פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכספים
15/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 294
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ה' בשבט התשפ"ד (15 בינואר 2024), שעה 10:00

1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023
2. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. 3. הצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אופיר כץ
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
משה סולומון
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
אלון שוסטר
מיכל שיר סגמן
נאור שירי

אלמוג כהן
יסמין פרידמן

שחר גינת - ייעוץ כלכלי לשכת השר, משרד האוצר

יורם מצלאוי - סגן המנהל הכללי, משרד האוצר

אורלי שיף - עוזרת ייעוץ משפטי חקיקה, רשות המסים

ישי פרלמן - עוזר ראשי משפטית, רשות המסים

רמי יצקן - מנהל קרן הפיצויים, רשות המסים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים

יעל אסיף - עוזרת ייעוץ משפטי, רשות המסים

אפרת אורן - עוזרת ראשית ייעוץ משפטי, רשות המסים

אלישיב ממן - רשות המסים

נירה שפק - חברת כנסת לשעבר

אייל שמואלי - ראש מועצה מקומית כפר ורדים

דינה סבן - רו"ח, מועצה אזורית שדות נגב

ערן דורון - ראש מועצה אזורית רמת הנגב

אבי נוימן - יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל

ירון גינדי - נשיא, לשכת יועצי המס

רועי כהן - נשיא לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אלי מנטבר - חבר הנהלה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שחר סומך - אשת צוות במשרד מ"מ יו"ר ההסתדרות, ההסתדרות החדשה

ישראלה מני - סמנכ"ל כלכלה ומסים, איגוד לשכות המסחר

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

ליאת נויבירט - לשכת עורכי הדין

רוביק דנילוביץ - ראש עיריית באר שבע

יורם מועלמי - יושב ראש מפלגת העצמאים

נוגה בן פרז - ניצולים נובה, חיילים, עצמאים

אילן זגדון - עצמאים, באר שבע

רוני הורוביץ - בעלת עסק מגבול הצפון, פורום העצמאים והפרילנסרים

ניצה - משפחות החטופים

שלומית ארליך

טמיר כהן

יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל)(הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני רוצה לחבק את קרובי החטופים שנמצאים כאן. עמנואל בלונקה, אחיינית של חנניה, בקשה.

היי, בוקר טוב לכולם. אני עמנואל, אחיינית של חנניה בלונקה שהיה בפסטיבל נובה. במשך 90 ימים הוא היה בגדר נעדר, אבל אז שינו את הסטטוס שלו לחטוף. אני מבינה שאתם לא מתייחסים אלינו כי הייתי פה בשבוע שעבר, העליתי הרבה מאוד דברים ושום דבר לא יצא מזה. הרגע יצאתי מוועדת חוקה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוזמן לא הגיע. זה פשוט לא הגיוני שהוא אמור להיות שם בשביל לשמוע דברים והוא פשוט לא נמצא שם. אימא שלי ישבה איתו לא מזמן במשך שלוש שעות והוא הבטיח שהוא יטפל במשפחות, שהוא יעזור, אבל הוא לא עזר. מה הוא עשה עד עכשיו? כלום.

יש לי שני הורים עצמאיים. הוועדה הזאת מתכנסת בעיקר על אנשים כמוהם שמשלמים מסים ברף נורא נורא גבוה. זה נראה לי לא הגיוני שמה-7 באוקטובר הם לא עובדים, אין להם הכנסות. זה לא מעניין פה אף אחד. אם הם היו עושים עסקאות במהלך כל הזמן הזה ועובדים, לא נראה לי שמישהו פה היה אומר להם: "קחו את הכסף שלכם, אל תשלמו לנו מסים, תשמרו את זה בבית כי יש מלחמה ואתם צריכים את זה". הייתם לוקחים מהם מסים כמו שצריך. הם כבר מעל 100 ימים לא עובדים. לאף אחד פה לא אכפת, אף אחד לא עוזר להם. אני תלמידת כיתה י"ב, אני אמורה להיות עכשיו בבית ספר כמו כל החברים שלי וללמוד, לגשת לבגרויות. אני פשוט לא עושה את זה כי אני נמצאת פה. אני לא מבינה למה אני צריכה לבוא שבוע אחרי שבוע, לזעוק את הזעקה של המשפחה שלי ושל שאר המשפחות ושזה ירגיש כאילו אין מענה. לפחות הייתי מפסידה לימודים ומישהו היה מקשיב ועושה עם זה משהו.

ההורים שלי לימדו אותי דבר נורא חשוב בחיים: לחשוב פשוט, שכל דבר באמת פשוט. אם מישהו היה מקשיב לתצפיתניות, לא היינו נמצאים פה, ואם מישהו היה נותן לאבא שלי לגשת לחומרים, כנראה שהמצב היה שונה לגבי דוד שלי כי הוא מחפש אותו כבר מתחילת המלחמה ביחד עם הצבא ועם כל מי שאפשר. גם פה יש מקרים פשוטים ויש מקרים חריגים שצריך לטפל בהם בדחיפות, לענות, אבל זה לא קורה. צריך להתכנס, לעשות דיון, להחליט ולסיים. זה לא הגיוני שאנחנו מעל 100 ימים ושום דבר לא קורה. ההתעללות בנושא הכלכלי של המשפחות היא פשוט בזויה, זה פשוט לא הגיוני. תודה.

תודה רבה. איתי סיגל, בקשה.

בוקר טוב, אני אחיין של קית'. קית' נשוי לאביבה ששוחררה לפני 50 יום. למרות שאביבה שוחררה, אביבה עדיין שם עד שקית' לא יחזור. אביבה לא מסוגלת לחיות, היא יודעת מה קית' עובר כל יום ויום. הבקשה שלי אליכם היא לעשות כל דבר שאפשר בשביל להחזיר את קית' מחר, אין לו כבר זמן.

אני לא מבין מדוע אנשים שיושבים ועובדים פה מצפים מהעם שלהם להיות גיבורים, מצפים מהעם לעשות את מה שנדרש בעת מלחמה, לשנס מותנים, אבל הם בעצמם לא מוכנים לעשות את הצעדים האלה. כל פעם שאני בא לפה הדבר היחיד שאני מבקש זה שתמלאו את התפקידים שלכם. מה התפקיד שלכם? להיות המצפן המוסרי של המדינה, להיות מנהיגים. לצערי, אני לא מרגיש שיש פה מצפן מוסרי בהחלטות, בעדיפויות, ואני גם לא רואה שיש פה מנהיגים. אני לא רואה פה אנשים שמוותרים קצת אחד לרעהו, מוותרים בשביל מטרה משותפת. אני רואה פה אנשים עם אגו ענק שחושבים רק על עצמם, לא חושבים על הכלל. אני באמת מבקש שתיקחו דוגמה מהעם שלכם, שתיקחו דוגמה מהעם המדהים הזה שעושה הכל כרגע בשביל לשרוד, שפשוט מוביל את המדינה הזאת. זה בסדר להגיד "טעינו", זה בסדר להגיד "לא היינו בסדר עד עכשיו", אבל להמשיך ככה זה פשוט עוול. זה עוול לנו, זה עוול לשאר האזרחים במדינה הזאת, וזה עוול לדוד שלי ולכל שאר החטופים והחטופות, בטח לחיילים שמגינים על המדינה הזאת ולמשפחות השכולות. זה לא הגיוני שצה"ל עושה את העבודה שלו והממשלה מתוסבכת עם מחלת הבירוקרטיה שלה. גם אני הייתי לפני חודש וחצי בדיון המהיר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, כשהנציגים של יוסי אמרו שהוא יגיע. הוא קיבל חודש וחצי ולא הגיע - זה לא הגיוני. תודה.

תודה רבה. יזהר ליפשיץ, בקשה.

שלום, אני הבן של עודד ליפשיץ שחטוף בעזה. אנחנו סגרנו 100 ימים בלי היקירים שלנו שנמצאים בשבי. כבר מתחילה להיות סיטואציה שבה לא ברור מי נמצא בשבי, האם אנחנו, הם או כולנו. אנחנו לא מצליחים לפצח את הנוסחה של מה המחיר להחזרת החטופים. לכל דבר יש מחיר. שכל אחד יחשוב מה המחיר שהוא מוכן לשלם בשביל להחזיר את החטופים. כמה חיילים אנחנו מוכנים להקריב למיגור חמאס? 100? 1,000? 2,000? יש מחיר, רק שיש משהו הגיוני ויש משהו שהוא לא הגיוני. לנו יש תחושה שתמחרו אותנו זול מידי. אנחנו אומרים להחזיר אותם עכשיו בכל מחיר. לא מה הכי טוב אסטרטגית, לא מה הכי טוב כלכלית - בכל מחיר. המשפחות מתפרקות. העם שבוי של המשפחות, והמדינה שבויה של השבויים. ביום שאחרי נצטרך לשלם הרבה הרבה יותר רק בשביל הרעיון הזה שלא החזרנו את אלה שיכולנו להחזיר חיים, לא בארונות, כי בארונות אפשר גם בעוד שנה. כולנו קצת פספסנו שהגענו ליום ה-100. אי אפשר לתקן רוורס. את מה שלא עשינו עד היום אי אפשר לעשות כי מי שכבר לא בין החיים לא יחזור או יחזור בארון. את מי שבחיים, ואנחנו רואים תמונות ואנשים, עדויות שהחמאס שולח במלחמות הפסיכולוגיות שלו, צריך להחזיר משם. חלקם במצב נוראי, חלקם במצב יותר טוב. את אלה שחיים להחזיר עכשיו.

מיגור החמאס והחזרת חטופים. שתי המטרות איכשהו התנגשו. מיגרנו הרבה בחמאס, נמגר הרבה בחיזבאללה בצפון, נמגר בחות'ים, באיראנים, במצרים, בפילדלפי, אבל את החטופים אנחנו רוצים מיד. זה לא עולה מתוך הכנסת, כי הוויכוח הפוליטי נשאר, ויכוח הכספים נשאר, והוויכוח בינינו נשאר. לנו נגמר הזמן. בדיוק דיברתי פה עם מישהו שאמר: "עד שהחטופים לא חוזרים אני לא פותח את העסק". אנחנו בשבי של חיזבאללה, בשבי של החמאס, בשבי של השבויים שנמצאים בשבי. הם סובלים שם בפנים ואנחנו כולנו מתפרקים. אנחנו עושים כאילו אנחנו מתפקדים, וטוב שכך, אבל בפועל אנחנו לא מצליחים לתפקד. אני מבקש מכל מי שיכול להצטרף למחאות ולהשמיע את קולו, לפעול בכל מקום שהוא יכול להשפיע כדי להחזיר את כולם עכשיו, כשהמחיר, לצערי, הופך להיות כל מחיר אחרי 100 יום. אם לא הצלחנו להתמקח 100 יום, כנראה שלא נצליח גם ב-50 הקרובים. אנחנו כמעט מכריעים, כמעט נוגעים, ואז הופ, חסרים לנו עוד 10 שמתו בשבי ואנחנו מתפרקים פה מבכי. תודה רבה.

אני אימא של טל שוהם. ב-7 לאוקטובר נחטפו שבעה מבני משפחתי, כאשר שלושה מהם נרצחו. אני לא אראה לכם את כל השבעה, אני אראה לכם את הכי קרובים לי, שזה טל, עדי ושני הנכדים שלי. כמו שאמרו חבריי, היום זה היום ה-101. אני לא נושמת 101 יום. זה לא עניין עכשיו לנצח את החמאס, זה להחזיר עכשיו את החטופים. אנחנו כבר לא מבקשים, אנחנו דורשים שתדאגו שתהיה עסקה. אל תחכו לקבל עסקה, אלא תהיו אמיצים ותביאו עסקה שאומרת שכולם חוזרים הביתה, כל החטופים, לא קטגוריה אחת כן וקטגוריה אחת לא. אנחנו רוצים אותם עכשיו, ואנחנו רוצים אותם בריאים ושלמים.

אתמול פרסמו תמונה של שלושה חטופים. אתמול בלילה לא נרדמתי כי שניים מהחטופים הם מקיבוץ בארי. אחד מהם זה ממש שכן של הבן שלי שנחטף. אם יראו את התמונה של הבן שלי, אני אקרוס, אני חושבת שאני לא אעבור בכלל את הלילה. אני דורשת מכם להציע עסקה ולהחזיר את כל החטופים הביתה בריאים, כי בכל יום שעובר יהיו עוד כאלה שלא יחזרו חיים. אני שילמתי מחיר בכך שהאחיין שלי נהרג ב"צוק איתן", שני קילומטר אווירי מהבית, בח'אן יונס. אין לי כוח לשלם מחיר נוסף, אני לא מעוניינת.

