פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



51
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
23/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 48
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 14:00

סטטוס הבאת עובדים זרים לענף הבניין ובחינת הגדלת מספר חברות הביצוע הזרות

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון

ששון גואטה
משה סעדה

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

לינא סאלם - רפרנטית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר

אורי גנן - מנהל תחום ממשקים, מנהל תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

לילך רביד - נציגת מחלקת אמנות, משרד החוץ

תובל בן אורי - נציג מחלקת אמנות, משרד החוץ

משה נקש - מנהל אגף ההיתרים במנהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

דני פיין - מנהל כספים, צ'יינה סיוויל אנג' נירינג, חברות ביצוע זרות

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשלה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

מתן פלד - מנהל אגף בקו הירוק, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

פז הירשמן - מנכ"ל עיריית כפר קאסם, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

יגאל להב - ראש מועצת קרני שומרון ואשכול, יו"ר נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות

אביטל יהודאי - רכז עובדים זרים, הסתדרות העובדים הלאומית

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה

אלעד כהנא - עורך דין, עמותת קו לעובד

אלדד ניצן - יו"ר, התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין

יצחק יוסף לקס - סגן יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים

אשר חימי - ס.מ.אגף הנדסה ותשתיות, קופ"ח מאוחדת, הנהלות קופות החולים

ורוניקה רוזנברג - מנכ"לית ארגון חברות הניקיון, מוזמנים שונים

שי אתרוגי - מנכ"ל אשטרום קבלנות, נציגי קבלנים

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

מיכה סלומון - יועמ"ש מרכז שלטון מקומי

ויויאן בן עמי - בעלת חברות תשתיות

אוראל פרץ - קבלן עבודות חשמל ותשתיות

רוני פנחס - קבלן שיפוצים

משה נחום - נשיא לשכת הקבלנים

אלעד מצוינים - מנכ"ל קרן הראל לפיתוח

נעה בן שבת

דיקלה טקו

זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סטטוס הבאת עובדים זרים לענף הבניין ובחינת הגדלת מספר חברות הביצוע הזרות

ברוכים הבאים לכל הנוכחים, אני הרבה פעמים שואל את עצמי, מה רף הנופלים היומי שמצדיק לפתוח דיון, מאיזה רף עומדים דקת דומייה, מאיזה שלב מעלים פוסט, האם מעשרה? האם שמונה זה כבר נורמאלי, האם על אחד כבר לא צריך להתייחס, כשברור שכל אחד ואחד שרק נשרט, הלב שלנו באמת, יוצא ממקומו ואסור לנו להתרגל, מדינת ישראל שיכלה עוד 24 נופלים מטובי בניה, ביממה האחרונה, במספר אירועים טרגיים, ברצועת עזה. חשבתי לעצמי בבוקר, כשיש משהו קריטי, אנחנו יכולים לחשוב שאולי אנחנו מתמכרים לכאב ולשכול, שכן את האירועים והמספרים, לפחות חלקנו, מכירים החל מאתמול בשעות הערב המוקדמות ועדיין, שש ודקה בבוקר היום, זה יצא קצת יותר מאחור, הנפש מטלטלת, למקרא נוסח ההודעה, דובר צה"ל התיר לפרסום. מכאן אני מבקש לשלוח, את תנחומי הכנים, לכל משפחות הנופלים, לכל חבריהם שנאלצים להמשיך להילחם ובשל המשימה הקדושה הזאת, נמנעים מלהגיע ללוויות, אנחנו בליבנו ותפילותינו, נמשיך להתפלל שהקדוש ברוך הוא יגיד, די לצרותנו.

אני מבקש בשם כל הנוכחים כאן, לשלוח את איחוליי הכנים להחלמת הפצועים, לזכור להזכיר לכולנו ש-136 בני ערובה, הם עדיין בראש סדר העדיפות שלנו וכל חלל וחלל שנופל בקרב, רק מנציח את ההצדקה במלחמה העיקשת ובשאיפה לשחרר אותם ולהשיב אותם הביתה. באופן אישי, בכל פעם שיש לי רגע נכון, של כוס קפה, של להדליק את המזגן, של להתכרבל מתחת לשמיכה, הלב שלי נחמץ ש-136 אחרים, שהם כילדנו ואבותינו, אין להם את זכות הבחירה הזאת ובאופן פרדוקסלי, אנחנו נאלצים לחזור, לכאורה, לשגרת היום, אבל שידעו אויבינו, אנחנו מנהלים דיונים, הם מבקשים להטיב עם אזרחי מדינת ישראל, תוך כדי התקופה הזאת, רק כדי להוכיח לכם, שלא תשברו אותנו ולא את רוחנו, אנחנו חזקים, אנחנו איתנים, אנחנו לא מתבלבלים ואנחנו זוכרים שהצדק איתנו ואנחנו נמשיך לתפקד ולתת לעורף הישראלי, את כל החוסן הנדרש והמענה, תוך כדי ימי המלחמה, כדי שהגיבורים האמיצים שנמצאים בשדה הקרב, ידעו שיש מי שדואג להם כאן, לבתיהם, לעסקיהם, למקומות העבודה שלהם וגם אם נשמע שאנחנו נכנסים לעומק עניין ולדיון היבש, בכל רגע ורגע, בכל פעימה ופעימה בליבנו, ההלוך מדמם על הנופלים והחזור מתפלל ומייחל, להשבת החטופים.

ולעניין הדיון הנוכחי, הוועדה לעובדים זרים, פותחת את הדיון השישי, מאז פרוץ המלחמה, בעניין סטטוס הבאת עובדים זרים לבניין ובחינת הגדלת מספר חברות הביצוע והיקף העובדים שהם יכולים להביא וברשותכם, אני אתחיל מהסוף. בחלוף כמעט מאה ימים, מאז שהמדינה על כלל מערכותיה, נדרשה לסוגייה, מצאה מגוון מאוד מאוד רחב, של אמצעים לסייע להביא עובדים זרים, עד היום, חבריי, חברי הכנסת, לא הגיע ולו עובד זר אחד.

השאלה, אם יש מי שרוצה את העובדים הזרים, או מחכה לפלסטינאים, זה מה שאני שואל את עצמי.

אנחנו הולכים לבדוק את זה, אנחנו הולכים לברר את זה. אפילו לא עובד אחד, כי בהתחלה הייתה טענה שצריך לאפשר הבאה יעילה יותר והתאגידים והקבלנים שעודדו את גישת התאגידים, גרסו שהבאת עובדים, באמצעות בי טו בי, תהיה יעילה יותר מג'י טו ג'י, אפשרנו להם, נתנו להם מכסות, נפגשנו איתם כאן, בסיורים.

נסעו לחו"ל.

נסעו לחו"ל, מיינו, הגעתי למצב שאני, מכאן מהארץ, מדבר עם חברות כוח אדם בחו"ל, לנסות לנטר באמת, את האתגרים, לנסות לייעל את התהליך, דיברתי עם חברות תעופה, ניסיתי להפעיל את לשכת ראש הממשלה ולשכת שר האוצר, בהקלת מציאת נתיבי טיסה, זמינים יותר שיקלו על המהלך, פנינו לחברות נסיעות, הגענו למצב שאנחנו מדברים עם עובדים שמתמיינים, מתחננים לקבל נתונים, כדי שיציבו באמת, את הכשלים שמעכבים את הבאת עובדים, שכן, ב-26 בנובמבר, כבר התחילו להתמיין עובדים, בפועל, אנחנו שלושה ימים לפני, עוד 26 בחודש, כן? 500 עובדים התמיינו ב-26 לחודש.

לפני חודשיים.

אף עובד לא הגיע עד עכשיו.

למה?

תיכף, אנחנו הולכים לברר את זה אדוני.

הבעיה שכל דיון אנחנו מבררים ועוד דיון מבררים.

אנחנו באים להציף את זה, אתה תראה שבסוף, בסוף, בסוף, אנחנו לא נאפשר להם, לחכות עד שהפריץ ימות, או עד שהכלב ימות.

או שעד שהפלסטינאי יכנס.

הכלב כבר לא יהיה.

לא יהיה כבר, חבר הכנסת סעדה. המחסור בידיים עובדות, מאז המלחמה, גורם לעיכובים רבים ולמשבר גדול בענף הבנייה, לחוסר הבהירות של מדיניות הממשלה, לגבי כניסת עובדים פלסטינאים, עזיבת חלק מהעובדים הזרים והחוסר המערכתי, בגיבוי כלשהו, יצר משבר בענף הבניין, שהולך להשתקף במחירי הדיור, בשנים הבאות, הולך להכניס את המשק לצלילה, הולך להסב לנו נזקים רבים, כל זה שאני עדיין, מבודד, את האתגר שיש לנו, עם חבל תקומה, בהמשך לדיון הקודם.

תשתיות וכבישים.

חד משמעית, אני מודה לך שהצפת את זה עכשיו, חד-משמעית אתה צודק, מאה אחוז. בלי נדר, אני מקווה לגעת ולצלול לזה לעומק, כי אני ממש מודה לך שביטאת את זה. מאז שפתחנו כאמור, את האפשרות להבאה פרטית של עובדים, שלא בהסכמים בילטרליים וכאן התודה והערכה לרשות האוכלוסין ומנהל עובדים זרים, שגם הבינו את צו השעה, גם נרתמו, גם מצאו פתרונות יעילים, סייעו במה שפנו אליהם, אולי לא סייעו בהכול, כי אולי לא חשפו אותם לכל האתגרים, פתחו מדינות בהיקף רחב, כפוטנציאליות, להבאת עובדים זרים, בחלק מהמקרים, אפילו הפתיעו אותי, לגבי היקף המדינות, שניתן להביא מהן, מכך היצע מדינות קטן מאוד, לאיתור מועמדים פוטנציאלים לעבודה, על אף המאמצים הרבים של הוועדה בנושא, כפי שסקרתי ואצלול לכך יותר מאוחר. במונופול על הבחינות במדינות המוצא, ערבויות גבוהות בעת הגדלת מכסות לתאגידים קיימים, השתלבות איטית ולא מספקת של התאגידים החדשים וכאן אני פונה גם כן, כמובן, לרשות האוכלוסין, למנהל עובדים זרים, נדרוש את התייחסותכם. עבודה טורית ולא מקבלית, בהוצאת תעודות יושר ואישורים רפואיים במידות המוצא ואני שב ואומר, חוזר ואומר, כמעט שלושה חודשים, כאן בוועדה, בכל פגישה ושיחה אפשרית, נוהל המיונים המקצועיים, צריך להיות תעודת יושר והנפקת אישור רפואי מתאים, זה פשוט מתבקש.

אני מבקש טיפה להרחיב בפני החברים והנוכחים שמעט פחות מעורים בתהליך, כדי שעובד זר יגיע לארץ, לאחר שמאתרים אותו בלשכה חיצונית, חבר הכנסת סעדה, משרד השיכון שולח את נציגיו שהם אנשי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, לבחור אתר ואז לאחר מכן, למיין אותם וכדי שהם יגיעו לכאן בפועל, צריכים לקבל אישור עקרוני, ממנהל עובדים זרים, יאמר לזכותם, הם אתגרו את עצמם והם התחייבו שעד 48 שעות, הם יחזירו תשובה, הם עושים את זה בהרבה פחות מזה, אגב, אפילו בדרך כלל, זאת האמת ואז מה שחסר, להכין צרופות מסמכים, שבתוכה תעודת יושר והנפקת תעודה רפואית ולאחר מכן, הברקה לאישור עלייה למטוס והגעה לארץ, לאתר, לכאורה, נשמע פשוט, אם כל אחד מאיתנו, היה נדרש לעשות את זה, בשביל לתת מענה, כדי להתפרנס, לקיים את העסק שלו, אנחנו אומרים, חבר'ה, זה ממש עניין פשוט ונגיש, רק שלפני כשלושה חודשים, אני זיהיתי שאותם תאגידים, שברוב חוצפתם וחדלונם וסיבותיהם שהם שומרים עימם, הם רק חושבים שאני לא יעלה על הסיבות האמיתיות, אבל הם טועים ושבאופן לא מפתיע, מאז שהתחלתי לשאול שאלות, יכול להיות קשות, יכול להיות מביכות, הם הפסיקו להגיע לכאן והמקסימום שלהם זה לעלות בזום, אז הם אף פעם לא אומרים שהם לא מגיעים והם מאשרים את השתתפותם, רק שבטווח של חצי שעה-שעה לפני הדיון, הם מודעים שנבצר מהם מלהגיע ובמקסימום, בחלק מהמקרים, כמו היום, מבקשים להשתתף בזום, אז אני הודעתי להם שאני מוותר על השתתפותם, במקרה הטוב, הם לא תורמים לנו, במקרה העצוב יותר, הם מפריעים למשק הישראלי ואני הולך לבדוק אותם, הנה אני מודיע לכם. אלדד ניצן שלא תחשוב, שאם אתה הפסקת להגיע לכאן, אני לא אשאל את השאלות הנוקבות, אל תתבלבל, אתה יכול להיות לא זמין, אתה יכול לבקש עוד יום, אתה יכול למרוח אותי בעוד נתון, אני בסוף אגלה את הסיפור.

מה הוא בעל חברת תאגיד?

הוא יושב ראש - -

איגוד.

כן, כן, הנה אני אומר, אז אני לפני כשלושה חודשים, מבקש, שכשתאגיד פונה לחברת השמה בארץ המוצא ודורש, כדרישת סף, להזמין אנשים להתמיין, כמו שהוא דורש שהם יהיו בעלי מקצוע, שידאג גם, להמציא כבר את המסמכים, זה עולה מעט כסף, נכון, אני מעוניין שהאחוז שמגיע להתמיין, יעבור באחוז גבוה כמה שיותר, על ידי כך, בין היתר, שאני כבר אבצע סינון, כי אם בעל חברת השמה יודע, שהוא שולח עובד, לא מקצועי, או לא בריא, או ללא תעודת יושר, אני סתם יממן את התהליך, אני מראש, לא אשלח אותו, אבל משום מה, זה לא מתבצע, בסירוב, בחירוף נפש, בהגנה על חברות ההשמה, כולל של חלק מנציגי התאחדות קבלני בוני הארץ, הנה אני מודיע את זה כאן, כולל של חלק שממש מרגישים נבוכים, שאני דורש נתונים בסיסיים, מבעלי חברות השמה, שכן, אני לא מגיע לשם, אני נמצא כאן, אז עד שאני כבר אחרי תחנונים רבים, מצליח להשיג טלפונים של חלק מחברות ההשמה ומדבר עם בעל החברה, אני פשוט מתבקש, תוך כדי שיחת וועידה, לנהוג באיפוק, שמא לא יפגעו, כי בעל חברת השמה, מוסר נפש למען מדינת ישראל והוא חודשיים משבית את עסקיו, כדי לאפשר לעובדים להגיע לכאן והוא אפילו הגיע לארץ ונאלץ להיות בבית מלון, כמה שבועות, כדי להכיר את הצרכים, רק אותו נציג, שכל כך חושש על כבודו של בעל חברת ההשמה, שכח לציין בפניי, או לא לקח בחשבון שאני יודע, מעט מעט חשבון בסיסי, שאותו בעל חברת השמה, משתכר, לא מי יודע מה, שלא נחשוב, לא מי יודע מה, אבל סכום סביר, אותה פעילות בסיסית שהוא מבצע בלאתר עובדים ולשלוח אותם למיונים, מכניסה לכיסו בסבב הראשון, סכום צנוע, של כ-14.5 מיליון שקלים.

על כמה עובדים?

