פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



27
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
16/01/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 13:06

השפעת המלחמה על תעשיית הייטק בישראל – השלכות על הכלכלה ומתווה לתוכנית חירום

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר
זאב אלקין

יוליה מלינובסקי
עודד פורר

צחי שנרך - משנה למנכ"ל, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

גלעד בארי - מנהל תחום מחקר, אגף אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה

קרין רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI

מריאן כהן - יו"ר איגוד ההייטק הישראלי

מאיה שוורץ - מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי

קרן לוי שלו - חברה בפורום ההייטק למען ישראל

שמואל בן-טובים - מנהל קהילת הפינטק הישראלית

ד"ר גל נוימן וקסלר - שותפה בקרן הון סיכון Lionbird

זוהר לבקוביץ - יזם ומשקיע הייטק, L1ight, פורום ההייטק למען ישראל

גל כהן - יו"ר מועצת המנהלים, עיינה פארמה

ניר הירשמן רוב - מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3

ניצן פלג - בעלים של קהילת היזמות של ישראל - IEC

אבי וינברגר - מנכ"ל של חברת הייטק שעוסקת בתחום המוח

מריאנה סימונוביץ - משקיעה הון סיכון, Masaryk Ventures, פורום ההייטק למען ישראל

אורלי אלידן הראל - מנכ"לית סטאטרפ סרנוס AI

נעם דן - רכזת מו"פ, השכלה גבוהה ותקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

פרופ' יוסי שפיגל - הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב

חן לינצבסקי - שותף, קרן Iron Nation

איל שנהב - לשכת עורכי הדין

אורית כסלו קפון - מנכ"ל דע-לי חינוך

ד"ר עידית חנוכה

ויקטור ינין

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
השפעת המלחמה על תעשיית הייטק בישראל – השלכות על הכלכלה ומתווה לתוכנית חירום

צוהריים טובים לכולם. אני רץ קדימה, כי הקציבו לנו שעתיים בלבד ואנחנו נצטרך תוך שעתיים לנסות לתת ביטוי לכל הנוכחים. אני לא רוצה להרבות במילים. כולם מודעים לכך ששנת 23' היא שנת משבר להייטק הישראלי: גם היקף ההשקעות הזרות, כמות הסטארט אפים החדשים שנרשמו, חברות שעזבו, קרנות שעזבו. ירידה בהייטק הישראלי גם בהשוואה לשווקים המקבילים מול ארצות הברית, מול אירופה. הירידה פה הרבה יותר משמעותית. לכן כולנו מודעים שאנחנו נמצאים במשבר.

מה הדרך להוציא את מדינת ישראל, את ההייטק הישראלי, מהמשבר? כי בשנים האחרונות כולנו נוכחנו לדעת שהייטק זה מנוע צמיחה הכי חשוב, זה הקטר של הצמיחה הכלכלית במדינת ישראל.

אני רוצה מיד להתחיל עם נציגת האוצר. היא ביקשה להופיע ראשונה, היא לא מרגישה טוב. בבקשה, תסבירי לי מה לדעתך אפשר לעשות, מה שלא נעשה עד עכשיו, מה שלא מופיע בתקציב. התקציב עוד יבוא לוועדת הכספים, למליאה, אולי עדיין ניתן להוסיף משהו, מעבר למה שכרגע מופיע בספר התקציב ומעבר למה שמופיע בחוק ההסדרים.

נשמח לשמוע. וכמובן – רפואה שלמה.

תודה רבה. אני מצטערת, אני פשוט במרפאה, לא מרגישה טוב.

מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות ענף ההייטק למשק הישראלי, חלקו המשמעותי בתוצר, תרומתו לייצור וכמובן להכנסות ממיסים, ולאור התמורות שענף ההייטק עבר בתקופה האחרונה וגם בעקבות עליית הריבית והמשברים המקומיים – הוא חווה ירידה משמעותית בהשקעות, ראינו את הנתונים העדכניים שמצביעים על כ-7 מיליארד דולר בשנת 23' – לאור ההתפתחויות האלה שר האוצר מצא לנכון לקדם תוכנית "חבילת בוסט להייטק", שגם תשמר את מעמדה של ישראל בחזית המו"פ, חזית החדשנות העולמית.

יש כמה רכיבים בתוכנית הזאת. הרכיב הראשון והמשמעותי ביותר, גם מבחינה תקציבית, זה תוכנית לעידוד השקעות של מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות. המטרה של זה היא בראש ובראשונה להגדיל את זמינות ההון לקרנות הון סיכון הישראליות וכתוצאה מכך לחברות ההייטק, אבל גם להקטין את התלות המשמעותית בהון זר.

התוכנית השנייה היא קרן הזנק לחברות בעלות טכנולוגיה עמוקה יותר. כיום יש תת-מימון מובנה של החברות האלה, חברות מתחומי ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, פארמה, חקלאות, אנרגיה ועוד; תוכנית נוספת, שמעודדת הקמת גופי הנבטה ומבוססת על גופים פיננסיים שיוכלו לגבות פיננסית חברות מתחומי הדיפטק; התוכנית הרביעית זה "המסלול המהיר", אנחנו ממשיכים אותו לשנה נוספת ומוסיפים 200 מיליון שקלים נוספים עבור התוכנית הזאת, לחברות עם runway קצר.

תוכנית נוספת שאנחנו מקדמים היא תוכנית להשבת מוחות, קרן הון אנושי, שתהיה במסגרת הקרן הלאומית למדע. אנחנו ניתן מענקי מצוינות מיוחדים וגבוהים במיוחד לחוקרים מצטיינים מחו"ל, במטרה להחזיר אותם לארץ, שיוכלו להמשיך לקדם מחקרים פה בישראל. התוכנית תכוון גם לחוקרים מצטיינים ותיקים, אבל גם לחוקרים חדשים וסגל צעיר.

בנוסף לכל אלה, אנחנו מקימים צוות להקמת קרן למחקר יישומי בראשות מנכ"ל משרד המדע, במטרה שהיא תעודד העברת ידע מהאקדמיה, גם ליישומים תעשייתיים, אבל בעיקר לכל החברה ולכלכלה. זאת באמת תוכנית מאוד ענפה, אני מקווה מאוד שזה יעזור.

תודה. עד כמה התוכנית הזאת מתואמת עם תעשיית ההייטק? עד כמה זה מתואם עם כל חברות ההייטק, עם הנציגים שיושבים פה? האם דיברו איתם? האם הם מכירים את כל פרטי התוכנית והקרנות שאתם מקימים?

פעם ראשונה שאני שומע.

והדבר העיקרי. תראי, הבעיה המרכזית כפי שאני רואה אותה, זה ההון הראשוני לסטארט אפים חדשים שלא מצליחים לגייס. אני רוצה תשובה ספציפית יותר, קצת מפורטת, לגבי היוזמות החדשות, הסטארט אפים, איך עוזרים להם לגייס את ההון הראשוני.

קודם כל, הקמנו ברשות החדשנות "מסלול תנופה" שמדבר על מענקים ראשוניים, העלינו שם את המענקים מ-100,000 שקלים ל-200,000 שקלים, הכפלנו אותם. זה ממש בשלב של הרעיון, בשלב הראשוני שיש. מעבר לזה, כל קרן ההזנק מתמקדת בשלבי הגיוס הראשוניים, זו מטרת הקרן.

לעניין השיח עם התעשייה. כשבנינו את מסלול המוסדיים, פגשנו את כל הגופים המוסדיים, זה בהחלט נעשה.

לא נכון. לא עם המוסדיים ולא עם הקרנות.

לא יודעת מי אמרה את ההערה הזאת, אבל כמובן שזו הייתה הערה לא נכונה. אנחנו נפגשנו עם המון קרנות הון סיכון ועם כל הגופים המוסדיים וגם עם חברות הייטק, בעיקר בתחומים שהבנו שיש בהם קושי, כמו שאמרתי, של טכנולוגיה עמוקה יותר.

עבדנו על כל התוכניות האלה מעל חצי שנה, אם לא יותר.

רק אם אפשר שמות, כי אף אחד מאיתנו לא שמע על זה. איתנו לא דיברו.

הם דיברו עם עצמם.

אני כבר שומע פה את התגובות, ואני רוצה לשחרר. קודם כל, תראי, יושבים פה נציגים של התעשייה, של הקרנות, והם טוענים שאף אחד לא דיבר איתם. אני מציע שאחרי שאנחנו נסיים את הישיבה, יש פה רישום מדויק של נציגים הכי אותנטיים של ענף ההייטק, שבכל זאת תנסי להבהיר לכל אחד בדיוק מה עשיתם, מה יזמתם, כדי להחזיק אותם בתמונה.

בסופו של דבר, הצרכנים הסופיים של כל התוכניות שלכם יושבים כרגע פה מסביב השולחן. אם הם לא מעודכנים ולא מרוצים – אז לא עשינו כלום. נמצאת פה כרגע, באולם הוועדה הזאת, הכתובת הסופית שלך. כדאי שנהיה יותר זריזים בלעדכן בכל הפרטים.

הדבר השני. רק רוצה לאחל לך עוד פעם החלמה מהירה, רפואה שלמה, לא רוצה להחזיק אותך במצבך על הקו - -

תודה רבה.

- - אבל מההערות שאני שומע פה, לתעשייה עצמה אין מושג על מה מדובר. כדאי לעשות פה מאמץ נוסף. תודה.

לפי סדר הדוברים. קרן לוי שלו, יזמת במידה רבה את הדיון, לחצת, אז בבקשה.

אני חברה בפורום הייטק למען ישראל, ועד לאחרונה הייתי נשיאה של חברת הייטק ציבורית שהעסיקה ומעסיקה אלפי משפחות בישראל. שאלה אחת לנציגת האוצר, שלא איתנו, אבל לפחות לפרוטוקול. שתרגיש טוב, אבל במקביל גם כדאי לדעת מה התקציב שמוקצה לכל אחת מהיוזמות שהיא דיברה עליהן.

יום שלישי זה יום שמשפחות החטופים בדרך כלל לא מגיעות לוועדות. לפני שנתחיל, ראוי לומר שאנחנו תומכים במאבק המוצדק שלהן.

חשוב לי להגיד שאנחנו הגענו לפה היום ויש פה הרבה אנשים, המון פנים מוכרות שהגיעו תחת כובע ההייטק וההון סיכון. אבל כל אחד מאיתנו, כולל כל התעשייה והחברות שאנחנו מייצגים אותן, התגייסו ומתגייסים, מהיום הראשון, לתמוך באוכלוסייה האזרחית ובמאמצי המלחמה. גייסנו את כל הנכסים המאוד מיוחדים לתעשיית ההייטק, בין אם זה היכולות היזמיות, הניהוליות והטכנולוגיות הייחודיות, מינפנו את הקשרים הבין-לאומיים למיזמי הסברה, לפעילות אופרטיבית, לפעילות שיקום, כולל יוזמות של יצירת מאות משרות הייטק חדשות ספציפית בנגב.

יזמנו באופן משותף – ויש פה הרבה גופים, שטוב לראות את כולם סביב אותו שולחן – את הדיון, שבתקווה גם יהפוך לצוות פעולה. כלומר, בניגוד אולי למה שהציג פה האוצר, אני חושבת שהמלחמה הזאת הראתה לנו שכשמשלבים את האזרחים ביוזמות, בדרך כלל מגיעים גם רעיונות יצירתיים, חדשניים ומהירים. אני מקווה שבתום הדיון הזה ייווצר צוות פעולה משותף – רשות החדשנות, משרד האוצר, גופים אחרים בממשלה, כולל נציגים מההייטק.

חשוב לי גם להגיד שאנחנו לא מגיעים פה היום כדי לדבר על ההייטק כסקטור צר. חשוב לנו להגיד שלהייטק, במובן הרחב של המילה, יש השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית. יש לנו פה גם שותפים כלכלנים, פרופסורים לכלכלה שידברו וקצת יחלקו מספרים, כדי שנבין מה ההשפעה האדירה שיש לכל הפתיח שנשאת, ליברמן.

תעשיית ההייטק היום היא אבן יסוד קריטית לחוסן הכלכלי של המדינה, לא בכדי התגאינו בה בעשורים האחרונים. זאת תעשייה שאחראית על למעלה מ-30% מכל הכנסות המדינה ממיסים, 12% מכוח העבודה במשק, 18% מהתוצר הישראלי ועל למעלה מ-50% מהיצוא.

