פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
30/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ד (30 בינואר 2024), שעה 15:16

תמונת המצב של המסתננים והמומחים הזרים בענף המסעדות בראי המלחמה ובחינת הצורך בעובדים זרים לענף – ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון

מירב בן ארי
ששון גואטה
יוליה מלינובסקי

משה נקש - ראש מנהל עובדים זרים (הנכנס), רשות האוכלוסין וההגירה

ענבל משש - ראש מנהל עובדים זרים (היוצאת), רשות האוכלוסין וההגירה

תמר מירסקי - מנהלת תחום בכיר רגולציה בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

דינה דומיניץ - עו"ד, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

לינא סאלם - עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

יקיר ליסיצקי - יו"ר איגוד המסעדות

מוטי פיליפ - עו"ד, יועץ משפטי, ועד המסעדות האתניות

אילן זגדון - מייסד פורום המסעדות

שלמה סלמון - בעלים של מסעדת אמורה מיו בתל אביב

לירון ששון - בעלים של רשת בתי קפה מתחת לעץ בתל אביב

אלון אלבז - בעלים ומנכ"ל, קבוצת קמפאי

רותי ברודו - בעלים של חברת R2M, מסעדות ואירוח

אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שפי פז - פעילה חברתית, עמותת עוטף תחנה מרכזית

גלעד הלחמי - פעיל חברתי, עמותת עוטף תחנה מרכזית

תומר ורשה - עו"ד, יו"ר ועדת הגירה בלשכת עורכי הדין

צבי קן תור - עו"ד, יו"ר ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין

דיקלה טקו

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תמונת המצב של המסתננים והמומחים הזרים בענף המסעדות בראי המלחמה ובחינת הצורך בעובדים זרים לענף – ישיבת מעקב

צוהריים טובים, ברוכים הבאים. ברוכות הבאות קודם כל. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ההמשך של הוועדה לעובדים זרים בנושא בחינת הצורך בעובדים זרים לניקיון בענף המסעדנות בראי המלחמה ובאופן כללי. לאורך החודשים האחרונים, בוודאי מאז פרוץ המלחמה, הוועדה בראשותי השתכנעה לאחר קיום דיונים רבים ממושכים ויציאה לשטח, כי ישנם עיסוקים בענף המסעדות והאירועים בהם קשה מאוד לגייס עובדים ישראלים, גם אם יוצע שכר גבוה באופן משמעותי, למשל לשוטפי כלים. לפני המלחמה הייתה מכסה של 2,000 עובדים פלסטינאים בענף המסעדנות כעובדי ניקיון. בטוח אני ויודע, כמו כולנו, שהועסקו עוד אלפים רבים שלא בהיתר. לצערנו המציאות הזאת כשמעסיקים בלית ברירה שלא בהיתר, כשאין אפשרות הכנסת עובדים, אזי הם נגרעים ממצבת כוח האדם אבל לא משתקפים בנתונים המספריים.

מסעדות רבות נסגרות או לא נפתחות עקב חוסר בכוח אדם ומסעדות רבות מעלות את מחירי המנות ונמצאות בקשים כלכליים. מסעדות רבות נוספות, ביקרתי באחת כזאת, נפלאה, אתמול בלילה. עובדים באחוז תפוקה מאוד מאוד נמוך, פחות ממה שהם יכולים להציע ומעוניינים רק בגלל שאין ידיים עובדות בניקיון. חשוב שנבהיר, שכאשר אין עובד ניקיון זה בהכרח פוגע בהעסקת ישראלים ומאט את קצב הצמיחה של הכלכלה במשק.

לפיכך מוטלת עלינו החובה לסייע לענף המסעדות והאירועים על מנת להקל על יוקר המחייה וזו מטרת הדיון. אני מבקש, לאור העובדה שהיום אנחנו ברצף דיונים ממושך ולאור העובדה שהיום יום השואה הבין לאומי ולכן עוד מעט נפתחת המליאה, לפיכך הדיון מצומצם. אם כי אני משוכנע שלאור העובדה שקיימנו כבר דיונים רבים וממושכים ודיוני ביניים שלא באולם הוועדה, הנושא אמור להיות קל, נהיר וברור. אנחנו נשאף להציף את החוסרים, את המצוקות ולגבש מסקנות.

אני מקדם בברכה את הגעתה של המסעדנית רותי ברודו, שמגיעה. ההגעה שלך היא חשובה עד מאוד. אני אשמח אם עוד מקבילים שלך יגיעו, ישמיעו את קולם. שכן הנציגים שמוסרים נפש כדי להשמיע את המצוקה הם אותם דמויות. ומכיוון שהארגון שלכם הוא ארכון לא יציג, אז זה נראה שמקשה על התנהלות מול הרפרנטים הרלוונטיים. אז אני מבקש להעביר לנציגי המסעדנים ולמשרד הכלכלה. במקביל לקבל סקירה מה היקף המחסור כעת בעובדים ועל מה מבוסס האומדן. אנא התייחסו למחסור רק בעיסוקים הרלוונטיים. אני מדגיש, רק בעיסוקים הרלוונטיים. אבל אני אשמח אם כן תרחיבו בהמשך לסקירה שלי מה האינטרפרטציה לפגיעה במשק בחוסר העסקת ידיים עובדות ישראליות כתוצאה מכך פחות היקף עסקות ברכישת מוצרים גולמיים וכאלה. אני מבהיר שאין לוועדה עניין שיהיו מלצרים זרים. הייתה איזה שהיא זליגה תוך כדי דיונים. אנחנו מדברים אך ורק לעניין עובדי ניקיון פרופר.

זה נקרא עובדי מטבח צווארון כחול. כאילו האנשים שהם לא מקצועיים. מה שחסר במטבחים שלנו, של כולנו.

אז גברתי, קודם כל, שוב פעם ברוכה הבאה, פעם שנייה. אני אתן לך טיפה מהתקנון. כשבן אדם מדבר זה בדרך כלל עם רשות דיבור והוא אומר את שמו ותפקידו, כדי שהפרוטוקול ידע לרשום את זה ולתעד. הדברים שלך נכתבים היום בדברי הימים של הכנסת. אז אני כן נותן לך את רשות הדיבור הראשונה, קחי לך את הבמה.

קוראים לי רותי, ואני מסעדנית 30 שנים. ואנחנו בעצם 30 שנים מתעסקים עם מחסור בכוח אדם. יש איזה מן חוסר הבנה וחוסר רצון להבין שהתחום הזה הוא תחום כל כך חשוב למדינה הזאת. אין סיבה שיתייחסו אלינו בכזאת אפליה. התחושה היא שיש אפליה מאוד גדולה בכל מה שקשור בתחום שלנו.

בשנים האחרונות זה הפך להיות בלתי אפשרי אפילו. זה כל כך קשה, אחד האבסורד זה שכל המטרה שלנו זה להכניס כסף לעצמנו ולמדינה עם המיסים. והעובדה שיש מחסור בעובדים גורמת לנו פשוט לא לפתוח עסקים או לסגור חלק מהעסקים שלנו או לחשוב על מעבר לארצות אחרות, ואנחנו לא רוצים. וכל מה שצריך זה דבר נורא פשוט – תפתחו לנו את השערים של העובדים, צווארון כחול, למסעדות.

את יכולה בבקשה גברתי להגדיר מהו צווארון כחול?

עובדי ניקיון ועובדים לא מקצועיים למטבח.

תגדירי. מה, מי שעושה מזון פלאס?

אנשים שחותכים בצל ומקלפים תפוחי אדמה ושוטפי כלים.

שטיפת ירקות, זה היינו הך. זה שטיפת כלים ואתה שוטף עוד כמה דברים על הדרך.

אז ככה, חשוב רגע שנבהיר, שבכל תחום שבו אנחנו מבקשים להעסיק עובדים זרים אנחנו צריכים להראות שעשינו את מירב הניסיונות והמאמצים לקלוט עובדים ישראלים. בסדר?

יש נתונים, אני יכול להראות?

תכף, כשהיא תסיים בוודאי.

זה משהו שאנחנו מתעסקים בו. זה אחד הדברים הכי הזויים, שבמקום בסוף להתעסק באמת במלאכה עצמה אתה כל הזמן עוסק בחיפוש עובדים ללא הצלחה. אני אומרת לך עוד פעם, אנחנו היום נמצאים ב-50% מהיכולות שלנו.

