פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
22/01/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 2269
מישיבת ועדת הכלכלה
ופרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"ב בשבט התשפ"ד (22 בינואר 2024), שעה 10:30

פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה

חברי הוועדה: דוד ביטן – יו"ר ועדת הכלכלה
פנינה תמנו – יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
שלום דנינו
סימון מושיאשוילי
שלי טל מירון
קטי קטרין שטרית
אלון שוסטר

אלמוג כהן
יוליה מלינובסקי
לימור סון הר מלך
יצחק קרויזר

רחל אגאי - מנהלת מחוז ירושלים בחיימ"ש, משרד הביטחון

סא"ל שיר אבינועם - ר' עתכ"מ ב', נציגת צה"ל, משרד הביטחון

גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

אלינה מילקין קזקביץ - מנהלת אגף, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

ד"ר שני סבוראי בנד - מתמחה בכירורגיה אורטופדית, מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

נעמה כהן - מנכ"לית מרשם - ארגון המתמחים לרפואה

מיכל ברקאי ברודי - מייסדת פורום נשות המילואים

אופיר טל - עו"ד, חבר העמותה למען משרתי המילואים

אסתר בוקאי - עו"ס, המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות

אלה לנמן - עו"ס, המשמר המגדרי בכנסת, פני"ם חדשות

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

הודיה מויאל - קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

ד"ר חנה קטן - רופאה בכירה, דוברות שוויון, השדולה למען האישה החרדית והדתית

איציק פיטוסי - אביו של שי פיטוסי ז"ל שנפל במלחמת "חרבות ברזל"

גיל אליאס - נציג משפחת אברה מנגיסטו שחטוף בעזה 9 שנים

מירב לשם גונן - בתה רומי חטופה בעזה, מטה משפחות החטופים

בניה תם - בן דודו של איתן מור שחטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

צביקה מור - אביו של איתן מור החטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

אפרת מור - אימו של איתן מור החטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

בועז מירן - אח של עמרי מירן שחטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

הדר דניאל - אחות של עוז דניאל שחטוף בעזה, מטה משפחות החטופים

אחיעד ליבמן - בן דודו של אליקים שלמה ליבמן שחטוף בעזה

הדס וינוגרד הבר - נציגת פורום נשות משרתי הקבע

ענת מימון

ד"ר עידית חנוכה – מנהלת ועדת הכלכלה

חבר תרגומים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים - הארכת דמי חופשת לידה

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. זו ישיבת המשך לנושא פיצוי וסיוע לבנות זוג של המגויסים למילואים – הארכת דמי חופשת לידה. אמרנו שצריך להוסיף את זה גם לנשות אנשי הקבע. ישיבה משותפת של ועדת הכלכלה עם הוועדה למעמד האישה. בבקשה, מכיוון שלא היית בישיבה הקודמת, ניתן לך לנהל את זה עכשיו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

נכון. אז קודם כל בוקר טוב לך יושב-הראש ועדת הכלכלה וכמובן לחברות הכנסת ולכל האורחים, משפחות החטופים. אני רוצה להודות לך. נכון שנעדרתי מהדיון הקודם, אבל מרחוק ככה הצלחתי לראות וניהלת את זה ביד רמה.

באופן כללי אומר מילה טובה על ההתגייסות לנושא כל כך משמעותי שבסופו של דבר, גם אם אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, אין מדובר בנושא שהוא מסייע רק לנשים; אנחנו מדברים על משפחות שמגויסות למאמץ הלאומי בצורה יוצאת דופן. הרוח הגבית של כל החיילים והחיילות שלנו שנמצאים בחזית. ואנחנו מבינים שילדי המלחמה, תינוקות המלחמה, שנולדו בסמוך ובמהלך צריכים, צריכים את אמא או את אבא שנמצאים בעורף. ואנחנו צריכים למצוא לזה פתרונות. ואני מקווה, כפי שאתה דרשת, שהפתרונות יהיו כבר על השולחן. אחרת יש לנו מספיק מנופים ומספיק כלים בתוך הכנסת כדי לא לאפשר שדברים אחרים יעברו מבלי שאתם תיקחו את הנושא המהותי והחשוב הזה ונאפשר לאותם תינוקות של המלחמה, שנולדו במלחמה, וגם לאימהות שלהם להיות מספיק בטוחים עם המעטפת הראויה. אז תודה רבה לך אדוני יושב-הראש.

מאה אחוז. נמצאים איתנו משפחות החטופים שמעוניינים לדבר. אז אני עושה הפסקה מסוימת בישיבה. בבקשה.

שלום לכולם, אני בניה תם, בן דוד של איתן מור שחטוף בעזה. היה מאבטח במסיבה ברעים, נחטף יחד עם חבר שלו אליקים ליבמן בשעה שחילצו גופות מהמסיבה.

אני רוצה לספר קצת על איתן. איתן הוא שנה מתחתיי, בן 24. בן-אדם ובחור מאוד-מאוד מיוחד, פשוט כל כך כיף ונוח ונעים להיות לידו. כל מפגש שאיתן נכח בו היה מלווה במן פשטות כזאת וקלילות ושמחה. כל מי שהיה סביבו היה פשוט מרגיש שהוא פשוט מקבל אותו כמו שהוא, בלי לשפוט ובלי להסתכל ובלי לבחון. היינו כמה ימים לפני שהוא נחטף בחופשה משפחתית בגולן, בחיספין. ויצא לנו לשבת איתו, אשתי ואני, עם איתן, כמה שעות טובות. ואחרי שעלינו לחדר אמרתי לאשתי כמה כיף וטוב שאיתן פה, שאיתן הגיע ונתן תחושה כל כך טובה ותחושה של ביטחון.

סך הכול הוא צעיר ממני, כן? לא בהרבה. אבל היה מאוד מאוד מחזק כל מפגש איתו. כל מקום שבו הוא היה נוכח. אני מכיר את זה גם מחברים טובים שלו וקרובים שסיפרו. וממש היינו רודפים אחריו כדי שיגיע לכל מפגש וכל איזה שהיא התארגנות משפחתית. שבתות של בני דודים שהיינו עושים יחד או אפילו כמה ימים לפני הלידה של אשתי היינו בירושלים. הוא עבד שם בבית קפה וישבנו איתו שם, הוא אירח אותנו. אין לי ספק שגם עכשיו במקום שבו הוא נמצא, איפה שהוא לא יהיה, הוא משרה אווירה של ביטחון ואווירה של נוחות ומחזק את כל האנשים שיחד איתו וכל החטופים שסביבו.

אני רוצה להקריא חלק קטן מקטע שכתב חבר קהילה שלנו, מהיישוב פדואל, שבנו – סרן איתן פיש ז"ל – נהרג בקרבות בעזה. אני מקריא איזה קטע שהוא כתב, פרסם אותו אתמול: "הכאב של בן משפחה שיקירו חטוף בידי שובים אכזריים שאולי מתעללים בו, נקרע מגעגועים ודאגה ולא יודע אם ישוב לראותו או לא, הוא עצום. אני לא יכול לגמרי לדעת אותו, אבל רק לנסות לדמיין. אני כעת כן יודע את כאבו של אב שליבו שבור מגעגועים ויודע בוודאות שלעולם לא יראה את בנו. לא יודע מה משניהם יותר קשה, אבל הפער הוא קטן. מה לא הייתי נותן כדי להשיב את איתן שלי לחיים. הייתי נותן את חיי שלי בתמורה לחייו שלו. אבל דבר אחד לא הייתי מוכן לתת תמורת השבתו של איתן אהובי לחיים, את חייו של יהודי אחר".

ואני קורא מכאן לכל חברי הכנסת שיושבים פה ולכל האנשים שיכולים לפעול לטובת העניין הזה. ואני אומר לכם, מבקש מכם, אל תלכו לעסקאות שיפקירו חיים של אזרחים אחרים במדינה. תודה רבה.

בוקר טוב, אחיעד ליבמן, בן דוד של אליקים. נגיד שנושא החטופים זה נושא שכואב לכולם במדינה, קרוב לכולם במדינה, לכולנו. מלווה ביחד לא פחות עם משפחות הנופלים, משפחות שמסרו את היקר להם למלחמה הענקית ומי יודע מתי היא תיגמר. עוד מסע ארוך לפנינו. המלחמה, לפעמים אנשים שוכחים שהמלחמה יצאנו אליה בשמחת תורה, זה שכחנו, לפעמים עוברת תקופה של שלושה חודשים ושוכחים למה יצאנו אליה. מדובר פה לא בעם, מדובר פה באנשים שאין להם בכלל, אי אפשר להגדיר אותם כבני אדם בכלל. אנשים שאנסו ושרפו, הכניסו ילדים תינוקות לתוך תנורים.

מדברים עכשיו על עסקה ועכשיו, וכולנו, לכל אחד מהמשפחות פה, כולם רוצים את החטופים ראשונים בבית. זה ברור שהזמן אוזל וכל יום שהם שם זה כואב לכולנו. אבל גם לפעמים צריך לפשט את המילים ולהגיד מה זה אומר כשאומרים עסקה עכשיו. עסקה עכשיו זה אומר שחמאס ניצח במה שהוא רוצה. זה אומר שחמאס מנצח, שישראל יוצאת החוצה מהמלחמה. עסקה עכשיו זה אומר שאנחנו יורקים בפנים לכל מי שנלחם עכשיו בעזה ואומרים לו כנראה שלשווא נכנסת. עסקה עכשיו זה אומר שאי אפשר להבטיח לאף אחד, לאף אחד בדרום וביישובים, יישובי העוטף, שהם יכולים לחזור לשם בבטחה. כי אי אפשר. זה מה שאומר עסקה עכשיו. ובכלל לנהל משא ומתן בכלל עם מפלצות כאלה שאי אפשר לתאר אותם. וגם כל מערכת הביטחון חוזרים פעם אחר פעם ובהם אנחנו סמוכים שהם יודעים את המידעים שהם יודעים, שרק לחץ ענק על החמאס ועל כל מי ששם – זה מה שיחזיר לנו את החטופים.

ברור שהזמן אוזל והזמן יקר וכולנו רוצים אותם איתנו, אבל רק לחץ. ובימים האחרונים אנחנו מתחילים לשמוע, לי יש אח שנלחם בעזה עכשיו, ויש לי גם הרבה בני דודים, ובעלה של אמונה ליבמן שנלחם עכשיו בעזה, שעזב הכול. כולם יכלו להישאר, הוא עזב את הכול, את העסק, את החיים ונלחם עכשיו. ויש שם, מתחיל דיאלוג של טיפה הוראות פתיחה באש, לא כמו בהתחלה. טיפה יותר להרגיע. לפעמים שוכחים, הנפש היהודית שוכחת עם מה אנחנו מתמודדים. לפעמים צריך לראות איזה פעם ב- סרטונים טיפה, להזכיר לנו עם מה אנחנו מתמודדים. אנחנו מתמודדים עם עם אנס, אנסים. זה מה שהם רוצים. הם רוצים שלא נהיה פה. זה גם ערביי יו"ש וגם ערביי עזה. הם לא רוצים אותנו פה. הם רוצים אותנו בים. וזו המלחמה. זה לא מלחמה רק עם עזה.

