פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
ועדת החוץ והביטחון
09/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 13:30

המעטפת לסטודנטים המשרתים במילואים

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
רם בן ברק – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
זאב אלקין
טלי גוטליב
עמית הלוי
משה טור פז
מתן כהנא
שרון ניר

תא"ל בני בן ארי - קמל"ר, אכ"א, משרד הביטחון

תא"ל רלי (ישראל) מרגלית - תא"ל ס' ר' אמ"ץ, משרד הביטחון

מיכל פטאל - עוזרת הקמל"ר, משרד הביטחון

יוסרי זיו אלדין - יועץ הקמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל, משרד הביטחון

גיל גרין - ע' ס' ראש אמ"ץ, משרד הביטחון

ורדה בן שאול - מ"מ מנכ"ל מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה

יאיר הראל - אגף אקדמי, מל"ג, המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

אתי גרובגלד - יו"ר פורום המנכ"לים ור"מ ומנכ"לית המכללה, ועד ראשי המכללות

מיכל צנטר - דיקנית הסטודנטיט, האוניברסיטה הפתוחה

אלחנן פלהיימר - יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות

סיון קורן - סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים

דניאל מאור - יו"ר אגודת סטודנטים שערי מדע, התאחדות הסטודנטים

יוכי לוי - יו"ר התאחדות סטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

לירן בסון - יו"ר אגודת הסטודנטים אורנים, התאחדות הסטודנטים

יונתן כידור - נציג משרתי המילואים מהאוניברסיטה הפתוחה, התאחדות הסטודנטים

רוי שטבינסקי - סטודנט במילואים, התאחדות הסטודנטים

אסף אוחנה - יו"ר אגודת הסטודנטים אחווה, התאחדות הסטודנטים

אופיר כהן - יו"ר העמותה למען משרתי המילואים

רועי מחפוד - הובלת פורום הלוחמים והלוחמות

יהורז בן יהודה - הובלת פורום הלוחמים והלוחמות

ינאי נמיה כהן - סטודנט, רס"פ

רון פרץ - מוביל פורום לוחמים משוחררים

עידן סיבוני - פורום לוחמים משוחררים

מירי פרנקל-שור

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



המעטפת לסטודנטים המשרתים במילואים

צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת חוץ וביטחון, אנחנו בדיון על מצב המילואימניקים שהם גם סטודנטים. קיבלנו לא מעט פניות סביב הנושא הזה, עולה לפעמים הרושם, איך אני אגיד בעדינות? שאין תיאום בין המציאות בשטח של אנשים שעדיין נמצאים בלחימה או באזורי לחימה לבין פתיחת שנת הלימודים במוסדות לבין הבקשה להעלות בזום חלק מהקורסים ודברים מסוג זה. יש לא מעט דברים שקשורים גם למימון הלימודים, אלף ואחת סוגיות.

אחד מחברי הכנסת שפנה בבקשה לקיים את הדיון הזה הוא חבר הכנסת מתן כהנא, אז אני אתן לו לפתוח ולאחר מכן נשמע את אנשי משרד הביטחון, משרד החינוך, מל"ג ונעבור לכל המוזמנים.

אני גם אבקש לומר.

אדוני היושב ראש, תודה רבה שניאות לקיים את הדיון החשוב הזה. בסוף הנושא של סטודנטים מילואימניקים מטופל בהרבה מאוד מקומות בכנסת, אבל אני חשבתי שנכון להביא את זה לכאן לוועדת חוץ וביטחון כי אני חושב שיש איזה שהיא נגיעה, לגמרי, זה הופך להיות עניין ביטחוני. למה זה הופך להיות עניין ביטחוני? כי אני חש ממה שאני שומע בשטח שזה כבר משפיע על המילואימניקים בשדה הקרב לגבי היכולת שלהם להמשיך להישאר בשדה הקרב, על המוטיבציה שלהם להמשיך בשדה הקרב ועל הפגיעה במילואימניקים בשנה האקדמית שלהם.

אתמול דיברתי עם מח"ט מילואים שאמר לי שהוא בכוח משחרר מילואימניקים, בדרך כלל מתחומי המדעים המדויקים, שבהם מאוד מאוד קשה להפסיד חומר ולהשלים אותו אחר כך, הוא ממש בכפייה משחרר אותם מהמילואים ושולח אותם הביתה.

ואני מבין שאין איזה מענה הוליסטי ואחיד בין כל מוסדות הלימוד האקדמיים. זה מתחלק לשניים, לעניינים של איך לטפל בסוגיות האקדמיות ולטפל בסוגיות הכלכליות. אני לא רוצה להרחיב כי יש פה אנשים שממש חווים את זה בעצמם, הם בעצמם ייצגו את עצמם יותר טוב ממני, אבל אני כן חושב שנכון מאוד לדון בזה כאן. אני שוב רוצה להגיד לך תודה על זה שהסכמת לקיים את הדיון הזה ואני חושב שנשמע את האנשים, זה ייתן את התמונה הכי טובה.

בסדר גמור. בבקשה, חברי הכנסת יכולים לפתוח.

אני רוצה לומר כמה דברים. אחת, אני חייבת לומר לכם שאני התביישתי שנפתחה שנת הלימודים, זה היה שערורייתי בעיניי. כשאנחנו מאריכים צווי 8 בצורה כל כך דרמטית בלחימה כל כך עצימה המינימום שהאוניברסיטאות והמכללות יכלו זה לעשות איזה שהיא התחשבות עם ציבור המילואימניקים. אז שמעתי שזה עלול לפגוע, כלכלה, יש ערכים של כלכלה. אם אני לא פוגעת בשכר הלימוד בסופו של דבר ואם שכר הלימוד ישולם גם אם הסמסטר יידחה אז זה לא פוגע בשום דבר, ולעומת זאת זה היה משדר איזה שהיא התחשבות בחיילי המילואים בשדה הקרב בכל הכבוד. זה באשר לעצם פתיחת שנת הלימודים שפשוט חרפה הייתה בעיניי.

לגופו של עניין, בהיותי זקנת השבט כאן אני מזכירה לכם את שביתת הסטודנטים הגדולה. בשביתת הסטודנטים הגדולה באופן גורף היה ציון עובר לכל הסמסטר. מה שאני מציעה ומה שאני אומרת, כדי שיהיה איזה שהוא ביטחון לסטודנטים, ואני אמרתי את זה בעוד ועדות, אני מרגישה שאני ממלצרת את זה שוב, ציון עובר לכל הסמסטר. אז יאמרו לי הסטודנטים שזה מפריע לממוצע, בשביתת הסטודנטים הגדולה הסמסטר עם הציון העובר לא נכלל בממוצע, לכן זאת לא הבעיה.

באשר ללימודי רפואה, אדריכלות, לימודים של מדעים מדויקים שיש צורך בלימוד עצמו, אנא סמכו על הסטודנטים, הם כדי לעבור את השלב הבא ישלימו את החסר, בין אם הם ישלימו את החסר כשהם יקבלו את הסילבוס ואת כל החומר, זה יקשה קצת, זה מורכב, אבל הם ישלימו את הלימודים. הסטודנטים כשלעצמם הם אנשים אחראיים. כשאתה הולך לבנות בניין ואם אתה עוד לא לומד את החלק של היסודות אתה תשלים את הלימוד.

מבחינתי שלי כנציגת ציבור אני צריכה לדרוש ודאות לחיילי המילואים. כל השיטה שאני שומעת פה לשחרור של חיילי מילואים, עם כל הכבוד רוב הלוחמים לא רוצים להשתחרר, גם כשהמפקד נותן להם את האופציה הם מבקשים להישאר עם החיילים שלהם, עם הלוחמים שלהם, ולכן מה שהצעתי בוועדת החינוך, ואני מציעה גם פה, לא יעלה על הדעת שבשביתת הסטודנטים הגדולה קיבלנו גורף ציון עובר על הסמסטר והלימודים המשיכו כסדרם, כולנו נהיינו מספיק מקצועיים בתוך הדבר הזה. אני לא חסידה של שום דבר באופן פטאלי, הלימודים כבודם במקומם מונח, אבל כרגע כל תעדוף וכל מתן בכורה זה רק לתחושת הביטחון של חיילי המילואים שהם למעלה משלושה חודשים מגויסים.

ובאשר לכל מי שבאמת דואג למקצוענות של רופא או אדריכל, אני סומכת על סטודנט לרפואה שהוא ישלים את הסילבוס ואני סומכת על סטודנט לאדריכלות שהוא ישלים את הסילבוס. ויש לי חדשות בשבילכם שתואר ראשון ותואר שני רוב הקורסים לא הייתי, למדתי לבד כי נדרשתי לעבוד, מה לעשות? והשלמתי את כל החומר ולמדתי באוניברסיטה, עם דרישות מאוד מאוד גבוהות, אני מזכירה לכם שזה באמת לפני שנים רבות כשהלימודים היו מאוד מאוד אינטנסיביים ולא הייתי ולמדתי.

טלי, למדת משפטים, בלי להשמיץ.

הכול טוב, אני לא משמיצה.

גם אני למדתי משפטים.

בשונה ממך, מתן, אני אין לי חוש הומור, אני לא מגחכת על כלום, כמו שאתה יודע, אני אומרת את הדברים לאשורם כפי שהם. זה המצב, זה לא משנה מה למדתי, אין מקצוע יותר ואין מקצוע פחות, כל אחד במה שמעניין אותו ומה שהוא רוצה לעסוק.

את יודעת שחוש הומור מעיד על אינטליגנציה.

אם היה לי חוש הומור היה לי בעל. אני רק מבהירה לכם שזאת ההצעה שלי, ההצעה היא ציון עובר ואנא סמכו על הסטודנטים שהם ישלימו את החומר שהם לא היו בו. זה הכול, מאוד פשוט. זה נותן ודאות ובזה גמרנו.

חופרים על זה כאן, באמת כמה ועדות אפשר לדון בלי להגיע למסקנה אחת? אנחנו יושבים בוועדת חינוך, ועדת חינוך מיוחדת, ועדת הצעה מיוחדת, כן המל"ג יבוא, משרד החינוך אומר שזה לא בסמכותו, המל"ג: אנחנו לא רוצים שזה יבוא, הפרופסור הזה והפרופסור הזה. חבר'ה, צריך שורה תחתונה, מה שהצעתי זאת הצעה קונקרטית, לא מסובכת מדי, קליר קאט ונגמר הסיפור.

תודה, טלי. אני מציע שאנחנו נשמע את נציגי צה"ל, יושב איתנו קצין מילואים ראשי, ונציגי המל"ג, גופים רלוונטיים, משרד החינוך בוודאי שירצו להתייחס ואחר כך אנחנו נשמע את הלקוחות, את אנשי המילואים שהם גם סטודנטים.

אנחנו שלחנו אותם למילואים.

חד משמעית.

המדינה שלחה אותם, לא אף אחד אחר.

קודם כל שלום ותודה על הדיון. אני אתחיל בבעיה או באתגר המרכזי שאנחנו מתמודדים איתו כרגע וזה חוסר הוודאות. המלחמה נמשכת כבר למעלה משלושה חודשים, אנחנו לא יודעים להצביע על תאריך סיום מדויק, אנחנו לא יודעים להגיד למשרתי המילואים שהם סטודנטים מתי בדיוק נוכל לשחרר אותם משדה הקרב ומתי נצטרך להחזיר אותם לסבב לחימה נוסף במהלך שנת 2024.

מה שכן אנחנו יודעים להגיד זה, קודם כל שאנחנו נצטרך אותם לעוד סבב לחימה בשנת 2024, ואנחנו יודעים להגיד שאנחנו נעשה הכול כדי לשחרר מוקדם ככל שניתן יחידות מילואים לביתם. חלק כבר שחררנו מתוך כוונה להביא אותם בקרוב להחליף את מי שעדיין נמצא, אבל אנחנו לא יכולים עדיין לקבוע את זה כגרף שאני יודע להגיד למשרתי המילואים מתי הם יבואו ולייצר את הוודאות שכל כך חסרה למשרתים.

מה אנחנו כן יודעים להגיד להם? אנחנו יודעים להגיד למשרתי המילואים שאנחנו עובדים עבודה מאוד מאוד צמודה אל מול כלל מוסדות הלימוד והמל"ג ומשרד החינוך כדי להבטיח שאף אחד לא יישאר מאחור, זאת אומרת שיש לנו היום התחייבות מלאה של מוסדות הלימוד שהם יעשו הכול כדי להבטיח שאף סטודנט שעזב הכול ב-7 באוקטובר והגיע להגן על המדינה לא יישאר מאחור ויצליח לסיים את הלימודים.

אנחנו מבינים שההתחלה לא תהיה שווה, כי יש מילואימניקים שכבר שחררנו ויש מילואימניקים שנשחרר בהמשך ויש מילואים שיידרשו לחזור במהלך רבעון א' ורבעון ב' וכו'. אז אנחנו מבינים שההתחלה לא תהיה שווה, אנחנו עושים הכול ביחד עם המוסדות להגיע שכולם יסיימו ביחד את התואר, בוודאי את שנה א'. אני לא אגיד שזה כזה מושלם, יש לנו בעיות במדעים המדויקים במיוחד וכל מה שקשור לרפואה והנדסה והתמחויות, יש המון המון דקויות.

זה ממש לא דקויות, מכיוון שזה שהוא יסיים את התואר זה עדיין לא אומר איך הוא יסיים את התואר כי אחר כך הוא צריך להתמודד על כל מיני מקומות, כל מיני מקומות התמחות, למשל במשפטים, מקומות התמחות ברפואה שקשורים לציונים.

אם תיתני לי לסיים אז אני אשמח - - -

לא, אבל חשוב להבהיר את הדברים האלה.

רק תיתני לי להתבטא אני אוכל להבהיר את הדברים. אנחנו פועלים איתם כדי להבטיח שכולם יצליחו לסיים, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע בכותרת, יש המון שוני והמון הבדלים בין כל מוסד ומוסד, מעלויות שכר הלימוד, דרך כמות הקורסים שכל סטודנט לוקח, דרך תאריך השחרור שלו וכמה ימי מילואים הוא שירת ואיפה הוא שירת ומה היה סוג השירות שלו, האם הוא יכול ללמוד בזום או לא יכול ללמוד בזום.

בקיצור כל אחד פה עם המסלולים והשונויות שלו ולכן הקמנו מנגנון ביחד עם המל"ג שאמור לדעת לבצע בקרה על כל המתווים השונים ויש המון המון מתווים. באיזה שהוא שלב המלצנו להפסיק להשתמש במילה מתווה כי מדובר יותר על חליפה אישית. יש פה בסוף חליפה אישית לכל סטודנט, זה הפתרון היחיד שיכול לעבוד כדי להצליח להביא אותם לקו הסיום.

עשינו קודם כל תהליך של העברת מידע. אנחנו היום, מזה זמן רב, או פעם ראשונה אפילו הייתי אומר, יודעים להגיד מי הסטודנטים אצלנו שעושים מילואים, והאוניברסיטאות והמכללות יודעים להגיד מי משרתי המילואים וכמה ימים הם שירתו ומתי הם ישתחררו. כשיש את המידע הזה יש את המסוגלות של המוסדות לתפור - - -

איך הם יכולים לדעת מתי הם ישתחררו כשאמרת שאין לך גאנט?

מי שעדיין משרת הם יודעים להגיד שהוא עדיין בשמ"א פתוח ומי שכבר השתחרר הם יודעים להגיד שהוא השתחרר.

בדיעבד הם יודעים מתי הם השתחררו, הם לא יודעים מתי ישתחררו.

אנחנו עדיין לא יודעים להגיד, אנחנו בצו 8 במצב מלחמה ולכן אין לנו לכולם תאריך שחרור.

אז בשביתת סטודנטים נתנו להם ציון עובר על כל הסמסטר, אבל במלחמה עצימה אנחנו נחפש חליפה אישית. נשלח את הסטודנט לבירוקרטיה שלמה באוניברסיטה, שזה סיוט של החיים, לדבר עם ההוא ולדבר עם ההוא. לרובם אין טלפון כשהם במילואים. רק אומרת.

טלי, תודה.

הרי דיברתם על ודאות.

ניתן לאנשים להציג את עמדתם ולאחר מכן נשאל שאלות. בבקשה.

בנוסף לדבר הזה אנחנו הקמנו צוות של מילואימניקים גם, אנשים שמלווים את הסטודנטים והיום יש לנו במוקד המילואים שלוחה נפרדת לסטודנטים שבה כל סטודנט שמתקשר ומצביע על בעיה מסוימת בפתרון שהוא קיבל מהאוניברסיטה או המוסד בו הוא לומד למסלול הלימודים האישי שלו, אותו צוות יודע להיכנס ולדבר ישירות, או עם המל"ג, שנמצאים פה, או עם ור"ה או עם ור"מ, שנמצאים פה גם כן, ולהגיע לפתרונות. קשה לנו להצליח לייצר כללים כי השוני הוא מאוד מאוד גדול ונדרש פה פתרון אישי ולא כללי ולכן הקמנו מנגנון מלווה.

הקמנו מנגנון שיודע לעשות פיקוח ובקרה על הדבר הזה. אנחנו יודעים להגיד שהרף שמנו והרף שהמל"ג שם הוא רף בסיס, מעליו כלל המוסדות הוסיפו. נכון שהתוספת היא לא שווה, יש כאלה שנתנו יותר הקלות, יש כאלה שנתנו התאמות אחרות, לא הקלות אלא התאמות, וכל אחד נתן את מה שהוא מסוגל.

ככה לא יקרה כלום.

