פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
37
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום הבטיחות בדרכים
16/01/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 4
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום הבטיחות בדרכים
יום שלישי, ו' בשבט התשפ"ד (16 בינואר 2024), שעה 11:33
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/01/2024
המאבק בתאונות בדרכים - סיכום שנת 2023 והתכניות לשנת 2024
פרוטוקול
סדר היום
המאבק בתאונות בדרכים – סיכום שנת 2023 והתכניות לשנת 2024
מוזמנים
¶
יעקב זכריה - מנכ״ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
פרופ' הלל בר-גרא - מדען ראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר
עמיר גי'בלי - רמ"ח מו"פ באגף התנועה, משטרת ישראל
גדי לוין - ר' חו' מחקר אסטרטגי את"ן, משטרת ישראל
רפי וקנין - רמ"ד אכיפה דיגיטלית, משטרת ישראל
טוני מרקו - רמ"ד מתנדבים, משטרת ישראל
אוריאל יצחקי - משאבים אג"ת, משטרת ישראל
מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך
חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי משפט
אסנת אלגום מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון ותפקידים מיוחדים, מרכז השלטון המקומי
דיאנה קוגן - מנהלת מטה בטיחות בדרכים , עיריית ירושלים
יצחק עייש - ראש אגף בטיחות, נתיבי ישראל
יניב יעקב - מנכ"ל, אור ירוק, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
ישראל גולדברג - מנכ''ל קרן אביה, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
יחיאל מונטג - מנכ"ל, עיניים בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
עינת שגיא אלפסה - מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
רועי ברק - רכז תחבורה, סיכוי - ארגונים למאבק בתאונות דרכים
גיל ביילין - יו״ר, ביטחון בכבישים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
דן בן יהודה - פורום חברות ההדרכה לבטיחות בדרכים, ארגונים למאבק בתאונות דרכים
משה בקר - האיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה ITS
גבי בן הרוש - יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
רותם סיוון - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
נחלה הניג - מנהלת אגף מידע, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
לורי טננבלט - מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר
רשם פרלמנטרי
¶
ויקטור ינין
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת.
ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
המאבק בתאונות בדרכים - סיכום שנת 2023 והתכניות לשנת 2024
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
שלום לכולם, אנחנו ב-16 בינואר, ו' בשבט. עוד מעט ט"ו בשבט, אני מקווה שכולכם מוכנים עם נטיעות. זה גם חגה של הכנסת. אנחנו התחלנו את 2024. ביקשתי לכנס את ועדת המשנה כדי שגם נעשה סיכומים קצרים של 2023 וגם נוכל לראות איך אנחנו מוודאים או עושים את המקסימום שאנחנו יכולים כדי לוודא ש-2024 תהיה טובה יותר.
בנוהל הקבוע, הממ"מ כבר יתחיל עם איזשהו עדכון. אבל אנחנו כבר יודעים שב-2023 נהרגו 360 בני אדם. אולי אחרי ה-7 באוקטובר המספרים האלה נראים קצת נמוכים, אבל הם ממש לא נמוכים. ה-7 באוקטובר קרה אחרי יובל שלא היו לנו כל-כך הרבה הרוגים במלחמה. לעולם לא היו לנו כל-כך הרבה הרוגים וחטופים ביום אחד. אבל 300 הרוגים במהלך 2023 בתאונות הדרכים – זה משהו שאנחנו סביבו כל שנה. כל שנה. כל הזמן. וזה לא נגמר. סך כל ההרוגים בתאונות הדרכים עדיין יותר גבוה מסך כל ההרוגים במלחמות ישראל.
הדבר לא נוגד את השני. אנחנו כמובן מאחלים שננצח, כמה שיותר מהר, שדור הניצחון יעשה את העבודה; שהפוליטיקאים – ואני בכללם – יראו אחדות, ונטפל, ונראה דרך אחרת; ושהחטופים יחזרו במהרה. אבל עוד פעם אני אומר: הדבר הזה – אסור שהוא ירפה את ידינו מהמאבק בתאונות הדרכים. אני חושב שאפילו הפוך, זה מראה שמצפים מאיתנו, גם מנבחרי הציבור, אבל גם מבעלי התפקידים הרלוונטיים – אתם שנמצאים כאן – לעשות הכול, לחשוב מחוץ לקופסה ולא למצוא תירוצים עבור אנשים שמתו בדרכים, נפצעו בדרכים, שיכלנו אולי להציל את חייהם.
מתוך 360 הרוגים יש 100 הולכי רגל, 116 הרוגים זה בתאונות שקשורות למשא כבד. יש הרוגים במיקרו מוביליטי ויש עלייה של הרוגים במיקרו מוביליטי, כל שנה. יש הרבה גורמים, שבטח תכף נסקור אותם. אבל הרבה פעמים כשאומרים "הגורמים" – אי-מתן זכות קדימה, אי-ציות – זה בעצם הגורם הנוסף, כשהגורם המקורי הוא תמיד, או בדרך כלל, הסחת דעת: אנשים בטלפון, אנשים ברדיו, אנשים בעוד כל מיני דברים.
