים, הדרוזים, כלומר, אנחנו מכירים אחד את השני.

השאלה האחרונה הייתה לגבי האוכלוסיות. האמת היא שזה מסוג הדברים שעד שאתה לא מניח מכונה, רכב על השטח, אתה לא נתקל בבעיות האמיתיות, ומתברר, כמו במקרה שלנו, שכדי להקטין מצד אחד את הפגיעה על שאר הציבור הרחב בהגבלות שאנחנו נותנים, ומצד שני, כדי לעזור לאותו ציבור שנפגע, הרבה פעמים צריך להתאים את אותן תקנות לאוכלוסיות היעד, כמו במקרה שלנו, שאנחנו אומרים: יש אנשים שנמצאים בעזה, הם לא יכולים אפילו לקבל טלפון על זה שיש להם דיון משפטי. תניחו להם מבחינת ציר הזמן.

מצד שני, קיבלנו פידבקים מאוד כואבים כי זה דיני משפחה, למשל על הליך יישוב סכסוך, שזה עיכוב הליכים של פנייה אל ערכאות המשפט שנמרח להם ונמשך, ויש כאלה שהיו להם 60 יום ואחר כך נוספו להם, בקיצור, משפחה שחצי שנה לא יכולה לגשת לתרופה בערכאות המשפט מהבחינה הזאת.
היו"ר יצחק קרויזר
אתה אומר שאתם רוצים קודם לקבע מסמרות, ומפה להתחיל פר סיטואציית חירום ולמתוח לכם את הגבולות.
רפי רכס
אני אפילו אומר יותר מזה, ואתמול שוחחתי עם נועה. בוודאי שהאידיאלי שיהיה משהו שהוא שווה, רציף ותואם בכל הערכאות, אבל אנחנו בהחלט מוכנים להתנדב להיות הטסט של הדברים האלה ולגבש את זה לאט-לאט. אנחנו על כל פנים עושים מה שאמרו לנו. אמרו לנו שצריך לעשות חקיקה, אז אנחנו ממושמעים, הגשנו חקיקה כמו שביקשו.
היו"ר יצחק קרויזר
אני לרגע רוצה לעצור את הדיון ולתת את רשות הדיבור לאביטל חוטר, אחותו של מח"ט הנח"ל, אלוף משנה יהונתן שטיינברג, שנהרג ב-7 באוקטובר. בבקשה.
אביטל חוטר
נכון. אכן אני אחותו של יהונתן שטיינברג, שהיה מח"ט הנח"ל בתפקידו האחרון. 22 שנה יוני אחי שרת את מדינת ישראל בכל שדרת הפיקוד בצבא, ואני רוצה לקרוא לכם כמה מילים שהוא אמר כשהוא נכנס לתפקידו האחרון כמח"ט נחל.

"לרצות. להתכונן. לנצח." אלה שלוש המילים שאיתן הוא פתח את הפנייה שלו אל פקודיו החדשים. "לרצות זהו המבחן הראשון והעליון שיקבע את התוצאה. את הרצון לא ניתן לקנות בכסף, אלא בבירור עמוק של היסודות המשותפים שלנו, הוודאות הפנימית והעמוקה של עם השב למולדתו לאחר אלפיים שנות גלות. התשוקה לארץ, לאהבת העם והמולדת, תחושת האחריות הכבדה כממשיכי הדרך שהתחילו הדורות הקודמים לנו לצד ערכי רוח צה"ל עם התשתית לבניית הרצון שלנו."

כשיוני אחי פיקד על חייליו, היה ברור לו שכדי לנצח צריך לברר את הרצון, צריך לברר את הסיבה ואת התכלית שלמענה אנחנו נלחמים.

אני נמצאת פה, כחלק מפורום גבורה של המשפחות השכולות, בתחושה כבדה שככל שהמלחמה מתמשכת, משהו ברצון לנצח של נבחרי הציבור שלנו הולך ונשחק. אנחנו שומעים מדי יום דברים הזויים, כמו למשל מה ששמעתי היום כשיצאתי מהבית, שחיילי צה"ל קיבלו הוראה לא לירות במי שמתקרב לגדר. איך זה יכול להיות? איך מדינת ישראל תוכל להסתכל בפנים של החייל הבא שייפגע כתוצאה ממחבל שהתקרב לגדר? איך נוכל להסתכל בפנים של המשפחה שלו ולומר: קורבנכם לא היה לשווא כמו שאמרו לנו? איך יכול להיות שצה"ל לאט-לאט נסוג מעזה בעוד שאנחנו רואים שמכל מקום שהוא נסוג ממשיכים לירות טילים לעברנו, כשרק מתחילת השנה האזרחית 70 רקטות נורו לכיוון שדרות? איך יכול להיות שאנחנו מאבדים את הרצון הבסיסי הזה של עם בריא לנצח ולהכרית את הרוע? לא בשביל זה אחי נפל, לא בשביל זה כל הנופלים הרבים נפלו. יש לנו פה הזדמנות חד-פעמית להכריע, באמת להכריע את הרוע. אנחנו צריכים להתגייס לזה, יש הרבה קולות מבחוץ שלוחצים על נבחרי הציבור למיניהם. לא הגיוני בעינינו כמשפחות שכולות שהמערכה הזאת תהיה עוד סבב שלא יוכרע עד הסוף, ושבעוד X שנים יחזור על עצמו.

באנו לחזק את כל מי שצריך חיזוק ולומר שהעם נמצא אתכם: המשפחות השכולות, הרבה ממשפחות החטופים, שאולי קולם פחות נשמע ברמה, אך קולם בהחלט קורא להכריע ולהילחם ולא להיכנע, כל החיילים הנלחמים, כל חיילי המילואים שנמצאים ושהשתחררו. כולם נמצאים וקוראים קריאה אחת: להמשיך את המלחמה עד להכרעה מוחלטת. תודה רבה.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה. מילים חשובות מאוד. חשוב שהן יושמעו בוועדות הכנסת, ואנחנו מעבירים את המסר הזה גם לממשלה ולמקבלי ההחלטות. תודה רבה.
רפי רכס
הבן שלי חייל בנח"ל, נמצא עכשיו בעזה, כשהוא קיבל את הכומתה, יהונתן אמר בדיוק את אותן מילים, וגם אז עוד בחייו זה היה מרטיט.
אביטל חוטר
תודה.
היו"ר יצחק קרויזר
פרידה מרציאנו, נשמח לשמוע אותך.
פרידה מרציאנו
אני אימא של איתי, סמל ראשון איתי מרציאנו, לוחם צנחנים. גם הוא נפל ב-7 באוקטובר. איתי שלי היה מפקד בבא"ח צנחנים. ב-7 באוקטובר הוא קיבל פקודה לקחת נשק להגיע לשדרות. בלי היסוס כמובן הוא קפץ מהמיטה, למרות שעדיין לא הבנו מה קורה וניסינו קצת לעכב אותו. הוא לקח מדים רטובים, לבש, הוא אמר לי: אימא, זה הרגע, בשביל זה התגייסתי ויצא מהבית. הוא ועוד כמה חיילים הגיעו לשדרות, ובכניסה לפני שדרות, לפני הכניסה לקיבוץ יד מרדכי, הם הותקלו. הייתה שם קבוצת ריצה של אזרחים שיצאה משדרות והם הגנו עליהם, הגנו על הכניסה לקיבוץ יד מרדכי, ולמעשה בגופם ובמותם מנעו את הכניסה של המחבלים האלה לקיבוץ.

