פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
23/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 13
מישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
יום ראשון, י"ג בשבט התשפ"ד (23 בינואר 2024), שעה 09:14

התקדמות בתכניות הדיור לעולים וסיוע בדיור לקראת דיוני תקציב 2024

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

שושנה ברקוביץ' - ראש ענף קצבאות שכר דירה, משרד הבינוי והשיכון

שלומי בן הרוש - מנהל אגף הנדסה באגף נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

אולגה דדון - סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה

רפי פרלשטיין - אחראי קשרי כנסת ממשלה, חברת "עמידר"

גילי ששון - ראש אגף דיור, אכלוס וגיל שלישי, חברת "עמידר"

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

נטע כ"ץ - מנהל החטיבה לקליטה וקשרי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

אלעד מצוינים - מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח

עשהאל צור - אגף תקציבים, משרד האוצר

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

ארז שני - מנכ"ל חברת "עמיגור"

יעל הבסי-אהרוני - עו"ד, הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וזקנים, אוניברסיטת תל אביב

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



התקדמות בתכניות הדיור לעולים וסיוע בדיור לקראת דיוני תקציב 2024

בוקר טוב לכולם. קשה. יותר נכון להגיד בוקר קשה לכולם. אנחנו פותחים את הישיבה של ועדת המשנה שעוסקת בדיור לעולים וסיוע בדיור, שמוקדשת לסוג של ישיבת מעקב לנושאים שונים שנפתחו במהלך הדיונים, ולראות איך השפיע עליהם התקציב המחודש של 2024. היו לנו כל מיני נושאים שדווחו לנו, שנמצאים בשלבים שונים של עשייה, גם דרך משרד הקליטה וגם דרך משרד השיכון. ולכן, אני רוצה לראות מה קורה איתם לאור נתוני התקציב המעודכנים. וגם הייתה החלטה אחת מאוד רלוונטית אלינו, שעברה במסגרת מחליטים של התקציב החדש, שהתקיים עליה דיון כבר במליאת הוועדה, ושם אנחנו נתנו ביטוי להסתייגויות שיש לנו מההחלטה הזאת ומהבעיות שאנחנו רואים.

אני מניח שנחזור לזה גם כאן, כי ביקשנו לבדוק כמה אפשרויות לגבי דרך מימוש של אותה החלטה, בעקבות ההערות שנשמעו בדיון במליאת הוועדה. אז אנחנו נתחיל. הזמנו לפה, בנוסף לשלושת השחקנים הראשיים; משרד הקליטה, משרד השיכון ומשרד האוצר – זה המשולש הממשלתי שבתוכו מתנהלים הדברים – הזמנו גם את הנציגים של חברת "עמיגור" הסוכנות בהקשר של ההסכם בין המדינה ל"עמיגור", שהוא מאוד-מאוד משמעותי לנושאים שאנחנו רוצים לעקוב אחריהם, של בנייה של בתי גיל זהב. גם, מה שנקרא ההסכם הראשון וגם ההסכם השני.

אנחנו נתחיל, ועד שנמקד את השאלות לאוצר, אני מקווה שעד אז נפתור את הבעיה הזאת של הזום או שיופיע פה נציג אגף תקציבים. זה, אגב, לקח. אני בדרך כלל מתנהג מאוד להופעה של נציגי ממשלה, שהם הנושא המרכזי של הדיון, באמצעים טכנולוגיים. אנחנו לא בתקופת קורונה, והמושא העיקרי של הדיון צריך להיות בתוך החדר. אגף תקציבים נמצא מעבר לכביש, אז אם יש תקלה אני מאמין שיכולים למצוא דרך לשלוח נציג תוך כדי תנועה. הוא לא יצטרך ללכת רחוק.

אז אני חוזר. בנוסף למשרדי הממשלה נמצאים פה נציגי חברת "עמיגור", וגם הזמנו את נציגי חברת "עמידר", כי היא שחקן מרכזי בנושא אחר מאוד-מאוד משמעותי תקציבית, וזה רכש דירות חדשות לדיור הציבורי במסגרת הפרויקט הגדול שסוכם בזמנו בין משרד השיכון למשרד האוצר, של רכש 1,700 דירות חדשות ומימוש של כל הדירות שצריך לקנות מהקרן שנוצרת מהמכירה של דיור ציבורי לזכאים שמתגוררים בו. אמנם, החוק הפסיק לעבוד, יש ניסיונות חקיקה בכנסת להאריך אותו – עדיין לא הוארך לפי מיטב הבנתי.

אז כרגע אני מניח שהמכירות כמעט ולא התרחשו, אבל התרחשו הרבה מכירות לקראת סיום החוק. אז אני מניח שלכן כמות הדירות שעל הפרק היא הרבה מעבר ל-1,700, אלא יש עוד תוספות של הדירות שצריכות להיות בגלל הקרן. ויש פה עוד גורמים נוספים, גופים שונים מהחברה האזרחית שנמצאים בדיון שלנו מהסוג הזה. אני מקווה שעד סוף הדיון אגף תקציבים גם ימצא דרך לבוא לפה ולהציג את עמדתו בסוגיות שהצטברו.

אני נמצאת פה בזום ואני אשמח לענות לשאלות קונקרטיות בכל מה שקשור ספציפית למשרד הקליטה.

אוקיי, תאיר, אני מקווה שתהיי איתנו. אני מעיר לעתיד שזאת לא הדרך להשתתף בדיון כזה, כשהנושא המרכזי הוא תקציב 2024. צריך להיות פה בתוך החדר, גם כדי שלא נהיה תלויים בתקלות או אי-תקלות בזום, וזה גם מאפשר דיון הרבה יותר מעמיק ורציני. וכאמור, כמו שאמרתי, הכנסת נמצאת די סמוך למשרד האוצר. עכשיו, אני אתחיל נושא-נושא, ותוך כדי נושא, ברגע שנשמע את המשרד הרלוונטי ואת השחקן הרלוונטי, גם נשמח לשמוע התייחסות של אגף תקציבים.

אגב, מבחינתי, לפי הסיכום שהיה לי עם מנכ"ל המשרד וראש אגף תקציבים, את אחראית על כלל הסוגיות הרלוונטיות – לא רק על הקליטה אלא גם לתת לנו תשובות בשם הצוות של השיכון. לפחות ככה הודיע לי מנכ"ל משרד האוצר על דעת ראש אגף תקציבים. אם זה לא נכון אז אני מציע לך לבדוק מול יוגב את הנקודה הזאת.

אני תמיד אוכל לקבל שאלות - - -

לא, לא, לא. אני לא ממסר למסירת שאלות. תאיר, אנחנו לא תחנת דואר ולא ממסר לשאילת שאלות. השאלות נשאלו, יש מצע לדיון הזה, וביקשנו שיהיו כאן נציגי אוצר כדי שיוכלו לתת תשובות על כל הסוגיות האלה, שהוגדרו כנושאים לסדר היום.

אני מבינה, אני כן חושבת שהוועדה יכולה להיות גם קשובה לסיטואציות של אנשים שנמצאים כיום במילואים, שזאת הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. אבל, אני אעשה את המיטב, אני מבטיחה.

אני לא ראיתי שהמציאות שאנשים במילואים הפריעה למשרד האוצר להשית גזירות על אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל. הסתדרתם למרות אנשים במילואים. הסתדרתם יפה. העברתם כל מיני החלטות, כולל גם בנושא שלנו. אז אתם יודעים לעבוד גם כשאנשים במילואים כשמדובר בגזרות. אז אם אתם יודעים לעבוד כשמדובר בגזרות, אתם גם תדעו לעבוד ולתת תשובה לכנסת. זו חובתכם לפי החוק.

יש פה סוגיות. את נציגת האוצר היחידה בדיון הזה כי ככה הוחלט על ידי הבוס שלך, ראש אגף תקציבים, בתיאום עם מנכ"ל משרד האוצר. זה אומר שאנחנו מצפים ממך לא להיות יונת דואר שתעביר שאלות לצוות הרלוונטי, אלא לתת תשובות גם בנושאים שקשורים לצוות של משרד השיכון. ואם כרגע אין לך אותן, אז תנצלי את הזמן תוך כדי דיון. יש כלי תקשורת כמו וואטסאפ או סמס כדי להתעדכן ולהיות ערוכה לתת תשובות מעמיקות לשאלות שיעלו כאן, גם בנושאים שקשורים לשיכון. כי את הנציגה היחידה של המשרד. או שתציעי ליוגב לשלוח לפה נציג של צוות שיכון. עוד פעם, הוא צריך רק לחצות את הכביש. ואם הוא עסוק, ראש אגף תקציבים יכול לבוא בכבודו ובעצמו. יכול להיות שהוא פנוי יותר.

הוא לא עסוק, הוא פשוט נמצא במילואים כבר שלושה חודשים.

צוות שיכון לא בנוי מבן-אדם אחד. כשר שיכון לשעבר אני במקרה מכיר את זה. יש סגן רלוונטי, יש תחתיו עוד אנשים. לכן, כשעובד משרד ממשלתי שהוזמן לדיון לא יכול להופיע, מי שמעליו מחליף אותו. זה הנוהל. ואם צריך גם השר יכול לבוא, אבל אני לא חושב שזה נדרש. זה שהגענו למצב שאני צריך באופן אישי עם מנכ"ל משרד האוצר על זה, זה מצב כשלעצמו לא תקין, והוא מציע לי לבוא בעצמו, כן? זה לא מצב שאגף תקציבים צריך להביא את משרד האוצר למערכת יחסים עם הכנסת. לכן אני חוזר ואומר, אני מצפה ממך לתשובות על הכול, כולל השיכון.

עכשיו אנחנו נכנסים לדיונים עצמם. ואני הולך לפי המצע, לכן גם אין כאן הפתעות. הנושאים הוגדרו בצורה מסודרת. בנוסף לנושא שלא יכולנו להגדיר אותו מראש כשקבענו את הדיון, אתם הנחתתם אותו עלינו, וזה ההחלטה האחרונה של השינויים בכללים שעברה במחליטים של התקציב החדש.

אז הנושא הראשון שאנחנו ביקשנו דיווח עליו זה כל ההתקדמות בתוכנית של בניית בתי גיל זהב חדשים במסגרת הסכם של משרד השיכון עם הסוכנות ו"עמיגור". מדובר פה, למעשה, על שלושה תת-נושאים, שלושה סעיפים שאנחנו נשמח לדיווח מסודר על כל אחד מהם. הראשון זה ההתקדמות במימוש של ההסכם הישן – איך זה נראה כרגע והאם שינויי תקציב 2024 איכשהו משפיעים על לוחות הזמנים של סיום המימוש של שההסכם הישן בפרויקטים שכבר היו בהרצה? תת-סעיף שני כאן זה ההסכם החדש שנחתם והתחיל באופן הדרגתי קידום המימוש שלו, תכנונים וכולי – מה קורה אתו? האם הכול בהתאם להסכמות שהיו, וההסכם החתום של בניית 1,500 יחידות דיור, ואיך זה מתקדם, והאם התקציב החדש פגע או לא פגע בהסכם הזה.

ובהקשר הזה אנחנו נשמח גם לשמוע את ההתייחסות גם ממשרדי השיכון והאוצר, ופחות, כנראה, מהסוכנות ו"עמיגור" – מה לגבי מימוש אופציית הרחבת ההסכם. בזמנו סוכם שההסכם יהיה על 3,000 יחידות דיור חדשות, שמתוכן 1,500 כבר תוקצבו בתקציב של שנת 2022, ומהתקציבים של שנים 2023-2024 היה אמור לבוא תקצוב לחתימה למימוש האופציה ולקידום תכנון של עוד 1,500 מתוך ה-3,000. אז אני רוצה לדעת מה קורה עם זה.

היה פה דיווח מאוד מדאיג בפעם האחרונה שדנו בשאלה הזאת, שרצו לדלג על השנים האלה, על 2023-2034. שהמשמעות היא עיכוב תכנון והמשמעות היא דחייה מאוד משמעותית של מימוש האופציה הזאת, של 1,500 יחידות דיור. אבל אני רוצה לשמוע איפה זה נמצא כרגע. אז אני עובר, בואו נשמע כאן, קודם כול בגלל שזה מימושים של הסכם קיימים, אז אני מציע שנשמע את משרד שיכון ואת "עמיגור" או הסוכנות. מי יציג? "עמיגור"? כי זה הסכם משותף עם הסוכנות ו"עמיגור". מי מוסמך להציג את מימושו? נתחיל עם ארז.

תודה רבה. טוב, אז אנחנו, למעשה, בכל הקשור לשלב א' של פרויקט ה-2,650 יחידות דיור, אנחנו באמת נמצאים בעיצומו. אנחנו סיימנו מאז המלחמה, סיימנו והתחלנו אכלוס של שני בתים בנתניה. בית אחד ליד הים עם 300 יחידות דיור, מאוכלס באופן מלא. אולי שתיים או שלוש יחידות שנמצאות בתהליכים אחרונים, אבל כל שאר היחידות אוכלסו באופן מלא.

אגב, אוכלס על ידי מי? מפונים?

לא, לא, לא. ממתינים בתור. נעשה פה מאמץ באמת גדול גם של משרד השיכון אבל גם של משרד הקליטה. כולל כאלו ממתינים שהיו בערים נוספות. הגיעו קבוצה של עשרה ממתינים מנהריה. הצליחו להביא גם מנהריה ולהוריד שם את התור. אבל, הבית באמת מאוכלס. בית מקסים, יפה. אני מזמין אותך, חבר הכנסת אלקין, לבוא ולראות, להתרשם. אתה מאוד תהנה מזה.

תודה.

