פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת העבודה והרווחה
09/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 143
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 13:00

1. בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת: יסמין פרידמן, דבי ביטון, מאיר כהן, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום אלון שוסטר בנושא: המועצה לביטחון תזונתי
2. דיווח המועצה הארצית לביטחון תזונתי לשנת 2023 בהתאם לסעיף 18(א) לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011
"ההיערכות בזמן המלחמה להתמודדות עם דו"ח העוני וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
מאיר כהן
יונתן מישרקי
צגה מלקו

ינון אזולאי
אחמד טיבי
מירב כהן
נעמה לזימי
ארז מלול
יסמין פרידמן

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי
משה לבון - משנה למנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר לעיזבונות, תמיכות וביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

פרופ' רונית אנדוולט - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

נעמה כץ - אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך

ניצה קסיר - סמנכ"לית מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי

רינה פינס - ממונה בכירה, מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

זהבה זלמן - מנהלת קשרי חוץ, מינהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי

פרופ' רוני סטריאר - יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

יותם לוי - עו"ס, רכז פיתוח ידע, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

נתן לב - רכז ידע, המועצה הלאומית לביטחון תזונתי

אפרת פילזר ביזמן - עו"ד, היועצת המשפטית, המועצה הלאומית לשלום הילד

ערן וינטרוב - עו"ד, מנכ"ל ארגון לתת

רוית דינמז יחזקאל - סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, לקט ישראל

ד"ר ישי מנוחין - מנהל התוכניות בישראל, ארגון "מזון"

אוריאל רוזן - אחראי תוכן וסושייאל, ארגון חסדי נעמי

ד"ר דורית אדלר - נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

ענבל חרמוני - יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

טלי כלפא - עו"ס, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

בקי קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

צופיה שניידר - הפורום למאבק בעוני

יפית קורולקר - הפורום למאבק בעוני

ליאור גבריאל - סטודנטית לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אורית ארז

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת: יסמין פרידמן, דבי ביטון, מאיר כהן, צגה מלקו, אפרת רייטן מרום אלון שוסטר בנושא: המועצה לביטחון תזונתי

דיווח דיווח המועצה הארצית לביטחון תזונתי לשנת 2023 בהתאם לסעיף 18(א) לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א-2011

"ההיערכות בזמן המלחמה להתמודדות עם דו"ח העוני וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות", של ח"כ יונתן מישרקי, צגה מלקו, נעמה לזימי, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין (מס' 144).

שלום וברוכים הבאים לישיבה השנייה של ועדת העבודה והרווחה. היום כ"ח בטבת התשפ"ד, 9 בינואר 2024.

אנחנו מברכים את כבוד שר הרווחה יעקב מרגי שמכבד אותנו בנוכחותו ומשתתף בדיון החשוב הזה. המועצה הארצית לביטחון תזונתי אמורה להעביר לוועדת העבודה והרווחה דיווח על שנת 2023 בהתאם לסעיף 18 לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי ויש בקשה של חברי כנסת לדיון בנושא המועצה הארצית לביטחון תזונתי. בנוסף יש הצעה לסדר שהגישו חברי כנסת בנושא היערכות בזמן המלחמה להתמודדות עם דוח העוני וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

אני מבקש מכבוד השר לפתוח את הדיון.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, פרופ' רוני סטריאר יושב ראש המועצה לביטחון תזונתי, מכובדיי כולם. כפי שאתה יודע ואתה מכיר את זה, אין לנו הרבה זמן להגיע לכל דיון שמתקיים בוועדה. הלוואי ויכולתי כי אני מאלה שמחזיקים מעבודת הכנסת ואוהב את עבודת הכנסת אבל בגלל חשיבות הנושא והאינטנסיביות שאנחנו עוסקים בו במשרד, אמרתי שאני אגיע ואתן סקירת רקע כללית וקצרה על מה פחות או יותר עושה המשרד, וגם בהקשר של צעדים שנעשו בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אני אתן נתונים כדי להכניס את הנוכחים לרקע של הדברים.

היום כ-430,000 משפחות מטופלות בשירותי הרווחה השונים של מדינת ישראל, מתוכם 108,000 הן בנזקקות עוני. כשאתה אומר נזקקות עוני, מטבע הדברים חלקם גם באי ביטחון תזונתי. כאן המקום לברך קודם כל על המערך שמצאתי במשרד. הוא התחיל כפיילוט שנים רבות אחורה ומשנת 2022, בזמן כהונתו של ידידי ומכובדי השר מאיר כהן, התחיל המיזם התזונתי הגדול והוא בסדר גודל גדול. אם הפיילוט בסדר גודל של כ-50 מיליון שקלים, היום הוא כ-150 מיליון שלים בתצורות שונות.

כפי שאמרתי, המיזם הגדול, אחרי הפיילוט, פועל באמצעות המשרד משנת 2022 בהשקעה של כ-150 מיליון שקלים. עד אז המיזם התקיים כפיילוט בכ-46 רשויות בעלות של 52 מיליון שקלים.

כמה אנשים נכללו?

אני אגע בזה. אני לא אאריך אבל אתן נתונים בצורה טלגרפית וקצרה.

לפעמים המקרו יורד על חשבון המיקרו.

אני כבר במיקרו. החלוקה היא שיש כ-26,000 כרטיסי מזון נטענים. בנוסף לכך יש כ-2,600 כרטיסים לרכישת תמ"לים, מה שכולנו מכירים כתוספות מזון לתינוקות, המטרנות והדברים שדומים להם. כאשר מדברים בעניין של נזקקות וביטחון תזונתי, חשוב לדעת שיש 200,000 מושמים של משרד הרווחה, גם בקהילה וגם בחוץ ביתי, שעלות ההזנה שלהם היא על המשרד.

מקורות ה-150 מיליון שקלים הם כדלקמן: כ-90 מיליון שקלים מהמשרד, הספק – כשאומרים מיזם, זה מיזם משותף – חייב לגייס בדרכים שונות 45 מיליון שקלים והרשויות המקומיות 15 מיליון שקלים.

בנוסף לכך יש עוד מיזם נוסף יחד עם הקרן לידידות שחלקו, לא כולו, מתכתב עם אי ביטחון תזונתי והוא בסדר גודל של 70 מיליון שקלים נוספים כאשר 35 מיליון שקלים מהמשרד ו-35 מיליון שקלים מהקרן לידידות. אלה עוד 70 מיליון שקלים לצרכים שונים וחשוב לומר שהכול באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים בשלטון המקומי. כפי שאמרתי, המיזם של הקרן לידידות, לא כולו הוא למזון.

יש גם תמיכות לארגוני הגג ולארגונים השונים שעוסקים בחלוקת מזון בהיקף של 52 מיליון שקלים.

זאת ההזדמנות לומר שאני חושב שצריך להסתכל עמוק לתוך מבחן התמיכה הזה ולתת משמעות חזקה יותר וגדולה יותר לארגוני הגג כי אני חושב שאם נרצה או לא נרצה הם הפכו – כך אני רואה אותם – לזרוע ביצועית של המדינה. לכלול הכול במבחן תמיכה אחד, גם של הארגונים הקטנים וגם של הארגונים הגדולים - אם כבר מדברים, צריך לומר את זה – יהיו לנו ויכוחים עם היועצים המשפטיים כי הגישה המשפטית היא יותר מרחיבה. כשאתה מרחיב, נכנסים מסתננים וזה לא תלוי אם רצית לתמוך בהם או צריך לתמוך בהם.

בדיונים שהיו כאן עם העמותות האלה, אני לא זוכר בדיוק את האחוז אבל אחוז מזערי.

נכון. מזערי. זה נראה כך אבל בסוף כשאתה רואה 52 מיליון שקלים, אתה אומר שזה סכום. כשאתה מחלק את זה לסל, זה סכום מזערי.

זה יכול להיות שמקבלים ארבעה אחוזים?

אני לא בקי בזה.

בכל אופן אנחנו נעביר לך את הפרוטוקול.

12.5 מיליון לשנה. עמותות הגג הן 12.5 מיליון שקלים בשנה.

מתוך ה-50 מיליון. זה כבר אומר דרשני. רק לסבר את האוזן, כאשר מדברים על עמותות גג, זה סדר גודל של עשרות אלפי חבילות ולעתים אפילו מדובר במאות אלפי חבילות. לא רציתי להיכנס לזה אבל זרקתי את זה כהערה.

אני רק הערתי את זה כי זה מאוד חשוב. היו הרבה ארגונים, מה שנקרא מגזר שלישי, שהיו כאן בכל מיני תחומים.

כן. הוא מחלק חבילת מזון בשווי של 200-150 שקלים והמדינה עוזרת שם אולי ב-12 שקלים. כאשר אתה סופר את זה ב-20,000 חבילות, באלפי חבילות, בסוף הסכום מצטבר.

בהקשר של מלחמת חרבות ברזל. אני חייב לומר שנעשו צעדים נוספים והיינו קשובים גם לצרכים וגם נעשה סקר. הוספנו באמצעות המיזם. בהגדרה זה לא המיזם. חוץ מהמיזם, באמצעות אותו ספק, הוספנו כ-15,500 כרטיסי מזון לחלוקה עם גמישות לראשי הרשויות והמחלקות, בשווי של כשבעה מיליון שקלים. הוספנו תקציב גם למחוזות.

מתקציב המשרד?

התקציב הגמיש של המחוזות. התוספת באמצעות המיזם, השבעה מיליון, גם המשרד וגם הפדרציות. עשינו מיזם יחד עם הפדרציות. תקציב גמיש למחוזות גם בחלוקה מתכתב עם הביטחון התזונתי. לא כולו ביטחון תזונתי. יש מיזם נוסף עם הקרן לידידות בהיקף של 20 מיליון שקלים, 10 מיליון שקלים מהמשרד ו-10 מיליון שקלים מהקרן לידידות.

כפי שאמרתי, המשרד בעקבות המלחמה, בחודש הזה של המלחמה, עשינו סקר צרכים ובסקר הזה עלו צרכים שמתכתבים פחות או יותר לצעדים שעשינו. בסקר עלו תמה"לים, תווי מזון, פירות וירקות, חבילות מזון, ארוחות מוכנות. לפי הסקר ההערכה הכוללת היא כ-35 מיליון שקלים. זה פחות או יותר מתכתב עם הצעדים שעשינו עד כאן בסדרי הגודל של העשייה שלנו בתחום הביטחון התזונתי. אם יהיה דיון גם בקטע הזה של דוח העוני, אני אתייחס גם לזה ואומר מה אנחנו עושים בהקשר של דוח העוני. אם אתה רוצה להתמקד עכשיו בביטחון התזונתי, זה אפשרי.

אני חושב שזה דיון משולב.

הוא משולב בנושאים שכל אחד מהם היה צריך שעתיים לפחות. זה מאוד עמוס. כל אחד זימן משהו אחר.

היינו מצפים שכן יאחדו דיונים ספציפיים.

כשתהיי יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה תעשי שמה שאת מבינה.

בעזרת השם.

בכל אופן, אנחנו משלבים כאן את ההצעה לסדר היום של חברי הכנסת עם הנושא של קבלת הדוח. אני יכול להתחיל עם הדוח אבל אני חושב שיהיה יותר יעיל אם חברי הכנסת שנמצאים כאן יתבטאו ולאחר מכן נשמע את הדוח.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אדוני השר, אני קודם כל מודה לך על הסקירה שפרסת בפני הוועדה. אני יודע שבדרך כלל שרים מתקשים להגיע לוועדות הכנסת ואתה בחרת ביוזמתך להגיע לכאן ואני מברך אותך על כך.

האמת היא שאני עסוק די הרבה בנושא העוני. אנחנו עסוקים בזה גם כאן בוועדה בראשותך אדוני היושב-ראש. אני לא רוצה לומר אמירות פופוליסטיות, גם זמן הוועדה יקר וגם נמצאים כאן אנשים שרוצים לדבר. אנחנו התחלנו לקדם את החוק הרשות למאבק בעוני ואני חושב שהוא חוק חשוב מאוד שהגיע מכל סיעות הבית. יש לו משמעות כי המדינה כמדינה יכולה להתייחס לדוחות שמגיעים מכל מיני גופים, גם אזרחים כמו ארגון לתת ואחרים, וגם לדוחות של הביטוח הלאומי אבל אנחנו צריכים רשות אחת שתתכלל לא במובן השלילי של המילה – אני שונא את המילה הזאת – אלא אנחנו צריכים רשות שיהיה לה מספיק כוח גם בהצבת הדגלים והמראה מול משרדי הממשלה אבל גם עבורנו כנבחרי ציבור בכנסת כדי לבוא ולעשות מעשים. אנחנו צריכים שבכוחה של רשות כזאת יהיה להקים תוכנית לאומית, שתוכל להגיע עם משאבים מתוך משרדי הממשלה.