אני כאן בשם הבן שלי. כמו שאביטל ציינה אנחנו ממשיכים את הצוואה שלהם. הם התגייסו ונלחמו כדי להביא ביטחון למדינת ישראל, ואנחנו בשמם כאן מבקשים לא לעצור, להמשיך עד לניצחון, עד להכרעה, עד שיהיה פה ביטחון לכל תושבי מדינת ישראל, מדרום ומצפון. אם אנחנו נעצור עכשיו ולא נשלים את המלאכה שהילדים שלנו התחילו בה, אנחנו נחזור בדיוק לאותו מצב שהיינו בו לפני ה-7 באוקטובר. ואז הילדים של כולנו הנוספים, והנכדים שלנו, יהיו בדיוק באותה סיטואציה. תודה רבה לכם.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה לכם. חיבוק גדול והרבה תנחומים בשמנו, בשם אני מניח כל עם ישראל. תודה רבה שאתן מגיעות לכאן. אני בטוח שזה לא פשוט, אבל המילים שלכן חשובות מאוד, וחשוב שהן ייאמרו. אני איבדתי את אחי לפני 16 שנים בצבא, הוא היה מ"פ. אני מאחל לכן שהשמחה תחזור להיות בבית, וההקרבה שלכן, החינוך שלכן – את גדלת בבית עם האח שלך ואת גידלת את הבן שלך – הם השראה לכולנו, לכל אזרחי מדינת ישראל, בטח לצעירים שנושאים אליכן את עיניהם ועומדים להתגייס בקרוב לשירות קרבי ומשמעותי בנקודת הזמן המאוד היסטורית הזאת שעם ישראל נמצא בה. תודה רבה.

נצא לחמש דקות להפסקה בדיון. איזה הפסקה קטנה בשיח עם משפחות החטופים והנופלים ונחזור בעוד חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 10:03 ונתחדשה בשעה 10:09.)
היו"ר יצחק קרויזר
אנחנו חוזרים לדיון. רפי, אני אשמח שתתייחס לכמה נושאים. נושא אחד, איך הייתה העבודה עם התקנות בתקופת הקורונה, ואיזה הפקות לקחים היו גם מתקופת הקורונה וגם מפרוץ מלחמת חרבות ברזל? והנושא שני, איך אתה רואה את היכולת לייצר את הסנכרון בין שתי המערכות, בין משרד המשפטים, מערכת המשפט הכללית, לבין בתי הדין הרבניים, וגם בסמכויות כאשר כרגע כל שר מכתיב דרך המשרד שלו? אחר כך נעבור למשרד המשפטים. תודה.
רפי רכס
לגבי הנקודות שלמדנו מהן והסקנו שצריך להוסיף. למעשה הן משתקפות פה בתוך התוספות שהוספנו על הנוסח הראשוני, שהוכן עוד לפני פרוץ המלחמה וכל האירועים של ה-7 באוקטובר.

גילינו דברים שלא חשבנו עליהם קודם – על הנושא של האוכלוסיות הספציפיות כבר דיברתי וכבר יש על הכביש, מה שנקרא, תקנה של חרבות ברזל, סדרי דין, ששם הכנסנו אוכלוסיות ספציפיות. צריך כמובן לדעת איך לעשות את זה בצורה נכונה ולהגדיר את זה נכון, אבל זה יותר מקום של תקנת משנה, כשהתקנה הראשית, לדעתי לפחות, רק מאפשרת את זה – גילינו למשל שהאמירה לגבי ראש בית דין, כשאמרנו שאם יש ראש בית דין מכהן, המצב הוא אחד, ואם אין ראש בית דין מכהן, זה עובר למצב הבא. התברר שיש מצבים שבהם יש ראש בית דין שמכהן, אבל מסיבות כאלה ואחרות, בגלל האירועים האלה, הוא לא נמצא. אב"ד באשקלון, שהוא סגן אלוף במילואים, הוא גויס בדיוק כשהתחילה המלחמה. אחד אחר נמצא כבר חודשיים בעזה, דיין אחר, דיין שלישי נפצע בפיגוע ורק בחודש הקרוב יחזור לעבוד אחרי שיקום, ולכן הכנסנו את ההצעה לתיקון כי יש אירועים שזה לא רק אם הוא מכהן, אלא אם הוא יכול למלא את תפקידו או שהבאים אחריו יכולים למלא את תפקידם.

לגבי העניין של סגירת בתי דין – התברר למעשה שלצד זה שאנחנו קובעים איזה דיונים יהיו ואיזה לא יהיו, יש גם קהל שמגיע לבית הדין – היינו צריכים לסגור את בתי הדין במקומות מסוימים, לא הייתה לנו ברירה, אבל צריך שזה ייעשה בצורה מוסדרת מבחינה חקיקתית.

שמנו לב שיש פער עד ששר נותן את ההחלטה, לפעמים פער של יום-יומיים, כי הוא לא נמצא בדיוק בארץ, או שאצלו העסק כבד יותר, ומנהל בתי הדין הוא זה שצריך לתת ממש בשעות הקרובות את המענה. אחת הדוגמאות שנתקלנו בה הייתה ב-2009, כשפרצה שריפה בבית הדין בתל אביב, והיה צריך מיד לתת החלטה לסגור את בית הדין, ושוב ניתנה החלטה, אבל רצוי שזה יהיה בצורה מסודרת עם הסכמה. שאר הנקודות אולי יעלו תוך כדי שנתייחס לדברים שהזכרנו.

לגבי העניין של התיאום בין הערכאות שהוא מאוד מאוד חשוב בעיניי, בשלב הראשון, דבר ראשון כשאנחנו מקדמים חוק, תמיד זה נעשה בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ובתיאום עם משרד המשפטים, וכשצריך עם כל שאר הגופים. במקרה הזה בהחלט אני חושב ששאר ערכאות המשפט: בתי המשפט, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדרוזים, צריכים להיות מסונכרנים לעניין הזה.

הועלתה פה הצעה של חובת היוועצות, שיכול להיות שצריך לשקול אותה בחיוב, ששרים חייבים להיוועץ אחד עם השני כאשר הם נותנים צווים מהסוג הזה. שוב, בחובת היוועצות צריך רק לראות שזה לא מעכב, כי אנחנו מדברים על צווי חירום שצריכים הרבה פעמים לרוץ מהר, וכשעש עוד פרוצדורה מעכבת - - -
היו"ר יצחק קרויזר
למה שלא תהיה הנחיה של שר המשפטים?
רפי רכס
עם כל הכבוד, בתי הדין הרבניים היום לא כפופים לשר המשפטים. ב-2004 בתי הדין הרבניים היו ת"פ של שר המשפטים.
היו"ר יצחק קרויזר
כדי לייצר סנכרון במערכת.
רפי רכס
המצב החוקי היום שאנחנו כפופים לשר.

היה דבר שלישי, שאני לא זוכר מה הוא היה.
היו"ר יצחק קרויזר
דיברתי על איזה דברים השתנו בתקופת הקורונה ושילבת בשאלות שענית. משרד המשפטים.
גאל אזריאל
קודם כול, כל הנושאים עכשיו שהוצגו, למיטב ידיעתי הם לא חלק מהצעת החוק הממשלתית, ולכן נצטרך לחשוב ולדבר עליהם. הצעת החוק הממשלתית שהונחה ואושרה על ידי הממשלה היא הרבה יותר מצומצמת, ולכאורה עליה בלבד אנחנו מדברים כרגע. מדובר בהצעת המשרד לשירותי דת רק לעגן את מה שכתוב בתקנות שלהם היום ברמה של חקיקה ראשית.

