פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
04/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 72
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 11:13

ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

סליי ביינסין - מנהלת תחום בכירה, אוריינות דיגיטלית, מערך הדיגיטל הלאומי

מנוחה ברגמן - ראש צוות תוכן, אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שרית פרסי - מנהלת תחום בכיר שירות לקוחות, רשות המסים, משרד האוצר

יפעת ששון - מנהלת מחלקת פניות ציבור, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

איתי פלומבו ויסמן - מנהל אגף פיקוח תחרות וצרכנות, משרד התקשורת

אורלי בוני - מרפאה בעיסוק ראשית, ממונת שוויון ונגישות, משרד הבריאות

טלי דהן - מנהלת תחום בכיר ערוצי שירות, משרד הבריאות

דניאל לב - מנהל פרויקטים שירותים דיגיטליים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דבורה בן ישעיהו - מנהלת תחום בכירה גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

כנרת לביא - יחידת אסדרה, בנק ישראל

מיטל לוי - מנהלת מדור בקרה צרכנות, היחידה לפניות הציבור, בנק ישראל

טובה רקנטי - ממונה על פניות ציבור, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ויקי בר-אל - מנהלת מח' שרות לאזרח, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ליאת הולנדר - מנהלת תחום פנ"צ, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אברהם קונסקי - מנהל מגזר חרדי, שירותי בריאות כללית

שלמה פרלוב - ראש האיגוד המקצועי, הסתדרות הגמלאים

עדן פרבר - חוקרת, תכלית - המכון למדיניות ישראלית

ישראל קמינר - מנהל פורום חזון השירות

יצחק גורדון - מנהל מוקד הקו הפתוח, אגודת ישראל

ישראל קרויזר - עמותת יעזור למען הקהילה

מיכאל ילץ - ארגון נדברו

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


ישיבת מעקב - פניות ציבור בנושא: הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה

אנחנו פותחים את הישיבה המיוחדת לפניות הציבור, היום כ"ז באייר, תשפ"ד. הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה. כ"ז זה היום שכיתרו את ירושלים, תשכ"ז, היום שבו היו נסים לעם ישראל. נכון שחוגגים מחר את יום ירושלים כי זה היום שנכנסו לירושלים, אבל הנסים הגדולים שהיו לעם ישראל היו היום, זו האמת, כ"ז באייר, צריך להזכיר את זה.

אנחנו בנושא ישיבת המשך לנושא הנגשת שירותי ממשל לציבור בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה. בוועדה האחרונה שחר הציג לנו את ההתקדמות, אנחנו נשמח לשמוע בקצרה מול איפה שהיינו לפני שנה. היה באמצע המלחמה? לא, הייתה לנו עוד ישיבה באמצע.

לא, לא, היה לנו עוד באמצע.

נכון. סליחה, בינואר. ישבנו בינואר, דובר על נושאים שאנחנו מתקדמים בהם, שולחנות עגולים מול המגזר הערבי, שולחנות עגולים מול המגזר החרדי והנושא של אזרחים ותיקים. איפה התקדמנו? איפה אנחנו נמצאים?

אז אנחנו נציג, יש לנו מצגת. אז אני שחר נוימן, מערך הדיגיטל הלאומי.

(הצגת מצגת)

קודם כול, אני מזכיר שתפיסת הפתרון היא באמת שהדיגיטל באמצעות האינטרנט, טלפונים חכמים ממשיך ומתקדם ואנחנו לא רוצים לייצר איזה שהוא פער ולכן יש לפתח ערוצי שירות משלימים לטובת מתן השירות הממשלתי לכלל האוכלוסיות, אלה בעצם הסקופ ותפיסת הפתרון שאליהם אנחנו מתכנסים.

אז המשימה הראשונה באמת שרצינו לבצע זה לעשות שני שולחנות עגולים, אחד לאוכלוסייה החרדית ואחד לאוכלוסייה הבדואית. עשינו לאוכלוסייה החרדית ב-23 בינואר, היה יום גשום ביותר ולמרות זאת הגיעו הרבה מאוד אנשים.

זאת אומרת, מי שהם בעלי אוריינטציה דיגיטלית נמוכה, אבל יש להם אוריינטציה למטריות.

כן, בדיוק. לא, היה ממש גשם, מי שהגיע זוכר את זה. זה היה בבני ברק, בבניין צ'מפיון. הגענו, אני חושב שזה היה שולחן עגול מאוד יפה ומשתף ועלו הרבה דברים בשיח הזה וגם היה נסיון למקד כי היו הרבה דעות בעניין הזה. סליי, את רוצה להתייחס למסקנות?

טוב, כמו ששחר אמר, באמת היו ככה גם נציגים, סליי ביינסין, מובילה את התחום של ההכללה הדיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי. בין היתר, כמובן אני ושחר הובלנו את השולחן העגול בעקבות השיחה ככה של הוועדה הקודמת. אז אני אגיד באמת שהאנשים שהגיעו היו מגוונים וזה ממש ממש חשוב וגם ככה זה מאוד השפיע על השיח עצמו. חלק מהדברים כבר הכרנו, גם התייחסנו לזה בוועדה הקודמת, חלק מהדברים כן חידשו לנו.

והדברים המרכזיים זה אחד, שהחלטנו שצריך למפות שירותים שהם אקוטיים או חיוניים לחברה החרדית ולנסות לראות איך עושים עליהם תהליכים של הנגשה לאוכלוסיות החרדיות שהן מגוונות. זאת אומרת, לראות שנייה לא רק אמצעי הנגשה אחד, אלא לראות את הפרופיל של אותן האוכלוסיות ולראות איזה אמצעי או פלטפורמה רלוונטיים וזה מאוד מתחבר לפעילות שכבר התחלנו במהלך הדיגיטל הלאומי.

למעשה יש לנו שני יועצים מתוך החברה החרדית שבשנה האחרונה עשינו מחקר של מיפוי כלל האוכלוסייה אז גם ככה ניסינו לתקף את זה במפגש עצמו ויצרנו ארבע פרסונות, אפשר להגיד, בחברה החרדית ולכל פרסונה לקחנו שירותים ממשלתיים שאיך מנגישים וניסינו לראות איך צריך להנגיש להם את זה. בין אם זה בוט קולי, בין אם זה הצבה ופריסה של עמדות ברשויות מקומיות ובאמת יש מגוון ומנעד רחב של פתרונות ואנחנו ככה לקראת סיום המסקנות מה שנקרא. באמת עבודה מאוד אינטנסיבית שהיועצים שלנו עשו.

אנחנו כמובן נכנס שוב את השולחן העגול כדי להציג את הממצאים שעלו, אבל באמת נעשה עבודה מאוד מאוד מעמיקה. אז גם שיתפנו וגם באמת הזמנו את החברים שהגיעו לשולחן שיציפו שירותים שלדעתם, למרות שאנחנו עשינו מיפויים שלנו, שירותים שלדעתם אנחנו צריכים להתחיל איתם את מה שנקרא הפיילוטים הראשונים להטמעה של השירותים. גם הייתה בקשה מהשולחן העגול לעשות דיון נפרד שנוגע לנושא של Campus.il, הפלטפורמה ללמידה דיגיטלית של מערך הדיגיטל הלאומי. זאת אומרת, לראות איך בעצם בודקים ומוודאים ש-Campus.il יונגש בצורה שהיא כשרה לחברה החרדית, זה משהו שגם אנחנו ממשיכים לעבוד עליו.

לא הבנתי, על מה?

Campus.il, זו פלטפורמה ללמידה דיגיטלית של מערך הדיגיטל הלאומי. למעשה, יש שמה מאות קורסים, מעל 700 קורסים מקוונים שכל אזרח בישראל יכול להיכנס, להירשם בהרשמה מאוד פשוטה וללמוד מה שהוא רוצה. בין אם זה קורס Excel, פסיכומטרי בחינם, באמת מנעד רחב של קורסים. וגם שם יש בשנים האחרונות שיח שהוא ככה בלתי פוסק והוא מוצדק שצריך להתאים את הפלטפורמה לחברה החרדית.

אז גם זה, גם הנושא הזה עלה בדיון ואמרנו שנעשה דיון נוסף בנושא בשולחן העגול, אנחנו נעשה את זה. כן חשבנו שיהיה נכון לחכות ולא לעשות שולחן עגול אחרי חודשיים כי אמרתי, יש את הצוות המקצועי שלי שעובד על מתן המענים שאחד המוצרים זה באמת Campus.il ויש לנו כמה חלופות איך צריך לעשות את זה, אז גם את זה אנחנו נעשה בהמשך. זה בגדול, אני אגיד, כן.

ולגבי השולחן העגול לאוכלוסייה הבדואית, בוועדה הקודמת באמת עשו לנו חיבורים פה לאנשים שניסינו, אני חייבת לציין שניסינו לקדם את זה, אפילו סוג של רדפתי וזה לא כל כך התממש. אנחנו הוצאנו מיילים.

אין לכם עדיין אנשי קשר?

היו פה אנשים שהגיעו וחיברו אותנו לאנשי קשר, אני ניסיתי ליזום כמה מפגשים, לא צלח. הוצאתי מיילים, לא כל כך התקדם. בגדול, גם אמרתי את זה בוועדה הקודמת, יש לנו אנשי קשר מהחברה הבדואית, אז מה שעלה פה בשולחן, שצריך שנייה לא להגיע לקהלי היעד הטריוויאליים שאנחנו כבר מכירים ובגלל זה באמת היינו פתוחים לקיים שיחה כזו, אבל לא כל כך התקדם מהצדדים השניים אז אנחנו מחכים ומצפים, בסדר?

אתי, אנחנו צריכים לפנות לפחות לחברי הכנסת שהיו פה.

שלחתי אותם.

כן, לא, אבל לשאול אותם למה, איך הם - - -

אז אנחנו נשמח. ככל שהם יחזרו, אנחנו נעדכן ונתאם, זה לא משהו מורכב.

אין לכם עדיין מסקנות שאתם יכולים להציג לנו כוועדה, אתם אומרים שאתם רוצים להציג את זה קודם לשולחן העגול ולאחר מכן.