סיימנו גם את הבית ברחוב הרב קוק בנתניה. 325 יחידות דיור במרכז העיר נתניה, מגדל באמת יוצא מן הכלל. היה באיזשהו שלב רעיון להקצות אותו גם למפונים או למפונים שהם קשישים מהצפון, או לאחד הקיבוצים. זה ירד מהפרק. התחיל שלב האכלוס. גם משרד השיכון כבר שלח מועמדים. היו השבוע ראיונות של ועדות קבלה של הקשישים. והקליטה, החל משבוע הבא, אני מקווה שנקבל גם הפניות מהקליטה. וגם את הבית הזה נתחיל לאכלס.

אנחנו יודעים על סדרי גודל משמעותיים של קשישים שממתינים בתור לבית הזה כי הם סירבו לבית שהיה ליד הים, כי הם רצו את הבית הספציפי הזה, שהוא במרכז העיר. כך שאני צופה אכלוס די מהיר. קצב שליחת המועמדים יהיה מהיר, האכלוס שלו גם כן יהיה מהיר. וזה דבר מאוד משמח. בשורה טובה לעיר נתניה. וזו ההזדמנות גם להודות פה לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, שבאמת עזרה רבות לקידום הפרויקט והוצאת ההיתרים הדרושים כדי שנוכל להתחיל לאכלס אותו בזמן.

בהקשר הזה, מתי הסתיים האכלוס של "עין התכלת" הראשון?

הוא הסתיים כבר לפני חודשיים, אפשר להגיד. עוד פעם, חוץ מבודדים, זה כבר לפני חודשיים.

אוקיי, ומה הצפי שלכם לסיכום האכלוס של הרב קוק?

בדרך כלל בית בסדר גודל כזה לוקח שלושה עד ארבעה חודשים עד שכל המועמדים מגיעים, מדברים עם כולם, מביאים אישורי הכנסה, נותנים את המסמכים, באים לחתום על חוזה. זה סדר גודל של שלושה חודשים, בדרך כלל.

אוקיי, הבנתי. אז אתה מעריך שהיות וזה התחיל כרגע, לפי מה שאתה מתאר, אז אנחנו צריכים לצפות שאי שם באזור פסח הבית הזה יאוכלס.

כן, כן. בוודאי. באמת בשורה נהדרת לעיר נתניה, לממתינים הרבים שהיו שם בתור, ולעולים ולוותיקים שממתינים לפתרון דיור. זה באמת בתים שנבנו בסטנדרט גבוה מאוד, מכבד מאוד. הם יוכלו לחיות שם בכבוד עד סוף ימי חייהם.

אני יכול להגיד שאנחנו אפילו אנשי בשורות עכשיו לגבי פרויקט נוסף בתל אביב, פרויקט שנקרא "פלוגות", ברחוב פלוגות, בדרום תל אביב, לא רחוק משכונת התקווה. יש לנו שם בית קיים ששיפצנו אותו. הוא משופץ. בית חדש עם 90 יחידות דיור. המלחמה עיכבה את הסיום שלו, אבל הוא למעשה נמצא באמת בשלבים של הוצאת אישור אכלוס. באמת כיוונון אחרון. עיקר הבעיה הייתה מול חברת חשמל. אבל, אני מעריך שבחודש אפריל, באזור פסח, נוכל להתחיל גם את האכלוס של הבית בפלוגות, בתל אביב. 90 יחידות דיור. בשורה ענקית. תל אביב תמיד, הרי, רשימות ההמתנה הן ענקיות. זו באמת בשורה נהדרת גם לתושבי העיר והפריפריה הקרובה.

במקביל, ברחובות, לאחר שנים רבות, למעלה מחמש שנים, אולי אפילו שש שנים, אנחנו סוף סוף קיבלנו היתר לבנות ברחובות 128 יחידות דיור. מי שמכיר את מרכז הקליטה לשעבר, שהיה לפני המון שנים מרכז קליטה, אחרי זה עבר הסבה. יש שם עולים באמת מכל הארצות; מברית המועצות לשעבר, מתימן, עולים מאתיופיה. ואנחנו, למעשה, עכשיו נבנה שם 128 יחידות, גם נשפץ את הבניין הקיים, נוסיף מעליות – בשורה גדולה מאוד. ברחובות יש המון-המון ממתינים. אנחנו כרגע באמצע מרכז קבלנים שאמור להסתיים בקרוב.

יש לנו איזושהי בעיה עדיין מול רמ"י בכל מה שקשור להיטלי השבחה – דרישות מופרזות, לא הגיוניות, לא נכונות. אבל, אנחנו, משרד השיכון באמת פה נרתם לעזור לנו. ואני מקווה שזה ייפתר בימים הקרובים. אבל, אנחנו, אני מעריך, נצא לבנייה איפשהו במאי, בין מאי ליולי. אם הכול ילך באופן שוטף אנחנו נצא לבנייה של הפרויקט החשוב הזה ברחובות.

וכמה זמן אתה מעריך שזה יסתיים?

בערך 30 חודשים. בין 24 ל-30 חודשים. בגלל השיפוץ של הבית הקיים.

אוקיי, אז אנחנו מדברים על סיום בערך שנתיים וחצי מעכשיו.

נכון, נכון. אני אומר את זה בהיבט הזה כבר של רחובות, אני מציין שהגענו לאיזשהו הסדר עם עיריית רחובות והסוכנות היהודית לגבי בניית בית נוסף במסגרת פרויקט ה-3,000 יחידות דיור בשכונת קריית משה. וזה כרגע בתכנון, בשלבי היתר. אז יכולה להיות פה באמת בשורה גדולה לרחובות בשנים הקרובות.

זה במסגרת ההסכם החדש כבר, נכון?

זה בהסכם החדש, כן. אז זה מאוד חשוב לרחובות, שאנחנו יודעים כמה, אני יודע כמה טלפונים וכמה פניות אנחנו מקבלים מקשישים שממתינים בתור באזור רחובות. דבר מאוד-מאוד חשוב.

עכשיו, כמה יחידות דיור אמור להיות הפרויקט של קריית משה, אגב?

זה מוקדם מידי להגיד, אבל לא פחות מ-200.

לא פחות מ-200.

כן. אני אוכל לשלוח לך, אני אשלח לך במקביל בקשר לנתונים, בכל פרויקט ה-3,000, כמה יחידות דיור, מה שאנחנו יודעים בשלב הזה. כי אתה מגיע לוועדות התכנון – הן מורידות, משנות, מעלות בדרישות שונות ומשונות. וזה הרבה פעמים פוגע והמספרים משתנים. אבל, נשלח לך הערכות כדי שיהיו לך נייר עם הערכות מסודרות על מספר היחידות בכל מקום כזה.

אוקיי, כן. חוזרים להסכם הישן.

כן, ההסכם הישן. באמת גם פה יש בשורה טובה לגבי פרויקט בירושלים בפסגת זאב. 246 יחידות דיור בפסגת זאב. אנחנו לאחר החלטת ועדה משלימים את הדרישות שהוועדה הציבה. הבעיות הקשות והמשמעותיות הוסרו, התגברנו עליהן. עיריית ירושלים סייעה פה מאוד לפתור את העניין. ופה באמת צריך להגיד גם תודה לנתנאל לפידות, אני לא יודע אם הוא יושב בישיבה, אבל הוא עזר פה. באמת היה פה איזה משהו מאוד בעייתי שעצרנו למספר חודשים, והוא מצא דרך לפתור את הבעיה. אז באמת כל הכבוד לנתנאל.

אני חושב שהצפי ששלחו לכם לוועדה הוא קצת מוקדם. אבל, אם נקבל היתר, ואני מעריך שההיתר יכול להתקבל תוך שלושה חודשים. מכרז. איפשהו בסתיו השנה אנחנו נוכל להתחיל לבנות גם בירושלים, בפסגת זאב. כמו שאתה יודע, בירושלים גם יש רשימת ממתינים ארוכה מאוד. ואני שמח שזה פרויקט שגם כן משתחרר.

קודם כול, אגב, אני מבין שעיקרו לא יהיה עבור רשימת ממתינים אלא הוא יהיה עבור מפוני דיפלומט שמחכים לו, נכון? זה מה שהיה אמור להיות.

על זה תוכל לענות לך אולגה. אני לא יודע אם לא מצאו לחלקם פתרון כבר בינתיים.

לחלקם מצאו פתרון זמני.

כמה זמן זה ייקח עד שיבנה המקום? כמה זמן זה ייקח?

אגב, מתי הסיום המשוער של הפרויקט הזה?

גם 30 חודשים.

זאת אומרת שמסתיו 2024 – אנחנו מדברים על תחילת 2027, משהו כזה. סוף 2026-תחילת 2027. בתסריט האופטימי.

כן, כן. עוד פעם, אתה יודע, אנחנו מתעסקים גם עכשיו בבנייה בכל מיני מקומות. המלחמה הביאה לסיטואציה קשה עם פועלים. כל ענף הבנייה במשבר. אני מקווה שזה לא ישפיע על הדברים האלה הלאה. "פינקוס" בת ים – שש שנים אנחנו כבר עובדים על זה. השלמנו את כל הדרישות של העירייה. היה שם פינג-פונג ארוך מאוד. אנחנו ממתינים לאישור היתר הבנייה. יש פה עוד כמה מכשולים, כל מיני דרישות שאני לא כל כך מבין אותן – האמת אנחנו מבינים אבל לא מסכימים להן – של עיריית בת ים; אני מקווה לפתור את זה.

יש פה עלויות מאוד כבדות. יש דרישה לשקם את המבנה הצמוד שלנו בעלויות מאוד גבוהות ולא סבירות. נראה איך אנחנו נפתור את זה.

אגב, בבת ים, אם צריך את העזרה שלנו מול ראש-העיר, כמו שניסינו לעזור בחיפה, אנחנו לרשותכם. ודווקא עם ראש עיריית בת ים יותר קל לדבר מאשר עם ראשת-העיר של חיפה הנוכחית. אז אם אתם רואים שאתם לא מתקדמים מול עיריית בת ים וגם משרד השיכון לא מצליח לעזור, אני מציע שתפנו אליי מסודר ונייצר פגישה עם ראש עיריית בת ים ואני מאמין שנדע לפתור את זה. דווקא פה אני יותר אופטימי, אפילו, ממה שהייתי בתהליך מול חיפה, כי הוא בדרך כלל יותר משתף פעולה ויש לי אתו מסורת של שנים רבות של שיתוף פעולה בהרבה מאוד נושאים. אז אני מאמין שנדע לעזור לכם לפתור את האירוע.

תודה רבה. אז אני רוצה להמתין, ברשותך, עוד טיפה כדי לראות מה קורה שם, ואם ניתקע אני מבטיח שאני פונה אליך מיידית.

מתי אתם מעריכים שזה ריאלי לצפות לסיום בפרויקט של בת ים וכמה יחידות דיור זה?

בת ים – מדובר על 300 יחידות דיור, 29 קומות. זה באמת אחד המקומות הבודדים שאני לא רוצה להגיד לך מתי נוכל להתחיל שם.

התשובה הזו תמיד הכי מדאיגה.

כי אני באמת כבר אחרי כל כך הרבה שנים, זה הפרויקט שהכי הרבה התארך. ממש, זה הפרויקט שהכי הרבה שנים אנחנו עובדים עליו. הוא, התכנון שלו התחיל כבר ב-2016. ותראה איפה אנחנו נמצאים. אני באמת לא יודע כבר מה להגיד לך. אני מנסה לראות עכשיו, אני רוצה לראות עוד פעם את הסטטוס של איפה זה עומד במשא-ומתן איתם. ואם אנחנו נתקעים אני פונה אליך מיידית על מנת לשחרר את זה.

אוקיי.

"אבא חושי" חיפה, כאמור זה פרויקט שאתה באמת התערבת, ובאמת חלה איזושהי התקדמות. בגלל המלחמה הייתה איזושהי עצירה. הם שלחו לנו, יש תכתובת בין עורכי הדין על ההסכמים וצורך לפתור כל מיני בעיות שם. זה עוד טרם גובש לחלוטין. אני מקווה שנפתור את זה בחודשיים הקרובים. ואם לא, אני כמובן עוד פעם אפנה אליך בעניין הזה. אני מקווה שנתגבר על זה.

אוקיי, גם כאן, ברגע שאתם מרגישים. הרי, הצלחנו לצאת שם ממבוי סתום ולהתניע התקדמות ביניכם לבין מהנדס העירייה. אם אתם מרגישים שזה שוב נתקע, תסמנו לנו. אנחנו גם נראה מה יקרה בחיפה החל מחודש פברואר. או מרץ, יותר נכון.

כן, כן. לגבי פרויקט ה-3,000 - - -

אגב, "אבא חושי" – על כמה יחידות דיור זה אמור להיות?

246. בפעם האחרונה זה המספר שעמד.

עכשיו זה עומד ריק?

לא, אנחנו עומדים לבנות שם. עומדים לבנות שם במגרש ליד. יש שם בית שהיה בעבר מרכז קליטה של הסוכנות שעבר הסבה לגיל זהב. שלצערי הרב, אני אומר לכם שיש למעלה מ-30 דירות פנויות. לא ברור לי למה. דרך אגב, אני אומר את זה גם בהקשר הזה – אנחנו עדיין, ואני דיווחתי על זה גם אז לוועדה, אנחנו נמצאים בצפון הארץ, אני מדבר על הקריות; קריית ים, קריית מוצקין, קריית אתא – אנחנו נמצאים כרגע, לא כולל חיפה, עם 59 דירות ריקות בבתי גיל הזהב. נתון, אני אומר לכם, בעיניי, הזוי. אני לא מבין למה המועמדים לא מגיעים, למה זה עובד מאוד לאט. זה ממש בזליגות – שניים-שלושה מועמדים מידי פעם. אלה מקומות אטרקטיביים.

