פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
19
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/01/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 224
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 15:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 09/01/2024
התארגנויות אזרחיות פרטיות להקמת כוחות שיטור אזרחיים עם גוון פוליטי וללא סמכות- דיון לבקשת שליש מחברי הוועדה
פרוטוקול
סדר היום
התארגנויות אזרחיות פרטיות להקמת כוחות שיטור אזרחיים עם גוון פוליטי וללא סמכות- דיון לבקשת שליש מחברי הוועדה
מוזמנים
¶
סנ"צ ניר כרמלי - פרויקטור כיתות כוננות, משטרת ישראל
רפ"ק ישראל שמרלינג - קמ"ד חקירות, משטרת ישראל
יהושע כהן - תחום תורה והנחייה סגל מח' מתנדבים משטרת ישראל
משה אלפנדרי - עו"ד, קמ"ד אג"מ, משטרת ישראל
גבריאלה פיסמן - עו"ד, משרד המשפטים
נירית להב קניזו - עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
אורי נרוב - עו"ד, מנהל המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
ד"ר יעל ליטמנוביץ - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה
מורן מימוני - מנהלת שותפה, יוזמות אברהם
יריב פישר - מועמד לראשות עיריית הרצליה
רישום פרלמנטרי
¶
אורי פנסירר
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
התארגנויות אזרחיות פרטיות להקמת כוחות שיטור אזרחיים עם גוון פוליטי וללא סמכות- דיון לבקשת שליש מחברי הוועדה
היו"ר שמחה רוטמן
¶
צוהריים טובים, עסקנו כל היום בדיוני עומק בפרטיות ובדרך כלל אתם משאירים אותי לבד בדיונים האלו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בסדר גמור. אמרתי את הדברים בתחילת הישיבה והייתי לצערי בתחילת שתי הישיבות, כי לפני הישיבה הראשונה קיבלנו את הידיעה הראשונה על החללים של הבוקר, ולפני החזרה מההפסקה קיבלנו ידיעה על חללים נוספים. יש לוויות. לכן אנחנו גם לא נאריך היום ונזכיר את הדבר הזה בתחילת הישיבה. אנחנו כמובן משתתפים בצער המשפחות ומבקשים לאחל החלמה לפצועים ומקווים ודורשים שזה לא יהיה הרגל. אסור לנו להתרגל לדבר הזה בשום פנים ואופן. אנחנו צריכים להשמיד את האויבים.
אנחנו בדיון בנושא
¶
התארגנויות אזרחיות פרטיות להקמת כוחות שיטור אזרחיים עם גוון פוליטי וללא סמכות. הוגשה בקשה של שליש מחברי הוועדה שביקשו דיון. אני חייב לומר, בדרך כלל אנחנו באירוע קצת, כשיש טענה לכאורה על פניו להפרת חוק, המסגרת של דיון מהיר בדבר הזה, בכלל בוועדת חוקה, אמיתית על פניו לפי הנושא הוא יותר שייך לוועדה לביטחון לאומי, פחות לוועדת החוקה. אבל כאשר חברים מבקשים אני משתדל להיענות לבקשתם. ביקשו את הדיון מבין החתומים, שני נוכחים פה, חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וחברת הכנסת קארין אלהרר. אכבד אותם לפתוח ולומר את דברי הפתיחה שלהם, להגיד מה הביא אותם לבקשת הדיון ויכניסו את כולם לתמונה כמיטב יכולתם. בבקשה חבר הכנסת סגולוביץ'.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני מכבד וגם משתתף בצער המשפחות, תשע משפחות ועוד פצועים, יום קשה מאוד. ביקשתי את הדיון הזה, אני עוסק כבר לא מהיום ולא מאתמול בעניין של אכיפה והמונופול שנכון שיהיה מונופול אכיפתי ואכיפת חוק לרשויות ולא על ידי גורמים אחרים. זו שאלה הרבה יותר רחבה מהשאלה שתהיה כאן. אנסה למקד את השאלה ולא לעשות דיון רחב, אולי בהזדמנות אחרת במקום אחר.
ב-10 בדצמבר צפיתי בכתבה שהכינה הכתבת רוני זינגר ב'זמן אמת'. והאמת מה שהופתעתי היה מדברים שהיו פשוט בשידור למצלמה. יש שתי דקות שאבקש להקרין כאן. מה שהטריד אותי במיוחד זה התארגנויות אזרחיות. אני שם בצד סיפורי כיתות כוננות, אני שם בצד נשק, כל הדברים האלה אני שם בצד. אני רוצה להתייחס לעובדה שיש נוכח צוק העיתים שאני מבין אותו, יש התארגנויות במקומות שונים, של אנשים שונים, וסוג של משמר פרטיזני לחלוטין שלא כפוף לשום דבר, חלק מהאנשים נושאי נשק, והעניין הוא שזה לא מתחת לרדאר, זה על הרדאר. היה לי מאוד חשוב ולכן ביקשתי, מעבר לדברים הקצרים שאני אומר, זה באמת לשמוע את נציגי הגופים מאחר והם כנראה ראו את הסרטון הזה כמוני. א' מה נעשה? ב' אם צריך לעשות דברים שישנו את המצב כי זה מצב בלתי נסבל, מונופול על השימוש בכוח הוא אך ורק במדינת ישראל, במשטר דמוקרטי, למשטרת ישראל; והאם צריך לעשות דברים נוספים גם בהיבטים חקיקתיים, אבל גם בהיבטים ציבוריים אל מול הדבר הזה? ופה אני באמת רוצה לעצור וברשותכם אקרין קטע קטן מהכתבה. בחרתי לקחת את הדברים שאנשים מדברים למצלמה, לא פרשנות של אנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שוב, לא ראיתי את הכתבה. אני רק רוצה לתת לדיון מהסוג הזה שני Disclaimer’s : כולנו יצא לנו להתראיין בכל מיני כלי תקשורת או לדבר עם כל מיני אנשים למצלמה – on camera, והרבה מאוד פעמים נבחרים משפטים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שנייה, לא ראיתי, לכן אני אומר שאני רוצה לומר את זה לפני שראיתי, זה דבר שחשוב לי לומר לפני שראיתי. אני מבקש מאוד, אם זה דיון לגופו של אדם, אם זה דיון לגופה של עבירה פלילית שניתנת שנעשה, אנחנו נזהרים מאוד בוועדה לא לעשות דיונים כאלו אם בוודאי מתנהלים על זה הליכים או משהו. זאת נקודה שאנחנו אומרים בדיוני פיקוח בכלל. וגם מאחר ושוב, בהצעה לא היה כתוב שם, אם יש בן אדם והוא יגיד לי אחר כך: תשמע, למה לא הוזמנתי להציג את עמדתי במסגרת המוזמנים המבוקשים? זאת קצת בעיה. את שני הדברים אני אומר לפני שראיתי. אז באת ואתה מבקש אפילו להראות, אני סומך עליך ונותן את - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני הולך איתך בזהירות הראויה לעזוב את הסרטון ואני אספר את הסיפור מתוך הסרטון, אחר כך כל אחד – אשלח לך ותסתכל לבד על מה דיברנו.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
זה יותר נוח ויותר קל וגם יאפשר אולי דיון. מדובר פה על שני מקומות בארץ, האחד מדובר בהרצליה וכן אגיד את השם כי זה פורסם, מועמד של הליכוד לראשות מועצת העיר בשם רפי קדושים. הוא אומר קבל עם ועדה: אני לא סומך על אף אחד – בלשון שלי – אני יש לי 45 חבר'ה על אופנועים, אני יודע מה לעשות כאשר יש משהו שצריך לעשות אותו לביטחון האישי, אני קורא להם. חלק מצוידים בנשק, חלקם לא מצוידים. אני באופן אישי יודע מה נכון לעשות. עם כל הכבוד למשטרה, המשטרה שואלת שאלות, עושה כך וכך. אצלנו, אנחנו יודעים בדיוק מה לעשות. כאשר הוא מדבר גם באופן כוללני על חלקים בערביי ישראל. זה החלק האחד בסרטון, אחר כך תראה אותו לבד.