כן, כי אני חושבת ששוב, אנחנו עומדים ממש על תוצר מעמיק ואני חושבת שזה יהיה יותר נכון ברגע שנסיים את התהליך להציג דברים יותר קונקרטיים מאשר מסקנות ביניים.

אגב, שאלה שעלתה בוועדה כבר לפני שנה, מערכת ה-CRM היום מותאמת, הטלפוני, הקולי, מותאם היום בכל השירותים הממשלתיים או שעדיין לא?

זה החלק של שחר.

עדיין לא. תכף נענה על זה.

למה אנחנו ממתינים כאילו?

זה בפיתוח.

פיתוח עדיין?

כן.

אפשר לבקש מאדוני זכות דיבור בנושא הזה?

בהחלט, רק יש לי חובה לזכות דיבור להסתדרות הגמלאים.

זה אני.

שזה אתה? אז בסדר, פשוט רשום לי.

רק נסיים ואז.

לגבי עמדות שירות חדשות, אז כמו שאמרנו בזה, יש לנו עמדות שירות חדשות שכבר אנחנו רכשנו ובעצם ביררנו איפה נכון לדעתנו לפרוש אותן ככה שזה יתאים לאוכלוסיות, החרדית והערבית.

הערה, המקום הראשון הוא לא בדיוק המקום של המגזר החרדי, יכול להיות שלאוכלוסיות מסוימות זה יעבוד, אבל לאוכלוסייה החרדית בירושלים, דיברנו על זה, המקומות הם יותר במרכזים הקהילתיים השכונתיים שכל שכונה היא עיר בפני עצמה.

אוקיי, אז אני מזכיר שאנחנו במסגרת מכרז ולכן אנחנו לפעמים נדרשים בהתאם לדרישות, אבל אנחנו באמת נבחן את זה, אם יש עוד מקומות. אנחנו מנסים להגיע גם לאוכלוסייה החרדית וגם לאוכלוסייה הערבית בכל המקומות ויצרנו קשר עם המקומות או עם הסופר פארם שאנחנו עובדים תחת מכרז להנגיש שם את העמדות וזה בעצם יקרה בחודשים הקרובים וזה כבר בביצוע של תשתיות. וברגע שהתשתיות יהיו מוכנות, אנחנו נביא את העמדות לשם וכל השירותים שיש על העמדות יהיו גם שמה. - - - עוד פיתוח, זה יקרה בחודשים הקרובים, בסדר? זה לגבי זה.

הערה נוספת, מה לעשות שאני עברתי כמה מקומות? ביתר עילית עם הקווים.

ביתר עילית יש.

בחינה של שיפור מערכת ההזדהות בהקראה קולית, אז עלתה דרישה שההודעה שלנו של הסיסמה החד פעמית היא פחות ברורה, גם קיבלנו דוגמאות. אז היינו תחת מכרז, המכרז הסתיים, נבחר ספק. כרגע זה כבר נמצא בפיתוח ואינטגרציה, הצפי שהפיתוח יסתיים עד סוף החודש הזה ובעצם הפיתוח של ה-OTP עצמו במערכת ההזדהות יקרה ברבעון שלוש ואז בעצם נוכל לשפר את ההערה הזאת שהייתה לגבי ההקראה הקולית של ההזדהות. בסדר? אז זה לגבי זה.

צפי להסתיים רק לא ראיתי, זה?

המכרז הסתיים.

לא, לא, לא, אבל הצפי להסתיים להקראה הקולית.

סוף רבעון שלישי.

סוף רבעון שלישי.

הקמת הזדהות ושירותים חדשים, אז קודם כול בזמנו דיברנו על רב"א, זה רמת אבטחה של השירות. קיבלנו אישור מהגורמים ממערך הסייבר הלאומי וגם אצלנו שהרב"א היא רב"א 2 ואפשר לתת מאחוריה חלק מהשירותים. האפיון להקמת תשתית להזדהות לאומית באמצעות הבוט הקולי הסתיים, האפיון בוצע.

כרגע זה בפיתוח ואנחנו מצפים לסיים ביחד עם הספק את הפיתוח בסוף רבעון שלישי ובעצם התשתית תהיה מוכנה ואז נוכל להתחיל לפתח שירותים על גבי זה כשהשירות הראשון שכבר בוצע לו אפיון זה השירות של תג נכה כפי שאנחנו מכירים אותו היטב מהווב, מעולמות האינטרנט וכבר בעצם יש לנו את כל התשתית שאנחנו צריכים כדי לבצע ואנחנו נפתח את השירות הזה כאחד השירותים הראשונים שיהיה מאחורי הזדהות.

כלומר זה מידע אישי, מידע שאתה יכול לעשות והמטרה היא עד סוף שנה לסיים ולפתח את זה ושיהיה אפשר לקבל חלק מהשירות גם בצורה קולית. זה גם היה אחד מהשירותים שעלו במיפוי הראשוני שהיה לנו כחלק מהשירותים הנדרשים לביצוע של שירותים ב-IVR ואחרי שנעשה את המסקנות ואת השולחן העגול ונתקף אז בעצם נוכל להגיד מה הם עוד השירותים שיהיה אפשר להקים על בסיס התשתית הזאת שכבר תהיה קיימת וזמינה לנו. אוקיי? אז זה המצב.

תודה.

הרשמה למערכת ההזדהות הלאומית – אנחנו מכירים את הנושא. מערכת ההזדהות הלאומית כבר אני לא זוכר מה היה בפעם הקודמת שהיינו פה, אבל יש כבר למעלה מ-4 מיליון משתמשים רשומים, בעצם כל חודש יש בין 60,000 ל-70,000 משתמשים חדשים שנרשמים למערכת ההזדהות הלאומית ואנחנו בעצם שמים דגש על שיפור החוויה. היה לנו מיפוי יחד עם סיליי ספציפית על חוויית משתמש לאוריינות דיגיטלית נמוכה, עשינו שינויי בממשק המשתמש, בחוויה כדי לתת לזה מענה, זה בוצע ואנחנו עוקבים אחרי זה.

בנוסף, הוספנו אפשרות להרשמה על ידי פקיד במשרד העלייה והקליטה. כלומר, מי שמגיע כבר פרונטלית, עוזרים לו להירשם למערכת ההזדהות הלאומית וככה בעצם חוסכים לו את ההרשמה. זה קיים גם ברשות האכיפה והגבייה ואנחנו מציעים את זה לעוד משרדים. ויש לנו את האפשרות ועשינו את זה עם הרבנות הראשית כי ההסמכה לרבנות הראשית, הם עושים גם מאחורי מערכת ההזדהות הלאומית עם אזור אישי וטפסים וכיוצא בזה, אז קיבלנו גם תלונות או בקשות על אנשים שקשה להם להירשם. יחד עם הרבנות קבענו יום מרוכז של מי שרוצה ויש לו קושי להירשם למערכת ההזדהות הלאומית שיבוא, אנחנו הגענו גם כדי לרשום בן האדם. אני יכול להגיד שבסוף הגיע רק אחד מכל הזה.

תיארתי לעצמי. כשראיתי את זה, אמרתי הם לא הלקוחות שלנו, אבל בסדר.

הגיע אחד, כל השאר נרשמו מרחוק פשוט.

ברור, ברור.

מהיכרותי את המגזר ידעתי שזה לא פלח האוכלוסייה שאליו אנחנו פונים. לכן כשראיתי את זה אמרתי - - -

אבל דווקא אני אוסיף לגבי החלק של לעזור לאנשים להירשם למערכת ההזדהות הלאומית, אז דיברנו על מיזם מאה באוריינות דיגיטלית בפעם הקודמת, מיזם שפועל ב-115 רשויות מקומיות ואחת ההכשרות המרכזיות היא באמת ההרשמה למערכת ההזדהות הלאומית. ובפילוח לאוכלוסיות יש אתגרים, בסדר? למשל של אמצעי הזדהות שבסוף גם אם אנחנו באים ללמד אותם, לא בהכרח יש להם שני אמצעים שהם זוכרים או יש להם בידם, אז גם על זה אנחנו מנסים לעבוד עם הצוות של שחר, לראות שנייה איך מקלים גם על הבירוקרטיה הזאת.

אבל יש הכשרות ב115 רשויות שעוסקות רק בזה וגם עשינו עכשיו סרטוני סמן. זאת אומרת, אנחנו מבינים שבסוף הנושא של אוריינות דיגיטלית, לא כולם פלח אחד, גם את זה צריך לקטלג. יש כאלה שצריך להגיש להם סרטון בוואטסאפ או בפייסבוק, גם את זה עשינו בארבע שפות, שבעצם אנחנו הולכים להפיץ את זה לאוכלוסייה הערבית, הרוסית, האמהרית, העברית, אז זה גם אמור להקל. אז באמת צריך להסתכל גם על זה ב-360 כמו שנאמר וכזה מעבר ללרדת לשטח כי לרדת לשטח זה יותר מאתגר, בטח כשעובדי המערך יורדים לשטח, זה לא תמיד אפקטיבי.

נכון. אז כמו שסליי אומרת, למעשה כמו ההרשמות, הצפי שלנו שהיא תלך ותרד כי רוב האנשים כבר יהיו רשומים. בעצם זה בפועל, אנחנו כבר מעל 4 מיליון, עד סוף שנה זה יהיה כנראה 4 וחצי ולאט לאט קהל היעד יהיה רשום פשוט. אז אנחנו עושים באמת את כל המאמצים כדי להצליח לרשום את כולם וזו אחת המטרות שלנו.

אתם לוקחים בחשבון שגם אנשים רשומים, יכול להיות שהם נרשמו פעם אחת לאיזה צורך מסוים ואחר כך לא יודעים בכלל איך לחזור לשם.

נכון, אז יש - - -

גם על התהליך הזה יש לנו גם תהליך, ממש, אנחנו בימים אלה עוד יותר משפרים אותו לאור זה שאנחנו רואים שמשתמשים בו, של שכחתי סיסמה או איפוס סיסמה, אנחנו מנסים להוסיף לו צ'אט בוט כזה שאתה יכול לשאול, אתה לא צריך נציג אפילו. כלומר, מבחינתנו, לגמרי. ההבנה היא שאנשים, יכול להיות שהם לא זוכרים, הם לא יודעים, לפעמים לא מבינים שהם נרשמו.