לפי הרשימות של משרד הקליטה יש רשימות המתנה ארוכות. ואני חושב שצריך לאכלס אותן, למצוא דרך לאכלס אותן, להביא לקשישים לעשות מיצוי זכויות. אני לא יודע מה, משהו פה מוזר, וזה לא כולל חיפה, של עוד 30 דירות. וגם אני אומר, גם בדרום – אין סיבה. אני מבין את ערד כבר שחוזרים על זה כמו תוכים. ואני פה אומר, אני אמרתי את זה גם אז, מוזר לי מה שקורה. למה מחזיקים, יש שם גם כן בית של הקליטה, מקבץ דיור. 30 יחידות דיור ריקות בדירות משופצות. לא מובן לי. דירות בבאר שבע דירות עומדות ריקות.

חבל. ממש חבל. אני חושב שצריך לעבוד על מיצוי הזכויות בצורה הרבה יותר משמעותית גם לוותיקים וגם לעולים חדשים. לאכלס את הדירות האלה. אנחנו גם מתחזקים את זה בצורה מאוד גבוהה.

תכף נשמע מאולגה.

פעילות חברתית ענפה. אנחנו מוכנים לעזור, להירתם, להראות מה שצריך – הכול. אבל, חייבים למצוא פתרון. בטח בצפון, שזה לא נשמע לי הגיוני.

אוקיי, לפני שאנחנו שומעים על הסכם 3,000 – השלמה של כל הפרויקטים שהצגת, זה ממצה את ההסכם 2,650?

כן.

לפי כמות יחידות דיור, כן? זה אומר שזה מסיים אותן?

כן, כן.

רק שתדע את המספר הממצה. אם אני לוקח את כל מה שהסתיים עד עכשיו, כולל פלוגות, שעוד לא קיבל טופס 4 ואנחנו ממש דקה לפני, אנחנו עומדים על 1,809 יחידות דיור. שהסתיימו.

אוקיי, זאת אומרת שאנחנו בפער של 840 יחידות דיור.

כן.

לא מעט. באחוזים זה שליש מההסכם בערך.

נכון. אבל, כפי שאתה תראה, אדוני יושב-הראש, ואתה יכול לראות את הסטטוס, אם הנייר מונח בפניך, בפרויקט ה-3,000. הבעיה העיקרית היא לא התקציב – כסף יש. הבעיה העיקרית היא הדרישות של מוסדות התכנון. אנחנו פשוט נאבקים פעם אחר פעם אחר פעם בנושא התכנון. והזחילה של הוועדות – זה זוחל וזוחל, ואז יש דרישות מסוימות לא סבירות.

אני מוכרח להגיד שיש פה, מהצד השני, כמו שאמרתי, ב-2,650, דיברתי פה על ערים שמאוד הקשו ולוקח שנים ארוכות, אז אני יכול להגיד שב-3,000, אם אני עובר לזה, ראשי ערים במגדל העמק, בפתח תקווה, עכשיו בחדרה – הם כל כך בעד זה שהם גם דוחפים; מגדל העמק הקצתה קרקע, פתח תקווה הקצתה קרקע, חדרה אמרו לנו בשבוע שעבר "רוצו קדימה".

אבל, בסוף הכול נתקע בוועדות, ואין פה עניין של תקציב. אנחנו אומרים את זה לכולם. יש כסף לבנייה. הסוכנות היהודית העמידה, המדינה – זה עומד לרשותנו, התקציב. הוא עומד וקיים. אנחנו מקיימים דיונים קבועים על זה עם משרד השיכון. הבעיה היא, כרגע זה וועדות התכנון. כל נושא התכנון עובד במדינת ישראל פשוט לאט בצורה מחרידה. ואנחנו, אני מקווה מאוד שאולי משהו פה יתעורר וישתנה.

אני רוצה, אני יודע שזה לא קשור לנושא הדיון, אבל, אדוני יושב-הראש, אני רק רוצה להגיד שגם בהקשר הזה של הוועדה החדשה, בכל הבנייה החדשה יש או ממ"דים או ממ"קים, ואנחנו רואים מה קורה עכשיו במלחמה – איפה שיש לקשישים מרחבי מימון קומתיים, או כמובן ממ"דים כמו ב"לימור" באשקלון – לקשישים יש מקום בטוח להיות. איפה שיש תת-קרקע, מקלט בתת-קרקע, הקשישים לא יורדים. מעטים מאוד יורדים. למרות שהם משופצים ויש מיזוג ומזרונים והכול, הם לא יורדים.

ואנחנו עכשיו גם מקדמים, בנוסף לזה, קודם כול חשוב למצוא עוד פתרונות עם מרחבי מיגון, ואנחנו גם עובדים עכשיו על תוכנית עם הסוכנות היהודית לבניית מרחבי מיגון בבתי גיל הזהב שלנו שאין להם מרחבי מיגון קומתיים. החשיבות פה היא אדירה ומובנת.

אז אם אני מסכם את החלק הזה, אתה אומר שקודם כול, בשני הפרויקטים; גם הישן וגם החדש – אין בעיה תקציבית, וכל המחויבויות של המדינה בעינן עומדות. הצגת פה בצורה מפורטת את ההתקדמות במימוש של ההסכם החדש. וגם לגבי ההסכם החדש, אתה אומר שכרגע האתגרים העיקריים הם במוסדות התכנון. ומבחינת התקציב המחודש ב-2024, הוא לא משפיע על קצב המימוש וכולי.

לא, לא משפיע.

אוקיי. לגבי מוסדות תכנון אני מציע, עוד פעם, מה ששוטף, רגיל, מה לעשות? זו מדינת ישראל, כן? אבל, אם אתם מרגישים שיש עיכובים מיותרים יותר מידי ודברים נתקעים, אני מציע שתפנו אלינו בצורה מסודרת עם רשימה של תיאור הקשיים ואיפה הם. לגבי אותם פרויקטים שזה רלוונטי – האם זה בעירייה או שזה מוסדות תכנון של ועדה מחוזית. תלוי, יש פה כל מיני דברים, לפי מה שראיתי. יכול להיות שחלק זה מוסדות תכנון עירוניים וחלק זה מוסדות תכנון מחוזיים. ותפנו אלינו לגבי המקומות שאתם חושבים שכן כבר כדאי להתערב, ואנחנו ננסה להתערב גם דרך משרד הפנים וגם דרך ראשי הערים הרלוונטיים, אם זה ברמה העירונית תקוע. בסדר?

תודה רבה. תודה רבה.

תסתכלו על כל התמונה, ואיפה שאתם חושבים שזה מתחיל לעבור את הגבולות של הסביר. כי אני חושב שצריכים לעשות הכול כדי לזרז את המימוש של ההסכם הזה. כמו שראינו, ההסכם הקודם, שנדמה לי שאושר בתקציב של 2015 ונחתם ב-2016, נדמה לי. מתי הוא נחתם?

לא, הוא נחתם בדצמבר 2015.

דצמבר 2015, זהו. אז בזמנו, אני כשר הקליטה וגלנט כשר השיכון, הגענו לזה יחד עם האוצר, לסיכום תקציבי על ההסכם הזה. והוא, כרגע על הפרויקטים האחרונים פה רואים צפי סיום 2027. ויכול להיות שיהיו גם פרויקטים מעבר לזה, כן? אם אנחנו מדברים על "אבא חושי" וכולי. זאת אומרת שאנחנו נגיע למצב של 13 שנה מימוש. זה לוחות זמנים ארוכים מידי לפרויקט מסוג כזה, שיש לו הבטחה תקציבית מצד המדינה. ולכן, כל מה שאפשר לעשות כדי לצמצם לוחות זמנים על סמך הניסיון של מימוש ההסכם הראשון, בעיני צריך לעשות. ולכן, אנחנו פה לרשותכם.

תודה רבה.

מילה אחת. האם קיבלתם איזשהו איתות, אם כבר, כדי לסיים. האם קיבלתם איזשהו איתות לגבי נכונות של המדינה ללכת כבר להתנעה של אופציית הרחבה, של עוד 1,500 שמופיעים בהסכם מולכם כאופציית הרחבה? וכמו שאמרת לנו בדיון האחרון כאן בוועדה, כדי להתחיל להתקדם בתכנון וכולי, אתם כמובן צריכים הסכם חתום עם המדינה שמממשים את האופציה הזאת.

אנחנו כרגע, הסוכנות היהודית תקצבה באופן מלא את התכנון, למרות שזה עדיין לא, לפי מיטב ידיעתי, ה-1,500 הנותרים עוד לא נחתמו. אבל, מכיוון שזה עדיין עוד לא, ההוצאה היא עוד לא משמעותית, עוד פעם, כי זה התחלת תכנון וההוצאות עוד לא גדולות – אנחנו לא תוקצבנו בחלק הנוסף, לפי מיטב ידיעתי. אבל, גם נאמר לנו שברגע, נתנאל לפידות אמר לנו בדיון הקודם לפחות שברגע שתהיה התקדמות זה יתוקצב. אני לא רואה בעיה. אני גם לא בא עוד בדרישת קולות, באמת אין התקדמות משמעותית. אנחנו רואים את הקצב של הוועדות.

וגם המלחמה עצרה את חלק מהכינוס של ועדות התכנון, אנשים נמצאים בצווי 8. חלק לא עבדו, חלק עבדו מהבית. אני מקווה שעכשיו קצת נראה שיפור של העניין. ואנחנו לא - - -

זאת אומרת שאתם מתכננים כרגע, הפרויקטים שרשומים בדיווח שמסרתם לנו, כתוב מ-8 עד 18 – זה ביחד מצטבר 3,000 ולא 1,500? מבחינת המאמץ התכנוני, אתם הולכים על כל ה-3,000 כרגע?

אנחנו הולכים על אפילו יותר מ-3,000. כל מה שיש לי. תמיד נופלים פרויקטים בדרך.

אוקיי, הבנתי. אז אתם כרגע מתקדמים תכנונית, ומשרד השיכון אמר לכם שברגע שזה יקודם תכנונית ויהיה צורך בתקצוב, שתתניעו את ה-1,500 הראשונים, לא תהיה בעיה של התקצוב של 1,500 הבאים במסגרת אופציית הרחבה.

נכון.

אוקיי. אתה רוצה להוסיף עוד משהו, ארז?

לא, אני רק רואה פה בזום את יעל הבסי-אהרוני, מהקליניקה של אוניברסיטת תל אביב, וזו הזדמנות להודות להם. ממש בימים הראשונים של המלחמה יעל, כשהכול היה, לא יכולנו לפתוח אפילו את הסניף שלנו בשדרות ובאופקים, הם היו, הקליניקה הייתה בערי הדרום, והיא התקשרה אלינו לא מעט פעמים לעזור לקשישים שנקלעו לאיזושהי מצוקה. ובאמת ביחד פתרנו בעיות. וכל הכבוד לה, היא הסתובבה שם תחת אש. לא מובן מאליו. אז תודה ליעל. חשבתי להודות לה בהזדמנות הזאת, בפורום הזה.

אז תודה. אני מצטרף לתודות שלך.

תודה. אני יכולה רגע לשאול את ארז שאלה קצרה שקשורה להצגה שהוא הציג?

ממש בקצרה.

רק בשביל שזה יהיה רלוונטי, ולא ככה בסיום. השאלה היא: עם האכלוס של כל יחידות הדיור החדשות, מעבר לתנאים הפיזיים המאוד משופרים, יצא לי ככה לראות – האם הם זוכים לאותה מעטפת סוציאלית; חברה, פעילויות תרבות? מההיכרות שלי עם ההסכם, הנושא הזה לא מתוקצב. איך זה עובד בבתים החדשים? שמענו את זה גם בביקור באשקלון. אז, מכיוון שזה הופך להיות חלק מאוד דומיננטי בהיצע של מעני דיור, אז אולי אפשר שנייה להתייחס לזה. תודה.

אנחנו, נושא הפעילות החברתית והעובדות הסוציאליות לא תוקצב במסגרת ה-2,650. הוא תוקצב ב-3,000, דרך אגב, לא ב-2,650. אנחנו עד עכשיו עשינו באמת פה ושם השלמות של הדברים האלה. אבל, הודענו למשרד השיכון שאנחנו לא נוכל. לאחרונה הודיע לנו מנכ"ל משרד השיכון שככל הנראה העניין יתוקצב. אנחנו מחכים לשמוע. עדיין בשלב זה אין לנו פתרון. אני מקווה שמה שהוא אמר באמת יקרה בפועל בתקופה הקרובה. אבל, נכון לעכשיו אין פעילות חברתית באותם בתים. וכן, זה בעייתי מאוד.

אז אנחנו נשמע שנציגי משרד השיכון יתייחסו לנקודה הזאת. כי כל השאר, בנושא הזה, נדמה לי, אלא אם כן יש לכם תוספות, אבל ארז כיסה בצורה מסודרת.

נעים מאוד, שלומי בן הרוש, מנהל אגף הנדסה באגף נכסים וחברות במשרד הבינוי והשיכון. ארז תיאר בצורה מושלמת את כל מה שקורה, את הסטטוס העדכני ביותר על שני ההסכמים. מבחינה תקציבית, אני לא רוצה לחזור על זה, כרגע אין שום בעיה. אנחנו מרגישים קצת לא בנוח לבקש את ה-750 הנוספים, כמו שאתה מכיר, ל-1,500 היחידות הבאות עד שהתכנון לא יסתיים. כרגע המדינה צריכה את הכסף הזה לדברים מאוד משמעותיים. אני מעריך שברגע שזה יהיה יותר בשל לא תהיה בעיה תקציבית. זה גם נאמר לנו לאורך כל הדיונים עם המשרד האוצר.

אוקיי. ולגבי השאלה שעלתה פה, של תקצוב המעטפת. שבאמת בכל בתי גיל הזהב מתוקצבת ובמסגרת של ההסכם הישן הזה משום מה לא הכניסו את זה להסכם וזה לא מתוקצב.

זה לא קיים בהסכם, אני מסכים. כל דרישה שתעלה, אנחנו נדון על זה.