החלק השני הוא אדם בשל בן זיקרי שגר בחריש, הוא איש עם צבע פוליטי, הוא ממפלגתו של איתמר בן גביר בעוצמה יהודית, שגם הוא באותו סגנון. הוא יודע מה צריך לעשות, יש לו סוג של התארגנות פנימית של אנשים שיש להם נשק, הם עוברים אימונים וכולי. הוא לא נשמע להוראות המשטרה, הוא לא נשמע, הוא לא קשור לעירייה, הוא גם אומר את הדברים האלה באותו סרטון. ואחרי שראיתי את שני הדברים האלה, אמרתי: א' – הסוגיה היא נקודתית; ב' – היא הרבה יותר רחבה. רציתי להעלות את העניין כי מה שמטריד אותי הוא בכלל הפרטה של שירותי אכיפה בהיבט הגדול, שזה כבר סיפור לא לדיון הזה. אבל כן כאשר יש אנשים שיש להם גם צבע פוליטי והם אומרים את הדבר הזה, זה מסוכן לכולם ולא משנה כרגע מה הצבע הספציפי של העניין. ושום הצדקה, לא ל-7 באוקטובר, ולא אירועים אחרים, לא מצדיקה את העניין. זה היה חשוב לי ופה אעצור ואתן זמן לקארין. היה חשוב לי לשמוע מה עושות המערכות מול התופעות. לכן נעזוב רגע את הסרטון מול התופעה שאני מדבר עליה.
ובשתי מילים נוספות אחרונות
¶
אני אומר עוד פעם וכמובן אתם יכולים לחשוב אחרת – יש דרך לטפל בהקשר הספציפי הזה גם בדרכים מנהליות, כולל שימוש בחוק כלי ירייה, באותו סעיף 16 שמאפשר למישהו שעושה שימוש לעשות בדיקה. אבל לא להשאיר את הדברים באוויר, לא ברמה הציבורית, לא ברמה המשפטית, לא ברמה החקירתית. לכן היה חשוב לי שיהיו נציגי משרדי המשפטים, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה בהקשר הזה. וכמובן גם כל מיני גופים נוספים שרואים ומוטרדים מהעניין הזה באופן כללי. יש פה את רשימת המוזמנים. אני את שלי סיימתי, יותר באתי כדי להקשיב למה עושים או מתכוונים לעשות או מה צריך לעשות.
קארין אלהרר (יש עתיד)
¶
יואב תיאר את הדברים כפי שהם עלו מהתחקיר העיתונאי. מדינת ישראל היא מדינת חוק. היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל שומרת גם על החוק. והמתואר הוא יותר ברמה של מדינת פלנגות. את הדבר הזה אסור לנו לאפשר. והייתי מאוד שמחה לשמוע את כל נציגי הרשות המבצעת מדברים על מה הם מצאו ומה הם מתכוונים לעשות. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אני שואל וזה חשוב לי מאוד כי במכתבים שהועברו פה, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה ויוזמות אברהם, כן מתייחסים לתחקיר. אני מתאר לעצמי אותו תחקיר שחבר הכנסת סגלוביץ' מתייחס אליו. לפני יש לפחות תיאור של מפקד משטרה שהתבטא כי יש אירוע של תקיפה וכדומה. משטרת ישראל, אתם מכירים את האירוע? נפתח בעניין הזה תיק? זה מטופל? איפה זה עומד? מי עונה בשם המשטרה? לפני דיבור גדול, ברמה העובדתית, אתם מכירים? הוגשו תלונות בנושא הזה?
ישראל שמרלינג
¶
שלום, שמי ישראל שמרלינג מהחקירות. אפתח ברשותך רק לגבי זה, ביצעתי בדיקה לגבי כמה תלונות הוגשו בכלל נגד 'שומרי הארץ' וההתארגנויות כפי שנקראו. יש אצלנו מטופלות במשטרה שורה שלמה של תלונות נגדם. כולם ברגע שהייתה תלונה, זאת אומרת, שהאדם שנפגע והתלונן, נפתח כמובן תיק חקירה. בתיקים בחנתי ונעשו פעולות חקירה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זהו, חשוב לי מאוד, ואני מבקש אם התיקים האלו תלויים ועומדים, לא להתייחס לתיק תלוי ועומד. אנחנו מקפידים על זה מאוד בכנסת. בטח לא בישיבה גלויה שהדבר גם יכול להיות שיבוש בעניינים כאלה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אמקד את השאלה ואולי זה יעזור גם לתשובה – לא מעניין, בוודאי לא אותי באופן אישי, איזה תלונה. הדבר הזה הוא ידוע. האם ארגון שנקרא ארגון 'שומרי הארץ', האם הוא פורק? לא אנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. אני מציע שגם בגלל שלוחות הזמנים של הדיון הזה מראש די קצרים וגם יש פה גופים שטרחו והתייצבו והגיעו וגם שלחו מסמכים, שמעתם את חברי הכנסת, נשמע את הארגונים שהגישו מסמכים ושלחו מכתב. תאספו בבקשה את השאלות, את ההתייחסויות ואני מבקש שתתייחסו לדברים בסוף. כאמור עם המגבלות שאנחנו פועלים בתוכם.