זה כרגע המצב ועם זה אנחנו מתקדמים כמיטב יכולתנו. ושוב, כל דבר שהוא לטובת משרתי המילואים הסטודנטים הוא משמעותי ואנחנו פועלים כדי לשפר עד כמה שניתן את המענה שהם מקבלים. זה הולך להיות אתגר, זה לא משהו שייגמר בהצעה כזאת או אחרת.

לא כל דבר צריך להיות אתגר. הפתרון הוא מאוד פשוט. אדוני, הפתרון פשוט.

טלי, בואי נאפשר רגע, נבין את המהות.

טלי רק התחלנו את הדיון, בואו ניתן לפי הסדר.

לא, רק אני אגיד לך, אדוני היו"ר, שזו כבר ועדה חמישית.

אני רק רוצה לשאול שאלת הבהרה. הרי זה אינפיניטי, יש לנו מספרים ואנחנו יודעים לנרמל את זה למספרים. אתה יודע להגיד לנו בסוף את ההיקפים של סטודנטים שבאמת הסיפור הזה הוא מסובך מבחינתנו, גם רפואה, גם הנדסה ומדעים מדויקים, וכאלה שנמצאים בעומק השטח ואין צפי שהם ייצאו? זאת אומרת אתה יודע לכווץ בסוף את הסיפור הזה?

אנחנו יודעים להגיד שיש לנו - - -

כמה אנשי מילואים. קצת מספרים, בקיצור.

המספר הכללי הוא מעל 70,000 משרתי מילואים שהם סטודנטים לתואר ראשון, שני או שלישי, על כלל המוסדות.

כמה לוחמים?

זה לא משנה.

אם הוא איננו הוא איננו.

לא לסייג את זה.

אני חושבת שזה כן חשוב לדעת כמה זה לוחמים, אני אשמח אם תגיד לי את זה גם.

כרגע יש לנו סטודנטים בשמ"פ, פתוח עדיין, 43,000.

זה המון, שרון.

לא, סליחה, טעות, 25,000, יש לנו עוד 17,000 שהם כבר בשמ"פ סגור. אלה המספרים שכרגע יש לנו מהמוסדות שביקשו את המידע ונתנו להם את המידע. צריך להגיד שלא כל המוסדות הגישו את הטופס הנדרש, אבל זה מרבית הסטודנטים וזה המצב כרגע, 25,000 סטודנטים שנמצאים עדיין בשמ"פ, רובם, צריך להגיד, הם ביחידות הקדמיות, או בעזה או בצפון או באיו"ש.

אבל סביר להניח שה-25 וגם ה-17 יהיו ב-2024 עד יוני?

כולם יהיו. לא, לא עד יוני, בשנת 2024 כולם יידרשו לעוד 30 ומשהו ימי מילואים.

זאת אומרת שבאותה שנה אקדמית יהיה להם עוד - - -

עוד סשן.

כן, עוד 40-30 יום.

ומתוכם כמה סטודנטים באמת, סליחה שאני מפריעה, אדוני היושב ראש, כמה סטודנטים זה המקצועות של רפואה, הנדסה, שאנחנו מבינים שזה יותר מסובך מאשר 'עובר' בקורס.

אני לא יודע להגיד לך נתון מדויק על זה.

(היו"ר רם בן ברק)

ד"ר ורדה בן שאול, המועצה להשכלה גבוהה.

נכון, ממלאת מקום המנכ"ל. אנחנו במל"ג, האמת שאני תמיד אומרת שאנחנו סוג של הקורדינטור בין הקמל"ר, הצבא, בין הסטודנטים, בין המוסדות, כי בעצם כל הגורמים האלה ביחד עובדים ופועלים כדי לתת מענה.

דרך אגב התחלנו עם הסיפור של המילואימניקים עוד הרבה לפני המלחמה, בלי קשר, עשינו כל מיני תיקונים בכללים כדי לנסות לתת מענים למילואימניקים שמשרתים גם לא את ה-90-60 יום כמו בזמן הזה. דרך אגב, דאגה נוספת זה לבני/בנות זוגם של חיילי המילואים. צריך לזכור, אם הבת שלי עם שני ילדים קטנים בבית ובעלה כבר לא נמצא באזור ללמוד קשה לה, כך שהמענים שאנחנו נותנים, כמעט כל המענים שאנחנו מכלילים גם ניתנים לבני/בנות הזוג, לא לשכוח גם אותם.

במסגרת הכללים של מל"ג, אם תרצו אנחנו ניכנס לפרטים, נתנו כל מיני הקלות ומענים. יש נושא, כמו שאמר הקמל"ר, אנחנו פונים למוסדות ומבקשים מהם את המתווה או את ההצעה שהם מציעים מבחינתם. קבענו רף מינימום, ויושב פה יאיר, שתיכף הוא ידבר, שדואג שכל מוסד ומוסד, מתוך 60 המוסדות האקדמיים, ייתנו את המתווה, יפיצו את המתווה וכל סטודנט יידע מה מגיע לו ומה הזכויות שלו.

יש שוני בין המקצועות, אני מניח? או שאין שוני?

אז תיכף הוא ייכנס לפרטים, אני נותנת את המקרו. מה שעוד חשוב, שבכל מוסד, פרסמנו את זה גם באתר שלנו עם פרטי קשר, בכל מוסד יש רכז מילואים, זאת אומרת שסטודנט לא יצטרך ללכת ולהתרוצץ ולשאול מי נותן לו את המענה. יש רכז, יש אדם שיש לו את פרטי ההתקשרות הספציפיים שלו, האישיים שלו, כתובת מייל וטלפון והוא יכול להתקשר ולברר.

אני כן חושבת, למרות שהועברה פה ביקורת על זה, שהנושא של החליפה האישית הוא מאוד מאוד חשוב פה, כי אינו דומה סטודנט שלומד כרגע היסטוריה ונמצא במקום מסוים, לסטודנט שלומד הנדסה או רפואה ונמצא במקום אחר ובסוף כן יצטרכו מענה אישי ואני חושב שזה יהיה לרעת הסטודנטים אם אנחנו נקבע משהו כללי, ואני לא מדברת רק על עובר/לא עובר, עוד נושאים נוספים. יש נושאים רוחביים, אבל בסוף כל סטודנט יצטרך לפתור, כי סטודנט יגיע בעוד שבוע ללימודים, סטודנט אחר יגיע בעוד שלושה שבועות וכל אחד יצטרך פתרון אחר. אין מה לעשות, השנה כבר נפתחה, לטוב ולרע, כן רצו, לא רצו, משכו כמה שאפשר, שנת הלימודים נפתחה וכל אחד יקבל את המענה הספציפי, כמה הוא פספס, מה הוא פספס ומה הוא יכול לקבל.

את אומרת יקבל, זאת אומרת שעד עכשיו לא קיבלו. זאת אומרת שיש חיילים בשדה הקרב שאין להם שום ודאות. אני לא מוכנה לקבל את זה, כמי שחתמה פה על צו 8 לגיוס 360,000 חיילי מילואים בישראל, לא יכול להיות מצב שלא יהיה לי פתרון עד עכשיו לחיילי מילואים.

יש ודאות כבר, אבל - - -

סליחה, אין ודאות. הלוחמים פה נמצאים ואני חייב להגיד שאין ודאות לאף אחד. זו מילה לא נכונה.

רק רגע, חברים.

אי אפשר ככה.

הוודאות החד משמעית שלכל אחד יהיה את המענה והוא יסיים יחד עם חבריו לשנת הלימודים.

השאלה איך הוא יסיים, זה לא עניין של אם הוא יסיים.

אחד יגיד שציון עובר זה מצוין, השני יגיד שהוא לא רוצה. יש סטודנטים שלא רוצים ציון עובר, כי הוא רוצה בסוף להגיע עם ציון 90 ומעלה, הוא לא רוצה את העובר.

אמרתי, לא להתחשב בסמסטר הזה לממוצע.

טלי, אנחנו כבר הבנו את עמדתך.

יש כאלה שלא רוצים. אני אומרת לך, דיברנו גם עם סטודנטים. לכן אני אומרת, בסוף המענה יהיה פרטני. הוודאות היחידה שאנחנו יכולים לתת כיום למי שנמצא כרגע בשדה הקרב זה שיש לו מענה והוא יקבל את המענה.

הכללים שלכם מחייבים את האקדמיה? על פי איזה חוק אתם פועלים? איך הם מחייבים?

יש לנו החלטות מל"ג שמחייבות את האקדמיה, בפירוש.

זה במסגרת הכללים האקדמיים?

זה במסגרת הכללים של מל"ג.

עדכנתם את הכללים?

עדכנו את הכללים.

עדכנתם את הכללים השבוע?

כן, כן. לפני המלחמה תיקנו את הכללים. במקרה יצא שעבדו על זה תחת לשכת השר.

אבל זאת בדיוק השאלה, ורדה.

ורדה, שאלה של אלקין ואחריה הבהרה ואחרי זה אנחנו נמשיך את הדיון מסודר. אני מבקש, אתה תקבל מיד אחרי זה לדבר.

באמת יש פה שני רבדים, יש רובד של הכללים של המל"ג ויש את התכניות המותאמות בכל מוסד ומוסד ואחר כך התאמה לסטודנטים, זה אפילו שלושה רבדים. השאלה שלי היא כזאת. בכל זאת חשוב שמל"ג כן תקבע משהו כללי שינחה את המוסדות, הדרך היחידה לעשות את זה היא דרך תיקון הכללים שמל"ג אחראית עליהם. התיקון האחרון לפי מה שאני יודע היה בספטמבר 2023. קרי לפני המלחמה.

נכון.

נוצרה פה סיטואציה שאני לא מאמין שיכולתם לצפות לה במדויק עם כל האתגרים שלה כשעשיתם את התיקון ולכן מתבקש פה, במצב שיש, אולי כהוראת שעה לשנה הזאת, אבל תיקון נוסף לכללים שאותם דברים משותפים שאתם רואים שהם רלוונטיים לכל המוסדות שייתנו פתרונות בשנה המיוחדת הזאת ייכנסו לכללים ככללים מחייבים ולא רק כרצונם של המוסדות. הרי זה בדיוק הכלי שיש לכם, אני לא ממציא פה כלי חדש, רק צריך לעשות בו הוראת שעה לשנה הזאת.

כן, אתה גם היית השר להשכלה גבוהה. לכן הבקיאות שלך, אז נזכרתי שהיית השר.

שר זה פחות חשוב, הייתי יו"ר מל"ג, זה יותר חשוב.

יו"ר מל"ג, השר להשכלה גבוהה.

למשל אנחנו הצענו פה כלל שתוסיפו כלל שמי שתמך בטבח בעזה לא יוכל לקבל תואר אקדמי. זה הסמכויות שלכם.

אל תערבב דבר שלא ב - - -

לא, לדוגמה.

זה לא קשור לזכויות הסטודנטים במילואים.

לא, זה קשור לכללים שאתם יכולים להוסיף.

יש הרבה כללים שאנחנו יכולים לעשות. תאמין לי שכמעט לא עוברת ישיבת מל"ג וגם בין לבין שזה לא עולה לדיון, זה פעם על סטודנטים במילואים, פעם על בני זוג, פעם על לוחמים. כרגע ממש, בשבוע הבא, אנחנו ברצף של דיונים על הטבות ספציפיות.

את לא חייבת לענות לו, א', הוא דיבר ללא רשות דיבור, ו-ב', זה לא לעניין של הדיון עכשיו.

חשוב לי כן להגיד שמל"ג עסוקה כמעט בכל ישיבה ובין לבין בכל הדיון הזה ואנחנו מקשיבים לשטח, קשובים לשטח, ואם יש נושאים שאנחנו כן יכולים להכניס לכללים, והפנייה שלנו למוסדות היא פנייה באמת של הבסיס, מעבר לזה כמובן שאפשר להוסיף. אם יורשה לנו רגע, יאיר שלח לכם מצגת, כמה פרטים.

קודם כל אני חייב לסטודנט, אני בטוח שהוא סטודנט, תציג את עצמך לפרוטוקול ואז הוא יענה לכם.

בסדר, פשוט זה יכול לתת מענה למי שלא מכיר.

אבל, אדוני היושב ראש, אני כן שאלתי ברשות ולא קיבלתי תשובה.

רציתי לתת את המענה במסגרת - - -

לא, המצגת לא תיתן לזה מענה. אני שואל כי אני יודע, א', המצגת לידי, אבל ב', יש כל מיני מהלכים שאתם עושים, אין להם כרגע מעמד מחייב עד שזה לא ייכנס לכללים, ולכן אני מציע לכם ברצינות לשקול מה מתוך כלל המענים שהוא רלוונטי למוסדות ייכנס לכללים בצורה מחייבת, מסודרת כפי שהחוק מאפשר לעשות את זה.

תשקלו את זה ותענו על זה עוד דקה. הסטודנט, איך קוראים לך?

שמי רון פרץ, אני פה מפורום הלוחמים המשוחררים, סטודנט בעברית למשפטים. הנקודה החשובה שאני רציתי להגיד פה, העלית פה המון נקודות והדף שלי מלא, אבל דבר אחד צריך להגיד פה מעל השולחן הזה, אין ודאות לסטודנטים שהם במילואים, פשוט זה לא נכון להגיד דבר כזה. אני נמצא בשטח, אני נמצא עם הלוחמים, באמת חרה לי ששמעתי את המשפט הזה, ברמה שהייתה מוטיבציה בשמים עד השלב שהתחילו המוסדות ללמוד ומהרגע שהתחילו המוסדות ללמוד המוטיבציה לא נשארה אותו דבר ואני מכיר חברים שלי אישית, או שוויתרו על הלימודים שלהם, כי אין ודאות לסטודנטים, שזה המקרה הגרוע, או שאנחנו מוצאים לזה התאמות והם הולכים ליומיים וחוזרים ליומיים ואי אפשר להתנהל ככה. אז קודם כל צריכים לשים את זה על השולחן שאנחנו צריכים להתמודד עם הסיטואציה שנוצרה פה. זה אחת.

שתיים, הרעיון של חליפה אישית לדעתי הוא די מגוחך. אנחנו נמצאים פה עם כמות סטודנטים מטורפת, אף אחד לא בסוף דואג לכל סטודנט שחוזר מהלחימה. אני בגימלים, אני עם איזה שהיא פציעה, גם היום הייתי באוניברסיטה, אף אחד לא יודע שהגעתי, שחזרתי, יש בכלל מרצים שלא הולכים לעמוד בתנאים שהמל"ג הציב. מי אוכף את זה? מי בודק את זה? יש הודעות של מרצים שבשבוע השלישי ללימודים פשוט ממשיכים את השנה כרגיל ועושים איזה זום השלמה כזה. זה לא עובד, כל התוכניות האלה שיש פה.

צריך שיהיה מתווה אחיד ומסודר ולא חליפה אישית על כל בן אדם שחוזר. צריך לעבור חוק מסודר שהסטודנטים יבינו למה הם זכאים ולמה הם לא זכאים. הפלוגה שלי אמורה להשתחרר בסוף החודש, הנשקים לא מאופסנים, זה אומר שהצפי החדש למילואים יהיה בקרוב. מה אני חווה אחר כך, מה אני אקבל אחר כך, זה לא ברור. המתווה מדבר רק על התקופה של עכשיו ולכן חוסר הוודאות שאנחנו נמצאים בו הוא מטורף, ולכן אני מצטער, האמירה שנאמרה פה היא לא נכונה ויש כל כך דברים שאפשר לטפל בהם ולא להסתכל כאילו התוכנית עכשיו זהו, עשינו, טיפלנו, זה לא המצב.

יש לי פה עוד נקודות וגם הפצנו לחברי הכנסת את הנקודות המרכזיות, יש דרך אחרת לפעול במצב הזה וכרגע איך שפועלים זו לא הדרך הנכונה. תודה.

עוד מעט נשמע. כן, יאיר.

אני אציג את מה שהוצגנו, זו מצגת שגם הוצגה בוועדת החינוך והבוקר גם הייתה הצעה על ההצעה של חבר הכנסת ביטון בוועדת החינוך ואנחנו גם התחייבנו ואמרנו בוועדת החינוך בבוקר שהכללים והדיון, אנחנו גם נשב עם הגורמים הרלוונטיים ואנחנו נדון בזה על מנת לתקנם כבר עכשיו. אבל אני רוצה להגיד, השער של המצגת לא כל כך מדויק, זה לא רק סטודנטים שהם בני/בנות, זה גם סטודנטים כמובן במילואים.

קצת להסביר במה מדובר. הסמכות של מל"ג, מאיפה היא מגיעה? סעיף 19א לחוק זכויות הסטודנט נתן למל"ג את הסמכות לקבוע את זכויות הסטודנטים במילואים ומל"ג אכן קבע אותם ב-2012. ב-2018 נערך תיקון שהוסיף גם את בני ובנות הזוג של סטודנטים במילואים. בני ובנות זוג שהם סטודנטים או סטודנטיות שבן זוגם במילואים והם הורים לילדים עד גיל 13, ובספטמבר האחרון, כמו שחבר הכנסת אלקין אמר, מל"ג הוסיפה שני תיקונים לחוק.

לא לחוק, לכללים.

לכללים. תיקונים שהם מאוד מהותיים, המוסדות יעידו, גם על אפשרות של מועד מיוחד וגם על אפשרות של השלמת שיעורים.

הכללים שלנו, גם אם הם אמנם בסיס, אבל הם מאוד מאוד מפורטים. אני רוצה לתת דוגמה, הם מדברים על הרבה מאוד דברים, מועדים נוספים, הארכה של מועדי הגשת מטלות, היעדרות משיעורים, גם לבנות זוג, הכול. כל מה שאני מדבר זה גם לבנות זוג וגם לחיילי המילואים בעצמם. יש מגוון של דברים.