אתה ידוע אפשר לעשות את זה גם בלי רשות.

חברת הכנסת, אני לא מאפשר כאן ויכוחים.

זה לא ויכוח.

עד היום זה לא קרה ומהיום, כאשר יועבר החוק הזה ותוקם הרשות, יהיו לנו כלים, למדינה יהיו כלים להתמודד עם הדבר הזה. זאת תופעה שמדירה שינה מעינינו .

אנחנו מחכים להצעת החוק הזאת.

זה עניין של הסכם של קואליציה ואופוזיציה. זה כבר עבר קריאה טרומית. חלילה, אני לא מדבר איתך אלא דיברתי על ראשי הקואליציה והאופוזיציה בהקשר הזה. אנחנו כבר לקראת הסכמות בעניין. המשרד די ערוך לטובת העניין הזה אבל אני לא נגרר לזה. אני רוצה לומר שביטחון תזונתי נוגע בחלקים מסוימים מאוד של האוכלוסייה ולא מספיק. גם השר מציג את זה אבל זו מסגרת התקציב שעומד לרשותו. לצורך העניין יש את המיזם של הרב דרעי שהביא כרטיסי מזון לכלל האוכלוסייה בחתך רוחבי ולתומי ולצערי אני שומע כל מיני אמירות כאלה ואחרות למי מגיעים הכרטיסים האלה. זה הכי רחב, הכי גדול, עובר על כל כללי האוכלוסייה, האריכו את התוקף שלו כדי שאנשים יוכלו להגיע אבל סביב העניין הזה מתעורר פופוליזם זול. דרך אגב, הפרויקט הזה מגיע כהשלמה למה שהמשרד שלכם עושה.

בנוסף.

אני כרגע לא מדבר על מיקום ואיזה משרד צריך לעשות.

למרות שאני תומך, אני לא מסכים איתך.

מדובר בחלוקה רחבה מאוד, נכונה וצודקת מאוד שמגיעה לאוכלוסיות אליהן לא מגיע המיזם של המשרד. במקום לברך על כך, אנשים שמים רגליים לדבר הזה.

זה צריך לעבור לרווחה.

רשות למאבק חזקה פלוס מה שנותנים שרי הממשלה ובראשם הרב אריה דרעי עם התוכנית הגדולה שלו, תצמצם את העוני ותביא לנו את הכלים להתמודד איתו יחד עם תוכנית לאומית גדולה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, זה נושא כל כך חשוב ומתבקש. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא יהיה ביטחון תזונתי. בדרך כלל מי שנפגע אלה אוכלוסיות מוחלשות שאותן לא נראה במעגל העבודה. רובם אנשים מבוגרים או ילדים. כמו שנאמר, כמו שמורישים את הכסף, גם העוני עובר בירושה. לכן חייב שיהיה איזשהו מנגנון, כמו שאמר חברי חבר הכנסת מישרקי, איזשהו גוף שיפקח ויהיה אחראי. גם בעיניי לא יכול להיות שהוא יהיה סקטוריאלי או מפלגתי. אין ימין ושמאל, אין קואליציה ואופוזיציה אלא לכל אזרח במדינת ישראל יהיה ביטחון תזונתי. יש המון ארגונים שעוזרים ויבורכו על כך. לכל אחד נותנים עזרה אבל המדינה צריכה לקחת אחריות. זה צריך להיות באחריות שלנו ואנחנו צריכים להתגייס ביחד ולדאוג לכך שיוקם המרכז הזה שייקח את האחריות ברמה של מדינה, במיוחד כאשר עוד מעט יש לנו את התקציב לשנת 2024. הדבר הבסיסי ביותר הוא ביטחון תזונתי שצריך לקבל ביטוי וגם התקציב צריך להיות נושא בו אנחנו דנים.

אדוני היושב-ראש, אין לי מילים, אתה נוגע בנושאים הכי חשובים ויום ולילה אתה מקדיש להם. מאז שאני בכנסת אני רואה אותך ואני מאוד מעריכה ותודה לך שאתה מעלה את הנושא.

תודה יושב-ראש הוועדה, תודה גם לשר הרווחה שנמצא כאן. הנושא באמת חשוב. אני כן אומר שאוחדו כאן כמה דיונים יחדיו כאשר כל דיון כזה היה ראוי להיות נדון בפני עצמו, אבל בסוף הדברים כן קשורים ולכן אני אנסה להתייחס גם להקשר הנוסף.

בתקופה האחרונה מדברים כאן הרבה על קונספציות. הגיע הזמן לשבור את הקונספציה שאפשר לעצום עיניים בפני הפערים ואי השוויון, להסתכל על צמיחה ועל נתונים של מקרו ולהתעלם מהעמקת העוני והפגיעה השיטתית באוכלוסיות מוחלשות נעדרות שוויון הזדמנויות. עוני הוא לא גזרת גורל. עוני הוא מדיניות וזו מדיניות של בחירה.

סיפרת לי פעם שהיה מישהו שאמר משהו על עוני.

אילן גילאון זכרונו לברכה. הוא אמר עוני הוא חלוקה לא צודקת של עושר. הוא היה אדם גדול. היה לי הכבוד לצטט את הציטוט שלו במליאה ואני באמת אומרת שעוני הוא לא גזרת גורל אלא זו מדיניות, מדיניות ארוכת שנים של העמקת פערים, העמקת אי שוויון שאפשר לנתק. לצערנו בישראל העוני עובר בירושה. אנחנו לא רואים רק שהוא מעמיק אלא הוא הופך להיות רב-דורי. הדבר הזה הוא משהו שאנחנו צריכים להסתכל עליו כעל משימה לאומית. הקונספציות נשברו. מדינה עם צמיחה עשירה לא מצילה מעוני. זה לא מחלחל מטה. אני מאוד מקווה כבוד שר הרווחה שבקיצוץ הרוחבי של היום הוחרג המשרד שלך. אני מאוד מקווה שבקיצוצים הרוחביים העתידיים יוחרג המשרד שלך.

יוכפל.

תודה על התיקון אבל אני מזכירה שהיום בכל המשרדים היה קיצוץ רוחבי ולכן כרגע אני לפחות מקווה שיחריגו את המשרד שאמור לטפל בסוגיות הכי אקוטיות, שהפכו אותו לאיזה סרח עודף של משהו נישתי. לא, רווחה היא המראה שלנו כחברה. זה הראי דרכו אנחנו מסתכלים על האם אנחנו מנסים להיות חברת מופת, האם אנחנו שואפים לשם, או האם אנחנו מפילים אוכלוסיות לתהום. לישראל אין את הפריבילגיה לפגוע בערבות ההדדית. לישראל אין את הפריבילגיה לא להיות מדינת רווחה. אנחנו מדינת לאום לעם היהודי וגם מדינת מקלט לעם היהודי וככזאת אנחנו תמיד מחויבים להסתכל על שוויון ועל חיים בכבוד כערך עליון. לצערי זה לא המצב.

אני יודעת שיש כאן עוד הרבה דוברים ולכן אני אסיים את דבריי. אני רוצה לומר שבסופו של דבר תלושי המזון לא מטבע עובר לסוחר. משרד הרווחה הוא המשרד שיש לו את הידע, את הלמידה, את המקצועיות, את הזיכרון הארגוני ארוך השנים לטפל בתופעה כזו. בוודאי שהוא לא מגיע לכל האוכלוסיות והתקציב בהתאם. אתה מגיע לעוני הכי חמור.

אני עונה לך רק לנקודה הזאת. אפשר לקיים דיון היכן זה צריך לחנות וזה בסדר גמור. אני רק אמרתי שהפרויקט הזה הוא בהחלט משלים והוא רוחבי.

אני רוצה לומר שתלושי מזון צריכים להגיע ליעדיהם אבל אם אנחנו רוצים לתת לאנשים חכות, הבטחת הכנסה, זה משהו שהעלמנו מהכנסת, אנחנו כאילו לא הפונקציה שאמורה לצמצם את העוני.

לכן אמרתי שאם הייתה רשות שהייתה מציגה תוכנית לאומית.

לגבי הרשות, זה גם חוק שלי.

נכון. הרשות הזאת תבוא ותגיד איזה חכות והיא תציג את הנושא למשרדי הממשלה.

לא רק שאני מסכימה איתך אלא אני גם חושבת שהרשות בתפקידה יכולה למנוע עוני. הייתי רוצה שנלמד לא רק למגר את העוני אלא גם למנוע אותו מהדורות הבאים וכמובן לשמור על כל הרשויות העצמאיות שיש לנו במדינה ולא לבטל אותן כחלופה.

אני רוצה להשלים את דבריך בעניין הזה של הקונספציה. כשאני הייתי ילד, מדינת ישראל הייתה מדינת רווחה. גם כשהייתי צעיר והייתי צריך דיור.

מדינת סעד.

היא הניחה תשתית רווחה. נכון, אתה צודק שהיה יותר סעד.

אני אומר לכם עוד יותר, אפילו בדיור, זוג צעיר היה מקבל מהמדינה הלוואה בלי הצמדה ובלי ריבית.

היה דיור ציבורי.

מלבד הדיור הציבורי. הדיור הפרטי. 50 אחוזים ממחיר הדירה שהדור שלנו קנה היו ממשכנתאות של משרד השיכון. אבל אז המדינה הייתה ענייה והאזרחים היו מבוססים. היום הקונספציה היא שהמדינה צריכה רזרבות בסך 200 מיליארד דולר ודבר כזה לא היה בהיסטוריה של מדינת ישראל. המדד התקשורתי החשוב כדי שהעשירים והאצילים יוכלו להופיע באירופה, ב-OECD, ולהיות מכובדים שם, הוא שהם הצליחו להרעיב את הציבור ולהעשיר את המדינה.

ואז בכל מדד ב-OECD אנחנו מתחת.

כן. אחרי כל זה. לכן צריך לשנות את הקונספציה. אנחנו צריכים לחזור להיות מדינת רווחה לכל אזרחיה. אני חושב שזה יכול להיעשות והלוואי שהשם שיעזור שלא יהיו לנו מלחמות שעולות הרבה כסף מה שמילא מוריד אותנו מה-200 מיליארד דולר. בכל זאת עדיין אני מסכים עם הרעיון שאומר לשנות את הקונספציה.

אמן.

מי יהיה הכי מתאים לדבר על זה אם לא מאיר כהן שלנו, שר הרווחה לשעבר?

תודה רבה. אני מברך אותך אדוני היושב-ראש על הדיון הזה ומברך את חברי הכנסת. אני רוצה להוסיף משהו לדיון החשוב הזה. יש לשים דגש על המועצה לביטחון תזונתי שהרבה שנים היא לא הייתה קיימת. לפני פרישתי או הפסקת כהונתי הזמנתי את הפרופסור המכובד והם התחילו לעבוד. אני משער שהמשרד ממשיך לגבות ומפרה את המועצה.

יש ויכוחים על איך לחלק ואיך לתמוך אבל אין ויכוח על כך שבכל מדינה – בין אם היא קפיטליסטית או סוציאליסטית – תמיד יש מועצה לביטחון תזונתי כי אלה לא רק עניים אלא זו התזונה של הילדים שלנו בבתי הספר, זה פיקוח, זאת הבריאות והמון דברים נוספים.

יש לי המון דברים טובים לומר על המשרד ואני אומר אותם בכל הזדמנות. ביום ששי הכתב שאל אם אפשר לראיין את שנינו, שר לשעבר ושר נוכחי, כדי להראות איך יכולים לעבוד. אמרתי שאני מגויס למשרד הרווחה כחייל מילואים ואני רוצה להביע את הערכתי אליך השר כי כשהגעתי למלונות של המפונים, הראשונים שראיתי היו העובדים הסוציאליים שלך וזה היה מדהים.

שלנו.

שלך. של המשרד. זה היה מדהים. מאוד אהבתי את זה. כבוד גם לעובדים הסוציאליים וראיתי שנמצאת כאן ענבל.

ממש בתקופה הראשונה הוועדה קיימה סיורים במלונות ומצאנו את האנשים שם.

בתקופת הקורונה גילינו את האחיות ואת הרופאים וכאן גילינו את המשרד ואת העובדים הסוציאליים. בכל מקום הם היו הראשונים.

אני תומך ברשות כזאת אבל לא נצפה שמשרד הרווחה יטפל לבד בבעיות העוני בארץ. מי שקרא את דוח העוני, עוני מצביע על טיפול בחינוך, בריאות, דיור, תעסוקה. אלה הדברים שמוציאים מהעוני.

אבל אם אין קמח, אין תורה.

