פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ישיבת ועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך, התרבות והספורט
13/02/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ז' בשבט התשפ"ד (17 בינואר 2024), שעה 9:00

סדר היום: הכנה למשחקים האולימפיים והפאראלימפיים בעת הלחימה

חברי הכנסת: סימון דוידסון – היו"ר
משה טור פז
אחמד טיבי
מאיר כהן
ירון לוי
עודד פורר

כפיר כהן - מנכ"ל, משרד התרבות והספורט

אמיר ברק - מנהל אגף ביטחון, משרד התרבות והספורט

חמוטל זוזוט צדקה - ראשת מינהל ספורט, משרד התרבות והספורט

גיא דגן - מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך

חנוך חי כהן - מורה למגמת אתלטיקה ומאמן נבחרת ישראל, משרד החינוך

אוריאל שם טוב - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

פנינה אל על - מנהלת המחלקה לשת"פ תרבותי, חינוכי ואקדמי, משרד החוץ

גלעד לוסטיג - מנכ"ל, הוועד האולימפי בישראל

ד"ר רון בולוטין - מנהל מקצועי, הוועד הפאראלימפי הישראלי

יעקוב בייננסון - מאמן נבחרת שחייה, הוועד הפאראלימפי הישראלי

אירינה טל - מנכ"ל איגוד הסיוף, איגודי ספורט

גיא מצקין - מנכ״ל איגוד הקשתות, איגודי ספורט

רונן הרשקו - ראש חטיבה טכנית, התאחדות הכדורגל

זיו ישראלי - מנכ"ל, התאחדות הספורט לבי"ס בישראל

מלכה חרותי - מנהלת בית ספר, התאחדות הספורט לבי"ס בישראל

קרן שרעבי - סמנכ"לית ספיישל אולימפיקס

מיה ג'וי מזור - ספורטאית, ספשייל אולימפיקס

ערן מזור - משפחה של ספורטאית ספיישל אולימפיקס

יאיר טהר - שחקן ליגת שווים בכדורגל,

אלמוג בר יוסף - שחקן פעיל בשווים לכדורגל

רונית ריקלין - מאמנת ספורט לנשים

אתי דנן

אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הכנה למשחקים האולימפיים והפארלימפיים בעת הלחימה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר-היום: הכנה למשחקים אולימפיים והפאראלימפיים בעת לחימה. אני מזכיר לכולם שאנחנו בשידור ישיר גם בערוץ הכנסת וגם בערוץ הספורט. כל המדינה שומעת מה שאתם אומרים.

תודה לכולכם על שהגעתם לדיון החשוב הזה. אני רוצה להודות לחבר הכנסת יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט על שיתוף הפעולה. בימים קשים אלו לפעמים נדמה שנושאים שלא קשורים לצבא ולביטחון הם מעט מנותקים. למען האמת, שגרה של ספורט ותרבות הם חלק מהסממנים של אומה בריאה וחפצת חיים. כי גם בימים אלה, ואולי דווקא בימים אלה, הספורט מגלה את העוצמה ואת הכוח שלו לרגש ואת יכולתו להחיות אומה שלמה. ספורט זה לא רק לרוץ מהר או לקפוץ גבוה, וזה לא רק לשחות במים או לבעוט בכדור. ספורט זה ערכים, כבוד וגאווה לאומיים. המשחקים האולימפיים והפארלימפיים הם המעמד המכובד ביותר בספורט העולמי.

השנה העמידה על הפודיום תהיה מרגשת יותר, השנה הדגל שתישא המשלחת הישראלית בטקס הפתיחה יונף גבוה יותר, השנה ההמנון הישראלי, שינוגן בפריז, יישמע חזק יותר. דווקא בתקופה זו מדינת ישראל צריכה להראות שיש לה מקום שווה ומכובד במשפחת העמים.

עם ישראל זקוק לנחמה. נחמה שהספורטאים והספורטאיות המדהימים, שמייצגים את מדינת ישראל, יכולים להעניק.

השנה היא שנת 2024. האולימפיאדה עתידה להתקיים בפריז. 100 שנים מהפעם האחרונה שהיא התקיימה שם.

ראשית, סקירה כללית על המשלחות שנשלחות השנה, האולימפית והפאראלימפית, מהי בינתיים כמות הספורטאים והספורטאים, באיזה ענפים הם יתחרו, כמה אנשי צוות יכללו המשלחות, ואלו הכנות ומשאבים מקבלים החברים בהם.

הנושא השני בו נדון הוא המשמעויות התקציביות של ההשתתפות באולימפיאדה. רק בשבוע שעבר עבר בכנסת תקציב עם קיצוצים רבים בכל המשרדים. ננסה להבין איך זה משפיע על המשלחת האולימפית והפאראלימפית. לפי פרסומים בתקשורת, אנחנו מבינים שלאחר פנייתו של מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג לשר הספורט, סוכם כי תקציב ההכנות האולימפיות יקוצץ ב-8%, ויעמוד על 36.5 מיליון שקלים.

הנושא האחרון בו נדון, והשנה חשיבותו היא קריטית מתמיד, הוא הסידורים הביטחוניים של חברי המשלחת. בעקבות המלחמה בה אנו מצויים, חלה עלייה חדה של 235% באירועי האנטישמיות באירופה, ובעולם בכלל. לצערנו, הדבר חודר גם לספורט.

אני מבקש להבין מכלל הגורמים איך אנחנו דואגים לספורטאים והספורטאים שלנו, מה הם הסידורים הביטחוניים שמעניקים צרפת והוועד האולימפי הבין-לאומי, ומה הסידורים הביטחוניים שישראל מוסיפה עליהם. לאחרונה פורסם שהתקציב של הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים לנושא אבטחה עומד על 349 מיליון יורו, והוא עוד עשוי לגדול בהתאם לאיומים ולהערכות גורמי הביטחון. מצד שני, פורסם כי מתוכנן להעלות את תקציב האבטחה הישראלי ב-40% - מ-3.5 מיליון ל-5 מיליון שקלים. אנחנו נשמע פירוט מהגורמים הרלוונטיים.

בחלק הזה, שהוא החלק האחרון, ישתתפו אנשי שב"כ. על מנת להגן על שלומם של חברי המשלחות, הדיון יהפוך לחסוי. אני מודה לאנשי השב"כ על הגעתם.

חובתה של מדינת ישראל לשמור ולהגן על הספורטאים שהיא שולחת לייצג אותה. באולימפיאדת מינכן שנערכה בשנת 1972, עמיצור שפירא נרצח. הוא היה מאמן אתלטיקה וחבר המשלחת הישראלית באולימפיאדת מינכן 72'. בשנת 2024, 52 שנים אחרי, להב שפירא, נכדו של עמיצור, הותקף בברוטליות אכזרית מחוץ לבר בברלין על ידי סטודנט ערבי שלומד איתו באוניברסיטה. כיום, 52 שנים לאחר אולימפיאדת מינכן, אנחנו עדיין מצולקים. גם כיום, 52 שנים לאחר אולימפיאדת מינכן, אנחנו עדים לתופעות של אנטישמיות בספורט, ועל כך נעשה דיון מיוחד בשבוע הבא פה, בוועדת הספורט.

מעגל האנטישמיות המזעזע הזה הוא תמרור אזהרה עבור כולנו. אסור לנו לאפשר לעיגולים של האולימפיאדה להפוך לאדומים. עלינו לעשות כל מה שביכולתנו כדי שאולימפיאדת פריז 24' לא תהפוך למינכן 24'.

אני רוצה לציין לגעת שני נושאים נוספים שאגע בהם במהלך הדיון: ראשית, נושא התאחדות בתי הספר. זהו נושא שאני פועל בו בכל מקום בימים האחרונים מהבוקר ועד הערב, ואני לא אפסיק ולא אעצור. זה התשתית והבסיס של חלק גדול מהספורט הישראלי והיא עומדת להיסגר. אני יודע שכולם רוצים שהיא תמשיך לחיות. גם השר מיקי זוהר, וגם השר קיש. נמצא פה גיא, המפמ"ר במשרד החינוך של החינוך הגופני, והוא ייגע בכמה נקודות. זה יהיה חלק קטן מהדיון, אבל חשוב לי לציין את זה.

אתן פה במה נוספת לספיישל אולימפיקס, שהוא מהווה חלק גדול בליבי. אני אעשה כל יום כל מה שאני יכול בעזרה למען הספיישל אולימפיקס ולמען האנשים המדהימים שישנם שם כי הולכת להיות פגיעה גם בנושא "שווים בספורט".

אני רוצה לברך את התאחדות הכדורגל על מהלך היסטורי. יש לנו נבחרת באולימפיאדה. רונן הרשקו, תודה רבה על כך שהגעת. זהו כבוד גדול למדינת ישראל.

אני רוצה לכבד את מאיר כהן, שר הרווחה לשעבר, ואת חבר הכנסת ירון לוי, על כך שהגיעו לדיון.

נפתח את הדיון עם גלעד לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל. גילי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. סימון היקר, תודה לך על ארגון הישיבה החשובה על מנת לדון בהכנות המשלחות האולימפיות לפריז 2024. שלחנו מצגת ונבקש להעלות אותה.

נתחיל קצת כדי שכולנו נהיה במכנה משותף ונבין לאיזה סדר גודל אנחנו מגיעים, וכל מה שציינת קודם לכן על החשיבות של המשחקים האלה ועל החשיבות של הספורטאים כשגרירים באירוע הכי גדול בעולם. אין שום דבר שמתקרב לאירוע של משחקים אולימפיים שמתקיימים פעם בארבע שנים, והפעם זה יהיה פעם בשלוש שנים.

במשחקים ישתתפו 206 מדינות, וזה יותר מהמדינות שיש באו"ם. באו"ם יש לנו כ-194 מדינות. מיליארדים רואים וצופים במשחקים, וזה יותר מכל אירוע. אגב, אתם רואים פה הטרוקדרו. זו הפעם הראשונה שהטקס במשחקים האולימפיים לא יתקיים באצטדיון אלא יתקיים בטרוקדורו, שהוא לאחר שיט על הסן של 42 דקות - 6 ק"מ, 160 ספינות. זה משהו שהמוטו של משחקי פריז הולכים ומתכוונים אליו. זה איזשהו חזון גם מבחינה ביטחונית. החלק האחרון של הפגישה יתקיים על הבחינה הביטחונית. אבל לא רק לנו, אלא בכלל. תארו לכם שמתוכננים 600,000 צופים. הכוונה שכל אחד יוכל לחוות את טקס הפתיחה ולא רק 80,000 שיוכלו להיכנס לאצטדיון.

350 שעות שידור, כ-6,000 אנשי תקשורת. בחלק האחרון נדבר על האבטחה. 10,500 ספורטאים משתתפים במשחקים האולימפיים. זה מספר שלא יכול לעלות כי אין היום כמעט ערים שמסוגלות לארח משחקים אולימפיים. תארכו לכם שזה משהו כמו 42 אליפויות עולם שמתקיימות בו זמנית, וצריך להלין, להאכיל, להסיע אותם, וכמובן להתחרות. וכמובן גם לאפשר לכל התקשורת, לשופטים ולכל מי שמעורב במשחקים האלה.

אתם יכולים לראות פה משהו מאוד יפה ומאוד חשוב כערך. הוועד האולימפי הבין-לאומי הולך לכיוון השוויון המגדרי. הנושא הזה הוא נר לרגליו. זו פעם ראשונה שבמשחקים האולימפיים תהיה השתתפות של 50% נשים ספורטאיות. אתם רואים את נושאי הדגל. אתם יכולים לראות פה את יעקב טומרקין ואת חנה מיננקו. זו פעם הראשונה שאומרים שאין נושא דגל אחד אלא שניים, ושצריך להיות משני המגדרים. זה מאוד יפה.