לא משנה, בעל חברת השמה אחת, במחזור אחד, מהודו, על אותה פעילות, של לגייס עובדים, שמתאימים לעבוד בישראל, מרוויח 14.5 מיליון שקלים, על סבב אחד, אחד, אבל זה כנראה לא מספיק, לגישת אותם נציגים, מהתאחדות הקבלנים, כדי שאני אהיה מספיק חוצפן לבקש ממנו, שלושה נתונים בסיסיים, שלושה נתונים בסיסיים, סטטוס, כמה עובדים הבאת? כמה מהם עברו את המיונים? כמה מהם אחרי חודש, הצליחו להוציא תעודת יושר וכמה מהם הנפיקו כבר תעודה רפואית? לגישתו של אותו נציג, שרק דרכו, כתיווך, הצלחתי להגיע לאותו בעל משרד, אלה שאלות פוגעניות מידי וצריך לנהוג באיפוק, שמא אותו בעל חברת השמה, לא יפגע, מופיע במקורות שלנו, חבר הכנסת סעדה, סופו של מי שמרחם על אכזרים, שיתאכזר על רחמנים, לא פשוט, אבל זה המצב, זה בדיוק המצב. מיד אני אשמח להתייחסות, גם כן, של מנהלת אגף הבכירה, הגברת מיכל רם ממשרד השיכון, שכן היא חלק מהתהליכים הטריחה את עצמה ומכירה את תהליכי המיונים, מביקור במקומות.

קודם כל, אני מצטרף לדברים שאמרת בפתיח של הישיבה, על הלוחמים, על החיילים שלנו ואי אפשר להתחיל ישיבה, בלי להגיד את זה, זה מתבקש. ברשותך היושב ראש, לפני שנכנסתי לישיבה, קראתי מכתב שכתב חייל, אלקנה ויזל, חייל מילואים שנפל בקרב, הוא כותב בסוף המכתב, 'בצוק איתן כבר נפצעתי, הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט, על כך שחזרתי להיות לוחם, להיפך, זאת החלטה הכי טובה שהחלטתי אי פעם', הוא כותב את זה כמכתב פרידה אלטרנטיבי, שהוא לא יודע, אם הוא נפרד, או לא, זה הסוף של המכתב, הוא לחם בצוק איתן, יודע מה זה להיות קרוב לאש, מזה סיכון חיים ובוחר להמשיך להילחם, זאת הגבורה ובמכתב שלו הוא כותב, 'אם אתם קוראים את המילים, כנראה שקרה לי משהו', הוא כותב ככה, 'הניצחון המוחץ שלנו, יותר חשוב מהכול, אז אנא, פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח, כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ, אנחנו צריכים להתגאות ולשמוח, אנחנו דור של גאולה, אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו, אז בבקשה מכם, תהיו אופטימיים, תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן, חיים של אהבה, תקווה, טוהר ואופטימיות', הוא ממשיך, אני קורא את המכתב הזה ואני מתפעל מהגבורה, מהעוצמה של העם הזה, זה העם שלנו, זה הילד שלנו, זה האח שלנו, זה הנופלים שלנו וכולם מודעים לצדקת הדרך של המלחמה הזאת וכמה אנחנו כאומה, באמת, מתגוננת, מתגוננת על עצם קיומה וברוך השם, מצליחה ומנצחת.

וקרה לנו אירוע, לא פשוט ב-7 באוקטובר, אירוע לאומי מטלטל, אחד הקשים בהיסטוריה של העם היהודי והחובה שלנו להתפקח, אז ההתפקחות הראשונה, זה שכולנו מבינים את החובה לנצח וללכת עד הסוף, לא כאמירה כדברי רהב, אלא שעושים דברים, שמנצחים, שנלחמים, כמו שצה"ל עושה, ברוך השם. הדבר השני שזה לפתחנו שלנו ופה אני מתחבר, זה עניין של העסקת פלסטינאים ובסוף, בסוף, זה מה שמרחף בחלל האולם הזה. מדינת ישראל העסיקה, בין היתר, גם בבנייה, כ-170 אלף פלסטינאים, 21 אלף בעזה, קנינו שקט והשקט הזה, התפוצץ לנו בפנים, בענק, אף אחד לא שיער, אף אחד לא חשב, אף אחד לא העריך ועכשיו, אותם גורמים שביקשו מאיתנו להכניס את ה-21 אלף ואמרו לנו, כדי שנקנה שקט, אמרו לנו, בואו, תכניסו את ה-150 אלף ותכניסו אותם לתוככי מדינת ישראל ולהשאיר למעשה, את מדינת ישראל, חסרת הגנה, אין מכשול שצריך לעבור, לא צריך טרקטור, לא צריך כלום, הם יהיו בערים שלנו, בבתים שלנו ותחשבו מה יקרה, כאשר 150 אלף פלסטינאים יכנסו לארץ. אנחנו פנינו לראש הממשלה, מספר חברי כנסת בליכוד, 14 חברי כנסת, יחד עם השר ברקת, השר שיקלי וביקשנו להפסיק את התופעה הזאת, הגיע הזמן, שכאומה חפצת חיים, להתפקח ולצערי, עד היום, לא התקבלה החלטה.

זה יעשה בעיה.

פה הבעיה שלנו וזאת הבעיה, עכשיו תבינו, זה שלא מתקבלת החלטה, אני בדקתי מול נציגי האוצר בדיון הקודם, זה עלות של 3.1 מיליארד לחודש ומי שמשלם את זה, זה אתם, בגלל שהממשלה שלנו, לא מקבלת החלטה, היה אמור להתקיים דיון ולא התקיים דיון. עכשיו ברור לי שהקבלנים וכולם מחכים, ממתינים, אומרים, בעזרת השם, עוד חודש-חודשיים, יתנו להם להיכנס, אין מה לעשות, אני מבין את ה-

- - -

רק רגע, אתה מנהל את הדיון ושכחתי, אני לא יודע, באיזה חוצפה אתה קוטע כל פעם חבר כנסת אחר.

ברור לי שיש פה אינטרס, ברור שיש אינטרס כלכלי ואני מבין את התעשיינים, את הקבלנים, אני מבין אותם ולכן, קודם כל זה לפתחה של הממשלה, לקבל החלטה כאן ועכשיו, כן, או לא, הנזק הוא נזק משמעותי למשק כולו ואני ברור לי שאחרי שתתקבל החלטה ואנחנו נעשה את הכול שתתקבל, לא להכניס פלסטינאים, אתה תראה, אליהו, שדי מהר, יסתדרו ופתאום יתחילו, יפתחו השערים ונקבל עובדים זרים, כי אין מניעה, הם רוצים לבוא ואם אנחנו נרצה לקלוט, זה WIN-WIN והכי חשוב, הגנו על בטחון מדינת ישראל.

ראשית אני יותר ממתחבר לדבריך, לפחות לחלק גדול מהם, כידוע זה שלושה חודשים שאני מבקש, קיימתי על זה אגב, שני דיונים, ספציפית על זה, נפגשתי עם ראש הממשלה ונשיא המדינה בעניין, אני מבקש דבר אחד, פשוט תקבעו, זו החלטת מדיניות, תחליטו, אנחנו והמעסיקים, ניערך בהתאם, אז ציינתי את זה בדברי הפתיחה שלי, זו הגישה גם של חברינו, חבר הכנסת סימון דוידסון, אבל לצד זאת, אני מבקש רגע שנשים את הזרקור בכך, שתאגידים כבר מיינו, זאת אומרת, אנשים כבר נסעו לחו"ל, איתרו עובדים, עברו מיונים, עדיין עובד אחד, אין עובד אחד, זה לא שאין הרבה, אין אחד, מישהו צריך לדעת לספר לי, מה הסיבה? מה ההיגיון? לא מצליח להבין את זה, חבר הכנסת סעדה, אני שואל שאלה, אני אומר, חבר'ה, מה קשה? אני אנסה לפתור, יכול להיות שזאת גזרת גורל ואז אומרים לי תשמע, אין זמינות של מטוסים, פניתי לחברות תעופה ואז אמרו לי, לא, סוכן הנסיעות אמר, אין בעיה, מי משרד הנסיעות, אני אפנה אליו וכן הלאה, אני עובר עוד שלב ועוד שלב ועוד שלב ופונה באמצעות השגרירים המקומיים שלנו, באותם מדינות ופונה לרשויות אכיפת החוק שם ויותר מזה, היה פעם אחת שעד איזה שלוש דקות לפני כניסת שבת, אני בקשר עם מרכזים רפואיים, לנסות לאתר, כי רק בדיעבד הודיעו לי, שהמרכזים הרפואיים שהם מכירים, יכולים לקבל, בין 30 ל-50 מועמדים ביום, אמרתי, חבר'ה, זאת שערורייה, בוא נפתח ופתרנו, עבדתי עד כניסת שבת וממוצאי שבת, נתנו מענה והנה ניתן לתת מענה ל-500 ביום.

נתנו מענה, אתה אומר, אוקי, אז עכשיו יגיעו? לא, עד שלא יסיימו בדיקה רפואית, לא יחתמו עליה, לא הולכים להוציא תעודת יושר, אני אומר, אוקי, למה אבל? למה? ואז בדיעבד אומרים לי, תשמע, לא, הבדיקה הנדרשת פה, היא בין שבועיים לארבעה שבועות, אז למה אתם לא מספרים לי? אולי ניתן לפנות לרשות האוכלוסין, כדי שיקלו את התנאים, הנה, אני עובר את זה עכשיו, ביממה האחרונה, באמת, עם מדינה שאנחנו בוחנים, אמרו לי שיש איזושהי דרישה, פניתי לקונסול, פניתי לראש רשות האוכלוסין, לשר, מנסים, תספרו, תגייסו אותנו, אנחנו ממש פה בשבילכם, הרי אתם מתפרנסים, לא אנחנו, זה עבודה שלכם ואז אני אומר, אוקי, בוא נלך למקרה המחמיר ביותר, הנה זה ארבעה שבועות וכולם ארבעה שבועות, עדיין אנחנו חודשיים ימים, חודשיים ימים זה קצת יותר מארבעה שבועות, איפה העובדים? תספרו איפה העובדים, מה אתם מתווכחים, איך מחלקים את הרווח? ספרו, בסוף אנחנו נדע את זה, זה קרה לנו בענפים אחרים, טרטרו אותנו, טרטרו אותנו, היום הם היו מתחננים לתת לנו תשובות, אנחנו כבר לא רוצים אותם כבר, שאחרים יבדקו את זה. אז לכן אני מבקש רגע לפצל, נבהיר שאנחנו מדברים בדיון הזה, רק על ענף הבניין, בתוך ענף הבניין, אני ארצה התייחסות לתתי-הענפים, שזה מעבר לארבעת המקצועות הרטובים, בתוך זה תשתיות, בתוך זה פיגומים - - -

ושיפוצים.

שיפוצים, אני רוצה להתייחס להכול, אני רוצה רגע להבין, אז גם את זה אנחנו נחלק, למי שיש מכסה ולא ממש ולמי שעדיין, אין מכסה, אז אלה הם החלוקות שאני מבקש באמצעותם ולכן, חבר הכנסת דוידסון, או חבר הכנסת גואטה, מבקשים.

אני קצר מאוד, אני לא אהיה ארוך. קודם כל, חבר הכנסת סעדה, מה שאתה אמרת עכשיו, אני אמרתי כבר לפני חודש חודש וחצי וזה חד משמעית, עניין של החלטה, שאתה נמצא בהנהגה שלא יודעים להחליט כן, או לא, אנחנו בבעיה - - -

ויש לזה מחירים.

ויש לזה מחירים, אבל צריכים להחליט, אי אפשר להישאר במטולטלת הזאת, זה פעם אחת. פעם שנייה, אדוני היושב ראש, אתמול, נגיד בנק ישראל, הגיע לוועדת – אתה היית?

כן.

הגיע לוועדת הכספים, שלוש פעמים הוא חזר על ההשלכות של עובדים בענף הבנייה, על המצב הכלכלי של מדינת ישראל, פעם אחת בנושא של האינפלציה, פעם שנייה, זה יוקר המחייה, עכשיו ופעם שלישית זה הנכדים שלנו, אנחנו נמצאים באירוע שהוא אירוע דרמטי למדינת ישראל, תתעוררו כולם, לא אכפת לי התאגידים, לא אכפת לי החברות, לא אכפת לי, מי צריך ללחוץ על הכפתור הזה, אבל אם אנחנו, בגלל זה אני נמצא פה ואני מדבר מדם ליבי, יש לנו אחריות, אם אנחנו לא נדע לשחרר את הפלומבה הזאת ולהביא עובדים לחברות במדינת ישראל, אני אגיד לך, מה יקרה ודיברתי גם עם יושב ראש תקומה, יבואו חברות חיצוניות, על הראש שלכם, עם העובדים שלהם והם אלה שיבנו את הדרום ולא החברות הישראליות. כולם צריכים להתעורר, אנחנו נמצאים במצב, אנחנו לא מאמין שהיושב ראש התחיל את הדיון, במשפט, אפס עובדים הגיעו למדינת ישראל, אני לא מאמין. כמה דיונים היו, כמה שיחות היו, חשבנו כבר, הסכמים בילטרליים ויפעת נסעה ויפעת חזרה ויפעת נסעה ואישרו, לחו"ל אני מדבר ואישרו ועוד פעם אישרו ועשו מיונים ועשו בדיקות, הייתי בטוח שזהו, שזה קורה, אבל זה לא קורה, לא קורה.

אני מאוד מאוד מודה לך, אני יודע, עד כמה אתה מדבר מדם ליבך, אני רק אומר לך שהפתרון שאותו העלית כאפשרות, הוא לחלוטין, לא פתרון רע, הוא פתרון שיושב על השולחן, הוא נבחן והוא לחלוטין, שווה התייחסות.

להביא חברות שהן יביאו את העובדים.

אין ברירה, הם גוזרים את זה על עצמם, הם לוקחים אותנו לשם וזו האפשרות שגם משרד האוצר, בוחן את זה.

במקום שהחברות שלנו, שירוויחו כסף.

קודם כל, העלית שאני אציין את השאלות שמופנות, גם למנהל עובדים זרים, גם למשרד העבודה, גם למשרד השיכון, כל אחד, אולי גם משרד המשפטים, כן, יש לי גם למשרד המשפטים שם ואתם, כל אחד יציין לו, מה התחום העניין והאחריות שלו, הופקד עליה כדי לענות לי ואז אני אבקש לתת גם רשות דיבור, למוזמנים. אני מבקש לדעת ראשית, כמה עובדים זרים, יש בישראל היום, כמובן, כל מה שאני אומר, שיהיה ברור, אני מדבר רק על ענף הבניין, בסדר? אני לא רוצה כל פעם להכריז על זה, כמה מהם חוקיים, כמה מהם לא חוקיים, לעומת המכסה? כמה עובדים זרים, נכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה? מן הסתם, כולו בבילטרלי, כמה מהם עובדים חוזרים, כמה מהם מגויסים חדשים? אני מבקש לדעת, מה היקף הפעילות באתרי הבניה היום, אני מבקש לקבל סקירה, על המיונים להגעת עובדים זרים ומהו סטטוס ההבאת העובדים זרים מהודו, סרילנקה ואוזבקיסטן. כמובן שאם אני כבר נגעתי באותו חלק רלוונטי, נרוויח את הזמן, כדי שלדוברים יהיה יותר זמן, לבטא את הזמן וכאבם, אז לא צריך לחזור על זה. מהם החסמים, או הקשיים המרכזיים, בהבאת עובדים זרים בבניין? שאף אחד לא ינסה לצייץ לי עוד פעם, בבי טו בי, כי ראינו למה אתם מסוגלים, תתביישו לכם וגם מי ששלח לי את המכתבים ואמרתי לו בעבר, שאני מוכן לשקול את זה בחיוב, 'טול קורה מבין עיניו'.