לצפות מהמשרד ולומר שהוא זה שפותר את הבעיות, זה לא הוגן. אם יבוא פעם השר ויפרוס את פעילות המשרד, מוטת הכנפיים שלו היא מדהימה ובמיוחד עכשיו. המשרד צריך לטפל במשפחות שלמות שהן לא רק עניות ולא רק עם קשיים אלא עברו גם התהליכים האלה של המלחמה. העובדות הסוציאליות האלה שמצליחות לטפל ב-200 תיקים שבועיים, התווספו להם עוד 300 תיקים שבועיים. ראו באשקלון, ראו בשדרות, ראו את המפונים בצפון וזה על המשרד.

והעוטף.

לכן אני מבקש דבר אחד. אני חושב שהוועדה הזאת צריכה להוציא מכתב ברור ולומר שבמשרד הרווחה לא נוגעים ואין בו קיצוץ כלשהו.

בדיוק.

ההפך הוא הנכון. אם בתקציב אנחנו נראה שהמשרד הזה מקבל, בוודאי ובוודאי נעשה הכול כדי לתת את מה שצריך. לא את מה שלא צריך אלא את מה שצריך. לכל שקל שאנחנו שמים במשרד הזה יש כתובת ברורה.

אני שמח על כך שהשר מחלק כסף אבל זה לא תפקידו. אני אומר את זה לחבריי מ-ש"ס. אני אומר לכם שאני מברך על כך שהוספתם עוד כסף אבל מי שיודע לעבוד עם זה, זה רק משרד הרווחה.

אני אזכיר לכבודו שבית המשפט החליט שבשנת 2024 יוקם צוות שיבחן.

מתקיים דיון להעברה.

להעברה למשרד הרווחה. אין על זה מחלוקת.

זאת לא ההחלטה. ההחלטה להקים ועדת מנכ"לים שתבחן איזה מבחני התאמה יהיו.

האם זה יחנה במשרד הרווחה.

אם אתה אומר שזה יקרה, אני מברך על כך.

אני לא יודע אם זה יקרה . יש צוות שיבחן.

אבל בינתיים צריך להינתן פתרון.

אני אופיע בפני הוועדה הזאת ואתן את המלצתי שמרגי והמשרד שלו הוא זה שיטפל.

יושבים כאן האנשים וראיתי את הדוח של ערן תלמידי מדימונה ואני רוצה להגיד לכם שגילינו גם את העמותות. אתה צדקת אדוני השר. אני אספר לכם סיפור. עיר מסוימת, קרה מה שקרה ובשבת בבוקר מתקשר אלי ראש העיר שהוא מכר שלי ואומר לי שהוא פנה לרווחה והוא גם פונה אלי כדי שיגיעו כמה שאפשר. היחידים שפנינו אליהם אלה הם החבר'ה האלה. אלה העמותות האלה כי יש להן מניפה גדולה מאוד של שילוח מכאן לעכשיו. התקשרתי בשעה 09:00 בבוקר ושאלתי אם יש טיטולים לאנשים מבוגרים ובשעה 16:00 התקשר אלי אותו ראש עיר תחת אש ואומר לי שהגיעה המשאית עם הטיטולים לאנשים מבוגרים. אם הם לא, אז מי?

תגיד מי העמותה. נשמח לפרסם אותה.

אלי כהן מפתחון לב. כל שנה העמותות האלה היו באות אלי בשתי הקדנציות כפושטי יד. נתנו להן גרושים. כל מדינה מתוקנת נשענת על העמותות האזרחיות, נשענת על המגזר השלישי. צריך ליצור איתן סנכרון של עבודה ולתת להן כסף. הן יודעות על כל שקל לפעמים להביא שני שקלים. ככל שאנחנו ניתן להן, החבר'ה האלה באמת לא יפשטו יד.

צריך לראות בהן זרוע ביצוע.

אני רוצה להגיד לכם, ערן, תודה רבה על הפעילות בתקופת המלחמה הזאת. ברכות ושבחים למרגי ולמשרד שלו.

יש עוד משהו. אמרתי אתמול בתקשורת שיחזירו לכם את הביטוח הלאומי. תודה.

אדוני היושב-ראש, יש לי פגישה עם עמותה של הורים של התצפיתניות ואני מבקש סליחה ותודה.

אמרת דברים חשובים ביותר. תודה רבה.

יישר כוח.

דיברת על תלושי המזון במשרד הרווחה. השר מרגי ואני נכנסנו לכנסת ביחד בשנת 2003 ואז הגשתי הצעה לסדר לחלק מזון לילדים כפי שקיים בארצות הברית עם תלושי המזון. כולם הסכימו וחשבתי שזה עובר אבל אמר ראש הממשלה דאז, אריק שרון, שיגידו בעולם שיש ילדים רעבים בישראל, היה לא תהיה ולהסיר את זה מסדר היום. תלושי מזון. לאמריקה הגדולה זה התאים אבל לא לישראל כי לא מתאים שיש בה ילדים רעבים. היום ברוך השם כולם יודעים שיש ילדים עניים וצריך לדאוג להם. גם אני מסכים שזה צריך להיות במשרד הרווחה אבל צריך שמשרד הרווחה יחלק אותם.

אני ביקשתי את הדיון הזה כדי לדון על המועצה לביטחון תזונתי. אנחנו מדברים על גוף שהוקם כחוק מתוך חוק המועצה הארצית ויש לו ידע ומומחיות שאין לאף אחד אחר. למועצה הלאומית כרגע כמעט ואין לה כל מעמד, היא לא מקבלת תקציבים, כולם עובדים בהתנדבות ואפילו החזרי נסיעה שהובטחו להם, גם את זה הם לא מקבלים. שם יושבים המומחים הגדולים ביותר שנותנים את הידע הכי נכון כי אי ביטחון תזונתי זה לא רק מזון אלא זה איזה מזון. אנחנו המדינה מספר אחד ב-OECD בקטיעת גפיים ואנחנו מדינה שבה כל בן אדם רביעי מאובחן עם סוכרת. לכן לא כל מזון שאתה תורם או נותן לעניים, מתאים ולפעמים אתה יכול לגרום נזק וזה סופר חשוב שהמועצה תיתן את ההמלצה שלה.

אני חושבת, והרבה חושבים כך, שהמועצה הלאומית חייבת להיות מקבילה למועצה הלאומית לביטחון ולמועצה הלאומית לכלכלה ולהיות במעמד שלהן, בעצמאות שלהן ובתקציב שלהן. המשמעות של אי ביטחון תזונתי היא הרבה יותר מעוני כי אי ביטחון תזונתי מוביל לאי ביטחון ביטחוני. יש לזה משמעות. דיברת על אמריקה ומסתבר שההוצאה השלישית בגודלה באמריקה היא על תלושי המזון שזה סופר בעייתי. מסתבר ששם כבר מגיל 17 עד גיל 24 הם לא יכולים להתגייס לצבא בגלל בעיות של השמנה וסוכרת.

היום באמריקה יש מהלך לתת לילדים מזון בריאותי.

הבעיה היא שמזון בריאותי הוא יקר.

בדיוק.

המדינה מסבסדת את עיריית ניו יורק.

אדוני היושב-ראש, יש כאן מכלול שלם של היבטים על אי הביטחון התזונתי וזה מתחיל בחקלאות כי אנחנו מייבשים את החקלאים שאמורים לספק לנו מזון בריא ונסמכים על יבוא שיש בו כל כך הרבה בעיות וראינו את זה בתקופת הקורונה וראינו את זה במלחמה עם אוקראינה. אדוני השר, אנחנו לא יושבים ועושים תוכנית באמת עמוקה כדי לראות את כל ההיבטים של אי הביטחון התזונתי שיש לו משמעויות רבות.

לכן אני מבקשת אם אפשר לעשות על הנושא הזה דיון נפרד. יש כאן כל כך הרבה דברים ורק על זה צריך לקיים דיון מעמיק ונפרד עם משרד הבריאות ועם משרד האוצר.

זה הדיון. עכשיו זה הדיון.

רק לנושא הזה צריך דיון של שעות.

עכשיו כולם כאן ואנחנו מקיימים את הדיון.

לא כולם. לא נמצא כאן משרד החקלאות, אין לך את משרד האוצר, אין לך את משרד הכלכלה.

כשאמרתי כולם התכוונתי למשרד הבריאות שהנציגה שלו תשיב לך גם על העניין הבריאותי אבל היא תשיב אחר כך.

דיון חשוב מאוד ויישר כוח על כינוסו. יש כאן כמה סוגיות. לגבי המיזם לביטחון תזונתי שבמשרד הרווחה – אני מדברת על אותם 100 מיליון שקלים מתקציב המדינה ועוד 50 מיליון שקלים מהעמותות – הייתה כאן המלצה דחופה של המועצה לביטחון תזונתי להגדיל את הסכום במיידי על רקע המלחמה ב-35 מיליון שקלים ולהכניס את התקציב הזה לבסיס כדי שתהיה קביעות ויציבות בעבודה הזו. אני חושבת שזה הדבר הראשון שצריך לעשות כי כמו שאנחנו יודעים, עוד לפני המלחמה 30 אחוזים מהמשפחות סובלות מאי ביטחון תזונתי, המצב הכלכלי מחמיר, מחירי הפירות והירקות על רקע המשבר בחקלאות הולכים לעלות ואנחנו רואים עליות מחירים דרסטיות. סוגת הודיעו בשבוע שעבר על עלייה של עד 40 אחוזים כאשר מדובר בקטניות. זאת אומרת, הנתון המזעזע של 30 אחוזים משפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי עוד לפני המלחמה יעלה באופן דרסטי. סתם לשם ההשוואה, במדינות ה-OECD אנחנו מדברים על שבעה אחוזים מהמשפחות. זאת אומרת, אנחנו מתחילים את זה במשבר מאוד מאוד גדול והמצב הכלכלי ועליות המחירים רק ילכו ויחמירו את זה. לכן חשוב כבר עכשיו לאמץ במיידי את המסקנות של המועצה, גם להוסיף תקציב, גם להכניס אותו לבסיס וגם להקדים את מתן הסיוע. לא לחכות ולתת את הסיוע כשי לחג כי מה החג רלוונטי? הם צריכים את זה עכשיו ובאופן מיידי.

אני עוברת לדבר על הפרויקט שנמצא במשרד הפנים, האירוע השני שלנו שכמובן מעוות מלכתחילה כאשר לא הכול תחת קורת גג אחת במשרד הרווחה. אני רוצה להתייחס ולומר מה ראינו מהניסיון שהצטבר מחלוקת התווים בשנת 2023. ראינו ש-72 אחוזים מהזכאים קיבלו את אותם תלושים ובאופן מפתיע, אם בודקים מי הם אותם 72 אחוזים – אלה שזכאים לתלוש באופן אוטומטי דרך מנגנון הארנונה. מי שלא מקבל את זה אוטומטית דרך הארנונה, נדרש לבוא ולבקש באופן אקטיבי וזה כרוך במילוי טפסים וכן הלאה ואני אגלה לכם סוד ואומר שלמשל שורדי שואה לא חזקים בזה. אני מקבלת הרבה מאוד פניות משורדי שואה שלא מצליחים לקבל את תלושי המזון.

63 אחוזים קיבלו.

זה לא נכון.

זה נכון.

זה לא נכון.

קיבלתי נתונם נכון להיום. המשרד לא משקר.

זה לא נכון. אני רוצה לומר שכאשר מסתכלים במקרו על פי נתוני משרד הפנים, אותם 73 אחוזים שקיבלו, רובם המכריע הם אנשים שקיבלו באופן אוטומטי דרך מבחן הארנונה ועם זה אי אפשר להתווכח.

מבחן הארנונה הוא מבחן שעוזר ומוטה למשפחות מרובות ילדים ואני בעד.

זה מפריע לך?

לא. אני בעד לסייע למשפחות מרובות ילדים.

אני משפחה ברוכת ילדים.

אני בעד לעזור לכל ילד באשר הוא אבל אני לא רוצה להפלות לרעה - - -

זה לא יאומן כי כל העולם מכבד משפחות מרובות ילדים.

אני לא רוצה להפלות לרעה את שורד השואה ואת האם החד הורית ומשפחות שיש להן פחות. אני רוצה גם לזה וגם לזה.

הקשבתי לכולם אני מבינה שהייתה כאן אווירה מאוד חגיגית והכול ממש מעולה אבל אני רוצה לומר את הדברים.

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, את דיברת שלוש וחצי דקות.

אני רוצה לומר את הדברים גם אם לא נעים לך לשמוע אותם. יש לי שלוש וחצי דקות? נראה לי שאנשים דיברו כאן לא מעט זמן.

נתתי לכל אחד שלוש דקות.