לסיכום, המשחקים האולימפיים מתחילים ב-26 ביולי, ומסתיים ב-11 באוגוסט. אלו 17 ימי פעילות, אבל למעשה זה 19 ימים. ציינת קודם לכן את נבחרת הכדורגל שלנו. זו הפעם הראשונה, אחרי 48 שנים, שהיא העפילה. הפעם הקודמת היתה בשנת 1976. הם עשו באמת קיץ מדהים. המשחק הראשון שלהם יהיה ב-24 ביולי, ולכן זה 19 ימים.

207 מדינות. הוספתי עוד מדינה על מה שאמרתי, ולא טעיתי פה. דבר חשוב נוסף שעושה הוועד הבין-לאומי זה שהוא מצרף נבחרת פליטים. כבר מריו הוא מאפשר לפליטים, שגורלם מר, והם היו צריכים לעזוב את בתיהם מהסיבות הלא נכונות. הוועד הבין-לאומי אמר שהוא רוצה למצוא את הדרך לאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם תחת הדגל של הוועד האולימפי העולמי.

האם הנבחרת הרוסית משתתפת?

הנבחרת הרוסית כנבחרת רוסית לא משתתפת. לא הרוסים ולא הבלרוסים. הם לא משתתפים. אבל מתאפשר לספורטאים מסוימים רק בענפים האישיים. בשום דבר קבוצתי, משניים ואילך, הם לא יכולים להשתתף. רק בתחום האישי. ספורטאים רוסיים, בחלק מההתאחדויות, כשאין התנגדות של התאחדות מסוימת, יוכלו להשתתף גם בתנאים שהם לא היו שותפים בפרופגנדות כאלו ואחרות, והם חתומים על זה שהם בעד כך וכך וכך.

לא תחת הדגל הרוסי.

לא תחת הדגל הרוסי ולא תחת ההמנון הרוסי.

האם הפלסטינאים עם הפליטים או שהם ישות בפני עצמה?

הפלסטינאים מופיעים כפלסטין. ישות בפני עצמה. אנחנו מאוד גאים שבנבחרת הפליטים יהיו שני נציגים מישראל.

בטח באתלטיקה.

נכון, באתלטיקה. הם ישראלים לכל דבר ואני לא מבין. אולי זהו המקום לקרוא לאזרח אותם. אחד מהם היה גם נושא הדגל בטוקיו. מדובר בתחלואיני. הוא ילד מקסים והוא ישראלי לכל דבר.

למה הוועד האולימפי לא לחץ לאזרח אותם?

הלוואי ויכולתי לעשות את זה. מבחינתנו, שלחנו כל מכתב אפשרי. אנחנו הראשונים שיעמדו, אפילו עם איזה דגל שתרצה, כדי שהם יקבלו. הילד הזה הוא ילד מקסים. הוא סיים במקום ה-16 במרתון בטוקיו. הוא רץ ברמה אחרת. שוב, הוא לא יהיה תחת הדגל שלנו. אנחנו שמחים שהוא שם.

מאיזה גיל הוא בארץ?

מגיל 12. אנחנו נותנים להם את כל המעטפת הרפואית. הילד הזה כאילו חבר סגל. מבחינתנו, הוא שלנו לכל דבר.

תזכיר לי. מה השם?

תחלואיני. אתם רואים את הנתונים. אני רוצה להתייחס שוב לנושא השוויון המגדרי כי הוא מאוד חשוב לי. גם פה אתם רואים שיש כבר יותר ויותר תחרויות שהן משותפות - מיקס. מדינת ישראל כבר השתתפה במיקס בג'ודו, ואפילו זכינו במדליה. אבל יש הרבה מאוד תחרויות. באתלטיקה זה 4 כפול 400 - שתי רצות, שני רצים. בשחייה יש 4 כפול מיקס. והעפלנו לגמר האולימפי, ומי כמוך, סימון, יודע. יש את זה בהמון מקצועות: בטריאתלון, בקליעה.

אפילו בשחייה אומנותית.

ובשחייה אומנותית. אם אני זוכר נכון, במשחקים האולימפיים עדיין לא. כמעט כל התוכנית האולימפית זהה בין נשים וגברים. בעניין הזה הלכנו מאוד קדימה.

אני מנצל את ההזדמנות להגיד שגם בנושא הקיימות, וכולנו יודעים כמה חשוב לשמור על כדור הארץ, כיוון שמארחים 42,000 אליפויות בו זמנית אומרים: אנחנו לא רוצים להקים מתקנים חדשים. או מתקנים קיימים, ולפריז יש בלי עין הרע, או מתקנים זמניים, או ללכת למקומות אחרים שבהם מצויים המתקנים האלה. לא רוצים להקים פילים לבנים. מבחינתנו, חוץ כמובן מהכפר האולימפי בפריז תהיה לנו נציגות גם במרסיי. יש לנו שם את נבחרת השיט.

המים הפתוחים גם יהיו במרסיי?

לא. המים הפתוחים שוחים בסן. גם המים הפתוחים וגם תחרות טריאתלון יהיו בסן על יד גשר אלכסנדר השלישי.

זה מים מאוד קרים.

הדבר שיותר מטריד הוא שזה מים מלוכלכים. הם בודקים כל יום את המים ואנחנו עדיין לא סוגרים. אני יכול להגיד לך שה-Test Event בטריאתלון בוטל כי המים לא היו נקיים. אבל יהיה לנו במרסיי. אנחנו נדע ממש בימים הקרובים אם יהיה לנו בטהיטי. הצרפתים החליטו לעשות את הגלישה בטהיטי, אז יכול להיות שיהיה לנו. בטוקיו היתה לנו ענת ליליאור. יהיו לנו groom'ים בוורסאי. בקליעה הוא עדיין לא עשה את הקריטריון, אבל יהיה לנו בשאטורו.

חשוב לי. אלו שקפים שהיחידה לספורט הישגי הכינה. להבדיל ממצב המדינה היום, ב-180 מעלות אנחנו במצב הכי גרוע שהיינו אי-פעם, אחרי השבת השחורה שהיתה ב-7 באוקטובר, אבל בספורט אנחנו בדיוק בכיוון הפוך. זה מחדד את חשיבות הפגישה היום. אתם יכולים לראות את זה בנתונים בספורט. לא אכנס לכל נתון, אתם יכולים לראות את זה בצורה מאוד ברורה. זה בקפיצות מדרגה שהן ממש לא אופייניות לספורט הישגי. קפצנו מדרגה מאוד רצינית בטוקיו 2020, שהיתה ב-2021. זכינו בארבע מדליות, כששתיים מהן מזהב. ולא פחות חשוב, עלינו ל-18 גמרים, וזה כמעט פי ארבעה ממה שהיינו בריו. בריו היינו חמישה גמרים ועלינו ל-18 גמרים. זה נתון בלתי רגיל. רואים פה שהקפיצה הזו ממשיכה. אנחנו ממש בנסיקה.

אני אגיד את אחד הדברים הקשים שקרו לי כשנכנסתי לכנסת. אתה זוכר שהייתי צריך לנסוע לטוקיו, והכול היה מוכן. מאיר כהן התקשר אליי ואמר לי: סימון, אתה נכנס לכנסת. תתכונן. לא נסעתי לטוקיו, והגעתי לבית המשוגעים פה. היו הישגים אדירים. כפיר, היו באמת מדליות. אני בא ואני מתחיל לדבר על הכאבים שלי בספורט, וכל חברי הכנסת אומרים לי: מה אתה רוצה? תראה כמה מדליות. זה בדיוק הפוך מהאמת האמיתית שמדינת ישראל משקיעה מעט מאוד כסף בספורט. מצד שני, אתה פתאום רואה מדליות זהב באולימפיאדה. צריכים להבדיל: יש את הנושא של התשתיות של הספורט הישראלי והמתקנים והאגודות, שזה בדיחה כמה כסף המדינה שמה על זה. זה פחות מ-0,15% מתקציב המדינה. ופתאום יש את המדליות. אז, באמת, שאפו לוועד האולימפי.

סימון, תודה. זה באמת מאבק של כולנו, זה לא מאבק של הוועד האולימפי, שלספורט יהיה יותר משאבים, כמובן יחד עם משרד הספורט. זה המקום להגיד שבשנה שעברה, בשנת 2023, תקציב הספורט, ההכנות האולימפיות, היה הכי גבוה אי פעם, וזה בהחלט לזכות משרד הספורט, ובעיקר בהכנות האולימפיות.

אתם יכולים לראות פה את הקפיצות הדרקוניות של הזכייה שלנו בתחרויות מטרה. ואני מדבר רק על אליפות אירופה, אליפות עולם, ולא על שום תחרות אחרות, ורק במקצועות ותנאים אולימפיים. זה מקבל משנה תוקף כי אתם יכולים לראות שבכל המחזורים הקודמים, גם של מחזור לונדון וריו, זה שלוש שנים, עכשיו זה שנתיים, זה לא רק שעלינו בצורה מאוד משמעותית, זה על שנתיים ולא על שלוש. אתם תראו את הקו הזה בעוד כמה שקפים. השקף הבא זה אליפויות עולם. הספורטאים שלנו זכו ב-15 מדליות באליפויות עולם, כשארבע מהן מזהב. תראו את ההבדלים. תחרות - - -, שאנחנו תמיד משווים, כי אין דבר שהוא יותר סימולטיבי למשחקים אולימפיים מאליפות עולם. אליפות אירופה לפעמים לא נותנת את התמונה הזו, אבל אליפות עולם נותנת את המדד הטוב ביותר. אתם יכולים לראות פה שרק בשנת 2023 זכינו בארבע מדליות זהב, וכל המדליות בענפים שונים. זכינו במדליית זהב בשיט עם שחר טיבי, זכינו במדליית זהב בהתעמלות מכשירים עם אותו ספורטאי שציינת קודם את המדליה שלו בטוקיו עם ארטיום דולוגפיאט. לעניות דעתי, הוא הספורטאי הטוב ביותר. זכינו בג'ודו עם ענבר לניר.

ושרון בגלישה.

חכה, שרון עוד לא הגיע. זכינו בהתעמלות אומנותית קבוצתית, וקבוצתית זה בקרב-רב. פעם ראשונה בהיסטוריה שהנבחרת שלנו זכתה במדליית זהב בקרב-רב שזה אולימפי. רק התחלנו את השנה, והינה שרון קנטור הגיעה עם מדליית זהב באותה גלישה. אגב, בגלישה מותר לשלוח רק אחת.

והיה לנו גם ארד באותה אליפות עולם.

יש לנו שתי אלופות עולם, אבל רק אחת מהן יכולה לנסוע. אתם יכולים לראות שאנחנו בהחלט מאוד אופטימיים. אבל זה מגביר את החשש שלנו למה שקורה. תגיד לי מתי לדבר על האתגרים - האם עכשיו או בשלב הבא.

האתגרים בשלב הבא.

בסדר גמור. אתם יכולים לראות פה שזה רק אליפות עולם. באליפות עולם זכינו בתשע מדליות בשנת 2023, ולא רק בזהב. באתלטיקה, למשל, ואתה יודע כמה זה חשוב, סגן אלוף עולם במרתון - מארו טפרי. מדליית כסף במרתון זה משהו שאם היית אומר את זה למישהו לפני עשרים שנה, אז הוא לא היה מאמין.

