פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



23
ועדת העבודה והרווחה
08/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 140
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 11:10

הצעה לדיון מהיר בנושא: "סוגיית משרתי מערך המילואים במלחמת חרבות ברזל: הצורך בטיפול ומתן מענה מידי בנדון"

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
אלון שוסטר

ששון גואטה
יוראי להב הרצנו
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
יצחק קרויזר

בני בן ארי - תא"ל, קמל"ר באכ"א, משרד הביטחון

יוסרי זין אלדין - יועץ הקמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון

מיכל פטאל - עוזרת הקמל"ר, משרד הביטחון

רחל אגאי - מנהלת מחוז חיימ"ש ירושלים, משרד הביטחון

עדי פרנקפורטר ישראלי - רפרנטית ביטחון באג"ת, משרד האוצר

סיגל אביב - מנהלת אגף תנאי שירות ויחסי עבודה, נציבות שירות המדינה

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים

יאיר שלם - מנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

ששי שדה - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל

אפרת שפרוט - מנכ"לית נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי

אסף סנדרוביץ - סא"ל במיל', חבר בעמותה למען משרתי המילואים

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת בית חם לכול חייל

רותם אבידר צאליק - מובילת פורום נשות משרתי המילואים

פרידה מרציאנו - פורום הגבורה, משפחות שכולות

ורד אנסבכר - פורום הגבורה, משפחות שכולות

יזהר ליפשיץ - משפחות החטופים

דקל ליפשיץ - משפחות החטופים

יגאל סרוסי - משפחות החטופים

תמר עשת - משפחות החטופים

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

ליאור בן דוד, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: "סוגיית משרתי מערך המילואים במלחמת חרבות ברזל: הצורך בטיפול ומתן מענה מידי בנדון", של ח"כ יצחק קרויזר, אלון שוסטר, ששון ששי גואטה, שרון ניר, יוסף טייב, משה טור פז, משה סולומון (מס' 131).

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה בנושא סוגיות משרתי מערך המילואים במלחמת חרבות ברזל. אנחנו כבר עוסקים שלושה חודשים בנושאים האלו, והדברים מתחילים להתבשל. יש צורך בטיפול מתן המענה המיידי בכול הנושאים האלה.

לפני שניתן את זכות הדיבור למציעים, ולמשפחות, אני רוצה לברך את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', את מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, את ממשלת ישראל, שאתמול קיבלו החלטה היסטורית של הטבה של 9 מיליארד שקלים למערך משרתי המילואים, שהתחיל בפעימה הראשונה במיליארד וחצי. התוכנית הזאת היא תוצר של מגוון נושאים שנדונו ועלו כאן בוועדה על ידכם, על ידי ארגוני המעסיקים, על ידי החיילים, על ידי חברי הכנסת, נשות המילואים, שנושא זה בוער להם.

מאז ה-7 באוקטובר עסקנו בהרבה נושאים, בעיקר בנושא החטופים בהתחלה, אבל לאחר מכן עסקנו בנושא המילואים. חלקם קיבלו מענה באמצעות תקנות, או חקיקה. למשל, שהעלנו את השכר היומי ל-300 ₪, הסכום המזערי, אלה שיש להם שכר מינימום.

היום יש לנו דיון מיוחד להאריך בעוד שלושה חודשים את התשלום היומי לחיילי המילואים, את שכר המינימום. חלקם יקבלו מענה באמצעות החלטות ממשלה, וצווים שעוד יבואו לכאן לאישור, והחלק העיקרי שבדברים יהיה בהסכם קיבוצי בין האוצר לבין המעסיקים, אנחנו נפרט על כך יותר מאוחר. על כול הדברים האלה ישבתי באופן אישי עם שר האוצר כמה וכמה פעמים, שגילה קשב, ופועל כול הזמן לפתרונות האלה, גם לנשות המילואים, וגם על חופשות לידה.

התוכנית כפי שהוצגה אמש על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, בהיקף של 9 מיליארד ₪, נותנת מענה רטרואקטיבי ועתידי הן למשרתי המילואים, והן למשפחותיהם. סוגיות כמו מענק משפחה, ייעוץ עסקי, תגמולים למשרתי מילואים, פיצויים, יקבלו מענה כבר עכשיו.

אגב, גם הנושא שהועלה פה עם אגף השיקום, על המחסור בעובדים של אגף השיקום, הם אמרו שהם צריכים עוד 53 תקנים. דיברתי אתמול עם משרד האוצר, אנחנו העברנו אליהם את הדרישה של הוועדה ל-200 עובדים, כי מה שאנחנו צופים לאחר המלחמה, יהיו הרבה אנשים שיפנו לאגף השיקום. אנחנו לא רוצים שיקרה מה שקרה בזמנים שעברנו, דובר על 200 עובדים נוספים לאגף השיקום. אני מקווה שהם יוכלו לטפל בכול אחד ואחד מהפצועים והנזקקים מקרב חיילי צה"ל.

בהמשך יינתנו מענים גם בנושא דמי החל"ת, כפי שעלו כאן על ידי נשות המילואימניקים, וגם נושא שיפוי המעסיקים כפי שאמרתי, שאני מצפה שזה יהיה בהסכם קיבוצי בימים הקרובים, בין המעסיקים לבין האוצר. אני פונה בהזדמנות זאת לארגוני המעסיקים, להזדרז עם הדיונים שעם האוצר, כי אני לא רוצה לעכב את שיפוי המעסיקים, את הפרשות הסוציאליות שמגיע לכם. גם אתם צריכים לתת את החלק בהמרת ימי חופשה, מחלות ילד, ממשרתי המילואים לבני זוגם, זאת אומרת אישה שבעלה במילואים והילד חולה, שיקבלו תוספות של ימים כדי שתוכל להשתמש בהם. אתם מכירים את הסוגייה, ואנחנו מבקשים שהמדינה תיקח את האחריות, וגם אתם המעסיקים, תתנו יד לשותפות.

אתם תקבלו שיפוי על ההפרשות שאתם מפרישים לסוציאליות, ואתם תתנו גם הגנה לחיילים שחוזרים מן החזית, שתהיה להם הגנה מפני פיטורים. אנחנו דרשנו 90 יום, היום החוק אומר 30 יום. שהאוצר והמעסיקים יסתדרו בניהם.

יש גם את סוגיית החל"ת של הנשים, של בני הזוג של המילואימניקים.

דמי החל"ת כפי שעלו כאן ע"י נשות המילואימניקים.

חל"ת ושמירה על רצף תעסוקתי, יש רצף של דברים שלא מוסדרים.

תכף נראה את התוכנית הממשלתית.

היו"ר, אתה אמרת שיש תוספת של 200 תקנים לאגף השיקום?

כך הובטח לי אתמול בערב, ואני מקווה מאוד שהם יעמדו בזה, כי הם מבינים באוצר שמחכה לנו הרבה עבודה בשביל האנשים האלה. כבר בימים הקרובים יהיה הסכם בין האוצר לבין המעסיקים, כדי שנוכל לבשר לאלפי המעסיקים שיש פתרון גם להם.

היות ואנחנו שותפים בכול המאבק הזה למען חיילי המילואים, לצטט את ההודעה של הממשלה אתמול. הממשלה אישרה תוכנית מילואים של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון על סך 9 מיליארד ₪. בין הצעדים שיצאו לפועל באופן מיידי זה מיליארד וחצי ₪ למענקים, מתוכם 200 מיליון ₪ למסלול אדום למשרתי מילואים אשר עצמאיים. כל אדם עצמאי שיוצא למילואים, אז העסקים שלו באופן טבעי נפגעים.

אני מבין שהמילואימניקים יקבלו את הכסף ללא דיחוי. השר סמוטריץ' אמר שהם שמים על נס בראש סדר העדיפויות את אנשי ונשות המילואים ובני המשפחות שלהם. השר גלנט אמר שהוא רוצה לתת למילואימניקים ובני משפחותיהם את התחושה שאתם לא לבד, זו אמירה מאוד חזקה וזה בא לידי ביטוי בתקציב. אמפתיה יש מספיק לכולם, אבל פה מדובר בכסף.

מדובר במענק שיכול להגיע לעד 3,900 ₪ ללוחם משרת מילואים בעל משפחה, את הפירוט אתם תראו בתקשורת. בנוסף, אושר מענק להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מענק לייעוץ עסקי, העלאת התגמול הלוחמים למינימום 300 ₪ ליום, ותוספת של 200 מיליון ₪ למסלול הפיצויים האדום למשרתי המילואים העצמאיים.

בהמשך, עם התקציב של 2024 יצאו לדרך עוד 2 פעימות נוספות. הפעימה השנייה תצא מיד לאחר אישור תקציב המדינה לשנת 2024 על ידי הממשלה, אני מקווה שזה יהיה בחודש הקרוב. יהיה עוד מענק רוחבי למשפחות בינואר, מענק חליפי לדמי אבטלה, חל"ת, וחל"ד לבני או בנות זוג.

במסגרת הפעימה השלישית יינתן מענק תע"מ, מענק מילואים עורפיים, חופשה משפחתית, שיפוי סוציאלי למעסיקים, מענק כלכלה לבית מורחב, שכר לימוד לסטודנטים, הרחבת מועדון בהצדעה, סיוע בתחום הדיור, והמשך תגמול מעבר ליום ה-60. הובטחו פה הרבה דברים, ואם וכאשר זה יבוצע, יוכל להיות לנו צבא של חיילים שירגישו שהמדינה עומדת מאחוריהם.

גם מחבקת וגם מסייעת.

ובעזרת ה' נעשה ונצליח.

היו"ר אני רוצה לחדד, ראשת אגף השיקום במשרד הביטחון כותבת לי שהיא לא מכירה.

אמרתי היום למנהלת שהייתי צריך לצלצל אליה, כי אתמול בלילה זה קרה. אני אדבר איתה היום, ואני אודיע לה, היא מאוד תשמח וכשזה יבוצע היא תתקשר אלי גם. אני רוצה לפתוח את הדיון לבקשת המשפחות השכולות ומשפחות החטופים, אבל חבר הכנסת טור-פז ביקש כי הוא חייב ללכת, אז מיד לאחריו אני אתן לכם.