לא, מה זה "כל דרישה"? אומר פה ארז שיש שיח בין "עמיגור" לביניכם על כך, ונאמר לו בשם מנכ"ל משרד השיכון שזה אמור להיפתר, כן? אמור להיפתר זה אומר איזשהו סיכום תקציבי בין המשרד לבין "עמיגור" והסוכנות על הענקת הסיוע הרלוונטי. אז איפה זה עומד?

לצערי, אני לא מכיר את הסיכום הזה. אני אוכל להשיב על זה. אני גם חזרתי משלושה חודשים של מילואים לפני עשרה ימים, בתור לוחם בעזה. אני לא הספקתי להתעדכן על כל הדברים האלה. לצערי, אין לי תשובה לגבי זה. אבל, אני אוכל להשלים.

אז אני אשמח אם תוך כדי הישיבה, תנסה להביא לנו תשובה לגבי מה קורה עם הסוגייה הזו. עכשיו, רכש דיור ציבורי, אנחנו עוברים לנושא הבא. אני שוב מתמצת את הכותרת – זה מימוש הסכם לרכישת 1,700 יחידות דיור ציבורי ורכש דירות של דיור ציבורי מהכסף שהמדינה קיבלה על מכירת דירות של דיור ציבורי במסגרת החוק שהיה בתוקף עד לאחרונה – איפה זה עומד כרגע? קודם כול מבחינה תקציבית, כדי שנציג האוצר שמייצג את הצוות של שיכון שכאן יוכל להגיב.

אוקיי. אז כמו שאתה מכיר, יש את ההסכם. אתה מכיר אותו מצוין. יש את ההסכם לרכישת 1,700 יחידות דיור חדשות. קיבלנו תקציב של 100 מיליון שקל. יש כסף בקרן הדיור הציבורי.

שזה אחוז זניח מכלל התקציב. מדובר שם על תקציב של כ-3 מיליארד שקל.

משרד האוצר אמר לנו, אני מסכים איתך, הממוצע שיש לנו לרכישת דירות כרגע מ-2022-2023 זה 1.9 מיליון ליחידת דיור. זה, מה שנקרא, באמת טיפה בים. אבל, משרד האוצר אמר לאורך כל הדרך שברגע שתהיה בעיה תקציבית, שייגמר הכסף בקרן הדיור הציבורי, הם ייתנו מענה לעניין הזה. כרגע יש.

ומה מצבה של הקרן?

כרגע יש תקציב בקרן.

כמה?

אני לא יודע להגיד במדויק.

מה זה לא יודע? אבל, זה נושא הדיון.

אני יודע, אבל אנחנו בסגירת שנה, יש עדיין עסקאות, אתה יודע, שהן מחויבות מבחינת "עמידר" ומבחינת המערכת אנחנו צריכים להשלים את זה בסוף שנה. לפי זה אנחנו נתעדכן.

אבל מה סדרי הגודל? כמה דירות נרכשו במשך שנת 2023?

בשנת 2023 נרכשו 561 יחידות דיור.

561 יחידות דיור. שלכולן היה כסף בקרן?

כן. השתמשנו גם ב-100 מיליון שנתנו.

לא, אבל חלק מזה זה עוד ב-2022.

כן, נכון.

100 מיליון שקל, רובו היה ב-2022, שאז נרכשו דירות גם ב-2022. אז אני מניח שזה לא.

נרכשו ביחד כ-800 יחידות משנת 2022.

שנת 2022 ושנת 2023. שמתוכן כ-100 מיליון, שזה פחות מ-100 דירות, זה על חשבון הסיכום של הדירות החדשות. כל השאר זה מימוש של כספי הקרן.

נכון.

לכמה סדר גודל של דירות עוד נשאר כסף בקרן?

אני מעריך שבסביבות 300 יחידות דיור, בערך.

כי הקרן, הרי, לא מתמלאת עכשיו. אם לא יהיה תיקון חקיקה, זה מה שיקרה.

אז אנחנו נעשה עכשיו, סוף שנה אנחנו עושים יישור קו. אנחנו נראה כמה כסף נשאר, ולפי זה אנחנו גם נדרוש את הכסף לרכישת הדירות.

מה קצב הרכישה השנתי שלכם?

רכשנו 561 יחידות עד בערך, מחודש אוגוסט הייתה לנו עצירה קצת. גם ההרשאות שלנו, סיימנו את ההרשאות, וגם היינו צריכים לבוא לדיון בכנסת לפתיחת הרשאות חדשות והכנסת הייתה בהפוגה. ונכנסנו לחגים ולמלחמה, אז אנחנו עכשיו מרעננים את ההרשאות שוב.

אז למעשה, מאוגוסט לא רכשתם.

רכשנו אבל לא בקצב שהיינו אמורים.

כמה דירות רכשתם מאוגוסט עד סוף השנה, עד סוף דצמבר?

זה משהו שאני גם יכול להשלים.

סדר גודל.

את יודעת לענות על זה?

אני יכולה לשאול.

אז א' תבררו ותגידו לנו. ועכשיו קיבלתם כבר את כל ההרשאות הנדרשות כדי לרוץ?

לא את כולן, אבל יש לנו כסף כרגע לרכישה של עוד מספר יחידות. אנחנו עובדים על זה. אין כרגע, זה לא עוצר בגלל זה.

מה תוכנית הרכישות שלכם לשנת 2024? כמה אתם מתכוונים לרכוש?

אנחנו מתכוונים לרכוש עוד 800 יחידות דיור.

800 בלבד?

כרגע אנחנו מתכוונים, זה הקצב. זה הקצב.

נדמה לי, אם אני זוכר נכון, נתנאל לא פה בדיון, אבל הוא הציג פה חזון שהוא יגיע ללפחות כ-1,000 בשנה. בדיון הקודם שהיה פה. אני זוכר נכון, שלומית?

כן.

זה מה שהוצג לנו, שב-2024 כבר ילכו בקצב של 1,000 בשנה.

אני באמת מקווה שלשם זה ילך, כי אמרתי לך, המלחמה, אם אני משווה את זה לשנת 2023, אז המלחמה עצרה לנו, המשק לא פועל כרגיל. אי אפשר להגיד שהוא פועל כרגיל.

לא, אבל מה הבעיה לרכוש דירות?

יש בעיה.

ל"עמידר" יש בעיה לוגיסטית, תכף נשמע אותם.

זה לא בעיה לוגיסטית, אבל קודם כול, יש הרבה דירות שפינו אותן. הרבה אזורים שפינו אותם וגם קשה להיכנס אליהם, גם בצפון וגם בדרום.

אין, זה דירות שנרכשות באזור עירוני. פונו שדרות וקריית שמונה, ונניח, שלומי. למרות שאני לא מכיר הרבה דירות שרצו לרכוש בשלומי, כי גם אין הרבה ביקושים. אבל, נניח, תיאורטית, למרות שעוד פעם, אני בספק שרצו לרכוש הרבה דירות במקומות האלה, כי זה היה צריך להירכש לפי ביקושים. אבל, יש שלוש ערים כרגע במדינת ישראל, הרי כל המועצות האזוריות שמפונות לא רלוונטיות לנושא הזה. יש שלוש ערים שאי אפשר לרכוש שם דירות; קריית שמונה, שלומי ושדרות – אוקיי, אני מבין. מה עם כל השאר? מה הסיבה שזה התעכב?

אין סיבה.

אין היום בעיה לקנות במעלות, אין בעיה לקנות בעכו, בנהריה, בטבריה, בצפת – הכול מתפקד. אנשים מוכרים דירות.

אין סיבה. אני מעריך, אני, ההערכה שלי היא שיהיו 800 יחידות דיור בערך בשנה הזאת. אפשר להגיע גם ל-1,000.

אפשר וצריך גם להגיע ל-1,000.

צריך להגיע ל-1,000.

אתם יושבים על התחייבות אוצרית של רכש 1,700 דירות חדשות, שאתם כרגע רק 100 מתוך זה. ואתם לא תתחילו לממש את 1,600 האחרות בגלל ההסכם החדש שחתמתם, ששונה מההסכם הקודם עם האוצר, שהוא יעביר לכם כסף למימוש של ה-1,600 הנותרות רק אחרי שתאפסו את הקרן. ובקצב שאתה אומר, עוד חצי שנה ייקח לכם לאפס את הקרן. כי אם זה 800 ויש שם כ-300 יחידות דיור, האוצר יתחיל להזרים כסף, ואז כל ההסכם הזה שהיה צריך להיות ממומש עד סוף שנת 2024 – 1,700 יחידות – בגלל הקצב של הרכישה אנחנו נגיע למצב שמכולו ימומשו 600, כן? פחות מחצי.

אני כבר לא מדבר על השאלה מה יקרה בשנים התקציביות 2025-2026, והאם התקציב הזה יועבר לשנים האלו או לא. ההבטחה הזאת.

אני רוצה להעלות עוד נקודה למה שאמרת. חסר הרבה כוח אדם. אני, ספציפית, אמרתי לך, הייתי שלושה חודשים במילואים.

אבל, הרכש לא אתה רוכש.

זה לא אני, אבל דניאל שאחראי במשרד הוא גם במילואים, ואודי שאחראי מ"עמידר" הוא במילואים. ויש כוח אדם.

"עמידר" היא חברה גדולה, היא לא יודעת להחליף את האנשים שלה?

נכון, אבל כוח אדם משמעותי במשק חסר, ואי אפשר להגיד שזה לא פגע.

אבל זה רכש דירות, זה לא בניית דירות. והמשרד לא רוכש בעצמו. בסוף "עמידר" רוכש, המשרד מאשר.

אז אני נתתי לך דוגמה לאנשים שפועלים מאצלנו, אני בטוח שזה מתרחב. אבל, לא משנה. אני מסכים איתך שקצב הרכישות אמור להיות הרבה יותר גדול. ואם נתנאל אמר, ונתנאל ואלי התחייבו ל-1,000 יחידות דיור, אני מאמין שנגיע לקצב הזה.

טוב, אני אשמח לשמוע את נציג האוצר.

עשהאל צור.

אני מכיר אותו, יש לנו כמה שעות ביחד. אני אשמח לשמוע את עשהאל לגבי איך אתם רואים, בנושא הראשון אין שאלות אליכם, כן? קיבלתם תשובה נדירה פה, כן? ששום דבר לא מעוכב על ידי תקציב והאוצר. זה לגבי בתי גיל זהב.

לגבי הרכש של דירות – שתי שאלות מעניינות אותי, רלוונטיות, כי הקרן באמת הולכת ומתקרבת ל-0, אז ההערכה היא שכדי לעמוד אפילו בקצב שבעיניי הוא נמוך מידי, כן? אבל, 1,000 יחידות דיור בשנה, אתם תצטרכו לתקצב השנה סדר גודל של כ-700 דירות, כן? שתעשה מכפלה, אז זה סדר גודל שהוא קרוב ל-800 מיליון שקל. משהו כזה.

א' האם אתם ערוכים להשלים, האם אתם ערוכים בהיבט הזה למימוש ההסכם המחודש שחתמתם עם משרד השיכון, שקודם קרן ואחר כך רק השלמה? ו-ב' היות ועוד מעט תתחילו להיערך לתקציב 2025, בקצב הידוע – מה הכוונות שלכם לגבי היתרה? פה בזמנו בדיון אמרתם שאתם מקווים ומעריכים שמה שלא ימומש ב-2024 יועבר לתקציבים 2025-2026, אבל איפה זה עומד כרגע?

אז קודם כול בוקר טוב, אדוני יושב-הראש. תראה, קודם כול, הכספים שמצויים בקרן, אני גם לא מכיר עד הסוף את המספרים. אני עדיין במילואים. אבל אני מבין שיש שם כמה מאות מיליונים.

כ-300 מיליון הם אמרו, אז זה 300 דירות לצורך העניין. בגסות, כן?

אוקיי, אני רק אומר שיש עוד, עד כמה שאני מכיר, כמה מאות דירות שנמצאות עדיין בתהליכי מכירה, שמהן יהיו גם הכנסות.

איך? החוק, הרי, לא פועל כבר. כבר חצי שנה.

לא, אבל דירות שהתחילו תהליך של - - -

החוק כבר יותר משנה לא בתוקף. לא יותר משנה – שנה עוד מעט, כן.

אבל דירות שהתחילו תהליך, הייתה הגדרה של מה היא תחילת התהליך – הגשת בקשה. מי שכבר עבר את הגשת הבקשה יכול לקנות את הדירה גם אחרי שהחוק פקע.

ונשארו הרבה דירות שתוך שנה לא הסתיימו? כי אנחנו כבר בשנה פיגור.

תראה, לפני שנה היו סדר גודל של 3,000 דירות שהתחילו תהליכים. עד כמה שידוע לי, יש עוד כמה מאות שעדיין נמצאים בתהליכים. אני בטוח שמשרד השיכון ידע למסור פרטים יותר מדויקים, אבל זה מה שאני מכיר.

אנחנו נשמע עד סוף הישיבה לקבל תשובה לכמה דירות עוד אמורות להכניס כסף לקרן, ואז מה הצפי שלכם - מה יהיה גודל הקרן ב-2024? מה שיש פלוס מה שיצטרף.

אז אני בטוח שמשרד השיכון יוכל לבדוק את הנתונים.

אבל, תאורטית, עשהאל, נניח שאין, לא נכנס כסף לקרן – זה משאיר לכם צורך לתקצב, אמרתי, סדר גודל של כ-700-800 מיליון שקל השנה – אתם ערוכים לזה?

אז אני אומר עוד פעם, אדוני יושב-הראש, כפי שאתה מכיר, המקורות לרכש של 1,700 דירות, שאנחנו עומדים מאחוריו, זה דבר שהתחייבנו אליו – המקורות, כבר כשהוסכם על רכש של 1,700 דירות, הם לא היו מוסדרים. המקורות דיברו על עודפי תקציב, דיברו על מקורות אחרים. כרגע - - -

הם היו מוסדרים, אגף התקציבים שמר לעצמו את הגמישות מאיפה להביא את זה, כן? הרי, הייתה אפשרות לצבוע. אתם ביקשתם לא לצבוע אלא להשאיר לכם גמישות מאיפה להביא.