אני מרגיש שגם לפני ה-7 באוקטובר כשהכול היה סביב איזושהי "מהפכה משפטית", "רפורמה משפטית", וגם אחרי ה-7 באוקטובר כשיש מלחמה, תמיד יש סיבה לדחוק את נושא התאונות בדרכים לשוליים. ואסור לנו שזה יקרה.
אנחנו כאן ועדת המשנה, אנחנו ועדה מפקחת. אתם באים לכאן, חלקיכם מהמגזר השלישי, חלק גדול כאן הוא מעובדי המדינה. אני חושב שזה התפקיד שלנו, ושלכם גם, כולנו ביחד, לוודא שגם כשיש קיצוצים, לא מקצצים בחיים של בני אדם. וגם אם יש קיצוצים, לא מקצצים איפה שיודעים שזה יכול להביא לסיכון ולהרוג בני אדם או לפציעה. והשנה הזאת, של 360 הרוגים, היא שנה עם הכי הרבה הרוגים בעשור האחרון נראה לי, אם אני זוכר נכון, ובטח עוד יותר יחסית למה שקורה ב-OECD, ששם יש תהליכים של הורדת כמות ההרוגים, הפחתת הנפגעים בתאונות הדרכים ומספר רב של פעולות. זאת אומרת שבעולם עשו מהלכים שאפשר ללמוד מהם.
גם ברלב"ד היו לנו הרבה מאוד שיחות, פגישות ותוכניות, היו אמורים ללמוד מזה. אבל מאז ועד עכשיו יו"ר הרלב"ד התפטר. מנכ"ל הרלב"ד – אני לא יודע אם התפטר או הוחלף, אבל כאן נמצא ממלא המקום שלו. יש קיצוצים, בשביל לממן את המלחמה. אני חושש ש-2024 לא תהיה יותר טובה מ-2023 בדרכים. אני מקווה מאוד שבישיבה הזאת אולי נתחיל להבין שזה כן יהיה שונה. אני מקווה שתשנו את דעתי או שתראו לנו דרך אחרת.
בואו נתחיל לעבוד. אני יודע שהיום מסגרת הזמנים היא שעה וחצי. קודם כל, יפעת היא מלכת הוועדה. אבל גם דיברתי עם המלכה האם עידית שהיא מנהלת הוועדה, ועדת הכלכלה. יכול להיות שאנחנו נמשיך את זה גם עם דיון המשך בשבוע הבא, אנחנו נראה איך הנושאים מתקדמים.
בבקשה, אסנת.
אסנת אלגום מזרחי
¶
תודה רבה וצוהריים טובים. אני חושבת שבועז כבר אמר את עיקרי הדברים. לקראת הדיון היום אנחנו עשינו מסמך רקע, שמחולק לשני חלקים עיקריים. החלק הראשון זה חלק של נתונים, איזשהו סיכום או ניסיון לעשות מבט יותר כולל על שנת 2023, גם כשנה בפני עצמה וגם בהשוואה לממוצע שנים קודמות. זה מבוסס בעיקרו על דוח מסכם, מקיף, של הרלב"ד.
והחלק השני, שהוא חלק לא פחות חשוב והוא גם נגזר ישירות מהנתונים, זה תוכניות עבודה מתוכננות לשנת 24' ומדיניות, עם כמה שאלות חשובות שנגזרות כתוצאה מההתבוננות בתוכניות העבודה המתוכננות.
(מוקרנת מצגת)
נתחיל מהנתונים. בשקף אנחנו יכולים לראות באופן כללי את כל אחת מקבוצות ההרוגים או קבוצות הסיכון כמו שאנחנו קוראים להן. זה מפורט בצורה מסודרת במסמך. מי שרוצה להעמיק, יכול להסתכל שם.
נכון למועד כתיבת המסמך, שזה היה סוף שבוע שעבר, דיברנו על 358 הרוגים. כמו שבועז ציין, לצערנו המספר הזה ממשיך לעלות. המספרים עבור שנת 2023 הם לא סופיים, מאז מספר ההרוגים לצערנו עלה כבר ל-360. גם ביחס לשנה הקודמת וגם ביחס לממוצע השנים, אנחנו רואים עלייה של 2% ביחס לשנת 2022, שם היו 351 הרוגים. ממוצע שלוש השנים הקודמות הוא 340 הרוגים, גם שם אנחנו רואים עלייה של 5%.
אני רק אגיד בסוגריים. זה נכון ששנת 2020, שנת הקורונה, הייתה שנה חריגה קצת, ראינו שם ירידה בנסועה ולכן גם ירידה במספר ההרוגים. אבל אנחנו עדיין, כמובן, מסתכלים גם במבט של השלוש שנים וגם במבט יותר רחב, עשור אחורה, ואנחנו נוכל לראות, כפי שבועז ציין קודם, שהמספרים לצערנו לא משתנים ועומדים על ממוצע של 350 הרוגים בשנה.