הנכדים וכלתי לא יכולים להשתקם עד שאב המשפחה שזה הבן שלי לא יחזור. אני ממש לא מבקשת, אני דורשת שתעשו את זה. תהיו אמיצים ותגישו הצעה כדי שכל החטופים יחזרו. אנחנו לא יכולים להמשיך לספור את הימים. לא מספיק שהחטופים ששוחררו היו 50 יום בשבי, עכשיו כבר עברו 50 ימים נוספים. היינו בטוחים שיעברו כמה ימים ומחזירים את כולם. באיזו מדינה אנחנו חיים? זו מדינה מתוקנת שילדה בת שלוש צריכה לחגוג יום הולדת עוד שבועיים כשאבא שלה בשבי? איפה אנחנו חיים? אני ממש דורשת שתעשו הכל ותדאגו שכל החטופים יחזרו עכשיו הביתה בריאים ושלמים. לנו אין זמן. המשפחות שלנו מתרסקות. בכל רגע ביום שאתם יושבים תזכרו את התמונות שלהם, כי זה יכול היה להיות כל אחד מכם. הם דפקו אצלנו בדלת. יכול להיות שאם לא הייתה המסיבה הם היו מגיעים לתל אביב ולירושלים. זה יכול היה להיות הבן שלכם, האח שלכם, האבא שלכם, הסבא שלכם. בכל רגע שאתם נושמים תסתכלו על הנכדים שלי ותראו שאבא שלהם איננו. ילדה בת שלוש שצריכה ללמוד שירים בעברית למדה לספור בערבית. באיזו מדינה אנחנו חיים? ילדה שגמולה מגיל 10 חודשים עושה פיפי במכנסיים. הכלה שלי שהיא פסיכולוגית לא מסוגלת לנשום כי החצי השני שלה איננו. אני דורשת מכל חבר כנסת ומכל מי שכאן: א', שזה לא ירד מסדר היום, וב', שתחזירו אותם הביתה בהקדם. תודה.

כמה כסף יעלה להחזיר חטופים? יש לזה מחיר? אנחנו כל שבוע באים וכולם מקבלים אותנו, מקשיבים, ויש חמש דקות של כאב. כל המדינה הזאת בהפרעה וחטופה. כמה כסף שווה כדי להחזיר את השפיות למקום הזה?

כל כסף שבעולם, מה השאלה בכלל. אין פה אחד ליד השולחן הזה, בוודאי בכנסת, שיחסוך באיזה שהוא כסף. הלוואי וזה ייגמר בכסף.

אני שומע פה שחסר כסף כדי להחזיר את השפיות לעסקים. אנחנו ביום ה-100. אנחנו רוצים להחזיר את החטופים.

העסקים מתמוטטים. אנחנו יושבים היום לדון על פיצוי שהם יקבלו בנובמבר-דצמבר. לכל כסף שבעולם כדי להחזיר את כל החטופים כל אחד יסכים, לא מעניין כמה זה. הלוואי וזה היה כסף, אבל אנחנו דנים פה בחיות אדם.

לפעמים זה גם לא כסף. לבן דוד שלי יש שני עסקים. אבא שלו בעזה ובת זוגו בעוטף. שניהם לא יחזרו לחיים שלהם עד שדוד שלי לא יחזור, עד שלא תחזור קצת שפיות למדינה הזאת.

הוא שאל כמה כסף.

אני מוסיף.

אנחנו לא שוכחים את זה לרגע, ואני מדבר בשמי ובשם החברים שלי. בכל דבר שיצטרכו לעשות אנחנו תומכים, זה הרי ברור. אתם הרי נפגשים איתנו בנפרד ועם הסיעות. הכאב עצום, מה יש פה לדבר בכלל. תודה רבה לכם.

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023, הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראה שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024, והצעת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961.

אני אסקור את התקנות מלמעלה. אני רוצה להתחיל בלהזכיר את התקנות הקודמות שהונחו בפני הוועדה. בחודש אוקטובר הונחו תקנות לאזור מיוחד של 0 עד 40 שכולל את מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש. בנוסף, אחרי דיון בוועדה ושיח יחד עם פיקוד צפון, הוספנו את יישובי קו העימות בנוסף לרמת הגולן, צפון ודרום, על פי העדכון של המגבלות שחלו שם בחודש אוקטובר והועלו על ידי פיקוד צפון.

מונחות כרגע תקנות לגבי נובמבר ודצמבר יחד. המצב בצפון ממשיך כפי שהוא היום. כשפנינו לפיקוד צפון נאמר לנו שהמגבלות באזור הצפון בחודשים נובמבר-דצמבר חלו באופן זהה, למעט הסרת חסימת כבישים בסוף חודש דצמבר באזור דרום רמת הגולן, לכן הדבר הזה נכנס מלא מלא.

קצרין לא בפנים, נכון?

קצרין בפנים.

מאוקטובר?

מאוקטובר. כמובן שגם לגבי היישובים הקונקרטיים שבהם חלו הגבלות בחודש אוקטובר והגיעו לכאן בשבוע שעבר התקבל עדכון.

לגבי הדרום המצב קצת יותר מורכב. על חודש נובמבר אנחנו נותנים פיצוי כפי שהיה בחודש אוקטובר ל-0 עד 40, וזה כולל את מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש. מכיוון שהבנו שהאירוע מה-7 באוקטובר הוא אירוע בממדים שמדינת ישראל לא הכירה, אירוע חריג מאוד, וההשפעות שלו צריכות להימדד יותר משלושה שבועות מיום קרות האירוע כי להשלכות שלו, בוודאי ההשלכות הכלכליות, יש השפעה מצטברת וממושכת על יכולת הפעילות של העסקים לטווח ארוך, הבאנו בחשבון את כל התקופה, כלומר הסתכלנו על נובמבר ודצמבר יחדיו. נכנסו אזורים שבהם היו לפחות חצי מהתקופה של אוקטובר ונובמבר הנחיות כתומות והנחיות צהובות, שזה אומר מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש.

זה הפרמטר היחיד? האם הנחיות פיקוד העורף הן הפרמטר היחיד?

ככלל, על סמך מבצעים קודמים, אנחנו מסתמכים רק על הנחיות פיקוד העורף.

פה זה לא מבצעים קודמים.

באזור הצפון, ששם הייתה אנומליה בין הנחיות פיקוד העורף המקלות לבין ההנחיות שניתנו על ידי הצבא בשטח, ניתן פיצוי מלא. הארכנו את המתווה הכלל ארצי גם לחודש דצמבר, לכן עסקים שלא נכנסים ולא נכללים בתוך התקנות האלו יקבלו את המענה על פי החוק במתווה הכללי.

על פי הנחיות פיקוד העורף, מערב הנגב, מרכז הנגב, מערב לכיש ולכיש היו ברובם ירוקים לאורך כל חודש דצמבר, לכן לא מצאנו הצדקה לתת לאזורים האלה על חודש דצמבר. הבעיה הייתה שנתקלנו בקושי תפעולי, כשהקושי התפעולי נובע משני טעמים: אחד, הדיווח על פי תקנות מס רכוש הוא דיווח דו-חודשי, כלומר לחודשים נובמבר ודצמבר, לכן הפיצול בין החודשים במתווה הארצית ובתקנות היה מקשה מאוד על המערכת מבחינה תפעולית, היה מייצר המון המון בעיות, ושניים, המתווה הכלל הארצי שהוארך עד סוף חודש דצמבר מתייחס לכלל התקופה, כלומר מחשב את הפיצוי עבור חודשים נובמבר ודצמבר יחד, לכן אם לא היינו מחריגים את זה היה ניתן כפל פיצוי עבור חודש נובמבר.

על פי בקשתכם זה היה.

כדי לטפל בקשיים האלה אנחנו מאריכים את התקנות עד חודש דצמבר עבור 0 עד 40, ומחילים מקדם של 0.61 שיביא בחשבון פיצוי מלא עבור חודש נובמבר. עבור חודש דצמבר הפיצוי יינתן אקוויוולנטי למתווה הכלל ארצי.

התקנות האלו התעכבו בגלל הצורך להביא מקור. העלות של התקנות האלו מוערכת בחצי מיליארד שקל.

מה המקור?

אנחנו צופים שנצטרך להגדיל את קרן הפיצוי כך שיתבצע "פלאט" בממשלה על מנת לממן את הוצאות התקנות האלו.

בנוסף, מונחות בפני הוועדה תקנות נוספות להארכת הוראת שעה עבור חמישה יישובים שבהם התבצע פינוי בפועל על פי הוראות הצבא ומערכת הביטחון.

יישובי ספר?

יישובים שהם לא יישובי ספר שאנחנו מגדירים עכשיו בהוראת שעה כיישובי ספר.

עד מתי אתם מגדירים אותם?

עד סוף הפינוי.

מה שמות היישובים?

צוחר, בני נצרים, נווה, דורות וברור חיל.

אורים, גבולות וצאלים לא נמצאים?

הם לא פונו בהחלטת ממשלה.

אמרת שאתם חושבים על פתרון בפעם שעברה.

אנחנו עדיין מנסים לחשוב על משהו. הצלחנו למצוא פתרון לחמשת היישובים האלה.

אמיר, למה שלושת היישובים האלה לא נמצאים?

אנחנו מבינים את הבעיה מבחינת המועצה, אבל היישובים האלה לא פונו בכל החלטות הממשלה שהיו. החמישה יישובים פונו בהחלטות הממשלה.

מה לגבי שלושת היישובים?

הם פונו בהחלטה של ראש המועצה.

כי אי אפשר להישאר שם. במקרה הייתי שם וראיתי ששגרת החיים שם לא קיימת. קריית החינוך היא במגן.

אין לנו דרך מעבר למה שהצלחנו. אנחנו עדיין מנסים לחשוב על פתרונות גם לשלושת היישובים האלה.

אורית, בקשה.

כולנו הקשבנו כאן לאיתי סיגל. אני הקשבתי לו והתביישתי. מה הוא אמר בתור בן למשפחת חטופים שעובר גיהינום כל יום? הוא אמר: "מה שאני מבקש מכם זה להיות עם מצפן, להיות מנהיגים, לשמש דוגמה אישית כמו שאנחנו, הציבור, משלם מחיר בימים אלה". והנה אנחנו כאן שבועיים אחרי תחילת השנה דנים על מתווה פיצויים לחודשים נובמבר ודצמבר. אנשים פנו מהבית, הפסידו את רכושם, אבל הפיצוי שלהם מתעכב.

מה התרחש בממשלה שלנו אתמול בלילה? התקוטטות רבתית על מי מצליח לקבל יותר כספים קואליציוניים, על איך מלבינים את ההחלטה של שנת 2023 ולוקחים את כל הכספים הקואליציוניים ומכניסים אותם לבסיס התקציב. התקציב החדש, המהודק בכאילו, שמכניס את כולנו לבור של כמעט 7% גירעון - זה 2% מעבר למה שהיינו צריכים להיות כשחברות הדירוג מסתכלות עלינו – יגיע לפה. אדוני היושב ראש, אתה יודע שלפי החוק שהעברת ועדת הכספים תוכל להציע לשר האוצר, שמתקשה למלא את תפקידו, לצערנו הרב, כי הוא לא מבין את גודל האחריות שיש עליו, הצעת תקציב חדשה. הצעתי לסדר שכבר נתחיל לשבת על הצעת התקציב החדשה שתבוא מידך כיו"ר ועדת הכספים. יש לנו פה את הנציגים של העסקים הקטנים, של המילואימניקים שלא גומרים את החודש, אבל בממשלה חוגגים. אני מציעה שנראה להם דוגמה אישית ונכין תקציב ראוי לעם הזה, תקציב שיראה דוגמה אישית להידוק חגורה מצד הממשלה, כלומר סגירת המשרדים המיותרים והשרים המיותרים, ושינוי בסדרי עדיפויות, בדיוק כמו שהם הפכו את החיים שלהם, כמו שהילדים שלי הפכו את החיים שלהם והלכו לצבא מעל ל-80 ימים, כמו משפחות החטופים וכל הציבור שעשה. נכין תקציב אמיתי כך שצורכי הלחימה, הלוחמים, העורף, המפונים יהיו בעדיפות ראשונה, לא הכספים הקואליציוניים, לא הקצבאות שהגנבנו בשנת 2023, לא הקיצוץ בבריאות, ברווחה, בבריאות הנפש, בחינוך הממלכתי. מה שעוד נראה בתקציב הזה הוא חזון לטווח ארוך למדינה שמתמודדת עם הוצאות ביטחון, כלומר שוויון נטל, חוק שירות ישראלי שבו כל הציבור במדינת ישראל, לא משנה מאיזה מגזר הוא, יתחייב לשירות לאומי או לשירות צבאי, והדבר הנוסף הוא מנועי צמיחה, לשים כספים שיכניסו לנו כסף.

תודה רבה. נאור, בקשה.

כשאני פתחתי את הצעת התקציב, מה גיליתי?

איזו הצעת תקציב?

במה שהופץ, בחוברת.

זו הצעת מחליטים.

בהצעה הכניסו את אשקלון, אבל בסעיף 4 כתוב שמפחיתים את התקציב המיועד למסלול המענקים שניתן לפי חוק לעידוד השקעות הון ביחס לשנת 2024 והלאה והוא יהיה רק למפעלים חדשים או למפעלים קיימים שמגדילים ב60% את השטח שלהם. אנחנו ישבנו פה וניהלנו דיון על איך אנחנו מעודדים את המפעלים, על איך אנחנו מעודדים את העסקים גדולים באזורי תעשייה, בו בזמן שנציג האוצר ידע לפנינו שהוא כתב תקנה שמקצצת לגמרי את הסעיף. לא רק שאשקלון לא תקבל - אף אחד לא יקבל, וגם מי שיקבל יקבל הרבה פחות.