אורי נרוב, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, בבקשה.
אורי נרוב
¶
אני חושב שבאמת אין ספק לאחד מאיתנו בחדר הזה ששמירה על ביטחון הציבור ושמירה על הסדר הציבורי זו סמכות שלטונית מובהקת שמצויה בידי המדינה, שהפעלה שלה רק על ידי המדינה ובפיקוחה מהווה את אחד מהיסודות של שלטון החוק. התארגנויות שיטור עצמאיות של אזרחים חמושים שמבקשים למלא תפקידים של מי שבאמת מוסמכים למלא אותם הם משטרת ישראל, הכוחות שפועלים תחת משטרת ישראל, הם פשוט התארגנויות בלתי חוקיות. יש פה אזרחים שאמנם פועלים מתוך מטרה שעל פניו היא באמת מטרה טובה, מתוך רצון לתרום לתחושת הביטחון של הציבור שבאמת התערערה באופן מאוד יסודי מאז פרוץ המלחמה, אבל חשוב לזכור שמדובר באזרחים שמפעילים סמכויות אכיפה מדינתיות כלפי אזרחים אחרים, אם זה בקשת הזדהות, אם זה עיכוב, אם זה חיפוש. סמכויות שכל הרעיון של ההפעלה שלהם כרוך בפגיעה בזכויות יסוד חוקתיות, והכול כשאין להם שום סמכות לעשות את זה בחוק.
הפעלת הסמכויות האלה חייבת להתבצע אך ורק מטעם ובשם המדינה שמחויבת להפעיל את הסמכויות האלה לאור עקרונות היסוד של השיטה, ואנחנו מדברים על פעולה שהיא אחראית, שהיא מקצועית, שהיא שוויונית, שהיא א-פוליטית. ובתחקיר הזה ששודר ב'כאן 11', שבעקבותיו למעשה כונס הדיון הזה, עלה בצורה ברורה מאוד שיוזמות השיטור האזרחי החמוש שקמו על רקע המלחמה ופועלות בלא מעט מערי ישראל, מדובר גם על חיפה, על הרצליה, על חריש, על גבעת אולגה, על חדרה, בלא מעט מקומות. אז לא רק שהן פועלות בחוסר סמכות, אלא שחלק מהן הן גם מזוהות פוליטית, הן גם נגועות בתפיסות עולם גזעניות ביותר ביחס למשתייכים לציבור הערבי שלפי התפיסות האלה בעצם כל ערבי רק מעצם היותו ערבי הוא חשוד ומיוחסת לו מסוכנות יתר, מה שמשפיע בהכרח על אופן ההתנהלות של ההתארגנויות האלה בשטח. וכך אנחנו מקבלים מצבים שערבים לא יכולים להסתובב חופשי במרחב הציבורי. וראינו את ראש העיר חריש אומר בתחקיר בעצמו, שהשהות של ערבים במרחב הציבורי בחריש היוותה בחודש הראשון למלחמה סכנה עבורם. ובעיר הרצליה אנחנו ראינו את המועמד לעיריית הרצליה מטעם הליכוד שעומד בראש ההתארגנות המקומית, אומר בצורה ברורה מאוד בכתבה הזו, שהסכנה שאנחנו מתגוננים נגדה היא ערביי ישראל. זה הסכנה שלנו. יותר גזעני מזה – אני לא חושב שיש.
הרצון להקנות תחושת ביטחון - - -
אורי נרוב
¶
הרצון להקנות ביטחון ותחושת ביטחון לתושבי ישראל הוא רצון נהדר, אבל הוא לא יכול להצדיק אזרחים חמושים שפשוט לוקחים את החוק לידיים ומפעילים כלפי אזרחים אחרים סמכויות מדינתיות שלא הוקנו להם בדין, שמופעלות באופן לא מקצועי, לא מפוקח, לא מתואם מול המשטרה וגזעני.
יש פה מקום לקריאות למשטרת ישראל, לכוחות אכיפת החוק, להבהיר מה נעשה ביחס להתארגנויות האלה כי צריך למנוע את ההתקיימות שלהם באופן מידי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. אני מרגיש לא בנוח שמתייחסים לאדם שלא פה, שאומרים עליו דברים. זה בעייתי מאוד. לחבר כנסת עוד יש חסינות. לא הייתי ממהר לדבר על גופו של אדם שאיננו פה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אבל זה מאוד כדאי להיזהר בדברים האלה. בכלל, מניסיון מר, הרבה מאוד פעמים דברים נאמרים בכתבה, נערכים, בלי חלילה וחס לפגוע במומחיותם של אנשי הכתבה. מוצאים מהקשר - -
יריב פישר
¶
אני מבין שאתה זהיר, אבל במקרה הזה הוא חוזר ואומר את זה לאורך כל הדרך. הוא מאוד גאה במה שהוא עושה אותו אחד.
יעל ליטמנוביץ
¶
שלום, אשתדל לא לחזור על דברים שנאמרו כבר. קודם כל צריך להגיד שאנחנו מלאי הערכה לעבודה שמשטרת ישראל עושה מאז ה-7 באוקטובר ובכלל. וברור שיש כאן עניין של משאבים, של חלוקת משאבים, של כמה קשב הולך להיות מופנה לסיפור הזה. אבל מבחינתנו כמו שאנחנו רואים את זה, ההתארגנויות האלה הם באמת סכנה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולמשילות במדינת ישראל. ולכן מבחינה קונקרטית אנחנו רוצים לפנות ולשאול: מה נעשה? כלומר, איזה כלים חוקיים יש היום למשטרה להסדיר את ההתארגנויות האלה ולפעול מולן? האם יש היום אורגן בתוך המשטרה שפועל באופן אקטיבי להבין מה קורה? אם לא, לא רק להגיב לתלונות שמופנות, אלא לנסות למפות ולהקדים את ההתארגנויות או להקדים את הנעשה. מיפוי, איזשהו מאגר ידע שמאפשר למשטרה להבין מה קורה היום בשטח ואיפה. איך המשטרה היום לאור זה שהיא מבינה שקיימות התארגנויות כאלה, מתאמת את הפעילויות שלה בשביל להימנע מאירועים מסכני חיים או מסיטואציות שלא נרצה להגיע אליהם באופן כללי ובמיוחד בערים המעורבות בישראל? תודה רבה.