יש באמת המון מה לשקם – את אמון הציבור, את תחושת הביטחון הבסיסי, תעסוקה, רווחה, חוסן נפשי, מילואימניקים, עסקים קטנים, המון. ובמקביל, לאור הנתונים שאנחנו עוד נשתף גם היום, וברור שחלקם ידועים, נפילה של תעשיית ההייטק תהדהד ותשפיע על מעגלים נרחבים באוכלוסייה. כבר עכשיו האוצר משחרר מספרים של כ-90,000 עובדים שעשויים להיפלט מענף ההייטק. חשוב להגיד שעל כל עובד טכנולוגי בענף ההייטק יש בין שניים לשלושה שהם לא ממקצועות הטכנולוגיה.

עד לפני שנה ישבנו פה והיינו עסוקים באיך מרחיבים את מעגל העובדים בהייטק, איך מכניסים עוד מגזרים להייטק, את הפריפריה, את החרדים, את המגזר הערבי, כדי לענות על הביקוש האדיר. היום אנחנו במצב שונה. ב-102 ימים האחרונים קמו יוזמות פרטיות – שעל חלקן ידברו פה, גם יזמים וגם יזמיות, בין אם הם תעשיית ההון סיכון ובין אם הם מעולם ההייטק עצמו – של קהילת משקיעי ההון סיכון כדי לתמוך בתעשייה הזאת, מתוך הכרה שזה מנוע הצמיחה שלנו וצריך לפעול, וצריך לפעול עכשיו.

אנחנו נדבר על תוכנית הפעולה שלנו אחרי שניתן את זכות הדיבור גם, כמו שאמרת מקודם, לאנשים אמיתיים מהשטח שעובדים בזה. אבל חשוב לנו להגיד שחשוב מאוד לגבש צוות עבודה עם כל המשרדים הרלוונטיים ובמקביל עם האנשים מתוך הסקטור. חשוב להקצות משאבים. אז שוב, נשארנו בלי תשובה של משרד האוצר כמה תקציבים מוקצים בתוכניות שלהם שנחשפו.

אני ביקשתי כבר להעביר להם שאילתה עם מספרים מדויקים על כל קרן כזאת וכל המסלולים.

מצוין. אני מציעה שנעביר את זכות הדיבור ליזמיות ויזמים.

אני נותן את זכות הדיבור, אז תשאירי את זה לי.

קודם כל, זוהר לבקוביץ.

תמשיך.

להמשיך? אוקיי. ד"ר גל נוימן וקסלר.

תודה. נעים מאוד, אני שותפה בקרן הון סיכון ,Lionbird קרן ישראלית-אמריקאית, שלבים מוקדמים, בריאות דיגיטלית. קרן אמריקאית וישראלית, מנהלת סך הכול 200 מיליון דולר בשלוש קרנות. ברקע שלי אני גם פסיכולוגית, בעבר הייתי אפילו פסיכולוגית בעוטף. אני מגיעה לכאן היום עם עצב. לא רק על החטופים, החללים, דאגה לחיילים שלנו, אלא גם עם עצב על התקציב שעבר אתמול בממשלה, שבמקום לייצר תקומה על הסטארט אפ ניישן שלנו הוא מייצר שיתוק.

בכל מקרה, אצלנו בתעשיית ההייטק אנחנו מאוד מאמינים בערבות הדדית. אני באה לפה להשמיע קול של מיזם שהקמנו כקרן, ביחד עם עוד שתי קרנות – NFX ו- ,aMoonועוד 40 קרנות שהצטרפו אלינו במטרה לספק תמיכה מנטלית ופונקציונלית ליזמים ויזמיות בארץ עכשיו; ביחד עם עוד שותפים נהדרים בתעשייה, כולל רשות החדשנות ועמותות אחרות. עד היום הגיעו למיזם הזה, תוך כחודשיים, כ-300 חברות מכל התחומים ומכל השלבים. כולן, 100% מהן, מגייסות כסף. אנחנו לא הבטחנו השקעה לאף אחת מהן.

אני רוצה לתת לכם דוגמה קצרה משם כדי שתבינו את החוויה היזמית היום. אקח דוגמה של חברה מתחום הבריאות, חברה שיש לה כבר הכנסות של מיליון דולר, ארבעה Co-founders שהקימו את החברה. מי שאחראי על המוצר, חזר להחליף את המנכ"ל. המנכ"ל ומנהל הטכנולוגיה נמצאים היום בעזה, מנותקי קשר; המנהל העסקי נמצא היום בצפון. מ-7 באוקטובר הם שם. חצי מהעובדים במילואים. הם צריכים לגייס כסף תוך פחות מחצי שנה, אחרת החברה תיסגר. החברה קיבלה גם גרנד בעבר. אני נותנת את הדוגמה הזאת כדי שתבינו את הלך הרוח. אני חושבת שמעולם לא היה אירוע שבו כל-כך צריך את התמיכה של הממשלה וההתגייסות שלה.

קצת נתונים של 2023. אנחנו ירדנו בסכום גיוס – אמרה נציגת האוצר – לשנים של 2019-2018, אם לא משקללים סבבים שעומדים להיסגר, לסדר גודל של 7.9 מיליארד דולר. מספר סבבים כמו שהיה ב-2017. מכיוון שההייטק הוא המנוע שלנו, של המשק, כשהמשקיעים המקומיים, המשקיעים הזרים, מחכים ל"שש אחרי המלחמה", התפקיד של הממשלה הוא לייצר אינסנטיבים לא פרופורציונליים כדי לעזור לגשר. אם החברות האלו, כמו שליברמן אמר – והוא צודק, לא יוקמו עכשיו, בעוד 10-5 שנים לא יהיו לנו חברות מוצלחות כמו החברה של קרן שיעסיקו את כל המשפחות האלו.

אני רק אסיים ואגיד שאחד האינסנטיבים שעליהם דיברה נציגת האוצר, שאת חלקם אני מכירה ואת חלקם הגדול אני לא מכירה, הדבר החשוב שצריך להדגיש זה שהם לא תמריצים מיידיים. החברות האלו, שאני פוגשת אותן, ה-300 האלו, צריכות את התזרים הזה עכשיו. אם אתם תשבו עכשיו על הפתרונות, ביחד עם המוסדיים, ביחד עם ההשקעה בקרנות, אנחנו נראה את זה בעוד 18-12 וכן הלאה חודשים קדימה. הפתרון צריך להיות מיידי – והוא קריטי. תודה.

תודה רבה.

אני אומר פה לנציגי הממשלה שישנם. כרגע, אחת הבעיות בכל הנושא של ההייטק – זה זמינות. אצלנו הבירוקרטיה היא באמת ארוכה, התהליכים הם ארוכים. עד שבודקים חוות דעת, נותנים תשובה, עד שהסיוע מגיע – בינתיים זה .too late הניתוח הצליח – החולה מת. כרגע זה פחות או יותר המצב. חייבים לחשוב פה על מנגנון הרבה יותר מהיר מכל מה שאנחנו מכירים, אם רוצים להציל את ההייטק הישראלי.

הדובר הבא – פרופסור יוסי שפיגל.

תודה רבה. אני רוצה להגיד שההייטק אחראי ל-18% מהתוצר בישראל, ל-14% מהתעסוקה, לרבע מהמיסים, ל-50% מהיצוא. השכר בהייטק הוא שכר גבוה. ההייטק הביא לישראל סטנדרטים של תעסוקה שהם כמו בחוץ לארץ. הוא מביא לישראל סטנדרטים של ניהול כמו בחוץ לארץ. זה כמובן מקדם את כל הכלכלה הישראלית, כי מעבידים בסקטורים אחרים חייבים להשוות את התנאים שנותנים בהייטק.

אנחנו מושא לקנאה בכל העולם. אני נוסע למשל לכנסים בחו"ל ואנשים ניגשים אליי ושואלים: מה הסוד שלכם? ה- Hubבישראל הוא שלישי, אחרי עמק הסיליקון בניו יורק. אנחנו גדולים פי 3 מפריז, אנחנו יותר גדולים מלונדון, אנחנו פי 5 מברלין. אנחנו מקום 6 בעולם בגיוסי כספים. ההייטק בישראל תורם גם לתעשיות הביטחוניות, לכן מקדם את הביטחון בישראל.

הסיבה שההייטק כל-כך רגיש היא ש-91% מההשקעות בהייטק בישראל הן השקעות פרטיות. כרגע אנחנו נמצאים במצב של מלחמה. במצב כזה חוסר הוודאות הוא מאוד גדול ולכן משקיעים פרטיים, בצדק, לא רוצים לשים את הכסף שלהם כשהם לא יודעים מה יהיה העתיד. לכן יש את הבעיה של גיוסי כספים, שעליה כבר דיברו.

מלבד הבעיה הזאת, יש כמובן את הבעיה של המורל הנמוך של העובדים והעובדה שהרבה אנשים במילואים והרבה אנשים נמצאים עם המשפחות שלהם. ולכן חברות צעירות נמצאות בסכנת סגירה – כי הן מתמודדות על החיים שלהן.

ההייטק הוא לא סקטור שבו כל חברה חיה בפני עצמה. זה אקוסיסטם שלם שמורכב מעובדים, ממשקיעים, מיזמים, ממפתחים. אם אחת החוליות באקוסיסטם הזה פגיעה, תהיה "תגובת דומינו" והכול יתחיל לקרוס. הקריסה לא חייבת להיות מיידית. זאת יכולה להיות "עזיבה שקטה", חברות לאט לאט יעתיקו את מרכז הפעילות שלהן לחו"ל ולכן אנחנו אולי לא נשים לב שבבת אחת העסק קורס. אבל זה מאוד יכול להיות. וברגע שזה יקרוס, במקום להיות מדינה שהיא בצמרת מדינות ה-OECD, אנחנו נלך מאוד אחורה.

פרופסור שפיגל, אם אפשר המלצות שלך, כי אנחנו פה קצרים בזמן ויש פה ביקוש רב לדוברים. אני נאלץ לזרז קצת.

רק רציתי להדגיש את העובדה שאנחנו חייבים לפעול למען עתיד ההייטק, כי זה בנפשנו. היה חשוב לי להדגיש את זה. אני לא בא מהתעשייה, אין לי איזה אינטרס אישי בזה, אני פשוט חרד לכלכלת ישראל. במסמך שפורום הייטק חיבר היו כל מיני המלצות. אני אשאיר את הדיון בהמלצות הספציפיות לאנשי ההייטק.

תודה.

עורכת הדין אורלי אלידן.

שלום לכולם, תודה על הדיון החשוב הזה. אני מייסדת משותפת ומנכ"לית בחברה המתמחה בבינה גנרטיבית בתחום הבריאות. מהפכת הבינה המלאכותית פוסחת על ישראל. מהפכת ה-AI מתרחשת בשנים האחרונות מול עינינו. מדינות בעולם, לרבות במזרח התיכון, משקיעות מאות מיליוני דולרים בתמריצים לחברות בתחום, בהקמת זרוע להשקעות ובהקצאת משאבים למשרדי ממשלה ייעודיים לקידום הנושא. חלק ממדינות כבר מינו שר לבינה מלאכותית, וזאת מתוך הבנה עמוקה של החשיבות האסטרטגית של הנושא.

מאידך, לממשלת ישראל יש סדרי עדיפויות שונים בתכלית. אנו צועדים צעדי ענק אל עבר נחיתות טכנולוגית, אשר בסופו של יום תשפיע על טיב השירותים שאזרחי ישראל יקבלו בכל תחומי החיים, בין היתר גם בבריאות, בחינוך וגם בביטחון. כך, למשל, בתקציב הממשלה לא ניתנו תמריצים מספקים לעודד השקעות בתחום ההייטק. לא הופנם המשבר בו התעשייה הזאת נמצאת ועד כמה היא משוועת לסיוע ממשלתי משמעותי עכשיו.

המשבר האזרחי והביטחוני, הייחודי לנו, מתקיים במצב שבו יש עלייה עולמית בהשקעות בחברות חדשות ובגיוסי כספים חדשים לקרנות. בניגוד לעליית ההשקעות בעולם, ההשקעות בישראל ירדו בכ-60% מתחילת השנה. הירידה בהשקעות בישראל מייצרת פרצה למתחרים בעולם לנגוס בנתח השוק של ישראל, כאשר ישראל מאבדת את מקומה כמובילה טכנולוגית בתחומים רבים.

