פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת הכספים
08/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 290
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ז בטבת התשפ"ד (08 בינואר 2024), שעה 10:00

הצעת תקנות לעידוד השקעות הון (שינוי התוספת השנייה לחוק) התשפ"ד - 2023

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אחמד טיבי
אימאן ח'טיב יאסין
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

גל ברנס - משרד האוצר

גליה ימין - משרד האוצר

לימור קפלן - מנהל תחום עידוד השקעות הון תושבי חוץ וב, רשות המסים

רומי קאופמן - רפרנטית מול משרד הכלכלה והימורים, משרד המשפטים

שלמה אטיאס - מנהל רשות ההשקעות משרד הכלכלה, משרד הכלכלה והתעשייה

מורן יופה - יועצת משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

שי קורן - כלכלן, משרד הכלכלה והתעשייה

תומר גלאם - ראש העיר, עיריית אשקלון

רועי כהן - לשכת ארגוני העצמאיים

נתנאל היימן - התאחדות התעשיינים

חיים מור יוסף - יור התאחדות אשדוד, התאחדות המלאכה והתעשייה

אפריים בנוב - מנכל מחוז אשדוד, התאחדות המלאכה והתעשייה

ורד אנסבכר - פורום הגבורה

צורית פניגשטיין - פורום הגבורה


נועה רחמים
מרב רחמים

שלומית ארליך
אביטל יזרעאל

טמיר כהן

הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות לעידוד השקעות הון (שינוי התוספת השנייה לחוק) התשפ"ד - 2023

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. לפני שנתחיל אני רוצה לומר, ששבוע שעבר ישב שר האוצר עם ראש עיריית אילת אלי לנקרי, והגיעו להסכמה. היא כוללת מספר פריטים שאילת תקבל, יימשך גם המתווה באילת לינואר פברואר. בכל המקומות האחרים התוכנית היא שזה לא יהיה כך. יקבלו 50 מיליון שקל לעסקים באילת, תושבי אילת יקבלו הנחה בטיסות לאילת, יקבלו כמו בתחבורה הציבורית. שורת נושאים שאני אתקשר לאלי לנקרי. שאלתי אותו, כי אנו מכינים את החוק, ומתכוונים להניח אותו בכל מקרה, כי אם יהיו תקלות, שלא נצטרך להכין את החוק מחדש. ביקשתי שיניחו אותו בכל מקרה. לחוק יש חיסרון גדול שיש לו השלכת רוחב אבל אם לא תהיה ברירה כפי שכולנו חתמנו על החוק הזה, אם תהיה תקלה נצטרך להשתמש בו. מקווה שלא תהיה תקלה. יש לאילת פתרון לפי הסיכום בין ראש העיר לבין שר האוצר.

אני רוצה לעבור הלאה, אך הבנתי שרוצים – בבקשה.

שלום, אני צורית פניגשטיין. אני אימא של מעוז פניגשטין. יהיה לי קצת קשה לדבר – זה לא מניפולציה אלא אמיתי ומהלב. הבן שלי נפל ממש עכשיו לאחרונה. זה ממש טרי. קמנו מהשבעה לפני שבוע וחצי. באתי לומר לכם כמה מילים על חזון שאתם תתרגמו את זה למעשה כי אני קטנה מאוד בטקטיקות ובכספים. אבל חשוב לי להמשיך את הרוח של הילד שלי. אני מספרת על הילד המת. כולכם רואים חייל גיבור, אבל גידלנו אותו לחיים. אנחנו לא שאהידים. גידלנו אותו לחיות. יצא כמעט מדי שנה לחופשות לגלוש בסנו בורד, יצא לטייל בארץ, אהב את הארץ, טייל במסלולי אופניים. ילד של חיים, אדם של חיים שעזב את החיים שלו להתגייס למילואים בשביל החיים של היושבים פה ושל תושבי מדינת ישראל.

אנו בזמן האחרון שומעים את הקריאה מכל מיני מקומות, בעיקר מהעולם ומארצות הברית לעצימות נמוכים, ואומרים: בבקשה, ניצחון עכשיו. שלא יהיה הדשדוש בדרום לבנון שכל כך הרבה משפחות כמונו שיחוו את ההרוגים. אנחנו צריכים לתת מכת מחץ. לפעמים זה נשמע לכם לא הגיוני אבל לא הגיוני להיות ציוני במדינת ישראל. לחיות בלב מיליוני אויבים זה באמת לא הגיוני. אנחנו עושים את הלא הגיוני. החיינו שפה שכבר מתה. אנו עושים את הלא הגיוני וצריכים את החזון הזה. תחזיקו את זה בראש כשאתם מקבלים את ההחלטות. אנו חייבים את זה לכל הילדים הקטנים בשדרות ובצפון ובכל מקום. הבן שלי – יש לו תינוקת קטנה, שכבר לא יהיה אבא. אבל בשביל כל כך הרבה ילדים במדינת שיוכלו ללכת לישון בשקט, בשביל זה ויתר על חייו הפרטיים. לא תהיה לי בחיים נחמה. אני כל כך מתגעגעת לילד שלי, אבל תהיה לי נחמה לאומית שמותו לא היה לשווא. זה על הכתפיים שלכם. תודה רבה.

שלום, אני אחות של רב סרן יהודה כהן, מ"פ בסיירת גבעתי. יהודה היה בקבע, לחם בנחל עוז, טיהר את הקיבוץ ממחבלים ולאחר מכן נכנס לעזה, ושבוע לאחר הכניסה הקרקעית הוא נפל בקרב. גם הוא במותו ושניים מחייליו הצילו את כל הפלוגה כי היו שם כמויות רבות של ציוד לחימה והמון מחבלים. הזעיקו מייד את הכוחות, והצילו הרבה מחיילי הסיירת.

אני רוצה להצטרף לקריאה של צורית. יהודה אחי צחקו עליו שהוא מאוד צהוב, מאוד נותן אמון במפקדים, אמון בצבא, בממשלה. הוא חונך בעלי, שם התפיסה של האמון במדינה זה תפיסת האם של המכינה. זה מה שיהודה האמין בו. מנגד, תמיד כשהיו לו דברים קשים, ידע לעצור ולומר ברגישות ובענווה אבל בעוצמה: תתעוררו. זה לא בסדר. יש לנו אין ספור דוגמאות על זה ששמענו ואנו שומעים כל הזמן. אני רוצה להצטרף לקריאה של צורית ושל כל פורום הגבורה, של משפחחות שכולות מכל המגזרים, מכל חלקי החברה הישראלית, לא להפסיק את הלחימה. אסור לנו. אנו מבינים את המחירים. מי כמונו יודעים את המחירים. הכוח שלנו להמשיך את הצוואה של אחי, של הבנים, ואנו רוצים לבקש ולדרוש: אסור לנו להפסיק. אנו מבינים את המחירים שיהיו. אנו חושבים על המחירים שיהיו הלאה. אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לדשדש ולהתקפל אחורה. ניצחון מוחלט יהיה רק כשנמגר את הרוע הזה וכשנחזור לשליטה ישראלית ברצועה. שהאויבים שלנו יבינו שיש מחיר למעשים שהם עשו בנו. כל עוד לא נראה להם את המחיר הזה, אנו יכולים לתאר לעצמנו איך יהיה המשך ההיסטוריה.