אתה דיברת על הדגל ועד כמה זה חשוב היום. כשספורטאי נוסע להתחרות הוא תמיד מייצג את ישראל. הוא נכנס לזירה, לאצטדיון ולכל מקום, וזה שיש דגל ישראל וזה שהוא לובש פה את ה-ISR, ויש אותנו באולם ובכל מקום, ובטח בפודיום וכד', זו תמיד היה זכות לספורטאים.

לגבי הרץ יוצא מאתיופיה שזכה במדליה - צריך להבין שהילדים שלהם מתחילים בתוכנית פל"א בבתי הספר. יש תוכנית מיוחדת ליוצאי אתיופיה. היא הולכת להיפגע משמעותית גם בגלל הירידה בתקציב של כל המשרדים. אני מקווה שאני טועה ושתוכלי לתקן אותי. אני אבקש ממך לדבר גם על פל"א וגם על התאחדות לאחר מכן. גילי, המדליות האלה, שעליהן אתה מדבר, מתחילות במקום כלשהו. הן מתחילות באגודה, בהתאחדות בתי הספר או בתוכנית פל"א. אסור לגעת בתוכניות האלו.

נדמה לי שבתקציב עליו אנחנו מצביעים עכשיו, קיצצו להתאחדות בתי הספר את התקציבים. נכון?

לאפס.

מי פה אחראי לזה?

נמצא פה זיו, מנכ"ל התאחדות. אני מטפל בזה יומם ולילה.

כשמקצצים לי במשרד הרווחה, אני לא יושב על כיסא. אני מדליק מדורות. אנחנו נעזור לך.

יחד עם סימון אנחנו מדליקים מדורות ומנסים לעורר את כל תשומת הלב האפשרית כדי שלא יקצצו את זה. אנחנו מקווים שיהיו בשורות טובות בקרוב.

גם משרד החינוך על זה כדי שזה לא יקרה.

זה לא בתחום שלי, אבל כאחד שמלווה את הספורט הישראלי וההישגי הרבה מאוד שנים, אני יכול להעיד מקרוב שהתרומה של התאחדות בתי הספר לספורט היא תרומה אדירה וחשובה.

27 שנים ניהלתי בית ספר, וזאת לפני ואחרי שקמה ההתאחדות. התאחדות בתי הספר עושה עבודה מצוינת, אבל אני לא בטוח שכל גופי הספורט, וגם האולימפיים, יודעים להגיע לתלמידים וללוות אותם כמו שצריך. הייתי מנהל בית הספר של יוסי בניון. יום אחד, וזה היה לפי הרבה שנים, בני טבק נוקש אצלי במשרד ואומר לי: תשמע, יש לך תלמיד שאנחנו רוצים להוביל אותו. וזה כשהוא היה בכיתה ז'. מרגע זה ועד שהוא נסע לאן שהוא נסע, כל הזמן ליוו אותו. ידעו מה הציונים שלו במבחנים, מה הקשיים שלו, מה הפערים, וזה היה נהדר. אני מקווה מאוד שאתם, האולימפיים דווקא, יודעים ללכת אחורה הרבה ולאתר את הילדים האלה וללוות אותם.

יש שיתופי פעולה היום מצוינים עם כל האיגודים: עם הוועד האולימפי, עם הוועד הפארלימפי, לאיתור וקידום ילדים ובני נוער. אנחנו נעשה את זה אחר כך .

נגיע לזה. הצטרף אלינו חבר הכנסת עודד פורר, שבעבר היה יושב-ראש ועדת המשנה לספורט. תודה רבה שהגעת.

תומך גדול בספורט.

נכון.

קודם אמרתי שזו היתה זכות של ספורטאי, אבל נכון להיום זו חובה של ספורטאי. אנחנו תמיד אומרים שספורטאים הם קצת נרקיסיסטים והם קצת עסוקים בעצמם, אבל הם מגיעים לכל פעילות התנדבותית. אנחנו עושים פעילויות התנדבותיות חסרות תקדים לכל דבר, והספורטאים הם הראשונים להתנדב. יש לנו רשימות המתנה. הם מבינים שיש להם היום תפקיד נוסף, והם צריכים להתאמן יותר ולעשות יותר. גם השב"כ, שעוד מעט יהיו פה, וגם משרד הספורט, עושים את המקסימום כדי להגיע לתחרויות שהן לפעמים קריטריון אחרות וגם במדינות - - -

כמו קטאר, אליפות העולם בשחייה עכשיו.

כמו קטאר. ממש בימים אלה יש תחרות בקטאר. אני חזרתי משם. יושבת פה אירנה. הסייף יובל פרייליך עשה שם תוצאה של מדליית זהב. שמעו את התקווה בקטאר. יש משמעות בימים אלה להגיע לקטאר, וכמעט להבטיח, כך אני מקווה. הסייף לא פה, המנכ"לית של האיגוד פה. הסייף מתאמן עכשיו באיטליה. יש לנו תחרות נוספת בה הוא צריך להבטיח את מקומו. השחיינים שלנו עשו עכשיו קריטריון, וזו ההזדמנות האחרונה שלהם. אם הם לא נוסעים לקטאר, הם לא נוסעים למשחקים האולימפיים. היו שם גם מים פתוחים - מתן רודיטי, וגם הדואט שלנו שהוא נהדר. לגבי הקבוצתי שלנו והדואט - היו חמש אפשרויות להגיע לגמרים, והם הגיעו בכל החמישה, כך שאנחנו באמת יכולים להיות מאוד מאוד גאים. זה נושא שמקבל חשיבות נוספת בשאלה עד כמה צריך היום להשקיע בספורט ולעזור להם כי הספורטאים מתמודדים היום עם קשיים שהם לא ידעו קודם.

אתם רואים כאן בכמה גדלנו במלגות.

אולי תסביר לאנשים שנמצאים פה סביב השולחן מה קורה לספורטאי שעושה קריטריון מבחינת מלגות שהוא מקבל ותקציבים.

בזכות השקפים שהראיתי לכם קודם לכן על כך שיש גידול מאוד מאוד גדול ומרשים בהישגי הספורטאים, יותר ויותר ספורטאים נכנסים למעגל המלגות. כשהם נכנסים למעגל המלגות, הם לא רק נכנסים לשם אלא הם נכנסים לסגלים הגבוהים, לסגל זהב וסגל כסף. פעם התקציב למלגות היה מספיק, ואני חושב שלא העלינו מלגות כבר עשר שנים, והגיע הזמן לעשות גם את זה, אבל היום הוועד האולימפי מוציא כל חודש יותר ממיליון שקל. אנחנו חייבים מקדמות לזה, ותכף נדבר על זה. רוב הסכום מגיע מ - - -

מה מקבל סגל זהב וכסף?

סגל זהב מקבל 8,500 שקל, ולסגל כסף מגיע ל-6,000. אבל במסגרת הסכם הכנות אולימפיות, הוא מקבל את כל התוכנית. זאת אומרת, כל מחנות האימון בארץ ובחו"ל, גם תחרויות בין-לאומיות. גם מעטפת רפואית מקצועית מלאה הוא מקבל מאיתנו. בגדול, הספורטאים הבכירים מסודרים. רובם נתמכים גם על ידי נותני חסות. שוב, צריך להעלות את הסכום. האמת, לא בסגל זהב וסגל כסף, אלא דווקא בסגלים היותר נמוכים שלנו. צריך להעלות בסגל הבכיר שזה 3,000 שקל, ובסגל ארד שזה 4,000.

צריך להבין. אתם מדברים על ספורטאי ברמה האולימפית, ואין לנו הרבה כאלה. 8,500 שקל לספורטאי, שמיועד למדליה, זה בסוף לא הרבה כסף. הקריירה שלו היא גם מאוד קצרה. הוא לא עושה את זה עד גיל 70. הוא מסיים את הקריירה שלו בממוצע בגיל 25. לא מדובר בהרבה כסף. אני שמח שהכנסת לפני שנתיים, מייד כשנכנסתי, העבירה חוק. אני חושב שזה אחד החוקים שעברו הכי מהר. העברנו חוק חשוב, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן, לביטול המס על זכיות במדליות אולימפיות. גם אצל הפאראלימפיים, גם אליפויות עולם וגם אליפות אירופה. זה דבר נוסף שעוזר לספורטאים שלנו כי הם לא צריכים לשלם מס.

אמת, מאוד חשוב.

גילי, צריך לגעת בנקודה שהקריטריונים הם מחמירים יותר. אני צריך לעשות הרבה יותר הישגים כדי להיות בסגל כי מסגרת התקציב שלך מוגבלת. זה גם משהו שצריך לגעת בו. אם אני עושה מדליה בגראנד פרי בתור ג'ודוקא, אז בעבר יכולת להיכנס לסגל. מה הקריטריונים שלהם נזקקים היום?

הקריטריונים הם מותאמים, והם הולכים בקו ישר עם רמת ההישגים. כמובן שכשרמת ההישגים שלנו עולה, גם הדרישות מהספורטאים, גם בשכבות היותר נמוכות, הולכת בהתאמה. אתם יכולים לראות בשקף הזה שאנחנו גדלנו ביותר מ-40% חברי הסגל. זאת אומרת, יותר ויותר ספורטאים נכנסים, והתקציב לא עולה. זה אחד הדברים שצריך לדבר עליהם אולי אחר כך. חייבים להעלות את תקציב המלגות. ישנם עוד אתגרים. נמצאים פה אנשי איגוד, ונדבר על זה אולי אחר כך.

אמרת לגבי הצפי. אנחנו צופים ל-80 - 90 ספורטאים. המשלחת שלנו לטוקיו היתה 90. אני מאמין שנצליח להגיע למספר דומה. בטוקיו היתה לנו גם נבחרת כדור הבייסבול, ועכשיו יש לנו את הכדורגל. אני סיימתי. סימון, ברשותך, אחר כך אדבר על האתגרים.

תודה רבה.

חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

תודה, אדוני. ראשית, הקפיצה שעשתה מדינת ישראל בהכנות לאולימפיאדה ובהיערכות לאולימפיאדות השונות היא מדהימה. אני חושב שרואים את זה בעיקר באמת בדור הצעיר. מי שקצת נחשף רואה חבר'ה צעירים שמשחקים היום או נמצאים בענפים שונים, והוא רואה התייחסות שונה מזו שהיתה בימים שאנחנו היינו בגילים האלה. אבל אני כן חושב שיש שתי נקודות שאולי שווה להתייחס אליהן: האחת, אנחנו עוסקים בהרחבה בוועדת העלייה והקליטה בעניין הספורטאים העולים ופוטנציאל העלייה בתחום הזה. העלייה למדינת ישראל בשנתיים האחרונות צמחה בהיקפים של בין פי שלושה לפי ארבעה - תלוי על איזה שנה מסתכלים. כמובן שזה מביא לידי ביטוי כניסה של הרבה מאוד ספורטאים שמגיעים לכאן כעולים. חייבים לטייב פה את הקשר מול משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית כדי לדעת לפני האם הם עסקו בתחום. אתה אפילו לא יודע עליהם כלום אבל אתה אומר שהם בקריטריון אולימפי. שתהיה לפחות איזושהי רשת כי העיסוק כנראה במדינות האם שלהם בתחומים האלה הוא קצת יותר משמעותי ממה שהם יחוו כאן כשהם יגיעו. ואם יידעו לקלוט אותם נכון, אנחנו נרוויח מאוד לשנים קדימה.

אתגר נוסף. כשאני מסתכל לאן הולכת מדינת ישראל לאחר המלחמה, ובהנחה, או בתקווה לפחות, שהקיץ הזה יהיה כבר קיץ שבו רוב הפעילות הכלכלית במדינת ישראל תחזור להיות טובה, ענף התיירות ייפגע, והוא הולך להיפגע אנושות. דווקא תחום הספורט, יחד עם העולם היהודי, יכול לתת איזשהו בוסט.