ויותר מזה גם, אומות העולם כל יום, כל יום נסראללה וכל אומות העולם מסתכלים לעיני עם ישראל ובוחן אותנו ורואים עם מה אנחנו מתמודדים. ומלחמת לבנון בפתח וכולם יודעים את זה וכל הצבא מדבר על זה. ואם בסוף נסראללה יושב עכשיו ורואה מה המחיר לחטוף חיילים, מה המחיר לחטוף אזרחים, הוא עושה אחד ועוד אחד ומבין מה הוא עושה. ואי אפשר לדעת איך תיפתח המלחמה בלבנון. אם הוא יפתח מלחמה בלבנון עם חטופים המחיר יהיה הרבה הרבה יותר גדול. לא שלאף אחד לא חשוב, חשוב לכולנו החטופים. אנחנו לא ישנים בלילות בגלל זה. אבל צריך לדעת שעסקה עכשיו וכל הדברים האלה זו מחיקה של ההיסטוריה וניצחון ענק של חמאס.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה.

שלום. אנחנו צביקה ואפרת מור, ההורים של איתן. בדקות האחרונות לפני שאיתן ואליקים נחטפו הם עסקו בטיפול בגופות של בנות כאחיות שלהן. הם לא הכירו אותן בכלל, אבל זה לא משנה בשבילם, כדי להציל אותן מחטיפה. הם חשבו במושגים של לפני ה-7 באוקטובר, שמחבלים חוטפים גופות. הם לא הכירו את התמונה הכללית שחוטפים אנשים חיים. והם עסקו בלהחביא את הגופות, מאחר שלא יכלו לסחוב אותן ולהגן על אזרחים אחרים שהם ליוו, ויתר המאבטחים והאזרחים באמת ניצלו, והם שילמו בחטיפה.

אנחנו מחכים לאיתן בבית. המיטה שלו מחכה לו, האוכל הטעים של אמא.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

הוא הבן הבכור?

הבן הבכור שלנו מבין שמונה ילדים, נכון. האחים שלו מחכים לו, האחיין שלו בן ארבעה חודשים מחכה לו. ואנחנו מבינים שעם האויב הזה צריך לעבוד בכוח. זה יהיה תיקון לכל מה שקרה במדינה ב-30 השנים האחרונות, שמדינת ישראל איבדה מכוחה ופחדה לצאת למלחמה. ובמקום מלחמה שהייתה חוסכת מאתנו את מה שקרה לנו בשמחת תורה, במקום מלחמה שהייתה קורית לפני 26 שנים כשחמאס עלה לשלטון, אז עבדנו בסבבים, פחדנו להיכנס למלחמה. ועכשיו התיקון הגדול יהיה מלחמה חזקה מאוד, שהיא תמוטט את חמאס וגם תקרב אותנו אל החטופים. כי דווקא הרצון של המחבלים לחיות הוא זה שיקרב אותנו לחטופים. אנחנו נטיל עליהם טבעת חנק כזאת שהם ייצאו מהמנהרות, יתחננו לחצי כוס מים וייתנו לנו את החטופים שיהפכו בשבילם לנטל במקום לנכס. תודה רבה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה. אנחנו רוצים לחבק אתכם ואנחנו אתכם. תהיו חזקים.

הדר, בואי תשבי. ניתן קודם למי שלא דיבר הבוקר, ולאחר מכן תאמרי גם כמה מילים.

שלום, אני בועז, אח של עמרי מירן, חטוף. נחטף מנחל עוז. הוא נשוי, בן 46. אבא לשתי בנות ממש צעירות וקטנות. כשיצאו למלחמה הזאת דיברו על בעצם ריסוק החמאס, ריסוק שלטון החמאס והחזרת החטופים. אלה היו המטרות הראשיות של המבצע. אחרי חודשיים בערך, מה שראינו שיש יציאה של כוחות והורדת הלחץ מחמאס. שוב, אני לא חושב שהפתרון הוא בעסקה של עכשיו, לפי הדרישות של חמאס יציאה. בעצם מה שחמאס אומר זה עצירת המלחמה. זה יהיה אסון לאומי מבחינת המדינה. שיקרין על זירות אחרות ועל כל החיים שלנו במדינה.

מה שאני כן חושב שצריך, וזה בעצם מה שהממשלה אמרה, זה הפעלת לחץ על חמאס. רק על ידי הידוק טבעת החנק על ראשיו נגיע בעצם לעסקה נורמלית. שהיא טובה, שבעצם המחבלים יבקשו את העסקה. וכמו שאני רואה את זה, הכיוון של המלחמה לא הולך למקום הזה. יש הוצאת כוחות וכניסה לשטחים שצה"ל מפנה. כניסה גם של מחבלים וגם של אזרחים. במקום להפעיל לחץ במקביל, עובדים פה בצורה טורית. קודם שיפא, צפון; עכשיו חאן יונס. המחבלים לא נשארים במקום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ועדיין אנחנו מחזקים את חיילי צה"ל שמחרפים את נפשם.

חיילי צה"ל עושים עבודה מעולה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ונלחמים כל העת. כל העת, וזה חשוב גם להגיד את זה. ומכאן אנחנו גם רוצים לחזק אותם.

אין שום בעיה עם חיילי צה"ל, אנחנו מחזקים אותם מאוד. הבעיה זה מי שנותן את ההוראות. והלחץ, כדי להשיג את המטרה, שהוא בעצמו הכריז עליה, להביא את החמאס לשחרור של החטופים זה הפעלת לחץ. והלחץ צריך להיות במקביל, לצורך העניין עכשיו גם ברפיח וגם בחאן יונס ובכל שטחי הרצועה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה לך.

הייתי פה בוועדה הקודמת של ועדת הכלכלה. בחרתי להגיע עכשיו לוועדה לקידום שוויון מגדרי, מעמד האישה. אני אדבר בתור אישה שהיא אחות תאומה של גבר, של ילד בן 19. בתמונה זה אח שלי, קוראים לו עוז דניאל.

חשוב לי, אני מכבדת כל דעה שנאמרה פה, גם של החברים, משפחות בדיוק כמוני. וכן חשוב לי להגיד שבסוף גם בתוך המשפחות יש דעות שונות. ואח שלי נחטף כחייל. הוא היה שם, הוא טנקיסט. הוא היה במוצב, הם היו בכוננות "עם שחר" קוראים לזה. כשהכול התחיל הם היו קו הגנה ראשון. הגיעו לפרצה בגדר ראשונים. הוא היה שם, כי הצבא שם אותו שם. הוא היה שם כדי להגן על המדינה באותו יום. וכרגע הגיע הזמן – אני אשמח אם שניכם תסתכלו לי בעיניים, גם חה"כ דוד ביטן שלא מסתכל עליי כרגע – הגיע הזמן שגם המדינה תשמור עליו בחזרה. ולצערי, אין לזה מחיר. הוא לא יכול להיות שם. אני לא חושבת שאני צריכה להסביר בכלל שכל יום שעובר אין לנו מושג מה קורה שם. אין לנו שום ביטחון או ידע ודאי שזה שכל יום שעובר וככל שנמשיך לחכות הם יחזרו אלינו. וגם אם יחזרו, אז כל יום שעובר זה לא שהתנאים שם משתפרים.

ונכון, אני לא בעד העסקה שמונחת כרגע, אני כהדר דניאל, לא נציגה של כלל המשפחות. אני לא בעד להחזיר גופות לפני שמחזירים את אח שלי, שהוא גבר, ובגלל שהוא חייל אז משום מה הקטגוריה הזאת יורדת לסוף. אני לא באה להגיד שכל עסקה צריכה להתקבל ישר. אבל הנקודה, באמת, אני מתחננת שתצאו איתה בראש שלכם כשאנחנו יוצאים מכאן – זה שאין ברירה ויהיו מחירים שנצטרך לשלם. ואין מחיר גבוה מידי בשביל החיים של מי שנמצא שם כרגע. אף אחד מהם לא צריך להיות שם, אף אחת מהמשפחות לא צריכה לחוות את השבי מהצד הישראלי. זה לא חיים. וזה בטח שלא מגיע להם וזה בטח שלא מגיע לא לאח שלי ולא לאח שלו ולא לסבים ולסבתות ולאנשי הקיבוץ שנמצאים שם. זה לא מגיע לאף אחד.

אני אמנם נמצאת בוועדה שהיא קודם כל קידום מעמד האישה, אבל בסוף זה לשאוף לשוויון מגדרי. חשוב לזכור. גברים גם חווים אלימות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כולם בנינו, כולן בנותינו.

כולם חווים את זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כולם בנינו וכולן בנותינו. והלב שלנו עם כל החטופים והחטופות ואנחנו מתפללים כולם לראות את הבנים והבנות חוזרים לגבולם. אנחנו רוצים לחבק אתכם. תודה שאתם כאן. תודה רבה שאתם כאן. אני יודעת שזה לא פשוט וזה לא מובן מאליו. קשה להיות בתוך הנעליים שלכם ולהבין מה אתם עוברים, את הסיוט והגיהינום שאתם עוברים. מדינת ישראל נמצאת אולי בתקופה הכי קשה שלה ולכם בוודאי זה עוד יותר קשה. אז תודה שהשמעתם את הדברים שלכם.

פשוט הנקודה היחידה שבאמת חשובה לי, שאנחנו חייבים להיות יצירתיים. ובדיוק כמו שאמרת, זה לא דומה לשום דבר שהיה פה משחר ההיסטוריה ולא רק של מדינת ישראל. וזה לא דומה לשום דבר, ובגלל זה אי אפשר להיצמד לפרוטוקול שכבר קיים. תודה.

רק רגע, אפשר לומר משהו קטן? אני גם בן דוד של אליקים שלמה, אני לוחם בגולני, גדוד 51, לכן רק עכשיו יכולתי להגיע. יצאנו מעזה לפני כמה ימים. חשוב לי ממש גם להגיד עוד נקודה קטנה. אני לחמתי גם בפתיחת ציר נצרים, גם בשג'אעייה שלושה שבועות, ועכשיו היינו במחנות המרכז.

