פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 137
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ח בטבת התשפ"ד (09 בינואר 2024), שעה 11:00

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז
רון כץ

מיכאל מרדכי ביטון
אחמד טיבי
מאיר כהן

ערן יעקב הוליץ - יעוץ משפטי, משרד החינוך

בני בן ארי - קמל"ר, משרד הביטחון

איל הנס - ר׳ אגף חיימ״ש, משרד הביטחון

רותם קס - ע׳ ליועץ המשפטי לחקיקה, משרד הביטחון

עמרי גולן - לשכה משפטית, מל"ג

הדיל יונס - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אלירן זרד - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת

אליהו ליבמן - אביו של החטוף אליקים ליבמן, ראש מועצת קרית ארבע

יאיר הראל - אגף אקדמי, מל"ג

ליאת יעקובי - תקצוב, מל"ג

יוסי סבג - תקצוב, מל"ג

עמרי גולן - לשכה משפטית, מל"ג

ענת טל - היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

מיכל צנטר - דיקנית הסטודנטים, אוניברסיטאות ומוסדות אקדמים

דבורה מרגוליס - ור"ה

אלחנן פלהיימר - יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, התאחדות הסטודנטים

אסף אוחנה - יור אגודת הסטודנטים נעם, התאחדות הסטודנטים

יהורז בן יהודה - פורום חיילים לוחמים

עידו סיבוני - פורום חיילים לוחמים

רועי מחפוז - פורום חיילים לוחמים

צביקה מור - אביו של החטוף איתן מור

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר

יפעת ביטון - יו"ר ור"מ, נשיאת המכללה האקדמית "אחוה"

תמי סלע

יהודית גידלי

רויטל יפרח



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023, מ/1645

בוקר קשה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, בנושא: הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023. הכנה לקריאה שנייה ושלישית, המשך דיון.

אנחנו כמובן שולחים תנחומינו למשפחות הנופלים ומתפללים להחלמתם המהירה של הפצועים ולחזרתם במהרה, בבריאות בגוף ובנפש, של החטופים, של כלל החטופים.

כהמשך לדיון שהיה בשבוע שעבר בנושא הצעת החוק – מדובר בהצעת חוק ממשלתית ועלו מספר רעיונות לעבות את הצעת החוק ולהוסיף הטבות נוספות למשרתי כוחות הביטחון, משרתי מילואים. ישנם רעיונות רבים. כפי שאמרנו בישיבה הקודמת, קיימות הצעות חוק רבות שטרם עלו לדיון וטרם עלו אפילו בטרומית למליאה. לשם כך, אנחנו נתחיל לדון ברעיונות שיש סביב זה ואחר-כך, נראה ברמה המשפטית, במידה ויהיה אפשר, למזג חלק מהצעות החוק. הצעת החוק של חבר הכנסת מיכאל ביטון ושלי והצעת החוק של חבר הכנסת קינלי טור פז.

אני מציע שהיועצת המשפטית תיתן לנו סקירה כללית ונתחיל לצלול לנושא.

אז באמת, בדיון הקודם עסקנו בתיקון של סעיף 25ב לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לגבי קרן הסיוע ואמות המידה לחלוקת המענקים על-ידי קרן הסיוע. עסקנו בעיקר בכך וכמו שאמרת, עלו גם נקודות נוספות, גם בדיון עצמו וגם בשיח עם המשרדים, שהיה בין הדיון הקודם לדיון הזה.

אז נתחיל מהשינויים או מהתיקונים המבוקשים לעניין תיקון סעיף 25ב, שגם לא קראנו אותו עדיין, אז אני אגיד ברמה העקרונית ואז נקרא את זה, ואם יש הערות לעניין הזה, נשמע אותן.

מדובר על כך שלגבי משרתי מילואים, הנוסח היה "משרתים במילואים", ורצינו להבהיר שגם אם מישהו שירת בתקופה סמוכה לתחילת הלימודים, אפשר יהיה לקחת את זה בחשבון, ולכן נתנו לזה ביטוי בנוסח אבל בשיח שהתקיים, הייתה בקשה שזה לא יישאר עמום כפי שזה מופיע כאן אלא לדבר על תקופה משמעותית במהלך השנה שהקדמה לתחילת הלימודים, שכך גם מפרשים את זה היום וזה נשמע סביר, וזאת ההצעה: בסיפא, במקום מה שמופיע כרגע, נאמר: או ששירתו בשירות מילואים תקופה משמעותית בשנה שקדמה לתחילת הלימודים. זה לעניין הזה.

תיקון נוסף או בקשה נוספת שעלתה בשיח זה להתייחס במסגרת ההסמכה, כלומר בסעיף 25ב, גם לסוג השירות, בדגש על שירות כלוחם. אני אומר שבעיני הסוגיה הזו נכללת בהסמכה. כלומר, ברגע שיש הסמכה באמות המידה להתחשב בשירות, בין אם סדיר או כשירות מילואים, אז אפשר להתחשב גם בלי שנאמר את זה במפורש בתקופת השירות, בסוג השירות, ולתת לזה ביטוי באמות המידה.

התחשבות בסוג השירות, יכול להיות שזה יותר נכון מאשר להגיד סוג מסוים כי אז זה יכול להתפרש כהסדר שלילי, כי יכול להיות שירצו לתת גם לשירות רגיל או גם לתומך לחימה וגם כלוחם, משמעות מסוימת בניקוד שהיא אולי שונה. כדאי לשמוע לזה התייחסות אבל אני לא בטוחה שבכלל צריך להגיד את זה במפורש כי אני מפרשת שהסמכות נתונה להביא בחשבון את סוג השירות.

אז אלה ההערות לעניין מה שמופיע פה כסעיף 1, תיקונים לסעיף 25ב. אולי אני אקרא את הסעיף עצמו ואז נשמע אם יש הערות לזה.

"בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, בסעיף 25ב(א), במקום "ושל
תלמידים במוסדות" יבוא "של תלמידים במוסדות", ובסופו יבוא "של
תלמידים ששירתו שירות סדיר כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים - -

אני אומר בסוגריים שההגדרה כוללת גם שירות לאומי ושירות לאומי אזרחי, למרות שכתוב שירות סדיר אבל זה נכלל מכוח ההגדרה.

" - - ושל תלמידים המשרתים בתקופת הלימודים בשירות מילואים
כהגדרתו בחוק שירות המילואים או ששירתו בשירות מילואים
תקופה משמעותית בשנה שקדמה לתחילת הלימודים."

זה כרגע הנוסח.

חבר הכנסת מיכאל ביטון, בתחילת דבריי לא היית ואמרתי שכרגע אנחנו דנים בהצעת חוק ממשלתית, ושבדיון הקודם העלינו את האפשרות לעבות את הצעת החוק הממשלתית, וכמובן ובהמשך, בכפוף לאפשרויות המשפטיות שכפופות לכך, נמזג את הצעות החוק הפרטיות שלך, שלי, שאולי חשוב להגיד שגם חתומים עליה 85 חברי כנסת, והצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת טור פז. כמובן אתן לך להתייחס בהמשך.

חבר הכנסת מרדכי ביטון, בבקשה.

יש ממשלתית ושל מיכאל, שהן אותו דבר.

אני אסביר. היושב-ראש, קודם כל לחזק אותך שהנושא הזה באופן אינטנסיבי פה על שולחננו ביחד. לא חיכינו לממשלה. החוק שהגשנו כבר לדברתי למעלה מחודש זמין לחקיקה. הממשלה בוששה ונזכרה להביא חוק באיחור אבל לא לקחה אפילו את החוק המפורט שלנו והביאה משהו תמציתי, ועכשיו אנחנו הולכים לשפר את החוק של הממשלה.

כמובן שהחוקים שלי ושלך צריכים להתמזג עם החוק הממשלתי, אנחנו לא צריכים לוותר על הדבר הזה וגם החוק של קינלי, שמשלים את ההיבט של מימון מלגה למילואימניקים, ואנחנו צריכים להביא חוק טוב. עלו פה הערות משמעותיות שלא אנחנו חשבנו עליהם ולא הממשלה. למשל, סטודנט שאומר: אני כבר לא יכול ללמוד השנה. התחלתי, אני אשתחרר במרץ או אפריל, אני לא רוצה ללמוד השנה. מה אני מקבל מהמדינה על זה שהפסדתי שנת לימודים? אז אם ניתן לאלה שימשיכו ללמוד השנה מלגה, אנחנו צריכים לשמור לו את המלגה שנה או שנתיים קדימה. אנחנו צריכים לחשוב על כל פרט.

סוגיית האכיפה מול מוסדות אקדמאיים פרטיים לא קיימת גם בחוק שלנו כי החוק שלנו עוסק במימון. אנחנו צריכים להסמיך את המל"ג לאכיפה נחושה מול מוסד אקדמאי פרטי שלא נתן את הסיוע וההטבות שאנחנו נדרוש בחוק שלנו. הדבר הזה עוד לא בא לידי ביטוי. הסנקציה היחידה, ויגידו גם אנשים המל"ג והוות"ת, זה עיכוב של סמכויות למתן תארים במקומות האלה, זו הסנקציה היחידה. יש סנקציה כזאת - -

אני יכול להקריא את כולן.

אני יודע, בדיוק עמדתי להגיד לך את זה. אני יודע שיש בסוגיות קודמות את האפשרות לסנקציה בסוגיה של סמכויות של מתן קרדיט אקדמי במקומות האלה אבל אנחנו רוצים לעגן את זה מפורשות בסוגיית המילואים והסטודנטים במילואים או לייצר זיקה ישירה בין הסנקציות הקיימות לדבר הזה לתקופה הזאת.

אנחנו צריכים לשפר את החוק. ואתה יודע מה? אולי זה לא יתכן שיעברו עוד שבועות, זה לא לגיטימי הדבר הזה. אנחנו צריכים ביום ראשון לקבל פטור מהנחה לחוקים הפרטיים, לאשר אותם ולגמור בשבוע הבא את החוק הזה, שייכנס לתוקף. יהיה עוד מחסום שהאוצר יגיד: אין לי, יש לי. האוצר אמר: יש לי תשעה מיליארד שהוא יאשר אותם רק בסוף תקציב 24. אין לנו בעיה שנכתוב שזה ייכנס לתוקף במרץ, אחרי תקציב המדינה שיתוקן ל-24 אבל הוודאות, מעבר להצהרות, כי מה שעשינו היום עבור הסטודנטים במילואים זה אגדות. החוק שלנו לא בתוקף, החוק בממשלתי לא בתוקף ותכנית העבודה של שר האוצר ושר הביטחון למען מילואימניקים בכלל וסטודנטים במילואים שהוצגה בשווי תשעה מיליארד – 90% ממשנה לא ייכנס לפעילות עד סוף תקציב 24. הדבר הזה לא לגיטימי.

היעד שאני מבקש ממך, היושב-ראש, שנביא את החוק שלנו ושל משה טור פז והממשלתי משופר עד סוף שבוע הבא. אם צריך שהכנסת תעבוד בלילות, נעשה לילה לבן.

אתם יודעים לעשות את זה.

נכון. אני סומך עליך. תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, תודה קודם כל על ההזדמנות, ותודה לחברי מיכאל ביטון על הדאגה המשותפת של כולנו לאנשי המילואים, וספציפית לסטודנטים. בעיני, יש אמירה מאוד חזקה של ועדת החינוך כאן ושל כנסת ישראל.

מיכאל עמד בצורה מדויקת על הפער בין התהליכים שאנחנו עושים כאן, בכנסת, לבין מה שרואה בפועל המילואימניק הסטודנט בשטח, וכרגע הוא לא רואה כמעט כלום באמת. ולכן, אני מצטרף לבהילות.

אני רוצה להוסיף עוד שהסיבה שעמדתי ואני באמת מגיש את החוק שעוסק במימון שכר לימוד לסטודנטים במילואים הוא שבסוף, החוק הקיים, מה שעד היום דיברנו וגם אישרנו כאן, של "ממדים ללימודים", נוגע לפלחים מתוכו. כשאתה סופר 70,000 סטודנטים במילואים ואתה בודק כמה מתוכם קיבלו, אתה מגלה המון אוכלוסיות שלא קיבלו. קודם כל, כל מי שלא היה לוחם – יש הרבה סטודנטים שלא היו לוחמים אבל הם נמצאים 80,90, ו-100 ימים עכשיו במילואים. כלומר, שנת הלימודים שלהם הלכה. זה שהם לא לוחמים, זה בסדר אבל הם לא לומדים. שנית, עוד כל מיני שנפלו בין הטיפות, כאלה שהיו לפני החוק ועוד ועוד מקרים - -

כי הם מבוגרים, שלא חל עליהם "ממדים ללימודים".

נכון. אתה מגלה עשרות-אלפי סטודנטים במילואים שבסוף לא דאגו להם. ולכן, בעיני, השאיפה של הוועדה – היה לנו דיון ביום ראשון, בסיור של ועדת החינוך, שדיברנו עם נציגי משרד החינוך ואמרנו להם: חברים יקרים, אל תגידו לנו כמה אתם עובדים, תגידו לנו מי נפל, איזה תלמידים לא קיבלו. אז המחויבות של הוועדה הזאת צריכה להיות שלא יהיה סטודנט במילואים השנה, התשפ"ד, שלא נסייע לו כלכלית מיידית, וכמה שיותר. תודה.

אני רוצה להוסיף עוד שתי נקודות שלא עלו פה: נשות המילואים ופצועים.

וכחות הביטחון האחרים, זה משרד ראש הממשלה.

זה נושא שצריך להיכלל גם בהצעת החוק והנקודות האלה יעלו לדיון.

ונשות אנשי הקבע ואנשי הקבע, והגברים, בני זוג של נשות קבע.

נצלול לתוך כל זה.

תת-אלוף במילואים בני ארי, קמל"ר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני שמח על ההזדמנות, שסוף סוף הדברים האלה מתוקנים ונכנסים בחקיקה. אני מצטרף לדברים שנאמרו פה קודם. החשיבות של הדבר הזה, שמייחסים לו הסטודנטים בשטח היא אדירה. אנחנו ביצענו בשבוע שעבר מפגש עם כל נשיאי האוניברסיטאות והמכללות עם סטודנטים לוחמים בעזה, והנושא עלה שם בצורה מאוד-מאוד משמעותית, ויש לו חשיבות גדולה מאוד בצירוף המל"ג, שהצטרף לכל המהלך הזה.