כמה עובדים את מעסיקה היום?

1,200 עובדים.

כמה עובדים היית צריכה באמת להעסיק אם לא הייתה מגבלה?

אם יכולתי להעסיק 10% מהעובדים, עובדים זרים, יכולתי להעסיק עוד 1,000 ישראלים.

הבנתי.

הייתי פותחת עוד עסקים.

זה מה שרציתי להקשיב.

אנחנו לא עושים את זה רק מהמחסור.

זה הרגליים.

אוקיי, הבנתי. זאת אומרת, את מבטאת, את אומרת כזה דבר, כפי שסקרתי בדברי הפתיחה שלי. כשאין עובד ששוטף כלים זה אומר שאין מלצר שיגיש את האוכל. זה אומר שאין את המארחת, זה אומר שיש פחות מאבטחים, זה אומר שיש פחות רכישת סחורה וכהנה. זה מה שאת אומרת.

חד משמעית.

זה מה שאני מבקש שתבטאו. בסדר גמור. אז לפני שאנחנו נמשיך להקשיב לכם קודם כל אני מבקש לקדם בברכה את השתתפותה של חברתי הטובה מירב בן ארי. תדעו לכם שההגעה שלה משקפת את ההתערבות שלה מאחורי הקלעים לאורך הדיונים שלנו. היא מרגישה ופעילה מאוד בנושא, גם אם היא לא הגיעה עד היום לדיוני הוועדה.

אני גם תכף חוזרת, כי אנחנו בדיון של כסיף ותכף ההצבעה. אבל חשוב לי רק לבוא, לחזק אותם, להגיד להם שאני אוהבת אותם. ושאני רוצה באמת כל מה שרק אפשר לעזור לענף הזה שפשוט מחיה את מדינת ישראל. הקצה של הקצה שאמרת זה אחרי העובד, זה בסוף היא יכולה לפתוח עוד מלא עסקים והיא לא פותחת. עוד עסקים זה עוד כסף למדינה.

אפילו אני אומר, זה לא עוד עסקים. אנחנו לא עד כדי כך פריווילגים. אפילו את העסקים הקיימים אני יודע שהיקף הפעילות שלהם הולך ומצטמצם עד מאוד. חלקם לא זכו עד היום מה-7 באוקטובר לפתוח את שעריהם. הם נאלצים בלית ברירה לפנות לקבל פיצויים. הם זכאים להם, הם מוותרים עליהם.

נגמרו הפיצויים.

הם מוותרים עליהם. גם אם יתנו להם במסלול אדום. אני אומר נגמרו, אבל גם אם ניתנו, אני שמעתי לפחות ממך. שמעתי מעוד מסעדנים שלא מגיעים לכאן שכשהם מקבלים פיצוי הם מרגישים נבוכים. הם לא רוצים פיצויים, הם רוצים לעבוד. ויש דרישה והם מבקשים למכור את מה שיש להם להציע. ויש מי שמבקש את השירות שלהם אבל לא זוכה לקבל אותו. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחבר הוועדה, חברי סימון דוידסון.

תודה אדוני יושב-הראש. אלי, אני אספר לך סיפור. אני בגלגול הקודם, לפני שהגעתי פה, היו לי כל מיני עסקים. אחד מהעסקים הייתה מסעדה. אני רוצה להסביר לכם מה עובר על מסעדן במדינת ישראל. ואני אומר את זה כי יש לי צלקות על הגוף מהעניין הזה. כל היום, ולפעמים גם בלילה, ההתעסקות היא מי בבוקר יבוא לשטוף כלים. ומה קורה כשהוא פתאום נעלם ואתה נכנס כבעל מסעדה לתוך שטיפת הכלים. ואני לא מדבר גם על האספה, פיקולו שצריך לאסוף וצריך לארגן. אין עובדים. עכשיו, אני הראשון במדינת ישראל, אחריך אולי, שרוצה שישראלים יעשו את זה. מת שישראלים יעשו את זה. מת שיבואו וירוויחו. ואתם יודעים כמה מרוויח שוטף כלים היום? לפעמים גם 20,000 שקלים בחודש. מת שהם יבואו. אף אחד לא בא. אף אחד גם לא בא בעבר.

אני מדבר עכשיו לרון מהאוצר, רון תהיה איתי. אני מדבר איתך עכשיו מדם ליבי. הנושא הזה של מסעדות במדינת ישראל, אתה לא מבין כמה עצוב המצב הזה היום במדינת ישראל. רותי דיברה על זה שלא פותחים עסקים, אתם לא מבינים כמה עסקים נסגרים. כמה עסקים במדינת ישראל לא נפתחו אחרי הקורונה ולא כי לא יכלו, כי אין עובדים. ואני לא מדבר על מלצרים שלא חזרו וטבחים שלא חזרו. אין עובדים. וכשאנחנו מדברים על זה שאנחנו מפחדים שיגיעו למדינת ישראל עובדים זרים, תראו מה קורה בעולם. אין מדינה בעולם, ואני אתן לך הרבה מאוד דוגמאות, שאין שם עובדים זרים. מה היתרון של עובד זר שהוא מגיע למדינת ישראל? הוא מקבל פי ארבע. פי ארבע ממה שהוא מקבל באיטליה או באנגליה או מכל מקום אחר. כי אנחנו רוצים להיות טובים עם העובדים הזרים. אבל זה ניחא, משלמים להם פנסיה ואת כל התנאים וזה גם ניחא. אבל בואו נישאר עם הפנסיה. אבל תבינו דבר אחד, אם אנחנו לא נדע להביא עובדים זרים לנושא של צווארון כחול, כמו שרותי אמרה, עוד ועוד מסעדות ייפגעו וייסגרו. וזה תהליך שבסוף נוגע ליוקר המחיה שלנו ולעובדים במדינת ישראל ולתעסוקה במדינת ישראל ולתיירות במדינת ישראל. כל כך הרבה עבדו על הנושא של כוכב מישלן למדינת ישראל. מי יעבוד?

לכן אני אומר כמו שאמרתי בדיונים הקודמים, צריכים להתעורר ומהר. זה דבר אחד. וחייבים החלטת ממשלה והיא צריכה להיות במיידי כדי לעזור באמת לענף הזה. דבר שני, אני נפגשתי עם שגריר הפיליפינים במדינת ישראל. היה לי חשוב. אתה יודע, אני גם מגיע כדי לשמוע. יש רצון גדול מאוד של השגריר הפיליפיני במדינת ישראל לדאוג לאותם פיליפינים שנמצאים בארץ ומסיימים את האשרה שלהם לתת להם אפשרות להמשיך ולהישאר. אני אומר בואו נצא מהקופסה. כ-S.O.S למסעדות. ניקח חלק מהפיליפינים, בלי לפגוע בסיעוד, וניתן להם אפשרות עכשיו S.O.S להגיע למסעדות. לעזור להם S.O.S כדי שעוד ועוד מסעדות לא ייסגרו.

עכשיו יושבים מולכם אנשים, הם החזקים בענף. אתם לא מבינים כמה מסכנים, החלום שלהם של להיות מסעדן או להיות בעל עסק במדינת ישראל נגמר. התריס נסגר והנושא הזה ברובו הוא בגלל שאין להם מי שיעבוד יום יום במסעדה. אין להם, הם לא קיימים האנשים.

אני יכולה לספר.

אז רק אני אגיד משפט סיום. אני שמח שבראש הוועדה נמצא אליהו רביבו. כי אני יודע מה קורה בכנסת, אם אין מישהו שהוא על זה באמת במאה אחוז דברים לא זזים. אבל אנחנו צריכים לעשות את זה הרבה יותר מהר. ואני אומר מהר כי דברים נעשים מאוד מאוד לאט. אני לא יודע אם נכנסו ביום ראשון 8,000 עובדים. נכנסו?

80,000.

נכנסו?

בנייר.

חבר'ה, אנחנו פה ארבעה חודשים מדברים ועושים באמת יומם וליל, בסוף כמה נכנסו למדינת ישראל אתם יודעים? אפס.

לא, אבל בוא אני אחזק את הסיפור. שבוע אני מסמסת לזגדון, כי זגדון הוא איש הקשר שלי עם העולם שלכם. יש לי 12 עובדים סרילנקים, חוקיים, אבל עוד פעם, את יודעת מה.

הם לא חוקיים.