אם יש משהו שאתה לא אוהב, זה לא אומר שלא צריך לאפשר לומר אותו. לי חשוב לומר למרות שאתם מציגים את זה אחרת.

עצם העובדה שאת מפרידה ומבדילה לרעה את המשפחות ברוכות הילדים, זה מעשה שראוי לגינוי.

לא. אתם מפרידים כי אתם שמתם את זה במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה כי עניינה אתכם רק קבוצה מסוימת.

זה לא נכון.

אני בעד שילד רעב יקבל בכל מקום, אם הוא חרדי, חילוני, דתי - כולם יקבלו ולא משנה מה הרקע שלהם אבל המנגנון - - -

עצם העובדה שסימנת אותם.

אתם סימנתם אותם. לא אנחנו.

זאת בושה וחרפה ואני מגנה את זה.

אתם העברתם את זה דרך הפנים. לא אנחנו.

את לא תסמני אוכלוסיות.

הנתונים של משרד הפנים לא משקרים ובמשרד הפנים החרדים מקבלים פי שלושה מחלקם והערבים מקבלים חצי מחלקם. למה? מה קשור מבחן הארנונה לביטחון תזונתי?

זה לא הנושא היום.

אתם הבטחתם שאתם תפיקו לקחים ליישום בשנת 2024. אנחנו בשנת 2024 ולא הפקתם לקחים, לא כינסתם את הצוות, לא שיניתם את הקריטריונים ולא העברתם אותם למשרד הרווחה. זה לא בסדר. אתם פוגעים בסולידריות של מדינת ישראל. ילד רעב צריך לקבל עזרה לא משנה מאיזה מגזר הוא ואתם בחרתם רק בהעדפה של קבוצה אחת וזה לא בסדר, זה לא ישר וזה לא הוגן.

תודה רבה.

אני חייב להגיב. ראשית, כבוד השר, ידידי, אני מפרגן לך למרות שאני מהמפלגה שלך. אני מפרגן לכל מה שאתה עושה במלחמה.

אם לא תפרגן לי, אחזור לכנסת ומישהו אחר יהיה.

אני חייב להגיד לדברי הבלע שנאמרו כאן.

אלה לא דברי בלע.

דברי בלע והסתה.

זה מבוסס.

זאת לא הסתה. אלה המספרים.

לא, אתה לא תגיד על זה הסתה. אתה טועה.

יש נתונים מסודרים. אל תגיד על זה הסתה.

חברת הכנסת יסמין פרידמן, את לא תגידי לו מה להגיד כמו שהוא לא אומר לך מה להגיד.

זאת חוצפה.

לצערי בממשלה שלהם, ממשלת השינוי לרעה, הם ביטלו בכלל את תלושי המזון. לא היו תלושי מזון.

לא נכון. לא ביטלנו.

לא לחיילים, לא לחד הורים, לא היו תלושי מזון.

זה לא נכון. התקציב היה לביטחון התזונתי.

אנחנו בתקופה של אחדות.

אם כך, תחלק לכל ילד רעב. אם זאת תקופה של אחדות, תן לכל הילדים הרעבים ולא רק לקבוצה סקטוריאלית אחת.

חברת הכנסת מירב כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

בושה.

חברת הכנסת מירב כהן, אם את רוצה לצאת, את יכולה לעשות את זה בעצמך.

יש לי תחושה שאתה ממש רוצה להוציא אותי.

יש לי תחושה שאת רוצה לצאת.

לא יודעת, אני הקשבתי לאנשים שאמרו דברים שאני לא מסכימה איתם.

אולי תהיה לך כותרת באותם כלי תקשורת שהם נגד משפחות ברוכות ילדים.

המדינה במצב ממש גרוע ועכשיו זה מה שקורה כאן?

מי שמכיר את הוועדה יודע שכמעט ואנחנו לא מוציאים אבל אם תפריעי, אני אוציא אותך.

אני לא מפריעה. פשוט אמרתי דברים שאתה לא אוהב.

נכון, ביטאתי את הסלידה שלי מדברי הגזענות של סימון ילדים על בסיס היותם משפחות ברוכות ילדים ששייכים למגזר מסוים.

די, זה ממש מוגזם.

במדינה דמוקרטית זה לא יכול לקרות.

יש גבול. זה שאתה לא אוהב לשמוע את זה, זאת לא גזענות.

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

אל תגיד לי פעם ראשונה, אני יוצאת, אני לא רוצה לשבת בדיון כזה.

תקומי. בבקשה. זכותך לעשות מה שאת רוצה.

את משאירה את השטח.

תתביישו לכם.

תמשיך.

אני אמשיך. אני עוד לא התחלתי.

יש לך עוד דקה.

לצערי החברים מיש עתיד מנסים להחזיר קולות על ידי שנאה.

נו, באמת.

ארז, זה לא מקובל.

אחרי ה-7 באוקטובר כולם ביחד, לא בשנאה, לא בהסתה. אני מעריך אתכם - - -

חלקו לכולם. אתם שונאים. אתם מפקירים ילד שהוא לא מהמגזר שלכם.

ארז, אפשר לבקר מדיניות סקטוריאלית?

חברי הכנסת, אם לא יהיה כאן שקט, אני אוציא.

זאת לא כל ביקורת על מדיניות סקטוריאלית היא גזענות.

נעמה, את הרי סוציאליסטית.

נכון.

ביקורת על בסיס מגזרי זאת גזענות ואנטישמיות.

לא. זה לא נכון.

חלוקת הכספים הזאת היא על בסיס גזעני.

זה לא נכון.

זו הייתה ביקורת על בסיס מגזרי.

תחלקו לכולם.

לגופם של דברים, אני כן רוצה להתייחס לנתונים.

אני מבקש לא להפריע. לא ביקשתי תשובות.

לגופם של דברים. מי שקבע את התבחינים, אלה אנשי המקצוע במשרד הפנים.

לא נכון. אתה מטעה. אתה טועה ומטעה. היו על זה דיונים כאן. לא היית בדיונים שהתקיימו כאן.

למה את תוקפת אותי?

חברת הכנסת לזימי, את רוצה שאני אקרא אותך לסדר? גם את יכולה לקבל את זה.

אימהות יחידניות נשארות מאחור עם הילדים שלהן.

זה לא נכון. זה שקר.

יושב ראש התנועה אריה דרעי ביקש להגיע למשפחות הכי עניות. אין הרבה תקציב. זה תקציב מוגבל. הוא אומר שהוא רוצה להגיע למשפחות הכי עניות מכל המגזרים. מבחני ארנונה כוללים הרבה פרמטרים שהם כלל מגזרית ולא רק לחרדים. מה לעשות שיש ריכוזים במודיעין עילית - - -

זה לא מה לעשות, אני לא מוכן לסימונים האלה.

מי שמסמן מסמן תקציבים סקטוריאליים במקום שהם יהיו אוניברסליים.

חברת הכנסת נעמה לזימי, אני קורא אותך לסדר. את יודעת שאני רוצה לשמוע את הדברים שלך אבל אני לא מוכן שתפריעי.

אני מסבירה את הדברים.

זה לא מכובד. את לא מכבדת את עצמך.

תסכם בבקשה.

הנתונים כוללים מבחני הכנסה שהם הכי נמוכים בארנונה. בתזונתי למשל זה 4,000 ומשהו לנפש ובמבחני ההכנסה זה 2,000 ומשהו לנפש. ביטוח לאומי של מבוגרים, אזרח ותיק עם השלמת הכנסה, ביטוח לאומי לפי מזונות לגבי חד הוריות, הרשות לניצולי השואה - - -

תגיד, למה חד הורית יכולה לקבל רק על שני ילדים?

חברת הכנסת מירב כהן, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.

חד הורית יכולה לקבל רק על שני ילדים. אתה מתעלם מהעובדות.

רוב הציבור שמקבל הוא מכלל הציבור. קבעו את זה פקידים מקצועיים ואתם פשוט פוגעים בהם. הם עשו עבודה.

פקידים מקצועיים אמרו שזה צריך להיות במשרד הרווחה. על מה אתה מדבר?

זה לא משנה באיזה משרד זה. העיקר שזה יגיע לעניים.

אם זה לא משנה, שזה יעבור למשרד הרווחה.

אתה אומר דברים שלא היו. פקידים אמרו שמשרד הרווחה יחלק. למה אתם לא מעבירים את זה למשרד הרווחה? גם בבית המשפט אמרו שעשיתם את זה לא כמו שצריך. אל תשכתבו את ההיסטוריה. הדיונים היו דיונים מאוד ברורים.

חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

אדוני, אני מבקשת שתקשיבו לי. זה לא נשמע טוב וזה לא מכבד אותנו. אני רוצה לומר כאן משהו. אם אוכלוסייה שיש לה הרבה ילדים זקוקה לעזרה – אם אלה חרדים, אם אלה ערבים ואם אלה יוצאי אתיופיה – מה רע לעזור?

הערבים מקבלים.

אני מבקשת שתקשיבו לי. לא הפרעתי לכם.

הערבים מקבלים.

חבר הכנסת ארז מלול, תן לחברת הכנסת צגה מלקו לומר את הדברים. אני מזהיר, לא להפריע לה.

הנה, יש כאן אמא.

חברת מירב כהן נורא רוצה שאני אוציא אותה.

יש הרגל שמי שצועק ומי שמתפרץ, שומעים אותו.

עובדות בבקשה.

תני לחברת הכנסת מלקו לדבר. את דיברת פי ארבע ממנה.

אולי בגלל החולשה שלי אני לא מתפרצת אבל גם לי יש מה לומר. לכן אני כאן. אני בין המציעים את הדיון הזה. אני מבקשת להקשיב. לכן תפסיקו את השנאות האלה, החרדים, הערבים. תפסיקו.

אין עובדות.

רגע. מה העובדות? אם מדובר על מבחן ארנונה כמו שאת מתארת, מי שמקבל הנחה אלה קשישים, חד הוריות ומשפחות ברוכות ילדים. מטרתו של הדיון הזה להגדיל בתקציב הבא את התקציב של הביטחון התזונתי.

היום קיצצו להם במשרד. על מה את מדברת?

חברת הכנסת לזימי, את באמת רוצה לצאת? תצאי לבד. למה אני צריך להוציא אותך? אם את רוצה להפריע, תצאי.

זאת הערת ביניים. אני לא מפריעה. זה לא לעניין. מותר הערות ביניים.

לא. זה לא מועדון ויכוחים כאן. בשום אופן לא. את לא תסתמי את הפה לחברת הכנסת צגה מלקו ולא תסתמי את הפה לארז מלול. את לא ברשות דיבור.

מותר הערות ביניים.

לא. את לא עושה הערות ביניים אלא את משתלטת על הדיון ורואים שהציבור לא אוהב את זה. הציבור לא אוהב את זה. רואים את זה גם בסקרים.

המטרה כאן היא ביטחון תזונתי שיהיה לכל מי שזקוק.

בדיוק.

זו המטרה שלנו.

גם אני רוצה.

כואב להם שחרדים מקבלים. חרדים צריכים למות מרעב. זאת לא המדינה שלהם, הם לא אזרחים במדינה, הם לא אזרחי המדינה והם לא שותפים.

תתבייש.

אני לא אמרתי את זה. אני דאגתי לכם.

בשעת מלחמה להגיד דברים כאלה. בושה.

מה עם הערות הביניים שלו?

אני לא אמרתי שלא תקבלו. אני אמרתי שיש ילדים רעבים שלא מקבלים.

אני מתביישת שהדיון הוא דיון סקטוריאלי.

עכשיו ידבר חבר הכנסת אחמד טיבי ואף אחד לא יפריע לו.

את לא מקשיבה. את מתפרצת.

את מביכה.

את מנהלת דיון לא נכון. את רוצה שיקשיבו לך? תקשיבי לאחרים.

תקשיבו לאחרים.

רק לפרוטוקול. אני לא נגד משפחות חרדיות חס וחלילה.

את סימנת אותם בדיון וזו גזענות.

אני בעד הרעבים האחרים שלא מקבלים. אני לא נגד אף אחד. שמשפחות חרדיות יחיו בעושר ובהתבססות כלכלית אבל מה עם הרעבים האחרים? מה איתם?

גם הם מקבלים.

הם לא מקבלים. אתם הגבלתם את האימהות החד הוריות במספר ילדים.

דיברתם כולכם בעניין הערבים. תנו לאחמד טיבי שמייצג את הערבים יותר טוב מכם.

תודה. כאשר יש מצוקה כלכלית ועוני, יש בעיות. יש בעיות במשפחה, יש קושי של ילדים בבתי הספר, יש קושי בשוק התעסוקה. לגבי החברה הערבית יש מספרים. יותר מ-60 אחוזים מהילדים הערבים, 66 אחוזים, נמצאים מתחת לקו העוני. אין עוד אוכלוסייה כזאת עם שיעור ילדים עניים כמו באוכלוסייה הערבית.