נו, מישהו עזר להם להיכנס פעם אחת בשביל להירשם למעון או משהו כזה ומבחינתם זה משהו שלא קיים.

מישהו עזר להם וזה והם יוכלו לעשות פעם הבאה בצורה קלה יותר.

זה בכלל לא במודע שלהם שיש להם.

נכון, אז זה לגבי מערכת ההזדהות הלאומית.

האמת שהתייחסתי לזה, גם הנתונים של הפעם הקודמת, אני לא יודעת עד כמה נצלול. אבל גם על ועדה מאה באוריינות דיגיטלית אני אגיד, גם בוועדה הקודמת אמרתי את זה, שהתנעת התהליך הייתה בהתחלה טיפה מורכבת, בעיקר נגיד ברשויות שהן ככה, ברשויות הערביות, אבל ככה עם התערבות של גם משרדי ממשלה שונים בעצם הבנו שכדי להעלות את אחוז האנשים שמגיעים להכשרות, כי בסוף אלה מוצרים שהם חינמיים.

גם לרשות המקומית אנחנו אומרים, יש לכן איקס כסף, בואו תביאו את האזרחים שלכן שירכשו הכשרות בכל דבר, מלפתוח את המחשב ועד עכשיו ללמוד קורסים שנוגעים לתעסוקה. ואנחנו גם יודעים בעצם להתאים את עצמנו כמו למשל לפתח הכשרות של AI כי אנחנו מבינים שזה הדבר עכשיו, זאת אומרת, גם לפתח מסלולי הדרכה שיהיו מותאמים ומצאנו את זה כמאוד מאוד מאתגר.

זאת אומרת, רשויות מקומיות יש להן הרבה פעמים רצון, בחלקן, בסדר? רצון מאוד מאוד גבוה להביא את המשתתפים, אבל זה מאתגר אותן ובחלק מהרשויות המקומיות זה לא כל כך בסדר היום שלהן וראינו שאחוז המימוש של התקציב בסוף שנת 2023 היה 10% שזה מאוד מאוד נמוך. זה פרויקט של 70 מיליון שקלים, זאת אומרת זה מאות ואלפי הכשרות.

אז הדרך להתמודד עם זה היא שבעצם פנינו למשרדי ממשלה שונים, נגיד מקבלי החלטות מה שנקרא שיש להן בסוף קשר ללקוחות הקצה כמו שירות התעסוקה, משרד הרווחה, משרד העבודה, באמת עשינו מיפוי של זה והנגשנו להן את הפרויקט ועכשיו זה ממש יחסית יש קפיצה מאוד מאוד משמעותית. זאת אומרת, אם בוועדה הקודמת רק 80% מהרשויות היו בפרויקט, היו בפרויקט זה אומר שהייתה לפחות הכשרה אחת, עכשיו 95% מהרשויות המקומיות שיש הכשרה ועדיין. זאת אומרת, זה פרויקט שברמת הזה שלו זה המון תקציבים.

אתן דוגמה, בממוצע כל רשות מקומית מקבלת 450,000 שקלים שזה בין 250 ל-400 קורסים והכשרות, זה המון. בין אם ובינר, בין אם זה קורס ארוך. אז למעשה זה פרויקט שהיה אמור להיות לשנתיים, אנחנו נרחיב אותו בעוד שנה כי אנחנו רוצים למעשה לממש את הכסף. זה בגדול.

מדובר על סכום מאוד נמוך. 100,000 אנשים עברו ב-60 מיליון שקל.

לא, זה אפילו לא עלה, אנחנו כבר לא ב-60 מיליון, כבר גלשנו ל-70 כי למשל אחד הדברים שהבנו, שיש מעטפת שהמערך צריך לשים כדי להתניע את המיזם. אנחנו אמרנו, אוקיי, יש ספקי הדרכה עם צוות אנחנו משלמים, יש את המובילים מהרשות המקומית, אבל אנחנו היינו צריכים לתגבר את כוח האדם במערך כדי באמת לרדת לשטח ולממש את הפרויקט הזה. ככל שעובר הזמן אנחנו מקצים עוד כסף אבל זה לא מעט כסף, זה גם לא מעט הכשרות ואני אגיד שאם באמת נצליח לממש, זה אפילו לא 100,000 איש, זה יכול להגיע ל-200,000 איש. אני תמיד זהירה במספרים, אני שמה את המינימום, אבל בגדול, אנחנו יכולים להגיע ליותר אנשים, פשוט המשימה היא לא פשוטה.

זאת אומרת, בשטח יותר מאתגר. בסוף לאתר האנשים ולהביא אותם לכיתות, לא תמיד בכל הרשויות המקומיות יש כיתות מחשבים, שזה לא משהו שאנחנו, לפחות לא במכרז הזה, הרשות המקומית למעשה לא שמה מאצ'ינג כספי. כן היא הייתה צריכה להביא כיתות לימוד, זה היה ההסכם בינינו ולא כל רשות מקומית יודעת לעמוד בזה וגם יש רשויות שיש רק כיתת מחשבים אחת אז אנחנו מנסים להיות יצירתיים, אבל גם זה משהו שהוא מאתגר.

אבל יחסית, אולי היינו שאפתנים מדי כשעשינו את הפרויקט הזה לשנתיים, אנחנו כנראה נדחה אותו לעוד שנה, אבל אנחנו מקבלים פידבקים מאוד מאוד טובים. לפני שבועיים עשינו כנס לכל הרשויות שמשתתפות במיזם, באמת הפידבקים היו טובים, כולם מבינים כמה זה חשוב, אבל כולם מבינים גם שיש אתגרים בסוף. לא מספיק שיש כסף ותקציב, צריך לממש את זה והמימוש הוא לא קל, אבל אנחנו אופטימיים מה שנקרא.

אלה דברים מהפעם הקודמת, אבל אולי לגבי הקורסים בערבית אני אגיד. שוב, באמת בוועדה הקודמת אני באתי בכובע של אוריינות דיגיטלית, אלה דברים שעשינו לפני אבל המערך כן רוצה להסתכל על הנושא של אוכלוסיות שהן לא מחוברות לדיגיטל או פחות מחוברות לדיגיטל בזווית של 360. אז כמובן שיש מחלקות שונות במערך שמטפלות בנושא הזה, אז אני החזקתי את התחום של אוריינות דיגיטלית וכן יש איזו תפיסה היום אצלנו שמישהו צריך להחזיק את זה בצורה יותר רחבה, אז בגלל זה אנחנו קוראים לזה אגף הכללה דיגיטלית אז אני בעצם מחזיקה את שני הכובעים.

ובעקבות ההחלטה הזו אנחנו אחד, אמרנו שלכל אוכלוסייה בעצם שמנו סט של פתרונות ומענים וראינו איפה החסמים. נגיד האוכלוסייה הערבית, ראינו שאחוז הקורסים שנמצאים ב-Campus.il, הפלטפורמה שדיברתי עליה, יחסית מאוד מאוד נמוך. אז שמנו עכשיו תקציב לפיתוח קורסים בחברה הערבית ואנחנו עכשיו נמצאים בשלב של מיפוי וסקר של אילו תכנים אקוטיים או רלונטיים לחברה הערבית. קמפוס לחברה החרדית, זה עדיין בדיונים, בסדר? ואנחנו נשים לב איזו פלטפורמה מתאימה.

הפודקאסט כבר עלה, דיברנו על זה בפעם הקודמת. גם אני אגיד, אולי זה יעניין, אני לא ארחיב עליו, אני אשלח אתכם ככל שזה מעניין, עשינו פיילוט מאוד מאוד גדול בירושלים של צמצום הפער הדיגיטלי בירושלים של שלוש שנים, פרויקט של 20 מיליון שקלים כשהפיילוט עסק בפעילות בשכונות חרדיות, ערביות. ממש כזה כיתתנו רגליים וכל הפתרונות היו עם האוכלוסייה וסיימנו אותו והוא נחשב לפיילוט מאוד מאוד מוצלח וככה הפקנו מדריך שמדבר על איך מצמצים פער דיגיטלי באוכלוסיות האלה. אז ככל שזה מעניין מישהו מפה, אנחנו נשמח לשתף אותו. מדריך שהוא באמת מעמיק ונותן כלים איך לעשות את זה, אבל זה כזה על קצה המזלג.

רק את יכולה להגיד לי איך את עושה קורס להימנע מפייק ניוז ולראות חדשות באיזה שהוא מקום? כי אני לא מכיר אף מערכת שהיא לא פייק ניוז. בינתיים, עוד לא מצאתי, אני מחפש הרבה זמן.

איזו מערכת?

לא, איזו שהיא מערכת חדשות שזה לא פייק.

אז יש, אבל אנחנו - - -

לא משנה מאיפה, אני לא מכיר פשוט. אני במקרה נמצא פה, מעולם לא ראיתי כתבה באיזה שהוא עיתון על משהו שמשקף את מה שהיה באמת, עוד לא ראיתי.

אז יש, אנחנו בסוף נגיד, בהכשרות שלנו, גם אם זו עכשיו הכשרה שאתה מגיע פיזית, בין אם זה ובינר או - - -

אני אשמח לעבור את ההכשרה הזאת כי אני מחפש.

אז בשמחה. אז עשינו את זה עכשיו דווקא במלחמה ויש סרטונים שמסבירים איך לא ליפול. בסדר? אז יש ככה - - -

אבל כולנו נופלים, כל העולם המערבי נופל בזה.

אבל יש מי שנופל באופן יחסי ויש מי שנופל - - -

לא, יש מי שלא מודע לכמה הוא נפל ויש מי שמודע לכמה הוא נפל, כולנו נופלים, כולנו שמה בתוך הסיפור הזה.

זהו, זה בגדול.

אני משתדל לא לקרוא עיתונים ולא לראות חדשות בשביל לא ליפול בזה. בינתיים זה הפתרון שאני מצאתי לעצמי, לא מצאתי פתרון יותר טוב. הסתדרות הגמלאים, עדיין חוב מפעם קודמת.