יש זהות לשתי האוכלוסיות?

יש כמעט זהות, כמעט. לדוגמה סטודנט שהיה עכשיו בשירות מילואים בנסיבות חירום, מה שיש עכשיו, והוא חוזר, הוא בעצם לא חייב להתייצב בקמפוס מיד עם חזרתו, בעצם יש לו עוד כמה ימי רגיעה וימי הרגיעה האלה, גם אם הוא סיים את שירות המילואים שלו הוא חייב לקבל מועדים מיוחדים, דחייה במועד מטלות ועוד כל מיני דברים כאלה, מה שבת זוגו יכולה עד חמישה ימים, הוא יכול כל זמן שהוא שירות, הוא מקבל עוד יום על כל עשרה ימים.

אני רוצה לפרט על משהו קטן מבין כל הדברים שרשומים בכללים וחשוב לציין, זו חקיקת משנה, המוסדות מחויבים לזה, זה חוק לכל דבר ועניין. לדוגמה כל העניין - - -

לא, רק אם זה יעבור בכללים.

לא, זה כבר בכללים, המוסדות מחויבים. לדוגמה השלמת קורס עיוני, משהו שנכנס בספטמבר האחרון, כל מוסד מחויב להשלים לסטודנטים במילואים או לבנות זוגם שלא נכחו בשיעור את השיעור. יש ארבע אופציות שהוא יכול, או האזנה, זאת אומרת מקליטים, או צפייה, כמו שאנחנו מכירים בזום, או המרצה מחויב לשבת עם אותם סטודנטים בשעות קבלה שהן מעבר לשעות הקבלה הרגילות של הסטודנטים בכלל, זאת אומרת הוא ממש צריך לשבת איתם, או הוא או מי מטעמו, שזה יכול להיות מתרגל, זה יכול להיות דוקטורנט, מישהו שהוא הסמיך אותו כל עוד זה לא סטודנט מאותו מחזור. זאת אומרת המרצה לא יכול להגיד, אתה למדת את השיעור הזה אז תשב איתו. לא, המרצה צריך להיות זה שמחליט מי אותו גורם שיושב אם הוא לא יושב איתו והגורם הזה צריך להשלים לו את השיעור. האופציה הרביעית זו אופציה של סיכום כשהסיכום גם כן לא יכול להינתן על ידי סטודנט מאותו מחזור, אלא המרצה צריך לעבור על הסיכום ובעצם לאשר שהסיכום הזה הוא סיכום של החומר שנלמד באותו שיעור.

יש הרבה מאוד סטודנטים שיעדיפו לראות את השיעורים מוקלטים, יש הרבה מאוד סטודנט שיעדיפו לשבת עם המרצה. המגוון הוא מאוד גדול. אין חובה להקליט, אבל יש חובה למוסדות אחד מהארבעה. במתווים, שאני עוד מעט אגיד מה זה אותם מתווים, כל המוסדות נתנו יותר מאופציה אחת, שהם לא מחויבים, לדוגמה גם הקלטה וגם מרצה שיישב איתם. הם לא מחויבים ליותר מאחד.

לא, שוב, למה? כי זה הכללים היום.

נכון.

אתם צריכים להסתכל על המציאות הייחודית שיש השנה ואת הדברים, אפילו מה שסיכמתם עם המוסדות, להכניס לכללים כחובה כדי שזה לא יהיה טובה.

בגלל זה בעקבות ועדת החינוך היום אנחנו אכן נשב עם הגורמים, ועדת החינוך נתנה לנו זמן מאוד קצר, אנחנו נשב עם הגורמים ואנחנו אכן נוודא ונבדוק ומה שצריך להוסיף יתווסף. בסך הכול אנחנו כולנו פה במדינה - - -

אתם הרי לא מסכמים עד אחרון המוסדות, אתם מסכמים עם הגופים - - -

לא נכון, עם כולם.

לא, הדיווח הוא מכל אחד מ-60 המוסדות מכל הסוגים.

דיווח בוודאי, ורדה, אני מכיר את זה.

לא, אישור. אין, תאמין לי, יאיר עושה פה עבודה, לא סתם פיקוח ואכיפה קוראים לו, הוא באמת עובר מתווה מתווה מכל מוסד והוא לא מוותר להם עד האות האחרונה. אתה יכול לשאול מוסדות, הם יעידו.

עד האות האחרונה של מה שהיה כתוב בספטמבר, ורדה, אבל את הדברים החדשים שעכשיו מוסדות מכניסים - - -

בגלל זה ועדת החינוך קבעה לנו דד ליין, אתם יכולים לשאול - - -

יש לנו עוד שבוע.

כן, יש לנו עוד שבוע.

לתיקון הכללים?

כן, לעדכן את זה. אלה דברים שהיום בבוקר אנחנו דיברנו בוועדת החינוך. אני רוצה להמשיך להציג את החלק האחרון - - -

למה לא לחייב את כל המוסדות בכל אחת האפשרויות?

תנו לי רגע לסיים. עוד שלושה דברים שרציתי להגיד, כי הרבה מדברים פה על המתווים, אבל עוד שלושה דברים שהמוסדות מחויבים להם על פי חוק. קודם כל זה מינוי של רכז מילואים. כל מוסד חייב שיהיה לו רכז מילואים. מה אומר רכז מילואים? זה לא רק מישהו שבא ואומר, שלום, תודה רבה ששירת במדינה, ממש לא. רכז המילואים הוא הגורם במוסד והוא הגורם היחיד במוסד שאמור לטפל באותו סטודנט. אנחנו לא רוצים לתזז את הסטודנטים שעכשיו מגיעים משירות מילואים משמעותי, או את בנות זוגם, אנחנו ממש לא רוצים לעשות את זה. הוא הגורם שצריך לדאוג להתאמות, הוא הגורם היחיד שאמור לעשות את זה.

וון סטופ שופ.

כן. ואנחנו מוודאים את זה. מוסד שלא עובד ככה אני מטפל באותם מוסדות, כרגע כולם התיישרו. יותר מזה, בגלל מצב המלחמה, המוסדות, בעיקר הגדולים שבהם - - -

האוניברסיטה הפתוחה לא התיישרה.

אני אחדש לך, גם האוניברסיטה הפתוחה לאחר בדיקה, ואני יכול להראות לך את ההתכתבויות ואת כל הדברים, גם האוניברסיטה הפתוחה מיושרת לכלל של רכז מילואים ולכל שאר הכללים.

רון, אתה מכיר את רכז המילואים באוניברסיטה העברית?

אני לא מכיר, אבל אני לא חושב - - -

אתה מכיר שיש כזה בעברית, רכז מילואים?

אף אחד לא מסר לי מידע כזה, אני לא יודע איפה זה נופל בין הכיסאות.

אני לא יכולה לפנות לכל סטודנט מ-70 ה - - -

לא, ברור שלא, השאלה איפה זה חונה היום באוניברסיטה.

אנחנו פרסמנו באתר המל"ג את הרשימה עם השמות ופרטי הקשר שלהם. אנחנו מנסים להנגיש את המקסימום שאפשר.

למעלה מ-40,000 כניסות יש רק לדף של זכויות סטודנטים במילואים ולמעלה מ-10,000 כניסות רק לדף של רכזי המילואים באתר המל"ג. רק שתדעו, מהשבועיים האחרונים.

אבל יש 70,000 לוחמים במילואים, איפה עוד 60,000?

(היו"ר יולי יואל אדלשטיין).

חברים, חברים.

אם אפשר רגע להמשיך.

כן, זה בדיוק מה שאני שואף להגיע אליו. אני מבקש שאתה תמשיך עם הסקירה ואחר כך יהיה זמן לשאלות. בבקשה.

כמו שאמרנו, יש פה בעיית מידע. בעיית המידע זה שסטודנט שנמצא עכשיו בעזה יש לו קושי רב להגיע למידע ולכן גם הכללים, זה חלק מהכללים, מחייבים את המוסדות לפעול בכמה דרכים, ואני יודע שהרבה מאוד בני משפחה של סטודנטים, אחרי שאנחנו מסבים את דעתם לעניין הזה, בעצם אנחנו מסבירים להם קודם כל איפה הדברים נמצאים, כל מוסד חייב לפי הכללים לפרסם את כל הזכויות האלה באתר הזה. תיכנסו, 58 מוסדות אקדמיים, כולם באתרים שלהם מפרסמים, אני בדקתי את זה אישית.

פרט לזה, רכזי המילואים מחויבים בכל המוסדות, עכשיו במלחמה זה לא רק רכזי מילואים, גם הרבה פעמים הנשיא או הרקטור מוציאים את ההודעות האלה, הם חייבים להביא לידיעת כל הסטודנטים בקמפוס מה הן הזכויות של סטודנטים במילואים. אני חייב להגיד שמהבוקר הייתה איזה שהיא התכתבות עם האוניברסיטה הפתוחה, גם הנציגה של האוניברסיטה הפתוחה מכירה את זה, הבוקר האוניברסיטה הפתוחה, לדעתי בפעם השלישית כבר, הפיצה מיועד לסטודנטיות בנות זוג של חיילי מילואים בגלל שאנחנו רואים שהן עדיין לא קיבלו ועדיין לא יודעות למרות שכבר הופץ ואני קיבלתי העתקים מזה, ולכן האוניברסיטה הפתוחה בפעם השלישית אם אני לא טועה כבר הפיצה.

אנחנו ממשיכים לעשות את זה. הרבה מאוד מהמוסדות מציפים להם גם את המידע בווטסאפים. אני יודעת שעמותת המילואים גם שולחת להם את המידע. אני גם מקבל מעמותת המילואים את הדברים. בישיבת ועדת החינוך שהייתה הבוקר סטודנט שישב מאחוריי מאוניברסיטת תל אביב שלח לי פתק ואמר: אצלנו באוניברסיטה כל פקולטה התקשרה אחד אחד ללוחמים ומי שלא תפסו אותו דיברו עם בני המשפחה שלו, זה קורה.

בעברית זה לא ככה.

מה שאומר חבר הכנסת כהנא זה נכון, צריך לעשות רגע איזה שהיא רשימה של מי יישם את ההנחיה ומי האוניברסיטאות שזה כנראה פחות קריטי להם לפרסם מי זה הנציג.

אנחנו מזמינים גם את הסטודנטים שיש להם איזה שהיא בעיה ספציפית, אנחנו לא יכולים להגיע פיזית לכל אחד, הם יכולים לפנות אלינו. יש לנו פניות ציבור, הם מוזמנים להגיד שיש להם בעיה ספציפית עם האוניברסיטה הזאת והזאת. יצאנו עם קמפיין תקשורתי, אני מניחה שהרבה מכם שמעו על הנושא של האקדמיה, כולל הפניה לאתר המל"ג. אנחנו באמת עושים את המקסימום, גם בשיתוף פעולה עם המוסדות ועם הקמל"ר, כדי להגיע לכמה שיותר סטודנטים וגם עם התאחדות הסטודנטים. כל אחד פה צריך להפיץ את העניין הזה. להגיד לך שאני מגיעה בדיוק לאותו אחד שיושב הרגע בחאן יונס? קשה, אני לא בטוחה שנוכל, אבל בסוף זה כן יתגלגל.

אנחנו הוצאנו קמפיין תקשורתי, שחלק ממנו גם ברדיו, הסיבה שעשינו את זה ברדיו כי אנחנו הבנו שסטודנטים בעיקר בעזה כן מאזינים לרדיו. היה לנו מפגש ביום חמישי האחרון שהקמל"ר ארגן עם סטודנטים שחלקם הוצאו מתוך עזה על מנת לדבר עם ראשי המוסדות האקדמיים והסטודנטים האלה, שניים דיברתי איתם והם אמרו לי: שמענו את הפרסום ברדיו. זאת אומרת גם לשם הצלחנו להגיע. לא הצלחנו אולי להגיע לכולם, אבל אנחנו מנסים כמה שיותר.

אני אמשיך עם הדברים האחרונים, כי יש הרבה בלבול. יש הרבה מאוד בלבול בין מה זה כללים, מה זה מתווים, מה זה הדברים. ניישר את הקו אחרי שהסברתי מה הם הכללים. הכללים הם הבסיס, כל המוסדות האקדמיים, אוניברסיטאות, מוסדות פרטיים, מכללות לחינוך, מכללות מתוקצבות, כולם מחויבים בכללים, זה הבסיס. הכללים די מפורטים ומה שלא מפורט אנחנו, כמו שאמרנו, התחייבנו בוועדת החינוך היום בבוקר, אנחנו נבדוק ואנחנו נעשה.

כל המוסדות מחויבים בזה ואנחנו עברנו על זה, הצוות שלי. אני בכלל בתפקיד אכיפה, אני קיבלתי את התפקיד הזה בלי קשר להיותי באכיפה ואנחנו עברנו בשלושה החודשים האחרונים של המלחמה מוסד מוסד, המוסדות יכולים לספר, התעכבנו על פסיקים איתם על מנת שכולם יעמדו באותם הכללים. כל המוסדות היום עומדים בכללים הבסיסיים.

עכשיו יש את המתווים. באמצע חודש נובמבר מל"ג החליטה שכל המוסדות יצטרכו לפרסם וגם לשלוח לעיונה את המתווים. המתווים זה השלמות והתאמות לכלל הסטודנטים במוסד בדגש על ארבע אוכלוסיות, שזה המילואימניקים, זה בנות הזוג שלהם, שזה מפונים ונפגעי פעולות איבה, כמובן זה כולל גם פצועים, כל מי שזה כולל. כל המוסדות שלחו את המתווים, כל מי שפתח, יש כאלה שלא פתחו עדיין, הטכניון, תל חי, סמי שמעון, הם לא מחויבים עדיין לשלוח, בגלל זה הם לא פרסמו את המתווים שלהם, חלקם כבר התחילו לפרסם, כל המוסדות שלחו מתווים.

המתווים הם מעבר לכללים. נתתי לכם דוגמה על השלמת שיעורים, אמרתי לכם שמוסד מחויב לבחור אחד, המוסדות, לדוגמה במתווים הרבה מאוד מהם, לא כולם, בחרו שתיים או שלוש אפשרויות להשלמת שיעור שהם מחויבים לתת לאותם סטודנטים. הם מחויבים גם לפרסם את זה והמוסדות גם במתווים עומדים.

ההבדל בין המתווים לבין הכללים שהמתווים הם לא מחויבים לאקסטרה הזה, הם נתנו את זה כי הם חושבים והם חלק מהמדינה כמובן והם רואים את החשיבות ולכן הם נתנו את זה. ומה שנאמר גם ביום חמישי האחרון מראשי המוסדות, בסיור שנערך בעוטף עזה, שחלק מהמוסדות, וזה נאמר לי גם היום בבוקר על ידי אחת מהאוניברסיטאות, חלק מהמתווים, ברגע שהם רואים שהסטודנטים מהמילואים מתחילים לחזור הם מבינים שכנראה חלק מהמתווים לא מיושרים ויש עוד חורים ולכן הם מתקנים אותם על בסיס קבוע. היום קיבלתי בפעם השלישית מאוניברסיטת תל אביב את המתווה שלה אחרי שהם תיקנו את זה כמה וכמה פעמים. הם תיקנו ומתקנים את הדברים. הדברים האלה בעצם מנוהלים.

אני רוצה רק להשלים את הכובע הוות"תי, התקצובי, שמוסדות לא יתלוננו שאין להם כסף כדי לתת את המענים האלה, ות"ת יצאה לפני שלושה שבועות בערך לכל המוסדות המתוקצבים, תקצוב ספציפי כדי לתת מענה לכל הנושאים האלה, לחיילי המילואים ולנפגעים. כך שאמנם מדובר רק על המוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת, אבל בכל זאת הם קיבלו סכום מאוד נכבד.

מה, על השלמת שיעורים ומינוי רכז? כמה כסף הם קיבלו?

לא על מינוי רכז, זה יותר בקטע של להקליט שיעורים, לעשות זומים ואת כל הבסיס הזה, שעות נוספות למרצים שייתנו עוד שיעורי עזר וליווי, הם תוקצבו על זה באופן מיוחד.

אפשר שאלה בהקשר הזה, קצרה? רציתי לשאול מה קורה לגבי תתי מתווים. היום יש לכל מוסד מתווה ובתתי המתווים אנחנו נתקלים בבעיות מהשטח. אוניברסיטת בן גוריון, האגודה יצאה למחאה בשבוע שעבר בגלל שהרבה פקולטות לא התאימו תתי מתווים פר פקולטה. האם יש לכם משהו לעשות עם זה?

כן. אנחנו עוברים גם על תתי המתווים. היום קיבלתי מאוניברסיטת תל אביב עשרה מתווים שאני צריך לעבור על למעלה מ-50 עמודים וממש לבדוק שכל פסיק בהם עומד בדברים ואנחנו כמובן גם עוברים עליהם. ועוד פעם, אם זה בניגוד לכללים הם לא יכולים, זה בעצם עבירה על החוק ואנחנו אוכפים את זה.

כן, אבל זה בעייתי. זה לא בניגוד לכללים, אבל אין מתווה פקולטטי. מה אתה עושה, נגיד?

והאוניברסיטה דרשה שיהיה מתווה פקולטטי?

אתה חייב לעשות התאמות פר פקולטה, דין רפואה הוא לא דין משפטים, לצורך העניין, והרבה מאוד עשו.