אני רוצה להגיד משהו בתור חוויה של חייל שבן דוד שלו חטוף. אני חושב בשג'אעייה כל בית שפתחנו, כל פיר מנהרה שהגענו אליו, עצרתי, אמרתי לכל המחלקה, לכל הפלוגה, חכו רגע, אנחנו אולי עכשיו מוצאים את בן דוד שלי וביחד איתו את כל שאר החטופים. ובתור חייל אני לא צריך להגיד שאני תומך בצה"ל, כמובן. אבל גם חשוב לי להגיד כן משהו שאנחנו חווים בתור חיילים. הפער הניכר כשהיינו בשג'אעייה הרגשנו בפעם הראשונה בשנות חיי וגם בהיסטוריה של עם ישראל בשנים האחרונות איך צה"ל נראה כשהוא במלוא עוצמתו. כשחיל האוויר ושריון ותותחנים והחי"רניקים והנדסה, כולם עובדים ביחד. ולכולם ברור שהמטרה היא אחת – לנצח ולהביא את החטופים. ולצערי, ככל שהמלחמה נמשכת, עכשיו כשהיינו במחנות המרכז, כל החיילים, אני לא אומר את זה בתור אדם פרטי, אני אומר את זה שזה השיח בפלוגה, זה השיח בגדוד.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני משערת שאתה מילואימניק.

לא, אני בסדיר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה בסדיר? קיבלת אישור להיות פה?

כן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יפה.

ובכל זאת, אני אומר, הרגשנו שהמלחמה יורדת שלב. הרגשנו זאת בהוראות הפתיחה באש הכי פשוטות, בארטילריה, וקיבלנו והכול. ובאמת בסוף אם לא נלך על אחד הדברים בכל הכוח אנחנו לא ננצח. ולשמחתנו ולצערנו על עסקאות שחמאס לא נכנס ועסקאות שהוא מציע הן לא רלוונטיות לאף אחד וכולם יודעים את זה.

אני לא חושב שזה הפורום באמת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו נקשיב לו. הוא בן משפחה, אנחנו מקשיבים לו.

זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור למה חייל שבן דוד שלו חטוף חווה בשעת מלחמה. שמחבלים נמצאים מתחת לבית ואומרים שאסור לירות בהם וכל מיני דברים כאלה. וזה מגיע מלמעלה. זה מגיע מזה שמתחילים להרגיש - - -

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה. אבל אנחנו גם צריכים להדגיש, ואני אומרת –, רק תסיים.

אני אסיים. מתחילים להרגיש בלוחמים שהמלחמה יורדת שלב. וזה כואב מאוד, כי הלוחמים רוצים לנצח. עם ישראל רוצה לנצח. אנחנו רוצים להביא את החטופים. בשביל זה חייבים חייבים להמשיך להילחם, כמו שנלחמנו בשג'אעייה, כמו שנלחמנו בתחילת המלחמה ולהילחם באמת ולנצח באמת. תודה רבה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לפני שאנחנו עוברים לדיון, ודוד תכף ינהל את הדיון, אני רק אומר למרות שיש פה באמת מגוון דעות וגם ביקורות על העצימות של הלחימה והכול. אנחנו סומכים על צה"ל, אנחנו סומכים על הרמטכ"ל, על המפקדים בשטח. באמת, חירוף הנפש, וגם הקולות שאתה אומר.

לגמרי. ואני גם אומר, ברור לגמרי. אני אומר את זה מתוך גיבוי מלא.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה חשוב להדגיש את זה, שזה לא יראה שאנחנו פה בביקורת על המפקדים בשטח.

ברור, ברור. אז אני אגיד את זה גם. אני אומר את זה מתוך גיבוי מלא לצה"ל, למפקדים ולרמטכ"ל וכולם. ובתור אחד שימשיך להילחם כל עוד אפשר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה לך. דוד, בבקשה.

אנחנו פותחים חזרה את הישיבה. אנחנו לא פותחים דיון מחדש. היה דיון. דיבר איתי כפיר בטט מהאוצר ולא הצלחתי להגיע איתו להסדר בעניין הזה. הייתי מוכן לפשרה. אבל נכון לעכשיו אין הסדר. הטענה שלו היא פשוטה. הוא אומר הייתה החלטת ממשלה לתת חודש. החודש הזה ניתן, לא ממש חודש, אפילו יותר. כי נתנו סכום גבוה יחסית.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ה-4,500? כמה זה היה?

לא, לא, לא, 10,000.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ה-10,000? בסדר, גם אחרי מאבק ה-10,000 לחודש.

רגע. הסברתי לו שעם כל הכבוד לממשלה, אנחנו כנסת, אנחנו לא הממשלה. אני גם לא אומר, יש 9 מיליארד שקלים, זה בא מתוך ה-9. שישנו משהו שם מצידי. הנושא הזה של חופשת לידה של נשות מילואימניקים, שנמצאים בחופשת לידה, רק צריך להאריך להם, או של אנשי הקבע, לדעתי זה באמת נושא שצריך אותו. זה לא נושא שצריך להיות בוויכוח. יכול להיות שנושאים אחרים, לא בדקתי מה כלול ב-9 מיליארד האלה. אבל זה נושא שחייבים ועל זה אנחנו לא נוותר.

רגע, אבל מה המצב? למילואימניקים יש?

אין כרגע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע, רגע, כרגע אנחנו לא עושים את ההבחנה. הם פשוט מתעקשים עדיין על החודש.

לא, למילואימניקים היום יש חודש. לא חודש, 10,000 שקלים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מענק חד פעמי.

לפעמים זה יותר מחודש.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

דוד, בתחשיב שנאמר לך פה זה היה סביב ה-100 מיליון שקלים, כאשר אנחנו מקזזים את ה-10,000.

לא, 130 מיליון.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מזה תקזז את ה-10,000 שקלים.

50, אז זה 80 מיליון שקלים. לא כולל נשות הקבע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

וזה בתוך ה-9 מיליארד.

עכשיו, לא קיבלנו עוד נתון על נשות הקבע. אני מקווה שלביטוח לאומי, יש מישהו מביטוח לאומי? יש לך כבר נתון?

מילואימניקים אם אני לא טועה זה היה 4,600. נכון? נשות המילואימניקים, פעם קודמת שמענו שמדובר על 4,000 ו–, כמה נשות מילואימניקים יש בחופשה?

לא, דיברנו אז על 4,700.

אה, אוקיי, לא טעיתי.

כ-4,700.

זה גדל.

חנן פוטרמן, לשכה משפטית, ביטוח לאומי. לא, זה לא גדל, זה אותו נתון שאמרתי פעם קודמת.

לגבי בנות זוג של אנשי קבע, מה שהוועדה ביקשה שנביא לדיון הנוכחי. אז מדובר על כ-530 נשים שסיימו או יסיימו את חופשת הלידה בתקופה שבין 7 באוקטובר ל-31 בינואר 2024 והן נשואות ובני זוגן שירתו בקבע בתקופה שבין אוקטובר עד דצמבר 2023 או בחלק מהתקופה. אומדן העלות לתוספת של 11 שבועות, שזה מה שדובר בישיבה הקודמת, ההערכה היא 16.4 מיליון.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

16 מיליון. כאשר הן לא מקבלות את המענק של ה-10,000 שקלים. זה גם צריך לומר לפרוטוקול. כרגע הן לא מקבלות אף סיוע הנשים של נשות הקבע. וזה באמת מספרים קטנים שאפשר, זה פתיר.

הכול פתיר, זה כסף. הסכום הוא 100 מיליון שקלים אם מוסיפים את זה לשלושה חודשים, יחד עם נשות הקבע, חוץ מה-50 מיליון. בסדר? מה שאני הייתי מוכן להתפשר, אני לא אגיד אותה, כי בינתיים לא קיבלתי תשובה להצעה הזאת. אז אני, אם אין לכם תשובה חיובית להצעת הפשרה כמו שדיברתי, אז אין טעם בישיבה. אנחנו נטפל בזה בצורה אחרת. אז מה התשובה שלך?

גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. התשובה היא כפי שדיברת עם כפיר, החלטת הממשלה אושרה והיא מיטיבה מאוד.

כן, אבל אנחנו לא הממשלה, אנחנו כנסת. אוקיי? אנחנו לא עובדים אצל הממשלה, אנחנו עוזרים לממשלה, אבל לא תמיד עובדים.

אנחנו עוזרים לאזרחים, סליחה. אני לא עוזרת לממשלה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז מה התשובה שלכם? מה, אתם לא רוצים לעזור לנשים?

אנחנו רוצים ואושרה פה תוכנית אחרי דיונים רבים במשך שבועות עם משרדי הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד העבודה ועם נציגי משרתי המילואים ובנות זוגם. בגובה של 9 מיליארד שקלים. היא מיטיבה מאוד. היא חסרת תקדים בהיקף הסיוע שהיא נותנת לעורף המשפחתי.

הכול חסר תקדים פה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כן, אבל ה-10,000 אם את מחלקת את זה לשלושה חודשים את מצפה מאמא לתינוק, שיש עוד ילדים בבית, להסתדר עם 3,000 שקלים בחודש?

לא. ה-10,000 זה מענק חודשי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה מענק אחד.

נכון. מענק חד פעמי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז בואי, אם היא צריכה להיות עם התינוק, אם הוא בן שלושה חודשים והיא צריכה להיות עוד שלושה חודשים, כי הבעל נמצא בחזית, נלחם בעזה. אם צריך לתאר לכם, אולי נביא סרטונים שהם נמצאים בתוך עזה. אתם מצפים שהיא תסתדר עם 3,000 שקלים?

לא, לא, אפשר משהו אחר: שהלוחם ירוץ עם התינוק. ישים אותו במנשא וירוץ. ואז האישה תלך לעבוד. אתם רוצים שזה מה שיהיה? אני לא הבנתי את העניין הזה. אני לא יודע מה נתתם ב-9 מיליארד, לא בדקתי, אני לא אגיד שבדקתי. אבל בנושא הזה, בנושא הזה, עם כל הכבוד, זה לא דבר שצריך להיות נתון לוויכוח. הממשלה עשתה טעות בחלוקה של הכסף. את זה תיתנו. אחר כך נתווכח אתכם על היתרה.

לא כללתם אוכלוסייה שלמה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עם כל הכבוד לממשלה, אני אומרת לך, יש פה שתי ועדות שלא יוותרו.

על זה אנחנו לא נוותר.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז מוטב, זה מזכיר לי את המתווה. אתה זוכר שבמתווה אנחנו באנו, ביקשנו סיוע לנשות המילואים. לא רצו לתת כלום. אתם חיכיתם לצוק העיתים ולדקה ה-90 ובסוף הרי נתתם. אז למה להגיע לשם? אתם צריכים לעשות עבודה ולהביא פתרון הולם, קצבה שהיא באמת ראויה למחיה, גם לתינוק וגם לאם.