אנחנו רואים בהחלטת הממשלה האחרונה התקדמות גדולה מאוד. יש פה אמירה מאוד משמעותית. אני מבין שאנחנו מחכים לאישור התקציב כדי שלעסק הזה יהיה גם מנגנון פרקטי אבל אני מבין שזה נוסע הרבה על המסילה. כמובן שאנחנו מברכים מאוד על הכנסת התיקונים בחקיקה, גם בהקשרי ה - - - וגם בהקשרי הקריטריונים, ואנחנו נשמח מאוד לראות את הדבר הזה קורה כמה שיותר מהר.

אני מבין שיש הרבה יוזמות והרבה רעיונות לחקיקה אבל יש גם משמעות לזמן. זאת אומרת, באיזה שהוא מקום צריך להגיד שהאויב הכי גדול של הטוב מאוד זה המצוין, וצריך להעביר את ההחלטה כי הסטודנטים מתחילים ללמוד עכשיו. בחלק מהמוסדות כבר התחילו. משרתי המילואים בתהליכי שחרור כאלה ואחרים. כולנו תקווה שבמהלך הזמן הקרוב נדע לשחרר יותר ויותר משרתי מילואים סטודנטים למוסדות הלימוד וללימודים האקדמיים. צריך לראות שהם מקבלים את הדברים האלה והם לא מחכים להם באיזה תהליך חקיקה שמתעכב. תודה.

תודה רבה. התייחסות המל"ג – יוסי או עמרי?

לגבי הנוסח – אנחנו מתייחסים לסיפא – כתוב פה היום: או ששירתו בשירות מילואים בתקופה הסמוכה לתקופת הלימודים. אז אולי בתקופה של שנה מיום פתיחת שנת הלימודים, יוסי?

לפני. העניין הוא שבאמת המלגה, כשהיא תיפתח, אנחנו רוצים לקחת שנה אחורה ולבחון את שנת הלימודים, כפי שדיברנו, אז אפשר טיפה יותר לחדד את זה שזה יהיה שנה אחורה מפתיחת שנת הלימודים. זו ההצעה.

אני מציע שאולי נדון גם בנושא של אנשי מילואים שכרגע לא לומדים או לא נרשמו אבל רוצים להירשם בשנה הבאה. לצורך העניין, ההכנות שלהם לקראת הרישום ולקראת ההתארגנות שלהם למבחני כניסה וכולי נפגעת כרגע, והנושא הזה לא עלה על סדר היום ואני חושב שזו נקודה חשובה.

כן. הרבה רפואנים פנו אלינו ועוד אחרים שפשוט כל תהליך המיון שלהם נפגע או גם כאלה שהולכים לסיים משפטים, שצריכים להתארגן. זה פוגע לא רק באם למדתי או לא למדתי שנה א',ב',ג' אלא בתהליכי קבלה. ואז יכול להיות שנחשוב שכל אותה קבוצה שעשתה איקס ימים מילואים תהיה זכאית להטבות מסוימות, בין אם הם ניצלו את זה בשנת הלימודים הקרובה או ינוצל בשנה הבאה. ניתן לכולם את האפשרות ליהנות מההטבות שלנו גם שנה אחת קדימה, וזה יחסוך לנו לגבי אלה שלא הספיקו להירשם ורצו להירשם או נפלו בין הכיסאות. אתה יודע, למשל האוניברסיטה הפתוחה, זה קצב אחר, זמנים אחרים. יש כל מיני דברים מיוחדים פה.

צריך אולי להגיד שמה שחל על הסטודנטים במוסדות, לא יחול על מישהו – זאת אומרת, זה נכון שגם פה יש פגיעה כי קורס פסיכומטרי או השלמות שהם צריכים לעשות והם תנאי לרישום ואנשים נמצאים במילואים ולא יכולים לעשות את זה, ברור שזה יכול לגרום להם להפסיד שנה, זו סוגיה בפני עצמה אבל זה לא יחול כרגע כי אם זה כל ההטבות וההתאמות לסטודנט והם עדיין לא נרשמו כסטודנטים אז גם קרן הסיוע לא יכולה להעניק להם מענקים וגם ההתאמות - -

אבל מי יקבע שמי שנרשם עד תאריך מסוים יהיה זכאי למה שכתוב בחוק הזה? זה דבר שאפשר לעשות. מוסד אקדמי כהגדרתו בחוק וכולי...

לא שנרשם בעבר.

ירשם.

נניח שהמלחמה מנעה ממנו תהליכים ואז עד אוקטובר 24, כל מי שהיה מילואימניק בהגדרה שלנו ונרשם לאקדמיה בשנה הזאת, עד אוקטובר 24, יהיה זכאי להטבות, למה שיש או עבור השנה הזאת שתסתיים בספטמבר 24 או שתתחיל באוקטובר 24.

הוא נרשם והתקבל ללימודים במוסד? הוא כבר סטודנט?

יכול להיות שהיום הוא מישהו שרצה להיות סטודנט והמלחמה הזאת הרסה לו הכל. הוא לא עשה פסיכומטרי והוא לא נרשם והוא גם לא יודע מה עתידו. הייתה לו מעין שנת הכנה.

איזה חוק חל עליו כרגע, הוא לא סטודנט כרגע.

יכול להיות שאולי רישום מאוחר כי אני יודעת שמועד רישום זה מפברואר עד אפריל.

לעניין החוק יירשם סטודנט משרת מילואים כמי שנרשם עד סוף אוקטובר 24, ואז יקבל הטבה.

עד סוף 2024, אפילו עד דצמבר 24.

יוסי, אם אפשר רק להתייחס לנושא הזמן כי אוקטובר 24 זה פשוט לא מספיק.

דצמבר?

לא. קודם כל צריך להגיד שכל משרתי המילואים יעשו עוד שירות סבב לחימה משמעותי מאוד גם בתוך שנת 24, שלפחות - -

לא, אני לא חושב שהבנת פה את הבעיה.

לא, הבנתי אבל אני אומר - -

אנחנו מדברים על משרת מילואים שהוא עדיין לא בסטטוס של סטודנט, ושנפגעה לו הזכות להיות בסטטוס של סטודנט בשל המלחמה.

כן, הבנתי. לכן הייתי ממליץ שזה יהיה אוקטובר 25, כי אני מבין שיהיו כאלה שגם במהלך השנה הקרובה, יהיו להם כל מיני תופעות אחרות ומחשבות אחרות, ולא הייתי רוצה לקחת מהם את ההזדמנות. ולכן, אני מציע, כי אני גם לא יודע להגיד איפה זה יפגוש אותנו – כן אירוע בצפון, לא אירוע בצפון, שניתן לאנשים האלה את המגיע להם גם בעוד שנתיים.

צריך לשקול את מה שאתה אומר.

אני רק צריך להשכיר לכולם, וכדאי שנזכיר את זה כל פעם: אנחנו מדברים על סטודנטים באקדמיה. אני מקבל פניות של עשרות חיילים במילואים שהם לא סטודנטים באקדמיה אבל הם הלכו ללמוד להיות חשמלאים, הלכו ללמוד להיות מכונאים, זה קורס של 10 חודשים של שנה, והם לא נכללים בזה, אף אחד לא משלם על זה.

הם נכללים. בהחלטת הממשלה האחרונה זה נכלל.

אני אתייחס גם אליך אבל ברשותכם - -

לא, אלי אל תתייחס אלא לאנשים שבאתי להשמיע את קולם, אז תגיד לי שזה בסדר ואני אעזוב אותך.

אני ראש אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון. ראשית, אני מוטרד ואני אסביר למה אני מוטרד - -

תענה לי, ממה אתה מוטרד?

שנייה, אני גם אענה לך, חבר הכנסת.

אנחנו צריכים להיות מוטרדים.

תנו לי רגע, ברשותכם, להגיד אמירה ואחר-כך אני מבטיח שאענה על הכל. אני מוטרד, ואני אסביר למה אני מוטרד: עולות פה יוזמות ברוכות אבל מונחת כרגע הצעה ממשלתית ששנה שלמה אנחנו מגלגלים מול המל"ג. אני מוטרד מזה שאם זה לא יעבור ותיפתח המלגה של המל"ג, תהיה פה קבוצה של אנשים שאין פה מישהו שיושב בחדר שיגיד שלא מגיע לה לדעתי, וזה החיילים ומשרתי השירות הלאומי-אזרחי שלא יקבלו תעדוף ואנשי המילואים כי אנחנו עכשיו רוצים להכניס - -

אז בוא אני ארגיע אותך כי הדברים לא רלוונטיים, כי כרגע יש אישור ממשרד המשפטים, לתת את התעדוף לשנה הזאת.

אני לא בטוח שיש לזה אישור - -

אנחנו עובדים כרגע לשנה הבאה.

דן אילוז (יו"ר ועדת משנה לפיתוח סחר בין-לאומי):

- - -

יו"ר הוועדה, זה היה בשנה שעברה, לא בשנה הזאת.

שנייה חברים, תודה.

אתה יודע, איל, כל אחד מוטרד ממה ש... אתה מוטרד מחוק שרץ פה באוויר שנה והוא טוב. אנחנו מוטרדים ממלחמה שלא עשו חוק לסטודנטים במילואים. כל אחד מוטרד מהמוטרדות שלו. אנחנו מחברים מוטרדויות אבל לא נקל עליך במוטרדות שלך אם הממשלה ומשרד הביטחון, שאתה נציגו, לא יקל עלינו במוטרדות שלנו. הדדיות זה על הכל.

החלטת הממשלה שרק השבוע התקבלה מדברת על – ואני מזכיר לכם: 100% מימון למשרתי מילואים שמשרתים כלוחמים. 30% מימון בשנת התשפ"ד לכל השאר, כולל גם המכללות הטכנולוגיות, וזו התשובה אליך. כולל המכללות הטכנולוגיות, כשאני מזכיר שבתוך חוק חיילים משוחררים, שהם קבוצה חלקית – הם מקבלים מימון של 90% ממילא.

עדיין זה לא... תגיד לי, שאוכל לענות לאותם חבר'ה מהכשרות מקצועיות.

מי שלומד הנדסאי חשמל במכללה טכנולוגית - -

תקשיב, אני מדבר ברור – הכשרות מקצועיות. אני לא רוצה להיות סטודנט לביולוגיה, אני רוצה להיות מכונאי. זה עולה לי כ-20,000 שקלים להיכנס היום לקורס הכשרה מקצועית. האם יש לזה התייחסות?

משרד העבודה אמור לעשות את הדבר הזה, בוודאי. אתה מכיר יותר טוב ממני, חבר הכנסת. זה תקציב במסגרת החלטת הממשלה - - -

אז אני אגיד לך: משרד העבודה עושה את זה רק עם אנשים שעובדים אחרי הצוהריים. אני שואל האם אנשים בהכשרה מקצועית, אתה יודע על כוונה להכניס אותם? אני לא מעמיד את זה כתנאי. אתה צודק במידה לא מבוטלת שאם שני החוקים האלה חוברים להם – דיינו, אבל תחשבו שיש אוכלוסיות כאלה שנצטרף לפתור את הבעיה.

זה בתוך החלטת הממשלה, כן. הייתי שם, ראיתי ושמעתי. אני יחד איתך בעניין הזה.

בואו נעשה הבהרה: אדם הלך ללמוד להיות שף, יקבל מענק? לא מכללה של הנדסאים.

אני לא בקי בלימודי בישול, אני לא יודע להגיד לכם אבל הכשרה מקצועית כן.

לא רק במכללות טכנולוגיות.

הכשרה מקצועית במשרד העבודה כן.

מצוין, רק נרצה בכתב את ההבהרה הזאת.

אנחנו רוצים לקבל התייחסות לגבי תחולת האישור לשחרר את קרן הסיוע למי ששירת בצה"ל או במילואים. אם אני זוכר נכון, ובדרך כלל הזיכרון שלי לא מטעה אותי, בישיבה הקודמת נאמר שמשרד המשפטים נתן אישור לקרן הסיוע – בסדר, אני אתן לך להתייחס, בואי תחדדי את הדברים.

אני מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. שלום. אני אבהיר: בישיבה הקודמת הסברנו שבשנה הקודמת ניתן אישור לפעול מבלי לקדם תיקון החקיקה מהטעם שהתיקון לחוק המל"ג, סעיף 25ב, עבר ואושר בוועדת שרים לחקיקה והיה בשלבים מתקדמים והיה צריך רק לקבוע אותו לדיון בוועדה. מהטעם הזה, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הסכימה שימשיכו לפעול כי היינו באמת בשלבים מתקדמים בחקיקה. לשנה הזו לא התקבלה שום פנייה במשרד המשפטים לבחון אם ניתן בנסיבות הקיימות לפעול עוד שנה מבלי לקדם את החקיקה. כאמור, גם בדיון הקודם הסברתי שהחקיקה נדרשה כדי לתת מענה לסוגית הסמכות של מל"ג-ות"ת לתעדף חיילים בשירות סדיר ובמילואים לצורך קבלת מענקים מקרן הסיוע.

יוסי, מתי אמורה להיפתח לשנה החדשה קרן הסיוע?

הצפי הוא כרגע לקראת סיום הפיקוחים, בין אמצע ינואר לתחילת פברואר.

אוקי. הערות לסעיף 1 שקראנו? יש פה מישהו מור"ה? בבקשה דבורה.

לעניין המשפטי – יושבת היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית, שהיא גם מייצגת את ור"ה. לעניין הכללי, מן הסתם, אתם מבינים שאנחנו לא מתנגדים, נהפוך הוא, ואף מברכים.

אלחנן, יו"ר התאחדות הסטודנטים, התייחסות שלך בבקשה.

