פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



92
ועדת הכלכלה
08/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 260
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 11:00

הצעת חוק לתיקון פקודת הייבוא והייצוא (מס' 5) (מתווה לשינוי שיטת הייבוא), התשפ"ג–2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
אוהד טל
רון כץ
סימון מושיאשוילי
משה פסל
אריאל קלנר

אמנון מרחב - מנכ"ל המשרד, משרד הכלכלה והתעשייה

איגור דוסקלוביץ - הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

קרני קירשנבוים - ממונה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה

רם אלפיה - מנהל תחום בכיר דוברות, משרד הכלכלה והתעשייה

ינון אלרועי - ראש מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה

שני ברוך עזרי - עוזרת ראשית בלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אלכסנדרה ארונין קוזלוביץ - סגנית הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה

גל ברנס - רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר

גלעד גולוב - מנכ"ל, מכון התקנים

ורד אורן - סמנכ"ל קשרי חוץ, מכון התקנים

מרדכי שיף - היועץ המשפטי, מכון התקנים

רז הילמן - סמנכ"ל ייבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר

איל שפירא - עו"ד, רשות התחרות

ליאור רוזן - יו"ר ועד מכון התקנים, ההסתדרות הכללית החדשה

אלכס מילר - ההסתדרות הכללית החדשה

רחל גור - סמנכ״לית, לובי 99

דור חרלפ - מנכ"ל, האינטרס שלנו

אילן בר - סמנכ"ל סיסטם מעבדות, נציגי מעבדות

אריאל רכניץ - חוקר, פורום קהלת

יונתן סורוצקין - פורום קהלת

רפאל אבקסיס

- יועץ תקינות

אתי פלר - מנכ"ל, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

אייל פרובלר - יועץ משפטי, התאחדות התעשיינים

אופיר גמליאל - מנכ"ל, ITL, בדיקות מוצרים, נציגי מעבדות

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

הדס כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק לתיקון פקודת הייבוא והייצוא (מס' 5) (מתווה לשינוי שיטת הייבוא), התשפ"ג–2023, מ/1653

אני פותח את הישיבה. המשך דיון של הצעת חוק לתיקון פקודת הייבוא והייצוא (מס' 5) (מתווה לשינוי שיטת הייבוא), התשפ"ג–2023. בישיבה הקודמת סיימנו חלק גדול מהסעיפים. נשארו לנו מספר בעיות ונשלים אותן היום. היועץ המשפטי, אתה מוכן להתחיל?

כן. למעשה יש שני סניפים ברצף ההקראה שדילגנו עליהם. אלה סעיפים 6 ו-7 להצעת החוק, והם גם תוקנו בעקבות הערותיו של חבר הכנסת ברוכי לעניין המעבר בין מעבדות. אני מציע שנציגי משרד הכלכלה יציגו את התיקונים ואז נקרא אותם.

רגע, איזה סעיף אנחנו?

סעיף 6 להצעת החוק, תיקון סעיף 2ז רבא. סימנו שם גם "טרם אושר", כך שיהיה ברור.

"תיקון סעיף 2ז
6.
בסעיף 2ז לפקודה -



1. בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 2א(ג) או (ד)" יבוא "סעיף 2א(ד)".



1. בסעיף קטן (ג)(2), אחרי פסקת משנה (א) יבוא:




"(א1) למעבדת הבדיקה שמבצעת את הבדיקה לשם מתן אישור המשלוח, יש את מלוא המידע".



– כאן אנחנו רוצים במקום "הדרוש לה לצורך" תיקון נוסח קטן הנוגע לטובין, זאת כדי לאפשר את זיהוי הטובין בצורה מהימנה.




"מידע כאמור התקבל באמצעות יבואן שביצע אישור דגם וקיבל את המידע כאמור מאת המעבדה שביצעה את אישור הדגם כאמור בסעיף קטן (ה).";



1. אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:




"(ה) ביצעה מעבדת בדיקה בדיקת דגם בהתאם לבקשת יבואן, תעביר לו מעבדת הבדיקה את מלוא המידע"


– גם כאן במקום "הנדרש לצורך", תיקון נוסח: "הנוגע לטובין, וזאת כדי לאפשר את זיהוי הטובין באופן מהימן".

לא הבנתי. מה תיקנתם פה?

תכף אני אסביר את המהות של הסעיף. אני רק אשלים את הסעיף.

במקום "המידע הנדרש לצורך" – "מלוא המידע הנוגע לטובין כדי לאפשר את זיהוי הטובין".

כן.

"(ו) הממונה על התקינה רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיפים 14א עד 14יז, בסכום של 50,000 שקלים חדשים, על מעבדת בדיקה שלא מסרה ליבואן מסמך"
– גם כאן תיקון נוסח, במקום "הנדרש לצורך" – "הנוגע לטובין, וזאת כדי לאפשר את" - - -

זה התיקון של חבר הכנסת ברוכי, נכון?

נכון. אני רק אשלים את המשפט: "זיהוי הטובין באופן מהימן בהתאם להוראות סעיף קטן (ה)".

עכשיו אני אסביר את התיקונים. סעיף קטן (א) זה פשוט תיקון טכני שמשנה את הבסיס שביצענו כאן, וזה למעשה ביטול הגשת ההצהרה על הממונה וקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה על התקינה. אז זה תיקון טכני סעיף (א). סעיף קטן (ב) זה בעקבות הבקשה של חבר הכנסת ברוכי והערות הוועדה. למעשה, כאן מעבדה שעוברים אליה, כדי שהיא תוכל לזהות את הטובין בצורה מהימנה, צריך שאותו יבואן יוכל לקבל מהמעבדה שבה הוא נבדק את כל המידע שדרוש לצורך זיהוי הטובין.

מי קובע מה צריך?

יש רגולטור. הרי הוא צריך להטיל את הקנס. בשביל להטיל את הקנס צריך לברר.

דוד כבוד היושב-ראש, יבואן עשה אישור דגם אצל מעבדה א. עכשיו הוא צריך לעשות את אישור המשלוח במעבדה ב. מעבדה ב מבקשת, או היבואן יבקש ממעבדה א את כל המסמכים. כתוב פה: "הנצרך". מה זה "נצרך"? כלומר, מי קובע מה נצרך?

איפה אתה רואה "נצרך"?

בתיקון.

קודם כול, את העניין של ה"לצורך" תיקנו נכון.

לא. אני מציע שמעבדה א מעבירה ליבואן את כל החומר שברשותה.

אבל רגע, רגע. קודם כול, לא כל דבר רושמים בחוק. יש תהליך שאנשים מטפלים בזה. אתה לא יכול כל דבר לרשום בחוק.

אבל צריך להבין, העולם הזה הוא עולם תחרותי בשתי מעבדות. כל מעבדה לא רוצה להוציא את מה שיש לה. היא לא רוצה. ואנחנו רוצים לעודד את התחרות הזאת. אבל אנחנו רוצים לתת בצורה הכי פשוטה, הכי ברורה, למעבדה השנייה לקבל את כל מה שיש למעבדה א.

קובץ הבדיקה.

נכון.

אבל רגע, רגע. מה זה קובץ?

השאלה אם התיקון שהוקרא נותן מענה לתיקון שלך.

תגיד לי מי קובע מה נצרך.

לא. אבל כתוב: "מלוא המידע הנוגע לטובין". מה אתה רוצה? אני לא מבין.

המילה היא "מלוא המידע שיאפשר את זיהוי הטובין".

מלוא המידע הנוגע לטובין שנבדקו בעצם. זאת הכוונה.

מה, הוא צריך לתת לו העברה מהמחשב? אני לא מבין את זה. כתוב בחוק "מלוא המידע".

מלוא המידע הנצרך או הקיים?

הנוגע לטובין.

מלוא המידע הנוגע לטובין.

זה הכול. זה כתוב. מה אתה רוצה?

אז מה קשור זיהוי הטובין?

כדי לאפשר את זיהוי הטובין בצורה מהימנה. כל המידע - - -

אז יכול להיות שהמעבדה תגיד שהיא לא מזהה, שלא הבאת לה מספיק פרטים בשביל שהיא תזהה.

זה כבר ביצוע.

מדובר על כל מה שיש לאותה מעבדה והוא לא מחסיר.

על זה התלוננו. ההוא יתלונן לרגולטור, הוא יברר את זה, יגיד לו: אדוני, אתה לא נותן? קודם כול 50,000 ש"ח קנס.

טוב.

רגע. "רשאי להטיל עיצום" זה בלי לפגוע מהחובה להעביר את המידע, אוקיי?

לא הבנתי.

זה כאילו שהוא מטיל 50,000 ואז הוא לא צריך להעביר את המידע. יש חובה להעביר את המידע. 50,000 ש"ח זה נוסף לחובה.

בלי כסף. כל שעתיים לא מעביר – עוד 50.

זה תמיד נכון. לגבי כל עיצום כספי זה נכון.

לא יודע נכון, לא נכון. פה במיוחד אני רוצה שיהיה ברור שזה לא פוגע בחובה. אתה מבין? שהמעבדה לא תגיד: נתתי 50,000, אני כבר לא צריכה לעשות כלום.

מה שאמרת זה נכון לכל סוגי ההפרות, לאו דווקא להפרה הזו. אם מגיעים עכשיו להליך של אכיפה מינהלית, אז הסכום אמור להרתיע, והוא כמובן גם גדל ככל שההפרה מתמשכת. אם ההפרה מתמשכת, יש לך הגדלה של סכום העיצום.

זה אני יודע. איפה זה רשום בחוק?

זה רשום בפקודה עצמה.

זה כאילו סכום חד-פעמי.

לא, יש בפקודה סעיפים שמדברים על הפרות חוזרות ומתמשכות. התיקון הזה נכנס לך בתוך סעיף קיים.

איפה?

זה מוגדר הזמן של המתמשכת?

לא. זה יש בפסיקה.

יש סעיף 14יג.

מה הוא אומר?

הוא מדבר על הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה, ויש גם סעיף 14 הפרה נמשכת והפרה חוזרת.

זאת אומרת, זה קיים בחוק. אתה יכול כל הזמן לתת עוד 50 ועוד 50?

כן.

עד שיתרצה.

הבנת, איגור?

50 זה באירוע אחד.

אני אומר, בהפרה נמשכת יכול להתווסף על העיצום החלק ה-50 לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

אתה מודע לסעיף הזה? עשית אותו פעם?

הוא אוכף את הסעיף הזה.

פעם עשית את זה?

כן, כן.

נתת לו פעמיים קנס?

לא, זה תלוי בהתאם. זה יכול להיות פעמיים, זה יכול להיות פעם וחצי.

תלוי בהימשכות ההפרה.

אוקיי. יש למישהו הערה לסעיף הזה?

יש לי שאלה לשאול אתכם לעניין האכיפה. מבחינת הטלת עיצום כספי, האם הסעיף הזה ניתן יהיה לאכיפה פשוטה מבחינת הממונה על התקינה? כלומר, להבין איזה מידע נדרש. עכשיו, אחרי שתיקנו, כשאנחנו מדברים על מלוא המידע שנוגע לטובין כדי לאפשר את זיהוי הטובין בצורה מהימנה.

למה לא להגדיר את זה: "כל המידע שברשותו"?

לא, מדברים על הזיהוי, על מה נצרך בשביל לזהות.

כל המידע שברשותו. אם יש שם מידע שמזהה - - -

ודאי. הבדיקה חייבת להעביר הכול. המעבדה חייבת להעביר הכול.

תוסיף את המילה "כל". אין בעיה. עוד הערה?

רגע, מה אנחנו מוסיפים?

"כל המידע שברשותו". כל המידע על המוצר.

זה כבר קיים.

אתה כבר לא יכול לבקש שום בקשה שקשורה לחוק, הבנת?

אוהד, מה הסיפור שלך? תמיד אתה בא כשיש בנק. איפה אתה פתאום מופיע לי?

אתה רואה? הינה, באתי בלי בנקים, אתה רואה מה זה?

קיבלתי תלונה ממנכ"ל בנק לאומי עכשיו למה אוהד מגיע לא בישיבה של בנק. אני צוחק.

אני אשמח להתייחסותכם לשאלה לעניין האכיפה של החובה הזאת.

נוכל להתמודד עם זה.

האם יש צורך בהוראות שלך לעניין הזה או הוראות של הממונה? או שלהבנתך ניתן יהיה לאכוף גם בלי לקבוע איזשהם פרמטרים לגבי המסמכים?

יכול להיות קושי, כי מדובר פה ממוצר למוצר, מתקן לתקן, כשלמעשה לכל מוצר יש אפיונים משלו ומסמכים משלו. אז יכול להיות פה קושי מסוים באכיפה. לכן, אולי להוסיף פה שרשאי לקבוע הוראות בעניין.

לאיזה עניין? כלומר, הוראות לעניין המידע או המסמכים?

לעניין המידע.

מצוין. אם לא ניתן לך את זה בחוק, אתה לא יכול להוציא עוד? תן לו הסמכה, אין בעיה.

איגור, יש לך את זה היום בחוק התקנים.

איפה?

בחוק התקנים, בסמכויות של הממונה לקבל כל מידע.

זה במסגרת אכיפה.

אתה מדבר על מסגרת אכיפה, לא?

לא, זו לא אכיפה.

אם הוא אומר שצריך, תוסיף.

להוסיף הסמכה?

כן.

"לממונה לקבוע הוראות לעניין המידע".

בסדר גמור. עוד משהו?

כמו שאמר הממונה, הסמכות היא סמכות רשאי.

סמכות שבשיקול דעת ככל שייווצר צורך. לכן שאלתי לעניין האכיפה, כדי לוודא שהאכיפה אכן תהיה אפקטיבית.

אני רוצה להבין, זה לא עד 50,000? רק 50?

לא, לא. הסכום כאן הוא סכום פיקס. אפשר להפחית אותו רק לפי תקנות ההסמכה.

אוקיי. כל הח"כים, יש לכם עוד הערה? אין. מי בעד הסעיף הזה?

סעיף 6.

זה עוד לפני 6א, נכון?

כן. רק 6.

מי נגד?
הצבעה

אושר

פה אחד. עבר. הלאה.

סעיף 6א. גם הסעיף הזה הוא בעקבות הערותיו של חבר הכנסת ברוכי.

אמרנו פעם אחת. זו ההערה השנייה.

היו לו שני סעיפים.

בסדר. האמת היא שאתה מייצג את דגל התורה וגם את אגודת ישראל, נכון? אז יש לך שתי הערות. יאללה.

סעיפים שהוספו בעקבות הערות של ברוכי.

יש לך אישור מגולדקנוף שאני אייצג אותם?

לא משנה, זה לא מעניין אותו. הוא הסמיך אותי להסמיך אותך.

בבקשה, תקראו את הסעיף.

"הוספת סעיף 2ט1
6א.
אחרי סעיף 2ט לפקודה יבוא:




"חובת פרסום פרקי זמן לביצוע בדיקות לאישור משלוח
2ט1.
הממונה על התקינה יקבע את פרקי הזמן לבדיקת משלוח על ידי מעבדת בדיקה והוראות לעניין פרסום נתונים ומידע על פרקי זמן לביצוע בדיקות לאישור משלוח" –

איפה את קוראת?

סעיף 6א. זה מיד לאחר הסעיף שדנו בו כרגע, מיד אחרי סעיף 6.

אקריא את זה שוב: "הממונה על התקינה יקבע את פרקי הזמן לבדיקת משלוח על ידי מעבדת בדיקה והוראות לעניין פרסום נתונים ומידע על פרקי זמן לביצוע בדיקות לאישור משלוח בהתאם להוראות לפי פקודה זו."



כאן למעשה, גם בעקבות הערת חבר הכנסת ברוכי, אנחנו נותנים סמכות לממונה לקבוע פרקי זמן לבדיקות משלוח והוראות על פרסום הנתונים. כלומר, בעקבות ההוראות של הממונה יש פה חובה לפרסם את משך הזמן שלוקח לבדיקת משלוח.

אני מניח שמדובר כאן על פרקי זמן מרביים, נכון?

מקסימליים.

אז צריך יהיה להוסיף את זה.

ומה עם אישורי דגם?

אבל למה צריך להיכנס לזה?

זאת הערה נכונה, קיבלנו אותה.

אם הבדיקה היא וולונטרית, והוא - - -

לא, לא, לא.

לא, זה חובה.

יש קבוצה שזה חובה, נגיד צעצועי ילדים.

אתה מדבר על החובה. אוקיי, הגיוני.

אנחנו דיברנו על בדיקה במסגרת אישור משלוח, זו קבוצת ייבוא מס' 1.