גברתי יושבת-ראש, משהו פספסתי. יש את המענק 10,000 שקלים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

חד פעמי, כן.

10,700.

10,700. ואנחנו אומרים, כדי לעשות סדר פה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כן. ואז נשות הקבע לא מקבלות את זה.

נשות הקבע לא מקבלות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כן. אני אומרת את זה כי את יזמת גם דיון דחוף.

אז את המענק הזה בכלל נשות הקבע לא מקבלות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא מקבלות. ה-500 פלוס תינוקות לא מקבלים.

דקה. אוקיי, אבל יש גם להאריך חופשת לידה בעוד 11 שבועות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, הן יכולות, על פי חוק אפשר להאריך, בלי תשלום. אבל בינתיים הנשים הללו, גם אם הן רוצות לחזור לעבודה, הן לא יכולות להשאיר תינוק, כי האבא נמצא בחזית. אנחנו מצפים מהם להיכנס לתוך הנעליים הספציפיות האלה ולאפשר את המעטפת הכלכלית המינימלית.

רגע, בואי נעשה סדר לכולם. את מדברת מתוך ידע עמוק. המענק הוא מענק, 10,700. נכון? נשות הקבע לא בפנים, זה רק מילואים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

המענק הזה הוא בא בעצם כפתרון לדרישה שלנו בוועדה וגם שלי ושל ביטן להאריך את חופשת הלידה. באוצר באופן סיסטמתי הולכים נגד המעטפת שצריכה להיות לנשים. הם לא אוהבים להאריך חופשת לידה. אז מה אמרו? רק שלא ידברו איתנו על הארכת חופשת לידה, כאילו זה אסון. כן? אסון. אנחנו אולי בין המדינות שמפגרות מבחינת הזמנים שניתן, זה אפילו לא חופשת לידה.

רגע גברתי, לא מסתדר לי מספרים.

מה לא מסתדר?

יש לנו מענק 10,700 לנשות המילואימניקים.

זה לא נעשה לפי חודש. יש נשים שהמענק יותר נמוך ויש יותר גבוה. נתנו סכום 10,700.

איך זה הגיע ל-130 מיליון אני לא מבינה.

אה, זה בגלל מספר נשים. יש 300,000 מילואימניקים, אז יש הרבה נשים.

אבל פנינה, אני לא מבינה איך הדבר הזה נותן מענה למה שביקשנו.

רגע, רגע, דקה לימור.

לא, זה לא מה שביקשנו.

יש לי 4,700 נשים לפי הביטוח הלאומי שמגיע להם את המענק.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

נכון. אז עשינו תחשיב וזה יצא 130 מיליון, כאשר אנחנו מוסיפים גם את ה-500, אז תוסיפי 16 מיליון. אבל תקזזי את ה-10,700 שכבר גם ככה עשו בתחשיב של ה-9 מיליארד ואז אנחנו נגיע לסביבות ה-80 מיליון. עכשיו, ה-80 מיליון האלה הם טיפה בים בתוך ה-9 מיליארד. ואם זה בא לסייע לנו אל תכתיבו לנו באוצר מה צריך לתת. כי אנחנו שומעים פה, ועוד מעט אנחנו נשמע את הנשים. הן יודעות בדיוק מה צריך לתת.

אז רגע, האוצר כרגע מתנגד?

פנינה, אני לא מצליחה להבין איך ה-10,700 האלה נותנים את המענה לאותן נשים. אני לא מצליחה להבין איך זה נותן מענה.

רגע, רגע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

מה?

ה-10,700 האלה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה נותן חד פעמי.

זה לא נותן מענה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עגלה וטיטולים.

זה נותן מענה חלקי.

חלקי, לחודש.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה יודע מה אתה קונה ב-10,000 שקלים היום?

רגע, זה לחודש. יש משפחות שמרוויחות הרבה פחות ואז זה טוב לה לחודשיים ויש משפחות שמרוויחות יותר ואז זה טוב אולי לפחות. אבל זה לא העניין.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עוד מעט נגיע אליכם, הצבא.

אז איפה ההתנגדות עכשיו?

האוצר, אני גם אמרתי לכפיר, אנחנו לא נאפשר ישיבות בוועדת הכספים שקשורות לאוצר. בתקציב. אתם צריכים להבין את זה.

כן, אני מחכה למכתב מיושב-הראש.

אז אני חיכיתי לתשובה של משרד האוצר. אמרתי לפני שאנחנו מתחילים מלחמה. אנחנו לא רוצים להגיע למצב הזה. אני הייתי מוכן להגיע לפשרה, בסדר. מוכן להגיע לפשרה. ואני גם אגיד את הפשרה. אני אמרתי, תכפילו את הסכום פי שתיים. ואז זה נותן לי תקציב של 100 מיליון ש"ח.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

זה אתה מסכים, הוא צריך אחר כך לבוא גם לאשר את זה דרכי. מה זה, זה רק שניים. שלושה חודשים אני רוצה.

נכון. אבל אמרתי כפול שתיים, לא אמרתי חודשיים. כפול שתיים זה גם יכול להיות שלושה חודשים.

20,000 שקלים שיהיה?

21,000, כן. הייתי מוכן לזה. אני אומר, אנחנו לא נעשה ויכוח יותר מידי גדול. אני מבקש מכם, עד יום רביעי, אנחנו ביום שני.

רגע, אבל אדוני יושב-הראש, אנחנו צריכים להתעקש על נשות הקבע.

כולל נשות הקבע, אמרתי.

אנחנו חייבים להתעקש עליהם.

אז זה 100 מיליון כולל נשות הקבע, אין בעיה. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה, באמת מיותר. כי הצורך הוא נכון. אם הצורך, ואת יודעת את זה, לסמן לי ככה. בסדר, את צריכה לסמן ככה ולעשות לי ככה בתקציב. תקשיבי רגע, הצורך הוא נכון כמו שיש צרכים אחרים נכונים, אני לא אומר שלא. אבל פה ממש נכון. כי אין, אם הבעל במילואים ומה תעשה האישה? אם יש לו עסק, אז בכלל היא בבעיה גדולה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, רוצים לסכן את התינוק ואז שאולי יבואו הרווחה. אני לא מבינה.

סליחה, פנינה, שנייה אחת, אם אין לנו בעיה במשאב הזה של כסף, שמדברים על 9 מיליארד - - -

לא, הם חילקו אותו כבר.

אוקיי, אז אני אומר, הם עוד לא יודעים איך חילקו בדיוק את כל ה-9 מיליארד, אתם רק את הפעימה הראשונה של 1.5. עכשיו באה הכנסת ואומרת לכם, באמת מקצה לקצה, באה ואומרת לכם חברים, אנחנו לא מדברים על הרבה כסף. מבקשים שתתנו לנקודה הזאת עדיפות. מה הבעיה? תיגשו רגע, תחזרו עם זה לאוצר ותראו איך אתם מסדרים את זה מבלי שאנחנו נתקוטט פה בכלל. ומה שהציע ביטן זה באמת המינימום שבמינימום. וזה לא שצריך עכשיו לעשות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה למצוא את ה-100 מיליון. זה לא המקרה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תודה שלום. אני רוצה להתייחס, אבל לפני, דוד, נמצאת פה מירב לשם גונן, אמא של רומי. אישה יקרה.

רגע, רק אני רוצה לסיים, ואז תדברי כמה שאת רוצה. עד יום רביעי, אם אתם לא נותנים לנו תשובה חיובית על השלושה מה טוב, אבל לפחות על הכפלה, אז אני איאלץ לעשות את הפעולה שאמרתי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו נעשה שביתה איטלקית.

לא שביתה, אנחנו נעצור את זה בכספים.

ואמרתי שאין לי ברירה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ברור, שביתה איטלקית בכספים.

דוד, ברשותך. שאני אבין. יש לנו 4,700 במילואים, יש לנו 530 שזה סך הכול 5,230 נשים.

לא, יותר. 1,600 נשים נשות קבע.

לא, איזה 1,000? 530.

בסדר, זה הסכום שהוא נתן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסך הכול סדר גודל של כ-6,000 תינוקות. תינוקות שנולדו במהלך המלחמה.

אני אומר זה 100 מיליון יוצא.

כל הסיפור הזה.

50 כבר נתנו. יש פה תוספת של 50 מיליון, זה הכול.

ולא תוספת עכשיו לזה, מבקשים רק לסדר את זה אחרת, בתקצוב.

עד יום רביעי. תגידי לכפיר שיבוא אליי היום, הכי טוב. ואני אקרא לח"כים במקרה שהוא יבוא, שיסבירו לו את זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יושב-הראש, מירב לשם גונן, אמא של רומי גונן. בדרך כלל אני פוגשת את בתך ירדן היקרה. תודה שאת איתנו. אנחנו נאפשר לך לדבר ואז אנחנו נמשיך.

קודם כל תודה רבה, באמת כבוד יושב-הראש, זו באמת הפעם השנייה שאנחנו נפגשים היום. יש לך ועדות מעניינות.

וקבענו פגישה לשבוע הבא.

יש לנו כבר פגישה קבועה, אז תודה רבה על זה. אמן. אני רגע אדבר כאמא של רומי ואחר כך אני אדבר כאמא של ירדן. כולכם יודעים, אני לא צריכה להזכיר לכם כמה ימים הם נמצאים שם. יש הרבה שבחיים, יש הרבה שכבר לא. בחודש האחרון איבדנו יותר מידי מהחטופים. לא היינו צריכים לאבד אחד אפילו. אני לא אחזור ואזכיר את חובת ואחריות המדינה על החיים שלהם.

זו ישיבה משותפת עם הוועדה לקידום זכויות האישה. אני רק מזכירה שיש שם 13 בנות שהן עדיין בחיים. 13 בנות ששלושה וחצי חודשים נמצאים בידיים של המרצחים, שאנסו. אני לא צריכה להסביר לכם מה ההשלכות של זה. אנחנו לא באמת יודעים מה המצב של אף אחת מהבנות כרגע. אנחנו יודעים שהן עוברות פגיעות מיניות. לא יודעים מי, לא יודעים מה בדיוק. אני חוזרת ומזכירה את מה שאמרתי הבוקר: חובת המדינה ואחריות המדינה היא לחיי האזרחים שלה. ואני מצפה שהמדינה תעמוד בחובה הספציפית הזאת. ובמקרה הזה דחוף, זה כבר מילה שחוקה בעיניי; זה כבר הרבה מעבר לדחוף.