בוקר טוב. תודה לך שוב, יו"ר הוועדה. כיף לראות שהוועדה מתכנסת באופן קבוע סביב הנושא הזה מדי שבוע. אני אתזכר מה שאמרתי בוועדה הקודמת: מה שקרה, שבמהלך כל השנים האחרונות קרן הסיוע, מלגת משרד החינוך, כל אחד מכיר את זה בשם אחר, היו קריטריונים לסטודנטים ששירתו בצה"ל. ומה שקרה, שלפני שנתיים התקבלה חוות דעת של משרד המשפטים, שאומרת שלא ניתן יותר לתת את התעדוף בקריטריונים למי ששירת בשירות מלא. בעקבות זה, אנחנו התחלנו בשנה שעברה לקדם את כל נושא החקיקה יחד עם חבר הכנסת קינלי טור פז ושר החינוך והקמל"ר והרבה-הרבה גורמים אל מול המל"ג, וזה משהו שהתגלגל הרבה זמן. בפועל זה אומר, וזו נקודה שחשוב לחדד: אני חושב שהצעות החוק הנוספות שמונחות על השולחן הן מאוד חשובות, פשוט אם עכשיו לא נקדם את ההצעה הנוכחית אז הסטודנטים ששירתו בשירות סדיר השנה לא יהיו זכאים לקריטריונים. אנחנו מדברים פה על מלגה שבפול שלה יש למעלה מ-100 מיליון שקלים, ואם הסטודנטים לא יהיו זכאים לקריטריונים, אז ככל הנראה הם לא יקבלו אותם. זאת אומרת, בהסתכלות שלנו צריכים קודם כל, בראש ובראשונה לאשר את זה כי הם ידפקו מזה פשוט בצורה ישירה, ובמקביל לזה כמובן ללחוץ על הצעות החוק הנוספות, שהן חשובות מאוד, בטח ובטח בתקופה הזאת אבל דבר אחד לא סותר את הדבר השני, ובהסתכלות שלנו אין סיבה לעכב את כל הצעת החוק הזאת, על כלל תיקוניה, בגלל המצב. זאת אומרת, זה בסופו של דבר יהווה פגיעה ישירה בסטודנטים שמשרתים ופשוט חבל.

כמה זמן היה למשרד הביטחון להביא את תיקון החוק הזה?

מה שקרה, שאנחנו - -

לא, אתה כל-כך לחוץ על התיקון הזה. כמה זמן הוא מחכה על איזה מדף מאז שהוסכם שהגיע תיקון כזה?

קצת לפני שהכנסת יצאה לפגרה, בערך חודש לפני. ישבנו בזמנו עם - -

לא, מאז שמשרד המשפטים דרש תיקון כזה. מאז שהוא נתן להם אישור.

אז אגלה לך סוד: זה היה לא בממשלה הזו, זה היה בממשלה הקודמת. שרת החינוך הייתה יפעת שאשא ביטון, אז משרד המשפטים אמר להוריד את הקריטריונים, אנחנו הצלחנו מול משרד המשפטים להשיג הארכה - -

ועברה שנה מאז.

- - נכון. ובמהלך השנה הזו עבדנו על זה. הלוואי שהכנסת הייתה מחוקקת מהר יותר.

זה עבר בדיון בקריאה ראשונה.

אז אנחנו נעכב את החוק הזה שבועיים - -

אבל אז הסטודנטים לא יהיו זכאים לקרן הזאת.

אין אחד שלא יקבל. לא השבועיים האלה יגרמו לעוול, לא השבועיים האלה.

בסדר, אנחנו הזהרנו.

השנה שלא הביאו את התיקון, זה מה שהיה צריך לעשות.

שוב, היה צריך להביא את זה לפני שנתיים. זה שהמשרד המשפטים בכלל מביא חוות דעת כזאת, שאומרת שסטודנטים שבמילואים לא זכאים להעדפה מתקנת על-פני אוכלוסיות אחרות, זה בושה וחרפה, וזה מה שהוביל אותנו למצב הזה. זה קודם כל בושה וחרפה. אז בואו נפעל לתקן את זה כמה שיותר מה כדי שהם לא ידפקו. זה הביזיון פה.

יש עוד בושה וחרפה, שהמלחמה היא 95 יום והפעולה הראשונה החקיקתית למען סטודנטים במילואים זה חוק שהיה אפשר להביא לפני שנה. זו עוד בושה וחרפה. אז אנחנו נחבר את כל הבושות לפתרון, ואף אחד לא יספר לנו שהשבועיים האלה זה מה שיציל את המדינה. אז אני אומר לך שתהיה רגוע, אנחנו נדאג שלא תהיה פגיעה באף אחד בתיקון החקיקה הזה, שהיה צריך להיות לפני שנה.

הלוואי. תודה רבה.

אני רק אדייק שמשרד המשפטים אף פעם לא אמר שלוחמים או מילואימניקים או משרתים אינם זכאים אלא אמרנו שמשפטית צריך מקור סמכות והצענו את התיקון לחקיקה.

תודה רבה.

כדי להתקדם, התייחסות לעניין הנוסח – גם את ההתייחסות לצורך בסעיף ההסמכה, להתייחס לסוג השירות או שהם מסכימים שאין צורך לומר את זה במפורש וזה קבוע בסמכות? זו נקודה אחת.

נקודה שנייה שלא אמרתי קודם ואשמח גם להתייחס אליה והיא עלתה בדיון הקודם, בהמשך לדברים של חבר הכנסת טור פז, לגבי הצורך שבסוף הרבה מהחיילים יקבלו ממקור כזה או אחר – עלה פה העניין של התחשבות בקבלת מלגות או סיוע ממקורות אחרים, שבסופו של דבר היום גם יש חוק שקובע שמוסד יכול לבקש הצהרה של מבקש מלגה אם הוא מקבל ממקורות אחרים אבל אם כמו שנטען פה, הם לא רואים את עצמם מוסמכים, אולי כדאי להגיד את זה במפורש כי יש כל מיני מלגות ומקורות סיוע למיניהם וכדי שזה באמת יתחלק בצורה שתיתן מענה להרבה מהסטודנטים הזקוקים לסיוע, יכול להיות שזה משהו שכן חשוב שיקחו אותו בחשבון. אז לשתי הנקודות האלה, כדי שנוכל להתקדם לדברים הבאים, אשמח להתייחסות.

עמרי, ההתייחסות שלך.

קודם כל, לגבי הנוסח שהקראנו כולל התיקון שעליו דיברנו לגבי התקופה – הוא מקובל כמו שהוא ואנחנו לא חושבים שיש לגעת או לתקן או להוסיף לו דברים.

לגבי חוק מרשם מלגות, מה שדיברת עליו – האחריות היא על משרד החינוך לעשות את המעקב והיישום.

נכון שהחוק עצמו הוא תחת אחריות משרד החינוך אבל החוק אומר שכל גורם שמחלק מלגה רשאי לבקש ממבקש המלגה שיצהיר אם הוא מקבל ממקורות אחרים. אנחנו שמענו עד כה שלגבי קרן הסיוע, אתם לא מתחשבים וגם לא שואלים האם יש סיוע ממקורות אחרים. בסופו של דבר, התקציב מוגבל ויש אנשים שמקבלים אולי ממקור אחר, אז למה שלא תהיה התחשבות בזה האם זה מיושם מה שכתוב בחוק? בסופו של דבר, זה לשיקול דעתו של מחלק המלגות אבל יש הסמכה לעשות את זה.

אבל לך אני אומר, היועצת המשפטית, איך זה נראה? סטודנט או סטודנטית מגישים 20 בקשות מלגה. כשהוא הולך אליו, הוא לא יכול להגיד קיבלתי שתי מלגות אחרות. הוא הגיש, אין לו ודאות. ואז, חס ושלום הוא יגיד לו: אני הגשתי לארבעה מקומות אבל אני לא יודע אם אני אקבל?

לא, אז בזמן ההצהרה - - - אם הוא קיבל או לא קיבל.

המלגות האלה לא משולמות מראש אלא בדיעבד או על בסיס הוצאה. זאת אומרת, בשלב ההגשה שלו, להגיד לו: תגיד ממי עוד קיבלת, לא תמיד הוא יודע. זה אי ודאות.

בסדר, הוא יצטרך להגיד מה שהוא יודע בזמן ההצהרה.

זה לא כלי אפקטיבי, גם אם הוא קיים בחוק.

יוסי, בבקשה.

הסיבה שלא מבקשים לדעת בכלל אם יש רישום למלגות אחרות או קבלת מלגות אחרות היא בגלל העובדה שאין לנו יכולת באמת לאכוף ולפקח, כפי שאמרנו גם בדיון קודם. כלומר, מדובר במערכי מלגות במדינת ישראל של פילנטרופיה, תורמים ומוסדות אקדמיים והיכולת שלנו לעקוב אחרי דבר כזה היא מוגבלת מאוד עד בלתי אפשרית.

חלק מהאנשים, גם אם מבקשים מהם להצהיר, הם לא יצהירו אז לוותר לגמרי על...

בדיוק. זה גם קצת מפחיד סטודנטים, צריך להגיד. בעבר הרחוק היו הצהרות מהסוג הזה שפשוט סטודנט היה צריך לרשום אם הוא מקבל או לא מקבל. לא יכולנו לעשות את המידע הזה שום דבר.

טוב, הצפתי את הנקודה, הם מקבלים את ההחלטה.

יו"ר ור"ה יפעת ביטון נמצאת איתנו בזום. התייחסות שלך לסעיף 1, בבקשה.

שלום וברכה. אני מתנצלת על שלא יכולתי להגיע לכנסת, אני עם קורונה.

רפואה שלמה.

תודה. כמה נקודות חשובות בעיני – קודם כל, אני רוצה להודות לקמל"ר על המפגש המרגש שהוא ארגן לנו ביום חמישי עם קבוצה של מילואימניקים ומילואימניקיות בדרום. אני חושבת שחשוב להבין, אפרופו החשיבות של שימוש בחקיקה, שני דברים שעלו שם: דבר אחד – הדבר המרכזי שהם רצו לדעת זה באמת את המחוברות שלנו אליהם, של המוסדות, את הדאגה. היה חשוב מאוד לשמוע את הפער בין הדברים שאנחנו מחויבים אליהם, המתווים, וזה שלפעמים כשהם מתקשרים אז לא בדיוק יודעים לתת להם את המענה, וזה דברים שאנחנו צריכים לעשות יותר פנימה. אחד הדברים הכי בולטים שעלו שם זה שכולם אמרו שהם רוצים "חליפות אישיות" ולא רוצים איזה מתווה כללי, וזו גם נקודה חשוב להזכיר. הייתה בסך הכל פגישה מאוד מוצלחת ומאוד ארוכה שארכה שעתיים וחצי.

לגביה דברים שעלו פה – אני רוצה לחזק את הדברים של היושב-ראש וגם של חבר הכנסת ביטון לגבי חשיבות השתרכות ההנחיה הזאת, למעשה היא מעל שנתיים. זה צריך להיות גם לשנה הזאת וגם לשנה הבאה. זה ברור שהאירוע הזה, הכל משתנה בעקבות דחיקת שנת הלימודים הזאת לעבר השנה הבאה ולנוכח ההצהרה של קמל"ר – זה ברור שיהיו עוד ימי מילואים רבים, שלא לומר חודשי מילואים, אז אני חושבת שחבל לנו לעשות משהו שלא יתפוס לשנתיים.

בתוך ההקשר הזה, באמת צריך גם להבחין בין כאלה שנרשמו והתחילו ללמוד והם נמצאים בשטח. יש להם סט אחד של צרכים, זה אותו סט צרכים אישי שדיברנו עליו עם הסטודנטים והסטודנטיות. הקבוצה השנייה היא של כאלה שנרשמו והחליטו לוותר – צריך לשמור על כל סט הזכויות שלהם, שזה אומר לדעתי גם קבלה. כלומר, אנשים שהתקבלו השנה, אסור שהם יועמדו במצב שהם צריכים להתחרות שוב על הקבלה בשנה הבאה, וזאת גם נקודה חשובה.

הסט השלישי זה של אנשים שבאמת מתכוונים ללמוד בשנת הלימודים התשפ"ה, ולמעשה צריכים לנקוט בפעולות שונות של התארגנות לקראת זה – זה יכול להיות פסיכומטרי, זה יכול להיות מבחני מעבר כשהמתאם הוא האתגר הקשה ביותר בפסיכולוגיה, כשלמעשה עבר הלו"ז שלו ולכן, יש סיכוי מצוין שיש שם הרבה אנשים שכבר פספסו אותו ואנחנו חייבים לדאוג להם בהקשר הספציפי של פסיכולוגיה.

יש את הנושא של המכינות, של כאלה שיוכלו להתחיל את המכינות רק בזמן מאוחר יותר, אולי לקצר את המכינות – אלה נושאים שאנחנו וור"מ עובדים עליהם למול מל"ג, על כל הנושאים האלה. חשוב לומר שגם מל"ג פנתה אל המוסדות ושאלה בעיקר בנוגע ללוחמים, על פגיעות כאלה, של אתגרים שעלולים להיות בהרשמה לשנה הבאה וור"מ נתנה על זה כבר את התשובה המאוד עוטפת ומחבקת, וזה מאוד חשוב בעינינו לדאוג לסוגיות האלה.

בהקשר הזה, אחד הפתרונות הטובים הוא פשוט להגדיל את מכסת החריגים שיש למוסדות. בדרך כלל מכסת החריגים היא 10%, ואנחנו סבורים שצריך להכפיל אותה ולתת הקצאה מיוחדת ללוחמים וגם לשאר כוחות הביטחון בנוסף להם. זאת אומרת, מינימום ללוחמים ולוחמות ומעל זה עוד איזה קבוצה למי שמשרתים במילואים וכוחות הביטחון, וזה גם משהו שאנחנו מטפלים בו.

דבר נוסף שאני חושבת שחייבים לטפל בו ואני לא חושבת שעלה כאן – לוועדה הזאת יש כוח לעשות אותו וגם לצרף אולי את הדיון שלה עם משרדים מקצועיים, שבהם יש התמחויות כשההתמחות המרכזית היא הפרקטיקום, מה שנקרא, היא בעיקר בתחומי הבריאות אבל אני לא רוצה להגביל. אם כבוד היושב-ראש יחליט לעשות מהלך כזה, של לבצע שיתוף של ועדות בנושא של הפרקטיקום ואיך מתמודדים עם זה שחיילים וחיילות, מי שנמצאים בכוחות הביטחון או בשירות המילואים, זה הופך להיות מאוד-מאוד מאתגר עבורם, הסיפור של הפרקטיקום. אנחנו כן חושבים כמובן שבמוסדות האקדמיים, שאף אחד לא רוצה שמי שמטפל בו, לא עשה שום חלק מהפרקטיקום הנדרש הזה אבל זה ברור שאנחנו גם לא יכולים להתייחס למצב כאילו אנחנו יכולים להשאיר את - - - הנדרשת מבחינת השעות, מבחינת ההתמחויות כפי שאנחנו מכירים אותה, כשאנחנו בימים כאלה.