דיברתם על הערבים. אגב, אני חושב שהפרויקט הזה שיזם השר דרעי הוא פרויקט חשוב והוא פרויקט עוזר למשפחות רבות. אני רואה את הנתונים ויש לי צביטה לא קלה. שיעור הערבים הוא רק 47 אחוזים. כלומר, חצי מהחלק שלנו באוכלוסייה מקבלים את תווי המזון האלה והשאלה היא למה. אסור שהדבר הזה יקרה. אני רואה את העוני באנשים שאני מבקר. יש משפחות ששני בני הזוג עובדים והם בכל זאת מתחת לקו העוני.

אני חושב שחשוב לעזור לחרדים. גם החרדים הם אוכלוסייה הזקוקה לסיוע.

נכון. בדיוק. גם אני חושבת כך.

אף אחד עינו לא צרה בסיוע לחרדים ואסור שתהיה אבל יש משפט אחד שהדאיג אותי. אתה ציינת משפחות ברוכות ילדים. אלה משפחות של יהודים. על ערבים אתם אומרים מרובות ילדים.

אני לא עושה את ההבחנה הזאת.

לא. אין הבדל.

אני הבנתי למי הוא התכוון.

אומרים משכילים ערבים ואינטלקטואלים יהודים. על ערבים אומרים משפחות מרובות ילדים וברוכות ילדים על יהודים. לגבי ערבים אומרים שיש הפרות סדר ולגבי יהודים אומרים שהם מוחים. יש כל מיני.

לא כל היהודים מוחים. מותר לי הערת ביניים? לא כל היהודים מוחים וכל הערבים מפירים סדר. יש ציבור יהודי שמרגע שהוא יוצא להפגנה, הוא מתפרע. מתפרעים חרדים. אף פעם לא תשמע מוחים חרדים.

אדוני השר, אני רוצה תשובות לגבי תת הייצוג של ערבים.

יושב-רש הוועדה יודע שהשר מדבר רק ברשות היושב-ראש.

אתה תדבר אחריו. תענה לו בנושא הערבים.

לכן צריך תוכנית לאומית, לדבר על מה שאמרתי בהתחלה. מאז אוקטובר יש 200,000 מובטלים, חלקם ימצאו עבודה והבעיה שלהם תיפתר אחרי המלחמה וחלקם לא. גם זו מצוקה שצריך לתת את הדעת עליה. צריך יותר עובדים ועובדות סוציאליות. אלה נתונים שקיבלתי מהם. צריך לתת את הדעת על כך. כמעט בכל מקום יש מחסור בתקני עובדים סוציאליים. תודה רבה.

קיבלתי פנייה מהציבור להתנצל בשם הוועדה כולה שביום שקוברים כל כך הרבה חיילים ובזמן מלחמה כזאת, הוועדה הזאת הגיעה לטונים אליהם אף פעם הוועדה לא מגיעה ובוודאי לא ביום הזה. אנא, להוריד את הטונים.

אני אתייחס מהסוף להתחלה. אני אומר שלצערי הרב אנחנו רואים את הקושי של החברה הערבית לממש את הביטחון התזונתי גם במיזם ויש לזה סיבות שאנחנו רוצים להתמודד איתן. גם במיזם התזונתי יש אי ניצול באחוז מסוים ברשויות הערביות ואתה תסכים איתי שיש קושי בחלק מהרשויות. מבחן ארנונה, אתה מבין שזה יוצר בעיה של אי התכתבות עם הקריטריון. מי שמכיר אותי יודע שאני לא משלים עם בעיות ולכן כשאני רואה אי ניצול, קיימתי אצלי ישיבה בנושא.

אי הניצול היה בשנה שעברה.

לכן אנחנו עושים עבודה פנימית כדי שגם במיזם יהיה ניצול מרבי. השאיפה שלי היא שלא מי שמנצל יקבל פרס ומי שלא מנצל יקבל עונש אלא לבדוק למה. אנחנו נעשה הכול כדי שזה יגיע במקסימום. אני יכול להרגיע שגם לגבי המיזם של משרד הפנים - - -

השר ארבל דיבר בנושא והוא הולך לטפל.

לצגה אני אומר שלעוני יש פנים פוליטיות. תראי איך הסקטורים מתחלקים לפי השיעור של כל אוכלוסייה. יש החלטות פוליטיות שגורמות לשקיעה של סקטור מסוים עמוק לתוך העוני. זה לא כולם.

אני מסכימה איתך.

אנחנו נסכים על מה שאני אומר.

חבר הכנסת אחמד טיבי, אני אומר לך שגם במיזם של משרד הרווחה נעשה הכול כדי שנגיע לאחוזים גבוהים כמו באוכלוסייה היהודית. לגבי המיזם של משרד הפנים, אני יכול לומר לכם שמתקיים דיון מקצועי לקראת העברה של הנושא. מה יהיה בסוף, אני לא יודע. מישהו אמר שלא מתקיים דיון אבל מתקיימים דיונים פנימיים כדי להעביר את זה ואין התנגדות.

תפיקו לקחים.

אני יכול לומר לך ציטוט מישיבת הסיעה אתמול. אמר יושב ראש המפלגה הרב אריה דרעי שאין לו התנגדות שזה יעבור למשרד הרווחה אחרי שיתקיים הדיון המקצועי והגורמים המקצועיים יונחו, המנכ"ל, לקיים דיון מקצועי. אני מקווה שזה יעבור. באותה נשימה אני חייב לומר – וצריך לומר ביושר, לפחות לברך על כך כי זה לא היה – שמשרד הרווחה היה יכול לפנטז, סליחה הביטוי הלא פרלמנטרי, על סכומים כאלה. אם כן, אני קודם כל מברך את יושב-ראש המפלגה שלי שבאמת שם את זה במאבק קואליציוני עקרוני. אני שמח ללא יקומו הרבה אמיצים לבטל את זה גם כשלא נהיה במשרדים החברתיים.

ביטלו את זה בממשלה הקודמת.

שקר.

אני מקווה שזה יהיה במיזם לביטחון תזונתי בסכומים מכובדים. אני יכול לומר לכם שאני רואה עין בעין לא רק את הקריטריונים של משרד הרווחה אלא אני רואה עין בעין גם את הקריטריונים שנקבעו במשרד הפנים ששופרו ויש עוד מה לשפר והם נותנים רובד נוסף. מי שמכיר את סוגיית העוני, את עומק העוני, מי שסמוך לקו העוני, אני חושב שזה מפנה הכנסה לעוד אוכלוסיות אחרות. הלוואי שהאנרגיות האלה יופנו למחוללי העוני.

רבותיי, אסור לנו להתבלבל, אמר את זה מאיר כהן, משרד הרווחה קולט את הפגעים של מערכת החינוך, את הפגעים של מערכת הבריאות, את הפגעים של החלטות פוליטיות, גם מדיניות תקציב וסדרי עדיפויות, תעסוקה הוגנת ומיטבית. רבותיי, שם צריך לשים את הדגש וזה תפקידה של הרשות למאבק בעוני, לשים את זה על השולחן 24/7. הלוואי והאנרגיות האלה יושקעו ויופנו למאבק וטיפול במחוללי העוני ולא כמו בית החולים מתחת לגשר. אנחנו בית החולים מתחת לגשר. הלוואי ולא יהיו לנו 108,000 משפחות נזקקות. הלוואי ולא היינו שם.

תודה רבה כבוד השר. נעבור לפרופסור רוני סטריאר.

התייחסות קצרה כבוד השר.

לא נתתי לך רשות דיבור.

אתה שאלת למה אמרתי שלא היה דיון. אני השבוע קיבלתי תשובה כתובה ממשרד הפנים שלא התקיימו דיונים לבחינה מחדש של הקריטריונים והעברתו למשרד הרווחה. אני מבקשת תשובה רשמית וכתובה.

פרופ' רוני סטיאר, יושב-ראש המועצה לביטחון תזונתי, יגיש לנו את הדיווח השנתי שמוגש ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה בכנסת.

קודם כל, אני רוצה לברך על הדיון הזה, את יושב-ראש הוועדה ואת כבוד השר שמשתתף בדיון הזה שמתקיים בתוך החוק. החוק מחייב להגיש דוח פעם בשנה לוועדת העבודה והרווחה ואנחנו שמחים להיות כאן ולדון בנושאים האלה.

אני חושב שהנושא של ביטחון תזונתי הוא באמת חוצה את כל המחנות, גם הפוליטיות וגם המחנות הסקטוריאליות וכולי. העוני לא עושה הבחנות. זו בעיה של כולנו ואני חושב שאנחנו צריכים להתייחס לנושא הזה ברצינות.

אני רוצה לומר משהו ממש קצר. חוק המועצה מחייב את נציגי הממשלה של משרדים שונים להיות חלק מהמועצה. המועצה היא גוף סטטוטורי שמייעץ לממשלה באמצעות שר הרווחה בנושא של ביטחון תזונתי והוא גם אמור לאכוף ולעקוב אחרי המדיניות הקיימת וגם להציע מבנים חדשים באמצעות פיתוח ידע. לפי החוק משרד הרווחה אמור לספק את האמצעים למועצה לממש את תפקידיה.

דוח העוני שהוצא על ידי הביטוח הלאומי היה מאוד משמעותי בחוסר ביטחון תזונתי. אנחנו מדברים על 30 אחוזים מהנפשות הבוגרות בישראל. עשיתי את החישוב ואנחנו מדברים על כשני מיליון ו-100,000 אנשים בוגרים שהם בחוסר ביטחון תזונתי. כשאני מדבר על חוסר ביטחון תזונתי, כדאי לשים לב על מה אנחנו מדברים.

אדוני היושב-ראש, שש שאלות שהן קרדינליות והן: האם הספיק לך הכסף במשך החודש לאכול. האם הייתה לך אפשרות לרכוש או כל בריא. האם דיללת או קיצרת או דילגת על ארוחות. האם חשת בשנה האחרונה רעב.

כ-18 אחוזים מהאנשים בישראל נמצאים בקטגוריה שהם ידעו רעב בשנה האחרונה. אנחנו מדברים על היקף עצום של אנשים, הרבה מעבר לאחוזים של ה-OECD. לכן מה שאנחנו צריכים כאן זה לא מיזמים, לא מיזם של משרד זה או משרד אחר, אלא אנחנו צריכים תוכנית לאומית. אנחנו צריכים שבאמת יהיה הרצון הפוליטי בישראל להתמודד עם הסוגייה הזאת. לצערי הרב אני לא רואה את זה. אני שמח ששני השרים שאני משרת תחתם היו כאן בישיבה הזאת ושניהם הסכימו שאין... השר מרגי שנמצא כאן, דבר הראשון שהוא עשה עם כניסתו לתפקיד, היה לבקש מהמועצה להוציא דוח על מתווה לאומי לביטחון תזונתי ואני מאוד מקווה שנצליח לעשות את זה ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה לזמן אותנו בעוד שלושה חודשים ואנחנו נביא לך את הדוח הזה שייכתב על ידי מיטב החוקרים בישראל.

אני הייתי רוצה להוציא את הנושא הזה מהתחום הפוליטי ולדבר באופן מקצועי על מה זאת תוכנית לאומית לביטחון תזונתי ומה הם העקרונות שלה. אני חייב להגיד שאני מאוד שמחתי ובירכתי על כך ש-ש"ס הצליחה לגייס מיליארד שקלים לנושא הזה אבל זה לא קשור לביטחון תזונתי. הדברים האלה, אלה תווים שאנשים קונים פעם לפני החגים וזה עוזר למשפחות האלה שזקוקות לכסף הזה וזה בסדר גמור.

זאת לא חלופה לתוכנית.

בדיוק. זאת לא חלופה לתוכנית. תוכנית לאומית לביטחון תזונתי, צריך שיהיה לאדם מיצוי זכויות, ליווי של עובדים סוציאליים, תזונה בריאה והערכה. אין שום קשר בין הדברים האלה לבין התוכניות. אני הייתי מאוד שמח שמיליארד השקלים האלה היו עוברים למשרד הרווחה שהיה יכול לטפל ולחזק את השירותים החברתיים שקורסים.

אני אתן כמה דוגמאות לפעילות שלנו השנה. המועצה עסקה בפיתוח ידע ובימים הבאים אנחנו מוציאים יחד עם מכון ברוקדייל ומשרד הרווחה סקירה על כל מדיניות הביטחון התזונתי בארצות ה-OECD ומתוכו אנחנו ננסה לגזור את מה שישראל צריכה.