עוד דבר שלא כתוב פה, אבל חשוב לציין. יש גם עלייה – וזאת עלייה מתמשכת ומגמתית – בשיעורי הנפגעים. אנחנו מדברים לא רק על הרוגים, גם על פצועים קשה, ומי כמונו יודע שפצוע קשה – הוא פצוע ויש לזה השלכות על החיים שלו. לאורך כל השנים האחרונות, אם אני אקח מ-2018 ששם שיעור ההרוגים והפצועים היה 11%, אנחנו רואים שבשנת 2020 זה כבר 13%; 21' – זה 14%; בשנת 2022 – 16% מתוך כלל הנפגעים הם הרוגים ופצועים קשה. אלה נתונים קשים.
בשקף הבא אני אתמקד בקבוצות הסיכון, שאלה גם הקבוצות שהרלב"ד והמשטרה ומשרד התחבורה וכל הגופים שיושבים כאן יודעים שלמעשה כדי לנסות ולצמצם את ההיפגעות צריך להתמקד ספציפית גם בתוכניות שמותאמות לקבוצות האלה. הנתונים כאן הם עבור שנת 2023. כשאנחנו מדברים על שיעור ההרוגים מתוך כלל ההרוגים בתאונות, אנחנו יכולים לראות שלהולכי הרגל לצערנו יש ייצוג מאוד גבוה – 28% הולכי רגל נהרגו 2023, כשרובם, אגב, בתחום העירוני. 70% לעומת 30%. יש לנו גם את קבוצת בני ה-65+, שזאת קבוצה בפני עצמה, הולכי הרגל המבוגרים שנהרגים יותר.
רוכבי אופנוע מהווים 21%. החברה הערבית – 27% של הרוגים ב-2023, כששנה לפני כן זה היה יותר גבוה. נכון שיש ירידה משנה לשנה אם אנחנו מסתכלים על השנה הזאת. אבל עדיין, שיעור ההרוגים בחברה הערבית גבוה משמעותית מהשיעור הכולל שלהם באוכלוסייה שעומד על 21%.
נהגי ונוסעי המשאיות הם 2% מכלל הנפגעים. כמו שציינו קודם, אופניים חשמליים, קורקינטים, מיקרו מוביליטי – יש לנו כאן עלייה בשיעור ההיפגעות, גם בשיעור כלי הרכב הממונעים שנמצאים על המדרכות או על הכבישים ובערים, וגם כמובן בשיעור ההרוגים.
קבוצת הנהגים הצעירים, שזו קבוצה שאנחנו נותנים לה תשומת לב בפני עצמה – 24% מההרוגים. בשנים הקודמות היו גם מספרים יותר גבוהים. אבל אם אנחנו מדברים ביחס לחלק היחסי של נהגים צעירים במצבת כלי הרכב, שהוא 15%, השיעור של ההרוגים כאן הוא כפול.
בשקף הבא אנחנו יכולים לראות את העלייה שחלה ב-2023 לעומת ממוצע שלוש השנים הקודמות. כמו שאמרנו, יש לנו עלייה מאוד גבוהה, של 37%, באופניים וקורקינטים חשמליים. בכוונה אני מתחילה איתם, כי זו עלייה בולטת. 24% בקרב נוסעי ונהגי משאיות, שאנחנו יודעים שלמשאיות יש תוכניות ממוקדות, ספציפיות, אם זה בנושא של אכיפה מיוחדת ואם זה טכוגרף. נדבר על זה בהמשך.
רכב פרטי, כמובן, גם שם יש עלייה של 2%. רוכבי אופנוע – כמעט ללא שינוי. אבל אם נסתכל כמה שנים אחורה, אפילו שש שנים, אנחנו נראה שבאופן כולל יש עלייה במספר ההרוגים שהם רוכבי אופנוע. הירידה היחידה הבולטת פה יחסית זה נוסעי ונהגי אוטובוסים לשנת 2023, ירידה של 25%.
אם נעבור הלאה, נראה שמוקדי הפעילות שבהם הרשות הלאומית מתכוונת להתמקד ספציפית בשנת 2024, בנוסף לכל הפעילויות האחרות שלה – ואנחנו ניתן לנציגי הרלב"ד להרחיב – אלה קודם כל הרשויות המקומיות: פעילות באשכולות וגם תוכנית "עיר בטוחה". יש עוד הרבה פעילויות בתוך הרשויות המקומיות, זה נושא מורכב, ניתן לרלב"ד לפרט.
נהגים צעירים. כמו שציינו קודם, זאת קבוצה שמצריכה התייחסות מיוחדת בתהליך הליווי ובתהליך ההכשרה.
הנושא של מהירות נסיעה. גם מהירות מופרזת נמצאה כאחת הסיבות השכיחות שעומדות בבסיס התאונות הקשות והקטלניות. גם בזה אני אתן לרלב"ד ולאגף התנועה להרחיב בהמשך.