זה משהו שלדעתי הוועדה הזאת צריכה ליזום כי זה קשור לחינוך, זה קשור לסטודנטים ולסטודנטיות אבל זה קשור גם למקצועות רישוי למיניהם, בעיקר בבריאות, שדורשים את הפרקטיקום הזה.

בנושא הזה הייתה לי כבר שיחה עם יושב-ראש ועדת הבריאות, והוועדה כבר דנה בימים אלה בנקודות שהעלית, בין השאר בהתמחויות ורישוי ועוד.

מל"ג, האם תוכלו להתייחס – לפני שאנחנו מעגנים דברים בחקיקה, מה קיים היום? זאת אומרת, היום, לצורך העניין, סטודנט שרוצה להירשם לשנת הלימודים הקרובה – האם לקחתם בחשבון, האם יש הקלות, האם יש נקודות זיכוי מסוימות, האם יש עזרה בכל הנושא של הפסיכומטרי ועוד? מה המצב הקיים, קודם כל, לפני שאנחנו מתחילים לעגן דברים.

קודם כל, עניין הפסיכומטרי שהוא שלב שהוא לפני הלימודים והוא לא נמצא תחת הסמכות והאחריות של המועצה להשכלה גבוהה. לימודים לפסיכומטרי, מבחנים, ובכלל הכלי הזה שנקרא פסיכומטרי של המוסדות להשכלה גבוהה, זה לא נמצא תחת העין שלנו. ולכן, אין לי איך להתייחס מבחינה של התאמות לימודים לפסיכומטרי ודברים מהסוג הזה.

ור"ה, בבקשה.

רגע, אבל נגיד אם חשבו להגדיל מספר חריגים או לעשות מועד רישום מיוחד ודברים כאלה?

רישום למה, לשנת הלימודים?

כן.

אז אין איזה שהן התאמות ספציפיות לגבי המצב הנוכחי של "חרבות ברזל". אפשר לשקול, זה פעם ראשונה שאני שומע את ההצעה הזאת, אז צריך לבדוק את הדבר הזה בישיבה הבאה.

נזמין אותם לישיבה הבאה.

עוד משהו קטן לגבי המכינות הקדם-אקדמיות שמנוהלות במוסדות האקדמיים: אז הכללים, כללי זכויות הסטודנטים במילואים חלים עליהם לכל דבר ועניין. זאת אומרת שגם סטודנט שעדיין לא התקבל ללימודים ונמצא כרגע במכינה והוא במילואים וצריך לגשת למבחן שיקבע אם הוא מתקבל לתואר או לא, אז חלות עליו הזכויות ולכן הוא לא מחויב לעשות מבחן בזמן שירותו במילואים, אז לגבי המכינות זה כן נכנס.

דבורה, בבקשה.

אנחנו כבר על זה וממש חושבים על זה. לגבי מה לא? מודעים לחלוטין, מן הסתם, כבר ניתן מועד נוסף ועובדים על מועדים נוספים, האתר יפרסם. הנושא הזה כמובן בטיפול, לא מה לא יהיה החסם, אנחנו נעשה את כל המאמצים בפני סטודנטים במילואים שנרשמים ורוצים ללמוד. באוניברסיטאות אנחנו בינואר, עכשיו, החודש, מתחילה ההרשמה להתשפ"ה. אנחנו בתחילת הדרך, כולנו ערים לסיטואציה שנוצרת ותהיה חשיבה. אני לא רוצה להגיד כרגע שום דבר כי זה ממש על שולחן העבודה באופן ראשוני ביותר. תהיה חשיבה לגבי אופני הקבלה להתשפ"ה לאור הסיטואציה שנוצרת, אין לי ספק.

מה ה"דד-ליין" של הקבלות? סוף אפריל, לא?

אפשר עד סוף יוני וגם בספטמבר מתקבלים. זה נמתח ונמשך עם כל מיני מגבלות כאלה ואחרות. ההתחלה היא עכשיו, החודש. נעשית על זה חשיבה ויצאו הודעות בהתאם.

דבורה, מה שחשוב זה שאיש מילואים שרוצה ללמוד באקדמיה, לא יפגע ולא תיגרע זכותו להיכנס לאקדמיה בעקבות כך שהוא שירת במילואים.

בהחלט. רק עוד משהו – חבר הכנסת ביטון שאל לגבי הנושא של רפואה: יש את מבחני הידע והמבחן האנליטי, שהוא המבחן המסנן במסלולים ארבע-שנתיים ברפואה. הכוונה לאנשים שעשו תואר ראשון ויתחילו בהתשפ"ה או רוצים להתחיל לימודים ארבע-שנתיים. בדיוק התכתבתי עם זו שאחראית על הבחינות. יש ועדה שיושבת על הדבר הזה השבוע, ובשבוע הבא – כמובן שההבנה היא שצריך לדחות את המועדים ככל הניתן וגם צריך לעשות את הסינון. התוצאות צריכות להתקבל, צריך לנתח אותן וכל זה צריך לקרות עד תחילת הלימודים בהתשפ"ה, וכבר עכשיו אמור להיות באפריל וזה כבר נדחה למאי-יוני וכנראה תהיה דחייה נוספת, יפורסמו ההודעות באתר הרלוונטי וזה יקרה כבר בשבוע הבא.

מצוין. אם כבר אמרת, אני חושב שהבקשה הזאת נכונה לא רק לסטודנטים שנה שלישית בביולוגיה ודומיה אלא גם לסטודנטים שרוצים להתקבל לשנה ראשונה ברפואה ונמצאים כרגע במילואים והם יעשו פסיכומטרי מאוחר בגלל זה. לכן, אם אפשר שיהיה עוד מועד קבלה ביוני-יולי, זה פותר את הבעיה גם להם.

שוב, כמו שאמרתי, כבר התחיל השיח על הדבר הזה. אני לא רוצה לתת מידע לא מדויק לא שלם ולא מאושר. ברגע שזה יהיה, זה יתפרסם, והחשיבה היא בדיוק בכיוונים האלה.

התייחסות נוספת לסעיף 1, מישהו רוצה?

אנחנו מפורום הלוחמים, אנחנו נשמח לדבר על העניין של הקבלה ללימודים, אם יהיה אפשר לעצור את רשימות הקבלה ב-70%, שיהיה אפשר למלא אותם באופן חופשי, מי שעומד בסף הקבלה ללימודים, ואת ה-30% הנוספים להשאיר למשרתי מילואים במלחמה ולהקצות אחוז מסוים שיהיה שמור להם, ומי שיעמוד בזה עד תחילת שנת הלימודים – אהלן וסהלן, שיתקבלו ללימודים, ושהאוניברסיטאות, אם יש לוחמים שלא עמדו בסף הזה, שיבחנו מקרים בצורה פרטנית אבל לשמור 30% מהמקומות עד תחילת שנת הלימודים ממש. מי שעומד בסף עד תחילת שנת הלימודים, המקום שלו שמור כי הוא שירת במלחמה.

אנחנו צריכים לטפל בבעיות גם במקרה שבו ראשי הארגונים מצהירים שככה הם יפעלו והם מתחייבים בכתב לוועדה, כמו שנאמר עכשיו ספציפית על רפואה, את הבעיה שאתה מעלה, אנחנו צריכים ללבן אותה ולקבל גם כן התחייבות כתובה שיש לה פתרון או נכונות לפתרון. אנחנו עושים פה איזה שעטנז בתהליך שצריך לסדר אותו. אנחנו צריכים לסיים את הנוסח הזה, שמאפשר את התעדוף של לוחמים ואנשי מילואים במלגות. צריכים לסיים את הנוסח. ואז, נתחיל לצלול לבעיות אחרות שנובעות מהמלחמה, שאותן אנחנו רוצים לזרוע בהסכמה עם הממשלה בחקיקה.

אני מודאג מזה שנביא חוקים שהם לא אפקטיביים או לא נדרשים אפילו. יאיר, אתה שומע? אולי יש דברים שכתבתנו בחוקים שלנו שאין בהם צורך או במה יש צורך? אנחנו אמרנו כבר בפעם הקודמת שהבעיה שהכי מטרידה אותנו זה הדיפרנציאליות בין מוסדות. הפערים הגדולים מדי בין הנכונות של מוסד אחד לעשות המון ומוסד אחר לעשות מעט. אחרי זה, הממשלה – לתת או לא לתת? יש פה שתי קומות – מה נדרש המוסד האקדמי לעשות, להקל, להגמיש, לאפשר אופציות, פעם אמרנו אחד מארבע, אולי אנחנו צריכים אחד פלוס שלוש כי תיעוד הווידאו הוא חובה עכשיו, הוא לא יכול להיות אופציונלי. זאת אומרת, לעשות גם תיקונים בדברים שהיו לך, בנהלים שלך, לחזק שם כדי שזה יקרה נכון. ואז, שיהיה גם גיבוי ממשלתי לכסף. לא נוכל לסיים את החוק הזה, של טור פז, בלי כסף. הצהרת הכסף של הממשלה היא גדולה ואפילו כוללת את הרצון הזה אבל אנחנו רוצים ודאות. יכול להיות שהחוק שלנו צרים להיכנס לתוקף באפריל או אני לא יודע מתי, ועד אז תקציב 24 יאושר ולכן יהיה גיבוי כלכלי ונקבל העברות מהאוצר אבל אנחנו עושים פה איזה שעטנז של דיון. אנחנו רוצים לגמור את החידוד המשפטי, שהוא היסטוריה של העבר, לדעת שאיפשרנו את הנוסח הזה, ואז לדרוש את כל מה שאנחנו דורשים ולזרוע את זה. ולא לבלבל בדיון בין בעיות שעוד יעלו כי הבעיה שעלתה עכשיו לא נובעת מהנוסח הזה שאנחנו דנים בו.

מסכים. משרד החינוך, ההתייחסות שלכם לסעיף 1, ערן יעקב הולץ, ייעוץ משפטי.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, באשר לסוגית הדחיפות – גם אנחנו רוצים לומר שפעלנו תחת הרושם שכן יש אישור להחרגה, לפחות להשנה, אז הסוגיה הזאת עכשיו נבדקת.

מי זה אנחנו?

משרד החינוך. לגבי הנוסח עצמו – אני אציין לגבי האפשרות של להוסיף סוג שירות נוסף, כמו שנאמר: אז עמדתנו, גם אם הייתה סמכות לעשות את זה במסגרת אמות המידה והיא כבר קיימת בנוסח המקורי, עדיין אנחנו חושבים שיש מקום לקבוע את זה בסעיף עצמו ולהבנתנו זה גם לא אמור ליצור הסדר שלילי, שהרי הסעיף מדבר על אמות מידה שיש וצריך לקבוע בין היתר. אז זה לא מצמצם, זה רק קובע חובה לקבוע אמת מידה, אז להבנתנו אין בעיה לעשות את זה.

כלומר, להביא בחשבון את סוג השירות במסגרת אמות המידה.

כן.

בסעיף 1, שאלה: תמי, לא קיימת דרישה לשירות משמעותי, נכון? זה לא מופיע בנוסח.

לא. רק בהקשר של השנה שקדמה לתחילת הלימודים, שהייתה תקופה משמעותית בלי להגדיר מה היא. אם הוא משרת בפועל בשנת הלימודים עצמה, אז בוודאי שזה...

מה הכוונה "משמעותית"?

צריך להגדיר מעל כמה ימים זה נחשב משמעותי. השאלה אם מישהו שירת כי - -

- - -

למה להשאיר את השיקול דעת הזה? או לקבוע מספר ימים - -

קודם כל, כי זה סעיף סמכות שבסופו של דבר משאיר פה שיקול דעת לגבי אמות המידה, הוא משאיר אותן לקרן הסיוע. אנחנו צריכים לזכור שזו הוראת קבע שתחול גם בשנים שנגיע אליהן בשאיפה במהרה של שגרה, שאנשים משרתים שבעה ימים, עשרה ימים, שלושה ימים לפעמים, ואז השאלה אם יש הצדקה להתחשב באופן מיוחד בשירות של ארבעה, חמישה ימים כשלאנשים יש עוד דברים שהם עושים לאומת באמת אם מישהו היה 30 ימים, זה כבר השפיע. הרי בסופו של דבר, אנחנו מדברים על שירות שהשפיע על היכולת להיערך, על היכולת הכלכלית, על תעסוקה באותה תקופה, שמצדיקים לתת לו עדיפות בקבלת מענק. לכן, אם זה שנה שלפני, זה לא אותו דבר כמו מישהו שבמהלך תקופת הלימודים שירת.

את לא חושבת שכדאי לקבוע מעכשיו מה תהיה תקופה משמעותית?

יש הגדרה של משרת מילואים פעיל, שהיא ההגדרה שמשמשת אותנו בכל שאר ההטבות וההתייחסות למשרתי המילואים. אני מציע שזו תהיה הגדרה ואז זה נותן את המענה.

לא, ההגדרה הזאת נכללת כי היא נמצאת בחוק שירות מילואים ויש הפנייה להגדרה הזו. יש פה רק אבחנה בין מישהו שהוא ממש משרת בתקופת הלימודים לבין מישהו ששירת כבר שנה לפני ועדיין רוצים להתחשב בכך במתן המענקים, שפה יהיה איזה שהוא שירות לתקופה שהיא קצת יותר משמעותית, שבאמת רלוונטית לעניין - -

אז אני אומר: "משרת מילואים פעיל" מתייחס למשך השירות שמשרת בשלוש שנים, ולכן זה נותן את המענה, כמו שאת אומרת. בסוף, אם הוא עבר את הרף הזה, אז הוא זכאי לכל הדברים.

כמה זה, 21 ימים?

זה 20 יום בשלוש שנים. זו ההגדרה.