עם כל התחושה שנכנסנו לשגרת מלחמה והעורף – כבר נמאס, מיצינו את הסיפור, בתור אחת שבסיום השבעה על אחי, בעלי חזר להילחם בעזה במשך חודש. עכשיו שוחרר אבל הם עתידים לשוב לשם ואשלח אותו באהבה כי אני מבינה שזו המשימה שלנו ואני לא יחידת סגולה. יש סביבי כל כך הרבה נשים גיבורות ואנשים גיבורים שיוצאים להילחם כי מבינים שזה המשימה שלנו, ועד כמה שזה קשה העורף חזק ועם ישראל הוכיח לאורך כל ההיסטוריה שלנו שיש לו היכולות להתגבר על קשיים ולצמוח מהם. אנו העורף. אני בעורף, לא בחזית, אבל יש לי כוח ואני לא מדברת בשם עצמי. מדברת בשם כל עם ישראל שרוצה לסיים את המלאכה. אנא, רוצים לתת לכם כוח לסיים את המלאכה. שלא נמצא עצמנו באותו מצב בעוד שנים ונכה על חטא. תודה.

תודה רבה. כמובן אנו משתתפים, כל הוועדה משתתפת בצערכם. מסכימים עם כל מה שאמרתם. השם יחזק אתכם בצער הגדול הזה שלכם, של כולנו. תודה רבה.

במעבר חד אני עובר לסעיף הראשון בסדר-היום: הצעת תקנות לעידוד השקעות הון (שינוי התוספת השנייה לחוק) התשפ"ד – 2024. מי מציג את התקנות?

גל ברנס, אגף תקציבים.

אגף תקציבים מציג את התקנות?

התקנות של שר האוצר ושר הכלכלה.

בדרך כלל המשרד המקצועי אבל בסדר.

שר האוצר הוא פה שר תקנות. זה חוק של מיסים ומענקים.

חוק עידוד השקעות הון, בעולמות התעשייה נותן שתי הטבות מרכזיות: הראשון זה הטבות מס למס חברות והשני זה מענקים של רשות ההשקעות ומשרד הכלכלה. התוספת לחוק הזה נקבעה בעבר בהוראת שעה כל פעם לכמה שנים. פעם אחרונה תיקנו אותה ב-2021. מוצע לקבוע את התוספת כקבועה. היא לא השתנתה כל פעם בהוראות שעה האלה. אנו מציעים שלא להשאיר את התעשייה בלי ודאות אלא להפוך אותה לקבועה ולהפסיק עם הוראות השעה.

בנוסף אנו מציעים לקבוע הוראת שעה ספציפית חדשה, שבנפת אשקלון במקום התוספת הרגילה שקובעת שזה יהיה רק לסוציו של 1 עד 4 יהיה גם 1 עד 5 לרשויות שהן במדד פריפריאליות 1 עד 6. המטרה שלמרות שאנו מגדילים את הסוציו ומכניסים עוד רשויות, להישאר ברשויות הפריפריאליות יותר כי בסוף מטרת החוק לדאוג יותר לפריפריה. אנו רוצים שההשקעות ינותבו לפריפריה, וככל שאנו מתקרבים למרכז הארץ – ההשקעות נעשות על חשבון רשויות בפריפריה כמו קריית שמונה, ירוחם ודימונה, ואנו רוצים לשמור על האיזון הזה.

למה הוראת שעה?

זה משהו חדש.

זה לא משהו חדש. ביוני 21' בפעם הראשונה ביקשתם להכניס את הוראת השעה בנוסח פחות או יותר דומה למעט הסיפא. אז הבאתם את זה בתיקון קצת שונה. תוך כדי הדיון בוועדה נכנסה התוספת ביחס לפסקה (3א) כפי שמופיעה גם כאן, לעניין נפת אשקלון גם את אזורי התעשייה המרחביים ברמה חברתית כלכלית לפי אשכול 5. פה החידוש, בזה שאתם מבקשים לשייך את זה גם לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אם תוכלו להסביר מה החידוש כאן.

כאמור המטרה היא, למרות שאנו מרחיבים את האזורים, כן להישאר ממוקדים בפריפריה. לכן הכנסנו את המדד הזה שמטרתו להתמקד ברשויות הפריפריאליות.

למה אתם מביאים את זה בכלל?

הוראת השעה האחרונה פגה בסוף השנה הקודמת, ב-31.12.

היא נקבעה ב-25.5.21 באופן רטרואקטיבי כך שחלה בשנים 21', 22', 23'. היא פקעה בסוף השנה.

נכון. כעת אנו מציעים- - -

אם תוכל להסביר, למה אתה מציע? מה קרה באשקלון?

למה חלק כן בהוראת קבע, וחלק בהוראת שעה?

יש חלק שרץ הרבה שנים ולא השתנה, ולכן אנו לא רואים צורך להמשיך להאריכו כהוראות שעה.

שם זה היה בדיון בפעם הקודמת. התבקשתם גם בפעם הקודמת להביא את זה עם תוקף וחברי הוועדה גם אז אמרו לכם שאין סיבה לא לעשות את זה באופן קבוע.

קיבלנו את עמדת חברי הוועדה.

אז גם הפעם תקבלו את עמדת חברי הוועדה אם יבקשו מכם גם על הוראת שעה להפוך להוראת קבע, החלק החדש כביכול.

כאמור המטרה שלנו היא להתמקד כמה שיותר בפריפריה, פחות לדאוג למרכז. ברגע שהוספנו אזור חדש, שנכון, כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, זה היה בפעם האחרונה – עכשיו גם חידדנו יותר את ההגדרה.

אז זה לא בדיוק חדש.

למה אתם מציעים את זה? מה קרה באשקלון או באזור התעשייה של אשקלון? למה זה שונה משוויץ? כהוראת שעה, מה הסיבה?

שני דברים. אחד, סיימו לפתח את אזור התעשייה הצפוני, היה צריך לשווק אותו. הכוונה הייתה שיסתיים להיות משווק תוך השנים האלה וזה טרם קרה. יש אפקטיביות להטבה בהיבט הזה של אשקלון וכמובן יש המלחמה שהייתה עכשיו שהשפיעה על העיר ועל יכולתה למשוך עסקים.

כלומר יש סיבה שצריך לעשות את זה גם על אזור התעשייה הצפוני.

כן.

להמשיך. אם תוכל לחדד אילו ערים ייפגעו מהשינוי שעכשיו אתם עושים.

לא גרענו אף אחד.

ברור שייפגעו, אם תינתן עדיפות באזור אחד.

נדייק את השאלה. כיוון שמדובר בתוספת שבהתאם להוראות החוק גם אם בשנה שבה נגרעים אזורים, ממשיכים להישאר בתוקף במהלך שנה נוספת, השאלה היא מעבר לשנה הזו. האם יש – אמרתם שדייקתם. לא סתם עשיתם זאת. היה צורך בדיוק הזה. האם כתוצאה מהדיוק יש מישהו שבתום השנה הזו ייגרע מהאזורים?

ולמה שנה?

זה בחוק.

מה שאומרת היועצת המשפטית, שאם פגה התוספת, כל מי שבתוך התוספת יש לו ודאות של עוד שנה שלא לוקחים לו את ההטבה.

אגב במקומות של תעשייה והשקעות שם זה לא ממש ודאות.

נכון.

לכן אני שואל מעבר לשנה מי נפגע, ובאיזו צורה יכול כן לחזור למסלול.