אני שלמה פרלוב, אני ראש האיגוד המקצועי בהסתדרות הגמלאים וממונה על קשרי ממשל ועושק קשישים. אני מודה לאדוני ולוועדה שבכלל הנושא הזה עולה לסדר היום הציבורי. אני רואה שאדוני לא מרפה וטוב שכך נעשה. רק דבר אחד, אני מבקש, אני מתנצל, אני לא באתי לפה לעשות ביקורת, קצת נשכחו פה הגמלאים ואני הייתי מבקש מאדוני וממערך הדיגיטל הלאומי לשתף את הסתדרות הגמלאים בכל נושא האוריינות.

אנחנו, הדלת שלנו סופר פתוחה, אנחנו עושים את זה גם בעצמנו, אבל איך אומרים? אנחנו נחלקים לתקציב. יש לנו גם את הכיתות, גם את המועדונים של ההסתדרות, אנחנו עושים הרבה דברים, איך אומרים? גם לפעמים רשויות מקומיות לא תמיד משתפות פעולה ויש להן היום את האפשרויות. אני במקרה הייתי לפני ארבע שנים בתפקידי הקודם בהסתדרות ההנדסאי אחראי על טכנאי המחשוב ברשויות המקומיות. יש הרבה מאוד אשכולות פיס לא מנוצלים שאפשר לנצל, יש המון כיתות עם מחשבים ואני רק לא מבין למה הניצול. תנו לנו גם תקציב, גם הדרכה, גם לינקים ואנחנו נשתף את הגמלאים.

אפשר להתפשר על הדרכה בלי תקציב ואז אנחנו פותרים את הבעיה? לא, אני שואל בכנות, אני לא אמרתי את זה בתור בדיחה.

אנחנו ניסינו לעשות, גם הנאמנים ביקשו.

אם אתם אומרים, בואו, אנחנו פותחים את הכיתות שלנו, אנחנו מביאים את האנשים, הם מביאים את הקורס - - -

ואם אפשר, דבר אחרון, יש לי עוד דבר להגיד. לעשות גם שולחן עגול לגמלאים, לשמוע מה הצרכים, אם אפשר. אנחנו נביא לכם את האוכלוסייה, נספק את המקום ואיך אומרים? בא לציון גואל.

מעולה. אז א', אני אתייחס, קודם כול, לשני הדברים, ברור שכן, אנחנו נשמח כמובן לשיתוף פעולה.

ודבר אחרון, אם אפשר שתעני לי.

כן, תסיים ואני אתייחס.

אנחנו מדברים על דיגיטציה, אבל בתור זה שאני ממונה על עושק קשישים, העושק באמצעות הדיגיטל, כאילו הלאומי, רבותיי, זה הפך להיות, אני בעוד חצי שנה בוועדה של הקשישים, של זכויות השואה אצל חברת הכנסת מירב כהן ועוד פעם עולה הנושא של העושק של הדיגיטציה. אני גר בתל אביב, מעבירים שמה כל מיני מיילים מכל מיני גופים ממשלתיים, ממשרד הפנים ואני רואה ישר שזה com וזה לא gov.il אז אני כבר יודע לא להסתכל. אבל כמה כמוני יודעים את זה ונופלים? ואתה שומע שמה סיפורים זוועתיים. אז אם אפשר גם שמערך הסייבר הלאומי, שלא נברך וגם נמצא עצמנו גם בועטים בעצמנו. אז אני מודה לכם. תודה לאדוני.

תודה רבה.

אז השורה התחתונה, אנחנו נקבל סיוע?

לא, אני הצעתי הצעת פשרה. הם יעשו אצלכם את הקורסים, הם יממנו את הקורסים לא את הזה, אתם תביאו את המקום, את הפלטפורמה.

אז אנשי הקשר הם שני האנשים האלה?

כן, אנחנו.

מעולה.

אני חושב שזו ההצעה הכי נכונה. הרי היא גם אמרה מקודם שהיא עומדת במצוקה, אני לא אמרתי את זה בגלל איזה שהוא זה. היא אמרה מקודם, היא עומדת במצוקה ברשויות מקומיות שלא נותנות את המאצ'ינג. אז היא לא ביקשה מאצ'ינג מהסתדרות הגמלאים, אבל היא אומרת יש לכם פלטפורמה, יש לכם מקום, החיבור הנכון הוא שהם יתנו את החומרים ואת הקורסים ואת המרצים ואתם תתנו בעצם את הפלטפורמה ואת המקום.

ותעזרו להביא האנשים.

אמרתי.

אדוני, אני לא הייתי מבקש יותר מזה.

מעולה, אז אנחנו נחליף מספרים. כל מה שאמרת, אפשר לעשות ביחד, בסדר? גם אגב לגבי העושק, אנחנו עושים הכשרה על זה, אז אנחנו גם נשמח לשתף.

לא, אבל גם בנושא העושק, זה כמו בכל דבר, ככל שיוציאו יותר פרסומים, אם יש להם פלטפורמה, יותר פרסומים ויש להם פלטפורמה של מיילים של הסתדרות הגמלאים. להגיד להם, חבר'ה, אם זה לא gov זה עושק, אני חושב שזה ברור. מי מהנרשמים?

כן, אני אשמח לדבר. שמי ויקי בר-אל, אני מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בוקר טוב. אני מרגישה ושומעת שיש התייחסות מאוד מאוד גדולה לכל מה שקשור לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה החרדית ועכשיו אני שמחה ומברכת גם על הגמלאים ובעצם אין התייחסות לכל מה שקשור לאנשים עם מוגבלות.

על מנת ששירות ינתן כשירות נגיש, הוא צריך להינתן לפחות בשני אמצעים. כלומר, טלפון, כלומר קולי, או בכתב. המענה במענה הדיגיטלי נותן מענה בכתב בלבד, אז בעצם אנחנו מדירים אוכלוסיות שלמות שלא יכולות לקבל את המענה בצורה ממשית וטובה. ולכן אנחנו צריכים לחשוב תמיד על איך אנחנו מאפשרים שהגישה תהיה אף על פי ולמרות שיהיה את הדיגיטציה ואנחנו מברכים על זה, שתהיה כן אפשרות לפנות גם בכתב וגם במענה קולי כדי לאפשר גם לאנשים שיש להם מוגבלות שמיעה, מוגבלות ראייה כן להיעזר בשירותים האלה בנוסף.

בנוסף, יש הנחיה ברורה של היועצת המשפטית לממשלה, אם וכאשר מוחלט לתת שירות במענה דיגיטלי בלבד, צריך לקבל אישור של היועצת המשפטית לממשלה על מנת לבדוק מה ייחודי בשירות הזה שאי אפשר לתת אותו. עכשיו, אנחנו מדברים על שירות באופן כללי, אנחנו לא מדברים על שירותים שניתנים בעסק שהוא קטן או במקום שהוא קטן, אנחנו מדברים על שירותי ממשלה. אין משרד בממשלה שלא מסוגל לתת את המענה בשני אמצעים ולכן אנחנו מצפים שזה כן משהו שיינתן בצורה הזאת.

דבר נוסף שאני אשמח להתייחס אליו, אנחנו מדברים על המרכזים שאנחנו מפרסמים בכל המקומות. חשוב וגם מנסיון שלנו בעבר, אני מניחה שאתם כבר עשיתם עבודה ואתם נערכים לזה, שכל המרכזים האלה יהיו נגישים. שתהיה גישה נוחה להגיע אליהם, שזה יהיה או במבנים קיימים שכבר יש בהם הסדרי נגישות או מבנים חדשים שאני מקווה ומאמינה שהם כבר יהיו מונגשים ודבר נוסף שכל העמדות יהיו נגישות בעבר הייתה לנו התנהלות מול משרד החוץ לגבי שירות שניתן בעמדה נגישה ועבדנו מולכם והמענה שקיבלנו זה שהמערכת לא מסוגלת לתת את המענה הנדרש. אז אני מאוד מצפה שאם וכאשר - - -

זה לא היה המענה, אפשר לחזור עוד פעם ביחד, זה לא היה המענה.

אוקיי, אז אנחנו נשמח לחזור ולבדוק את הדברים, אבל אני מצפה - - -

מכיוון שאנחנו בדיון מעקב ולא הראשון, אני כבר לא זוכר את המספר, אבל לא בדיון מעקב, וכן, כמו שאמרת, אנחנו לא מרפים מהעניין. אני מבקש ממך לנסות כמה שאפשר, אני בטוח שאי אפשר להכול, להיות יותר ספציפית. זאת אומרת להגיש לנו לוועדה מסמך על שירותים שאת מרגישה שיש ניצול באיזה שהוא מקום ודיברנו על זה בעבר, ניצול באיזה שהוא מקום לסגור את השירות הפרונטלי בעקבות הדיגיטציה שפוגע באוכלוסייה שאת מדברת עליה ואנחנו נצטרך לעבור דבר דבר. כי לדבר באופן כללי על הנחיות היועצת המשפטית לממשלה ומשרדי הממשלה זה הכי לא פרקטי מנסיון, אני מאמין גם שלך וגם של הוועדה.

ולכן הייתי כן, יורד ממוקד ואומר, חבר'ה, משרד, לצורך העניין איקס, הפסיק עם השירות הפרונטלי והפך להיות רק לשירות דיגיטלי, קיצצו בכוח אדם ואז הוועדה תעקוב אחרי זה ותצטרך גם לפנות ליועצת המשפטית לממשלה, גם את זה נעשה. אבל אני אומר קודם כול לנסות להיות מאוד מאוד ממוקדים, להגיד לנו מה הם השירותים שאתם מרגישים כי זה יעזור לנו מאוד, זה יעזור לנו מאוד להיות ממוקדים.

היינו ממוקדים בבנקים, היינו ממוקדים במשרד הרווחה, במעונות היום. היינו ממוקדים, הוועדה עשתה את זה בעבר בכל מיני נושאים שראינו ופנינו למערך הדיגיטל שהוא מאוד קשוב ואמרנו להם, חבר'ה, תעזבו כרגע את הדבר הזה, זה לא אתם, זה המשרד הרלוונטי. משרד הרווחה מנצל אתכם לצורך העניין, או משרד העבודה, את המערך הדיגיטלי הלאומי בשביל להפסיק לתת שירות פרונטלי, זאת לא המטרה, זאת ממש לא המטרה, בטח לא כשירות ממשלתי. ולכן אני הייתי מאוד שמח אם הייתם מביאים לנו פשוט רשימת מטלות, להגיד לנו איפה הבעיות ונתחיל לבדוק דבר דבר, ככה נוכל להתמודד עם זה הרבה יותר בקלות מאשר אמירה כוללת, זה יותר מורכב לנו.