דוגמה בולטת לכך ניתן לראות במהפכת הבינה המלאכותית שסוחפת גל חדש של חדשנות, עסקים והשקעות בעולם, וישראל איננה חלק ממנו. חברות חדשות נפתחות היום מחוץ לישראל כדי לשפר את סיכויי ההשקעה בהן. טובי המוחות בתחום עוברים לחו"ל. חברות נסגרות. אם פעם דיברנו על חששות ותחזיות לשקיעת תחום ההייטק, היום זו כבר מגמה ברורה. זו שעת חירום בתעשיית ההייטק בישראל.

אתן כדוגמה את הבינה הגנרטיבית בתחום הבריאות, מאחר שזו קרובה לעשייתי. טכנולוגיות יכולות לייעל תהליכים בבתי חולים, לחסוך במשאבים כספיים יקרים, למנוע שחיקת מטפלים, לקדם שוויון במתן שירותים רפואיים גם בפריפריה ולשפר דיאגנוסטיקה, עד כדי הצלת חיים של ממש. היישום של הטכנולוגיות האלה גם מהווה כר פורה למחקרים פרוספקטיביים לאור המידע שהצטבר, וכפועל יוצא לשיפור עולם הרפואה בכללותו. ללא תקציבים וללא תמריצים הטכנולוגיות האלה לא יישארו בישראל, ישראל תאבד את היתרון התחרותי בתחום.

אורלי, אני פשוט מציע שנכריז על דלוואר כחלק אינטגרלי ממדינת ישראל וככה נפתור את הבעיה.

בתקציב 2024 ממשלת ישראל ביצעה קיצוץ רוחבי, גם בתקציב מערכת הבריאות, הוטלו גזרות תקציביות קשות על בתי החולים. המשמעות היא הרת אסון: התורים לניתוחים יתארכו, יופסק תגבור המחלקות לרפואה דחופה – וכולנו נרגיש ירידה באיכות הרפואה. דווקא כעת, כשמערכת הבריאות זועקת לתקציבים, יש ליישם טכנולוגיות מתקדמות שיביאו לייעולה.

כמובן שגם בתחומים נוספים. ממשלת ישראל חייבת להשקיע משאבים ראויים בטכנולוגיות מבוססות בינה גנרטיבית, שכן, אחרת זו תהיה בכייה לדורות. תודה רבה.

תודה.

מריאן כהן. תציג את עצמך, לא כולם מכירים אותך.

אני יושב-ראש איגוד ההייטק ונשיא קבוצת מר. שמעתי את נציגת האוצר ולצערי לא הופתעתי. נקבעה תוכנית כזו או אחרת, יש תקציב כזה או אחר. איתנו לא דיברו. יכול להיות שיש פרטים, אולי תעשיינים יודעים.

לא סתם אמרתי שתציג את עצמך, באוצר כנראה לא מכירים שיש איגוד ההייטק.

זה לא בגלל שחלילה לא היינו באוצר. אבל דעתנו לא נשמעה. אני חוזר על ההצעה שנתתי לך עוד כשאתה היית שר האוצר, וגם לפני זה, כשהיית שר הביטחון. למעשה, אין לנו כתובת. יש המון כתובות, ומסתבר שכל אחד מאיתנו מדבר עם מישהו אחר. הצעתי לך בזמנו, אפילו לא מזמן, אפילו בוועדה הזו, למנות כתובת, מישהו שאנחנו נוכל לדבר איתו, הוא ידבר איתנו, והכול ינותב בצורה יעילה.

בשביל זה הוקמה הרשות לחדשנות.

אני לא חושב שהרשות לחדשנות היא הכתובת לכל הדברים. מצטער.

לא להכול. היא כתובת וצינור.

ממש לא. רשות החדשנות אומנם גוף אוטונומי, אבל היא לא ממשלה. בסופו של דבר אנחנו מדברים מול הממשלה. אומנם ידידי גדי אריאלי יצא, אבל הוא אמר לי מקודם שאנחנו צריכים להיות מבסוטים כי יש מיליארד שקל שעכשיו מועבר אלינו. אני לא יודע מה זה מיליארד שקל, אני גם לא יודע מה זה "אלינו".

אבל התחושה היא שבכלל לא מבינים את – רציתי להגיד גודל השעה, אבל אולי התקטנות השעה. אנחנו אחרי כמעט שנה של אירועים – שתכנו אותם איך שאתם רוצים: "מהפכה משפטית", "מהפכה שלטונית". שלושה וחצי חודשים אנחנו כבר במלחמה. אנחנו לא במצב שהוא דומה או שניתן להשליך אליו ממה שהיה קודם. ומה שאני שומע בחודש האחרון על התקציב והפתרונות וכולי – זה .more of the same מדברים כאילו אנחנו עכשיו באיזה משהו שהוא המשך של מה שעבר. צריך לשנות בכלל את הגישה. אנחנו מדברים על ההייטק, שהוא גורם הצמיחה למשק וכולי. לפני שאנחנו דואגים לצמיחה, בואו נדאג למה שיש. צריך לדאוג לתעשייה הזאת, שהיא היום בסכנה גדולה.

חברים שלי בקרנות הון סיכון מדברים על שנת 2024, שהיא הולכת להיות מרחץ דמים. זה הולך להיות קשה מאוד. זה הולך להיות קשה בנושא הגיוסים. אגב, כולם פה מדברים על הגיוסים, שזה חשוב מאוד. אבל צריך להתייחס גם לתעשיות הקיימות, שהן תעשיות גדולות מאוד. המספר הגדול של העובדים נמצא בתעשיות ההייטק הקיימות. הסטארט אפים מאוד חשובים לנו בשביל מה שהולך לקרות, כפי שנאמר, בעוד שנה, שלוש שנים, חמש שנים. אבל אנחנו צריכים לדאוג לכל הנושא של ודאות עסקית, של המשכיות עסקית, של יציבות במשק.

הקטר הזה, ואמרתי לך את זה גם בעבר, התחושה הזאת, הנוחות הזאת, של לדבר על ההייטק כשהכול היה נפלא, לדבר עליו, וכולם התגאו בהייטק וכולם שמחו והכול והכול. ואני אמרתי, לא פעם אחת, שהקטר הזה זקוק לתחזוקה, הוא צריך הכוונה והוא זקוק לתשתית. זו האמת. ואין שום התייחסות לדברים האלה, גם לא בתקציבים האלה.

לא דיברו איתנו. אני גם לא יודע עם מי מדברים.

מאיה, את רוצה להוסיף משהו?

אני חושבת שצריך לשים לב. אני יודעת שברשות החדשנות משקיעים בעניין הזה, באמת. אין לי מילה רעה להגיד על רשות החדשנות, כי הם באמת עושים עבודה מצוינת. אבל צריך לשים לב לעניין של ,seed של 200,000 שקל. תמיד היה 100 ועוד 100. אולי ארזתם את זה כרגע קצת שונה, אבל בסך הכול המסלול הזה תמיד היה; ולשים לב לחברות הבוגרות.

לשים לב לחיילי המילואים. יש לנו חברות שכבר הודיעו שהן סוגרות. ויש לנו חברות שחמישה מתוך חמישה, שמונה מתוך עשרה, כולם מגויסים. מה יקרה כשהם יחזרו מהמלחמה? השוק כבר השתנה. Generative AI? אולי כבר מחקים אותם בעולם? צריך לתת פה באמת איזשהו מענה מאוד הוליסטי ולשים לב לכל השלבים. תודה רבה.

תודה.

אני רוצה רק להעיר הערה, כי שאלת אותי או שהערת לגבי רשות החדשנות. ישנו משרד הכלכלה, שהוא הכתובת של התעשייה. פעם הוא היה נקרא משרד התעשייה, בנט שינה את השם למשרד הכלכלה, לא שאני יודע מה זה. מישהו אמר פעם: "אני לא שמעתי מקצוע שנקרא הנדסת כלכלה". אבל שיהיה. אבל הוא עדיין הכתובת שלנו. חוק לעידוד השקעות הון הפך להיות מעין משהו כזה מאוד קטן ומאוד מוגבל.

זה הזמן היום כדי לוודא שאנחנו נמשיך להיות 50% מהיצוא הישראלי – כי צריך לדאוג שנהיה 50% מהיצוא הישראלי, צריך לעודד את זה. צריך לפתח או להרחיב את החוק לעידוד השקעות הון. צריך לתמוך ביצוא, לא רק בחברות שנמצאות בפריפריה, שזה בסדר גמור, אבל צריך לתמוך ביצוא הגדול.

אני אגיד לך עוד משהו. לפני שהממשלה פונה לאחרים, שהיא תעשה את מה שהיא צריכה לעשות. היא לא משלמת חובות. למה הממשלה לא משלמת?

תודה.

חבר הכנסת פורר, רצית?

כן. קודם כל, אני לא יודע להגיד מה הפתרון לזה שמנכ"ל, סמנכ"ל ומנהל פיתוח בחברה של עשרה אנשים מגויסים שלושה-שלושה וחצי חודשים. ויש המון כאלה. אדוני, זה אירוע ברמה שבממשלה לא מבינים אותו. אין הבנה בממשלה. אם אנחנו ננסה לייצר פתרונות, אני חושב שצריך לחשוב על פתרונות שהם לא הממשלה, כי אני לא תולה תקוות גדולות בממשלה הזאת.

גם מבחינת תקציבים. צריך להבין שהקיצוץ בתקציב זה לא רק הקיצוץ בתקציב של רשות החדשנות, שזה הכי קל לראות אותו, אלא בכל משרד היו השקעות שרלוונטיות למו"פ ולהייטק. במשרד החקלאות, ברפורמה שאנחנו עשינו, דובר על למעלה מ-2 מיליארד שקל השקעות במחקר ופיתוח. נעלם. זהו, נגמר. אין. זה בהרבה מאוד ענפים של ההייטק, בכל מיני תחומים כאלה ואחרים, בטח ה-AI.

בעיניי, האבסורד הוא שזה חלק מתקציב הביטחון, כך צריך לראות את זה, זאת אומרת תפיסת הביטחון של המדינה. ואם לא מבינים את זה כשעושים תקציב ואומרים שהביטחון הוא בראש – וזה חלק בלתי-נפרד מהביטחון – אז זאת אחת הבעיות.

יש שני פתרונות, אולי מחוץ לקופסה, שאפשר לעשות ושהם לא דרך הממשלה. אחד זה חקיקה. הוזכר כאן חוק לעידוד השקעות הון. חוק לעידוד השקעות הון, כשחוקקו אותו בזמנו, הוא היה מחוץ לקופסה. גם היום הוא קצת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה בהרבה מאוד מקומות בעולם. צריך לתת פה הטבות – דרך חקיקה – שהן מאוד משמעותיות, לגיוס כסף.

הדבר השני הוא בהקשר של עלייה. אפשר לעשות פה ישיבות שלמות על אנשים שבאים ממדינות מסוימות עם כסף, עושים עלייה למדינת ישראל, הם אזרחים ישראלים. אם הם ירצו להעביר את הכסף ללונדון – הם יוכלו; להעביר אותו לתל אביב – בלתי-אפשרי. וזה המון כסף שיכול להיות מושקע בהייטק הישראלי. זה אבסורד שחייבים לפתור אותו. ופה הממשלה כן צריכה, זה לא עולה לה כסף. זה עניין של חקיקה והבנה שצריך להתייחס אחרת לגיוס הזה.

תודה. אנחנו נמשיך.

אפשר רק במילה על חדשנות שאמרתם, כפתרון אקטיבי?

מילה.

במילה. המפתח טמון בחוק המו"פ והמאצ׳ינג, שגם בשבילו צריך משקיעים זרים.

תודה.

עורכת הדין קרין רובינשטין.

תודה ליושב-ראש הוועדה, ותודה לחבר הכנסת אלקין ולחבר הכנסת פורר ולחברת הכנסת מלינובסקי שאתם גם פה. יש הרבה ידע צבור פה סביב השולחן, לא רק אצלנו, אלא גם אצלכם, במיוחד אצל חבר הכנסת פורר, עבדנו הרבה ביחד, על הרבה נושאים, בטח על קיבוע של רשות החדשנות לאחוז מהתקציב, משהו שבסוף לא עבר.

בכל מקרה, את הנתונים כולם מכירים, הם ניתנו פה בכל הדוחות. אני הייתי רוצה רגע לקפוץ מעבר לנתונים קדימה. קודם כל, האיגוד IATI, אני רק מזכירה, הוא מאגד למעלה מ-1,000 הגופים הגדולים בישראל, כולל 90% מקרנות הון הסיכון בישראל, ו-90% מהחברות הרב-לאומיות, מרכזי הפיתוח של הרב-לאומיות בישראל והחברות הישראליות. ועוד רגע אני אגיע לזה ואסביר למה אמרתי את זה.