מדוע לא קובעים בנוהל, תנאי לביצוע המיונים של העובדים הזרים, הצגת תעודות יושר ובדיקה רפואית, כפי שביטאתי, כיצד מבטאת המדינה שלא נגבים דמי תיווך אסורים? האם המדינה יודעת, על דמי תיווך אסורים, אולי מישהו מהנוכחים, שהוא לא נציג משרד ממשלתי, יודע לספר, אם יש, אם לא, אז אני אתן לכם ספוילר, נגבים דמי תיווך אסורים, אני יודעת את זה ממקור ראשון, הצלחתי לפגוש בשיחות זום שאני מקיים, על הראש שלכם, עם עובדים שמגיעים להתמיין בארצות המוצא שלהם, אני כבר מכיר את זה, אז אל תנסו להסתיר. האם התאגידים ערוכים לקליטת אלפי עובדים זרים? היום יש פתרונות למקומות דיור? האם הסיבה שתאגידים מסוימים, לא נערכו למקומות קליטת עובדים, זו הסיבה שבגללה, הם לא מביאים אותם לארץ? כמו כן, בהחלטת הממשלה 1002, מ-27 באוקטובר 2023, נרשמה הודעת שר הפנים, להאריך עד לסוף 2024, את רישיונות העבודה של העובדים הזרים, אשר שוהים בישראל, מעל 36 חודשים, אני אשמח לדעת, אם ההחלטה הזאת, יושמה. לכמה עובדים, אשר שהו מעל 36 חודשים, הוארך רישיון והם נשארו בישראל? האם רשות האוכלוסין, שאלה אחרונה במקטע הזה, נערכת לקליטת פקחים נוספים לבקרה על ענף הבניין, אני אבקש לדעת, גם האם הסתדרות העובדים, שאמונה על תהליכי הכשרה ופיקוח בעבודה בגובה, בין היתר, נערכת לקליטת קפסיטי מוגדל, האם נערכים בפתיחת אתרים נוספים? בקליטת עובדים חדשים וכן הלאה. אני אשמח לקבל, את התייחסותו של נציג האוצר, מר רום בר-אב, שהיום מסתתר מאחרי המחשב, כמו שבדרך כלל, גברת משש מסתתרת, אבל זה רק בגלל שהוא צנוע, בבקשה ומראש, אני אומר לך שאני אחרי כל מפחי הנפש, גם הלאומיים וגם ההישגיים כאן, אני זקוק נואשות לבשורות אופטימיות והיום אני מטיל את המשימה המאתגרת הזאת, לפתחך, אז מראש, אם יש לך בשורה שהיא לא מעודדת, אל תבשר אותה, תודה.

לפני שאני אתייחס בצורה קונקרטית, למה שאתה שאלת, אני רוצה רק לציין בפני כולם, שהנושא של ענף הבנייה ופעילות החסר של ענף הבנייה, זה נושא כלכלי מאוד מאוד משמעותי, עם השפעות מאוד מאוד משמעותיות, גם על התוצר וגם על הכלכלה ואנחנו עוסקים בנושא הזה, לא מעט, זה חוצה את כל האגפים, אצלנו במשרד ואת כל הצוותים אצלנו באגף, גם בגלל הגודל של הענף הזה וההשפעה שלו והשפעה של מחירי הדיור ולא צריך להרחיב, אני חושב שכולנו מבינים את זה. אנחנו עושים את זה, גם ניתוחים שלנו בתוך האגף, בתוך המשרד ובתוך הממשלה וגם כחלק משיתוף הפעולה ההדוק עם הוועדה, כבר חודשים ארוכים, נראה לי, בין חודשיים לשלושה חודשים, שאתם יושבים עלינו חזק עם הנושא הזה. אנחנו מבינים שהסיטואציה היא מאוד מאוד ייחודית בענף הבניין, אני אנסה לסבר את האוזן, למה, קודם כל, השיעור של העובדים הפלסטינים, בענף הבניין, הוא מאוד מאוד גבוה, ביחס לענפים אחרים, בין 20-25 אחוז, זה אומר שהיום, רבע מהעובדים בענף, לא נמצאים - - -

המוצהרים, רבע מהעובדים המוצהרים, חשוב, בסדר?

אני מתייחס כרגע - - -

לא, אבל, אין ברירה, חייבים לבטא, רבע מהעובדים המוצהרים, שכן יש אחוז לא מבוטל שהם לא מוצהרים ולא חוקיים.

אז 25 אחוז מהעובדים של הענף, שהם עובדים חוקיים, לא נמצאים, זה כמובן, פוגע בצורה מאוד משמעותית, ביכולת של הענף לייצר תפוקות עבודה וזאת סיטואציה מאוד מאוד חריגה, כלומר, אין לנו עוד ענף, שיש נתח כל כך משמעותי , מתוך העובדים שלו, שהם פלסטינים והם מנועי כניסה בעת הזאת, זה נקודה ראשונה. נקודה שנייה, בגלל חלקו של הענף בתוצר, זאת אומרת, זה ענף מאוד מאוד גדול, עם נפח פעילות כלכלית מאוד משמעותי, אם ניקח את גובה הפעילות הנוכחי ונמשיך אתו לאורך שנה שלמה, אנחנו מדברים על הפסד תוצר שנתי של שני אחוז, שזה משהו שקשה לי לתאר, כמה אנחנו נלחמים כאילו על כל אחוז תוצר, כל אחוז גרעון - - -

כל רבע אחוז.

אין הרבה ענפים במשק, שיש להם כזאת השפעה, על כל הפעילות הכלכלית ולכן אנחנו מבינים שיש פה אירוע, בסדר גודל מאוד מאוד משמעותי ואנחנו כולנו, כל משרדי הממשלה, אני חושב ומשרד האוצר בפרט, נרתמים לטובת מציאת פתרונות לאירוע הזה וכפועל יוצא, גם של כל הניתוחים האלה וגם של העבודה המשותפת עם הוועדה ועם יושב ראש הוועדה, לאורך החודשים האחרונים. אנחנו מבינים את הצורך בשינוי, בכל מיני דברים בענף וגם בהגדלת מכסות, כחלק מזה, קודמה ומקודמת, הצעת מחליטים של משרד האוצר ומשרד השיכון, שהייתה אמורה לעלות כבר ביום ראשון האחרון, בסוף, היא לא עלתה, שמכילה תוכנית כוללת להצלת ענף הנדל"ן, הסעיפים הראשונים בתוכנית, מתייחסים לעובדים זרים, גם הגדלת מכסת התאגידים, מ-50 אלף, שזה המכסה שהוגדלה באוקטובר, כפי שציינת, ל-65 אלף וגם הגדלה של מכסת חברות הביצוע, שהוגדלה באוקטובר, ל-15 אלף, ל-25 אלף, זה אומר, רק כדי שאני אסבר את האוזן, המכסה טרם המלחמה, בתחילת חודש אוקטובר, מכסת התאגידים עמדה על 30 אלף עובדים, עכשיו אנחנו מדברים על הגדלה ל-65 אלף, זאת אומרת, זה יותר מפי שתיים - - -

כמה הענף צריך? כמה חסר?

אז אולי, תיכף ידעו להתייחס פה, החבר'ה ממשרד השיכון, אבל אני רוצה רק להגיד שכיום - - -

אתה משלים את המכסה, צריך להיות התאמה, בין המספר של העובדים הזרים, לצורך.

כמות העובדים שיש היום בפועל, היא באזור, תיכף ידייקו אותי אולי, 20-22-23 אלף, זה אומר שהמכסה - -

לא התכוונתי, כמה - -

אני מבין, אני אומר, משרד השיכון, תיכף ידעו להתייחס, אני רק רוצה לחדד את זה, שמדובר בכמות שהיא פי שלוש, מכמות העובדים הקיימת, זה רגע לעניין מכסת התאגידים. לעניין חברות הביצוע, היום יש באזור, יש 7, או 7.5 אלף - יכולים לדייק אותי - עובדים למכסה הזאת ואנחנו מדברים על להגדיל אותה ל-25 אלף, זה אומר יותר מפי שלוש, מהמכסה הקיימת, זאת אומרת, שלאחר שהצעת המחליטים הזאת תעבור, אני מקווה שכבר בשבוע הבא, המכסה היא בוודאי, לא צפויה להיות החסם להגדלת נפח העובדים בענף וכך צריך להיות במצב הנוכחי ואנחנו סבורים שהדבר הזה, צפוי לתת מענה וככול שהמכסות האלה, עסקתם רבות בנושא של מילוי המכסות, אני מקווה, כולנו מקווים שנראה את המכסות מתמלאות במהרה, נבחן את המצב ואם זה יהיה עדיין החסם, אז כולנו, כל משרדי הממשלה, נתכנס יחדיו ונבין רגע, מה אפשר לעשות, אנחנו לא חושבים שזה ייקרה ושברגע שהמכסות האלה יתמלאו, אנחנו סבורים שנגיע למצב עולם אחר.

ראשית, אני מודה לך שנענית לציפיותיי ובאמת, בפיך בשורות חיוביות, זה המקום להודות לך באופן אישי, חשוב שתדעו שבחלק לא קטן מהתקופה, מאז פרוץ המלחמה, רום היקר שעושה שירות מילואים משמעותי מאוד מאוד מאוד, היה בצו 8 וחרף כל זאת, בכל רגע פנוי שהוא יכול להרשות לעצמו, חתר ליצור קשר ולתת מענה ולטייב את התהליכים ועל כך, אני מודה לך ומאחל לך שאתה ביחד עם כל חיילינו האהובים, תסיימו את השליחות בהצלחה, יתרה, בביטחון ובשלום, תחזרו הביתה למשפחותיכם, בריאים ושלמים, בעזרת השם ומכאן, אני שואל אותך בבקשה, כשאתה אומר, ענף הבנייה, לאיזה פעילות בענף הבנייה, אתה מתכוון?

אז מי שמגדיר את אופן הפעילות שנכנסת בתוך המכסה, הם משרד השיכון ורשות האוכלוסין, אם אנחנו רוצים להיכנס לזה, אני מציע שהם ירחיבו על הסוגייה.

יפה, זאת אומרת, שאתה מדבר על הגדלות מכסות וגיוסים וזה, לארבעת המקצועות הרטובים, נכון?

נכון, העובדים בארבעת המקצועות הרטובים.

יפה מאוד וזה מוביל אותנו - - -

רק, מה זה? לא כולנו מבינים.

טיח, ריצוף, טפסנות, ברזלנות.

שלד.

זאת אומרת שאנחנו מדברים על ענף הבנייה, אנחנו עדיין, לא אומרים, אנחנו מבדילים ומתייחסים, רק לארבעת המקצועות ואני רוצה לספר לכם, למה אני שואל את זה. אני מכיר כמה פרויקטים שסיימו את כל עבודתם, הכול מוכן, על הצד הטוב ביותר, חסר רק דבר אחד, השלמת ביטוח, אי אפשר להגיע לבית, יש בניין, יש מיזוג, יש מטבח, יש מעלית, יש גינון, בתוך הבניין, אין פיתוח, אין פיתוח פשוט, נזק אדיר כשלעצמו, לפעמים זה יותר כואב, כשרואים כבר את הכול מוכן, אבל אי אפשר להיכנס ואז נדרשים לכל ההשלכות והפרות חוזה ואיחורים וגרימת ממש, נזקים ועוול נוראי ומכאן אני שואל את גברת ארן, האם נופל לנו האסימון, אחרי אינספור שיחות, פגישות, דיונים, על תתי-הענפים בענף הבניין, כמו פיתוח, תשתיות, פיגומים, אם אנחנו רוצים רגע, להתחיל להבין את האירוע.

כבוד היושב ראש, אפשר רק לומר הערה, על מה שנאמר כרגע?

כן, מי אדוני?

שמי דני פיין, אני מנהל הכספים של צ'יינה סיוויל אנג'ינירינג, אנחנו אחת מחברות הביצוע הסיניות באר, היושב ראש גם של כל החברות הסיניות בישראל. רציתי רק לומר, לגבי הנושא של המכסות, אנחנו עקרונית יכולים להביא היום כ-1,600 עובדים, כלומר יש עשר חברות סיניות אבל יש לנו רק 600 עובדים בארץ, אז לעלות מכסות זה דבר טוב, אבל צריך גם להיות קשובים למוטיבציה למלא אותם ואחת הבעיות המרכזיות - - -

אתה יכול בבקשה להסביר את עצמך, כי אני קצת הולך לאיבוד - - -

איפה הפער?

אם יש לכם מכסה, ביקשתם הגדלה, קיבלתם אותה, יש עכשיו עוד ואתם מעוניינים לעבוד, אז למה אתם לא מביאים את העובדים?

אז אני מגיע לזה, הבעיה המרכזית שלנו היום, היא שאנחנו מביאים עובדים והם נעלמים לנו - -

בארץ?

בארץ, כן, כל שנה, עשרה אחוז מהעובדים נעלמים לנו.

אתה מסכים להגיע איתי בבקשה לבג"ץ, לשכנע את השופטים אולי שיסכימו, שהעובדים יפקידו פה את דרכונם, יפקידו ערבויות, לפני שהם עולים למטוס, לא יודע.

כמה אחוזים נעלמים?

עשרה אחוז.

600 עשרה אחוז, זה 660, איפה?

הבעיה שהעובדים האלה שנעלמים לנו, זה מוריד מהמוטיבציה שלנו להביא עובדים חדשים, כי עובדים נעלמים ואנחנו צריכים להמשיך - - -

לא, אבל אנחנו רוצים רגע לדבר, אבל על המכסות ועל הדרך להביא, כי אם יש צורך ולא על להתמודד עם ההשלכה, עם ברחנים, נתייחס לזה, אבל זה לא הדיון, בסדר? זה לא הדיון ואני אשמח ללמוד את זה לעומק, כי אני לא שמעתי את זה עד עכשיו.


הוא אומר לך שאין לו תמריץ להביא.

לא, יש לך 1,600, נכון?

כן.

יש לך 600 בארץ?

כן.

למה אתה לא מביא עובדים אז?

אומר לך, אין לו מוטיבציה.

אתה עושה עסקים, או אתה מחפש איזה מוטיבציה.

אנחנו חברה עסקית, כן ודרך אגב, ביקשתם חדשות חיוביות, החודש הבאנו 30 עובדים חדשים לארץ, אנחנו מביאים עובדים, אבל יש לנו - - -

אחי, אתה יכול להביא הרבה יותר, אנשים פה נלחמים, רוצים להביא.

אז אני מסביר עוד פעם, יש לנו בעיה, שעל כל עשרה עובדים שאנחנו מביאים לארץ, אחד נעלם לנו ועובדים שנעלמים, אנחנו צריכים להמשיך לשלם להם אגרות, לרשות האוכלוסין - - -

אז היית מגיע לנקודה הזאת, שאתה משלם כסף ולא מוטיבציה וזה בעיה שאתה צריך להציף ליושב ראש ונטפל בה.

אם אפשר רק משפט אחרון, אני רוצה להגיד שזה נקודה חשובה, כי יש לנו בארץ את כל הלוגיסטיקה והיכולת להביא הרבה יותר עובדים.

הבנתי, אז תראה, אני רוצה רגע לומר לך משהו, המתחרים שלך ממלאים את פול המכסה המותרת להם, מתחננים לעוד, מוכרים להם פחות, אני לא אומר, אני אומר אבל אולי שווה לבדוק, את תנאי ההעסקה שלכם והיחס שלהם אליהם ולבדוק, אם יש לזה השלכה, כי המציאות שאתה מתאר, לא מקבלת ביטוי, אצל המתחרים שלכם, בסדר? ואם זה משהו שהוא רוח עורפי, אז אני יכול באמת להבין שיש בעיה, אבל אם זה משהו מצומצם, אז שווה לבדוק את זה, מעוד היבטים, לא כרגע. הגברת מיכל ארן מתאפקת כבר איזה שעה, תאפשרו לה.

רק כמה דיוקים, כי התאפקתי שעה. המיון הראשון של הפרטי, התחיל ב-26.12, לא ל-11. אלדד ניצן אמנם לא פה והאמת שהייתי שמחה שהוא יהיה בזום, כי הרבה מהשאלות ששאלת, הן שאלות שהתאגידים באמת, צריכים רגע שנייה, לענות עליהם, אנחנו לא הרגולטור של התאגידים, אנחנו נשענים עליהם לא מעט, במסלול הפרטי פה וזה שווה שאלה, אבל רגע, שנייה, אני אגיד, זה המצב הקיים. ממה שאני מבינה מאלדד, כי הוא לא פה לענות על זה, זה שב-8 בפברואר, אמור להיות מטוס ראשון, של 200 עובדים שנכנסים, בעקבות המיונים ואם יש חסם מרכזי שהוא הציף מכיוונו, שוב, אני לא רוצה לדבר בשמו, פשוט הוא לא כאן ואני רוצה שנייה לשקף, מה הוא אמר לך, לנו יש ישיבה, אגב, ביום חמישי - - -

דוברת שלום.