יש להם אשרות. לא משנה, לא חוקיים. אנחנו מעסיקים אותם בצורה חוקית כבר חמש שנים. מאריכים להם את זה כל הזמן לשלושה חודשים. עובדים אצלנו חמש שנים. עכשיו, עכשיו בשיא הייאוש הגדול, באמת אני מדברת בשיא הרצינות, ייאוש גדול. לסגור מחלקות במפעל, יש לנו מפעל שמכין אוכל מוסדי, לא משנה. בקיצור, שלחו אותם הביתה, 12 עובדים שכאילו אתה אומר, אתה מתחנן כל יום על נפשך, אין לך עובדים. צריך אולי לשלושה חודשים, עד שתכניסו אחרים.

לאן שלחו אותם? למדינה שלהם?

שלחו.

כי כבר הכשרת אותם.

לא, אבל דיברנו פה בוועדה שאלה שנמצאים לא עושים עכשיו.

לא, מי שכאן, אל תשלחו אותם הביתה. אין לנו עם מי לעבוד.

התחננתי, פניתי לכולם.

אין פלסטינאים.

טוב. עוד מעט אני חוזר לזה. שנייה, עוד מעט אני חוזר לזה. אני מבקש את התייחסות משרד הכלכלה. לשאלה הראשונה, משרד הכלכלה.

תמר מירסקי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. אנחנו מקדמים החלטת ממשלה שתכלול גם עובדים זרים למסעדות. עמדת השר היא שבעבודות של צווארון כחול יש לעודד הבאה של עובדים זרים על מנת לאפשר צמיחה בענפים שזקוקים לעובדים האלה.

כן. אתם פועלים להחלטת ממשלה, הצעת מחליטים של 20,000 עובדים.

לא, כרגע אנחנו עובדים על הצעת מחליטים של 170 סך הכול לענפי מסחר ושירותים.

170,000. לא, לא, יש משרדים שחושבים שהמדינה זה מונופול.

זו החלטת ממשלה שאני רוצה לחדד. שהיא כרגע בעבודה פנימית של משרד הכלכלה. היא עוד לא עברה הסכמות של משרדים אחרים. אז אני מציגה פה את עמדת השר. בתוך זה יש גם את ענף המסעדות. ששם אנחנו, כשקידמנו החלטת ממשלה ספציפית לענף הזה ביקשנו 20,000 עובדים.

וירדתם ל-10,000 ואני ביטאתי את עמדת הוועדה גם בדיונים, גם בפגישות שלי, גם בוועדת הכספים. וגם בפגישות שלי איתך, מר זיגדון. זה בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. אנחנו עדיין עוד לא הצלחנו להגיע למשוואה עם האוצר לקלוט 2,000 עובדים חלף פלסטינאים. אתם כבר נמצאים באיזה שהם מספרים שמרחיקים את מימוש הפוטנציאל ההכרחי. זו הערת ביניים שמקווה שאולי יעזור לכם טיפה להתעשת.

אני אעבור רגע שוב פעם למסעדנים. בדיון הקודם שהתקיים ב-21 בנובמבר 2023 הוועדה ביקשה מהמסעדנים לפתוח קריאות בשירות התעסוקה. אשמח בבקשה לדעת אם הדבר בוצע, מה קודם, אם יש לכם נתונים מספריים. כמה בקשות הוגשו, כמה נקלטו?

הוגשו הרבה. אילן זגדון, באר שבע. אבל לפני הכול אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לך על שבאת לוועדת הכספים.

לא, לא, אני צריך להודות על האמת. אני מרכז הקואליציה בוועדת כספים.

אני ראיתי אותך נכנס ומדבר בשם המסעדנים.

אכן הגעתי. אני, לשמחתי, לאור העובדה שאני פעיל בעוד כמה ועדות ופעילות פרלמנטרית, אני לא מצליח להיות בכל דיוני ועדת הכספים. אך כששמעתי על השיח והתעדכנתי עזבתי דיון אחד, רצתי, ביטאתי את מה שיש לי לומר לעניינכם ומשם זה הגיע.

הדיון היה בכלל על פיצויים וחה"כ אליהו רביבו נכנס ואמר חברים, אתם מדברים על פיצויים. אבל אין להם עובדים, איך הם יפתחו? בוועדה. וזה פשוט בדיוק הדבר. ועל זה תודה.

דרך אגב, גם הנגיד שבוע שעבר בוועדת כספים חד משמעית אמר שבשל המחסור בעובדים בבנייה, מסעדות וכן הלאה, הנושא של האינפלציה יושפע מזה מאוד וגם יוקר המחיה בשנים הקרובות. זאת אומרת גם אצל הנגיד מבינים את הנושא של העובדים.

מדהים. אז אני רוצה לעדכן דווקא בהתפתחות מסוימת ומאוד משמעותית שקרתה בחודש האחרון, חלק עדכנתי. זה חברי מבאר שבע, אלון אלבז. ורותי ורונן, נפגשנו עם רשות האוכלוסין והתחלנו לשאת ולתת על נושא של עובדים, על הצעת מחליטים. ובסוף הם שלחו אותנו לבנות איזה שהיא תוכנית ובנינו תוכנית מדהימה. שינינו כאילו את המושג, לא עובדים זרים, עובדים מאיצי תיירות ומאיצי כלכלה. זאת אומרת בנינו איזה שהוא מנגנון מסוים שאתה מעסיק עובדים ישראלים וזה התנאי להעסקת עובדים זרים. בנינו ממש מנגנון בטבלאות אקסל, אם תרצה נעמיק בהם. משם התקדמנו לעוד פגישה עם משרד העבודה ומשרד האוכלוסין ביחד וגם שם הגענו להסכמות.

אני אקצר ואני אגיד מה המחלוקת האחרונה. כאשר ביקשו ממני לקחת את הצעת המחליטים הזאת, לעבור עליה ולתקן ולחזור למשרד הכלכלה. לקחתי את הצעת המחליטים, אלון ואני ישבנו עליה לילה שלם. תיקנו את כל הדברים ברוח הדברים, להוריד אותה ל-10,000, שזה מחולק ל-5,000 ראשונים.

חמש פלוס חמש.

חמש פלוס חמש. כאשר ה-80% מה-5,000 הראשונים ייגמרו נעבור. כדי לא שוב פעם להכין הצעת מחליטים. ושעובדים יהיו רק ניקיון ומטבח, עם מגלה לא מלצרים ולא שום דבר, מחקנו את זה מהצעת המחליטים. הסכם בילטרלי.

טעות חמורה הסכם בילטרלי. טעות חמורה. זה אומר שלא יהיו לך. בסדר?

יודע. דיברתי גם עם משרד הכלכלה ועם אמנון מרחב. אני אגיד לך, אנחנו שונים.

אני יודעת מה משרד הפנים חושבים.

כל אנשי הממשלה חושבים. יש לזה יתרונות רבים.

אני רוצה להביע את עמדתי בעניין, אחרי שדיברתי.

אני מבקשת להתייחס לזה אחר כך.

כן, כן, זה חשוב. זה עומד, משרד העבודה והאוכלוסין רוצים את הבילטרלי והכלכלה לא. ואני מבין למה. כי הם לא רוצים שנהיה תלויים, הם לא רוצים שנהיה תלויים במדינה אחת. אבל אין לנו בעיה, המקצוע שלנו הוא שונה. אנחנו לא מחפשים, למשל בבנייה אתה צריך בנאי, תפסן, כל מיני מקצועות, אז זה מכל מיני מדינות. אצלנו אנחנו צריכים דופק, עיניים, ידיים עובדות, זהו.

יש הסכם של 10,000 עם סרילנקה, בדקנו, הם עובדים אחלה. יש הסכם לחקלאות, הם לא רוצים אותם בחקלאות. פשוט לעשות שינוי. זה שינוי קל בהסכם להעביר אותם למסעדות. כבר יש עם הסרילנקים הסכם, אז בואו נתקדם איתם.

לא, לא, לא.

אנחנו מוכנים בהסכמים בילטרליים ועם הסרילנקים. אנחנו אוהבים אותם ואנחנו מסעדנים וזה מתאים לנו מאוד.

תודה רבה. אם אתה יכול בבקשה להתייחס לבקשתי?