ומילה אחת לגבי נשות המילואים. הבת שלי ירדן, מלבד זה שהיא אחות של חטופה, גם בן הזוג שלה, שהם חיים במשק בית אחד, נמצא במילואים. כבר דיברנו הבוקר על החוק שכרגע צריך לתקן אותו לגבי אחים ואחיות, גם לגבי הסכום שהם מקבלים, גם לגבי הגיל. אני משאירה רגע את הגיל בצד, כי ירדן בוגרת. אבל היא עצמה כבת זוג במשק בית משותף עם בן זוג שנמצא במילואים מה-7 באוקטובר בשעה 8:00 בבוקר. בעצם יש להם כמו שאתם מבינים קושי בכלכלת הבית. אני מבקשת שזה יילקח בחשבון.

אני יודעת שזה לא הוועדה למה שאני עומדת להגיד עכשיו. אבל כן, יהיה השלכות נוספות של בני זוג של משפחות חטופים במשק בית. אני רוצה שזה ייזכר ואני יודעת כבוד יושב-הראש שגם זה ידובר עליו בתוך החוק, התיקון לחוק ביטוח לאומי. אני רק רוצה שתיקחו לתשומת ליבכם. ה-"מזל" שלנו זה שזה לא רוחבי. משפחות חטופים זה משהו מאוד ממוקד, מאוד קטן. מאוד עוצמתי אולי, אבל מאוד קטן. אז אני מצפה שכולנו נתייחס לזה.

חה"כ דלל אמר, הוא לקח.

נכון. ותודה רבה על זה. נכון, ואני מאוד מודה לך על זה. ותודה לכם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה מירב. ואנחנו גם נדאג לקיים ישיבה בוועדה לקידום מעמד האישה כדי לשמוע אותך ויתר האימהות של ה-13 נשים שנמצאות בשבי, ולא שקצוב בזמן. שתהיה את כל הבמה שלכן. אנחנו נדבר אחרי זה, אנחנו נקדם את הנושא.

תודה רבה על זה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני רוצה לעבור לנציגת צה"ל בבקשה. אני יודעת שחלק, בפעם הקודמת הוא שאל גם לגבי נשות הקבע ואמרת שזה לא לפתחך. אבל אתם תצטרכו לתת לזה תשובות. כי בסוף כשהצבא שולח נציג והוא מחליט שהנציג הזה נגיד תתמקד רק בנושא נשות המילואים, אנחנו לא נוותר גם על נשות הקבע, שחלקן נמצאות כאן וחלקן בזום. בבקשה.

טוב, אז קודם כל זה באמת מעבר חד להתייחס. אז חיבוק. אציג עצמי: סגן אלוף במילואים שיר אבינועם, נציגת צה"ל, אגף כוח אדם. לגבי נשות הקבע, משרתות קבע: אז לגבי משרתי הקבע אני יודעת על קיום ועדה או איזה שהוא דיון שמתקיים ביום רביעי הקרוב.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כן, אני אקיים ביום רביעי הקרוב, דיון דחוף. מחר יש לנו על הנושא של הורה נוסף משותף.

נכון. שיש לזה גם מענים, אבל נשאיר את זה למחר. לגבי הסוגייה של חופשת הלידה. אז כן, מדובר פה הרבה על ה-10,700. ה-10,700 אכן ניתן באופן חד פעמי בעקבות החלטת הממשלה מה-7 בינואר, 1226. המענק הוא חד פעמי והוא תחשיב של מענק של דמי לידה ממוצע, לכן נקבע 10,700.

חשוב לי להגיד, מדברים פה על ה-9 מיליארד. יש מספר לא מבוטל של מענים שאנחנו כצה"ל נותנים כרגע במסגרת אותם 9 מיליארד שהם כבר במימוש מיידי. האחד זה קודם כל מענק הוצאות אישיות מוגדל ומענק משפחה מוגדל. זאת אומרת לוחם שנמצא עכשיו במילואים מקבל בימים אלה, זה כבר מוזן במערכות אגב.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אל תיכנסי לזה, אנחנו מכירים את מה שניתן. עשינו ישיבה עם עלי בינג, נציג האוצר, חשף את המתווה והכול. לא נכנסים לשם, מאוד להתמקד. אני רוצה שתתמקדי. ה-10,700, זה מהקרן או לא מהקרן?

מהקרן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כמה זה יוצא לנו סך הכול מהתחשיב שלכם כרגע?

זה 10,700 כפול משפחות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

כמה זה יוצא?

אני לא יודעת.

80 מיליון.

סדר גודל כזה.

הטענה של הביטוח הלאומי זה 130 מיליון.

אני רוצה להבין איך זה עובד. תסבירו לנו איך זה עובד.

הדרך למימוש היא מאוד מאוד פשוטה. מאוד פשוטה. פתחנו את זה לפנייה דרך אתר המילואים, בטופס ויז שמגיע אלינו לראש צוות. מגישה איזה שהיא אסמכתה ומקבלת און ליין את הכסף. זה לגבי ה-10,700.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל מבחינתך שיר שתיתנו גם עוד 10,700.

מה היא צריכה להגיש, אותה אישה שעכשיו היא בתקופה - - -?

היא צריכה להגיש אסמכתה שהיא כרגע סיימה את חופשת הלידה, את דמי הלידה. ושהיא לא מועסקת. זה הכול, זה המסמך היחיד שהיא צריכה להציג.

איך אני יכולה להביא מסמך שאני לא מועסקת?

אז אני גם אזכיר את זה. אנחנו ביקשנו גם נתונים מביטוח לאומי, שאנחנו באופן יזום יהיה לנו בתוך צה"ל את הנתונים. זה כבר עבר ועדה בתוך צה"ל וזה עולה לוועדה עכשיו בביטוח לאומי נכון לאתמול בבוקר. שביקשנו נתונים של כל סוגי האוכלוסיות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שיר, רק חשוב, בעקבות השאלה של יוליה, חה"כ מלינובסקי. חשוב שתרשמו, כשאנחנו אומרים נשים שלא יכולות לחזור לעבוד, זה גם נשים שלא עובדות. שלא יהיה פה איזה פארסה שבטעות אישה שלא עבדה לא תקבל את המענק הזה בגלל שהיא לא הייתה במעגל העבודה.

יש מענה לזה. יש מענה לזה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא, היא צריכה לקבל את אותו מענה. אבל תקני אותי אם אני טועה, ה-10,700 מוכתב לכם. אתם מבחינתכם גם אם יגידו לכם תתנו לשלושה חודשים, אתם תיתנו. סליחה, סליחה, אני מדברת איתה. נציגת האוצר, את לא נותנת לה תשובות. כן?

אני אומרת שוב פעם, זה כרגע מה שיש בידינו ובזה אנחנו יכולים, מה שאנחנו יכולים לתת. אנחנו נותנים, שוב פעם, צריך להגיד את זה פה. קרן הסיוע, נכון, יש את המענק החד פעמי של 10,700. אבל אנחנו נותנים עוד הרבה מאוד מענים שקשורים לבנות הזוג. אם זה אובדן הכנסה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

את לא עונה לי. הייתם רוצים לתת יותר?

לא, אז אני מתייחסת דווקא למי שלא עובדת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

האם מוגדר לכם שאתם יכולים לתת רק את זה?

כרגע כן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לכם אין גמישות בתוך הקרן.

כרגע, לא, אין לנו גמישות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסדר. זה מה שרציתי שיירשם בפרוטוקול.

עוד פעם, איך היא, איזה טופס היא מביאה שמעיד על זה שהיא לא מועסקת?

ביטוח לאומי, איך הגעתם ל-130?

לא, אבל מי שגמרה חופשת לידה עכשיו בזמן המלחמה?

זהו, אני לא מצליחה להבין.

וחזרה לעבודה כי היא לא קיבלה את המענק? מה היא עושה?

אני רוצה להבין, נתת לנו נתון של 130 מיליון. איך הגעת לזה?

לא הבנתי את השאלה. עשו חישוב של הנשים שזכאיות.

איך אבל? אם יש 4,700 כפול 10,000 זה 47 מיליון. 48.

לא, לא, זה לא קשור ל-10,700.

10,000 זה לחודש. הוא חישב 11 שבועות.

אבל כרגע אתם נותנים חד פעמי.

4,724 נשים שדיברנו עליהם, 11 שבועות. שבוע ממוצע של דמי לידה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסדר, אז אנחנו מעדיפים שלושה חודשים ואולי טיפה פחות, אולי סביב ה-8,000.

לא, לא, יש פה משהו. תקשיב, זה בדיוק שלא מסתדר לי.

אני עונה. שאלתם, אני עונה. דמי לידה בשבוע בממוצע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתה יודע מה? זו פשרה הגיונית, לתת, סליחה שאני קוטעת אותך. אם יתנו לנו את התוספת של להכפיל את ה-10,700 כפול שתיים אנחנו נדע להתפשר ולחיות עם הדבר הזה.

כן, אבל עדיין עוד לא הצלחתי להבין איך היא מעידה על עצמה שהיא, איזה מסמך היא מביאה שהיא לא מועסקת? ודבר שני, יש נשים שחזרו לעבוד, כי אובדן ההכנסה שלהן היה מאוד מאוד גדול. והן חזרו לעבוד. אז מה קורה עם הנשים האלה?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, אבל בואי נתחיל בכלל ומשם נרד לחריגים. הם את הכלל לא רוצים לעזור לנו.

יש תמיד כאלה שנופלים בין הכיסאות.

אבל זה המון נשים. כי הן לא יכלו להרשות לעצמן. אמרו להם שיש חוק כזה, שיש מתווה כזה, יש מתווה כזה. הן חיכו, חיכו. צריך, אותן נשים צריכות לקבל, לא משנה מה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

גילי אליאס, בוא תשב סביב השולחן בבקשה, נציג משפחת אברה מנגיסטו. החטוף אברה מנגיסטו.

גם גברתי יושבת-ראש, כדי שאנחנו נתכנס למספרים. אם אני לוקחת עכשיו את כל נשות אנשי המילואים ונשים של אנשי קבע.

זה 150 מיליון. אם זה שלושה חודשים.

אם זה שלושה.

לא, 11 שבועות.

לא 11 שבועות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אתם יודעים מה מדהים אותי? שמדובר בנשים, בצרכים של נשים. את לא מבינה? הם מבלבלים אותנו עם ה-150, 200. גם אם זה 300. 9 מיליארד. גם אם זה 300, יוליה.

בואי, דקה, אני רוצה להיות מדויקת. אז אם אני לוקחת את כל הסך הכול, בגדול אפילו, אם אני אקח 6,000 נשים, אדוני יושב-הראש, אתה ועדת הכלכלה.

הנה, אני עושה לה תחשיבים כל הזמן.

אפילו 6,000. אם אני לוקחת גם מילואימניקים וגם קבע, סך הכול פחות או יותר נתכנס ל-6,000.