נכון. ומה עם אישורי דגם? למה אין פרקי זמן לזה?

אישורי דגם נורא קשה לקבוע פרקי זמן, מכיוון שהוא שונה בהתאם לתקן ותקן והוא מוצר בתוך תקן. ישנם מוצרים שניתן לבדוק אותם תוך שבוע ימים, וישנם מוצרים שלצורך הבדיקה שלהם נדרשת שנה וחצי ויותר.

ובמידה שהיבואן רואה שמתעכב, הוא יכול לעבור ממעבדה למעבדה גם בתוך הליך הבדיקה?

לא. הסעיף הזה לא מדבר על זה.

בסדר. אבל אני שואל שהוא יוכל לעבור. בחוק יהיה כתוב שהוא יכול לעבור. אם הוא רואה שאישור הדגם לוקח לו הרבה זמן - - -

אם המעבדה עכשיו תוקעת אותו שלוש שנים מה הוא עושה?

הוא יכול לעשות את זה גם ככה. מה מפריע לו? במסגרת בדיקת דגם הוא יכול לעשות את זה. מי מפריע לו?

אם הוא התחיל תהליך עם מעבדה אחת, הוא יכול לפנות - - -

אני מדבר על בדיקת דגם.

כן. אוקיי.

בסדר? מי בעד סעיף 6א עם התיקון שהוסיף היועץ המשפטי? מי נגד?

הצבעה

אושר

פה אחד. עבר. הלאה.

סעיף 7.

כן. 7.

"תיקון סעיף 2יב
7.
בסעיף 2יב לפקודה –



1. בסעיף קטן (א) -




1. בפסקה (1), במקום "בתוספת" יבוא "בתוספת הראשונה";




1. בפסקה (4), אחרי "אישור מראש ובכתב מהממונה על התקינה" יבוא "לרבות עיכוב משמעותי בזמני ביצוע הבדיקה מטעמים שאינם תלויים בפעולות היבואן, או.""



תיקון סעיף קטן (א) הוא תיקון טכני, כיוון שהוספנו את התוספת השנייה שכבר נגיע אליה.

אנחנו נערוך את התיקון הטכני הזה לאורך כל הפקודה, נבדוק איפה נדרש להחליף מ"תוספת" ל"תוספת ראשונה", להוספת התוספת השנייה.

רק שאלה קטנה. למה זה "עיכוב משמעותי" אם הוא עובר בלוחות הזמנים? אם יש כבר לוחות זמנים לאישור משלוח, אז: "לרבות עיכוב בלוחות הזמנים". זה לא משמעותי. משמעותי זה משהו שניתן למדידה עכשיו – כן משמעותי, לא משמעותי, מי מחליט את זה. אבל אם יש לוחות זמנים והוא עבר את לוח הזמנים, אז זה פשוט.

לוקה בהיגיון.

אוקיי: "לרבות עיכוב בזמני ביצוע הבדיקה מטעמים שאינם תלויים בפעולות היבואן". למעשה, זה סעיף שאומר שברגע שמעבדה אחת התחילה את האישור של בדיקות משלוח, ברגע שיש עיכוב - - -

כבוד היושב-ראש - - -

היא עונה לך ואתה מדבר איתנו? לא הבנתי. הפכתם להיות כמו בית המשפט העליון, שהם מתייעצים ביניהם לפני שהם מחליטים.

ברגע שיש איזשהו עיכוב בבדיקת המשלוח, ניתן יהיה לעבור בין מעבדה שהתחילה את הבדיקה של המשלוח למעבדה אחרת.

אם ניתן לכך אישור של הממונה?

נכון.

רק תיקון נוסחי קל, במקום המילה "לרבות" צריך להיות "בשל". כלומר, אם אני מבין נכון יש שתי עילות לקבלת אישור הממונה. זה יהיה "עיכוב בזמני ביצוע הבדיקה", כלומר "בשל עיכוב בזמני ביצוע הבדיקה מטעמים שאינם תלויים בפעולות היבואן", וכאן זה בעצם "או בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת לדעת הממונה או כפי שיפרט". כלומר, העיכוב לא נכנס לגדר הנסיבות החריגות. זה מה שרציתי להבהיר. עילה בפני עצמה.

נכון.

מקובל? קיבלת תשובה? אוקיי.

יש עוד פסקאות.

בסעיף הזה?

כן, כן.

איפה אתה רואה?

פסקה 2.

ב-2 רק החליפו את המספר.

כן, אבל לא קראנו את זה.

לא קראנו את זה?

לא.

אלה פשוט תיקונים שהיו מראש.

טוב.

"
1. בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי פקודה זו" יבוא "או בעמידה בדרישות המפורטות בסעיפים 2א(ב) או (ג) או 2ו";



1. בסעיף קטן (ג), ברישה, במקום "תיק מוצר" יבוא "הפרטים והמסמכים שיש לכלול בתיק מוצר, למעט הצהרה כאמור בסעיף 2ו והצהרה לעניין התקיימות התנאי לפטור כאמור בסעיף קטן זה";



(3) בסעיף קטן (ד), אחרי "תיק מוצר" יבוא "כולו או חלקו"".


למעשה, פסקה 2, זה תיקון טכני נגרר בעקבות המעבר לשיטה החדשה שאין צורך בקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה. פסקה 3 ופסקה 4 הן למעשה תיקונים לפטור שקיים כבר היום מהחזקת תיק מוצר, אז זה גם עושה התאמות לפטור הקיים.

מה הסיבה לתוספת "כולו או חלקו"? כלומר, "הממונה רשאי לפטור יבואן מחובת שמירת תיק מוצר", והוספתם עכשיו "כולו או חלקו".

יש יכולת לפטור מכל תיק המוצר או מחלק ממנו, תלוי נסיבות. יש בתוך הסעיף קריטריונים שאתה צריך לעמוד בהם כדי לקבל את אותו פטור.

אוקיי.

הגיוני, הגיוני.

טוב. מי בעד הסעיף הזה? מי נגד?
הצבעה

אושר

עבר.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף 13א. אצלי זה בעמוד 10 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה. החלפת סעיף 14ו. אני רק אגיד שסעיף 14ו נוגע להפחתת עיצום כספי. זה נוגע לבדיקות הוולונטריות, הנושא שהעלה חבר הכנסת דנינו.

קיבלתי הערה מההסתדרות. כמה הפחתתם, 30%? למה 30%?

נעשתה פה בדיקה לגבי חוקים אחרים ומה נהוג שם.

אבל פה אמרנו שההפחתה צריכה להיות משמעותית. לא מעניינים אותי חוקים אחרים. אין פה בסיס השוואה. משמעותי זה לא 30%, אני מאוד מצטער. הלכנו לקראתכם בנושא של הרישום הפלילי וויתרנו על זה. קיבלתי את הטענה שלכם בעניין הזה. אבל אמרנו שבקנסות תהיה הפחתה משמעותית אם הוא עשה את הבדיקה.

סליחה, רגע. רק להסב את תשומת הלב לכך שמדובר על מצב שהצטברות יכולה להיות הצטברות של נסיבות הפחתה.

זה לגבי האישור הפלילי.

לא מדובר על אישור פלילי כאן, מדובר כאן על אכיפה מינהלית. מדובר על נסיבה שבה בשל נקיטת פעולות וולונטריות יופחת העיצום ב-30%, אבל יכולות להיות עוד נסיבות.

למה ב-30%? אני לא מבין מה ההתנגדות שלכם, באמת שאני לא מבין.

בהתחשב בנסיבות - - -

לא, לא, לא. אמרנו הפחתה משמעותית. משמעותית זה לא 30%. אני מאוד מצטער. אני לא מבין, לנו אין מה להגיד? אנחנו ביקשנו אחרי ויכוחים שיהיה משמעותי. משמעותי זה לא 30%.

גם מה הרציונל? אם בן אדם עשה את הבדיקה – בשביל מה הוא יעשה את הבדיקה הוולונטרית? מה יוצא לו מזה?

אנחנו לא אומרים את זה סתם. מה שאנחנו אומרים הוא נכון. אנחנו שומעים את הטענות שלכם, אני חושב שגם אתם צריכים לשמוע אותנו.

מה אתם אומרים על 90%?

אני חושבת שאדוני היו"ר ראה שאנחנו השקענו מאמץ רב בלקבל את הדעה.

אני לא מתווכח על זה.

אז אנחנו רק נסביר שבתקנות ההפחתה יש היבטים רוחביים, ולכן נועצנו עם משרד המשפטים – זאת חובתנו – כיוון שהן רוחביות.

בסדר גמור. כל הכבוד למשרד המשפטים.

בדקנו מהו העיצום המרבי שאפשר לתת. העיצום המרבי בכל תקנות ההפחתה הוא 30%, ולכן נתנו את העיצום המרבי הקיים.

לא, לא. אנחנו רוצים יותר. אם ככה, בואו נתקן את התקנות. אין בעיה. בחוק אני אתקן אותן.

לא, אנחנו כבר מתקנים את התקנות.

אז 30% לא מספיק.

רק אם אפשר בבקשה לשים לב שמה שהתחיל להגיד היועץ המשפטי של הוועדה זה שכאמור יש כאן היבטים מצטברים. כלומר, יבואן יכול שיהיה לו 30% בגלל שהוא עשה פעולות מקדימות; עוד 20% כי הוא תיקן ליקויים; עוד - - -

אבל למה? באמת. אז רגע, תפטרו אותו ואז אין בעיה משפטית.

אבל שוב, אתה הרי רוצה לתמרץ את היבואן לשתף פעולה בכל השלבים, גם לפני וגם אחרי, ויש סעיף שמדבר גם על ביצוע פעולות אחרי. לכן, אם אנחנו רוצים להגיע למצב – זה גם היה בדיונים שלנו עם משרד המשפטים שהאירו את עינינו לכך שאנחנו מסתכלים על זה כמכלול. יבואן שביצע גם את הפעולות המקדימות וגם נשמע להוראות הממונה אחרי, ההפחתות מצטברות לו.

אבל למה?

אבל רגע. חבר הכנסת דנינו, דקה. תקראו את סעיף 4.

לא, אני מבין מה היא אומרת.

חשוב לראות את זה. יש שם הפחתה עד כדי 90%.

לא, אין בעיה. אם הוא עומד בכל התנאים – מגיע לו.

אתם לא עושים לו טובה: אנחנו ניתן לך ונעשה לך.

מה זה קשור לטובה? זה לא טובה.

כבוד המנכ"ל, בעניין שאתם העברתם לנו, עניין ההסבר לחוק עם כל המדדים שעשיתם, היה כתוב שהמדינה תסבסד בדיקות וולונטריות. במציאות זה נמחק, אין את הדבר הזה.

למה אני צריך לסבסד ליבואן בדיקה? אז הם עשו טעות. מה, חסר ליבואן כסף?

אז אנחנו אומרים: בסדר, אל תסבסד.

מה, אתה רוצה יותר מ-90% הפחתה? לא הבנתי.

מי שעושה את הבדיקות הוולונטריות יהיו לו 90% הפחתה, לא במצטבר.

טוב.

תחשוב על זה.

ואם יש בעיה משפטית, תעשו 100%.

אבל למה לא? התפקיד של המעבדה הוא לבדוק שהמוצר תקין. מה הבעיה? אם המעבדה לא טובה, תפסול את המעבדה.

רגע, רגע. לא הבנת. אם המוצר תקין, אין בכלל בעיה. הדיון הוא רק כשלא תקין.

אבל אם הוא לא תקין, מי שאשם זה המעבדה, לא היבואן.

קודם כול היבואן.

כן, קדימה צעד. תקרא את זה לפי 40%. זהו, סיימנו את זה.

רגע. הבעיה היא שמעבדה בודקת מוצר ספציפי שהובא על ידי יבואן.

רק על זה אנחנו מדברים.

יופי. אבל בפועל מה שנמכר בשוק זה אלפי מוצרים שבהרבה מהמקרים הם אפילו לא שייכים לאותו מוצר.

אבל אנחנו לא מדברים על זה. אל תיתן לו, תן לו אפס הנחה.

רגע, שנייה. אבל זה בדיוק העניין.

זה לא בדיוק העניין. אתה עושה בדיוק ההפך מהעניין.

למה?

כי אנחנו מדברים על מוצר שעבר בדיקת מעבדה וזה הדגם. רק על הצדיקים האלה אני מדבר. אני לא מדבר על מישהו שמביא לך אישור של מוצר אחר ומוכר משהו אחר, והוא נופל לבדיקה. זה מה שאנחנו מדברים.

אבל אנחנו נתקלים בזה יום-יום, אותו דגם, אותו תיאור. פעם אחת כשנבדק במעבדה נמצא מתאים, מה שנמצא בשטח לא מתאים. על זה אני מדבר.

אז אל תיתן לו. מה אתה רוצה?

מה זה "אל תיתן"? אבל זה בדיוק מה - - -

אז אל תיתן לו הפחתה. אתה רשאי להחליט. אפשר לקבוע עד 50%.

אנחנו לא מחליפים אותך.

אתה יכול להסביר את מה שאמרת?

אגב, איך זה יכול להיות?

תסביר לי.

זה קורה יום-יום.

שמה?

הוא מביא מוצר שונה.

הוא מביא מוצר למעבדה מלוקק, מאושר, ואחר כך מה שמהווה בדיוק אותו דגם - - -

מאה אחוז. אז לא מגיעה לו הנחה. מגיע לו עונש, לא הנחה.

אל תיתן לו הפחתה. זה אתה קובע.

אנחנו מדברים על אותו דגם.

רגע, שנייה. מה שאתם אומרים כרגע, אם מוצר בבדיקת מעבדה נמצא מתאים לתקן. אחר כך אני מוצא בשוק אותו מוצר מאותו דגם, אותו דבר, והוא לא מתאים, אז לא מגיע לו.

נכון, לא מגיע לו.

לא מגיע.

אבל איזה פער? איזה פער? אם ההוא שם במקום הצ'ופצ'יק הזה משהו אחר שהוא לא סכנת נפשות, לא פוגע באיכות המוצר – גם בסדר.

איגוד, מה ההתנגדות שלך שאתה תוכל להחליט שזה יהיה עד 50%? מה הבעיה?

אני רוצה להסביר. בתקנות ההפחתה הסכום שקבוע, ברגע שמתקיימים התנאים הממונה נותן את כולם. כלומר, אין מצב שהוא אומר: טוב, פה אני אתן 10, פה אני אתן 20.

זה לא נתון לשיקול דעתו.

נכון מאוד.

למה?

בואו נשאיר את זה לשיקול דעתו.

לא. תנו לי, אני רוצה רגע לנסות להסביר ברמה המשפטית. בתקנות הפחתה – הרי הוועדה מכירה את זה היטב לכל החוקים ובצורה רוחבית – הן לא משאירות שיקול דעת. זה לא שאם כתוב 30%, זה עד 30%. ברגע שזה מתקיים, זה מתקיים.

בסדר גמור. אנחנו מתחילים ב-40%.

עכשיו אני מסבה את תשומת לבה של הוועדה, היא תחליט כמובן מה שהיא רוצה. אבל אנחנו מדברים על בדיקות מקדמיות. סעיף 3 מדבר גם על פעולות שמבצע היבואן אחרי. אנחנו לא רוצים שיהיה מצב שיבואן אומר - - -

רק על הבדיקות המקדמיות. כל השאר נשאר אותו דבר. תקנו את זה לפי זה.

אנחנו רוצים שזה יהיה תהליך הוליסטי שבו היבואן משתף פעולה, גם בהתחלה לפני אבל גם בשלב אחרי. אחרי שהתגלה הליקוי - - -

מה זה סותר? אני לא מבין את זה.

שאומרת עוד הפחתות לתהליכים שהם אחרי.

נכון. לכן זו הצעתנו.

אין בעיה. קרני, תתחילי להקריא, ואם צריך לשנות, נשנה. אנחנו מדברים רק על הבדיקות המקדמיות. לגבי הדברים האחרים משאירים את זה כמו שזה היום. וזה בשיקול דעתכם. מה הבעיה עם זה? לא נגענו בזה בכלל.

אני רק רוצה להסב את תשומת הלב לכך שההפחתות נוגעות גם למערכת התמריצים שיש ליבואן. אנחנו רוצים לעודד יבואנים גם לבצע פעולות מקדימות, אבל גם לבצע אחר כך פעולות למשל להקטנת הנזק - - -

איך מעודדים? אילו תמריצים?

לפי האחוזים. אם אתה מגדיל מאוד מאוד אחוזים לגבי תמריץ אחד, אז התמריצים האחרים יישארו נמוכים יותר וקטנים יותר בהתאם. אז צריך לקחת את זה בחשבון שרואים את כל התמונה.