כמה כסף יש בתקנה השנה?

מקצצים אותה.

30% פחות מ-2022.

אין לנו עכשיו דיון על התקציב, יש לנו דיון על לשלם פיצויים לאנשים. על התקציב יהיה דיון. מה אתה חושב, זה יעבור ככה?

גפני אמר שהוא יטפל.

לא אמרתי כלום. הדיון עכשיו הוא על תקנות שלפי דעתי הגיעו באיחור רב.

חודש וחצי.

אימאן ח'טיב יאסין, בקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכון שאנחנו דנים עכשיו על התקנות של הפיצויים, לא על התקציב, אבל חשוב לי להעלות את מה שמתרוצץ בימים האחרונים לגבי התקציב של החברה הערבית. אנחנו יודעים בוודאות שיש הרבה גורמי מקצוע והרבה אנשים בתוך הממשלה שחושבים שזאת טעות אחת גדולה וגמורה לקצץ לחברה הערבית. יש לנו קיצוץ של 20%. אנחנו לא רוצים לחכות שיבוא התקציב ואז נדבר על איך לתקן. החברה הערבית נמצאת לאורך עשרות שנים במקום מאוד נמוך ומוחלש. עם הצעד הזה נרד למטה יחד עם כל החברה הישראלית. כבודו, אתה יושב ראש הוועדה, יש לך סמכות, יש לך כוח. יושבים אנשים נבונים משני הצדדים שמבינים את גודל הדבר שהולך לקרות. אסור לתת לזה לקרות.

אני מסכים איתך. אני חושב שלא צריך לפגוע בתקציב של הציבור הערבי.

להם קיצצו 15%, כשלכולם קיצצו 3%.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש לנו קיצוץ של 20%.

אימאן, אמרתי שאני מסכים איתך.


אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מאוד מעריכה, מודה ומקווה שתפעל גם בהתאם.

כשיגיע לכאן התקציב נתייחס לעניין הזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צריך להילחם על זה, לא רק להתייחס, כבודו.

ולדימיר, בקשה.

אני רוצה להקדיש את המחויבות שלנו להשבת החטופים. אני לא חושב שיש מטרה היום שהיא יותר חשובה. אין לחטופים זמן, אין לנו זמן, אנחנו משפחה אחת, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשיב את האזרחים שלנו שנקלעו לאסון הזה, בין היתר גם בגלל הממשלה הזאת.

אתה ציינת שהדיון פה הוא על פיצוים, לא על התקציב, אבל אני חושב שאי אפשר להפריד בין שני הנושאים, ואני אסביר מדוע. ב-2 בדצמבר שנה שעברה ראש הממשלה במסיבת העיתונאים הודיע שכל הקמפיין סביב הכספים הקואליציוניים והמשרדים המיותרים זה פופוליזם, שיהיה כסף לכולם. אחרי שבזבזתם חמישה מיליארד שקלים על כספים קואליציוניים והשארתם את כל המשרדים המיותרים בתקציב התוספתי לשנת 2023 פתאום הסתבר שאין כסף לכולם, הסתבר שאפילו בתקציב התוספתי של 2023 אין כסף לפיצויים המוגדלים לעסקים בטווח של אפס עד 40 כך שנאלצתם לעשות קיצוץ רוחבי עוד לפני הדיונים על התקציב השנה, נאלצתם לעשות קיצוץ רוחבי בתקציב 2024 כדי לממן את הפיצויים בנובמבר 2023.

אתמול הייתי בסיור באחת מחברות כרטיסי האשראי והוצגו בפני נתוני הסליקה הארציים ולפי אזורים. אני חושב שזו טעות גדולה לבטל את הפיצויים המוגדלים לאזור 7-40 בחודש דצמבר, ואני חושב שזאת טעות גדולה לבטל את מתווה הפיצויים לעסקים החל מחודש ינואר בכל הארץ כי העסקים הקטנים לא התאוששו. יכול להיות שהפגיעה כרגע יותר קטנה מחודש אוקטובר, אבל כרגע העסקים לא התאוששו.

אמרו לנו שגם הכספים הקואליציוניים, שזה שישה או שמונה מיליארד שקלים השנה, ושגם 10 משרדים מיותרים זה כסף קטן כי מול הוצאות המלחמה הגדולות אנחנו מגיעים בחיסכון הזה לשמונה, 10 מיליארד שקלים, אבל כנגד זה אתם מקצצים 20 מיליון שקל בסיוע לשכר דירה לגמלאים הכי עניים. 1,000 שקל הם מקבלים סיוע מוגדל בשכר דירה. איך חברי הקואליציה לא מתביישים? 1,000 שקל זה קריטי לאנשים האלה. אני מכיר את האנשים האלה, רובם עולים חדשים שהגיעו בגיל מבוגר ולא הספיקו לצבור זכויות פנסיוניות. אתם מקצצים להם 1,000 שקל ומשאירים 10 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים ומשרדים מיותרים - איפה הבושה? כמובן שאנחנו עוד נדבר על הקיצוץ גם במערכת החינוך וגם במערכת הבריאות. אנחנו חייבים לעצור את הקיצוץ הזה, הוא לא מוסרי, הוא לא ענייני. אני זוכר שחברי הקואליציה אמרו לי פה לפני חודש, "נכון שאנחנו מאשרים עכשיו את הכספים הקואליציוניים ואת המשרדים המיותרים כי אין לנו זמן, אבל בתקציב 2024 לא נאשר את זה". זה לא כסף קטן. אתם בסוף מבזבזים את הכסף לצרכים הפוליטיים, לשימור הקואליציה, ואז לא נשאר לעסקים, לא נשאר למפונים, לא נשאר לגמלאים, לא נשאר למערכת הבריאות.

לגבי התקנות, איך הגעתם לממוצע של 61%? אני חושב שהממוצע הנכון הוא בין 80 ל-85 אחוז.

אני לא מסכים ל-61.

הפיצוי המוגדל הוא בערך 30% ממה שיש בכלל ארצי. אם חודש אחד הוא 100% והחודש השני הוא 70%, הממוצע הוא 85%.

אחרי עבודה מאומצת שנעשתה ברשות המסים בהקשר הזה הגיעו למסקנה שה-0.61 מביא לפיצוי מלא עבור חודש נובמבר, ככל שהתקנות יהיו מוחלות באופן מלא, כאשר חודש דצמבר יהיה אקוויוולנטי לפיצוי הכלל ארצי.

לקחו את נתוני האמת של אותם עסקים ובדקו מה הם היו מקבלים אם הם היו מקבלים מענק מחזורים בגין חודש נובמבר ומענק הוצאות בגין חודש דצמבר. צריך להבין שהסיבה שזה יוצא יותר נמוך ממה שאינטואיטיבית זה היה אמור לצאת - -

זה לא אינטואיטיבי, זה מתמטי.

תגיד לי מי הגיש נובמבר. מישהו הגיש נובמבר? איך אתה יכול לדעת? מה, אתה חושב שאנחנו טמבלים?

נתוני אמת הם על פי נתוני מע"מ.

חד-חודשי הגיש, יש נתונים.

אתה טוען שנובמבר זה 100% ודצמבר זה 20%.

לעסקים עתירי כוח אדם ולעסקים אחרים מסלול הוצאות עדיף. הממוצע חושב למי שלא נחשב מסלול הוצאות, לכן - -

אפשר לראות את החישוב?

אם יש לי עסק במקום הזה, מה אני מקבל על נובמבר ומה אני מקבל על דצמבר?

מה אנחנו מקבלים במקדם המקסימאלי בהוצאות קבועות? 22% על חודש. זה יוצא חישוב מדויק לחלוטין.

מה עם השכר?

השכר מגולם בתוך המחזורים.

יש הבדל בין מה שקרה לעסקים בחודש נובמבר לבין מה שקרה להם בחודש דצמבר.

בנוסחה הזאת נוצר עיוות כי בסוף גם מי שיש לו בדצמבר ירידה פחותה מ-25% יקבל פיצוי למרות שבמענק הכללי הוא לא היה מקבל פיצוי.

זה שאתה מחבר את שניהם ביחד אתה גורם לו לקבל פחות בחודש שהוא נפגע הרבה יותר.

הבעיה נוצרה בדיווחים דו-חודשיים. בדיווח דו-חודשי אין לנו דרך - -

איך עשינו את אוקטובר?

גם דו-חודשי. אין לנו דרך לפצל. כדי לפצל צריך רואה חשבון או יועץ מס שיכין חוות דעת מה היה בחודש אחד ומה היה בחודש השני, מה שהופך את זה ללא אוטומטי. אין לנו דרך במה שהוא לא אוטומטי. אני לא יכול להגיד שה-61% מתאים לכולם ב-100%, אבל זה הממוצע שמתכנס לרוב העסקים. יש כאלה שיצא להם יותר, יש כאלה שיצא להם פחות.

כמה יצא פחות? למי יצא פחות?

אנחנו רואים עסקים בבאר שבע ובאשדוד שהלכו להוצאות קבועות, לא למסלול מחזורים. לעסקים עתירי תשומות ורווחיות נמוכה לא שווה ללכת - -

ופה אתה נותן להם לבחור?

30% מהעסקים בבאר שבע הלכו בכלל למסלול הוצאות מזכות באוקטובר, לא למסלול מחזורים. למה? כי הם עסקים עם רווחיות מאוד נמוכה שלא שווה להם. הם קיבלו את ההוצאות ויצאה להם תוצאה יותר טובה. עסק שמפסיד כל חודש 100,000 שקל וסגר את העסק שלו באוקטובר, קיבל את כל ההוצאות הקבועות שלו, דבר שגרם לו פעם ראשונה לסיים בלי הפסדים.

כמה כאלה יש?

מסתבר שיש הרבה כאלה.

אם אי אפשר להפריד צריך להגדיל את האחוזים. אם אתה אומר שיש כאלה שירוויחו ויש כאלה שיפסידו, אנחנו צריכים לדאוג לאלה שהולכים להפסיד.

יסמין, בקשה.

חברת הכנסת אימאן ח'טיב, פגיעה בתקציב של האוכלוסיות הערביות היא פגיעה גם באוכלוסיות היהודיות. אם יש פגיעה כזאת חמורה אצלכם, היא תתגלגל אלינו מהר מאוד, בטח ובטח איפה שאני גרה. שלא תחשבי שאת לבד, זה חשוב גם לי.

אני רוצה לקחת כדוגמה את באר שבע. לא שר האוצר ולא אף אחד מהיושבים פה היה יכול להמשיך להתנהל בלי לקבל משכורת בחודש נובמבר. זה שאנחנו באמצע חודש ינואר דנים על נובמבר זו בושה. אין לי מושג איך אנשים שורדים, אני באמת לא יודעת, וגם אין לי מה להגיד להם.

אני במספרים ובחישובים שלכם לא מבינה גדולה. אני אמנם משתדלת להעמיק, אני שואלת, אני מתעניינת, אבל הבנה עמוקה אין לי. באנשים אני כן מבינה, במצוקות אני כן מבינה, ומה שאני רואה בשורה התחתונה זה ש-60% עלול לרסק עסקים. יש עוד פרמטרים חוץ מהנושא של פיקוד העורף. יש ערים שמושתתות על עובדים שנכנסים מבחוץ. העיר באר שבע מושתתת מאוד חזק על סטודנטים שרק חזרו לאחרונה ולא היו כל חודש נובמבר ורוב חודש דצמבר. יש פה דברים שצריך להסתכל עליהם אחרת, לכן 60% זה לא הגיוני. אתם בכך תרסקו עיר שגם ככה עדיין מתאוששת מהקורונה. בעלי עסקים בבאר שבע עדיין משלמים הלוואות מהקורונה. יושב ראש הוועדה, אני מבקשת שנחשוב על הנוסחה מחדש.

תודה רבה. ינון, בקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אמיר, כשאמרתם שעשיתם את הבדיקה מול כל העסקים, אני מאמין שזה היה על מה שהגישו. כמה מתוך כל העסקים הגישו? האם 70%, 80%, 99%?

אני צריך לבדוק את זה.

אתה אומר לי שמדובר על כל העסקים, אבל זה לא כל העסקים, יש הרבה שעדיין לא הגישו. יש גם המון שנדחו ואחרי שיערערו הם כן יקבלו. אני לא מדבר על אותם אלה שבתוך השבע, על אלה שבמסלול האדום שעדיין לא קיבלו כספים ויש איזו שהיא בעיה כי לא יודעים לחשב להם. תבדקו גם את הנושאים האלה. אם תבואו ותגידו: "תשמע, 60% מכל העסקים הגישו ו-40% לא הגישו", יכול להיות שהחישוב שלכם לא נכון.