המכביה נערכת אחת לארבע שנים. היא מלווה בהכנה מאוד מאוד משמעותית כדי להביא לפה את המשלחות האלה. משרד הספורט, אולי כדאי לעשות אפילו איזשהו אירוע קטן, יחד עם משרד התיירות, של ספורטאים יהודים מכל העולם בקיץ. זה יכול לתת אוויר לנשימה לענף התיירות וגם לחזק פה את הקשר שלנו עם האיגודים השונים ברחבי העולם. יש לא מעט ספורטאים בכירים שהגיעו לכאן, דווקא דרך המכביה ודרך היוזמות האלה. אולי גם בקיץ הזה אפשר יהיה להרים משהו. לא מכביה בהיבט הארגוני הגדול שלה, אלא מכביה קטנה כדי לתת בוסט גם לענף התיירות וגם לספורט.

רעיון מדהים. תודה רבה, עודד.

כפיר, אתה ממהר?

אני ממהר בשביל רונן הרשקו. יש לנו דיון על הקונפרנס ליג. אפרופו, אירוע ספורט מאוד מאוד גדול שיהיה פה, בעזרת השם, ב-2027. גמר הקונפרנס ליג הוא אירוע מטורף בקנה מידה עולמי. זה הדיון הבא, ואני מקווה ששינו יסלח לי קצת על כמה דקות.

רון בולוטין מהפאראלימפי, בבקשה.

אני מבקש להעלות את המצגת ששלחנו. סימון, תודה על הישיבה החשובה הזו. אני אהיה הרבה יותר קצר כי גילי בסך הכול אמר, וחלק גדול מהדברים משותפים להיערכות הספורט הפאראלימפי והספורט האולימפי. המשחקים הפאראלימפים ייפתחו כשבועיים לאחר סיום המשחקים האולימפיים. למי שלא יודע, עיר שמגישה היום את המועמדות לארח משחקים אולימפיים, זה חבילה אחת. אי-אפשר לארח משחקים אולימפיים ללא המשחקים הפאראלימפים. זה אירוע אחד משותף המורכב משני חלקים.

המספרים הם יותר קטנים. אנחנו מדברים על כ-4,400 ספורטאים, 184 מדינות, כולל כל מה שגילי דיבר על משלחת פליטים. אין לנו פליט מישראל במשחקים הפאראלימפיים. גילי דיבר על השאיפה לשוויון מגדרי. גם בספורט הפאראלימפי כבר מתחילים להתקרב למחצית מהספורטאים שהם יהיו ספורטאיות. ולגבי כל ההיבט של הרוסים והבלרוסים - אותו דבר. גם כן משלחת לא תחת ייצוג רוסי. לכן, אני אדלג על זה.

השקף הבא, בבקשה. תחת אותה ועדה מארגנת, אותם מתקנים, אותו כפר אולימפי, אנחנו גם עם הקליעה בשאדורו והכפר האולימפי בפריז. אין לנו את הענפים הנוספים של הגלישה והשיט. במקומות אחרים כמו באולימפיים, כמעט כל הענפים שלנו מרוכזים בכפר האולימפי בפריז והקלעים בשאדורו.

השקף הבא. בקיצור, כי בסך הכול, המגמה, כמו שגילי תיאר באולימפי, היא בדיוק אותה מגמה בפאראלימפי. תראו את הגידול בספורטאים בסגלים. הסגלים נקבעים על פי הקריטריונים של משרד הספורט. משרד הספורט, יחד עם גופי הרוחב והוועד האולימפי והוועד הפאראלימפי ואיילת, הגדירו את הקריטריונים לסגלים כבר לפני כמה שנים. אתם רואים את הגידול בספורטאים שלנו שעושים את הקריטריונים, ובסגלים. תראו גם את מספר המדליות בשנתיים לפני טוקיו ופריז. שוב, גידול משמעותי של 56% במספר המדליות, גידול של 37% במספר הספורטאים בסגלים. כמובן שזה משליך על נושא האתגרים, ובעיקר התקציביים, כי התקציב לא רק שהוא לא גדל אלא הוא אפילו מקוצץ בחלקו - אלה הנתונים שלנו.

השקף הבא. גידול הישגים גם כן מבייג'ין לטוקיו. הפרמטר שהוא אולי הכי מייצג כי זה גם ביחס למספר המשלחות שגם גדלות, מספר המדינות במשחקים, אז בטוקיו, הרבה בזכות היושב לצידי פה, יעקב בייננסון, המאמן של השחיינים הפאראלימפיים, שהביאו את רוב המדליות בטוקיו, אנחנו באחוזון ה-88 בטבלת המדליות. זה אומר שאנחנו ב-12% הראשונים של המדינות בטבלת המדליות. היינו בטוקיו, ואתם רואים עלייה כמעט קונסיסטנטית ומשמעותית מבייג'ין עד טוקיו מבחינת הדירוג שלנו בטבלת המדליות.

מדברים על צפי. אני מקווה שנחזור על ההישג שהיה בטוקיו. היו שם 9 מדליות. מבחינתנו, יהיה יותר מעודד שהפיזור יהיה על יותר ענפים. יש לנו היום ספורטאים שהם אלופי עולם עם פוטנציאל למדליה באולימפיאדה, מאסף יסעור קטוע שתי ידיים בטאקוונדו, יוליה צ'רנוי בקליעה, אלופת עולם, גיא ששון בטניס כסאות גלגלים. הוא סיים עכשיו במקום השני בגרנד סלאם באוסטרליה. הטורנירים היום הם משותפים. הגראנד סלאם באוסטרליה הוא הטניס הרגיל עם טניס כסאות גלגלים, ואני מקווה.

גילי דיבר על המשמעות של המשחקים בפריז. אני חושב שמיותר לציין גם את אותה משמעות של הדגל וההמנון אצלנו, והספורטאים מחויבים.

אני רוצה להשלים אותך. לפני שבועיים עשינו פה דיון.

בדיוק, זה מה שרציתי להגיד.

חברים, אנחנו נמצאים באירוע לא רגיל מבחינת הפצועים שלנו במלחמה הארורה הזו. יש אלפים, ומהם מאות, קטועי גפיים. ישבו פה אנשים שהם ספורטאים פאראלימפיים והם סיפרו את סיפור החיים שלהם, ומה הספורט היווה עבורם ביציאה מהמשבר הנפשי והפיזי. יושב פה אחד והוא רון בולוטין. הוא אלוף אולימפי. הוא יכול לספר מהיום ועד מוחרתיים מה הספורט היה עבורו. המדינה חייבת להבין שלספורט יש ערך בלתי רגיל דווקא בימים אלו עבור הפצועים שלנו במלחמה הזו. הדגל שיתנוסס, ואני בטוח שיתנוסס, במשחקים האולימפיים האלה על ידי הספורטאים שלנו, ייתן תקווה לאותם חיילים פצועים שמשתקמים. אני יודע שאתם מגיעים לבתי חולים ולמקומות שיקום, ואתם עוזרים להם, ואתם מנגישים את הספורט ומסבירים להם איפה אפשר לעשות את זה, ומה המדינה יכולה לעשות כדי לאפשר לעשות ספורט. כל הכבוד לכם על זה.

כן. בחודשים האחרונים הספורטאים הפאראלימפים, כולל ספורטאי הסגל שלנו, נמצאים כל שבוע במרכזי השיקום כדי להוות איזושהי דוגמה ולתת אופק מסוים לפצועים במרכזי השיקום. יעקב היה עם השחיינים שלו באימון משותף עם הפצועים בשיבא בתל השומר. מדי שבוע אנחנו באים עם ציוד של ספורט פאראלימפי כדי להראות להם שיש אופק גם בתחום הספורט, למרות המגבלה הגופנית. באים עם ציוד לטניס ולקשתות. נמצא פה גיא מצקין מאיגוד הקשתות. אנחנו גם נמצאים עם נושא הקשתות. זה חלק מתחושת המחויבות כרגע של הספורטאים הפאראלימפים, במיוחד בשנה זו.

דבר על האתגרים, בבקשה. גם גילי ידבר על זה. כפיר צריך ללכת, וחשוב לי שהוא ישמע את זה.

האתגרים הם משותפים. אבל מילה אחת על שיתוף הפעולה הבאמת יוצא מהכלל שיש לנו עם הוועד האולימפי, עם יעל ארד, עם גילי לוסטיג, היחידה לספורט הישגי, שהיא הזרוע המקצועי של הסגל האולימפי והפאראלימפי. שיתוף פעולה בהכנות, בהיערכות הביטחונית, בהיערכות הלוגיסטית והמקצועית. זהו באמת שיתוף פעולה מדהים, כולל אירועים משותפים שאנחנו מקיימים ביחד.

אני חושב שהאתגרים הם משותפים. אנחנו מיפינו חלק מהם. קודם כול, גיל העלה כבר את הנושא, והוא דווקא יחסית נפתר, הוא היה יותר בעייתי בעיקר בחודשים הראשונים, של אי יכולת לצאת לתחרויות מאוד מאוד משמעותיות בדרך לפריז. כרגע, באמת, בהתערבות משרד הספורט והשב"כ, והדוגמא שיוצאים אפילו כבר לקטאר, עם ביטחון מאוד גדול. אבל מאפשרים לספורטאים לצאת.

גילי, זאת אומרת, נכון לעכשיו, גם אצלך אין בעיה של יציאה לתחרויות.

אני לא אגיד את זה כול כך קטגורית כי אנחנו יודעים שאתמול היתה צריכה משלחת מתעמלים לקהיר, ובסופו של דבר הוחלט שהיא לא תצא מסיבות שונות. אבל אני יכול להגיד שנעשה המאמץ המקסימלי, המרבי, על ידי כל הגורמים כדי שהם ייצאו. בסופו של דבר, אני חושב שהיתה החלטה מושכלת. אני יכול להגיד שכשהקריטריון בכל התחרויות הוא סופי ואחרון, ואין בלתו, הספורטאים שלנו ייצאו בסיוע כל הגורמים .

יש לנו ספורטאים שבגלל שנמנע מהם לצאת לכמה תחרויות בחודשיים הראשונים מפרוץ המלחמה, ובצדק, כנראה, מבחינה ביטחונית, הם ירדו היום מתחת לקו האדום של הדירוג העולמי, והם עכשיו באיזשהו מרוץ מטורף לנסות לעלות מעל ולהשיג את הכרטיס לפריז. יש לנו כמה מקרים כאלה שזה על בסיס דירוג עולמי.

יש לנו שני מרכיבים תקציבים: התקציב של ההכנות האולימפיות והמועדפים שיחסית נפגע בחלק מהענפים. ראיתם את הגידול בצרכים. יש לנו היום הרבה יותר ספורטאים. עלויות הטיסות הרבה יותר יקרות כי אין כמעט חברות שטסות. עלויות האבטחה גדלות. האבטחה במשחקים האולימפיים והפאראלימפים מכוסה מלא על ידי המדינה, אבל לתחרויות עד למשחקים, זה במימון האיגודים. העלות של כל משלחת שיוצאת היום, יכולה להיות כפולה לעומת מה שהיה קודם. טיסות יותר יקרות, המגורים יותר יקרים, ועלות האבטחה הרבה יותר גדולה.

מה אתם עושים? האם אתם מקצצים במספר הספורטאים?