לא.

אל תדברי בשמו.

אני לא אדבר בשמו.

אז דברי רק בעניין משרדך, אתם לא, לא, לא - - -

אין בעיה, קיבלתי, קיבלתי.

אני מבהיר את זה, כי אני קצר, קצר, קצר, נבצר ממנו מלהגיע, לרצף בלתי נגמר של ישיבות ודיונים, בסדר? בואו, עכשיו אני רוצה לספר לכם עוד איזשהו ספוילר, אני בתחילת חודש דצמבר, בתחילת חודש דצמבר, הם מסרו לי את התאריך שהמטוס הראשון ייצא, הם כבר ידעו מראש, מה יהיה התאריך הראשון שייצא המטוס, הם לא אמרו לי, אין בעיה, ברגע שנמלא את המכסה הראשונה, נעלה אותם על מטוס, לא, מה פתאום, מראש, שריינו טיסה ל-26 בינואר, מראש - - -

8 בפברואר.

לא, אז מראש הם שריינו ל-26 בינואר, תבדקי איתם.

אני אבדוק.

עכשיו זה נדחה ל-8 בפברואר, סיפרו לי סיפורי פוגי.

לנו ביום חמישי יש ישיבה מסודרת, כדי להבין סטטוס - -

עם מי?

עם התאגידים.

אה, איזה כיף לכם.

לא, זה מה יש.

אליכם הם מסכימים להגיע, אליי לא.

למה הם לא באים לפה? למה הם לא באים לתת תשובות?

אני לא יודעת לדבר בשם-

אני אגיד לך, אני תשמעו, טיפש אני לא, הם הגיעו בהתחלה, היה להם דבר מאוד חשוב, לבטל את האגרות לחודש אחד.

נכון.

הם הגיעו לפה ונלחמו ושמענו אותם, עד השמיים, זה מה שהיה חשוב להם.

חבר הכנסת דוידסון, אתה צודק.

לבטל את האגרות לחודש למחרת וזהו.

אני לא הדוברת שלהם, לא רוצה להיות גם, אני משרד ממשלתי, אני רוצה להגיד שאנחנו, חשוב לנו להבין, מה קורה עם סטטוס הגעת העובדים וביום חמישי עושים איזושהי בקרה, בין שאר הנושאים, אנחנו צריכים להבין גם מה קורה עם תעודות היושר, כי אני מבינה שזה אתגר, זה מזוויתנו.

שאגב, האתגר הזה, לא צף, עד שלא הוצף בפני אתגר של הבדיקות הרפואיות והמרכזים הרפואיים שרק אחרי שנתתי לזה מענה, האתגר הזה עלה.

כשהייתי בסיור בסרילנקה, הלכנו לראות עוד בתי חולים, כדי לראות, מה עוד אפשר לאשר, אנחנו גם תוך כדי תנועה, הבנו שזה אירוע מהזווית שלנו. טוב, מה שרציתי לדבר, על נושא המחליטים ועדכון, שאלתם לגבי המכסות, כרגע, נכון, אנחנו מדברים על ארבעת המקצועות שאנחנו יודעים לעבוד איתם, הנושא - - -

מזה יודעים לעבוד איתם?

אני אסביר, אני יודעת למיין היום, יש מסלול מיון שנכתב, בצורה מקצועית, לפני הרבה זמן, שבאמת, בשעתו הייתה גם וועדה מאוד רווחה, אגב, עבודה מאוד מקצועית שנעשתה, אני מדברת על פעם, אני לא מדברת על היום, לראות, מה עקב האכילס של ענף הבנייה, במצב שגרה, עקב אכילס של התקדמות הבנייה, הייתה באופן הכי בפרטו, השלד, בסדר? והבנייה המהירה שלו והצורך בעבודה בידיים שיודעות לעבוד בעבודות רטובות ולכן המסלולים נבנו בהלימה בהקשר הזה - -

מתי כונסה הוועדה הזאת?

כונסה הרבה פעמים, אני לא יודעת להגיד מתי הפעם האחרונה.

מתי הבנתם שזה מה שחסר? אתם אומרים, אנחנו הגענו למסקנה שרק את זה צריך ולכן תאריך של המיון היה רק לאלה, אני רוצה לדעת, מתי בדקתם פעם אחרונה, מה מצב התשתיות במדינת ישראל? אני לא מדבר על מלחמה, עוד לא מלחמה.

רגע, אני מבינה, במצב של שגרה, לא צפו אלינו בעיות בעולם התשתיות, אני רגע רוצה לשים את זה על השולחן, מעולם ואני עומדת מאחורי האמירה הזאת, באופן מלא, של המשרד - - -

אני מדבר על זה שמונה חודשים.

לא, אני מדברת על שגרה, שוב.

אנחנו מדברים על זה כבר עשור, אבל לא עם משרד הבינוי והשיכון, אנחנו מדברים על זה, מול משרד התחבורה שמאגד מזמיני עבודה משמעותיים.

אני גם חושבת שמשרד התחבורה הוא פונקציה מאד מרכזית באירוע וזה קצת מוביל אותי לנקודה הבאה של מה שאני רוצה להגיד, פעם היה פורום של תשתיות על והוא לקח את כל השחקנים של התשתיות בממשלה והושיב אותם סביב שולחן ואמר את הדרישות שלהם ואמר את הצרכים שלהם, משרד הבינוי והשיכון עסק במגורים לבניינים, מאז מצב הדברים הזה, זה בשגרה, בסדר? אני באמת, יש למשרד התחבורה מודל שלו, הוא צריך לדבר בשם עצמו, לגבי החברות שהוא מביא לפה לארץ, עם העובדים שלהם וכדומה, נוצר מצב בשמונה חודשים, מאז המלחמה, נכון? שיש פה מענה אחר שצריך לתת, לעולם התשתיות, בגלל באמת, החוסר בכוח עבודה, יחד עם זאת, אני עדיין צריכה את השחקנים בממשלה סביבי, הם יעזרו לי לגדר מקצועית, איזה מקצועות חסרים להם, איך בוחנים את המקצועות האלה, אני לא בוחנת את המקצועות האלה היום, כאילו זה מערך מסוג אחר.

ממה שאני כמשרד הבינוי והשיכון יודעת, מגורים, תעירו אותי באמצע הלילה, אני יודעת לדבר על מגורים, גם תשתיות תומכות מגורים, כמו שאמרת לרמת האבנים משתלבות בשכונה, גם את זה אנחנו יודעים לתת, גם עובדים בעבודות רטובות, יודעים לעשות את הפעילות הזאת, אני רגע אגיד, אבל העניין עכשיו של כבישים, של גשרים, של תשתיות אנרגיה, של תשתיות תקשורת, כל עולם החשמל, וואלה, זה דברים, שנייה, אני רגע אגיד, למיין אותם, להגיד, האם זה עובדים מקומיים שצריך הכשרות עליהם, או האם זה עובדים מחו"ל, זה לא משהו שמשרד הבינוי והשיכון יודע.ב-DNA שלו, מעצמו, עכשיו להחליט, אני צריכה פה, שותפות של שחקנים, סביב השולחן בממשלה, כדי להבין את הצרכים ולחשוב.

יכול להיות שיש עוד סל פתרונות נוספים, לא צריך לקחת את הסל הקיים היום, להיבט הזה ולשכפל אותו במדויק, צריך אולי לחשוב יותר יצירתי, יותר חכם, אני לא באה לתת את כל התשובות, אני חושבת שזה עבודה ממשלתית נדרשת, אני מקבלת גם את האמירה, אני נציגת הממשלה כרגע, לצורך העניין, בהיבט הזה, אז אני גם עונה את הזווית שלי. אני מבינה שזה צריכה להיות עבודה ממשלתית, דיברתי הבוקר עם משרד התחבורה, אנחנו מדברים עם עוד שחקנים, על הצורך להסביר מה עושים פה, בסדר? אז ההחלטה הנוכחית היא לגבי הכלים שעומדים לרשותי כרגע והיא נכון, היא לא כוללת את הכבישים, גשרים וכדומה, אני לא יודעת, כרגע, מה נתיבי ישראל, מה הצרכים שלהם ואני כן צריכה יותר את משרד התחבורה - - -

אני לא מדבר על הצרכים של תשתיות לאומיות, בואו תפרידו.

אני מפרידה, אבל אני רגע אגיד - - -

אל תבלבלו אותי שם.

אני רק רוצה שחברי הכנסת, יכנסו טיפה לאירוע, בסדר? תמיד אנחנו איכשהו נשאבים ואם לא מספיק ערניים, אז הדיון הולך למקום אחר, אני לא מדבר כרגע על תשתיות לאומיות.

אבל ברמת השכונה, בעבודות הרטובות, יש פעילות, אבל אני מדברת על עכשיו - -

הבנתי, אז בואי שנייה, סליחה, יש פה נציג של חברת פיתוח ותשתיות?

כבוד היושב ראש, אני יכולה להגיד לך בדיוק, על איזה מקצועות מדובר.

בבקשה.

לא רגע, אנחנו בדלת פתוחה פה, אני רגע שנייה, רוצה להגיד, אני אשמח להתייחסות של ויויאן.

אוקי, מי גברתי?

ויויאן בן עמי.

ברוכה הבאה, גברת ויויאן, את בעלת חברת תשתיות?

כן.

מי הם קהל הלקוחות שלכם?

חברות הבנייה בעיקר והמדינה, בכל הנושא של תשתיות, כמו גשרים.

הבנתי, בואי תבודדי לי רגע, בסדר?

תגיד לי מה?

בואי נדבר על חברות בנייה והזמנות פרטיות שהן לא מוסדיות, לא מטעם המדינה, בסדר? כמה עובדים אתם מעסיקים?

פלסטינאים וישראלים?

כן.

בוא ניקח חברת תשתיות אחת הגדולות שלנו, היא מעסיקה 180 עובדים.

היום כמה? כמה פלסטינאים מתוכם?

פלסטינאים מתוכם, בערך 130.

הבנתי.

70 אחוז.

זאת אומרת, שהיום את בחסר של 130, הבנתי.

הנתונים האלה של ה-25 אחוז.

הבנתי וחבל שרום יצא, אני שחררתי אותו, אני אשאל אותכם רגע שאלה, זה לא תת-ענף שמחייב התייחסות, עזבו רגע, מה הצורך שהוא עוד לפני המלחמה, עכשיו, עכשיו מלחמה.

אבל זה לא חדש.

אני שואל אתכם, זה לא תת-ענף שמחייב, הצדקת מתן מכסות? פשוט.

אני לא אומרת שלא, אני רק אומרת שזה צריך להיות עבודה שאני לא לבד בה, זה כל מה שאני אומרת, מאה אחוז.

הבנתי, מי חסר לך?

תחבורה, אנרגיה, או מים, מה שזה לא יהיה, כי זה תשתיות –

התחבורה נמצאים פה גם כל דיון.

מצוין.

הרי שמענו פה לפני חודשיים, אין להם עובדים, אין להם.

נכון, הוא היה גם שבוע שעבר, יש לנו פה נציג משרד התחבורה?

כן, אני נציג משרד התחבורה, מנהל תחום ממשקים, ביחידה לתאום תשתיות לאומיות.

המשרד תומך בגיוס עובדים, בוודאי, חלף פלסטינאים, לתחום התשתיות? לא הלאומיות.

המשרד והיום דיברתי בבוקר עם מיכל ארן, אנחנו גם בקשר עם התאחדות הקבלנים, אנחנו נשמח לשיתוף פעולה עם משרד השיכון ועם משרד העבודה, בהגדרת הרשימות הנדרשות, לתחום התשתיות, במסגרת התיקון להחלטת הממשלה.

הבנתי, לגישת משרד התחבורה, טרם המלחמה, יש מחסור בידיים עובדות בתחום?

כן, זה לגישתי - -

אין בעיה, אני שואל אותך.

טרם המלחמה, אני לא קיבלתי פניות בנושא, אני נציג - - -

מתי פעם אחרונה יצאת לשטח? מתי פעם אחרונה, הנעת את הרכב, נסעת לאתר בניה, ראית שופל עומד, גרדר מעלה אבק, שאלת, חבר'ה, מי בעל הבית, אני רוצה לדעת למה זה לא עובד, מתי עשית את זה פעם אחרונה?

לשטח יצאתי לפני, אני כל יום בדרך למשרד, אני רואה עבודות, אבל גם - - -

אתה רוצה לבדוק? לאפיין? לשאול? אתה קורא לקבלני תשתיות? את האישה הזאת, אתה מכיר?

את האישה לא, אבל - - -

מעסיקה במשק, מאות עובדים בחודש, אתה יודע מיהי? אתה יודע מה הפעילויות שלה? אתה יודע עם מה היא מתמודדת ביומיום? שואל אותך, אני עם כל הצניעות, אין נושא שאני מעלה לדיון פה, שאני לא מגיע, בכמה חזיתות לאותו מקום, בכמה חזיתות, מגיע לסיור וועדה מוגדר, מגיע כחבר כנסת עצמאי, מגיע כאזרח, כלקוח סמוי, צוות הלשכה שלי, מגיע לאותם מקומות, צורך שירותים, מתחזה לחולים, מתחזה לנכד של זקנה בבית אבות, מגיע לקטוף הדרים, אנחנו מכירים את זה מהשטח, אתם עושים את זה? אתה אומר שאתה לא מכיר את הצורך הזה, טרם המלחמה, כמה שנים אתה עוסק בתחום?

אני פחות משנה במשרד ה-

אז גם אני פחות משנה. אגב, הפנייה היא לא ישירה אליך, תעביר את זה לממונים עליך, תעביר את זה לשרה שלך, או תעביר את זה לעובדים תחתיך, אני רוצה לדעת, אין ספק שנעים להיות בפלורסנט ולהגיד, אני ראיתי את הצורך, כשנסעתי מהבית למשרד, מתי איבקתם את עצמכם, נכנסתם לאתר בנייה, נכנסתם לשכונה מתפתחת, הנעתם את האוטו, נסעתם לראש עיר, שלום אדוני, כמה פרויקטים העיר שלך סיימה, כמה מתוכם לא מאוכלסים, רק כי אין תשתיות, מתי עשיתם את זה? איך תדעו באמת את הצורך?

אתה רוצה תשובה, או ש-

חובה.

אז מה שידוע לי, הצורך עלה, בעקבות המלחמה, לפני המלחמה, אנחנו כולם יודעים פה, מה נאמר בתחילת הישיבה, לא עלה, לפחות בפני, או בפני האגף שבו אני נמצא, איזשהו מחסור משמעותי בכוח אדם שהיינו צריכים - - -

למה לא עלה, אני מקבל, אני מבין, זאת תשובה שענית, אני השאתי לך עצות, בסוף אני לא הבוס שלך, אתה תעשה איתם כחומתך.

לא, אבל לפני שבועיים היה דיון על תשתיות, היה דיון - - -

שנייה, זה בדיוק מוביל אותי לשם, שנייה, לא לפני שבועיים, אומר מכובדי שמאז פרוץ המלחמה, הוא מכיר בצורך שנוצר ואני שואל, שלושה וחצי חודשים עברו מאז, מה אתה ושאר המשרד שלכם, שאמון על הנושא הזה, עשה לטובת העניין? איזה תהלכים הנעתם, תגידו לי מה?

אוקי, קודם כל, הייתה פה ישיבה ב-26 בדצמבר, אם אני לא טועה והיה בדיוק בדיון ממוקד, בנושא התשתיות, היו כמה החלטות, כמה שאני זוכר, היה אמור לקום שולחן עגול, עם רשות האוכלוסין, דיברנו וגם זה היה כתוב בסיכום, אני ציינתי שאנחנו בהקשרים עם התאחדות הקבלנים, באמת היינו בקשר עם התאחדות הקבלנים ומיפינו את הצרכים, מבחינת החסמים שיש היום, בהחלטות הממשלה הקיימות - - -

ואת זה הגשתם לבקשה להצעת מחליטים? אה, בעצם לא הגשתם, הבנת? בדיוק לזה, אני מתכוון, בוא נחכה, נפגש עוד איזה חצי שנה-שנה - -

העסק שלה יכול לקרוס.