בסדר. הרי הוא מקבל עד 90%, נכון?

בהצטברות נסיבות.

בסדר, בהצטברות. אין בעיה. אבל אני רוצה שאם הוא עשה את הבדיקה, יהיו לו את ה-40%. אחר כך שיערבבו את זה איך שהם רוצים. לא נוגעים בסמכות של הממונה.

עד 40% או 40%?

לא, לא, אין עד.

40%.

זה מה שאני אומר.

לא, אם הכול מוחלט, אז מוחלט. אני לא מבין מה ההתנגדות של משרד המשפטים פה. אפשר לחשוב. אני לא מבין את העניין הזה.

דוד, אבל לא מבין למה אי-אפשר לבוא ולתת לו את שיקול הדעת, כי בסוף יש הבדל בין תמים - - -

יש לו שיקול דעת.

הוא אומר שלא.

לא, יש לו. אם זה בול אותו מוצר, הוא חייב לתת. אם הוא לא בול אותו מוצר, הוא נכנס לליין של שיקול הדעת שלו. זה הכול. מה הבעיה עם זה? אני לא מבין מה הבעיה.

כי הוא טען שהוא מביא לך בדיוק את אותו מוצר, אבל אותו מוצר בדיוק. הוא מביא לך למעבדה את הדגם שיעבור חקיקה, ובחוץ הוא מביא לך דגם אחר. אני רוצה לתפוס את האנשים האלה.

אבל יש שני מסלולים – מסלול אחד שהוא חייב לתת, ומסלול אחר שהוא לא תואם, ואז הוא עובר למסלול השני שהוא בשיקול הדעת שלו לפי התקנות, והוא קובע מה שהוא רוצה. בסוף הוא לא יקבל יותר מ-90%, זה לא משנה בכל התהליך. גם ה-40% זה רק ההתחלה. זה כמו הביטוח הלאומי, אתה מקבל את הראשון, אחר כך זה הולך לפי מה שנשאר לך באחוזים.

אריאל, למה הוא ילך לעשות בדיקה למוצר אם הוא מתכוון להביא מוצר אחר? למה?

לא מוצר אחר. הוא מביא את המוצר, רק - - -

ואז הוא מה הוא אומר: תביא לי משהו יותר זול?

אתה יודע, זה כמו שאתה מתכונן למסדר. ביום של המסדר כולם מוכנים, מלוקקים ומסודרים. שנייה אחרי שהמסדר מסתיים, הכול מבולגן עוד פעם. אז הוא יביא למסדר את - - -

לא יודע. עם כל הכבוד, יבואנים הם לא שה תמים. אני לא נכנס לזה. לבוא, להציג אותם כאילו הכול אצלם תמים? לא.

לא. בגלל זה אני אומר שהם עושים בדיקות.

אז הוא אומר לך שבפועל יש מצבים, ולא מעט מצבים, שהמוצר ההתחלתי הוא לא המוצר שעל המדף.

אני רוצה לתת לו את שיקול הדעת.

- - - תיק המוצר.

מה זה תיק המוצר?

אנחנו מדברים עכשיו על ההפרה שנוגעת לתיק המוצר.

ומה קורה עם השני?

מה זה השני?

שיש הפרה של המוצר.

כמו שאמרתי בדיון הקודם, זה כבר נוגע להפרות חוק עדכניות, זה לא נוגע לפקודה.

אבל אמרנו שנתקן את חוק התקנים, לא? דיברנו על זה.

רוצים להתייחס?

טוב, נתחיל לקרוא. אחר כך נשלים את האחרון.

הסעיף כאן עכשיו הוא "החלפת סעיף 14ו". זה נוגע לתקנות אבל תכף נגיע אליהן. זה עדיין לא התקנות עצמן.


"13א.
במקום סעיף 14ו לפקודה יבוא:



"סכומים מופחתים
14ו
1. הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפקודה זו אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת השנייה ובשיעורים הקבועים בה.







1. השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספת השנייה.""


למעשה, עד היום תקנות ההפחתה היו קבועות בתוך תקנות, ולמעשה כאן אנחנו מבטלים את התקנות ומכניסים אותן במסגרת תוספת שנייה לפקודה, כשאנחנו שומרים על תהליך האישור של אותם שינויים שיעשו בה.

אני מציע שעכשיו תקראי גם את סעיף 15א "הוספת תוספת שנייה", כי זו ההשלמה לסעיף המסמיך. זה בעמוד שלאחר מכן.

"הוספת תוספת שנייה
15א.

"תוספת שנייה
(סעיף 14ו)
סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי



הגדרות
1.
בתוספת זו -

1. אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר, אישור שנתן רואה חשבון המבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;







1. לעניין אגודה שיתופית, אישור לפי פסקה (1) או אישור של מי שביקר את חשבונותיה לפי פקודת האגודות השיתופיות;







1. לעניין מי שאינו כאמור בפסקאות (1) או (2) – אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המס;







"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999;







"חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;







"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005;







"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;







"הממונה" – הממונה על התקינה;







"מפר" – כמשמעותו בסעיף 14א לפקודה;







"עוסק" – יבואן ומעבדת בדיקה;







"רואה חשבון מבקר" – כמשמעותו בפרק חמישי לחוק החברות.



הפחתת סכומי העיצום הכספי
2.
1. הממונה על התקינה רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:"

אז למה זה "רשאי" ולא - - -

דקה. אני אסיים ואני אסביר מה היה ומה אנחנו מתקנים.







"
1. המפר לא הפר כל הוראה מהוראות הפקודה או לפיה בשלוש השנים שקדמו להפרה (להלן – הפרה ראשונה) – 20 אחוזים; לא הפר את אותה הוראה בשלוש שנים שקדמו להפרה – 10 אחוזים;








1. המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 30 אחוזים;








1. המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה על התקינה – 20 אחוזים;"

זה בעצם מה שקיים היום.

בדיוק. אני אעצור ואסביר. כל מה שיש פה זה מה שהיה קיים היום בתקנות. מכיוון שהעברנו את זה לתוספת, אז זה פשוט נמצא בתוספת.

אבל אני שואל על הניסוח, למה "רשאי"?

זה ניסוח שהוא ניסוח רוחבי בכל התקנות.

אבל למה "רשאי"?

ככה זה בכל התקנות. "רשאי" זה חייב במקרה הזה.

זה חייב. יש גם פסיקה.

כן. זה הנוסח המשפטי.

"רשאי" זה חייב. "חייב" זה חייב מאוד.

פסקה 4 זו הפסקה שנוספה לבקשת הוועדה.

יש הרבה פסקי דין.

סליחה, לא הבנתי קודם את כל הנושא של המייצגים – רואה חשבון ועוד. מה הם קשורים?

זה משהו שהיה קיים קודם לכן. זה נוגע לכל מיני פעולות שהמפר יכול לעשות כדי לקבל הפחתות שונות, לא ההפחתה שקשורה לעניין - - -

אם יש לו עסקאות, אם יש לו רואה חשבון. לא הבנתי.

למעשה, הקראנו עכשיו את כל תקנות ההפחתה, גם אלו שהיו קבועות גם לפני. עד עכשיו לא הקראנו שום דבר חדש, אלה כל העילות שאפשר היה לקבל בגינן הפחתה. עכשיו אנחנו נקריא את העילה החדשה הנוספת.

אלה הגדרות שרלוונטיות לאחר מכן לסעיפים הבאים, לעילות הפחתה אחרות שקיימות גם היום.

מבחינת דנינו לא צריך בכלל הפחתה, לא צריך אפילו קנס. הלאה.

פסקה (4) זו הפסקה שנוספה.






"
1. לעניין סעיף 14א(ב)(8) לפקודה - המפר נקט פעולות מקדימות למניעת ההפרה, שאינן מתחייבות לפי הוראות פקודה זו, להנחת דעתו של הממונה על התקינה; פעולות מקדימות כאמור יכול שיבוצעו בין היתר באמצעות מעבדות בדיקה, מעבדות מאושרות, מעבדות מוסמכות על ידי גוף החבר בארגון ILAC כהגדרתו בסעיף 2ו(ג), מהנדס שהוא בעל ידע ומומחיות בתחום התקינה וביטוח אחריות מקצועית נדרשת כפי שקבע הממונה על התקינה בהנחיותיו, או גופים מקצועיים נוספים שיקבע הממונה על התקינה בהנחיותיו, ובכפוף לכך שהיבואן הצהיר על היעדר ניגוד עניינים בינו ובין הגורם הבודק כאמור – 30 אחוזים;"

רק דבר אחד. גם בגופים המקצועיים הנוספים צריך אחריות מקצועית. זה כאילו בנפרד.

כלומר, אותה דרישה של - - -

כולם צריכים אחריות מקצועית. למה מעבדות לא צריכות?

לא, זה כתוב בנפרד. כתוב שהמהנדס צריך ביטוח, ואחר כך "או גופים מקצועיים".

צריך להחיל את זה על כולם, גם על המעבדות וגם על הגופים וגם על המהנדסים.

על כל מי שבודק הוא צריך - - - לא משנה אם זה מהנדס או גוף אחר שהוא קבע.

בדיון הקודם נאמר שהמהנדס צריך לקבל את האישור ואת ההסמכה שלו מהממונה על התקינה.

הוא לא צריך.

מי קובע מי הם המהנדסים?

מי קובע שהוא מהנדס תקינה?

לא, לא, לא. שנייה. המהנדס לא צריך לקבל הסמכה של ממונה על התקינה. בהוראות ייכתב מה התנאי המינימלי למהנדס שיכול לתת חוות דעת. לא נגיע לשלב הזה שממונה על התקינה - - -

זה לא הסדרת - - - של מהנדס - - -

למה, הוא צריך לאשר כל אחד מראש?

אבל למה מערבבים? החיבור הזה לא הגיוני, אני אומר לכם.

איזה חיבור?

של מהנדסים עם מעבדות. זה כמו להכין מרק סמיך. עכשיו הוסיפו עוד שתי כוסות מים.

לא, אתה טועה. כבר דיברנו על זה.

אבל זו לא בדיקה, שלום. זו לא בדיקה, זו רק בדיקה של תיק מוצר.

זו בדיקה של ניירת. זה לא המוצר עצמו.

זו בדיקה של ניירת. למה שמהנדס לא יוכל - - -

לא, זו לא בעיה. אני חושב שאמרתי לכם, גם רופא שיניים יכול.

זה תחום עם התמחות. לא כל אחד יכול.

סיימנו את זה.

זה תחום עם התמחות שרק מעבדה יכולה לבדוק אותו?

לא, אבל מהנדסים שיש להם - - -

אז איזה מהנדס לדעתך יכול? איזה מהנדס לדעתך?

מהנדס שמבין תקנים - - -

מי זה? מי המהנדס הזה? מהנדס אלקטרוניקה? חשמל?

זה תלוי במעבדות.

אז רק מעבדה, בקיצור. זה מה שאתה אומר.

לא.

אז תגיד איזה מהנדס.

זה יכול להיות מהנדס שעזב מעבדה.

כל מי שעבד במכון התקנים.

איזו הכשרה? אני שואל אותך, מי המהנדס שיכול לבדוק תיק מוצר לדעתך, לשיטתך?

קודם כול, מהנדס שיש לו תואר אקדמי.

לכל מהנדס יש תואר אקדמי.

כן. מעבר לזה, יש לו ניסיון בעבודת מעבדה.

מה זה אומר הניסיון? מה, הוא עבד במעבדה? זו הכוונה?

אבל הוא צריך להוציא הנחיות, שיוציא אותן.

מה זאת אומרת? כי אם יגידו שרק מהנדס שאני לא יודע מה, אז אפשר לצמצם את זה גם.

אפשר גם אשת מהנדס.

רגע, אנחנו מדברים פה על חוק. אנחנו לא נכנסים עכשיו לתוך העניין בצורה כזו. בשביל זה יש ממונה, הוא יקבע הנחיות. זה הכול. מה העניין הזה? אני לא מבין. עכשיו אתה דורש לדעת מה ההנחיות? מה קרה לכם, אתם לוקחים את זה לקיצוניות יתר.

לא הבנתי. אם יחליט הממונה, כמו ששלום אומר, שרק מהנדסי רפואת שיניים יכולים לתת תיק מוצר, אז מה נעשה?

תגיד לי, נראה לך שאם זה יקרה לא יגישו על זה בג"ץ? אתה חושב שהוא עושה מה שהוא רוצה?

אז אפשר להגיש בג"ץ על הכול.

ודאי.

טוב שמישהו מנהל את המדינה הזאת גם ככה.

אל תשכחו שאת הרפורמה אנחנו יזמנו.

אני אמרתי משפט מקדים. הרוח שלכם היא רוח טובה, אבל מה יקרה אם יבוא שר אחר? זה הכול.

לא, לא קשור לעניין. זו הקלה לבדיקות של היבואן. יש פה הקלה שנותנים מהנדס. אתם רוצים לבטל את זה?

לא.

אז תפסיקו עם זה. מספיק. זו הקלה. אתה עכשיו דורש עוד הקלה?

אבל חשבנו שבדלת האחורית ייכנס מכשול.

לא, לא. מספיק. אני אגיד לך מי המהנדסים שבדרך כלל יאושרו. אלה המהנדסים שעבדו במעבדות ויש להם ניסיון.

זו הבעיה, שלא מאשרים. אתם לא מאשרים אותם. הם יגידו: אנחנו יכולים. הם יקראו את ההוראות של הממונה ויגידו: אנחנו יכולים. גם אתה תגיד שאתה יכול אם תקרא את ההוראות של הממונה, מישהו יתווכח ויגיד: אני גם יכול.

אבל לא מדובר על בדיקת מוצר, מדובר על בדיקת מסמכים. מה קרה?

פסל, זה בדיוק העניין, שאם אתה יודע אילו מסמכים צריכים להיות, גם עובדת סוציאלית יכולה לארגן את זה. מה הבעיה? אבל יאללה, אני כבר התייאשתי.

שלום, שלום, עזוב, זה כבר טיעון לא רציני. עזוב את זה. פה מדובר על בדיקת ניירת. אני לא חושב שמהנדס, על אחת על אחת כמה וכמה מהנדס שנגיד עבד במעבדה, לא יכול לבדוק דבר כזה. לא צריך להגזים. אבל יש בין זה לבין המוצר עצמו. בעניין הזה צריך מעבדה, זה נכון. על זה אין ויכוח. לכן הפרדנו בין הדברים. זה מדבר על המסמכים, נכון? מה לגבי בדיקת מוצרים?

בדיקת המוצרים בהחלט, יש לנו הוראות בחקיקה, מעבדה מאושרת.

בחוק התקנים. תסבירו את זה לחברי הכנסת.

אני רק אחדד רגע לגבי מה שהיושב-ראש שאל. אנחנו עכשיו כרגע מתקנים את נסיבות ההפחתה שנוגעות להפרה של שמירת מסמכים בתיק מוצר. היושב-ראש שואל לגבי ההפרה של מוצר שאינו עומד בדרישות התקינה, וכאן מדובר על עיצום כספי לפי חוק התקנים ונסיבות ההפחתה לפי חוק התקנים. השאלה שלנו היא האם אתם מתכוונים לתקן בהתאם גם את תקנות ההפחתה לפי חוק התקנים בדומה לעיקרון שקבענו - - -

או שלא. אם לא, אני אתן פה עכשיו וזהו. למה אני לא יכול לתקן את זה עכשיו?

ואם כן, מתי תביאו את התקנות לאישור הוועדה?

אנחנו בהחלט מתכוונים לעשות את זה. אנחנו נדון בזה. הוועדה ביקשה מאיתנו לשקול הקלות ליבואנים מקבילים וליבואנים באופן כללי. כשנדבר על זה גם נציג את כוונתנו להביא תקנות הפחתה של חוק התקנים שייתנו הפחתה לאותם יבואנים שיבצעו בדיקות וולונטריות.

תוך כמה זמן?

זה צריך לעבור את התהליך - - -

בסדר. אף אחד לא עומד בלחץ.

בסדר. אנחנו ניסחנו את זה כבר. יש את התהליך הרגיל שכולם מכירים של פרסום. אלה תקנות שהן גם בהתייעצות עם שר המשפטים, ואנחנו גם ממילא צריכים את אישור הוועדה.

בהסכמת שר המשפטים, לא?

בהסכמת שר המשפטים.

ואם שר המשפטים לא יסכים? הינה, עכשיו אמרנו 40%, ומשרד המשפטים רוצה 30%. אם הוא יפיל את זה ב-10%?