אדוני היו"ר, אנחנו חלק מלהקה נודדת שמסתובבת כאן, חבריי חברי הכנסת קרויזר, שוסטר, סולומון וניר, ראשי שדולת המילואים בכנסת משני צידי הבית. אנחנו עסוקים במילואים כול הזמן, לא רק עכשיו אלא באמת 365 ימים בשנה. אני אתחיל בלברך על ההחלטה המרחיבה הזאת שמביאה הרבה מאוד מהצרכים לידי ביטוי, ונוצרה בשיתוף פעולה עם צה"ל, עם קצין המילואים הראשי שנמצא כאן ועוד.

אנחנו צריכים לתת את הדעת על האפשרות שבקרוב, וקשה לחזות מתי, יסתיים צו ה-8, ואז גם בשנת 2024, ללא צו 8, יהיה צורך לתת מענה נרחב לאלפי מילואים שישרתו בתעסוקה מבצעית. התוכנית הנוכחית נותנת מענה לחלק מהדברים, אבל חלקם תלויים בצו 8, ואנחנו נרצה לעמוד על כך שגם עם סיום צו ה-8, וחזרת מדינת ישראל ממצב מלחמה כביכול , עדיין עשרות אלפי המילואים ימשיכו להילחם בעזה, להיות בגבול לבנון ומקומות נוספים.

נקודה שלישית ואחרונה, לצד המהפך שמסתמן פה בבשורת אנשי המילואים. אני רוצה לומר משהו גם כאיש מילואים עד לאחרונה. אנשי המילואים לא באים לשירות שלהם בגלל הכסף, הם לא דרשו או ביקשו מאיתנו שנתגמל אותם. זה המינימום שאנחנו חייבים לאנשים, שחלקם מסכן את חייו, וגם מי שלא עומד עכשיו בסכנת חיים מיידית, עוזב את כול החיים שלו, את המשפחה שלו או שלה, יש כרבע משרתות מילואים. הם משנים את כול אורך חייהם לטובת מדינת ישראל, ומקצה לקצה, אנחנו מדברים על 2 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית, אז בואו נבין עד כמה אנחנו חייבים להכיר תודה לאותם 2 אחוזים, תודה רבה.

תודה רבה, אנחנו נעבור עכשיו לשני נושאים כאובים. את נושא החטופים אנחנו עושים כל שבוע, גם היום נעשה; אבל היום אנחנו נשמע גם את המשפחות השכולות, ורד אנסבכר, ופרידה מרציאנו, בבקשה.

שלום, שמי פרידה מרציאנו, אמא של סמל ראשון איתי אליהו מרציאנו שנהרג ב-7 באוקטובר. איתי היה לוחם בצנחנים, גדוד 890, הוא היה סמל מחלקה בבא"ח צנחנים. ב-7 באוקטובר הוא היה בבית וב-7:00 הוא קיבל הודעה כללית מהמג"ד, למי שיש נשק, לקחת נשק ולהגיע לאזור שדרות. איתי קם מהמיטה בלי היסוס, למרות שאני ניסיתי לעכב אותו, לעצור אותו ולהבין רגע על מה מדובר. הוא הוציא את המדים הרטובים מהמכונה, לבש אותם, לקח נשק, ולמרות הפצרותינו שיחכה להסעה, שנחכה לראות מה קורה, הוא אמר אמא, בשביל זה התגייסתי, זה התפקיד שלי ואני יוצא.

הוא יצא, הם הגיעו לאזור קיבוץ יד מרדכי, בכניסה לקיבוץ. שם יצאה איזושהי קבוצת ריצה של אזרחים משדרות. איתי היה מפקד הצוות עם עוד כמה חיילים, הם ניסו להגן על האזרחים הללו. הם נתקלו בחוליית מחבלים וכול החיילים – למעט אחד, וניצול אחד מקבוצת הריצה – כולם נהרגו. 3 שעות אחרי שהוא יצא מהבית, הוא היה הרוג.

היום זו הפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר שאני יוצאת מהבית. היה חשוב לי להגיע כדי לומר קודם כול בשביל איתי, חשוב לי לדעת שהבן שלי לא נהרג לשווא. אני רוצה להמשיך את מה שהוא רצה לעשות באותו הבוקר. אסור לעצור את המלחמה הזאת, צריך להמשיך אותה בכול הכוח ולסיים להשלים את כול המטרות שהתחייבנו אליהן. צריך למוטט שם את שלטון החמאס, ובכול הכוח, אחרת הבן שלי נהרג לשווא, ועם זה אני לא אוכל לחיות.

הילד שלי היה בן 20, כול החיים היו לפניו. הוא היה ילד עם המון חלומות, שאיפות, והוא היה יכול להגיע רחוק. לא רק אני הפסדתי, מדינה שלמה הפסידה את הילדים האלה, ולכן חשוב שנקיים את הצוואה שלהם, ולא נפסיק, אחרת אנחנו נחזור בדיוק ליום שלפני ה-7 באוקטובר, תודה רבה.

תודה רבה. ורד אנסבכר.

שלום, אני אחות של רב סרן יהודה נתן כהן, מ"פ בסיירת גבעתי. בבוקר שמחת תורה יהודה הוקפץ, לחם בנחל עוז, טיהר את הקיבוץ ממחבלים ונכנס בקו האש, סיירת גבעתי הובילה את צה"ל בכניסה הקרקעית, ושבוע לאחר הלחימה יהודה ועוד שניים מחייליו נפלו, גם במותם הצילו חיילים רבים.

בחודשיים וחצי האחרונים, מאז שאנחנו נכנסו לסיפור הזה אנחנו מנסים להחיות אותו בכול דרך, כי זה הדבר היחיד שאיכשהו נותן כוח. אנחנו מנסים ללכת לאורך הערכים והמטרות שהוא הציב. יהודה היה ילד מאוד צהוב, תמיד צחקו עליו שהוא מאוד מעריך את המפקדים, את הצבא, את הממשלה ואת המדינה. תמיד היה לו אמון מלא במה שקורה, אבל יחד עם זאת תמיד הייתה לו את היכולת לעצור ולהגיד, משהו פה לא נכון. הוא ידע להגיד בענווה, תקשיבו אתם עושים פה טעות. לעורר אנשים עם כול האמון הוא ידע להגיד בואו נעצור רגע ונחשוב.

אנחנו באנו לפה מפורום הגבורה, לדרוש שעד שנשלים את המלאכה עד הסוף, עד שנחזיר את החטופים הביתה, עד שנחזור לשלוט שליטה ישראלית ברצועה. אנחנו מרגישים את ההיחלשות של הלחימה, ואסור לנו לחזור, אנחנו לא רוצים לדשדש במצב הזה עוד ועוד שנים, זו הדרישה של כול העם. אני פוגשת הרבה מכול המגזרים, פורום המשפחות השכולות הוא כול החברה הישראלית, וכולם דורשים את אותו הדבר, להשלים את הלחימה עד הסוף. לכבד את כול המטרות שהצבנו לנו, אסור לנו לחזור אחורנית. יש איזו תחושה שמאוד קל עכשיו לסיים, כי לאנשים כבר נמאס, מיצו את האירוע של לחזור עכשיו שוב ללחימה אינטנסיבית, ההותר לפרסום כול בוקר קורע את הלב, ומי כמונו יודעים איזה כאב עצום זה.

מצד שני, אנחנו עם חזק, מתגלות לנו היכולות. אני יכולה להגיד על עצמי, בסיום השבעה בעלי חזר להילחם בעזה, עכשיו הוא שוחרר אבל הוא הולך לחזור לתקופה הקרובה. אני לא יחידת סגולה, כולם סביבי רוצים ומבינים שזה עת רצון, ועכשיו זה הזמן לסיים את המלאכה. אני מבקשת, תקשיבו לעם, הוא מבקש לסיים את כול מטרות המלחמה שהצבנו, ואני מבקשת באמת מלב שותת דם וכואב, לא לחזור עם זנב בין הרגליים. תודה.

אני יכול רק לומר דברי נחמה, מן השמיים תנוחמו, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד, שנדע רק שמחות.

כמעט כל שבוע אנחנו נותנים למשפחות החטופים לדבר. אני חושב שהאנשים שרשומים פה דיברו אצלנו, בכול זאת אני רוצה לתת ליזהר ליפשיץ, בנו של עודד ליפשיץ, בבקשה.

קוראים לי יזהר ליפשיץ, ואני הבן של עודד ליפשיץ, בן 83 חטוף בעזה, ויוכבד ליפשיץ ששוחררה יחד עם נורית קופר עוד לפני הפעימות. שמענו בכאב ובקשב את מה שאמרתן, והבן שיצא עוד לפני שהכוחות התארגנו, כשהמפקד אמר לו תצא והוא לקח בגדים רטובים ממכונת הכביסה, זה הגיבור האמיתי. הוא יצא כשכולנו היינו בהלם ולא תפקדנו, והיו כמה מפקדים שכנראה הבינו את האירוע, ושלחו את הפקודים שלהם קדימה להגן על האזרחים, והכבוד הוא לנו.

אני לא בא להגיד משהו שיש לחינם, או לא לחינם. הם גיבורים והם הלכו להציל את תושבי הדרום. אני לצערי מקיבוץ ניר עוז, אז הם לא הגיעו אלינו, אותנו טבחו 8 שעות, ביצעו בנו את השואה הפרטית שלנו, כולל כול מה שאנחנו יודעים שקרה. מדברים באמת על השלב השלישי, שיוצאים. אז גם אנחנו נמצאים כרגע בשלב השלישי שלנו, השלב הראשון היה 15 שנה לגור ולקבל פצמ"רים, לשמוע סיפורים למה לא נכנסים לשיפא, כי זה 150 הרוגים, ולמה לא יגמרו את זה, למה החמאס מורתע, למה צריך להרביץ לג'יהאד, וכול אחד ייקח לעצמו כסף, ייתן קצת לחמאס והכול יהיה טוב, נגלגל את הבלוף הזה קדימה, הוא יתפוצץ לנו בפנים, זה השלב הראשון.

ה-7 באוקטובר זה השלב השני, הופקרנו בתוך הקיבוץ, וכרגע אנחנו בשלב השלישי. יחד עם צה"ל אנחנו עוברים לשלב 3, שהוא מבטיח לנו שלא נחטוף פצמ"רים, אל תדאגו, תמיד יישאר פצמ"ר אחד שיפול על יישובי הדרום פעם בשבוע, ואנחנו נחיה שם כי נגזר עלינו, ואנחנו אוחזים בקרקע הזאת משנת 1950.