בסדר גמור, תודה.

אני עדן פרבר, אני ממכון תכלית. תודה רבה על הדיון ודיוני המעקב מאוד חשובים ואנחנו שמחים לשמוע על כל ההתקדמות של מערך הדיגיטל בנושא החשוב הזה. ברשותכם, אני אציע המלצה אחת עיקרים שאני חושבת שהיא חשובה לקדם. לרקע, אני רוצה לשתף את הוועדה שסקר האו"ם על שירותי ממשל דיגיטליים מצא כי באירופה, ביחס ל-58% משירותי הממשל הדיגיטליים המוצעים יש גם מנגנונים או אמצעים דיגיטליים שמאפשרים את הגישה אליהם עבור אוכלוסיות מוחלשות.

באמריקה זה 59% מהשירותים ובאסיה 70%. ועדיין, מבחינת ניצול השירותים בקרב אוכלוסיות שונות, אנשים בקרבת קו העוני, אנשים בני מיעוטים אתניים, נשים, נמנעים מטעמי דת, יש פערים משמעותיים ובכלל שירותי ממשל חיוניים אינם מונגשים באופן התואם את הצרכים של מגוון אוכלוסיות.

בראייה למשימה משותפת שלנו של הכללה דיגיטלית, כלומר הבטחת גישה שווה, משמעותית ובטוחה לכל יתרונות העידן הדיגיטלי עבור כולם, לגישתנו חשוב במיוחד לקדם את מהלך התרגום של שירותי הממשל עצמם אשר לפי דו"ח מבקר המדינה, כרגע עדיין לא משיג את יעדיו. זה כולל תרגום לערבית, לרוסית, אמהרית, אנגלית ועוד שכן אנחנו מדינת הגירה עם בני מיעוטים דוברי שפות שונות והנגשה יעילה ומשמעותית כוללת הנגשה שפתית ואנחנו באמת שמחים לשמוע על הסרטונים והוובינרים בשפות שונות, אבל אנחנו חושבים שנכון להמשיך לקדם את התרגום של השירותים עצמם. ועל ההצעה הזו ואחרות הרחבנו בחוות דעת ואנחנו לרשותכם אם יש עוד שאלות. תודה.

בסדר גמור.

בנושא של התרגומים, נגיד לגבי תרגום לחברה הערבית, יש כבר החלטת ממשלה שאנחנו בעצם מיישמים אותה שקוראת לתרגם לפחות 50% מהשירותים הממשלתיים ואנחנו עכשיו פרסמנו מכרז לבחור ספק זוכה שיתרגם את השירותים אז באוכלוסייה הזאת זה מכוסה, שאר האוכלוסיות, זה באמת בדיון.

אגב, נגיד לתרגם לשפה האמהרית, אני אגיד דווקא כבת העדה כי אני מניחה ששם למשל יש שאלה מאוד מאוד גדולה האם צריך לתרגם. צריך פה שנייה לנתח את האוכלוסייה, להבין בכלל כמה יודעים לקרוא באמהרית או באיזו שפה הם שולטים ויש שמה פער מאוד מאוד עצום בתור אחת שבאמת חקרה את זה כאילו, כי גם אני אחראית על הכללה דיגיטלית וגם אמרו לי, מה, את בת העדה, איך את לא מטפלת בזה? אבל אמרתי, אבל אין הרבה שיודעים לקרוא, אז השאלה אם אתה עושה את זה רק כדי לצאת צודק או חכם.

אז לא הכול הוא טריוויאלי ולא כל דבר צריך לתרגם. כמובן לשפה הרוסית זה מדובר, אבל יש אוכלוסיות שצריך שנייה טיפה להעמיק והעיקר הוא לא להגיד שצריך לתרגם, זו גם סוגייה שהיא משמעותית. אבל לחברה הערבית יש החלטה, יש תקציבים, אנחנו בדיוק לפני בחירת זוכים. האוכלוסייה הרוסית זה גם מדובר.

תודה. אני רוצה לומר לך, עדן, את מה שאמרתי קודם. אני מאוד מבין את צורת העבודה ואת נייר המדיניות של מכון תכלית, זה בסדר גמור. אנחנו כוועדה לפניות הציבור, הרבה יותר פרקטי לנו זה לקבל נקודות ציון בעייתיות, זאת אומרת, מעבר לדבר הכללי.

זאת אומרת, כאמירה כללית הוועדה אמרה את זה מהיום הראשון ואמרה את זה גם בפגישות שהיו עם השר והמנכ"ל, לא יכול להיות שההעברה לשירותים דיגיטליים תפגע באוכלוסיות אחרות, אמרנו את זה. ולא יכול להיות שהוא יבוא במקום, אמרתי את זה גם קודם, הוא לא יכול לבוא במקום. הוא יכול לבוא לצד, הוא יכול לשפר, הוא יכול לייעל, אבל הוא לא בא בשביל להוריד כוח אדם. אנחנו בטח לא חברה עסקית שאנחנו עכשיו אומרים לפטר את כל עובדי הממשלה בשביל הדבר הזה. זאת אותה מטרה, אנחנו בסוף נותני שירות.

ככל שתהיו יותר ממוקדים ותביאו לנו דוגמאות של דברים ששמה זה נפגע, נוכל יותר כוועדה. ואני אומר את זה כוועדה הזאת, יכול להיות שבוועדות אחרות נוכל יותר. יכול להיות שוועדת כלכלה יכולה לטפל יותר, הוועדה לביקורת המדינה יכולה לטפל יותר בדבר הזה, אבל אנחנו כוועדה, ככל שתביאו לנו מקומות שאנחנו נזהה שכן, מצמצמים שירותים בעקבות ישראל דיגיטלית ומצטמצמות האפשרויות, נוכל יותר, יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד מול הדברים האלה.

אם תרשה לי להגיב רק בקצרה.

אנחנו מבינים את זה ובאמת המענה הוא עם ארבע נקודות שחשוב לנו לציין. אני הצגתי היום את התרגום כי בבדיקה שערכנו אתמול אפילו, ראינו שבעמוד הבית של gov.il אמנם יש תרגום לשש שפות למיטב ידיעתי, אבל כשנכנסים לשירותים עצמם אז אין את התרגום. ואני שמחה לשמוע על המיפוי, אני חושבת שזו דרך העבודה הנכונה למפות את הצרכים ובכל זאת אני חושבת שעצם העובדה שהתרגום עוד לא נעשה, אז רצינו להסב את תשומת לב הוועדה לקדם את מהלך התרגום ויש לנו עוד שלוש הצעות קונקרטיות שכתבנו עליהן בחוות הדעת אם תרצו. תודה.

בסדר גמור, תודה. יצחק.

אני יכולה להגיב שנייה לגבי התרגום? אני מנוחה ממשרד הרווחה. משרד הרווחה רואה חשיבות מאוד מאוד גדולה לתרגם את כל האתר, יש החלטת ממשלה לתרגם 50% עד 2025. אנחנו משקיעים הרבה מאוד זמן ומשאבים לתרגם את האתר שלנו באמת תרגום מראה, יש לנו עורך תוכן בשפה הערבית, באמת משקיעים המון זמן המון כסף אבל בסופו של דבר, התוצאות לא מצדיקות את עצמן, אנחנו רואים שאחוזי הכניסה לאתר הם מאוד נמוכים. תרגמנו את טופס פניות ציבור כדי שיהיה אפשר לפנות בשפה הערבית, דאגנו שבמשרד יהיה מישהו שיקבל את המידע בערבית ויתרגם אותו ויעביר לגורמים המקצועיים, השימוש ממש - - -

באנגלית גם כן יש לכם תרגום? זה עלה בוועדה הקודמת.

רק בערבית והשימוש ממש, יש לנו פניות בודדות.

עזבי רגע החלטת ממשלה, אם אנחנו מדברים על הנגשת שירותים, אז זה כמו שאמרו קודם, זה בכמה שפות. נכון שיש החלטת ממשלה לערבית וזו החלטה מסיבות שאני לא אכנס אליהן, זה אפילו לא משנה כרגע. אני אומר בסוף, המשמעות, אם אתם כבר עושים עבודה, אין סיבה שלא תעשו את זה בכמה שפות, לפעמים זה אפילו יותר קל. תעשו את זה בכמה שפות שיוכלו להיות ונכון, בסוף זה הביצה והתרנגולת. ככל שזה יהיה יותר מונגש לציבור הערבי וככל שיהיו יותר פתרונות, הם יוכלו להיכנס. הם יוכלו להיכנס אז התרגום יעבוד, זה הכול מאותו מקום.

אנחנו לא ועדה לביקורת המדינה, אמרתי קודם, אנחנו לא באים עכשיו לבדוק האם החלטת הממשלה מיושמת. בסוף השירותים, אם יש אנשים שלא מסוגלים לקבל את השירותים מכל מיני סיבות, ואני אומר לך, הבוקר הייתה לנו ועדה בשעה 9:00 עם הורים לילדים עיוורים שדיברו, כן, דווקא על משרד הרווחה. על הקושי שלהם גם למלא טפסים, גם להיכנס לתוך האתר, גם להבין מה הם צריכים לעשות. הורים לילדים עיוורים אנגלו-סקסים שהייתה להם בעיה בגלל האנגלית, בגלל השפה והם דיברו על קשיי השפה, במקרה. היום באולם הנגב הייתה לנו ישיבה.

אז לכן אני אומר, אם אתם כבר עושים תרגום, תנסו לבדוק אצלכם אפשרות לעשות את זה בעוד שפות והתשובה למה שאת אומרת על הנושא של הערבים, אז זה נכון, זה תלוי בסוף בכמה עבודה נוכל ודיברנו על זה. נעשו עם המגזר הבדואי והמגזר הערבי ועמדות שירות וכל הדברים האלה, אז בסוף זה יתחבר באיזה שהוא מקום.