מזה יכול לקרוס, אני לא יודע, איך הוא לא קורס, הנה, אני אומר לך, אני לא יודע.

אני אספר לכם, שהיה לי פגישה איתה, יש לה עסק סגור בכפר גלעדי, המפעל שלהם סגור, לא עובד המפעל.

מפעל למה?

לגריסת בזלת.

סגור, אין עובדים, כמה החבר'ה היו עובדים במפעל הזה?

26.

אין, לא עובד העסק.

היי שלום, אני אוראל פרץ מחברת אוראל עבודות חשמל. החברה שלנו מתעסקת בכל התשתיות ותאורת הכבישים, אם זה עם נתיבי איילון, עם נתיבי ישראל וכל החברות הגדולות, SRTG וטר ארמה וכל החברות הענקיות שעובדות בתוך התחום הזה. כיום יש לי 14 אתרים מושבתים.

כמה?

14 אתרים הם מושבתים.

זה לא מספיק, תנסה להגיע ל-100-140 אולי הצורך הזה יעלה ואז יחשבו על פתרון.

כמה עובדים?

יש לי 60 עובדים.

כמה עובדים חסרים לך?

אין לי כרגע עובד אחד, יש לי 14 אתרים מושבתים. אני לא יודע, מה לעשות.

פניתם למשרד התחבורה?

אני דיברתי - - -

הקבלן חייב בתאריך מסוים, לספק לו את הבית, הוא לא מצליח לספק לו, הוא משלם קנסות, יש שכירויות - -

יש לי אתר ברעננה, שכונה שלמה ענקית, אין עובדים, אין עובד אחד.

ומה השלב של האתר, חוץ מהצורך בך?

אני העמדתי לבד, אני יכול להגיד לך, 100 עמודים בשלושה חודשים, לבד, הגב שלי שבור. אין עובדים, אין עובדים ישראלים.

למי אתה פונה להגדיל מכסות? למי פנית?

לא להגדיל מכסות, הוא לא זכאי למכסה, חבר הכנסת סעדה, הוא לא זכאי, הם עוד לא מבינים שהוא צריך בכלל, אין הצדקה.

מי שאחראי עליו זה משרד התחבורה? מי אמור לבקש לתת - -

תשתיות זה תחבורה.

תחבורה לא עשו כלום.

לא, הנה הוא אומר לך, עד המלחמה, אנחנו לא יודעים שצריך, שלושה וחצי חודשים זיהינו, אבל אנחנו חושבים מה לעשות, פשוט, פשוט.

יש לי שתי שאלות, אחד, אני יודע שהנושא של התשתיות, אתם בתוך התאחדות הקבלנים?

כן, אבל זה משויך לענף.

אז אני רוצה לשמוע מההתאחדות, מה עשיתם בנושא הזה ודבר שני, אני רוצה לשמוע ממשרד התחבורה, מתי יש החלטת מחליטים? מתי דואגים - - -

יש והולכים לעדכן אותה תיכף, אנחנו נגיע לשם, אנחנו נעזור להם להבין שאין מנוס, זה מה שאנחנו עושים עכשיו.

וכמויות.

אתם מתפרצים לדלת פתוחה.

ברור, ברור.

לא עשיתם את זה, מה דלת פתוחה?

ברור, מזה אנחנו - - -

יש את הפרוטוקולים של הוועדות.

לא, אבל, פרוטוקולים לא עוזר לקיום של אנשים, אתה עובד ציבור, התפקיד שלך לחשוב, קם בבוקר ולחשוב, איך אתה עובד בשביל הציבור, זה אומר שהוא לא צריך לזעוק אליך, לפני שהוא זועק, אתה מבין שיש מלחמה, יש בעיה עם האוכלוסייה הפלסטינאית ואתה יוצר פתרון, אבל שלושה וחצי חודשים, מה הדבר היחיד שאתה אומר לנו, הייתי בוועדה בסוף דצמבר ואז אמרנו, איך זה עוזר? איפה האחריות?

מסוף דצמבר היו החלטות, שעד כמה שאני מבין, לא התקיימו, הלכנו לציר אחר, הלכנו לציר של התאחדות הקבלנים - - -

למה לא התקיימו?

ההחלטות, לא חייבו דווקא את משרד התחבורה, אתם רוצים לעבור? אני מנסה ללכת קדימה, לא אחורה, בסדר?

אבל אם לא נפיק לקחים, איך נלך קדימה?

אבל מכובדי, הוא ממנהל תחום ממשקים.

נכון.

נכון? זה לא משהו וועדת קישוט, זה תפקיד, זה בדיוק העניין, אתה אמור, אתה בין אלה שאמורים לתכלל את האינטראקציה הזאת, נכון? זה המינימום, אני לא חושב שזה, לא הבנתם את זה, עד המלחמה ומאז המלחמה, עד סוף דצמבר, לא הספיק לכם, אז טיפה ניסינו לסייע לכם להבין, הבנתם את זה, מה מאז? מה מאז? מה אתם רוצים לראות עוד חברה פושטת רגל? מה מאז?

אני יכול להגיד לך, מה אני עשיתי מאז.

מי אתה אדוני?

אני בנאדם פרטי.

אין בעיה, אני רוצה להקשיב לך.

רגע, אבל אתה לא תשתיות, נכון?

לא.

לא, אני רוצה לסיים תשתיות, אני חייב לדעת - -

כן, כן, כמובן, בואו, זה לא - -

אני מפורק.

לא רק אתה, תקשיב, ישבו פה לפני שלושה חודשים, קבלנים של תשתיות ודיברו מדם ליבם.

זה מה שאני מדבר.

דוידסון, תקשיב, הם היו יתומים, הנושא של התשתיות, הם גם מה קורה, הם צריכים לקחת מתוך התאגידים עובדים, הרי, עכשיו מה אני אמרתי, למה אני לא אתן, נבדוק את הקיפי הפעילויות, ניתן להם מכסות לעובדים שיהיו אצלם.

זה מה שאנחנו עושים עכשיו.

זה מה שצריך להיות, זה הפתרון שצריך להיות לתשתיות, לא כל התאגידים האלה, אחד כמו כל קבלן, יודע מה בערך הצורך שלו וייתן לו אנשים.

טוב, מנכ"ל אשטרום, שי אתרוגי, ברוך הבא.

צוהריים טובים. תראו, מדינת ישראל, אני אתן לכם כמה נתונים, כי חשוב שנצא משם ואני אתחבר לדברים שגם אתה אמרת, חבר הכנסת אליהו רביבו וגם משה סעדה. ב-91 היו פה 81 אלף עובדים זרים בישראל, היום בערך יש 20-22, יושבים פה נציגים שיוכלו לדייק את המספר הזה, 22 אלף עובדים זרים, הכול בענף הבנייה ועוד הכול נכון ל-6 באוקטובר ועוד סדר גודל של 80 אלף פלסטינאים עם רישיון, לצד, מערכות מדברות על בין 10-30 אלף עובדים שהתפלחו לישראל, נגיד את זה ככה, אבל הם עבדו, לא עבדו אצלנו בוודאי, אבל עבדו במקומות אחרים ובנוסף, 20 אלף עזתים, זאת אומרת, נעלמו מפה ב-7 בחודש, 120-130 אלף עובדים, כי הפועלים הזרים עבדו קודם לכן, הם לא היו מובטלים, בשכר של 900 שקל ליום, זה השכר של פועל סיני ביום, שתבינו, ערב ה-6 באוקטובר, היום פועל סיני בזול, זה 1,350 ואם אין לך מזל, מה זה אין לך מזל, הפועלים מפחדים שלא תשלם להם, אז 2,000 ₪.

כמה מקבל עובד פלסטינאי?

עובד פלסטינאי הרוויח 600-650 ₪ ליום, הכול נכון ל-6 באוקטובר. עכשיו, תראו, זה אומר שיש פה ביום אחד, זה אומר שמ-91, מדינת ישראל מכוונת אותנו, לעבוד עם פועלים פלסטינאים, נכון? כי אם היו 81 אלף פועלים זרים, פה, ב-91 וערב ה-6 באוקטובר, היו כ-20 אלף, זה אומר, לצד גידול אוכלוסיית ישראל גדלה, זה לא הרצאה דמוגרפית, אבל בגדול, 91 ו- - -

ב-60 אחוז ב-

בדיוק, תודה, אז אנחנו מבינים את ההיקפים, זה אומר שמדינת ישראל שלחה אותנו לעבוד עם פועלים פלסטינאים וזה הגיע לממדים של - - -

אינטרסים, אינטרסים.

110-120 אלף ואכן, כמו שאמר חבר הכנסת סעדה, קודם כל, תחליטו, מה מכסת הפועלים הפלסטינאים שתיכנס בסופו של יום, תחלקו, תתנו החלטה, קודם כל, תתנו החלטה, לא, אפשר לצחוק עד מוחרתיים, אבל בסוף זה גופים עסקיים - - -

לאן אתה רוצה להכניס?

אני לא רוצה להכניס כלום, אבל אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה, או קבלני ישראל צריכים לשלם 1,800 שקל של פועל זר, שכל הכסף הזה עף מפה החוצה, מומר לדולרים ועף מפה החוצה.

מר אתרוגי, שאלה ברשותך, אתה מעסיק עובדים זרים?

כן, בוודאי.

דרך תאגיד?

נכון.

אתם תאגיד, לא?

לא, אנחנו - - -

לא, הבנתי, אתה עכשיו בוחן כליות ולב, לא הבנתי, מה זה הם תאגיד? הוא אומר לך שהוא לא תאגיד. יש לך עובד זר, דרך תאגיד שהועסק אצלך לפני המלחמה והיום, עדיין עובד אצלך, אבל העלות היומית שלו השתנתה?

בוודאי, של כולם.

תן לי בבקשה דוגמא.

אתם רואים את המגדלים שאנחנו בונים ואת הגשר בגלילות, אז הגשר בגלילות נעצר והוא עומד, זה אייקון שאתם מכירים, כולם מכירים אותו, אני מניח אז הוא עומד ויש בו היום, במקום 60 פועלים שעבדו ב-6 באוקטובר, או 80 פועלים, רק על הגשר, רק על הלונה-פארק הזה באוויר, אז היום יש חמישה, השכר שלהם היה 600 שקל והפלסטינאים והיום, יש שם חמישה סינים, בשכר של 1,350.

זה אותם סינים?

זה לא אותם סינים, אבל במקומות אחרים, בבניה מגורים שאנחנו מקיימים, אז נדרשנו להוסיף להם כסף, זה מאוד פשוט.

הבנתי, אז תעצור את זה רגע, בבקשה. האם עורכת הדין לינא סאלם, נציגת משרד המשפטים, מבינה שמדובר פה בשכר בבני אדם פר-אקסלנס וזו אולי, אולי, הסיבה שבעטיה תאגידים מעדיפים, לא להביא עובדים, כי אם יביאו עובדים, תהיה הצפה, יהיה פחות ביקוש, הביקוש ירד, המחיר ירד ואז שורת הרווח תפגע, יכול להיות?

זה הנקודה שנגעת בה, זה הנקודה הכי משמעותית.

יכול להיות, עורכת הדין - -

יש לי פועל ב-60 שקל, הכול עניין של כסף.

סליחה, סליחה, בפוקס עליתי על זה, בלי שעזרת לי, בפוקס, תודה, אני שואל אותך, גברת סאלם, האם מה שאני מעלה בפניך כרגע, זה סצנריו סביר, האם את מבינה את זה כמוני, שמדובר בשכר בבני אדם?

אז כידוע לכבודו, אני לא רפרנטית המתאמת למניעת שכר, אני רפרנטית עובדים זרים, בייעוץ וחקיקה, אבל בכל זאת - - -

אבל זה לא מעניין אותך בכובעך?

כמשפטית של משרד המשפטים?

כן.

אוקי, אבל אם יכול לתאר לי בעצם, כבודו, מה בדיוק הסיטואציה שהוא מתייחס אליה.

הסיטואציה שאני מתייחס אליה, אני שואל שאלה במשך זמן מאוד מאוד ממושך, באיזה היגיון, אם השוק דורש עובדים ויש מי שיכול להביא עובדים והוא מצא עובדים והמדינה מיינה אותם ויש חברות תעופה, זאת אומרת, יש את הכול, מה שנשאר לו זה להגיד לו, טוב, תבוא לארץ, למה הוא לא עושה את זה? כי הוא אומר להתפרנס, זאת השאלה שנשאלת, יש הבדל, אם עובד זר, אם עובד כלשהו, היה מבקש יומית 500, רואה שזה המצב, הוא אומר, אני רוצה היום 1,000, אני רוצה 1,600, אני רוצה 2,000, אתה מנצל את השוק, בסדר? אתה מוכר את עצמך ביותר, העובד לא מוכר את עצמו, העובד לא מוכר את שירותיו, העובד עדיין מקבל שכר מינימום - - -

אליהו, אומרים לנו פה שהם גוזרים התאגידים וזה מחזק את מה שאתה אמרת, היא אומרת לנו, 50 אחוז משכר העובד, אתה מבין מה האינטרס שלהם?

אז יש להם לאן לשאוף, חבר הכנסת סעדה.

למה שיביאו עובדים?

הם מייקרים את המחירים.

ברור, זה הכול היצע וביקוש, אין פלסטינאים, יש כרגע 10 אלף עובדים, עכשיו הוא בא אליו, הוא בא אליו, הוא איפה טוב לו במחיר, הוא הולך, אין עובדים לבוא, הוא חייב לשלם לו את ה-1,300 שקל, אונסים אותו במחיר והוא משלם, כי הוא חייב לסיים את הפרויקט.

אתה מייצר יובש בשוק ואז הביקוש הולך וגובר ואז בנאדם אומר, אני במקום להגדיל את היקף העובדים שלי, יכול להישאר בכמות מצומצמת ולהרוויח הרבה יותר.

חברים, יש היום, תעשו חשבון, אנחנו עם 20 אחוז - - -

תקשיב, 32 שקל, העובד מקבל וכל הייתר, זה הרבה יותר מ-50 אחוז.

אבל הרגע אמרתי את זה, הרגע.

חברות הביצוע שהם מביאות עובדים, הרי שאני עכשיו מביא, אני בחקלאות מביא, שאני מביא לחקלאות עובד זר, הוא חייב להישאר אצלי, חמש שנים, נכון? זה הוויזה שלו.

הוא לא חייב, הוא יכול.

הרי יש משבר ענק בתוך הענף, הבחור פה, התשומות שלו, השכר שלו, הכול עלה שם, אם אני עכשיו נותן לחברות ביצוע, חברות ביצוע, בגלל שכל האלה פה, טוב להם שהם לא מביאות עובדים, אם אני נותן לחברות ביצוע, לשנה, להגדיל את העובדים, בשנה אחת יש ביצוע, שאני רוצה שיביאו עוד עובדים, כי הרי הם כל פעם באים אלינו, הם יכולים להביא עוד עובדים ועוד עובדים, אם חברות הביצוע יביאו לשנה עובדים, לשחרר את הפקק הזה בבנייה, אנחנו יכולים אחרי זה להחזיר את העובדים האלה לחו"ל, או שהם באים לתקופה מסוימת, כאילו, גם להם יהיה וויזה לחמש שנים? הבנת מה אני מתכוון, כאילו אני אוכל לתת להם וויזה לשנה, כדי לשחרר את הפקק.

הבנתי מה אתה אומר.

הכול יהיה בסדר, אנחנו לאט לאט לומדים, אני לא בא מהתחום כמוך, אנחנו לומדים הכול.

הקבלנים ייקחו להם אותם.

אז בוא נשאל, אנחנו רוצים לדעת.

לא, אני אתן למיכל תיכף להתייחס, אבל אני כן אגיד. היום המכסה לתאגידים זה 50 אלף עובדים ולחברות הביצוע זה 15 אלף עובדים, אוקי? אם רוצים לעשות שינוי במתווה הזה, אז זה באמת - - -

מה ההחלטה, רוצים להוסיף עוד מכסות.