יש לנו ילדים וילדות שנאנקים. אני קורא כותרות ב-ווינט וכתוב שחלק קטועי גפיים, המצב שלהם קשה, כול הזמן יוצאות עוד ועוד עדויות כאלה, של אנשים שפחדו לדבר. אני חושב שבשלב השלישי אנחנו מפספסים משהו מאוד ייעודי שהיה צריך להחזיר אותם כאן ועכשיו, ואין משמעות לעוד פיר, או פחות פיר. רוחנו לא נחלשת, יש מגבלות לכוח לצערי. חבל שבשלושה חודשים לא מיגרנו את כול החמאס עד האחרון, והוצאנו את כול החטופים בריאים ושלמים. כנראה שהתמונה תהיה אחרת, אנחנו גם לא נמגר את כולם, וגם החטופים יצאו אומללים. לחלקם לא יהיה שווה לחיות והם יהיו באברבנאל, חלקם נכים נפשית, המשפחות שלהם יתרסקו בניסיון לשפץ אותם, וזה המצב שלנו. כרגע צריך למחוק את הבושה, כי זה לא יהודי להשאיר אותם בפנים, ואת המלחמות אנחנו כנראה נמשיך לעשות יחד כולנו. גם בצפון, גם בדרום, גם מול החות'ים, העיראקים והאיראנים, וכול מי ש"חובב ישראל".

אני קורא לכולם להבין שלנו נגמר הזמן, זה לא שיש עוד זמן, נגמר הזמן. במשפט שלמה הזה לתינוק כבר חתכו את הרגל ואת היד, ועדיין הוא צורח כי הוא אומר אני האמיתי, תוציאו אותי מבפנים. לא תהיה לנו תמונת ניצחון, לא יצאו משם שבויים חיים נורמליים, שירוצו ויחבקו את חיילי צה"ל היפים בעלי הבלורית, ועם ישראל ימחא כפיים. כנראה שנחווה משהו אחר, צריך להיות מוכנים אליו. צריך פשוט לעצור הכול ולהביא לנו את השבויים, אחרי זה נחשוב איך לא לחזור כול 50 שנה על דבר כזה, ואת המלחמה הבאה לעשות בלי שבויים, זה הרבה יותר קל.

אפשר להיות הרבה יותר אגרסיביים, ואת האגזוזים של הטנקים להכניס למחילות. יש הרבה פטנטים שאפשר לעשות בלי שבויים. אנחנו כבר לא ישנים, ולצערי אין פה תמונה אחת של חטוף בחדר הזה, אני לא יודע אם יש פה עוד מישהו עם דסקית, אני מקווה שכן, אבל זה המצב, נכנסו לשגרה, שכחנו את החטופים בפנים, אנחנו מבצעים חיסולים אז גם אין משא ומתן, ואנחנו נקבל ערמת סחבות, גביות, ארונות ונעדרים לשלושים שנה כמו רון ארד, שלא ידוע על מקום קבורתם. לא בטוח שזאת תמונת ניצחון, תודה רבה.

תודה רבה, יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

הבן שלי אלמוג נחטף מהמסיבה. אני שותף וגם חולק על החבר שלי פה לידי. אני רוצה להגיד דברים יותר אופטימיים. אני חושב שהם יצאו משם חיים, ואנחנו נשקם אותם. צריך לסיים את היעד השני, שזה חיסול החמאס, אבל כמובן בזה אני שותף לחברי, זה צריך להיות אחרי שהחטופים יחזרו.

אף פעם לא מציעים משהו אופרטיבי, משהו שבאמת יעשה משהו. כשמדברים זה נגמר בדיבורים, אז אני מציע משהו לוועדה, ואני מציע שתעבירו את זה הלאה. שמעתי פה על הרבה כסף, אושרו 9 מיליארד למילואים, שזה אדיר. אני רוצה להציע משהו שגם קשור בכסף, הגליה מרצון למחבלים ולראש שלהם. אני עשיתי חישוב קל, מדובר על 20,000 מועמדים, אפשר להצהיר על זה שכול מועמד יקבל מיליון דולר, סה"כ מדובר על 20 מיליארד שזה הרבה פחות ממה שאנחנו מוציאים, וצריך להוציא את זה, לדבר על זה, צריך להגיד שאנחנו מוכנים לתת תשלום גדול, גבוה, כדי שהמחבלים יעזבו מרצון, תמורת כמובן כול החטופים. אם ידברו על זה הרבה, יכול להיות שזה יחלחל, וזה יגיע לאיזשהו מקום, תודה.

תודה רבה, אני מניח שאם אתה אומר את זה בפומבי פה, אז אמרת את זה בטח בחדרים הסגורים.

אמרתי את זה בחדרים הסגורים, בהודעות לאנשים ייעודיים, לא אמרתי את זה אף פעם בפומבי, זו פעם ראשונה. ממני זה עובר אליכם, ואם אתם תוכלו להעביר את זה לשר האוצר ולראש הממשלה זה יהיה טוב. אם יוציאו את זה, ויצהירו על זה בצורה ממלכתית.

תודה רבה, תמר עשת.

אני בת דודה של אביתר דוד, בן 23, נחטף גם מהמסיבה. אני לא ארבה עוד על הדברים שנאמרו כאן, לצערי מה שאנחנו עוסקים במטה כרגע, זה הכנות ליום ה-100. יום ה-100 שבו המשפחה שלנו בשבי. עברנו כבר את זה שרבע שנה עם נמצאים שם, כול יום, כול שבוע אנחנו שומעים על עוד חטוף שמוגדר מאותו הרגע כגופה. השבוע התבשרנו על תמיר אדר. היום בבוקר פרסמו בכול העולם תמונות מאוד קשות של החטופות, המצב הזה מחמיר מיום ליום, לנו כואב יותר ויותר, ואיכשהו אנחנו מרגישים שלאט לאט אנחנו נשארים קצת לבד בזה, כולם אומרים לנו שהם איתנו, אבל אני לא רואה את זה. כל עצרת שאנחנו עושים, מגיעים פחות אנשים, הכיכר הולכת ומתרוקנת. אנחנו עושים מאמצים להגיד איך אנחנו מביאים אנשים אלינו.

בעיקר מול חברי הכנסת אני רוצה להגיד שאנחנו מיום רביעי עד שבת צועדים מרעים אל תל אביב. ביום רביעי יש תפילה גדולה בכותל, תפילה משותפת של כול עם למען השבת החטופים. משבת בערב עד ראשון בערב, תהיה עצרת של 24 שעות, כי לנו אין רגע לישון, אנחנו לא ישנים בלילה. אני מזמינה את כולכם להגיע, להיות איתנו. עם תקשורת, בלי תקשורת, לבד, עם משפחה, תגיעו, תהיו איתנו, תודה רבה.

תודה רבה, נקווה שוב שיקרה הנס שקרה ל-100 אנשים שיצאו, גם הם יצאו, גם אז לא האמנו שזה יכול להיות כול כך מהר, וזה היה. יהי רצון, שזה יהיה במהרה, שישוחררו כולם בריאים ושלמים, תודה רבה לכם. אנחנו נעבור למציעים, הראשון שבהם הוא יצחק קרויזר. הנושא הוא הסיוע לאנשי מערך המילואים, בבקשה.

תודה רבה אדוני היו"ר. המעברים האלה הם לא פשוטים, ובראש ובראשונה לעניין התקציב כמו שאתה פתחת אדוני היו"ר, אני רוצה להצטרף אליך לתודות, לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר האוצר על ההבהרה המאוד חשובה הזאת, והאמירה המאוד ברורה לאנשי מערך המילואים. מדינת ישראל עומדת מאחוריכם, עומדת איתכם, וכמו שציין חברנו, חבר הכנסת קינלי טור-פז, זה לא שחבר'ה רצים למילואים בשביל המענקים האלו, אבל האמירה פה היא מאוד ברורה וחשובה.

בהמשך למה שדובר פה, הנושא הזה באמת עלה בצורה משותפת של כול חברי שדולת המילואים. חברת הכנסת טור-פז, סולומון, שוסטר ושרון ניר. ללוחמי המילואים אין פוליטיקה בשדולה הזאת, וגם אצלך אדוני היו"ר הדיונים עניניים ומקצועיים, יש פה שיתוף פעולה מלא גם עם בני בן ארי, קצין מילואים ראשי והצוות שלו, עבודה טובה מאוד עבור אנשי מערך המילואים.

דיברנו גם בדיונים הקודמים אדוני היו"ר, על איזשהו צורך לייצר רשת ביטחון, מאחר ואנחנו יודעים מה קרה. הימי מילואים ב-2023 ברורים והם כבר נעשו. הם הגיעו כבר ל-100 ימי מילואים. 2024 תהיה גם רווית מילואים, וככל הנראה אנחנו עכשיו נכנסים למתכונת של שגרת מילואים רבה, ולכן הצורך הזה בהקמה של רשת ביטחון.

קודם, בוועדת חוקה דיברנו על קיצור תקופת ההתמחות לעורכי דין, ופה אנחנו מדברים על אגף השיקום, והתקנים שנדרשים כדי לשקם את הפצועים ואת הלומי הקרב. זה בכול ועדה, וגם בוועדה שלך. בכול נושא אנחנו מגיעים לבעיות שנוצרות במעגלים השונים, אם זה עבור משרת, או משרתת המילואים, וגם על בני הזוג והילדים, על המעגל השני והשלישי, ולכן אדוני היו"ר, אני חושב שכדאי שנייצר פה רשת שתכיל בתוכה שולחן עגול. עשינו את זה במקביל אל מול משפחות החטופים במנהלת. צריך לייצר שולחן עגול של משרדי הממשלה, כדי לכוון ולדייק את הצרכים של אנשי המילואים, המעגל השני שזה בני הזוג, והשלישי שזה הילדים, כדי להמשיך עם האמירה המאוד ברורה הזאת מי שמגן, מי שמשרת, מדינת ישראל עומדת איתו ביחד באירוע הזה. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לפנות ישר לקצין המילואים הראשי, כדי לשמוע ממנו על הצרכים, ועל התוכנית הממשלתית, אם אתם מעורבים בזה או לא, תת אלוף בני בן ארי, בבקשה.

שלום לכולם, התוכנית כוללת בתוכה את הניסיון לתת מענה למעטפת האזרחית של משרת המילואים, גם ברמה הלאומית, וגם כפי שציין חבר הכנסת קרויזר, להסתכל גם על שנת 2024, כשנה שבה נצטרך לבצע מילואים בצורה יותר עצימה, וניסינו כאן להתמקד במענה לאוכלוסיות ספציפיות כגון עצמאיים, סטודנטים, מעסיקים וכו'.