זה מבחינתי מה שאני רוצה להגיד, שלא מספיק רק לתרגם, צריך שמערך הדיגיטל יעזור גם בעצם בפרסום של הדברים. האוכלוסייה פשוט לא רגילה בכלל שהיא יכולה לקבל את המידע אז היא לא נכנסת ולא עושה שימוש וזה חבל. כי בסופו של דבר, גם אם יש הרבה רצון טוב, זה לא עוזר לנו.

זו הייתה המצגת. בהחלט, בהחלט. יצחק גורדון ונעבור עוד מעט למשרד התקשורת.

אני יצחק גורדון, מנהל מוקד הקו הפתוח של אגודת ישראל. דבר ראשון, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שלקח את העניין באופן אישי, את כל נושא הדיגיטציה. זו לא ישיבה ראשונה ולא שניה, היו כמה ישיבות, אין הרבה נושאים שעושים ככה עוד ישיבה ועוד ישיבה ולא נותנים לעניין לשקוע, מדובר באמת בעניין חשוב. גם את שחר וסליי שבאמת נרתמו לעניין ואנחנו ישבנו איתם בשולחנות עגולים כמו שהם אמרו וניסו למפות את הצרכים.

הם העלו פה את הנקודה של Campus.il שזה באמת דבר מאוד מאוד חשוב, אבל לא יודע אם זו הדרישה של הציבור. אני אניח את זה בזהירות, זה באמת חשוב, אבל הדרישה של הציבור זה השירותים הבסיסיים שהוא לא מצליח להסתדר ולזה עדיין צריך לתת מענה. הם אמרו שאת ההזדהות הלאומית, עכשיו עובדים עליה, אני מקווה שזה באמת יתאים, אותו קוד ואותה הזדהות לכלל השירותים, שלא יצטרכו. עכשיו, יש כמה נקודות שבאמת - - -

התאריך שהם נתנו זה סוף הרבעון השלישי לנושא האתגר שעלה פה בינואר.

להזדהות, אבל לתת את השירותים עצמם, זה יקח יותר זמן.

לא, לא, האפיון הסתיים כבר. אמרנו פיתוח עד סוף רבעון שלישי.

ולהוסיף את השירותים עצמם, אני מאמין שזה יקח הרבה יותר זמן. אחרי שיש כבר את ההזדהות, זה להוסיף עוד שירות ועוד שירות למערך הזה. עכשיו, יש את כל הנושא של רשות המסים שאני מבין שהוא לא תחתיכם, אבל צריכים להזמין אותם גם לדעתי פה לשולחן, היושב ראש.

יש.

נמצאים פה? כי עכשיו, הנה, חשוב - - -

אתה מגיע לפה פעם בארבעה חודשים, הם מגיעים לפה כל שבוע.

אז זהו, יכול להיות, אני לא ידעתי. כי אני כל הזמן רואה את מערך הדיגיטל שעומד פה בפרונט ומדבר והם מחוץ לתחום של מערך הדיגיטל. אבל עכשיו - - -

כל שבוע פה.

כן. עכשיו לאחרונה פשוט הורידו את כל - - -

מישהו פה בעבודה מגן על הכבוד של משרד האוצר.

בתקופה האחרונה הם הורידו את כל הנושא של, היה פעם דף דיגיטלי, אני כבר לא מדבר על לא דיגיטלי, פקסים והכול שאנחנו מאוד מייחלים לכיוון הזה, אבל אני אומר, אפילו דף דיגיטלי שהיה, מפ"ל, להגיש בקשות ושירותים, גם זה לאחרונה נסגר כמעט לגמרי. עכשיו, תיאומי מס, החזרי מס, דברים בסיסיים שבן אדם צריך לעשות מדי תקופה, כל אחד עם השירותים שלו, אין היום כמעט אפשרות לעשות את זה בלי אזור אישי ולהגיע לאזור אישי, חייבים להחזיק כרטיס אשראי גם הבעל, גם האישה, או שהוא נוסע לרשות המסים.

אלה דברים מאוד מאוד שהם צרכים בסיסיים שבן אדם לא מצליח להגיע אליהם כי מחייבים אותו להחזיק כרטיס אשראי בשביל שהוא יוכל להיכנס לזה. גם שאר אמצעי ההזדהות, אין אותם לאנשים וקשה לחייב בן אדם להחזיק אותם. עכשיו, אלה נקודות ודוגמאות שבאמת צריך לעמוד עליהן כי אנחנו כל הזמן עומדים מול מערך הדיגיטל בשאר הנושאים.

לא, לא, לא, אבל ההזדהות האישית זה מערך הדיגיטל.

אני אומר, אנחנו כל הזמן עומדים - - - אבל יש את רשות המסים שזה תחום נפרד לגמרי.

שמשתמשים דרך מערך הדיגיטל.

לא, לא, זה מה שאני אומר, הם מחוץ לכל התחום הזה, כל רשות המסים.

אני נכנסתי דרך מערך הדיגיטל.

לרשות המסים זה אזור אישי אחר, אזור אישי אחר לגמרי. כן, הוא מחוץ למערך ההזדהות. ויש גם את כל הנושא שדיברנו פעם קודמת שהם גם לא נמצאים על השולחן וזה לא בתחום הזה, אבל הרשויות המקומיות שצריכים גם איתן לדבר על כל הנושא הזה של הנגשת השירותים, שלא יהיה מקוון כי עוד רשות ועוד רשות עוברת לבקשות ארנונה, לאזרחים ותיקים ולאוכלוסיות מוחלשות, הן עוברות למקוון. עוד רשות ועוד רשות וזה קשה לאוכלוסיות האלה, צריכים אולי לכנס אותן לשולחן נפרד.

גם הנושא של מערך הדיגיטל, יש את הנקודה של המעונות שהם יוצאים מגדר הרגיל מכל הנושא. אני לא יודע, לא אקרא לזה מקשים מאוד, אבל גם אם יש להם שירותים דיגיטליים, הם לא מונגשים, הכי הכי דיגיטלי שיש. זאת אומרת, עכשיו הייתה ועדת קבלה למעונות, הרישום למעונות אגב, הם עשו קבלות קהל ברחבי הארץ, הגיעו לעשות רישום. אני בערד ספציפית, היו שמה תורים שאנשים חיכו, אנשים חיכו למעלה משעתיים וחצי שיגיע התור שלהם. הביקוש היה אדיר והם לא עמדו בהיצע.

זה עוזר רק לרישום, זה לא עוזר לוועדת הקבלה ולא עוזר לדרגות ובאמת מערך הדיגיטל יושבים וחושבים איך לפתור את זה, זה נכון, אבל בוועדות הקבלה עצמן שעכשיו נגמרו, אנשים קיבלו ביומיים האחרונים, אני מביא דוגמאות קטנות להבין שהבעיה הרבה יותר עמוקה, אנשים קיבלו ביומיים האחרונים פתאום, תשלים מסמכים עד מחר בשעה זה וזה. לא היה כתוב אילו מסמכים, אין גישה טלפונית, אין למי לפנות, אין כלום.

זה דיון נפרד, עשינו פה דיון - - -

גם מי שכן משתמש בדיגיטל, הוא לא מצליח להגיע לשירותים. עכשיו, כמובן שהבוט הקולי אמור לפתור את הבעיות האלה כמו שאנחנו רואים שיש בבנקים, כמו מה שדיברנו, ובקופות החולים, יושב פה נציג של קופת חולים כללית, הם כל שבוע מוסיפים עוד שירות ועוד שירות וזו אבטחת מידע ברמה מאוד גבוהה. הם הוסיפו אישורי מחלה, הוסיפו בדיקות דם, דברים, הכול בבוט הקולי אפשר לעשות. אני חושב שאם חותרים למטרה, בעזרת השם יגיעו לזה.

תודה רבה. משרד התקשורת.

צוהריים טובים, איתי פלומבו ויסמן, מנהל אגף פיקוח, תחרות וצרכנות במשרד התקשורת. אני מעדכן בהקשר של הישיבה הקודמת כי עבודה מאוד מאוד עבודה ומרשימה של מערך הדיגיטל וכל השותפים כאן, אבל יש גם עבודה רבה על התשתיות. כי אפשר לייצר המון המון כלים, אבל אם אין תשתיות תומכות, אז אנחנו לא נצליח להשיג את היעדים של צמצום פערים. אני מעדכן שהמשרד לקח את זה במלוא הרצינות ואנחנו עושים את זה בשני ממדים.

ממד אחד זה ממד הגברת האכיפה על עמידה בחובות הפריסה של תשתיות אינטרנט ושל סלולר. בהקשר של סלולר, הטלנו עיצומים בגובה של כמעט 9 מיליון שקלים במרץ על חברות שלא עמדו בחובות הכיסוי, בעיקר בפריפריה. זה יסייע להנגשה לפלטפורמות דיגיטליות בעיקר. ואנחנו גם הרחבנו את צו האכיפה גם ליישובי יהודה ושומרון על מנת שגם במידה ויהיו שם בעיות בפריסת סלולר וקליטה תהיה אפשרות לאכוף את זה.

ובעולם הפריסה, אנחנו מאיצים את הפריסה בפריפריה וביישובים מרוחקים. אנחנו לקראת סיום אבני הדרך של הפריסה השנייה, מכרז התמרוץ והמטרה שלנו היא בסופו של דבר לתת את כל התשתית האפשרית למערך הדיגיטל ולאזרחים בישראל בשביל לקבל את השירותים בצורה טובה.

תודה רבה. רשות המסים.

אני אעשה אולי סקירה כללית קצרה.

אני עובדת בחטיבת שירות לקוחות ברשות המסים, מנהלת אגף. רשות המסים בשנים האחרונות, כמו בעצם כל חברה עסקית או משרד ממשלתי מעבירה המון המון שירותים לדיגיטל. אנחנו אוהבים את האזרחים אבל מעדיפים שכמה שפחות יגיעו למשרדים, זה גם מקל עלינו וגם מקל על האוכלוסייה ובעצם זו המטרה שלנו. אנחנו מנגישים המון המון שירותים לאזרחים, בתיאומי מס, החזרי מס, מענק עבודה שאנחנו מעניקים לאזרחים המוחלשים יותר, הגשת דוחות, יש המון המון התנהלות מול האזרחים ברשות המסים. ובאמת אנחנו מאוד מתקדמים בנושא הזה של העברת השירות לדיגיטל.