אם נעבור הלאה, אנחנו יכולים לראות במבט קצת יותר רחב, כמו שאמרתי קודם, מספרים מוחלטים, מספרי ההרוגים לאורך כמעט 20 שנה אחורה. אנחנו יכולים לראות שאחד היעדים המרכזיים שהיה כבר בדוח ועדת שיינין מ-2005, הוא שעד שנת 2010 מספר ההרוגים ירד מתחת ל-360 בשנה ועד 2015 ירד מתחת ל-300 הרוגים. כמו שאנחנו רואים, לצערנו, מ-2015 עד 2023, השנה הנוכחית, למעט שנתיים בודדות, שאחת מהן זאת שנת הקורונה, לא ירדנו מ-350 הרוגים בשנה, לצערנו לא עמדנו ביעדים של דוח ועדת שיינין.
בהקשר הזה, אני אזכיר את היעד שהציבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כבר בסוף 2019-תחילת 2020 בתוכנית הלאומית, הכוללת והמקיפה שהיא בנתה והגתה, שעד 2030 מספר ההרוגים ירד ב-50%. אנחנו מדברים, שוב, על יעד של "50 עד 30". לצערנו, חלון הזמנים הולך ומצטמצם עד שנת 2030. אנחנו יכולים לקרוא לזה עשור, חומש, שבע שנים, זה לא משנה כמה. אבל נשאלת השאלה איך אנחנו מצליחים לעמוד ביעד כזה, כשחלון הזמנים רק הולך ומצטמצם.
נעבור לשקף הבא והאחרון, מי שירצה יוכל להתעמק במסמך. יש כאן איזשהם ציוני דרך מרכזיים שעברה התוכנית הלאומית. אני לא אתעכב על זה עכשיו כדי לא לגזול מהזמן, אני רק אציין שהעקרונות של התוכנית הלאומית עדיין נמצאים ומונחים על שולחן הממשלה. אנחנו יודעים שבשלוש השנים האחרונות ממשלות התחלפו, לצערנו, הכנסת התפזרה וגם התוכנית הלאומית עברה גלגולים. אבל התוכנית קיימת.
המצב כרגע הוא שהתוכנית, כתוכנית, באופן כללי ונרחב לא אומצה עדיין על ידי הממשלה בכללותה. מה שקרה עד עכשיו, זה שחלקים או עקרונות מסוימים מהתוכנית למעשה אומצו, חלק מאוד קטן מהם תוקצבו. למשל, אנחנו נדבר על אשכול המפרץ, שזה הפיילוט הראשוני של התוכנית, 80 מיליון שקלים הונחו על מנת לתקצב אותו.
אבל השאלה היותר גדולה שעומדת כאן היא: איך אפשר, כמו שאמרנו, גם לעמוד ביעד של הפחתת ההרוגים עד שנת 2030, ב-50%? שאלה נוספת, שנגזרת מתמונת המצב הזאת: איך הרלב"ד, כגוף מתכלל, מקבל את הכלים ואת התקציבים ואת הסמכויות שניתנות לו כגוף מתכלל לפעול בנושא הזה? אלה שאלות שנשארו גם מהשנה שעברה כשהתכנסנו כאן. והשאלה האחרונה היא נושא התקציבים, תקציבים שהועברו או לא הועברו, מה מהם מומש ומה לא, ומה קורה בשנת 2024 לאור המלחמה ובצל הקיצוצים שעתידים להתרחש. תודה רבה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תודה אסנת. אני לוקח את זה מכאן אל הרלב"ד. הרלב"ד, אני אשמח שתענו על השאלות וגם שתוסיפו מה הן לדעתכם הסיבות לעלייה ב-2023.
גבי בן הרוש
¶
התייחסות אחת. 28% הולכי הרגל – זה שקף שלא אומר את האמת. אין 100 הרוגים הולכי רגל במדינת ישראל. אני ביקשתי מהרלב"ד לפני חמש שנים לתקן את המצגות. מה הם מסתירים שם? את הפגיעה בשול הדרך. הם קוראים להם "הולכי רגל". מה הציבור הרחב שומע עכשיו? שיש 100 הולכי רגל, זאת אומרת שאנשים קופצים למעבר חצייה ונהרגים. לא נכון, הם נהרגים בשול בגלל התשתיות – וקוראים להם "הולכי רגל".
זו טעות שממשיכה לאורך שנים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
מאה אחוז. גבי, אנחנו עוד נגיע אליך, אל תדאג, יש לנו הרבה הבטחות שהבטיחו לנו במשא הכבד. אנחנו נגיע לזה.
הרלב"ד, למה לא עומדים ב-2023? בדרך כלל במלחמות יש פחות תאונות דרכים. ומה אתם עושים ב-2024 כדי שזה לא יחזור?
רק לפני שאתה מתחיל, אני רוצה לברך, הגיעו חברי הכנסת משה פסל וסימון מושיאשוילי – תרגישו חופשי לשאול שאלות, מה שאתם רוצים, חופשי, כולנו למען המטרה.
בבקשה, זכריה.
יעקב זכריה
¶
יושב-ראש הרלב"ד מונה, ניצב יורם הלוי, הוא מכנס היום את ישיבת המועצה הראשונה. אנחנו מקווים ביחד להצליח ולהוביל תוכניות שכבר התחלנו, יש גם תקציבים לחלקן, ובסוף לראות את הירידה.