אני אומר שכרגע אין מקור חד משמעי של התקציב. כמו שאמרנו תמיד, ברגע שיסתיים הכסף שבקרן אנחנו נפעל למציאת מקורות נוספים. כרגע, בטח בהינתן מלחמה וחוסר ודאות כזה וצורך שקיצצנו בהרבה מאוד דברים אחרים בשירותים אחרים, כרגע לא הוקצה מקור תקציבי שהיה בא על חשבון דברים אחרים בשביל הדבר הזה. במשך השנה כשיסתיים הכסף שבקרן אנחנו נפעל לחפש מקורות אחרים. כמובן, בהתאם להתפתחויות הביטחוניות ולסדרי העדיפויות שהממשלה תצטרך לקבוע בעקבות המלחמה.

אבל לא ביטלתם את הסיכום שלכם עם משרד השיכון. זאת אומרת, ההסכם בתוקף, אז אתם תצטרכו למצוא את המקורות. אני לא אומר לך מאיפה להביא, אבל, כן.

אז אמרתי, אני עומד מאחורי זה. אנחנו לא ביטלנו, לא אמרנו שה-1,700 דירות לא יקרו. אמרנו שכרגע אנחנו צריכים לסיים את הקרן. לאחר מכן, כשזה יגיע, אנחנו נצטרך לערוך דיון. ואני אומר שכמובן, זה נראה לי דבר שהוא ברור מאליו אבל אני אומר אותו, כמובן שהכול בהתאם להתפתחות המלחמה, בהתאם להתפתחות של סדרי עדיפויות. כמו שאתה יודע, קיצצנו גם בהרבה דברים אחרים, בהרבה משרדים וגם במשרד השיכון, שהיו צריכים לצורך המלחמה. היינו צריכים, הפחתנו סכומים מכל מיני דברים בשביל להפנות את הכסף לצורכי מלחמה.

אבל, ההפחתה הזאת כבר בוצעה. זאת אומרת שההסכם הזה בנושא הזה לא נכנס למסגרת ההפחתות. הרי, לא שיניתם בסעיף הזה סיכום שלכם עם משרד השיכון.

כן, אבל ההפחתות נעשו ממקורות שהם היו כבר חלוטים. במקרה הזה, בגלל שהמקור לא היה חלוט אז גם לא נעשה בו קיצוץ.

אתה אומר "לא התכוונתי לתת מלכתחילה אז אני גם לא רציתי לקצץ".

לא, לא. ממש לא.

לא היה ממה.

הקיצוץ שעשיתי הוא בדברים שהיו חלוטים מה המקור התקציבי שלהם. פה, כפי שאתה יודע, המקור התקציבי עוד לא היה חלוט, ולכן לא נעשה קיצוץ ישיר בכספים האלה.

אוקיי, טוב. מבחינתי, היות ולא התקבלה החלטה רשמית פוזיטיבית של הממשלה לקצץ את העניין הזה הוא בתוקף. למזלכם, קצב הרכישה של משרד השיכון הוא איטי מידי אז זה עדיין לא דורש מכם לממש, וגם הקרן קיבלה זריקה גדולה בגלל סיום החוק – הרבה רצו לממש את הזכות ולכן היא קיבלה איזושהי הכנסה גדולה, ולשיטתכם גם עשויה לקבל עוד בהמשך. אז יכול להיות שזה יהיה גם בפחות מ-700 מיליון שקל, אבל בסוף זה יגיע. הרי, ברור לך.

אני אומר, לכשיסתיים הכסף שבקרן יצטרכו לערוך עוד פעם דיון בנוגע למקורות, וכמובן שבהתאם לסדרי עדיפויות יתקבלו החלטות.

זה נשמע לי משפט מעורפל.

אדוני יושב-הראש, אתה יודע שהמשפט הזה, אני באמת עומד מאחוריו. אני אומר שאנחנו לא מתכחשים להתחייבות, אבל כמו שנעשו התאמות בתקציבי כל המשרדים - - -

אבל ההתאמות כבר נעשו, עשהאל. הבור התקציבי כוסה במסגרת ההתאמות שכבר נעשו, אז לכן זה לא רלוונטי. אם יהיה פה עוד אירוע לא מתוכנן, גדול, בטחוני, שישפיע עוד פעם על התקציב וזה יגיע גם לנושא הזה, אז נתדיין אז. אבל כרגע, כל ההתאמות הנדרשות כדי לסגור את הבור התקציבי, לפחות לפי שיטת שר האוצר ומשרד האוצר – נעשו. בהנחה שהתקציב המחודש יאושר בכנסת כמו שהוא עבר בממשלה. ולכן, זה לא רלוונטי לנושא הזה.

לא, אבל כפי שאתה מכיר בשיח שהיה - - -

זה לא יכול ללכת בשיטה אם פוגרום אז פוגרום, כן?

לא, אחת ההצעות שדוברו בזמנו היה שימוש בעודפי תקציב. עכשיו, שימוש בעודפי תקציב הוא לדוגמה משהו שנקבע במהלך השנה – למה משתמשים בעודפי התקציב. עכשיו, ככל שייערך שימוש בעודפי תקציב יצטרך להיות דיון של סדרי עדיפויות; מה העדיפות העליונה לשימוש בעודפי תקציב - - -

עשהאל, ההסכם המקורי שגם ככה סטיתם ממנו בהסכם המחודש שהקדמתם את הקרן, כי ההסכם המקורי לא כלל את התנאי הזה, והעברתם התקציבים הייתה צריכה להיות במקביל לרכש מהקרן ולא אחד אחרי השני. זאת אומרת שגם פה גילחתם לא מעט כסף בתזרים מזומנים. לכן, אני מציע לך, אל תחזור להסכם ההוא. אתה לא רוצה לקיים אותו ואתה לא רוצה להגיע אליו, כי יש לך כרגע, לשיטתך, לצערי, הסכם הרבה יותר טוב. לא רק לצערי – לצערת הציבור, כן? כי הדירות יירכשו הרבה יותר לאט בשיטה הזאת.

אבל, בסופו של דבר, ההסכם שם לא אמר שבמידה ולא יהיו עודפי תקציב אז ההסכם לא יכובד, הוא אמר שאגף התקציבים שומר לעצמו, משרד האוצר, שומר לעצמו את הגמישות מאיפה להביא את הכסף – האם להביא אותו מהרזרבה? האם להביא אותו מיתרות תקציב? האם להביא אותו כהסטה תקציבית? ולא רציתם לקבוע את זה אז כי אמרתם "זה סכום גדול, זה תלוי מתי נצטרך, כמה נצטרך, ואנחנו נשחק פה בגמישויות שלנו, אבל אנחנו מתחייבים שהכסף יגיע וכל ה-1,700 ימומשו עד סוף שנת 2024". אנחנו מגיעים כבר ל-2024 – אין סיכוי שכל ה-1,700 ימומשו עד סוף 2024. במקרה הטוב ימומשו מזה 600, אולי פחות. מתוך הסיכום הזה.

אבל מה שאפשר לממש, אני מצפה מכם שבהתאם להתחייבות שאושררה גם בהסכם מחודש עם משרד השיכון, שכאמור שיפרתם בו תנאים, זה יקרה. מאיפה תביא את הכסף זו בעיה שלכם. אתם יודעים להביא את הכסף. לספר לך על הקופות הקטנות והגדולות שמשרד האוצר שומר בכל מסגרת תקציבית? גם בתקציב המחודש שומרים אותה. למרות כל הקיצוצים והכול. אז אתם תדעו להביא את הכסף מאיפה שצריך מתי שיצטרך, כן? גם אני לא יודע להגיד לך מתי יהיה הצורך הזה.

אני רק אשמח אם תענה לי על עוד משהו אחד, לגבי מה יקרה לחלקים הלא ממומשים של ההסכם? לקראת תכנון תקציב 2025-2026, האם אתם זוכרים את האירוע הזה שצריכים? ואז כנראה הקרן באמת כבר תתאפס. אז אתם צריכים לשמר תקציבים, לסיים את מימוש ההסכם הזה בתקציב החדש.

אז אני אגיד בכנות. הערפל סביב תקציב 2025-2026 הוא גדול. באמת המלחמה הזאת עוד לא הסתיימה, אנחנו עוד לא יודעים לאן היא הולכת. ולכן, אני באמת לא יודע לענות תשובה אמיתית בנוגע לתקציב של 2025-2026. אין לי תשובה אמיתית לענות, אני מתנצל.

אני לא ציפיתי שתענה עכשיו תשובה, כי אין תקציב 2025. אבל, אני כן מבקש ממך, כשאתם הולכים לתכנן את תקציב 2025 – או 2025-2026, לא יודע איך זה ייראה – לקחת בחשבון שיש פה הסכם שאתם פה, לבקשתכם, מרחתם את מימושו, כי ההסכם המקורי היה צריך להתבצע במקביל לקרן ולא אחד אחרי השני, ולכן מצופה מכם לעמוד במימוש ההסכם הזה. והיות וכבר לא תהיה קרן בשנת 2025, והיות ויישארו, לפי ההסכם, לפחות 1,000 יחידות דיור שעוד צריך לממן, אפילו יותר – שתיקחו בחשבון שאם קצב הרכישה של משרד השיכון הוא 1,000 דירות לשנה, אז צריכים לשמר לזה כסף. זו משימה לביצוע, זה לא בקשה לתשובה.

לא, לא, בסדר. אני מבין.

זה לא בקשה לתשובה כרגע כי אין לך את תקציב 2025. אבל, כשאתה בונה את זה, תזכור את העובדה הזאת. שכבר לא תוכלו לעשות את התרגיל החשבונאי הזה – להפיל את זה על הקרן. כי בסוף זה יתאפס. אלא אם כן הכנסת מחדש תאשרר את החוק. לצערי הרב, אבל זה יכול לקרות, כן? הוא בדיונים.

אנחנו מקווים שלא.

אתם תומכים, כממשלה. אני הופתעתי שאתם תומכים, כממשלה, בחוק הזה. אבל, בסדר.

אדוני יושב-הראש, אני אשמח להשיב על כמה שאלות ששאלת.

כן. עשהאל, רק כדי לשחרר אותך סופית, רק כדי להבין על הסוגיות של לוחות הזמנים בסיוע לדיור לעולים חדשים – האם זה מתחיל בחודש השביעי או החודש השמיני? ולגבי זמן הסיוע וגובה הסיוע – שנתיים?

זה תאיר.

על כל זה זו תאיר, לא אתה?

תאיר, נכון. זה צוות קליטה.

אוקיי, בסדר גמור. אז אתה משוחרר. תודה רבה. ותודה שגם מהמילואים התפנית אלינו ונתת לנו תשובות. לא את כל התשובות אהבנו, אבל לא ציפיתי אחרת. ותשמור על עצמך.

תודה רבה.

בבקשה, שלומי.

אז לגבי הדירות שעדיין לא השלימו את המכירה. יש היום למעלה מ-1,000 דירות שעדיין לא השלימו את המכירה. הכול בגלל גם ועדות חריגים על שמאויות, שלא מקבלים אותן, דיירי הדיור הציבורי. וגם פניות להעמקת ההנחות של זכאים. יש הרבה פניות.

הדירות טרם נרכשו?

לא, 1,000 דירות שטרם השלמנו את המכירה שלהן.

אז המשמעות של זה היא שאם אפילו חצי פלוס או 60% מזה כן יושלם, שזו הנחה סבירה, אני מניח, אז למעשה כל 2024 תוכלו לרכוש מהקרן?

כן.

אה, לא, לא. דירה לא מכניסה לך מיליון.

היא לא מכניסה מיליון. היא מכניסה הרבה פחות.

400,000.

400,000-300,000, כן, הבנתי. אז זה אחד לשלוש. זה אומר שאתה תקבל בסבירות גדולה עוד כ-200 מיליון לקרן. משהו כזה.

כן. לגבי תוספת השירותים החברתיים להסכם של ה-2,650, אז נאמר שיש כבר טיוטה לתיקון ההסכם של ה-2,650, והמשרד מתכוון לממן את הפערים מהמקורות שלו. את תוספת השירותים החברתיים.

כן, של המעטפת הסוציאלית.

של המעטפת הסוציאלית.

אז מתי אתה מעריך שייחתם ההסכם הזה עם "עמיגור"?

הם טוענים שיש טיוטת הסכם, אז אני מעריך שחודש-חודשיים.

אוקיי, ארז שמעת את התשובה של משרד השיכון? אז תמשיך ללחוץ. זה קרוב. זה עונה גם על השאלה שנשאלה פה.

תודה רבה, בשורה מצוינת.

אוקיי, בסדר גמור. עוד משהו שאתה רוצה להוסיף, שלומי, או שאפשר להתקדם?

לא, אלה השאלות ששאלתם אותי.

אוקיי, אז אנחנו נתקדם. אני, בסעיף הזה, בשונה ממה שיצאתי בסעיף הראשון, בסעיף הזה אני מודאג, כמו שאתם רואים. כי אני לא שומע תשובות חד משמעיות מאגף תקציבים שהוא ערוך השנה להשלים לכם מה שנדרש. ואני יכול להגיד שאני הזהרתי. אני דיברתי כאן בוועדה ואמרתי לנתנאל שההסכם החדש להקדים את הקרן למימוש של התחייבות אוצר זה לקיחת סיכונים גדולים מידי, על התקציב הזה שבאופן תקדימי הושג לרכש דירות חדשות של דיור ציבורי. חבל מאוד שעשיתם את זה, כי אתה רואה עכשיו שהתקציב הוא באוויר. גם השנה, ולגבי 2025-2026 אלוהים גדול, לאור מה שקרה פה.