אכן, כמו שהיועצת המשפטית לוועדה, הסבירה, להבדיל מהתקנות של סדרי דין מיוחדים במצב חירום בערכאות האחרות שמהוות חקיקת משנה לכל דבר ועניין עם מנגנון של הודעה של שר המשפטים אבל הן תקנות קבועות, לעומת זאת כשבתי הדין הרבניים באו לבקש מוועדת החוקה לעשות הסדר מקביל לא התקבל אישור לחקיקת משנה קבועה של ועדת החוקה, אלא שוועדת החוקה ביקשה לקבוע את זה אך ורק כהוראת שעה, ובעצם משם נוצרו הבעיות שאנחנו נמצאים בהן כרגע, כי אם היו לנו תקנות רגילות במקביל לערכאות האחרות, היינו יכולים להמשיך במצב הזה כרגע עד שנשב, כל הערכאות, כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה בצורה מסודרת, ושבאמת נביא לכנסת הצעת חוק ממשלתית שמתייחסת להסדרים המתאימים לרציפות תפקודית של מערכת בתי המשפט, של כל בתי המשפט, כל הערכאות השיפוטיות בישראל, גם מערכת בתי המשפט הכללית וגם הערכאות הדתיות למיניהן ביחד, בשים לב, כמו שנועה הסבירה, לכל הנושאים שצריך להתייחס אליהם היום. מדובר בהצעת חוק מסובכת, מקיפה, מורכבת, ומהקורונה וגם מההתפתחויות עכשיו, במלחמה הנוכחית, הפקנו לקחים, יש הרבה נושאים חדשים שצריך להתייחס אליהם.

התקנות של בתי המשפט הותקנו ב-1991 במהירות אגב מלחמת המפרץ, והיה צורך לתת מענה מידי. מאז אנחנו נמצאים עם אותן תקנות, ונכון מאוד שצריך לבחון את זה מחדש. צריך לבחון את זה בשים לב להתפתחויות הטכנולוגיות, למשל שהיום יש אפשרות לקיים דיונים בהיוועדות חזותית, מה שלא היה פעם. בתקנות ב-1991 או שיש דיון או שאין דיון, אין משהו באמצע, בתווך. בינתיים לאורך השנים, בשים לב לצורך להיערך למצבי חירום כאלה ואחרים ובאמת למצבי חירום שהיינו צריכים להתמודד איתם, הבנו שיש בעיות ספציפיות לגבי המשפט הפלילי, שעצורים ואסירים בבתי כלא, צריך לתת להם מענה מיוחד, למשל מעצרים שחייבים דיון בתוך 24 שעות. כרגע בתקנות קבוע לגבי בתי משפט שזה דיון שצריך לקיים, אבל מה לעשות שגם בקורונה וגם עכשיו במלחמה נדרשנו לעשות תקנות שעת חירום. כפי שאמרתי קודם, מדובר בהסדר מאוד חריג, ולכן נכון מאוד לאסדר את הדברים האלה בחקיקה שלמה, גם שתיתן התייחסות לכל התרחישים - - -
היו"ר יצחק קרויזר
השאלה עוד פעם, אם אנחנו בחקיקה, האם לוועדת החוקה אין שום יכולת לתקן או לשפץ בהתאם לנסיבות?
גאל אזריאל
אנחנו חושבים, כממשלה, שלא נכון שבוועדת החוקה עכשיו, אגב הצעת החוק המאוד קונקרטית של בתי הדין של המשרד לשירותי דת לגבי בתי דין רבניים, נתייחס לכל התמונה של כל הערכאות. צריך עבודה ממשלתית שלמה בנושא הזה. צריך לשבת עם הרבה גורמים בתוך הממשלה, עם המשטרה לגבי מעצרים, עם המשרד לביטחון לאומי, הפרקליטות, הנהלת בתי המשפט, כמובן שהיא השחקן המרכזי בנושא הזה, הסניגוריה הציבורית, הערכאות השונות.
היו"ר יצחק קרויזר
לכן אני שואל אותך, האם לא נכון מערכתית שכל ההתנהלות הזאת תתבצע בתוך משרד המשפטים, וההנחיות משם ירדו לבתי הדין בהרכבים או בערכאות השונות?
גאל אזריאל
יש היגיון רב בהצעה. זה משהו שאם יעלה, אנחנו נצטרך לבחון בתוך הממשלה. כמו שנאמר כרגע השר לשירותי דת הוא השר האמון על בתי הדין הרבניים, כולל סדרי דין. יש מצבים אחרים, למיטב זכרוני, אני צריכה לבדוק את זה. נראה לי שבחוק השיפוט הצבאי סדרי דין כן נקבעים על ידי שר המשפטים, למרות שזה חוק של שר הביטחון. אפשר לדבר על הדברים האלה, יש היגיון רב בהצעה לתיאום או שקביעה של סדרי דין תהיה רק של שר המשפטים, אבל אלה דברים שבתוך הממשלה צריכים להיבחן, ונראה לי שקשה אגב הצעה מאוד ספציפית וקונקרטית לפתוח את כל התמונה הרחבה.
מוריה דיין
- - - שהיא תחת שר המשפטים, שקשורה לבית הדין הרבני. חוק שיפוט בתי הדין, שזה החוק הכי משמעותי שעוסק בסמכות של בית הדין הרבני, השר האחראי לביצוע החוק - - -
קריאה
חוק שיפוט בתי דין דתיים.
מוריה דיין
בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, השר האמון על ביצועו זה שר המשפטים. לא חייבים להעביר את כל בתי הדין הרבניים תחת - - -
היו"ר יצחק קרויזר
הם לא צריכים לעבור חזרה תחת שר המשפטים, אבל את התקנות האלה, כדי לייצר סנכרון בין המערכות, ולא שכל גוף ייצר לעצמו תקנות, כשבסוף זה מערכות מקבילות - - -
גאל אזריאל
זה נכון שגם בקורונה וגם עכשיו, במיוחד עכשיו במלחמה, נתקלנו בבעיות מבחינת הסנכרון בין שתי המערכות. התקנות לא היו תמיד באותו זמן. אנחנו ממש עובדים בתיאום ומנסים שהכול יהיה כמה שיותר ביחד, אבל מטבע הדברים זה יותר קשה כשזה במערכות שונות, אבל אנחנו עובדים כמה שיותר לפי המצב המצוי, כדי שהדברים יהיו מתואמים בין הערכאות השונות.
רפי רכס
רק תיקון קל למה שנאמר פה. חוק שיפוט בתי דין רבניים מסדיר את הסמכות העקרונית, העניינית. החוק, היותר ביצועי, נקרא לזה, זה חוק הדיינים, והסמכות של הביצוע על חוק הדיינים היא של השר לשירותי דת, אז לא כל כך הבנתי איפה נכנס פה שר המשפטים.

ועוד נקודה אחת. זה עניין של גישה, למעשה חלק מהתפקיד של ועדת הכנסת זה לבחון את הנושא הזה. אפשר בגישה הראשונה להגיד שעד שכל שיירת הגמלים תתחבר אחת לשנייה ונארגן אותה, נתחיל לצעוד לפי הקצב של הגמל הכי איטי, רק אז נגיש הצעת חוק מסודרת, מקיפה, בנושא חירום, והמדינה שלנו חיה בתוך סערות באזור שהיא גרה בו, ואנחנו לא יודעים איזה סערה תקרה לנו בתקופה הקרובה, ולכן אפשרות אחרת, וזו ההצעה שלנו, נעשה ונארגן את כל שיירת הגמלים הארוכה הזאת, נתחיל לצעוד לפי הקצב של הגמל האיטי, אבל עד אשר נעשה את זה, לפחות אם יהיה אירוע נוסף שנהיה מדינה מסודרת עם איזה חקיקה ראשית, אולי ראשונית.
היו"ר יצחק קרויזר
להפך. למה ללכת דווקא לכיוון של חקיקה ולא להמשיך בתקנות?
נועה ברודסקי לוי
למעשה גם בדיונים בוועדת החוקה בתקופת הקורונה, וזה עלה גם עכשיו, באוקטובר, יש איזה קושי עם ההסמכה שקיימת בחוק לגבי הנושא של מצב חירום. עולה השאלה שם האם באמת יש הסמכה. אין הסמכה מפורשת לסדרי דין לגבי מצב חירום, ולכן הוועדה בכל פעם אישרה את התקנות לתקופה מסוימת ואמרה שצריך לתקן בחקיקה הראשית. השאלה אם יוצרים הסמכה יותר מפורשת או הסדר שלם.