גם בקורונה היו כל מיני רשויות שנכנסו לחוק בגלל ירידה שלהן בסוציו היקף אבטלה וכו'. הן כרגע יצאו – זה בלי קשר לתוספת. הן נכנסו לתוספת בהיבטי אבטלה או כי השתנו בסוציו. יש רשויות כל הזמן, גם אם איננו נוגעים בתוספת. קריטריונים בתוספת לא רשויות מקומיות. הם רוחביים, אומרים, למשל בנפת אשקלון סוציו 1 עד 4, למשל 10% אבטלה, כל מיני סיבות באלה. יכול להיות רשות שבשנה מסוימת תיכנס ושנה אחרי זה תצא כי הקריטריונים השתנו - כמו עכשיו המדדים כרגע הם מדדים שרשויות יכולות להשתנות בהם, לעלות בסוציו ולצאת כמו בהרבה הטבות שנותנת המדינה. בהיבט הזה לא שינינו שום דבר מהותי.

רמת הסוציו פעם בכמה זמן הלמ"ס מפרסם?

לדעתי פעם בשנתיים.

קצת יותר. תבדוק מתי הפעם האחרונה. זו אחת הבעיות הגדולות ביותר. אולי עיר נופלת בדיוק בתפר הזה.

השאלה איך קובעים.

היה פה פעם דיון על זה. נכון. יש ערים שעשו בהם פינוי בינוי, מגדלים נמצאים שם, נמצאים אנשים מהעשירון העליון. אבל עדיין נקרא עם סוציו נמוך ותלך לאזורים אחרים ששם זה בדיוק הפוך. לכן כשאתה מסתכל, לא בטוח שזה הדבר הטוב לעשותו. וכשאני שואל על השנה הזו, שאתה אומר: ניתן עוד שנה - יכול להיות שהפגיעה תהיה פגיעה. לכן אני שואל, בהסתכלות שלך איזה ערים נפגעות שנמצאות פה כרגע, ואם יהיה שינוי האם יכולות לחזור?

כל מי שייכנס לקריטריונים של החוק נכנס אוטומטי. הסוציו יכול לעלות, יכול לרדת. מדד פריפריאלי משתנה.

מי אמר שזה מועיל לאותה עיר שהייתה בפנים ויצאה, והשאלה אם יעזור לה?

לכן אנו משתדלים לא לעבוד לפי רשויות שיעזרו להם או לא.

לכן למה הוספתם את הסעיף הזה?

מה הצורך בדיוק?

אנו ממקדים את החוק בפריפריה, כי – אם החוק היה ניתן בכל הארץ, הייתה הטבה לתעשייה אבל לא היינו מצליחים לקים מטרות החוק.

אבל גם אם היית משאיר רק את הרישא עדיין היית בתחום הפריפריאלי, לא?

לא, כי נפת אשקלון מאוד מרכזית.

יש פה נציג משרד הכלכלה? אתם הגוף המקצועי שצריך לומר לנו. שנייה, נעשה הפסקה. יש פה נועם ומרב רחמים, משפחה של החטוף מתן. בבקשה.

שלום. אני בת דודה של מתן, זאת דודה של מתן, אימא שלי. מתן חטוף מנחל עוז, 94 ימים. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות עם זה. אנחנו צועקים, בעצרות, ביום שבת. חושבים עליהם, נכון, אבל מה עושים איתם? איפה הם? עסקה, לא עסקה, המגעים, לא מגעים. האוויר שלהם הולך ואוזל. אין להם אוכל. החטופים שחזרו ירדו חלק 8 קילו. הם חצי מהזמן שהיו שם. החטופים כרגע - כפול. אם הוא ירד 8 קילו, הוא ירד 20 קילו. אין להם אוכל, החמצן שלהם הולך ואוזל. הזמן שלהם בחיים הולך ואוזל. אנחנו צריכים לא את החושבים עליכם אלא את מביאים אותם. אנחנו צריכים אותם פה אתנו. המדינה הפקירה אותנו. הפקירה אותם. הם נשבעו אמונים למדינה הזאת, ואיפה המדינה שנשבעה עבורם? זה חד צדדי? זה מה? הוא נשבע לעשות הכול בשביל המדינה, ועשה הכול בשביל המדינה, והמדינה לא פה בשבילו. 94 שיום שהוא לא רואה שמיים ולא רואה כלום ולא יודע מה עם המשפחה שלו, ויש לו אח בן 8 שכל הזמן שואל איפה מתן ומתי מחזירים את מתן, ורואה ניידת וחושב איך מחזירים את מתן, ורואה רכב וחושב שמחבלים באו. הם לא מהעוטף אלא מקריית ביאליק. אנחנו צריכים לראות אותם כאן, היום, עכשיו ושזה יהיה ההעדפה הראשונה. לא השנייה ולא השלישית. את מיטוט חמאס אפשר לעשות גם עוד חודשיים. אני רוצה אותו בחיים. רוצה לחבק אותו. לא רוצה לראות אותו בארון. רוצה לראות אותו בעיניים שלי.

תודה רבה. נגעת לליבנו.

אני רוצה לומר שוב, אני חושב שאני מבטא פה את עמדת הרוב המוחלט של חברי הכנסת. מבחינתנו השבת החטופים זה לא רק המטרה העליונה הראשונה במעלה של המלחמה הזו אלא גם החוב המוסרי שלנו כלפי אזרחים, גם חיילים עד האחרון. נעשה הכול ככל שתלוי בנו כחברי כנסת. אין פה הפרדה בין קואליציה לאופוזיציה. אנחנו נעשה הכול כדי להשיב אותם.