אני רק מסיים ואז. עכשיו זה עומד במקום של, אתה רוצה לעבור? אוקיי, אז נעבור. אז ביקשנו ממסעדנים שיפנו ללשכת התעסוקה. כמה חברים פה פנו, תכף הם יתנו את הדוגמאות. אני יכול, שלחתי חלק מהמכתבים אליכם. במאה אחוז מהמקרים נשלחו עובדים, כל העובדים שנשלחו עובדים יום יומיים ומבקשים בוא, בוא תחתום לי. בוא בבקשה תחתום לי על האבטלה.

נתון מספרי, ברשותך, מר זיגדון. כמה פניות?

אדוני יושב-הראש, אפשר להתייחס?

לא, שנייה, אני שואל שאלה. אוקיי, בואו, אני רואה פה פנייה שלך.

לא, אני ביקשתי.

אז זה מאודי אורמניבסקי. בעלים של מסעדה. הוא מעדכן שהוא פרסם מספר משרות עבודה כשוטפי כלים במסעדות מסוימות. כמעט ולא הגיעו עובדים לראיונות עבודה, אולי חמישה בסך הכול. תקופה של שנתיים של מודעות באתר של שירות התעסוקה. כן הגיעו, המשפט שלהם היה אנחנו לא באמת רוצים לעבוד בשטיפה, חשוב לנו שתחתום לנו ודרכינו ייפרדו. אני מקבל עוד פנייה כזאת.

יש לי 100.

מה שמך?

יקיר ליסיצקי.

יקיר, יש לך מסעדה?

כן, יש לי כמה מסעדות.

יופי. הגשת בקשה לקלוט עובדים משירות התעסוקה?

הייתי שמח להפנות את השאלה ליניב מלשכת התעסוקה. שישיב לנו האם הייתה ניתנת אפשרות להגיש בקשה למשרד התעסוקה. לענף המסעדות.

כי למה?

כי לא הייתה אופציה להגיש.

למה?

חבל שאתה מטעה את יו"ר הוועדה, אני אתייחס בהמשך.

שנייה אחת בבקשה. יו"ר הוועדה, תקשיב, אנחנו עד הוראת ביצוע 3 לסיכום הישיבה שלך, שלנו לפתוח בקשות במשרד התעסוקה, הייתה חסומה במשרד התעסוקה. לא ניתן היה לפתוח משרות בענף המסעדנות ושוטפי כלים. האם אני מטעה את יו"ר הוועדה?

אבל זה תוקן.

חד משמעית כן. אחרי שעה תוקן.

כן, אבל הם רצו לראות צרכים.

שאלת, עניתי, אחרי שעה תוקן.

אין בעיה. וכמה שנים זה היה סגור?

לא, לא, לא. יקיר, תקשיב, הסברתי שהדיון היום בשל מגבלות שלא תלויות בנו יהיה חייב להיות קצר. אם אני שואל שאלה ואתם לוקחים אותי לטיול לא רלוונטי אתם מפסידים, לא אני. בסדר? אז תקשיבו. אל תספר לי מה היה סגור פעם. אם לא תחמשו אותי בעובדות לא יהיה לי דרך לשכנע את האוצר, אוקיי? שואל שאלה. יש פה מסעדן שהגיש בקשה לקלוט עובדים בשירות התעסוקה? אתה יופי. מה שמך אדוני?

אני אלון אלבז. אני בעלים ומנכ"ל של קבוצת קמפאי. אנחנו פועלים בעיקר בבאר שבע. אני מעסיק 700 עובדים ולאורך שנים אני מגיש בקשות ללשכת התעסוקה.

מתי לאחרונה הגשת?

האחרונה הגשתי אותה בתחילת דצמבר.

יופי. כמה ביקשת לקלוט?

ביקשתי לקלוט כמה שאפשר.

כמה ביקשת?

ביקשתי מעל 28.

אוקיי. כמה הגיעו?

עשינו יום ראיונות שם, הם שיתפו פעולה מאוד יפה. קיימנו יום ראיונות שם, בלשכת התעסוקה, הם עשו כל מה שאפשר. 18 אנשים היו מתאימים מתוך כל האנשים.

כמה הגיעו?

הגיעו כמעט כולם.

כמה?

18.

לא. אתם רציתם לקלוט 28. מן הסתם אמורים להגיע קצת יותר.

לא, לא. מתוך כל הראיונות שעשינו שם היו מתאימים 18 איש.

למה 10 לא היו מתאימים? מה הבעיה? יש להם פריחה, הם אלרגיים למים?

לא, לא הגיעו, לא היו מספיק.

בוא תקשיב, אני שואל שאלות פשוטות, תנו לי תשובות פשוטות. כי התשובות שלכם יכריעו את הקצב לאן אני מתקדם עם משרדי הממשלה. הגשת בקשה לקלוט עובדים בשירות התעסוקה. קיימתם יום ראיונות. כמה הגיעו ליום הראיונות?

אני לא יודע להגיד בוודאות. כן, השף שלי שם היה. אפשר לראות את זה.

אדוני יושב-הראש, אבל אני מבקשת ממך זכות דיבור, לפני שאתה שואל פה שאלות.

בבקשה, חה"כ יוליה מלינובסקי.

אני רוצה להתייחס בבקשה לשני דברים עקרוניים. קודם כל ההתעקשות של גורמים מסוימים ממשרד הפנים להביא לפה עובדים רק לפי הסכם בילטרלי, זו טעות חמורה. ואני אסביר והיו על זה הרבה דיונים. זה מאוד נוח למדינה לעשות את זה דרך ההסכמים האלו. אבל מה הבעיה? אנחנו נמצאים בשעת חירום, במלחמה. ברגע שאתה מכניס עובדים דרך ההסכמים האלו המדינה השנייה כביכול לוקחת אחריות על חיים ושלומם וביטחונם של העובדים שלהם. ויש מדינות רבות עכשיו שלא מוכנות להיכנס לזה, כי הסכם בילטרלי מחייב סוג של אחריות. יש מודל אחר שמאפשר הבאת עובדים דרך חברות כוח אדם, דרך תאגידים. ברגע שבן אדם בא עצמו, מתגייס לעבודה, המדינה לא אחראית על שלומו, זה סיכון שהוא לוקח לעצמו.

בואי תעברי לנושא השני, כי יש לי תשובה שתייתר את מה שאת אומרת כרגע.

משרד החוץ מתנגד לכם על ההסכמים הבילטרליים.

אז בואי נעשה סדר.

יש בעיה עם מדינות רבות בעולם שלא מוכנות לזה. וזה התרחשות של שנים רבות ובגלל זה, אגב, יש לנו בעיות רבות בכל התחומים. עכשיו לגבי העבודה, שלא יהיה פה לאף אחד ספק. בדיון הזה על העסקת עובדים ישראלים בכל מיני תחומי עניין, כמו בניין, מסעדנות, חקלאות וכן הלאה. אני לא אשכח דיון שהיה בכנסת לפני מספר שנים רבות, שישב נציג בנק ישראל וניסה לשכנע שהישראלים צריכים, חייבים להיכנס לתחומים האלה לעבוד. ושאלתי שאלה פשוטה איפה עובד הבן שלו. התשובה הייתה שלא בתחום לא מסעדנות ולא בנייה ולא שום דבר. הדיון הזה הוא סרק. מי שרוצה ילדים, נערים, שירצו לעבוד בעבודות האלה הם ייכנסו. הישראלים ברצון יעשו הכול כדי לברוח משם. וכל אלה שעובדים במשרדי ממשלה ומספרים שזה מה שצריך לעשות, שישראלים ייכנסו לשם, אנא מכם, בבקשה, תתפטרו ותעבדו בשטיפת כלים. לא הילדים שלנו.

תודה רבה. אני מבקש רגע להתייחס לשתי הנקודות שדיברת עליהם. החלק השני שדיברת אני מחזק את עמדתך ואת מסקנותייך, אני מחזיק בהן. בסדר?

דווקא עבדתי בתחום מסעדנות, בתור מלצרית, בתחילת דרכי.

מי מאתנו לא? לעניין החלק הראשון שדיברת עליו, רק לסבר את אוזנייך. מדינת ישראל בראי המלחמה באופן תקדימי שינתה את גישתה ואפשרה הבאת עובדים באמצעות B2B, לרבות ממדינות שיש לנו איתם הסכם בילטרלי. את יודעת כמה עובדים כאלה הגיעו עד עכשיו למגוון המקצועות המותרים? כמה?

לא, אני שואלת אותך.

אפס.

אז זה טעות. תאפשר דרך התאגידים להביא עובדים.