2023 הייתה שנה הפכפכה, שתי מגמות נוגדות: מצד אחד שיא שלילי בגיוסי הון והנפקות; מצד שני עליות דרמטיות במניות של חברות ההייטק העולמיות. חשוב לשים לב לזה, יש פה שתי מגמות. אנחנו למעשה נכנסים לאיזשהו new normal, שעדיין אנחנו מעריכים שיהיו תשואות עודפות להייטק, אבל הרבה פחות ממה שהתרגלו. ההייטק עצמו ימשיך להביא את הפריון המאוד גדול בתעשייה, אבל הוא יהיה הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו. אנחנו מדברים גם על השפעות לא רק על התעשייה של ההייטק, אלא בכלל השפעות מאקרו כלכליות הרבה יותר רחבות.

אנחנו מתעסקים בכל מה שקשור להמשכיות עסקית, יציבות עסקית. והדבר הראשון, בגדול, מלמעלה, אנחנו מבקשים מכל מי שקשור לכנסת ולממשלה: .don't rock the boat אל תשנו, אל תזיזו, אל תמציאו רגולציות חדשות שלא שמענו עליהן אף פעם. תעבדו בשיתוף פעולה מלא והדוק עם התעשייה. אגב, התעשייה לא יכולה לעשות שום דבר לבד.

את מבקשת משהו שהוא בלתי-אפשרי. כל הרוח של הממשלה הזאת זה לטלטל את האונייה מצד לצד כל הזמן. ככה היא בנויה.

חשוב לציין שאנחנו עובדים בצמידות מלאה עם משרד האוצר וכמובן עם רשות החדשנות, עם כל הדרגים.

אבל בוא ניכנס רגע לתכלס, כמו שאמרת, כי אתה רוצה להבין אם יש המלצות. אני רוצה לדבר על שלושה דברים. אחד, על Pillar 2 – שאני מקווה שכולם יודעים על מה אני מדברת, ואם לא אז אבוי – של החברות הרב-לאומיות, על המס האפקטיבי הגלובלי של החברות הרב-לאומיות, שישנה פה דרמטית את איך שהמדינה שלנו נראית. עוד רגע ניכנס לזה; שתיים, האפליה שאני רוצה להציע לחברות חדשות שיקומו בישראל, אחרי ש-50% מהחברות ב-2023 – לפי נתונים שאנחנו הוצאנו, האיגוד – קמו בדלאוור כמו שאמרת; ושלוש, אני אגע בעניין של ההשתתפות של המוסדיים, בעקבות תוכנית "הבוסט". אני נורא אוהבת תמיד את המילים הגדולות האלו כשיש את התוכניות שיוצאות. אז עכשיו זאת תוכנית "הבוסט". נדבר רגע על שלושת הדברים, ואני רוצה להביא פתרונות.

קודם כל, כל מה שקשור לחברות החדשות. יש דרך שהצענו אותה, שהיא די פשוטה, להביא לכך שהחברות החדשות יתחילו להתאגד חזרה במדינת ישראל ולא בדלאוור. אני מזכירה לכולם שזה מה שהיה, לפני 15 שנה היינו במצב דומה, היו פה שינויים בעקבות הרבה לחץ שהפעלנו ורוב החברות התחילו להתאגד בישראל. איך עושים את זה? איך הולכים חזרה? אנחנו מבקשים לייצר אפליה מסוימת לטובת חברות ישראליות מבחינת מיסוי. צריך איזשהו גיימצ'יינג'ר פה כדי לשנות את המגמה. אנחנו מציעים לתת שיעור מס נמוך יותר על רווח הון של מכירת מניות בסטארט אפים ישראלים לעומת סטארט אפים זרים. ואז יהיה תמריץ להקים פה שוב חברות ישראליות, ה-IP יישאר, העובדים יישארו פה. זה מהלך די פשוט, הצענו אותו לרשות המיסים. ישבנו עם ראש רשות המיסים כמובן ועם כל מי שצריך, זה על השולחן. אני חושבת שזה גיימצ'יינג'ר מהיר. אני מדברת פה על התאגדות של החברות. כולם מדברים כל הזמן אותו דבר, אבל תכלס, בסוף צריך פתרונות יחסית קלים וישימים. זה אחד.

שתיים, לגבי החברות הרב-לאומיות. אני לא צריכה להכביר במילים על התרומה של החברות הרב-לאומיות ושל מרכזי הפיתוח פה בישראל, כולם יודעים את הנתונים. גם כשקמו היוניקורנים הגדולים וחברות הצמיחה הגדולות ועשו פה אולי את הדבר הכי טוב שקרה למדינת ישראל, עדיין, לחברות הרב-לאומיות היה פה תפקיד בלתי ניתן לתיאור בחוסן הלאומי של המדינה. יש פה את העניין של Pillar 2, שאומר שהחל משנת 2024 צפוי לחול מס חברות גלובלי מינימלי בשיעור אפקטיבי של 15% בעקבות ההחלטה של הרפורמה של ה-OECD. אני די בטוחה שכולנו יודעים על מה מדובר. המס צפוי לשחוק אפקטיבית את הטבות המס שישראל מציעה לחברות הרב-לאומיות, זה פתח מספיק חזק לבדוק את האפשרות לצאת מישראל ולהקים את מרכזי הפיתוח במקום אחר בעולם.

יש הערכה מתי Pillar 2 ייכנס לתוקף פה בארץ?

אנחנו מבקשים שלגבי Pillar 2 תהיה איזושהי הכרזה או הצהרה שלכם, של רשות המיסים, להכריז שלא לגעת בזה, לא להכניס את זה לישראל עוד שנה-שנתיים, בטח לא בתקופה כל-כך קשה במדינת ישראל.

אבל את יודעת מתי הם צפויים להכריז על זה?

בגדול, יש 140 מדינות שאישרו את זה וגם ישראל. אז במקום שיאשרו את זה, ההפך, אנחנו רוצים - - -

השאלה אם זה כבר אושר.

לא. ישראל היא חלק מ-140 המדינות שהיו בעניין הזה. אבל לא היה אישור מוחלט. אנחנו מבקשים ההפך, הצהרה שזה לא יאומץ בשנתיים הקרובות, בטח לא במצב כלכלי כל-כך קשה.

הדבר השלישי. השתתפות של המוסדיים בהשקעות הון הסיכון הישראליות. פה אני חייבת להגיד, ולא סתם התפרצתי בתחילת דבריך. אני חושבת שאנחנו מייצגים למעלה מ-150 קרנות הון סיכון, בטח את הקרנות הכי גדולות, בטח את רוב הכסף. אגב, גם את הקרנות הזרות וגם את הקרנות הישראליות שפועלות בישראל, לא רק את המקומיות. לפני שבועיים-שלושה ועדת הקרנות הון סיכון של IATI התכנסה שוב פעם. ביקשנו מרשות החדשנות לבוא לספר מה המתווה של ההשקעות של המוסדיים, כי ראינו את המתווה בעיתונים לפני שלושה שבועות. הרשות הגיעה לוועדה שלנו לדבר. אבל הריג'קטים שהיא קיבלה היו כל-כך חזקים וכל-כך קשים – ואז אנחנו רואים עכשיו את תוכנית "הבוסט" שפתאום יצאה בקולי קולות בתקשורת. אנחנו נגיש תוך יומיים את המסמך שלנו, שנכתב: אחד, על ידי רוב קרנות הון הסיכון; ושתיים, על ידי הוועדה המיוחדת שהקמנו רק לצורך העניין הזה. אני מאוד מקווה שיתייחסו לזה.

אני אגיד רק דבר אחד. אני לא רוצה להיכנס פה לתכלס, כי התכלס הוא מאוד מורכב. מדובר על אימפלמנטציה של הדברים, לפי מה שרואים פה בתוכנית, רק החל מ-2025, אולי אפילו מסוף 2025. כלומר, יש עוד הרבה זמן עד שזה ינוע. אנחנו רוצים אימפלמנטציה של הדברים עכשיו, תוך שבוע, תוך חודש, תוך חודשיים.

אולי אני אגיד עוד מילה אחת. יושבים פה מריאן, אנחנו, עוד אנשים, שאני מאוד אוהבת באמת את כולם, ועובדים ביחד. אני חושבת שהקול פה הוא משותף. אני חושבת שלמדנו הרבה, אחרי כל מה שקרה, בטח בעניין של המלחמה. אנחנו בקול משותף, אנחנו משתפים פעולה ואנחנו יכולים להיות לעזר לכל מה שצריך. תודה.

תודה.

הרשות לחדשנות, אני אשמח לשמוע הערות ביניים.

אני רוצה להגיד שעד לפני מספר ימים היינו במצב שבו רשות החדשנות הייתה אמורה לקבל קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב שלה ל-24'. אתמול התבשרנו שאנחנו נקבל תוספת תקציב של כמיליארד שקל להשקעות בהייטק, בתקציב 24'. אני חושב שזאת בשורה, זה דבר אחד שהיה כדאי להגיד כאן.

מה היה הניצול שלכם ב-2023?

100%. אנחנו אפילו צריכים להתמודד עם חשיפות וחריגות.

אני רוצה להציג חמישה אתגרים ואת התוכניות שלנו בפירוט. שאלתם על המספרים ושאלתם על התוכניות, אז אני רוצה להשוות בין התוכניות ובין האתגרים. אני אגיד אותם נורא בקצרה, כי הם כולם מוכרים. אנחנו מדברים על ירידה של מעל לעשור בכמות הסטארט אפים שנפתחים בישראל. אנחנו מדברים על התפלגות של השקעות שהלכה יותר ויותר לתחומי התוכנה ופחות לתחומים אחרים. רק כדי לסבר את האוזן: לפני עשור כ-60% היה בתוכנה והשאר בדברים אחרים, היום מעל 75% הם בתוכנה ורק מיעוט ההשקעות הם במקומות אחרים.

התלות שלנו בהשקעות בהון זר מבטא - - -

רגע, זה טוב או לא טוב? לא הבנתי.

לדעתי, על כל דבר שאני אגיד כאן יהיו דעות לשני הכיוונים.

אני שואל מה אתה חושב.

אני חושב שזה לא טוב, כי זה יותר מדי ביצים בסל אחד. אני חושב שצריך לגוון את זה.

התחושה היא שאתה אומר את ההפך.

לא. אני חושב שצריך לגוון את זה והתוכניות שלנו פועלות בנרטיב הזה.

התלות בהשקעות זרות היא כמעט אבסולוטית, אנחנו מדברים על כ-80% תלות בהשקעות זרות. ההון הזר הזה, כמו שכולם הביעו כאן, ברגע שיש אי-ודאות, לא משנה מה הסיבות, ההון הזר הזה נעלם. בדבר הזה, שעיקר ההון מגיע מבחוץ, צריך לטפל.

הדבר הבא הוא הירידה החדה בהשקעות. יש פה גם את המספרים שכולם מכירים, שהלכנו בערך חמש-שש שנים אחורה בירידה בהשקעות, אבל גם נתון שהצבענו עליו שהוא מאוד מטריד: הרבה שנים היינו צמודים, נניח לנאסד"ק, מבחינת היקף ההשקעות, ופתחנו בשנה האחרונה כמו איזשהו ריצ'רץ' שמתנתק והולך בכיוונים הפוכים, בין הווקטור של הנאסד"ק לווקטור של השקעות בישראל.

עוד דבר, שאני חושב שהוא הוזכר פה. אנחנו מדברים על כ-50% מחברות שנפתחות – והן לא נפתחות בישראל. זה מספר מאוד מטריד.

להערכתי יותר מ-50%.

זה מהפעם האחרונה שאספנו את הנתונים האלה, זה היה סוף 23'.

לגבי שיח עם החברות וכן הלאה. נאמרו פה כל מיני דברים. אני רק אגיד שרשות החדשנות הפיצה כבר כחודש אחרי תחילת המלחמה סקר מאוד גדול שענו עליו מאות חברות. מהסקר הזה הבנו מספר די גדול של תובנות. אני לא אכנס פה לכל הסקר הזה, אבל אתן דוגמאות: מעל 50% מהחברות הגדירו אופק מימון של פחות מחצי שנה, זאת אומרת זמן חיים של פחות מחצי שנה. אם אתה מסתכל על אופק מימון של שנה, אז ל-3/4 מהחברות יש אופק מימון של פחות משנה. אלה מספרים מטרידים.