אני רק אדגיש פה בנושא הנתונים שהוצגו. אני אדגיש ירידה בשני תחומים. אחד, בחברה הערבית. בחברה הערבית נהרגו השנה 98 לעומת 114 בשנה שעברה; ובמעורבות כלי רכב כבד נהרגו השנה 116 לעומת 158 בשנה שעברה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
יכול להיות שזה לא מדויק, לפי מה שגבי אמר? כי אם משאית פוגעת במישהו בשוליים, הוא נחשב הולך רגל.
יעקב זכריה
¶
מעורבות כלי רכב כבדים. משאית שתפגע, בכל אחד, ברכב פרטי או באופנוע או בהולך רגל – ההרוג ייספר כהרוג בתאונה במעורבות רכב כבד. גבי מעלה את הנושא של הולכי רגל בבין-עירוני. כשליש מההרוגים הולכי רגל, מאותם 100 שמוזכרים כאן, אולי קצת יותר או קצת פחות, אבל חלק מהם הם אכן הולכי רגל שנהרגו בדרכים הבין-עירוניות. הם נספרים כהולכי רגל, כי הם מחוץ לכלי הרכב.
בחלק לא קטן מהמקרים מדובר בנהג שעצר בשול, כי הוא נתקע והוא לא יכל להמשיך את הנסיעה שלו. ירד מהרכב, רכב אחר התנגש ברכב שלו או בו, וכך הוא נהרג. הוא ייספר כהולך רגל מבחינת - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני חייב להגיד. ארגון "ידידים" לא כאן, אבל הם נפגשו איתי ממש על הנושא הזה, של היפגעות בשול, אמרו שאחת מהבעיות המרכזיות.
רשות הדיבור שלך, בואו נשמע.
יעקב זכריה
¶
אכן, מבחינת הולכי רגל, מדובר ב-100 הולכי רגל שנהרגו ושמהווים 28% מההרוגים. האמת היא שהבשורה בהולכי רגל – שאפשר לטפל בזה. התוכניות שאנחנו מתחילים להוביל – אנחנו מאמינים שבסוף גם יביאו להפחתה. אני ארחיב על זה בהמשך.
דובר פה על הרוגים שהם רוכבי אופנועים. המספר דומה לשנה שעברה, 76 השנה, 77 בשנה שעברה. בכלים הזעירים יש קפיצה, מ-27 בשנה שעברה ל-37 השנה. הקפיצה היא עוד יותר גדולה ברוכבי האופניים החשמליים, שם המספרים כמעט הכפילו את עצמם. אם אנחנו מסתכלים על שאר הנתונים, ברובם יש לנו נתוני היסטוריה שאנחנו יכולים לנסות ללמוד מהם ולטפל בהווה ובעתיד. בנושא המיקרו מוביליטי ההיסטוריה היא קצרה מאוד, ההתעצמות שלהם גדלה בשנה-שנתיים אחרונות.
משה פסל (הליכוד)
¶
אתה יודע להסביר את הפער בין קורקינטים לאופניים חשמליים? כי בקורקינטים זה שניים בלבד.
משה פסל (הליכוד)
¶
מה זה בלבד? זה המון, כן, אבל שניים בלבד, לעומת אופניים חשמליים, שזה הרבה יותר. מה הפער?
יעקב זכריה
¶
יכול להיות שזה פחות שימוש. אין היום נתונים על השימוש, אני מקווה שבעתיד הקרוב יהיו נתונים. לאחר שנלקחה פה ההחלטה על הוספת מספרים למיקרו מוביליטי, גם לקורקינטים וגם לאופניים החשמליים יהיה מספר וככה נוכל גם לדעת את כמות שלהם ולהתייחס גם לנושא הזה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
רגע, אבל לפני שנה בערך אנחנו נתנו צו שמאפשר לפקחים עירוניים לתת דוחות. יש לנו נתונים כמה דוחות ניתנו?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אין למשטרה.
השלטון המקומי – מי נמצא כאן? יוחאי, אתה נמצא בכל מקום. יש לך נתונים?
יעקב זכריה
¶
אם אני אסתכל על ההשוואה הבין-לאומית, אני אתייחס לשני נתונים. נתון אחד, אם מסתכלים על נתוני עשור האחרון, בנתוני 22' ישראל ממוקמת בשליש העליון מבחינת שיעור ההרוגים ל-100,000 תושבים. ואם נסתכל על נתון אחר, עשו גם השוואה במקומות שאפשר לראות עלייה או ירידה מבחינת אחוז השינוי בהרוגים, בארצות מסוימות, בתחום הזה, אם אני לוקח דווקא את הולכי הרגל, אנחנו רואים שישראל ממוקמת אחת לפני אחרונה בארצות שיש בהן החמרה במצב ולא שינוי לטובה.