אז אני אפשרתי, תקשיבי. זה נושא אחר. אפשרתי, אני מסבר את אוזנייך. לפני כ-90 ימים ענף הבניין יצא לגיוס עובדים בגיוס ישיר, קיבלו את כל הכלים האפשריים, אבל כל הכלים האפשריים. עם כל הצניעות, אני עבדתי למען כעובד שלהם. הם עד היום הצליחו להביא אפס עובדים.

לא נכון. אתה בטוח בזה?

אני קצת יותר מבטוח בזה.

אוקיי.

לעומת זאת משרד הפנים באמצעות הסכמים בילטרליים לפני כשבועיים יצא לגייס עובדים בהודו.

אתה יודע מה קורה שם עם זה? אתה רוצה שאני אעדכן אותך מה קורה עם הודו?

כן, בוודאי.

אנחנו נכנסנו להודו, למחוזות מוסלמיים. ומשם אנחנו מביאים לפה עובדים.

את אומרת דבר לא נכון.

בוא קצת, גם צניעות לא יזיק. אז יש לנו, כן, אני יודעת על הודו. על הודו עכשיו יש הרבה מאוד שאלות. ואני לא בטוחה שהתשובות אנחנו נרצה לשמוע פה בחדר בדיון פתוח.

אני מבטיח לך התייחסות לא פה באולם, בשידור חי.

המצב הוא כל כך מצב חירום שלא מעניין אותנו מאיפה, רק תביאו.

כן, אבל בסוף את צריכה לקחת בחשבון את האינטרס הלאומי של המדינה שלך.

אז יש לנו כבר נתונים מספריים, בבקשה מר אלבז.

כן, הנתונים המספריים שקיבלנו 19 מועמדים, מתוכם אחד נשאר לעבוד, שהוא בן 69. והוא עובד בניקיון של שירותים, כי זה מה שהוא יכול.

המקסימום שהוא יכול.

הוא עובד חצי משרה.

18 לא?

בדיוק.

לא מעוניינים?

לא מעוניינים. כולם ביקשו שרק נחתום להם. חלק גם את זה לא ביקשו. עבדו יום אחד ונעלמו.

הבנתי. לכמה חתמתם?

חתמנו, חוץ משלושה שנעלמו אז לכל השאר, זה 15.

הבנתי. כל מי מכם שחתם למתחזה, הוא מתחזה, הוא לא באמת דורש עבודה. כל מי מכם שחתם למתחזה מחריף את הבעיה שלכם. כי לשירות התעסוקה אין מה לעשות איתו, אתה חתמת לו שהוא לא מתאים. אם אתה תקטע את השרשרת ותגיד לו חביבי, אתה מתאים, אתה לא רוצה, תלך מפה. באופן טבעי הוא יצטרך או להיקלט אצלך או לנשור מהרשימה.

אנשים לא רוצים לעבוד שם.

יפה מאוד.

הוא נשאר וגורם לך נזק.

חברים, תקשיבו טוב. אם אנחנו שיח של מדברים ולא של מקשיבים אז אנחנו מחטיאים את המטרה.

אבל אדוני יושב-הראש, אנחנו התקדמנו אחורה. בצעדי ענק התקדמנו אחורה. משום שאין עוררין, וסיכמנו את זה בדיון האחרון, שאין עוררין על כך שיש צורך לשטיפת הכלים נושא משרה זאת ואין קהל מטרה או קהל יעד שיבוא לעבוד בשטיפת כלים במדינת ישראל, נקודה. 750 סימני קריאה.

יקיר, תקשיב.

אין על כך עוררין בכלל. מבזבזים את הזמן היקר שלך.

יקיר, תקשיב, בסוף לשנות מדיניות ותפיסת עולם של משרדים ממשלתיים זו עבודה מאומצת, עקב בצד אגודל. אם לא נהיה דבקים בתהליכים שקבענו אותם לא נצליח לצלוח את המערכה הזאת. בסדר? לי יש סבלנות.

יש ספק למשרד האוצר.

גב' ברודו, תקשיבו. העיקרון של מדינת ישראל הוא לנסות קודם כל להעסיק ישראלים. אם אין ישראלים והתכלית האחרונה היא העסקת עובדים זרים, אז ניתן לפנות לטובת מתן הקצאה. כדי שנדע לאבחן אם אכן יש ידיים עובדות או לא בתוך ישראל, צריך לעשות כל ניסיון כן ואמיתי. מכיוון שאני לא עוסק בעבר, אני עוסק ב-היום, סיכמתי בשלהי חודש נובמבר עם מר זיגדון ואני יודע שהוא פנה לכלל המסעדנים שהוא איתם בקשר והוא עושה עבודת קודש. אנא מכם, תגישו בקשות. אני צריך כמה נתונים כאלה כמו של מר אלבז כדי שאני אעבור לשאלה הבאה, מה השכר שהצעתם לשוטף כלים?

זה לא הגיע לזה בכלל.

בוא אני אגיד לך. קודם כל 30 שנים אני בעסק הזה, 30 שנים, יום אחד לא הגיע, לא היה לי עובד שוטף כלים ישראלי, פעם אחת לא הגיע אליי לעבודה שוטף כלים ישראלי.

יופי. כמה כסף את מוכנה לשלם לשעה?

היום אנחנו משלמים 70 שקלים לשעה לחברות כוח אדם, כדי שיהיה לנו מישהו שיזיז את הידיים והרגליים. 70 שקלים לשעה.

יופי. זאת אומרת שב-40 שקלים לשעה בוודאי שכן. יפה מאוד. ומה אני מבקש? אני מכיר את הנתונים שלכם. לא שאני מאמין, אני מכיר, אני יודע שזה אותנטי. אני הגעתי למסעדות. אני בעצמי נכנסתי למסעדות בשבוע האחרון הייתי בכמה. נכנסתי, שלום, איפה המטבח? הולך, רואה, בעל מסעדה עם הבת שלו. הבת שלו, במקום ללמוד למבחן, שוטפת כלים. אני מכיר את המציאות הזאת. כדי שאני אוכל להציג אותה כראי בפני הנציגים הרלוונטיים במשרדים, אני צריך את זה ממוסמך. דוגמה של מר אלבז. אני צריך כמה כאלה. כשאתם אומרים הנה הבקשה, הנה הצעת השכר, הנה התנאים והנה האפס או אחוז מאוד נמוך של קליטה. עם זה אני פונה למר יניב כדי שיאשר או יכחיש את הנתונים שאתם מביאים.

מי זה יניב?

יניב משירות התעסוקה, מנהל אגף בכיר.

יניב, אתה יודע שאף אחד כאן לא ממציא. אף אחד כאן לא ממציא סיפורים.

כשתינתן לי רשות הדיבור, אני אגיב.

כשהילדים של החברים שלנו יעבדו בשטיפת כלים אז אנחנו נדבר. אבל לא, זה לא יקרה.

2,000 פלסטינאים לא כאן, אז יש מחסור של 2,000. יש עוררין על כך?

תכף נגיע לזה. אני התחלתי עם זה הרי.

אז בואו נלך רגע לצרכים העובדתיים שיש כבר נתונים לגביהם.

יניב, נציג שירות התעסוקה. האם אתה מוכן לאשר את טענות המסעדנים?

ברשות יו"ר הוועדה והשותפים כאן לדיון, יו"ר הוועדה התרשם שאיני עוסק בכותרות, אלא בעובדות ומספרים, ואני חושב שכך נכון לנהוג. אז ציידתי את יו"ר הוועדה בנתונים. בחודש נובמבר בדיון שנערך ב-21 בנובמבר על מגוון המקצועות בענף המסעדנות, היו 325 הזמנות פתוחות אצלנו בשירות התעסוקה, עם כ-455 דרושים. אם יו"ר הוועדה רוצה להתייחס רק לשוטפי כלים אז נרד לרזולוציה הזאת. היו 114 הזמנות, עם כ-193 דרושים. שלח יו"ר הוועדה את הנציגים מהמסעדנות, ואני חושב שבאמת עשיתי מעל ומעבר על מנת לסייע להם, כולל להנגיש להם פלטפורמה דיגיטלית. זאת אומרת אל תגיעו ללשכות, כמו שעושים מעסיקים.

כמו לכולם. לא במיוחד בשבילנו.

תקשיב יקיר, אתה רוצה להיות צודק?

אני קשוב, אני קשוב, סליחה.