כשאתם מדברים על חודש דצמבר, על החישוב הזה, אז יש במערב הנגב יישובים שהם 7 עד 40 שעדיין לא חזרו. אגב, גם בתוך אשדוד יש עדיין מקומות, כמו הגנים והמעונות שלא חזרו כי הם לא ממוגנים. אני מדבר על מעונות היום הפרטיים, על גני ילדים הפרטיים שעדיין לא נתתם להם מענה. ביקשתי שישבו איתם, אבל אני לא יודע אם ישבו איתם. אין להם מענה. לגני גני הילדים הפרטיים אין מענה. מה שהבאתם זה למעונות הסמל.

גני ילדים פרטיים זה 75% מגני הילדים.

בדיוק, ולזה אין מענה. גם לגבי הקבלנים אני יודע שלא היה מענה. איפה הסיפור של חברות ההפקות? לחברות ההפקות אין הוצאות קבועות, הן לא מקבלות שום מענה בשום חוק. המענה היחידי שהן מקבלות זה איך לסגור עוד עסק ועוד עסק. גם בתקנות פה אני לא רואה שום מענה. לגבי התיירות - אותו דבר. אמרו שיביאו לנו את התיירות בנפרד, אבל גם שם לא קיבלו מענה ולא יקבלו מענה.

הבאתם פה את יישובי הספר הנוספים עד סוף הפינוי. את אשקלון הבאתם עד סוף שנה, נכון?

כן.

למה פה לא לעשות אותו דבר?

כי פה זה מתבסס על יישובים שפונו. ברגע שהם חוזרים הם יכולים לעבוד רגיל.

אבל יש יישובים שלא יחזרו גם עוד שנתיים.

ככל שהפינוי יוארך גם זה יוארך.

למה לא לתת ודאות?

התקנות קובעות עד גמר הפינוי.

למה שלא תיתן ודאות ותגיד: "אני נותן או שנה או עד סוף הפינוי, לפי המאוחר ביניהם"?

האוצר עשה סיור במקומות האלה? ראיתם איך זה נראה שם?

עשרות פעמים.

אתם יודעים שאי אפשר.

הבסיס שעליו התקנות האלו נשענות זה הפינוי עצמו.

כן, אבל גם כשהוא יחזור מהפינוי הוא לא מיד פותח. למה שלא תיתן את האופציה עד סוף שנה או עד שחוזרים מהפינוי?

ואם יסתיים הפינוי עוד חודש?

אז יש לו ודאות. נראה לך שעוד חודש הוא חוזר לשגרה?

הנימוק נשען על הפינוי בפועל, כי יש המון ישובים אחרים שיכולים לטעון את אותו דבר. היכולת שלנו לאבחן את הישובים האלה היא על ידי כך שבישובים האלה ניתנה הוראה מפורשת של הצבא לפנות.

אני פחות מסכים איתך בעניין.

רשום בחקיקה שזה עד לסיום תקופת הפינוי.

פעם שעברה דיברנו פה על עוסקים פטורים. אני לא מדבר על הסכום של 4,200 שקל שסוכם, אני מדבר על כך שצריך לשלם את זה, שצריך להתחיל לשלם לעוסקים הפטורים, לא להתעכב.

אנחנו מקבלים ביקורת מאוד מאוד קשה על העניין הזה. אנחנו לא מדברים על הסכום, על הסכום הייתה הסכמה, אני מדבר על כך שצריך שהם יקבלו את זה מיד. לא ייתכן שיש נשים יחידניות שהן רעבות ללחם.

לקחנו את מה שאמרתם, טיפלנו, והיום כולם יראו את הכסף.

מיכל שיר, בקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. אני אפתח ואומר שהמטרה של כולנו זה שהעסקים יחזרו לעבוד ושאף אחד לא יצטרך פיצוי ולא יצטרך כסף מדינה. המטרה שלנו היא כמו שלכם - שהמשק יחזור כמה שיותר מהר, אבל עם זאת, אדוני היושב ראש, יש הבדל בין קו ביטחוני לבין קו כלכלי. אנחנו מבינים שהצבא הוא זה שקובע מתי חוזרים, איך חוזרים, אבל עדיין יש הבדל בין סכנת חיים לבין העובדה שיש ירידה בכוח הקנייה כי חלק חזרו, חלק לא חזרו, ולחלק ייקח עוד זמן. אנחנו רואים איך חצי מהיישובים של האזור לפעמים מפונים, אנחנו רואים איך נתיבות ואופקים לא מוכרים את אותן הכמויות. יש עיוותים, למשל, בין אשקלון לבין נתיבות. המרחק שלהם הוא אותו מרחק בדיוק, אם אנחנו מסתכלים על המפה, אבל לאשקלון יש פיצוי מלא ולנתיבות יש פיצוי חלקי, מה שמאוד משפיע על האנשים בפועל. זה לא משנה מה החליטו בהיבט הביטחוני, אנחנו רואים שהלכה למעשה האזור עצמו מפונה. אם אתם צודקים ואין פגיעה בעסקים, לא אמורה להיות בעיה, אנחנו לא נראה ירידה. אם בן אדם לא נפגע, הוא לא זכאי, בזה תם הטקס, נגמר הסיפור, אבל אם בן אדם כן נפגע, כשבמקרה אותו אדם יושב באופקים, מה הבעיה שהוא יקבל את הפיצוי? אם זה דיפרנציאלי ובדיעבד, למה כל החתכים והקווים האלה?

והאם הפגיעה בדצמבר מהותית או שונה מהפגיעה בנובמבר?

תודה רבה. חמד, בבקשה.

כשקראתי את הצעת המחליטים על התקציב ראיתי שמקצצים 15% מהתכנית.

יהיה דיון על התקציב.

אני יודע, אבל חשוב מאוד להעלות את זה לפני שמגיע התקציב. כולם מגיעים לדרוזים, כולם מדברים עם הדרוזים, כולל מנכ"ל משרד ראש הממשלה שפגש אותם רק בשבוע שעבר, וכולם מבטיחים הבטחות, אבל כשאתה קורא שמקצצים 15% מתקציב שאמור לעבור ב-2023, לא עכשיו, אתה אומר: "אז למה כל ההבטחות, למה להגיע, למה לבקר, למה לתת הרגשה טובה לראשי רשויות, לתושבים"? אתה רואה שמשרדים מיותרים לא מקצצים. שמעתי בדרך שמעבירים את המשרד לשוויון חברתי.

סגרו אותו.

העבירו אותו למאי גולן, לא?

איך מאי גולן תתמודד עם העומס?

אני מוכן להתערב עם כל חבר כנסת אם הוא יודע כמה שרים יש במדינת ישראל. כשאני שואל שרים, הם אפילו לא יודעים מה התקציב שלהם, אם יש להם בכלל תקציב.

התקנות מגיעות חודש וחצי אחרי. כשביקשנו שיביאו לנו את התקנות אמרו לנו שיש סיבות טכניות. רק בשבוע שעבר הם הודו שאין מקור תקציבי. אם לא היה מקור תקציבי לתקנות, הם היו יכולים לחסוך לנו את החודש וחצי.

המקור התקציבי נולד בשבוע שעבר.

זה מה שאמרו לנו. אם זה רק היה העניין של המקור התקציבי, הם היו צריכים לפני חודש וחצי לקצץ קיצוץ רוחבי של אחוז אחד.

חמד, בתור אופוזיציה זה בסדר, אבל האמת היא לא כזאת.

האוצר דיבר על מקור תקציבי. באוצר משקרים? יכולנו לחסוך לאנשים - -

העובדה היא שב-2023 לא היה מקור תקציבי.

יכולנו לחסוך את כל הסבל. שמעתי פה את אמיר אומר שמסיבות תפעוליות-טכניות הם לא מביאים את זה. רק בשבוע שעבר גילינו שהסיבה היא מקור תקציבי. היינו צריכים להביא את זה לפני חודש ולעשות את סגירת המשרדים המיותרים וביטול הכספים קואליציוניים. יכולנו לעשות את זה בתקציב 2023. אם מדובר במקור תקציבי, איך כשהעברתם את תקציב 2023 לא הבאתם את זה? אתם יודעים שהתקנות היו צריכות לבוא לאישור בתחילת דצמבר.

הבנתי ש-7-40 בדרום לא מקבלים מלא. המלחמה בצפון זה לא רק קו עימות, זה לא רק 1-5. כל הצפון במלחמה - אנשים לא מגיעים, לא קונים, אנשים לא מתנהלים רגיל.

הצפון מקבל מלא.

אני יודע. מה שקורה היום בצפון זו הפקרות של הממשלה - התושבים עזבו את הבתים שלהם, כשהממשלה עדיין לא החליטה אם היא נכנסת למלחמה או לא נכנסת למלחמה, היא מסתמכת על מדינות אחרות שיפתרו את הבעיה. או שהממשלה החליטה לוותר על הגליל, או שלממשלה אין את היכולת להחליט. חבל שאנחנו במצב כזה בצפון.

אדוני היושב ראש, עברתי על התקציב, על מה שנמצא באתר הכנסת. זו בושה של תקציב, וחבל שמביאים תקציב שכזה.

האמת היא שלא היה דיון על מקור תקציבי. לי לא אמרו מילה וחצי מילה בעניין הזה. היו ויכוחים אחרים לגמרי. אמיר צודק שהיו בעיות טכניות. היה ויכוח על ה-40 קילומטר, היה ויכוח משפטי, והיה ויכוח על פרטים טכניים. המקור התקציבי נולד לפני שבוע או שבוע וחצי.

בשבוע שעבר.

זה לא היה לפני זה. אם הייתי יודע לפני חודש וחצי על מקור תקציבי, הייתי הולך לאנשים והייתי אומר: "בואו נפתור את זה". לא זאת הייתה הבעיה, הייתה בעיה הרבה יותר קשה.

כמה זה?

חצי מיליארד שקל.

בתקציב התוספתי של 2023 לא מצאו חצי מיליארד שקל לפיצויים לעסקים, אבל מצאו חמישה מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים.

הכספים הקואליציוניים זה לא כסף תוספתי, סתמי, זה הולך לפעילויות של תנועות הנוער, של עמותות. ולדימיר, אתה חוזר על אותם דברים כל הזמן. מיותר.

שוב אתה משתמש במילה "מיותר" לא בקונטקסט הנכון. מיותר זה השר עמיחי אליהו מהמפלגה שלך, מיותר זה הכספים הקואליציוניים. הנתונים שולדי נותן הם לא מיותרים.

יש לנו שיח לגבי המשרדים.

חבר הכנסת שוסטר, בקשה.

אני רוצה לגעת בסוגיית היישובים שהם ספר אבל הפלא ופלא לא נכללים כספר. יישובי ספר הם יישובים שנמצאים ליד הגבול. יש לנו את באר מילכה ועזוז - יותר ספר מזה לא יכול להיות, יותר פריפריה לא יכול להיות - שנמצאים בקרבת גבול מצרים, כשלידם שני ישובים אחרים שהוקמו אחרי הסכם השלום עם מצרים. אנחנו מוצאים שהיישובים האלה לא זכאים. אגב, גם באשכול יש שלושה יישובים כאלה. לא אפשרי שתהיה מציאות הזויה כזאת.

צריך להחליף את הממשלה ואז יהיה סדר. בואו תעזרו לנו.

מדובר פה בטעות של שנים, כשאנשי האוצר מודים בכך. הם גם אומרי שאם נתלונן על כך הם יבטלו במטה קסם או באגרוף ברזל את כל העניין הזה של יישובי ספר. אני מציע שלפני שמאיימים נעשה סדר כך מי שהוא ספר יזכה באות הכבוד שהוא חי בספר.

חבר הכנסת סולומון, בקשה.

יש מספר יישובים שנמצאים בתוך ה-40 קילומטר, ואני מדבר כרגע על העסקים שבגלל הנחיות פיקוד העורף יוצאים מהמתווה אף על פי שגם הם לא עבדו. מה ההבדל בין יישובי מזרח לכיש שמקבילים ליישוב לכיש, שמקבילים ליישוב להב ונכללו בתוך המתווה, לבין יישובים כמו אמציה, שקף, נטע, קטיף שלא קיבלו את הדבר הזה? מה עושים עם זה? איפה זה יושב כרגע?

רועי כהן, נשיא לה"ב, בקשה.

כשאישרנו את אותן תקנות בתחילת נובמבר הייתה פה הבטחה, כולל הבטחה של שגית, היועצת המשפטית של הכנסת, שהתקנות יגיעו בתחילת דצמבר ולא יהיה בהן שום שינוי, שיהיה בהן רק שינוי לטובה. את זה שמעת במו אוזניך, אני שמעתי, וגם כל העצמאים שמעו. זה לא הגיע בדצמבר. באנו ושאלנו כל פעם מחדש כי אנשים חיכו, רצו לדעת מה לעשות, איך להתכלכל, איך לנהל את העסק שלהם. צריך לזכור, אדוני, שהם קיבלו כרגע רק 60%. כשאתה תבוא לאשר עכשיו את המקדם של 0.61 צריך שיעמוד לנגד העיניים שלך את זה שהם קיבלו רק 60% מהפיצוי. עכשיו רוצים על נובמבר ודצמבר לקבוע להם 60% כשהם קיבלו רק 60%.