בלית ברירה. אנחנו מנסים לתעדף מה קריטי כרגע. וכן, יש בעיה, ואנחנו די פוגעים בבסיס. לפעמים מחליטים שיועץ מנטלי לא יוצא או שפיזיותרפיסט לא יוצא רק בשביל כדי לעמוד באמת במסגרת התקציב.

האם גם בסיף זה כך?

יעקב בייננסון, מאמן נבחרת ישראל בשחייה בפאראלימפי, בבקשה.

לפי השקף של רון שהוא הציג לגבי השיפור של הנבחרת שלנו ב-2021, כשהבאנו תשע מדליות מהאולימפיאדה, מתוכן שש מדליות זהב, את רוב מחנות האימונים וההכנות עשינו בחו"ל. אין לנו מתקנים בארץ, ואחרי הצלחה כזו גדולה, כשנבחרת השחייה הביאה שמונה מדליות מתוך תשע, שום דבר לא השתנה. אין לנו מתקנים, אין לנו איפה להתאמן, ועכשיו עם כל הבעייתיות ביציאה לחו"ל וכשאנחנו צריכים לקצץ בצוות שמלווה אותנו, וגם מדינות רבות, כפי שסיפרתי לך, לא רוצות שנגיע לשם בגלל אבטחה ובגלל החשש בפגיעה במשלחת הישראלית, אנחנו פשוט מאבדים את היתרון שלנו. אין לנו איפה להתכונן. אין לנו מתקנים שמיועדים ל - - -

אז לאן אתם נוסעים?

אנחנו נוסעים עכשיו לארמניה, שהיא 70 ק"מ מגבול אירן. אומנם יש שיתוף פעולה עם הארמנים, אבל אנחנו בכל זאת לוקחים סיכון. מדינות כמו איטליה העלו את המחיר פי 3.5 ממה שזה היה לפני שנה וחצי.

יעקב, אני הייתי שחיין מסוף שנות השבעים והלאה. בשנות השמונים לא היה לנו כול כך איפה להתאמן בשחייה. התאמנו פעם פה ופעם שם. אנחנו בשנת 2024, ולא השתנה הרבה. אני גר בעיר של 270,000 תושבים, עם אגודת השחייה הכי גדולה, ואין איפה להתאמן. נושא המתקנים במדינת ישראל הוא באמת הבעיה הכי חמורה של הספורט הישראלי. ואני לא בא להאשים עכשיו את משרד הספורט כי זה משהו שהוא שנים אחורה. לא משנה איזו ממשלה היתה, זו או אחרת, בנושא מתקנים יש מעט מאוד כסף שצבוע לבניית מתקנים. זה צריך להיות משהו דרמטי כדי לצמצם את הפער מהשנים הקודמות. זו בעיה מאוד מאוד קשה בכל הענפים, ובמיוחד בשחייה. אני מודע לזה.

משפט אחרון, שהוא אולי הנושא הכי מהותי. הוועד האולימפי והוועד הפאראלימפי, נכון להיום, לא יודעים מהו התקציב שלהם ל-2024, כולל תקציב המלגות. אנחנו כבר מתחילים לשלם מלגות לספורטאים. כפי שראיתם, תקציב ההוצאות של המלגות לפי התבחינים של משרד הספורט, גם האולימפיים וגם הפאראלימפים, גדל בצורה משמעותית, ועדיין אנחנו לא יודעים מה התקציב שלנו ב-2024, לא במלגות ולא בגופי הרוחב, חצי שנה לפני המשחקים.

גילי, האם גם אצלך זה כך?

מדויק, ממש. אנחנו לא יודעים מה יהיה התקציב גם כגוף רוחב וגם כמלגות.

אני רוצה להוסיף על דברי רון לגבי האתגרים, ונמצאים פה גם נציגי האיגודים. ראשית, חייבים מקדמות. בלי קשר למה יהיה אחר כך, איך יהיה, כמה יהיה, אנחנו מצויים בשיא ההכנות האולימפיות, ולא לאיגודים, ולא לגופי הרוחב, ולא למלגות, אין לנו בינתיים מקדמות. אני יודע שהמשרד עובד על מקדמות של 25% בהכנות האולימפיות, וזה יהיה בהחלט הישג ענק אם נצליח. אבל זה צריך לבוא לידי ביטוי.

האויב הכי גדול בספורט הוא אולי. יותר טוב להגיד לא, מאשר אולי, מתי, איך כמה. חייבים לקבל את הנושא הזה, ושלפחות האיגודים וגופי הרוחב יצליחו לעבוד באופן שוטף.

הנקודה הכי בעייתית היא נושא האבטחה. אני לא מדבר על כמה, איך, למה, כי זה באמת לא לשולחן הזה. אבל עלויות האבטחה נופלות היום על איגודי הספורט. יש אישור יפה שאפשר להכניס להסכם ההכנות האולימפיות גם הוצאות אבטחה, אבל זה כמובן בא על חשבון ספורטאים, על חשבון מעטפת רפואית, ירי ואימונים. אנחנו מקצצים בתוספות, שאנחנו מאוד גאים בהן שאנחנו יכולים לתת לספורטאים שלנו כדי שהם יהיו במיטבם, מפני שההכנות האולימפיות הולכות על אבטחה. חייבים לקבוע מבחן. לא מזמן נסגר מבחן לאוקטובר-נובמבר-דצמבר לסיוע בנושא אבטחה, וזה בהחלט דבר שמאוד מאוד מסייע לאיגודים. אבל חייבים לעשות מבחן כזה ל-2024 מפני שההוצאות האלה הן במאות אלפי שקלים לכל איגוד ואיגוד, והם פשוט לא מוציאים. יצא עכשיו מכתב לספורטאים, ואירנה אולי תספר אחר כך על זה, שהם לא יכולים לצאת כי עלויות האבטחה הן מאוד מאוד גבוהות במדינות לא ידידותיות. ולכן, או שהספורטאים ישלמו מכיסם או שהם לא ייצאו. אנחנו לא רוצים להגיע לדברים כאלה, בטח לא ברמה שלנו.

יש עוד אתגר שקשור בזה ולא קשור. כל ספורטאי מתמודד היום בנושאים שלא היו פעם. ברור לנו שכאשר ספורטאי ישראל יהיו בפריז, יהיו פרובוקציות, הפגנות, יהיה ניסיון להשפיע פסיכולוגית על הספורטאים שלנו ולהפריע להם וכד'. אנחנו ערוכים לזה, אנחנו ניערך לזה. ברור שזה כך. ברור שגם מבחינת האבטחה יהיו סיפורים כאלה ואחרים שהספורטאים שלנו יהיו מחויבים. אנחנו צריכים להיערך לזה. כולנו מבינים שאנחנו במלחמה. בשנה שעברה היו 47 מיליון להכנות אולימפיות, וזה היה הכי גבוה אי פעם. הורידו עכשיו ל-36.5. אישית, אני חושב שהפתרון הכי טוב ופשוט הוא להחזיר להכנות האולימפיות ולהגדיל אותן, ובזה הם יעזרו לאיגודים למממן את האבטחה. אני לא בא ללמד מישהו, אבל אני יודע שיש תקציבים מסוימים כמו אירוח נבחרות בין-לאומיות, תחרויות בין-לאומיות, אבל, מה לעשות, השנה המדינה שלנו לא יכולה לארח. אני מבקש שיפנו את התקציבים האלו אלינו להכנות האולימפיות של הפאראלימפיות ולהכנות האולימפיות של הוועד האולימפי, וכמובן באמצעותנו או ישירות אפילו לאיגודים. בעיניי, זהו פתרון ישים, ונכון לעשות אותו.

גילי, תודה רבה.

כפיר, מנכ"ל תרבות התרבות והספורט, שמעת את האתגרים. יש הרבה מאוד דברים טובים, אבל ישנם אתגרים שצריך לטפל בהם. בבקשה.

בוקר טוב לחברי הכנסת ולכולם. קודם כול, שר התרבות והספורט מיקי זוהר, אני והחבר'ה שלנו במשרד מאחלים כמובן הצלחה לכל הספורטאים והספורטאיות בפאראלימפי ובאולימפי. המשרד באמת עושה הכול כדי שבאמת, כפי שאמרת, חבר הכנסת, דגל ישראל וההמנון שלנו יושמע הכי חזק, הכי גבוה, והכי טוב, בטח בתקופה מאתגרת שכזו.

חמוטל, ראשת מנהל הספורט, אמיר שהוא קב"ט המשרד שלנו. הם ידברו גם ברמה המקצועית וגם ברמה האבטחתית, כמובן עד כמה שניתן לפרט. חבר הכנסת גם מכיר אותי קצת. השיח שלי עם האיגודים ועם הוועד האולימפי, הפאראלימפי, התאחדות בתי הספר, ספיישל, וכל מה שהזכרת פה, שהם גופים חשובים, הוא שיח שמתנהל ברמה הכי אישית והכי פרטנית. השבוע הייתי אצל מנכ"ל חינוך בעניין התאחדות בתי הספר. גם הבטחתי לך, ודיברנו אפילו בלילה ועדכנתי אותך בפרטים. אני מאמין שכולם יחד ימצאו פתרון: גם שר האוצר, שר החינוך, והשר שלנו כמובן.

לגבי ההכנות האולימפיות - גם גילי יודע שפורסם בתקשורת, והזכרת את זה ממש במשפט הראשון שלך. אני וגילי אולי נגלה סוד קטן פה שלא היה כול כך פער כמו שצויר בתקשורת. גילי גם יעיד. אמרתי לו: גילי, נפתור את האירוע הזה. עברו יום-יומים. היה קצת רעש תקשורתי. סיפרתי לבדיחה לגילי בדיחה. כשמינו אותי למנכ"ל, פרסמו באתר ONE: מונה כפיר כהן. כילד גאה שלחתי לאימא את צילום המסך. פעם ראשונה אני ב-ONE. אחרי שתי דקות שולחים לי שאר בני המשפחה: כפיר, אתה כבר בספורט אחר, ולמטה. זה מסר שאני גם אומר לעצמי. תמיד צריך לזכור שגם הכותרות מוציאים החוצה מכל הצדדים, מהמשרד או מהגופים, בסוף אין כמו לשבת יחד ולפתור. אני חושב שהחבר'ה פה יעידו שאני יושב איתם ברמה הכי אישית כדי לפתור את הדברים. אני חושב שגם גילי וגם רון.

סיפרת שאחרי כמה זמן זה יורד למטה. זה קורה אותו הדבר פה, בבית הזה. אם אין חבר כנסת שכל הזמן שומר נושא מסוים למעלה, הוא יורד למטה ואז לא יודעים מהו. אני מבטיח לך שלגבי התאחדות בתי הספר, ספיישל אולימפיקס, שווים בספורט, פל"א, זה תמיד יהיה למעלה. נמצא לזה בסוף פתרון.

חבר הכנסת, אני מסכים איתך שפתרון בטוח נמצא. בתפקידי הקודם הייתי מנהל תחום הספורט בחברה למתנ"סים הארצית. נכנסתי לתפקיד, ואז אמרו לי: אם תהיה כמון רון, זה יהיה ההישג הכי גדול שלך. רון לא יודע את זה, זו הפעם הראשונה שאני אומר לו את זה. למדתי מהטובים ביותר.

כמובן שאנחנו במשרד עובדים באמת בשיתוף פעולה צמוד עם כולם כדי לתת באמת את המענה הכי טוב. חמוטל תיכף תדבר ברמה המקצועית והפרטנית לגבי האתגרים. שמענו את האתגרים. כמו שאתה יודע, השר שלנו הוא מאוד מעורב והוא מאוד דוחף. אני חושב שהוא אולי השר הכי זמין. הוא עונה לכל דבר ובאמת מנסה למצוא פתרונות. אנחנו כמובן נמשיך יחד, כמו שאמרו רון וגילי.