וגם בהמשך לפנייה של תמר מירסקי ממשרד הכלכלה שנוכחת בישיבה ואמרו תקשיב, ניסינו לפתוח הזמנה כשוטף כלים, המקצוע הספציפי בתוך ענף המסעדנות לא מופיע. תוך שעה פתרתי את הבעיה הזאת. מה לא נפתר, יו"ר הוועדה?

ייאמר לזכותה של מנהלת הוועדה.

נכון, היא פנתה אליי באופן אישי גם.

באופן זריז ונמרץ פנתה ואכן תוך שעה נתתם מענה. בואו נתקדם, זה טכני. בואו נתקדם הלאה.

נכון, לפרקטיקה. בסוף אמרתי בחודש נובמבר היו 114 הזמנות עם 193 דרושים, רק במקצוע שוטפי הכלים. כרגע אנחנו מנובמבר עד ינואר יש 82 הזמנות פתוחות עם 115. זאת אומרת לא רק שלא פתחנו, הלכנו אחורה. זאת אומרת לא רק לא נפתחו חדשות, אלא גם נסגרו קיימות, מעטות. כמה עשרות בודדות.

אבל למה, למה?

אין אמון בכם.

יו"ר הוועדה, אני הקשבתי בקשב רב.

אבל אתה צריך להיות קצת יותר, בוא נדבר ריאלי. הלא אנחנו יודעים שאין שוטפי כלים בארץ.

עסקים סגורים.

אנחנו יודעים שאף פעם בחיים לא העסקנו שוטפי כלים ישראלים. ושוב פעם, עובדי צווארון כחול אין בשוק, אין. אתם יודעים את זה. בואו לא נהיה תמימים. זה בדיוק כמו שאנחנו מדברים על החקלאות.

מה המסקנה? אני רוצה להבין לאן אתה חותר, מה המסקנה?

המסקנה היא, אומרים שאין, נכון? שוטפי כלים, נפתחו 80 הזמנות עם 115 דרושים. נקלטו 73 דורשי עבודה. מה זה אומר? זה 70%. זה אומר שאין?

ואחרי כמה זמן הם עזבו? הם נקלטים ליום ועוזבים. יש לך את נתוני העוזבים? התקשרת למסעדות לבדוק כמה נשארו?

יש לי שאלה. מה האינטרס שלהם להביא עובדים זרים, שזה הרבה יותר יקר, אם אתה אומר שיש? זה לא מובן לי.

זו בדיוק השאלה שגם אני עוסק בה. אם מישהו יצליח להוכיח לי שעלות העסקת עובד זר נמוכה מעלות העסקת עובד ישראלי, מילא אני עוד יכול להשתכנע. אבל אני רק רוצה לציין, ציינו פה 20,000, היו"ר. לקחתי את ממוצע השכר בכל המשרות שנמצאות פתוחות אצלנו, 33 שקלים. איפה ה-50 ואיפה ה-60?

מר פרץ, תקשיבו, אתה ומקביליך. מהרגע הזה אתם עונים רק למה שאני שואל. ואל תיקחו אותי לסיפורים, שואל שאלה, תשובה ממוקדת. בסדר? תאמר לי, עובד שמבקש עבודה שנקלט במקום עבודה, נגרע מהמצבה שלכם?

בהחלט.

עוזב את העבודה, חוזר אליכם?

הוא יכול לחזור אלינו ככל שיש לו ימי זכאות. הוא יכול להגיע לסיטואציה שאם הוא עוזב.

יש לך נתון מספרי של עובד שנקלט וחזר אליך?

אני יכול לנסות לבדוק.

הבנתי. תקשיבו טוב, יש לי איזה שהוא דז'ה וו. מה אתם מאמינים ומשוכנעים אותי לא מעניין. בטח ובטח את המשרדים הממשלתיים, שהם הרגולטורים, לא מעניין. צריך נתון מספרי. זה הביא לי הוכחה ניצחת לעבודה נכונה כפי הנחייתי. אם לא תשתמשו בכלים שאני נותן לכם אני לא אוכל לייצר לכם מענה. אתם סתם מתסכלים אותי.

אבל הבאתי לך 12 כאלה.

תקשיב, אתם בינתיים עונים לי שזה לא פתח כי האפליקציה לא הייתה פעילה באותה שעה וההוא לא הגיש כי הוא לא מאמין וזה כי היה לו ניסיון רע בעבר. אני צריך בבקשה נתונים חיים, כמו מר אלבז. אמר אני הגשתי בקשה, אני מוכן כל כמות שתביא לי. אני רוצה 20, 30, 50. הגיעו 19 מועמדים בסך הכול. עשינו יום ראיונות מרוכז. נשארו שלושה, אחרי יומיים הם עזבו. הנה הוכחה, הנה עובדים שהתקבלו, הנה אלה שנפלטו, תפריך לי אותך או תאשר אותם. וכן הלאה אני רוצה לעבור עוד אחד ועוד אחד.

שנייה, אבל אני באה ואני אומרת לך את זה. אני נותנת לך עדות חיה. אני מוכנה להישבע בספר תורה שכל עובד ישראלי שהגיע לשטיפת כלים, אם הגיע, לא נשאר יום. לא הגיעו, אף פעם. לא הגיעו אף פעם.

זה בדיחה על חשבוננו.

מי אתה אדוני?

שמי שלומי סלמון. מסעדן.

אתה הגשת בקשה לקלוט עובדים?

כן, אני רשום.

יפה מאוד.

אז אני מסעדן בן 62, ישראלי, 35 שנים מסעדן. פתחתי עסק פיצה פצה, אני 35 שנים באבן גבירול באותה נקודה. 35 שנים. לפי הנתונים שאני שומע פה יש לי תחושה שאני בשוויץ. אבל לא. אני רשום למעלה מעשור בלשכת התעסוקה, אתם יכולים להסתכל במחשב. לבקש את הנתונים של אמורה מיו משירות התעסוקה כמה הם שלחו לי בעשור האחרון. אולי חמש.

יפה מאוד. עכשיו אנחנו מתחילים להתקדם.

אני רשום שם. אנחנו לא בשוויץ. אני 35 שנים באותו מקום. אני רשום מעל עשור בשירות התעסוקה בתל אביב. הנתונים במחשב שם, תבקש שיישלחו לך אמורה מיו. כמה שלחו לי. אני מתקשר אליהם, אני פונה אליהם. נקלטו אפס. אין עובדים ישראלים, כמו שאמרה רותי. מעולם לא העסקתי עובד ישראלי בשטיפת כלים. לא קיים. לא קיים. גם עובדי מטבח אין.

שלומי, בוא נדבר רגע.

כל מה שאמרת בתחילת השיחה זה בול. אי אפשר היה להגדיר יותר טוב את הבעיה שלנו כמו שהגדרת. לכן אין מה להוסיף. אמרת בול וזה נכון. והשכר של עובדי שטיפה כרגע הוכפל. אריתראים, כי אין, הם מנצלים וסוחטים אותנו. קרוב ל-100 שקלים לשעה שכר עבודה. ואין. ואני כל יום הולך לישון עם זה וקם עם זה, נהייתי חולה מזה.

והם לא מנקים. הם רק שוטפי כלים, הם לא מוכנים גם לנקות.

45% היום מהמחזור שלי. תבינו, 45 היום בכל הכנסה, בכל 100 שקלים שנכנס אליי לקופה, 45 הולך לעובדים. למה אני צריך למכור פסטה ב-100 שקלים? לאן הגענו?

אתם צריכים לארגן עלייה מרוסיה. אנחנו היינו אחלה עובדים, גם ניקינו, גם מלצרנו, לא פתחנו פה.

שאלה, שלומי. ההזמנה שלך פעילה?

כל הזמן.

יופי. מתי פעם אחרונה קיבלת עובדים משירות התעסוקה שהגיעו להציע את עצמם?

שלמה סלמון: מעל שנה.

הבנתי, יופי. מר פרץ, תצטרך אחרי כן להתייחס לזה. בסדר? אני מבקש טיפה להסתייע במי שעוד מעט לא נוכל להסתייע בה באופן שוטף. לפני שאני אבקש להסתייע בגב' משש, חשוב לי ולוועדה, כל הצוות ובוודאי לצוות הלשכה שלי, להביע תודה, הערכה, הוקרה, לראש מנהל עובדים זרים היוצאת, גב' ענבל משש.