מה אתה מציע?

אני מציע 80%. כשעשינו את הבדיקה שלנו זה יצא בסביבות 80%, אבל זה גם יכול להגיע ל-85%. למה רוב העסקים קיבלו רק 60% מקדמה ולא קיבלו מלא? לעסקים שאנחנו כרגע מייצגים עוד לא נפתחה האופציה. אנחנו ב-15 לינואר ועדיין לא נפתחה האופציה לעסקים בין 7 ל-40. נפתחה האופציה לכל המשק, אבל ל-7 עד 40 לא נפתחה האופציה. בעלי העסקים רוצים ודאות שהכסף ייכנס מהר, הם רוצים שלא יגעו להם בפיצוי עם משוואה של 0.60 אלא יתנו 0.80.

לא ניתנה הבטחה על ידי שגית.

נשמע מדבריך כאילו היא הבטיחה והפרה את זה. זו לא סמכות שלה. היא ביקשה מהאוצר, אבל היא לא אמרה שיהיה לכם את זה. היא לא יכולה להגיד דבר כזה. זה לא בסדר, רועי.

היא לא יכולה להגיד מראש. כל הזמן דיברנו על זה שהקריטריון הוא קריטריון שנסמך על - -

את רוצה שנביא לך את ההקלטה שבה היא אמרה שיהיה מיטיב יותר?

היועצת המשפטית צודקת, שגית לא אמרה את זה.

היא אמרה שיהיה רק מיטיב.

דיברנו על התוספת של היישובים, ואז היא אמרה שלא יגרעו מזה.

ראש עיריית באר שבע, בקשה.

אני חושב שהדיון הזה שהקשבתי לו בקשב רב חשוב בשני היבטים. הוא חשוב בנוגע להווה, לקיום של אנשי העסקים, והוא חשוב גם לעתיד הקרוב לגבי מי ישרוד, כי המגזר העסקי מניע את גלגלי הכלכלה גם אצלנו. המציאות לא בנויה מנוסחה. כולנו מבינים את גודל האירוע הכלכלי ברמה הלאומית, אני לא מקל בכך ראש. יש פה אירוע גדול בכל מה שקשור למגזר העסקי שמשליך ויוצר אדוות נוספות גם עלינו. עיר מטרופולין כמו באר שבע שואבת את כוחה מהיישובים באזור הדרום שרובם מפונים. הכוח הכלכלי, כוח הקנייה לא נמצא, וכך גם האוניברסיטה והמכללות כי פשוט לא לימדו. אין הבדל בין אוקטובר לנובמבר. על פי כל המדדים אנשים לא עבדו. הדרום נכנס לאירוע הזה לא רק אחרי הקורונה, הדרום נכנס לאירוע הזה אחרי רצף של סבבים ביטחוניים. "שומר חומות", "עלות השחר", "מגן וחץ", זה לא רק שמות, זה לא רק מבצעים, זה מבצע הישרדות של העסקים שלנו. לנו יש פער של למעלה מ-30 מיליון שקלים בהכנסות. למה? כי המגזר העסקי לא מסוגל לשלם. כשהוא לא מסוגל לשלם כולנו מפסידים. מה אנחנו מפסידים? העסקים יתחילו לאט לאט להיסגר, עובדים יפוטרו, ויהיה העדר הכנסות גם למדינה וגם לרשות המקומית. כולנו מפסידים. כפי שיש אחריות של מדינת ישראל לכל כך הרבה סקטורים והיא משתדלת לעזור לכולם, כך יש לה גם אחריות למגזר העסקי והכלכלי שלנו, לשיקום שלנו, לשיקום הלאומי. זה מתווה השיקום של העסקים שלנו. אחרי שבדקתי ראיתי ש-61% לא מספיק. אני יודע שיש מאמצים, אבל זה לא מספיק. אם תביאו את זה ל-80%, אני חושב שזה יהיה טוב.

הבנתי שחתכתם את המענק ל-11% עבור הוצאות קבועות של אותו בעל עסק לחודש שבו אנחנו מדברים. אני חייבת להודות שאני לא לגמרי מבינה את הרציונל של המספר הזה, של ה-11%. מה עם עסקים שנפגעו שלא על בסיס מרחק? חבר הכנסת אזולאי דיבר על הפקות, אבל יש גם את תחום האירועים והחתונות. בעיר כמו אופקים שספגה את מספר האבדות השני אחרי מסיבת נובה קשה לי להאמין שיש אירועים, שמחות. להכניס אותם לחקיקה הכללית שמדברת רק על הוצאות קבועות, על נושאים של שכר ועובדים, נראה לי לא מתאים.

אבי נוימן, בקשה.

המערכת של הארכת התקנות של נובמבר-דצמבר נפתחה, אפשר להגיש. המסלול הארצי נפתח היום. עוד לא ראינו את מכתבי ההחלטה על דחיית התביעות. הבטיחו שזה יהיה ביום ראשון הזה או ביום ראשון הבא. זה חשוב, כי זה גם מתכתב לגבי איך בכלל שיקללו את אלה שדחו אותם. עשינו עבודה, עשינו בדיקות בתוך הסימולטור של לשכת רואי החשבון למקרים של תביעות שהיו בפועל על אוקטובר. לקחנו את התביעות שהיו במסלול מחזורים, תרגמנו אותם למסלול ההוצאות הארצי. אנחנו הגענו, וזה די דומה למה שרועי הציג כאן, ליחס שצריך להיות בין מסלול ההוצאות הארצי, שהוא אכן יותר נמוך – אגב, לא בכל המקרים, כי יש מקרים שאמיר ציין שמסלול ההוצאות הארצי נתן אפילו יותר מ-100% מהמחזורים, מה שצריך להביא אותנו הרבה מעבר ל-0.61%. נטרלנו הרבה מאוד עסקים שהיו בתוך תקרת המינימום שהחזירה אותם לטבלה של העוסקים של ה-300,000 והגענו לממוצע של בין 45 ל-75 אחוז מהמסלול המחזורים, כשזה היחס של מסלול ההוצאות המזכה הכלל ארצי. אני מזכיר שצריך להכפיל את זה ב-50% ואז מגיעים ל-80,85 אחוז, כמו שעמיתי רועי אמר.

ירון גינדי, בקשה.

אני רוצה לדבר על התחשיב. עסק שירד לו 50,000 שקל בחודש דצמבר, גם אם לא היינו עושים תחשיבים מסובכים, המינימום שמגיע לו על פי החוק שאישרתם בכנסת זה 14,000 שקל. 14,000 מתוך 50,000 שווה 28%, לא 11%. נתתי לכם את הדוגמה הכי פשוטה, הכי מינימאלית, עם מינימום התשלום, ומפה תיקחו את זה לאן שאתם רוצים.

האוצר אומרים שהם ישבו איתך והסכמת.

לא ישבו איתי, וגם לא הסכמתי על 61%.

מה אתה מציע?

לא הצלחתי להבין איך ה-11% שהוא חצי מ-22% של מקדם הוצאות קבועות קשור ל75% של השכר.

מה אתה מציע?

אם שואלים אותי מה המינימום, זה צריך להיות לא פחות מ-75%.

אילן זגדון, בקשה.

יש לי שלושה עסקים שאני מנהל 21 שנים. אחד מתוך 10 עסקים שורד בשנה הראשונה, מה שאומר שאני יודע לנהל עסקים. העסקים שלי סגורים, הדלתות נעולות.

איפה העסקים?

כולם בבאר שבע. אני לא מצליח לפתוח את העסקים בגלל שאין לי עובדים. מנהל אחד שלי נמצא בהר דב, מנהל אחר נמצא בעזה. עובדי המטבח שלי היו פלסטינים מאושרים על פי חוק, רק הם לא מגיעים. איך אני פותח? כשאני מנסה לפתוח עסק אחד השני נסגר. איך אני מחר בבוקר או מחרתיים פותח את העסקים שלי? כבר ינואר, עוד מעט פברואר, ואני לא חושב שאני אפתח אותם עד מרץ. יש עוד עשרות עסקים כמוני שאני מכיר שעוד לא פתחו. איך אני פותח? מאיפה אני מביא עובדים? מאיפה אני מביא את הכסף? אני לא מוגבל בבנק, אבל יש לי חברים שמוגבלים, שהצ'קים שלהם חוזרים.

עורכת הדין ליאת נויבירט, לשכת עורכי הדין.

לפני שאני אכנס לנושא של הפיצויים, אני רוצה להגיד משהו שמתקשר לתקציב.

אבל זה לא דיון על התקציב.

זה מתחבר גם לפיצויים. ראינו שמדינת ישראל מתכוונת להעלות את שיעור המע"מ באחוז, דבר שהוא מכת מוות למדינת ישראל. צריך לבוא ולפעול בדרכים אחרות, כולל לעצור באופן מיידי את כל הנושא של החשבוניות הפיקטיביות. בהעלאת שיעור המע"מ בימים כאלה במדינת ישראל, והנה דיבר פה החבר שלא מצליח לנהל את העסק שלו, אי אפשר לעמוד, בטח לא אזרחי מדינת ישראל.

אני מצטרפת לחבריי לגבי הנושא של האחוזים. קיבלנו בלשכת עורכי הדין פנייה מעורכת דין שהמשרד שלה נמצא בראש פינה והיא תושבת קריית שמונה שפונתה מהבית שלה למקום מאוד מרוחק, דבר שלא מאפשר לה לנהל את העסק שלה. ראש פינה לא נמצאת באזורים הירוקים. אני לא יודעת מי מהחברים פה מודע לזה שיש עסקים רבים בחבל יתיר שמושבתים. יש צו אלוף שאסר להפעיל עסקים באזור חבל יתיר. יש שם מחצבות, יש שם מפעלים שסגורים כבר קרוב לשלושה חודשים, וגם הם לא מופיעים בתקנות. אנחנו כל פעם מדברים פה על איזה שהוא אזור שיש בו בעיה או שהוא מוחרג מרשימת היישובים. אני חושבת שצריך לתת בתקנות סמכות למנהל מס רכוש לבוא ולקבוע שבמקרים חריגים הוא יוכל לבוא ולבחון לגופם של דברים פעילויות באזור מסוים. אני חושבת שהדבר הזה הוא קריטי כדי שבאמת כל העסקים יקבלו את הפיצוי המלא שמגיע להם.

תודה רבה. רוני הורוביץ, בקשה.

באתי היום מקיבוץ נאות מרדכי שאני גרה בו. יש לי שם גלריה לעיצוב ואמנות. אנחנו נחשבים יישוב ספר כי אנחנו 5.8 קילומטר מגבול לבנון. העסק סגור מ-7 לאוקטובר. לפי מה שנאמר פה נראה לי שלא באמת מבינים מה המצב בשטח. אנחנו יישוב שלא פינו אותו מהתחלה ולא מתכוונים לפנות אותו. האם אנחנו עובדים? כמובן שלא. אין לנו איך לעבוד כי אין מרחבים מוגנים. 60% מתושבי הקיבוץ שהתפנו על דעת עצמם לא מתכוונים לחזור בקרוב. הם לא יכולים לחזור עם ילדים בלי שיהיו מרחבים מוגנים. אני מרגישה שיש פה איזו שהיא תחושה שאנחנו הולכים לחזור לעבוד בינואר או אולי בפברואר. ממש לא. איך נחזור לעבוד? איך אנחנו יכולים לפתוח מקום? איך אנחנו יכולים לשים עובדים בחנות שאין בו מרחב מוגן? חמש דקות מאיתנו זה קרית שמונה. אם אנחנו לא יכולים לצאת עם הילד לטיול, איך אנחנו יכולים לפתוח את העסקים שלנו? אני אימא לתינוק בן שמונה חודשים שאין לי איפה לשים אותו. זה לא שאני מפחדת לשים את התינוק שלי במסגרת, פשוט אין מסגרת. אני לא יכולה לקחת את האוטו ולנסוע חמש שעות לירושלים כדי למכור סחורות.

אורי דורמן, החקלאים.

אני מבקש להשתתף בצער משפחת אילון מכפר יובל שבני משפחתם נהרגו במתקפה הרצחנית של החיזבאללה.

כולנו משתתפים בצערם.

זו דוגמה של חקלאים שנאחזים באדמתם ולא נוטשים גם תחת אש, מה שגורם לכל הנושא של הפיצויים לקבל משנה תוקף של חשיבות. במתווים של החקלאות לחודשים נובמבר ודצמבר הוסיפו מגבלות של סכום ב-0-7 וב-0-9 – על שום מה ולמה? באוקטובר לא היו מגבלות.