שמנו פה שורה של תגמולים ומענקים שאמורים להיכנס למשרתי המילואים, כשחילקנו את זה בין יחידות שמשרתות במערך הלוחם ויקבלו יותר, לבין יחידות שאינן במערך הלוחם, ויקבלו טיפה פחות, אבל כולם יקבלו. כולם זכאים למענה במעטפת המשפחתית, ובמעטפת התעסוקתית, ואנחנו מנסים גם לתת מענה במעטפת הלימודית, כול מה שקשור ללימודים האקדמיים.

אני לא אעבור על כול המענקים, הכול פורסם, אם יש שאלות אני כמובן אענה. מיליארד וחצי אושר באופן מידי, ואנחנו כרגע עובדים על המנגנונים כדי לשלם את זה, וזה אמור לקרות להערכתי ממש בימים הקרובים. אנחנו עושים הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר.

הדבר השני, עד העברת התקציב אמורים להיכנס כול שאר המנגנונים לתוקף, ונדע לשלב את כול התוכנית כולה, ולהפעיל אותה. המילואים עדיין משרתים בצו 8, וצפויים להמשיך ככה לפחות בחודשים הקרובים. צריך גם להגיד שלא סיימנו את המשימות, אנחנו עדיין נלחמים, גם בעזה, בצפון ובאיו"ש.

בנוסף, הטיפול בהוקרה של מערך המילואים. הם לא רק באים בשביל תגמולים ומענקים, אלא יש פה באמת ערכים, אנשים שמוכנים להקריב את חייהם למען מדינת ישראל. לצערי רבים מחבריי, מפקודיי, ממערך המילואים שילמו בחייהם, או נפצעו במהלך ה-7 באוקטובר וכול הקרבות שבאו אחריו, ועדיין ממשיכים לעשות את זה, לא משנה מה כן התקבל או לא.

המחויבות שלנו ושל המדינה, היא לדאוג להוקיר אותם, ולהעריך אותם. זה צריך לבוא בתגמול חומרי, וגם בהגנה על כול מה שהם משאירים מאחור בעורף, המשפחה, בן/בת הזוג, הילדים, העבודה והלימודים, כול זה באחריותנו לדאוג שיחכה להם עד שיסיימו את משימתם הלאומית.

תודה רבה. אלון שוסטר.

אני רוצה לברך את החלטת הממשלה, ואת העבודה שהקדימה אותה במערכת הביטחון. מעט שדולות יכולות להתברך בכנסת בעבודה רצינית, ובהצלחה כזו, וודאי לא רק שלנו, ולא נותר לי רק לבקש מכול הוועדות הרלוונטיות, בוודאי הוועדה הזו, לעקוב אחר ביצוע החלטות אלו. 9 מיליארד ₪ לא מוציאים בחודש. ואנחנו נהיה פה.

אני רוצה לעודד, לברך, להזכיר את החוק שהוועדה מקדמת, שאני אצמיד את החוק שלי אליה, או הפוך. זה מאוד חשוב, זה מופנה בשלב הזה לאוצר, כך אמר הקמל"ר או נציגו. זה החודש הרביעי של המלחמה שסופה מי ישורנו, והמשק מקיים סוג של מיסוי לטנטי, מוחבא, עבור החיילים שלנו.

הערה אחרונה, נמצאים איתנו כאן נציגי איגוד העובדים הסוציאליים, והם העירו הערה חשובה שאומרת שחוזרים עכשיו מילואימניקים, בחלקם פגועי גוף, חלקם פגועי נפש. אני רוצה לברך מאוד את ההחלטה, אם אכן זו שהתקבלה, וציינת לנו, על תגבור משמעותי של תקנים לאגף השיקום, ויחד עם זה בקהילה המספרים יהיו אלפים רבים מאוד של מגויסות ומגויסים שיזדקקו לסיוע, כך קורה כמובן עם האזרחים, אבל מדובר בחיילים, מילואימניקים ואחרים.

צריך לשים לב, אני לא בטוח שבמסגרת הזו שחלק מהתוכנית מאפשרת כ-1,500 ₪ לטיפולים, אבל אני כן רוצה לומר שמדינה חזקה צריכה להיבחן לא באיך היא מגייסת תרומות לטיפולים, ולא איך בפולסים אנחנו נותנים מענה, אלא איך אנחנו מקיימים מערך סדור, מערך רווחה, מחלקות לשירותים חברתיים, סדור, יציב, חזק עם כוח ראוי, שייתן טיפול בקהילה. אותם 200,000-300,000 מילואימניקים ומילואימניקיות, חוזרים לקהילה, ורצוי שבסיס השירות שיינתן יהיה בסיס ציבורי. עד כאן.

אני מקווה שתקבל תשובות מרפרנטית ביטחון באגף התקציבים, עדי פרנקפורטר, שתכף תפרט את הדברים האזרחיים.

לך יש שאלה לקמל"ר.

תודה רבה על ההצגה שלך. כל תוכנית שמציעה תגמולים, ומביעה הערכה למשרתי המילואים היא חשובה, כי מדובר באנשים שעזבו את כול- - -

תשאל שאלה; כי בזכות דיבור, על פי התקנון אצטרך לתת למציעים נוספים לפניך.

יש לי 2 שאלות לגבי שני נושאים שאני רוצה לדעת אם נתתם את דעתכם, ואיך הם מתורגמים. השאלה הראשונה היא עבור בני או בנות זוג שנשארים לטפל בילדים, שנאלצים לעתים להיות מוצעים לחל"ת, אנחנו רואים את התופעה הזאת רחבה מידי בתקופה הזו. המון אנשים שהוצאו לחל"ת, לתקופה שהיא בלתי מוגבלת, שספגו הרבה מאוד אבדות כלכליות בשלושה חודשים האלה. איך אתם נותנים את הדעת בנושא הזה מבחינת התוכנית הזאת, מבחינת תמלוגים, או מבחינת המלצות למחוקקים לתחום את היכולת להוציא לחל"ת, את משך הזמן, את המענה הכלכלי שניתן לאותן משפחות, לאותן נשים ולאותם גברים, זו השאלה הראשונה שלי.

השאלה השנייה נוגעת לחזרה מהמילואים, אנשים בדרך כלל עושים מילואים חודש בשנה, שלושה שבועות בשנה. כאן מדובר על 3 חודשים ברצף, והציפייה מאותם אנשים שחזרו, לחזור מיד לשגרה, יום אחרי שהם חזרו מהמילואים. האם בעיניכם זו ציפייה סבירה?

לא זו לא ציפייה, יש 5 ימי התאוששות לדעתי, והימים בתשלום אם אני לא טועה.

אני אשמח לקבל את התשובה מהקמל"ר. מה המענה שלכם לאותם אנשים שחזרו אחרי 3 חודשים מהמילואים, והאם יש להם שבוע הפוגה, או כמה ימים הפוגה, ואיך זה מתורגם. תודה רבה.

לפני שתשיב אדוני הקצין, ששון גואטה בבקשה, אולי יהיה לך עוד כמה שאלות, שיוכל לענות על כולן ביחד.

בקשר לאנשי המילואים, שהם עכשיו נמצאים בתקופות ארוכות, אתמול התראיינתי על זה, בדרך כלל באים ל-21 יום, לחודש, קובעים לך אימון לשבוע, אבל עכשיו לי יש חברים שהם כבר 80 יום.

93 יום הבן שלי בעזה.

בנושא הזה הגשתי תיקון חוק, חיילי המילואים מוגנים ל-30 יום מפיטורין במקום העבודה לאחר שהם חוזרים, הגשתי לזה תיקון חוק ל-90 יום, שיהיה אפשר לשמור עליהם.

אגב, זה עכשיו במשא ומתן בין המעסיקים לאוצר, ודרישת האוצר זה ל-90 יום.

צריך לשים לב, יש מעסיקים שגם הם עצמם נמצאים במילואים. צריך לייצר פה מנגנון של תמריץ, אולי דרך הוועדה.

זה מספיק חשוב, אז תגיד את זה אחרי ששון.

יש עוד נושא שהגשתי לגביו הצעת חוק, אנחנו מנסים לחפש את הדרך לעשות את זה. כול הפרילנסרים, טכנאי מחשבים, מהנדסים שעובדים בחשבוניות בכול מיני חברות, הם יצאו למילואים, ואז כול חברה אחרת אומרת, הוא לא פה, אני לוקח מישהו אחר. הוא לא פה כי הוא הלך להילחם בשביל המדינה שלנו, לשמור על המדינה. החברה מצאה לה כבר טכנאי מחשבים אחר, או מהנדס אחר, ואז הוא מאבד את העבודה.

העלית בעיה קשה מאוד, אין יחסי עובד ומעביד בניהם.

בדיוק, הוא פרילנסר, זו לא איזו חברה גדולה, זה בן אדם שעובד על חשבונית, אם במזגנים, טכנאי מחשבים או מהנדס. קודם כול הגשתי את הצעת החוק, שאני רוצה לשמור עליו 120 יום.

זה כולל את אלה גם בחוק שלך? לאלה שאין יחסי עובד מעביד.

לכול העצמאיים. תיקון החוק של ההגדלה ל-90 זה תיקון אחד, הצעת החוק זה בנושא הפרילנסרים, העצמאיים הקטנים, שאנחנו צריכים לדעת איך אנחנו שומרים עליהם. שאלו אותי איך אני רוצה לעשות את זה משפטית, אמרתי לו שהגשתי את ההצעת חוק, יש לי ייעוץ משפטי בכנסת, נחשוב ביחד, נתקן, נבוא לוועדה כול אחד עם רעיון, ואני מאמין שנמצא את הנוסחה המתאימה כדי שנוכל לשמור עליהם. הם הופקרו פה.

דבר שלישי שמאוד חשוב, אנחנו רואים עליה במצוקות במשפחות משרתי ומשרתות המילואים. מצוקה נפשית, מצוקה כלכלית, בעיות התנהגות של הילדים, קשיים של ההורים בטיפול הילדים. ילדים בחרדות, אני אומר לך מקרוב, מבן דודי. הילדים בחרדות, האבא הולך, הם דואגים. הוא חזר לחופשה, לקח אותו לגן.