על מה? על זה שאין לנו עובדים זרים? על זה שאנחנו בתחום מתחילת המלחמה לא מתקדמים בנושא הזה? על זה אתה רוצה להגיד תודה? על זה שאנחנו במלחמה איתה על הנושא הזה, כי יש לה תפיסות עולם שלה? אל תעשו פה פרצופים יפים, כולנו יודעים את זה. בסדר? כמובן, אני מברכת אותך. כי אני רוצה נשים בתפקידים בכירים, בלי שום קשר.

יוליה, יוליה.

אני סוף סוף אומרת אמת.

יוליה, יוליה.

זה אמת. חמאס זה מחבלים, אונר"א זה תומכי טרור, בסדר? אמת.

יוליה, תודה.

בבקשה. אתה רוצה להמשיך?

יוליה, תודה. אני רוצה להמשיך. הבדיקה האחרונה שביצעתי היום בבוקר הראתה לי שאני יושב-הראש הוועדה הזאת, בסדר? בינתיים. כל זמן שאני, רק אני קובע את הטון. פה לא מתפרצים, בטח ובטח לא בדברי פרידה, דבר אלמנטרי.

בפרידה רק טוב.

קצת common sense. תודה רבה. את מוזמנת להגיע לכן לאורך הדיונים, אני אשמח להקשיב לך. ואולי תהיי חשופה קצת יותר למאמצים. בכל אופן, אני מבקש לחזור לאן שהתכוונתי. בשנה האחרונה, חוץ מימי שישי, שבת וחג לא היו ימים שבהם לא דיברנו אני ושאר הצוות שלי עם ענבל. עבדנו יחד למציאת פתרונות בענפים השונים. הגענו יחד להישגים מכובדים, להבדיל מתפיסת עולמה וראייתה של חה"כ יוליה. הגענו להישגים מכובדים, בתחומים שבימי שגרה אינו מרכז סדר היום בשיח הציבורי ולא נמצא בקשר, אבל מאוד מאוד רגיש. וכאמור אנחנו עוסקים בזה בשנה האחרונה, מאז שאני יושב-הראש הוועדה. ענבל עושה את זה עוד שלוש שנים אחורה באופן רציף. תמיד הבנו את חשיבות נושא העובדים הזרים בישראל. טיפלנו יחד במאות פניות שהגיעו מהציבור. ישבנו יחד בעשרות דיונים, סיירנו בכל הארץ, קיימנו ביקורי פתע. ביצענו סקרים, שיתפנו תסכולים באופן משותף. זכיתי לעבוד עם מנהלת מקצועית, מסורה, מוכשרת, חריפה, אנושית, מחויבת וציונית במלוא מובן המילה. התכוונתי לכך קודם, אני עכשיו בעקבות מה ששמעתי מבהיר את זה עוד יותר.

אז אני עומדת בעמדתי, ומותר לי להגיד אחרת.

בסדר גמור.

ואני לא חושבת שבן אדם שעוזב תפקיד צריך רק לשבח. יש הרבה מאוד בעיות. יש תפיסת עולם, יש קונספציה מסוימת, ובשעת חירום צריך לחשוב ולנהל את הדברים אחרת. ולא מה שנוח, אלא מה שצריך.

משום מה, גב' משש, דעתי, גישתי ומסקנותיי לא השתנו חרף הדברים המאוד מאוד משכנעים ששמעתי כרגע. ולא רק שנשארתי איתן בדעתי, אפילו התחזקתי. כי אני יודע שלהופיע ב-6:30 בתחנה מרכזית בתל אביב זה לא משהו שמחויב בהסכם העבודה שלך. אבל אני יודע שאם אני שולח ווטסאפ כי נתקלתי באיזה שהיא בעיה ב-24:30 ואת שולחת לי שאת עוד מעט מסיימת דיון בלשכה ותחזרי אליי, זה לא משהו שכל פקיד עושה אותו. והלוואי וירבו פקידים כמותך. ואני משוכנע ובטוח שמשרד התקשורת ייהנה מכישורייך והקרבתך ואני סמוך ובטוח שמחליפך ושאר הצוות שאת משאירה ימשיכו להסתייע בך, בידע ובניסיון שצברת לאורך השנים. ועל כך נתונה לך תודתי והערכתי.

אני אומר לך רק שכבר שלושה ימים אני עובר במסדרונות ופונים אליי מקביליי והאחרון שפנה אליי לפני 40 דקות היה יושב-הראש ועדת הפנים ואמר לי 'בנית גאנט נוסף. אתה מבין עכשיו שיש בור, כשענבל כבר לא נמצאת בתפקיד שלה?'.

אז מי מחליף אותה?

מחליף אותה מר משה נקש הנמרץ, שנמצא שנים רבות בשירות ועשה המון המון תפקידים בהצטיינות רבה ובשקידה. ואני יודע שהיה לו בית ספר הטוב ביותר שיכול היה לקבל והוא מגיע עם ניסיון רב ועם תכונות מובנות שבאמצעותן הוא בוודאי יצליח במסירותו ובתפקיד שהוא מחויב אליו. אז אני מבקש להיעזר בך עכשיו גב' משש. אם תוכלי בבקשה להתייחס.

אני אשמח שנלמד גם דברים טובים וגם נלמד איך לא צריך. ויש שגרה ויש חירום, ובחירום מתנהלים אחרת.

גב' משש, בבקשה.

לא, לא, אני לא פה בליטופים.

יוליה, אבל יש עוד אנשים.

אני לא בליטופים.

יוליה, את בקריאה ראשונה. בבקשה.

תלכי לשטוף כלים, אין לנו בעיה עם זה.

חברים, באופן חריג קיבלתי כמה רגעים להמשיך את הדיון מיושב-הראש. והרגע הודיעו לי שהייתה אי הבנה בלשכה ובשל מגבלות אני לא יכול להמשיך אותם. בלית ברירה אנחנו מסיימים עוד דיון רק בהתנצחויות ריקות. בבקשה, גב' משש.

אז קודם כל תודה רבה לאדוני יושב-הראש. גם על הדברים שאמרת עכשיו כמובן וגם כמובן על רשות הדיבור. בהחלט היה לי באמת לכבוד גדול להיות חלק ארי מהוועדה שבראשותך. כמובן תפקיד הוועדה הוא לבקר את עבודת הממשלה, את עבודת משרדי הממשלה. עשית זאת כמובן בהוגנות, קודם כל. וגם ברמה הכי מקצועית שאפשר לצפות. אז על כך באמת תודה רבה לאדוני. אני חושבת ששמת את הדברים על סדר יומה, כי אלה באמת שחשובים למשק ולציבור ולענפים שונים ואנחנו נתנו מענה פה ללא מעט ענפים, לכל ענף. ולפני המלחמה לפחות אז המשק שהיה בתעסוקה מלאה וככלל היה צורך לשפר ולקדם את כל נושא העסקת עובדים זרים במדינת ישראל ועשינו את זה בענפים השונים. כמובן ביחד, תוך רתימה של שאר השותפים במשרדי הממשלה, כדי לתת מענה למשק ולצמיחה שלו. גם לרווחת האזרחים, ואלו דברים שהיו מאוד חשובים. לפחות את האינטרס הציבורי שזה צמיחה של המשק ורווחת האזרחים ראינו עין בעין.

כמובן שהאצת בנו לא מעט פעמים לקדם את הדברים בצורה מהירה, אבל כנראה שאין מזרזים אלא את המזורזים, אז תודה רבה לאדוני גם על זה. שמחנו כמובן לקחת חלק ולקדם את כל שנדרש מאתנו. אנחנו חושבים שזו חובתנו המובהקת, אנחנו לא עושים טובה לאף אחד. וחובתו של כל עובד ציבור שהוא משרת ציבור לתת מענה לציבור בצורה הכי טובה שיש וברמה המקצועית הנדרשת. אני מקווה שעשינו, הצלחנו לפחות במרבית הדברים לתת מענה. מן הסתם נותרו פערים שטרם הצלחנו לקדם. אבל אני מעבירה מקל למשה נקש, שבהחלט, כפי שאדוני אמר, הוא אחד הראויים ביותר. ויש יסודות טובים ואני בטוחה שהם ימשיכו את העבודה הטובה שנעשתה. גם כמובן לסייע למעסיקים, תוך מציאת פתרונות וגמישות מחשבתית וגם תוך שמירה על זכויות העובדים, שזה דברים שראינו צורך לחזק ולעשות ביחד.