אז נשנה את זה פה.

אלה תקנות שצריכות לקבל את אישור הוועדה, אז אפשר יהיה לדון בזה.

לא, הוא לא יביא את זה, ואז מה? הוא יגיד: אני לא רוצה תיקון - - -

איתי, ואם זה לא יגיע לפה?

זה חייב להגיע לפה להשלים את התהליך.

למה מחויב? הם לא חייבים לעשות תיקון. הם בינתיים ידברו עם משרד המשפטים.

אנחנו מתחייבים להביא את זה לוועדה תוך 60 יום.

60 יום?

כן, אנחנו נעשה כל מאמץ. כאמור אנחנו כבר העברנו, יש לנו את הנוסח. אנחנו מצהירים את זה גם פה לפרוטוקול, אנחנו אומרים שכמובן שנעשה את התהליך מהר ככל שניתן.

הלאה. בסדר. מאה אחוז.

צריך להמשיך להקריא רק את התוספת.

"בפסקה זו -








"מעבדה מאושרת" – כהגדרתה בסעיף 12(א) לחוק התקנים;








"מהנדס" – כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958"".


כל שאר הסעיפים אלה סעיפים שהיו עם התאמות קלות.



"הפחתה בשל נסיבות אישיות
3.
ראה הממונה לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספי בשיעור של 35 אחוזים.



הפחתה בשל כמה נסיבות
4.
התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו-3, רשאי הממונה על התקינה להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 90 אחוזים מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 85 אחוזים ממנו, אם הייתה זו הפרה שאיננה הפרה ראשונה.



הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
5.
1. מצא הממונה על התקינה שסכום העיצום הכספי עולה על 5 אחוזים" –

קודם כול, תבינו, כל הרפורמה הזאת מדברת שבעצם יבואן יכול בכוחות עצמו לעשות את זה. הוא לא צריך אף אחד, נכון?

לא, אבל הוא מקבל הפחתות.

לא, רק נבין שבאמת לא צריך מהנדס, נכון?

- - -

לא?

חלילה. מה פתאום.

יבואן לא יכול להסתדר במסמכים - - -

לא, הוא יכול להסתדר עם מי שהוא רוצה.

לא, עם המסמכים.

הוא לא יקבל את ההפחתה. הוא פשוט לא יקבל הפחתה. זה הכול.

העניין הוא בהפחתה. אם הוא יעשה לבד, הוא לא זכאי להפחתה כי הוא מחויב מכוח חוק. אתה רוצה להיות זכאי להפחתה - - -

אבל בעיניים שלכם אתם מבינים שיבואן שמביא מוצר, אתם אומרים לו: תביא 1, 2 3, 4; הוא יכול לכרוך את ארבעת המסמכים האלה בפנים.

אבל הוא לא יקבל הפחתה.

הבנתי. אני רק מנסה להגיד שלא צריך מהנדס בשביל התיק, צריך מעבדה.

אפשר לכתוב גם פרופסור, מהנדס שהוא פרופסור, ואז אנחנו נצמצם את מספר המהנדסים שיכולים לבדוק.

אתם יודעים, הפרוטוקול לא קורא הבעות פנים, הוא לא רואה שאתם מחייכים.

אז אני אומר לפרוטוקול שזה היה בצחוק. זה היה בצחוק. כן.

5.

אני אמשיך.



"הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
5.
(א) מצא הממונה על התקינה שסכום העיצום הכספי עולה על 5 אחוזים ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5 אחוזים ממחזור העסקאות שלו.







1. הוראות סעיף קטן (א) יחולו בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי סעיפים 2 ו-3 ובין אם לאו.







1. מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי תקנה זו, יגיש לממונה אישור, לעניין גובה מחזור העסקאות שלו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי.""

חבר הכנסת דנינו, זה הסעיף שלגביו קיימות ההגדרות ששאלת עליהן בעניין אישור.

יש למישהו עוד הערה?

אני היועץ המשפטי של מכון תקנים. שאלה לגבי התצהיר של היעדר ניגוד עניינים.

הצהרה.

סליחה, "הצהיר". מה זה? מתי? בדיעבד, אחרי, לפני?

היבואן צריך להצהיר.

מתי? למי הוא מצהיר? יש נוסח? כשהוא בא לקבל שירות כזה, הוא צריך להצהיר שאין לו ניגוד עניינים. זו הכוונה.

לא, הוא לא יכול להיכנס לזה. המהנדס מצהיר שאין לו ניגוד עניינים.

לא המהנדס מצהיר, היבואן מצהיר.

היבואן מצהיר אבל גם המהנדס צריך להצהיר.

בעצם כשהיבואן מגיע לממונה, הוא מבקש ממנו את אותה הפחתה כיוון שהוא אומר שהוא מראה לו את האישור שהוא עשה, אז הוא גם מצהיר - - -

אז זה בדיעבד, לאחר מעשה.

שאין לו קשר.

בדיוק. הוא מצהיר שהיבואן שבדק לו – במסגרת ההוראות נוכל גם להעביר את עניין ניגוד העניינים ואת - - -

מה יחשב ניגוד עניינים ומה לא.

לא, אנחנו לא נכנסים לזה. באופן כללי תהיה הצהרה. הדבר הזה יכול להיבדק לאחר מכן. זה הכול. הרי זה דבר שהוא לא מגיש. הוא משאיר את זה אצלו בצד, נכון? אם תהיה בעיה הוא יגיש את זה. הוא יגיש את הבדיקה של המהנדס עם ההצהרה הזאת.

רק להבנה, אדוני היושב-ראש. תיקנתם את ה-30% ל-40%, נכון?

כן.

תודה.

אבל המכלול לא יעלה על 90%.

זאת ההוראה שקיימת היום.

אני רק מזכיר שדילגנו על סעיפים 14, 15. צריך להקריא אותם.

אנחנו זוכרים. תודה.

אחרת אנחנו צריך לבחון כל פעם את ניגוד העניינים שלו ואנחנו לא מסוגלים לזה. זה תהליך משפטי. רק אם תהיה בעיה - - -

אני חושב שזה די ברור.

ההצעה ברורה.

במידה שיבואן נתפס על סוגיה מסוימת, הוא מגיע עם האישור של אותו מהנדס תקינה ומראה שאין לו ניגוד עניינים. במידה שיש לו ניגוד עניינים - - -

הוא ייתפס ויש לזה השלכות. נכון.

וכל זה בשביל 40%.

כל העניין הוא הרתעתי. אם הוא לא ייתן תצהיר הוא יהיה בבעיה. הוא לא ייקח מהנדס שבסופו של דבר הוא עובד איתו. זה לא הגיוני. ולכן הוא ייקלע לבעיות יותר גדולות מאשר הקנסות.

אני מתייחס גם למעבדה. שיהיה ברור.

ניגוד עניינים זה מושג רחב. מה זה ניגוד עניינים? לקחתי מהנדס שעובד אצלי, עובד איתי. זה בסדר, לא בסדר?

זה ניגוד עניינים. אם הוא עובד אצלך, יש לו ניגוד עניינים.

מי קובע מה זה ניגוד עניינים?

בן אדם שאתה משלם לו.

יש על זה השלכות משפטיות.

בדיוק, יש פסיקה.

מושיקו, יש לזה השלכות משפטיות.

מעבדה שעושה בדיקות ואחר כך מאשרת תיק מוצר גם יש ניגוד עניינים.

אני לא אתחיל עכשיו לפרש את זה. יש על זה המון המון דעות, חוות דעת, פסיקות. לא ניכנס למושג מה זה ניגוד עניינים. הדברים ברורים. אם הוא עובד איתו זה ניגוד עניינים. על זה אין ויכוח. לפעמים, גם אם הבת שלו עובדת אצלו גם יש ניגוד עניינים.

אבל ברור. מה זאת אומרת אם הוא עובד איתו? הוא עובד איתו באופן קבוע. היבואן יעבוד עם המהנדס בשביל שייתן לו - - -

לא. גם אם הבת של המהנדס עובדת אצל היבואן זה ניגוד עניינים. לא נתחיל לחשוב עכשיו עם כל הדוגמאות.

בואו נשמע רגע התייחסות של הייעוץ המשפטי של המשרד.

כמו שאמרו כאן, אני חושבת שהסוגיה נכנסת מאוד לפרטים. יש לממונה הוראות, וככל שיידרש אנחנו יכולים גם להעביר את זה בהוראות אם תהיה איזושהי אי-בהירות ביחס למה נחשב לניגוד עניינים.

כלומר, יש לכם סמכות לקבוע את זה.

כן, יש לנו סמכות כללית לקבוע הוראות. בהקשר הזה, ככל שיהיה צורך אפשר גם לחדד את ההיבט הזה שם, כדי שלא תהיה אי-בהירות.

בסדר גמור.

טוב. עוד הערה? אין? טוב. מי בעד הסעיפים עם התיקונים?

סעיפים 13א וסעיף 15א לעניין התוספת.

אין בעיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר

פה אחד. אוקיי. כל מי שלא הרים יד, אני לוקח אותו כאילו הרים יד לצורך העניין.

סעיף 14.

"תיקון סעיף 14יח
14.
בסעיף 14יח לפקודה -



1. בסעיף קטן (א), במקום "בהצהרה שמסר לפי סעיפים 2ג(ב) או" יבוא "בהצהרה שמסר לפי סעיף", ובמקום "ופרטים שמסר לפי סעיפים 2ג(ב), (ג) או (ד), או" יבוא "ופרטים שמסר לפי סעיף";



1. סעיף קטן (א1)(1) – יימחק;



1. סעיף קטן (ב)(1) – יימחק".



למעשה, תיקון סעיף קטן (א) הוא התאמה טכנית.

איזה סעיף את מקריאה?

לחוק פה זה תיקון סעיף 14יח. סעיף קטן (א) זה התאמות טכניות לשינוי שמוצע פה בפקודה.

בעצם זה סעיף העונשין בפקודה.

נכון. וסעיפים (ב) ו-(ג) הם סעיפים שנמחקו, בגלל שהם עסקו בחובות שהיו על יבואנים במרשם, וכזכור ביטלנו אותם.

"תיקון סעיף 17
14א.
בסעיף 17 לפקודה, במקום "התוספת" יבוא "התוספת הראשונה"".


זה גם תיקון טכני, מכיוון שהוספנו את התקנות במסגרת תוספת שנייה, אז יש צורך לתקן בכל מקום שיש את "התוספת" "תוספת ראשונה".

רגע, סליחה. הוועדה יכולה להצביע על סעיפים 14, ו-14א.

טוב. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר

פה אחד, עבר.

סעיף 15.

15 זה תיקון התוספת.

"תיקון התוספת
15.
בתוספת לפקודה –



(1) בכותרת, במקום "התוספת" יבוא "התוספת הראשונה";



1. בפרט משנה (6), אחרי "דוח בדיקה מפורט" יבוא "ככל שהיבואן חייב בשמירתו".



1. בפרט 1, אחרי פרט משנה (8) יבוא:




"(9) המסמכים המפורטים בסעיף 2ו(ב), אם היבואן חייב בשמירתם לפי הוראות אותו סעיף.";



1. בפרט 2 –




(א) בפרט משנה (2), במקום "כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת המכס" יבוא "כהגדרתה בפקודת המכס";




(ב) בפרט משנה (4), במקום "ככל שיש כזו" יבוא "בהתאם להוראות אותו סעיף"".


למעשה, התיקון של פסקה (2), שזה פרט משנה (6), הוספנו "ככל שהיבואן חייב בשמירתו", כי יש פה הבחנה בין מי שמייבא על בסיס קבוצות ייבוא לבין מי שמייבא על בסיס קסיס; פרט משנה (9) מתייחס למסמכים שצריך לשמור יבואן אם הוא מייבא על בסיס קסיס; ופרט משנה (6) מתייחס למסמכים – סוג תעודת הבדיקה שצריך לשמור יבואן אם הוא מייבא על פי קבוצות ייבוא. למעשה, אתה לא צריך לשמור את שניהם, אלא ככל שאתה נדרש על פי מה שבחרת לייבא. שאר התיקונים הם תיקונים טכניים שפשוט מבהירים יותר טוב מה זה הצהרת ייבוא וכדומה.

חזרתם בכם מהתיקון שהיה לעניין החלפת פרט משנה (6).

נכון. זה יפורט בהוראות הממונה במקום להכניס כאן את כל האפשרויות. זה יצא ארוך ומסורבל.

יש הערות? מושיקו?

הכול טוב.

טוב. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

אושר

עבר.

סעיף 15 אושר. סעיף 16 – כאן אנחנו נכנסים לתיקונים לפקודת המכס.

כן, בבקשה.

"תיקון פקודת המכס
16.
בפקודת המכס –



(1) אחרי סעיף 200ד יבוא:



"עיכוב טובין לבקרה של הממונה על התקינה
200ד1.
בלי לגרוע מהוראות סעיף 200א, נודע למנהל כי הממונה על התקינה החליט לבצע בדיקה מדגמית של טובין או תיק מוצר, של יבואן, כאמור בסעיף 2טו(א1) לפקודת הייבוא והייצוא, יורה המנהל על עיכוב שחרור הטובין עד למתן החלטת הממונה על התקינה לפי סעיפים 2טו(א2) או (א3) או 2טז1(ג)(2)(ה) לפקודה האמורה; לעניין זה –







"טובין" – כהגדרתם בסעיף 2א(א) לפקודת הייבוא והייצוא;







"הממונה על התקינה" ו"תיק מוצר" – כהגדרתם בפקודת הייבוא והייצוא".


למעשה, מכיוון ששינינו את התהליך ואתה כבר לא צריך אישור רגולטורי מקדים אצל הממונה, אתה מגיע ישר למכס ומשתחרר, וככל שעלית לדגימה צריכה להיות סמכות לממונה על התקינה לבצע את הדגימה עצמה. לכן זה מעין תיקון טכני נדרש, כדי לאפשר לממונה על התקינה לבצע עיכוב משלוחים של יבואנים שלמעשה התקדמו שלב לשחרור במכס.



"יבואן מפר אמון לפי פקודת הייבוא והיצוא
200ד2.
בלי לגרוע מהוראות סעיף 200א, הפעיל הממונה על התקינה את אחת או יותר מסמכויותיו מכוח סעיפים 2א(ו)-(י) לפקודת הייבוא והייצוא, כלפי יבואן מפר אמון, כהגדרתו בפקודה האמורה, יורה המנהל על עיכוב שחרור הטובין או על שחרורו בתנאים, והכל בהתאם להחלטה שהודיע עליה הממונה על התקינה למנהל, בהתאם לסמכויות הנתונות לממונה מכוח הפקודה האמורה.";"



גם כאן זה תיקון שנדרש על מנת שהממונה על התקינה יוכל להורות לעכב טובין או משלוח של יבואן מפר אמון, אז יש צורך בתיקון הזה. סעיף (2) זה תיקון נוסף שנדרש בפקודת המכס:


"(2) בסעיף 231א2(א), אחרי פסקה (2) יבוא:




"(2א) המידע נדרש לממונה על התקינה לשם הפעלת סמכויותיו לפי פקודת הייבוא והייצוא או כדי להקל את ביצועה, באופן שוטף, בהתאם להוראות לפי סעיף 2יב1 לפקודה האמורה;"".


למעשה, זה תיקון שדרשו אנשי המכס, מכיוון שיש להם הגבלה בהעברת המידע. אז בהמשך לתיקון שביצענו לסעיף העברת מידע – אני מזכירה 2יב1 – יש צורך גם להוסיף סעיף בתוך פקודת הנכס שמורה שבהקשר הספציפי הזה ניתן יהיה להעביר מידע לממונה.

לעניין סעיף 200ד2, ברגע שהפעיל הממונה על התקינה את אחת מסמכויותיו כלפי יבואן מפר אמון, אז יש חובה למנהל להורות על עיכוב שחרור הטובין.

כן.

לא חובה, סמכות.

כתוב "יורה".

שאלה. למפר אמון הוא יכול לעצור את כל הייבוא שלו או רק מוצר ספציפי?

לא, לא, לא. למפר אמון תימנע האפשרות לשחרר בתהליך החדש והוא יצטרך לחזור למעבדה.

של בדיקת כל מוצר.

לא כל מוצר, כל משלוח.

בסדר. הכוונה כל מוצר במשלוח.

אבל אם הוא לא עשה אישור דגם, הוא לא יוכל לעשות אישור משלוח.

אז הוא יצטרך לעשות אישור דגם.

לפני שהוא משחרר. יש למישהו הערות לסעיף הזה? לשכת המסחר, הכול בסדר? הסתדרות?