תודה רבה. לפני שנחזור למשרד הכלכלה, ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי הוועדה. משרד הכלכלה ומשרד האוצר, משפחות החטופים. לצערי, אנחנו עדיין, גם אחרי 7.10, עדיין מדשדשים וחוזרים על ועדות, כאילו, מה עוד צריך לקרות, שמדינת ישראל תבין, שאשקלון צריכה להיות חלק מה-7 ק"מ? מה עוד צריך לקרות? ועדיין חוזרים לישיבות, חברי הכנסת פה מדברים קצת בציניות אבל לא כדי לפגוע – אתה פה כל יום. כן, אני פה כל יום כמעט 7 שנים ונלחם על מה שמגיע לעיר הזאת בזכות ולא בחסד. אף אחד לא עושה לי טובה ולא לתושבים שלי, 170,000 תושבים ש-14 שנה מחזקים את צה"ל, את מדינת שישראל, נותן להם את הגיבוי המלא מסבב לסבב, שחוזר על עצמו כל 8 חודשים ועכשיו במלחמה אינטנסיבית שמעל 90 יום שחיילים מקריבים את חייהם כדי לשמור על המולדת, על ארץ ישראל, על העיר אשקלון לא כדי שזה ייעלם. כדי שיהיה לעיתים רחוקות יותר. הלוואי. וכפי ששמענו את המשפחות השכולות, שמדברים שלא לשווא הלכו בניהם ובנותיהם. גם אנו מקווים ומאמינים שזה מה שצריך להיות. אבל מה לעשות, לצערנו 14 שנים אנו מדברים וחוזרים על אותה מנטרה. לומר שיש קונצנזוס מלא גם של קואליציה, גם של אופוזיציה, גם של אדוני היושב-ראש, בעזרה ובסיוע לאשקלון – כן, אבל תמוה בעיניי איך אני פה יושב ושומע את השיח הלא מדויק הזה – מה קורה עם ערים אחרות? איפה מתפתח? איפה לא? בזמן שאשקלון בנתה 17,000 יחידות דיור כדי לתת מענה למדינת ישראל, אחרים חששו. ואני לא. קיבלתי את ההחלטה באומץ ובנינו ועשינו, ובהסכמים עם מדינת ישראל היה ברור, שחייבים להגדיל את תמהיל העסקים, תמהיל העשייה, המחסר, ההייטק, הלואו טק. וכל פעם אני מוצא עצמי פה נלחם בפקידות, נלחם בכולם, מסביר לשרים עד כמה חשיבות של חוק עידוד השקעות הון. וזה רק ההתחלה. גם התושבים שלי יקבלו את ההטבות במס שמגיע להם בזכות ולא בחסד אם אנו רוצים שאותן דירות שבנינו ונבנה ימשיכו לגור שם, כי מה לעשות – המצב הביטחוני באשקלון לא כפי שהיה בעבר. ונכון, העיר מצליחה ומובילה ומשגשגת ותמשיך. אנחנו לא מסכנים. אבל באותה נשימה אנחנו חייבים לקבל את הכלים. זה מגוחך להגיע לפה כל שנה בעוד הארכה של שנה ועוד חצי שנה, לקושש. אני לא צריך לקושש. אתם חבריי חברי הכנסת שבאים ודואגים ומגיעים לעיר כל רגע נתון, ומבטיחים שתעשו הכול, היום אני מצפה מכם – שר הכלכלה, מגיע לו יישר כוח גדול ושר האוצר שהביאו את זה לשולחן הדיונים היום כדי להעביר את זה ובהמלצתם רשמו חד משמעית שהם רוצים שזה יהיה קבוע. אבל הפקידות עדיין מתעקשת שנעשה 3 ועוד שנה. זה לא העניין. כדי לשקם את העיר ולהביא את זה לידי ביטוי לבנות מפעל לא בונים ביום אחד. להקים פארק הייטק לא קם בחצי שנה ולא בשנה ולא בשנתיים. לכן אתם חייבים להביא את זה לידי ביטוי היום. אי אפשר להחזיר את אשקלון כל פעם אחורה. כל פעם אני בא וצריך להתחנן לחברי הוועדה ולשבת עם השרים ועם בעלי המקצוע ולנשק את ברנס כדי שיבין מה הנחיצות, ואני מבין אותם לאשקלון כדי שיבינו מה המשמעות של אשלקון, של אותם תושבות ותושבים שמקריבים את חייהם. 26 נרצחים רק באירוע הזה ב-7.10 מהעיר אשקלון. חלק על ידי רקטות, חלק תוך כדי הלחימה. וכל פעם אחזור ואבקש מגפני, אדוני היושב-ראש, תעשה לי טובה, מחילה? אני לא מבקש. זה הזכות שלנו לקבל מה שמגיע לנו בזכות. אתם רוצים לראות את התקומה של מדינת ישראל? אתם רוצים לראות את השגשוג של מדינת ישראל? אתם רוצים לראות את אשקלון עם 300,000 תושבים? עם מסחר, תעשייה והייטק? צריך לקדם את זה. התחרות לא הוגנת. ברנס אמר את זה בזהירות של איך ולמה וכמה. לאשקלון מגיע יותר מכולם, נקודה. זה לא סוד. אני לא עושה תחרות עם שום עיר במדינת ישראל. אם רוצים לקיים דיון לגבי עיר כזו או אחרת – תקיימו אותה. היום אנחנו פה בעניין אשקלון. עושים את זה מאוחר מדי. עשינו את זה בעבר ואני מבקש מכל חברי הוועדה, ואדוני היושב-ראש, לעמוד על זה שזה יהיה לצמיתות ואני מבטיח לכם שגם בימים ובשבועות הקרובים אעשה הכול כדי לתקן את העוול של התושבות והתושבים שלי לגבי הקלות במס. לא יכול להיות שיושבים שם בחזית וכל אחד מתחיל לעשות לי חישובים כמה זה יעלה. זה לא יעלה. זה יחזק את הכלכלה. יביא עוד תושבים. יחזק אותם מפעלים. יביא תושבים איכותיים נוספים לעיר אשקלון. נרתמנו, נירתם עבור ההצלחה של מדינת ישראל. זה לא קלישאה. כל מי שיושב פה סביב השולחן מכיר אותי ויודע כמה אהבה גדולה יש לי למדינה הזאת בכלל ולעיר אשקלון בפרט. לכן הייתי חייב את העזרה שלכם. חייבים להביא את זה לידי ביטוי באופן קבוע, שלא כל פעם נבוא ונקושש ונתעסק במה שלא צריך להתעסק. שנתעסק בדברים טובים יותר, איכותיים יותר. ואני מאמין שבעזרת השם נמשיך לעשות, ונצליח. תודה רבה.

רק מילה. אדוני ראש העיר, אתה יודע שאנו מאוד מעריכים ונרתמים כולנו למען העיר אשקלון, כל החברים פה. אבל תפקידנו כשעולה דיון, גם לברר שערים נפגעות – בלי לפגוע באשקלון, שהיא לא תיפגע בשום פנים. אנו אומרים זאת חד וחלק ואמרנו לך את זה בכל הדיונים. זה שהשרים רוצים שזה יהיה כקבע ולא כהוראת שעה, למה מפילים את זה עלינו? זה שאתה מפרגן להם זה בסדר גמור. גם אנחנו מפרגנים להם. אבל כששר רוצה להביא משהו לפה כקבע ולא כהוראת שעה, הוא מביא את זה לפה ואנחנו מצביעים על זה. אומרים שינויים כאלה ואחרים. גם אנו רוצים את זה כקבע. אבל הכנסת היא לא מקום שאנו צריכים לריב את המריבה של המשרדים עם הפקידים שלהם. אנחנו צריכים להוסיף בונוסים. כמו שאנו אומרים למשל, אשקלון הגיעה, ותגיד: יש לי עוד בעיה בעבר ועשינו שינויים, כעיר ספר. כהוראת שעה או כקבע בשנייה אם היו רוצים, היו מביאים את זה – תוך שנייה זה עובר. על זה אנחנו נלחמים. לא היינו צריכים להילחם - היינו בודקים עוד דברים. כששאלתי על אשדוד, קודם כל גילוי נאות – אני גר באשדוד אבל אין לי עסקים באשדוד. זה יכול להיות אשדוד, חולון וכל עיר אחרת. אני שואל מה נפגע כי תמיד חשוב לי לדעת, איזו עיר נפגעת שלא תהיה מחר עיר שתגיד: פגעו בי אז ולא היה מי שייתן לי מענה ואף אחד לא זעק. התפקיד שלנו לזעוק גם הערים האחרות, ואני אומר – בלי לפגוע בעיר שבאים להיטיב איתה, וכרגע זה אשקלון. תודה.

בבקשה, משרד הכלכלה.

שלום, עמדת משרד הכלכלה המקורית היא שנפת אשקלון צריכה, כל מי שנמצא בסוציו אקונומי 5 צריך להמשיך להישאר במסגרת חוק עידוד השקעות הון. הסעיף השני, שזה עמדת משרד הכלכלה המקורית, שאשקלון תיכנס באופן קבוע לתוספת השנייה בחוק לעידוד השקעות הון. אבל אתם צריכים להבין – החוק הוא לא רק של משרד הכלכלה אלא גם של משרד האוצר ויש דיונים מקצועיים ואחרים שמתייחסים למגוון רחב של סיבות ונימוקים. ובסוף ההצעה הוגשה כפי שהוגשה במסגרת הדיונים והפשרות שכל משרד עושה.

תוכל לנמק, למה סברתם שצריך להיות קבוע?