פעם ראשונה שאני שומע ספציפית על - - -

ומה עושים עם תואר כפול נגיד? אני אדבר איתך על זה גם בפרטי, אם תרצה, אבל נשמח - - -

אני רוצה להוסיף שאלה, מה קורה עם כיסוי עלויות מחיה לסטודנטים שלא יכולים לעבוד בגלל שהכול התחיל מאוחר יותר, הם עכשיו שלושה חודשים היו במילואים, איך הדבר הזה בא לידי ביטוי? יש לכם דרך לתקצב את זה?

לא, אנחנו לא מתקצבים סטודנטים ספציפית, אנחנו מתקצבים מוסדות להשכלה גבוהה.

אבל השאלה אם המוסדות יקבלו מענה, הרי בסוף זה כסף שגדול על כל מוסד להתמודד לבד.

זה צריך לשאול את נציגי האוצר.

המוסדות כבר נתנו אגב.

יש מוסדות שאנחנו יודעים שנתנו.

בוא ניקח ככה, סטודנט צריך לחיות וללמוד, הוא בא משלושה חודשים ואין לו דרך להתפרנס. אז עכשיו אני שואל, הרי דחסו לו את הסמסטר, את השנה, השאלה איך הוא יתפרנס.

זה בטח לא הם, זה האוצר.

לנו יש את קרן הסיוע.

אז אולי צריך לבקש מהאוצר להגדיל את קרן הסיוע לטובת הדבר הזה.

אנחנו ביקשנו.

טוב, אנחנו עד כאן עם המל"ג.

שאלה. שמענו פה, שמעתי את יאיר מדבר על ארבע אופציות, ארבעה אופנים לטיפול שהאוניברסיטה יכולה לבחור, המוסד האקדמי יכול לבחור באיזה אופן. אני אתן לך דוגמה פשוטה, בן אדם עכשיו נמצא בחאן יונס עד פברואר, מרץ, אפריל והמוסד בחר בזה שמרצה או דוקטורנט יישב איתו פרטנית ויסביר לו את כל השיעורים. איך הוא אמור לעשות את זה?

כשהוא יחזור.

מה זה שיחזור? יש מבחנים. באמת אני שואל.

<< אורח > >

גם הסטודנט לא - - -

באמת אני שואל, ואם הוא חוזר ביוני?

רגע, חברים, אנחנו בשאלות, אנחנו לא בוויכוחים.

בגלל זה – זאת בדיוק ה - - -

הוא יקבל את המענה ביוני.

מה זה מענה ביוני? אבל יש לו עוד סמסטר, הוא - - -

זאת בדיוק הסיבה שהסברנו שעל הבסיס יהיה מענה פרטני.

את מתפרצת לדברים שלי, שנייה, תודה. לא נראה לי שאתם מבינים את גודל האירוע, אני בטוח שכולכם בעד וכולם בעד המילואימניקים, אנחנו שלוש וחצי שנים בפורום הזה ומעולם לא קיבלתי, אף אחד מהובלת הפורום, כמות פניות כזו מטורפת של אנשים שיוצאים הביתה ואין להם מושג מה לעשות. יש לי אנשים בצוות שאומרים שיכול להיות שהם לא יחזרו למילואים. אני חוזר למילואים ב-4.2, אני כבר לא סטודנט, יש לי סטודנטים שהפתרונות שהביאו להם לא טובים והם עלולים להפסיד שנה אקדמית שלמה או אפילו סמסטר, שזה נוראי בפני עצמו, ואין פתרונות.

סגנית יושב ראש ההתאחדות שאלה אותך שאלה מאוד פשוטה ולא הייתה לכם תשובה לדבר הזה. אנשים חוזרים משדה קרב, איבדו חברים שלהם, נמצאים בשדה הקרב ואין מענה.

רועי, זה ברור. ורדה, את רוצה להתייחס למקרה הזה?

יולי, אני יכול לשאול? שאלה והבהרה. אני רק אחדד. קודם כל מה מהמתווים אתם חושבים שראוי להפוך לכללים מחייבים? מה מתוך המתווים או תת מתווים ראוי שבהחלטה שאתם רוצים להחליט בימים הקרובים להפוך אותם לכללים מחייבים?

ודבר שני, לחדד רק את השאלה שלו ואני גם שואל אותך בעצם, אם אדם לא היה הסמסטר, כלומר אם מבחינתכם בסוף הפתרון, בוא ניקח את השאלה העיקרית, אדם לא היה, הוא נעדר, נעדר בחלק, בסוף באחת מהאופציות האלה שאתה אומר ייתנו לו מועד מיוחד, הוא ישלים את זה בשעות הקבלה התוספתיות, הוא יעשה את זה דרך זום, והוא ייבחן, גם אם הוא ייבחן ביולי, חייבים לתת לו גם ביולי כל עוד הוא יעמוד בסטנדרטים, זה בסוף הפתרון.

כלומר בסוף אם אני אומר לך: אתה בסוף צריך לפנות לרכז המילואים, ידאגו לך, או אמורים לדאוג, או אם זה יהפוך לכללים מחייבים, זה בעצם כבר בכללים המחייבים, בעצם ייתנו לו את כל השיעורים, ההשלמות שהוא צריך, פרטי, או בהאזנה, או צפייה או מה שיהיה, ויהיה לו גם מועד מיוחד והוא ייבחן. אתה לא יכול לדלג על הסמסטר, אתה צריך ללמוד אותו, אתה צריך ללמוד אותו באיזה הוא אופן. זה האופנים. אם יש לך קושיה על זה אז תשאל, אבל זו לכאורה התשובה שאני קיבלתי, יש לך ארבע אפשרויות ויהיה לך מבחן במועד מיוחד. איפה הקושי עם זה?

אז שהסטודנט יקבע באיזה דרך להשלים, מה נוח מבחינת המילואים.

הבנתי, כלומר לאפשר לסטודנט, זה מה שאתה מציע, שהסטודנט יבחר.

אם אנחנו מדברים חליפה אישית שהמוסד קובע לי, למה שאני לא אקבע את זה? למה למוסד יש ארבע אפשרויות?

כלומר אתה מציע שיהיה שתי אפשרויות לסטודנט?

הפוך, אנחנו דיברנו על ארבע אפשרויות שאנחנו מציעים אותם, שהמוסד יממש את ארבע האפשרויות האלה ושהסטודנט יהיה זה שיחליט מתוך האפשרויות האלה - - -

הבנתי. אני רק אומר את עניות דעתי, שלפחות אחד משני הסוגים זה חייב להיות מחייב. כלומר לסטודנט יכולה להיות לו או האזנה או צפייה, אופציה אחת מבין השתיים מוסד חייב לתת, ואו סיכום או השלמה. כלומר לא יכול להיות מצב שהוא יהיה חייב רק אחד, כלומר לפחות שניים משני המודים, שתהיה לו אופציה – סליחה, האזנה, צפייה או סיכום. לחלק את זה לשתי קטגוריות ושתי הקטגוריות יהיו מחייבות.

רק למענה למה הם הכללים שאנחנו חושבים להכניס, ברמת העיקרון כל הדברים האלה אמורים להיות בהתייעצות עם הקמל"ר, התאחדות הסטודנטים, המוסדות. אנחנו בסופו של דבר רוצים להבין מה הם הקשיים. יש קשיים שאנחנו כנראה אפילו לא שמים לב ובגלל זה אנחנו רוצים לשמוע.

יש פתרון לבעיה הזאת. יונתן כידור, סטודנט באוניברסיטה הפתוחה, הגעתי מכוננות עם שחר בצפון. הפתרון לבעיה הזאת הוא לדבר. אנחנו מנסים, מתחננים לדבר עם המוסדות.

בשביל זה אנחנו כאן.

בשביל זה אנחנו כאן. בסופו של דבר בלי שיח בין הסטודנטים לבין המוסדות הפתרונות שהם יביאו לנו לא יהיו רלוונטיים. אנחנו כבר אישית, אני השלמתי עם המציאות שבה לא יהיה לי סמסטר בסמסטר הקרוב בכלל, אני בעיקר חושב על השנה הבאה. מצפים ממני לעשות עוד סבב אחד, שני סבבים, במהלך 2024, אני רוצה שתהיה לי שנת לימודים אקדמאית ובלי שיהיה לי את הגב הזה מהמדינה ומהאקדמיה ובלי שנגיע להסכמות ביחד לא תהיה לי שנה. ופה גם האחריות שלכם וגם שלכם לדאוג שיהיה לי את הגב הזה. יש לזה גם מעבר לעניין של האקדמיה והממשלה צריכה להיות לזה גם התייחסות מהצבא.

לא, אבל, יונתן, מה הפער? יש פה פער אחד שעלה, שהוא רוצה בחירה בין שני המדיומים השונים להשלים קורס.

אתה מבקש ממני לרדת לפרטים?

אני אגיד מה הפער כפי שאנחנו מבינים אותו, זה שעדיין לא בוצעו בכל המוסדות מה שאנחנו קוראים לו הריצ'אאוט, זאת אומרת שהמוסד יפנה לסטודנט, יבדוק מולו מה האתגרים שמולם הוא מתמודד, מתי הוא מתכוון לחזור, מתי הוא משתחרר.

זאת אומרת מבחינתך רכז המילואים צריך לפנות לכל המילואימניקים.

לא רכז, כל קורס בפני עצמו כי בסוף הרכז יודע לטפל בפניות שמתחילות להיות בעיות. הסטודנט הנחמד שיושב פה, שמשרת במילואים, הוא צריך לקבל טלפון מהקורס שאותו הוא רוצה לעשות ושישאלו אותו מה הבעיות שלו, מה האתגרים ויסבירו לו את המתווה, כי המתווים מגיעים בהודעת אס.אמ.אס או במייל, זה מורכב מדי, ארוך מדי, אין לאף אחד ראש לקרוא את זה ונוצר פער במידע.

ברוב המוסדות זה כבר קורה, יושבים פה העברית למשל, זה כבר קורה, בבר אילן זה כבר קורה, בפתוחה זה עדיין לא קרה, אני יכול להגיד לך באופן אישי שישבה לידי נציגה של הפתוחה שיושבת גם פה היום והתחייבה שזה יטופל ויתבצע הריצ'אאוט הזה.

זה קורה באיחור של שלושה וחצי חודשים.

אני מסכים איתך לגמרי ועדיין זה צריך לקרות.

אנחנו נמצאים בשבוע השישי לסמסטר.

הסמסטר הזה כבר התחיל לפני חודש, לא יהיה לי סמסטר. בוא נשים את הדברים על השולחן, סמסטר א' 2024 לא יהיה, אני דואג לסמסטרים הבאים בסופו של דבר. בעניין הזה, דרך אגב, הייתי שמח לקבל גם התייחסות ממכם. אני מבין שאנחנו במלחמה, אנחנו כאן נותנים את הנשמה שלנו, אבל נשמח אפילו לא לגאנט של תאריך מדויק, אנחנו נשמח לתאריך בכיוון כללי, אנחנו באוויר. אנחנו לא יודעים מתי אנחנו משתחררים, אם נחזור, כמה נחזור, מתי. אלה דברים שהייתי שמח להתייחסות שלכם אם אפשר לטפל בהם.

אני אשמח לומר כמה מילים. אני יושבת ראש אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה.

רק רגע. כולם יקבלו זכות דיבור. אם אתה רוצה להתייחס לשאלה.

אני רק רוצה להגיד, אחת, קודם כל אנחנו לא יכולים להתייחס לתאריכים ולדברים. תבוא אליי אחרי זה ונסגור את הדברים בארבע עיניים.

כן, אני תיארתי לעצמי.

שאלה, לכמה זמן זה מחזיק? נניח הוא לא גומר את הסמסטר, עד מתי הוא יכול להשלים? הוא יכול גם בשנה הבאה להשלים את זה?

אני חושבת שאת הפרטים צריך לבדוק עם המוסדות עצמם.

אז הוא באמת מאבד את הסמסטר.

עמית, בסוף סטודנט הפסיד שנה שלמה, אבל פה למשל המדינה צריכה להיכנס והמדינה צריכה, סתם למשל, לממן לו - - -

אנחנו יושבים פה ואנחנו נשמח להגיב.

יש מוסדות שנותנים - - -

מימון זה משהו אחר, הוא לא מפסיד את הכסף.

לא, יש לזה נזק כספי משמעותי.

הנושא העיקרי שעלה פה, עד מתי הוא יכול להשלים. זאת השאלה. הוא לא יכול עכשיו, הוא צודק, הוא יחזור למילואים, רלי יקרא לו עוד מעט למילואים עוד פעם, הוא לא ישלים את זה עכשיו, הוא יכול בשנה הבאה להשלים את זה גם או לא?

בקיץ.

בבקשה, ועד ראשי האוניברסיטאות ואחר כך ועד ראשי המכללות.

תודה רבה, נעים מאוד. אני רוצה להתחיל בזה שאנחנו כולנו פה באותו צד, זה לא שני צדדים אחד מול השני או אחד נגד השני. אמרו את זה נשיאי האוניברסיטאות, הרקטורים, היינו רק ביום חמישי שעבר באירוע מרגש ומדהים שארגן קמל"ר עם 200 סטודנטים שיצאו מהרצועה בשביל לפגוש את ראשי המוסדות שהגיעו עד אליהם לגבול הרצועה והיה שם שיח בדיוק על השאלות האלה. ושם זה נאמר ואני רוצה שוב לחזור על זה כאן, ייעשו כל המאמצים לא להשאיר אף אחד מאחור. זאת ההתחייבות של המוסדות, תיכף תחזור על זה בוודאי גם ידידתי פה מוור"מ, מהמכללות.

אנחנו לא נגד ואנחנו לא בשני צדדים של המתרס. לא צריך לחייב אותנו בחקיקה או בכללים כי המוסדות כבר הלכו לא אקסטרה מייל, 100 מייל לקראת הסטודנטים. דחינו ארבע פעמים את פתיחת שנת הלימודים בדיוק כדי שנוכל להיערך ולקבל אותם בצורה הטובה והמיטבית ביותר.

נקודת זמן, הפתיחה הייתה ב-31 בדצמבר כי זאת הנקודה האחרונה שבה אנחנו יודעים עדיין לתת שנה אקדמית מלאה ברמה אקדמית נאותה, כי אתם רוצים את הפסיכולוג האיכותי, את העובד הסוציאלי, את הכלכלנית, את הרופאה ואת האח הסיעודי. אנחנו לא נתפשר על הרמה האקדמית של אף אחד מהאנשים האלה, ולכן להערות שהיו פה בתחילת הדיון, של חברת הכנסת גוטליב, לא ניתן היה לוותר ולא לפתוח או לחכות, כמו שהיו פה אמירות גם בכנסת, לחכות למילואימניק האחרון, זה לא ריאלי. אנחנו נהיה בסיטואציה הזאת כנראה עוד חודשים ארוכים. זה בתור פתיחה.

לגבי עניין המתווים. המתווים גובשו לפני יותר מחודש, כל הדבר הזה הוא דינמי, כולם עובדים על תיקונים, כל פקולטה מוציאה, אם לא הוציאה אז תוציא מחר או מוחרתיים, טלפונים לסטודנטים נעשים, לא תופסים את כולם. אני בחלק מהתפקיד שלי מרכזת את פורום דיקני הסטודנטים לרפואה, אנחנו רודפים אחרי סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל ולא למדו בחו"ל ולמדו בארץ בשביל לקרוא להם לבוא ללמוד רפואה בארץ השנה, אנחנו שבועות לא מצליחים לתפוס כי הוא או היא בעזה והם פשוט לא עונים לטלפון וזה בסדר גמור. הם ייצאו, הם ידברו, הם יקבלו את ה-200 מיילים, הם יעברו עליהם, יהיה שם את הטלפון האישי של מי שהם צריכים לדבר איתו באוניברסיטה.

זה לא רק רכז מילואים בכל מוסד. בכל חוג העמידו האוניברסיטאות אנשי קשר, יש חונכים בוגרים, יש חבר'ה משנים ב' ו-ג' שחונכים חבר'ה משנה א', יש מתרגלים שיעשו תרגולים פרטיים, קבוצות תרגול קטנות, הקלטות, צילומים, השלמות, סמסטר צל. שאלו פה מה יקרה אם ישתחרר ביוני, אם הוא ישתחרר רק ביוני אני לא יודעת לתת תשובה כשהשנה האקדמית אמורה להיגמר ביוני, אבל אם הוא ישתחרר עוד חודש יש סמסטר צל, יכפילו את הסמסטר. וכל הדברים האלה, אגב, עולים כסף.

ועוד מילה אחת על עניין התקציב, חשוב לי שזה ייאמר פה. המוסדות כבר באוקטובר דחו דרישות תשלום למעונות, דחו דרישות תשלום לשכר לימוד, דוחים גם עכשיו. כל האוניברסיטאות, לא רק פנו לתורמים, הכניסו יד לכיס הממש מדולדל שלהם וארגנו אלפי שקלים שהועברו ישירות לחשבונות הסטודנטים. כך שאת החלק שלנו כבר הוכחנו ועשינו.

גם זה לא נכון.

כל אוניברסיטה שיכולה הייתה לעשות את זה עשתה את זה. הסיוע שעכשיו מדובר, על ה-9 מיליארד שקל שממשלת ישראל יצאה, ואנחנו שמחים ומברכים על זה, החשש שלנו הוא שבתקציב 2024 תימצא הדרך להעלים את זה מתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה. כל שקל שיקוצץ ממערכת ההשכלה הגבוהה יפגע בכל הסטודנטים ובטח בסטודנטים במילואים הנהדרים האלה שכולנו רוצים לדאוג שהם יסיימו את השנה ואת התואר כמו שצריך.