מה יותר פשוט, במקום סקר, לדבר עם הקרנות שמחזיקות 2,000 חברות פורטפוליו ולקבל את הנתונים? פשוט.

אני חושב שדיברנו עם חלק מאוד גדול של הקרנות פה בישראל. קרין, בחלק מהפגישות האלה גם את היית, כולל אצלנו, כשעשינו את הפגישות האלה.

אני רוצה להגיד עוד כמה דברים שנבעו מהסקר. שוב פעם, סקר אחרי המלחמה, של מאות חברות.

איזה סקר אחרי המלחמה? אנחנו עוד בעיצומה של המלחמה.

אחרי תחילת המלחמה, בסביבות חודש נובמבר.

תלוי את מי אתה שואל.

מה הסבירות שהחברה לא תצליח לגייס סבב נוסף? סבירות גבוהה מאוד, סדר גודל של 50% מהחברות, כמעט 60% מהחברות חושבות שהן לא יצליחו לגייס כסף נוסף. ההבדלים בין הסכום שמנכ"ל רוצה לגייס לבין הסכום שהוא חושב שהוא יצליח לגייס, שוב פעם, פער הציפיות הוא מאוד גדול.

יש שורה ארוכה של מדדים שמדדנו. כל הדברים האלה הביאו אותנו לגבש תוכנית שיש בה גם מענה לטווח הזמן המיידי. הכרזנו על ערוץ מהיר של כ-400 מיליון שקל, שאמורים למנף, יחד עם הכסף הפרטי, כמיליארד ש"ח, להשקעה תוך רבעון, מנובמבר-דצמבר ועד פברואר-מרץ ב-24'. זה כסף שמוזרם באופן מיידי. מישהו דיבר פה על זמנים. הזמן לקבלת התשובה הוא כארבעה שבועות. אנחנו משתדלים שזה יהיה פחות, אבל לא יותר מארבעה שבועות. אני חושב שזה סביר בהחלט.

היושב-ראש, אנחנו מטפלים בשתי חזיתות. חזית אחת היא חזית החברות וחזית שנייה היא חזית המשקיעים. אנחנו צריכים לפעול במקביל בשתי החזיתות האלה, כי כל אחת מהן לבדה לא תבטיח את המענה השלם.

אני רוצה לספר פה על המספרים ועל המנגנונים שהכרזנו עליהם. אנחנו מדברים על הקמת קרן הזנק בהיקף של כ-500 מיליון שקל בשנה. אנחנו מדברים על שינוי שיטת העבודה שלנו, ממצב שבו אנחנו נותנים מענקים למצב שבו אנחנו משתתפים בסבבי גיוס. אנחנו לא לוקחים אקוויטי, זה חשוב. הקרן הזאת תטפל בכל שלבי ההנבטה, משלבי הרעיון ועד שלב הצמיחה. הקרן הזאת תתמקד במקומות שבהם אין זמינות של הון, ובפרט היא תתמקד בכל תחומי הדיפטק – הוזכר פה הנושא של life science, שבבים, בינה מלאכותית, קוונטים וכן הלאה. זה המנגנון הראשון.

המנגנון הזה מורכב משלושה תתי-מסלולים. אני חייב פה רגע לתאר את המספרים – א', כי ביקשתם; ו-ב', כדי שתבינו כמה הממשלה נכנסת ולוקחת סיכון. אנחנו מתחילים עם מה שנקרא קרן "תנופה". על 250,000 שקל רשות החדשנות תיתן 80% מתוך ה-250,000 השקל האלה. זה בשביל לעשות סקר שוק, בשביל לרשום פטנט, בשביל לעשות את הדברים הראשוניים שמבססים איזשהו רעיון.

השלב הבא הוא קרן ה-"Pre-Seed", שבה אנחנו הולכים להשקיע כ-2.5 מיליון שקל השתתפות בסבב, כאשר רשות החדשנות כ-60% תיקח על עצמה. 60% מ-2.5 מיליון שקל. כל מי שדיבר פה על להכניס משקיעים חדשים, להכניס כסף חדש, לקחת ולגוון פה, כמו שנאמר, לתחומים שהם מסוכנים.

קרן ה-"Seed". היא מדברת על 10 מיליון שקל סבב שאנחנו נהיה שותפים בו, כאשר אנחנו ניקח חצי מהסיכון עלינו, 50% מהסיכון מ-10 מיליון שקל עלינו.

וסבב A. אנחנו מדברים על סבבים של עד 50 מיליון שקל, כאשר אנחנו ניקח 30% מהסיכון עלינו.

אתם רואים פה איזושהי פירמידה, של בין 80% ועד 30%, בסכומים שהולכים וגדלים לאורך שלבי החברה. המצב שבו יש עוד מישהו שמאמין יחד איתנו, אפילו אם זה ב-20% וגם אם זה ב-40% או ב-70%, הוא מצב שבו אנחנו נותנים לשוק הפרטי להחליט, יחד איתנו, אבל להחליט, האם ההשקעה הזאת היא כדאית. זה בבסיס המנגנון שלנו.

אנחנו, כממשלה, לא חושבים שאנחנו צריכים להשקיע לבד בחברות. השוק הפרטי, אם הוא לא רוצה להשקיע בחברה שאנחנו כבר השקענו בה, 80% או 60%, כנראה שהוא יודע למה, אולי אנחנו לא החלטנו נכון. השוק הפרטי יודע לעשות את ההשקעות האלה.

ההתמודדות עם הסיכון, ההתמודדות עם יצירה של חברות חדשות – ואני תכף אגע בזה שוב פעם – היא דרך ההשקעות באחוזים גבוהים בשלבים הראשונים. זה הדבר הראשון שעשינו, הקמת קרן ההזנק, כאמור, חצי מיליארד שקל בשנה, כל שנה, בשנים הקרובות.

הדבר השני זה הנושא של מרכזי חדשנות. הקמנו תשע מרכזי חדשנות בפריפריה, ממש בשבועות האחרונים הכרזנו על הזכיינים. זה מצטרף לעוד שלושה מרכזי חדשנות שקיימים. מי שהקים את זה אלה זכיינים שמשלבים גם תאגידים ישראלים, גם תאגידים זרים, גם משקיעים. זה נמצא באשכולות אזוריים. זה לפעול במטרה לעודד הנבטה וצמיחה של סטארט אפים חדשים עם חיבוריות אזורית, בעיקר בפריפריה, חיבוריות חזקה וקידום התעסוקה בתחום ההייטק באותם אזורים שונים.

אם יהיה לי זמן, אני אפרט פה את - - -

צחי, אני חושב שכרגע זה מספיק.

תן לי עוד כמה דברים, כי אלה דברים באמת חשובים.

אוקיי.

אני חושב שהנושא של חממות טכנולוגיות הוא נושא שדי מוכר, מזה מספר שנים די רבות, אני חושב שגם נכתבו עליו ספרים. אנחנו הולכים להעצים בצורה משמעותית את המנגנון הזה ולהקים. אנחנו קוראים לזה "סופר חממות" או גופים הרבה יותר חזקים, הרבה יותר משמעותיים, שהמיקוד שלהם יהיה השקעות בעולמות הדיפטק. זה לא יהיה משהו שהוא פתוח לחלוטין לעולמות של תוכנה או סייבר או פינטק, אלא המיקוד הוא בעולמות הדיפטק.

הכוונה היא לא רק לכוון למיקוד בדיפטק, אלא להשקיע במנגנון עצמו של החממה – לא בחברות שיעברו דרך החממה – כ-40 מיליון ש"ח. זאת אומרת, יותר מ-10 מיליון דולר באופרציה, CapEx ו- OpEx של החממה, שתנביט ושתיזום את כל הפעילויות הנדרשות. יש שורה ארוכה של פעילויות שאנחנו דורשים מהם, כדי להקים פה חברות חדשות בתחום הזה של דיפטק.

אני רוצה להתייחס רגע ל-"קרן יוזמה 2.0". המנגנון שלה עוד לא סגור ולכן אנחנו יכולים לשמוע פידבקים. אנחנו שומעים פידבקים כל הזמן. לפני שנכנסנו לפה היה מישהו – שאני לא אסגיר אותו – שדאג מזה שהקרן תהיה מוכוונת למקומות שהם דיפטק מדי ולא תיתן מענה לחברות שהן בעולמות של תוכנה וגיימינג ודברים אחרים. ואתמול ישבנו עם מישהו, שהיה בדיוק הפוך, אמר שהדבר שהממשלה צריכה לסייע בו זה מיקוד רק בדיפטק ורק בדברים שהם מסוכנים.

זאת אומרת, אנחנו שומעים את הדעות השונות מכל הכיוונים. המנגנון עצמו עוד לא סגור. מה שכן סגור, ואת זה חשוב להגיד, אנחנו כממשלה נשים כ-30 סנט על כל דולר שישים מוסדי. הכוונה היא, במסגרת המאמץ הזה, לגייס כמיליארד דולר מהמוסדיים או יחד עם המוסדיים, שיוזרמו בשלוש השנים הקרובות להייטק הישראלי.

אל מול המינוף הזה של המוסדיים – אגב, המוסדיים יהיו סוברניים לחלוטין לבחור את קרנות הסיכון ואת הנושאים שבהם יושקעו אותם כספים – אנחנו צופים שהמינוף של כספי המוסדיים עם משקיעים פרטיים יכניס בשלוש השנים הקרובות סדר גודל של 3 מיליארד דולר להייטק הישראלי.

זו לא תוכנית שיכולה להתחיל מחר. אבל זו תוכנית שכן תותנע ב-24' ואני מניח שהאימפקט שלה יראה בשנת 25'.

צחי, תודה. שתי הערות. אני לא הכי בקיא, אבל די בקיא במה שקורה בשוק. את רוב הדברים אני שומע בפעם הראשונה. אני מניח שרוב השוק גם עדיין לא מכיר את כל התוכניות ואת כל הקרנות. אז קודם כל, חשוב שזה יהיה נגיש לכולם ושכולם יהיו בקיאים ומעודכנים על כל הדברים.

בכל אופן, התוספת של מיליארד שקל, כבר בתקציב של 24', היא משמעותית מאוד. מה שכרגע חשוב זה הנגישות, המהירות, הזריזות. כמו שדיברת על הסקר שעשיתם, הבעיה היא שבשנה הקרובה החברות הן במחנק פיננסי, בעיקר החדשות. אני חושב שאתם ברשות החדשנות, יחד עם האוצר, צריכים קודם כל לחשוב על מנגנון מהיר מאוד.

אם אנחנו נמשיך ברוטינה הרגילה והמקובלת, הכסף יישאר באוצר או ברשות החדשנות, הוא לא יגיע למשתמש הקצה. כרגע הדבר הכי חשוב זה למצוא את המנגנון שהוא הרבה יותר מהיר ממה שמאפיין את שירות המדינה.

אני רוצה להגיד משפט אחד על מה שאתה אמרת: א' – מקובל; ב' –מבוצע. אני רק אתן דוגמה. בחודשיים האחרונים אנחנו הפעלנו את "הערוץ המהיר". במסגרת "הערוץ המהיר" הזה בדקנו מאות חברות, השקענו ב-120 חברות, הכסף אמור להיות אצלן, עד כדי הבאת המאצ'ינג. השקענו סדר גודל של 200 מיליון שקל כבר מתוך ה-400 שהתחייבנו עליהם בנובמבר.

אנחנו ממשיכים להפעיל את "הערוץ המהיר" הזה, עם מענה תוך ארבעה שבועות, לחברות, ונשקיע לפחות עוד 200 - - -

אני חייבת להגיד שהמסלול המהיר הוא מצוין, הוא עבד מעולה, הוא עבד בזמן אפס. באמת עשו פה עבודה מצוינת ברשות. הבעיה היא שזה כל-כך מעט כסף.

אנחנו, רשות החדשנות, מעולם לא אמרה "לא" לכסף. אנחנו חושבים בדיוק כמו שכל אחד שיושב כאן, שההייטק זה דבר חשוב. לא חזרתי על הדברים, כי הם נאמרו מספיק.

תשאל את עודד מה הצעת החוק האחרונה שלו לגבי קיבוע תקציב רשות החדשנות.

תודה.