מה שאתה מציע, זה באיזשהו מקום לעקוף את זה, להכניס אותם דרך חברות הביצוע ואחר כך שיעברו לתאגידים?

לא, לא שיעברו.

חבר הכנסת גואטה, אפשר רגע לגשר? אני אסייע. חבר הכנסת גואטה שואל, האם ניתן לסכם עם עובד שהוא מגיע לארץ, מראש, לתקופה קצובה של שנה, זה מה שאתה שואל.

כן.

זה לא קשור לחברות ביצוע, זה משהו אחר.

כן, זה בכל הענפים.

לכן אמרתי.

בכל הענפים, עובד זר מגיע היום, עד 36 חודשים, עזבו את החריגים של הסיעוד וזה, אני שם את זה בצד, בבניין, העובדים באים לעד 36 חודשים, זה מה שהם יודעים, זה לא שהם מקבלים מראש, וויזה לחמש שנים, כל שנה מחדשים להם את הרישיון. חוץ מעניין של השתקעות - - -

יש הבדל, בין לאסוף ביצים בלול ולבין לעבוד עבודה מקצועית בבניין, זה משהו אחר, יש פה נושא מקצועי.

לא, אבל באו חברות ביצוע, תקשיבו, אני יודע מה אני זה, אני גם חוקר, אני מעניין אותי, כי אני מכיר את המשבר, מה שהוא מדבר איתי, אני חי את זה, חצי נהריה עומדת, בנהריה אין בנייה, אנשים מחויבים, רוצים, לא יודע מאיפה, לקפוץ, אנשים קבורים. יש חברות ביצוע שהיה להם עובדים שעבדו אצלם בעבר, שאומרים, אנחנו יכולים להביא עובדים מקצועיים, עכשיו אני רוצה לשחרר את הפקק הזה, אני רוצה לשחרר את הפקק.

אז חבר הכנסת גואטה, יש היום מכסה פנויה, לתאגידים, אתם בוודאי שומעים ויודעים - - -

אבל עד שהתאגידים יבואו ואיפה העובדים?

אבל גם לחברות הביצוע יש היום מכסה פנויה, המכסה היא 15 אלף, היום יש בישראל, בסביבות 7,500.

וברגיל 25 אלף.

אני אסביר, איך הגענו עד היום, ברשותכם, לעניין חברות ביצוע. א', חברת ביצוע שהולכת, היא מביאה עובדים שלה מחו"ל ושמה אותם כאן, היא לא מביאה סתם עובדים, שהיא ממיינת, זאת אומרת, היא חברת ביצוע, היא לוקחת, היא מסיטה מפרויקט א' לפרויקט, זהו, אז זה אמירה הראשונה לעניין הזה. עכשיו, פרויקט של בנייה, שנייה ברציונל, הוא פרויקט שהוא היום, אנחנו מה, 33 חודשים לבנות בניין?

כן.

אבל יש פרויקטים שתקועים שיכולים לגמור, יזמים באמצע פרויקטים, לא, אני טועה במה שאני אומר?

ודאי.

אני לא טועה.

יש פרויקטים שעומדים, תזכרו, כוח העבודה בישראל, הפועלים, נשארנו עם 20 אחוז, מכוח העבודה, זה המספר, ענף הבנייה היום עובד עם 20 אחוז מהכוח.

אני לא מבינה, למה לרצות לקצר את השהות שלהם כאן?

לא רוצה לקצר, את לא הבנת אותי - - -

לא הבנתי.

יש לי פקק, הוא תקוע עכשיו עם 800 יחידות, ההוא בנהריה, יש לי פקק, אני רוצה להביא איקס עובדים עכשיו, לשחרר את הפקק, עד שהתאגידים יתארגנו ועד שזה.

אבל חברות ביצוע מביאות עובדים שלהם, לטובת פרויקטים שלהם, לאן הם יעברו? אם הם עוברים מרצונם זה משהו אחר, אבל - - -

לא, את לא מבינה.

אני אקשר בינכם, אבל בואו לא נצלול לזה, לאט-לאט, אומר חבר הכנסת גואטה, מכיוון שיש צוואר בקבוק, אני מבקש לשחרר אותו, על ידי זה שמגייסים עובדים, שמראש אומרים להם, שהם מגיעים לשנה, בסדר? לתקופה קצובה, קצרה.

[התפרצות הדוברים]

מה יצא מזה?

כדי לא לפגוע בתאגידים - - -

מה אכפת לנו מהתאגידים?

שיבואו לחמש שנים, למה לשנה?

אינטרס של עובד להגיע לחמש שנים, כן.

תקשיבו טוב, כל זמן שמדינת ישראל, לא תתפקח וסליחה על חוסר הצניעות, לא תתפקח ולא תענה לדרישתי, שהתאגיד, לא יהיה מעסיק, אלא יהיה מתווך בלבד, כל עוד שלא תבינו את זה ותמשיכו לשמש כלוביסטים שלהם, החיים של כולם יהיו חיי מרור, כי מספסרים את העובדים, כי הם מייבשים את השוק, כי הם פועלים ממניעים זרים ואני מבקש שכל אחד יבצע את עבודתו, התאגיד הוא לא באמת מעסיק, תאגיד אמור לשמש כמתווך, כשהוא יהיה מתווך, הוא יבוא על שכרו, בצורה הוגנת, לצד זאת, הגיע הזמן שנקבל החלטה, שאתם תקבלו החלטה, שניתן יהיה לגייס עובדים, שלא באמצעות מיונים, אלא באמצעות התחייבות והוכחת מקצועיות, על תעסוקה קודמת, כי אם עובד מגיע למיונים, באיזשהו אתר בהודו והוא יודע לבנות פיגורה, טפסנות של עמוד טיפוסי של 40 על 60, כי זה מה שלימדו אותו לפני כן, הוא יודע לעשות את זה, זה כמו שלעובד בסיעוד, לימדו אותו להגיד, אבא, אמא, מזל טוב, לילה טוב, אומרים הוא דובר עברית, זה מה שלימדו אותו פשוט, אבל בפועל הוא לא יודע לתת מענה לאתגרים באמת רציניים, אז לכאורה, הוא עבר את המיון, אבל הוא לא באמת, בעל מקצוע מיומן, לעומת זאת, אם יש עובד שעבד באמירויות, חמש שנים בבנייה, זאת הוכחת תעסוקה, הוכחת מצוינות, בוא ננסה לאפשר הבאה כזאת, זה בוודאי יקל את התהליך, זה יפתח את קצב ההבאה, זה יאפשר לכם, להוריד את ההתנגדות, שהתאחדות הקבלנים, תוכל לקבל מכסה לתאגידים שהיאה פתחה, כדי לתפעל אותם, באופן וולונטרי, לשאר בעלי המקצוע ונתחיל להניע את המשק.

ההחלטה היא החלטה גורפת לכלל התאגידים הפועלים ובעצם, זה אומר, שאנחנו כמשרד, מקבלים את זה שכל תאגיד יכול, כל תאגיד באשר הוא, ללכת ולהקשר עם איזשהו גוף, להבין שיש עובדים מקצועיים, להביא את האסמכתאות, ההתאחדות צריכה לבדוק אותם ולראות ואני מבינה, תקני אותי נילי, אם אני טועה פה, לאור הסבב המיונים במסלול הפרטי, הדבר מעלה קשיים, נכון?

כן.

אין מיונים.

יש מיונים, בוודאי שיש.

ב-9 בחודש היה באוזבקיסטן וביטלו אותו.

בסדר, המשטרה עצרה את הכול, מה אתה רוצה שאני אעשה עם זה?

המשטרה עצרה, הגשם עצר.

הגשם לא, משטרה זה משטרה.

לא משנה, נעצר, יש לך תשובה, מתי יהיה?

אליהו, למה צריך את התאגידים האלה?

מישהו פה בשולחן, יודע מתי יהיה?

מה? עובדים באוזבקיסטן? לא יהיה.

היה מבחנים, המשטרה עצרה אותם, מתי יהיה פעם הבאה?

רוני, הופעת אצלי כמה פעמים בעבר.

כל הזמן אני בא, הפעם זה הפעם האחרונה, כי בפעם הבאה, אני פושט רגע ולא יהיה לי כסף לבוא לפה.

חס וחלילה, אתה קבלן בניין?

אני קבלן בניין וקבלן פיגומים.

יופי, אתה עכשיו מדבר על - - -

על כולם, על כל המדינה אני מדבר, אני לא מדבר עליי, אני מדבר עם עליו, הוא לא צריך שהיא - -

אבל לא הבנתי, אבל אתה לא לוביסט שלו, אתה לא דובר שלו, רוני, תקשיב, תחלק את זה לכמה חלקים, אתה יכול לדבר על מה שנוגע לך, מה שנוגע לך, תחלק לשני חלקים, ענף הפיגומים, אתם צודקים לחלוטין, אני מחכה להתייחסותם, כדי שתקבלו הכרה ומכסה ותוכלו להעסיק עובדים זרים, זה עניין אחד, הם צריכים להתעורר על עצמם, אומר הנה את זה כאן, עוד פעם. עניין שני - - -

התאגידים?

לא, לא קשור לתאגידים, עכשיו אם אנחנו מדברים - - -

שנייה, אתה בעל חברת בניין?

אני צריך לבכות?

אתה בעל חברת בניין?

לא.

לא, אתה לא קבלן.

אני לא קבלן, אבל אני מתפרנס מהקבלנים - - -

תקשיב, אני שואל אותך שאלה, , מיכה רוני מחזיק שני כובעים, הוא קבלן בניין, הוא גם קבלן פיגומים, אז הוא יכול לדבר על צורך במתן מענה לקבלני בניין, כי הוא קבלן, אתה לא קבלן בניין ואני מייצג פה את הדרישות שלהם, איכשהו באופן סביר, גם בלי שאתה עכשיו דובר שלהם, אז אל תעכב, לא, אין לנו עוד - - -

במחילה, אם קבלני הבניין יפשטו את הרגל, אנחנו פושטים את הרגל יחד איתם.

אבל מה רלוונטי?

700 אלף שקל.

אני רק רוצה לומר שברגע שעובד מגיע והוא לא מוכשר מספיק והוא זה שנשא בעלות כרטיס הטיסה וברור לו שכאן, אנחנו לא נעסיק אותו, אם הוא לא מיומן, פתרנו את הבעיה הזו.

לא.

למה?

לא, אני אסביר למה, כי אז הוא יהיה ברחן, הוא ילך לעבוד באיזשהו מקום ואז זה פוגע בעיקרון מדיניות ההגירה, אבל יש מישהו ששלח אותו, יש מישהו שאמור להתפרנס מזה, אם אותו בעל חברת השמה, ידע שהוא שלח עובד שהוא לא מקצועי, כמו שהוא התחייב וזה לא משתקף בפועל, כמו שזה משתקף באותן תעודות שהוא הציג, אזי, הוא לא יקבל בגינו ובגין עשרה אחרים, את דמי התיווך, זה יכול לתפוס ואז הוא ישלח רק ממוינים, זה בדיוק העיקרון, אפשר לתת לזה מענה, אפשר לתת לזה מענה.

אדוני היושב ראש, מה שאני עד רגע זה, אני רוצה להבין שני דברים, אחד, אני מבקש מהמנכ"ל של אשטרום, אתה התחלת משהו ולא סיימת, לגבי הנושא של תשתיות ויש לי עוד שאלה אליך, האם יש עוד חברות בנייה גדולות שיש להם תאגידים, אני יודע שיש.

יש, יש.

סיבוס למשל, נכון?

כן, יש.

ואיך העולם שלהם, שונה משלך? ואנחנו לא מסיימים את הדיון עדיין, אבל אני לא טוב לי עם הדיון, אני באמת מרגיש שיש פה, שמדברים על תאגידים, תבינו, התאגידים יחליטו, אם יבואו, או לא יבואו וכמה ישלמו וזה משפיע על הילדים והנכדים שלנו, זה יוקר המחייה, זה ישפיע על האינפלציה של מדינת ישראל, זה ישפיע על הממשלה שלך, שאתה בקואליציה, אם לא נדע לפתור את הדבר הזה ואני מדבר בנוחות עכשיו, לא בעצבים, אני מרגיש שכאילו, יש פה איזה גוף, שכאילו שם את הרגל בדלת וזהו, הוא יחליט מתי לשחרר, ככה אני, אני טועה? משרד השיכון, אני טועה? זה המצב?

אני אגיד מהחוויה שלי רגע, כי אני לא יודעת להיכנס לכל זה, אנחנו מקבלים טלפונים מתאגידים, אחת לעשר שניות, מה קורה עם העובדים שמוינו ומתי הם עוברים את הזה, אני חווה אותם כמנסים להביא אותם, אני לא רוצה להיות דוברת שלהם, אבל - - -

הבנתי, בואי ספרי לנו, היית בהודו?

הייתי בסרילנקה, כן.

לא, היית בצ'נאי, או שהיית ב-

עובד שלי היה, אני אבל מדווחת לגמרי, מה היה שם.

מדווחת, האם הנתון כ-3,500 מוינו בהצלחה, בהודו, הוא נתון נכון?

יותר, יותר, רגע, אני אגיד את הנתונים, אין לי שום בעיה, אני אגיד גם, מה קרה. היו תאגידים שהביאו רשימות מראש, ברשימות היו עובדים שלא התייצבו, תכלס, הגיעו בפועל 2,500 מאלה שנרשמו מראש, יחד עם זאת, התאגידים שם, הביאו עוד עובדים שאומרים להם, אני יודע לתת אותם ובמספר הזה, הגיעו 3,000, זאת אומרת שבפועל - - -

אני מבקש, בשביל שלא נתבלבל כולנו, לא תאגידים שם, חברות השמה שם, בסדר? לא נגיד מאכערים.

לא, זה לא מאכערים, זה חברות.

בטח, ברור, בדקתי, צודקת, בואי נמשיך - -

רגע, שנייה, אני עכשיו אגיד את הנקודה הזאת, בסדר? והיא חשובה לי, כל מדינה שאליה הגענו בסוף, יש לה את הרגולציה שלה, לגבי מי הגופים שמותר להם לעבוד, לא מותר להם לעבוד ואיפה דווקא בהודו- -

וככה אתם עובדים?

זה בי טו בי, אבל אני צריכה שהם - - -

אבל ככה זה באמת מתמיין ונבחר ומתופעל?

אני יודעת להגיד בסרילנקה, שהגיעו עובדים, שלא הגיעו מתאגיד מקובל על ידי הרשות השלטונית שם והם לא נכנסו להתמיין, זה אני יודעת להגיד.

וזה גם מה שעשיתם באוזבקיסטן, או שאת רוצה לספר לי, קצת יותר על אוזבקיסטן?

לא, אוזבקיסטן, אני בעצמי בתחקיר אירוע, אני מודה.

מה היה?

יבוא הרגע שגם זה יפתח.

מה היה?

תחכה.

היה מבחנים וסגרו.

אני רק שלושה חודשים, חבר הכנסת סעדה, אני רק שלושה חודשים, מתריע בכל פעמון אפשרי, אני מצלצל, תזהרו מאירוע אוזבקיסטן, בפוקס, הדרכונים רק צולמו לנציגים והוחזרו להם והם גורשו, בבושת פנים ונמנענו מתקרית דיפלומטית, בפוקס, בסדר? אז אני יודע, כשאומרים סרילנקה, סרילנקה, אין בעיה, סרילנקה, יש שם חברת השמה, ממש מדהימים, שלחו עובדים התמיינו, לא משנה, אם כי הוזמנו מראש, או כי הציעו אותם, הם עברו מיונים בהצלחה.

נכון.

בסדר? למה הם לא פה?

היושב ראש, אני אשמח להתייחס.

בבקשה.

לא , אני רגע אגיד, כרגע עניין הזה של ההגעה שלהם ספציפית, התייחסנו בתחילת הדיון, אני מבינה, שוב, שצריך את עניין, בדיקות הרפואיות ותעודות היושר, לפתור, כדי שהם יגיעו.

הבנתי 26 בדצמבר, זה חודש אחורה?

כן, המיונים נמשכים, כ- - -

לא, לא, לא שאלתי, אני רוצה לדבר על עובד כלשהו בהודו, עובד מספר שמונה, שהתמיין ב-26 בדצמבר ועבר את המיונים בהצלחה, אמור להיות פה בארץ?