אני לא בטוחה שזה רלוונטי להקשר הזה. לכן אני חושבת שנכון להשאיר את זה – זה נקבע לעניין אחר, ופה אנחנו מדברים על שירות - -

- - -

החוק הזה, כפי שאמר גם אלחנן, אנחנו עובדים עליו כבר שנה, הוא מלפני המלחמה וזו הייתה ההתייחסות שלנו. אנחנו מתייחסים למשרתי המילואים הפעילים ורוצים אותם, לתת להם מענה.

אז אנחנו הרחבנו בנוסח הממשלתי שהגיע לפה לשולחן, היה כתוב: רק מי שמשרת בתקופת הלימודים. רצינו להרחיב שגם מי ששירת לפני תקופת הלימודים, גם הוא יהיה זכאי אבל אז פה בכל זאת צריכים לתחום את זה כי יכול להיות שמי ששירת לפני שלוש שנים, חמישה ימים, לא רלוונטי לעניין תעדוף במלגות של קרן הסיוע. צריך לתת פה את שיקול הדעת - - -

לדעתי זה צריך להיות לפי שיקול הדעת של הקרן ולתת איזה שהיא גמישות.

אבל אם הוא יהיה חמישה ימים, לא יהיה לו משרת מילואים פעיל, הוא לא יגיע לרף. אני אומר "פעיל". אני לא רוצה שמי ששירת חמישה ימים יקבל את ההטבות האלה, אחרת מה ההטבה באה לבטא? היא צריכה לבדל את מי שנושא בנטל, והגדרנו את הנטל, הגדרנו רף של משרת מילואים פעיל.

שהוא הוגדר לעניינים אחרים והוא חל על שלוש שנים והוא פחות מתאים לעניין הזה, שזה יהיה נכון לתת לקרן הסיוע באמות המידה לקבוע את זה.

אני חולק עליך. אני חושב שהוא קריטריון ראוי וטוב, אנחנו משתמשים בו - -

למה אי אפשר להיצמד למשרת מילואים פעיל? מה הבעיה בזה? הרי לא תהיה פה העדפה למי שבאמת נשא בנטל. אדם עשה מעט ימים וייהנה ממשהו שנהנה ממנו אדם שעשה חודשיים מילואים בשנה?

אני היועצת המשפטית של הקרן לחיילים משוחררים. אני אגיד שלהבנתנו, וכמו בשיחות מקדימות עם המל"ג, הניקוד שניתן לשירות מילואים הוא ניקוד מצטבר, ומן הסתם, משך שירות המילואים יישקל, ולצורך העניין - -

איך יישקל? איך יישקל? מה המשקל של 60 ימי מילואים בשנה לעומת חמישה?

כמובן שאני אתן למל"ג להתייחס לזה אבל אני לא חושבת שנכון להחמיר את תנאי הסף כדי שמישהו יוכל לקבל לפחות גם את הניקוד - -

אבל מה המשקל? האם ההבדל בין 60 ימי מילואים בשנה לחמישה ימי מילואים ויהיה חמישה אחוז הבד, זו בעיה. אפשר - - - עם 70% הבדל.

נוצר פה בלבול. הקרן עד היום נתנה תעדוף למי שעשה שירות מלא, בלי קשר למילואים, זה משהו אחר לגמרי. להיפך, זו הוספה של עוד חסם. עד היום, לא היה בכלל קריטריון של שירות מילואים פעיל כל שהוא, לזה יש המון מלגות ואנחנו גם עוסקים בזה ברמה השוטפת. הקרן הזו היום זו קרן סוציו-אקונומית היחידה בישראל שנתנה תעדוף למי שעשה שירות מלא.

והוא ימשיך לקבל תעדוף נוסף. אם אדם עושה מילואים והרבה, הוא יקבל יותר. מה קרה? למה אתה בכלל...

זה מטעה, זה לא נכון. יש ניקוד גם על שירות פעיל וזה בנוסף - - - אפקט מצטבר.

מי ששירת בצה"ל יקבל מלגה, ומי שעשה הרבה מילואים יקבל הרבה יותר. ומה זה "הרבה יותר", אני רוצה לדעת. אם המדרגות האלה ברורות ואפשר להבין כמה זה הרבה יותר, ואם הוא עשה חמישה ימים או 60 ימים יש הבדל משמעותי, אז זה יניח את דעתנו. תגידו את ההבדל.

אני מזכיר רק שהוספנו מעל משרת מילואים פעיל עוד שתי מדרגות שנוגעות בדיוק לדבר הזה. זאת אומרת, יהיה אפשר לעבוד לפי תעדוף שהוא צה"לי וברור והוא אחיד לכולם.

אני חושב שאם אנחנו מתעקשים לרשום שירות משמעותי, אנחנו צריכים להגדיר מהי תקופה משמעותית.

זו כבר כניסה לאמות המידה של הקרן.

מה אמות המידה? ספר לנו. מה אמות המידה ואיך עובדים?

בלי להיכנס למספר הניקוד, זה אנחנו משאירים לקרן סיוע.

זה בדיוק העניין. אמות המידה הכלליות בקרן הסיוע כוללות מספר קריטריונים. לצורך העניין - -

את זה הבנו.

- - נבחן - -

אדם שעשה חמישה ימים או 60 יום, מה יקבל אצלכם? תענה לי על השאלה הזאת.

כרגע עוד לא הגדרנו את בדיוק את הניקוד שיינתן אבל המשמעות היא שאנחנו רוצים לתת - -

אז האדם של ה-60 יום, זה הרבה יותר מחמישה ימים בשנה?

כן. לא הרבה יותר - -

תוכל להציג בישיבה הבאה איך זה נראה, איזה טבלה, משהו?

אפשר, אבל אני אגיד באופן כללי בהמשך למה שעמרי אומר: אמות המידה בקרן הסיוע כוללות מספר קריטריונים. לצורך העניין, גם כשנבחן מצב הפיסיות של הסטודנט, אנחנו לא נכנסים עכשיו ברמת חקיקה, האם יינתן לפי 20% נכות או 30% נכות או 40% נכות. גם כאן, הכניסה לדברים האלה יכולה לייצר איזו שהיא פגיעה בהם, ברגע שמגבילים את זה ברמת חקיקה.

תשמע, המילה הנכונה היא מורכבות. אנחנו יוצרים לכם מורכבות. פגיעה, אני לא יודע. אנחנו רוצים להעדיף את משרתי המילואים, ובהיקפים גדולים. המחיר שהם שילמו בבית ובאזרחות גדול יותר. מי שעושה מילואים – אנחנו מצדיעים לו. מי שעושה הרבה מילואים – אנחנו מנשקים לו את האדמה.

יש אבחנה.

אז אנחנו רוצים לדעת את המדרג הזה, ואיך הוא נראה. אם המדרג מניח את דעתנו, בין אם נצמדתם להגדרות ומדרג צבאי או הגדרות שלכם – בואו נראה שבאמת אדם שעשה הרבה מילואים, עכשיו יש לנו פעם בחיים לתקן את החוק הזה. אני לא יודע מתי תקנו את החוק הזה בפעם האחרונה?

כל פעם מתקנים.

הרבה שנים לא תיקנו אותו. אז אנחנו עכשיו לומדים במלחמה הזאת את כוחם של אנשי המילואים, את המחיר האישי, את הסבל בבית. לומדים את ההבדל בין מי שחמישה ימים לבין 90 יום. לומדים את ההבדל בין מי שתומך לחימה ולוחם בתוך עזה למי שלא בתוך עזה. אנחנו רוצים לעגן את הדברים האלה לדורות. לעודד, לרומם. כמה אגדות סיפרנו על לרומם את אנשי המילואים? אז יש אפשרות לתת להם יותר? הרי מה שנביא להם בחבילת הסיוע השנה, במלחמה, זה יפוג תוקף. מה שיישאר לדורות זה החוק הזה.

כל הצעת החוק הזאת, הרי התכלית שלה זה לעודד שירות מילואים אבל שוב - -

שוב, זה דיפרנציאציה בקרב משרתי המילואים עם מדרג שקוף, איך נראה המדרג הזה שמציע לך הצבא? קח את המדרג שלי, יש משרת פעיל - - -

אני אפרט בדיוק את המדרג כדי לחזק את מה שאמר חבר הכנסת ביטון: יש לנו מדרג שהגדרנו מעל משרת מילואים פעיל, וזה עבר בהחלטת הממשלה וזה קיים בחקיקה כבר. משרת מילואים מתקדם זה 80 ימים, ומשרת מילואים מוביל זה 140 יום. אפשר לקחת את ההגדרות האלה, שכבר הוגדרו בחוק והצבא עובד לפיהן ונותן הטבות לפיהן, ולהכניס את זה לתוך ה - -

בשלוש שנים - - -

לא. ה-80 יום הם בשש שנים וה-140 יום הם לתשע שנים.

אנחנו כמובן צריכים להסביר ואנחנו מכירים את ההגדרות האלה היטב ולכן מערכת הביטחון פועלת בהתאם להגדרות האלה. צריך לבחון האם וכיצד ניתן לעשות התאמה ואדפטציה שלהם למודל שהוא מודל שנתי כי אנחנו מתייחסים פה הרי לשנה העוקבת. אנחנו לא רוצים שחלילה מישהו יפגע כי מתוך - -

אני לא מצליח להבין איפה את רואה פגיעה?

את מחשבת לו את הממוצע של השנים הקודמות. כשהוא יבקש בשנה ספציפית מלגה, זה יהיה לפי ממוצע של שנים קודמות.

ואם הוא עשה מילואים רק בשנה הקודמת?

הוא יגיע למספר.

זה ממוצע שנים קודמות. שלוש שנים קודמות, מה המילואים שהוא עשה בממוצע, זה יחשב לו. אני יודע שאנחנו מסבכים אתכם אבל גם ככה המציאות מסובכת. גם ככה כמות הקריטריונים שאתם שוקלים שם היא עצומה – סוציו-אקונומי, בית, הכנסות. נו, אז תוסיפו מילואים, תוסיפו את מדרג המילואים.

הם מוסיפים את זה באמות המידה.

אז אנחנו רוצים לדעת כמה זה ואיך זה.

אבל קביעת אמות המידה היא משהו שמתאים לחקיקה רכה, דינמית וגמישה, שהמל"ג התייחס אליה יותר, כל מקרה לגופו.

אין לנו בעיה עם משהו רך ודינמי רק אם הוא מובן ושקוף.

- - קריטריון אחד בקביעתו בחקיקה ראשית כי היא יותר מסורבלת - - -

לא רוצים חקיקה ראשית. אם הוא יציג לי טבלה הגיונית איך אנשי מילואים שעשו המון מילואים יקבלו יותר – מספיק לי. הוא מתחייב ויחתום על הטבלה לוועדה, אני לא צריך כל דבר בחקיקה.

לא, אבל הטבלה דינמית. הוא יכול להגיד לך לשנה הקרובה, בשנה הבאה הוא יחליט - -

לא, הוא יתחייב לוועדה שהוא פועל על-פי הסוגיה הזאת של מילואים, שהוא נצמד למדרג הזה לתמיד, או לפי דרגות הצבא או לפי דרגות אחרות שהוא בחר.

אני מציע שנגיע עם נתונים יותר מפורטים.

למה נתונים? בוא אני אתן לך. אני באמת לא מבין - - -

אדוני הקמל"ר, לפעמים ועדה בכנסת מגשרת. אני מגשר מוסמך, טייב נולד מגשר למה הוא צרפתי, אז הוא נולד ככה, אז אנחנו מגשרים. אבל בואו, הבנתם את הבעיה, אל תבזבזו את הזמן. שבו ביניכם, בין אם זה הקריטריונים שלך, בין אם זה איזו שיטה פשוטה יותר שהם יכולים לחיות איתה. העיקרון שנאמר פה, שאנשי מילואים שמשרתים הרבה ימים יקבלו יותר ממדינת ישראל לדורות. תמצאו דרך להציג את זה על דעת כולם.

אני מציע שבדיון הבא נקבל החלטה והסכמות, ובמידת הצורך - -

כרגע לא מופיע בסיפא, בהקשר לשקיפות, זו באמת החובה לפרסם את אמות המידה זמן מסוים לפני תחילת חלוקת המלגות או תחילת השנה, וזה משהו שכן אפשר להוסיף אותו. הן מתפרסמות אבל זה משהו שאפשר היה להכניס אותו לסעיף.

אני חושבת שהעיקרון שדיברתם עליו בא לביטוי פה בנוסח, אבל באמת את הנתונים לגבי אמות המידה המיועדות לאור זה, אולי אפשר להביא לדיון הבא. אפשר להתקדם לסעיף 2.

אפשר להתקדם לסעיף 2.

אגיד שסעיף 2 עלה בשיח שהיה בהמשך לדיון הקודם בעקבות דברים שהם כבר בהחלטת מל"ג ובהחלטת ממשלה לגבי תיקון לחוק עידוד מעורבות סטודנטים. אני מתקנת טעות – כתוב פה שזה בהתאם לתזכיר אבל זה לא תזכיר פורמלי שפורסם אלא הייתה רק טיוטת תזכיר.

אני אקריא את הסעיף ואז נשמע הסברים. התיקון הוא לחוק עידוד מעורבות סטודנטים בפעילות חברתית וקהילתית, שהיום נותן אפשרות לקבל נקודות זכות אם סטודנט ביצע פעילות חברתית בהתנדבות או שירות מילואים בהיקף מסוים. היום החוק אומר לעניין שירות מילואים שאם היו 14 ימי מילואים ברצף, אפשר להמיר אותם בשתי נקודות זכות. פה יש הצעה שמשפרת את התנאים. אז תיקון אחד הוא בהגדרה של נקודות זכות:

"(1) בהגדרה "נקודות זכות", לאחר המילים "תואר אקדמי" יבוא "בקורס בחירה
בתחום הנלמד או בקורס בחירה כללי שאינו מוגדר כקורס חובה במסגרת ההתמחות
הנלמדת, לפי בחירת הסטודנט.";

אני מציעה שהמל"ג יסביר למה בדיוק הייתה הכוונה. להבנתי, שנקודות הזכות יוכלו להיות לא עבור קורס חובה שהוא בתחום הלימודים שאותו סטודנט נמצא בו אלא עבור קורס בחירה, בין אם זה קורס בחירה בתוך תחום הלימודים אלא קורס בחירה בתחום נלווה, שהוא צירף אותו לתחום שלו. שאגב, זה אולי דיוק או עיגון של משהו שפועלים לפיו גם היום אבל הוא איזה שהוא צמצום כי לכאורה, לפי הנוסח הקיים, אפשר גם קורס חובה להמיר בשירות מילואים או התנדבות.