כרגע אין. תודה.

אתם לא רוצים שיימנעו גם פיטורי עובדים במכס?

אתה רוצה שאנחנו נרצה לחשוב על רעיונות?

לא, סתם אני שואל.

מה אתה מעיר דובים, דוד?

לא יודע. טוב. מי בעד סעיף 16? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

אושר

פה אחד עבר. עכשיו 17. לפני שאני דן בתחילה, אני רוצה לדון בייבוא מקביל.

זו הצעה שנשלחה בנפרד ופורסמה - - -

ביקשנו ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה לשבת על המדוכה מתוך מגמה לראות איך מסייעים לייבוא המקביל. ישבתם? דיברתם? היועץ המשפטי עדכן אותי בדברים, אבל אני רוצה שהוועדה תהיה מעודכנת. גל, אתה פה, כן? אתה מסכים לדברים האלה?

כן.

אתה רואה, הלכנו לקראתך פה. מה אתה רוצה?

האוצר והכלכלה מסכימים וזה גם משמעותי.

זה שהאוצר והכלכלה מסכימים, צריך לעשות וי רציני מאוד בעניין הזה.

אנחנו רוב הפעמים מסכימים, במיוחד בדברים כאלה.

אלה אנשי המקצוע, לא השרים. חכה, השרים עוד לא רבו.

אנחנו בהחלט מבינים את הקושי שעלול להיווצר ליבואנים מקבילים, שכאמור עוד התחיל מהרפורמה הקודמת. שמענו בדיון הקודם את ההצעה שעלתה להצהרה על בסיס מה שקיים בישראל. סברנו שיש בזה קושי, בגלל שכמו שהסברנו בדיון הקודם, בתקינה רשמית המוצר הראשון לא עובר בדיקה ולמעשה אין אצלנו הבחנה בין יבואן ראשון לשני. לכן ההצעה הזאת הייתה הצעה מוקשית בהיבטים מקצועיים, ולכן ניסינו לחשוב על איזושהי הצעה אחרת. שלחנו לוועדה הקלה שתחול על כל הטובין המיובאים בקבוצה 3, גם מסלול קסיס וגם מי שבתקינה רשמית. היא לא תחול על טובין בקבוצה 2.

ההצעה הזאת מדברת על כך שיהיה ליבואנים שמייבאים טובין בקבוצה 3 כאמור פטור מהחזקת מסמכים בתיק המוצר. כלומר, בפריט (6) ופריט (9) לתיק המוצר. פריט (6) מדבר על מי שמייבא במסלול התקינה, ופריט (9) על מי שמייבא בקסיס.

מכיוון שגם ההצעה הזאת, כמובן כמו שכולם מבינים, יש בה פתיחה מאוד גדולה של הייבוא, אנחנו רוצים לעשות את זה בצורה מדודה, כי זה גם עלול לעלות סיכון מסוים. לכן כדי לעשות את זה בצורה מדודה, אנחנו מבקשים א', שזה יהיה כאמור רק על קבוצת ייבוא 3; ב', שזה יהיה בהוראת שעה - - -

אפשר לקבל המחשה מה יש בקבוצה 2, מה יש בקבוצה 3?

הקבוצה עם המוצרים הכי פחות מסוכנים.

תנו לנו דוגמה.

מה יש ב-2, מה יש ב-3? על מה לא יחול, על מה זה כן יחול?

בקבוצה 2 יש למשל מוצרי ילדים.

אילו ילדים?

ילדים עד גיל שלוש. בקבוצה 2 יש לכם ריהוט לילדים.

לא. עד גיל שלוש זו קבוצה 1, לא 2.

הבנתי. אבל הנושא של הריהוט לתינוקות, עגלות תינוק, טרמפולינות למיניהן, כל אלה קבוצה 2. צעצועים לילדים מעל גיל שלוש זה קבוצה 2.

זה לא יחול עליהם.

רוב מוצרי חשמל לשימוש ביתי, חוץ ממוצרי אלקטרוניקה שרובם נמצאים - - -

מה לא מסוכן בקבוצה 3?

שנייה, רגע. חשוב שתבינו, אדוני היו"ר וחבר הכנסת. בקבוצה 1 ו-2 היבואנים נדרשים ברובם להביא בדיקות דגם. אז אין בעיה, כי אם עשית בדיקת דגם ליבואן המקביל אין בעיה.

לא, ב-2 לא - - -

שנייה, רגע. רגע, רגע. אמרתי דקה. בקבוצה 1 ובחלק ניכר מקבוצה 2 היבואנים עושים בדיקות דגם, ולכן יבואן מקביל רואה – אם זה אותו דגם שבוצעה בדיקה, אין בעיה.

אתה יכול להצהיר.

יפה. הקושי ליבואן מקביל הוא אם הוא מביא מקבוצה 3, כי בקבוצה 3 יש הקלה רגולטורית.

שאלנו שאלה - - -

רגע, רגע. תן לי להסביר. רגע, מחילה.

סליחה, צודק.

לכן בקבוצה 3 היבואן הראשי לא נדרש לעשות בדיקות דגם, ואז ליבואן המקביל אין על מה להסתמך. אז בא הרגולטור ואומר: אני מקל על היבואן המקביל.

מוותר לו על זה.

אומר לו: אל תביא לי תיק דגם. וזה משמעותי מאוד.

זה משמעותי, אבל למה בהוראת שעה רק לשנתיים?

כי רוצים לבדוק איך זה מתבצע.

אם לא יהיה טוב, יבוא השר החדש וישנה את זה.

לא, לא. עזוב אותך.

תראו מה אתם עושים. יצטרך להיות שר שרוצה להקל על היבואנים גם בפעם הבאה בשביל לפתור את הסוגיה הזאת. בשביל מה?

לא, לא. יש לי הפתעה בשבילך. אם הוועדה תתחלף אז תהיה בעיה, לא אם השר יתחלף.

אין בעיה. אז למה צריך?

רגע, רגע, רגע. קודם כול, זה דבר משמעותי. שתבין, כל החוק מדבר על משהו אחר, ופה פתרנו. זה דבר ראשון.

זה לא משמעותי. זה לוותר על אירופה.

מה יש בקבוצה 3? אילו מוצרים יש בקבוצה הזאת?

מה זה משנה? כרגע הבעיה של היבואן המקביל היא בקבוצה 3.

הבנתי שעגלות בקבוצה 2. מה יש בקבוצה 3? אפשר לדעת?

רוב המוצרים הם בקבוצה 3.

מערכות צנרת, מים, ברזים, חיתולים לתינוקות לדוגמה, יריעות לחיפוי.

כל המוצרים האחרים. כל המוצרים. קבוצה 3 זה רוב המוצרים. רגע, אבל אני רוצה דבר אחד פשוט.

כבוד היושב-ראש, זה אומר שאין שום רגולציה. רוב המוצרים מגיעים ואתם אומרים - - -

אכן זה לתקופת זמן קצרה. נכון.

לא. רגע, שנייה אחת. אתם מוחקים את הכול. אתם אומרים: אירופה זה ישראל. ובעצם באירופה יש פיקוח ויש תיק מוצר. בסופו של דבר, אני אומר שבמקום זה אני רוצה להציע הצעה אלטרנטיבית אחרת. ההצעה היא שמעבדות יצטרכו - - -

אתה נציג מעבדות?

אני נציג מעבדה. כן.

אז תגיד שאתה נציג מעבדות. אתה יושב ליד הרגולטור.

בסדר, אנחנו בני דודים. מעבדות יצטרכו להכריז - - -

זאת הבעיה.

דיברנו על ניגוד עניינים.

אני מבקש שייתנו פה הצהרת ניגוד עניינים לפני שמדברים פה בוועדה.

לא צריך. זכותו להגיד מה שהוא חושב.

מעבדות יצטרכו להציג בפני היבואנים את המוצרים שהם בדקו.

לא, לא. עזוב.

רגע, רק שנייה. תקשיב עד הסוף. ברגע שהמעבדות בדקו, יבואן יכול לבוא למעבדה. אתה יודע מה, על פי חוק המעבדות חייבות להציג מה הן בדקו.

עזוב. אתה עכשיו דואג ליבואן הרגיל? זה מה שאתה עושה, לא דואג למעבדות אבל דואג ליבואן הרגיל.

לא, לא. אני דואג לילדים שלנו, כי אתם פותחים את הרגולציה, ויביאו לפה כל זבל שרק אפשר להעלות על הדעת.

לא, לא. אנחנו לא רוצים לפגוע בייבוא המקביל. המדיניות שלנו היא לאפשר לפתוח את הייבוא.

אבל אתם מבטלים את הרגולציה.

אבל זו המטרה, לבטל רגולציה שלדעתנו לא מיטיבה עם האזרח. זה הכול. הינה, רק קבוצה 3, אתה הסכמת שאלה לא מוצרים מסוכנים.

קבוצה 3 תביא את כל המוצרים שרק אפשר להעלות על הדעת.

אבל למה לא?

אתה יודע כמה בתים נשרפו בגלל מטענים של טלפונים סלולריים - - -

אז שיעבירו את זה לקבוצה 2. הממונה יעביר את המוצר לקבוצה 2.

אחרי שיקרה אסון, כן?

זה לא עניין של המעבדות, עם כל הכבוד.

אתם לוקחים על עצמכם אחריות מטורפת.

אתה תדאג למעבדות. אל תדאג לייבוא המקביל ולייבוא הזה.

אני רוצה להתייחס. ראשית, נוצר פה הרושם שקבוצה 3 לא מסוכנת, כי קבוצה 2 יותר מסוכנת ממנה וקבוצה 1 עוד יותר מסוכנת ממנה. זה לא נכון. יש סיכונים בקבוצה 3. אלה לא מוצרים שאין להם סיכונים. אם לא היה להם סיכונים, אז היה אפשר לייבא אותם בלי רגולציה בכלל.

אני רוצה לשאול אותך שאלה.

רגע, שנייה. לכן הטענה היא שקבוצה 3 - - -

תפסיקו עם ההפחדות האלה, גלעד.

אני לא - - -

האם יש שואב אבק שכשאתה שם אותו באירופה הוא עובד, וכשאתה שם אותו בישראל הוא מחשמל את האדם והורג אותו? יש דבר כזה?

אני מקבל בדיוק את מה שאתה אומר, ואני אומר - - -

בגלל זה עודדנו יבואנים ללכת לבדיקות וולונטריות. בדיוק בגלל זה. צריך לאזן פה, והרגולטור בא ומאזן פה. עודדנו בדיקה וולונטרית, גם לבקשתכם. החלנו את זה רק על קבוצה 3, וגם את זה בהוראת שעה, כדי לראות שאין פה דרמות כמו שאתם אומרים.

אני אומר לך שהוראת השעה הזאת לא מספיקה. זה צריך להיות לפחות לשלוש שנים, לפחות.

זה לא מה שמקובל באירופה. זאת אומרת, יש פה קו שאותו מוביל משרד הכלכלה, שהוא קו נכון, לאמץ את מה שמקובל באירופה. בנו שם מערכת איזונים. פה זה לא מה שמקובל באירופה. באירופה מוצרים מקבוצה 3 מחזיקים תיק מוצר. אנחנו עכשיו פוטרים את מרבית השוק מהחזקת תיק מוצר. אז זו לא אירופה.

רגע. רק נציין שזה לא פטור מהחזקת תיק מוצר.

זה פטור מהחזקת החלק המרכזי בתיק מוצר.

רק רגע. אתה היושב-ראש או המנכ"ל?

אני מנכ"ל מכון התקנים.

באירופה יש מכון תקנים ממשלתי?

כן, באירופה יש מכוני תקנים בכל אחת ממדינות אירופה.

לא. מכון תקנים יש בכל מדינה?

כן. בכל אחת מדינות אירופה יש מכון תקנים, ויש גם אחד לכל מדינות אירופה.

אבל מכון התקנים לא עושה בדיקות, אני חושב שהוא רק מסמיך מעבדות, נכון?

מכוני התקנים באירופה מתחלקים לסוגים שונים, תלוי באיזו מדינה.

אתה רוצה שנבטל את מכון התקנים, ונעשה כמו באירופה? נלך למדינה שאין מכון תקנים.

המעבדות באירופה רק מסמיכות.

חבר'ה, באירופה אני לא יודע מה המצב, לא בדקתי.

אבל אם יש מוצר מסוכן, הממונה רשאי להחליף את הקבוצה של המוצר. אם לא יודע מה יקרה, המוצר הוא סכנה מטורפת, הוא יעביר מ-3 ל-2. יעביר לקבוצה 1 אפילו.

נכון.

הינה, אומר לי חבר הכנסת, שבאירופה מכון התקנים מסמיך מעבדות, הוא לא עושה את הבדיקות בעצמו. אז אתה רוצה ללכת לאירופה?

לא. קודם כול, במדינות מסוימות באירופה מכוני תקנים מבצעים בדיקות, מדינות אחרות לא. אירופה היא לא מקשה אחת. אבל זה לא הנושא.

אני מציע שזו תהיה הוראת שעה לשלוש שנים.

לא, לא. להפך.

דוד, שלוש שנים זה מקובל. זה שנה וחצי? לא מקובל.

לא, לא.

אז בואו נעשה עוד חודשיים, נבדוק מה יקרה.

מאחורי הקלעים הצלחנו לשכנע את כל הרגולטורים לעשות שינוי מאוד משמעותי, כולל מנכ"ל משרד הכלכלה שהיה מעורב, כולל משרד האוצר. חבר'ה, תבינו, מה שעשינו פה זה לא דבר פשוט.

הפטור פה הוא גם ליבואנים ראשיים, לא רק מקבילים.

רגע – להגדיל את התקופה זה קצת בעייתי.

אוקיי. אפשר להציע שאם השר ירצה, הוא יוכל להאריך את הוראת השעה מבלי אישור של הוועדה?

לא, עם אישור הוועדה. בוא נגיד דבר כזה. קודם כול, אתם פותרים אותו גם - - -

דוד, יש לי שאלה.

בבקשה. תשאל קודם.

האם הממונה יכול לדרוש מהיבואן את אישור הדגם כחלק מההצהרה? אני לא רוצה שייווצר מצב שעכשיו יש פטור פה, אבל שבהצהרה הם יבקשו את אותו הדבר.

בוודאי. אם אנחנו פוטרים עכשיו לתקופה, כפי שקבענו פה, מחובת החזקת תעודת בדיקה, אז ההצהרה תהיה בלי הפניה לתעודה. ברור.

אבל איפה ההצהרה? אתה פוטר אותו מהצהרה?

לא. הוא חייב להצהיר שהוא מתאים לדרישות התקינה, הוא רק לא חייב להחזיק את התעודה אחרי ההצהרה.

אבל אתה כותב לו פטור מחובת שמירה, רק מהחובה הזאת.

בייבוא מקביל איך אתה מבקש תעודת בדיקה? אין ליבואנים המקבילים, אין לנו תעודות. הספקים בחו"ל לא מספקים לנו. לדוגמה, סמסונג מביא מקרר. הוא מטפל ביבואן.

מי אדוני?

אני פה מטעם היבואנים. אני גם מייבא מקביל. אני אחד הפורצים הראשונים של הייבוא המקביל. פה למעשה הולכים לתקוע את הייבוא המקביל.

תסביר.

אני אסביר. ברגע שאתה אומר שאני צריך להחזיק תיק מוצר של הייבוא המקביל – אין לי תעודות. אני מסתמך על התקן האירופי, אני קונה לאירופה. לפעמים אם זה מקרר, יכול להיות שזה לא מתאים, אבל זה צריך להיות No frost או Defrost – זה תלוי בהגדרה שלו. אבל לדוגמה טלוויזיות, אתה אומר לי להחזיק. אין לי. אני מביא סמסונג, אני מביא כל מיני שמות – JVC וכו' – על סמך ייבוא מקביל. על סמך ייבוא מקביל אני מתלבש על התעודה של היבואן הרשמי. כרגע אני לא יכול להתלבש עליה, אין לי מקום.

מה זה אין לך מקום?

לפי התיקון המוצע, כרגע זה יגרום לך בעיה. זה מה שאתה אומר?

לא, להפך. לא יגרום.

הוא אומר לי להחזיק תיק מוצר.

יש פה אי-הבנה. רגע.

תעשה סדר, בבקשה. בואו נשמע את הדרג המקצועי עושה סדר.

הכי חשוב לשמוע את הייבוא המקביל.

התיקון המוצע אומר כמו שהיה קודם לכן – אם מוצר משויך לקבוצה 2, אתה תוכל להתלבש על התעודה של היבואן הרשמי הראשון שהכניס את זה לשוק.