מה שעולה כאן ממשרד המשפטים, כמובן שאי-אפשר אגב הצעת החוק הזאת לתקן את הכול, אבל השאלה האם מחכים לחקיקה יותר כוללת או שעושים בינתיים משהו זמני, אבל שנותן עדיין מענה לסנכרון ולבעיות האחרות שעולות. עדיין צריך לדון בכל השאלות שעולות, גם אם מתקנים רק לגבי בתי הדין או שכן ממתינים. זו שאלה אם צריך להביא הסדר רחב יותר.
היו"ר יצחק קרויזר
השאלה האם אנחנו מייצרים פה איזה מערכת של הסמכה מסודרת כדי לא להיות מופתעים באסון, שאני מקווה שלא יהיה, אבל החיים - - -
רפי רכס
אנחנו לא יודעים מה הוא יהיה.
היו"ר יצחק קרויזר
נכון. לא יודעים מה הוא יהיה.
אפרים גליקסברג
הייתי פה בשבוע שעבר, היו דיונים גם לגבי אפוטרופוסים ותומכים, לגבי המשך של הדיון. ושם הייתה בעיה בין משרד המשפטים למשרד הבריאות. שם לא דובר על הכפפה אחד של השני, אלא מה שנאמר בדיונים הוא לתיאום בין השרים.
היו"ר יצחק קרויזר
אין בעיה, מעלים פה הצעות. הסנכרון חייב להתבצע.
אפרים גליקסברג
השר לשירותי דת לסנכרן איכשהו למשרד המשפטים אבל לא להכפיף אחד לשני.
קמילה אביגיל מיכמן
שלחתי נייר עמדה לפני הדיון, ושם מפורטים כל הדברים. אני אגיד בקצרה בלי לחזור על מה שכבר נאמר, לגבי שאלת הסנכרון. הצבענו על זה גם בוועדת החוקה, שבה נכנסו תקנות החירום לתוקף, ואמרתי שהולכת להיווצר בעיה של סנכרון בין המערכות. בסוף ההליכים שהכי מושפעים מחוסר הסנכרון זה ההליכים של דיני משפחה, כי בהליכים האלה קיימת סמכות מקבילה בבתי המשפט, ויותר מזה, אנחנו יודעים שרוב התיקים בדיני משפחה מתנהלים באופן מפוצל. תביעת הגירושין מתנהלת בבית הדין הרבני, ויתר הסוגיות מתנהלות בבית משפט לענייני משפחה.

במהלך המלחמה נוצרה סיטואציה שבה השר לשירותי דת החליט שמצב החירום חל רק בבית הדין באשקלון ובשאר הארץ בתי הדין הרבניים המשיכו לעבוד כסדרם, למעט תקנה של עיכוב המועדים, ואילו בתי המשפט היו סגורים למשך זמן ארוך, וזה דבר שיוצר בעייתיות גם ברמה המהותית, כשההליכים תלויים אחד בשני.

אנחנו חושבים שבאמת צריך לקדם הצעת חוק שתסדיר את ההתנהלות של כל מערכות המשפט באופן מסודר. בסוף כשיש מצב חירום במדינה, הוא חל על כולם. כשיש עורך דין במילואים שלא יכול להגיע לדיון בבית משפט לענייני משפחה, הוא גם לא יכול להגיע לדיון בבית הדין הרבני, אז אין סיבה לפצל בין הדברים.

אם כן יוחלט להמשיך עם הצעת החוק הנוכחית, הצענו כמה אופציות לתיקון. אחד הדברים זה באמת חובת ההיוועצות בין השרים, והצענו שאם בתוך עשרה ימים לא תתקבל החלטה, הסמכות תעבור לממשלה.

דבר נוסף שהצענו זה לגבי סוגי העניינים שאפשר לדון בהם במהלך תקופת החירום. בשלב הזה אין זהות בין רשימות העניינים, זאת אומרת שבבית הדין הרבני אפשר לדון ביותר דברים ממה שאפשר לדון במשפחה, והסעיף המרכזי הוא סעיף סל שהוכנס לגבי הליכים בדן יחיד. בבית המשפט לענייני למשפחה אין אופציה לדון בהליכים שמתנהלים בדן יחיד, כי כל ההליכים במשפחה מתנהלים בדן יחיד ממילא, וגם אין אופציה בהסכמה לעשות את זה, לכן כשבית הדין הרבני קובע סעיף סל כזה שכל הליך שמתנהל בדן יחיד, ניתן לדון בו בתקופת החירום, זה מרחיב משמעותית את סוגי העניינים שאפשר לדון בהם.

עוד דבר זה חובת עיכוב המועדים כדי לא ליצור מרוץ סמכויות, שתהיה סימולטניות בין מערכת המשפט לבין בתי הדין הרבניים.

אם יש עוד שאלות או הבהרות אני אשמח להגיד מניסיוננו, כמי שמנהלות תיקים גם בבתי הדין הרבניים וגם בבית משפט לענייני משפחה, וראינו בשטח את ההשפעות של הדברים בתקופת החירום.
היו"ר יצחק קרויזר
אתם רואים איזה שוני בפעילות בין תקופת הקורונה לעכשיו?
קמילה אביגיל מיכמן
גם בתקופת הקורונה הייתה בעיה עם הסנכרון של הדברים.
היו"ר יצחק קרויזר
אותן הבעיות או שצצו נושאים חדשים?
קמילה אביגיל מיכמן
לא שמנו לב לבעיות נוספות שצצו סביב התקופה הזו לעומת תקופת החירום הקודמת, אבל כן בתקופה הזאת קיבלנו פניות, וגם אנחנו אגב הופענו בבית הדין הרבני בתיקים באופן שוטף, בבתי המשפט לא היה אפשר, לא לפתוח תביעות, לא היו דיונים באופן מוחלט וגורף, וזה כמובן משפיע אחד על השני. כשיש תביעת רכוש שמתנהלת על איזון משאבים, שהיא לגמרי מעוכבת ולא ניתן להמשיך לדון בה ולקיים דיונים, ובצד השני ממשיכים לדון בגירושים או בדברים נוספים, כמו סידור גט וכן הלאה, יש לזה משמעות. גם לגבי אישור הסכם גירושין יש אופציה פה בתקנות בסעיף 3(א)(8), בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין, ואין הוראה דומה במערכת בתי המשפט.