רציתי להגיד עוד דבר. הוזכרו פה כל מיני יוזמות של התעשייה, יוזמות פרטיות של משקיעים, של מנכ"לים וכן הלאה. אנחנו שותפים מלאים – למרות אולי דברים שנשמעו כאן – לאותן יוזמות. אנחנו חולקים במידע על ההשקעות, על החברות, אנחנו מפרסמים במי השקענו, אנחנו חולקים בהערכת החברות, ביחד וכן הלאה.

ולכן, הנושא הזה של אי-שיתוף התעשייה, לי הוא קצת נראה מוזר.

תודה.

משרד הכלכלה. מי פה מייצג את משרד הכלכלה? אני אשמח להתייחסות, אם כבר שמענו את רשות החדשנות.

כבוד השר לא בא?

קודם כל, אמר פה מריאן בצדק, יש קבוצות בהייטק, הסטארט אפים וחברות הזנק, שאנחנו רגילים לטפל בזה בעיקר ברשות החדשנות. ויש תעשייה, תעשייה מבוססת, תעשייה שפועלת, שהיא מעסיקה את רוב האנשים. אני מקווה שלמריאן יש שם כתובת. עיקר הטיפול של משרד הכלכלה חייב להיות בתעשייה הקיימת, היא באמת זקוקה לתחזוקה ולחיזוק כרגע.

בעניין של התעשייה הקיימת. יש עוד נקודה, שלא נגעו בה, שהרבה מאוד חברות שיש להן לקוחות בחו"ל – המילים "made in Israel" הפכו לבעיה כתוצאה מדה-לגיטימציה שעושים לישראל בהרבה מאוד מקומות בעולם. במדינות שאף פעם לא הייתה בעיה, פתאום הלקוחות כבר אומרים "תשמע, אולי תפתח מפעל פה בארצות הברית, יהיה לנו יותר קל לעבוד איתך".

אני רק אתייחס להערה הזאת. גם בתוכנית שהגשנו, שהיא חומר רקע לישיבה היום, יש אינסנטיב, תמריצים למכירות, כלומר איך בכל זאת עוזרים לחברות.

ואני רק רוצה לומר שברשות החדשנות בדקו מאות חברות, וצחי, בסוף אישרתם כ-100. צריך להבין שהדלתה האלה עומדות לפני סגירה. הן לא יצליחו לגייס, וזה הרבה מאוד.

מאיה, כמה הדלתה לדעתך?

300 חברות עומדות בפני סגירה. יש פה אירוע.

לא היה לי זמן להיכנס למנגנון, ואני לא אכנס למנגנון, אני רק אגיד שהפרמטר העיקרי שלנו זה חברות שצברו נכסים ויש להן כמובן קשיים במימון. אז חלק מהדלתה – זה נובע בגלל חברות שלא צברו נכסים. זה לא בגלל שהן גרועות. לפעמים זה בגלל שהן צעירות מדי, הן הוקמו לפני שלושה-ארבעה חודשים, אין להן עוד נכסים.

אבל לרוב הן לא הגישו מלכתחילה את המסלול המהיר. אנחנו מדברים על 300 שהגישו מסלול מהיר, שחשבו שהן ראויות, והן לא.

אנחנו מבדילים בין אלה שחושבות שהן ראויות ואלה שבאמת יש להן נכסים. חלק מזה אלה חברות מאוד צעירות. המסלול לא מיועד לחברות שרק עכשיו קמו; וחלק מזה אלה חברות שבאמת הנכסים שלהן לא היו מספיק איכותיים ביחס לכסף שיש.

תודה.

משרד הכלכלה.

אנחנו מדברים על 10 מיליארד שקל - - -

תודה, תודה קרין.

שלום. כמובן שגם המשרד שותף לדעה שענף ההייטק הוא קריטי לכלכלה הישראלית. גם המשרד שלנו התנגד לקיצוץ בתקציב המענקים של חוק לעידוד השקעות הון. צריך לזכור שתקציב המענקים של חוק לעידוד השקעות הון שעליו מופקד המשרד, תומך בתעשייה, תעשיית הייצור, שגם מפעלי ההייטק הם גם חלק משמעותי בה, אבל בשנים האחרונות שירותי ההייטק תופסים נפח יותר משמעותי ומענקי החוק לעידוד הם פחות רלוונטיים.

אם מותר לי, אני רוצה להגיד שני דברים שהם בניגוד להלוך רוח בחדר. אחד, עניין הקונטקסט. אכן, ענף ההייטק נפגע משמעותית. אבל יש עוד הרבה ענפים אחרים במשק שנפגעו בצורה משמעותית. אתם יכולים להסתכל על סקרי הלמ"ס.

אתה באמת רוצה להביא את השיחה לזה? באמת אני שואל אותך.

50%.

זו ועדת הכלכלה.

כי אם אתה רוצה, אני אשמח, אבל - - -

מריאן, תודה, אני לא ביקשתי בינתיים לעזור.

זו נקודה אחת. וגם, לגבי התרומה שלו לכלכלה. כמובן שהיא מאוד משמעותית, גם למיסים וגם לתמ"ג. אני לא בא לשלול את זה. אבל צריך לזכור שבשנים האחרונות דיברנו על הנושא של הכלכלה הדואלית וכמה מתוך כלכלת ההייטק מתקשרת עם שאר הכלכלה והפריון.

סוגיית הפריון בענפים המסורתיים שמהווים 80% מהכלכלה, היא סוגיה גם כן מאוד משמעותית.

סליחה, אנחנו פה דנים על ההייטק ולא על הכלכלה. כולנו מסכימים שבשנים האחרונות הקטר של הכלכלה הישראלית כולה היה הייטק. זה הקטר, בטח גם כשמדברים על חוק לעידוד השקעות הון, 50% מהיצוא זה הייטק. לכן החשיבות של הענף הזה – כרגע אנחנו בכלל לא דנים אם הוא חשוב יותר או פחות. אנחנו דנים כרגע בהייטק. כל ההשוואות, מה יותר כדאי – עזוב. בוא נחזור להייטק.

יש עוד משהו?

סיימתי את התייחסתי, תודה.

מבחינת הכסף שעמד לרשותך בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, כמה נוצל השנה וכמה נוצל לטובת ההייטק, אתה יודע?

היו יותר בקשות מאשר ניתנו. אין לי נתונים לגבי כמה.

תודה.

מבחינת המשרדים הממשלתיים, עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? משרד המדע.

שלום. אני רוצה לגעת בקצרה במשהו שאני חושב שקצת פחות נאמר כאן ולהתייחס גם לצעד אחורה, לא להשקעה ישירה בחברות עצמן. כמובן שרשות החדשנות שאנחנו עובדים איתם ומולם בשיתוף פעולה מצוין, עושים עבודה נהדרת. אבל כל נושא תשתיות המחקר ובכלל השקעה במו"פ ושלבים צעירים, אם מדברים בכלל על כוח אדם שהוא יהיה רלוונטי, זה משהו שהממשלה כן פועלת בו וכן צריכה להמשיך ולפעול בו.

יש ועדה מקבילה שמדברת גם על תקציבי המו"פ והמדענים הראשיים, שזה משהו שהוא גם קריטי בכלל להתפתחות של ענף ההייטק שנים קדימה, כדי שיהיה פה מחקר יישומי איכותי באקדמיה שיוכל לתמוך ולהיות הקטר של הקטר.

אתה מתפרץ לדלת פתוחה, כולנו פה מסכימים. תראה, חלק מהמחדל הלאומי שלנו זה שכל האוניברסיטאות, כל המוסדות ביחד במדינת ישראל, מייצרים כ-7,000 מהנדסים. במקביל, באיראן כל שנה יש 240,000 מהנדסים חדשים. אגב, 70% מהם נשים. אבל ההבדל הזה, בין 240,000 בשנה שמתווספים לשוק העבודה באיראן, ל-7,000 אצלנו, זה פער שהוא בלתי-נסבל.

אני פגשתי את כל נשיאי האוניברסיטאות בארץ. בצדק אמר לי, נדמה לי נשיא הטכניון: "כדי לייצר מהנדס חשמל ואלקטרוניקה עם תואר שני, אני צריך גם סגל מתאים. אין לי סגל מתאים כדי להוציא עוד 50 סטודנטים. אין לי מספיק מעבדות". זה סיפור הרבה יותר עמוק. אנחנו נתמקד, כי הבעירה היא כרגע סביב ההייטק בשנה הקרובה.

כמו שאמרת, פנו 400, רק 100 חברות נענו, כלומר 300 ילכו לאיבוד. בריחת ההון האנושי. כשיש פה 50% ירידה בחברות החדשות, אז ברור שזה לאט לאט, אתה יודע, רושמים שם, אחר כך רושמים קניין רוחני, אחר כך שם מתחילים לעבוד. ולאט לאט גם בורח ההון האנושי.

יש בעיות יסוד. אנחנו לצערי כרגע לא נכנסים לבעיות היסוד, אנחנו מדברים על בעיות הבוערות.

כן, ברור לי שהדיון פה יותר סביב העזרה הראשונה, המיידית - -

זו עזרת חירום, לא הראשונה.

- - בעקבות המלחמה. אבל רק רציתי לשים את הדברים על השולחן.

אני רק אתייחס בקצרה להערה שדיברה על בינה מלאכותית בממשלה. יש פרויקט גדול שקורה בממשלה.

אין בינה והכול מלאכותי.

לא, לא. אנחנו יצאנו בקול קורא במסגרת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית למשרדי ממשלה, להטמעת בינה מלאכותית בתוך המשרדים עצמם. הוגשו 33 בקשות על ידי יותר מ-20 משרדים שונים שיטמיעו בינה מלאכותית בתוך עבודת הממשלה וכלפי הציבור כמובן. ההיקף התקציבי הוא סביב 50 מיליון שקל שלנו.

אבל זה לא הסיפור.

לא, אני רק התייחסתי להערה שהייתה פה קודם.

תודה.

ניר הירשמן.

אולי כדבר ראשון, צריך באמת להתייחס לחברים שיושבים כאן בצד שמאל של השולחן. זאת הפעם הראשונה שיושבת קבוצה של אנשים שמתריעה במשך תקופה כל-כך ארוכה, ובסוף, באופן מזעזע, התחזיות שלה מתגשמות אחת לאחת. זה דבר שצריך להגיד כדבר ראשון.

מדברים כאן הרבה מאוד על הצורך בתוספת של כסף. חברות הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3 – אנחנו מדברים על 174 חברות שהן חברות הייטק לכל דבר, מעסיקות 3,800 עובדים, גייסו כמעט 4 מיליארד דולר. אנחנו מדברים על בעיות וחסמים שנמצאים עדיין ממש ברצפת הייצור של הדברים. החברות בתחום עדיין לא יכולות לפתוח חשבונות בנק. החברות בתחום עדיין לא יכולות לקבל כספים מחו"ל. החברות בתחום עדיין לא יכולות לשלם מיסים במדינת ישראל.

הדברים האלה נפתרים בקצב איטי, בצורה מזעזעת. למרות שבנק ישראל הבטיח, לפחות ב-15 פגישות שונות, לקיים שולחן עגול יחד עם הבנקים כדי לפתור את הבעיות האלה, הדבר הזה לא התקיים. רשות המיסים שהבטיחה ואמרה שאין שום בעיה, שיפתרו את הבעיה של תשלומי מיסים ויאפשרו תשלומי מיסים גם מבנקים זרים, הדבר הזה לא נפתר.

אפליה לרעה של משקיעים זרים בתחום. צריך להגיד את זה: רשות המיסים תיתן רולינג להשקעה באקוויטי של חברה ישראלית, להשקעה באקוויטי של חברה זרה, להשקעה בתוכן של חברה זרה. אבל לא תיתן רולינג להשקעה בתוכן שיוצר על ידי חברה ישראלית. דבר זה גורם לכך שצוותים ישראלים מתחילים לעבוד על סטארט אפ בתחום והקרנות שמממנות אותם צריכות להגיד להם: "חברים, כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולהשקיע בכם, אתם תיאלצו לעזוב לחו"ל כדי שתוכלו להמשיך לפתח את הדברים שלכם". אותו דבר גם ברמת האופציות. העובדים בתחום, לצערנו הרב, האופציות שלהם ימוסו פי שתיים מאשר האופציות של עובדים בשאר ענפי הפינטק.