- - - מה שאמרת על קבוצה 3 - - -

על קבוצה 3. רגע, תן לי להשלים. כרגע אמרנו שקבוצה 3 לתקופה מוגבלת במסגרת הוראת שעה פטורה מהחזקת תעודת בדיקה. זה מה שאמרנו.

שימו לב שזה לא רק המקביל, זה כל היבואנים.

אני רוצה רגע להסביר. שנייה, רחל. בתוספת מוגדר מה הם המסמכים שהיבואן יצטרך להחזיק בתיק – אחד זה שם המוצר. אין לאף אחד בעיה; שניים זה שם תת-המוצר. גם אין בעיה; שלוש זה שם הדגם; ארץ הייצור; פרטי היצרן או הספק; תיעוד ערוצי הפצה.

מה זה תיעוד ערוצי הפצה?

מאיפה קנית את זה; וצילום המוצר והתווית. סעיף 6 ו-9 בתיקון שאנחנו מציעים – פטור.

6 ו-9 מתבטלים.

אתה לא תצטרך להביא אישור על התאמת הדגם, שזה הקושי הגדול - - -

לגבי תיעוד ערוצי הפצה - - -

רגע. זה הקושי הגדול של ייבוא מקביל. אישור על התאמת הדגם לתקן הרשמי לא תצטרך להציג.

אבל אתה נותן פטור גם למי שלא יבואן מקביל, לפי הסעיף הזה.

נכון. ואת המסמכים שמפורטים ב-12ב ככל שאתה חייב בשמירתם. זו הקלה מאוד מאוד משמעותית. אני מציע לכולם לא להקל בה ראש.

אני סמנכ"לית לובי 99. אני לא מקילה בכלל. להפך. מנכ"ל משרד הכלכלה, רציתי לברך ולא להטיל ביקורת.

אני דיברתי לאדם שיושב לידך.

אולי אני אקח צעד אחד אחורה. ברפורמה הקודמת, אז, לפני הרפורמה של 2021-2020 כל יבואן היה מחויב בבדיקות, לא משנה באיזו קבוצה הם היו. זאת אומרת, גם יבואן מקביל וגם יבואן לא מקביל, הרשמי – אני מבינה שרשמי זה לא שייך פה, אז לא מקביל.

מה שקרה – וזה באמת היה תוצאת לוואי שלא ציפינו – כתוצאה מהרפורמה הקודמת זה שכעת היבואן הרשמי או הלא-מקביל יכול לייבא על סמך תצהיר, ויבואן מקביל עדיין תקוע עם אותן בדיקות מסורבלות. כולנו מבינים ומכירים בחשיבות של ייבוא מקביל, במיוחד פה במוצרים שהם מוצרי סטנדרט. חיתול זה חיתול. אם זה עולה על טוסיק של ילד באיטליה, זה יעלה גם על טוסיק של ילד פה בישראל. כנ"ל הרבה מהמוצרים בקבוצה 3, שאלה עגלות לתינוקות, ריהוט בבית, כיסא גובה.

בקבוצה 2, אומר הממונה.

סליחה, סליחה, סליחה. כיסא גובה, כיסא בטיחות, מיטת קומתיים. יש פה לא מעט דברים.

מה זה תיעוד ערוצי הפצה?

תיעוד ערוצי הפצה זה למי שהיבואן מפיץ את המשלוח.

לא הבנתי. אני מצאתי עכשיו בפולין סטוק של מכונות כביסה. אני מביא אותן, ומה אתה רוצה, שאני אגיד לך ממי קניתי אותם?

לא, לא, לא. הפצה, הפצה.

אה, למי אני מכרתי.

אם תהיה תקלה במוצר, תוכל לעשות ריקול.

הבנתי. ריקול כמו שצריך. אוקיי.

ואין הצהרה?

יש הצהרה.

על בסיס מה ההצהרה?

הצהרה.

חברים, אנחנו מנהלים סיכונים. זה לא חברת ביטוח, זה ניהול סיכונים. אי-אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו. רצו החברים, ובצדק, להקל על היבואנים המקבילים. מאה אחוז. אמרנו שהדרך היחידה בשלב הזה, טרם חוק "מה שטוב באירופה", בשלב הנוכחי, היא לעשות רק על קבוצה 3, שהיא המוצרים הכי פחות מסוכנים. אני אומר את זה בזהירות כדי לא להגיד: אלה מוצרים לא מסוכנים. אלה מוצרים שהם בדרך כלל על המדפים וכבר יש איתם ניסיון. הרגולטור לא מאושר, אבל הוא מנהל סיכונים במהלך הזה. לכן זה בהוראת שעה. אז נעשה את זה מדוד.

אני הבאתי והראיתי פה לחברי הכנסת פרסום מאתמול על רפורמת התמרוקים. גם שם שחררו ליבואנים את האפשרות להביא הצהרות על בסיס נוטיפיקציות. רוב היבואנים זהירים מאוד ומעדיפים לעבוד עם בדיקות מקדימות.

טוב. רבותיי.

עוד משפט, אדוני. לכן גם עודדנו פה את הבדיקה הוולונטרית, כדי שהיבואנים יגידו: אני הולך לוולונטרי כדי לצמצם את הסיכונים.

המנכ"ל, אין בעיה. אני רק רוצה לתת לך אפשרות להאריך את הוראת השעה. זה הכול. אם תרצה ותבחן את הנתונים ותראה שבאמת היטבת עם היבואנים, שתהיה לך אפשרות להאריך אותה, ולא תצטרך לחזור לפה, לשרוף שבועיים בשביל זה.

אנחנו איתך.

זה טוב כשאין סיכון לציבור. לא, אתה אמרת את זה.

ודאי. אתה ממונה התקינה.

מושיקו, האמת התכוונתי לעזור לייבוא המקביל. פה ביטלו לכולם. זה בעייתי, שתדעו. כאילו אנחנו אומרים שהחוק חל רק בעוד שנה וחצי.

אבל רק בקבוצה מס' 3, דוד.

מה זה משנה? בסדר. מה זה קבוצה? זה כל המוצרים. מה זה קבוצה מס' 3?

מה זאת אומרת? לדוגמה, יבוא מישהו עם עגלה של תינוק - - -

עגלה זה 2.

זה 2. רק קבוצה 3.

אבל קבוצה 3 היא יתרת המוצרים.

אבל אלה המוצרים הפחות-מסוכנים.

אני לא התכוונתי לזה, אבל אני מקבל את זה שאם זה בא מאנשי המקצוע אז לא אכפת לי. ככל שתשאלו שאלות, אני אבטל את הסעיף הזה כי זה מפריע לי בראש, כי לא זה מה שהתכוונתי.

זה באמת מבטל את הכול.

אבל מה עם מה שהתכוונת, שיבואן מקביל בקבוצה 1 או 2 יוכל להישען על יבואן רשמי?

אין לך דרך. הסברתי. אין היום מרשם ליבואן רשמי.

הם לא יכולים לבדוק. זה העניין. זה כל הרעיון, שלא בודקים אלא רק מצהירים.

שילכו למעבדות, והמעבדות יגידו להם שבדקו.

בסדר. אני יודע שאתה רוצה.

לא, זה לא העניין.

אולי ננסה שכל דבר יהיה במעבדה. עזוב, בחייך, מספיק עם זה כבר.

חוק המעבדות.

אני רוצה רגע להבין. הצהרה הוא יצטרך לתת, נכון?

שנייה. הצהרה על מה?

על הסעיפים שהוא הקריא.

לא, הצהרה שהוא מתאים לתקינה.

צריך לכתוב את זה בסעיף.

איפה זה כתוב? אם תוכל להפנות אותנו.

החובה להצהיר היא חובה מכוח סעיף 2ו. אנחנו לא פטרנו מהחובה הזאת.

אז תכתוב: "מבלי לפגוע בכך וכך".

אבל התוכן של ההצהרה הוא חשוב, כי אני לא רוצה להיות במצב שבו ההצהרה מבטלת את ההקלה שאנחנו עושים פה.

ההצהרה היא אותה הצהרה. זה ברור. מה שאנחנו פוטרים ממנו זה 2יב שמדבר על הפריטים בתיק מוצר ולא פטור מהצהרה.

אבל למה לא לכתוב "מבלי לפגוע"? אתה חייב לכתוב את זה, כי אחרת העניין לא ברור.

תוסיפו את זה.

כשאתה קורא את זה, אתה לא מבין שהוא צריך לתת הצהרה. זה לא נכון.

מה להוסיף?

ההצהרה היא מכוח סעיף 2ו.

לכתוב: "מבלי לפגוע באמור בסעיף זה וזה". חייבים לכתוב את זה.

"אין בכך כדי לגרוע מחובת ההצהרה".

מחובת ההצהרה בסעיף 2ו. אפשר. לטעמנו זה ברור, אבל אפשר.

זה לא ברור כל כך. לא נכון. מה רצית להגיד?

אני מפורום קהלת. דבר ראשון, אנחנו תומכים בפתרון שהציע משרד הכלכלה.

והאוצר.

והאוצר, כמובן. רק שאלה קטנה, בדיונים הקודמים הצביעו פה על סעיף 2א סעיף קטן (ב), ומחקו משם את המילים שאומרות שאסור לממונה לדרוש כחלק מההצהרה אישור דגם לקבוצה 3. המילים האלה נמחקו. זאת אומרת, היום, אם אני קורא נכון את החוק - - -

אנחנו כבר הצבענו על זה.

אני מבין. אבל עכשיו אם מבטלים את זה מתיק מוצר, צריך לראות שזה לא מגיע דרך ההצהרה.

אני חוזרת שוב. זו גם תהיה פה הצהרה לפרוטוקול כדי שיהיה ברור. סעיף 2ו מכיל חובת הצהרה. המסמכים הנלווים הם אלה שמהם ניתן הפטור. בסעיף 2יב שמפנה לתוספת השנייה, אנחנו פוטרים מסעיף 6 ומסעיף 9. סעיף 9 כותב במפורש שהכוונה היא לאותם מסמכים לפי סעיף 2ו. יש כאן למעשה סגירת מעגל. זה ברור גם ברמה המשפטית, ואני עכשיו גם מבהירה שהפטור הוא מהחזקת המסמכים בקבוצה 3 הן לתקינה הרשמית, כלומר פריט (6), והן לקסיס, כלומר פריט (9).

אני מדבר על ההצהרה עצמה. האם כחלק מהמסמכים שהממונה יכול לדרוש בהצהרה, לפי סעיף 2ו, הוא יוכל לדרוש אישור דגם?

לא, אמרנו.

הם לא חלק מההצעה, הם נלווים להצהרה והם פריט (9).

טוב, אמרו לך שלא.

סעיף 2ו כותב שהשמירה של המסמכים הוא בתיק מוצר, כך שאני חושבת שהחשש שלך הוא לא - - -

את אומרת שהוא סתם חושש.

לא, לא. אני מסבירה שיש גם פתרון משפטי בסעיף עצמו.

אז הייעוץ המשפטי, אין אפשרות שתבקשו תיק מוצר במסגרת ההצהרה. אין אפשרות כזאת.

אנחנו משתדלים לא לעשות מעצמנו צחוק. אם אמרנו שאנחנו פוטרים, אנחנו משתדלים.

לא, לא, לא. סליחה, זה לא נכון שלא נבקש תיק מוצר. תיק מוצר נבקש. לא נבקש תעודות, פריט (6) ו-(9) בתיק מוצר. תיק מוצר יבואן חייב להחזיק.

בבקשה. תקריאי את זה.

אני אקריא את הנוסח שהוגש לוועדה, ואז אני אקריא הצעה שאנחנו רוצים להביא.

"הוראת שעה
20.
על אף האמור בסעיף 2יב(א)(1) לפקודה, בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025), יבואן טובין פטור מחובת שמירה בתיק המוצר של פריטים (6) ו(9) של התוספת הראשונה לפקודה וזאת לגבי טובין הכלולים בתוספת השלישית לצו שהוצא מכוח סעיף 2א(ב) לפקודה".

אני רק רוצה להעיר הערה קטנה לעניין התאריך. מכיוון שיום התחילה יכול להידחות, יכול להיות שצריך לנקוב כאן במספר החודשים שבהם תחול הוראת השעה.

נכון, מיום תחולה.

גם אם זה לא שנתיים.

לא, לא. תשאיר את זה לשנתיים בכל מקרה.

אבל יכול להיות שיום התחילה יידחה.

לא מיום התחולה, שנתיים מהיום.

מהיום?

כן.

לא, לא. רגע, שנייה.

תגיד לי, החוק השני פותר את הבעיה של הייבוא המקביל גם?

הוא אומר: מה שמשווק באירופה, כל יבואן יכול להכניס לישראל.

איזה חוק שני?

יש עוד חוק גדול.

זה חד-משמעית פותר את הבעיה.

טוב.

במקום לנקוב תאריך, לנקוב 18 חודשים?

18 חודשים או שנתיים?

שנתיים.

לא, לא.

רגע. אנחנו רוצים להביא הצעה אחרת.

אנחנו ביקשנו שנה עם אפשרות להארכה לעוד שנה.

זה הנוסח שהגשנו לוועדה. אנחנו רוצים להביא הצעה חלופית ולהציג את זה כאן. ההצעה אומרת כך:



"על אף האמור בסעיף 2יב(א)(1), בתקופה שמיום התחילה ועד ליום י' בטבת התשפ"ו (30 בדצמבר 2025)" - - -

לא. שוב אני אומר, אני מציע לנקוב במספר חודשים.

פה זה 12 חודשים.



"יבואן טובין פטור מחובת שמירה בתיק המוצר של פריטים (6) ו(9) של התוספת הראשונה" - - -

למה? הורדת את זה בשנה עכשיו?

רגע –

"וזאת לגבי טובין הכלולים בתוספת השלישית לצו שהוצא מכוח סעיף 2א(ב)".

זה מבלבל. שתי אופציות שאנחנו חיים איתם בשלום – או one shot של 18 חודשים, או שתי תקופות של 12 חודשים, עם אופציה להארכה באמצע. כדי לנהל את הסיכונים.

אני רוצה להסביר את הרציונל. אנחנו הסברנו שיש מורכבות בדבר הזה. בכל התקנים שקבעו עליהם תקינה רשמית יש סכנה מסוימת, גם בקבוצה 3. לכן, כמו שאמר קודם המנכ"ל וכמו שאמר הממונה על התקינה, גם הדבר הזה לא חף מקשיים. כדי לעשות את זה בצורה אחראית, אנחנו מציעים לעשות שנה אחת, לבדוק כדי שנוכל לאמוד, לראות איך עברה השנה הזאת, לראות מה היו ההיקפים, אילו מוצרים ייבאו. אחר כך, במידת הצורך, להאריך שנה נוספת. וככל שגם ירצו להאריך יותר, אז אפשר גם לתקן את החקיקה ולקבוע את זה ככלל.

זה אפקטיבי שנה למדידה?

מאז הרפורמה האחרונה עברה שנה, והינה אנחנו בעוד רפורמה. אז כנראה זה אפקטיבי.

זה משפט קצת ציני. אני שואל האם באמת זה ניתן למדידה אחרי שנה הוראות בייבוא? אנשים יכולים לייבא, לשווק?

בוודאי.

איגור, אני שואל אותך אם אתה יכול לקחת מוצר מקבוצה מס' 3. ראית אחרי הרפורמה שיש סכנה גדולה. לקחת אותו מ-3 ולהעביר אותו ל-2. מה אכפת לך שזה יהיה גם? מה זה שנה? עד שהחוק ייכנס – אנחנו מדברים על כמה חודשים.

אני אסביר. היקפי ויכולות מיקוח בהשוואה להיקפי ייבוא, אתה לא יכול להשוות אותם. הם מזעריים. לכן מראש לבוא ולהגיד: אם תגלה מוצר שהוא בעייתי, תעביר אותו לקבוצה 2; אתה צריך לעשות מחקר שלם. לא מספיק לבדוק מוצר אחד, זה מחקר שלם. לכן אנחנו אומרים: תנו לנו לנסות, לראות מה קורה. אנחנו נעשה את הניסוי. אנחנו נגביר את הפיקוח בשלב הזה בקבוצה 3, נעשה דגימות, ונראה למה זה מוביל. אם יש צורך וזה מצדיק, נציע לשר להאריך לעוד שנה. אם זה באמת יעבוד טוב, השר יכול לבקש לשנות חקיקה.

אז 12 חודשים זה מתחולת החוק.

כן, מ-1 ביוני.

איגור, זה ניתן למדידה שם?