הנושא השני הוא התמיכה בארגוני החברה האזרחית. הקמנו ועדת ארגונים ואני מאוד שחלק גדול מהארגונים הם כאן. הם עושים עבודה מטורפת, גם בתקופת המלחמה ומכאן צריך לומר להם תודה רבה על העבודה שאתם עושים, גם עם האוכלוסיות שנוספו וגם עם האוכלוסיות הוותיקות. עדיין המדינה צריכה להגיע אליהם עם איזושהי תשובה.

נושא של קירוב הקהילות המצויות בחוסר ביטחון תזונתי. המועצה סיירה במקומות רבים בישראל כדי לקרב את האוכלוסיות האלה לממשלה ולמדינה.

בנושא של ההשפעה על מדיניות, הוצאנו חוות דעת בנושא השפעה של הרפורמה המשפטית וההקשרים לביטחון תזונתי.

חוות דעת בנושא הקמת הרשות הלאומית למיגור העוני ואנחנו בירכנו עליה.

המלצות על הרחבת המיזם לביטחון תזונתי, חוות דעת בנושא סבסוד תחליפי מזון לתינוקות, חוות דעת בנושא תלושי המזון של משרד הפנים.

אני רוצה לומר משפט אחד. קשה להאשים אותי באיזשהו יחס לא הוגן כלפי החברה החרדית ואני בין המקימים, במשך יותר מ-15 שנים, של שנתונים של הכשרה של עובדים סוציאליים, תזונאיות וכולי וכולי בבני ברק. הממצאים שלנו אומרים שלמשל הממוצע של האנשים שקיבלו למשל בשדרות הוא 350 שקלים למשפחה בעוד שבבית שמש או בבני ברק הסכום עובר את ה-1,500 שקלים. הפערים הם מאוד גדולים וקשה לעכל אותם. אני חושב שזה יוצר אי נחת בין הקבוצות לבין עצמן. אני הייתי מאוד רוצה שמשרד הרווחה שפועל על פי קריטריונים של ביטחון תזונתי, ייקח את הנושא הזה. שימו לב, היום בישראל המיזם לביטחון תזונתי מגיע ל-26,000 משפחות.

איך הגעת ל-1,500 שקלים למשפחה?

משרד הפנים שעזר לנו. משרד הפנים העביר לנו את הנתונים.

1,500 שקלים בשנה.

כן.

חשבתי ברמה חודשית.

לא. בשנה.

זה כל מה שמצאת לדווח לוועדה לגבי כל המצב התזונתי בישראל?

< אורח >>

עוד לא סיימתי.

אנחנו נותנים 6,000 שקלים למשפחה.

אני יודע. זה מצוין.

אתה לא יכול לקחת מדד שנתי.

הוא מדבר על הפרויקט של משרד הפנים ולא על הפרויקט של משרד הרווחה.

הוא מדבר על השוברים.

דבר על העניין הזה שאתה ממונה עליון.

אגב, גם תווי המזון מגיעים בפעימות ולא בפעם אחת. ה-1,500 שקלים חולקו מספר פעמים.

המועצה כינסה 30 מוחות המבריקים ביותר שיש בישראל בתחום של ביטחון תזונתי וביקשנו מהם להוציא חוות דעת וחוות הדעת נמסרה. אני חושב שזה כסף מאוד חשוב וחשוב שהוא חולק, אבל אם אנחנו מדברים על ביטחון תזונתי - - -

אתה יכול לומר לנו מה מסקנות המומחים האלה?

בוודאי. אני אשלח לך את חוות הדעת שנמסרה גם לשר ולתקשורת.

ניסינו לקדם מדיניות לאומית, הקמת ועדת מומחים, נציגי ארגונים, פיתוח כוח אדם. העברנו את כל רכזות ביטחון תזונתי הכשרה מקצועית באוניברסיטת חיפה. עשינו דברים רבים עם מעורבות רבה של אנשים בהתנדבות ואני ממש מברך על העבודה הזאת. בזמן המלחמה, עוד ממש בימים הראשונים של המלחמה, הקמנו שולחן בין-משרדי ובין-מגזרי. זה היה מאוד חשוב. הושבנו שמונה משרדי ממשלה עם ארבעה ארגוני הגג וניסינו לתאם באמצעות השולחן הזה את כל הנושא של ביטחון תזונתי בחירום. את ההמלצות האלה העלינו והן מופיעות בדוח שהגשנו. אנחנו עדיין ממתינים לתשובה של הממשלה מה עושים כי המלחמה נמשכת וחייבים שיהיה שולחן כזה שמתאם בין כל הארגונים.

אדוני היושב-ראש, אפשר לקבל את הדוח? אנחנו חברי ועדה וצריכים לקבל אותו.

בסיום הדיון הדוח יעלה לאתר הוועדה.

אחת ההמלצות הכי חשובות הייתה להושיב את הממשלה עם הארגונים ולעשות איזושהי הסדרה. זה מאוד קל. לארגונים יש הרבה כסף והם יכולים לקבל עוד כסף מהממשלה. הם אפילו לא ביקשו הרבה כסף. לפרוס את המדינה לאזורים, לקבוצות שונות ולכסות את כל ה-20,000 אנשים שהם בחוסר ביטחון תזונתי.

רק 200,000? יש הרבה יותר.

200,000 משפחות.

220,000 משפחות. ניתן לעשות זאת בלי שום בעיה. הארגונים רצו את זה. אנחנו מחפשים מה הגורם שיכול להושיב את כל הקבוצה הזאת ולהמשיך לעבוד כדי שלא יהיה אף אדם במדינת ישראל בתקופת המלחמה שהוא סובל מחוסר ביטחון תזונתי וזה דבר שבהחלט אפשרי.

תודה רבה. דיברת על הארגונים ואני מבקש לעבור אליהם.

יש כאן פעילים שאני חושב שגם להם צריך לתת לדבר. גם אם יש נציגי משפחות בחוסר ביטחון תזונתי.

קודם נשמע את נציגי הארגונים. מי שביקש, מנהלת הוועדה ודאי רשמה אותו. ראשון הדוברים, לקט ישראל.

סמנכ"לית לקט ישראל. אנחנו ארגון הצלת מזון. אני יושבת כאן ושומעת את הנתונים הקשים ואני רוצה לנסות להציג פתרון. זה פתרון שאנחנו מציגים לא פעם וכבר הצגנו אותו בעבר. הבוקר פרסמנו את הדוח השמיני שלנו לאובדן והצלת מזון ואני רוצה לסבר את אוזנו של מי שאינו יודע ש-23.1 מיליארד שקלים הולכים לפח כל שנה כתוצאה מאובדן מזון שהוא טוב וראוי. מדובר ב-2.6 מיליון טון של אובדן מזון בשנה שיכולים להאכיל נזקקים. השנה לראשונה אנחנו גם מדדנו את עלויות הבריאות כתוצאה מהאובדן הזה ואנחנו יודעים לומר שמדובר בחמישה אחוזים מהוצאות הבריאות. 50 אחוזים מהמזון האבוד הוא בר הצלה. אנחנו יודעים לומר שבאמצעות 20 אחוזים מהמזון שהולך לאיבוד, אפשר לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי. זה אומר שבסופו של יום אנחנו מדברים כאן על וין, וין, וין.

אני רצה עם המצגת. אני לא יודעת באיזה קצב אנחנו עכשיו אבל אני קוראת את קוצר הזמן ורוצה להגיע לשקף של היתרונות.

אנחנו מדברים כאן על יתרון כלכלי כי בסופו של יום אנחנו לוקחים מזון טוב וראוי ובמקום שהוא יהפוך לפסולת, אנחנו על כל שקל מקבלים 3.6 שקלים.

סליחה שאני מפריע לרצף. את מדברת על מזון מבושל?

אני מדברת על מזון מכל סוגיו. לקט ישראל מתמקד בפירות וירקות במזון מבושל עודף אבל יש ארגונים נוספים וניתן להציל גם מזון ארוז. אני מדברת על מזון טוב וראוי. הדוח הוא דוח לאומי ואני מזמינה את כבודו גם לבקר במרכז הלוגיסטי שלנו ולראות הצלת מזון בפעולה.

היה דיון ומישהו העלה שיש סכנה בריאותית באיסוף מזון מבושל.

לא לקט ישראל.

אני רוצה לומר שאנחנו עובדים על פי קריטריונים מאוד מחמירים. כרגע בחוק המזון העמותות פטורות מרגולציה אבל אנחנו החמרנו על עצמנו ולקחנו על עצמנו קריטריונים מאוד מחמירים. אנחנו עובדים תחת בקרה של כל העמותות. אנחנו ארגון גג שלפני המלחמה האכיל כמיליון אנשים בשבוע. אני רוצה לומר שהמספרים הולכים וגדלים בקצב מסחרר. בן לילה הפכנו את סדר העבודה שלנו ואנחנו נותנים סיוע ומענים בכל התצורות שאפשר, מכרטיסים נטענים דרך מזון ארוז ועד פירות וירקות ומזון מבושל גם למפונים ולא רק לנזקקים.

כבודו, בהקשר של מזון מבושל חשוב לי להגיד שעל שולחן הוועדה הזו מונחת הצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת אזולאי שתחייב חברות ממשלתיות לתרום את עודפי המזון שלהם. אנחנו מאוד נשמח לקדם את ההצעה הזאת כי בסופו של דבר זה צעד נוסף.

יש אנשים שטוענים שאם נאסוף מזון מבושל, תהיה בעיה בריאותית לאוכלים. איך מבטיחים שזה לא יקרה?

כבודו, יש לנו את המענים. שירות המזון הארצי במשרד הבריאות בקשר רציף איתנו ועשינו עבודה.

יש לזה פתרון.

תזמיני את הוועדה לסיור.

בשמחה. אני מזמינה את הוועדה לסיור גם במרכז הלוגיסטי שלנו וגם בשבעת המקומות שפרוסים בכל הארץ. אנחנו נשמח להראות את הפעולה ובעיקר את הבקרה על איכות המזון. יש לנו בקרים שפרוסים בשטח וכל תפקידם הוא לוודא שהמזון מגיע בצורה שהיא ראויה למאכל אדם ותוך 24 שעות הוא נצרך. יש קריטריונים ורגולציה שאפשר להתקין ולעמוד בה. לכן המזון הזה לא מסכן. אנחנו ארגון שעובד 20 שנים ותודה להשם שעוד לא קרה שום דבר.

אנחנו לא מדברים על דמותו של הארגון אלא על המזון המבושל. חבר הכנסת אזולאי יצטרך לתת את הדעת כדי להבטיח שהאוכל שמגיע לאוכל, הוא מזון בריא.

לסיום דבריי אני רוצה לומר שבהצלת מזון אנחנו לא רק מאכילים את אותם נזקקים - והיום גם את המפונים – שמספרם הולך וגדל, ולא רק נותנים מענים שהם מתחום הרווחה, אלא המענים הם גם סיוע לתקציב המדינה. אנחנו הופכים כל שקל ליותר מ-10 שקלים אם אנחנו מכניסים את העלויות הסביבתיות והבריאותיות לתוך המשוואה הזו. חשוב לומר שאנחנו יכולים לחסוך מיליארדי שקלים ולשפר את פריון המשק ואת יוקר המחייה של כל אחד ואחת מאיתנו שיושב כאן בחדר, אם אנחנו רק נתמוך בפתרון הזה ונקדם אותו.

תודה רבה. ארגון לתת.

אני אשלים את דבריה של רוית. אנחנו פועלים 27 שנים, ארגון הצלת המזון הראשון בישראל. אנחנו ארגון גג ועובדים עם רשת של 210 עמותות. 80 אחוזים מהמזון שאנחנו מחלקים, מקורו בהצלת מזון. אנחנו מחלקים פחות או יותר את הגזרות, בעיקר מזון ארוז אבל כל הרצף, גם מצונן, טרי, קפוא וכולי. אצלנו ב-20 מיליון שקלים שאנחנו משקיעים בתפעול ולוגיסטיקה, מצליחים לחלק מזון ביותר מ-200 מיליון שקלים וזה באופן ישיר. זה דבר שאין כמותו מעבר ליתרונות האחרים שגם רוית ציינה. אגב, בשנת 2023 אנחנו נחלק מזון ומוצרים בשווי של יותר מ-260 מיליון שקלים.

לפני זמן קצר פרסמנו את דוח העוני האלטרנטיבי שלנו, מהדורה 21. הנתונים הם מאוד קשים וחמורים ואנחנו מדברים על טרום המלחמה. אם אנחנו צופים, כפי שניתן להבין ולא צריך להיות חכם גדול, שעלויות המלחמה, משכה, המיתון הצפוי, העובדה שיש עשרות אלפי משפחות שפונו מבתיהן וגם מי שנכנס למלחמה הזאת כשהוא בעוני ובמצוקה - המצב ילך ויחמיר. לכן הדבר בהחלט דורש התערבות ממשלתית משמעותית.