אני אענה לך במקומו. תקשיבי, אם זה לשלושה חודשים או 11 שבועות, רק נשות מילואים זה 130 מיליון, זה הגיוני. כי זה ה-10,000 זה 50 מיליון. אם את עושה את זה לשלושה חודשים זה 150. אם את מוסיפה את ה-16 מיליון שהוא אמר לנשות קבע, זה 150. מה שאני בא ואומר, 50 כבר יש את זה בתקציב. יש את זה בהחלטת ממשלה. נוסיף עוד 50 וסיימנו.

יושב-הראש, אני מתנצל, אני צריך לצאת לדיון אחר. אז אדוני יושב-הראש, אם ברשותך אתה רואה שזה לא מתקדם.

זה לא מתקדם, אתה רואה.

בסדר, אז בסוף יש פה יושבי-ראש משותפים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני פעם ראשונה רואה את קרויזר, אני אומרת לכם אל תתעסקו עם חה"כ קרויזר.

קרויזר, אתה צריך לשכנע אותנו שהישיבה הבאה שלך יותר חשובה.

אנחנו נעצור את ועדת הכספים. אז אנחנו מחכים למכתב ממך.

אמרתי אם אין תשובה עד יום רביעי – אנחנו עוצרים את ועדת הכספים.

זאת אומרת כל הסיפור שלי כרגע זה 50 מיליון שקלים כדי לתת מענה חודשיים.

זה לא חודשיים, זה כפול שתיים. הסברתי לך.

כפול שתיים.

שיש נשים שזה מתאים להן לשלושה חודשים, יש נשים שיתאים להן חודש וחצי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ובכללי, אני רוצה לומר משהו על הצבא.

כפול שתיים גם לקצינים וגם מילואים.

כן, כן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ובכללי אני רוצה להגיד משהו על הצבא ועל משרד הביטחון. יש גבול כמה משרד הביטחון וצה"ל לא יודע לדאוג למשפחות של הקבע שלו וכל הזמן מגלגל את זה לאוצר. אומרת את זה בפה מלא. על 500 נשים שילדו, כל פעם לגלגל את זה לאוצר ולא לדעת לדאוג למשפחות האלה. הייתם צריכים להתגאות בלתת להם את המענק הזה. זה שהן לא מקבלות עכשיו את ה-10,700 זה בושה וחרפה. גם את זה הן לא מקבלות.

אבל לפני זה, יוליה, אני רוצה לעבור לגיל אליאס. תודה רבה שאתה נמצא איתנו. נציג משפחת אברה מנגיסטו, שנמצא בשבי 9 שנים. 9 שנים. בבקשה.

שלום. אז באתי להגיד כמה מילים על אברה מנגיסטו. אברה מנגיסטו מתמודד נפש שחצה את הגדר בספטמבר 2014. עכשיו, כשאני אומר גדר – זו אחת הגדרות הכי שמורות שיש בעולם, ככה הגדירו את זה כוחות הביטחון, ראשי ממשלות. ובעצם אני שואל כל הזמן איך מתמודד נפש חצה את הגדר הכי שמורה שיש בעולם?

מאז הוא חטוף, שבוי בעזה. מדינת ישראל, במקום לטפל בסיפור של אברה מנגיסטו שחצה תחת העיניים הפקוחות של כוחות הביטחון, באה והוציאה צו איסור פרסום על הסיפור, והשתיקו את הסיפור הזה.

היום כבר בעצם אתם מבינים, אחרי ה-7 באוקטובר אתם מבינים את הקושי של אמא שלא יודעת איך הבן שלה ישן או אם הוא אכל, אם הוא שתה, איפה הוא ישן. היום אחרי 107 ימים כולנו מבינים מה זה, איזה קושי זה שיש ילד שהוא חטוף והוא נמצא בעזה. רק אחרי שנה הסירו את צו איסור פרסום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

גילי, אני אספר לך שאנחנו שקלנו כאן בכנסת האם אנחנו צריכים לעלות לדוכן המליאה ולחשוף את זה שהוא חצה בזמן אמת. אבל רצינו לעבוד בסך הכול להיות דוגמה לאזרחים ולכן לא עשינו את זה באותה תקופה, ב-2014.

נכון. היה שם מלא רגישויות. אחת הרגישויות זה שבעצם אברה מנגיסטו היה פעמיים שבוי. פעם אחת בידי חמאס ופעם אחת בידי מדינת ישראל. מדינת ישראל כשהיא דיברה על הנושא של אברה מנגיסטו היא תמיד כללה את החיילים. אני בעד להביא את החיילים שנפלו בשבי. שלחנו אותם להילחם בעופרת יצוקה, נפלו בשבי. ותמיד כשדיברו איתנו על עסקה תמיד דיברו על להביא את כולם ביחד. והמקרה של אברה מנגיסטו זה סיוע הומניטרי בלבד. הסתובבנו בכל העולם, מהאו"ם, האפיפיור, הצלב האדום, רופאים לזכויות אדם, רופאים ללא גבולות. ניסינו בכל הדרכים. אבל תמיד פה, דווקא במדינה, הערימו עלינו ממש ניצלו את דרכי הנועם של ההורים של אברה מנגיסטו, את טוב הלב שלהם. זה הורים מאוד ערכיים שטובת המדינה קודמת לכל. לקחו את הדבר הזה ותרגמו את זה לדברים ממש לא טובים, שהשאיר את אברה עד עכשיו בשבי החמאס.

היום יש קטגוריות. בואו, אנחנו לא מתכחשים לזה, בשביל להחזיר את השבויים, יש קטגוריות. ואברה הוא מתמודד נפש. ואני מקווה שמי שנמצא בכנסת לפחות ידחף להכניס אותו לתוך הרשימה. כי אני מאוד-מאוד מפחד, ואיפה שהוא אני גם קצת חושש שגם ברשימות האלה לא יכללו אותו משום מה. כי היחס שנותנים למשפחת מנגיסטו הוא באמת כואב. במיוחד שהיום אנחנו מבינים אחרי 107 ימים שיש חטופים ומבחינתנו היום אנחנו מבינים שצריך לעשות עסקה, שצריך להחזיר את כל החטופים, כי בלי להחזיר את החטופים אין שום ניצחון. תודה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה. חה"כ קטי שטרית.

תודה רבה לשני יושבי-הראש. נושא חשוב מאוד ומבורך. אני רוצה להתחיל עם אמא של רומי. כן, ראיתי שקמת. אני רוצה להגיד לך שאני שומעת אותך מידי פעם. אני מעריכה ומעריצה אותך. את אמא נהדרת ובעזרת השם את גם תחבקי את רומי כמה שיותר מהר. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, כי מגיע לך. את ראויה. אני שומעת אותך, תמיד בנועם, תמיד ברוגע. ואני חושבת שאת דמות שאני כביכול מעריצה למרות שאנחנו לא מכירות.

אני עכשיו רוצה לפנות למקבלי ההחלטות, גם בצבא, גם בביטוח הלאומי, גם באוצר. אני שמעתי ככה, את יודעת, אני לא כל כך רואה טוב היום בימים אלו, אבל אני שומעת בין השורות שאת אומרת עשינו רבות. נתנו רבות. אני חושבת שפה הטעות. הטעות היא ששיקול הדעת שלכם הוא מוטעה מלכתחילה. הבן שלי מילואימניק. אשתו קיבלה זר פרחים ממנו וגם גלידה גולדה. אחלה, זה כיף של דבר. אבל נשים שאחרי חופשת לידה חסר להן הטיטולים והמטרנה והדברים הבסיסיים, האמיתיים. יכול להיות שבקבלת ההחלטות שלכם החלוקה מוטעית. ואולי אתם מתייחסים אלינו כאל ועדה שאיכשהו מעבירים פה את הנושאים והולכים אחר כך לשטויות. נגמרו שעתיים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא יקרה, לא יקרה, הם כבר מבינים.

אבל זה לא נכון. יש פה אנשים מאוד מאוד אחראיים וחשובים, שגם הרוב פה, כולנו, כל חברי הכנסת, הרימו חמ"ל אדיר וטיפלנו בהמון בעיות ספציפיות שראינו אותן. יש פה בעיה ספציפית, שכנראה אתם לא בוחנים אותה באופן נכון. חלוקת התקציב. אני בטוחה שיש הרבה כסף, ויש הרבה כסף. אבל החלוקה היא לא נכונה. ואתם צריכים לעשות חישוב מסלול מחדש ולעשות חלוקה אחרת. וכדאי שתקשיבו לראשי הוועדה באים ואומרים לכם דברים שיש בהם הרבה טעם.

שוב אני חוזרת ואומרת, גם הגלידה מגולדה חשוב, גם זר הפרחים. זה הרבה מאוד כסף. זה היה, זה יותר פופוליסטי, פחות קיומי. אנחנו מדברים על דברים קיומיים שהנשים האלה צריכות. אתם גם לא מתחשבים ברופאות המתמחות. רופאה מתמחה חייבת לחזור לעבוד. היא לא יכולה להאריך. ומצד שני, היא נושאת בנטל של הבייביסיטר, של דברים שאתם לא שמים לב אליהם.

אנחנו שמים לב, יש לזה מענים. יש לזה ממש כל כך הרבה מענים. אני רוצה באמת להתייחס, כי יש פה כנראה פער במידע. אני רוצה רגע להתייחס דווקא לנקודה שאת ציינת, כבן שלך מילואימניק.

קודם תסבירי לי איך אני מוכיחה שאני לא עובדת?

רגע, שנייה, שנייה, בבקשה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בואו ניתן לה להתייחס.

תנו לי להתייחס. כי באמת, אני מתעסקת בתחום הפרט. אני חיה, נושמת, באמת 24/7 את משרתי המילואים. אני מילואימניקית בעצמי ואני לא רואה בית, באמת.

אנחנו באמת חייבים גם לומר תודה.

אתם עושים עבודה מצוינת.

אנחנו פוגשים אותך פעם אחר פעם ובאמת באמת ניכר שאת לא עושה רק את העבודה כי זו עבודה שלך, אלא כי באמת את מגיעה עם הרבה מחשבה והרבה לב טוב ורצון לעשות טוב.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לימור, רק תסבירי לה שהרבה פעמים פה אנחנו דנים במה שלא עובד.

אני רוצה להתייחס לכל ההוצאות החריגות האלה. אנחנו נותנים לזה מענה, ואנחנו נמשיך לתת מענה. ה-6,500 שקלים שנתנו עכשיו, שזה הוצאות אישיות, גם מוגדלות, גם למשפחות. זה 6,500 שקלים שהזרמנו.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

איזה 6,500? רגע, רגע, רגע.

במסגרת החלטת ממשלה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז הגיע לפה, במסגרת המתווה לא ראיתי שום 6,500 על הוצאות.