אני רק אגיד, אני כבר החלפתי כובע, אז אין לי כל כך סמכויות בנושא עובדים זרים עכשיו. מתוך ההוגנות, אני חושבת, והחובה שלי, כי היה לנו שיח מקצועי ארוך, אז היה חשוב לי באמת להגיע לכאן, כדי לעשות איזה closure לאירוע הזה, לפחות עם המסעדות, ולהיות הוגנת גם כלפיהם וגם כלפי הוועדה. אני אגיד בטח בתקופת המלחמה, אז קודם כל כמה דברים קטנים מבחינת נתונים. כבר נכנסו לישראל למעלה מ-23,000 עובדים זרים. הרשות יחד עם משרדי הממשלה האחרים, גם הובילה מספר החלטות ממשלה שיקדמו וימצאו מתווים נוספים, תוך באמת גמישות מחשבתית ומציאת פתרונות שהם ככלל, בשגרה, אנחנו פחות חושבים שהם נכונים. וגיבשנו מתווים שונים שיאיצו את כניסת העובדים הזרים כדי לתת מענה למשק, שחווה טלטלה מאוד קשה, גם בעקבות יציאה של עובדים זרים ממדינת ישראל וגם בעקבות אי כניסתם של העובדים הפלסטינאים שנוצר פה באמת פער מאוד משמעותי שבא לידי ביטוי. ואדוני עמד על זה בישיבות הקודמות שהיו. בהשלכות כלכליות מאוד כבדות משקל על המשק ועל המעסיקים השונים ועל כולנו בסוף, אזרחי ישראל.

תתמצתי אותנו במשפט סיכום לעניין המסעדנות.

כן, אז אני אגיד. קודם כל, עשינו עבודה מקצועית יחד עם המסעדות ויחד עם משרד העבודה, שהיא נמצאת אני חושבת בקצה שלה, שהיא מוכנה ובשלה לאיזה שהוא יישום. אני חייבת להגיד שהייתה היענות ונכונות והוגנות מלאה מצד המסעדות. קודם כל, מה שלא במחלוקת זה שהיו להם 2,000 עובדים פלסטינאים, לפחות לפי הרישומים, שהועסקו, אז כבר המחסור קיים. הדבר השני שאפשר להגיד שהביקוש עלה על ההיצע, כיוון שבמסעדות זה לא היה שוק חופשי, אז הם כל הזמן הגישו בקשות וכל פעם שהיו יתרות פנויות חילקנו, וכמעט לא היו, אז היה היקף בקשות הרבה יותר גדול ומשמעותי מאותם 2,000 פלסטינאים שהיו.

הבסיס של עבודת המטה שביקשנו לעשות איתם ואחר כך לשבת כמובן עם האוצר, שהם שותפים ומתכללים יחד עם משרד העבודה ורשות האוכלוסין את כל נושא העסקת זרים במדינת ישראל. אני חושבת שזה משהו שהיה מקובל גם עליהם. זה עידוד תעסוקת ישראלים, לרבות בעלי מוגבלויות. וניסינו ללכת לאיזה שהוא פורמט שהוא גם יאיץ צמיחה וגם ייתן מענה לתעסוקת ישראלים. בסוף צריך לזכור, אם המסעדה סגורה, אז גם הישראלים לא מועסקים. זה לא מלצרים ולא אחראי משמרת וכדומה.

אני הייתי שמחה להמשיך ולסיים את העבודה יחד איתם. אבל לצערי או לשמחתי אני כבר לא נמצאת בתפקיד. משה ימשיך איתך יחד כמובן עם רום ויחד עם מאיר דוד. אני חושבת שיש צורך וחשיבות לסייע להם בעת הזו.

נפלא. אז אני אסכם, ברשותך, את גישתך לשלושה חלקים: האחד 2,000 פלסטינאים שהיו זה המינימום הנדרש שצריך לתת לגביהם מענה. השני, גם הם היו בחסר שכן מראש לא פתחתם הקצאה בהתאם לצורך. שלישית, המנהל בסיום גיבוש תוכנית ביחד עם נציגי המסעדנים, שאמורה לתת מענה הוליסטי. אני מודה לך. האם רום היקר מאגף התקציבים יודע במשפט אחד לענות לי לעניין ה-2,000 עובדים חלף פלסטינאים?

קצת יותר ממשפט אחד. ציינתי גם בדיון הקודם שבתחילת המלחמה הממשלה קידמה מתווה ליציאה לחל"ת ואבטלה. אפשרה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת באופן יזום. דיברנו על זה גם בדיון הקודם. כשאנחנו בוחנים ומסתכלים על איזה ענפים הוציאו אנשים לחל"ת אנחנו רואים שמענף המסעדנות מתחילת המלחמה הוציאו 19,000 עובדים לחל"ת.

תחלק לי אותם בבקשה לסוגי עיסוק.

מעולה. יש טענה שנאמרה לי והלכתי לבדוק אותה, בגלל שהיא נשמעת הגיונית ככל שהיא נכונה, שלא מדובר באותם עובדים עליהם שוחחנו עכשיו. לא מדובר בעובדי המטבח ובשוטפי הכלים. אז הלכנו ובדקנו. וגם שירות התעסוקה, יניב פה נמצא איתי. ונכון להיום יש בשירות התעסוקה 6,000 עובדים בסטטוסים שונים של אבטלה, חל"ת וכן הלאה, שהם בתפקידי עוזרי טבח ושוטפי כלים. היום, היום בבוקר. עכשיו, בהינתן וזה המצב, אז אני חושב שהדיון - - -

בהינתן. אני שמח שאתה מסייג, בהינתן.

להבנתי זה המצב.

הבנתי. איך אנחנו יכולים להוכיח או להפריך?

להבנתי זה המצב.

אז בוא נעשה העתק הדבק מהדיון הקודם, בסדר? אני קובע שעד אמצע שבוע הבא אנחנו מקיימים מדגם מייצג עם המסעדנים לקליטת עובדים לניקיון משירות התעסוקה. אתה תהיה חלק מהמבדק הזה. נקלטו עובדים, צדקת. לא נקלטו עובדים, תספק לי מכסה. פשוט. זה משהו שיכול להיות מסוכם בינינו?

לא באירוע. לא באירוע. חברים וחברים וחברים, אתם לא באירוע. איפה הנתונים? שוטפי כלים, בלי מטבח, שוטפי כלים.

חברים, אתה יודע להתחייב על הסיכום הזה?

אני יודע להגיד שאני כאדם פרטי, אני נציג משרד האוצר ואנחנו רגע מדברים פה כממשלה. המדיניות הממשלתית היא שאנחנו צריכים למצב ולפעול בכלים הממשלתיים שיש לנו ונציגי הממשלה השונים פה יכולים.

אני שואל אותך שאלה. תקשיב, רום. יש לי אליך כבוד והערכה רבים. אנחנו עובדים באופן מאוד אינטנסיבי ביחד. נשים את זה רגע בצד. אל תמרח אותי. אל תמרח אותי. הצעתי הצעה, תענה לי. כן או לא?

אני עונה.

פשוט.

בשמחה.

לא, לא, תענה לי רק על מה ששאלתי. אני גם חורג, אני גם הולך לחטוף ממזכיר הכנסת, גם יושב-הראש הכנסת מאוד כועס. אני רוצה להגיע למשהו. שואל שאלה. לא, רום, תקשיב. אתה אומר בהינתן שאלה נתוני אמת. אני אומר, איך נדע? בוא נלך לבדוק.

לא צריך לבדוק, אנחנו העדות. תקשיבו רגע, אנחנו העדות.

אני יושב ראש איגוד המסעדות בישראל, אני רוצה את רשימת השמות. תעביר לי את רשימת השמות של העסקים, נראה אותם. זה שקר.

אני לא רוצה להתחיל להוציא אתכם מפה. נו, באמת. שואל אותך שאלה, אתה אומר בהינתן, לא נדע אם לא נבדוק. מזמין אותך לבדיקה אני ואתה ביחד. אני בא לקחת אותך מהבית, בוא נלך לבדוק את זה. אם מה שאתה אומר נכון אין להם מקום כאן בשולחן הדיונים יותר. אם מה שאתה אומר לא נכון, באותו רגע אתה פועל להקצות לכל הפחות את ה-2,000 חלף פלסטינאים.

הפרוטוקול נפסק כיוון שבשעה זו נפתחה מליאת הכנסת.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.