אני רוצה לברך את השר על כך שהזמין אותנו להציג את הדוח מול הנהלת המשרד וגם על המהלך של הקמת רשות למאבק בעוני. אני חושב שזה מהלך שהוא נחוץ וחשוב כדי באמת לגבש מדיניות ולעשות תוכנית ארוכת טווח עם יעדים.

ברשותכם, אני כן רוצה בקצרה לומר משהו גם בהתייחס לדבריו של שר הרווחה לשעבר חבר הכנסת מאיר כהן שאומר שהוא מורי והוא צודק. אני במקור מדימונה. הוא אמר שצריך לעזור יותר לעמותות. זה נכון. אנחנו תכף נדבר על זה אבל אני חושב שבתפיסה הבסיסית זה לא שהממשלה צריכה לעזור לעמותות אלא אולי העמותות יכולות לעזור באופן שיורי לממשלה. התפקיד העיקרי, בוודאי כאשר אנחנו מדברים על עוני וביטחון תזונתי שזה עניין של שירותי ליבה ומצוקה, חייבת להיות האחריות והתפקיד של המדינה. העמותות יכולות להשלים.

אתה אומר שאעזור לך לעזור לי. אכן, אתם זרוע ביצוע של המדינה ולכן אנחנו צריכים לעזור לכם כדי שתוכלו לקיים את השליחות הזאת.

נכון. בהחלט בהקשר הזה אני חושב שזה גיים צ'נג'ר. אם באמת יעברו מיליארד שקלים ותצליחו להכניס אותם לבסיס התקציב אבל לנהל את זה בצורה מאורגנת תחתיך במשרד הרווחה על פי קריטריונים ברורים, שוויוניים וכולי, זה באמת דבר שיכול לתרום למגמה.

אני רוצה לומר שתי נקודות חשובות, גם לגבי החירום וגם באופן שנתי. אנחנו, רק אנחנו בארגון לתת, חילקנו מזון, מוצרי היגיינה, ציוד חורף, ערכות לבית ספר, מזון תינוקות וכולי, מאז פרוץ המלחמה במשך שלושה חודשים בשווי של יותר מ-50 מיליון שקלים והכול כספים פילנתרופיים מהארץ ומהעולם. לא קיבלנו שקל מהמדינה. זה בסדר שהעמותות ייכנסו לאירוע כי הן יותר זריזות, יודעות להגיע מהר לשטח אבל בהחלט הייתה לנו ציפייה. אני יודע ומכיר את הדברים שעשה משרד הרווחה אבל בנושא של הצרכים הבסיסיים, הצורך שנבדק על ידי אותו שולחן שתיאר פרופ' סטריאר, דובר על מיפוי של 96 רשויות מתוך 257 רשויות, על צורך תוספתי, לא צורך בסיסי, של 35 מיליון שקלים לחודש. אם מסתכלים על כלל הרשויות, בהיקף שנתי מדובר על יותר ממיליארד שקלים. אנחנו לא יכולים להחזיק כך לאורך זמן ואנחנו כן מצפים שגם בנושא הזה - אני מציע ומבקש - לפנות גם לאוצר בנושא הזה, אבל פנייה גם של המשרד וגם של הוועדה כדי להקצות מעין קופסת מלחמה לצרכים הבסיסיים בנוסף למה שיש כרגע.

בנושא של התכלול, צריך להבין דבר מאוד מאוד חשוב. גם למלחמה הזאת וגם, שלא נדע, למצבי החירום הבאים. אי אפשר להתעורר כל מלחמה ולהמציא את הגלגל מחדש. אנחנו כמו מדינה עם דמנציה. במלחמת לבנון השנייה היה כאוס, אחר כך קמה רח"ל, אחר כך ברח"ל היו מאבקים, בצוק איתן זה עבד בסדר ובתקופת הקורונה כבר לא. גם עכשיו הייתה המון הירתמות של הציבור הרחב אבל גם היה גיוס של משאבים. אין שום גורם מתכלל. אנחנו ביקשנו, ואני גם ביקשתי מהשר, וביקשנו את זה עוד קודם לכן, שלא כל רשות תפעל בפני עצמה אלא שיהיה תכלול של כל הצרכים למשרד הרווחה ושיאמרו לנו מה הצרכים ואנחנו ננסה לעזור אבל לא באופן שזה קיים היום.

מילה אחרונה לגבי הנושא של התמיכות בעמותות. הסכום הזה לא השתנה, אותם 52 מיליון שקלים. הייתה תוספת חד פעמית של חמישה מיליון שקלים בקמחא דפסחא. סך הכול מדובר על 46 מיליון שקלים בבסיס התקציב. אנחנו מבקשים להעלות את הסכום ב-100 מיליון שקלים ואם אפשר להכניס אותם לבסיס התקציב. מדובר כאן בחלק קטן מאוד מהצורך שנאמד במיליארדי שקלים. אפרופו מה שאמרת אדוני השר, צריך להבין שחצי מהסכום הזה הולך רק לחגים ומי שסובל מביטחון תזונתי – זה גם העניין עם הכרטיסים – צריך לקבל סיוע כל השנה כי מי שנמצא במחסור של מזון, הוא במחסור לא רק בערב החג אלא גם יום אחרי ערב החג.

האישור של היועצים המשפטיים לחדש את המיזם התעכב בכמה ימים ונוצר מבול של פניות. הם נשענים על זה.

נכון. תודה רבה. ארגון חסדי נעמי, אוריאל רוזן.

צוהריים טובים. עליתי מארצות הברית ורק עם פרוץ המלחמה הגעתי לארגון. ארגון חסדי נעמי תומך בעיקר בניצולי שואה ובדרך כלל במשפחות נזקקות מכלל אוכלוסיות ישראל. מאז פרוץ המלחמה אנחנו בעיקר דואגים לחיילים.

סליחה. אני רוצה לומר יישר כוח לשר מרגי שהקדיש את זמנו וישב בוועדה כל כך הרבה זמן. תודה רבה לך.

מאז פרוץ המלחמה אנחנו מגיעים לבסיסי צה"ל, לאותם חיילי מילואים שנמצאים מחוץ לביתם מאז ה-7 באוקטובר. בסופו של דבר אנחנו רואים שהאזרחים בשטח יש להם את הנגיעה גם לחיילים וגם למשפחות המפונות. אזרחי ישראל שיוצאים מביתם, אם כדי למחות, אם כדי לתרום ואם כדי להתגייס, אותם אלה שבוחרים את חברי הכנסת, במקום לעבוד ולתרום לישראל - - -

אתה רוצה להגיד לי מה חסדי נעמי עושה במלחמה?

אנחנו מחלקים לחיילים עשרות אלפי ארגזי מזון. דאגנו לחלק שוברים גם לחיילים ולמשפחות המפונות ולמשפחות הנזקקות. גם בגדים חמים. אנחנו דואגים לארוז גם את האוכל וגם את הבגדים החמים ולחלק אותם לאותן משפחות, גם חיילים, גם ניצולי שואה, גם משפחות נזקקות כאשר הרבה פעמים הם אותם אנשים. חיילים באים ממשפחות נזקקות, יש משפחות שהן ניצולות שואה והן זקוקים לסיוע של כולנו. בסופו של דבר זה צריך להגיע מהשכנים, זה צריך להגיע מהאזרח הקטן. חסדי נעמי תורמים גם את הזמן הפרטי של כל אחד מהעובדים ומגייסים כספים מכל העולם. עושים פוסטים באנגלית, צרפתית ועברית.

מה זה השכנים? השכנים מבשלים את האוכל?

יש לנו פעילות של ניצולי שואה בישלו לחיילים.

אמרת שכנים.

הכוונה אזרחי ישראל הקטנים, השכנים שלנו, אלה שאנחנו רואים ביום יום ולאו דווקא אלה שאנחנו רואים בתקשורת.

חשבתי שאתה מתכוון ושמעתי שיש הרבה עמותות בהן יש אנשים שמבשלים ומחלקים את האוכל. יש כאן מישהו מהארגונים האלה?

גם אנחנו.

יש את אחיות מברזל. אולי אתה מכיר מיזם של נשים חרדיות שהן מסייעות לנשות חיילי המילואים מתוך סולידריות כי אי אפשר לתכלל את הכול. אני ראיתי מיזם כזה והוא מדהים אבל זה מיזם נקודתי.

כן. חשבתי שלזה הוא מתכוון.

זה חלק מהפעילויות שלנו. אנחנו באמת דואגים לאותן משפחות ולאותם חיילים, באמצעות מתנדבים שמבשלים ולאחרונה גם מערבים את ניצולי השואה שמרגישים כל כך חסרי אונים בתקופה הזאת כי אין להם איך לתרום. רואים שהכסף לא מגיע לאלה שצריכים אותו ואפילו תשומת הלב, ההתייחסות לא מתקבלת. יש חיילים שאין להם מכונת כביסה ואנחנו היינו צריכים לדאוג לכביסה שלהם כדי שלא יצטרכו להיות עם אותם מדים מאז ה-7 באוקטובר ועם אותו זוג גרביים מאז שהם נכנסו לעזה, חזרו מעזה וצריכים שוב לחזור לעזה ואין להם את ההזדמנות להתרענן בדברים הכי בסיסיים שאנחנו כל יום מקבלים אותם כמובן מאליהם.

חשוב לי לציין עוד דבר אחד, אם תאפשר לי . חשוב מאוד שנהיה ביחד. אנחנו מדברים עם ארגון לתת - ובאמת הנקודות הן קריטיות, כל נקודה שהוצגה – ואני מקווה שתחזקו גם את הארגון שלהם וגם את הארגון שלנו כדי שכולנו נוכל ביחד לנצח.

תודה רבה. נמצאים כאן פעילים ואני מבקש לשמוע אותם.

שלום לכולם. אני נציגת החד-הוריות ונשים במצוקה באשדוד. אני בעצמי אם חד-הורית, אני נכת גפיים ואני ברשת הפעילים לחיים בכבוד.

לצערי הרב אתם רבים על ימין ושמאל, ערבי ויהודי, אבל רבותיי, זה לא עובד כך. גבירותיי, זה לא עובד כך. אנשים רעבים בשטח. אני מה-9 באוקטובר מחלקת אוכל לנשים באשדוד, לקשישים ניצולי שואה. אני מבשלת לדרי רחוב וכל זה מקצבת הנכות שלי כי אף אחד לא מתייחס אליהם. לי בארנונה אמרו שסך ההכנסה שלי – ואני עדיין לא מקבלת על גפיים – חלקי שתיים, אני מעל הממוצע. בואו תגידו לי שלילדה שלי בת ה-13 שהבאתי אותה בגיל 42, אחרי סבל, אחרי טיפולי הפריה, שלא מגיע לה לחיות בכבוד. תגידו לאימא שאתמול כתבה לי שאין אוכל לתינוק שלה. המיקרו והמקרו לא מעניין. תפנימו את זה. אנחנו רעבים ואנחנו רוצים אוכל. אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחיו בכבוד. אין דבר כה שאימא תגיד אין מלפפון. רבותיי, אני לא מקנאת בחטופים אבל קינאתי שהם אכלו רבע פיתה כי לי לא היה. קינאתי. אמרתי שלפחות יש להם רבע פיתה. על איזה ביטחון תזונתי אתם מדברים?

בואו נדבר על הרווחה. 10 ימים ביטחון תזונתי לא נכנס, מישהו ודיבר? מישהו יודע כמה ילדים רעבים יש במדינה? נכון שאני מייצגת את אשדוד, אבל יש גם משפחות בקריות. אני הקמתי שם את כל האשלים, בחיפה ובקריות. אני הקמתי את הארגון שלי באשדוד. איפה כולכם? המיקרו, המקרו, הבטן שלי מקרקרת. תתעוררו לחיים שלכם. אנחנו החוסן החברתי. הילדים שלנו ילכו לצבא. אם הילדים שלנו ילכו לפשיעה, החברה כולה תסבול. אתם רוצים להיות ניו יורק?

תודה רבה. איגוד העובדות הסוציאליות והעובדים הסוציאליים, טלי כלפא.

אני נציגת איגוד העובדים הסוציאליים ואני מדברת היום מניסיוני כמנהלת מרכז עוצמה שזה תוכנית לטיפול בעוני באור יהודה.