אז אני אסביר איך זה מחושב: כל מי שביצע מעל 40 ימים עד סוף 2023, כל 10 ימים ניתן לו – אם הוא בלחימה – ניתן לו 466 שקלים. מכפילים את זה בחמישה שבועות, אז הוא מקבל 2,330. בנוסף, אם הוא איש משפחה, שוב פעם, לוחם, שיש לו ילדים עד גיל 14, הוא מקבל 833 שקלים כפול חמישה שבועות. שזה יוצא סדר גודל של 5,000 ומשהו שקלים. אם אני לוקחת את הסכומים של שני אלו, זה הזנו כבר בשבועיים האחרונים. זאת אומרת כבר משרתי המילואים רואים את זה בתוך המשכורות שלהם. זה 6,500.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

בסדר. תודה על הפירוט. אבל כיוון שיש לנו 10 דקות לדיון אני רוצה - - -

יש לי עוד מענה חשוב לציין פה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, שנייה, שיר, תקשיבי. אנחנו פה כדי לטפל במה שלא עובד. יש לנו את נשות הקבע שזה לא עובד. ואת לא באה אומרת איך את יכולה - - -

אז אני אסביר, אני אסביר. גם לזה אני רוצה להתייחס.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא, לא. אני אומרת לך כזה דבר: אל תפנו אותי לשולי ואל תפנו אותי ליניב עשור. כולם, כן, יניב עשור ראש אכ"א. לא יכול להיות שאתם תבואו לפה ותגידו אנחנו בקרן המילואים. את חוזרת ואת אומרת להם, הדבר זה, שיבואו יום רביעי וגם מחר.

יום רביעי יהיה דיון ברווחה בדיוק על נשות הקבע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

עם תשובות, עם תשובות לנשות הקבע. שיהיה פה ברור.

וצה"ל נערך לדיון הזה ויגיעו ויציגו לכם בדיוק את התפיסה ואת המודל.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שיר, שיהיה פה ברור, פה אנחנו עושים דיונים על מה שלא עובד. האמינו לי, ברגע שיעבוד לא תראו אותנו פה יותר.

פנינה, שאלה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שאלה לדנינו.

יש לכם גם קרן של סיוע לנשות מילואים עצמאיות ואלה שפחות מ-25 שאיבדו מההכנסות. ואני לא רואה בשום מקום את הפרמטרים איך ניתן סיוע. זה מאוד חשוב לנשים. ואם תגידי לנו איך אני גם אפרסם את זה אצלם בקבוצות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תשובה לחה"כ דנינו.

אז כן, במסגרת קרן הסיוע אנחנו נותנים מענים לבנות זוג באובדן הכנסה, הן עצמאיות והן לשכירות. אם יש איזה שהיא פגיעה ניכרת, פגיעה כלכלית, וניתן לראות, אנחנו נותנים כמובן את התשלום, את הפיצוי, הסיוע נגדיר את זה. התחשיב בקרן שלנו יש רואה חשבון ויועצים שעושים את התחשיב שהוא בהנחה ומשרת המילואים, בת הזוג שלו ליתר דיוק, גם המשרת עצמו, כי אנחנו נותנים מענים גם למשרתי המילואים עצמם העצמאיים. אנחנו ממש עושים את התחשיב של רשות המיסים, מה הוא אמור לקבל מרשות המיסים אחרי שעשינו שיעורי בית עם רשות המיסים. ישבנו ולמדנו את כל הנוסחאות שלהם. ואנחנו יודעים לתת את ההשלמה לרשות המיסים.

למאה אחוז אתם משלימים?

לא יודעת להגיד אם זה מאה אחוז, אבל יש לנו איזה שהוא תחשיב.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שאלה, זה בתוספת למה שרשות המיסים?

כן, כן, בתוספת.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז אם אישה שבעקבות זה שבעלה הלך לצו 8 העסק שלה נפגע, אתם נותנים? כי אני מקבלת על זה הרבה פניות. אפילו לא הגענו לזה.

כן, יש אלינו הרבה פניות של בנות הזוג, העצמאיות והשכירות, על אובדן הכנסה. אלפי פניות. אני רוצה להגיד לכם שיש לנו אלפי פניות ואנחנו נותנים מענה לזה. בנוסף, יש לנו גם ועדה שהיא דנה בחריגים. זאת אומרת שאם יש משפחה עכשיו שחסר לה אוכל, טיטולים, אנחנו יודעים לתת לזה מענים. גם דרך הקרן וגם דרך מרכז סיוע למשפחות שהקמנו, שיודע רגע לחבור.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה. אבל זה עדיין לא פותר לנו את הבעיה של הסוגייה. חה"כ לימור סון הר מלך, בבקשה.

טוב. קודם כול, תודה רבה לכם.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה לך. אני רק אציין שאת לפני חודשיים, אפילו ממש בסמוך לפרוץ המלחמה - -

בתחילת המלחמה, די בתחילת המלחמה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

- - את באת ושוחחת איתי על הנושא של הנשים שיולדות תוך כדי לחימה.

אנחנו פנינו לשר הרווחה ובאמת בהמלצתך ככה אמרת לי שאנחנו צריכים לנסות לקדם דיונים דווקא בנושא הזה.

אני רואה פה כמה כשלים. הכשל הראשון הוא שאין באמת תעדוף לדבר הזה ויש חוסר הבנה של החשיבות של הדבר הזה והקושי והאתגרים שאיתם מתמודדות הנשים בעניין הזה של חופשת הלידה. אני מרגישה שבאמת זה נקודות התעדוף, סדרי העדיפויות פה קצת בעייתיים.

הדבר השני הוא באמת הסוגייה של ההנגשה. אתם צריכים לראות איך אתם מייצרים כן, הרבה מאוד מהפניות הן איך אני עושה את זה? איך אני פונה? פניתי, ניסיתי, זה לא הגיבו. אז באמת מה שאמרת עכשיו על איך זה עובד, זה מאוד מאוד חשוב שלא רק אני אדע את זה, אלא באמת שגם הציבור זה יצליח להגיע אליהם.

דבר שלישי זה יותר שאלה. על אותן נשים שבעצם חיכו וחיכו, ידעו שהולך להיות מתווה ובסוף חזרו לעבוד, כי הן ידעו שאין להן ברירה. אני חושבת שאתם צריכים לתת את הדעת על אותן נשים ולראות איך אתם כן גם באופן רטרואקטיבי דואגים לאותן נשים.

דבר אחרון, אני רוצה להגיד תודה. כי באמת ניכר, אמרתי את זה מקודם. ניכר שאתם עושים באמת עבודה, אתם עובדים קשה. עושים את זה מכל הלב. אבל אני אומרת, כדאי לשים לב לאותן נקודות קטנות שבסוף יוצרות כשלים שאותו טוב שאתם רוצים להביא לא תמיד מגיע לא לציבור וגם לא לאותם אנשים שזקוקים לדבר הזה.

אני יכולה רגע להתייחס גם בהקשר הזה?

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רגע. כן, קצר. או שקודם נשמע את הדס? מה את מעדיפה?

שלום.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

נשמע כבר את הדס. שלום הדס, מה שלומך? את חסרה לנו היום באולם. כבר התרגלנו אלייך בנוף כאן. הבת שלך חסרה.

רציתי להגיד שבאמת עלו פה דיונים, בעיקר של חברות הכנסת, גם חה"כ פנינה, גם חה"כ לימור סון הר מלך, גם חה"כ יוליה, הן מאוד מחויבות לסיפור של נשות משרתי הקבע. אבל בעצם כל הזמן מפנים אותנו ל-9 מיליארד האלה והם שייכים לנשות משרתי המילואים ולמשפחות משרתי המילואים. הם לא שייכים לנו. אז בעצם אנחנו שוב פעם נופלות בין הכיסאות ואין תשובות. וגם לצבא היום לא היו תשובות. וגם ביטוח לאומי שחזרו עם תשובות, הם חזרו עם תשובות על המספרים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אני אסביר לך למה לצבא אין תשובות. כי הם לא שולחים את הפונקציות הרלוונטיות. בגלל זה אנחנו עושים דיון מיוחד. גם הדיון הדחוף שיוליה יזמה, גם הדיון מחר שאני אעשה על נשים גרושות וזה, כנראה שגם שם יהיו אולי חלק מהאנשים שמטפלים בסוגייה.

דיון נשות אנשי קבע ביום רביעי.

אני מבקשת שאתם תקבעו לכל מקבלי ההחלטות הרלוונטיים להגיע לדיונים האלה. תודיעו להם שהם צריכים לשלוח נציגים רלוונטיים.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה הדס, הם יגיעו וגם שוחחתי עם שר הביטחון. אני אגיד לכם שהוא אמר לי שהנושא הזה מאוד חשוב לו, ואני מאמינה לו. הוא אמר שזה יושב אצלו על המדוכה.

חשוב, חשוב, רק שיביא כסף.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

רק שיביא כסף, אמר חבר מפלגתו, למרות שאנחנו לא מכניסים פוליטיקה, הנושא הזה לא פוליטי.

לא, כשדברים חשובים יש לזה השלכות מעשיות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

ואני קוראת גם לכם, גם לדנינו וגם לשטרית, תרימו טלפון. תגידו לו שצריך לזרז, כי אני יודעת שזה יושב לו על השולחן.

תן לי לשאול שאלה.

חייבים לסיים את הישיבה. משרד האוצר, עד יום רביעי לא תתנו לנו תשובה, נצטרך לעשות פעולות חריגות. תגידי את זה לפני זה.

יום רביעי דיון מיוחד על הנושא של נשות הקבע ברווחה.

יש כאן נציג של המשפחות השכולות? הוא הלך?

אבל יש לי שאלה לצבא, אפשר? שאלה אחת לצבא.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תשאלי את השאלה ואז שיר, תתני תשובות.

מי זה איציק פיטוסי ואור ברזני?

דקה, סליחה, מחילה, אני רוצה רק שאלה. כדי לסיים את האירוע הזה. יש לי 500, מה אמרת? 530 של נשים שהן בחופשת לידה, נשות של אנשי קבע. אוקיי? 530, מספר לפי ביטוח לאומי. מה איתן? איך אתם בצבא נותנים מענה לאותן נשים שהן כרגע בחופשת לידה? 530 במספר. לא מילואים, נשות אנשי קבע. זה מה שכרגע אצלי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה. שיר, לתת תשובה לשתי השאלות.

כן, הייתה לי שאלה על הרטרו, כאלו שהספיקו לחזור לעבודה. אז אני אתחיל רגע מהשאלה הראשונה, ברשותכם. גם מישהי שחזרה לעבוד ולפחות 21 ימים ומעלה האריכה חופשת לידה ולא קיבלה על זה מענה, שזמן הארכת חופשת לידה ללא תשלום כמובן, היא בחפיפה לזמן שירות המילואים של משרת או משרתת המילואים, זה יכול להיות בני זוג.