צריך להבין שלפעמים אישור ההסכם בערכאה כלשהי יכול גם להשפיע על הסמכות בהמשך, אם יתעוררו שאלות בקשר לפרשנות ההסכם, או אכיפת ההסכם, או ביצועו, זה משפיע על הסמכות גם בהמשך. או שמשווים בין דברים וככל הניתן מצמצמים את המרחב של החוסר הסנכרון, ממשיכים בהסדרה נפרדת, או שמקדמים מהלך שהוא רחב לכל הערכאות.
רפי רכס
אגב, אם זה בהסכמה, אין מרוץ סמכויות.
קמילה אביגיל מיכמן
אנחנו יודעים שהליכי גירושים מאופיינים בזה שההסכמה לפעמים היא לא באמת הסכמה חופשית. אנחנו מכירים את זה, אנחנו יודעים שזה הליכים שמתנהלים תחת לחץ רגשי גבוה, וגם ההסכמה היא בעייתית, כי אם העורך דין שלי במילואים ולא יכול לבוא איתי לדיון - - -
רפי רכס
ניתן לזה מענה. אם עורך הדין במילואים, אפשר שלא יהיה דיון. אם זה בהסכמה, זה בהסכמה.
מוריה דיין
אני מנהלת משפטית של עמותת יד לאישה. אני אשלים את מה שהיא אומרת לגבי אישורי ההסכם. נכון, זה הליך מוסכם, אבל אם יש ערכאה אחת שמאפשרת את אישור ההסכם, וערכאה שנייה שלא מאפשרת את אישור ההסכם, כל אישורי ההסכם יתנקזו לבית הדין הרבני, כי היא הערכאה היחידה שפתוחה, וההשלכות המשפטיות של זה, שכאשר יתעוררו בעתיד בעיות, כשלא תהיה הסכמה בעתיד, אז הערכאה המוסמכת תהיה בית הדין הרבני, לדון בפרשנות, באכיפה, במימוש, ואלה דברים שקורים. יש משמעות משפטית איזה ערכאה מאשרת את ההסכם, זה לא שאם אישרת את ההסכם בבית הדין הרבני, אין שום הבדל לעומת זה שאישרת אותו בבית משפט.
רפי רכס
ואז האופציה השנייה שאם בבתי הדין הרבניים לא יהיה, אז לא יהיה בבתי המשפט. לכל דבר יש מחיר.
מוריה דיין
מה שהיא אומרת שאם מאפשרים אישור ההסכם בבית הדין הרבני, צריך לאפשר אישור ההסכם גם בבית משפט לענייני משפחה.
רפי רכס
אני בעד. על זה יש פה, אני חושב, הסכמה מלאה.
היו"ר יצחק קרויזר
היום יש איזה מנגנון שעובד בין שתי המערכות?
רפי רכס
שיח.
היו"ר יצחק קרויזר
האם הוא קיים? האם הוא קורה בין המערכות?
יעל בלונדהיים
השיח היה טוב בתקופה האחרונה, ובאמת היה סנכרון טוב, אבל נכון שהוא לא התייחס לשאלת הסמכות, זאת אומרת לשאלה של מה שהיה קבוע בתקנות של בתי הדין לעומת מה שניתן בהוראת מנהל בתי המשפט, שהיא הייתה המקבילה שפירטה את סוגי העניינים שאפשר היה לדון בכל ערכאה, והיו פערים, שהם התחדדו לנו ככל שעובר הזמן, וזה מעצים את הקריאה לאחד את הדברים.
קמילה אביגיל מיכמן
אם אפשר, רק להוסיף עוד שתי נקודות נוספות שלא הועלו עד כה, בהקשר לאותו סעיף 3, שמסדיר את רשימת העניינים שניתן לדון בהם במצב חירום, אנחנו גם כתבנו בנייר העמדה שלנו, שבהצעת החוק הזאת יש סמכות לראש בית הדין האזורי להחליט איזה עוד עניינים יידונו. במערכת המשפט מנהל מערכת בתי המשפט הוא זה שמוציא את ההודעה, והיא רוחבית וחלה על כל בתי המשפט. מבחינתנו זה יוצר עוד חוסר סנכרון בין הדברים, שזה כבר חוסר סנכרון מסדר שני בתוך מערכת בתי הדין עצמה, כי ראש בית דין אחד יחליט שזה סוג העניינים שלדעתו צריך לדון בהם, ובית הדין באילת או באשקלון יחשוב על משהו אחר ובצפון משהו אחר. אני חושבת שדרוש תיקון באופן שרק נשיא בית הדין הרבני הגדול במקביל, שהוא בעצם - - -
קריאה
הוא המנכ"ל.
היו"ר יצחק קרויזר
או מנהל בתי הדין הרבניים.
קמילה אביגיל מיכמן
הוא מקביל למנהל מערכת בתי המשפט, וההודעה תהיה שלו. אי-אפשר להשאיר את זה באופן פרטני בכל בית דין שייקח החלטות משל עצמו.

עלתה פה שאלה על הסמכות, שאמרו שהיא חובת ההיוועצות ושבית הדין הרבני בעצם פועל בסמכות נפרדת ממערכת בתי המשפט. הבאנו לדוגמה בנייר העמדה שלנו את החוק להסדר התדיינות במשפחה, שהוא חל סימולטנית על שתי ערכאות, גם בבית הדין הרבני וגם בבית משפט צריך לתבוע יישוב סכסוך, ההוראות חלות באופן זהה על שתי ערכאות ואין שום בעיה מבחינת זה שהסמכות העניינית נשאבת משני מקורות אחרים. באותו אופן אנחנו לא חושבים שיש איזה בעיה מהותית לייצר חוק כזה שיחול בשעת חירום, בחקיקה ראשית כמובן, על כל הערכאות. זאת אומרת, זו דוגמה לחוק שחל באופן זהה על כל הערכאות, ואין שום בעיה עם זה.

אם ממשיכים עם הצעת החוק הזאת ונשארים עם תקנות בית משפט, אנחנו נמצאים במצב לא רק של שני דברי חקיקה שונים, אלא גם במדרג נורמטיבי שונה. יהיה פה חוק של חקיקה ראשית מול תקנות, ובכל התנגשות שתעלה שאלה של מועדים או מי יגיש ראשון, שזה רלוונטי ליישוב סכסוך, ניתקע במצב שבו ברור שחקיקה ראשית גוברת על חקיקת משנה, ויש לזה גם משמעות לגבי המשך ההליכים.
היו"ר יצחק קרויזר
בסדר גמור. נקודות חשובות. מוריה דיין מארגון יד לאישה.
מוריה דיין
קודם כול, הארגון שלנו מייצג נשים מסורבות גט ועגונות בכל רחבי הארץ. יש לנו ארבעה סניפים ואנחנו מופיעים בפני כל בתי הדין הרבניים.

בתחילת המלחמה שררו בוקה ומבולקה. לא היו הודעות שיצאו בצורה מסודרת. היה פער גדול בין מה שיצא ממשרד המשפטים, משר המשפטים, לבין הודעות שיצאו לגבי בתי הדין הרבניים.

אתמול סתם קצת הצצתי על קבוצת הווטסאפ של הטוענים הרבניים בתחילת המלחמה, המון-המון בלבול, ומה קורה, ואיפה יש ואיפה אין, ויש דיונים, יש עיכוב הליכים. הדבר הזה מלמד שחייבים באמת, אני חוזרת על מה שכבר נאמר, שחייבים האחדה, ואני חושבת שאין על זה כאן מחלוקת שלא יכולים להיות פערים בין שתי הערכאות, ביתר שאת כאשר מדובר בערכאות שדנות בנושאים מקבילים ושיש את מה שידוע כמרוץ הסמכויות.