פסקה 2 אומרת:

"(2) בסעיף 2(א) במקום האמור בפסקה (2) יבוא "שירות מילואים של 10
ימים לפחות בשנת לימודים, אף אם אינם ברצף;...

והשאר כבר קיים בחוק היום, שזה מה שהסברתי קודם – במקום 14 ימים ברצף, 10 ימים גם אם הם לא ברצף.

אפשר גם פה להוסיף "שנת הלימודים" או "שנה שקדמה לה"?

הם מקבלים גם ככה פעם אחת בתואר את נקודות הזכות האלה, זה לא משנה באיזה שנה בתואר הם עושים את זה.

זה בתואר ראשון ופעם אחת.

כן, אז זה לא משנה באיזה שנה הם עושים את זה.

אז אני חושבת שאת פסקה (1) יהיה צריך ללטש אבל הכוונה ברורה מבחינת הנוסח.

הנוסח מקובל עלינו ומתיישב גם עם החלטת מל"ג מחודש יולי 2023, שביקשה לתקן את החוק ולקבוע שסטודנט יהיה זכאי לשתי נקודות זכות בעבור שירות מילואים של 10 ימים לפחות בשנה, גם אם הימים האלה לא יהיו ברצף וזה יהיה בקורס בחירה שאינו מוגדר כקורס חובה. זה מה שכתב בזמנו המל"ג. אבל לגבי הניסוח שתמי העלתה במסגרת ההתמחות הנלמדת – זה בהחלט יכול להיות קורס חובה במסגרת התחום הנלמד. אז נצטרך לתקן את הנוסח בעניין הזה, את התחום ולא ההתמחות.

אוקי. משרד המשפטים, הערות? משרד החינוך? משרד הביטחון? ור"ה? קמל"ר? מישהו רוצה להתייחס? אולי ור"מ בזום? לא. מיכאל, הערות?

לא. אני אומר שנגמור את הנוסח ונלך לבעיות שלנו.

אז עכשיו אנחנו מגיעים לבעיות. סעיף 3 כרגע פותח פתח לדיון יותר עקרוני שממשיך את הדיון שהיה פה בישיבה הקודמת. עד עכשיו דיברנו על תיקונים שהם קבועים, שהם הוראת קבע, שהם גם לשגרה. עכשיו יש פה רצון לדון בתיקונים שמיועדים לתת עדיפות או סיוע לסטודנטים שמשרתים במילואים בעקבות הנסיבות החריגות של התקופה הזאת. פה מדובר בדומה למה שיש בהצעות הפרטיות, שהן כרגע לא על שולחננו, על סטודנט במוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, כלומר רשימה יותר רחבה של מוסדות, והרצון הוא גם לייצר אחידות בהתאמות ובהטבות וגם אולי התאמות נוספות בנוסף לאלה שקיימות היום בכללי זכויות הסטודנט והרבה מהן כבר קיימות.

אז אולי אני אגיד את הפערים שיש בהצעות החוק הפרטיות, זאת אומרת מה הן מוסיפות מעבר למה שקיים היום: סוגיה אחת זה סוגיית המלגות, שהיום יש רק סעיף כללי שאומר שמוסד יכול לתת מלגות על-פי אמות מידה שיפורסמו וכולי. פה היה רצון לקבוע שכל סטודנט ששירת במילואים יהיה זכאי למלגה. כמובן שבצד זה צריך להיות תקציב מסוים, לפי אמות מידה שיקבעו על-ידי שר החינוך בהתייעצות עם המל"ג. זה סעיף אחד שכרגע לא מופיע פה, זה נמצא בהצעות החוק הפרטיות, ואז זה יוצר איזו שהיא אחידות או לפחות רף מינימום לכל מי ששירת במילואים, לקבל מלגות מתקציב המדינה. כמובן בנוסף לזה, יש כל מיני גורמים פרטיים ומלגות ומוסדות שמעניקים מלגות, אנחנו מכירים את זה.

הסוגיה השנייה זה באמת בנושא ההתאמות עצמן, ובנושא הזה הפערים או ההבדלים מהדברים הנוספים שיש בהצעות החוק הפרטיות: דבר אחד שמוזכר שם זה הסיוע במימון של השלמת חומר, שיעורי עזר, הדרכות. הזכות לקבל את הדברים האלה קיימת כבר היום בכללי זכויות הסטודנט. אבל בהצעת החוק צוין שם יש סטודנט שהוא עם קשיים כלכליים והוא זקוק להשלמות מאסיביות כי הוא נעדר תקופה ארוכה ושוב, אנחנו מדברים פה על הוראת שעה, אז הוא יקבל סיוע במימון. זה דבר אחד שהוא תוספת.

דבר נוסף זה הקלות נוספות מעבר לקיימות לגבי בחינות והגשת מטלות. מה שמופיע שם זה למשל הנושא המרת ציון סופי בציון עובר. כמובן שזה לא יכול להתאים לכל קורס, זה צריך להיות לפי מהות הקורס אבל זה משהו שאני יודעת שגם נותנים אותו היום והוא לא מופיע בכללי זכויות הסטודנט. הנושא של בחינה בעל-פה והמרת בחינה בעבודה. שוב, כל הדברים האלה דורשים להיות לפי מהות הקורס, יש קורסים שזה לא יתאפשר בהם אבל זה הפער השני.

הדבר השלישי זה עוד הקלות בהשלמת קורס שסטודנט נעדר ממנו או מחלקו, בין היתר היה שם פירוט לגבי קורס מקוון, קורס מרוכז, הקלטות של קורס. אלה שלושת הדברים שאפשר לבוא ולהציע שיקבעו התאמות נוספות.

אלה הסוגיות. איך בדיוק לעגן את זה, יש לי מחשבה איך זה יכול להיות יותר תואם את ההסדרה הנורמטיבית שקיימת היום ולא התערבות מוגזמת בהתאמות שהמוסדות קובעים אבל אולי קודם נשמע הערות ברמה העקרונית על נושא המלגות וההתאמות.

אנחנו שלחנו התייחסות להצעת החוק הפרטית וגם ראינו חומרי רקע. אז אם רוצים לעבור סעיף, סעיף ולהתייחס לכל נושא, אז אפשר, הכל כתוב באתר, רק צריך להציג את הצעת החוק, להקריא את הנוסח של הצעת החוק ואז להקריא את ההתייחסות שלנו להצעה הזאת.

ההצעה עצמה לא נמצאת על שולחננו כי היא באמת עוד לא עברה דיון מוקדם. לכן, אנחנו מנסים לדון בהסדרים, בסוגיות העקרוניות.

אני חושב שכדאי לעשות דיון עבודה מחוץ לוועדה.

יש בזה משהו. השאלה אם אנחנו יכולים לתת לכם קווים מנחים, שתיקחו את החקיקה הפרטית, תיקחו את מה שאתם הבאתם, הקשבה למי שמרים יד לארגונים של אנשי המילואים, לקמל"ר, להתאחדות הסטודנטים, ומכל החבילה הזאת לייצר דבר. תהיה לכם שם בעיה אחת בהיבטים של מימון, מה שעולה כסף אבל אנחנו דורשים שזה יופיע. יכול להיות שנגדיר אותו שהוא נכנס לתוקף באפריל או במאי כדי לתת את התהליך של תקציב 24 כדי שלא תהיה סתירה בין החוק למעשים. אבל אם אתם תביאו לנו נוסח חזק, שלם, כולל אותה דאגה שלנו להבדלים בין מוסדות, אותה דאגה לגבי סמכויות האכיפה של המל"ג בהפרות של ההבדלים הגדולים מדי במה שעושים למען סטודנטים – ובא לציון גואל. אנחנו מעדיפים עבודה שחורה בחדרים סגורים שפה כמעט אין הערות ורוב האנשים יגידו לפני הפגישה: עברנו על הנוסח והוא על דעתנו. זה נראה לי תהליך נכון ויחסוך הרבה זמן.

אנחנו נשב יחד.

בגלל שיש כבר את כללי זכויות הסטודנטים במילואים, שזה בעצם חקיקת משנה של המל"ג, והחקיקה הזאת משתנה כל הזמן בהתאם לצרכים – גם בספטמבר האחרון, יחד עם הקמל"ר, אנחנו תיקנו את שני הסעיפים של השלמות שיעורים והעניין של מועד מיוחד. אז אם יש צורך, כמובן שנמשיך ונתקן. אין שום סיבה - -

לא רק לתקן – להוסיף.

כן, לתקן זה גם להוסיף.

לא, אני אומר שהמבט הוא כללי ואינטגרטיבי, וחלקו כנראה יהיה הוראת שעה למלחמה וחלקו יהיה לדורות. גם ההבדלה הזאת – יש מלחמה עכשיו? בשנתיים האלה אותם סטודנטים יכולים חמש שנים קדימה וכל מיני דברים שהם הוראת שעה של כסף שניתן עכשיו ולא ניתן בעתיד מול דברים שהם לדורות. זה קצת שונה כי החוק היום הוא לדורות, ואנחנו מדברים על חקיקה מוכוונת מלחמה. אז יש פה דברים שצריך לחשוב עליהם.

באופן כללי אנחנו בעד לעשות כבר את התיקונים. יש כבר את הזכויות אז לעשות בהם תיקונים - -

אני מסכים איתך. הפלטפורמה הקיימת מעובה ומתוקנת וקשובה לכל הדאגות פלוס התאמה למלחמה והוראת שעה בהיבטים ספציפיים למלחמה.

יש עוד שתי נקודות שלא עלו פה – הנושא של בני ובנות זוג פצועים, והבקשה שנכלול במידה ויש מוסד אקדמי שנתן העדפה מסוימת לסטודנט – לצורך העניין סטודנט עולה או כל הטבה שלוחם או משרת יוכל לקבל אותה גם כן. דיברנו על זה בבוקר. השאלה היא עוד פעם, הרי גם שם אנחנו נצטרך לראות האם באופן גורף או לבדוק כל הטבה לגופה. זאת אומרת, סטודנט עולה שקיבל הטבה מסוימת, האם זה נכון לתת לאותו משרת - -

כן, אתה מדבר על כפל סיוע. יש דברים שנצטרך להגדיר בחוק שהם לא במקום מה שהוא זכאי. זה שהוא עשה מילואים ואנחנו רוצים להיטיב איתו, שלא יגידו לו: תשמע, אתה גם עולה וקיבלת, לא תקבל מילואים. יש דברים שנרצה כתוספת, תוספתי.

לא, אבל הבקשה הייתה הפוכה. זאת אומרת, לעשות הגבלה – אם עולה מקבל לצורך העניין ניקוד מסוים אז לוחם יקבל - -

אנחנו מדברים על קרן הסיוע? על מה אנחנו מדברים, רק כדי להכניס את זה ל...

לא.

רק כדי שנחדד.

כרגע אין פה סעיף כזה אז השאלה באיזה חוק מדברים - -

אני חושב שזה עבודה של צוותים.

אני מציע כך: לגבי קרן הסיוע – בגדול, אני חושב שגם ברמת הנוסח, חוץ מסעיף 1, שאנחנו צריכים להגיע להסכמות, אני חושב שאנחנו בגדול מוכנים.

אני לא נכחתי או שאני לא מבין אבל זה חל על שב"כ, מוסד, נכי צה"ל ודברים כאלה? זה שאלות שעלו פה.

אתה מדבר על הקרן או הכללים?

גם מה שעשינו פה בנוסח - -

הקרן, הקרן.

ואני מצעי שבמקביל נעשה אולי שולחן עגול לגבי אותם סעיפים - -

אבל עם תחימת זמן כי אין לנו זמן.

ההצעות הפרטיות יעלו ביום ראשון בוועדת הכנסת לקבל פטור מחובת הנחה. אני מציע שעד יום שני כבר תהיה לנו תמונת מצב, לפחות נקודתית. תביאו רעיון שעלה, נתחיל להכין ולקראת שבוע הבא, אחרי שהצעות החוק יעלו, נתחיל לדון לעומקם של דברים ונראה איפה אפשר לשלב, איפה לא. ניקח את ההחלטות סביב הנושאים האלה.

סגור.

חבר הכנסת טיבי, אתה רוצה להתייחס?

לא.

מישהו נוסף רוצה להתייחס?

אנחנו רוצים להתייחס לגבי העניין של המלגות: לפעמים סטודנט צריך כסף לשיעורים פרטיים או לכל מיני עזרי לימודו כל שהם, שיקלו על התלמידים תוך כדי מילואים אל כל מיני קונסטלציות מסוימות שהן לא עונות בדיוק על הקריטריונים של מלגה תקינה. אם יש איזה סטודנט שמעביר שיעורים פרטיים באוניברסיטה ולא מוציא קבלות או דברים כאלה, שזה דברים שקורים בכל אוניברסיטה, אנחנו מציעים לתת איזו שהיא מלגה מינימאלית כל שהיא, על סך 1,000, 1,500, 2,000 שקל, שסטודנט יוכל לבקש אותה ולהיעזר בה - -

אני מציע לך משהו: תראה, זה פרט. אני ישבתי עם עידו סיבוני ואמרתי לו: תסדרו את המחשבות שלכם על דף אחד, 10 הערות לחוקים הפרטיים שלנו, לחוק הזה. 10 הערות על מה שאתם מבינים שצריך לעשות במלחמה. אם אחד מהם יהיה מענק מינימאלי לכולם או משהו בסגנון – תביאו את ההמלצה הזאת, ישבו הצוותים האלה בשולחן עגול, יקשיבו לכם ונראה מה אנחנו יכולים להכניס. אבל לא נעסוק עכשיו בפרטים כי יש פה עשרות פרטים של הדבר הזה.

אין בעיה.

זה גם בדיוק מתחבר להוראה שנמצאת בהצעות הפרטיות על המלגות לכל מי ששירת במילואים שזה גם טעון תקציב. אז אני לא יודעת אם משרד האוצר נמצא פה, אני רק מזכירה שהייתה בקשה לגבי קרן הסיוע - -

שיבוא ביום שני ויהיה בצוות.