מורן מימוני
¶
תודה רבה. זה באמת דיון חשוב מאוד. לא אחזור על הדברים, אני מחזקת את הדברים של חבריי פה בשולחן. אני רוצה לשפוך אור, ולהתמקד יותר במה שיוזמות אברהם עושה, יוזמות אברהם פועלת לקדם שוויון בין יהודים וערבים בישראל. אני רוצה לשפוך אור על מה שהמיליציות האלה, דה פאקטו, עושות ליחסי יהודים-ערבים בישראל. בסוף המקרים האלה, למשל המקרה שהיה בחריש שבו עובד של העירייה נחשד כמחבל כי הוא היה ערבי במרחב, ובעצם במקום לקרוא למשטרה, קראו לאותה קבוצה. הדבר הזה יצר פאניקה בציבור. זה התחיל לרוץ בקבוצות וואטסאפ וכולי. הדבר הזה רץ לשני הכיוונים, פעם אחת זה מייצר פאניקה בציבור היהודי ובאותו מרחב מקומי שבו הדבר קורה, ובפעם השנייה גם בחברה הערבית, כשרואים שהסיפורים האלה גם רצים שם. זה מייצר מתיחות גדולה מאוד.
המענה הרפה או חוסר המענה של הרשויות, גם מהדהד. מצד שני, כשיש מענה ראוי, כמו שבאמת היה במקרה הזה בחריש שבו מפקד המשטרה ישב לצד ראש העיר ופורסם סרטון בעמוד הרשמי של העיריה שבו מפקד התחנה באותו מקום הבהיר שאין מקום להתארגנויות האלה והבהיר שהתפקיד שלו זה להגן גם על האזרחים הערבים בישראל וכולי. גם הדבר הזה מהדהד ומייצר הרגעה חשובה מאוד. לכן הפעולה הזו הייתה חשובה מאוד של מפקד המשטרה בחריש. דבר שראוי לעשות אותו. ובכלל זה רק מלמד אותנו שתגובה חריפה של משטרת ישראל נגד ההתארגנויות האלה היא משמעותית מאוד להרגעת המתיחות שאותן קבוצות בעצם יוצרות ליחסי יהודים-ערבים בתוך מדינת ישראל. ובאופן כללי בהקשר הזה, אני כן רוצה להדגיש שחשוב לנו לקרוא לחיזוק של משטרת ישראל כדי שמשטרת ישראל תוכל לעשות את העבודה שלה כמו שצריך. ברוך ה' לא חסר לה, גם ברמת הפשיעה בחברה הערבית, וגם ברמת היחסים, יש המון עבודה שהמשטרה צריכה לעשות; זה צריך להיות התפקיד שלה ושלה בלבד. וכדי שהיא תוכל לעשות אותו כמו שצריך, צריך לחזק אותה בערוצים המקובלים ולא בכל מיני קבוצות מאורגנות כאלה ואחרות שקשורות לשר כזה או אחר, ולתת לה לעשות את העבודה שלה בצורה עצמאית וא-פוליטית. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. לפני שנעבור למשטרה ואחר כך לפרקליטות, דבר ראשון, בוודאי בימים אלה אני רוצה לחזק את משטרת ישראל ואת גורמי האכיפה. אנחנו יודעים שגם בימים הראשונים וגם היום, היו הרבה מאוד שוטרים שמסרו את נפשם. רק השבוע התבשרנו לצערנו על שוטרת מג"ב שנפלה. כולנו אתכם וכולנו מאחוריכם בעבודתכם השוטפת ובנושא הביטחוני. אני בטוח שאני אומר את זה בשם כל חברי הוועדה.
מלבד כמובן התלונות הספציפיות שמטופלות, נשמח לשמוע גם איזה הסתכלות מערכתית. לא אקח הרבה זמן, אבל אספר בכל זאת, צריך לפעמים קצת להיות ברמת איפכא מסתברא כדי להבין את המורכבות. אני חושב שהרבה מאוד נפתר מזה, בימים הראשונים של המלחמה הנוכחית, עבדנו קבוצה של חברי כנסת, קואליציה ואופוזיציה, להקמה כמה שיותר מהירה של כיתות הכוננות במרחב הכפרי, בשיתוף פעולה כמובן עם המשרד לביטחון לאומי ועם פיקוד העורף. ואותם התארגנויות בערים ואותם התארגנויות בכמה רמות שהם בעצם האפיק החוקי והלגיטימי והרצוי והנדרש לתגבר את המשטרה במקומות שבהם היא נדרשת. זה מה שנקרא: עשה טוב. אבל יש את הסור מרע. צריך לומר את האמת שעד שאותם כיתות כוננות הוקמו וחומשו, וגם להבדיל בתקופת שומר החומות, אז עוד בכלל תפיסת ההפעלה ושיתוף הפעולה בין הקהילה המקומית לבין המשטרה עוד הייתה בהלם. כשהיא לא פעלה, זה יצר הרבה מאוד בעיות. חוויתי את זה וראיתי את זה בעיר לוד כשמצד אחד אמרו לאנשים: אל תתארגנו עצמאית, המשטרה דואגת לכם. מצד שני המשטרה לא דאגה. לא דאגה או לא דאגה בצורה מספקת. וזה יצר הרבה מאוד פעמים תחושות קשות מאוד.
היום אנחנו קצת במקום אחר, וצריך בהחלט לברך על ההתקדמות וכולי. מצד שני צריך להזכיר, שוב, לאו דווקא במלחמה הנוכחית, שאני חושב שהמענה בה היה הרבה יותר טוב, אבל את האירועים שהיו בעבר שבאמת אנשים הופקרו. בין אם מחוסר כוח אדם ובין אם מסיבות אחרות, על ידי המשטרה. הם התקשרו למוקד 100 ואמרו: תחלצו אותי, שורפים לי את הרחוב, שורפים לי את האוטו, דופקים לי בדלת המון – והמשטרה לא נתנה את המענה. לא יכולה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון.
אני אומר שצריך פה להתייחס לתופעה הזאת בצורה הוליסטית. אשמח לשמוע ולראות איך אנחנו מתמודדים איתה כמדינה. בבקשה.