תודה. יורם מועלמי, יושב ראש מפלגת העצמאים, בקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לנושא העוסקים הפטורים. אני רוצה להקריא לך הודעה שהגיעה אתמול מעוסקת פטורה: "היי, אני אימא יחידנית, עצמאית, גרה באופקים, עיר שהיה בה טבח על ידי 22 מחבלים, עובדת בעוטף. בכל הקיבוצים שנהרסו, שזה בארי, רעים, עין השלושה ונירים, 2023 הייתה בצמיחה. אני כרגע עובדת ב-30% ממה שעבדתי, לא יכולה כרגע ליותר עד שיחזרו הקיבוצים. הרווחתי 9,000 שקל בחודש". פנינו לשר האוצר סמוטריץ' מטעם עורכת הדין של המפלגה על מנת לקבל נימוקים, אבל עד היום לא קיבלנו נימוקים.

אני לא הדובר של השר.

איך העוסקים הפטורים אמורים להתקיים מ-3,150 שקל? זה אפילו לא מתקרב לשכר המינימום. כיצד קבעו את הקריטריונים? אם אותה עצמאית מאופקים שכרגע איבדה את הפרנסה הייתה משתכרת 9,000 שקל בחודש, על סמך מה קבעו לתת לה 1,750 שקל, 3,150 או אפילו 4,200 שקל? איך קבעתם קריטריונים שהם הרבה פחות משכר המינימום שעומד על 5,572 שקל? איך אתם מצפים שהעסקים האלה יתקיימו? אותה אישה אומרת בהודעה שהיישובים בהם היא התפרנסה עדיין לא חזרו לעבודה והיא צריכה להתקיים מ-4,200 שקל.

נירה, בקשה.

אני רוצה לספר לכם על חבר קיבוץ נחל עוז שעבר את מה שהוא עבר בנחל עוז. לבן אדם יש עסק בשדרות ובנתיבות. אני לא אספר על העסק שלו, אני אספר רק על האוטו שלו שהלך טוטאל לוס. כל מה שהוא רצה זה שיהיה לו אוטו לנסוע ממשמר העמק, שזה המקום שאליו הוא פונה, כדי להתפרנס מלקוחות שאין לו. רשות המסים עושה את תפקידה, היא אומרת: "אני נכנסת בנעלי חברות הביטוח". כולם יודעים איזה דיונים היו פה על חברות הביטוח, על הורדות, על התאמות. אותו בן אדם כדי לקבל את אותו אוטו שהוא רצה צריך לשלם עוד 40,000 שקל. אין לו את הכסף הזה. אנחנו פוגעים בו בפרנסה וגם לא נותנים לו את הכלים. כשבאתי לכאן שבוע אחרי שיצאתי מהתופת בכפר עזה נאמר על ידי כולם באמפתיה מסביב לשולחן: "אנחנו לא מחזירים מצב לקדמותו, אנחנו נדאג שתשגשגו". איפה השגשוג בדבר הזה?

אמיר, תסביר לנו אחר כך מה הבעיה עם האוטו, זה נזק ישיר.

אותנו לא מעניין כסף. אם נסענו באוטו מסוים, אנחנו רוצים לנסוע באותו אוטו.

אבל זה נזק ישיר.

נכון, אבל בסוף באה חברת הביטוח. לא רק שלבן אדם אין קליינטים, אנחנו אפילו לא נותנים לו את הדבר הבסיסי - לנסוע.

אני לא יודעת כמה מכם יודעים מה זה לגור שלושה חודשים בחדר במלון. בשבוע הראשון אמרנו תודה, אמרנו שיש לנו מקום שלא יורים עלינו, אמרנו שיש לנו מקום לשים את הראש. חיפשתם פעם בבית שלכם מקום לשים נעליים? אין לנו אפילו מקום לתלות תמונה של הילדים. האם המדינה נתנה לנו סכום כסף לשהייה של שלושה חודשים במלון? האם המדינה נתנה לכל אחד ואחד מאיתנו 2,000,3,000 שקל בחודש כדי שנוכל לקנות את הדברים החיוניים? אני לא צריכה אותם בבית הביניים שלי, אני לא צריכה אותם בבית העתידי, אני צריכה אותם עכשיו. יש תרומות של מאות צעצועים, אבל למי יש מקום לשים אותם? למי יש חדר? למי יש מכולה לשים? אין חשיבה על הדבר הזה. אני לא יודעת אצל מי זה חונה, כבוד יושב ראש הוועדה.

מי שעובד לא יכול לעבוד בעבודה נוספת, נכון? אנשים יושבים שלושה חודשים בתוך חדר של 10 מטר. בשפיים יש עוד דשא ויש לאן לצאת כשאין גשם, אבל יש אנשים שנמצאים במלונות ואין להם לאן לצאת. זה גורם לאלימות במשפחה, זה גורם לחשיבה על אובדנות, זה לוקח אנשים אחורה במקום קדימה. בסוף נצטרך לטפל נפשית באנשים האלה שלא עובדים ונאבד אותם במעגל העובדים, דבר שהוא יותר יקר למדינת ישראל. תנו החלטה. אם יש חקלאים שלא יכולים לרדת לכפר עזה, לנחל עוז, לבארי, תדאגו שיעבדו באותם מקומות שמשוועים לעובדים בחקלאות, אל תעשו להם קיזוז. תגדירו סכום מסוים שיהיה טוב למעסיק הנוכחי, טוב לעובד וטוב למדינת ישראל. תחשבו על הדברים האלה. לאט לאט עוברים לשורות, עוברים לזה שסופרים מה הערך של הדבר, כמה זה עולה, ושוכחים איפה התחלנו ואת החובה של מדינת ישראל. אתם לא עושים טובה לי ולחברים שלי. זו חובתו של כל מי שיושב, מקבל החלטות ומתקצב.

זה לא משרד החקלאות שצריך להביא הצעה?

כשאני אוספת כוחות אני עולה ואני עוברת מוועדה לוועדה.

אני מוכן לדבר עם אבי דיכטר.

אני הולכת גם לאבי והולכת גם אליך. אני רוצה שכל אחד מכם ייקח נושא שהוא מטפל בו. זה לא רק חקלאים, זה כל סוגי העבודה. תוציאו את האנשים ששלושה חודשים יושבים ונהפכים אפתיים. תוציאו אותם מזה. תנו להם ללכת ולעזור בבתי הילדים, תעשו תקן נוסף בגני הילדים. קחו את החיילים המשוחררים שלנו ששוחררו אחרי 60 יום ואין להם עבודה. כאן אני רוצה אתכם, כאן תיבחן המדינה. תפסיקו לדבר במונחים של תמונות ניצחון כי אין תמונות ניצחון. אתמול הייתי בשתי אזכרות של 30.

אני מחר אדבר עם משרד החקלאות כדי שכאלה שלא יכולים לרדת לעוטף עזה יוכלו לעבוד במקום אחר. צריך שמשרד החקלאות, או אני לא יודע מי, יפנה אותם. ערן דורון, ראש המועצה רמת הנגב, בקשה.

במשך שלושה חודשים מנסים להסביר לנו שיכללו שני יישובים שנמצאים סמוך לשני יישובים שכן נכללים. באר מילכה ועזוז נמצאים על גדר מצרים ושומעים קולות ירי שאני לא יודע אם מדובר בהברחה של סמים או בחדירה של מחבלים. בתוך המציאות הזאת אנחנו חיים. החיים שמבוססים על חקלאות ועל תיירות נפגעו. בשני היישובים הכירו.

מה אתה מבקש שהם יהיו?

אני מבקש שהם יוגדרו כיישובי ספר ומתוקף זה יקבלו את הפיצוי המקובל והמוכר.

מה הסבירו לך? למה הם לא בפנים?

אמרו לי שזו טעות ואם אני אפנה לערכאות משפטיות הם יבטלו את הכל. במשך שלושה חודשים כתבנו הרבה מאוד מכתבים לשר האוצר, וגם דיברתי איתו באופן אישי. יש התעלמות לא סבירה. מנהל הרפת בבאר מילכה, יישוב שנמצא במרחק של שלושה קילומטר מגבול מצרים עם רגישות ביטחונית מאוד גדולה, הלך ב-7 לאוקטובר להילחם בחולית ונהרג. זה אסון גדול. הוא היה חבר מליאת המועצה, הוא היה ממקימי באר מילכה. אתה יודע על כמה משפחות מדובר? 70 משפחות.

על איזה יישובים מדובר?

באר מילכה ועזוז. כבוד היו"ר, אני אומר דרכך לחשב הכללי - -

למה החשב הכללי?

כי לחשב הכללי יש פרויקטים ברמת הנגב בלמעלה ממיליארד שקל שצריכים היתרי בנייה, שצריכים תיאומי עבודות עפר. למה אני מספר את זה? כי אין בעיה למדינה לקחת מאצלנו מחצבים, חשמל, אבל כשצריכים שני יישובים את מה שמגיע להם – התעלמות טוטאלית. אם זה המצב, אני אעצור את כל הפרויקטים הלאומיים שלא מקדמים בשום דבר את רמת הנגב, רק עושים לנו יותר נזק, עד שהאוצר יבין. כל הפרויקטים הסולאריים הגדולים האלה הם בסוף אצלנו. שהמדינה תבוא אחרי זה ונראה איך זה ישפיע על המשק הכללי.

אותי שכנעת. נוגה בן פרז, בקשה.

אני עצמאית, פרילנסרית בענף התיירות, אם חד הורית לניצול מנובה ולחייל גולני שמשרת בעזה. אני רוצה להתייחס לאם חד הורית שמקבלת 3,000 שקל בחודש. אם החד הורית הזאת הייתה שכירה, היא הייתה מקבלת אבטלה 75%. אם היו משאירים אותה ולא מוציאים אותה לחל"ת, המעסיק שלה היה מקבל עבורה 75%. למה היא, שהיא המעסיקה של עצמה, לא מקבלת עבור עצמה 75%?

אני רוצה לדבר על ענף התיירות. מאוקטובר אני לא עובדת, אני עם אפס הכנסה. אני כל ישיבה באה לפה ושואלת מה קורה עם ענף התיירות, עם סוכני הנסיעות. בכל ישיבה אומרים ששוקלים להחריג. אנחנו כבר באותו מצב ארבעה חודשים. אנחנו בקורונה היינו שכירים. כשהסתיימה הקורונה הסכימו להחזיר אותנו לעבודה רק אם חתמנו שאנחנו חוזרים בתור פרילנסרים. עד שהצלחנו להתאושש, עכשיו הגיעה המלחמה. אנחנו מקבלים בספטמבר-אוקטובר כסף עבור העבודה שלנו באוגוסט-ספטמבר. באוגוסט-ספטמבר היו חגים וקיץ, לא הייתה לנו ירידה. עכשיו מגישים על נובמבר-דצמבר, כשנקבל רק בפברואר. תחשוב על אם חד הורית שמחזיקה שלושה ילדים. אם היא הרוויחה 10,000 שקל, היא הייתה אמורה לקבל 4,000 שקל בחודש. הפעם הראשונה שהיא תקבל זה יהיה בפברואר. מאוקטובר עד פברואר אם חד הורית לשלושה ילדים, שהייתה מפרנסת את עצמה עם 9,000 שקל בחודש, לא קיבלה שכר ואין לה איך להאכיל את הילדים שלה. אני, לשמחתי, הרווחתי לפני שנה 200,000 שקל בחודשיים. בגלל שהשנה הרווחתי אפס אני אקבל משהו בפברואר, אני אקבל 28,000 שקל. לפני המלחמה שמתי מקדמה על בית כי אין לי בית, אבל עכשיו ביטלתי את המקדמה על הבית כדי שאני אוכל לחיות בחודשים האלה עם הילדים שלי.

בנושא של התיירות ביקשתי מוועדת הכלכלה, בתיאום עם יושב ראש הוועדה ועם שר התיירות, לדון.

ולא יצא מזה כלום.

מה שנאמר לי זה שהם הגיעו להסכמה.

הם הגיעו להסכמה עם משרדי הנסיעות הגדולים. הייתי גם בישיבות של ועדת הכלכלה. אין מי שייצג אותנו. מה קורה איתנו? מה שאני עושה ארבעה חודשים זה באה לפה, הולכת לעזור לחיילים, משיגה תרומות. אני עושה מחר יום כיף לחיילי גולני שמשתחררים, אני עושה כנסים למשתחררים. איפה התיירות בחודש הבא? עם ישראל לא יוצא החוצה. ראית מה קרה עכשיו עם הכדורגלן שגירשו אותו מתורכיה.

אמיר, תשיב על כל השאלות שעלו כאן. יש סיכום בין שר האוצר לראש עיריית אילת על כך שממשיכים את המתווה בינואר פברואר. מי צריך לאשר אם אנחנו מרחיבים את המתווה של אילת גם לינואר-פברואר? האם אתה יכול לומר אם התקדם משהו לגבי פיצוי הנזקים לאותם אלה ששלחו את הסחורה שלהם לעזה? האם יש לעניין הזה פתרון?

המתווה של אילת לא נמצא ברשות המסים. אותנו שאלו אם נוכל לטפל, במידה וירחיבו את המתווה, במענקים של ינואר פברואר, אבל זה נמצא באגף התקציבים, לא אצלנו ברשות המסים.

איפה זה צריך להיות מאושר? האם כאן או בממשלה?

כנראה שבממשלה.

מה לגבי היישובים בנגב?