שלום. אני מנכ"ל המכללה האקדמית אחווה ויו"ר פורום המנכ"לים של ור"מ, כלומר שאני אייצג פה גם את ור"מ ומדי פעם אני אכניס דברים שקרובים לליבי שהם אחווה. אז קודם כל זה יום קשה וצריך לומר שהדיון הזה מתקיים ביום הזה שבאמת מה לומר? הם מחרפים את נפשם ונותנים את חייהם והמילואימניקים האלה, וחלקם אני מניחה סטודנטים, הם הילדים שלנו. יש לי בן במילואים, יש לי כלה במילואים, אני חושבת שכל מי שיושב כאן, כלומר זה לא איזה משהו רחוק מאיתנו, המילואימניקים האלה, זה הילדים שלנו.

יושב כאן יו"ר התאחדות הסטודנטים שלי, אסף, הוא יודע, הוא כמו הבן שלי, הוא בגיל של הילדים שלי, אז באמת זה לא אנחנו ואתם, אבל המציאות מורכבת. מבקשים ודאות, אין ודאות. אם יש משהו שהייתי רוצה, גם אני רוצה ודאות, הלוואי, זה מה שהייתי רוצה, אבל אין ודאות, המציאות מורכבת ולכן גם הפתרונות מורכבים. הלוואי שיכולנו לתת איזה שהוא פתרון קסם כזה לכולם.

שתבינו, זה באמת לא ייתכן.

ממה שאני שומעת, סליחה, ידידתי, אבל האוניברסיטה הפתוחה, שזה גוף שהוא אחר, שונה מכל המוסדות האחרים, אולי צריך לעשות דיון נפרד, כי באמת שם זה משהו אחר, זה לא לימודים שהם סדירים, שמגיעים לקמפוס ו-, אז אני חושבת שצריך לעשות דיון נפרד, אבל - - -

בעניין הזה אני חושב שזה באמת לא משנה.

חליפה אישית ל-10,000 סטודנטים זה לא חליפה אישית, זה ממש דבר שהוא לא ישים.

זה באמת לא משנה, גם אנחנו לא יכולים ללמוד תחת אש.

אני לא אמרתי שאתם לומדים, אני אמרתי שזה מוסד שהוא שונה באופיו ועולים כאן הרבה דברים בכל הדיונים ואולי צריך לייחד לזה דיון קצת אחר.

היינו ברעים ובשדרות ובאופקים שארגן קמל"ר ובאמת בדיונים פה בוועדות כולם מדברים על מתווה מתווה מתווה, מתווה כללי, מתווה אחיד, מתווה כללי, מתווה אחיד, ומה שעלה מהסטודנטים שיצאו שעה קודם מעזה, עלה שם שהם רוצים תשובה אישית. לא סתם אמר הקמל"ר שהם ביקשו אס.אמ.אס, הם אמרו: תשלחו לנו אס.אמ.אס, תגידו לנו עם מי לדבר, תגידו לנו מה הפתרון לנו כי סטודנט שהשתחרר לפני שבוע או בעוד שבועיים או בעוד שלושה הוא לא אותו דבר, כלומר המענים צריכים להיות אחרים. הרצון לעשות משהו אחיד יפגע בסטודנטים. זאת לא המטרה שלנו.

וגם, סליחה, להגיד עובר, עובר. אין בעיה, זה הפתרון הכי קל מבחינתי לתת לכולם עובר על כל הסמסטר, אבל אני אומרת שוב ושוב, אני אתן לו עובר על חדו"א א', בסמסטר ב' הוא צריך ללמוד חדו"א ב', הוא לא יודע, הוא לא יוכל ללמוד.

אז מה עדיף, שהוא ייתקע? אז תני לו עובר ושהוא ישלים.

לא, אני רוצה לתת לו מענה אישי.

אין בעיה מענה אישי. אני מתנצל, זה פשוט לבלף על ה - - -

אני לא מבלפת, זה מה שפה. אני לא מבלפת, אני עובדת בשיתוף פעולה עם הקמל"ר ואני חושבת שבני יכול להעיד על זה. דיברת על שיח. אופיר, אני כבר מכירה כאן את כולם, אנחנו יושבים כאן, מה זה כאן? אנחנו כבר חודש וחצי, מעל חודש וחצי, אני - - -

זה לא צריך להיות פה.

לא רק פה, אנחנו יושבים בישיבות על גבי ישיבות של איך לתת מענה. זה לא פתרונות קסם. אני רוצה לתת לכם דוגמאות קרובות לליבי. שאלתם למה לא הסטודנט יבחר, אי אפשר גם לגזור גזרות שהציבור לא יעמוד בהן. אצלי במכללה האקדמית אחווה לא כל הכיתות עד לפני שבוע היו מאובזרות להקלטה, מה לעשות? אני צריכה 100-80 כיתות להקלטה עם זום און ליין, היברידי. אין לי. לקחתי עכשיו את הכסף שקיבלנו מהוות"ת, שבאמת נתן כסף, 600,000 שקל שמתי בשבועיים בשביל לאבזר את כל הכיתות עם יכולת הקלטה.

אז יכולים לחוקק חוק, אבל אם החוק היה מוחל לפני שלושה שבועות לא הייתי עומדת בו, בכיתות שלא יהיה הקלטה. עכשיו לנו ספציפית יש הקלטה, אבל יש עוד מוסדות. אצלי לומדים 3,000 סטודנטים, יש מוסדות שגם לומדים 6,000 ו-20,000 ואם הכיתות לא מאובזרות – אי אפשר לעשות קסמים. יש פתרונות אחרים, כן, אני מבינה. הלוואי שיכולתי לומר לך שתבחר אחד מארבעה ומה שתרצה אני איתך, אבל לפעמים אי אפשר.

אני מסכימה איתך, סיסמאות זה לא פתרון.

נכון, זה לא פתרון. אז קודם כל צריך לראות מה המוסדות. דבר שני, באמת תודה לוות"ת שהציבו כסף וקרן ונתנו לנו לסיוע, אבל החשבון שלנו, ובדקתי עם כמה מוסדות, אם אני רוצה לתת מענה מלא לסטודנט זה לפחות 6,500 שקלים פר סטודנט או סטודנטים במילואים, לפחות. הוות"ת נתן לי פחות מ-3,000 וזה אני צריכה להצטיידות, להכפלת קורסים.

שאלת, כבודו, למה צריך את כל הכסף, כי למשל באפקה, שיש להם 1,400 סטודנטים שהם התקשרו אליהם וזיהו, 1,400 סטודנטים מתוך 3,400 במילואים, הוא חייב להכפיל כמעט את הסמסטר, אין לו ברירה. אתה יודע מה זה להכפיל סמסטר? אם עולה לי סמסטר 10 מיליון, הוא עשה חשבון, הוא צריך 13 מיליון כדי להכפיל את הסמסטר איפה שצריך, בקורסי הליבה, לא בקורסי בחירה, הוא צריך לתת מענה של תרגולים, קבוצות אישיות.

קודם כל אם הוא היה עושה האזנה או צפייה הוא לא צריך להכפיל את הסמסטר, לפחות לפי הכללים עכשיו.

הוא צריך.

למה?

כי באמת הם לא יכולים לבוא אחרי שלושה חודשים בעזה ולהגיד להם: גם תמשיכו ללמוד את הסמסטר, גם תשלימו בהאזנה או בצפייה, זה לא ריאלי. אי אפשר. אנחנו יודעים לא פחות מהם מה צריך. זו מכללה להנדסה, איך הוא יכול לעשות את זה? אז הוא צריך לבנות, הוא מכפיל את הסמסטר, בסמסטר ב' יהיה סמסטר א' ובסמסטר קיץ יהיה סמסטר ב'.

אני רק אומר לך, הבן שלי מהנדס מחשבים, קורסים שלו רבים הוא עשה דרך האינטרנט בצפייה ובהאזנה. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אני רק אומר שלא חייבו אתכם בזה.

אני מייצגת את המכללות הציבוריות המתוקצבות, אל תבלבלו אותנו עם הפרטיות, זה לא אנחנו. לא פתחנו את הלימודים לפני חודש וחצי, אנחנו פתחנו לפני שבוע ולא גובים 45,000 שקלים או 30,000 שקלים. אנחנו מכללות ציבוריות, אנחנו באזורי הלחימה. המכללות הציבוריות נמצאות בדרום ובצפון, הם באזורי הלחימה, הסטודנטים שלנו יושבים בממ"דים ועם אזעקות. רק אתמול היו עוד פעם אזעקות בכל האזורים שלנו. זה הסטודנטים שלנו.

בסדר, יש סטודנטים, אתה יודע מה? 10%, 20% מהסטודנטים יכולים לשבת ולצפות ולהשלים לבד, אבל זה לא הממוצע הסטודנטיאלי, בטח לא במכללות. אני צריכה לתת לו מענה.

משפטי סיכום, בבקשה.

הסיכום הוא שצריך מענה אישי, שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הקמל"ר, לאט לאט, גם הקמל"ר צריך להעביר נתונים ל-70,000 סטודנטים, גם אצלו זה לוקח זמן עד שהוא מעביר לנו את הנתונים. בינתיים בחלק מהמכללות הנתונים הם ממה שאנחנו אספנו. הוא מעביר לנו, אנחנו נעשה ריצ'ינג אאוט. הביקור ביום חמישי אותי טלטל וחזרתי למכללה ואמרתי להם: כל 'לא' שלילי למילואימניקים יעבור דרכי, אבל יש הרבה מורכבויות. יש עניינים כספיים. אני לא מדברת על מלגות, אם יש לך 1,400 סטודנטים, אתה רוצה לתת רק 1,000 שקלים לסטודנט תראה כמה כסף זה, מאיפה יש לנו את הכסף? אני לא מדברת על מוסדות שנתנו 6,000, אין לנו במכללות תרומות, המחלקות לגיוס תרומות הן לא מאוד מפותחות. אנחנו באמת ממה שאנחנו יכולים.

דבר אחרון, גם כדי שנוכל לתת, וכמו שאמרנו, אף סטודנט לא יישאר מאחור, העברתי לוועדה חומרים ויש שם טבלה, בטבלה יש עמודה אחת של מה אנחנו מחויבים על פי מל"ג ועמודה שנייה זה דוגמאות, כלומר לא כל המכללות כי אין מתווה ברור, עמודה של מה אנחנו נותנים אקסטרה. תסתכלו על זה. לא כולם, כתבתי דוגמאות כדי לדייק, אבל כדי שנוכל שכל סטודנט יסיים השנה אנחנו צריכים שגם משרדי הממשלה יתגייסו לזה. אם משרד הבריאות ביוני או ביולי יעשה מבחן כמו בשנה שעברה לקלינאיות תקשורת וקלינאיות התקשורת שלי, ויש לי סטודנטית שהיא כבר שלושה חודשים במילואים בשנה רביעית, אם הוא יעשה את אותו מבחן, מה אני אגיד לך, אני יודעת שהוא יעבור? אז גם הם. גם לשכת רואי החשבון, גם לשכת עורכי הדין, כולם צריכים להתגייס, כי אם המבחנים יהיו אותם מבחנים אז הם לא יעברו.

ברור. תודה רבה לך. אני רוצה לשמוע כמה נציגי ארגונים שהגיעו אלינו. יושב ראש התאחדות הסטודנטים, בבקשה, אלחנן.

תודה רבה, יושב ראש הוועדה. אני באמת חושב שזה נכון וראוי לקיים את הדיון הזה פה כי אני בהחלט חושב שיש פה סכנה לביטחון המדינה וזה בהחלט ראוי ונכון שהדיון הזה יתקיים גם בוועדת חוץ וביטחון ואני אסביר. עם תחושות של הסטודנטים המילואימניקים וגם עם עובדות אי אפשר בסופו של דבר להתווכח, יש מתחילת המלחמה כ-70,000 סטודנטים וסטודנטיות שמשרתים במילואים ויש להם תחושות של חוסר ודאות.

יש חוסר אחידות בין המוסדות האקדמיים במה הם נותנים לציבור הסטודנטיאלי שמשרת במילואים. חלק מהמוסדות האקדמיים כן נותנים מענה ראוי, חלק מהמוסדות האקדמיים לא נותנים מענה ראוי ונכון להיום יכול להיות מצב שיש שני סטודנטים שנמצאים עכשיו בעזה, אחד יקבל ארגז כלים עם 100 כלים מהמוסד האקדמי ומוסד אקדמי אחר ייתן בסך עשרה כלים לסטודנט כששוב הדבר היחיד שמבדיל בינם זה המוסד האקדמי בו הוא לומד.

בסופו של דבר יש פה חלוקה לכמה אוכלוסיות בסוג של ציר זמן אקדמי, זה צעירים שעוד לא באקדמיה, זה בכל ההיבט של הפסיכומטרי ושל תנאי הקבלה ושל מה יקרה איתם כשהם עכשיו ירצו להיכנס לאקדמיה, שהם בבעיה והם בפער ממה שהם היו לפני שהם התגייסו למילואים. המוסדות האקדמיים חייבים לתת מענה לאותם צעירים שירצו להיכנס לאקדמיה עם הקלות והטבות מתאימות לאותם חבר'ה שירצו להיכנס לאקדמיה מחר בבוקר. בטח ובטח סטודנטים שעכשיו נמצאים שנה ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, לא משנה, כשזה בא לידי ביטוי גם בבחינות במהלך התואר, גם במבחנים בתוך התואר.

זאת אומרת המערכים שהם מייצרים הם בסדר גמור, ואני לא מאשים את המועצה להשכלה גבוהה, דרך אגב, אני גם לא חושב שהם צריכים להגן על המוסדות האקדמיים, בסופו של דבר אין פה מספיק שיניים לעבוד אל מול המוסדות האקדמיים, ולא פעם גם כשמתקבלות החלטות על ידי המועצה להשכלה גבוהה לא בהכרח המוסדות האקדמיים מיישמים אותן ולא תמיד יש גם סנקציה ואכיפה על מוסד אקדמי שלא מדבר את אותם כללים שהמועצה להשכלה גבוהה קבעה, וזה מוביל לחוסר הוודאות שיש לסטודנטים.

יש פה סטודנטים ממגוון רחב של מוסדות אקדמיים שכולם יושבים פה ואומרים מה שקיים הוא לא מספק. אז יכולים לשבת פה עד מחר ולהגיד ייצרנו וייצרנו וייצרנו, וזה בסדר, אבל בסופו של דבר המכלול של הדברים עדיין לא מספק בשביל הציבור הסטודנטיאלי שמשרת במילואים.

האוכלוסייה האחרונה זה סטודנטים שצריכים לסיים את התארים שלהם במבחנים המסכמים שיש להם, בבחינות לשכת עורכי הדין, בחשבונאות, בפסיכולוגיה, מבחני מתא"ם, כל הדברים האלה עדיין לא בכולם יש מענה לציבור הסטודנטיאלי שנמצא עכשיו במילואים וזה הלג האחרון לפני שהוא יוצא מהאקדמיה לקראת העתיד התעסוקתי שלו.

סטודנטים עכשיו מחרפים את נפשם למען מדינת ישראל, וזה מתחבר לפגיעה בפוטנציאל של ביטחון המדינה, שסטודנטים עכשיו מרגישים שאין להם את המענה שהם צריכים, מי מבטיח לך שמחר בבוקר הם יבואו למילואים? הרבה מהם כבר עכשיו שוקלים אם לוותר על המילואים שלהם בגלל המצב.

יש פה כאלה שחזרו.

יש לא מעט שעזבו את הלימודים שלהם. השקיעו שנה-שנתיים מהחיים שלהם והם פרשו מהתואר כי הם לא יכולים להחזיק את זה, לא בהיבט האקדמי, ונקודה נוספת, לא בהיבט הכלכלי. יש עדיין מוסדות אקדמיים שגובים מהסטודנטים שכר לימוד ושכר דירה על מעונות הסטודנטים בזמן שהם משרתים במילואים. זה פשוט בלתי נתפס. יש מעונות פרטיים, יש חברות כמו סולל בונה שגובים מהסטודנטים שלהם שכר דירה על מעונות הסטודנטים כשהם בכלל לא נמצאים שם ולא נותנים לזה מענה, גם בהיבט הכלכלי.

בסופו של דבר החובה היא לא רק על המוסדות האקדמיים, היא גם על מדינת ישראל, זה צריך לבוא לידי ביטוי בתקציב 2024 בהמון תחומים. אם סטודנט עכשיו בתקופה רגילה בחופשת סמסטר קיץ היה עובד וחוסך כספים לקראת השנה האקדמית הבאה, השנה סטודנטים ככל הנראה יצטרכו להשלים את החומר שלהם, לא יהיה להם זמן לעבוד ולחסוך כסף, מדינת ישראל צריכה לממן להם ולתת להם מלגות עבודה על התקופה שהם לא יכולים לעבוד והם יצטרכו להשלים את החומר.

בסופו של דבר אנחנו צריכים לייצר ודאות לכל הציבור הסטודנטיאלי שמשרת במילואים. הקמל"ר עושה עבודה מדהימה והמל"ג עושה עבודה מדהימה ויש רצון טוב באמת מכל הגורמים, וכמו שכבר אמרו, לגיטימי וברור ואף אחד לא אומר שיש פה מלחמה של אחד נגד השני, כולנו באותו צד וכולנו רוצים שהציבור שנמצא עכשיו במילואים לא יישאר מאחור ויסיים יחד עם חבריו לכיתה את שנת הלימודים. אין שום סיבה בעולם שעתידו האקדמי והתעסוקתי יידחה בגלל שהוא מחרף עכשיו את נפשו למען מדינת ישראל.