כן. אנו סבורים שאשקלון צריכה להיות באופן קבוע – אל"ף, כי אזור התעשייה הדרומי שלהם פחות מ-7 ק"מ מהגבול. בי"ת, כי אנו חושבים, שאשקלון היא עיר מאוד מטווחת ולא לא התחיל במלחמה הזו – היה גם קודם לא פעם. חשבנו שצריכה להיות כחלק קבוע ואם עוד מספר שנים המצב הסוציו אקונומי שלהם ישתנה, ישתפר או פרמטרים אחרים שנלקחים בחשבון ישתפרו, אפשר להוציא אותם, אבל להכניס אותם חשבנו שבאופן קבוע. אבל שוב, ברגע שהעמדה הוגשה על ידי המשרדים קרי חתומים עליהם השרים, אנחנו מחויבים לעמדה כפי שהוגשה.

מה המשמעות של הדיוק של הוספת הסיפא שמתייחסת למדד הפריפריאליות?

אני חוזר – עמדת משרד הכלכלה המקורית היא רק- -

אתה אומר שעמדתכם הייתה להאריך כפי שהיה עד 23'.

נכון.

אז כדי להבין - מה המשמעות של הדיוק הזה? מה הוא גורע או מוסיף?

גל נציג אגף התקציבים משרד האוצר, אמר זאת בצורה מאוד ברורה. הוא אמר, שנלקחו שיקולים, שאם מכניסים למשל את אשדוד כחלק מאזור פיתוח א', שהייתה בגלל הקורונה. הייתה 4 סוציו, והאבטלה הייתה מעל 10% בגלל הקורונה אבל מאז עלתה ל-5 והאבטלה ירדה מתחת ל-10%. לכן באו נציגי האוצר, שאי אפשר להתכחש לזה, ואמרו: ברגע שישוב כמו אשדוד, נכנס להטבות של- -

גם בלי התוספת הזאת אשדוד לא תהיה, אז מה זה משנה? הסוציו שלה עלה.

לא. אנחנו לא נשארנו ב-1 עד 4. העלינו לסוציו אקונומי 1 עד 5. אם לא היה פריפריאלי 1 עד 6 אשדוד היה נכללת. בגלל התוספת הפריפריאלית של 1 עד 6, אשדוד היא 7 ולכן לא יכולה להיכנס.

חוץ מאשדוד יש ערים נוספות?

לא.

כלומר כל זה עשיתם פרסונלי.

לא. שוב - אמרתי בצורה מאוד ברורה, מה עמדת משרד הכלכלה המקורית – שכל נפת אשקלון בסוציו אקונומי 5 צריכה להיכנס לחוק, אבל מה לעשות, החוק הוא לא רק של משרד הכלכלה.

הבנו.

לא הבנתי, מה עמדת שר האוצר?

מה הממשלה רוצה? מה עמדת הממשלה?

עמדת השרים הובאה לוועדה בצירוף מכתב של שניהם.

התוספת הזו ושמשויכת לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 לפי פרסומי הלשכה, למה אתם מוסיפים את זה?

ומתי היו הפרסומים?

למה אתם מפרסמים את זה?

הפרסום האחרון היה ב-2020.

אני רק מבקש תשובה ואלך תלך מסביב – למה זה היתוסף?

כי מטרת החוק המקורית היא להתמקד בפריפריה. ואנו חושבים שכל פעם שאנו זולגים יותר לכיוון המרכז, אנו פוגעים יותר ברשויות הפריפריה.

אתם רוצים בתוספת הזו להוציא את אשדוד.

כן. כי אין לך עיר אחרת. אתה אומר שאף אחד לא נפגע. אטיאס, במשא ומתן - שני משרדים יושבים וצריך להתגמש. הבנתי במה התגמשתם. מה קיבלתם כנגד מהאוצר? הרי אמרת לנו: ויתרתי על הוראת קבע כדי שיהיה קבוע לאשקלון.

לא אני ויתרתי. המשרדים.

אתה יודע מה הלך שם. ויתרתם על המדד הפריפריאלי שעשו אותו 1 עד 6. כנגד מה האוצר הסכים לכלכלה שיגיד: גם לי הם הסכימו.

לא שאני יודע.

זה בסדר. שני משרדים - כלכלה ואוצר. יושבים במשא ומתן. בסוף מגיעים לפשרה. בסוף האוצר לקח הכול לצד שלו. אני לא רוצה את התוספת כקבע, רוצה להוציא את אשדוד. אמר: קיבל. אבל משרד הכלכלה קיבל בדרישות שלהם שהאוצר אמר לו: גם אני אתגמש לדרישות שלך – לא היה. היה רק הפסד לצד אחד, שאשקלון לא מקבל כקבע, אשדוד שיצאו משם.

פספסת. עמדת משרד האוצר היא שאשדוד היא משרד הארץ.

זו לא עמדתנו. החוק הזה מתחיל במטולה ובאילת, ומתקרב למרכז הארץ.

אשדוד זה קרוב מדי. אז מהיום לא חדרה גדרה אלא אשדוד חדרה.

זה החוק בארבע השנים האחרונות.

גם מה שהיה, ההוראה הזאת הייתה בתוקף, בצורה – בלי הסיפא.

החוק הזה, בשונה מחוקים אחרים, כפי שעשינו פה את תקנות המענקים - אין פה רשויות מקומיות. יש פה קריטריונים שוויוניים.

אין פה רשויות מקומיות. יש פה תוצאה.

ככלל, זה מדדים שמשתנים. גם מדד האבטלה, גם מדד הסוציו, גם מדד הפריפריאליות. הם משתנים, ורשויות שיעמדו בהן ייכנסו. אנו לא שולטים במדדים הללו. הלמ"ס פרסם אותם, זה גוף שלא קשור אלינו בשום צורה.

קח בחשבון שאני אביא להצבעה את התקנות האלה, שזה יהיה קבוע. אם אתה רוצה למשוך, תמשוך עכשיו.

עמדתנו- -

עמדתכם לא מעניינת אותי. שימשוך את התקנות. הם גם מורידים את אשדוד וגם הופכים את זה להוראת שעה, בניגוד לדעת המשרד המקצועי.

תמיד היה הוראת שעה אבל חלק הפכתם לקבע. מצד אחד אתה אומר: מה שנוח לי יהיה קבע, מה שלא – יהיה שעה.

לא. מה שהיה מספיק שנים הוראת שעה ולמדנו שאין צורך- - -

כמה שנים אתם צריכים ללמוד עכשיו כדי להפוך את זה לקבע?

הצענו עוד ארבע שנים.

מה ישתנה עוד ארבע שנים?

אז נראה מה הסטטוס ואז נדע – או לעשות קבוע או לא להאריך, זו תהיה החלטה.

יש לי שאלה שלא קשורה לתקנות אך לעידוד השקעות הון. מה עמדתכם על פחת מואץ? דיברנו על זה לא פעם אבל יכול להיות שזה הזמן להעלות את זה מחדש.

הם אמורים להביא את זה להצבעה.

לא יודע לומר.

תחשבו על זה.

עמדתנו, במצב הפיסקלי של היום זה לא מסוג הדברים- -

תודה רבה.

אני חייב לציין, ומקווה שתשימו לב, כשאתם דנים בתקציב, שמזה שנים המקורות התקציביים, שעומדים בפני חוק עידוד השקעות הון במענקים, הם תמיד קטנים מהותית ביחס לדרישות. אנו נמצאים במצב, שאנו נדרשים לדחות הרבה בקשות של הרבה מפעלים. לתשומת ליבכם. זה גם מקרין בדרך זו או אחרת גם על ההחלטה כאן.