יעקב זכריה
¶
אני רוצה לציין פה חוויה שלי כעובד הרלב"ד – אני עובד ברלב"ד מאז הקמתו – בעניין של נתונים. בחמש השנים הראשונות הייתה תוכנית שדיברה על 30% צמצום בהרוגים. התחלנו את העבודה ב-2007. ב-2012 – ורואים את זה גם פה בנתונים – אכן מספר ההרוגים ירד מתחת ל-300.
יעקב זכריה
¶
לא אכנס פה ליותר מדי פרטים, אבל זה עדיין השנים שהרלב"ד הייתה מתוקצבת גם עבור גופים אחרים. אני חושב שבשנים האחרונות הדבר הזה לא קיים – ומפה גם כן יכולה להיות - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
יעקב, אני מבין, אני לוקח את מה שאתה אומר. אני אגיד לך מה מפריע לי ברלב"ד. זה לא פייר אליך, אתה רק כמה ימים, בגלל זה יותר קל לי. אתה יודע שאני מעריך אותך, אתה היית אחראי על השטח ברלב"ד. אנשים שנמצאים כל הזמן בשטח, זה אנשים ששמים לב למה שקורה בשטח.
זה שקוצץ התקציב, זה מעולה, אבל לא שומעים את הרלב"ד מתלונן על זה, גם לא בהנהלה הנוכחית. אני מבין שאתם רוצים להשיג תקציבים. רק אני יושב, עוד פוליטיקאי מהרבה שצורכים על הרבה דברים שצריך לעשות, אבל הגוף המקצועי לא בא ואומר "חסר לנו כסף, אתם לא נותנים לנו מספיק, אי-אפשר ככה להציל חיים, לא נעמוד ביעדים"?
הממשלה משחקת ברלב"ד. למה? זה הוצג לנו הרגע – כי אין תוכניות שנתיות, אין תקצוב שנתי, כל פעם הדברים משתנים, אין דיון. גם אם יש תקצוב, אז הוא חלקי. אל תדאג, תכף גם נשמע את האוצר ואת משרד התחבורה. אבל הרלב"ד זה הגוף שזה כל מהות קיומו.
משרד התחבורה – אבנר פלור לא הגיע עכשיו, כי הוא עם הקבינט בדרום. אבל הוא יכול לבוא ולהגיד, ויש לו עוד 20,000 דברים.
משה פסל (הליכוד)
¶
יש מחקר משווה כמה מדינות אחרות ב-OECD משקיעות פר תושב בפעילות של מניעת תאונות בדרכים?
אסנת אלגום מזרחי
¶
יכול להיות שיש לזה התייחסויות בדוחות של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים. צריך לבדוק את זה.
משה פסל (הליכוד)
¶
כולנו רוצים שהרלב"ד יהיה גם עם תקציב של 5 מיליארד, שימנעו את כל התאונות, זה ברור. ככל שיהיה יותר תקציב, יהיו פחות תאונות. השאלה אם יש איזשהו - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני כבר מגיע לרשויות המקומיות, תכף תראי שיש גם קיצוץ בתקציבים שהן קיבלו לנושא הזה.
אני רק רוצה לעדכן במשהו את חברי הכנסת. חבר הכנסת פסל, יש תוכנית שלמה שבוצעה. הרלב"ד הוקם כתוצאה מוועדה שהוקמה, ועדת שיינין. יש גם תקצוב ברור ויעדים. זה התחיל, עמדו בכל היעדים – ואז קיצצו את הכול ומאז גם הפסיקו לעמוד ביעדים.
כל פעם משתנות התוכניות, וזרקו, בגלל שזאת רשות, אז אף פעם שר התחבורה – אני לא מאשים את הנוכחית.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
זה כולם, כולם, לא משנה מאיפה, גם בממשלה הקודמת. הרשות הלאומית – זה לוקח להם מהתקציב, אז הם מעדיפים להביא את זה למשרד התחבורה. ואף אחד לא באמת מרגיש שהאחריות על תאונות הדרכים היא עליו.
יעקב, השאלה אם אנחנו מדברים על זה שבשנת 2024 אנחנו נראה ירידה. יש בכל האיחוד האירופי – הרי כשנוח לנו, אנחנו הולכים לאיחוד האירופי – תוכנית לירידה והמדינות עומדות בזה. אנחנו במקום האחרון. אם אתה מזיז את מקסיקו, באירופה אנחנו במקום האחרון.
השאלה מה יקרה ב-2024, כמו שאתה רואה את זה עכשיו. יש לנו הצעת תקציב על השולחן. אנחנו יודעים מה הולך להיות מבחינת מה שאתה תקבל. השאלה מה אתה אומר לי, כממלא מקום המנכ"ל של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יהיה 360? יהיה 300? או יהיה 400? כמה שזה נורא להגיד.
יעקב זכריה
¶
אני לא אחזה פה מספרים, אבל אני אגיד מה עשינו ב-23' שיכול להשפיע על המספרים בהמשך ומה אנחנו הולכים לעשות ב-24'. אני מקווה שהפעולות האלו, שהן שונות ממה שעשינו עד היום, יביאו בהמשך גם להשפעה על רמת הבטיחות בארץ וגם על כמות ההרוגים.