תודה, אלחנן. אופיר כהן, העמותה למען משרתי המילואים.

צוהריים טובים. אני רוצה לחלק את הדברים שלי לשלושה דברים, כמו כל דבר בצבא. אחת, מה כבר קיים, כי אני חושב שיש פה איזה שהיא תחושה כאילו זה פעם ראשונה שדנים בעניין הזה, וזה לא נכון, כי עוסקים בסיפור הזה כבר הרבה מאוד זמן. שתיים, מה לדעתנו הפער, ושלוש, וזה לדעתי הכי חשוב, זה מה המקום של הוועדה הזאת כי בסוף הדיונים בנושא הזה מתקיימים גם בוועדות אחרות. הוועדה שמובילה זה ועדת החינוך ויש שם הרבה החלטות שהתקבלו שהן החלטות מצוינות.

אז קודם כל מה התקיים. בשלושה החודשים האחרונים, מרגע שזה התחיל, זה ברור לכולם שזה הנושא העיקרי וזו אוכלוסייה שצריך לטפל בה בצורה ברורה. אני חייב לומר שאנחנו פנינו, בהתחלה בדאגה, להרבה מאוד מהמוסדות ולוור"ה ולוור"מ ולפורום דיקני הרפואה וכן הלאה וכן הלאה, אני חייב לומר את זה כי זה חשוב, מצאנו אוזן קשבת אמיתית. יש שיתוף פעולה מצוין מצד כל הגורמים ובטח מצד המוסדות האלה לתת את המענה לסטודנטים ולא להשאיר אף אחד מאחור.

זה המשיך בהובלה של קמל"ר שהוביל את האמנה ואחרי זה את המתווה העיקרי הגנרי שכולם חתמו עליו, המתווה שאמר שיש כל מיני סעיפים שאנחנו רוצים שכל הסטודנטים יקבלו כדי שנוכל לתת להם את המענה, ואז כל מוסד הלך ובנה את המתווה שלו.

אנחנו אספנו את כל המתווים ממש לאחרונה, יש לנו טבלה מסודרת של כל המתווים, יש מוסדות מצטיינים שעשו מתווים נהדרים, שנתנו לא רק 2 נקודות זכות אלא 8 נקודות זכות, שנותנים מלגות והרבה מאוד דברים טובים לסטודנטים וגם יודעים להביא את זה לשטח ולשדך את זה לכל סטודנט, ויש מוסדות שעדיין נמצאים מאחור.

אנחנו צריכים לפרסם את זה, אופיר.

נכון, זה מה שאני אומר, אנחנו בנינו מדרג לדבר הזה ואנחנו נאמר איזה מוסד נמצא מאחור ואיזה מוסד מבחינתנו נתן את המתווים הכי פחות טובים לסטודנטים שלנו ויש כאלה בצורה קיצונית, לא קצת פחות, אלא הרבה פחות. על זה אנחנו לא נוותר, והמוסדות האלה צריכים לדעת, חלק מהם זה מכללות פרטיות לצורך העניין, שאין פה נציגות שלהם, והמוסדות האלה צריכים לדעת שהסטודנטים שלנו והמילואימניקים שלנו, כשהם ירצו להירשם בשנה הבאה לקורס מסוים או למכללה מסוימת אז הם יידעו לאן לא להירשם, ואנחנו נעשה את זה בהמשך.

יש את העניין של הסיוע בשכר לימוד, שכרגע נמצא בתוכנית שדיברנו עליה לפני כן, של 30% ו-100% ללוחמים ולא לוחמים. אנחנו בטח אלה שמובילים את ההבחנה בין לוחמים ולא לוחמים וחושבים שצריכים לתת ללוחמים יותר וכן הלאה. פה אנחנו חושבים שאין לזה מקום, אנחנו חושבים שכל הסטודנטים שנפגעו צריכים לקבל החזר של שכר לימוד השנה.

זו חקיקה שנביא בשבוע הבא לכנסת, אנחנו מביאים אותה, לכולם.

נכון, ואנחנו עומדים מאחורי החקיקה ומלווים אותה, כי הדבר הזה לא יכול לקבל צורה לכאן ולכאן.

מה לדעתנו הפער? כמו שנאמר פה לפני כן, הפער האמיתי שאני מזהה כרגע, יש פה חברים מקסימים, מילואימניקים מדהימים, שהם מודאגים ולהם כואב כי הם לא מכירים בדיוק מה המוסד עשה עבורם והנאמן שאמור להיות במוסד לא שידך להם איזה הטבות הם מקבלים ואיזה חליפה הם יקבלו וגם יש חליפות שכמובן ייתפרו בזמן הקרוב. את הפער הזה, בו צריך לטפל, איך אנחנו מורידים את הדברים לסטודנטים.

מה מיוחד בוועדה הזו? הדיון הזה התקיים לדעתי איזה שבע פעמים בשלושה חודשים האחרונים, הוועדה הזו זו ועדת חוץ וביטחון. אני אגיד מה המלצתנו. המלצתנו זה שיהיה פה דיון סגור, לא בנוכחות אנחנו האזרחים, ביחד עם הצבא כי הגאנט שדיבר עליו בני, לצבא יש קושי אמיתי לבנות אותו וזה ברור, זה מובן לכולנו, אבל יש דברים שכן אפשר לדבר עליהם בדלתיים סגורות, לא בדיון כזה, ובדלתיים הסגורות האלה כשמדברים על הגאנט הזה ואומרים בואו נקבע איזה עקרונות אנחנו כן יכולים לקבוע למהלך 2024, כי זה ברור לכולנו, הסיפור הוא לא שלושה חודשים אחורה, זה ממש לא הסיפור, לא בשום דבר בעולם המילואים, בטח לא בעולם הסטודנטיאלי, הסיפור הוא בשנה הקרובה, ב-2024, כשהחבר'ה האלה שיושבים פה לידי יצטרכו לחזור לחודש תעסוקה, לחודש לחימה, לחודש אחר. זה יהיה הסיפור האמיתי ושם יהיה לנו הקושי וזה חייב להתקיים פה בדיון סגור, כי זה לא יכול להתבצע בוועדת החינוך. זו המלצתנו ובקשתנו, תודה רבה.

תודה, אופיר. יונתן כידור. דיברת, האם אתה רוצה להוסיף משהו?

אני אוסיף בקצרה.

את יושבת ראש האגודה.

אני יושבת ראש האגודה, כן, אני גם אשמח.

אז דבר בקצרה ונאפשר גם לה לומר כמה מילים.

בסופו של דבר חשוב לי גם להדגיש, אנחנו לא נגד המוסדות, אנחנו רוצים לבוא ביחד, ביד אחת ובהסכמות. זה גם אני פונה אליכם, חברי הכנסת, אישית אני חושב שהפתרון הוא לא חקיקה, אני חושב שזה הסכמות, כמו שאמרתי, אם זה בענייני תקציב שיבוא מהמדינה, אם זה בענייני מתווים אישיים פלאט מתווים לכולם שיבואו מצד המל"ג והאוניברסיטאות שישתפו פעולה, ובסופו של דבר אפשר לדבר על פתרונות פה או במקומות אחרים, זה צריך לקרות כי אם זה לא יקרה אנחנו נעמוד בפני הבחירה בין המילואים לבין החיים שלנו, ופה גם הצבא צריך לשים את היד, כי אם אנחנו לא נוכל לעמוד בזה זה יציב את כולנו בבעיה.

תודה, יונתן, איתי נמצא גם רוי, גם סטודנט של הפתוחה. אני אחזור על מה שיונתן אמר, אנחנו לא נגד אף אחד.

תציגי את עצמך עוד פעם.

אני יוכי לוי, יושבת ראש אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. אני בקשר פה עם המון גורמים ובאמת המצב אצלנו שונה מכיוון שהתחלנו את הסמסטר באמת לפני שישה שבועות. יש רצון מאוד גדול, גם מצד המוסד כמובן, להביא פתרונות טובים, חד משמעית. הפתרון של חליפות אישיות הוא מבורך ומצוין, הבעיה שמבחינה יישומית אני לא יודעת כמה אפשר לעשות את זה כי מדובר פה על אלפי סטודנטים.

אני אגיד שיש איזה שהיא זווית שאני חושבת שיש הרבה מוסדות שרואים אותה בצורה כזאת ופה הפער. הרבה מחברים שדיברתי איתם אומרים שמה לעשות, מי שמשרת במילואים בסוף יצטרך לשלם מחיר אישי ואני חושבת שזאת אמירה מאוד בעייתית. כי המחיר האישי, הם כבר משלמים אותו, בזה שהם עכשיו כל כך הרבה זמן, גם מהחיים שלהם, גם הרבה חבר'ה ממילואים היו צריכים לסגור עסק והמון סיפורים באישי שפנו אליי סטודנטים, הסיפורים הם קשים, עכשיו לבוא ולהגיד שהם צריכים לשלם מחיר אישי גם מבחינה אקדמית, אני לא חושבת שזה דבר שאפשר לקבל אותו.

שוב, אני יודעת שיש רצון כן ואמיתי לשנות, ואנחנו באמת מצפים, בגלל שאנחנו כבר ממש לקראת המבחנים אנחנו מצפים שהפתרונות יהיו כמה שיותר בהקדם. פתרונות נוספים יש לומר, כי כמובן שיש פתרונות מהעבר, אבל אנחנו טוענים כל הזמן שזה לא מספיק.

ודבר אחד אני רוצה להוסיף, דוגמה שסטודנט אמר לי, אם בצבא הבינו שיש יחידות שנותנים להם ממש הכנה מקוצרת ושולחים אותם לעזה, אם הבינו שפה אנחנו מדברים על חיים ומוות, הסטודנטים החיילים, טירונים, שמכינים אותם ממש הכנה קצרה ושולחים אותם, אז קל וחומר וקל וחומר שהאקדמיה צריכה לקחת את זה ללב. זאת אומרת אם פה חיים ומוות ואקדמיה, אז בפרופורציות יש פה דברים שאפשר וראוי לחשוב עליהם איפה אפשר לשפר.

תודה רבה. דניאל מאור.

שלום לכולם, צוהריים טובים. אני מייצג כאן את המכללות הפרטיות.

לא, אל תיקח על עצמך שאתה מייצג את המכללות הפרטיות, אני לא בטוח ש –

אני מייצג את הסטודנטים כמובן.

את אלה שלומדים במכללות הפרטיות.

נכון. בין שש המכללות הפרטיות הלא מתוקצבות שהתחלנו ב-24 באוקטובר, מה שהמכללה אמרה: אנחנו רוצים להיות יחד עם כולם, יחד עם האוניברסיטאות, להתחיל כמו שהיה מתוכנן בהתחלה, ב-24 באוקטובר. כמו שאנחנו רואים במסמך, רשום כאן, אף אחד לא נשאר מאחור, אבל יש כאן אוכלוסייה שלמה שלא נוגעים בה, יש כאן מילואים, יש כאן בנות זוג, אבל יש כאן את כוחות ההצלה שאני יכול להגיד לכם שהמון סטודנטים מתנדבים ועובדים ופועלים, אם זה מד"א ואם זה מכבי אש וכל כוחות ההצלה ואין התייחסות לזה, הם לא מקבלים את הפטורים. צריך לשים את זה על השולחן שהם גם חלק מהמערכה במלחמה הזאת, בלעדיהם אף אחד לא - - -

אני יכול לענות על זה.

אבל מעבר לימים הראשונים זה לא היה בהיקפים בכלל, מעבר לשבוע הראשון הכוחות האלה - - -

נכון, המוסדות לא מחויבים לדאוג, ומדובר על הרבה מאוד, זה על משטרה, אנשי קבע, כיבוי, שב"כ, מוסד, שב"ס, אנשי בריאות, מערכת הבריאות, מערכת הרווחה.

יש אנשי קבע שהצבא בכלל לא מאשר להם ללמוד, הפסיק את הלימודים.

אני לא מדבר על אנשי הקבע שהצבא לא מאפשר להם ללמוד, אני מדבר על כל הגורמים, יש המון. בוא נגיד שאם יש 70,000 סטודנטים שהם במילואים, אז תחשבו על המספרים של כל מי שמניתי כאן ויש גם עובדי חירום ברשויות המקומיות.

אבל יש הבדל בין שב"כ למד"א או לכב"ה, זה הבדל גדול, יש שב"כ שהם כמו במילואים לגמרי ויש את מד"א שזה לא - - -

כעיקרון המוסדות חוקית לא מחויבים, אבל, ויש פה אבל גדול, אם תיכנסו למתווים של אוניברסיטת בר אילן, של מכללת ספיר, של הקריה האקדמית אונו, של מכללת פרס, מוסדות לא מתוקצבים גם, של אוניברסיטת בן גוריון, חלק, אז אתם תראו שגם שם הם לקחו ונתנו את ההטבות גם לאותם גורמים. אז אם יש משהו ספציפי של אותם גורמים שלא מקבלים אני מניח שצריך להציף מול אותו גורם במוסד.

זה צריך להיות משהו רוחבי, בסוף הם חלק מהמערכה זאת, הם לא גוף נפרד.

מדובר על כמויות של סטודנטים. אם יש סטודנטים של אותם גורמים, אני יודע שיש גם ארגונים כמו המשטרה ושב"כ שפנו למוסדות לגבי סטודנטים ספציפיים, לא כל אנשי המשטרה ושב"כ, אלא פנו לגבי סטודנטים ספציפיים ואותם סטודנטים ספציפיים סומנו על ידי אותם ארגונים, המוסדות קיבלו דיווח עליהם והם מקבלים את – עוד פעם אני אומר, מדובר פה על כמות יותר גדולה מהסטודנטים במילואים שהיא לא פחות חשובה במלחמה הזאת, ולכן אם מדובר במשהו ספציפי אז צריכים להציף לאותו מוסד ספציפי ואני בטוח שגם הארגונים שמאחוריהם גם יידעו לספק להם את האישורים הנדרשים.

יאיר, אני יכולה להוסיף. אני בקשר ישיר עם מנהלת משאבי אנוש של משרד ראש הממשלה, היא העבירה אליי את סוג האישור שהיא אומרת לי: באחריות אם אתם מקבלים אישור כזה זה מישהו שצריך להתייחס אליו כמילואים. אני העברתי את זה לכל המכללות ומתייחסים אליהם. אני עושה הפרדה, לא מד"א, לא מכבי אש, אנחנו לא יכולים - - -

לא, ברור. חברים, אנחנו נתקלים בזה כל הזמן בכל ניסיון של חקיקה של הטבות ודברים נוספים, שבאמת חצי עם ישראל הוא חלק מהמערכה הזאת, באיזה שהוא שלב צריך לשים נקודה. דיברנו על העדפה ללוחמים וודאי אנשים שנמצאים באזורי לחימה ובחזית, אין מה לעשות, אלה החלטות לא פשוטות אבל בלי ההחלטות האלה פשוט לא יהיה שום דבר.

מיכל צנטר, דיקנית הסטודנטים בפתוחה, בבקשה.

שלום, צוהריים טובים. שלום לחברים פה וליוכי. אני חושבת שמאחר שהשם שלנו עולה פה כל עשר דקות על השולחן מכיוון אחר אני אעשה סדר שתיים-שלוש דקות כדי שנבין, בעיניי אנחנו הפתרון, אנחנו לא הבעיה.

האוניברסיטה הפתוחה עוסקת במתן שוויון הזדמנויות יום יום שעה שעה כבר 50 שנה, החזון שלנו זה הנגשת השכלה לא רק במלחמה, אלא גם בשגרה. אנחנו בעלי ייחודיות בנוף האקדמי, אין אצלנו תנאי קבלה, נרשמים אצלנו לקורס ולא לתוכנית ולא לשנה ושכר הלימוד גם הוא כזה, הוא פר קורס. אין אצלנו נוכחות חובה ממילא, רוב הקורסים שלנו מקוונים, 80% מהסטודנטים שלנו לא מגיעים ולא נדרשים לנוכחות, הם יכולים לא לראות גיר, לוח וכיתה כל התואר שלהם, אז מראש הפלטפורמה מתאימה גם למצבים שבהם - - -

זה לא משנה את העובדה שאי אפשר ללמוד תחת אש. ניסיתי, אי אפשר.

אם תיתן לי לסיים, הקשבתי לך רוב קשב, תקשיב לי, אני מבטיחה לך שאני אתן לך תשובות. לכן גם סוג ההתאמות בחירום צריך להיבחן בקפידה. זה לגבי העניין הזה. אנחנו עם 40,000 סטודנטים בסמסטר א', סדר גודל של כ-3,000 במילואים, 1,100 מפונים מהצפון ומהדרום, עוד 1,200 כוחות ביטחון, אוכלוסייה מאוד מאוד מגוונת.

אנחנו מיום פריצת המלחמה נותנים פתרונות, החל משלושה ציוני עובר ללא בחינה עוד מסמסטר הקיץ לכל האוכלוסייה, כל האוכלוסייה קיבלה שלושה ציוני עובר, קיצרנו את הסמסטר, הורדנו חומרים, התאמנו את חומרי הלימוד. ב-50% מהקורסים שלנו לא נערכות בחינות בכיתה ממילא, אלא הערכות חלופיות ומבחני בית. אתמול יצאה הודעה לכלל הסטודנטים והסטודנטיות שזכאים להתאמות באשר למערך תגבורים שמתווסף לשיעורים הרגילים, שיוצא לדרך, החל מאמצע הסמסטר כל סטודנט במילואים שיחזור או יחזור חלקית זכאי לעוד מערך שלם של תגבורים, או קבוצתיים או אישיים, והוא יכול להירשם אליהם החל מהיום.