לכן אומר גל ברנס: הורדנו את אשדוד. זה יספיק לך?

גם כשאשדוד לא נמצאת עדיין חסר לנו הרבה כסף.

משום מה מרגיש שהמשרד שלכם חלש.

חיים מור יוסף, התאחדות המלאכה באשדוד, בבקשה.

שלום. קודם כל, אני תושב אשקלון. ראש העיר שלי יושב פה. אני מחזק כל מה שהוא אומר ומזדהה. לא באתי להתפלפל עם משרד הכלכלה על אחוז כזה או אחר. אנו מדברים על משהו אחר – על איבוד הקהילות בעוטף, בתקומה ובצפון. אנו מאבדים את הקהילות העסקיות שלנו באזורי התעשייה. המפעלים הקטנים מתחילים לאבד את הצביון, מתחילים להתפרק. אנשים פונו ומתפנים. אנשים לא חוזרים לעסקים. הקבוצות מלאות בהמון מפעלים שנסגרים. המון חומרי גלם תקועים. אני לא רואה איך המערכת מלווה ומטפלת בנושא. אנו מתפלפלים פה לגבי השקעות הון. אני לא רואה אף תעשיין כרגע שהולך להתחייב לעוד 5 או 4 או 10 שנים. הוא רוצה לדעת איך מתחייב לחודש הבא לגמור את התשלומים. איפה אנחנו מדברים? או תיקחו לכם כמו במס הכנסה – מי שקונה תעשו לו פחת לחמש שנים. תעבדו הפוך. במקום שהמעסיק יקנה ויחכה להחזרים, תיתנו אתם את כל הסכום ותיתנו את הסנקציה של 5 שנים. אף אחד לא עושה את זה. יושבים פה כל המשרדים.

לא בטוח שאפשר לעשות את זה, נכון?

רק כמה מיליארדי שקלים.

זה לא עולה לכם כסף. זה בתזרים. אתה בכל מקרה צריך להחזיר את הכסף. למה אתה אומר שזה עולה מיליארדי שקלים? למה אתה מטעה את הוועדה? אתה בכל מקרה חייב לתת את הכסף הזה. אתה רק מקדים תשלומים.

מקטין את ההכנסות בשנה שנתיים הקרובות בסדר גודל של מיליארדי שקלים.

אפרים.

אני נמצא כרגע באזור תעשייה דרומי אשקלון. בעברי פוניתי – אני מכיר את התהליך, אני חי את זה, פוניתי לפני 30 שנה כשהרשות הפלסטינית קמה. עברתי פינויים בחיי. אנחנו צריכים לשנות את כל מהלך החשיבה. אי אפשר כל הזמן להביא אותנו לניירת, לפרוצדורה, ללמ"ס. ההוא אמר כך, ההוא אמר כך. בעלי המלאכה מתפרקים, כל הקהילות הקטנות האלה. כרגע הקהילות של הישובים מתפרקים. הקהילות בפנים הארץ מתפרקות. לא נוכל לשקם את זה. המפעלים הגדולים אולי יש להם שומן.

אז נשאלת השאלה מה ההבדל בין אשדוד לראשון לתל אביב?

מעל הראש שלי יש כל יום 80 יירוטים. אני מזמין את כבוד היושב-ראש – תגיד לי איך אפשר לנהל עסק, כשכל היום אתה יושב בממ"ד ועובדים לא רוצים להגיע. זה שעכשיו אנחנו כביכול ברגיעה - העסקים לא עובדים. עובדים אולי ב-20%.

מה זה שונה מראשון?

ראשון לא חווה מה שאשקלון חוותה.

מדברים על העתיד.

ומה עם השלושה חודשים הקודמים?

זה דיון אחר, נקיים אותו.

אגב כבודו, הייתי פה במאי ואמרתי לך: בוא נקים מנגנון של לחיצה, כלומר נכין את כל מנגנון הפיצוי עוד לפני. ישבתי פה וצעקתי.

אתה מדבר לעניין, אבל תעשה סדר. אנחנו מדברים עכשיו על תקנות שהביאו לנו.

אבל אי אפשר - אנחנו כל פעם באים לתקנות. ראש העיר דיבר על זה. אחרי הפגישה הזאת נסיים את התקנות ומה יהיה? שוב נבוא לתקנות? הייתי פה במאי.

כמו מקבצי נדבות.

ראשון וחולון ותל אביב בקורונה ירדו ל-4 בסוציו?

לא.

זה ההבדל בדיוק, כי אשדוד נמצאת בסכנה, שב-5 יורדת ל-4 במשחק הזה. עכשיו הם נעלו אותה, שלא יכולה לקבל.

לא. אם היא תרד ל-4 תקבל.

פריפריה זה המקום שיכול להיות על הגבול, שיכול לשחק ולהגיע למצב שיום אחד למעלה, יום אחד למטה. יש משבר – יורד למטה. עכשיו נעלת אותו. אם יש משבר, נעלת אותו- -

לא. אחדד. זה לא נכון.

בבקשה, נתנאל היימן.

תודה, אדוני. רציתי לחזק מה ששלומי אמר מרשות ההשקעות. ראש העיר, זה גם אליך. ברגע שאנו מכניסים את אשקלון זה נחמד כהצהרה אבל כולם בסוף מתחרים על אותו תקציב, והתקציב אם אני זוכר נכון הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון. תהיה לנו אמירה שאשקלון נמצאת בקידוד, אבל לא יהיה כסף לחלק לעסקים שם. בדימונה ובקריית שמונה ובכל מקום אחר.

כשאתה אומר שלא יהיה כסף לחלק, מבחינת ניקוד, אשקלון – יש לה עודף בניקוד, בונוס? כלום. אותו דבר כמו כולם.

לא הבנתי מה שאמרת.

התקציב הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון של רשות ההשקעות.

לגבי הנושא שאנו מדברים עליו?

ברגע שמכניסים את אשקלון- -

משרד האוצר, זה נכון?

לא יודע לומר בעל פה מה היה בעשור האחרון.

הוא שואל, אם העוגה גדלה בזה שמכניסים את אשקלון?

ברור. הכנסת עוד עסקים.

אענה. החוק נותן שתי הטבות. בהטבות המס זה תוצאתי, זה גדל אוטומטית. אין מגבלה על הטבות המס. כל עסק שייכנס באשקלון ישלם מס חברות מופחת. הסיפור של מענקים, יש תקציב כל שנה ומחלקים במגבלת התקציב.

כמה יש ב-23'?

226 מיליון. ב-22' 300 ומעלה.

נוצל 100% ב-22'?

גם אם היה לנו כל שנה עוד 100 מיליון שקל, יכולנו לנצל.

ממתי התחיל לרדת התקציב הזה?

ביחס לשנים שאני עוקב אחריהן, ואני נמצא רק 3 שנים – התקציב מ-21' הולך ויורד. ב-21' היה קרוב ל-350 מיליון, וזה הלך וירד עד 226 מיליון.

עד 21' עלה.

לא, היה סביב 340, 350, אבל חלק מהישובים לא היו בפנים. אשקלון ואשדוד לא היו בפנים. אבל משנת 21' זה יורד – בשנת 23' זה ירד דרסטית. מ-22' ל-23' ירד בצורה דרסטית, יותר מ-30%.

למה לעודד השקעות הון? מוערך יתר על המידה.