ולכן, אני חושב שהמשרד עשה פה טעות, שהוא הסכים להתניה הזאת. כי ההסכם המקורי לא כלל אותה ויכולתם לדרוש את הכסף במקביל. כי הכסף מהקרן, אף אחד לא היה לוקח לכם. אבל, את הכסף הזה היה צריך להיפך – קודם לממש אותו, אם האוצר נותנים לך קח, כן? אל תשאיר את זה באוויר.

אני מסכים איתך.

כי האוצר ימצא דרכים לקחת. ועכשיו אנחנו נמצאים במצב שיכול להיות שחלק גדול מאוד מההתחייבות הזאת, או כמעט כולה כרגע, יכול להישחק ולהיעלם. אז זה דורש מכם להיות על המשמר, וגם לזרז כמה שיותר את קצב הרכישות. וגם להמשיך להפעיל לחצים על אגף תקציבים, גם לגבי מקורות שתצטרכו ב-2024, כדי לא לעצור באמצע כמו שעצרתם באוגוסט. וגם כדי לדאוג של כמה שלא מומש ב-2024 יעבור לתקציב בתקציב הבא. אחרת תישארו עם התחייבות לא ממומשת.

אני רוצה לדלג כרגע על סעיף 3 של פעימה אחרונה בהגדלת סיוע לדיור קשישים עולים, כי הבעיה העיקרית שלנו בנושא הזה זה כבר לא הגדלה אלא להיפך, זה שינוי כללי הזכאות, שלטעמנו הוא לא נכון ולא מדויק, ויכול לפגוע בעולים. אולי בסוף הדיון. דיברנו על זה בהרחבה בוועדה, במליאת הוועדה, אז זה פחות דחוף לכסות כרגע. אולי בסוף הדיון, אם יישאר זמן תתייחסו אם נעשה עם זה משהו, עם ההערות שהושמעו כאן.

אני רוצה דווקא ללכת לסעיפים 4 ו-5. סעיף 4 דיבר על משהו פנימי של משרד הקליטה, אבל היו יכולים להיות לו גם השלכות תזרימיות, ולכן אני רוצה לשמוע איפה זה עומד כרגע. דובר על כך שלמעשה ישונה הנוהל גם לגבי סיוע בדיור, אני מתכוון לסיוע המיוחד לדיור, כן? לאלה שזכאים לדיור ציבורי, וגם לגבי עצם הזכאות לדיור ציבורי – שיהיה ניתן להפעיל את זה בתום חצי השנה הראשונה של שר קליטה. קרי, מתחילת החודש השביעי. ועלו שם שאלות לגבי הנוהל הזה גם מתי אפשר להגיש בקשה, וגם ממתי רטרואקטיבית.

עצם פרסום הנוהל.

כן, כדי לשנות נוהל צריך לפרסם אותו. שזה אירוע טכני, כן? אבל היה צריך לשנות אותו בנושאים האלה, וגם להתייחס לסוגיית הרטרואקטיביות. בגלל שהתהליך הזה לוקח איזה חודש-חודש פלוס של כל ההוכחות וכולי. דיברנו שם פשוט לעשות את זה, כמו שבמשרד השיכון זה היום רטרואקטיבית. זאת אומרת, מהרגע שמסרתם על הזכאות, גם אם כל ההסדרה לוקחת זמן הוא משלם מיום המסירה שלכם על הזכאות. דיברנו על כך שהזכאות תינתן אחורה לתחילה החודש השביעי, בהנחה שהעולה הגיש בקשה ועומד בכל הקריטריונים. גם אם לבדוק את הבקשה הזאת וכולי ולהשלים מסמכים לקח זמן. אז איפה זה עומד כרגע?

כפי שדיברנו בדיונים הקודמים, ואפילו יום לפני יציאת הכנסת לפגרה התקיים פה דיון אחרון בנושא – אנחנו כן רצינו מאוד להכניס את סעיף השינוי – להקדים את האפשרות להגשת בקשה ולהכרת זכאות מחודש שביעי. כפי שזוכר, אדוני יושב-הראש, הייתה פה התנגדות של אגף התקציבים באותו דיון, והתבקשנו לבחון את הנושא, לבחון את הנתונים. הייתה הבנה שיש כאן השלכת רוחב, גם תקציבית. והמשכנו בינינו לבין משרד האוצר לדון בנושא, לבדוק את הנתונים. לצערנו, הגענו למציאות של תחילת המלחמה. כי זה היה בדיוק לפני החגים, אתם זוכרים, לפני שיצאנו לפגרה.

זה היה צריך להסתיים במאי, אבל זה נגרר עד אחרי החגים, כן.

זה נגרר בגלל כל מיני שינויים אחרים בנוהל, כי זה לא היה השינוי היחידי שרצינו לעשות. רצינו לעשות עדכון נוהל, ואז יצאנו למציאות אחרת לגמרי. הפוקוס התקציבי, כמובן, הוסט לדברים אחרים, בין היתר. אנחנו מתכוונים עכשיו לחזור. עשינו שיח חדש על הנושא הזה עם אגף התקציבים. אנחנו נחזור ונדון, ונבחן את הנושא עוד פעם במטרה חיובית. אבל, שוב פעם, במסגרת המגבלות החדשות התקציביות שקיימות היום.

לא, השאלה הייתה תזרימית, בגדול. כי בסוף העולים האלה, ברגע שהתחילו לקבל היו ממשיכים לקבל, כן?

לא, הכוונה הייתה שברגע שאתה מקדים בחודש אחד, אתה מכניס עוד הוצאה תקציבית נוספת. היא לא של קליטה אלא של השיכון, כמובן, כי הסיוע משולם על ידי משרד השיכון. אבל, עדיין הייתה פה חשיפה שאגף התקציבים רצה קודם לבחון אותה, להבין את המשמעויות שלה. היינו בשיח, אבל שוב, הגענו לאן שהגענו.

זו הצעה תקציבית מאוד על העץ. הרי, זה תלוי כמה עולים יש לך וכולי.

בדיוק. ופה אתה נוגע בנקודה מאוד-מאוד חשובה. כי התבקשנו לבחון נתונים אחורה. היו שינויים בנתונים. זה בהחלט מאוד תלוי בכמה עולים מגיעים בכל שנה, כמה זכאים לסיוע בשכר דירה.

לצורך העניין, ירידה, הרי, מה שאת עושה זה שאת מעבירה עולה חדש למשרד השיכון לצורך קבלת הסיוע בערך חודש לפני ממה שהיית מעבירה אותו קודם.

נכון, נכון.

הוא ממילא יגיע למשרד השיכון, וממילא יצטרכו לשלם לו את הסיוע בשכר דירה. אלא הוא פשוט חודש קודם. ולכן, תנודות במספר העולים משפיעות על הסעיף התקציבי הזה הרבה יותר משינוי הנוהל. לצורך העניין, אם כמות העולים ירדה, אם יש 12 חודשים בשנה וכמות העולים ירדה רק ב-10%, זה כבר מכסה לך את כל העלות.

בינתיים, וברוך השם ותודה לאל, אנחנו עדים רק לעלייה נוספת בכמות העולים.

לא נכון. לא נכון.

ביחס לשנים קודמות.

מה זה שנים קודמות? אם אני לוקח את שנת 2022.

לא, שנת 2022 היא לא דוגמה.

היא שנת שיא, כן. למה היא לא דוגמה?

כן, זאת הייתה שנת שיא, אבל גם בשנת 2023 יש עלייה.

אבל זו השנה. התקציב של משרד השיכון לסיוע הזה בשנת 2022 היה X, לצורך העניין, והוא היה מאוד גבוה כי היו הרבה עולים. רק על חשבון ירידה במספר העולים בשנים 2023, ולצערי אני לא חושב ש-2024 תהיה שונה בהרבה. היא לא תתקרב לשנת 2022, להערכתי.

יש כל מיני תחזיות.

לא יודע. אני לא רואה שזה יתקרב לשנת 2022. אז גם אם עושים את השינוי הזה בנוהל, זה יהיה פחות ממה שהושקע בסעיף התקציבי הזה ב-2022.

אבל, שוב, היינו צריכים הסכמות - - -

הסכמות? תכף. אנחנו תכף נשאל את תאיר. בשביל זה היא פה, בהקשר הזה. אז כרגע הסטטוס של כל השינוי הזה בנוהל על כל המרכיבים שדיברנו; להגיש בקשה מתחילת החודש השביעי, וגם לתת רטרואקטיבית.

אנחנו אמרנו שאנחנו קודם נטפל בחודש שביעי, ורטרואקטיבי, אתה בעצמך אמרת אז, אנחנו נבחן את זה בהמשך.

מה נבחן בהמשך? אתם לא תשנו נוהל פעמיים.

לא, כי רטרואקטיבי, זה לא נוהל שלנו, זה נוהל של משרד השיכון. קודם כול.

לא, לא, לא. משרד השיכון ענה פה והסביר שהוא עושה את זה רטרואקטיבית גם ככה. הוא, מבחינתו, ברגע שהעברתם לו את הזכאות, יום העברת הזכאות זה היום שממנו הוא משלם.

נכון.

זה לא משנה מתי הוא חתם עם העולה, מתי העולה הביא את החוזה, מתי הוא עיבד את החוזה, הכניס אותו למערכת. הוא משלם לו מהיום של העברת הזכאות. לכן, דווקא השיכון עושה את זה רטרואקטיבית. הוא, מבחינתו, ברגע שזה הגיע אליו, הוא יודע אצלו לעשות רטרואקטיבית. אנחנו טענו שהזכאות צריכה להיות לא מהיום שהסתיים תהליך הבדיקה אצלכם אלא מיום הזכאות הפורמלי, מתחילת החודש השביעי. זה שזה לוקח לבדוק את זה, להגיש, להשלים מסמכים וכולי, עוד בערך כחודש, בממוצע, זה מה שהוצע כאן, זה לא סיבה שהעולה יספוג את העלות הזאת.

במצב רגיל, זכאי על פי נוהל, התהליך לא אמור להימשך הרבה זמן.

עדיין.

מי שזכאי על פי נוהל.

עדיין הגענו פה לחודש.

מי שלא זכאי - - -

אבל, אולגה, ניתחנו את זה, אני לא רוצה להיכנס כרגע עוד פעם לדיון הזה. ניתחנו את זה לעומק והגענו למסקנה שזה לוקח חודש כי העולה צריך לקבל הודעה על מיצוי זכויות. בכלל לדעת שיש לו את הזכות לבקש דיור ציבורי. הוא צריך לבוא אליכם וצריכים להסביר לו מה המסמכים שהוא צריך להגיש. הוא צריך לאגור את המסמכים האלה, הוא צריך לבוא לפעמים להשלים מסמכים כי חסר לו משהו. רק אז אתם מתחילים לדון. הדיון והבדיקה כשלעצמם היה לוקח שבועיים-שלושה, זה מה שהצגתם.

היום פחות.

אוקיי, אז עשרה ימים, אבל זה לוקח משהו. ורק אחרי זה הוא מקבל תשובה. אז כשלוקחים את כל התהליך הזה, מתחילת ההודעה שיש לו זכות, תהליך מיצוי זכויות, עד להשלמה של התהליך, שבאמצע הוא צריך להשלים מסמכים ולהביא אותם, ומדובר על עולים שהם חצי שנה בארץ אז גם ההבנה המדויקת שלהם לגבי מה הם צריכים לעשות והיכולת לתקשר עם הגופים השונים שהם צריכים להביא מהם מסמכים – גם היא מוגבלת – זה תהליך שבממוצע לוקח כחודש. אין שום סיבה שהוא לא ייחשב כזכאות בדיעבד, כן? כשהתברר שהבן-אדם זכאי.

כי הוא סיים את סל הקליטה שלו בחצי שנה, ומהחודש השביעי הוא לא מקבל כלום מהמדינה, חוץ מהסיוע האוטומטי, כן? אבל הוא לא מקבל סיוע כמו שהוא צריך כזכאי לדיור ציבורי.

על פניו אנחנו מדברים על אותה אוכלוסייה. כי אם מבחינתי, אני לוקחת בחישוב תקציבי עכשיו בדיון מול האוצר את האנשים האלו חודש אחורה, אז זה אותה אוכלוסייה בעצם. כי אם לקחתי אותם בחשבון, וזה הדיון כרגע, אז זה אותו כסף.

כן, כן, כן.

אז זה טכניקה.

רק אני אומר מבחינת הניסוח של הנוהל שלכם, הוא צריך להיות כזה שהוא פשוט נותן זכאות אוטומטית מתחילת החודש השביעי.

למי שזכאי.

למי שזכאי. מי שלא זכאי לא זכאי. אבל מי שזכאי אחרי שבדקו אותו, הוא צריך לקבל תאריך זכאות בהעברה למשרד השיכון מתחילת החודש השביעי שלו. ואז משרד השיכון ישלם לו כשהוא ישלים את הבירוקרטיה אצלו.

אנחנו נצטרך לסגור את זה נוהלית.

כן, אז אני רק מחדד את הנקודה הזאת. לזה התכוונתי ברטרואקטיבי.

הבנתי, אוקיי.

ועכשיו השאלה המרכזית עצמה, ופה הכדור עובר לתאיר - מול זה, למה אתם מעכבים את התהליך הזה במשרד הקליטה? כי א', דיברנו על השינוי. תאיר, אני חייב להגיד לך שאנחנו כאן בוועדה דיברנו על שינוי הנוהל הזה מאז שהוקמה ועדת המשנה הזאת, מהישיבות הראשונות. זאת אומרת שאנחנו כבר שנה על זה. ובזמן הדיונים בוועדה על שינוי הנוהל, נציגי האוצר שישבו פה כל הזמן לא הרימו דגל. לא צהוב ולא אדום. הם שתקו. דניאל היה פה בדיונים. וזה נחשב רק תהליך טכני פורמלי שאולגה צריכה לסיים יחד עם עוד כל מיני נושאים שהיו שם, וכל הזמן דובר "הנה עוד חודש, עוד שבועיים, עוד זה, זה ייגמר".