מה שקרה ב-7 באוקטובר, שהם יצאו חזק האויבים שלנו, האנשים הרעים האלה לרשתות החברתיות, והכניסו חרדות, הציבור נכנס לחרדות ויש בעיות עם הילדים. זה משבר בסדר גודל כזה שזה לא ייפתר עם סיום המלחמה, ואין תוכנית ממשלתית למען רווחת המשפחות שיזדקקו לכך. אנחנו צריכים לבדוק ולראות איך אנחנו מטפלים בנושא הזה, עם כול הנושאים של העובדים הסוציאליים, תודה רבה אדוני היו"ר.

עתה, קצין המילואים חייב תשובות.

כן, אני אתחיל בבנות ובני הזוג כפי ששאלת, או בכלל המשפחות, כי אנחנו מסתכלים על כל התא המשפחתי. קודם כול, פתחנו את קרן הסיוע למשרתי המילואים, היא התחילה עם 70 מיליון מש"ח לפני חודשיים, עכשיו במסגרת התוכנית הזאת היא גודלת משמעותית, והיא נפתחה גם- - -

לכמה?

אם אני זוכר נכון, נוספו לשם עוד 200 מיליון ₪, הכוונה היא לעצמאיים, לתת להם תמיכה, אבל גם לבנות הזוג של המשרתים. כול ירידה בהכנסה של בת הזוג, אם היא נשארה בבית ולא הלכה לעבודה, או אם היא עצמאית והיא נפגעה בהכנסתה כתוצאה מזה שהייתה צריכה להישאר עם הילדים, הקרן משלמת לה את מלוא הדלתא.

את מלוא הדלתא? ואתם מעריכים ש-270 מיליון ₪ יספיקו לטובת הדבר?

כרגע אנחנו משלמים את מלוא הדלתא עד לגובה המקסימום שמתיר לנו החוק של ביטוח לאומי, זה לא יהיה יותר מ-47,000 בחודש, זה מה שאנחנו משלמים למשרת, אבל הקרן נותנת לזה מענה. בנוסף לזה אנחנו הכנסנו מענקים לכול מי שהוא משרת מילואים והורה לילדים מתחת לגיל 14, זה מענק שכבר נתנו, ועכשיו אנחנו נותנים אותו שוב. משרתים ביחידות לוחמות יקבלו 833 ₪, יתר היחידות יקבלו 500 ₪, וזה יינתן בכול עשרה ימים, למי שביצע מעל 40 יום כי ברור לנו שיש קשר למשך כפי שציינת.

אנחנו נותנים מענק של 2,000 שקלים למשפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים, מתוך ההבנה שזו אוכלוסייה שאנחנו צריכים לסייע יותר, ובנוסף לזה עוד מענק כלכלת הבית, כי גם הוצאות משק הבית גדלו, אם זה על ידי בייביסיטר או על ידי הוצאות אחרות, בסך 2,500 ₪. מענק חד פעמי מורחב למי ששירת מעל 45 ימים.

בנוסף, ייעוץ לטיפול זוגי בסך של עד 1,500 שקלים למי ששירת 30 ימים ומעלה, גם זה ניתן. כפי שצוין פה, את ההגנה על בן/בת הזוג הארכנו כבר עד ל-1 במרץ, בנוסף אנחנו במסגרת המשא ומתן של האוצר מול המעסיקים, ביקשנו שתהיה הגנה מורחבת, בדיוק כפי שביקשת ל-90 יום, גם אנחנו חושבים שזה מן הראוי להגן על מקום העבודה- - -

יש את הנושא של ימי החופשה, למי החוק אתה יכול לצבור שנתיים ימי חופשה, חוץ מהצוברת.

זה במסגרת המשא ומתן.

אדוני היו"ר, בן אדם יכול לצבור עכשיו שנתיים ימי חופשה חוץ ממה שיש לו בשוטף? יש כאלה שתכננו בנובמבר לצאת לחופשה עם המשפחה, או חופשה זוגית, והם נכנסו למילואים. מה שקורה עכשיו, זה שימי החופשה שלהם נמחקים.

הם מפסידים את ימי החופשה.

הם מפסידים את ימי החופשה כי זה מתאפס להם בשנה השלישית. אתה יכול לשמור רק שנתיים אחורה.

זה במסגרת אותו משא ומתן. בנוסף לדבר הזה, אנחנו מטפלים גם באוכלוסייה שהיא מובטלת, כולל חזרה מחופשת לידה שהוארכה וכן הלאה. גם פה אנחנו נותנים מענק חד פעמי של 4,500 ₪, וגם הקרן מסייעת בתקופה הזו, זה נכון גם למשרת וגם לבן/בת הזוג.

שאלתי בנוגע למשוחררים?

אני עדיין בשאלה הראשונה. זה בהקשר הזה, ומעבר לזה אנחנו נותנים שובר לחופשה שגם פה יש הבדל בין מי שבמערך הלוחם, לבין מי שלא, ומי שעם ילדים.

מה זה שובר חופשה?

אנחנו נותנים שובר לחופשה של 3,500 ₪ למערך הלוחם במלונאות בארץ. שאלת לגבי חזרה מהשירות. אחד, קודם כול בסיום תקופת הלחימה, כול יחידה כזאת מקבלת תקופה של 3 ימים שבה היא בעצם עוברת עיבוד של מה שהיה, כולל חזרה לכשירות ולכוננות, ששם מנסים לזהות אם יש חיילים שצריכים טיפול, סיוע או ליווי מעבר לנדרש.

בנוסף, הם מקבלים 5 ימים בבית על חשבון ימ"מ, בשביל לחזור להתאפס על החיים, להתאושש, וגם את התקופה הזאת אנחנו שוקלים להגדיל ל-7 ימים, כי יש לנו משרתים שמשרתים 100 ימים אוטוטו, ולכן חשבנו שנכון להאריך גם את הדבר הזה.

לגבי המעסיקים והעצמאיים, המעסיקים נמצאים במשא ומתן מול האוצר, אני מאוד מקווה, וחושב שזה מאוד חשוב שזה יכנס ביום חמישי במסגרת סגירת התקציב, זה לפחות כרגע מה שדובר בהחלטת הממשלה אתמול.

אני רוצה לחדד את הנושא שהזכרת פה, העניין של מי שמאריכה את חופשת הלידה, מה אמרת?

מי שמאריכה את חופשת הלידה מתוך זה שבן זוגה נמצא כרגע בשירות מילואים, ואין לה מענה אחר, אז אנחנו נותנים במסגרת קרן הסיוע מענה, הגדרנו כרגע מנגנון שאומר על החודש הראשון 75% מהשכר, ועל החודש השני 50% מהשכר, ובמסגרת החלטת הממשלה אתמול, התווסף פה עוד מענק של 4,500 ₪ למישהי כזאת, כדי לנסות לתת מענה לתקופה הזאת.

בנוסף לעצמאיים, הגדיר שר האוצר שעצמאיים שמשרתים במילואים, יצטרפו למסלול האדום שיוגדר על ידי רשות המיסים, אותו המסלול שמטפל בעסקים של המפונים, גם בצפון וגם בדרום, וזה נותן מענה לא רק לרווח, אלא גם להוצאות ולהפסדים. יש פה נציג מהאוצר, אז אולי הוא ידע להתייחס לזה יותר בהרחבה ממני.

קרן הסיוע לבוא היכן שיש פערים, שתוכנית רשות המיסים לא יודעת לתת מענה. צריך להגיד שעצמאיים זה באמת שוק מאוד שונה, כול עצמאי הוא עולם בפני עצמו, וצריך רגע לדעת לתת את המענה הנפרד. הקמנו במסגרת קרן הסיוע צוות מורחב שעוסק רק בפניות של העצמאיים, ואנחנו לא מתכוונים להשאיר אף אחד מאחור.

תודה רבה.

האם אנשים יוצאים למילואים, נשים, גברים, גם פחות מ-60 יום, יוצאים ל-50 יום, זה המון. הם נשארים בבית, מתקשים, והדיכוטומיה הזאת שאנחנו נותנים סיוע, בשנה רגילה גם 20 יום זה לא מעט. יוצאים ל-50 ימים, אני חושב שהיה צריך למצוא דרך כדי שגם מענקי כלכלת בית, ארנונה כדי לתת משהו.

אני מזכיר שכבר נתנו, מענק כלכלת הבית, ומענק ההוצאות האישיות, נתנו אותם כבר בסיום חודש הלחימה הראשונה. עכשיו אנחנו מדברים על סבב שני של הדבר הזה, כרגע הגדרנו שהתקופה המזכה היא 45 יום לתוכנית הזאת. מי ששירת פחות מזה קיבל מענה של כלכלת בית, קיבל מענה של הוצאות אישיות, וכמובן שהוא יקבל את התגמולים על תקופת השירות שהוא ביצע, שזו תוספת משמעותית.

אני רוצה לבקש מנציגת האוצר, עדי פרנקפורטר, שהיא רפרנטית ביטחון באגף התקציבים, להגיד דברים שעדיין לא נאמרו, כל מה שהוא פירט אנחנו יודעים. למשל, חבר הכנסת שוסטר שאל שאלה לגבי הטיפול האזרחי בקהילה, או שאר הדברים שאת רוצה להגיד בקשר לתוכנית הממשלתית.

כפי שכבר קצין המילואים הראשי ציין, יש תוכנית רחבה. אני אתייחס למענקים שהוא לא התייחס אליהם. הורחב התגמול המיוחד מעבר ל-60 יום כול עוד קיים הצו 8, של ה-130 ₪ הנוספים שניתנים ליום, עד עכשיו היו רק למפקדים לוחמים, זה הורחב לכלל המשרתים עד סוף הצו 8.

תהיה תעסוקה מבצעית של משרתי המילואים בשנת 2024, ויהיה גם שירות רגיל של מילואים בשנת 2024, וגם שם יהיו מענקים של 100 ₪ ליום, למי שאינו משרת בתעסוקה מבצעית, ולמי שמשרת בתעסוקה מבצעית, על העשרה ימים הראשונה הוא יקבל 100 ₪, על עשרה הימים הבאים 150 ₪, ומהיום ה-21 עד ה-30, 200 ₪ ליום. זה קצת תחליפי לתגמול המיוחד שקיים.

התייחסת באופן חלקי למענה החליפי לדמי אבטלה, והגדלת דמי לידה. הוקמה קרן הלוואות למשרתי מילואים עצמאיים בערבות המדינה, זה דבר שכבר קם. טיפול רגשי וזוגי הוצע במתווה למשרתי מילואים ששירותו מעל 30 יום, יש להם שוברים של 1,500 ₪ לכול אחד מסוגי הטיפולים. זה טיפולים שיוכלו להיות ממומשים במשך כמה שנים.