אני חייב להגיד משהו, זה חשוב מאוד לגבי התגבורים. המרכזים מבקשים מאיתנו: אל תירשמו אלינו. אני חזרתי ממילואים בסוף החודש, חוזר למילואים בתחילת פברואר, דיברתי עם המרכז, מה הפתרון? הוא אמר שאני יכול להירשם לתגבורים, אבל אם אני לא חייב אז שלא אירשם.

תמתין ואם יש לך בעיה אנחנו נפתור אותה אחר כך, אבל מערך התגבורים קם ופועל ויצא לדרך. יונתן, באשר למקרה שלך, אתה יכול, ולא עשית את זה, לקבל 6 נקודות זכות כרגע על הלימודים שלך. אנחנו הנהגנו את זה, זה דבר חדש, המלחמה היא אירוע מתגלגל, עלינו מ-2 נקודות זכות חברתיות ל-6, לא ראיתי שהזנת. פעם אחת. פעם שנייה, אתה רוצה לקבל מלגה? תכתוב, יש הנחיה מאוד מסודרת שהוצאנו שש פעמים, תשלחו מייל, תקבלו מלגה. כבר קיבלת שני קורסים במתנה. תחזור מהמילואים, דבר איתנו, נתאים לך מתווה, אני לא יכולה לתת לך פתרון אם אני לא יודעת מתי אתה חוזר. תחזור.

עוד דבר אחרון, באוניברסיטה הפתוחה גם בימי שגרה הזכאות להיבחן נמשכת הרבה מעבר לסמסטר. גם אם לא תיבחן בתום הסמסטר הנוכחי הזכות להיבחן עומדת לך גם בסמסטר הבא ובמקרים מסוימים גם בסמסטר לאחריו. אז, חברים, הפתרונות נמצאים, אצלנו יותר מאשר אצל כולם, מעט סבלנות. תחזרו, אנחנו לא בורחים לשום מקום, אנחנו פה.

אני באמת לא במצב נפשי של סבלנות.

תודה רבה לך. ינאי נמיה כהן, סטודנט.

שלום. אני אציג את עצמי, אני ינאי, התפקיד שלי כרגע זה רס"פ במילואים של חטיבה 14, בין היתר כתחביב אני גם עושה תואר שני ככה בזמני הפנוי שאין לי אותו כרגע ובאמצע לסיים אותו. אני לומד בתל אביב, תואר שני בגיאופיזיקה וכרגע מחכה להיבחן על התזה.

אני חייב לציין שיש לי בעיה קצת עקרונית עם הדיון. בשבועות הראשונים למלחמה היה לנו משפט כשהגענו לבסיסים והקפיצו אותנו ב-7 ולא היה לנו ציוד ולא היה לנו כלום, אמרנו: אתם לא באירוע. כלומר היינו פונים ומבקשים ציוד אומרים לנו: אין אין אין, היינו אומרים הצבא לא באירוע והתחושה שלי שפה זה אותו דבר.

הייתי ואני עדיין רס"פ של גדוד 271, הנדסה, החבר'ה בפנים, החבר'ה נלחמים. אני אחלק את הדברים שלי לשני חלקים. קודם כל החלק הלימודי, מי יכול ללמוד עכשיו? אני יושב פה, אני שומע אנשים מדברים, הקשב שלי אבד כבר בדובר השני, אני אפילו לא זוכר מי זה. אני לא יכול, אין לנו יכולת. זה לא קיים. כלומר אתם מדברים על השנה, אנחנו כבר קיבלנו צווים למרץ לחזור לצפון, אין, לא יהיה לנו את היכולת הזאת ללמוד, אתם מדברים כאילו, אתם מתנהלים בשגרה וזה.

אז מה אתה מציע?

יש לי הצעה, זה השלב הראשון. ההצעה שלי בכללי 20% סטודנטים נמצאים במילואים, תרכזו את כולם, תעשו לכולם אותו מערך. הרי כמות האנשים שלומדים הנדסת בניין היא בדרך כלל גבוהה, רוב האנשים, אתה מדבר עם אנשים, סטריאוטיפי מאוד, בחור דתי, גר בהתנהלות, מה אתה לומד? הנדסת בניין. מישהו אחר? הנדסת מחשבים. מה אני אעשה? ככה זה עובד. תרכזו את זה, תעשו מערך שלם, אנשים ייכנסו וייצאו. זה מרגיש כאילו עושים טלאים על טלאים על טלאים ובסוף אנחנו אוכלים אותה.

והחלק השני הרבה יותר קריטי, לדעתי, והרבה יותר חשוב, זה המורל שלנו. אני יכול להגיד לכם שאנחנו כחיילים יושבים ורואים את המערכת ממשיכה הלאה ואומרת אין מה לעשות, אנחנו לא יכולים לחכות לכם וחבר'ה שלי יושבים בעזה ואומרים מה זאת אומרת? למה, אני שאלתי מישהו כשבאתי לפה? אני באתי. יש לי חבר, גר בבארי, כל המשפחה שלו הלכה, באתי, קפצנו, בלי לשאול שאלות. כאילו עכשיו האקדמיה יושבת ואומרת, טוב, אין מה לעשות, העולם ממשיך, ביי, שיהיה לכם בהצלחה. זו התחושה.

אני יודע שקשה לשמוע את זה, אני יודע שזה מעליב, אני לא אמרתי את זה לאף אחד, אני יכול להגיד את זה לך כמו שאני יכול להגיד את זה לראשי כוחות הביטחון, כמו שאני יכול להגיד את זה לחברי הכנסת, וזו תחושה חוזרת ונשנית אצלנו, חיילי המילואים, לא מחכים לנו ואנחנו תמיד אוכלים אותה בסוף.

ואני יכול להגיד לכם שהמורל של אנשים, של בן אדם שנמצא בעזה ושומע שהמערכת ממשיכה, הוא בקרקע, וכבר יש לנו זימון למרץ ואנשים אומרים: אני לא אגיע למרץ, לא יהיה לכם עם מי להילחם במרץ, למה, מה קרה שאני אפספס גם את השנה הזאת וגם את השנה הבאה, כי הרי לא משנה איזה מתווה תעשו, אני אחזור ללימודים, ייקח לי לפחות חודש להתאושש, עוד חודש אני רק אתחיל, כנראה שכל המחזור שלי כבר יסיים את המבחנים, מה אני אעשה? אני אתחיל סמסטר אחר?

אני עשיתי את זה, אני עשיתי את הלימודים שלי תוך כדי שהייתי נשוי ונולדו לי שתי הבנות, דווקא בהזדמנויות שמחות, נולדו הבנות, נתקעתי, פספסתי סמסטר שלם. אמרו לי תמשיך, לא נורא, תקבל מועד מיוחד, כמובן שאת המועד המיוחד אתה מקבל שנה אחרי, כי זה מה שהאוניברסיטאות מקצות, אל תשאלי אותי למה, זה היה המצב, שנה אחרי אני מגיע, הלך לי כל החומר, אני לא יכול להתקדם. אני יושב בקורס, מדברים איתי גיאופיזיקה, מדברים איתי על משוואות חלקיות, משוואות דיפרנציאליות ואני לא יודע כלום כי לא עשיתי עדיין מד"ר. זה לא יעזור. אתם רצים קדימה כשאנחנו תקועים מאחור. לא משנה איזה מתווה תעשו זה לא יעבוד, כל עוד לא יפתרו את זה רוחבית לכולם ויעשו משהו מסודר.

אני יודע שביום כיפור עשו סמסטר מיוחד ללוחמים שחזרו. חזרו אנשים מהמלחמה, דיברתי עם מישהי שהייתה ביום כיפור, היא אמרה לי: לקחו את כל הסטודנטים ועשו להם, לכל המילואימניקים עשו משהו מסוים.

אני אסיים רק שהתחושה היא באמת, לא להגיד הופקרנו, כי אנחנו כבר יודעים להסתדר ועשינו את זה עד עכשיו, אבל שכרגיל שכחו אותנו ואנחנו ממשיכים להילחם ונמשיך להילחם, או שכנראה לא, ואף אחד כרגע לא נמצא פה כדי להבין איפה אנחנו, מה אנחנו ומה אנחנו צריכים.

תודה, ינאי. עידן סיבוני ורון פרץ. חברים, בקצרה אני מבקש.

קודם כל תודה. אני רוצה להגיד, גם לך, יושב ראש הוועדה, גם לקמל"ר שנמצא פה, שאני שומע את הדיון שיש פה ואני הרבה יותר חושש מ איך שהתחלתי את הדיון. כרגע אני נמצא במצב הרבה פחות בטוח ממה שהרגשתי מקודם. הסיבה היא פשוטה, הדבר שלא מבינים פה, שסטודנט זה לא רק סטודנט שלומד, זה מעמד וזה שלב בחיים. סטודנט שלומד לא משלם רק את שכר הלימוד של 10,000 שקל, הוא גם צריך לעבוד תוך כדי, והוא צריך לפרנס את עצמו ולשכור דירה קרוב לאוניברסיטה, במעונות, איפה שלא יהיה, לפעמים הוא גם רוצה להתחתן במהלך הלימודים ולפעמים הוא גם רוצה להתפתח בחיים האישיים שלו.

בסוף לסטודנט יש מטרה אחת בקצה, שזה לסיים את התואר בזמן שהוקצב לו ולהשתלב בשוק העבודה. מה שאנחנו רואים פה, הפתרונות האלה, וסלחו לי, אבל באמת אני כל כך מתחבר למה שאמרת, זה לבוא ולהגיד אתם תסיימו את המלחמה שלכם, תבואו ותתחילו לשבור את הראש ותילחמו גם באוניברסיטה, ואנחנו נעזור לכם ואנחנו לא נתנגח בכם ואנחנו ניתן לכם כאלה פתרונות וכאלה, איזה סטודנט שיוצא עכשיו מלחימה יכול תוך שנייה לחזור ללימודים בידיעה שהוא חוזר עוד שנייה ללימודים ופשוט להתחיל ללמוד ולהשלים חומר שהוא לא יודע בכלל אם הוא ייבחן עליו כי יכול להיות שעוד שנייה הוא חוזר למילואים. אין פנאי נפשי לזה.

במילים אחרות זורקים על הסטודנט את האחריות לדאוג לעצמו כשהוא יחזור.

בוודאי, בוודאי. אגב אנחנו התרגלנו לזה, אנחנו מילואימניקים, אנחנו 1% במדינה הזו, אנחנו מכירים את הדבר הזה, אנחנו רגילים להיות במעמד הנחות הזה.

הפתרון הוא פשוט, ביקשתם פתרון, אני אגיד לכם. צריך לעשות חבילה כוללת של סיוע לסטודנטים. פרסמו עכשיו בעתכ"א את החבילה של המענקים של המילואימניקים, חוץ מלימודים, שזה שכר לימוד, כמו שאמרתי, שאגב העברנו חקיקה בכנסת לפני שבוע של 'ממדים ללימודים', אז גם החידוש של עתכ"א הוא לא חידוש, לא נתנו שם שום דבר לרווקים צעירים. פשוט שום דבר. יש מה לתת, יש מלגת מחיה, יש מענקים למעסיקים שיעסיקו סטודנטים מחרבות ברזל, כדי שהם לא ייתקעו, יש שכר דירה, אפשר לעזור לנו במענקים של שכר דירה, לצ'פר אותנו.

אגב, שאלה שלא נשאלה פה, ואני רוצה, ברשותכם, ור"ה וור"מ, לשאול, אמרתם: אני לא רוצה לתת פתרון קסם כזה של עובר לכל סטודנט. האם יש מצב שבו מילואימניק נקרא ללחימה, מסיים במרץ, חוזר ללחימה ביוני והוא לא מסיים את התואר בשנה שנקבעה לו? יכול להיות מצב כזה? אנחנו מקבלים את זה?

לא, לא.

אז את תיתני לו שם עובר? שם הוא יקבל פתרון קסם?

אנחנו ניתן מה שצריך בהתאם לסטודנטים.

מה זה ניתן מה שצריך? זו השאלה שכולנו שואלים.

אתה יודע מה? כן. שוב, אני לא יכולה לדבר בשם כל מכללה, אבל אם - - -

בדיוק בשביל התשובה הזאת אני רוצה להגיד, בדיוק בגלל שאת לא יכולה לדבר בשם כל מכללה, אני אומר את זה פה, צריך שיהיה שיח אחיד אל מול המכללות.

זה לא ייתכן אחיד.

צריך שהמכללות ייתנו פתרונות אחידים בין כולם, בין האוניברסיטאות גם, צריך שתהיה פה איזה שהיא הגדרה אמיתית, אמרנו שלא משאירים אף סטודנט לוחם מאחור, צריך שיגידו את זה קבל עם ועדה, לא יהיה פה לוחם שהתחיל את שנת 2023 ונרשם ללימודים והוא לא מסיים אותה. אם אני הולך עכשיו להתמחות כעורך דין ב-2024 לא ייצא מצב שבגלל המילואים האלה אני לא מגיע לשם. ואם צריך שייתנו לי עובר בהכול.

תודה.

אני לא אוסף עוד הרבה דברים כי אני לא רוצה גם לטחון פה מים. מקודם שאלו אותי אם קיבלתי מייל על רכז של מילואים, אני לא קיבלתי את המייל, וכנראה בכל הבליל של ההודעות, שיהיה כתוב בפרוטוקול, בדקו פה, דבורה בדקה שכן קיבלתי את המייל, זה חשוב פה שזה יהיה מצוין. בכל מקרה קיבלתי את המייל, בסדר. זה פחות הדיון ופחות המהות כרגע.

אני רוצה לדבר על דבר שהוא הכרחי ונחוץ בשביל שאנחנו נוכל לקיים את המילואים כמו שהם, העניין הוא שהפלוגה שלי עתידה להשתחרר בחודש הקרוב ואנחנו נתגייס בהכרח ב-2024, אין שום התייחסות לגיוס הזה מחדש. כל המתווים וכל מה שנאמר פה בהתחלה מדברים על התקופה העכשווית. אין משהו שאנחנו רואים פני עתיד, זה משהו שחייבים להתייחס אליו.

ודבר שני, מהחוויות שלנו, מהחבר'ה פה שקידמו את 'ממדים ללימודים', ללא חוק כל הסיסמאות פה ושאמרנו שהכול יהיה פה טוב ונחמד, אבל אף אחד לא נוקף אצבע אם אין חוק שמחייב אותו לנקוף אצבע וזה התפקיד של חברי הכנסת פה, שבאמת אני מודה להם שהם מקדמים את הנושא הזה כבר תקופה ארוכה, במיוחד ליולי, אבל בסוף אנחנו צריכים שיהיה פה חוק. יש את הרעיון של חבר הכנסת מיכאל ביטון שאנחנו רצים איתו עכשיו וגם עליו יש עוד כמה שינויים שצריך לעשות, אבל - - -

ועדת החינוך דנה בזה.

נכון, אני מכיר, היינו שם. אנחנו מכירים את האירוע ולכן אני אומר לכל מי שיושב פה, אנחנו כן צריכים שתהיה התגייסות כללית של המדינה. התגייסות כללית זה חוק שמתווה את כל ההסדרים שלוחם צריך לקבל בשביל שיסיים את התואר שלו כמו שהוא תכנן וכמו שעידן אמר. הסיפה של הדברים, צריך שיהיה חוק כמו 'ממדים ללימודים'.

תודה. אני מבין ש-85 אם לא יותר חברי כנסת חתמו להצעת חוק והיא תעלה, אני מקווה מאוד שהיא גם תתקדם במהרה.

אנחנו חותרים לסיום, אז חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה, ביקשתם התייחסות וודאי שאני אתן לך לסכם.

כן, שלושה דברים שאני למדתי מכאן, שאני חושב שכדאי לקדם אותם. אחת, חלק מהדברים אולי צריכים להיות מחייבים. אתם אומרים שאתם דנים בזה, אני מציע שתגישו לוועדה.

נקבעה כבר ביום ראשון פגישת הכנה בוועדת החינוך.

מצוין. אז אני אומר, איזה כללים יהיו מחייבים. אני מזכיר פה את נושא ההערכה החלופית ואת הנושא של זמן להשלמת קורס מעבר, כלומר אם הוא יוכל להשלים את הקורס בשנה הבאה, בטח אם הוא יגויס למילואים בעוד כמה חודשים עוד פעם אז זה ישבש לו והוא יצטרך מהתחלה להתחיל את הכול. כלומר שתהיה פה גמישות.

אולי חלק מהסטודנטים לא יאהבו את זה, אני נגד מה שאמרה פה נציגת מכללת אחווה, אני נגד לתת עובר. אם זה היה תלוי בי הייתי הופך את זה בעצמו לכלל מחייב, אני נגד לתת עובר למי שלא למד. אני בעד הערכה חלופית, מי שלא למד בקורס בסופו של דבר, אם הקורס לא נדרש אל תלמדו אותו, אין צורך, אם הוא נדרש לטובת ההכשרה אין דבר כזה לתת עובר בלי שאדם למד באיזה שהוא אופן ועמד בציונים. אני מתנגד לזה.

הדבר הרביעי זה לא לשלם, כלומר שלא יצטרך לשלם, כל נושא התשלומים, כלומר שהוא לא מאבד את הסמסטר וכו'.

דבר נוסף זה לגבי סמסטר קיץ. הזכירו פה על יום כיפור, אני חושב שבמכללות, אם מדובר על היקפים גדולים, כלומר אם אצלך זה 5,000 איש, הזכרת פה את אפקה, אז בהחלט יש מקום לשקול לעשות סמסטר קיץ, בטח לאנשים - - -

עושים, עושים.