- - להגדיל את - -

שנעם תשב אתכם בצוות, היא דואגת מהחוקים שלנו. היא אומרת שכל פעם שהיא רואה אותי, היא רואה חור בתקציב וזה לא באמת נכון.

שלום לכולם. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים ב”אחוה”. עוד סוגיה שלא דנו בה כרגע אבל כן עלתה ב-19.12 – התקיימה פה ישיבה, ובסופה יו"ר הוועדה וחברי כנסת נוספים הביעו ואמרו שצריך להרחיב את מכללת “אחוה” ומכללת אשקלון לסיוע הכלכלי. אז אני רוצה להבין האם זה מתקדם, איפה זה עומד, כי 70% מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו הם תושבי הדרום, גם פריפריה גיאוגרפית וגם חברתית, ועוד כ-10% מהסטודנטים שלנו מתגוררים בקווי העימות, וחלק גדול מהסטודנטים שלנו חוו את הטרור הרצחני ב-7 באוקטובר. אז זה לא הגיוני - -

הנושא הזה נדון בשולחנות נוספים. אנחנו תמכנו עקרונית בלחזק גם את המכללה באשקלון. אחת מהצעות הפשרה לבעיה הזאת זה לא פתרון כולל אבל שכל סטודנט, תושב אשקלון, יקבל מלגה אוטומטית.

אבל יש לנו סטודנטים בשדרות. יש לי סטודנטית שהיא מפונה כבר מעל שלושה חודשים, אז למה היא לא ואשקלון כן? למה “אחוה” לא ואשקלון כן?

לא, היא תקבל - - -

אז אני אענה לך על השאלה: קודם כל, אנחנו ממשיכים בדיונים, ואני אמרתי שאם תוך חמישה ימים, ואנחנו פחות או יותר בפרקי הזמן האלה מהוועדה האחרונה עם החלטות הוועדה. במידה ולא נקבל תשובות כאלה ואחרות, בסוף האוצר לא חייב לקבל את כל מה שנאמר פה, בוועדת החינוך. אנחנו רוצים להגיע לדרך אמצע. אמרתי שאציע הצעת חוק פרטית וכבר בימים אלה, ברגעים אלה, היא לקראת ליטוש סופי, ואנחנו נקדם אותה.

יחד עם זאת, אני רוצה להגיד שקבענו בשבוע הבא, אם אני לא טועה, דיון על מענקים והטבות לכלל המכללות כי אני מבין שהנושא שהעלינו הוא לגבי אשקלון ו”אחוה”, ובסוף יסתבר שישנן מכללות נוספות, ולכן נעשה דיון מרוכז סביב הנושאים האלה וזה יעלה כבר בשבוע הבא על שולחן הוועדה.

בבקשה.

אני עורכת דין מהאוניברסיטה העברית ומייצגת כאן את ור"ה. אני תומכת לגמרי בהצעה ובמתווה הזה להעביר את הדיון במקום הוראת חוק שלא לוקחת בחשבון את כל המורכבויות למל"ג, שיש לה את הניסיון והיכולת. הם קובעים כללים בהתייעצות עם המוסדות תוך התאמה ושים לב לכל הדרישות המיוחדות שיש לכל מוסד ולכל חוג ולכל תכנית. תודה.

אבל מה שחשוב זה שכולכם תתפנו ביום ראשון לאיזה מרתון כתיבה והתייעצויות, ושלא יהיה גוף שיטען אחר-כך שלא השמיעו את קולו, אז שכולם יכינו ניירות תמציתיים על מה שחשוב להם, שהמל"ג יהיה אינטגרטור אבל קצב ההכנה של הנוסח המוסכם והכוללני הזה צריך להיות מהיר כי ביום שני נצטרך כבר קונספט. אנחנו צריכים לעמוד ביעדים, אנחנו רוצים תוך שבוע, שבועיים לגמור את כל החקיקה בכל התחום הזה, על כל בעיותיה, אז זה מחייב קצב עבודה.

אז אני רוצה אולי להציע קונספט שאשמח לנסח ולשלוח להתייחסויות ואולי זה יזרז, שנוסיף תיקון לחוק זכויות הסטודנט, אפילו כתיקון קבוע, שלפיו המוסדות, על-פי כללים שהמל"ג יקבע, שזה אותו מודל שקיים היום, יקבעו התאמות נוספות שמיועדות לסטודנטים ששירתו במילואים תקופה קצת יותר משמעותית, מה שאולי נקבע מעל 30 יום או מעל מה שנקבע בנסיבות החירום, שזה מושג שכבר קיים היום בכללים. זאת אומרת, התאמות והקלות נוספות שמיועדות למצבים דוגמת זה שאנחנו נמצאים בו היום אבל יכולים להיות עוד כאלה בעתיד, לצערנו. ופה באמת - -

יכול להיות שהמילה תצטרך להיות "מלחמה". יש חירום, אנחנו 70 שנה מכריזים על צו חירום במדינה בכל מיני חוקים - -

יש הגדרה בכללים שמדברת על נסיבות חירום, מצב מיוחד את התראה קצרה שזה - -

אבל יכול להיות שנוסיף שם מדרג שיקרא מלחמה, אני לא יודע.

בסדר, אני רק אומרת את הרעיון. אפשר כמובן בנוסח ללטש - -

זה כשירות לפי סעיף 8 או 9 לחוק שירות מילואים.

- - ושם, בכללים האלה, הם יצטרכו לתת התאמות נוספות אולי בכמה דברים נפרט ברוח הדברים שעלו פה.

כן. רעיון טוב.

זה רעיון טוב, זה כיוון חיובי מאוד.

ממש. איזו אווירה טובה, אני מודאג.

יהיה חשוב להדגיש שם שהמועצה להשכלה גבוהה כן תוכל להכפיף את המוסדות לאותם כללים שיקבעו כי נכון להיום, המל"ג רק יכול להמליץ - -

ודאי. למה שלחנו אותך לשבת איתם?

זה כללים שמחייבים אותם. דווקא שמענו פה על דרכי אכיפה, בישיבה הקודמת.

- - -

אם אתה רואה הפרות בשטח, תביא להם את המידע.

מבחינה נורמטיבית, אלחנן, מדובר בחקיקת משנה המחייבת את כל המוסדות, מתוקצבים ולא מתוקצבים כאחד. אם יש בעיה אכיפתית אז הנה, יאיר פה והוא יכול - - -

- - -

תביא לנו את המידע, אנחנו נטפל בהם גם ציבורית וגם משפטית.

ושלא ישתמע לא נכון, התלונה היא לא כלפי המל"ג, התלונה היא שכשהמל"ג מקבל החלטה שמגיעה מצד מוסדות אקדמיים וזורק את ההחלטה לפח.

אז תביא לנו הפרות מהשטח.

אין דברים כאלה.

בטח שיש.

אני לא מכיר.

גם ציבורית וגם משפטית. היו"ר, תודה.

ברשותכם, לפני שאנחנו מסיימים, בישיבה האחרונה אמרתי שחשוב מאוד נושא אנשי המילואים ואנחנו חייבים להם מעל ומעבר. אני חושב שעם כל מה שאנחנו עושים, אנחנו לא עושים מספיק. יחד עם זאת, הסיבה שהוקמה קרן הסיוע היא כדי לסייע לאוכלוסיות בפריפריה, אוכלוסיות שלא נכנסו לדעתי עד הקמת הקרן כמעט לעולם האקדמיה. החשש שהעליתי הוא שנראה בעקבות תחולת החוק פגיעה באוכלוסיות אחרות. ולכן אני ביקשתי שהאוצר יכניס יד לכיס ויגדיל את קרן הסיוע שאגב, למרות שמספר הסטודנטים גדל, ותקן אותי יוסי אם אני טועה – הסכום שקיים בקרן הסיוע לא גדל. אני לא מדבר על מה שקרה השנה אלא באופן כללי.

ולכן, נמצאת איתנו בזום נעם ממשרד האוצר, ואני רוצה לקבל התייחסות מהאוצר, האם האוצר מוכן לקבל את בקשת הוועדה? עוד לא התחברה.

אז אני רק רוצה להגיד למען הסדר הטוב לפרוטוקול: אני לא יודע מאיפה לתקוף את זה כבר.

יו"ר הוועדה, אני רק אגיד שלקראת תקציב 23, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התחייב להגדיל את הקרן, ודקה לפני אישור התקציב כמובן שזה לא קרה בסוף.

בסדר, אבל אתה יודע שתשעה מיליארד זה לא כסף.

אנחנו נדבר על ההגדרה של קרן הסיוע.

אז אנחנו בתשעה מיליארד יכולים לזרוע את כל החלומות שלנו. יש לנו הרבה חלומות.

רק שלא יקוצצו בצד השני, וזה החשש שלנו.

ורק שנמצא את המקורות התקציביים.

תשמע, אם ראש אכ"א מוציא מכתב לחיילי המילואים: אני שמח להודיע לכם שהממשלה אישרה תכנית ששוויה תשעה מיליארד, אבוי לאותו מנהיג ציבור או רמטכ"ל שלא יעמוד בהתחייבויות שלו.

מיכאל, אף אחד לא אומר שלא יעמדו בהתחייבויות.

אז אנחנו לא חושבים שזה כסף שכתוב על הקרח אבל אנחנו יכולים לשנות את הכתב.

לקראת דיוני התקציב אנחנו נצטרך למצוא גם את מקורות התקציב.

תשמע, אתה אמרת משהו חזק, והוא צריך להיות מובן פה: הציון שמדינת ישראל מקבלת עד לרגע זה במעשים של מדינה למען סטודנטים במילואים ובמלחמה מאוד-מאוד נמוך.

נכשל, מה זה נמוך?

מי כן פעל? המוסדות לבדם רצו קדימה. מה זה עושה להם? גם חור בכיס. יש גם פילנתרופיה שנכנסה אבל אנחנו הבאנו חוקים לפני חודש ולא הקשיבו לנו. הממשלה לא הביאה את החוק שלה לפי התפיסות שלנו. ואם היא גוררת רגליים ועוד עכשיו מצהירה ויושב לוחם או לוחמת ושומעת בחדשות שממשלת ישראל אישרה תשעה מיליארד למען חיילי המילואים, היא שמחה והם שמחים, ואז אומרים לה: רגע, רגע, חכי, נהיה בקשר בפברואר, מרץ. אנחנו פה באירוע של אמינות, של עמידה בהתחייבות כלפי אזרחים. מחובתנו כולנו להגיע לתוצאות. מספיק עם ההצהרות וההתחייבויות להכניס גולים.

נעם דן מאגף תקציבים. בבקשה. רפואה שלמה.

תודה רבה. למה תרצו שאתייחס?

לגבי קרן הסיוע. בדיון הקודם ביקשנו לבוא עם איזו אמירה עקרונית, שהאוצר מתכוון להוסיף כסף לקרן הסיוע לאור התיקון שאנחנו הולכים להביא בחוק, שתהיה העדפה למשרתי כוחות הביטחון ומשרתי המילואים, והחשש שעלה פה בוועדה הוא שיפגעו אוכלוסיות נוספות. כדי שלא יפגעו אוכלוסיות נוספות, ביקשנו התייחסות של האוצר, האם בכוונת האוצר לבוא ולהוסיף כפי שהובטח על-ידי שר האוצר לקראת תקציב 23, כסף תוספתי לקרן הסיוע.

הכסף שהובטח בחלק ממה שאמר עכשיו חבר הכנסת ביטון, עניין התשעה מיליארד, יש פה כמה רבדים – גם - -

האם בתוך התשעה מיליארד יש כסף שאמור להגיע ישירות לקרן הסיוע?

התשעה מיליארד זה רק לחיילים.

אני אחדד את האמירה שלי: לאור התיקון שאנחנו הולכים לעשות בחוק, יש חשש לוועדה שאוכלוסיות נוספות יפגעו בעקבות כך שאנחנו ניתן ניקוד נוסף - -

אני מבינה את החשש. נכון, זה חשש אמיתי, אני מסכימה איתך. קיים חשש כזה אבל אנחנו הגדלנו במקום זה את שכר הלימוד, גם 100% "ממדים ללימודים", גם עשינו תכנית שמממנת את כל שכר הלימוד למילואימניקים - -

כן אבל הוא לא שייך. מצד אחד, הממשלה מבקשת מהוועדה לבוא ולהוסיף קריטריון נוסף או התייחסות והעדפה מסוימת לאנשי הצבא וכוחות הביטחון ואנשי מילואים וזה מבורך, כך צריך להיות. מצד שני, עלה החשש בוועדה שיפגעו אוכלוסיות נוספות, שלשם כך הוקמה קרן הסיוע. ולכן, אני שוב חוזר על דרישה של הוועדה - -

- - - אתה צודק.

אני שמח שאת מסכימה איתנו - -

בכל מקרה - - - המהלך למדיניות של מילואים – היא עדיין נשארת רק עם אוכלוסיות במעמד סוציו-אקונומי נמוך.

נעם, אבל היא מתדלדלת. היכולת לתת שם לאדם פרטי משהו משמעותי הולכת ודועכת כי כמות הבקשות גדלה והכסף נשחק.

נכון, אתה צודק. אני לא חושבת שכמות הבקשות תגדל ואני אסביר לך גם למה: אם יש לי מישהו במצב סוציו-אקונומי נמוך ועוד מישהו במצב סוציו-אקונומי נמוך, והשני עשה שירות מילואים משמעותי, אז הוא יתועדף. זו המשמעות. עדיין הקרן תנותב רק לאוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי קשה. זה חשוב. אני בטוחה שנציג ות"ת-מל"ג נמצא שם והוא יכול להסביר את זה. זה חשוב שתדעו. דווקא הלחץ על הקרן צפוי להצטמצם ולקטון, וזה בגלל המהלכים שעשינו גם של הגדלת "ממדים ללימודים" - - - וגם שכר לימוד למי ששירת במילואים כלוחם ומי ששירת במילואים לא כלוחם, שמקבל 33 שכר לימוד, אז הלחץ כתוצאה מכך על קרן הסיוע צפוי דווקא לרדת.