אני חייב לציין גם את משרד האוצר, שהלך איתנו מתחילת הקדנציה שלנו, כולל תקופת המלחמה. אוריאל נציג האוצר יושב מאחוריי.

אוריאל, שב איתנו. תיכף תהיה בולט. אני אוהב את משרד האוצר לידי.

אני רק אגיד שאוריאל והצוות של האוצר, גם תמר וגם יואב הכט, להבדיל ממה ששומעים לפעמים, נתן לנו הרבה מאוד פתרונות. הוא עזר לנו. הוא הלך איתנו יד ביד, אם זה בתקנות המלחמה, אם זה במתווה סיוע לעולם הספורט, שהיה באמת מיטבי. וכמובן גם האתגרים, כמו שאמרת. רון וגילי דיברו קצת על נושא האבטחה ונושאים אחרים. אוריאל ואני דיברנו גם תוך כדי, ואנחנו בשיח מתמשך. אנחנו נשב יחד עם האוצר ועם הגופים והמקצועיים. וגם לגבי התמריצים והמלגות. גילי העביר לנו את חוות דעתו המקצועית בעניין זה. לא סתם זה עדיין לא הגיע אליהם. כי אנחנו ממש בשבוע האחרון ישבנו גם פנימה בתוך המשרד. אני מאמין שהתשובות בנושא זה יהיה לא טובות, אלא מאוד מאוד טובות. כמו שאמרת, דווקא בתקופה מורכבת זו, אנחנו חייבים שהספורטאים והספורטאיות שלנו ירימו את הדגל בגאווה וגם את ההמנון יהיה בצורה הכי בולטת.

אני אשמח לשמוע. הכי טוב לשמוע את כל מי שהגיע לפה כדי שנוכל לתת גם מענה וגם לחשוב ביחד.

כפיר, אני רוצה פתרונות. הזמן עובר, ועוד מעט יהיה בלתי אפשרי להחזיק גם את התאחדות בתי הספר כי לא יהיה להם כסף לתשלום משכורות. הזמנתי לפה במיוחד חלוץ מ"שווים בספורט", והוא ידבר. זה פרויקט שנמצא ממש בתוך ליבי. אין מצב שנחסוך דווקא מאנשים עם צרכים מיוחדים את הדבר, מבין הדברים היחידים, שגורם להם הנאה בחיים. זה טוב ונכון להגיד: נמצא פתרון, אבל באמת צריך פתרון. לא לשים את זה בצד ולשכוח מזה כי אני לא אשכח את האנשים האלו. האנשים הללו נמצאים עמוק בלב של כולנו.

חבר הכנסת, אני חושב שהכרת אותי קצת, ואולי יותר בשנה האחרונה. אין דבר כזה "שמים בצד". כשאנחנו הולכים למצוא פתרונות, אנחנו נשב עם הגופים יחד. נמצאת מפה קרן מספיישל. אני חושב שישבנו איתם למעלה מעשר פעמים בשנה האחרונה, ואני לא מגזים. תקציב ספיישל בשנה שעברה היה 225 אלף שקל, והוא עלה בכמעט מיליון שקל מלפני שנה. ועדיין הספורטאים הפאראלימפים שלנו והספורטאים של ספיישל חשובים לנו. הספורטאיות חשובות לנו. לא סתם אנחנו מתעסקים עם זה. זה לא להגיד: פתרון, וזה הולך לצד. ספיישל אולימפיקס קיבלו פי ארבעה תקציב בשנה שאנחנו נמצאים. ובעזרת השם, נמצא יחד את הדרך, ואני חושב שזו גם אמירה של השר, כדי להמשיך באמת ולהגדיל את התקציבים.

תודה. לפני שאתה הולך, אני רוצה לתת זכות דיבור לשחקן חלוץ שמשחק ב"שווים בספורט". צריך להבין ש"ששוים בספורט" הוא פרויקט באמת מרגש של חבר'ה עם צרכים מיוחדים. הם משחקים עם שחקנים בקבוצות רגילות. אתה מגיע לטורנירים ולמשחקים ולאימונים ואתה רואה את השילוב הזה בין אנשים עם צרכים מיוחדים וכאלו שהם לא. הם משחקים ביחד. אחד מחזק את השני.

אני מכיר את הפרויקט הזה טוב מאוד.

אתה מכיר. אני יודע שיש בעיה עם הפרויקט הזה. אם אני טועה, תגיד לי שאני טועה.

יאיר, אני רוצה לשמוע ממך מה זה עושה לך כאדם.

קוראים לי יאיר. אני בן 21 ואני מבאר שבע. אני משחק ב"שווים בספורט" כבר שלוש שנים. זכינו במקום שלישי בבלגיה, בעולם. זה עושה לי טוב. הקבוצה היא כמו המשפחה השנייה שלי. אני מבקש שתחזירו לנו את הכדורגל כי זה חשוב לנו. אנחנו רוצים שהכדורגל שלנו יצליח.

האם אתה מתרגש לפני שאתה הולך למשחקים?

כן.

איזה קבוצה אתה אוהד?

הפועל באר שבע.

הם טובים עכשיו. יאיר, אני מבטיח לך. יושב פה גם מנכ"ל משרד הספורט וראש מינהל משרד הספורט, ואני אגיד בשמם: מבטיחים לכם שאתה תמשיך לשחק. לא ניקח לך את זה. אני יודע עד כמה זה עושה לכם טוב, וזה חשוב. נעשה הכול, למרות כל הקשיים.

אנחנו גם מקבלים מדים והכול מהמאמנים שלנו: צחי ומישל.

מי יושב לידך?

חבר מהקבוצה שמשחק איתי.

מי יותר טוב?

לא משנה.

יאיר, שמעתי שאתה חלוץ טוב. אני מאוד שמח.

רגל ימין אימתנית.

חמוטל, אתן לך את זכות הדיבור. תגידי את דברייך, ואז נתחיל קצת להקשות עלייך.

קודם כול, תודה על ההזמנה. התחלנו בסקירה על מה הולך להיות באולימפיאדה ועל הצפי לזכיות. צריך להגיד שזה גם כגרף ישיר עם מה שקורה עם המשאבים. ב-2020 עמדנו על 25 מיליון שקלים שהושקעו בהכנות האולימפיות, ובשנת 2023 אנחנו עומדים על 47 מיליון, והשנה אנחנו נעמוד על 36 מיליון שקלים. אנחנו מסתכלים כאן על פריז 2024, אבל צריך גם לזכור שבתוך ההכנות האולימפיות יש גם הכנות צעירים כי אנחנו מסתכלים גם על לוס אנג'לס 2028 ולאולימפיאדות הבאות. גם לשם צריך להתכונן כי זה כבר מעבר לדלת.

יושב פה אמיר מנהל אגף הביטחון. למרות המלחמה, ולמרות כל ההערכות המבצעיות על הסכנות והאיומים שבנסיעה של ספורטאים לחוץ לארץ, השב"כ, הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי, ישבו יחד כדי לתעדף את המשלחות וכדי להבין מי הם הספורטאים שחייבים להוציא אותם בכל מחיר, ובנו יחד, גם את תוכנית האבטחה וגם את תוכנית המשאבים, כדי להוציא את הספורטאים לתחרויות.

צריך להגיד פה בכנות שאנחנו גם קיבלנו ממשרד האוצר את חבילת הסיוע על מנת למממן את עלויות האבטחה, שגדלנו לנו ברבעון הרביעי של 2023, ולזה פתחנו את מבחן החירום. אנחנו מחכים להגשת בקשות. אנחנו עכשיו גם ממתינים לחבילת המלחמה בגין רבעון א' 2024 על מנת להמשיך ולתמוך את עלויות האבטחה שעולות דרמטית. פעם הוצאנו משלחת עם מאבטח אחד, והיום אנחנו מוציאים אותה עם שמונה מאבטחים.

את מדברת רק על המשחקים האולימפיים או גם על התחרויות בדרך?

לא, לא, בכלל. הכנות אולימפיות בכלל, ביום-יום - את התוכנית הזו. בסוף יש משמעויות משאביות להוצאת משלחת לאימון הכנה או למשחק קריטריון עם שמונה מאבטחים במקום מאבטח אחד. חלק לוקח המשרד במאת האחוזים, כמו שכר מאבטחי השב"כ, וחלק נמצא אצל גופי הספורט ועל האיגודים. אני מקווה שביחד עם האוצר נוכל פה להביא את חבילת המלחמה לרבעון א' 2024.

אני חושבת שבסוף לכולנו יש אותה מטרה: פעם אחת, להגיע לאולימפיאדה מוכנים, אבל אנחנו לא נתפשר על חיי אדם, בדיוק כמו שקיבלנו החלטה יחד עם השב"כ על המשלחת של ההתעמלות האומנותית לקהיר, וכולנו ישנים טוב בלילה שהם לא נסעו לשם.

פריז 2024 הולכת להיות מורכבת ביותר בסוגיית האבטחה. אם היינו רגילים להשקיע סדר גודל של כ-4 מיליון שקלים באבטחה, אנחנו נגיע ל-6 -7 מיליון שקלים על אבטחת הספורטאים. אנחנו שומעים שלהתאחדות בתי הספר חסר כסף, ושחסר כסף לספיישל אולימפיקס, ושחסר כסף להכנות האולימפיות, ושצריך להעלות את הכסף למלגות כי ראינו את העקומה לזכיות שהולכות להיות, וצריך כסף לתמריצים, כי בסוף עקומת הגידול בזכיות תשפיע גם על כמות התמריצים, וצריך להעלות גם את גובה המלגות, ולא רק כדי לשמר את מה שקיים. צריך הרבה להכול. בסוף צריך להגדיר את סדרי העדיפויות ואיפה נכון לשים. פעם אחת, אנחנו נשים, בראש ובראשונה, את השלמת המשאבים לסוגיית האבטחה. פעם שנייה, אנחנו נשמר את סוגיית המלגות עם אפשרות. השר בוחן עכשיו יחד עם מנכ"ל המשרד להגדיל את גובה המלגות כך שסגל ארד יוכל לקבל 6,000 במקום 4,000, וסגל הכסף יקבל 8,000 במקום 6,000, וסגל הזהב 10,000 במקום 8,500. אבל גם לגידול הזה, שיביא אותנו מ-19 מיליון ל-23 מיליון שקלים מלגות, צריך למצוא את המקורות. המקורות האלה הן מתוך המשרד על חשבון פעילויות אחרות. אבל אנחנו גם בזה נביא את הבשורה לצד האבטחה. אנחנו נבטיח שהספורטאים שלנו יחזרו בשלום. אגב, בסוף פברואר אמורה להיות נסיעה משותפת, גם של המשרד, גם של הוועד האולימפי והפאראלימפי לפריז, על מנת להבין את כל המשמעויות הסופיות לטובת אבטחת המשלחת. אנחנו נתכנן את המשאבים ונעמיד את כל מה שצריך יחד עם השב"כ כדי שנגיע הכי בטוחים לפריז 2024.

סוגיית תקציב 2024 גם לנו לא היתה ברורה, והיא כרגע מתבהרת. אני חושבת שאנחנו הולכים לעשות פה. גם פה בפעם הראשונה יהיו מקדמות להכנות אולימפיות, ואנחנו נשלם אותן בשבועיים הקרובים. המשרד כרגע עובד לעשות את הדברים האלה ברמה הטכנית, לא ברמה הבירוקרטית. גם לאיגודים אנחנו נקדים את קבלת המקדמות, כך שאנחנו נשלם אותן בשבועיים הקרובים. זה אומר שהאיגודים עד סוף פברואר גם יקבלו מקדמות של 40%, גם יקבלו מקדמות של 25% של ההכנות האולימפיות, שלא היו בעבר. ופעם ראשונה אין רטרו בעולם ההכנות האולימפיות, וללכת לריב עם החשב הכללי, אלא אנחנו ערוכים ומוכנים עם הסכמים בזמן, ואפשר לתת גם את הכספים בזמן. כמובן שדיברתי גם על האיגודים עם המלגות.