ללשכות הרווחה אין מספיק משאבים לטפל במשפחות החדשות שהולכות להגיע אלינו. המשפחות שהגיעו אלינו בתקופת הקורונה עדיין ממתינות לקבל מינוי של עובדת סוציאלית. אנחנו מתייחסים אליהן רק אם אנחנו מקבלים דיווח מהמשטרה על אלימות במשפחה או אם אנחנו מקבלים דיווח מבית הספר על ילד מוזנח. משפחות שעיקר הצורך הוא צורך כלכלי, לא יפתחו להן תיק ברווחה בגלל שיש עומס כל כך גדול.

במסגרת מיפוי שאני עשיתי באגף שלי, העובדים לא היו מוכנים לשאול את הלקוחות שלהם האם הם זקוקים לסיוע במזון. הם פשוט פחדו ליצור ציפייה אצל הפונים אליהם. עשינו מיפוי רק על סמך מי שפנה לעובדים הסוציאליים ביוזמתו. מתוך 600 משפחות שאיתרנו, וזה לא כולל את הקשישים, רק 170 נהנים מהמיזם לביטחון תזונתי, רק 20 משפחות נהנות מהתוכנית נושמים לרווחה ועוד כ-100 משפחות מקבלות ליווי של מרכז עוצמה. זאת אומרת שפחות מ-30 אחוזים נהנות מתוכניות לטיפול בעוני שנמצאות ברווחה.

משפטים בסגנון תגידו תודה שלא מקצצים לכם את התקציב – מנותקים מהמציאות. חלק מהעלות של המלחמה כולל טיפול במשפחות שנקלעו למצב כלכלי. האיגוד הניח תוכניות במשרדי הממשלה לשיקום שירותי הרווחה ומבחינתנו הכדור כרגע בידיים שלכם.

תודה רבה. משה לבון, משנה למנכ"ל משרד הרווחה. אולי תשיב לנושאים שעלו כאן. תתחיל בעובדים ובעובדות הסוציאליות, נושא רלוונטי למשרד שלך.

ברשות היושב ראש, אני אעבור כל דברים שעלו כאן ואני מקווה שאענה לכל השאלות שנשאלו. כמו שאמרת, אני קודם כל חייב להגיב לנושא העובדות הסוציאליות ברשויות. הדבר הכי חשוב שהשר נותן לו במה בכל מקום הוא הכבוד לעובדים הסוציאליים, במיוחד לעובדים סוציאליים שנמצאים ברשויות. במיוחד. בכל דיון של תוספת שצריכה להיות, הוא הנחה את המנכ"ל לעשות בדיקה איזה עובדים סוציאליים צריך יותר לתגבר ולחזק אותם יותר. נכון שהעומס הוא עומס גדול בלי כל קשר למלחמה, אבל הרשויות עובדות בצורה מעוררת התפעלות וזה אמור לגבי כל הרשויות. אנחנו בקשר עם כל מי שבקשר איתם, שזה עוד עניין בפני עצמו, ו-24/7 נותנים מענה לכל אחד. עובדות סוציאליות – גם מהרשויות וגם מהמשרד - עזבו את הבית שלהן והלכו לבתי מלון ושהו שם שבועות ארוכים. אם כן, אי אפשר לומר שלא שואלים כי מפחדים. שואלים הכול ואנחנו נותנים את מה שיש לנו ביד.

התכוונתי לכך שהעובד הסוציאלי הוא זה שצריך להרים את הטלפון למשפחה ולשאול אותה האם היא זקוקה והאם היא צריכה. זו שאלה שתחזור אליו כבומרנג.

האמון הרב ששורר בין משרד האוצר למשרד הרווחה הוא בזכות המדיניות של השר ובזכות ההתנהלות של המנכ"ל וראינו את זה לאורך כל שנת 2023 בתוספת תקציב של עוד מיליארד שקלים ואחר כך לגבי המוגבלויות ולגבי המטפלים וכולי. אני מאמין שבשנה הקרובה לא ייגעו בנו אלא נקבל תוספות כמו שקיבלנו תוספת בסוף שנת 2023.

לגבי הכרטיסים של משרד הפנים. השר הנחה את המנכ"ל לבדוק את ההיתכנות איך אנחנו לוקחים ומעבירים ואילו קריטריונים יהיו לגבי התקציב הזה, המיזם של מיליארד שקלים ואיך הוא יוכל לעבור דרך המשרד שלנו. זה בשיתוף פעולה וביחד עם הרב אריה דרעי.

לגבי העשייה. העשייה לא מסתיימת במספרים. העשייה מסתיימת בהרבה חיבורים. כמו שחסדי נעמי יודעים וכמו שיודע ארגון לתת, יודע ארגון לקט ויודע ארגון פתחון לב, הדלת שלנו תמיד פתוחה. דלתו של השר פתוחה ודלתו של המנכ"ל פתוחה לכל בקשה ולכל שיפור. אנחנו באמת משתדלים לתת את הבמה כי כזרוע ביצועית של מדינת ישראל אתם הטובים ביותר.

הכוונה היא שמיליארד השקלים יעברו ממשרד הפנים למשרד הרווחה?

כן. זה מה שהוא אומר.

זאת ההיתכנות.

לגבי הערבים. חבר הכנסת אחמד טיבי לא כאן. ב-15,000 כרטיסים, תוספות שנתנו בתקציב, נתנו דגש מיוחד לעוטף, לקו העימות בצפון ולעוד ישובים ערביים שהצלחנו איכשהו להצמיד אותם לקריטריונים כי ראינו זה נושא מאוד חשוב. ערכנו סיורים בכפרים ערביים ולא רק בכפרים ערביים אלא גם בכפרים לא מוכרזים ובזכות העמותות הצלחנו לתת אוכל גם לאנשים שאין לנו שום קשר איתם ואין לנו את מספרי תעודת זהות שלהם וזה באמת היה מבורך.

עוד דבר לגבי הרשויות הערביות. יש כמה רשויות שאפילו קיבלו פטור מהמצ'ינג של המשרד, כמו שכל רשות אמורה לשלם, מכיוון שהסוציו אקונומי שלהן מתחת לאפס. מי שיש לו איזושהי רגישות, שידע שאנחנו ממש על זה ועם כל הכוח.

לגבי המועצה בראשה עומד פרופ' רוני סטריאר. חברת הכנסת שאלה מה עם כסף למועצה. השר ביקש, כבר לפני למעלה מחצי שנה, חתם על בקשה לאוצר שיהיה כסף למועצה.

אתם תומכים בחוק שיעגן את סמכויות המועצה ותקצובה? אגב, זה לא חייב להיות חוק עם השלכות תקציביות גדולות אלא חוק שייתן איזושהי קרקע יציבה.

בחוק נאמר שאנחנו צריכים לדאוג לתקציב. אכן ביקשנו.

זה לא מה שאני אומרת.

גברתי יותר מפולפלת ממני.

זה בסדר. תמשיך.

השר כבר חתם על הבקשה ואכן ביקשנו מהאוצר. האוצר עוד לא ענה לנו.

לא תשובה משפטית מהירה אבל אני חייב לומר שלפי החוק מה שמותר לתת למועצה הזאת, זה רק החזר הוצאות.

לכן אני אומרת שאולי סמכויות.

את צריכה לעשות שינוי חוק.

זה מה שאני שואלת, האם הם תומכים בשינוי חוק כזה.

תקנים מותר להם לתת. תקנים יש להם.

מגיעים להם תקנים והחזר הוצאות.

הבהרה. החזר הוצאות הוא לחברי הוועדה אבל על המשרד לתת את התקציב לפעולה ואת זה אין עכשיו.

ואין בחוק.

כן. אין בחוק.

גברתי, לגבי תקנים. לפרופ' סטריאר יש 4,000 עובדי רווחה שמכולם הוא יכול לקבל. יש לו תקנים וכל אחד עומד לרשותו באהבה ובשמחה גדולה.

אין להם הרבה עבודה. הם פנויים.

משפט סיום.

משפט סיום. ההמלצות של המועצה הוגשו ולא עלו בקנה אחד. זה היה יותר נייר טיוטה שנכתב וזה עוד לא הסתיים יחד עם גורמי המקצוע שבמשרד.

תודה רבה.

לפני שאתה מסכם, אם אפשר לומר משהו. אני ממשרד הבריאות וביקשתי להתייחס.

לגבי מה את רוצה להתייחס.

אני רוצה להתייחס לנושא הביטחון התזונתי מהפן של הבריאות.

אני ממש מתנצל. אנחנו כבר שעה ושלושת-רבעי בדיון. בסדר. דקה.

אני קודם כל רוצה להודות לרוני סטריאר על העבודה המאוד חשובה שהוא מרכז. אני ראש אגף תזונה במשרד הבריאות. אנחנו מדברים היום על חוסן תזונתי וחוסן תזונתי הוא בעצם היכולת של האדם לחיות בכבוד ולבחור את המזון הבריא שלו בצורה הכי קלה שאפשר. גם דוח מבקר המדינה שהתפרסם ממש בימים האחרונים מדבר על כך שהפיקוח על המחירים לא תואם את הצורך בפיקוח על מזון בריא. צריך לחשוב איך אנחנו דואגים לזה שהמזון הבריא יהיה מפוקח ואולי אפילו מסובסד כך שידם של מרבית האוכלוסייה תהיה משגת בלי שנצטרך לחלק תלושים לחלק גדול מהאנשים.

אנחנו שותפים למיזם המאוד יפה של משרד הרווחה של מתן תלושים לאוכלוסיות. נתנו תלושים של תמ"ל לנשים שלא הצליחו להניק ואנחנו נותנים ייעוץ תזונתי למשפחות האלה כדי שבאמת תוכלנה לעשות מימוש נכון עם הכסף שיש להן.

הנושא הזה של חלוקת המזון באמצעות עמותות נעשה בצורה מדהימה מבחינת העמותות והיכולת שלהן לתת מזון וגם אנחנו נעזרנו בעמותות עת שמענו על הרבה מאוד מחסור בעקבות המלחמה אבל הדברים האלה, חשוב שינוהלו. עשינו מחקר ואנחנו יודעים שיש משפחות שמקבלות חבילות מזון ממספר עמותות ויש כאלה שלא מקבלות בכלל. הנושא הזה, ברגע שהוא יהיה מנוהל ואנחנו נדע בדיוק מי האנשים שמקבלים, איזה עמותות נותנות, כמה נותנים ומהיכן, והכול יהיה מנוהל – גם משרד הרווחה ייעזר בזה. זה יהיה כלי של משרד הרווחה ולא עוד גוף שאין לנו שום יכולת להיעזר בו. כל מי שמקבל חבילת מזון צריך לקבל ייעוץ תזונתי כי בסוף רוצים שאנשים יהיו בריאים. אנחנו לא רוצים אנשים שמקבלים חבילות מזון וחוטפים סוכרת בגלל זה אלא באמת אנשים אוכלים אוכל בריא למען הבריאות הנפשית והפיזית שלהם.

תודה רבה.

יש לי שאלה לגבי מזון לתינוקות.

לא עכשיו. אחרי הדיון דברי איתה והיא תיתן לך את כל הפרטים.

הוועדה שמעה את הדוח של המועצה לביטחון תזונתי ודנה בבעיות התזונתיות והעוני בזמן המלחמה. הוועדה מבקשת לשנות את הקונספציה בנושא הרווחה. רווחה של מדינה וקיומה של מדינה – כמו שאנחנו מבינים שצריך ביטחון פיזי, כמו שמבינים שצריך חינוך - ואני לא מדבר רק על אלה למצב של עוני אלא על מניעת העוני מראש. לפעמים מותר לחזור לקונספציה של שנות ה-50 וה-60 כאשר מדינת ישראל הייתה מדינת רווחה והבינה שזה שלאזרח יהיה מה לאכול, יהיה לו דיור, לבוש וכל הדברים האלה - זה הדבר הכי חשוב ואחר כך לראות איך עושים את זה כלכלית.

אנחנו נשמח לקדם את הצעות החוק אם וכאשר יוגשו אלינו לגבי חלוקת מזון עודף לנצרכים בחברות ממשלתיות ולא רק בחברות ממשלתיות אלא היכן שאפשר כמו למשל משרדי ממשלה. נשמח לראות את העניין הזה של הרשות למאבק בעוני ואחרי שתגבשו מה בדיוק צריך להיות הוועדה תשמח לדון בזה.

נמשיך לעקוב אחרי הדיווחים השנתיים של המועצה לביטחון תזונתי. את הממצאים שלכם נעלה לאתר הוועדה.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה להגדיל בפרופורציות גדולות מאוד את הסיוע לעמותות שהוכיחו פעילות בזמן המלחמה ולא רק בזמן המלחמה, אלה שאני קורא להן בשם כולל המגזר השלישי.

הוועדה רשמה לפניה את ההודעה של שר הרווחה שאת תלושי המזון יעבירו בעזרת השם למשרד הרווחה.

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.