ולכן, אני מאוד הופתעתי כשבאוגוסט שמעתי שמשרד הקליטה סיים את כל התהליך הפורמלי שלו ומי ששם לו ברקס זה אגף תקציבים.

זה היה בדיון פה.

זה בא בדיון האחרון, זה לא היה קודם. זה לא היה קודם. לכן, אני גם מעיר פה על חוסר הוגנות. אם חשבתם שזו סוגייה תקציבית הייתם צריכים להרים את הדגל הזה כבר לפני שנה, כשהנושא הזה עלה, והיינו מתדיינים.

תאיר לא הייתה אז באגף תקציבים.

לא משנה, יש רציפות שלטונית באגף תקציבים. אגף תקציבים זה אחד מהגופים במדינת ישראל שהרציפות השלטונית שם מכובדת הכי הרבה, כן? אני מכיר, התחלפו ממשלות וההסכמים כובדו, גם כשהם היו על הצטלה של נייר קטן או בעל פה. ולכן, גם מבחינת ההתנהלות, אני חושב שזה היה לא הכי תקין – הייתם צריכים להעיר. וגם מבחינה מהותית, אני עדיין לא מבין, כמו שהערתי פה לאולגה, למה אתם רואים פה סוגייה תקציבית.

כי בסוף מדובר על העולים שככה או ככה מגיעים לתשלום במשרד השיכון, זו רק שאלה באיזה מועד הם יגיעו לשם – חודש קודם או חודש אחר כך. וכאמור, כמות העולים משפיעה על התקציב הזה הרבה יותר מאשר הסוגייה מאיזה חודש הם עוברים. כן, תאיר, זכות הדיבור שלך.

אז אני אתייחס. קודם כול, על השאלה למה לא שיקפנו עלות תקציבית בפעם הקודמת אני באמת לא אוכל לענות.

לא בפעם הקודמת, במשך הרבה דיונים שהיו במשך שנה. זה לא דיון אחד.

אז אני אומרת, לגבי העניין של ההקדמה של חודש, אז בוודאי שלכל דבר שאנחנו מקדימים בשנה או בחודש, לצורך העניין, יש לזה עלות תקציבית באמת באותה השנה, כי זה לא רק דבר שהוא תזרימי, זה באמת שינוי שאמור לאפשר לאנשים חודש קודם זכות שאחרת היו מקבלים חודש מאוחר יותר. עכשיו, אני רגע אשים בצד את ההתייחסות שלך לגבי התארכות העבודה על הדבר הזה. אני חושבת שכמו שאולגה כבר אמרה, אנחנו נמצאים בהליך מול משרד הקליטה של באמת לתקן מספר נהלים שקשורים לתחום הזה. וזאת הזדמנות לדון גם על הדבר הזה. הם יודעים את זה גם, אני בטוחה שגם הסוגייה הזאת תעלה במסגרת הדיונים האלה.

זו פעם ראשונה בשבועות האחרונים שהנושא הזה באמת עלה בפניי, לא הכרתי את זה קודם. ואני גם לא מעורה עדיין בפרטים של המספרים. אבל, אני כמובן אשמח לראות את המשמעויות. ובמסגרת הדיונים שאנחנו מנהלים עכשיו על תיקון הנהלים, אשמח לדבר גם על הנושא הזה ולבחון את ההתקדמות שלו.

אני גם מסביר לך מה ההיגיון מאחורי זה. בדיון כאן, מה שעלה זה שסל קליטה מחושב לחצי השנה הראשונה של העולה. זאת אומרת שמסוף החודש השישי, העולה למעשה לא מכוסה בסיוע בשכר דיור, שהוא היה חלק מהמרכיב של סל קליטה. ולכן הגענו למצב אבסורדי שהיה פה חודש של פער, שהעולה היה יכול, אמנם סיוע רגיל בשכר דירה, שלזה תכף נעבור, את זה הוא כן היה יכול לקבל כי הוא אוטומטי, אבל הוא כמובן לא מתקרב לזכאות לדיור ציבורי. ומצד שני, הוא לא יכול להתחיל תהליך של דיור ציבורי מייד כשהסתיים לו סל הקליטה.

שזה לא הגיוני. אגב, בחלק מהמקומות זה אפילו לא שאלה תקציבית, כן? זו שאלה של זכאות. יש עדיין מקומות, ודיבר על זה פה ארז, שיש דירות ריקות בדיור הציבורי. למשל, אם אנחנו מדברים על קשישים. זאת אומרת, אני עולה קשיש, עליתי לארץ, ובחצי השנה הראשונה היה לי סל קליטה. אני כן אהיה מוכן ללכת לאותו בית גיל זהב פנוי או מקבץ דיור פנוי שיש של "עמיגור" בקריות או במעלות או בערד, כן? מוכן. כי אין לי איפה להיות. ואני לא יכול לעשות את זה – אני צריך להיות חודש באוויר, שלא ברור מי משלם לי על השכירות שלי, ואין לי מאיפה לשלם כי אני גם לא יכול לעבוד כי אני קשיש. במקום פשוט לממש את הזכאות. והדירה עומדת ריקה.

אז עוד לפני שדנים על ההשלכות התקציביות בהקשר של סיוע, יש פה שאלה הרבה יותר בסיסית של הזכאות, שאין סיבה לחכות איתה לחודש. הרי, שום דבר לא ישתנה במצב של הבן-אדם הזה בתחילת החודש השמיני בהשוואה למה שהיה בתחילת החודש השביעי. זה אותו בן אדם. הוא קשיש או לא קשיש, הוא נכה או לא נכה, הוא אם חד-הורית או לא אם חד-הורית. הנתונים הם אותם נתונים. כספית, המדינה הפסיקה לסייע לו בצורה מלאה, לצורך העניין, עם סל קליטה, לחשוב שהוא מכסה את כל עלות שכר הדירה – היא הפסיקה לסייע לו בסוף החודש השישי.

אז אין סיבה, עוד לפני שמדברים על סיוע כספי, אין סיבה למנוע ממנו לקבל זכאות מתחילת החודש השביעי. במצב הכי מתוקן, בכלל, המדינה הייתה צריכה לעודד כבר אחרי ארבעה חודשים ולהגיד "תתחיל תהליך כדי לסיים את הכול בזמן. ואז ברגע שמסתיים לך סל הקליטה תוכל להיכנס לבית גיל הזהב למקום הפנוי שיש לנו ולא לדאוג לשכירות שלא ברור מאיפה תממן". אבל, בטח ובטח, אין סיבה לחסום את התהליך של קבלת הזכאות ולחכות את החודש הנוסף. זה הרובד העקרוני, כן?

אני מבינה. זה אכן נשמע כמו משהו שהוא נכון לחשוב עליו ולשקול אותו. וזה אולי, לא יודעת אם זה עיוות או שאולי היסטורית יש לזה איזשהו עיגון למה זה היה ככה ואולי היום זה כבר אחרת – אני לא יודעת. הבנתי. אני אגיד עדיין שלהקדמה של דברים יש עלות תקציבית, וגם ככל שהדברים שאתה אומר הם נכונים לחלוטין והיה טוב אם העיוות הזה היה מתוקן, אי אפשר להתעלם מהעלות של זה. אז לכן אני אומרת שאני אשמח להיות - - -

אבל, העלות של זה, אני מסכים, היא קיימת, רק שהיא בסוף זניחה מול מרכיב אי-הוודאות, שהוא הרבה יותר גדול של מספר העולים שמגיעים לארץ. כי בסוף זה פשוט מגדיל לך את כמות האנשים המטופלים, כן? זה מה שזה עושה. נניח, אם כמות העולים היא כל הזמן אותו דבר, ההקדמה בחודש מוסיפה לך חודש אחד של הלג של התוספת.

נכון.

ולכן, אם כמות העולים ירדה ב-10% אפילו זה כבר חסכון יותר גדול מהתוספת הזאת של ה-1 חלקי 12 שהתווספה.

נכון. רק שאנחנו לא מתייחסים לתקצוב בהכרח באופן הזה, שיש איזשהו מספר עולים נורמטיבי שמעליו או מתחתיו.

בטח שכן. הרי, כשאתם קובעים מספר בסעיף הזה אתם עושים הערכה של מספר העולים ולפי זה מעריכים כמה כסף לשים. אחר כך יש גמישות.

נכון, אבל בדרך כלל המספר הזה הוא - - -

אתם אומרים אם מספר העולים גדל נוסיף שם כסף, אם מספר העולים ירד אז בסוף השנה ניקח משם כסף לדברים אחרים במסגרת אותן יתרות תקציב שעשהאל דיבר עליהן.

נכון, לעניין סל קליטה, נכון.

נכון, זה כמו סל קליטה.

אני רק אומרת שירידה בכמות העולים זה לא דבר שאנחנו מתייחסים אליו כחסכון באופן שאתה מציג, כי מלכתחילה אנחנו בדרך כלל - - -

בטח שכן, אתם לוקחים את הכסף הזה אחר כך. גם סל קליטה זה אותו דבר.

נכון.

פעם הייתם מחביאים המון כסף בסל קליטה ואז הייתם מושכים את זה בסוף השנה לדברים אחרים.

אוקיי.

ככה הסעיפים האלה עובדים. אני במקרה שר הקליטה לשעבר, אז אני יודע בדיוק איך זה מתנהל מול אגף תקציבים. כי למשרד הקליטה, או למשרד השיכון במקרה הזה, זה ממש לא מעניין כמה כסף שמתם. יש זכאות? הוא יודע שתוסיפו כמה שצריך ותיקחו כל מה שלא נוצל, כן?

נכון.

אין לו מה לעשות עם זה, הוא פשוט משלם וזהו. ולכן, כאן, מבחינה תקציבית, דווקא תקציבית, בשפה שלכם, ההשפעות העיקריות הן של מספר העולים, לא של מהלך כזה. זה הכול. רק רציתי להעיר. והיות וכרגע אנחנו בירידה מסוימת במספרי העולים, בטח מול שנת 2022, שהייתה שנת שיא, אז - - -

כן, זו הייתה שנה חריגה לאור המלחמה ברוסיה ואוקראינה, והתקציבים המשמעותיים למימון הגל הזה הגיעו בצורה תוספתית, והם לא דבר שהוא בסיס. אף אחד, בתחזיות שלנו אנחנו לא מצפים לגל עלייה של 75,000 עולים, וגם לא 46,000 כמו שנה שעברה.

אז הנה, את ענית כבר, שמול שנה שעברה - - -

לא, אני אומרת הפוך - הסכומים ההם היו חד פעמיים לאור כל העלייה החריג. אבל, בסדר, הבנו אחד את השנייה.

כן. אנחנו רק מצפים, תאיר, כמה זמן לדעתך אתם צריכים בשביל לסיים? כי אנחנו כוועדה מלווים את זה כבר שנה, וזה אירוע שהוא בסוף טכני קטן, שזה לא הגיוני שזה נמשך ככה.

אני מציעה שבתהליך עכשיו שאנחנו עושים עם משרד הקליטה לעדכון הנהלים והנושאים האחרים, שיציפו גם את זה, כולל את המשמעות התקציבית של זה, ונוכל לדון על זה ואז גם לשקף לוועדה.

לוחות זמנים – מתי אנחנו מקיימים דיון?

אני אשמח שאם אולגה יודעת לענות על השאלה מתי היא יודעת להציג לנו את המשמעות התקציבית, אז מבחינתי אלה הזמנים.

אוקיי, אז אנחנו נמשיך בדיונים על כל הנהלים, התחלנו את השיח הזה עכשיו בימים האחרונים.

לוחות זמנים, אולגה.

לא יודעת להגיד כרגע.

אבל, אני לא יודע לעבוד ככה. בסוף, אנחנו ככנסת צריכים לקבל מכם הערכה, הנה, זה בסוף דיאלוג בין שתיכן. אז הנה, דברו אחת עם השנייה פה מולנו ותגידו לנו מתי.

קשה לנו לדבר פה אחת מול השנייה בלי המספרים ובלי הנתונים המדויקים. אז אנחנו נעשה את - - -

לא, אני לא מבקש שתנהלו משא ומתן פה. תנו לי ביחד, תאיר ואת, הערכה לגבי מתי אנחנו נקבל תשובות בעניין הזה. כי אנחנו נקבע כבר עכשיו ישיבה לתאריך הזה, ונזמין אתכן ונשאל.

אז אנחנו נעשה שיח בינינו, נחזור לוועדה וניתן תשובה.

מתי תחזרו לוועדה עם תשובה?

תאיר, נדבר אחרי הוועדה ונקבע בינינו את ההתקדמות.

מבחינתי אין בעיה.

אז עד סוף היום אתן מעבירות לשלומית הערכה, ואם זו תהיה הערכה סבירה אז אנחנו נקבע ישיבה לאחרי זה, אם אני אחשוב שלוחות הזמנים שאתן מבקשות הם לא סבירים אז נקבע ישיבה לפני זה ואני מקש מכן לזרז את התהליך. אבל, אני רוצה לתת לכן אפשרות לתת לנו את התאריך.

בסדר גמור.

אוקיי. הנושא הבא, שיכול להיות שהוא ייכנס לאותה התדיינות, למרות שהוא יותר מורכב, הוא יותר רחב, וזה שינוי בנוסחה של סיוע בשכר דירה לעולים חדשים. מה שנקרא, הסיוע האוטומטי, שהמדינה משלמת. הייתה יוזמה גם של משרד הקליטה, ושר העלייה והקליטה הציג את זה פה בוועדה, נדמה לי אפילו בהופעה הראשונה שלו. וגם אנחנו כוועדה, גם המליאה וגם ועדת המשנה שלנו, תמכנו בזה. יוזמה לחלק את הסכומים אחרת.