דיברנו פה על פל"א. חברים, ב-2023 המשרד לא קיבל שקל על מה שהוא היה אמור לקבל לטובת תוכנית פל"א.

ממי הייתם צריכים לקבל?

אנחנו היינו אמורים לקבל את הכסף מהאוצר - 2 מיליון שקלים על תוכנית של 4 מיליון שקלים. המשרד שם את כל ה-4 מיליון שקלים מתוך מקורותיו כדי לא לסגור את הקבוצות. וכך יקרה גם בשנת 2024 על פעילות שהתחילה ב-1 באוגוסט 2023.

אני רוצה לשמוע מהאוצר איפה הכסף.

על מה כן קיבלנו החלטה? מיליון שקלים מתוך התוכנית היינו נותנים בתוכנית רכש לתפעול ותקורות. השנה אנחנו לא ניתן את המיליון שקלים האלה בתקורות וניהול. אנחנו ניקח את האחריות של הניהול של הקבוצות האלה על המשרד על מנת שנוכל לקחת את מיליון השקלים האלה ולהשקיע עוד בפיתוח הקבוצות. זה אומר שבמקום 4 מיליון שקלים לקבוצות, אנחנו נזרים 5 מיליון שקלים לתוכנית פל"א. לכל מי שחשב שאנחנו הולכים לסגור את התוכנית הזו, אז גם פה.

האם אתם מוותרים לאוצר על 2 מיליון?

אנחנו לא מוותרים לאוצר. אבל גם אם בסוף, כמו שבשנה שעברה האוצר נתן - - -

אוריאל, למה האוצר לא העביר 2 מיליון שקל? אני רוצה לעזור לך.

אוריאל, אגף תקציבים. כידוע לכולם, בסוף שנת 2023 היה באמת צורך בשינוי תקציבי ניכר בעקבות המלחמה שפרצה, ונאלצנו לתעדף דברים.

אבל הם עשו כבר את הפעילות. אתם לא יכולים לא לתת כסף בסוף 2023 כשהם עשו פעילות של כל 2023.

סימון, אני חייב לדייק אתכם. אנחנו פשוט ניהלנו את זה בארבע שנים האחרונות, והפרויקט הסתיים ב-31 באוגוסט 2023. עם פתיחת השנה בראשון בספטמבר, לא נפתחה אף קבוצה. סיימנו את 31 באוגוסט עם 533 קבוצות. אנחנו נמצאים היום ב-14 - 15 בפברואר, ואין אף קבוצה אחת שהיא פעילה. הפרויקט לא עובד, וזהו. זו עובדה.

אוריאל, תבין ש-2 מיליון שקל האלה גורמים למאות רבות של ילדים, הכי מוחלשים בחברה, לא לעשות ספורט.

שוב, אני מבין את חשיבות הפרויקט. אני לחלוטין לא מזלזל בו. אני רק אומר שנאלצנו לעשות התאמות בתקציב, וכתוצאה מכך באמת גם קיצצנו הרבה במשרד התרבות והספורט. אבל לא אנחנו קובעים את החלוקה בתוך משרד התרבות והספורט.

זו התשובה שהשר אומר לי כל הזמן.

נכון, כי נתנו את הגמישות למשרדים לחלק את הכסף. במקרה הזה המשרד באמת ראה לנכון לתקצב את הפעילות הזו מתקציבו שלו.

אני אטפל בזה.

רק לחדד. קודם כול, אין ספק שהפרויקט הזה הוא מאוד חשוב. ב-2023, כמו שזיו דייק, עד ה-31 באוגוסט, הפרויקט הזה היה אמור להיות ארבע פלוס אחד למנגנון. המשרד הבין כנראה באמצע השנה שיש פער בתקציב, ולמרות זאת הפעילות נמשכה עד הסוף, עד ה-31 באוגוסט.

כן, אבל עכשיו היא לא עובדת.

נכון, אבל גם אנחנו, כמו שחמוטל הציגה. יש תקציב וצריך לחשוב מאיפה מורידים. האם מורידים מאבטחה או מספיישל? אנחנו בשיח גם עם האוצר. האוצר לא - - -

אני מסתכל על השעון פתאום, ואני ממש לחוץ בזמנים.

חמוטל, עוד משהו?

אמירה אחרונה לעניין התאחדות בתי הספר. גם כאן אנחנו רואים בהתאחדות בתי הספר עמותה משמעותית, שיש לה הרבה זכויות ביצירת תשתיות הספורט, בטח במסגרת הבית ספרית הפורמלית, ויש עוד הרבה פעילות שנעשית במסגרת הא-פורמלית. אבל אני מדברת על המסגרת הפורמלית. וגם כאן למרות כל הדיונים. דרך אגב, בתקציב 2024 היו לאוצר שתי אמירות חד-משמעיות שלא באו בכלל מהמשרד: האחת היא על הנהיגה הספורטיבית, אבל אנחנו לא נמצאים פה בדיון על נהיגה ספורטיבית, והשנייה היא על התאחדות בתי הספר. אתם זוכרים שצריך לגדול בזה ובזה ובזה ובזה. וגם פה קיבל שר התרבות והספורט החלטה לקחת ממקורות המשרד ולתת כסף להתאחדות בתי הספר.

אבל לא בבסיס התקציב אלא ברכש.

כי בסוף כשהאוצר לא נותן בבסיס, אתה הולך לאיפה שיש לך גמישות משרדית, וזה בעל"שים ו - - -

אני מבין ממך ש-5 מיליון לא נמצאים בבסיס התקציב בגלל האוצר.

בסוף לא קיבלנו אותם בבסיס. ולכן, אנחנו נלך לעל"שים.

שר האוצר, תבינו מה אתם עושים. אתם הפגיעה הכי גדולה בילדים שלנו במדינת ישראל. כי הילדים האלה לא עושים ספורט. אין להם מה לעשות. הם מגיעים לסמים, אלכוהול ואלימות והמדינה צריכה לשלם אחרי זה פי עשרה על הטיפול בהם. וכל זה כי מתקמצנים על איזה 2, 5 או 10 מיליון שקל מסכנים, וסליחה שאני אומר את זה. האם מתוך מעל 500 מיליארד שקל אי-אפשר להשיג 5 מיליון שקלים ילדים האלה? באמת, למה לא חושבים על הילד בקרית שמונה בשדרות שאין להם? הדבר היחיד שמוציא אותם זה תוכנית פל"א ו"שווים בספורט" והתאחדות בתי הספורט. אם לא תתקצבו את זה, אז אלפי ילדים ייזרקו מהבתים שלהם. חמוטל, אני לא מאשים אותך.

חבר הכנסת סימון, אנחנו מדברים כאילו אין כסף לילדים. בסוף במקום שהכסף יהיה עכשיו בבסיס, הוא יהיה במרץ בעל"שים. אבל יהיו 5 מיליון שקלים, שאנחנו שמים לטובת הדבר הזה, כדי להמשיך לתחזק את מועדוני הספורט הבית ספריים. צריך גם לזכור את זה, ולא ללכת לאמירות חד-חד- משמעותיות.

אני אהיה מול האוצר בנושא זה.

חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

אעמוד בזמנים ואעשה זאת ממש קצר. כבוד היושב-ראש, אני עובד לצידך וכל האנשים כאן מכירים את הלהט שלך לסדר את הדברים, וזה ממש מרגש אותי כל פעם מחדש. לפני כמה חודשים ביקרתי בוועד האולימפי ונפגשתי עם גילי ועם יעל ארד. בעבר התאמנתי יחד עם יעל, וכשישבתי איתה מאוד התרגשתי, ממש כמו שהייתי ילד. אני מספר לכם את זה כי ההשקעה באולימפיאדה תשליך חמש שנים קדימה לגבי מה הילדים שלנו ירצו להיות, ואיזה מודל של הצלחה יהיה להם. וגם מבחינה הלאומית. אנחנו במלחמה מאז ה-7 באוקטובר, ומפלצות חמאס רצו להרוג את התרבות שלנו. האולימפיאדה הזו היא הזדמנות להראות לכל העולם את התרבות הישראלית, את תרבות הספורט. זו משימה לאומית, אבל לא רק של הוועד הלאומי. כפיר, אתה נמצא כאן, ואני אשמח שזה יעבור הלאה. סימון, אתה עושה את זה יום ולילה, ואתה מדבר עם השר ועם כל הגורמים. אבל, בסופו של דבר, יש לנו חשיבות לאומית. ככל שהמנון התקווה יישמע יותר בפריז, וככל שנניף יותר את הדגלים, שהם שרפו לנו, במקום הכי גבוה, ונעמוד על הפודיום, אז זו הסברה, זו ישראליות, זו ציונות. כסף בהסברה, שאנחנו לא טובים בו, תעבירו לספורט. זוהי ההסברה הכי טובה שיכולה להיות בתקופה הזו. וזה לא המקום להתנגח. אני חושב שכולנו תמימי דעים שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד קריטית ומשמעותית. בואו ניתן לספורטאים את השקט הנפשי לעסוק בדבר שבו הם הכי טובים, וזה בספורט והישגים, ובואו נאפשר לוועד האולימפי להמשיך לעשות את העבודה הטובה הזו. גילי, אני מכיר אותך גם בתור ספורטאי. זו זכות גדולה להיות חלק מהדבר הזה. סימון, באמת, תודה רבה לך על הכול.

תודה רבה, ירון.

חבר הכנסת סימון, אני חייב חייב לצאת. אני ממש מצטער שאני יוצא. חשוב לי להגיד שבאמת גם השר, המשרד, חמוטל, אמיר מנהל אגף ביטחון, הצוות מקצועי במינהל הספורט. אני מודה לכם בשמי ובשם השר על כל העבודה. נמשיך יחד לקדם.

נמשיך. תודה רבה.

אני מבקש מהדוברים הבאים לדבר בקצרה. חברים, הסיפור של רונית הגיע אליי באופן אישי. אני רוצה שנשמע ממנה בקצרה מה הספורט עושה לאדם כשהוא מגיע למצב רפואי הכי קשה שיכול להיות. רונית, בבקשה.

נעים מאוד, אני רונית ריקלין. אני מתמודדת ל - - -

לא, את לא צריכה להגיד את זה.

אוקיי. אני מנתניה. באתי לספר פה בקצרה מה עשה הספורט עבורי. לפני שבע שנים חליתי בסרטן השד. עד אז היה בריאה כמו שור. אבל מעולם לא עשיתי ספורט. כאשר החלמתי הבנתי שאני רוצה לקחת לידיים שלי את השליטה על הבריאות, לפחות במה שאני יכולה, והצטרפתי לקבוצת ריצה. אני מדברת על שבע שנים, ולאורך השנים האלה עשיתי כמובן חצאי מרתון ומרתון מלא, והתאמנתי למרתון בפריז, שנגוז עם הקורונה. הספורט השתלט על חיי. לשמחתי, היום אני מאמנת ספורט, מאמנת נשים, קבוצות נשים, ממקום של החזרת השליטה, ולתת לנשים עוצמה וחוסן והבנה שאנחנו מסוגלות להתמודד עם כל האתגרים, וזה מאפשר לנו העצמה נשית מאוד מאוד חזקה. מעבר לזה שאנחנו מתחזקות כמובן ברמה הפיזית, בטח ובטח ברמה המנטלית. זה משחרר סטרס, משפר את החוסן. אני לא מוותרת היום על הספורט, וגם עובדת בלתת ולהעניק את זה למעגלים סביבי. אני חושבת שזו הדוגמה האישית שאנחנו כאנשים בוגרים צריכים לקחת איתנו ולתת לדורות הבאים. תודה, סימון.