אני כן רוצה בכל אופן קצת להתפקס על עצם זה שבתי הדין היום נמצאים תחת המשרד לשירותי דת, וכפי שצוין פה, ב-2004 זה עבר למשרד המשפטים עד 2017. בתקופה הזאת, דרך אגב יש מחקרים שאומרים שהיעילות של בתי הדין הרבניים גברה, את זה אני שמה במאמר מוסגר, אבל כן חשוב לי להגיד שהיום בתי הדין הרבניים הם ערכאת השיפוט היחידה שלו מוכפפת למשרד המשפטים, וזה קצת בעיה, כי בתי הדין הרבניים בסופו של יום מספקים שירותי משפט ולא שירותי דת, ובעיקר כשהם חלק מתוך מערכת שלמה שמספקת שירותי משפט, לא יכול להיות שהם יהיו סוג של בן חורג. יותר מזה, ב-2019, השר היום סמוטריץ', כשהוא עשה משא-ומתן לגבי משרד המשפטים, הוא בעצמו אמר שבתי הדין היו במשרד המשפטים, ששם מקומם הטבעי. הם הועברו בקדנציה האחרונה למשרד הדתות וזו טעות. בתי הדין הם לא שטיבל של דתיים, הם חלק ממערכת המשפט הממוסדת של מדינת ישראל. זה אינטרס שלנו לחזק את מעמדם ולהחזיר אותם למעמד ממלכתי, גם תקציבי, וביכולת להוסיף תקנים.

אני מבינה שלא זו הסוגיה שעומדת פה על הפרק, אבל אני חושבת שמהותית זה מבהיר שההחרגה הזאת של בתי הדין מתוך מערכת משפט שלמה היא בעייתית, ועוד יותר כאשר אנחנו נמצאים בעת חירום שהדברים מקבלים סוג של דחיפות מיוחדת לגבי מצבים כאלה ואחרים כשחייבת להיות האחדה.

אז שוב, אני מצטרפת לדברים שאמרה חברתי ממרכז רקמן, אני חושבת שצריך להסדיר את זה בחוק שיחול על כלל מערכות המשפט. ואם מחליטים לקדם את החוק הזה כחוק עצמאי של בתי הדין הרבניים, צריך לקחת בחשבון את כל התיקונים שמרכז רקמן הציע.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה. אפרים, אתה רוצה להתייחס?
אפרים גליקסברג
אני רק זוכר את התקופה שמערכת בתי הדין הרבניים היו במשרד המשפטיים, הם היו שם ממש בן חורג. כל הטבה שמשרד המשפטים נתן, בתי הדין הרבניים בסוף השיירה. כנראה שזה לא רק התייעצות הלכתית, זה גוף הלכתי יותר. למרות שאמרו שזה גוף משפטי, זה גם גוף הלכתי.

להכפיף את הנהלת בתי הדין למשרד המשפטים, לדעתי זה לא ראוי ולא נכון, כי כשהם היו במשרד המשפטים, אני זוכר את התקופה הזאת, הם היו ממש בנים חורגים במשרד המשפטים.

בהחלט יש מקום לעשות סנכרון. זה ודאי צריך לעשות, איך סמכות אחת לא עולה על השנייה. מבין השיטין הבנתי שרוצים להכפיף את הנהלת בתי הדין למשרד המשפטים, לדעתי זאת טעות חמורה.
היו"ר יצחק קרויזר
מאחר שאנחנו לא מעבירים פה סמכויות בין משרדים, ואנחנו רוצים לפקח ולראות איך בסופו של דבר האזרחים מקבלים שירות יעיל ומועיל, אבל כן, רפי, ברשותך, אני מבין שיש שיח שמגיע בעבודה יעילה ונכונה בין המשרדים, אבל איפה ראוי יותר להופיע בחקיקה? אם הוועדה תמשיך להוביל את החקיקה הזאת כחקיקה פרטית שלכם, איפה כן נושא הסנכרון הזה בין המערכות יבוא לידי ביטוי?
רפי רכס
אמרתי שמעבר לעובדה שתמיד יש סנכרון ותיאום, כשאנחנו מופיעים פה זה אחרי שאנחנו יושבים קודם ומדברים ביחד, עובדים כבר שנים ביחד.

הועלה פה רעיון אולי על חובת היוועצות של השרים, כי בכל זאת שר לא יכול שלא לפחות לשמוע את מה ששר אחר בערכאה מקבילה עושה, אבל שוב אמרתי שגם פה צריך לזכור, שחובת היוועצות זה עוד איזה משהו מעכב וצריך לחשוב במקרה של חירום מה עושים לפחות לשעות הראשונות.
חנית אברהם בכר
אני מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט. גם לעמדתנו יש צורך בהסדר כולל ורחב, שיכלול את כלל הערכאות של הרשות השופטת, זאת אומרת כלל הערכאות השיפוטיות, הסדר שיכלול את כל ההיבטים של מצב החירום שיכול להיות לרשות שופטת, וזה מתייחס לפגעי טבע, וזה מתייחס למצב בריאותי וזה מתייחס למצב חירום ביטחוני.

כמו שכבר נאמר כאן גם על ידי גאל ממשרד המשפטים, ההסדרים היום לא מאפשרים את כל מה שנוגע להיוועדות חזותית, היוועדות חזותית במעצרים, היוועדות חזותית בוועדות שחרורים, קדמי משפט, שכן אפשר לקיים היום בהיוועדות חזותית, וכן לנהל מערכת משפט גם תחת מצב חירום. כמובן צריך לחשוב על הכול. אולי במשפחה זה לא אפשרי, אולי בסוג עניינים אחר זה כן אפשרי, אבל צריך לשבת בעבודת מטה, לחשוב ביחד ולגבש הסדרים שהם הסדרים כוללים לכולם, כאשר כמובן יכולים להיות לכל ערכאה את הייחודיות ואת התוספת הייחודית שלה, אבל צריך משהו שהוא אחיד לכולם.

בנוגע לסוגי הדיונים שיישמעו. לעמדתנו אנחנו חושבים שיש צורך בקביעת סמכות לראש המערכת, אם זה נשיא בית המשפט העליון, או אם זה מנהל בתי המשפט כמו שיש היום, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, ושהם אלה שיקבעו את סוגי הדיונים הנוספים שיישמעו, אבל גם על זה יש לנו שיח, ואנחנו צריכים לשבת ולחשוב. נכון להצעת החוק שיש כיום, שמונחת כאן של בתי הדין הרבניים, אין סמכות כזאת, וזאת סמכות סופר חשובה. אני אזכיר שבתקופת הקורונה מנהל בתי המשפט פרסם חמש פעמים הודעת מנהל שמרחיבה את סוגי הדיונים, שמאפשרת יותר ויותר סוגים של דיונים שיישמעו בתקופת מצב החירום. זאת גמישות שנדרשת כמובן לאחר היוועצות עם כל הגורמים הרלבנטיים, אם זה הפרקליטות והסנגוריה וסיוע משפטי וגורמי חוץ, אבל צריך לשמוע את כולם לפני שמוסיפים, לדוגמה סוגי דיונים, וזה צריך להופיע בהצעת החוק, וזה לא מופיע כאן.