לא עשו את זה טורי, לא עשו את זה לצערי, במקביל, זה הכוונה.

לא, אני אומר, למרות טורי, למרות שלא נענו להפצרותיי ותחנוניי, אמור להיות כבר בארץ? 26 בדצמבר, אמור להיות בארץ?

כן, המיונים הסתיימו ב- - -

לא שאלתי מתי הם הסתיימו.

בסדר, זה היה טורי.

לא, לא, את לא מבינה למה אני מתכוון, זה שיצא מאנגר המיונים, ב-26 בדצמבר ואמרו לו, התקבלת - - -

לא אמרו לו את זה, לדעתי, ב-26, זה הנקודה.

המעסיק שלו, בעל חברת ההשמה ידע שהוא עבר, הרי הוא ישב שם עם לפטופ, ידע שהוא עבר, הרי התאגידים התארחו אצלו בבית, הרי הם מכירים את תאריך הלידה של אשתו ושל הבת שלו, יודעים עליהם הכול, הוא יודע שעובדים שלו עברו מבחנים, הוא יקבל את העמלה שלו, רק שעובד יגיע לארץ, נכון?

יש לו אינטרס.

מן הסתם, הוא יודע שהעובד שלו עבר, או לא עבר את המיונים, כי בהתאם לאחוז ההצלחה, הוא גם דאג לגייס עוד שהם לא הוגשו כרשימה מקדמית, 26 בדצמבר, היו 500 שנגשו למבחנים, 370 ומשהו, עברו בהצלחה, בהודו, הם יכולים להיות בארץ?

אני משה נחום, נשיא לשכת הקבלנים.

יהודה בן ש. נציג תאגידי כוח אדם, שבמקרה גם עמיתים אצלנו בלשכה, מדווח לי, לאחר שאתה העלית את השאלה, שכל עובד ועובד, חייב בין היתר, להביא תעודת יושר מהמשטרה.

אני לא מפסיק להגיד את זה שלושה חודשים, זה לא להאמין, אני כל הדיון מדבר על זה.

שנייה, אבל מסתבר, שכדי לקבל תעודת יושר, צריך שוטר שיגיע לכל עובד ועובד.

יודע, יודע.

זה לוקח זמן.

כמה זמן?

כבוד היושב ראש, צריך לבטל את ההליך.

צריך, אבל לא רציתם לספר ששם זה עובד, אני אשאל שאלה - - -

זה לא נכון, כבוד היושב ראש, זה לא נכון, אנחנו אמרנו מספר פעמים שלא הגיוני לבקש תעודת לידה מקור, לי אין תעודת לידה מקור.

בואי, גברתי, למזלי, אני ממוסמך בכתובים ובתיעודים נוספים, בסדר? אני יודע להגיד בדיוק, מי טען, עד איזה שלב טען, שהוצאת תעודת יושר היא תהליך שבמקרה הגרוע ביותר, לוקח 48 שעות וממתי הוא סיפר לראשונה, את העניין של השוטר וההתמשכות, אין צל של ספק, לכו לעלמא, לרבות משרד ההשמה ההודי, לרבות ההסבר שקיבלתי מהשגירות שלנו בהודו, לרבות הבדיקה שהקונסולית שלנו עשתה בהודו, לרבות נציגי משרד השיכון, כולם, כולם, כולם אומרים שהתהליך המורכב הזה, יכול להימשך, אפילו שבועיים ובמקרים מסוימים, ארבעה שבועות, אני אומר, אנחנו אחרי ארבעה שבועות? נאמר שהמקרה הקיצון, חל לגבי כולם, נאמר שהמקרה הקיצון, חל לגבי כולם, כולם ארבעה שבועות, כולם, עברנו? זאת אומרת שבאופן המינימלי ביותר, אותם 370 ומשהו של ה-26 בדצמבר, עבר לגביהם ארבעה שבועות? כולם קיצון, עבר? כן, או לא?

לא עבר.

לא עבר?

מחר.

הבנתי, מחר זה עובר? אז מחר הם פה?

מחר הם יקבלו תעודת יושר.

אז מחר הם פה, קיבלו, יום אחרי, יומיים אחרי?

כנראה עוד כמה ימים.

למה? וזה שימו לב, איך לקחתם אותי, שימו לב, כולם מקרה קיצון, כולם ארבעה שבועות, כולם.

מישהו צריך להרוויח כסף, מה זה בשביל מה?

תשמע, לא נעים לי, סליחה-

הוא שאל, עניתי.

אתה לא עונה, מה שאתה לא יודע ולא התבקשת לענות, אל תענה. חבר'ה, בואו, אני אומר במקרה קיצון, כולם ארבעה שבועות המתנה, מחר-מוחרתיים, הם אמורים להיות פה, נכון? ומה הסיבה שכבר בחודש אוקטובר, לא אמרתי לי שאלה הדרישות? ובנובמבר? וכשהגעתם כבר לשם בפועל? וכשביקשתי את השמות של מי שכן כבר קיבל, מה כוללת הרשימה, של כמה אלפי עובדים, לפי דעתך, חבר הכנסת סעדה? כמה אלפי עובדים קיבלתי בדוח אקסל, על אלה שכבר עברו וסיימו את הכול, שסיימו רק אישור משטרה, כמה?

כלום.

אפס.

אפס?

אפס וכולם מתפרנסים, מאותו אקט שהוא מגיע, כולם, כולם, זה מדהים, כולם, אפס, אני אומר, חבר'ה, תביאו לי, אני רוצה, אני אלך לריב בשבילכם, תביאו רק את השמות, רק תביאו את השמות, אני אריב בשבילכם, תביאו ואני עכשיו פונה למר נקש, האם הדרישה לאותה הנפקת תעודת יושר - - -

תעודת לידה מקור.

אז קודם כל, אני דווחתי אחרת, לעניין תעודת הלידה, בסדר? דווחתי אחרת.

אין צורך בזה? דווחת שלא, שאין - - -

שאין צורך, שאין צורך. האם הדרישה להנפקת תעודת יושר, בגרסה המחמירה ביותר, נסמכת על חוות דעת של שירותי ביטחון, של ייעוץ משפטי וכדומה? והאם זה מה שאתם מתכוונים, או שבפועל אתם מחילים על עובדים שמגיעים בג'י טו ג'י, או בבי טו בי, שלא בענף הבניין?

אנחנו דורשים מכל עובד זר, אגב, בכל הענפים, לא רק בענף הבניין, שמגיעים לישראל, בדיקות רפואיות ותעודות יושר.

כאמור, מר נקש, ידוע שהנפקת תעודת יושר, יכולה לכלול, מדרג דרישות משתנה, אפשר לדרוש תעודת יושר שלוקח זמן להפיק אותה, 12 דקות, באינטרנט, מחמירה-יום, מחמירה מאוד-48 שעות וכזאת שצריכה לבדוק, לעשות לו, לא יודע מה, בנשמה, שבתוכה יש גם שוטר עד הבית, שבועיים, או אפילו ארבעה שבועות, אני שואל, האם הדרישה הזאת, של אותה דרישה מחמירה ביותר, מתקיימת, גם בהבאת עובדים, מסגרת ג'י טו ג'י, או בי טו בי, שהוא לא בבניין, כלומר בסיעוד, הרי מה זה משנה, אם הגיע עובד לסיעוד והוא לא מסונן מספיק, או שעובד לבניין, זה אותו דבר.

אדרבא.

עוד פעם, כמו שאמרתי, בכל הענפים, גם בסיעוד, גם בבניין, גם בחקלאות, אנחנו דורשים מהעובדים, תעודת יושר ואישור רפואי, אנחנו לא רוצים שיגיעו לפה עובדים שיש להם עבר פלילי - - -

אני שוב פעם שואל אותך מר נקש, את אותה שאלה, בדרך כלל, אני עוד לא מתחיל לשאול, אתה כבר יודע לענות לי. יש, לצורך העניין, שתי דרגות של הוצאת תעודת יושר - - -

אני לא מכיר שיש הבדל בדרישות של תעודות יושר בבניין, לעומת ענפים אחרים, אבל אני אבדוק את זה.

אני יודע בכמה טסטים שערכתי, לדוגמא, בסיעוד, מהרגע שאופיין עובד בהודו, הנה, אני מדבר על הודו, עד הרגע שהוא היה פה בארץ, לקח שבוע וחצי-שבועיים, זה כולל הכול, זה כולל הכול, הכול, הכול, פה, רק אישור אחד לוקח, עד ארבעה שבועות ועדיין אומרים שזה לא מספיק, האם זה אותה דרישה, האם זה אותו תבחין נדרש?

אז אמרתי, למיטב ידיעתי והיכרותי, הדרישה היא רוחבית לכל הענפים, אבל אני מוכן לבדוק, אם יש משהו חריג, או שונה, בענף הבניין.

כבוד היושב ראש, אני אשמח להתייחס, לעניין התשתיות, בבקשה, אני יכולה להתייחס בבקשה, כהתאחדות הקבלנים, לעניין התשתיות? צודק מנכ"ל אשטרום, 130 אלף עובדים חסרים, בניכוי הפלסטינים, אנחנו נשארים עם מספרים מאוד מאוד גבוהים, צריך ליזום, החלטת ממשלה ייעודית, לעובדים לתשתיות לביצוע, שהדבר הזה מתקיים, בין מספרי - - -

זאת אומרת, רוצים להפריד את העולמות.

זה מופרד, אנחנו אפיינו, בתשתיות, לא צריך רצפים וטייחים, זה מקצועות אחרים, אפיינו אותם, אנחנו מדברים עם משרד השיכון, מדברים עם משרד התחבורה ואני מאוד מקווה שזה יבשיל בקרוב. חשוב לי להגיד, שאין צורך בחברות זרות נוספות, יש כאן את אשטרום, יש כאן את הגברת הזאת, יש עוד 5,500 חברות ישראליות כחול-לבן, שיודעות לבצע פרויקטים מורכבים ופרויקטים פשוטים, יש חברות גדולות, קטנות ובינוניות ואין שום סיבה להביא לכאן חברות זרות לביצוע, חדשות לישראל, שום סיבה.

אני רוצה לשמוע ממשרד התחבורה, אני לא יעזוב את הנושא של תשתיות, מה הולך לקרות בשבועיים הקרובים, בנושא של הבאת עובדים זרים לעולם התשתיות?

אוקי, אז כמו שכבר הוסבר, ההחלטות הקיימות, לקח לנו זמן, גם להבין את זה, לא נותנות מענה, כמו שאמרו פה לעולם התשתיות, יש רק את ארבעת המקצועות בעבודות הרטובות, שנותנות מענה מאוד חלקי ולכן, כמו שגם התאחדות הקבלנים הציגו, אנחנו גם פנינו לחברות תשתית, הבנו שיש רשימה של מקצועות, אני לא אקריא אותה עכשיו, שצריך לעדכן בה את החלטות הממשלה, 3156 כמדומני ואנחנו צריכים לעבוד על זה, יחד, או בנפרד, עם משרד השיכון, משרד העבודה, האוצר, אנחנו צריכים לבחון את זה, כי יש לזה השלכות, זה לא רק ההחלטה, זה איך מיישמים אותה אחר כך ואנחנו על זה, זה ברמה הקרובה, גם שתתקבל החלטה, לצערי, עד כמה שהבנתי, זה לא אומר שיומיים אחרי, או חודשיים אחרי, כבר יכולים להגיע עובדים, זה תהליך. לגבי מה שהעלו פה על חברות הביצוע, זה מה שאנחנו גם צריכים לבחון את ההשלכות שלו, טווח קצר, טווח ארוך ואנחנו נוציא מסמך מסודר לוועדה, מצד המשרד.

זה לא מספק אותי, אני אגיד לך למה, אתה בנאדם מאוד נחמד ונשמע גם מקצועי, אני נמצא בוועדה הזאת, אני הופך עולמות כדי להגיע לפה, כי הבנתי לפני שלושה חודשים, שאנחנו הולכים לאירוע דרמטי כלכלית במדינת ישראל ואמרתי, אני אהיה יד ימינו של אלי רביבו ואני אלך אתו כל הדרך, אבל אני אגיד לך, מה ההרגשה שלי, אני בא מעולמות הספורט, הייתי יושב ראש איגוד השחייה, וועד אולימפי, יושב ראש וועדת הספורט, בסוף, אני בנאדם של תוצאות, לא מעניין אותי פילוסופיה, אני לא אוהב פילוסופיה, תן לי תאריכים, מה ייקרה בעוד שבוע, מה ייקרה בעוד שבועיים, האם בעוד חודש הדבר הזה יסתיים, לא יסתיים? צריך להבין דבר אחד, מה שאמרה הגברת מהתאחדות הקבלנים, זה שיש פה מאות חברות, היא אמרה את זה בעדינות - - -

5,000 חברות ביצוע.

זה אפילו אלפי חברות שלא עובדות היום ואם אנחנו, לא נדע להגיד להם, מה הצפי ומתי זה הולך לקרות, הולכת להיות פה, פשיטת רגל מטורפת של הרבה מאוד חברות וכשאני מדבר איתכם על עולמות התשתיות, מדובר על כלים מאוד מאוד יקרים, שהם קונים אותם, לא במזומן, זה בליסינג, או בהרבה מאוד תשלומים בהלוואות, העובדים שלהם, לוקחים אותם יחד עם הכלים, היום גם ללחימה של הרבה מאוד מקומות והם משועבדים בבנקים, במאות מיליונים. עכשיו, אם לא יהיה להם צפי והם זוכים במכרזים, בתקומה ויש הרבה מאוד עבודות היום בתשתיות, הם לא יכולים לעבוד, אם הם לא ידעו שבעוד, תאריך כזה וכזה, זה הולך להיפתר, הם אומרים שהם על זה, אבל אנחנו חייבים תאריכים, חייבים, אי אפשר לצאת מזה, אז בוא, תגיד לנו.

אז קודם כל, אני חושב, הגיעו פה גם נציגים מחברות התשתית, נתי, אני חושב שגם, אולי להם יש מה להגיד, אני כרגע, יודע שיש עבודה, גם בתוך המשרד ואנחנו צריכים לעבוד, גם עם משרדים אחרים, אני לא רוצה לנקוב בתאריכים, סתם, שאין לי כרגע את כל הגיבוי של ההנהלה לזה, אבל אם אתם תחליטו ל- אני יודע שבשבוע הקרוב, יש כמה פגישות בנושא וצריך גם אחר כך לבחון את הפגישות עם משרדים אחרים ואנחנו נשמח - -

אני אגיד לך מה אני חושב?

רגע, רק להשלים את המשפט, עמדתי, אם המשרד ילך איתה, אני אשמח, להשתלב להצעת מחליטים הקיימת, אבל אני לא יודע מספיק, אם אנחנו לא רוצים להזיק, אם יש החלטה שאולי נעכב אותה, אז יש פה כמה - - -

שתי החלטות, לא קשורות אחת לשנייה, כבודו, אני מתנצלת, אנחנו צריכים 60 אלף עובדים פלוס, פלוס, פלוס.

אני אגיד לך, מה אני מבקש מהיושב ראש, אני תיכף אעבור לשם ואחזור לפה, אני מבקש דיון, על הנושא של התשתיות, תוך שבועיים, אבל תוך שבועיים, אנחנו יודעים הכול, שאתם מוכנים החלטת מחליטים, יודעים מספרים, הקבלנים יודעים והחבר'ה של התשתיות, יודעים לאן זה הולך וגמור את האירוע הזה, כי אם, לא נקבע לכם זמן, תאריך מסוים, אתם מאוד נחמדים, אבל אני מכיר את משרדי הממשלה, זה ייקח עוד שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע ועוד חברה תתמוטט ועוד חברה תתמוטט ועוד חברה תתמוטט, בסוף, לא יהיה מי שיבנה ויביאו את החברות הזרות, זה מה שייקרה.

כן, בדיוק, אדוני הבין.

אתה מסכים איתי?

כן. כן, בבקשה.