להבדיל מכל שאר הדברים האלה, אני חושב שהבעיה המרכזית כאן היא שאנחנו צריכים לראות איך הממשלה לא רק מתקצבת, אלא גם פותחת את הסכרים ואת החסמים שנמצאים מול הדברים האלה. אנחנו מתריעים על החסמים האלה כבר תקופה ארוכה מאוד. הבעיה היא זה שכולם אומרים לנו "תשמעו, אתם צודקים" – רשות המיסים אומרת לנו, בנק ישראל אומר לנו, הבנקים אומרים לנו. כולם אומרים לנו "אתם צודקים". ואז הם אומרים: "אבל יש פקק" – ואנחנו לא יכולים לפתור את הדברים, כי יש מלא דברים לפני זה.

אני חושב שדווקא בתקופה הזאת אנחנו צריכים, ולדעתי גם הוועדה המכובדת צריכה לפנות בנושא הזה, כדי לפתוח את הפקק, במיוחד בדברים שייצרו מהיום הראשון הכנסות נוספות למדינה.

תודה.

שמואל בן-טובים.

שלום. היושב-ראש, אני רוצה לענות לבקשה שלך בצורה מאוד מעשית ולהציג צעד אחד בלבד, שאני חושב שיכול לעשות הבדל גדול. אני מדבר על הפעלת "ארגז חול רגולטורי" לחברות הפינטק, צעד שמסתובב פה במסדרונות הכנסת כבר כמעט שלוש שנים ולא קורה איתו שום דבר.

קודם כל, הייתי רוצה לצטט מתוך סקר הפינטק שרשות ניירות ערך ערכה בשנה שעברה, שני משפטים: "מניתוח ההערכה האיכותית של תרומת ענף הפינטק לצרכנים בישראל, נראה כי עצם העובדה שחברות פינטק בוחרות שלא להציע את שירותיהן בישראל, מונעת את האפשרות למימוש הפוטנציאל הגלום בפעילותן עבור הצרכן הישראלי". יושבת פה קרן שניהלה עד לא מזמן חברת פינטק גדולה, היא יכולה להעיד על זה.

"שיפור חווית המשתמש, חסכון בעלויות של מוצרים ושירותים פיננסיים, ייעול תהליכים והתאמה אישית של מוצרים ושירותים פיננסיים הם דוגמאות לתרומה" של הצרכן לשם כך. מה אנחנו מציעים? מה זה "ארגז חול רגולטורי"? למי שלא מכיר, זו סביבה חוקית שמאפשרת לחברות צעירות לנסות את המודל העסקי שלהן ואת אופן השפעת השירות או המוצר על הצרכנים, עם מגבלות רגולטוריות פחותות. יותר ויותר מדינות מנהיגות "ארגזי חול" כאלה. זאת אסטרטגיה שמעניקה סביבת פיתוח תחת הפיקוח של הרגולטור, אך תוך הקלות משמעותיות למשך תקופת הניסוי.

מה היתרונות של "ארגז החול"? הוא מעודד ומתמרץ יזמים לפתח מוצרים ושירותים חדשים. הוא מאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום. הוא יוצר שיתופי פעולה בין המפקח למפוקח: היזם לומד את גישת הרגולטור, הרגולטור לומד להכיר את המוצרים בשלב מקדמי. זה מסר לתעשייה על כוונתו של הרגולטור לגמישות במתן חדשנות. זה עשוי למשוך גם יזמים ממדינות אחרות.

איפה יש "ארגזי חול רגולטוריים"? נדמה לי שכשהיית שר האוצר ביקרת בלונדון וראית את זה במו עיניך. יש היום "ארגזי חול רגולטוריים", בין היתר, בקנדה, בשוויץ, באוסטרליה, ביפן, בדנמרק, בהולנד, בספרד, בהונג קונג, בסינגפור וכן הלאה. "ארגז החול" הראשון הוקם אכן בלונדון, לפני 8 שנים, והוא סיפור הצלחה בלתי-רגיל.

מה קורה בארצנו? בינואר 21' פורסמה הצעת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי שהתבססה על מסקנות צוות בין-משרדי, שכלל את כל הרגולטורים ואת משרד האוצר. על פי החקיקה הקיימת בישראל, חלק מהרגולטורים הפיננסיים אינם מוסמכים להעניק הקלות באופן שנדרש לצורך הפעלת "ארגז החול". לכן נדרשת התערבות חקיקתית שתעניק לרגולטורים סמכות ושיקול דעת.

לאור המבנה המבוזר של הרגולציה הפיננסית בישראל – בעיה בפני עצמה, שניסית לטפל בה באמצעות ועדת בלינקוב ולצערנו היא נעצרה – הוחלט להפעיל את "ארגז החול" באמצעות ועדה, אשר תכלול את שלושת הרגולטורים הפיננסיים וגורמים נוספים כמו הרשות למניעת הלבנת הון. הוועדה תשמש one-stop-shop לחברות המבקשות להשתתף בתוכנית, וזה יתרון מיוחד לחברות שנופלות תחת כמה רגולטורים – ויש לא מעט כאלה. דרך הפעולה שהוצעה בהצעת החוק, שעדיין קיימת, היא להקים את אותה הוועדה שתנהל את זה, היא תבחר את חברות הפינטק שישתתפו בתהליך ותלווה אותן.

מה קרה עד היום עם הצעת החוק מ-2021? קודם כל, היא נכללה בחוק ההסדרים. אחר כך, מסיבות פוליטיות כלשהן, הוחלט להוציא אותה מחוק ההסדרים ולקדם אותה בנפרד. שלוש שנים – זה המצב עד היום. צעד פשוט ביותר, על ידי התנעת התהליך, שכל המשרדים כבר הסכימו לו.

מישהו צריך לקחת אבהות על העניין הזה, לדחוף אותו. במצב החירום הזה – צעד הכרחי ומתבקש. תודה.

תודה.

זוהר לבקוביץ.

תודה, כבודו. אני לא הולך להגיד פה מילים גדולות יותר מדי, ולא ארוכות. בא לי לקצר, בכל זאת מלחמה. אני רוצה להקריא וטסאפ שקיבלתי הבוקר שמייצג את המצב. את הווטסאפ קיבלתי באנגלית, תרגמתי לעברית לטובת שר האוצר:

"זוהר, לפני ארבעה חודשים היינו רגע לפני סגירת חוזה השקעה מקרן מסוימת בארצות הברית. עם פתיחת המלחמה הם ביטלו את החוזה. מאז דיברנו עם כל מי שאפשר, אף אחד לא מוכן להשקיע בישראל היום. אף אחד. האמריקאים מפחדים. הישראלים אומרים שהם תורמים להצלת העוטף ולשמירת חיי החיילים. אם לא נגייס כסף בחודש הקרוב, ניאלץ לסגור. האם תסכים לעזור לנו להציל את מה שעשינו בחמש השנים האחרונות? תודה, חבר".

זה מייצג את כולנו. כל מי שמשקיע, מקבל את זה הרבה. עבורי, לשבת פה ולבקש עזרה מהממשלה, מהמדינה, זה קרוב לבלתי-נתפס. בעברי כתבתי הרבה מאוד טורים בגלובס ובכלכליסט למה אני מבקש מהממשלה לא לגעת בהייטק, אנחנו יודעים את העבודה. זה טוב. 300 חברות נסגרות? פנן. שריפה רק עוזרת לעצים הצעירים לגדול טוב יותר וחזק יותר. הייתי נגד הכנסת כספים של מדינה.

אבל היום הגענו למצב שאין לנו ברירה, במצב של המלחמה, של מה שקורה. כמה קשה להיות היום ישראלי שמוכר בחו"ל. כמה קשה להיות היום ישראלי שמבקש כסף בחו"ל. כמה קשה לגייס פה, בארץ, כשכולנו קונים אפודים. אני, כאנג'ל, עסוק כרגע בדברים אחרים. אין לנו ברירה. אז הבקשה היא נורא פשוטה, בלי מילים גדולות ובלי ללכת דווקא לפינטק או שיטקוין או לדברים אחרים: צריך כסף, צריך הרבה כסף.

ברשות החדשנות יש אנשים נפלאים, אם זה דרור שאני מכיר עוד מימיי בקומברס, אם זה צחי שפגשתי עתה. להכניס הרבה כסף, לתת לגוף מקצועי ולהתחיל לשפוך אותו לתעשייה. אחרת, פשוט, בשיא הקלות, לא תהיה לנו תעשייה. נורא קל. פשוט. תודה.

תודה.

מי עוד רצה לדבר? בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. אני דווקא רוצה להעלות את הצד של היזמים הצעירים בתחילת דרכם. דובר פה הרבה על משקיעים, על עידוד השקעות, על אנג'לים וכולי. אני נותן לאנשים קצת יותר חכמים ממני לטפל בדברים האלה. יזמים צעירים לא כל-כך מעודדים להקים פה חברות. כולם מדברים על הנתונים של החברות ושל המשקיעים. אף אחד לא מדבר על הנתונים של היזמים שעוד לא הקימו בכלל את החברה, כאלה שנתקעו מסיבות כאלו ואחרות כמו אי-מציאת שותפים וכולי.

קודם כל, אני נותן טיפ לרשות החדשנות. ראיתי שיצאתם לאחרונה במכרז למועדוני האנג'לים. זה מצוין. אני חושב שאם אפשר להגדיר, אפילו כתנאי, שמועדון אנג'לים יהיה המאצ'ינג לטובת ההשקעות שלכם, זה יכול לגרום להרבה יותר חברות לקבל.

זו בדיוק הכוונה.

אני חושב שזה רעיון מצוין. אני חושב שזה עוד יותר יגרום ליזמים לקבל, ואז רשות החדשנות תוכל לחתום שהם נתנו והחברות באמת יוכלו להמשיך.

חשוב לי גם להסתכל על חצי הכוס המלאה, למרות שקשה מאוד. התקופה של שלוש השנים האחרונות גרמה ליזמים למושגים כמו בוטסטראפ, כמו לין סטארט אפ, להגיע למצב של הכנסות בכוחות עצמם ולהגיע לגיוסים במצב הרבה יותר טוב.

אני חושב שצריך לעודד קהילות. אני בורג קטן פה בישראל. אני חושב שצריך לעודד, גם ברשות החדשנות, כמו שיש מועדון אנג'לים, מכרזים לקהילות, לעודד כמה שיותר קהילות, ולאו דווקא פינטק ולאו דווקא נקודתית. לעודד את כל היזמות הישראלית, כי כיום אין שום סיבה ליזם לקום ולהקים מיזם בישראל ברמת early stage, אני לא מדבר על seed ואני לא מדבר על שלבים מאוחרים יותר.

אנחנו עושים את זה, 8400 זאת דוגמה לקהילה מאוד גדולה ומשמעותית.

יפה, אז אתה מרים לי לעבור לבעיה הנוספת: מי שלא דיפטק – לא קיים כמעט. יזמות ישראלית – יש גם יזמים מצוינים שמגיעים מתחום הבנייה, מתחום החקלאות, מתחום החומרה, מיזמים שמכניסים מיסים לישראל, המון כספים. אין להם שום מענה. כל דבר כמעט נגמר בדיפ, דיפ, דיפ.

יש גם אחרים. יש יזמים שמייצרים חומרות, פטנטים מוגנים, דברים שהם גם לא מסוכנים בהכרח למשקיעים בשלבים שהם מגיעים אליהם.

לסיכום, אני חושב שכדאי מאוד לעודד קהילות.

מי היום הכתובת שלך בממשלה? מול מי אתה עובד?

אני עובד ישירות מול ועדת הכלכלה, עם הבנות, במייל. אני שולח לעתים גם מחקרים שאנחנו עושים, סקירות שאנחנו עושים ואת קול הזעקה.

ועדה זאת לא ממשלה.

הבנתי. אז אין לי כרגע תקשורת. אני בפעם האחרונה ניסיתי להעביר אליך איזה מחקר שביצענו, אני מקווה שהגיע. ואם לא, אני אשמח לקבל מכם את הכתובת המדויקת.

לימים טובים יותר. מודה על זכות דיבור.

תודה.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר? בבקשה.

אני יושב-ראש של חברה שנקראת "עיינה פארמה" שפיתחה תרופה לסרטן, שמטפלת בחולים בישראל. הייתי 13 שנים מנכ"ל של חברה שנסחרת בנאסד"ק, שפיתחה תרופה פורצת דרך בכוויות, שטיפלה בחלק גדול מהחיילים הפצועים שהגיעו מעזה.