אני חושבת שהצעת החוק היא חשובה, וגם בעינינו חשוב לייצר חוק והסדר שהוא כולל, שיכלול את כל ההיבטים שקשורים למצב חירום, אבל ההצעה עכשיו יוצרת פערים ברמת המדרג הנורמטיבי, ולטעמנו זה ייצור אחר כך גם קשיים בהתנהלות אם נגיע חלילה שוב למצב חירום, ולכן אנחנו חושבים שנכון לייצר שיח משותף של כל הערכאות.
רפי רכס
רק חוסר דיוק ובהירות. סעיף 3(ד), שאולי נדבר עליו אחר כך בצורה יותר ממוקדת, לא מדבר על סוגי עניינים נוספים, שכמובן הם חשובים, כי לפעמים עולים עניינים נוספים שלא העלינו אותם בדעתנו, אלא הוא מדבר על הליך מסוים ספציפי. יש לנו 100,000 תיקים בשנה, לבתי המשפט יש פי כמה יותר. לא מדובר שראש המערכת עכשיו צריך להיכנס לתיק ספציפי, ללמוד אותו ולהחליט האם בנושא הזה הוא מחריג ומאפשר, לכן חשבנו גם שראש בית הדין או במקרה נגיד של בתי המשפט, נשיא בית המשפט, סגן נשיא בית המשפט, מתעסק באותו מקרה ספציפי, אם אנחנו ננקז את כולם לראש המערכת בתוך כל כך הרבה מאות אלפי, ואולי יותר מזה של תיקים, אז הדברים הדחופים לא יקבלו מענה.
נועה ברודסקי לוי
בתקנות בתי המשפט יש את שני הדברים: יש גם את הסמכות של מנהל בתי המשפט להוציא בעצם הודעה באותה דרך שבה מוציא הודעה שר המשפטים ומרחיב, הודעה שמרחיבה את הדיונים בעניינים רוחביים, ומצד שני יש גם את הנושא הזה שבאמת בהליך מסוים יכול נשיא כל בית משפט לקבוע שהליך מסוים יידון או לא יידון גם אם הוא ברשימה של הדיונים הנוספים.
היו"ר יצחק קרויזר
זה תפקידים מקבילים בין המערכות. חבר הכנסת קריב, אתה רוצה להתייחס?
גלעד קריב (העבודה)
הגעתי באיחור, אני רק אומר שהציפייה שתיעשה הסדרה מלאה שחולשת גם על מערכת בתי המשפט וגם על מערכת בתי הדין היא מוצדקת בעיניי, לשם צריך ללכת. אנחנו צריכים לשבת, לטייב את אחידות הקריטריונים, כמובן כל מערכת עם הייחוד שלה, אבל בסופו של דבר לא ייתכן שערכאה שיפוטית של בתי הדין הרבניים, תהיה איזה שהיא טריטוריה חיצונית במנותק מכל יתר הערכאות השיפוטיות, לרבות בתי דין דתיים של העדות האחרות. אז בואו נעשה מהלך מסודר, נסדיר את הדברים בחקיקה ראשית ביחס לכל ערכאות השיפוט. זה לא הגיוני להמשיך עם השיטה הזאת של טלאי על טלאי.
היו"ר יצחק קרויזר
בסדר גמור. בין הדילוג בנושאים לבין הסנכרון שצף ועולה פה בין המערכות, בין בתי הדין הרבניים למערכת בתי המשפט והסמכויות והצורך בתקשורת בין המשרדים ובין השרים לבין מה שציינת רפי, שעד שהדבר הזה יקרה ונרתום את כל השיירה, בינתיים אתם ממשיכים לעבוד עם פלסטרים, וגם צריך בתוך בתי הדין הרבניים לייצר כאן איזה מנגנון או לקבע את התקנות האלה כדי שאפשר יהיה להתקדם ולעבוד באיזה חלילה אסון בצורה חוקתית ומסודרת.

אני כן רוצה לעשות איזה שהוא סבב כדי לדייק את חוסר הסנכרון. אני רוצה לחזור רגע לארגונים, ולגעת בנקודות, ונשלח את המשרדים לבצע שיעורי בית ולדייק את התיקון במקביל, לפני המסקנות שאני חושב שהן יהיו נכונות, שאולי נעביר רגע איזה כדור גם לממשלה שכן ישבו שם בין המשרדים לייצר את הסנכרון במערכת הגבוהה יותר בתוך משרד המשפטים ובתוך הנהלת בתי המשפט, ואת הצורך לייצר פה איזה חקיקה פרטנית כדי שצורת העבודה תהיה יותר יעילה ונכונה. נעבור בין הארגונים לדייק את הנקודות, וכך גם רפי, אתם תתעקשו ותדייקו אצלכם. בבקשה, קמילה.
קמילה אביגיל מיכמן
כמו שאמרתי, אם ממשיכים בהצעת החוק הזאת, העלינו ארבע נקודות שצריך להתייחס אליהן. הראשונה זה באמת חובת היוועצות בין השרים, וגם הצענו תיקון לסעיף הזה. הדבר השני זה השוואת רשימת סוגי העניינים שידונו בהם בתקופת החירום, בין תקנות החירום בבתי המשפט לבתי הדין הרבניים, מובן שיש לקחת בחשבון את העניינים הייחודיים של בתי הדין הרבניים, שזה סידור גט, עגינות וכיוצא בזה, שברור שאין לנו כוונה לגעת בזה.