אני מציע שאף אחד מבין החברים לא יזרוק על השני את האשמות. לא הצביע נקודתית מי אשם. כולנו אשמים בזה. אני לוקח אחריות. בניגוד לכאלה שלא לוקחים אחריות.

אני אקח אחריות איתך. לקראת תקציב 24'.

כמה התקציב של 24'?

אני רוצה לדעת מהתעשיינים, הממשלה מבקשת, שזה תהיה הוראת שעה. אם תהיה הוראת שעה, יכול להיות שנוכל לקיים את הדיון לגבי אשדוד בשנה הבאה כי בינתיים אשדוד לא יורדת.

יורדת. אנחנו אחרי השנה. אנחנו אחרי גרייס של השנה. אשדוד ירדה כבר.

זה בחידוד של משרד הכלכלה מול האוצר.

זה מה שהוא אמר. אם תמשיך להיות הוראת שעה, יכול להיות שאפשר יהיה לדון עוד שנתיים.

מדד פריפריאליות שיכלול למשל את 5, ואז אשדוד תיכנס.

לבחון מחדש את השאלה הזאת.

ההצעה כיום כוללת בנפת אשקלון, שזה נפת אשקלון – מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. שזה כולל אשקלון, אשדוד, קריית גת ושדרות. כל המועצות האזוריות. לכן הם עלו ל-5. ההצעה של משרד האוצר ושלנו להעלות אותם לסוציו אקונומי 5. לכן אפשר להכניס את אשקלון – אם אני מדבר על מבחן התוצאה. זה מה שעלה. מה שנכנס עכשיו, שהוא עושה את החלוקה, זה הפריפריאלי.

זה משאיר ב-4.

אם אנו לא נוגעים בתקנות, מה קורה עם אשדוד?

אם אתה משאיר את זה עד 5 ומתייחס רק לפריפריאלי ובנפת אשקלון, זה כל נפת אשקלון נכנסת. כולל אשדוד.

אם אתה לא מוסיף את הסעיף החדש, גם אשדוד בפנים. האוצר אומר: כשהוסיפו את הסעיף החדש, הם לא עשו את זה כדי להוציא את אשדוד. במקרה ירד רק אשדוד.

הם קראו את פסק הדין של הנבצרות? במקרה סעיף אחד שמוריד את אשדוד.

לא מכוון לאשדוד. מכוון לעיר אחרת.

אני שואל את החברים, מה אתם מציעים?

להוריד את הסעיף.

אז אין התקנות.

לא הבנתי. אתם מתווכחים ביניכם בממשלה? האוצר רוצה הוראת שעה, והכלכלה רוצה הוראת קבע?

לא. היה דיון קודם. שאלתי אותם את השאלה הזו, כי ידעתי את עמדתו של משרד הכלכלה. אמר שלמה אטיאס: לאחר שהסתיים הוויכוח בממשלה, הם באים הנה עם עמדה אחידה, והיא שאשקלון תהיה בהוראת שעה לשלוש שנים, ועל פי המשפט האחרון, אשדוד יורדת.

הקריטריון הוא חברתי, כלכלי אשכול 5- -

אם זו הדילמה חשוב לעזור לאשקלון. אשקלון כמו דין אשדוד או דין ראשון או חולון. עם כל הכבוד לכולם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חשוב לעזור לכולם. אשקלון נכון, אבל אם מורידים סעיף מסוים למשל הפריפריאלי ואם הוא משפיע על ישובים אחרים- -

רק על אשדוד. שאלנו. אני חוזר על השאלה - הסעיף האחרון על מי משפיע? המשפט האחרון.

כפי שאמרתי, זה חוק של טווח ארוך.

עם כל הכבוד, דבר איתי בעברית. אני לא מבין אוצרית בכלל. כמובן שהכול ממלכתי וקריטריוני ואין מאחורי העניין כלום. אני שואל, המשפט האחרון שאתם שמים בתקנות האלה, הפריפריאלי, שאתם מוסיפים בתקנות האלה, על מי זה ישפיע? על איזו עיר?

אני אענה. אם שמתם לב, הסעיף הזה מתייחס רק לנפת אשקלון, וזה לא אמור להשפיע על אף ישוב אחר שהוא מחוץ לנפת אשקלון. לכן ההשפעה היא רק על מה שקשור בתוך נפת אשקלון.

ומה בתוך נפת אשקלון?

אם אנו מדברים על נפת אשקלון, זה אומר שאשדוד בחוץ, רק אשדוד.

היא שאלה – רציתי לענות לה. מה עמדתך?

אני כעמדת ולדימיר וכעמדתך.

מה עמדתך?

אני כעמדתך.

אדוני היושב-ראש, בסופו של דבר, אם ירצו עוד יום יומיים לייצר תקנות חדשות עבור אשדוד, היועצים המשפטיים יודעים לעשות את זה. יש פה שתי בעיות: אחת, כל הנושא של חוק עידוד השקעות הון נוצר משתי סיבות לעיר אשקלון: אחת, תרומתה האדירה בתוספת יחידות דיור וכדי שיוכלו כלכלית להיות מאוזנים חייב שיהיה איזון בתמהיל ההכנסות של 40-60. ברגע שהכנסנו עוד 17,000 יחידות דיור שמתאכלסות בשנתיים הקרובות ועוד 20,000 בקנה, זה אומר שהעיר אשקלון תהיה גירעונית כל שנה.

אבל יש שיפוי בארנונה.

לא. הלוואי. בגלל שאנחנו עיר איתנה, אנחנו לא מקבלים. השיפוי הוא זניח, גם אם מקבלים אותו.

לצערי הרב הורידו אותו פה.

תבינו את המצב. עכשיו אשקלון, שר האוצר ושר הכלכלה וחברי הכנסת מבינים את הצרכים של אשקלון הן בהיבטים הביטחוניים והן בהיבטים הכלכליים. המדינה עדיין לא הכניסה את היד לכיס כדי להביא את זה לידי ביטוי. אני בא לפה, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הוועדה, חייב שבשנת 24' ישימו תקציב ייעודי לאותן תקנות, כי אם יהיו תקנות ולא יהיה תקציב, מה הועילו חכמים בתקנתם?

אם יעלו את התקציב, צריך שנה הבאה להעביר את התקנות אז איז לאשקלון עכשיו. להעלות את התקציב בשנה הבאה ולשנות את מדד הפריפריאליות בשנה הבאה עם העלאת התקציב אבל להתנות את זה אחד בשני כי להכניס עוד עיר זה סתם מרוקן מתוכן את כל נושא עידוד השקעות הון שאין כסף בקופה שמצדיק את זה.

אדוני היושב-ראש, צריך כרגע לאשר לאשקלון. אני חושב שמה שנאמר פה על ידי ראש העיר זה הדבר הכי נכון כי אתה לא יכול לקדם עיר רק על ידי מגורים ולא לקדם תעסוקה. אתה מקדם תעסוקה כדי לקדם גם את העיר ולהפך. זה הולך יחד.

גבירותיי ורבותיי, אנחנו מבקשים כדרכנו, לעזור לאשקלון. זה הנושא שעומד על סדר-היום, והמציאות היא- -

בלי לפגוע בערים נוספות.