במקום למשוך את זה לחמש שנים ובשנה החמישית לשלם סכומים זניחים שאין להם שום משמעות אמיתית לסיוע – לקחת את הסכום הזה ולצמצם אותו לשנתיים או שלוש, אבל עם סיוע יותר משמעותי כדי שהוא באמת יורגש. ואיפה נמצאת הרפורמה הזאת?

אנחנו כן פעלנו כל התקופה האחרונה לקידום הרפורמה. כן הגענו לסיכום מסגרת תקציבית עם משרד האוצר. וכרגע אנחנו עובדים על הפרטים. כאשר המטרה היא להפוך את הסיוע לאפקטיבי יותר לעולים. כן מחודש שביעי. מהיום זה היה מחודש שמיני. וכרגע אנחנו סוגרים את הפרטים האחרונים מול משרד האוצר.

אגב, הערה שלי לתאיר, אם הסיוע אוטומטי יוקדם לחודש שביעי אז באמת לא הגיוני שזכאות לדיור ציבורי באופן עקרוני גם לא תלך לשם. זה, הרי, מערכות שמסתנכרנות אחת עם השנייה. עכשיו, אז מה לוחות הזמנים כאן, שאת יכולה להגיד לנו שאתם חושבים שתסיימו?

אנחנו סוגרים את הנהלים מול משרד השיכון ומול משרד האוצר.

מתי תוכלו להציג את זה כאן כנוסחה צפויה, מה הסכומים שיהיו וכולי?

כשנסגור את כל הפרטים על ידי הנהלת המשרד.

אני לא מאמינה שדווקא פה ייקח יותר מידי זמן כי יש הסכמות עקרוניות.

השר הודיע על זה.

כן, נכון.

השר הודיע על זה גם בישיבה הראשונה, כשהוא היה פה לפני שנה. עברה מאז שנה והציבור נשאר עם הודעת השר.

טוב, לקח זמן כי זאת רפורמה מאוד-מאוד משמעותית. זה שינוי מאוד גדול. נעשתה פה עבודה מאוד מעמיקה.

מתי תוכלו להציג לנו את זה?

אני לא מאמינה שייקח הרבה זמן.

אני לא יודע מה זה הרבה.

אני לא רוצה להתחייב בשם המנכ"ל, כי כרגע זה - - -

שבועיים? חודש? חודשיים? תנו הערכת זמן.

לא, בטח לא חודשיים. אני מאמינה בין שבועיים לחודש. משהו באמצע.

אוקיי, אז אנחנו ננסה לקיים דיון ולהזמין אתכם להציג את זה פה חודש וקצת מהיום. נסמן לעצמנו. תהיו מוכנים לבוא ולהציג את הרפורמה. אני רק רוצה לוודא דבר אחד – שבסוף העולה לא ייפגע פה. אני בעד לקחת את אותו סכום שהוא קיבל על חמש שנים ולפרוס אותו אחרת, על שנתיים או על שלוש. תציעו אתם, מקצועית, מה יותר נכון. אבל, אני מאוד-מאוד מציע לכם, ואם זה לא יהיה ככה אני מניח שתהיה פה ביקורת קשה עליכם, שסך הסכום שהעולה מקבל מהמדינה במסגרת הסיוע האוטומטי לא ירד. אם הוא יגדל – מעולה. אבל, לפחות שהוא לא ירד.

למה הכוונה? אם במשך 4 וחצי שנים שהוא מקבל היום הוא היה מקבל, לצורך העניין, נראה לי שזה 30,000 או 40,000, לא זוכר כמה הסכום יוצא כשמחברים את כל התקופה, אז בסוף כשהוא מקבל את זה בשנתיים אז שזה עדיין יהיה אותו סכום. ושלא יהיה מצב שהסכום האבסולוטי, שעל הדרך האוצר החזיר לקופה על חשבון העולה. כי אז באמת הוא ייפגע. הרעיון פה הוא היה תזרימי – לתת לעולה את הכסף הזה יותר בשנים הראשונות ולא לתת בשנים האחרונות בכלל. אבל, לא היה רעיון להקטין את סך הסיוע.

בסוף, המטרה של הרפורמה היא להטיב עם העולים ולהפוך את הסיוע לאפקטיבי

אבל, אני אומר, אני יודע בדיוק למה אני שואל, כי מבחינתי זה יהיה המדד הראשון. אני אבוא לדיון הזה אחרי שספרתי כמה יש היום, לפני הרפורמה, והדרישה שלי תהיה שהסכום לא יהיה פחות מזה בסוף. כי אחרת זה לא שווה. אחרת, על כל המהלך הזה עדיף לוותר. פשוט העולה יפרוס את הכסף יותר. כל הרעיון היה לעזור לו תזרימית, להביא את הכסף מהר יותר, ולתת לו סיוע באמת רציני כשהוא צריך אותו. אם בסוף כתוצאה מזה הוא מקבל פחות כסף אז הוא יעדיף לקבל יותר כסף ולחכות, כן? לקבל את זה במנות. זה המדד העיקרי.

אם כבר אתם עושים רפורמה, אני רוצה להזכיר לכם, ותסתכלו בסיכומים של דיוני הוועדה, כמה סוגיות משנה שהעלינו כאן; את האימהות החד-הוריות, שהייתה שם בעיה עם גובה הסיוע.

לא, נשים חד-הוריות זה לא קשור לרפורמה, שעוברות למשרד השיכון אחרי תום תקופת הזכאות. זה לא קשור לרפורמה.

לא, זה השנים. אבל, הייתה גם בעיה על גובה הסיוע האוטומטי. אלה שלא זכאיות לדיור הציבורי. הרי, לא כולן זכאיות.

נכון.

בגלל ההכנסה. היה שם קטגוריה נפרדת, והיו שנים שראו בהן קטגוריה נפרדת בגובה הסיוע והיו שנים שלא, שזה היה לא הגיוני. זה עלה פה בדיונים, כמה הן מקבלות.

יכול להיות שאני לא הבנתי נכון. אני חשבתי שאנחנו כרגע מדברים על נשים חד-הוריות שסיימו את תקופת הזכאות.

אלה שתי סוגיות שונות.

אוקיי.

זה שתי סוגיות שונות שהעלינו. זכאות לדיור ציבורי היא לא רלוונטית לדיון הזה, זה דיון אחר.

נכון.

אני לא מעלה את זה כרגע. זה נושא שפתוח בינינו לביניכם. אנחנו מצפים שם להתקדמות. זה אירוע משמעותי אבל הוא אירוע אחר. אני מדבר על הנושא הטכני – אם כבר מסדרים מחדש את כל חמש השנים, אז הקטגוריות בתוכו לא תמיד היו הגיוניות. הפרופורציות בין בודד לזוג, הפרופורציות בין אישה חד-הורית – כן או לא – כמה תוספת היא מקבלת. באיזה שנים זה פועל ואיזה לא. זה לא היה עקבי. ואנחנו הצבענו על חוסר העקביות הזאת פה בוועדה כשדיברנו על הסכומים. תסתכלו על זה שוב. ואם כבר משנים הכול אז כדאי לסדר את זה עקבי, כן? שזה יהיה מהתשלום הראשון והלאה.

אם נניח הוחלט שאישה חד-הורית צריכה לקבל תוספת מסוימת, אז היא מקבלת אותה באחוזים, אותו אחוז תוספת החל מהחודש השביעי ועד סוף הסיוע. ואם הוחלט שהפרופורציות בין בודד לזוג זה כך וכך אחוזים, אז שווה שזה יישמר לאורך התשלום.

הבנתי. כאמור, אמרתי, אנחנו עובדים על הפרטים.

אז זה בדיוק הזמן לראות את זה, שיש היגיון פנימי לשיטה הזאת. כי שם, בשיטה הקיימת היום יש כל מיני שאלות של חוסר היגיון; בשנה אחת זה ככה ובשנה הרביעי זה ככה.

כן, זה סיוע משתנה, נכון. זה סיוע משתנה.

וזה לא הגיוני.

אדוני יושב-הראש, רק בשביל לחדד משהו קטן. אני לא הבנתי נכון ואני רוצה להתנצל בפני ארז. לגבי התוספת של השירותים החברתיים ב-2,650, אמרתי שיש טיוטה, ולא הבנתי נכון אם מתכוונים לתקן את ההסכם – אבל, אין טיוטה מוכנה. את זה אני לא הבנתי נכון, אני מתנצל.

אז מה לוחות הזמנים לתיקון ההסכם?

נעשה את זה כמה שיותר מהר.

כמה שיותר מהר זה אורך זמן שאני לא מבין.

אנחנו מבינים את הצורך.

אגב, עכשיו הצורך עוד יותר גדול.

נכון, נכון.

בתקופה כמו עכשיו.

זה צורך אדיר.

באשקלון, למשל, יושבים אנשים ואין להם מעטפת. אין להם עובד סוציאלי, אין להם.

אנחנו נעשה את זה בהקדם האפשרי. אני לא יודע להתחייב בשם נתנאל, אבל אנחנו נעשה את זה.

אני מבקש שתדבר עם נתנאל ושנתנאל ייתן לנו תשובה עד סוף השבוע הזה מתי מתכוונים לתקן.

בסדר גמור, אני מתנצל.

"עמידר", רק משפט לפני שאנחנו מסיימים – אתם רואים דרך לזרז את קצב הרכישה? בהנחה, התמונה שהוצגה פה על ידי משרד השיכון, אני מניח שהיא גם על דעתכם.

בוודאי.

כי בסוף אתם הגורם הרוכש. אתם רואים דרך להגיע ל-1,000 או אפילו מעבר לכך? ומה צריך לעשות בשביל זה?

הכול הוא פועל יוצא של תקציב. ברגע שיהיה את הכסף, כרגע יש לנו 500 מיליון שקלים. 500 מיליון שקלים אנחנו רואים כ-300-350 יחידות דיור. כמובן שככל שהכסף ייכנס, ככה אנחנו גם נקנה יותר. אני יכולה לומר מתחילת - - -

זה גם הפוך. בגלל ההסכם בין משרד השיכון לאוצר, עד שהכסף לא מוצא מהקרן הם לא יביאו כסף חדש.

נכון.

אז לכן, אם אתם יודעים לזרז מאוד את הרכש של מה שיש כרגע, אז משרד השיכון יכול לבוא לאוצר ולהגיד "הנה, מיצינו את הקרן, תעבירו עוד כסף". עד שאתם לא מסיימים את זה, משרד השיכון לא יוכל לעשות את זה.

אני יכולה לעדכן שמתחילת השנה רכשנו 3 יחידות דיור, ועוד 20 נמצאות ממש בחתימת הסכמים עם עורכי דין. עובדים על זה, עושים את הכול.

זה דווקא מאוד מדאיג אותי מה שאת אומרת.

למה?

כי אם זה מתחילת השנה כשאנחנו כמעט בסוף החודש, 23 יחידות, אז אנחנו לא נהיה לא ב-1,000 וגם לא ב-800.

זה מתי שקיבלנו את התקציב. אתה יכול לפעול רק כשיש לך את הכסף. מרגע שהכסף מתקבל.

מה שאני מבקש זה שתנסו לראות איך אתם מכווצים את לוחות הזמנים של הרכש. ולכם, למשרד השיכון אני מציע, היות שהקרן מתמלאת כל הזמן עכשיו מהמכירה שיש, אז תנסו מראש לדאוג להרשאות כדי לא להיתקע בסיטואציה הזאת. כי כל עיכוב כזה, עשהאל חוגג עליו אחר כך, כי הוא לא צריך להעביר את התקציבים מהצד שלו. טוב, תודה רבה. נשארו לנו פה נושאים למעקב. עוד משפט אחד, כן.

אלעד מצוינים, מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח. קודם כול, תודה רבה, אדוני יושב-הראש. אני מדבר מהפריזמה של אריאל, כן? אז גם עוד כשר שיכון וגם כשר העלייה והקליטה, המחויבות שלך גם - - -

לא, לשבח אותי לא נשאר לך זמן. לגופו של עניין רק. ואגב, לעתיד, אלעד, תירשם לדיון.

טוב, על העלייה של שנות ה-90 המפוארת, החשובה לחברה הישראלית, לא צריך להרחיב. כולנו מכירים אותה, את התרומה המשמעותית שלה. את האוכלוסייה שהגיעה לכאן, ושהגיעה בעקבות פירוק ברית המועצות בשנות ה-90. אנחנו עכשיו חווים גלים של אנטישמיות גם במערב אירופה; אנגליה, צרפת, וגם בארצות הברית. מה שהביא אוכלוסיות גדולות מאוד בשנת 2024. עכשיו, אני אומר לכם שבאריאל יש לנו את האפשרות, את הידע, את עתודות הקרקע כדי לקלוט את האנשים האלה שרוצים להגיע לכאן. בשנות ה-90 אריאל הכפילה את הגודל שלה כעיר קולטת.

אני אומר לכם, ההזדמנות הזאת נמצאת גם כאן באריאל, גם בעתודות הקרקע, גם עם היכולת שלנו לעשות את זה. בשכונות שיושב-הראש מכיר היטב; באריאל מערב. אני צריך פה את נציגי משרד השיכון לנושא הזה, שתשחררו לנו את האפשרות לבוא ולבנות, כדי שאנחנו נוכל גם מול משרד הקליטה גם לקלוט את אותן אוכלוסיות.

אלעד, יש לי הצעה. תבוא ל"עמיגור" עם הצעה לקרקע חינם מטעם אריאל לבית גיל הזהב. תדבר איתם.

חד משמעית. יש משבצת קרקע ספציפית לנושא הזה.

אז תדברו עם "עמיגור", הם מחפשים משבצות קרקע.

אוקיי, מצוין. אני צריך פה את הנציגים של משרד השיכון שיפתחו לנו גם את הפקקים האלה, כן? אבל, כן, בוודאי, חד משמעית.

לא, אבל זה קודם כול מול "עמיגור" כרגע.

יש קרקע ספציפית לנושא הזה.

אז תדבר עם ארז שני.

תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.