נעם, את צודקת אילו הדברים היו מתקבלים אבל מה שנאמר על-ידי יועצת הוועדה, שאם בקרן הסיוע היו מבקשים לצורך העניין הצהרה האם אותו סטודנט קיבל מלגה ממקום אחר, אז יכול להיות שפה אולי נותנים לו אבל פה הוא יכול לקבל את כפל התמיכה בצורה כזו או אחרת.

החלטת הממשלה קבעה שיינתן סיוע אחד – או בהתאם החלטת הממשלה או בהתאם לסיוע מדינתי אחר. ולכן החשש, לפחות ביחס לחיילי המילואים ביחס לשנה הקרובה מתייתר.

אתה מאשר את זה, יוסי?

אנחנו לא יכולים לדעת.

אני יודע שאי אפשר לדעת אבל בעיקרון, במה שהיא אומרת, יש בזה דברי טעם?

כן. שוב, כמו מה שנעם אמרה ובצדק, בסוף אנחנו בוחנים את האוכלוסייה שהיא סוציו-אקונומית ולכן התעדוף בגין שירות המילואים הוא אל מול מישהו שהוא גם סוציו-אקונומי וגם משרת המילואים שהוא במצב סוציו-אקונומי נמוך - -

אבל לא בטוח שכמות הבקשות תרד. תדע לך שבקורונה הופצצנו בבקשות. מצבי חירום שולחים אנשים לאוניברסיטה, ושם היה לנו משבר המלגות. לא היה לנו את "ממדים ללימודים".

בקורונה היה גידול משמעותי בכמות הסטודנטים ולכן גם הגדלנו במהלך מאוד-מאוד מהיר, כתוצאה מבקשה של הממשלה, את כמות המכסות למוסדות אקדמיה כי חיילים ששוחררו גם לא יכלו לטוס לחו"ל, גם היה צמצום משמעותי במקומות עבודה, ולכן אנחנו הגדלנו את המכסות לאוניברסיטאות והיה גם לחץ כתוצאה מכך על קרן הסיוע. המצב לא כך היום. דווקא היום יש חשש, והיו פה כמה מוסדות שהעידו שהם אפילו לא הצליחו למלא את המכסות הקיימות שלהם לסטודנטים מאחר וכ-30% מהסטודנטים בערך הם משרתי מילואים.

יש לי עוד הערה אליך, נעם: כל הזמן אנחנו מסתכלים על מלגה כאילו נתנו למישהו 7,000 או 10,000 שקל. החשיבה על אדם שהוא סוציו-אקונומי נמוך היא שעלות השנה שלו באקדמיה היא 40,50 אלף שקל, וזה המעונות או הדירה והאוכל וכל ההוצאות שלו. זאת העלות השנתית של סטודנט ולא רק ה-10,000 שכר לימוד. ולכן, אם מסוגלים לתת גם בקרן הזאת יותר וגם להוסיף לו כחייל מילואים, אין שום בושה שיקבל 20 ו-30 אלף שקל לשנה מהמדינה ולא מלגה שלא באמת מכסה את העלות השנתית שלו, כל שכן הוא סוציו-אקונומי. אני לא מתבייש להגיד, אני מעולם לא לקחת כסף לאקדמיה מההורים שלי אבל שילמתי מחיר. עבדתי משרה מלאה בתואר ראשון ובתואר שני, ונאבקתי. אני חושב - -

המימון של האקדמיה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. סבסוד שכר הלימוד בישראל הוא מהגבוהים בעולם - -

המימון של פעילות האקדמיה, לא של מלגות לאקדמיה.

לא, לא, של שכר הלימוד. העובדה שאנשים משלמים בשנה כ-11,000 שקלים.

אבל את ממוקדת בשכר הלימוד, ואני אומר לך שלסטודנט השנה עולה 40,50 אלף שקל. זה שנתנו לו 10,000 שקל, הוא עדיין לא יכול ללכת ללמוד. מאיפה הוא מביא את ה-30,40 אלף? או מההורים או שהוא הולך לעבוד.

אתה מדבר על מלגה?

אני מדבר על זה שאת כלכלנית, את אשת כספים. כשסטודנט הולך ללמוד ומקדיש את חייו ללמידה, העלות המינימאלית אם הוא חי צנוע זה בסביבות ה-40,50 אלף שקל בשנה. שכר דירה, אוכל, ספרים, ציוד משרדי וכל הוצאה אחרת. זה שהענקנו לו 10,000 שקל לא מבטיח את עתידו. מאיפה הוא מביא 30,40 אלף? או מההורים או ממלגות נוספות או מעבודה. אם אני רוצה להקל על מישהו שלא ימצא את עצמו עובד עד מוות וילמד ויצליח בלימודים, אני מוכן לתת לו גם 20 אלף ו-30 אלף שקל כי אני לא בודק האם כיסיתי לו את שכר הלימוד, במיוחד אם הוא עני. אני בודק כמה עולה לו להיות שנה בלימודים. ולכן, מותר לכם לפתוח את החשיבה, שגם הוא קיבל מהקרן לסיוע וגם מהמילואים וגם מהעירייה שלו, זה מצוין. אם זה על בסיס סוציו-אקונומי נמוך זה מצוין כי להגיע ל-20,30, וייקח את מענק השחרור שלו, וייקח את החיסכון שלו והוא יכול ללמוד בשקט. זה ההישג. לא להסתכל אם נתנו לו מתוך 11 שבע או שש או חמש, זה לא ההישג.

אני מסכימה אתך. אני אגיד שיש לנו עוד כלים שתומכים בסטודנטים שמגיעים מתנאים סוציו-אקונומיים קשים ומסייעים להם לעבור את התואר באופן שגם חוסך חלק מה - - - אם זה קורסי עזר, יש עוד מלגות ייעודיות לאוכלוסיות כאלה ואחרות ממצב סוציו-אקונומי קשה. יכול להיות שיש מקום לעוד פתרון, זה לא נלקח בחשבון בהצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת היא למעשה - - - אני גיליתי אותה - - -

זו הצעת חוק ממשלתית, לא הבנתי איך היא עקפה אתכם, לא הצלחתי להבין את זה.

היא לא תקציבית.

אתם לא מגלים עניין רב בדברים שהם לא תקציביים. אנחנו רוצים שתגלו עניין.

נעם, אני מציע שננסה לשבת ולמצוא פתרון כזה או אחר לפני יום שני בשבוע הבא.

אז אני אגיד שאנחנו כרגע לא רואים צורך בהגדלת הקרן, ובנוסף גם אין לי מקור.

בסדר, אז אנחנו חלוקים בזה ואני מציע שהאוצר יעשה מאמץ.

יו"ר הוועדה, הדרישה להגדלה של הקרן היא כבר שנים, היא הייתה עוד הרבה לפני המלחמה. במשך שש שנים לא הגדילו את הקרן, כמות הסטודנטים גדלה, כמות הסטודנטים שמגישים את הבקשות גדלה, גם של הסוציו.

אני מבינה שיש כ-50 אלף בקשות ו-15 אלף בסוף זכאים, וגם זה, רק חצי מהם מקבלים מעל 10,000 ומחצית מקבלים סכומים נמוכים יותר, אז זה לא עונה על...

והם מקבלים רק 15 כי אין מספיק כסף. זה לא שאין עוד זכאים.

נעם, אנחנו נהיה בקשר בעניין הזה. כפי שאמרתי, בדיון הקודם, יהיה מאוד קשה לוועדה להתקדם עם הנושא הזה בלי תוספת תקציבית לתוך קרן הסיוע ואנחנו נשוחח על כך.

תודה רבה נעם, ורפואה שלמה.

אנחנו מתחילים בדרך כלל את הישיבה עם משפחות החטופים. היום לא זכינו מפני שכולם היו בשדולה למען החטופים. נמצא איתנו ראש עיריית קרית-ארבע, אליהו ליבמן, שבנו אליקים חטוף,1 וצביקה, שבנו איתן מור חטוף. בבקשה.

שלום לכולם. אני אבא של איתן, שלצערנו הרב חטוף עכשיו בעזה. איתן עסק בכל אותו יום בהצלת נפשות מרגע שהתחיל האירוע, הוא היה מאבטח במסיבה ברעים יחד עם בנו של אליהו. הצילו נפשות רבות מאוד עד שנחטפו. החטיפה הייתה בשעה 14:30 בצוהריים כאשר איתן ואליקים מצאו בדרך, דרומית לאזור המסיבה, שתי גופות של בנות שנרצחו. למרות שיכלו להציל את נפשם, הם בחרו לקחת את הגופות ולהחביא אותן מפני המחבלים, חששו להתעללות בגופות וחששו לחטיפת הגופות, כמו שהיה לנו עם הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה. גם היום, אנחנו בטוחים שהבנים שלנו עסוקים לעשות טוב לחטופים שנמצאים ביחד איתם.

אני באתי לכאן באיזה שהוא שינוי קטן מהנושא שדובר כדי להגיד משהו שמאוד-מאוד כואב לי, גם כאיש חינוך. אני הרבה שנים גם איש טיפול. אני עכשיו מסיים דוקטורט בחינוך בתחום של רגולציה עצמית של מתבגרים עם הפרעת קשב, כדי לסייע לנערים ונערות בישראל להתגבר על המגיפה של הפרעת הקשב. אבל יש משהו שיותר מטריד אותי מהפרעת הקשב וזה דבר שאני חושב שוועדת החינוך צריכה לעסוק בו יומם ולילה כי גדלים היום במדינת ישראל עשרות-אלפי, אולי מאות-אלפי ילדים שלא יודעים למה אנחנו כאן, בארץ הזאת? למה אנחנו נלחמים על הארץ הזאת? אם המטרה שלנו היא לחיות בשקט, אז אני מציע שנארוז את עצמנו ונחפש מקום יותר שקט. אני חושב שבמרכז אפריקה העולם ייתן לנו שטח גדול פי 100 ממדינת ישראל, Wi-Fi חופשי לכל האזרחים וכן האלה.

אנחנו צריכים לחשוב למה אנחנו פה, איך ידענו לחזור דווקא לכאן לאחר 2000 שנה, והאם יש לנו חוץ משותפות גורל גם שותפות בייעוד? האם יש ייעוד לעם ישראל? כל השאלות הגדולות האלה, אנחנו נצטרך כולנו ביחד, כל החברה בישראל, לשבת ולחשוב עליהן ביחד ולתת לעצמנו תשובות מאוד-מאוד טובות. א. כי כל אחד מאיתנו צריך לדעת למה אנחנו פה. ב. כל זמן שהאויב שלנו מחנך את ילדיו למות על הארץ הזאת ולקחת איתו, כשהוא מת, כמה שיותר יהודים, אנחנו לא יכולים להיות בנחיתות תודעתית בפני האויב שלנו. אנחנו צריכים להיות בעליונות תודעתית, וככה נהיה באמת עם חופשי בארצנו.

אני מודה לכם על ההקשבה. שיהיו לכולנו בשורות טובות

תודה רבה. אליהו, בבקשה.

ברשות חברי, יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יוסי טייב. חברי מגולני, השר לשעבר חבר הכנסת מיכאל ביטון וכל נבחרי הציבור וכל אנשי המילואים ואנשי החינוך שנמצאים פה, בסוף כולנו מדברים על ביטחון, ובאמת בלי ביטחון קשה לחיות במזרח התיכון וקשה לחיות בארץ ישראל בשלום, והביטחון הוא חשוב. אבל בסוף, אני חושב שהביטחון אמור לשרת את החינוך ואת המשך שרשרת הדורות, כמו שחברי היקר צביקה דיבר על החינוך, והמשך ההבנה האמיתית מעבר לתודעת הייעוד על דרך ארץ ואורח חיים, וכמה חשוב מאוד-מאוד השילוב הזה שקורה פה כעת בוועדה, בין החינוך לבין עולם המילואים כי בסוף, בעיני, מי שהולך ומשרת ובכל רגע נתון מוכן למסור את נפשו למען עם ישראל, אנשים שהוא לא מכיר אבל הוא מבין את הערך הגדול של עם ישראל בארץ ישראל אחרי 2000 שנות גלות, זה אומר שהוא קיבל חינוך טוב, ואנחנו צריכים לראות שאנשי החינוך וכל מי שלומד כרגע בהתחנכות כזאת או אחרת למען המשכיותו של עם ישראל בארץ ישראל, אז צריך באמת ללכת לקראתו ולהועיל לו, ובטח עם אנשי חינוך שמשולבים במילואים.

אז זה משהו שבאמת צריך לראות שאנחנו, כמדינה, יודעים להוקיר, גם את אנשי הביטחון וגם את אנשי החינוך, ובטח ובטח מי שמשלב את זה יחד. אז תודה על הרצון לעשות טוב לעולם החינוך תוך כדי מלחמה ושיהיו רק בשורות טובות. עם ישראל חי.

אמן. תודה רבה. אנחנו שוב מייחלים לחזרתם המלאה של כלל החטופים. אני רוצה להגיד לך, אליהו, שהיום בבוקר נפגשתי עם משלחת מאוד גדולה של חברי פרלמנט צרפתי וחברי הסנאט, ואמרנו להם בצורה החדה והברורה ביותר, בלי פוליטיקלי קורקט, שהתפקיד שלהם כרגע – זה שהם באים ותומכים זה נחמד וטוב, אנחנו מעריכים ומודים על כך. אבל התפקיד שלהם הוא קודם כל לפעול בכל החזיתות כדי שהחטופים שלנו יחזרו הביתה, כדי שהצלב האדום יוכל לבוא לבקר אותם, להעביר להם את התרופות ואת הטיפולים הרפואיים שנדרשים, ולא פחות לגרום לכך שצרפת לא רק תתמוך בנו בדיבורים אלא גם במעשים. ואמרתי להם בצורה הברורה ביותר: ההצבעות שלהם באו"ם נגד ישראל לא מתקבלות על הדעת. אני חושב שהייתה תמימות דעים בחדר, הם הסכימו עם זאת והבטיחו לפעול בכלים הפרלמנטריים שיש בידם, חלקם חברי ועדת חוץ וביטחון של הסנאט, היה סגן נשיא הסנאט שהיה פה, והאמירות האלה נאמרו. אנחנו נמשיך להפעיל את כל מי שאנחנו יכולים בארץ ובעולם לראות את הילדים שלנו ואת הסבים והסבתות, נשים, גברים וטף חוזרים הביתה לשלם.

אמן.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.




הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:51.