ניר כרמלי
¶
שלום, שמי ניר כרמלי, אני כרגע בתפקיד ראש הפרויקט של כיתות הכוננות. החלפתי אדם נפלא שעשה את העבודה הזו עד לפני כמה ימים. וברשותך היושב-ראש, אני רוצה להתחיל מהקומה שדיברת עליה, ולדבר מהמקום דווקא שדיברת על שומר חומות. קודם כל משטרת ישראל הפיקה לקחים משומר חומות בצורה שהביאה אותה להיות מוכנה מאוד לאירוע הנוכחי. אבל גם כשמדברים על הפקת לקחים משומר חומות צריך להבין שמה שהיה בשומר חומות ואיך שמשטרת ישראל הייתה שם והעוצמה שלה, השוטרים עצמם, המפקדים, עשו את המיטב עם מה שיש להם. גם אוטו שאין לו דלק, לא יכול לנסוע יותר מהקילומטראז' שיש לו במיכל. המשטרה הייתה באותה תקופה במצב מאוד מאוד קשה, בתפיסה שככה התרגלנו לחיות, התרגלנו לחיות במצב שעושים מה שיש. והחינוך הזה שעושים עם מה שיש, זה משהו ב-DNA שלנו ואנחנו מנסים לעשות את המיטב, וגם ככה באירוע האחרון ב-7 באוקטובר – שוטרים לא חיכו, לא לרובים, לא לשכפ"צים, יצאו מהבית על כפכפים והגיעו להסתער כי הבינו שככה זה מה שיש. האם זה המצב הנכון? לא. משטרת ישראל צריכה להיות חזקה כי אנחנו יודעים שהביטחון הפנימי הוא חשוב מאוד. זה לגבי העניין הזה.
לגבי הדבר הבא, ברגע שאירועי 7 באוקטובר, לצד הלחימה התרחשו ולצד כל ההמולה שהייתה וגם זה דבר שהפתיע את משטרת ישראל, העוצמות, משטרת ישראל תוך מספר ימים התחילה להבין את האירוע של הקמת כיתות כוננות שצריך את הדבר הזה, כי יש ביקוש ויש רצון של האנשים הטובים במדינת ישראל לעזור ולהירתם ולהיות תחת האלונקה.
ניר כרמלי
¶
ויש צורך כי זה צורך. ולכן משטרת ישראל לא חיכתה וביחד עם המשרד לביטחון לאומי פעלנו להקים כיתות כוננות. ממקום שהיה 70 כיתות כוננות, היום יש לנו קרוב ל-900 כיתות כוננות עם 10,300 מתנדבים. ובלי קשר לזה שיש את בני המקום שמדובר בבני המקום שמתנדבים, חיילים בצבא, שחלקם עוד מעט משתחררים ואנחנו מנסים גם אותם לגייס, כי הם רוצים והם מביאים נכונות לבוא ולהיות מתנדבים. ידנו עוד נטויה, אנחנו רוצים עוד הרבה מתנדבים, אנחנו רואים את הצורך הזה. אנחנו רוצים להגיע למספרים גבוהים מאוד של קרוב ל-20,000 אם לא יותר של מתנדבים.
לצד כל הדבר הזה, המשטרה והמשרד רוכשים ציוד בכמות שלא היה כדבר הזה במשטרה מעולם. מדובר פה בפרויקט של להקים כביכול עוד משטרה. תבינו שהרגליים הרזות של מטה משטרת ישראל, כדי להקים את הדבר הזה, אנשים עובדים ימים ולילות כדי שהדבר הזה יתקיים. ולאט לאט אני מתכנס למקום שאנחנו מדברים עליו. ברור שאם המשטרה לא הייתה לוקחת על זה אחריות, ברור שאנשים היו מקימים עוד ועוד תופעות כאלו שאסור בתכלית שיהיו. אנחנו מדינת חוק, יש פה גורם אחד שאמור להיות אמון על הצבא, על הביטחון. ואנחנו אחראים על החוק בתוך המדינה, על אכיפת החוק, ולא יהיה גורם שיעשה את הדברים האלה.
ניר כרמלי
¶
ברשותך אגיע לזה חברת הכנסת, אדבר מלמעלה ואחר כך האנשים המקצועיים שיושבים פה ידברו הנושא נקודתית. בכוונה הבאנו לכאן את אנשי החקירות ואנשי האג"מ והייעוץ המשפטי, שיודעים את כל החבילה.
ניר כרמלי
¶
כן. זו פעם ראשונה שלי בוועדה בכנסת, סליחה שאני מתרגש, המקום מכובד, המקום חשוב, ולכן אנחנו באים מוכנים להציג את עבודת המשטרה לצד הדברים שתמיד צריך לשפר אותם.
כמובן שאנחנו מדברים על מציאות שיש כיום מאות כיתות כוננות שאנחנו מגייסים לשם אנשים. קודם כל אדם צריך לרצות להיות מתנדב, הוא צריך לעמוד בתבחינים של המשטרה, הוא חייב להבין שהוא עובד תחת פיקוד משטרה. הוא לא יכול להמציא לעצמו כללים וחוקים, הוא תחת ערכי משטרת ישראל. הוא עובר הכשרה, הוא עובר אימון. רק מי שעבר את התבחינים – לא אדבר על כל התבחינים, ברור, כמו שמגייסים שוטר, במדדים כאלה ואחרים – אנחנו מגייסים אותם להיות מתנדבים. המטרה היא שכולם יהיו מתנדבים. גופים אחרים שלא פועלים בהתאם לכללי המשטרה, תחת ריבון אחד, תחת מפקד אחד, תחת ראש אחד, הם מבחינתנו לא קיימים והם לא חוקיים.
מצד שני, אני כאדם יכול ללכת עם נשק עם ארבעה אנשים ברחוב. ללכת הלוך חזור, הלוך חזור ואני לא עושה כלום. יש לי בעיה לאכוף נגדו משהו – הוא לא עובר על החוק. אבל אם הוא מתחיל להפעיל סמכויות של חיפוש, של עיכוב ודברים כאלה, זאת עבירה.