דבר נוסף זה העניין של ראשי בתי הדין לעניין הליכים ספציפיים נוספים. גם אם מקבלים את הרציונל שעו"ד רכס העלה פה, עדיין אין הוראה מקבילה במערכת בתי המשפט. אנחנו לא מכירים שום מצב שבו נשיא בית משפט שלום מורה על דיון ספציפי בהליך כזה או אחר שהוא חושב שנכון לנהל, ואו שאין את הסמכות הזאת בכלל או שמשווים.
קריאות
זה קיים.
קמילה אביגיל מיכמן
לגבי סוגי הליכים.
רפי רכס
בהליך מסוים ספציפי זה קיים.
נועה ברודסקי לוי
כן. יש אפשרות.
קמילה אביגיל מיכמן
אנחנו חושבים שהסמכות צריכה להיות שאם מנהל בתי המשפט מכריע אצלנו במערכת בתי המשפט, זה צריך להיות במקביל גם אצל ראש בית הדין הרבני הגדול.
רפי רכס
או הפוך. מה שיותר חכם.
קמילה אביגיל מיכמן
או הפוך. זו נקודה שצריך לחשוב עליה בצורה מערכתית. והדבר הנוסף, שהוא הכי ייחודי לדיני משפחה, זה העניין של המועדים, והצענו גם הוספת סעיף. בסעיף 4 הצענו להוסיף 4(א), שתהיה באופן אוטומטי הקפאת מועדים לעניין יישוב סכסוך בשתי ערכאות במקביל, וככל שתיווצר איזה התנגדות, איזה התנגשות בין שתי הערכאות, יכריע המועד המאוחר. זאת אומרת, אם מישהו למשל יפנה לבית הדין הרבני שפועל במתכונת רגילה בתביעה, ומהצד השני טענה שטרם תמה תקופת עיכוב ההליכים, יכריע המועד המאוחר, כדי לא ליצור מצב של בעיית סמכויות ומועדים, וזה אחר כך משפיע על כל ניהול ההליך. גם לעניין הזה הצענו סעיף נוסף.
רפי רכס
רק עובדתית לגבי המועדים טרחנו שזה יהיה בדיוק אותם מועדים.
יעל בלונדהיים
רציתי לשבח - - -
היו"ר יצחק קרויזר
תשמעו ואז תעשו סקירה אצלכם.
יעל בלונדהיים
רציתי לשבח את בתי הדין, שעל אף שבמצב החירום הזה היו תקנות נפרדות, זה המצב הנורמטיבי כרגע, כן הייתה נכונות מלאה כל הזמן לשים לב למועדים, ואפילו בתקנות הקיימות בבתי הדין יש התייחסות ספציפית לחוק להסדר התדיינויות, והיה שיח טוב, ואני חושבת שאפשר להמשיך את השיח הטוב הזה, כי בסופו של דבר הדיון כאן הוא דיון על סדרי דין ועל פתיחת ערכאות, שעם כל הדברים האחרים הרגישים שיש לנו, זה לא הכי רגיש. ואני חושבת שאפשר להגיע פה להסכמות של כלל המערכת בצורה לא רחוקה מדי.
גלעד קריב (העבודה)
זה מצוין. בעקבות ההערות של מרכז רקמן, אי-אפשר להתעלם מסוגיית מרוץ הסמכויות ואי-אפשר להשאיר אותה ברמה של רצון טוב מצד שתי הזרועות.
היו"ר יצחק קרויזר
זה חייב להיות מעוגן.
גלעד קריב (העבודה)
סוגיית מרוץ הסמכויות חייבת להיפתר ברמת החקיקה הראשית.
יעל בלונדהיים
בהחלט.
גלעד קריב (העבודה)
באופן כללי, אבל ספציפית עכשיו.
קמילה אביגיל מיכמן
בהחלט עכשיו גם שלחנו איזה מכתב למשרד המשפטים, ובעקבות זה גם הייתה הבהרה, אבל היום יש שיתוף פעולה בין השרים. בקדנציה הבאה יכול להיות שלא, לכן אם כבר מעגנים בהצעת חוק או בחקיקה ראשית, צריך להביא את זה בחשבון. תודה רבה.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה)
נזכיר רק לפרוטוקול שהבעיה הזאת צצה מכיוון שמטעמים פוליטיים גרידא בתי הדין הרבניים, שהם ערכאה שיפוטית, הועברו מתחום האחריות של משרד המשפטים למשרד לשירותי דת. וזה אחד משורשי הבעיה. אי-אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. אם אתה רוצה להיות ערכאה שיפוטית, אז במדינת ישראל ערכאות שיפוטיות הן תחת שר המשפטים. אי-אפשר גם וגם.
היו"ר יצחק קרויזר
עם ההחרגות המאוד מיוחדות של בתי הדין הרבניים.
גלעד קריב (העבודה)
סליחה, גם בתי הדין השרעיים - - -
היו"ר יצחק קרויזר
היה פה איזה דיון אם המערכת עבדה נכון כשזה היה פה או פה.
גלעד קריב (העבודה)
יש רק בעיה אחת. מכיוון שבתי הדין הרבניים הם לא בתי הדין הדתיים היחידים שפועלים במדינת ישראל, יש בתי דין דרוזיים ויש בתי דין שרעיים – מכיוון שבתי הדין של ציבור של שניים וחצי מיליון אזרחים, שניים וחצי מיליון אזרחים, בתי הדין הדתיים של העדות שלהם הם תחת אחריות משרד המשפטים, אם יש בעיות בהפעלה של בתי הדין הרבניים במשרד המשפטים, צריך לטפל בבעיות הללו, אבל יש משרד ממשלתי אחד שעובד עם ערכאות שיפוטיות, וכך זה היה צריך להישאר.
מוריה דיין
זה לא שירות דתי, זה שירות משפטי.
גלעד קריב (העבודה)
נכון.
היו"ר יצחק קרויזר
בסדר. מוריה?
מוריה דיין
אני מצטרפת. ורק להגיד שמרוץ הסמכויות בכל מקרה לא קשור - - -
קריאה
זה לא ייפתר מהעברת בתי הדין למשרד המשפטים.
נועה ברודסקי לוי
אנחנו רק צריכים להקפיד שלא נחריף.
היו"ר יצחק קרויזר
משרד המשפטים, אתם רוצים לדייק את עצמכם?
יעל בלונדהיים
אנחנו נלמד את הדברים ונהיה בשיח משותף עם בתי הדין. ננסה לדייק את זה, כדי בכל זאת כן לנסות להביא חבילה משותפת. נראה לי שזאת הדרך הנכונה.
רפי רכס
בכל מקרה, חשוב לי להגיד לפרוטוקול שאם הוועדה תלך בכיוון של הגישה שלנו, ברגע שיש חקיקה רוחבית, חד וחלק אנחנו מתיישרים עם החקיקה הרוחבית.
גלעד קריב (העבודה)
האם ישבתם בתהליכי ההכנה עם רקמן ועם יתר הארגונים?
רפי רכס
ישבנו בראש ובראשונה עם משרד המשפטים.
גלעד קריב (העבודה)
בראש ובראשונה זה מצוין. מכיוון שאנחנו רוצים לדייק את הדברים, גם אפשר שרשות שלטונית תשב עם הארגונים שעוסקים בעניין.
רפי רכס
אני חושב שכל אחד מהארגונים פה, במקרה אפילו מכיר את המייל שלי.
גלעד קריב (העבודה)
מצוין. אני שמח שאתם מוכנים לשבת ביחד ולקדם את השיח ביניכם מחוץ לוועדה ולהביא מוצר יותר מוגמר גם אל מול הארגונים שמייצגים לקוחות.
היו"ר יצחק קרויזר
אפרים, אתה רוצה להוסיף?
אפרים גליקסברג
אני וחבר הכנסת קריב כבר מימים ימימה חלוקים. עוד מהימים שהוא היה יושב-ראש הוועדה.
גלעד קריב (העבודה)
הם יעידו שהיה טיפול יפה מאוד - - -
רפי רכס
היה הוגן וישר, אין ספק.
אפרים גליקסברג
אם אפשר רק משהו אישי, הוריי שיחיו, אבי הוא הרב של גבעתיים בפנסיה, שיאריך ימים עד 120, הוא בן גבעתיים.
גלעד קריב (העבודה)
הלוואי וכל רבני הערים במדינת ישראל היו מגדילים תורה ומאדירים אותה בעיני כלל הציבור כמו הרב גליקסברג.
אפרים גליקסברג
אני הייתי רק צבאי.
היו"ר יצחק קרויזר
תודה רבה. זה גם חשוב. רפי, אתה רוצה לעשות סיכום? ואם אתה רוצה, תדבר על הדיוקים שהעברתם לחקיקה.
רפי רכס
אני חושב באמת שיותר יעיל, ויגידו חברותיי ממשרד המשפטים, שנלבן בינינו. בגלל צוק העתים בכל פעם אנחנו רצים אחרי הצעה אחרת ולא מספיק מכינים אותה. אפשר לדייק את ההערות שכתבנו ולהתקדם הלאה.
היו"ר יצחק קרויזר
נגיע לסיכום. קודם כול, אני שמח שיש פה שיח משותף, גם בין בתי הדין הרבניים, המשרד לשירותי דת ומשרד המשפטים, וגם בין הארגונים, וכולם פה תמימי דעים בתוך גבולות הגזרה, כל אחד בנושא והמשרד שהוא מייצג. בסופו של דבר המטרה פה היא להיטיב עם אזרחי מדינת ישראל, בטח כשמדובר בדיני משפחה והנושאים הרגישים בסיטואציות מורכבות, או קורונה, או מלחמה, כשגם ככה האירועים האלה קשים, והאירועים שדנים גם בבתי הדין אצלכם, הרבניים, כמו שאמרנו לרוב הם בדיני משפחה ויש חשיבות רבה לדייק אותם ולהיטיב עם אזרחי מדינת ישראל.

לסיכום, קודם כל, אנחנו צריכים לשים לב למנוע את מרוץ הסמכויות הזה, לייצר פה איזה מתווה בין השרים, בין שר המשפטים לבין השר לשירותי דת. אפשר לקיים איזה דיון איפה המערכת הזאת צריכה להיות, אם להחזיר את הסמכות או להשאיר את בתי הדין הרבניים כגוף בתוך המשרד לשירותי דת כגוף יותר עצמאי עם הייחודיות שלו.

אני מקבל את מה שאמרת, רפי, ופה אתה צודק שעד שהמערכת תייצר פה איזה חקיקה ראשית מדויקת אתם כן צריכים כבר לקבע את התקנות האלה באיזה חקיקה כדי שיהיה פה באמת הגיון חוקתי ושהמערכת תפעל בצורה נכונה, מועילה ויעילה.

תמשיכו את השיח שלכם, תטייבו את החקיקה הזאת. לא הספקנו לעבור על התיקונים שכן כבר שלחתם, ונמשיך עם המסקנות גם שלכם וגם של משרד המשפטים בדיון הבא, תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:57.

קוד המקור של הנתונים