רונית, תודה רבה.

דקה לסיף, ואחר כך דקה לגיא, ואז אסיים. אין לי זמן. תאמינו לי, לפי מה שעשיתי בימים האחרונים, אתם לא צריכים לדבר. אני יודע את העבודה.

אירינה טל, מנכ"לית איגוד הסיוף. הרבה נאמר. אני רק רוצה לחדד. מבחן - - - לאבטחה נפתח רק לקבוצות ל - - -

לא.

כן? אוקיי, אז אני לא יודעת על זה. בסדר, תודה.

זה שונה.

זה שונה - - -. אני לא יודעת אם זהו המקום להעלות את נושא המלגות לספורטאים ומאמנים עולים. כבר חודשיים הם לא מקבלים את המלגות.

עודד פורר היה פה. למה לא אמרת? הוא אפילו דיבר על זה. אני אחבר אותך לזה. אוריה, תדאג לזה שאני מטפל בזה מול משרד הקליטה.

זה יעזור לנו מאוד אם נקבל תזרים מזומנים שלא קיים.

הינה, יש דיון בשבוע הבא בוועדת העלייה והקליטה בנושא הזה. תבואי. אני גם אגיע לשם.

אוקיי. ובאמת אבטחה - קודם כול, רציתי תודה לענף המשלחות. יש שם אנשים נהדרים. אבל זה אוכל לנו את כל התקציב. אנחנו חייבים עזרה בזה, ונשמח לקבל אותה. תודה רבה.

תודה רבה.

גיא, האם אתה רוצה להגיד משהו? זה חשוב?

כן. קודם כול, חשוב לי מאוד על כל התמיכה ועל כל מה שאתה עושה לטובת החינוך הגופני וספורט בתי הספר, והמאבק על ההתאחדות הספורט לבתי הספורט. אני אהיה קצר למרות שיש לי המון להגיד. בסוף הילד לא נולד ספורטאי. הילד נולד והוא מתחיל את דרכו במערכת החינוך. שם הוא נחשף למיומנויות גופניות ולענפי הספורט. יש לנו תוכניות רבות לטיפוח ספורטאים בתוך מערכת החינוך. אם נסתכל על האולימפיאדות הקרובות ולא רק על הקרובה, הילדים נמצאים עכשיו במערכת החינוך. התאחדות הספורט לבתי הספר היא הגורם שמקדם חלק גדול מענפי הספורט בתוך מערכת החינוך, בעיקר בענפי הספורט שהם פחות פופולריים. לדוגמא, אתלטיקה קלה. לא תהיה אתלטיקה קלה ללא מועדוני הספורט הבית ספריים. אם נסתכל על אגודות ספורט כמו האגודה בראשון לציון או בחולון ובמקומות נוספים, הילדים שמגיעים לאגודה הם ילדים שמתחילים את דרכם במועדוני הספורט הבית ספריים ובפעילות של התאחדות הספורט לבתי הספר. נמצא פה חי. הוא אתלט, והוא גם מאמן היום. הוא גדל בתוך המערכת הזו. ויש המון דוגמאות כאלה.

גיא, אין לי זמן. סליחה, אני חייב לסיים. אני ממש מצטער. רון, חמוטל וגילי, אנחנו נעשה אצלי במשרד את נושא האבטחה כי אנחנו חייבים לצאת מפה. אני ממש מתנצל על כך שלא כולם דיברו.

אני מחלק תעודה בכל דיון בוועדה לספורטאים, ודווקא לספורטאים מיוחדים, שלא שומעים עליהם ולא רואים אותם. מה לעשות, הם לא ערן זהבי והם לא אנסטסיה גורבנקו בשחייה, שאתמול היתה רביעית באליפות עולם.

מיה ג'וי מזור, אני רוצה להעניק לך על זכייתך במדליית זהב באולימפיאדת העולם בסקי, ואני מדבר על הספיישל אולימפיקס, ועל היותך עתידה לייצג את ישראל באולימפיאדה המיוחדת, במשחקי עולם חורף בטורינו 2025 של הספיישל אולימפיקס. מיה, מבחינתי, את הכי חשובה פה, ואתם הכי חשובים פה. אני רוצה שכולם ימחאו כפיים למיה על מה שהיא עושה.

(מחיאות כפיים)

האם מיכאל מהאופניים ומהספרינט נמצא פה? אוריה, הוא לא הגיע? אם כך, אני מעניק רק למיה. היתה היסטוריה גם בנושא אופניים. חשבנו שהוא יגיע, אבל הוא לא הגיע. בפעם הבאה נעשה את זה. מיה, כל הכבוד לך.

אני אשמח אם מיה וערן יוכלו לספר ממש בשני משפטים קצרים את הסיפור שלהם כדי שיבינו מה ההישג שלה עבור עצמה ועבור החברה הישראלית כולה.

שמי ערן מזור, ואני אח של מיה. אני יודע שאנחנו קצת צפופים בזמן, אבל תכבדו אותי. אני בן 24, ואני ממפוני העוטף ושורדי השבת השחורה, ואני מקיבוץ ניר יצחק. זוהי מיה אחותי. היא בת 21. היא עוסקת בגלישה בסקי מגיל עשר, וכעת היא באמצע הדרך שלה בשירות לאומי. מיה התחילה להתחרות ב-2020 בפינלנד וחזרה עם מדליית כסף. ב-2023 מיה זכתה בפולין במדליית זהב. זוהי מדליית הכסף. ב-2024, בינואר האחרון, היא זכתה במדליית זהב באליפות גרמניה, כמו ששמעתם. זוהי המדליה. ראוי להגיד שבתחרות הזו השתתפו גם גברים וגם נשים ביחד. אם כבר דיברנו על גיוון, אז מיה עשתה את זה באמת בצורה פנומנלית באותו מקצה. השחייה פורסמה באחד מהעיתונים הגדולים ביותר בגרמניה בתחום הספורט, בעיתון ה"בילד".

מיה עשתה את הזכיות האלה תחת דגל מדינת ישראל, וכל פעם שהציגו אותה אמרו את שם המדינה בקול גדול. אם היה אפשר להראות את הסרטון שבו המנחה מכריזה על מיה במילים: מיה מזור - ישראל, בצעקה, זוכת מדליית זהב, והיא עולה לפודיום. העוצמה של מיה והיכולת להביא ניצחון תחת לחצים, בתקופה בכלל לא פשוטה, ה-7 באוקטובר, המלחמה, רק מאדירים את הזכייה הזו.

את ההישגים האלה, מיה השיגה בזכות עצמה דרך מחנות אימונים באוסטריה, צרפת ובעוד מדינות שיש בהן אתרי סקי, שהם חבל על הזמן, כשכל זה במימון שלנו, של המשפחה: מהטיסה ועד המלון והאוטו כדי להגיע לאתר הגלישה, ובקצה האימונים שאנחנו הובלנו, ובהתנדבות של מאמנת.

תארו לכם איפה מיה היתה אם היו לנו הכלים והתמיכה של משרד הספורט. אנחנו נמצאים עכשיו שנה לפני משחקי החורף האולימפיים, ויש המון עבודה. נדרשת המון הכנה, ואנחנו כמשפחה כבר שנים עושים מה שאנחנו יכולים כדי שמיה תגיע הכי גבוה שיש. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. נדרשת כאן תמיכת המדינה.

מר מיקי זוהר הוא שר הספורט הראשון שהכיר במשלחת האולימפית של הספיישל. הוא הראשון שהסתכל למיה ולספורטאים בעיניים ולא התעלם, ואמר להם: אני רואה אתכם, אתם ראויים.

כבוד השר, אנחנו מבקשים שלא תסיט מאיתנו את המבט. ההכרה היא צעד ראשון שנכתב בהיסטוריה, אך המהפכה טרם בוצעה. מיה צריכה את תמיכת המדינה כדי שברגע העלייה לפודיום עם מדליית הזהב על הצוואר, מיה תייצג את המדינה בכבוד. וכדי שזה יקרה, היא צריכה לעלות על המסלול בגאווה, כשהיא יודעת שהיא לא שונה מאף ספורטאי ללא מוגבלות פיזית לצידה, ושהמדינה רואה אותה באופן דומה. התמיכה של משרד הספורט בהכנות האלו הן הכרח. הלוואי ונגיע למצב שאנחנו מתדיינים על ביטחון במהלך האימונים והאליפויות כי זה אומר שעברנו את השלב שבו אנחנו צריכים להילחם על תמיכה כספית בסיסית שתאפשר למיה ולחבריה להתאמן בכבוד. מיה וחבריה למשלחת, שעוסקים בספורט כמו כל ספורטאי או ספורטאית תחרותיים, זכאים לקבל תמיכה. המצב הנוכחי הוא לא צודק ומהווה אפליה. אני מצפה לראות יום אחד את נושא הוועדה בתוספת הספיישל אולימפקס.

תודה רבה רבה. דבריך נוגעים ללב. מיה, כל הכבוד לך. אלופה.

(מחיאות כפיים)

סימון, גם האוכלוסיות של הפאראלימפיים וספיישל אולימפקס, אם הן לא ימשיכו לפעול בהתאחדות הספורט לבתי הספורט, לא תהיה בניית תשתיות גם לאוכלוסיות האלה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין. קרן מהספיישל אולימפיקס יכולה להעיד על זה פה.

מאה אחוז. תודה רבה לכל מי שהגיע. אני רוצה לסכם בתקווה גדולה שהדגל של מדינת ישראל יתנופף, לא פעם ולא פעמיים, גם במשלחת האולימפית וגם במשלחת הפאראולימפית. אתם, הספורטאים, הספורטאיות, וכל המאמנים והצוות, וראשי האיגודים, התקווה הגדולה שלנו למשלחת האולימפית לפריז. אני בטוח שהם ייצגו את מדינת ישראל בכבוד.

אנחנו נעשה פה כל מה שצריך כדי שהספורטאים לא ייפגעו, שהאיגודים לא ייפגעו, ושהדגל יתנופף כמה שיותר גבוה.

אנחנו נמשיך את הדיון החסוי אצלי. אני מודה לכולם, וסליחה לאלו שלא קיבלו רשות דיבור. רונן, לא נתת לך אפילו לדבר.

הכול בסדר. בסופו של דבר, וגיל יודע, ב-2017 היינו שם, משלחת ספורט, משחקי כדור - - -

אגיד משהו עליך ועל הכדורגל. לפני שנתיים נפגשתי איתך והראית לי את התוכנית. אני זוכר שאחרי זה אפילו דיברתי עם גילי. אם אני לא טועה, אמרתי שבעוד שנתיים הכדורגל יגיע לאן שהוא רוצה להגיע כי אתם עושים עבודה מדהימה בהתאחדות, ובמיוחד אתה בנושא המקצועי, ובוני, וכל הצוות. באמת ישר כוח. יאללה, שתגיעו לפחות לחצי גמר במשחקים האולימפיים.

כן, אנחנו פה כדי לשמח ולשמור על הרעיון האולימפי, ועל הערכים האלה.

תודה רבה לכולם. הישיבה נסגרת.


הישיבה ננעלה בשעה 12:33.