ניר כרמלי
¶
זאת עבירה פלילית, נקודה. הוא לקח סמכות שאין לו. לכן הדברים האלה מטופלים. בכל מקום שיש פנייה - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
תן לי להקשות עליך, קבוצת אנשים שיש להם קבוצת וואטסאפ אומרת בקול רם: "אנחנו נטפל בעיר", ואומרים את זה בריש גלי לכולם, ויש לחלקם נשק – המשטרה לא מטפלת?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
התארגנות בקבוצת וואטסאפ שבה אומרים: אנחנו נעשה סדר בעיר, לא מעניין אותנו משטרה וחלק מאיתנו הם אנשים אוחזי נשק – זאת התארגנות. היא עונה לכמה עבירות פליליות. לא אכנס לזה. אבל השאלה שלי היא לא ספציפית על מישהו, אלא האם מבינים את התופעה שצריך לפרק אותה, זה הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רבותיי, צריך לתת לו לדבר. אני חייב לומר, הרבה מאוד אנשים באו אלינו בסוג של טענה מהצד השני, באו ואמרו: אנחנו הורים לילדים בגן, המשטרה לא מקצה, אומרת שהיא לא רוצה לשים שומר, אני הורה בגן, אני רוצה לעמוד פה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
הוא הולך למשטרה, הוא מתנדב למשמר האזרחי, והוא יכול לעשות את זה תחת כפיפות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה לא קשור בכלל אחד לשני. זה לא קשור. הוא לא יכול להתנדב בגלל שהוא זה, וגם אם הוא יתנדב, המשטרה לא תשלח אותו לגן, היא תשלח אותו למקום שהיא צריכה, המשטרה קובעת. הוא אומר – אני רוצה לעמוד עם הנשק שלי - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
זה לא האירוע, אנחנו מתעלמים מזה. הדיון הוא על מה שאני ביקשתי אותו, על סמך עובדות קיימות. וביקשתי שכל הנציגים יבואו ויספרו את הסיפור שאני מדבר עליו, לא סיפור אחר.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
המסגרת החוקית, או מה שאני ראיתי בעיניים שלי בסרטון, אני ראיתי כמה עבירות, מהתאגדות אסורה עד קשירת קשר לביצוע פשע, בסדר? זה מה שאני ראיתי בסרטון. מאחר ואני גם יודע – לא הבאתי את כל הדברים – שיש התארגנויות נוספות בעוד מקומות בארץ, ולכן הרי זה לא דיון לעומתי, אני בא ומציף בעיה למשטרת ישראל, לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. ראו את האירוע הזה, חובתכם לטפל. אני באתי לשאול, מה אתם עושים.
ניר כרמלי
¶
אמשיך בנקודה המסוימת ואעביר את זה לנציג החקירות; יש תלונות בתהליך של חקירה, בתהליך של בדיקה על מה שיש תלונות עליהם. ואם אנחנו רואים את מה שיש בחריש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אוקיי. בכל מקרה, לתלונות שהוגשו – הן מטופלות. אני כן מבקש לדבר על מה שחברי הכנסת יוזמי הדיון, הם אומרים ה"תופעה". האם אתם מכירים תופעה כזאת, ואיך אתם מתמודדים איתה כמשטרה? זה הכול.
משה אלפנדרי
¶
אני יכול להגיד רק שמבדיקה שערכנו, כל אירוע נקודתי שהתקבל במשטרה שהתקבלו תלונות לגביו או שהמשטרה מכירה שיש בו אדם או קבוצה של אנשים שהפעילה סמכות שלא כדין, כל סמכות שהיא, כולל מה שחבר הכנסת סגלוביץ' הציג, מטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים במשטרה, נקודתית. אנחנו לא ניכנס לפרטים, אבל נציג של - - - מכיר. כל אירוע כזה מטופל נקודתית. אנחנו מכירים את האירועים. אני מניח שיש אירועים שעדיין לא הגיעו, הם יגיעו. אבל כל אירוע שאנחנו מכירים שיש בו - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני חייב להגיד, אם המשטרה לא יודעת אז אני אגיד לכם, יש ארגון 'שומרי הארץ', ככה הוא נקרא בהרבה מקומות בארץ ומה שתיארתי קורה בעוד מקומות. אז אם אתם לא יודעים, אני מעדכן אתכם עכשיו. תיכנסו ותראו, גם באתרי אינטרנט, תראו שיש ארגון כזה. הוא אומר את הדברים שאני אומר עכשיו. ואי אפשר להגיד שתוגש תלונה. מהיום שעזבתי את המשטרה, אני לא מגיש תלונות למשטרה. אני אומר לכם: ראו את מה שאני אומר. אני אומר לכם פה לציטוט – יש ארגון כזה, תבדקו אותו. אני לא ממציא את הדברים האלה. אי אפשר להגיד: נגיש תלונה ונטפל, זה לא כך. הרי הגיעה אליכם הבקשה שלנו לדיון מהיר.
משה אלפנדרי
¶
אני לא רוצה להיכנס לגופם של מקרים. אני אומר לך שיש מקרים שמטופלים ואנחנו מכירים אותם. יכול להיות שיש דברים נוספים שאנחנו לא מכירים. וככל שיוצפו – יטופלו.
ישראל שמרלינג
¶
לגבי הרצליה ספציפית, בדקתי לגופם של הדברים, שוחחתי עם מספר גורמים בתחנת גלילות, עם מפקד התחנה, וגם ירדתי עד רכזי המודיעין לבדוק הכצעקתה. הם אמרו לי חד משמעית במילים מאוד ברורות: לא היה ולא נברא. זה הסיכום שלהם של כל מה שהיה.
ישראל שמרלינג
¶
במספר מילים – פניתי לסנ"צ ארז קעטבי שהוא מפקד התחנה, והוא אומר לי ככה: בסמוך ל-7 באוקטובר, פנו אליהם כ-1,700 מתנדבים, שזה מספר עצום. הוא אומר, תיעלנו את חלקם להצטרפות לכוחות המשטרה, שיהיה בפנים. אגב, חלק אפילו, שניים-שלושה שהתגייסו, זה נתון חיובי בעסק הזה. תיעלנו חלק גדול מהם לכיתות כוננות. חלק לא ניתן היה לתעל. הוא אמר לי: הפננו אותם לעירייה. יש לי מעט מידע על זה, מאחר ולא נמצא כאן איש עירייה, ואני לא איש עירייה, אני לא יכול לספר. הוא אומר: תיעלנו אותם לפעילות התנדבותית במסגרת העיריה. הוא אומר, הכוח מה שצולם בכתבה שמה שהיה.
ישראל שמרלינג
¶
לגבי כיתות הכוננות ומה שנטען שמה על אדם ספציפי שהיה בכתבה, הוא מכיר את הבן אדם אישית, מכיר את פועלו. מדובר באדם שמועמד למועצת העיר. ועולה תמונה כללית שמדובר באיזשהו מהלך כחלק מהבחירות המתקרבות לרשויות המוניציפליות.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
חברים ,בואו, אני תמיד נמצא בכל מיני צדדים של השולחן. אני ממליץ לנציגי מערכת האכיפה, לא אכנס להמר על זה, לכו ותראו את הכתבה שאני ראיתי. לא צריך להתקשר לאף אחד. יש בן אדם אחד שצריך להתקשר אליו ולעשות מה שצריך לעשות.