עדיין לא מצאנו להם פתרון מתוקף החוק שלנו. הם זכאים למתווה ההוצאות המזכות הכלל ארצי. ואם אלה עסקים מאזור הדרום, יש להם מסלול מחזורים.

זה לא פתרון. אנשים איבדו את כל הונם.

אמיר, אתה יכול להוסיף את זה לקבועות שלהם. את זה עשית גם בקורונה.

מה שאתה אומר נכון, אבל זה לא מספיק. צריך למצוא לזה פתרון.

דיברה כאן מישהי מנאות מרדכי. נאות מרדכי הוא יישוב ספר שיש לו הגבלות של פיקוד צפון, לכן הוא זכאי גם למסלול אדום, גם למסלול מקדמות באדום, גם למסלול מחזורים וגם להוצאות מזכאות. הגישו מנאות מרדכי את כל סוגי הפיצויים.

לא קיבלנו שום מקדמה.

הוגשו תביעות במסלול אדום, במסלול מחזורים, בהוצאות מזכות, וגם שולמו מקדמות. אולי יש מקרה פרטני שיש איתו בעיה, אבל אני לא מכיר.

כשביקשתי מקדמה קיבלתי מייל שלא תאושר לי מקדמה.

תעבירי לאמיר את הפרטים. אני מעריך שהבעיה תיפתר. אם הבעיה לא תיפתר, תאמרי לנו ואנחנו נדבר איתם.

אני אענה על באר מילכה ועל עזוז, שני יישובים שנמצאים בדרום הנגב.

על גבול מצרים.

נכון. אנחנו מתבססים, במיוחד באירוע כזה גדול שכל המדינה נכנסה פעם ראשונה לפיצויים של נזקי מלחמה, על הנחיות פיקוד העורף. ב-17 לאוקטובר, שזה היה שיא הלחימה, פיקוד העורף הוציא הנחיה לגבי דרום הנגב שדיברה על לימודים כרגיל ועבודה רגיל. שום הנחיות התגוננות לא היו, הם היו במצב ירוק. אם אנחנו מתבססים על הנחיות פיקוד העורף, זה המצב שפיקוד העורף הנחה אותם.

אנחנו היינו כבר בכמה דיונים שפיקוד העורף טעה.

כל עוד לא יהיה שינוי - -

לפי מה שמתאר ראש המועצה - -

אחד קיבל, אחד לא.

היישובים האחרים שם קיבלו.

יש יישובים ליד שמוגדרים יישובי ספר שלא פתחנו להם את האפשרות להגיש מקדמה כי לא היו הנחיות התגוננות מיוחדות.

אתה יכול לבדוק את זה? זה נשמע הזוי.

ענינו על זה בישיבה קודמת, וגם ענה כאן בחור מפיקוד העורף את אותה תשובה. במקרים שראינו שיש הנחיות נוספות של פיקוד העורף הלכנו לפיקוד צפון, קיבלנו מכתבים לגבי הצפון.

האם היישובים באשכול כן נכללו?

הם היו במדרג כתום.

הם נכנסו לאפשרות?

נכון, זה משהו אחר.

למרות שהם לא ספר הם זכאים?

נכון, הכנסנו אותם למחזורים.

יש פה פניות של רבים מחברי הכנסת לגבי אורים, גבולות וצאלים

התבקשתי למצוא פתרון ליישובים שפונו, והצלחנו למצוא פתרון שיש בו היגיון כלכלי ומשפטי. מצאנו פתרון לחמישה יישובים שפונו ולא מוגדרים כיישובי ספר. לגבי גבולות, צאלים ואורים שנמצאים במרחקים יותר גדולים ולא פונו בהחלטות הממשלה, אנחנו עדיין מנסים למצוא פתרון, מנסים למצוא דרך מסוימת להגדיר אותם. שמעתי את הבעיות שקשורות למועצה עצמה.

אין מועצה.

אנחנו מנסים למצוא פתרון גם לדברים האלה. לקח לנו טיפה זמן למצוא לצוחר ולכולם, אז גם לאלה נמצא.

אני מאוד מבקש שתמצאו לעניין הזה פתרון, זה משולל היגיון.

את הבעיה שנירה הציגה אנחנו מכירים. קרן פיצויים היא חברת הביטוח של המדינה. הפיצוי על רכב שהושבת באירוע הספציפי הזה זהה לפיצוי על רכב שהושבת בשל תאונה, לכן אנחנו משלמים את מה שחברת הביטוח הייתה משלמת. אין לנו דרך לשלם תשלום יותר גבוה ממה שחברת ביטוח משלמת.

לא הבנתי את הבעיה.

קניתי רכב ביוני 2023.

כמה הביטוח משלם?

הביטוח לא מחזיר לי רכב של יוני 2023. אם האוטו שלי נפגע, אני רוצה שיתנו לי את אותו רכב שקניתי ביוני 2023. יש פה פער של 30,000 שקל.

אנחנו מבינים את הבעיה. אנחנו חברת הביטוח של המדינה - -

אבל זה לא המקרה.

אמיר, יש את הפתרונות, אתה מכיר אותם.

אם אתם חברת הביטוח של המדינה, תתכוננו לשלם המון פיצויים.

יש שלושה פתרונות. פתרון אחד זה שינוי חקיקה ספציפי, אבל זה ייקח הרבה זמן ועד אז אלוהים יודע מה יקרה. פתרון שני זה להגדיר תקציב בתוך מינהלת תקומה שיגשר על הפער בין לבין. פתרון שלישי זה להגדיר תקציב באוצר שישולם דרך רשות המסים על מנת לממן את הפער הזה. על מה מדובר פה? על כמה מאות אלפי שקלים שמצילים חיים של אנשים.

אני מסכים עם מה שאת אומרת. כשאנחנו נפגשים עם מינהלת תקומה לגבי כל הנושא של המבנים בעוטף עזה נדבר איתם גם על הנושא הזה.

אני מבקש לדעת תשובה על השאלה של נירה.

כמה רכבים כאלה יש? כמה מאות.

נאמר פה שיש מגבלה בתקנות לגבי החקלאות ב-0-7 וב-0-9. ב-0-7 וב-0-9 הם זכאים לשני סוגי מסלולים. צריך לזכור שלעסקים האלה מגיע מסלול אדום, שזה פיצוי מלא על כל הנזק שנגרם להם, לכן המגבלה לא קיימת להם. זה אפילו גדל עד 20 קילומטר שנתנו מסלול אדום.

מה לגבי מה שנירה אמרה, לגבי זה שהם יעבדו בחקלאות במקום אחר?

אנחנו משלמים לבעל עסק במידה והוא שילם לעובדים את השכר. אם אותו שכיר יעשה עבודה נוספת ובעל העסק עדיין ישלם לו את השכר, מבחינתנו הוא זכאי לפיצוי.

יש אנשים שבמשך שלושה חודשים משלמים להם למרות שאסור להם ללכת למקום העבודה. יש כאן בעיות נפשיות נצברות מזה שהם לא עובדים במשך שלושה חודשים. זה לא עניין של נזק ישיר או עקיף. אם יש צורך כזה במשק - -

האם אותו אחד יכול ללכת לעבוד ולא לאבד את הפיצויים?

זה לא תחום שהוא לגמרי באחריות שלנו, אבל אני יודע שלאגף תקציבים יש איזה שהוא מתווה שהם עושים.

אני מבקש תשובה.

לגבי הסכומים של העסקים הפטורים והעסקים המורשים, זה משהו שנקבע בחקיקה. אנחנו מבצעים את מה שהעברנו בחקיקה.

המציאות הזאת של נובמבר-דצמבר שאתם מציעים 61 – אני לא מסכים לזה. זה סיפור שאי אפשר להעביר אותו בוועדה. אני מבקש שזה יהיה 80.

אני מסכים. לא הבנתי איך באוקטובר, שלא הייתה שום מגבלה ב-0-7, פתאום יש מגבלה של שלושה מיליון שקל. אתם לא עומדים בדיברתכם להחזיר החזרים מלאים במסלול האדום בחקלאות – לא מקובל. זה צריך להיות לפחות חמישה-שישה מיליון.

החקלאות זה 7-20, לא 0-7, כי ב-0-7 אין מגבלה.

אני שומע דברים אחרים.

אני רוצה לדעת קודם כל לגבי ההצעה שלי ל-80. איך הגעתם ל-61?

הקשבתי לינון שאמר שלא כל העסקים הגישו. כשאתה לוקח את כל העסקים שהגישו ואתה עושה בדיקה, אז הבדיקה הזאת תהיה בדרך כלל זהה גם ליתרת העסקים שיגישו. אנחנו עשינו את הבדיקה הזאת לגבי עסקים שהגישו גם מחזורים וגם הוצאות קבועות, ראינו את ההפרשים ביניהם, והגענו ל-61%.

זו לא תשובה לשאלה שלי.

אתה שאלת אם יש יותר עסקים.

לא שאלתי את זה. אני שאלתי איזה אחוז מהעסקים בדקתם.

צריך לזכור שזו בחירה. יש סוגי עסקים שמסלול הוצאות משתלם להם. זאת גם הסיבה שהמקדם יותר נמוך.

לאיזה עסקים זה משתלם?

עסקים שהם עתירי עובדים.

לא רק, גם ערך מוסף נמוך, מה שאומר שיש להם הרבה הוצאות ורווחיות מאוד נמוכה. רובם של העסקים עם רווחיות של 10% הלכו - -

איזה עסק עם רווחיות 10%?

תתפלא, אבל יש הרבה. בעיר באר שבע ובעיר אשדוד מדובר על מעל 50% מהעסקים.

מעל 50% מהעסקים הקטנים?

לא דיברתי על הקטנים.

מה סך העסקים וכמה מתוכם הגישו? האם בדקתם את אלה שנדחו?

אנחנו נבדוק את מה שהעלית.

אני מציע לכם, אם אתם לא רוצים להגיע ל-100%, שתתפשרו על 85%.

העיר באר שבע היא עיר רפאים.

אמר את זה ראש העיר עכשיו.

זה לא כך. אני הייתי ביום שבת בבאר שבע.

איפה היית בבאר שבע? מה מרכז הקניות הכי רווחי במדינת ישראל? ביג בבאר שבע. כמה מרכזי קניות יש בבאר שבע? תשעה.

בביג באר שבע הייתי בשבוע שעבר והמקום היה הומה אדם.

זו לא אינדיקציה. ד', א', ו' – אלה הבעיות שלנו. בביג אין בעיה. מה, רנואר? רנואר לא יישברו. מפחיד אותי המסעדה הקטנה, המשפחתית. מכניסים משפחה למעגל העוני.

אני מסכים. מה לגבי עוסק פטור?

אנחנו מדברים על הסכומים של 3,000,4,000 שקלים שקיימים בחקיקה. כמו שהוסבר מספר פעמים בדיונים הקודמים, חילקנו את זה למספר דרגות: בין 12,000 ל-50,000, בין 50,000 ל-90,000 ובין 90,000 ל-107,000, כאשר לכל אחד נתנו משהו לפי גודל העסק. בגלל שבעוסקים פטורים אין נתונים שיודעים אותם, זה מה שנקבע בחקיקה בפעם הקודמת, אלה הסכומים שנקבעו. לי אין פתרון לתת מעבר למה שנקבע בחקיקה מבחינת הסכומים.

הרב גפני, השאלה שלך היא למשרד האוצר, לא לאמיר דהן. המכתב יצא לשר סמוטריץ.

הוועדה ביקשה מאיתנו בדיון הקודם לקדם את כל התיקים. עשינו ניהול סיכונים אצלנו ושחררנו. מתוך כמעט 15,000 תיקים ששולמו להם מקדמות, 500 תיקים עדיין נשארו ואנחנו עובדים כדי לסיים אותם. סיימנו השבוע הזה הרבה יותר מ-10,000,15,000 תיקים.

מה עם העוסקים המורשים שהם מעל 100,000?

דיברתי עכשיו על כל העוסקים עד 300,000. את כולם עשינו בתהליך של ניהול עסקים אצלנו, שחררנו תיקים. מדובר כאן במסלול הוצאות מזכות שהמטרה שלו היא להחזיר הוצאות קבועות לעסקים האלה. נכון שהסכומים אולי הם באמצע, אבל הם הרבה יותר מההוצאות שיש לאותו עסק מבחינת הוצאות קבועות.

מה לגבי השישה מיליון, המגבלה?

בדיון הקודם על התקנות נתנו פעם ראשונה מסלול אדום בנושא החקלאות לעסקים בטווח של 7-20 קילומטר. לבקשת הוועדה כאן התבקשנו לשבת עם ועדת הכלכלה לגבי גובה התקרה. בסוף סוכם שלכל העסקים באזור המיוחד שהוגדר - תקרה של 2.5 מיליון, ולחקלאות - תקרה של שלושה מיליון.

אבל לא ב-0-7.

ב-0-7 אין הגבלה.

אם יש את נובמבר-דצמבר, זה לא יכול להיות שישה מיליון.

רשום בחקיקה שזה יהיה שישה מיליון, ולגבי דצמבר – התקרה שמגיעה לו בהוצאות מזכות שהיא 600,000. זה יוצא יותר משלושה מיליון.