גם החופשות, שיש דיפרנציאציה בין משרתי מילואים לוחמים ועורפיים, בעלי משפחות ושאינם בעלי משפחות, יוכלו להיות ממומשים עד סוף שנת 2026, זה גם חלק מהמתווה. בנוסף, מוגדל מועדון בהצדעה ב-30 משל"ח, כדי לתת מענה של תרבות ופנאי למשרתי המילואים והמשפחות. תהיה עדיפות במחירי מטרה של עשרה אחוזים נוספים, כבר היום יש איזושהי העדפה למשרתי המילואים, ההעדפה הזאת תגדל.

בכמה דירות מדובר?

אני לא יודעת בדיוק.

משום שמדובר לדעתי במספר מאוד קטן, שהוא כול כך זניח לעומת משרתי המילואים, אז כדאי לא להתפאר בזה.

מדובר בדירות באזורי עדיפות לאומית.

מותר לך לשאול שאלות, אבל אין לך שום זכות לפגוע, לזלזל בנציגת האוצר שמביאה הטבה לחיילי המילואים, זה שזה מעט דירות, אנחנו יודעים שיש מעט מאוד דירות בהיצע.

בהקשר של נדל"ן, יקודם סבסוד פיתוח של 50,000 ₪, באזורי עדיפות לאומית א' ו-ב', גם שם זה מוגבל בכמות הדירות שקיימות לשיווק, אבל על מה שיש. אם יש עוד שאלות אני אשמח להתייחס.

בעניין האבטלה, אדם שיצא מובטל ויצא למילואים, מה קורה איתו?

מקבל מענק של 4,500 ₪ מקרן הסיוע למילואים.

גם בתווך בין שני השמ"פים?

יש לנו תנאי שהוא שירת לפחות 45 יום במילואים, בתקופה המזכה של צו 8.

כמה זמן הוא יכול?

הוא מקבל את זה באופן חד פעמי, זה מענק חד פעמי.

הדלתא שיש לחלק מהמילואים כי הם סיימו 80 ימי מילואים ב-2023, והם נכנסים לרבע השני שזה 2024, בתווך הזה הוא מקבל איזשהו מענק? הוא יכול לחזור לביטוח לאומי?

אם הוא משרת גם בשנת 2024, וגם בשנת 2023, ויש לו רווח בין לבין, הרווח אמור להיות די משמעותי לפי קצין המילואים, אז יש שם רק את המענק החד פעמי שמתקבל בלי קשר לכמה הפסקה הייתה לך בשירות המילואים.

אנחנו נותנים דרך קרן הסיוע תמיכה, כי ברור לנו שהמחזור הראשון של המילואים, שחוזרים לסבב לחימה לאחר שהיו בבית חודש או חודשיים, הם יהיו האוכלוסייה הכי מאותגרת בהיבט הכלכלי המשפחתי, הלימודי. שם אנחנו ממקדים את ההגנות שלנו ואת הסיוע.

אנחנו רוצים להגן על המילואימניק שלא יהיה אפשר לפטר אותו, ולהאריך מ-30 ל-90. אבל יש לא מעט בעלי עסקים, בעיקר הקטנים, העצמאיים שגם הם משרתים במילואים והם גם בפלונטר שהם נמצאים בו, חוזר אליהם עובד לחודש, חודשיים, הם מנועים עכשיו מלפטר אותו. יש על המעסיק עול שלו שהוא עצמו משרת במילואים, וגם עול שהוא ערבות הדדית שהוא רוצה לקבל חזרה את העובד, אבל אין לו מה לעשות עם עובד מקצועי, אם זה מהנדס ביצוע בחברת בנייה, הוא לא יוכל להחזיר אותו עכשיו לחודשיים, ולקחת על בסיס החודשיים האלו פרויקט, וגם, מה קורה אם יש איזושהי התייחסות מהאוצר על ההפרשות של המעביד כלי העובד.

תוסיפי עוד שאלה, השתתפות המעסיקים, השתת חלק מהמשכורת על המעסיקים.

כן, הרכיב הסוציאלי. בנוגע לשאלה ששאלת לגבי המעסיק שהוא בעצמו המילואימניק, העצמאי. הוא מקבל מענה בכמה דרכים שהיו בעבר, ועכשיו נוספה בהחלטת הממשלה הנוכחית אפשרות שלו לקבל פיצויים במסלול אדום גם על רווחים עתידיים שהוא מפסיד. לצורך העניין, אם הוא מילואימניק ועכשיו הרווחים שלו נפגעו בעתיד, כי הלכו לו לקוחות, כי הרווחים שלו ירדו, אז הוא מקבל על זה גם פיצויים.

אני לא יודעת אם זה באמת עונה עד הסוף לשאלה ששאלת, בנוגע לחוסר היכולת שלו לפטר עובדים, אבל גם מראש הוא קיבל שיפוי יותר גדול בגין השכר שלו, הוא קיבל 125%, ולא רק 100% כמו כול שאר המועסקים, אז יש עוד מקומות שונים שיש לו איזשהו דלתא חיובית, שאני מקווה שעונה על הצורך.

יש אפשרות לקבל היתר לפטר, גם חייל במילואים. יש ועדה שיכולה לתת היתר, אבל במקרה כזה אני חושבת שהסיטואציה מאוד מורכבת. חייל המילואים מצד אחד, והמעסיק שהוא במילואים.

לכן חבר הכנסת קרויזר העלה את הנושא.

יש פה איזושהי חשיבות כמו שהיה בדיון הקודם, האוצר מעביר תקנים, ואני מקווה שתצא הבשורה לאגף השיקום. גם פה אני מקווה שתצא איזושהי דרישה או בקשה לעבר משרדי הממשלה. להקים שולחן עגול שיהיה סנכרון בין משרדי הממשלה השונים, בין המשפטים, אוצר, בריאות, רווחה, רשות המיסים, מישהו שידע לייצר עבור מערך המשרתים את האוטוסטרדה, נקרא לזה כביש 6 מול בירוקרטיה ממשלתית, כי יהיו לנו לא מעט פלונטרים כאלה.

יש הרבה פרטים שיצטרכו לחדד ולדייק. בתוכנית כול כך גדולה יש כול מיני מקרים כמו שהעלית פה, שגם המעסיק וגם השכיר, שניהם מילואימניקים. הדברים האלה יצטרכו לבוא לידי הסדר, ביניהם או בין המשרדים.

בנוגע לשאלה השנייה שנשאלה פה על ידכם, כפי שיו"ר הוועדה אייכלר התייחס בתחילה, נעשה כרגע משא ומתן מול המעסיקים הפרטיים בשוק הפרטי על השיפוי הסוציאלי, כשבסופו של דבר המטרה היא באמת לתת את השיפוי הזה, ולתת כמה שיותר הטבות למשרתי המילואים במגזר הפרטי.

הוועדה מצפה שהמשא ומתן הזה יגיע להצלחה תוך כמה ימים כי אנחנו לא יכולים לסחוב את זה להרבה זמן. רותם אבידר צאליק, בבקשה.

תודה רבה, אני אשמח לחזק ולהזכיר שאנשי המילואים הם בדיוק אותו הדבר כמו נשות המילואים, בהקשרים של מוגנות תעסוקתית, ולצערי הרב הרבה פעמים נשות המילואים סופגות את כול הנזק האגבי שנוצר בבית עקב שירות המילואים של הבן זוג/בת זוג.

אני רוצה לשתף אתכם בסיפור האישי שלי, מאיפה אני מגיעה. בעלי התגייס ב-7 לאוקטובר כבר בשעות הצוהריים כמו רבים מאנשי המילואים, מאז ועד היום הוא מגויס. נשארתי בבית עם 3 ילדים קטנים, כשהגדולה היא בת 5 וחצי עם צרכים מיוחדים, האמצעי בן 3 וחצי והקטן בן שנה, אז הוא היה עוד פחות משנה.

כול האירוע הזה, על כול השלכותיו, אני חושבת שמיותר לציין את הקושי המנטלי, הנפשי, הרגשי, ואז שבועיים לתוך המלחמה קיבלתי טלפון מהמעסיק והוציאו אותי לחל"ת, ככה שבעצם עם כול העומס שנוצר, נוצר כאן קושי כלכלי, משמעותי. אני מאז ועד היום בחל"ת, לאחר שפניתי למעסיק באופן אישי, לכול מי שצריך כדי לשוב ולחזור לעבודה, קיבלתי תשובה שלילית.

אני כאן היום כדי להזכיר לנו שהמוגנות היא מאוד לא מהודקת לנשות המילואים, תחום החל"ת הוא תחום פרוץ, הוא הפך להיות השוק השחור של שוק העבודה. כל מעסיק יכול בלחיצת כפתור להוציא את נשות המילואים לחל"ת, ולשכוח מהם. התוצאה הישירה של הדבר הזה זו פגיעה כלכלית משמעותית. חלקנו הגדול, כל נשות החל"ת לא יכולות לחתום דמי אבטלה, כי הן נאלצו לצאת לחל"ת בצורה יזומה לפעמים, מתוך המצב של גידול הילדים. בפועל יש כאן פגיעה כלכלית, ישירה, ממושכת וללא וודאות לגבי איך אנחנו יכולות לצאת מזה, וגם פגיעה תעסוקתית משמעותית בקריירה שלנו, בהמשכיות ובחזרה למעגל העבודה.

הצורך כאן הוא חקיקתי, שהוא בהול. יש כאן תופעה שהיא לא רק נקודתית למשבר הנוכחי הזה, משהו שאנחנו מכירים כבר כול משבר מזדמן. בהחלטה פשוטה ובלחיצת כפתור כמו שאמרתי, בוחרים את הבחירה הפשוטה של החל"ת, ואנחנו במקרה הזה נותרנו מאחור.

היית צריכה במשפט אחד לנסח מה בדיוק הדרישה שלך.

הדרישה שלי כרגע היא לחוקק בחוק, לייצר תהליך חקיקה מזורז ככול שניתן כדי לאפשר מוגנות בתחום החל"ת. יש לנו כמה נקודות שאנחנו יודעות להצביע עליהן, ואם זה לא היה ברור, הסיפור שלי הוא אחד מיני רבים. התופעה היא תופעה ברורה במגמה שהולכת וגדלה.

ההוצאה לחל"ת, אני לוקח את המקרה שלך כדוגמא, האם יש בו קשר ישיר למציאות הכוללת, להיעדרות שלך?