עושים, זו שנה מעוברת, עד אוקטובר ילמדו.

לא, כרגע דחסתם שני סמסטרים, את מתחילה סמסטר עכשיו, חוץ מהטכניון, התחלתם בשבוע שעבר, אתם עושים סמסטר אחד באופן דחוס עכשיו, עד מרץ, לא יודע עד מתי - - -

במקום 12 שבועות זה הופך לתשעה עד 11 שבועות, ובקיץ, תודה יולי, אוגוסט, ספטמבר, שהיה צריך להיות חגים, עד החגים שהפעם ייצאו באוקטובר ילמדו וישלימו. הקיץ מיועד למילואימניקים.

סבבה, אז לא רק השלמות פרטיות, זה מה שאני מתכוון, על ידי המורה בשעות הקבלה, אלא מי שיכול, 25,000 שלא גומרים עכשיו, כלומר הסמסטר הזה יכול להיות שהלך להם אם הם ישתחררו לא ב-14 בינואר, אלא בסוף ינואר, או אם ייקראו במרץ עוד פעם, כמו שהוא אמר כאן, צריך לחשוב, במכללות שההיקפים הם גדולים וזה.

ודבר אחרון, אני רוצה לומר לעידן, תשמע, צריך לצ'פר מילואימניקים, אתה צודק, אבל לא רק סטודנטים. יש פה כל מיני אוכלוסיות שמגיעות, יש בעלי עסקים מילואימניקים. אז יש תחום אחד שנקרא לצ'פר מילואימניקים. אני מאוד בעד, אני חושב שבוודאי אותו 1% לוחמים שעושים 60 יום, 80 יום, אז יש מערכות שכבר קיימות היום, מענקים ותוספות, זה לא נוגע לסטודנטים. סטודנטים צריך להתייחס מה הדברים הרלוונטיים לסטודנטים, שלא תאבדו את הסמסטר, שתהיה הערכה חלופית, לתת זמן השלמה, כל מה שאפשר לעשות, כולל מה שנאמר פה, הערה חשובה, התייחסות לאלה שיגויסו עוד פעם, שכר דירה, גם איש עסקים צריך שכר דירה, יש הרבה אנשים, אז זה תחת קטגוריה במה אנחנו מצ'פרים את המילואימניקים. את הנושא של הסטודנטים - - -

רק אם אתה יכול, במקום לצ'פר להשתמש במילים להעריך, להוקיר.

כן, ציטטתי את מה שהוא אמר, הוא אמר לצ'פר מילואימניקים. לתת את ההכרה. הדיון כאן הוא רק דיון על סטודנטים וצריך להתייחס להיבטים הסטודנטיאליים, צריך להפוך לכללים מחייבים, הדברים שהעליתם כולל הערכה חלופית וכולל זמן וכולל כמובן התקציבים הרלוונטיים.

אנחנו רוצים להתייחס לזה. אנחנו פרסמנו בכללי רעיונות איך לתכנן נכון את התוכנית שהממשלה פרסמה של מגויסים למילואים שהיא מתעלמת באופן די גורף מכל האוכלוסייה הצעירה. האירוע של סטודנטים הוא פשוט האירוע הראשון שמתגלגל לפתחנו שבכלל מתייחסים אליו, אין בכלל דיון על כל האוכלוסייה הצעירה שהיא לא מקבלת כלום במתווה הזה. יש אפליה ברורה בצורה מטורפת בין מה שהיא מקבלת לעומת אוכלוסיות אחרות. צריך לתת על זה את הדעת, פשוט האירוע של הסטודנטים זה אירוע שהוא חם והוא מתגלגל עכשיו, עכשיו אנשים נפגעים, אבל כל המענקים, כל התמיכה, רווקים לוחמים צעירים, אין להם שום דבר, הם לא מקבלים כלום במתווה הזה.

לא, אבל יש להם מענה - - -

זה לא נכון מה שאתה אומר.

הם מקבלים השתתפות בהוצאות אישיות, זה לא מענק.

סטודנט שצריך לחזור עכשיו וגם לעבוד, גם לפרנס את עצמו וגם ללמוד, וכל זה בחצי שנה דחוקה, הוא לא יכול לעשות הכול, אז הוא חייב את כל הדברים האלה.

תודה. חבר הכנסת כהנא, בבקשה.

תודה, אדוני היושב ראש. זה דיון בעיניי מאוד מאוד חשוב, אני שמח שהוא התקיים. אחד הדברים שאנחנו רואים שאנשים רוצים לקבל זה ודאות, אולי בתקופה הכי לא ודאית שאנחנו נמצאים בה מאז קום המדינה בעצם. אני מזכיר שאין לנו מושג עדיין מה הולך לקרות בצפון, אנחנו יכולים לתת פה מתווים על גבי מתווים ומוחרתיים תפרוץ מלחמה בצפון וזה מוריד הכול לטמיון. לכן ודאות, אני אחזור לוודאות בסוף דבריי, אבל מאוד קשה לתת ודאות בתקופה הזאת.

אני מתרשם שהמוסדות דווקא מאוד מאוד רוצים לעזור, באמת נחושים לעזור אפילו הייתי אומר, ויש בעיה של העברת מידע. בסוף יש איזה פער. זה גם דברים אובייקטיביים, כי החבר'ה עכשיו לוחמים, אפילו מה שנאמר פה, הראש שלהם במקום אחר, גם אם הם מאוד רוצים הראש שלהם במקום אחר. אנחנו צריכים להבין את זה, אנחנו לא חשים את מה שהם חשים עכשיו, אבל יש פה פער בהעברת מידע. מירי ואני נכנסנו רגע לאתר של האוניברסיטה העברית, לא הצלחנו למצוא מי רכז המילואים.

יטופל.

עזוב רגע את העברית, אני חושב שבכל דף נחיתה של אוניברסיטה: מילואימניק, מילואימניק הקש כאן, ואז מיד כל מה שהוא צריך שיהיה כתוב לו. העברת מידע זה אולי הדבר הכי הכי חשוב.

לגבי ציון עובר שלא נכנס לממוצע. אני חושב שבקצה, כמו שעמית אמר, אי אפשר לתת ציון עובר אם לא למדת או הערכה חלופית או משהו, אבל בקצה כן צריכה להיות אפשרות שמישהו שלמד את הקורס, עשה משהו, הערכה חלופית, בוחן, הגיש על זה איזה עבודה, ושזה לא ייכנס לממוצע, כדי שמצד אחד הבן אדם עבר את החומר, מצד שני הוא יידע שבקצה לא הלכה לו שנה לפח הזבל.

ואדוני היושב ראש, זה לא רק המוסדות, זה גם המדינה. כי אם עכשיו מגיע סטודנט שהוא גמר מילואים והוא מתחיל ללמוד, אז במקום שהוא יהיה מלצר וינקה חדרי מדרגות הוא צריך עכשיו ללמוד עוד קורסים ופה המדינה כן צריכה לתת לו מלגות נוספות כדי שהוא לא יצטרך לעבוד והוא יוכל להקדיש את כל כולו ללימודים, וזה ממש לא רק המוסדות.

והוודאות שאני חושב שבסוף כן אפשר לתת זה הוודאות שהם ייצאו כשהם יודעים שאף אחד מהם לא יישאר מאחור ואת זה כן אפשר לעשות. את זה אפשר לעשות, זה כן בידיים שלכם, הרצון ברור שהוא קיים פה, באמת אני מתרשם שהרצון קיים, אפשר לתת לסטודנט את הוודאות שלא ישכחו אותו.

ובאמת הערכה ענקית, זה לא נתפס מה שהמילואימניקים האלה עושים עכשיו בשבילנו, באמת אני מוריד את הכובע, תודה.

מאה אחוז, תודה, מתן. תודה גם על היוזמה בנושא הזה. אני אסכם כך. קודם כל, גם המובן מאליו צריך להיאמר, אז אנחנו ודאי כולנו מכירים תודה לכל אנשי המילואים באשר הם, עם דגש ודאי על הלוחמים, אבל לא רק, גם מי שלא נמצא בלחימה בתוך עזה תורם את חלקו או את חלקה ואנחנו מלאי הערכה.

ולקצין המילואים הראשי אני רוצה לומר שגם אנחנו כל פעם נתקלים במילה, אני כבר בכמה דיונים הייתי, כי לפצות זה נשמע מוזר, לצ'פר זה נשמע סלנג, ולתגמל זה כאילו אנשים באו לקבל איזה כמה גרושים למילואים, אז אנחנו לא מוצאים מילה, אבל הכוונה מאוד ברורה, שאני לא רוצה להגיע למצב שכולנו נהיה עם הוקרה ונתלה דגלים ונעשה פה אירועים אבל בתכלס לאנשים גם לא יהיה איפה ללמוד וגם לא יהיה מה לאכול, כמו ששמענו בדיון הקודם.

לגבי הנושא לשמו התכנסנו, יש דברים שהם גם עם סימן של פלוס וגם עם סימן של מינוס. ברור לגמרי שיש בכל מדינה דמוקרטית חופש אקדמי ומוסדות אקדמיים לא מצדיעים ואומרים כן, המפקד כשהם מקבלים הנחיה כזו או אחרת, וכך זה צריך להיות, אבל מה שמדאיג זה שכבר כמה חודשים אנחנו שומעים על הפערים בין המוסדות. אני לא אעשה פה שום שיימינג ולא אגיד שום אמירה לא אחראית, אני גם לא חקרתי איזה מוסד בדיוק מה, אבל יש מגמות מאוד ברורות, יש מוסדות שמאוד חשוב להם מן היום הראשון ואפילו מנפנפים בדגל הזה: אצלנו כך וכך אנשי מילואים ואנחנו עוטפים אותם ואנחנו עוזרים להם, ויש מוסדות שלא רואים את זה כמשימת-על.

אז אני חושב שמה שניתן וצריך לעשות, ודיברו על זה כמה חברים, זה סוג של לפחות אחידות בהנחיות ושהמוסדות יידעו שגם למל"ג וגם לוור"ה ולמשרד החינוך ודאי ולכל הגופים האלה מאוד אכפת מהנושא, מאוד חשוב הנושא וכמה שהנושא הזה יחלחל לתוך המוסדות פנימה אני חושב שכך ייטב.

נושא שדיברו עליו, במיוחד החברים שלנו שחלקם גם יושבים כאן על מדים וגם חלק שלא באו עם מדים, אבל נמצאים במילואים, רק עכשיו השתחררו מן המילואים, זה הנושא של תחושות. אני חושב שמה שאפשר להבין מהדיון הזה, אני מסכים עם כל מי שאמר שקיים רצון טוב, גם לא חשבתי לרגע שיבואו לכאן אנשים ויגידו: מי צריך לעזור להם? שיסתדרו. ברור שאין רוח כזאת ולא צריכה להיות רוח כזאת, אבל אני חושב שיש פה, איך אני אגדיר את זה? איחור בטיפול או איחור בפאזה.

אם אני מוריד את הימים הראשונים של הלם טוטאלי אצל כולם במדינה, גם אני מניח אצל היושבים בחדר הזה, אז אנחנו שלושה חודשים בתוך האירוע. הצבא ידע להתארגן תוך שעות, גם מי שלא במילואים ראה את זה, איך אנשים נעלמים מבית הכנסת באמצע שמחת תורה כי הם כבר קיבלו את הווטסאפ או את שיחת הטלפון או שאפילו לא חיכו לטלפון ונעלמו למילואים. לצערי הרב כל מה שקשור למעטפת בכל התחומים, גם בנושא הזה, איחר מאוד מבחינת הפאזה ועדיין לא מדביק את הפער הזה.

אם אפשר לקחת משהו מן הדיון הזה אז זה לצמצם את הפערים ולנסות להדביק, זה משהו שאנחנו כולנו חייבים לעשות. יש חלק מהסוגיות שעוד ילוו אותנו, אין פה פתרונות בית ספר, היה פה ויכוח ציון עובר, לא ציון עובר, כל אחד בא עם הדעה שלו, אני לא אסתיר את דעתי, אמרתי אותה באחד הדיונים הקודמים שהיו לנו, אני לא הייתי רוצה לקבל אינפוזיה ממישהו שבדיוק באותו זמן נלחם בגבורה בעזה כשלמדו על האינפוזיה, אני מעדיף שבכל זאת אנשים איפה שזה חשוב ישלימו את התארים וישלימו את כל החובות שלהם בתואר, איך בדיוק? מה בדיוק? אני מזמן מזמן כבר לא לימדתי במוסד אקדמי, ולא למדתי עוד יותר מזמן.

הפתרון, אני חושבת, שצריך שיהיה מנעד, מנעד של פתרונות.

בדיוק על זה דיברתי, אני חושב שבאמת יש מגוון או מנעד של פתרונות וזה מה שיכול לתת מענה, כי בצדק, אמרו, דרך אגב גם מצד הסטודנטים וגם מצד, נקרא לזה לצורך הדיון הממסד, בצדק דיברו על חליפה אישית ועוד כל מיני מושגים שעלו כאן, כי צריכה להיות דרישה לטיפול אחיד ולמינימום אחיד וכן הלאה, ומשם צריך כנראה להגיע למגוון פתרונות.

אני מעלה רק נושא אחד כי בעצמי אמרתי שיש לפעמים איחור בטיפול, אני חושב שמישהו גם הזכיר את זה, אני חושב שזאת גישה קצת פשטנית לחשוב שאם תאריך השחרור מן המילואים של מישהו שהיה בעזה או בצפון הוא 10 בפברואר, אז שב-12 בפברואר הוא יהיה כשיר ללמוד בקצב ולהשלים את החובות. אני לא רוצה לדבר על אחרים, יכול להיות שיש מאוד מוכשרים, אבל אני הייתי במצב דומה, גם חשבתי שאני גיבור, מאוזן וכן הלאה והגעתי ללימודים ולקח לי פחות או יותר שנה להבין איך כולם פתאום כותבים את החיבור כל כך מהר ואני לא מצליח לחבר שתי שורות. אז אני מציע שכבר עכשיו ניקח את זה בחשבון ולא ניתן אנחת רווחה שהחבר'ה השתחררו, פשטו את המדים, התיישבו ואפשר עכשיו להעמיס עליהם גם עוד קורסים נוספים.

ודבר אחרון זה לעצמנו, וגם בעקבות ההערות שהיו, לגבי תפקיד הוועדה הזאת. א', נאמר פה, ובצדק, שיש כל מיני דברים שיכולים למסור בדיונים יותר מצומצמים, אבל זה רק בחזקת התחזית. דבר אחד ברור, אפרופו איחור בטיפול, אני חושב ששמענו את כל הגורמים הרלוונטיים, את שר הביטחון ואת הרמטכ"ל ואת כולם, שכבר לפני שלושה חודשים דיברו על לחימה ארוכה, לא זוכר שמישהו אמר שתוך שבועיים אנחנו ננצח במלחמה ונלך כולנו הביתה ונמשיך בחיים הרגילים, אז גם עכשיו אפשר להבין שמדברים די בגלוי שאנחנו באירוע מתגלגל, לכן ננסה מקסימום פה לתכנן מבחינת המילואים. זה לא רק בהקשר של הסטודנטים, אבל זה הכול בחזקת תחזית ותרחישי ייחוס, לא מעבר לזה, אף אחד לא באמת יודע.

אבל יש לוועדה הזאת תפקיד נוסף ואני אגיד את זה בצורה פחות יפה. אני כיושב ראש הכנסת בזמנו אמרתי הרבה דברים על ראשי ועדות שגונבים אחד לשני דיונים ועושים דיונים במקביל והדברים שאמרתי לא היו מחמאות בדרך כלל, אז אני לא שמח לשמוע שאומרים לי, ובצדק אומרים: היינו עכשיו בוועדת חינוך עם הנושא הזה ועכשיו באים לכאן, בדרך כלל אני לא אוהב את הדברים האלה, עברתי מזמן את הגיל של לקיחת הקרדיטים או גנבת קרדיטים, אבל דבר אחד אני אגיד די בבירור ואמרתי את זה, וחלק שמעו גם בדיון הקודם, לא יהיה מצב שהוועדה הזאת תצטרך לאשר כל מיני דברים שקשורים להארכת משך המילואים, להעלאת גיל פטור ממילואים, להארכת צו 8 וכן הלאה וכן הלאה בלי שאנחנו נדע בבטחה, ולא אכפת לי באיזה ועדה, שטיפלו בכל הנושא של המעטפת. זה אני אומר בצורה מאוד פשוטה. ואם ועדות אחרות לא יצליחו לטפל אז אנחנו נטפל בזה, ועמדתי הזאת ידועה, זה לא שאני עכשיו במהלך הדיון התלהמתי, רלי שמע אותי בדיונים הרלוונטיים לא פעם, היו כבר דברים מעולם, אנחנו עם המדיניות הזאת נמשיך.

כך שבעקבות הדיון שיזמו פה חברי הכנסת אנחנו למדנו כמה דברים, ניתן לוועדת החינוך להמשיך, אתם, מל"ג וור"ה, באופן הכי טבעי עובדים מול ועדת חינוך. במידה שלא יגיעו שם לפתרונות אנחנו נצטרך לקחת על עצמנו את הסנכרון בין הדברים, אבל הדברים האלה יעלו ביחד, כל מה שקשור לחובות של המילואימניקים ולדרישה שלנו מן המילואימניקים עם כל המעטפת שאותה מדינה שקוראת להם לדגל צריכה לתת ואנחנו נדאג לזה.

אז תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:30.