עכשיו, אנחנו פה בישיבה ודנים באוכלוסיות שהן מה שנקרא, מאותגרות טכנולוגית מכל מיני סיבות. אז קודם כול, כל שירות של רשות המסים, ניתן לקבל אותו במשרדי הרשות ויש לנו 27 משרדי שומה שפרוסים מקריית שמונה ועד אילת. אנחנו שוב, לא אוהבים את זה ולא רוצים לטרטר אזרחים אבל בסוף בסוף בסוף, אזרח כן יכול להגיע ולקבל את השירות או להגיש כל מסמך שהוא רוצה.

לנושא שהיה לנו באמת מה שנקרא מערכת פניות ללקוחות, מפ"ל, שהיה ניתן ללא הזדהות להגיש כל מיני בקשות, אנחנו ביטלנו את זה כי מבחינת אבטחת מידע לא יכולנו להמשיך את השירות הזה כי בעצם יכולנו לקבל בקשות, אבל מאחר ולא זיהינו את המבקש, לא יכולנו כמעט להחזיר תשובות ענייניות בגלל חובת אבטחת מידע. לא יכולנו להיכנס ממש לעומקם של שירותים ודברים כי שוב, לא ידענו מי בעצם זה שפונה אלינו. אז זה מאוד בעייתי לרשות המסים, שוב, שמחויבת לנושא של פרטיות וסודיות לתת שירות למישהו כשאנחנו לא מזהים מי בעצם פנה אלינו.

לנושא של הפרטים שאדם זקוק להם על מנת ליצור את ההזדהות הראשונית ולהיכנס ולקבל את השירותים שלנו, אז השתדלנו כמה שיותר ושוב, אנחנו פה גם צריכים את ההסכמות של משרד הדיגיטל וגם את ההסכמות של המחלקות המשפטיות ללכת על, נקרא לזה פרטים שיש לכל אדם. אבל למשל כרטיס אשראי אין לכל אדם ושוב, תמיד בסוף אם מכל האפשרויות שאנחנו נותנים וזה מספר זהות של הורה ויש כמה אפשרויות שניתן להקים לך בעצם שם משתמש, אז שוב, ניתן תמיד להגיע למשרדים שלנו ולקבל קוד הזדהות, מזהים אותך והעובדים שלנו מעניקים לך בעצם את הסיסמה.

לנושא עכשיו של בוטים קוליים ודברים כאלה, באמת אנחנו מה שנקרא חוברים למערך הדיגיטל וביום מן הימים - - -

זה מה שרציתי לשאול. מערך הדיגיטל אמור לסיים בסוף הרבעון השלישי, בסדר? ואנחנו בתוכו כרגע.

אנחנו כבר ברבעון השלישי. כיוון שהמערכת שלכם היא מערכת נפרדת ממערכת הזהות הממשלתית, השאלה היא אם תוכלו להתחבר לדבר הזה מבחינה טכנית.

אני יודעת שיש מגעים בעצם להתחברות ולהגיע למצב שהסיסמה תהיה אחת.

גם סיסמה קולית?

כן. אני אבדוק איפה זה עומד, אני לא יודעת - - -

אני מציע מאוד כי כמו שאמרנו קודם, אנחנו לא חברה עסקית, ממשלה היא לא חברה עסקית. מדינה, עדיין מחפשים אותה, אבל ממשלה היא לא חברה עסקית. היא אמורה לנסות לשפר שירות, לא אמורה לנסות להמיר שירות מסיבות טכניות כלכליות חברתיות כאלה ואחרות, אלא לנסות לשפר שירות. אז לא, אני, צורם לי, זה לא אישי, אני אומר את זה, צורם לי כשאומרים, אנחנו רוצים לעבור. אנחנו לא רוצים לעבוד לדיגיטל, אנחנו רוצים לתת אפשרות לאזרחים שרוצים דיגיטלי שיהיה להם דיגיטלי.

זה שונה מחברה עסקית, חברה עסקית אומרת, אני רוצה לעבור לדיגיטלי כי בתוכנית העסקית שלי - - - אנשים. אנחנו כממשלה לא אמורים לרצות לעבור לדיגיטציה, אנחנו רוצים לתת שירות גם דיגיטלי. יכול להיות שבסוף 99% יקחו את השירות הדיגיטלי, אוקיי, זה בסדר גמור. אבל בתפיסה, אני מדבר קודם כול בתפיסה וזה מה שאנחנו מבקשים מכם. זאת אומרת, אנחנו רוצים לפתח שירותים, איך אנחנו נותנים עוד שירותים, לא איך אנחנו מורידים משהו מסוים, אנחנו נותנים עוד שירותים. כי בסוף הרי זה מה שיקרה, זה לא משנה מאיזה סיבוב נעשה את זה, בסוף זה מה שיקרה.

ולכן, נקרא לזה אוכלוסיות מוחלשות, נקרא לזה אוכלוסיות מסוג מסוים, נקרא לזה אנשים עם צרכים מיוחדים, זה בכלל לא משנה הסיבה, או סתם בן אדם רוצה בסוף לפגוש מישהו ואיתו לדבר. ולכן זה לא יכול להיות על חשבון ואנחנו צריכים לנסות לרצות לתת עוד שירות ואז יכול להיות שהעוד שירות הדיגיטלי הוא השירות של הבוט הקולי, יכול להיות שהעוד שירות של הזה זה שירות של טלפון של בן אדם שעונה, גם זה יכול להיות שירות. אנחנו מנסים לפתח שירותים איך לתת את זה ולהנגיש את השירותים כי זאת המטרה שלנו, ולאנשים מסוימים, הדיגיטציה זה מה שמנגיש להם את השירות ולכן ללכת |לשם.

ואני מציע, עם מערכת ההזדהות הממשלתית, מערכת הדיגיטל, אנחנו כבר שנה פלוס בסיפור הזה של IVR, בואו נקצר הליכים, רשות המסים, תתחברו לתהליך הזה ובואו נראה איך אנחנו באיזה שהוא מקום סוגרים מעגל ועוברים לדבר הזה של השירות הקולי.

אני דרך אגב זוכר, בבנק אני הייתי מזדהה בהזדהות קולית, לפני 10-15 שנה, זה מה שהייתי עושה, מזדהה קולית. עוד בתקופה לפני הטלפונים הכשרים לצורך העניין הייתי מזדהה קולית וזה עבד. הכול היה בסדר ואני לא זוכר סיפורים, בואי נגיד שפחות שדדו אותנו מאשר שודדים את הקשישים בתל אביב היום. אז לא קרה כלום, היינו מזדהים קולית והכול עבד. היינו עושים העברות בנקאיות קוליות, הכול היינו עושים הזדהות וזה עבד. אז אין סיבה שבגלל שיש לנו עוד שירותים, להוריד שירותים שיכלו בעבר להתקיים בצורה בריאה ונכונה.

עוד משרד רוצה להתייחס לפני שאני נועל את הישיבה? עוד מישהו מהפונים? בבקשה.

ישראל קרויזר, עמותת יעזור למען הקהילה. קודם כול, אני רוצה להודות, האמת היא, לפני שאני אודה ליושב ראש הוועדה ולמערך הדיגיטל על זה שהם באמת מסורים לעניין הזה כבר הרבה זמן, אז אני רוצה קודם כול להדגיש, אני לא נגד שכל השירותים יעברו לדיגיטציה ואני ממש בעד דיגיטציה ואני חושב שזו הדרך היחידה של משרדי הממשלה לתת שירות.

אבל, ויש פה אבל גדול, כדי ששירותי הדיגיטציה יוכלו להתקיים הם חייבים להיות מונגשים לכל האוכלוסיות ולתת מענה למי שלא מקבל דיגיטציה. כמו שהזכירו כאן, יש גם הנחיה של היועצת המשפטית לממשלה, גם יש הצעת חוק שמתקדמת כיום של חבר הכנסת אייכלר שכבר עברה בקריאה טרומית, חובת מענה הולם. יש גם החלטת ממשלה כזו, למיטב זכרוני, שבעצם צריכים לתת מענה לכל האוכלוסיות, גם אלה שלא משתמשים בדיגיטל.

למעשה, הציבור החרדי שלרבים ממנו יש מניעה להשתמש בדיגיטציה, הוא בעצם לא כמו אוכלוסיות מבוגרים, קשישים, בעלי מוגבלויות או ציבור ערבי שיש להם ממש בעיה עם הדיגיטציה, פה הבעיה היא יותר עם תחומים מסוימים בדיגיטציה ויש תחומים כמו מערכת IVR קולית, בוט קולי שהזכירו פה שמתקדם ועמדות שירות ממשל זמין שנותנים מענה לציבור החרדים, יכולים לתת לו מענה מצוין ופשוט צריך לקדם אותם.

באמת, הוועדה כאן עושה עבודה נפלאה וגם מערך הדיגיטל הלאומי עם השולחנות העגולים, אבל למעשה, אנחנו כבר בתוך התהליך הזה שנה וחצי, אני הייתי כאן לצורך הדוגמה בחודש יולי 2023, חודש תמוז, לפני עשרה חודשים ודיברנו על זה שיש 187 עמדות ממשל זמין ואז אמרו שיוסיפו. היום יש 203 עמדות ממשל זמין בכל הארץ, אם הבנתי נכון מהמצגת שהייתה כאן, מתוכן רק שלוש או ארבע התווספו במגזר החרדי. מה שאנחנו מדברים, על זה שצריכים להוסיף עוד 200 או 300 עמדות.

לא, זה בנוסף ל-203, זה היה על עוד.

אוקיי, אז בנוסף ל-203 עוד שלוש?

אבל לא, לא, אבל זה רק לאוכלוסייה החרדית והערבית, יש עוד בפריסה כללית, מדובר על עוד 25.

עוד פעם, בדקתי הבוקר באתר של מערך הדיגיטל, יש 203 עמדות, כן.

לא, לא, יש עוד 25 עמדות.