רק אני רוצה לראות שהבנתי: 21 יום מעבר לשלושה חודשים?

לדמי הלידה, בדיוק.

גם אם היא חזרה לעבוד אחרי ה-21 ימים?

כן.

זה יפה. כן.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אבל מה, רגע, מספיק שגם אם זה רטרואקטיבית בתוך ה-21 יום הייתה חפיפה עם המילואים. הבנו נכון? שיירשם לפרוטוקול.

עכשיו אני גם אתייחס, כי שאלת אותי.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא ענית, אני שאלתי שאלה.

טוב רבותיי, אני חייב להפסיק את הישיבה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו מסיימים, אנחנו מסיימים. שנייה, אנחנו צריכים לסכם. יוליה, שנייה.

דחיתי את הישיבה ב-20 דקות.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אנחנו רוצים לסכם. ה-21 יום, שיירשם לפרוטוקול, גם אם זה רטרואקטיבית, נזכרה אחרי ארבעה חודשים. אם הייתה חפיפה עם המילואים של הבעל היא מקבלת.

שני תנאים רק: אם הוא ביצע מעל 45 ימים. והתנאי השני שהיא לא קיבלה כבר מענק מקרן הסיוע על אובדן הכנסה בגין אותה סיבה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אוקיי, הבנתי. תודה.

530 נשות הקבע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

יוליה, את לא נותנת לנהל את זה.

אבל אנחנו על נשות הקבע.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

סליחה, תני לי לנהל את זה, כי אנחנו צריכים לסכם. ואנחנו רוצים לתת גם להורים שכולים לדבר.

אבל היא רצתה לתת תשובה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

אז תני לי בבקשה. תני לה את התשובה בבקשה לדבר הזה ואנחנו רוצים להתקדם.

לגבי משרתי הקבע.

אבל דיברנו על אלף נושאים. אנחנו פה נשות צו 8 שלא דיברו עליהן בכלל. על משרתות הקבע. על כל הנושאים האחרים כן ועלינו לא.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

שנייה, לא להתפרץ. שיר, תני תשובה. אחרי זה אנחנו עוברים אליך פורום המשפחות השכולות, איציק.

לגבי משרתי הקבע, באגף כוח אדם ניתנו באמת - - -

לא אמרתי קבע; נשות משרתי הקבע.

שוב פעם, נשות משרתי הקבע ניתנו להן, ניתנה כרגע איזה שהיא תוכנית ואיזה שהיא מעטפת רחבה שקשורה למשרתי הקבע. המעטפת הזאת תגיע ותוצג פה ביום רביעי בדיון. צה"ל ערוך לדיון הזה, נערך לדיון הזה.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

תודה רבה. תראו, אנחנו בסוף בסוף, דוד אתה תסכם בסוף. אנחנו ניתן לאיציק פיטוסי.

אמרתי כסיכום: עד יום רביעי תשובה של האוצר, אחרת כל הדיון הזה נחמד, אבל לא אפקטיבי. אם ביום רביעי לא תתנו לנו מענה –, אני מקווה שתתנו תשובה חיובית.

שיציגו את התקנון.

פנינה תמנו (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי):

לא להתפרץ. סליחה, אנחנו עושים את הדיונים האלה. אתם רואים באיזה רמת אינטנסיביות. גם בוועדה שלי וגם עם דוד. אז אל תתפרצו, אנחנו רוצים להתכנס בסוף לעבודה. האמינו לי, אנחנו נגיע גם לקצה של העבודה ולתוצאה.

בבקשה, פורום משפחות שכולות. איציק פיטוסי, תודה רבה שאתה איתנו כאן.

תודה, תודה לכולם. תודה לכל המכובדים שנמצאים בחדר. שמי איציק פיטוסי, אבא של ישי פיטוסי ז"ל, סמל ראשון, חייל גולני, גדוד 13, מחלקה ב', פלוגת החוד. בוקר כ"ב בתשרי, 7 באוקטובר, ישי נמצא עם חבריו בחץ השחור, משימה של גדוד 13, שנמצאת הכי קרוב לגדר. 5:30 עם כוננות עם שחר. 6:30, אני מתמצת, כי אני יודע שזה סוף הישיבה.

הם עשו כוננות עם שחר?

הם עשו כוננות עם שחר, היו ערוכים.

אתה יכול לפרט טיפה? רק הם עשו כוננות עם שחר? אני לא מבין.

הם היו בחץ השחור, במשימה שלהם.

היו במשימה.

היו במשימה שלהם, בחץ השחור, בשעה 5:30 לפנות בוקר, כוננות עם שחר. ארגנו את עצמם, נכנסנו לנמר, חיכו לפקודות. שעה 6:28 מקבלים פקודה ראשונה מהתצפיתניות על קרבה לגדר, על מה שנקרא חדירת מחבלים ראשונה. הם קופצים עם הנמר. קיבלו פקודה לא להגיע לתוך הגדר, מאחר ויש חשש לירי נ"ט. בשלב הזה חובר לנמר שילה הר אבן המ"פ, שהיה בסיור עם דוד. הוא חובר לצוות של הלוחמים ובכל זאת נותן פקודה להגיע לגדר בשל ריבוי המחבלים שנמצאים על הגדר. מתחילים להילחם על הגדר. יש על הנמר קטלן ומקלען. ונלחמים על הגדר. דורסים, יורים, עד שבאיזה שהוא שלב הם חוטפים RPG ראשון. ה-RPG הראשון הנמר נכנס לתיקול, ננעל הכבש וממשיכים עם נמר תקול לנסוע לאורך הגדר ולהרוג כל מה שהם יכולים.

באחד השלבים מקבלים עוד קריאה לאחר מספר דקות שיש חדירה המונית של מחבלים בתוך נחל עוז, בתוך מוצב נחל עוז. הלוחמים ממשיכים בדרכם לכיוון נחל עוז. יורים, נלחמים. RPG שני משבית להם את הקטלן וגם את המקלע. ובכל זאת שילה הר אבן מוציא את הראש עם הנשק שלו וממשיך לירות מלמעלה עד שטיל שלישי שומט לו את כף היד ואז הוא נכנס לתוך הנמר. הם ממשיכים להגיע לכיוון נחל עוז, למוצב. נכנסים למוצב והאפשרויות שלהם זה רק ירי מחרירים ודריסה על ידי הנמר. כל מה שבדרכם הם דורסים. עד שבאיזה שהוא שלב הם מבינים שהם לא אפקטיביים. שילה הר אבן נותן פקודה לסגת טיפה לאחור. יער סבוך 400 מטרים מהמוצב. מחליטים לפרוק. קוראים ביחד שמע ישראל וחוזרים להילחם, להציל את כל מי שנמצא בנחל עוז. תצפיתניות, חמ"ל, כל מה שהם ראו בדרכם כשהם היו בתוך נחל עוז.

בדרכם חזרה לנחל עוז מארב של שתי חוליות מחבלים, שלימים אנחנו יודעים שאלו המחבלים שהיו בדרכם לקיבוץ סעד וגם לתוך קיבוץ נחל עוז. מי שיודע, קיבוץ סעד לא חדרו. וקיבוץ נחל עוז היה מעט שהגיעו לשם, ובכל זאת האבדות היו הכי פחותות שהיו שם. מסביב, אנחנו יודעים בדיוק מה התוצאה. הם נלחמים עד שמגיעים לכיוון ה-ש"ג. בש"ג ירי ארטילרי מאסיבי מאוד כבד. כנראה על ידי צלף. שבעת הלוחמים מוצאים את מותם שם. ניצול אחד, סליחה. מתוך השבעה ניצול שמעון מלכה, שכל הסיפור שאני מספר לכם, סיפור הגבורה, זה ממנו באופן אישי. גם מוקלט וגם מתועד.

רוח הלחימה שהייתה להם לאורך כל הדרך, גם תומר המג"ד ז"ל, השאיר לנו הודעה. הייתה לנו שיחה איתו. סיפור הגבורה הזה הוא סיפור של לוחמים אמיתיים, סיפור של לוחמים שיצאו להילחם בקרב באמונה, בדעה שהם מגינים על כל העוטף. יושב פה דניאל אח של ישי. כרגע נסוג לאחור, אבל גם לוחם. חתן שלי נמצא כרגע בחאן יונס, סיירת אגוז. אנחנו יודעים שכרגע החלטת קבינט או לא החלטת קבינט, החלטה צבאית, אנחנו מתחילים להרגיש כמשפחות שכולות את הירידה של הרגל מהגז.

אנחנו פה לחזק את המנהיגים. אנחנו כאן להגיד שאנחנו לא ישנים בלילה. אנחנו שומעים את ההורדה הזאת, הורדת כוחות. ואנחנו שואלים את עצמנו האם בנינו נפלו לשווא? האם הגבורות שלהם, הלחימה, איפה היא נמצאת מול העיניים של המנהיגים שלנו? הייתה החלטת קבינט מיגור החמאס, מיגור החמאס זו החלטה, זה להשמיד את החמאס עד השורש. זה להחזיר אותנו, אני גידלתי, רעי דניאל יושב פה, הוא דור רביעי בגוש קטיף. הסבים והסבתות שלו גרו בגוש קטיף, בעצמונה, בנווה דקלים, בגני טל. הפריחו כל שממה שם. ואנחנו יודעים טוב מאוד, כולם יודעים את זה, שבלי ריבונות ישראלית החזרה שליטה מלאה בחבל עזה, לא יהיה ביטחון. ואנחנו נמצא את עצמנו ב-7 באוקטובר לא עוד הרבה זמן. איך מוציאים כוחות?

איך אנחנו כמשפחות שכולות, אני אומר לכם, אני נשארתי היום בבית כי רק עכשיו אנחנו מקבלים את המפקדים של הבנים שלנו שנלחמו עד עכשיו, לבוא ולספר לנו על ישי, לספר לנו על החיילים, על הלחימה שלהם בתוך שג'אעייה, בתוך כל עזה. ואני תוהה לעצמי ואומר לעצמי מה? הבנים שלנו נפלו לשווא? הבן שלי נהרג. כשהוא קיבל את ההחלטה לצאת מהנמר. הוא יכול היה להישאר בנמר, הם יכלו להמשיך לסגת. אבל היה להם רוח של גבורה. זה הדור הזה. זה הדור שלקח שליטה, לקח חלטה גורלית שלו על החיים שלו, שהוא הולך ונלחם להציל את התצפיתניות, את החמ"ל שהוא ראה. הם נלחמו בעוז וגבורה. ואני תוהה לעצמי מה קורה בהנהגה. ממשיכים להכניס לשם משאיות? האם על ידי כך אנחנו נכנעים? אנחנו פה לחזק, להמשיך את הלחימה. החזרת החטופים היא בכלל המשך הלחימה. תודה.

תודה רבה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:55.