אנחנו, לפחות בצד הזה, של האנשים שאני מכיר, רובנו מנכ"לים ויושבי-ראש של חברות. אנחנו בנינו תקציבים ואישרנו תקציבים, אנחנו יודעים שהתקציב הוא הביטוי הכי מוחשי ואמיתי של סדר העדיפויות והמדיניות של ההנהלה, ובמקרה הזה של הממשלה. מהתקציב, שהגישו אותו וראינו אותו רק אתמול, ברור שהממשלה חרדה לביטחון, אבל לביטחון של הקואליציה, לא של המדינה. וזה ברור שהממשלה פועלת למען אחדות, אבל האחדות של הקואליציה, לא לאחדות של העם. התקציב הזה שקוע באישי ובסקטוריאלי ולא בממלכתי ובכלל ישראל.

פורום ההייטק בא לפה, לכנסת, לא בשביל לקושש כמה דולרים בשביל ההייטק בעצמו, אלא מכיוון, כמו שאמרו פה, שההייטק תורם בערך שליש למיסים בישראל. אנחנו רוצים לראות שהכסף הזה של המיסים, הכל-כך חשוב, הולך למטרות ממלכתיות, לפריפריה, לחינוך, לבריאות. להשכלה ולמנועי צמיחה, כולל ההייטק, בשביל שייצאו פה עוד מיסים בעתיד ויוכלו לממן עוד דברים חשובים ממלכתיים כאלה.

שני הדברים הכי פרקטיים ומעשיים שיש לעשות, שזה בעצם מה שחבר הכנסת ליברמן שאל, הם להפסיק לברוח מהפיל שבחדר: לקחת 6 מיליארד שקל מהתקציבים הקואליציוניים ולהעביר אותם לחינוך, בריאות ורווחה בפריפריה; ולסגור את המשרדים הקטנים והמיותרים. את הכסף הקטן הזה והלא חשוב הזה להעביר ל- .early stage startup companiesהכסף הקטן והלא חשוב הזה יעשה מהפכה בשנה הקרובה, ב-2024, בכל חברות האלה במדינת ישראל, כמה מאות מיליונים הבודדים האלה. תודה רבה.

מסכים בהחלט. ושוב, זה יזמים שטרם הקימו חברה.

תודה.

אני מנכ"ל של חברת הייטק שעוסקת בתחום המוח. אני רוצה לחזק את הדברים של קודמי ולהתריע בפני תופעה שאני יודע עליה ממקורות שיודעים משהו. יש הרגשה בממשלה, בכל מיני מקומות, שלא נורא אם ההייטק ידוכא קצת, כי יש לנו, תודה לאל, את התעשייה הביטחונית.

זאת מגמה מאוד מסוכנת. זאת מגמה שהיא מסכנת את העתיד של מדינת ישראל. אסור לנו לחשוב בצורה כזאת, כי ההייטק, בסופו של דבר הוא קטר המשק – ונשאר קטר המשק. התעשייה הביטחונית עולה ופורחת – וזה רק מבורך. זאת ההתרעה שלי.

תודה. אני לא חושב שיש פה מישהו סביב השולחן שמסתייג מדבריך. להפך. אבל לפתור את הבעיה – לא נפתור כאן.

יש עוד מישהו שרוצה לסכם? כן, בבקשה.

שלום, אני משקיעת אנג'ל, מייסדת Masaryk Ventures. קודם כל, אני מודה לכל האנשים שלקחו מזמנם והגיעו ודיברו מדם ליבם על הבעיות שאנחנו חווים, מחזקת את דבריהם. שתי הצעות שאני הייתי רוצה לעלות. הייתי שמחה לראות כאן נציגים של רשות המיסים. האנשים האלה עשו דברים נהדרים בתחילת המלחמה, כאשר הם התגייסו ועזרו לעם, לנו, לעזור לקדם את העניינים של הבאת תרומות. אני חושבת שיש להם תפקיד מאוד חשוב בעזרה ותמיכה, גם במשקיעים זרים שאמורים להגיע, בהורדת חסמי הרגולציה, הורדת בירוקרטיה שפשוט מפחידה ועולה הרבה מאוד כסף גם למשקיעים זרים וגם למשקיעים שרוצים להביא אותם וגם לסטארט אפים. זה דבר אחד.

ושתיים, אני חושבת שהממשלה או כל נציגי הכנסת יכולים לשדר סוג של ביטחון או נכונות להרגעת הרוחות ולביטחון, גם לחברות רב-לאומי וגם למשקיעים בחוץ. תשדרו להם שאפשר לסמוך על מדינת ישראל. הם צריכים לשמוע את זה קודם כל מנציגי הכנסת, מנציגי הממשלה. תודה רבה.

תודה. תראי, נציגי הכנסת ונציגי הממשלה אלה שני דברים הפוכים, במקרה גם בחדר הזה.

אנחנו במצב חירום. כל מי שיכול לעזור, מבורך.

תפקידו של כל פרלמנט, כולל הכנסת, זה קודם כל לפקח על הממשלה. אנחנו משתדלים לטרטר כל מה שאנחנו יכולים. אני לא יודע בסוף מה הייתה התרומה שלנו, אפילו בנושא של הגדלת התקציב של רשות החדשנות. אבל גם בוועדת הכספים וגם במקומות אחרים אנחנו משתדלים להיות לפה לכל האנשים שיושבים כאן ולקדם ולהטריד ולטרטר. מדי פעם במשהו אנחנו גם מצליחים להועיל, לא תמיד.

חן לינצבסקי שנמצא בזום, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. אני יסדתי, ביחד עם שני שותפים, את קרן Iron Nation, קרן שהוקמה אחרי המלחמה במטרה להשקיע בסטארט אפים שהם מתקשים כרגע בגלל המלחמה. אנחנו עושים את העבודה שלנו לגמרי בהתנדבות, זאת קרן שאנחנו לא מפיקים ממנה שום רווח. רוב הכסף מגיע ממשקיעים יהודים אמריקאים מצפון אמריקה, חלקו מארצות אחרות, מיעוטו מישראל.

אני מצטרף לכל הבקשות ברמת המדיניות שנאמרו מקודם, אבל אני רוצה לבקש משהו אחר. אנחנו התגייסנו למילואים, לא מילואים בצבא, אלא מילואים לטובת ההייטק. אנחנו עושים את זה בשמחה ומקדישים 100% מזמננו לעניין. אני הייתי מבקש לגייס למילואים בהייטק גם את חברי הכנסת. אני לצערי לא נמצא איתכם, אז אני לא יודע מי יושב שם. אבל הייתי רוצה לגייס אתכם למילואים, והמילואים שאנחנו צריכים באופן מיידי זה סט של קשרים שיש לכל אחד מכם עם אנשים, בין אם ביהדות העולם ובין אם – אנחנו לא מבדילים על רקע דת כמובן או כל שוחר ישראל אחר – אותם אנשים, שהיום מסוגלים, באישי שלהם. עד שהמדינה תזוז ייקח מלא זמן, אבל האנשים שבאישי שלהם מסוגלים לרשום צ'קים משמעותיים, אנחנו יודעים לקחת את הכסף הזה, להשקיע אותו בצורה סופר מקצועית, מתבססים על כמעט כל קרנות ההון סיכון בארץ שהן מעורבות בתהליך ההשקעה שלנו.

כל מה שאני צריך זה שהיושב-ראש ושאר חברי הכנסת שנמצאים, כשהם ייצאו מהדיון, ירימו כמה טלפונים לאנשים שיכולים, יתקשרו אלינו – וכבר תרמתם להייטק הישראלי הרבה ובצורה משמעותית, לחברות שהיום צריכות את הכסף.

אם נצליח לעשות את זה – כבר עשינו משהו. תודה.

תודה.

ברמה הפרקטית. א', אני אשמח לראות מרשות החדשנות את כל הפרטים, כל מה שאתם כרגע יזמתם. דבר שני, לגבי החקיקה, אם יש לך את אותה חקיקה, כבר דיברנו פעם. אני לא יודע אם כרגע מבחינת עבודת הכנסת ניתן בכלל להוביל חקיקה. למעשה, חקיקה היא רק בהסכמה, רק חוקים שהם בקונצנסוס באופן כללי. אבל כדאי, בהחלט. יושב פה עודד פורר, תעביר לו את העתק ואנחנו נראה.

בסופו של דבר, הפתרון, מעבר לקיצור הבירוקרטיה וזמינות הכסף, שכולם שותפים, הדרך הנוספת לפתור את הבעיה זה למשוך את המוסדיים להשקעה בהייטק. כמות הכסף שמרוכז במוסדיים במדינת ישראל זה סכומי עתק, הרבה יותר מכל קרנות הון סיכון והרבה יותר מתקציבי ממשלה. ופה בעיקר צריך גם לחץ של כל הארגונים, כל האיגודים, של התאחדות התעשיינים, של כולם, קודם כל על מס הכנסה, על רשות המיסים, על משרד האוצר, כן לתת הקלות, מעבר לכל המסלולים שקיימים, לתת עוד קצת הקלה למוסדיים שלנו.

נכון שהם מרכזים כסף של העמיתים והם לא יכולים להסתכן. אבל עם כל הכסף שיש למוסדיים, כדי לא לסכן אף אחד, אם היו משקיעים חצי אחוז מכל הכסף שלהם בהייטק הישראלי, זה היה פותר את כל הבעיות. אם אני מדבר על כמה טריליונים שמרוכזים שם, אז חצי אחוז היה פותר את כל בעיות הנזילות של כל הייטק הישראלי.

אני מדבר ישירות עם כמה מהגדולים שבמוסדיים. אני חושב שאין זו אגדה. כלומר, עם עוד קצת קווץ' על משרד האוצר ורשות המיסים, לתת עוד קצת הטבות, אני חושב שהיום הם בשלים יותר מאי-פעם.

הממונה על שוק ההון והביטוח עדיין לא נקבע. יש מישהו מחליף, עמית גל. עוד לא נקבע מישהו במקום משה ברקת.

זה ברור, אבל בסוף החלטה כזאת לא מתקבלת רק ברמה של הממונה על שוק ההון. אני חושב שיש פה כרגע צורך ומאמץ משותף, קודם כל ברמה של השרים וחה"כים רלוונטיים. וגם, אחרי שוק ההון, בסוף, גם אנחנו נצטרך לחזור לרשות המיסים, כי הם יכולים לתת כל מיני הטבות. אז נורא חשוב, כי להערכתי זה פתרון שהוא כמעט אולטימטיבי.

חצי אחוז שיאספו היום מכל המוסדיים – זה סכום שיפתור לנו את כל הבעיות.

הערה בקשר לזה. הדבר המרכזי הוא הצורך המיידי.

כן.

אני רוצה להגיד שבשנים האחרונות יש עניין רב מאוד – אנחנו מציגים פה תמונה קשה כרגע, בעיקר בצד של היזמים – של משקיעים זרים בארץ. זה עדיין קיים. חשוב לייצר את התמריצים האלו, התמריצים המשמעותיים, גם אצלנו בבית, אבל גם בחוץ.

אני גם אשמח לקבל נייר מדויק מה את ממליצה לגבי משקיעים זרים, התמריצים.

בהחלט, אנחנו נעביר.

את כל התוכניות ואת כל ההצעות האופרטיביות. אני אשמח אם תעבירו דרך מנהלת הוועדה אליי, ואנחנו נשתדל, במידת האפשר, לקדם במסדרונות הכנסת.

נקודה אחרונה. אחד הדברים המדהימים שברשות החדשנות עשו זה .fast tracking כלומר, הם הבינו שהכסף הזה – צריך שהוא יהיה גם זמין, אבל גם כרגע. אז הפתרון צריך להכיל את שני הצדדים.

כן, בהחלט.

חשוב גם לפצל את העזרה המיידית לבין העתיד. הוועדות האלה היו עוד לפני המלחמה, עלו פה הרבה נושאים על אי-קיום של סטארט אפים שקמים, חדשים. אני חושב שצריך להפריד את הדברים, לתת את המענה המיידי לחברות - - -, ומצד שני גם להכין את הקרקע ליום שאחרי המלחמה בשביל הסטארט אפים הצעירים והחדשים.

אגב, צריך גם לזכור שאנחנו רוצים רק כרגע. ברגע שהמלחמה תעבור והמצב יחזור לשגרתו, ההייטק יחזור לעמוד על הרגליים – לא רוצים עזרה מאף אחד באותו רגע. רק עד אז.

אמת.

נותרה רק שאלה קטנה: מתי זה ייגמר?

אתה יודע יותר טוב.

וגם כמה תקציב הולך לתשתיות אחרי זה, כדי שנוכל לקיים פה הייטק, נכון? לא נגענו בחינוך וכדומה.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:48.