זה נפלא, אבל צריכים להוסיף עוד 300 עמדות. זאת אומרת, אנחנו במדינה כמו מדינת ישראל שהסופר פארם לדוגמה שאתם מדברים עליו, הוא לא ממש מענה למגזר החרדי כי ברוב האזורים החרדיים אין סניפים של סופר פארם.

אנחנו לא חייבים לשים, אבל במקומות שבהם אין, אנחנו מציבים במקום הכי טוב כשהדגש שלנו הוא באמת על מקום עסקי בגלל כמות השעות שהוא פתוח.

כן, דיברנו כבר, אנחנו מה שנקרא לא פעם ראשונה פה ומכירים כבר את ההגבלות שיש לכם.

כן, ואם יש הצעות למקומות ספציפיים או מקומות שאנחנו לא - - - אנחנו תמיד שמחים לשמוע כי באמת זה קשה, תחשבו למפות את כל הארץ ולמצוא נקודה נכונה לשים עמדה.

אני מתאר לעצמי, כן. שוב, אני אומר את זה שוב, אני מאוד מעריך את העבודה שמערך הדיגיטל עושה ובפרט שחר שאני יודע וגם סליי שבאמת השקיעו מאמצים בלקדם את הנושא הזה יחד עם הוועדה, אבל אני אומר, הצורך הוא כל כך בוער. מה שקורה במעונות, מה שקורה גם ברשות המסים שפחות באחריות מערך הדיגיטל, מחיר למשתכן, עוד הרבה תחומים שאין שום דרך לקבל שירות בלי הדיגיטציה. ולמרות כל ההבטחות שהיו פה, כמו שאמר היושב ראש, אנחנו שנה וחצי בתהליך ולמעשה הבעיה קיימת. אז אני אומר, זה משהו שצריך פשוט להתקדם יותר מהר כי הצורך הוא זועק. ותודה רבה באמת לכל מי שעוסק בנושא.

תודה.

אני אציג את עצמי בזריזות. לי קוראים מיכאל ילץ, אני מייצג את הארגון שנקרא נדברו בתוך המגזר החרדי, ארגון שהוא בעצם ליבת הקונצנזוס החרדי של עשרות אלפי אנשים שמשתמשים רק באמצעים שאינם קשורים לאינטרנט, כולל עם מייל. אנחנו מרכזים סביבנו גם מעגלים רחבים יותר של אנשים שמשתמשים באינטרנט בצורה מאוד מוגבלת מטעמי דת ומצפון כמו למשל רק במייל וכדומה. אמרו קודמיי דברים, אני חושב שיהיה נכון שנעביר רשימה כמו שיושב ראש הוועדה ביקש, רשימה של נקודות שבהן אנחנו חשים מוגבלות עקב העובדה שאנחנו לא משתמשים באינטרנט.

התחושה שלי בתקופה האחרונה, אתם יודעים, היה פעם ראש שבט אינדיאני שהגיעו אליו שני בני השבט לדון למי שייכת הכבשה, הראשון אמר שהיא שלו, השני אמר שהיא שלו. הראשון מרצה את טענותיו ואז ראש השבט יושב וחושב ואומר, תשמע, אתה ממש צודק, אתה צודק, גמרנו. ואז השני מרצה את טענותיו ומביא ראיות וכל מיני עדויות וכל מיני סימנים ואומר לו, תשמע, אתה צודק. ואותה גברת של ראש השבט האינדיאני מהמטבח מציצה, מהאוהל ואומרת, לא יכול להיות, או שהוא צודק או שהוא צודק, זה לא יכול להיות ששניהם צודקים. ואז הוא אמר לה, חשב ככה עם המקטרת, עשה ככה נשיפה ואמר לה, תשמעי, אני אגיד לך את האמת, גם את צודקת.

ואני אגיד לכם שבתקופה האחרונה, איפה שאני מסתובב, לאן שאני הולך, איפה שאני מדבר ואני מספר על המצוקה של המגזר החרדי בנושא של העובדה שאין לנו אוריינות דיגיטלית ואין לנו רצון לכך, אנחנו לא משתמשים בדיגיטל, אז כולם ממש אומרים לי שאני נורא נורא נורא צודק, ממש צודק, הם מזדהים ואני ממש ממש צודק. אבל הבעיה שכשמגיעים למשרדי ממשלה ומציגים בפניהם את הטענות ואת הצדק שבדברים, אז יש להם כל מיני הסברים מאוד מאוד מפולפלים ומאוד מנומקים למה זה מורכב, למה זה קשה, למה זה לא אפשרי, למה זה כן אפשרי, אבל מחר או מחרתיים או עוד שבועיים או עוד שנתיים וגם הם נורא נורא צודקים.

ואדוני יושב ראש הוועדה, אני רוצה לומר לך שאל תשאל איך זה יכול להיות שגם אנחנו צודקים וגם הם צודקים כי גם אתה צודק. אבל בסופו של דבר, בינתיים אנחנו שותתים דם בגלל שלא מדובר פה בכבשה וגם לא בעז או פרה, מדובר פה על דברים אלמנטריים ובסיסיים שלנו כאזרחים במדינת ישראל לקבל דברים שהם הכרחיים וכל מיני דברים שעלו פה ולא עלו פה.

אפרופו רשות המסים, רשות המסים עשתה דבר מאוד נפלא, היא עשתה אפשרות פרונטלית. אבל אני אגלה לכם סוד קטן, למפגש הפרונטלי הזה של קבלת קהל שזה אגב לא פתרון בכלל בגלל שאי אפשר לתת מענה בפריסה ובזמינות נכונים למגזר כל כך גדול דרך קבלת קהל שהיא לא יכולה לתת מענה לכזה היקף, אבל הוא הציע שזה כן מענה. איך אני אזמין תור למפגש פרונטלי? יש רק דרך אחרת, תנחשו מה? דרך האינטרנט. אני לא צורך אינטרנט, אז איך אני אזמין תור? וכן על זה הדרך.

אני חושב שעד שלא יבוא מישהו עם כוח ועוצמה וישים את הדברים בצורה בוערת זה לא יקרה. ומי שאמור לעשות את זה מבחינת מדינת ישראל זה היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השוני הם החסם העיקרי לכל קידום של הדבר הזה. איפה שאפשר, איפה שאפשר תוקעים רגליים, ואתם יודעים מה הטענה הכי טובה? שיקולי אבטחה.

שיקולי אבטחה, אתם יוצאים מכאן, תשמעו את הסיסמה הזאת בכל מקום. זו טענה טובה, כולם יודעים, שיקולי אבטחה, ברור, מה, זה כל גורל מדינת ישראל עומד על הרגליים, שיקולי אבטחה, אנחנו לא ניגע בזה, ודאי, ודאי, ודאי. אז אני רוצה להציע שאולי כדאי שהיועץ המשפטי לממשלה ישקול גם לבטל את מוסד ראש הממשלה בגלל שיקולי אבטחה ואת השגרירויות במזרח התיכון ואולי בכלל בשל שיקולי אבטחה וגם לסגור את משרדי הממשלה השונים בדרום ובצפון ואולי גם במרכז בשל שיקולי אבטחה. ולסיום, אני חושב שאפשר לבדוק אפשרות להציע שכולנו, אזרחי מדינת ישראל כולה נשקול לארוז מזוודות ולטוס לאוגנדה או לנורווגיה בגלל שיקולי אבטחה. תודה רבה.

אתה צודק ואני רק רוצה לבשר לך שלא יקרה מה שאמרת, הכול בסדר. לא יקום ולא יהיה, ככה לא עובדת מערכת, אני מתנצל, גם בלי להיות באינטרנט, זה לא עובד ככה, אבל זה בסדר גמור. אני רוצה לסכם את הדיון. כמה דברים, דבר ראשון אני אתחיל מההתחלה. פנייה שלנו לח"כים שהיו פה בדיון הקודם, שהנושא הזה במגזר הבדואי והערבי לא התקדם ואנחנו נשמח מאוד שהם יכנסו לעומק העניין וידאגו שהשולחנות העגולים אכן יתבצעו. פעם אחת.

הנושא השני זה כן, אנחנו מבקשים מרשות המסים לבדוק איך הם מתחברים שעד סוף הרבעון השלישי של השנה, לא הרבעון השלישי של השנה הבאה, יתחברו באיזו שהיא דרך למערכת של ההזדהות שנוכל למצוא פתרון. הפתרון של האשראי, אתם אומרים שהפתרון זה תעודת זהות של ההורים, בסדר גמור, אבל צריך לסגור את העניין. הצורך בהזדהות, לראות איך אתם מתחברים לנושא הזה של הבוט הקולי.

אני כן מבקש גם מאוכלוסיות בעלי מוגבלויות, בסדר? גם מנציגי הפונים וגם לכם, נקודות קונקרטיות, לא נקודות כלליות, בסדר? אלא נקודות קונקרטיות, כשאתם רואים משרדי ממשלה שעושים בדיוק את מה שחברה עסקית עושה – מורידים שירותים בעקבות הדיגיטציה, לא מוסיפים שירותים – להדליק לנו זרקור אדום בעניין הזה. יש את אתי, מנהלת הוועדה, יש את הצוות שלי לעורר את הדברים האלה בשביל שהדברים האלה יקרו. עכשיו, אני מבקש גם מכם, יש לכם כתובות למקומות של המגזר שנקודות שירות ממשל זמין יכולות להועיל, אנחנו מבקשים להעביר את זה. כמו שאמרתי, ננסה להיות קונקרטיים, ננסה להתקדם ותודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

גמלאים.

גמלאים, זה כבר טופל. הולך להיות, המערך הדיגיטלי הלאומי הולך לעשות קורסים בתוך המערך של הסתדרות הגמלאים, בשיתוף איתם, העברת מידע ויתרה מזו, אם יש להם כתובות מיילים, כי מדובר על אנשים שגונבים אותם דרך המייל, זה בדיוק הפוך, אלה אנשים עם כן אוריינטציה דיגיטלית, להודיע להם איך להיזהר ולתת להם הנחיות איך להיזהר מהגניבות. אז זה הדבר הזה, לעזור להם בעניין הזה.

רשמנו לנו.

ותודה רבה למערך הדיגיטל, באמת, על ההתקדמות ולכולנו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:18.