כן, יש לו קשר ישיר מכיוון שלא יכולתי לתת- - -

ואי אפשר להעסיק חלקית?

זו בדיוק הנקודה שצריך לשים בה את הדגש. אם בהתחלה היה צורך שלפעמים התחיל כיוזמה של המעסיק, או יוזמה של אשת המילואימניק, או בן/בת הזוג של המילואימניק שהיו בבית עם הילדים, אז היום זאת לא הבעיה. רובם הגדול של הילדים חזרו למסגרות, היכולת של נשות המילואים לחזור לעבודה ב-80% תפוקה היא לגמרי שם, ואין סיבה היום לשמור את אותן נשים בחל"ת; על אף זאת עדיין רובנו הגדול נשארנו בחל"ת.

חרף העובדה שהילדים חזרו למסגרות ואת יכולה לחזור לעבודה מבחינתך?

חרף העובדה שהילדים חזרו למסגרות. מה שקרה זה שלמעשה- - -

חל"ת צריך הסכמה, זה לכאורה בהסכמה, ואז החשש הוא שתפוטר.

במשפט אחד, כי אני רוצה את זה בניסוח. מה הפתרון?

יש לנו פתרון, אנחנו נפגשנו עם המון גורמים כדי לנסות לקדם את זה, כרגע אנחנו עוד לא מקבלות תגובות חיוביות. אנחנו חושבות שיש פה צורך בחקיקה נרחבת לפתרון בעיית החל"ת, שההתעסקות כאן צריכה להיות בעניין ההסכמה, ברגע שאין הסכמה במהות, יש כאן כפייה.

את מדברת על החד-צדדיות של הנושא?

יש כאן הסכמת בלית ברירה, למעשה נוצר כאן חוזה שהוא בטל מעיקרו.

היוזמה צריכה להיות של המעסיק, כדי שתהיה זכאות לדמי אבטלה, אבל חייבת להיות הסכמה מצד העובד.

נכון, ההסכמה נעשית בלית ברירה מתוך חשש אמיתי שלא יהיה לי בסוף לאן לחזור. אנחנו נשים רבות, מבינות גם את הסיטואציה במשק. אם אני אלך עכשיו לראיונות עבודה – הסבירות שינסו להימנע מלהעסיק אותי כי אני אשת מילואימניק, היא גבוהה, וגם לזה אין היום מענה.

אפשר גם להבין את המעסיק, כי אם היא לא מגיעה כי היא צריכה להשגיח על הילדים, אז יכול להיות שאפשר להגביל את זה לתקופה, נגיד הוא מוציא אותך לחל"ת לחודש.

יש גם את עניין מנגנון ההסכמה, של חידוש הסכמה. תמיד המעסיק והעובדת צריכים להיות באיזושהי בדיקת הסכמה מחודשת כדי שהחל"ת יהיה תקף, זה מצד אחד, מצד שני גם הגבלת זמן. ככול שיש הסכמה שבכול מקרה ההכלה צריכה להיות מתוחמת בזמן כי צריך לייצר וודאות כלכלית בעיקר, גם למעסיק וגם לעובדות.

דבר נוסף, זה העניין של הזכויות הסוציאליות, נאמר כאן עבור אנשי המילואים, המילואימניקים עצמם. בפועל, לי לא מפרישים לפנסיה, לא לקופת גמל, שום דבר מאותן זכויות שהבטיחו לי, ואין הבדל לצורך העניין בין תקופת החל"ת הזאת לתקופה של חופשת לידה, או חל"ת לאחר חופשת לידה, ששם כן מופרשות הזכויות הסוציאליות, וגם נשמרות הזכויות המקצועיות לצורך העניין, שהמעסיק מבטיח שאחוזי המשרה נשמרים, שהתפקיד נשמר.

היום כשאנחנו יוצאות לחל"ת, אף אחד לא מבטיח שאנחנו נחזור לאותה משרה, וגם לא לאותם אחוזי משרה, אז גם על זה צריך לתת את הדעת. בנוסף, שתי נקודות אחרונות ואני מסיימת, עניין המוגנות.

אני חושב שכדאי שתגישי לנו מסמך כתוב בעניין הזה.

בשמחה, אנחנו הגשנו.

מה עם עמותת המילואים, עוזרת לכם?

אנחנו בקשר מצוין עם קמל"ר, ולגמרי השאיפה היא לעשות את זה.

אז כדאי שתגבשו ביחד איזשהו מסמך.

המסמך כבר מגובש, אני חושבת שאנחנו גם שלחנו אותו אליך, נשלח אותו שוב.

נעביר על זה איזושהי הוראת חוק, או תקנה.

זה בדיוק מה שצריך לעשות.

משפט אחרון לגבי עניין המוגנות, צריך להבין שגם חל"ת זו תקופה משמעותית שאותה אישה שלא נמצאת בעבודה, וגם כדי שהיא תוכל לשוב ולתפקד בשגרה, צריך לתת כאן תקופה של 60 יום לכול הפחות, כמו התקופה שניתנת לאחר חופשת הלידה, או למשרת המילואים שחוזר לשגרה, כדי שהיה תמשיך להיות מוגנת בחוק גם מפיטורים וגם מחל"ת. הדרך הקלה והפשוטה למעסיקים היום לחמוק מעניין החוק, זה הוצאה לחל"ת. אני מדברת בכובע של נשות המילואים, כי ברור לנו מאיפה אנחנו מגיעים, מ-2023, שהתחילה כאן את שנת 2024 בלחימה עוצמתית, ואנחנו נהיה שם ונמשיך להתמודד עם התופעה הזאת.

תודה רבה. אני רוצה לתת לאיגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, אפרת רותם בבקשה.

תודה רבה. איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עובד בתקופה האחרונה על מיפוי הצרכים בשטח אצל כלל האוכלוסייה. אנחנו בעיצומה של בדיקה בקרב 2,000 עובדות סוציאליות, על מה הן מזהות אצל משפחות המילואימניקים. הנתונים לא סופיים, אבל אנחנו מקבלים דיווחים על החמרה בדברים כמו מצוקה נפשית, גם אצל הבגירים במשפחה, אבל כמובן גם אצל הילדים. בעיות התנהגות, מצוקה כלכלית, קשיים בתעסוקה, קושי בין הורים לילדים. אלה לא תופעות שיסתיימו לצערנו הרב, ביום שבו אנשי המילואים יחזרו לביתם. בשמחה רבה, מרבית אנשי המילואים לא יגיעו לאגף השיקום של משרד הביטחון.

יש כבר הבנה מצד הממשלה שיש כאן צורך במענה מסוג טיפול זוגי, זה מצוין ואני מברכת על זה. אבל הכלי שניתן הוא לא מספיק טוב, זה משבר בסדר גודל גם מבחינת ההיקפים, שאם הוא לא יטופל, אנחנו לצערי נתמודד עם ההשלכות שלו שנים קדימה, והבעיות יכולות גם להחמיר עם הזמן.

כרגע אין לממשלת ישראל תוכנית לטיפול במובן הציבורי במשבר זה. יש איזשהו וואוצ'ר שיכול לשלם על 4 טיפולים זוגיים, זה נותן מענה לאוכלוסייה מסוימת, זה לא נותן מענה להיקף הבעיות שכבר היום אנחנו רואים שצפות.

אני רוצה לבקש מהיו"ר לקרוא מכאן בשם הוועדה למשרדי הממשלה, לייצר תוכנית עתידית, לגבי איך השירותים החברתיים אמורים להתמודד עם האוכלוסייה החדשה שתתגלגל ותדפוק על דלתם. אלו דברים שגם אם נעצום עיניים, הם לא ייעלמו.

תודה רבה.

אדוני היו"ר, האם נכון לשאול בדיון הזה בוועדה על הנושא של הזכויות הסוציאליות של המילואימניקים?

רק רגע. אתה נרשמת? עכשיו ביקשתי מאפרת שפרוט, אתה אחרי גברת שפרוט.

תודה רבה, אני אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל. אני רוצה להמשיך את דבריה של אפרת מארגון העובדים הסוציאליים. אנחנו העמותה שמתעסקת בטראומה על רקע לחימה וטרור. מאז תחילת הלחימה קיבלנו מעל 20,000 פניות לקבלת סיוע. אנחנו מפעילים גם את קו נט"ל האזרחי, וגם קו נפש אחת עבור יוצאי כוחות הביטחון, חיילים, שוטרים.

אנחנו לא רוצים שהאנשים האלו יגיעו להיות נכי צה"ל במספרים ובאחוזים מאוד גבוהים, עם פוסט טראומה. המהלך החשוב עכשיו, גם בהקשר של קצין המילואים הראשי, וגם בקשר עם משרד הביטחון, בעניין הזה של תהליכי מניעה ועיבוד. מאות אלפי אנשים צריכים לחזור הביתה, ובעניין הזה לא לחכות שהסימפטומים של הטראומה יגיעו לאלימות במשפחה, לאבטלה, להתמכרויות שאנחנו מכירים, שאלו בסוף הסימפטומים של הפוסט טראומה.

אנחנו חושבים שהתהליך המניעתי, לאפשר לאנשים לדבר, נכון שהצבא מאוד השתפר לעומת אירועי לחימה קודמים, נותנים את ההזדמנות הזאת לאנשים שיוצאים עכשיו, לכמה ימי עיבוד. אנחנו עושים מהלך שאנחנו קוראים לו עכשיו מעבר בטוח, לאפשר 12 פגישות ללוחמים, וגם לעשות קבוצות לבנות הזוג. זה בינתיים בממדים קטנים, אני חושבת שצריך להגדיל את הדבר הזה באופן משמעותי, בנט"ל, ובמקומות אחרים, מתקציב אגף השיקום, אגף החיילים המשוחררים, ודרך איפה שיחליטו לתקצב את זה.

זה ממש לא מתוקצב באופן שמספיק. הדבר הנוסף, מה שהוגדר פה לטיפול זוגי, הסכום שהוגדר לנשות המילואימניקים ובני זוגם, זה סכום שהוא מאוד קטן, זה לא יספיק לכול הצרכים, לטיפול הרגשי של משפחות המילואימניקים. אנחנו צריכים לחשוב במשקפיים של מניעה, ולא של טיפול לאחר מכן בפוסט טראומה, אנחנו מכירים בוועדה הזו איך זה נראה וכמה התופעות מחמירות עם השנים. צריך לעשות את המהלך עכשיו, מהלך מקדים של מניעה.