אתה לא רוצה למדוד. אני אגיד לך מה אתה רוצה למדוד, שאין לך תקלות, כמו שפה אמרו שאולי חלילה אנשים ייפגעו. זה מה שאתה רוצה לבדוק.

רבותיי - - -

יש לך תרופה לזה.

רגע, מושיקו. מספיק, חבר'ה. שנה מיום התחולה לתקופות נוספות עד 18 חודש בצו באישור ועדת הכלכלה. אתם רוצים, תביאו שנה, תביאו חצי שנה, תביאו עד 18 חודש.

עד 18 חודשים נוספים?

כן. עד 18. זה בעצם נותן שלוש שנים בהחלטה שלכם. לגבי הנושא הזה של מוצר שהוא פתאום מסוכן, אני ביררתי. יש סמכות של השר להעביר את זה מתוספת לתוספת.

מקבוצת ייבוא לקבוצת ייבוא.

יש לזה פתרון. אם אתם רואים שיש מוצר בעייתי, תעבירו אותו בצו. אין שום בעיה. בסדר? מקובל?

רק כדי לסכם את הסעיף, שאני אבין את ההנחיה של הוועדה, אנחנו מוסיפים בסוף את ההוראה שקובעת שאין בכך כדי לגרוע מחובת הצהרה?

כן, תעשה את זה, שיהיה ברור.

אולי נבדוק את זה?

אין בכך צורך.

תבדקו את זה.

נבדוק.

אני קראתי את זה, זה לא היה ברור לי.

חשוב לנו לציין בנוסח שאפשר להאריך בצו את התקופה האמורה, שזה יהיה עם יכולת לשכנע שאכן קיימות יכולות פיקוח ואכיפה.

לא, זה באישור ועדת הכלכלה. ברגע שאתם החלטתם, אז בדקתם את זה, לא?

לא. היא מתכוונת להכוונת שיקול דעתו של השר. בבואו לקבוע צו ולהביא את הצו לאישור הוועדה, הוא צריך לשקול האם באמת יש יכולות פיקוח ואכיפה. כלומר, האם ההסדר הזה אכיף.

תעשו. אני אישרתי לשר בלי להגביל את שיקול דעתו. אם אתם רוצים את זה, תכניסו את זה. אין בעיה.

סתם מסנדלים את השר.

זה איזון, אדוני חבר הכנסת.

יבוא מישהו, יגיש בג"ץ, לא תצאו ממנו. אני משאיר לכם החלטה. הרי הוא לא יחליט בלי להתייעץ איתכם, נכון? לא הגיוני שהוא יקבל החלטה לצו הארכה בלי לשאול את הרגולטור ואת הייעוץ המשפטי של המשרד. אמת?

נכון.

אז אתם תגידו לו אם כן או לא.

כשאנחנו עושים שינויים כאלה, אז גם ברפורמה הקודמת התווינו את שיקול הדעת ורצינו לומר שאנחנו שוקלים את השיקולים משני הצדדים.

בסדר, נכניס את זה. שיהיה כתוב לתקופות. הוא יכול לבוא פעמיים אפילו.

כן, גם שלוש.

שיהיה ברור. אתם לא צריכים לבוא פעם אחת וזהו. אתם יכולים כל פעם לבוא לחצי שנה מצידי.

לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 18 חודשים, וזה בנוסף לשנה שכבר נקבעה.

רגע. כל הארכה הוא יכול לתת רק חצי שנה?

כן.

הוא יכול לבוא לי מכה אחת – 18, הוא יכול לבוא שלוש פעמים – שש. אין בעיה. תעשו את זה בצורה כזאת.

רק לחדד. לגבי השיקולים, זה בסוף צריך להיות איזון של שני דברים, מצד אחד הבטיחות ומצד שני יוקר המחיה. זה הרי דיון שהיה פה בוועדה. אז צריך לשים לב שהשר שוקל את שני הדברים האלה.

אין בעיה. מה שתרצה.

לא הבנתי. אתם אומרים לשר מה לשקול? הוא ישקול מה שהוא שוקל.

הוועדה אומרת, לא אנחנו.

למה הוועדה אומרת? מה הרעיון לסנדל את השר בבטיחות כזאת או אחרת? השר ישקול ויחליט אם לבקש הארכה או לא.

למה? שישקול.

גם מבחינתנו זו לא חובה.

שישקול גם את יוקר המחיה.

זו לא חובה. ממילא צריך לבוא לכאן ולשכנע כאן למה הוא רוצה את האישור.

תקראו את הנוסח.

אנחנו נשמח להגיד מה ההצעה שלנו. שוב, גם ברפורמות הקודמות, כשאנחנו עושים הקלה כל כך משמעותית ואנחנו רוצים משהו כאן שמאזן ביחד עם הסכנה שציינו קודם, אנחנו חושבים שכך זה עדיף. אתם צודקים שבהליך תקין ברור שזה יישקל, אבל אנחנו חושבים שזה נכון שזאת תהיה גם אמירה של החקיקה עצמה, וצריך לתת את הדגש על הדברים האלה.

בסדר. הסכמנו, נכניס.

הם רוצים להוסיף עוד שיקולים.

עוד שיקולים?

כן.

אנחנו רוצים להוסיף את שיקולי יוקר המחייה.

מתחילה פה מטריצה של שיקולים. לא נצא מזה. השר צריך ממילא להפעיל את שיקול הדעת שלו באופן מקצועי. הוא צריך לבוא לפה ולשכנע את הוועדה למה הוא רוצה להאריך. כל אחד מתחיל לזרוק את השיקולים שלו וזה לא נגמר.

אתם לא סומכים על השר? אני רוצה להבין. גם ככה הוא צריך להתייעץ איתכם. אבל מה שתרצו. אין לי בעיה, זה לא משנה לי. תנסחו את זה איך שאתם רוצים.

בתנאי שהשר מתייעץ, הוא מוכן לשמוע שיקולי בטיחות הציבור ויכולת אכיפה.

יש לו חובת היוועצות.

אמנון, למה לכתוב את זה? זה לא טוב. לא צריך לכתוב את הדברים האלו.

זה סתם מסנדל את השר.

אני לא נכנס לשיקולים של השר.

טוב, אנחנו נפתור את זה.

לא. הוועדה צריכה לקבל החלטה.

אנחנו מחליטים שלא.

אנחנו לא היינו מעוניינים להגיד לשר מה לשקול, אילו שיקולים לשקול. כל מה שהוא מבין לנכון. ברור שהוא שוקל הכול, גם דברים מסוכנים, גם את יוקר המחיה, גם את האיזונים בין הדברים.

דוד, כל שיקול שאתה כותב שם, אתה מייצר חובה חוקית שאחר כך אפשר ללכת לבג"ץ ולהגיד: הוא לא שקל את זה כמו שצריך. אני לא רוצה את זה.

אני שמה רגע בצד את השיקולים וכו'. התחלנו פה את הדיונים בלדבר על זה שכשאנחנו פותחים מאוד את האפשרות לייבוא, אנחנו צריכים גם לדאוג שיש לנו יכולות אכיפה משמעותיות. לכן, אני חושבת שההיבט הזה שלהשתכנע שיש יכולת אכיפה מספקת, זה נראה לי לכל הפחות משהו שאפשר להסכים עליו וכולנו רוצים אותו.

אני מסכים אבל אני לא רוצה שיהיה כתוב.

רגע, רגע. אני אגיד לך למה אפשר להכניס יכולת אכיפה. אנחנו פה לקחנו חוק ובסוף ביטלנו את כולו לשנתיים. אז חבר'ה, זה בסדר. ברגע שיבוא החוק הגדול, גם לא נצטרך את הסעיף הזה, ואז הוא יכול לייבא. אין בעיה.

אם זה חשוב לך, בסדר.

לא, זה לא חשוב לי. יש פה איזון מסוים. זה בסדר.

אז יכולת אכיפה ויוקר המחיה, כמו שאמר האוצר.

גם וגם?

כן.

מה אתם רוצים, יוקר המחיה ויכולת אכיפה?

כן.

בסדר. תכניסו את שניהם.

משרד האוצר אמר יוקר המחיה, משרד הכלכלה – אכיפה.

עוד משהו?

לא. אני רק מבקש שיקריאו את התוספת לעניין שיקול הדעת של השר בבואו להאריך את התקופה.

"שר הכלכלה והתעשייה רשאי להאריך בצו את התקופה" - - -

באישור ועדת הכלכלה.

"את התקופה האמורה בתקופות נוספות, ובלבד שלא תעלה על 18 חודשים".

"שלא יעלו". כלומר, תקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 18 חודשים.

"עד 18 חודשים. ההארכה כאמור תיעשה לאחר ששוכנע כי קיימות יכולות פיקוח ואכיפה, וזאת לאחר קבלת המלצת הממונה על התקינה".

לא. לא "ששוכנע" – "ששקל". מה זה "שוכנע"?

רגע, שנייה – "יכולות פיקוח ואכיפה, וזאת לאחר קבלת המלצת הממונה על התקינה והתייחסות לעניין שיקולי תחרות והפחתת יוקר המחיה".

מה זה שייך? ממונה על התקינה יכול להתייחס ליוקר המחיה?

לא. יש שיקולים - - -

באופן כללי, לא צריך חוות דעת. אתם לא סומכים שהוא ישאל משהו את הממונה. זה מוגזם כבר. שני שיקולים – יוקר המחיה ויכולת אכיפה. לא צריך חוות דעת. ברור שצריכה להיות חוות דעת. יוקר המחיה הוא לא יכול לתת לו, חוות הדעת צריכה לבוא אולי מהאוצר ומהכלכלה עצמה.

אז "שיקולי תחרות ויוקר המחיה"?

אבל יש את העניין של בטיחות הציבור, בריאות הציבור.

אבל יש מיליון שיקולים.

איתי, אני יכול להציע? "לאחר ששקל את השפעות בטיחות הציבור ובהתאם לחוות דעתו של הממונה על התקינה, וכן השפעות על התחרות והפחתת יוקר המחיה". אלה האיזונים שצריך.

ושיקולי אכיפה.

לא, לא. הנוסח צריך להיות פשוט: "לאחר ששקל שיקולים של אכיפה, יוקר מחיה ותחרות". זה הכול.

ובטיחות.

בטיחות הציבור.

מקובל עליי. בטיחות זה פחות רלוונטי, כי הוא יכול לאורך כל הזמן לקחת מוצר ולהעביר אותו ממקום למקום.

זה לא כל כך פשוט לקחת מוצר ולהעביר אותו. זה לא כל כך פשוט.

למה?

אני מציע להסתכל בהוראות הפקודה. זה לא כל כך פשוט.

אכיפה זה לא בהכרח בטיחות.

בואו נכתוב ונעשה את זה פשוט. אני מוכן להוסיף את זה עכשיו. מה לא פשוט בו? בגלל שעשינו פה משהו תקדימי, אני מוכן להכניס שהוא יכול להעביר מוצר שיש לו בעיה בטיחותית למקום אחר. נכתוב את זה במפורש. אתם רוצים?

דוד, יש לי שאלה חשובה. באמת, אני לא צוחק. לא נוח לי שאנחנו מסנדלים ככה את השר. אם השר מגיע ובית המשפט יחליט שהוא לא שקל את השיקולים כמו שצריך, אז אנחנו לא יכולים להאריך את החוק הזה?

כן, לא יכולים.

מה זה הדבר הזה?

אבל רגע, אתם הכנסת. אתם יכולים תמיד להפוך - - -

דוד, מה זה "שקל את השיקולים"? תן לשר לשקול מה שהוא רוצה לשקול.

תקשיבו טוב, אתם אולי לא ערים לזה אבל יש פה תקדים מאוד רציני, וההסכמה של הרגולטורים ושל כל המשרדים היא משהו מאוד מאוד תקדימי. אז בואו נלך איתם. אם הם רוצים לראות כל מיני שיקולים, מקובל עליי. אין בעיה. לא צריך להתרגש מזה יותר מדי.

אפשר רגע הערה?

כן.

אנחנו מכירים שהוראות מעבר, בדרך כלל מחליטים אם להאריך אותן או לא ימים בודדים לפני שהן מסתיימות. אני חושש שיהיה מצב שאם ברגע האחרון יחליטו שלא מאריכים את ההוראה הזאת, אז למוחרת כבר כולם יהיו צריכים להיות עם תעודות בדיקה, וזה כמובן לא יהיה מעשי.

אילו תעודות בדיקה? זה לא נכון.

גם מוצרים שיובאו בתקופה הזאת, אם הוראת המעבר לא תוארך, יצטרכו להיות עם תעודות בדיקה.

אם הוא צריך להביא תעודות בדיקה לפי חוק התקנים או לפי החוק הזה, שיעשה. זה לא פוטר אותו.

לא. דוד, הוא אומר שאם הוראת השעה תפוג, אז היבואן הופך להיות עבריין מאותו יום שהיא פגה כי אין לו את מה שהוא צריך, אין לו תעודות בדיקה. זה מה שהוא אומר.

לא הבנתי כל כך את ההערה. אם הוא עובר את הליך הייבוא בזמן תחולתה של הוראת השעה, אז הוא פטור. איך הוא יכול להיות עבריין?

לא. אם המוצר גם בארץ – עכשיו עושים אכיפה בשווקים - - -

אז הוא מראה שהוא הביא את המוצר בזמן תחולתה של הוראת השעה.

לא כתוב שכל מה שיובא בתקופה הזאת פטור אחרי זה קדימה. זה לא דבר שכתוב כאן.

ברור שאם הוא הכניס את זה עד אותו יום, הוא אמור להיות מסודר.

לא. אבל הפטור הוא לא רק בפיקוח בייבוא, הפטור הוא גם בפיקוח העתידי.

שיעשו לו אכיפה אחר כך וידעו מתי הוא ייבא, ואז יראו שהוא ייבא בתקופה שהוא היה פטור.

הוא צודק. עדיף שהדבר הזה יהיה רשום.

מה יהיה רשום?

הוא אומר כזה דבר, אתה עשית פה הוראת שעה ל-12 חודשים. אדם ייבא בלי תעודת בדיקה. מה עשית אחרי חודש?

אז מה לעשות, לבטל את הוראת השעה?

לא, לא.

אם לא לבטל, אז תשאיר את זה ככה. אתה לא יכול להנות מכל העולמות.

לא. אפשר להוסיף להוראת השעה משפט שאומר: מה שיובא בתקופה הזאת, אם הוראת השעה לא תוארך, נותנים לו חצי שנה או משהו כזה להשלים את תעודת הבדיקה שחסרה.

אז אתה רוצה בעצם עוד חצי שנה.

לא, לא. רק למה שיובא בתקופה הזאת.

איגור, תתייחס.

איגור, מה נעשה עם הוראת השעה?

לגבי מה שרז אמר?

כן.

אני אומר, לא לחינם לא ביטלנו דרישה לתיק מוצר, ולא לחינם בתיק מוצר יש פריטים שמעידים ומשייכים את המוצר למשלוח מסוים. לכן האירוע הזה שרז תיאר, ככל שיבואן מנהל תיק מוצר כפי שנדרש, הוא לא יתרחש פשוט.

אבל רגע. אם פגה הוראת השעה, זאת אומרת שאני אצטרך בדיקת מעבדה יום אחרי. נכון?

נכון.

ומה קורה אם ייבאתי - - -

לא, זה בדיוק העניין. אם ייבאת לפני זה ואתה מתעד את המצרכים ואת הייבוא שלך בתיק מוצר כנדרש, זה לא יחול עליך. זה יחול עליך החל מהמשלוח הבא.

גם מבחינת פעילות עסקית, זה אומר שכרגע אני מפסיק לייבא.

נוח לך עם זה?

אין איזשהו זמן - - -

דן, יש לך מוצרים בשוק.

זה בסדר.

המוצרים בשוק זה בסדר, הם יישארו בשוק כי ייבאת את זה קודם. חברים, אף אחד לא פטר את המוצרים מהחובה לעמוד בתקן.

ברור. אבל כדי לעשות את התהליך הזה, זה ייקח חודש. אני לא יודע כמה זמן זה לוקח. צריך לתת לעסק את הזמן.

חבר הכנסת, זו לא חסינות לכל החיים.

אני לא מדבר על חסינות לכל החיים.

כולם יודעים שזה לשנה ולפני סוף השנה הוא צריך - - -

כן. אנשים צריכים לדעת.

אז אף אחד לא ישתמש בפטור הזה, באמת.

ישתמשו, ישתמשו. אל תדאג.

אני שואל אותך, לדוגמה יש לי אוניה בדרך עם המוצרים.

אבל אתה ידעת שיש פטור.