ישראל שמרלינג
¶
לגבי חריש, המציאות שם באמת שונה, שוחחנו גם, היו לנו התכתבויות ענפות מאוד איתם כדי למידה של מה שקורה שמה. אני שוב מציין, אנחנו מבחינתנו לא רואים שמדובר בתופעה, מדובר עדיין בעניין נקודתי. במיוחד ככל שהכתבה עסקה בשני מקומות, ואחד מהם, לפי מה שאני בדקתי – לא נכון. הכתבה נעשתה כפי שנעשתה, בשיחה עם נציגי המשטרה ועם רכזי המודיעין במקום, אמרו: לא היה, אין כזאת התארגנות, אנחנו לא מכירים אותה. ואם רכז מודיעין לא מכיר, אז כנראה שאין.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אנחנו לא מתווכחים. זה לא נכונות של כתבת תחקיר. בואו, כשבן אדם אומר למצלמה: איקס, ווי, זד, הוא נחזה כעובר עבירה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אבל לפני השאלה, אני רוצה להגיד פה אמירה לאנשי מערכת האכיפה. אני לא אגיד, לכו תבדקו את מה שאני אמרתי ותעשו את העבודה שאתם צריכים לעשות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יואב, יש לי שאלה אליך. הייתה פה חברת כנסת דווקא מאוד חביבה עלי, בדרך כלל ותמיד, שאמרה למצלמה את המילים הבאות: אנחנו מקימים צבא. היא אמרה את זה למצלמה (on camera).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יואב, בסדר, אתן לך קרדיט, אני נותן קרדיט למשטרת ישראל ולרכזי המודיעין ולמשטרה ולמת"ח ולכולם אני נותן קרדיט.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את לא יודעת מה קרה פה, היה פה יום שלם, שולחן מלא באנשים, על כל דבר היה לכולם מה לומר. אני דיברתי פחות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שתיקתי רועמת. אני רק אומר, לפעמים אנשים אומרים דברים, כולל למצלמה. הרי לכאורה יש חוק יסוד הצבא, הייתי יכול לגשת ולהגיש תלונה נגד חברת הכנסת שאמרה שהיא מקימה צבא. יכול להיות שהיא לא באמת הקימה צבא. אגב, מבירור שעשיתי, היא לא באמת הקימה צבא, אפילו שהיא אמרה שהיא מקימה צבא. זה הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, זה מה שרציתי לומר שהעובדות שאתה אומר משהו למצלמה, זה לא בהכרח אומר שהוא נכון משפטית או עובדתית.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
מה שאני ביקשתי לקבל תשובה ממערכת האכיפה, זה לנושא הזה שאני אמרתי, ארגון 'שומרי הארץ'. אני לא שמעתי התייחסות, אמרו לי שלא מכירים את זה. אני מציע לכם, תכירו.
ישראל שמרלינג
¶
רק לגבי חריש, כפי שגם בכתבה עצמה עמד שם מפקד התחנה ואמר בצורה ברורה מאוד, המשטרה שמה עומדת במלוא עוצמתה.
ישראל שמרלינג
¶
נמצאת באירועים. משיחות עם מפקד התחנה, הוא אמר לי: כינסתי את כולם אחד לאחד, עם כולם שוחחתי בנושא הסמכויות. הם יודעים שמי שבעל רישיון נשק ויפעיל סמכות או - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
- - כלי ירייה, זה לא קשור אם הוא עשה או לא עשה. אם הוא חלק מהאירוע הזה, כלי הירייה שלו צריך להישלל ממנו או יכול להישלל ממנו. זה על פי חוק, על פי דין, שאתם צריכים להפעיל אותו, לא אני.
ישראל שמרלינג
¶
אני לא יכול לענות מחוסר ידיעה על זה. אני יכול לומר בשמו שהוא אומר: שוחחתי עם כל חבורה וחבורה בפני עצמה, הובהר להם בדיוק. ולמשטרה יש לה אפס סבלנות בתחום הזה. בכל אירוע שיש, שיש אירוע שיש כלפיו תלונה, או שחס וחלילה נפגע הסכים להתלונן, נפתח תיק והוא מטופל במלוא חומרת הדין.
נירית להב קניזו
¶
ממשרד המשפטים. שלום, עורכת הדין נירית להב קניזו, ייעוץ וחקיקה פלילי, נציג הפרקליטות נאלץ ללכת ללוויה של אחד ההרוגים מאתמול לצערנו. רק אגיד בשמו שלפרקליטות לא הגיעו תיקים בעקבות עבירות לכאורה שנעברו בסיטואציה האמורה.
אבל ההתייחסות שלנו של ייעוץ חקיקה פלילי היא כזאת: כל שימוש בסמכויות של אזרחים כלפי אזרחים אחרים מעורר קושי גדול מאוד. זה משהו מהותי, מורכב, ומחייב פיקוח שלטוני על מנת להבטיח שלא תהיה חריגה מסמכות או הפעלה שלא כדין. אחד הביטויים המשמעותיים של הפיקוח הזה, זה הקמה של מאות כיתות כוננות מאז ה-7 באוקטובר, בעיקר בפיקוד משטרת ישראל, בנוסף על מה שהיה קיים גם במשטרת ישראל וגם כיתות הכוננות הצבאיות של צה"ל.
במהלך החודשים האחרונים, קיימנו דיונים עם המשטרה, עם המשרד לביטחון לאומי, עם הצבא ועם משרד הביטחון, ונתנו הנחיות בענייו הזה בשביל לוודא שכיתות הכוננות, ההתארגנות שלהם והפעלת הסמכויות על ידי אזרחים נעשים בצורה מידתית, זהירה, מפוקחת ומנוהלת. בעקבות הדיון הזה נחדד שוב את העניין מול המשטרה ונבחן יחד עם המשטרה האם יש אנשים וארגונים שחורגים מהמותר על פי דין. נבחן אם קיימת בכלל תופעה או שזה אירועים פרטיים. וכן את אופי הטיפול שמתאים ואם יש צורך גם ניתן הנחיות בהתאם. עסקנו בכיתות הכוננות, אנחנו ממשיכים לעסוק בכיתות הכוננות כל הזמן ונמשיך גם לבדיקה בתחום הזה, מעבר לבדיקה הפרטנית של כל מקרה ומקרה.
מירה סלומון
¶
מירה סלומון, ממרכז השלטון המקומי. אין לי יכולת להתייחס לנקודות, לנתונים הספציפיים שעלו כאן על ידי חברי הוועדה. אני לא מכירה את הנתונים ואני בוודאי לא מעורה במה שעושה המשטרה בפניות שנעשו מולם. אני מבקשת לומר שני דברים שצריך שהוועדה תדע אותם: הראשון, בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי, לרבות פעילות חבלנית עוינת, יש סמכות לרשויות המקומיות מפקודת פקודת העיריות. והסמכות המקבילה החלה על מועצות מקומיות, בסעיף (33)249 כתוב מפורשות שבין סמכויותיה של עירייה להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה, בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. תקנות נקבעו בעניין הזה – תקנות העיריות (שמירה, אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית) התשע"ב-2011. בין הנושאים שרשות מקומית – לא עירייה – מוסמכת להסדיר הם: עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחום שיפוטה בנושאים אלה: 1. שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית, לרבות לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת. 2. כסמכות נפרדת, סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי, לרבות באבטחת אירועים המוניים. 3. מניעת פגיעה ברכוש של הרשות המקומית.