תודה רבה. אסף סנדרוביץ, סגן אלוף במילואים, חבר בעמותה למען משרתי המילואים, בבקשה.

שלום כבוד היו"ר, תודה רבה. אני קודם כול רוצה לפתוח בתודה והערכה לשדולת המילואים, חלק ממנה זה חבר הכנסת שוסטר, שבשיתוף שלהם לפני כחודשיים, הם לקחו את הנייר עמדה שלנו כעמותה, והיום רוב התוכנית שהציגו בצבא על התגמולים לאנשי המילואים, התוכנית החדשה מבוססת על התוכנית הזאת.

אין ספק שהתוכנית שהוצגה בוועדת חוץ וביטחון לפני כשעה, על ידי משרד הביטחון ובני הקמל"ר, היא תוכנית טובה, שיש בה בשורה חיובית מאוד לאנשי המילואים. יש בה עוד דברים שביקשנו בוועדת חוץ וביטחון שיחשפו בפנינו, כמו המדיניות.

מה שביקשת בוועדת חוץ וביטחון מופיע בפרוטוקול, ואני גם חבר בוועדה הזו ויכול לקרוא את זה. תגיד דברים שעוד לא אמרת שם.

לרדת לרזולוציות של אוכלוסיות ספציפיות זה דבר מאוד חשוב, ואני רוצה לתת לכבוד היו"ר דוגמא. אני אקח את אוכלוסיית הסטודנטים, אני נותן מילה טובה והערכה לבני הקמל"ר, למיכל העוזרת שלו, וליוסרי, שהם באמת לקחו את האוכלוסייה הזאת, והם מטפלים בה. ככה צריך לטפל באוכלוסיית המילואים, ביום חמישי בוצע כנס עם כול ראשי המוסדות האקדמיים באופקים, ואתה רואה שהפגישו בין סטודנטים לבין ראשי המוסדות, וככה אפשר להיטיב עם אנשי המילואים.

ברגע זה ממש, יש ניידת של ביטוח לאומי, של רשות המיסים, באחד הבסיסים היותר קרביים בארץ, שממש נוגעת בלוחמים. ככה צריך להנגיש את המידע ללוחמים, ולהגיע למיקסום זכויות. האוכלוסייה של העצמאיים, ה-200 מיליון ₪ זה מצוין, ביקשנו את זה, וצריך לתת להם באמת את המילה הטובה על התקציב הזה, תודה.

תודה רבה.

ששי שדה, משנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית. אני קודם כול מפרגן לוועדה ולתוכנית היפה שהוצגה כאן, בהחלט תוכנית ראויה, אבל יש דבר אחד שמאוד צורם לי וחסר כאן, והשאלה אם זה בתוכנית או לא. זה נושא הזכויות הסוציאליות של המילואימניקים. דיברנו על זה בדיונים אחרים בוועדה שלך אדוני.

מדובר בזה שביטוח לאומי מפצה את המעסיקים רק על השכר ברוטו, ומעבר לזה יש הפרשות מעסיק לפנסיה, לגמול השתלמות, לביטוח לאומי, הבראה, חופשה, מחלה, שמסתכמות בערך ב-30%, מעבר לכך שאין פיצוי למעסיק על זה. אני אשמח לדעת אם זה היה חלק מהדיונים, ואם זה גם יבוא לידי פתרון בתקציב הקרוב, ביום חמישי.

טוב ששאלת, כי היית פה בהתחלה ואמרתי את זה אולי 4 פעמים. הנושא בין המעסיקים לבין האוצר במשא ומתן בהסכם קיבוצי שיכלול את שיפוי המעסיקים על ההפרשות הסוציאליות שמעבר לברוטו. זו עסקת חבילה, גם המעסיקים יצטרכו לתת כמה דברים למילואימניקים, כגון הגנה מפני פיטורים לפחות ל-90 יום, כגון ימי מחלה וכדומה. אני מקווה, וביקשתי מטעם הוועדה שתוך כמה ימים הם יגיעו להסדר, ואנחנו נדון בזה ונשמח לקבל את ההסכם שסוכם בין האוצר לבין המעסיקים.

התקרה עדיין עומדת על 20%? זה לא השתנה?

אנחנו נראה לאן הם יגיעו, הצעת החוק שלנו דיברה על 20%, ואם זה יגיע לזה אנחנו נהיה מאוד מרוצים.

גברת שחר, רצית להגיד משהו?

שאלה חשובה לקמל"ר, התבקשתי לשאול אותה גם מאנשים בשטח. אני גם כמעסיקה מעסיקה 6 עובדים, שכל השישה נמצאים בצו 8 החל מה-7 באוקטובר, אחד מהם לפחות לא לוחם, הרי בכול גדוד לוחם יש גם כאלה שההכשרה שלהם 02, הם לא נחשבים לוחמים, למשל אנשי חימוש שמחלצים טנקים, וגם תפקידים אחרים שנמצאים באותו מצב סיכון, וכרגע לפי המתווה שלכם הם אינם זכאים למה שלוחם זכאי. אני חושבת שהשאלה היא במקומה, וכן הייתי רוצה לקבל תשובה.

אני אדייק אותך. אנחנו מסתכלים על יחידות כמסגרת שלמה; אם למשל מדובר בגדוד לוחם – כל מי שבגדוד מבחינתנו זכאי לתגמולים ולמענקים כאילו הוא לוחם, גם אם הוא חימושניק, וגם אם הוא הנַשָּׁק.

מצוין, תעביר את המסר כי אנשים מתקשרים לשאול והם זכאים לתשובה.

תקשיבי לו, הוא עונה לך בדיוק מה שרצית.

כל המסגרת היא מסגרת לוחמת, מסגרת שאינה לוחמת, לא תקבל. אנחנו רוצים דיפרנציאליות, אנחנו רוצים שהלוחמים שלנו יקבלו יותר.

תודה רבה.

אתם דיברתם עכשיו על הבידול ביחידות לגבי המענק? פספסתי, רצתי לוועדת הכספים.

כן, אמרתי שיחידות בייעוד קדמי, יחידות שקשורות למערך הלוחם, ככה זה הוגדר בהחלטת הממשלה, הם יהיו אלה שזכאים לתגמול המוגדל. כול התגמולים, כול המענקים, כולם מקבלים אותם, המסגרות הלוחמות מקבלות יותר. היחס"מ למשל היא יחידה בייעוד קדמי, ולכן מטבע הדברים כרגע על פי הקטגוריות הוא נמצא בפנים ויקבל. הקו עובר איפשהו, ותמיד יהיו כאלה שיהיו לצערי מחוץ לקו.

מה לגבי כיתות הכוננות, אתה יודע להגיד איפה הן בסיווג?

אני עוד לא יודע להגיד, זה נמצא כרגע בדיונים, ראש אכ"א צריך לחלוט את זה ואז זה יוגדר.

אני רוצה לסכם את הדיון במספר משפטים. הוועדה מברכת את הממשלה ואת כל השרים, כל הרשויות, גם הגורמים בצבא, וגם הגורמים ברשות המיסים ובביטוח הלאומי שהגיעו להסדרים בעניין ה-9 מיליארד ₪ להיטיב עם משרתי המילואים.

אנחנו רשמנו לנו כמה נקודות שאנשים העלו, ואנחנו רוצים שזה יקרה. למשל, הציעו פה שולחן עגול בין משרדי הממשלה והרשויות, לבין מערך המילואים על שאלות שלא עלו, כמו שהעלה חבר הכנסת קרויזר מקרים שונים וחריגים, פשוט לשבת יותר בהרחבה על נושאים שנוגעים לכולם.

דברים שנוגעים במסגרת התוכנית, שצריכים תיקוני חקיקה, תקנות, הוועדה תיתן קדימה להצעות האלו ואנחנו נזרז אותן כמה שאפשר כדי לאשר אותם. כבר היום אנחנו נאשר את הארכת המענק הראשון שהתחילו לתת לחיילי המילואים, התגמול המזערי ל-300 ₪ לשנה נוספת. בכול דבר שאתם תצטרכו, אנחנו פה.

אנחנו רוצים להודות למשרד האוצר על היחס גם למשרתי המילואים, וגם למשא ומתן שהם מנהלים עם המעסיקים כדי לשפות אותם. אנחנו מחכים לתוצאה של ההסכם הקיבוצי שהם יעשו, ואנחנו מציינים בסיפוק את השיחה שהייתה לנו בשעת הוועדה שהייתה פה עם אגף השיקום, שיהיה להם 200 תקנים חדשים, דיברנו אתמול עם מנכ"ל האוצר ואני מקווה שהדבר הזה יבוצע, זה דבר גדול מאוד.

תהיה המון עבודה ל-200 התקנים, זה לא תקנים לוקסוס, אני מקווה מאוד שזה יבוצע, ואנחנו נהיה בקשר גם עם אגף השיקום וגם עם משרד האוצר כדי להביא את הדבר הזה לידי ביצוע. לגבי החל"ת, אנחנו מחכים להצעה שתגישו לנו על התיקונים שצריכים להיעשות לדעתכם, כדי שהחל"ת לא יהיה חס וחלילה חד צדדי, או השוק השחור של שוק העבודה, אנחנו רוצים למנוע את הדברים האלה, אנחנו רוצים שזכויות העובדים ישתפרו.

כל תיקון חקיקה שאנחנו נצטרך לעשות, אנחנו נשמח לקבל את ההצעות, ואנחנו נדון בהם. גם רשמנו את הבקשה של העובדים הסוציאליים, שאנחנו חושבים שהיא צודקת מאוד, חבר הכנסת שוסטר העלה את זה שצריך להכין מאגר גדול מאוד, ללא שום פרופורציה למה שהיה עד היום, לעובדים הסוציאליים שיצטרכו לטפל טיפול מניעתי לאנשים שיחזרו מן המלחמה, ובני משפחותיהם.

גם דרך משרד הביטחון מניע, וגם דרך השירותים החברתיים.

על משרד הביטחון דיברנו; אבל גם בשירותים החברתיים בקהילה, כך קורא לזה חבר הכנסת שוסטר, אנחנו צריכים לתגבר את הדברים האלה, ואם כל זה ייעשה בעזרת ה', אנחנו נזכה שהמלחמה הזאת כבר תסתיים, ושנדע לחזור לימי שלום ושגרה, שנדע רק טוב וחסד. תודה רבה לכל אלה שהגיעו לפה, ישיבה זאת נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.