בהיבט של חקלאות אתה לא יכול לעשות את זה ככה. בהיבט של החקלאות התקרה הכוללת צריכה להיות לפחות 7.5 מיליון לשלושת החודשים.

אי אפשר כל פעם שהחקלאות תהיה שונה ממפעל בבאר שבע שהתקרה שלו היא 2.5 מיליון.

אני חושב שאי אפשר כל פעם לשנות את העיקרון שקבענו. קבענו שיש הבדל.

קבענו עיקרון שפעלנו על פיו. לגבי נובמבר-דצמבר דובר על מקדם, כאשר אתם דיברתם על 80, אנחנו דיברנו על 61. בדצמבר היו הנחיות אחרות ב-7-20 וב-7-40, לכן הכפלנו את התקרה לגבי חודש נובמבר.

כבוד היושב ראש, אנחנו לא מדברים על חקלאים ב-40 קילומטר, אנחנו מדברים על חקלאים שנמצאים 20 קילומטר מהגבול.

השישה מיליון יכולים להגיע גם על דצמבר אם הייתה לו בעיה?

נכון. כל השלושה חודשים זה 6.6 מיליון במצטבר.

אמיר, היה דיבור על 7.5 מיליון?

כן.

אז יהיה?

אנחנו נבדוק את זה.

מה לגבי ההפקות?

לגבי חברות הפקות זה לא רק הוצאות קבועות, זה גם הוצאות שהוציא העסק ולא השתמש בהן, כמו למשל שתפרו תפאורה וההפקה בוצעה בדקה ה-90. גם את זה הכנסנו בתור הוצאה עד לגובה המקדם. חברות ההפקה די דומות לכל עסק אחר מבחינת ההוצאות. הבעיה שאני רואה אצלם זה שהחזרה שלהם היא הרבה יותר איטית מעסקים אחרים.

מה קורה לגבי ינואר-פברואר?

את ינואר-פברואר צריך להביא בחקיקה. נראה לי שאפילו השר לא יכול להאריך את זה מעבר לדצמבר.

נכון, לשר הייתה אפשרות עד דצמבר.

מי דואג לזה? יש מישהו שדואג?

המנגנון הזה פחות טוב לעסקים ספציפיים.

אמיר, לגבי יולדות הבאנו בחוק איזה שהוא פתרון. גם בתקנות זה תופס?

כן.

יש יולדות שהבעל שלהן במילואים והן לא מקבלות הארכה של חופשת לידה.

זה בוועדת העבודה והרווחה. זה כבר נדון שם.

תדברי עם חבר הכנסת אייכלר, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. אם את רוצה אני גם אדבר איתו. זה בוועדת העבודה והרווחה, זה לא נוגע למתווה כאן.

זה כבר נדון שם.

אני שמח שכולם כאן הבינו שהמספר 61,61 הוא משהו שלא מתקבל פה. אני חושב שאנחנו צריכים להתכנס על 85%.

אני רוצה לפנות לגורמים באוצר שהוציאו הודעה על כך שמשרד האוצר לא יאשר את נובמבר-דצמבר. זה היה לפני משהו כמו חודש. אני מבקש שיפסיקו עם זה, כי הודעות כאלה מרסקות את האנשים, גורמות להם למתחים. אני זוכר שכשיצאה ההודעה הזאת אנשים היו בחרדות מטורפות. אנחנו צריכים לעשות בדיוק ההיפך.

אני מסכים לחלוטין. האמת היא שלא בסדר להגיד דבר כזה. איזו מן אמירה זאת? זה ממש לא לעניין. אלמוג, בקשה.

אני משתדל לפקח עד כמה שניתן על עבודת הוועדה שהיא בעיני עבודה מצוינת.

אתה מפקח על עבודת הממשלה, לא על עבודת הוועדה.

אני צופה על הוועדה. מדינת ישראל נמצאת היום בתקופה הכי קשה בהיסטוריה שלה. ככל שאנחנו כמדינה, כריבון נדע להכניס את היד לכיס ולתת לאנשים יותר, כך נקבל בהמשך הדרך, בצונאמי הכלכלי שיגיע אלינו, פחות משפחות עניות ופחות משפחות שיורדות מתחת לקו העוני. אני מסתובב המון בשטח, אדוני, ויש תחושה של כאוס, בלבול ואי ודאות. חשוב כרגע לקבל ודאות. בעזרת אדוני ובעזרת חברי הוועדה המצוינים כאן אני חושב שניתן להביא מזור ולמנוע את מה שעלול לקרות בעתיד. האמירה כאן של אדוני מאוד ברורה – אנחנו עכשיו משקיעים כדי שאחר כך נצטרך פחות להתמודד עם הבעיות, ויש המון בעיות.

המתווה של אוקטובר הגיע לוועדה עם ארבעה מיליארד שקל ויצא עם 17 מיליארד.

עכשיו זה 17.5, כי הם הלכו להביא מקור תקציבי של עוד חצי מיליארד.

העניין של המקור התקציבי זה בדיחה של פורים. אליהו, בקשה.

בפנייה של שר האוצר לאדוני היושב ראש הוא נגע באפיון של האזורים, כשהאפיון נקבע על ידי הצבא, רק הוא לא טרח לציין שיש מחלוקת בין הגורמים המוסמכים לדון בכך ולקבוע מטעם הצבא. בזמן שפיקוד העורף מגיע למסקנה שיש בצפון יישובים שהם זכאי פינוי ומכוח המציאות חייבים להתפנות, באותה נשימה יד אחרת של פיקוד צפון גורסת שאין הצדקה בכך. אני מבקש מאדוני היושב ראש שלקראת ההצבעה נחייב את הגורמים הרלוונטיים להתייחס לדיסוננס שעולה בין פיקוד העורף לפיקוד האחר. יש ארבעה-חמישה יישובים, כמו עבדון, גשר הזיו, אלקוש, עלמה, שהם בחריגה של מאות מטרים בין הקו שקבע פיקוד צפון לבין ההנחיות של פיקוד העורף. בגלל אותם 200 מטר אין התייחסות ואין הכרעה. השר מדבר על האפיון שהצבא נתן כראה וקדש.

עבדון והיישובים האחרים שהזכרת הם יישובי ספר, לכן ההנחיות של פיקוד צפון חלות עליהם.

לא. אתה מדבר על יישובי ספר - -

נתנו להם את כל הפתרונות המלאים מבחינת הפיצויים בדיוק כמו יישוב שפונה.

חד משמעית לא.

אני טיפלתי בתיקים.

זה לא הכל אתם, וההתייחסות חייבת להיות הוליסטית. יישוב שלא מפונה רק בגלל שלרוע מזלו הוא חרג ב-200 מטר לא שולח את הילדים אצלו למוסדות החינוך שנמצאים ביישובים שפונו. קיבוץ כברי שמפעיל מוסדות חינוך לא מאפשר כניסת תלמידים מעבדון, מה שגורם לילדים בני שלושה חודשים עד כיתה י"א ללמוד במקלט של עשרים ומשהו מטר. אני רואה ילדה שלומדת למתכונת באותו מקלט שאחותה בכיתה ג' לומדת. אני הייתי שם, לכן לי לא יכולים לספר סיפורים. שר האוצר שהגיש ליושב ראש הוועדה את הטיוטה ציין את הקביעה של האפיון כראה וקדש, רק לא הבין שיש מחלוקת שעדיין לא באה על פתרונה ואוכלוסיות שלמות נאנקות וקורסות. מי שיכול היה להרשות לעצמו מימן ויצא על חשבונו. היה חלק אחר שקיבל תרומות רווחה מכל מיני פילנתרופים בעולם, אבל זה נגמר. חלק אחר, שאין ביכולתו לשאת בזה, נאלץ להישאר בבתים שאין בהם ממ"דים. במשהו כמו 60% מהמקרים הנפילה מקדימה את ההתרעה, מה שלא מאפשר להם לרוץ למקלט היישובי שנמצא במרחק של ארבע-חמש דקות ריצה.

אני מצפה מיושב ראש הוועדה לסמן את היעד של המקדם כדי שגורמי המקצוע יעדכנו אותנו מה התוספת התקציבית הנדרשת בין המקדם שהם חשבו להציע לבין מה שאנחנו מצפים שהוא יהיה ומה המקור. יש איזו שהיא תחרות של פופוליזם מי מיטיב יותר עם יותר ציבורים. כולם צריכים, כולם נואשים. צריך לדעת מה המקור, כי התקציב הוא תקציב סופי לחלוטין. אני מקווה שבפעם הזאת זה לא יהיה שוב הגדלת יעד הגירעון כמוצא זמין.

כי 7% זה לא מספיק.

מה קורה עם משפחות שיושבות וצריכות לקנות מתקן לנעליים, מדף? למה אין מענה לדבר הזה?

אני יכול להגיד מה השר נתן. השר פעמיים פרסם מענק הסתגלות של עד 5,000 שקל למשפחה. פעמיים זה היה באזור הדרום, פעם אחת זה היה באזור הצפון.

תורידו את המילה "מענק" כי אף אחד לא מעניק לנו כלום. אם היית יוצא, אמיר, מהבית בלי נעליים כמוני והיית צריך לקנות מכנסיים, תחתונים, חזייה ושמפו - -

אם לא תקבלי מענק, יחשבו שזו הלוואה. זו לא הלוואה.

לא. תקראו לזה איך שתקראו, אבל 5,000 למשפחה? זה ניתן כדי שאני אוכל לקנות מברשת שיניים, מסרק, שמפו, תחתונים, בגד קצר. אי אפשר להגיד "ניתן" על המענקים האלה. זה ניתן, כי המדינה לא אפשרה להתפנות בצורה מסודרת למי שהצליח לצאת מהתופת ולא נרצח. חלק מאיתנו השתמשו בזה כדי לקנות פרחים להלוויות. ב-65 הלוויות הייתי. הפעמיים הקודמות לא רלוונטיות. מה עכשיו?

אני מבקש שתבדוק את זה ותיתן תשובה מחר.

זה מענק מול שר האוצר, זה לא רשות המסים.

מה לגבי החובות האבודים?

זה משהו שהוא לא אצלי, אבל אני מבין שמקדמים הוראת שעה בנושא הזה כדי לקצר את תקופת ההבשלה. אני אבקש ממירי סביון לענות על הנושא הזה.

שיתנו לנו תשובה חיובית ויביאו הוראת שעה.

תדברו עם מירי סביון. אני מבקש תשובות מחר.

אם אפשר לדאוג לכך שאנשי האוצר יתנו מענה לעסקים שלא יכלו להרשות לעצמם לפתוח רק בגלל שמדינת ישראל עדיין לא הקצתה עובדים במקום העובדים הפלסטינים. אותם עסקים שנפגעו צריכים לקבל שיפוי בגין הפסד רווח, לא רק בגין הפסד הכנסה. יש אפשרות לתת לזה מענה, רק שהמדינה לא הואילה בטובה לתת להם מענה להעסקת עובדים. הם לא רוצים תרומות, הם לא רוצים מלגות, הם לא רוצים פיצויים, הם רוצים להתפרנס בכבוד ולעודד את הצמיחה של המשק. הם לא עושים את זה רק בגלל שיש גורמים במדינת ישראל שעדיין לא הואילו בטובם להקצות להם עובדים במקום העובדים פלסטינים.

מה הפתרון? אין לי עובדים כדי שאוכל לפתוח. האם אפשר להפריד את ענף הלילה ואת האירועים מענפים אחרים? חנויות נעליים נפתחו. בתוך 100 מטר של עסק אני צריך 14,18 עובדים.

אני מסכם את הדיון הזה. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו ערים למה שקורה בציבור. חלק מהמקרים נפתרים, אתם עושים את העבודה, וגם ניתן הרבה כסף לאנשים, אבל זה לא מספיק. יש בעיות שצריך לפתור. אנחנו מקבלים בסופו של דבר את הביקורת. אני מבקש את העניין של ינואר-פברואר בנוגע לנושא של ההפקות, כשממילא אני גם צריך לדעת לגבי אילת. אני מבקש את כל הדברים שהועלו כאן. אני מבקש שתתנו מחר תשובות ותשתדלו שהתשובות תהיינה חיוביות. אם אכן זה המצב, מחר נעשה סיכום של הדברים, נקריא את התקנות ונצביע. לא נצביע על מקדם של 61. אנחנו מדברים על הרבה יותר, כיוון שאנשים באמת סובלים. זה לא שאנחנו דורשים פה דבר שהוא יותר מהנורמה. צריך לעזור לאנשים. אנחנו נמצאים על פרשת דרכים, אנחנו נמצאים במצב שלאט לאט התעסוקה חוזרת בחלק מהמקומות וצריך להעמיד אותם על הרגליים מבחינה כלכלית. ככל שיותר נעזור להם עכשיו, כך נקבל אותם מהר יותר חזרה בתוך הכלכלה הישראלית, בתוך התעשייה הישראלית. אנחנו נבחן את מה שאתם ואגף תקציבים תענו לנו. אני מודה לכם על הדיון. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.