כלומר תמונת המצב היא קצת יותר רחבה מסמכות בלעדית למשטרת ישראל. הסיבות לכך, הנימוקים לכך שיש את תיקוני החקיקה האלה והם נידונו בהרחבה, גם על ידי בית המשפט העליון, בבג"ץ שנקרא בז'רגון שלנו "בג"ץ מלינובסקי" על שמה של חברת הכנסת מלינובסקי בהיותה חברת מועצה בעיריית חולון. הסוגיה של גדרי הסמכות של הרשות המקומית לפעול בתחום הזה נדונה בהרחבה שם באותו בג"ץ. בעקבות הבג"ץ הזה גם נחקקו החקיקות שהרגע ציינתי. כמובן שרשות מקומית כמו כל גוף מינהלי מחויבת לפעול בשוויון, מחויבת לפעול באופן שלא פוגע באוכלוסיות כאלה ואחרות ולכן התחלתי את הנאום שלי בכך שאני לא יכולה להתייחס למקרים הפרטניים. אבל כן יש סמכות לרשויות המקומיות לפעול בתחומים האלה, הסמכות להסדיר את התחומים האלה ויתרה מכך.
אני חייבת לציין בפני חברי הוועדה, זוהי הנקודה השנייה, במרכז השלטון המקומי, אישרה הנהלת המרכז תוכנית ביטחון שמבקשת להסדיר ולהעמיק, גם את שיתוף הפעולה שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בתחומים של אבטחה, אבל גם להגדיל את היכולת של הרשויות המקומיות לפעול בנושאים האלה, דווקא מתוך הדברים שכן עלו בדיון הזה לרגע, יש פיזור מאוד גדול של רשויות מקומיות, לא בכל הרשויות המקומיות יש פיזור זהה ואפשרות זהה של המשטרה. וגם כשיש צורך לאומי ארצי, מוסתים כוחות ממקום אחד לשני, ואנחנו כן צריכים לשמר גרעין מקומי של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. ולכן יש תוכנית שאושרה בהנהלת מרכז השלטון המקומי, היא כמובן מצריכה שיתוף פעולה מהשלטון המרכזי, לרבות תיקוני חקיקה. נציג את התוכנית עוד בהמשך. אלה הנתונים שביקשתי להניח בפני הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה להגיד בהקשר הזה שביקרתי במוקד הביטחון של נתיבות. אני בטוח שראית ואתה מכיר, בעיני זה מודל מדהים שראינו. הוא פשוט הראה לי את הסרטונים, כמה אנשים חווים לו – למודל הזה ולכוח הזה – את חייהם בנתיבות. איך הם ממש הגנו בגופם ממש אל מול מתקפת מחבלי הנוח'בה של ה-7 באוקטובר. בוודאי שלשלטון המקומי יש תפקיד חשוב מאוד בעניין הזה. יש מודלים יותר מוצלחים, יש מודלים פחות מוצלחים, אבל בוודאי צריך להסדיר את זה וגם לתת לזה את הקשב ואת האוזן הנכונה.
אנחנו לקראת סיום, אתן ליואב להגיד כמה דברים לסיכום ונסיים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אגיד כמה דברים כלליים – אין שאלה, כל מקום שהדברים נעשים על פי דין, בסמכות וברשות של המדינה, וזה לא משנה אם זה רשות מקומית, עירייה, מועצה או כל דבר אחר, אין שאלה בכלל. הבעיה שאני שמתי פה על השולחן, ומבחינתי שמתי אותה על השולחן, ואני רוצה שהיא תישאר על השולחן, עד שנדע מה תמונת המצב האמיתית, היא אותם מקרים שזה לא ברשות, לא בסמכות, שימוש בסמכויות שאסור לעשות את זה כלפי אזרחים מסוגים שונים, שחלקם גם צבועים בצבע פוליטי. זה איום אמיתי על משטר דמוקרטי. זה איום אמיתי על זכויות אזרח. לכן הציפייה שלי והבקשה שלי היא שהדברים ייבדקו לעומק. ואני חוזר ואומר, לא מדובר במקרה אחד או שניים. וצריך לעשות בדיקה פרו-אקטיבית של העניין הזה וחלקה או לא דרך החקירה הפלילית אם אני יכול להמליץ. חלקה הוא הסבר, חלקה הוא הודאה, חלקה הוא הודאה דרך ראשי רשויות, אפרופו השירות של ראשי הרשויות, וחלקה, אותו מקום שצריך הוא גם דרך טיפול של החוק הפלילי אם צריך. עדיף לא להגיע לשם. אבל יש מקרים שנמצאים, וחוסר טיפול או טיפול רופס, ואם אני שומע שיש דברים ולא מגיעים לפרקליטות ואין כתבי אישום, אז זה לא משנה אם חקרו או לא חקרו. אני פה ממש קצת - - - זה בסדר גמור, המשטרה היא לא רק מסבירה. אני פחות הסברתי בקטעים של עבירות פליליות, אם יש עבירה פלילית. אם יש צריך לטפל, להדהד ועונש – אין דרך אחרת, כי אחרת אנשים יבואו ויעשו כבתוך שלהם ולא משנה מי הם.
והיום המצב הוא שכן דברים צבועים בצבע פוליטי וכן יש פה מיליציה. ואת זה צריך לעצור עכשיו וזה לא תפקיד שלי, התפקיד שלי להעלות את זה. התפקיד שלכם הוא לעשות את זה, אם אכן אני צודק, ואני פונה מפה לנציגי היועץ המשפטי לממשלה: תעשו את הבדיקה. לא מסובך לעשות את זה. אפשר לעשות את חלקה גם באינטרנט. לא צריך רכזי מודיעין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. תודה רבה לנוכחים. אנחנו גם צריכים, יש לנו פחות מדקה. נראה לי שהדברים נאמרו, אני חייב לומר, מאחר והבנתי שיש גם איזשהו עניין מוניציפלי, נציג זה מול נציג זה, אנחנו לא צריכים את ועדת החוקה כבמה לוויכוח בחירות מוניציפליות בעיריית הרצליה. אז תפתרו מול המשטרה ומול הגורמים האחראיים. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 16:00.