משה נחום, נשיא לשכת הקבלנים בישראל. האמת היא שבאתי לזעוק את זעקת הקבלנים ולתדהמתי הרבה, אני מוצא את הקבלנים ננזפים, לפחות, על ידי חברת הכנסת כאן, שבין היתר, אם אני מצטט מדויק, אמרו שכנראה הקבלנים, מעדיפים להמתין לפלסטינאים, עוד נאמר פה, שהקבלנים יענשו בהבאת חברות זרות, על הראש שלהם, אם לא יתחילו לעבוד, לבנות, לייצר וכך הלאה, אני מקווה שאני מדייק, אבל אני בטח לא מפספס הרבה. אז תראו, אין יותר אינטרסנטים מהקבלנים בישראל, להביא אתמול, כמה שיותר עובדים לעבוד ולא בגלל שאנחנו רואים ראיה מרחבית וציבורית כמוכם, אלא מתוך האינטרסים האישיים העסקיים שלנו, נתחיל בזה, כפי שאדוני, בוודאי יודע היטב וכפי שנאמר פה, אנחנו משלמים פי שניים ופי שלוש, שכר לעובדים, יש לנו הוצאות תקורה קבועות שהן אינן משתנות - - -

אם תוכל, רק בסוף דברייך, לסייע לי ולהבין, מה גרם לך להבין שפנו אליכם ככתובת?

אני שמעתי כאן ובין היתר, גם הבנתי שהדיון היום, הוא הגדלת מספר חברות הביצוע הזרות, שהוא ענישה, לא נורמלית בשבילנו, זאת אומרת, אני רואה בזה, גזרת גורל, זה פשוט גזרה נוראה, אבל אם תרשה לי, רק לסיים, אני רוצה להמשיך ולהגיד, יש לנו את הוצאות התקורה שלנו, כפי שאמרתי, יש לנו עלויות מימון אדירות, שלא לדבר על הריבית, שעוד פעם, אני לא רוצה להרחיב את הדברים, זה ידוע לכל היושבים כאן, יש לנו את עלויות ערביות חוק המכר, מדובר בעליות חודשיות אדירות ונאמר פה ואני מחזק את הדברים, היקפי פשיטות הרגל, תהיינה עצומות, כבר היום, חלק גדול מאד מהחברים מפרפר. אני רוצה להגיד עוד משהו, הקבלנים בישראל, חלק לא קטן מהם, תתפלאו, נמצאים כרגע, בלחימה בעזה ואני מכיר, לפחות כמה טובים, שנמצאים ונלחמים בעור שיניהם, נדהמים ופנו אליי וביקשו ממני, לא לפספס את הדיון היום, שהם כן הם רואים את עצמם מחרפים את נפשם, על הגנה על המדינה, כשהכנסת עסוקה, בלמצוא להם מחליפים ולחסל את הפרנסה שלהם, רבותי, אין בעיה של קבלנים במדינת ישראל, אמרה פה כרגע, נציגת התאחדות הקבלנים, 5,000 קבלני ביצוע, איזה מקום יש להביא קבלני ביצוע נוספים? הקבלנים, אם יסירו את החסמים בפניהם ואני לא אפרט אותם כאן, אם תרצו, אני כן אפרט, אם תסירו את החסמים בפניהם, אנחנו נייצר פי שניים ופי שלוש, מאשר אנחנו מייצרים בשנה רגילה, בלי המלחמה, יש לנו יכולות מוכחות לעניין הזה ואני אזכיר את תקופת שרון, מי שזוכר, איך מהר מאוד, הענף ידע להתאים את עצמו ולייצר פי שתיים ופי שלוש.

למה אנחנו לא חוזרים לזה?

מכיוון שיש חסמים אינסופיים ואם תרצה, אני אפרט אותם, אני לא בטוח שכאן המקום.

אם בשנות התשעים יכלו לעשות את זה, בהחלטה אמיצה - -

סליחה, אני אגיד לך, באותם ימים, אני הבאתי באופן אישי, עובדים לישראל, בלי שום תאגידי כוח אדם, הבאתי 15, 20, 30, כמה שהייתי צריך, אבל מישהו חשב, בבית הזה, לא אתם כמובן, אבל בבית הזה חשבו, שהקבלנים, כנראה, לא ישרים, לא מספיק טובים, לא יודעים לקרוא את הרגולציה והחליטו להקים תאגידי כוח אדם, מי שקבע זה הבית הזה, לא אנחנו. היום אנחנו תלויים בחסדי חברות כוח האדם, אנחנו מתחננים לחברות כוח אדם, מתקשרים מידי יום ביומו, התערפים הם מטורפים, כפי שנאמר פה וזה נכון, מגיעים גם לדרישות של 2,000 שקל ליום לעובד ולנו יש התחייבויות קודמות, אתם יודעים את זה, הרי אנחנו לא בונים מהיום למחר.

תודה רבה, מר נחום, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור, לנציגת התאחדות הקבלנים.

כבוד היושב ראש, אני דיברתי מקודם, על הצורך בהחלטת ממשלה ייעודית לעובדי תשתיות, לעובדים לחברות ביצוע ועשיתי חיבור ישיר, לעובדה שבהצעת המחליטים, או בכוונת הממשלה, לאפשר הבאת חברות זרות, לאיזשהו צורך שאין צורך, יש בישראל 5,500 חברות ביצוע מוכשרות, טובות, כחול-לבן, אנחנו רק צריכים עובדים, רק עובדים ומשרדי הממשלה שאנחנו מדברים איתם, עם שיכון, תחבורה, צריך לכתוב את הצעת המחליטים הזאת, לאפיין, אנחנו כבר אפיינו את המקצועות הנדרשים, לתשתיות שזה עבודות שהן שונות מביצוע של בנייה למגורים.

אפיינתם עם משרד התחבורה?

כן, כן, כבר יש דיבור רציף, אבל צריך להאיץ אותו, להאיץ אותו, לשים אותו על טורבו.

אני מודה לך, אני אתייחס לסיכום דבריי, גם לנושאים האלה. גברת ארן, דיברה על הצפי של הגעת עובדים שהתמיינו במחזור שהסתיים ב-8 בינואר, מכמה תאגידים?

האמת שאין לי את המספר הזה מולי, אני יכולה לחזור לוועדה, בצורה מסודרת ולכתוב, אבל זה לא - - -

מי דיווח לך על הגעתם?

רגע, לנו יש אקסל מסודר, אם זאת השאלה, שבתוך האקסל, אנחנו, אני רגע מדברת על ה-2,500, יש לנו את ההקצאה - - -

מה זה 2,500?

אלה שכבר אושר ברשות האוכלוסין, בצורה מסודרת, עוד טרם המיונים, זה 2,500 עובדים כאלה, שאושרו ועברו את המיונים בהצלחה ובתוך האקסל הזה, אנחנו רצים, אותם אנחנו רוצים, מן הסתם, ראשונים נכנסים, כי לא צריך לאשר אותם בדיעבד וכדומה. מתי אמורים? לכן אמרתי בתחילת הדברים, אני לא רוצה להיות דוברת של התאגידים.

8 בינואר.

8 בפברואר, נאמר לנו.

8 בפברואר, סליחה, מי הודיע לך?

אלדד.

התאגידים, מי שאמור, על פניו, לקדם את התהליכים האלה.

הבנתי, כמה? 200 אמרת?

הוא דיבר על 200, כן, היה עדיף שהוא יגיד בעצמו, כמובן.

אני שואל אותך.

אני עונה.

ומה תגובתך הייתה, כשהוא בישר לך את הבשורה המשמחת הזאת?

שצריך לזרז, זה תגובתי.

הבנתי ואם אני הייתי עוזר שלך, הייתי אומר לך, שהמינימום להזדעק, להזדעק, 200 עובדים, אחרי חודש וחצי, של תהליך של ארבעה חודשים, זוהי תעודת עניות, אם זה ההספק שלכם, עובדים שלי, לא הייתם יכולים להיות, הנה, אני מודיע לכם, להסתפק ב-200 עובדים, אחרי חודש וחצי, שאנחנו עוד חודשיים - - -

אני לא אמרתי שאנחנו מסתפקים בזה.

לא, לא, להזדרז, תראו, חבר'ה, תקשיבו, אני מבקש קוהרנטיות, צריכה להיות איזושהי הבנה בסיסית, כשאני רוצה ללמוד תהליך סדור, צריך למצוא את העובד, צריך לבחון אותו, הוא צריך לעבור תהליך תעודת יושר, צריך לעבור תעודה רפואית, כרטיס טיסה, להגיע לארץ, אין עוד משהו בדרך, אין, תאמין לי, אין עוד משהו בדרך, אני אומר, אנחנו נקבל התייחסות לעניין תהליך הבדיקה, נאמר וכולם, כולם זה לא שבוע, או שבועיים, זה ארבעה שבועות, ארבעה שבועות בדיקה, אבל שנייה, אחרי שיש את הבדיקה, נגשים, הרי הם עברו כבר את הלג הראשון של הסינון, רשות האוכלוסין, נגזים, נגזים, אתם יודעים שזה לא קורה, אתם יודעים שהם ספיידרמנים, בלי עין הרע, נגזים, עוד יומיים להבריק להם, למה הם לא פה כולם? למה אני צריך לחכות, כל כך הרבה זמן, על כל כך הרבה זמן, לקבל 200, 200 ולהגיד, חבר'ה, תזדרזו להביא אותם, בבקשה, מזה 200? למי ה-200? איך הם יחולקו?

הם לא אמורים להיות מחולקים, הם אמורים להיות כבר משויכים לתאגיד.

תודה רבה.

לא, זה לא איזה סוד, זה המודל.

תודה רבה.

זה לא איזשהו סוד.

200 זה הגברת הזאת שהייתה פה, הוא ואני, זה כבר הלכו לך כל ה-200 - -

משרד הבינוי והשיכון, באמת עובד פה, שנייה רגע, צריך לשים את זה על השולחן, עובד פה מסביב לשעון, כדי להביא עובדים.

מוינו 8,000 איש וימוינו עוד בשבועיים הקרובים, יצא עוד סבב, עוד באמצע פברואר הולכים לעוד סבב.

יש תאגידים ששלחו שמות להודו ולא קיבלו מענה, לא קיבלו תשובה? זו השאלה שלי.

יש תאריכים לאמצע פברואר.

אני יכולה לתת את כל התנאים ואת כל התשתיות - - -

אני ב-14 אתרים, אני פתוח, לא יודע מה לעשות.

אני בכלל לא יודעת כרגע, לתת לך מענה.

אתה לא מבין שאתה לא בלופ בינתיים, אתה לא בלופ, אחרי שלושה וחצי חודשים, אתה לא בלופ.

אני אלעד מצוינים, מנכ"ל קרן הראל לפיתוח. תראו, בשכונת אריאל דרום, יש הקפאה דה פקטו שלא ידענו, עוד מתקופת אובמה, יש מאות זוגות צעירים שמחכים להיכנס לדירה שלהם ובקרוב מאוד, הם ישלמו, גם משכנתאות וגם שכירויות במקביל, שמחזירים אותנו לתקופות לא טובות שידענו. עכשיו, כבר שמענו על כל מיני רעיונות של החרגה, של יישובי יהודה ושומרון, שרק אליהם יוכלו להיכנס פועלים פלסטינאים, כמובן שדבר כזה, לא יקום ולא יהיה, דין היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, כדין ערי ישראל, דין אריאל כדין תל אביב, אם תרצו. עכשיו, חשוב להבין, גרירת הרגליים הזו, של הבאת עובדים הזרים, זה כל זה מסך עשן, כדי להחזיר את הפועלים הפלסטינאים, אנחנו צריכים להבין את האירוע - - -

אוקי, הדברים האלו, כבר באו לידי ביטוי, אני לא יכול לאפשר, כשאני כבר בחריגה - -

כן, אבל אנחנו כרגע, נחשפים לאותו מסך עשן שאנחנו מדברים - - -

כן, אבל זה לא רלוונטי.

חשוב, אבל להבין את הגרעין, כל זה נועד, כדי להחזיר את העובדים הפלסטינאים לעבודה ואז מדברים על כל מיני - - -

תראה, אתה פעם חמישית חוזר על מה ששלושה דוברים דיברו על זה, נתתי לך רשות דיבור, כשאני כבר חייב לסיים את הדיון ואתה חוזר על אותם דברים, שכולם דיברו על זה - - -

אני צריכה לעשות תיקון לאמירה הזאת, אם יורשה לי במשפט.

לא, אין על מה, זה לא רלוונטי. טוב, ברשותכם, אני חותר לדברי סיכום. הוועדה מבקשת ממשרד השיכון והבינוי, לכנס ישיבה, בנושא בחינת מקצועות הנדרשים, נוספים, לענף הבניין ותשתיות והעביר את ההחלטות לוועדה, תוך שלושה שבועות. אני מצפה להיות מוזמן לדיונים האלה וללמוד מכם, אם אין לי מה לתת לכם, לפחות, אני אלמד מכם על תהליכים ועל הדרך, בה אתם מקבלים את ההחלטות. בהמשך לישיבה הקודמת של הוועדה, על התשתיות הלאומיות, מיום ה-26 בדצמבר 2023, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין, מר נקש, לכנס ולקיים שולחן עגול, לסיוע בענף התשתיות, בהשתתפות משרדי התחבורה, שיכון, האוצר, העבודה ונציג של הוועדה, הוועדה תעקוב אחר הודעת משרד הבינוי והשיכון, לעניין 200 העובדים המזוקקים, שנזכה לראות אותם ב-8 בפברואר ואני יכול גם להניח שגם ה-8 זה תאריך היציאה שלהם ואז יגיעו לפה ב-9, אני לא יודע, אנחנו נעקוב בכל מקרה, באדיקות. הוועדה מברכת ומודה למשרד העבודה, על הנחת תקנות הפקדון, לתשתיות לאומיות, זה תהליך מבורך שחיכינו לו, התבשרנו לגביו, היום בבוקר.

הוועדה מבקשת מרשות התחרות, לבחון את מבני תאגידי כוח האדם, בענף הבניין, אשר עושים הכול, ככול הנראה ועל פניו ולכאורה, כדי לשמר את רווחיהם, באופן מונופוליסטי ולא להביא עובדים, אני לא מצליח למצוא עוד נימוקים סבירים מעבר לזה וכאן זה יתיישר למה שמכובדי, חשב שמייחסים את זה לקבלנים, אתם לא הכתובת, לנושא הבדיקה. הוועדה מבקשת, מרשות האוכלוסין וההגירה וממשרד הבינוי והשיכון, להקל מידית, את רמת הוצאת דרישות תעודת היושר, הנדרשת לרמת בדיקה, שלא תארך ארבעה שבועות ולהשיב לוועדה, בכתב, עד מחר, בשעות הצהריים, האם הדרישות להנפקת תעודת היושר, בין תהליכי גיוס בטו בי, לג'י טו ג'י. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה, לעדכן את הוועדה, תוך שבועיים, על הפעולות שהמשרד עושה, בענף התשתיות, על תשובות לכל השאלות שנשאלו בדיון ועל הצעת המחליטים ואם היא מוכנה, לעניין השילוב והעדכון. הוועדה תקיים דיון מעקב המשך, בשבועות הקרובים, אני שב ומבקש מכולנו, להתפלל לשלום חיילינו, הפצועים שלנו ושבויינו ואני מבקש להתנצל בפני כל מי שתוך כדי הדיון, בלהט הדברים, קיבל איזושהי פנייה ממני, כאישית אליו, לא כך הם הדברים, אני לפחות, לגבי חלק, לא מבוטל מהנציגים, בטח הממשלתיים, שיש לי ביקורת על התוצאה של משרדם, אני יודע שלגביהם, הם עובדים מסביב לשעון, במסירות נפש אדירה, גם אם לדוגמא, אני אתן את הגברת מיכל ארן שיש לי מחלוקת לגבי חלק מהתובנות והמסקנות התפקודיות, המסקנות המתגבשות, אבל לא לגבי הנכונות והמאמצים, אז גם אם זה נשמע, למי מכם, באופן אישי, אין זו הכוונה, אני מודה לכם ומי ייתן ויבוא לציון גואל, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.