בלי לפגוע בערים נוספות. חשוב לנו כל הזמן וכל מה שאנו מדברים זה בגלל אשדוד ועוד מקומות שנצטרך לתת את הדעת גם עליהם. לכן נסכים בדיעבד, בלב כבד, על הוראת שעה שתהיה 4 פלוס 1, לא 3 כפי שאמרתם. במהלך התקופה הזו גם לגבי התקציב, נצטרך להעלותו חזרה וגם לגבי הנושא של אשדוד נצטרך למצוא פתרון למקומות מסוג זה. עיכוב אישור התקנות האלה יגרום נזק, כי אז אנו רואים מה קורה – תכף אנו עוברים לסעיף הבא, ונראה מה קורה כשצריך להביא אישור לכאן, איך הדברים מתעכבים.

רק משהו קטן: זה שזה נשאר בהוראת שעה, זה פתח שאם יהיה שינוי באשדוד יהיה אפשר להכניס את אשדוד, ולכן זה בהסכמה של ראש העיר אשקלון שגם לו חשוב. דיברנו וזו ההסכמה.

אבל חייבים להעלות את התקציב.

חייבים לעשות הכול כדי שהתקציב יהיה.

ראית כמה הייתי צריך לעבוד על עניין אילת שכולנו הסכמנו.

אני רק מחזק אותך.

כחברים אני אומר לך - להזיז משהו לוקח זמן. אנו רואים זאת כיעד.

רפורמה עושים במתינות.

בבקשה.

תקנות לעידוד השקעות הון (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד- 2023. בתוקף סמכותנו לפי סעיף 40ד(ב) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: בתוספת השנייה לחוק, בחלק ג', הוראות מעבר ותוקף - (1) בכותרת החלק, המילה "ותוקף" – תימחק; (2) סעיף 2 – יימחק.

תסבירי את המשמעות של מה שאתם מוחקים.

סעיף 2 אומר, הוא מכוח סעיף 40ד(ג)(ב), שהתוספת היא תיקבע- - - לתוקף שלא יפחת משנתיים. הסעיף שאנו מוחקים אומר שהוראות תוספת זו יחולו במשך, עד יום י"ט בטבת התשפ"ד, 31.12.23 - זה יימחק.

על התוספת כולה היה סעיף תוקף. הסעיף הזה נמחק. בהתאם להסמכה, שר האוצר ושר הכלכלה רשאים לשנות את התוספת או לקבעה מחדש. אתם מפרשים את זה כך שהתיקון לא צריך להיעשות בחוק אם הופכים את התוספת לקבועה, אלא אפשר לעשות זאת באמצעות הפיכת הוראת השעה להוראה קבועה.

עכשיו הופכים את זה להוראה קבועה. כלומר החוק הזה עכשיו הופך לקבוע.

התוספת לחוק עידוד השקעות הון הופכת לקבועה.

אבל בכל שלב השרים באישור ועדת הכספים יכולים לשנות או לקבוע אותה מחדש, בהתאם לסמכות הקבועה להם בחוק.

כרגע זה הוראת שעה.

שפגה.

אתם מציעים עכשיו להפוך את זה להוראת קבע. בהוראת קבע, אם שרי האוצר והכלכלה רוצים לשנות את זה, צריכים אישור ועדת הכספים.

כן.

לא נורא. יכולתם לעשות את זה יותר גרוע. בעבר נלחמו על זה ממש מלחמת עולם. מה פתאום צריך אישור ועדת כספים? עד שתכנס את הוועדה - מתי שהם מתכנסים. זה תחנה רצינית כי אתה נמצא בתחנה הזאת.

אוי, נו. עד עכשיו האמנתי לך.

זה בלם אמיתי כי כשאתה בא לכאן, אתה בא לציבור. אתה מסביר למה אתה פתאום הופך את זה למשהו אחר. זה חשוב מאוד. בבקשה.

2. תחילתה של תקנה 1 ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) (להלן- יום התחילה).

אתם מבקשים לעשות את זה רטרואקטיבית כי התוקף הסתיים לפני שבוע, ב-31.12.

ליצור ודאות במשק.

המשמעות מיטיבה בלבד, נכון? אין מי שייפגע?

נכון. רק ייצור ודאות. וגם מול – שמושפעים אנשים.

3. בתקופה שמיום התחילה - ופה אני צריכה את התאריכים - עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026)- - -

יום התחילה יהיה 1.1.24 כפי שנקבע בסעיף 2. התיקון יהיה עד 31.12.27. לבקשת הוועדה, התאריך העברי יהיה א' טבת התשפ"ח 31.12.27.

הופך לארבע שנים.

נכון. השנה הנוספת זה שנת גרייס בהתאם ל-40ד(ג) לחוק.

בתוספת השנייה לחוק, בחלק א', תחומי אזור פיתוח א', אחרי פסקה (3) בא: "(3א) נוסף על האמור בפסקה (3) לעניין נפת אשקלון – גם אזורי תעשייה מרחביים בתחומי רשות מקומית שבה רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 5 ואשר משויכת לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;".

מתי נעשה הפרסום האחרון של הלמ"ס?

2020.

זה אחת לחמש שנים?

הפרסום האחרון היה בדצמבר 22' עבור 20'.

יש פה נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה?

אז המדד לא כולל את יחידות הדיור.

המדד הוא לפריפריאליות, משהו שלא מאוד משתנה. הוא משתנה פה ושם.

תלוי באיזה ערים.

מ-5 ו-4 אתה מוציא אותו אז לא כזה משתנה?

לפי הכללים והקולות קוראים, במדינת ישראל עדיף לך להיות בסוציו אקונומי נמוך.

תקנות לעידוד השקעות הון (שינוי התוספת השנייה לחוק) התשפ"ד – 2024, עם השינוי שקבענו שלא יהיה הוראת שעה לשלוש שנים – יהיה ארבע שנים כפי שגם הוקרא עכשיו כאן. אנו מודיעים בשם הוועדה שנעקוב אחר התופעה הזאת שאשדוד יכול להיות שכן תצטרך להיכנס. ברגע שיהיו שינויים, יש כמה דברים שיצטרכו לקרות בהם שינויים. גם הנושא של הטבות המס לא נוכל להשאיר זאת כך. גם דבר שנצטרך לתת עליו את הדעת וגם הנושאים האלה שאנו מדברים עליהם היום. אנו לא רוצים לעכב את זה כי אנו סבורים שצריך לעזור לאשקלון. היא עומדת בחזית באופן דרמטי. גם עשינו את האישור הזה של ישוב ספר וגם את התקנות לעידוד השקעות הון. מי בעד אישור התקנות – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד
אושר.

התקנות אושרו.

גם נמשיך לעקוב אחר הפער בין משרד האוצר למשרד הכלכלה.

בסוף אטיאס אמר שהם מקבלים את העמדה הזו, אבל הוא בגילוי לב אמר לנו את עמדתו הבסיסית. לפעמים המשרדים לא אומרים את זה וזה חשוב מאוד, כי כאן צריך לדעת, והאמירה שלך לגבי העמדה של משרד הכלכלה לנו מאוד חשובה. בסוף הצבענו כפי שהצבענו, כי אנו לא רוצים לעכב את זה אבל אני מציע שתגיד לשר שאמרתי שאתם משרד מדי חלש. אתם צריכים להיות יותר חזקים. יש לנו עמדה בעניין.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לאדוני היושב-ראש, לחבריי חברי הכנסת, לפקידי האוצר, לכלכלה, לכולם, ישר כוח. תודה בשמי ובשם תושבי אשקלון. נמשיך לעקוב אחרי הדברים הנוספים.

תודה רבה. גם ראש עיריית אילת שדיבר איתי בשבוע שעבר ביקש למסור תודה לחברי הוועדה, שאילולא העמידה שלנו בעניין הזה, אילת לא הייתה מתקדמת עם הסיכום.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.