איגור, שינוי חזית. עזבו אותי מהארכה. אנחנו נאשר את זה לשנתיים וזהו. בלי הארכות.

שנתיים מיום התחילה?

כן, מיום התחילה. גמרנו את הסיפור. תעזבו אותי מהעניין הזה. לפעמים רוצים לעשות טוב, ועושים בלגן.

ואז ישאלו מה יהיה אחרי שנתיים.

נגמר.

לא. באמת מה יקרה אחרי שנתיים?

חוק זה יהיה טוב לאירופה, או שיביאו את זה כבר בתיקון קבוע.

קדימה. מי בעד הסעיף הזה? ירים את ידו.

הצבעה

אושר

פה אחד. הלאה. סעיף 17. תקריאי בבקשה.

"תחילה
17.
1. תחילתו של חוק זה ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024); שר הכלכלה והתעשייה רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם השלמת ההיערכות הנדרשת לביצוע הוראות פקודת הייבוא והיצוא ופקודת המכס, כנוסחן בחוק זה.



1. על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 2ו(א1), פסקאות (1) עד (4) בסעיף 2ו(ב), 2ו(ג), 2טו(א2)(3) והתוספת לפקודה, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה".

אני רק אפרט מה הם הסעיפים שייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר.

אבל אם אני נותן פה שנתיים שהחוק לא יחול, למה אני צריך עוד תוספת - - -

לא, זה נושא אחר.

זה לא לייבוא המקביל. זה למעשה התחילה של החוק - - -

אבל הפטור הוא לא לייבוא המקביל, הוא באופן כללי.

לא, זה נושא אחר.

זה סעיף תחילה של החוק הזה שאנחנו מצביעים עליו.

לא סעיף (ב). אני מדבר על סעיף (א). אם אני נותן שנתיים, למה אני צריך לתת חצי ועוד שלושה חודשים?

סעיף קטן (א) מדבר על מתי מתחיל החוק.

אדוני היושב-ראש, מדובר מתי הרפורמה נכנסת לתוקף.

אבל פטרתי בשנתיים גם את כל הרפורמה, כמעט.

זה שנתיים מהיום הזה.

בסדר, לא משנה.

זה מתי תיכנס לתוקף הרפורמה הזאת.

הבנו שנדרשת היערכות מחשובית - - -

סעיף קטן (ב) הוא סעיף שאומר אילו סעיפים יתחילו כבר עכשיו לחול מייד עם פרסומו של החוק. למעשה מדובר בסעיפים שמהותם היא לא ממש הרפורמה עצמה שאנחנו עושים, אלא יותר הסעיפים שדיברנו עליהם בתיק המוצר, מוצרים שמיובאים במסלול קסיס, כל התעודות ששינינו והאפשרויות שפתחנו בפני יבואנים, ואז אלה כל התיקונים המשלימים שלהם שמופיעים בפקודה. כלומר, המסמכים של 2ו ופרט (9).

כלומר, מתן אפשרות להצהיר על עמידה בחלק מדרישות התקינה לפני השיווק.

נכון. זה סעיף (א1).

החלופות לתעודות הבדיקה לפי בקשת איגוד לשכות המסחר; הארכת המועד לגבי חובת יבואן להציג את תיק המוצר שלו במסגרת הבדיקה המדגמית, ששינינו מ-72 שעות ל-144; וגם תיקון התוספת ייכנס לתוקף ביום הפרסום.

רק שים לב, התוספת הראשונה.

כן, התוספת הראשונה.

זהו?

כן.

יש לך כבר את הניסוח?

כן.

מי בעד סעיף 17? ירים את ידו.
הצבעה

אושר

פה אחד. הלאה.

סעיף 18 כבר אושר. אנחנו פשוט כללנו את הנוסח שלו כאן לנוחות הוועדה – הוראת מעבר לגבי פרסום נתוני פיקוח ואכיפה. סעיף 19.

תקראו.

"שמירת תוקף
19.
הנחיות שנתן הממונה על התקינה לפי סעיף 2ו(א) לפקודה כנוסחו לפני יום התחילה ועמדו בתוקף ערב היום האמור, יראו אותן כאילו ניתנו לפי סעיף 2ו(א) לפקודה כנוסחו בחוק זה, כל עוד לא בוטלו או שונו".



מכיוון שעשינו תיקון משמעותי בסעיף 2ו(א), יש הוראות שהיו קיימות ובעצם שינוי הסעיף כאילו ביטלנו אותם, אז צריך להאריך את התוקף של ההוראות שעמדו לפני כן.

לשמור על התוקף שלהן בעצם.

בדיוק.

מי בעד?

הצבעה

אושר

פה אחד, עבר. יש עוד סעיף שלא העברנו?

הבנו שיש הצעה נוספת לחייב פרסום של דגמים שניתן לגביהם אישור דגם, במסגרת ההקלות לייבוא מקביל.

כחלק מההקלות של ייבוא מקביל, כפי שהציגו בוועדה יש גם את הוראת השעה, גם את התקנות שאנחנו רוצים להביא לוועדה לגבי הבדיקות הוולונטריות, וגם תוספת בסעיף 2ז שמדברות על יצירת מאגר - - -

אני לא יודע איפה נמקם בדיוק את - - -

שהם יודעים כדי שהוא יוכל להצהיר על זה. שהוא ידע מה המצב.

אני אקריא את נוסח הסעיף. זה מדבר על חובת פרסום אישורי דגם.

בסדר. אנחנו בעד זה. אין לנו בעיה.

בדיקות וולונטריות או קבוצה 1?

זה מוסכם גם על האוצר וגם על הכלכלה.

אבל צריך להקריא את הנוסחה העקרונית.

זה פרסום אישורי דגם. אני אסביר.

מעין מאגר כזה.

לא משנה, תחליטו אם להוסיף את זה. חשבנו להוסיף את זה בסעיף קטן (ד) אחרי "היקף הבדיקות כאמור ומתכונתן" יבוא בהנחיות אלו "יכלול הממונה חובה על מעבדות על פרסום הדגמים בהם היא עשתה אישור דגם". כלומר, החובה היא להודיע שיש לך אישור דגם. כך גם יבואנים שמייבאים בייבוא מקביל או שמסתמכים על אותו אישור דגם יוכלו להגיע לאותה מעבדה.

רק שהפרסום יהיה תוך פרק זמן נקוב ממועד אישור הדגם – שבועיים, 21 יום, לא never.

לא הבנתי את התוספת.

המעבדה תוך X זמן מיום האישור צריכה לפרסם את האישור.

ואז כל יבואן ידע שיש דגם כזה.

אבל אני מבין שכל הפרטים נקבעים בהנחיות, נכון?

אם זה נקבע בהנחיות, אז בסדר.

ייקבעו בהנחיות.

כולל המועד.

כן.

טוב. תרשום את זה.

היום גם קיים ייבוא על בסיס בדיקת השוואה של תעודות. היה נהוג לאפשר את זה לאחר שלפחות היבואן הראשון עשה כבר איזשהו משלוח מסחרי. אחרת זה יכול לפגוע ביבואן הראשון. לכן אני לא יודע אם נכון להגביל את זה לשבועיים או שבוע לאחר הוצאת הדגם.

זה בתקנות, אתה תקבע.

לכן אני אומר.

לא קבענו, אמרנו שאתה תקבע.

אז לא.

איגור, בא אדם ומשלם וולונטרית על בדיקה, ואתה מפרסם את זה שמישהו אחר יעשה שימוש בבדיקה שלו?

לא מדובר בפרסום אישור הדגם עצמו, אלא בפרסום זה שיש בדיקת דגם לדגם מסוים במעבדה מסוימת. ואז אם יבואן נוסף ירצה לעשות בדיקה ביחס לאותו אישור דגם, הוא ידע לבוא למכון התקנים, לכל מעבדה שאצלה נעשתה הבדיקה. כלומר, לא בפרסום אישור הדגם עצמו, אלא על עובדת קיומה של בדיקה אצל מעבדה, כדי שיבואנים ידעו ויוכלו לעשות בדיקות נוספות על בסיס אותה בדיקה שקיימת אצל המעבדה.

כלומר, זה פרסום רק של הדגם עצמו, נכון?

כן.

זה לא פרסום הדגם, אלא זה הימצאותה של בדיקה מסוימת.

שיש דגם כזה.

אתה מוכן להרחיב? לא הבנתי.

אני אנסה להסביר.

זה דבר חשוב.

רגע. על מה אנחנו מדברים, על חיוב של מעבדה לפרסם את הדגם?

אני אסביר. בקבוצת ייבוא 2 נדרש אישור דגם של מעבדת בדיקה. אחד הדברים שגם אתם העליתם פה, של ייבוא מקביל, הוא שבעצם הרבה פעמים מאוד קשה לעשות את אותו אישור דגם, זה עולה הרבה כסף, זה לפעמים לוקח הרבה זמן ויוצר קושי. לכן אנחנו אומרים, אם מעבדה כבר עשתה בדיקה כזאת והבדיקה נמצאת אצלה, היא לא צריכה לפרסם את הבדיקה עצמה אבל היא צריכה לומר: יש אצלי בדיקה כזאת. לכן אם אתה היבואן מביא עכשיו את אותו דגם שאצלי כבר יש עליו בדיקה, תדע שאתה יכול לבוא אליי ולעשות איזושהי בדיקת השוואה מסוימת שנותנת רפרנס לאותה בדיקה שכבר יש אצלי מבלי לחזור על כל אותה בדיקת דגם גדולה וארוכה מחדש. זה הרעיון.

מעולה. אז כל מעבדה תצטרך לפרסם את - - -

רק את הנתון, את הדגמים, לא את התעודה עצמה. כלומר, התעודה עצמה עדיין לא מתפרסמת.

דגם א' נמצא אצלי בבדיקה כרגע.

נעשתה בדיקה.

אה, שאושר.

בוצעה. אצלי יש בדיקת דגם, אותה בדיקה מלאה. ואם אתה יבואן שני, נוסף או שלישי, מביא את אותו דגם, אתה לא צריך כבר לעשות את כל הבדיקה מחדש, אלא אתה יכול לעשות איזושהי בדיקת השוואה שמתבססת על הבדיקה שכבר קיימת אצלי.

הנושא הזה יוסדר בהנחיות הממונה על התקינה. יש לוח זמנים לקביעת ההוראות?

עד לכניסה לתוקף של הפקודה.

בסדר. אין בעיה. אין לנו בעיה עם התוספת הזאת, היא אפילו טובה. אוקיי, מי בעד?

הצבעה

אושר

עבר פה אחד. את הנוסח הסופי היועץ המשפטי ינסח איתכם.

אני יכול לשאול שאלה?

כן.

עוד פעם, לגבי אותה הוראת שעה של שנתיים, האם אנחנו לא הגזמנו מבחינת לוחות הזמנים?

אני רציתי לעשות הארכות. לא רציתם, מה אני אעשה? שמתם יותר מדי בעיות. עזוב.

לדעתי לתת מראש הוראת שעה לשנתיים זה קצת - - -

כבר הצבענו על זה. עכשיו אני צריך רוויזיה. נתתי לכם, ומרוב ויכוחים אמרתי: תעזבו אותי מזה.

מה הבעיה? אם תהיה בעיה - - -

משה צודק. תמיד אפשר לחזור ולבטל אם יש בעיה.

אתה יכול לבוא לפה כמו שבאת עכשיו.

לא, רק במסגרת רוויזיה.

לא, בחיים האמיתיים אם נראה שיש disaster, אנחנו יכולים לחזור לפה.

תמיד אפשר לבוא ולהגיד: יש בעיה עם האכיפה וכו'.

אבל ברור לכם שהתהליך לחזור לוועדה אחרי החלטה הוא לא אותו תהליך כמו שאנחנו הצענו אותו קודם. זה משהו אחר לגמרי.

זה ברור, זה ברור.

אז מה ההצעה? בואו נשמע מה ההצעה שלכם.

אגב, זו לא בושה. בכל רפורמה יש תיקונים קלים.

איגור, מה ההצעה?

ההצעה שאמרנו שאפשר להאריך לשנה נוספת.

רציתי לתת לכם את זה, אבל לא הלך, מה אני אעשה. הח"כים עשו בעיות, אתם התווכחתם עם עצמכם יותר מדי. מה אתם רוצים ממני?

אפשר עוד לדבר על הנוסח או שלא?

זה לא עניין של נוסח, זה עניין מהותי. אין כאן שאלה של נוסח.

אני יכול לתקן את זה באמצעות רוויזיה. אין בעיה. מנכ"ל, מה אתה אומר? אתם רוצים לשקול את זה?

אני חושב שהרגולטור עשה פה מהלך מאוד משמעותי, שעיגנו אותו גם בנושא של בדיקות וולונטריות, גם בעוד הרבה יכולות.

נכון. אז מה ההמלצה?

אני שומע מה שאיגור אומר. אני חושב, אדוני היו"ר ואיגור, אם אנחנו נראה שהשוק מגיב לא נכון לרפורמה הזאת, אני לא מתאר לעצמי שיהיה פה חבר כנסת שיערער על ההתרעה שלך שהמצב הורע בצורה שמסכנת את הציבור, בכל כנסת שלא תהיה ובכל משמרת של משרד הכלכלה שלא תהיה.

רגע, שנייה. אני אומר רוויזיה. יש לכם חצי שעה עד שהרוויזיה תהיה. תשקלו את זה. אני לא אתנגד לאורכה כמו שדיברנו, אבל אל תגזימו עם השיקולים של השר. זה כל מה שהח"כים מבקשים.

זה לא רק זה. זה גם השיקולים של השר וגם מה שעלה פה מהשוק.

הרוויזיה ב: 13:40, בסדר? תחשבו על זה.

אין לנו בעיה, רק אל תסנדלו את השר בשיקולים שהוא צריך לשקול.

מה שהשוק אמר, אם אנחנו לא יודעים כמה זמן החוק באמת יהיה, השוק לא יודע איך להגיב. אז צריך גם לפתור את זה, או תקופת מעבר או משהו.

(הישיבה נפסקה בשעה 13:02 ונתחדשה בשעה 13:44.)

טוב. אני פותח את הישיבה. אנחנו רק נצביע על הרוויזיה ואחר כך נפתח דיון. מי בעד הרוויזיה כדי שנוכל לדון בזה?

הצבעה

אושרה

לגבי סעיף 20.

אוקיי. הבקשה אושרה.

עכשיו נדבר על השינוי. אחרי שהצבענו והם חשבו, הם רוצים עוד פעם שנה פלוס שנה בלי הנמקות. זאת אומרת, השר לא צריך להסביר. הוא יבוא לוועדה, יסביר בוועדה.

במשרד הכלכלה יקיימו את ההיוועצויות עם הרגולטורים, מה שצריך, ולוועדה הוא יבוא עם - - -

השר כמובן חייב לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים.

נכון.

עלתה שאלה שהיא שאלה לגיטימית. מישהו שיגיע אחרי שנה, הוא לא יודע אם הוא יכול להמשיך לייבא או לא. המנגנון הזה מייצר איזושהי אי-ודאות.

למה? הוא יודע. מה זה הוא לא יודע?

אם יש דרך לייצר איזושהי ודאות.

שמעתי את ההערה, היא לא נכונה. אתה מקבל עכשיו שנה, נכון? ועוד שנה אם ייתנו לך. אם לא יתנו לך, אתה חוזר למסלול הרגיל שכתוב בחוק. למה יש בעיה עם זה? לא הבנתי.

אם לא הארכנו, כנראה הייתה סיבה בטיחותית לא להאריך את זה.

אחרי שנתיים אפשר להאריך בעוד שנה?

לא, לא, מספיק.

למה לא?

כי עזוב, זה תקדימי. עזוב, קיבלו יפה מאוד.

אבל אם זה יהיה בסדר והוא ימליץ?

אם יהיה בסדר הם יביאו את זה בחוק.

יכניסו את זה בחקיקה ראשית כבר.

הם יביאו חקיקה. בשביל מה יש את משרדי הממשלה? אחרת מה אנחנו נעשה? אם הכול מראש, לא צריכים אותנו.

באישור הוועדה.

תקריא את הסעיף עוד פעם.

אני אקרא עכשיו את הנוסח החדש, או את העיקרון. אנחנו ננסח אותו שהוראת השעה תהיה בתוקף למשך שנה מיום התחילה. כלומר, שנה מיום 1 ביולי 2024 או כל מועד תחילה אחר אם יוארך; ושר הכלכלה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת יהיה רשאי להאריך בצו את הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה במצטבר.

מצוין.

מי בעד?

הצבעה

אושר

עבר פה אחד. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:47.