תוכניות הדגל שלנו ב-23', וזה מתקשר גם לתקציבים, זה תוכנית "אשכול בטוח" ותוכנית "כביש 90". לתוכניות האלו קיבלנו תקציבים ייחודיים ממשרד התחבורה ומהאוצר. זה תקציבים שהם מעבר לתקציב של הרלב"ד.
דניאל שוורץ
¶
לא, זה אשכולות אחרים. אשכול המפרץ כבר תוקצב. מה שהם קיבלו ב-2023 זה היה מעבר לאשכול המפרץ.
יעקב זכריה
¶
לגבי אשכול. כשמסתכלים על נתוני תאונות הדרכים, אנחנו יכולים לראות שרוב ההיפגעות החמורה היא בערים, בתחום העירוני. ואנחנו יודעים גם מי שנפגע בתחום העירוני, זה אותם משתמשי הדרך הרכים – הולכי רגל, רוכבי אופנועים, רוכבי אופניים. כשאנחנו מסתכלים בעולם מה נעשה בתחום הזה, אנחנו רואים שבעולם יש ערים שהובילו תוכניות שגם הביאו לירידה בנפגעים באופן חמור.
התוכניות שהובלו הן תוכניות שאנחנו גם משתמשים בשם שלהן. תוכנית "עיר בטוחה" זאת תוכנית שמבוססת על שלושה עקרונות. התחום הראשון מדבר על האטת המהירות ל-30 קמ"ש. רכב שפוגע במישהו ממשתמשי הדרך ב-30 קמ"ש או ב-50 קמ"ש – הפגיעה היא שונה. הדבר השני זאת הגברת הבטיחות בחצייה. ישנם מקומות שלא יוכלו להוריד את המהירות ל-30 קמ"ש, אז להגביר את הבטיחות באזורים שמיועדים לחצייה. והדבר השלישי זאת הפרדה בין משתמשי דרך. בהקשר הזה עולה הנושא של שבילי אופניים, ההפרדה בין המיקרו מוביליטי להולכי רגל.
התוכניות האלה נעשו בעולם, הן הביאו ערים בעולם עד כדי ירידה לאפס הרוגים. אלה התוכניות שאנחנו מובילים היום באשכול המפרץ. אנחנו מתכוונים להרחיב אותן כבר השנה לערים נוספות בארץ. המיוחד בתקציב שניתן לנו, שאם עד היום עסקנו בעיקר בהסברה ובתגבור חינוך, התקציב, כשהוא מגיע לרלב"ד, מאפשר לנו, מול "אשכול בטוח", מול "עיר בטוחה", לעסוק בארבעת התחומים שהשילוב ביניהם יכול להביא להפחתה בתאונות. אנחנו עוסקים בתשתית.
משה פסל (הליכוד)
¶
אבל פה, בנתונים שהוציאו לנו ממחקר, רק 10% מהתאונות הן בגלל מהירות מופרזת. זאת אומרת, אם רוצים להוריד את התאונות, ככל שהמחקר הוא נכון, אז אם מתעסקים בנושא של המהירות - - -
משה פסל (הליכוד)
¶
אז מאיפה הביאו את הנתונים? זה נתונים שרשומים פה, ש-10% מהתאונות נגרמו בגלל מהירות מופרזת.
עמיר גי'בלי
¶
זה לא שזה לא נכון. למשל, בן אדם סטה בגלל טלפון. אם אי-אפשר להוכיח שהוא השתמש בטלפון, התאונה לא תסווג כהיסח הדעת, אלא תסווג כסטייה, איבוד שליטה וכדומה.
אנחנו צריכים להגיע לבית משפט עם משהו שאפשר להוכיח אותו. לכן, מה שמוכיח כ-10%, זה מה - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אבל אתה נכנס לנקודה מעניינת, עשינו גם על זה דיון. פשוט כל דבר יכול לפתוח עולם ומלואו. חקירת תאונות הדרכים – גם על זה יש לנו הרבה מה להגיד. היא חקירה שנעשית כמו שצריך, היו לנו על זה דיונים, אבל היא לאו דווקא מוצאת את הסיבה האמיתית, אמרתי את זה בהתחלה, כי זה שהוא עבר את המהירות המותרת או לא נתן זכות קדימה, זה יכול להיות. אבל למה הוא עשה את זה? כי אולי הוא העביר תחנה, היה בטלפון, לא יודע מה, דיבר מאחורה עם הילדים.
יעקב, רק צריך לקצר, כי הרבה אנשים הגיעו. אני כבר אמרתי שאנחנו נעשה דיון המשך.
יעקב זכריה
¶
בסדר גמור. בקיצור, תוכנית אשכול המפרץ מאפשרת לנו להתעסק בתחום התשתית וללוות בפעילות בחינוך, בפעילות הסברתית ובהגברת האכיפה. בתוכנית הזו אנחנו גם פעלנו מול המשטרה להגביר את פעילות אכיפה, גם אכיפה באמצעות ניידות וגם באמצעות מערכות נוספות.
אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של התוכנית, רובה תסתיים ביוני השנה. יהיו לה עוד ספיחים, שיושלמו עד סוף השנה. תוכנית האכיפה – אני מקווה שבחודש-חודשיים הקרובים תתחיל גם כן בשטח.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
וג'ימה, רק שאלה. אתם רואים את זה באשכול המפרץ? אתם רואים הבדל? אתם מקבלים תקציבים?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
דניאל, האוצר, זה מתקדם, לפי דעתכם? אני יודע שאתם בחשש שהכסף ילך למקומות הנכונים והיעילים. לדעתך, זה מתקדם בצורה יעילה?
דניאל שוורץ
¶
אשכול המפרץ – הרלב"ד יצאו איתו לדרך כבר לפני שנה וקצת. אנחנו מחכים לתוצאות, רוצים לראות מה האפקט של זה. התקציב שהקצינו ב-23', תקצבנו אותו בתחילת שנה. כלומר, ברגע שעבר התקציב, הם כבר יכלו לממש אותו – ולא מימשו אותו בשנה שעברה עבור אשכולות נוספים, לצערנו.
יעקב זכריה
¶
כשהגענו לשלב המימוש של הכסף, לא הייתה מועצה כדי לאשר את השימוש בכסף. הייתה בקשה של המנכ"ל שלנו להחזיר את הכסף לאוצר ולקבל אותו בתחילת השנה. ייאמר לזכות האוצר, התבשרתי הבוקר שהכסף, בעזרת ה', יחזור אלינו, עם המנה של 2024, כך שנוכל לצאת עם שתי המנות האלו, 240 מיליון.
יעקב זכריה
¶
השרה ביקשה מאיתנו להמתין לתוצאות של אשכול המפרץ לפני שממשיכים עם אשכולות נוספים. כרגע, עם התקציב הזה, אנחנו הולכים להרחיב את העשייה ב"ערים בטוחות" בארץ.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
זאת אומרת שאתה נשאר רק עם הפיילוט של אשכול המפרץ ואת הכסף הזה אתה מפנה ל"ערים בטוחות", שזה כן דרך השלטון המקומי.
גבי בן הרוש
¶
הרשות הלאומית, הרלב"ד. אני מרכז את אשכול המפרץ בחיפה. אומנם הפסקנו בגלל המלחמה, החגים.
גבי בן הרוש
¶
אבל סליחה, בוא נגיד את האמת. אחת הטענות שלי, כמרכז הוועדה של אשכול המפרץ, היא שבאו לשאול את הפתרונות לפני שהם יודעים את המחלות. ואמרתי לאותו דוקטור: גם כשאני בא לרופא, איך הוא יודע מה לתת לי? הוא שואל אותי ומאבחן אותי. פה הפעולה נעשית הפוכה, מחפשים פתרונות כשהם לא יודעים את המחלה. אז אמרו לי: גבי, יש משהו במה שאתה אומר.
אם תולים פה על אשכולות המפרץ ברחבי הארץ – לא לבנות את זה, זה עוד איזה גימיק, זה לא ישנה את מצב התאונות בישראל. תודה.
יעקב זכריה
¶
גבי שותף בחלק של תוכנית של כלי רכב כבדים באשכול המפרץ. יש תחומים נוספים בתוכנית, לא רק כלי הרכב הכבדים. דעתו חשובה, לא סתם שמו אותו שם.
יעקב זכריה
¶
אני אציין שכמובן תוכנית "אשכול בטוח" מלווה במחקר. היה מחקר לפני ואנחנו נשלים אותו במחקר אחרי, כדי לראות את השינוי.
התוכנית השנייה שאנחנו מובילים היא תוכנית של כביש 90. כולם מכירים את תאונות החזית בכביש 90. אנחנו מכירים את התקציב הגדול שצריך כדי לטפל בכביש הזה. באנו בפתרון חלקי של הרחבה, נתיב נוסף, בכיוונים הפוכים, בקטעים מסוימים, כדי לאפשר עקיפה בטוחה במקומות האלו.
הפרויקט הזה גם מתקדם, חלקו כבר הושלם בשטח, בשבוע שעבר נסעתי בשני קטעים לפחות שהסתיימו. אמורים להיות חמישה קטעים כאלה, סך הכול עשרה קטעים. חמישה קטעים שיש בהם שלושה קילומטרים לכל כיוון. זה אומר עשרה קטעים שתהיה בהם עקיפה או לדרום או לצפון, מה שישפר את הבטיחות בתחום הזה.
לצד הנושא של התשתית שמטופלת שם, אנחנו יחד עם המשטרה עושים שם פיילוט של אכיפה אלקטרונית. אני מניח שהמשטרה תדבר על זה ותרחיב.
יעקב זכריה
¶
הנושא השלישי זה רוכבי אופנועים. אנחנו מצאנו שהדרך לטפל בהפחתת התאונות של רוכבי אופנועים – זה לטפל בהכשרה. לצורך כך חברנו למשרד התחבורה, לאגף הרישוי. אנחנו פועלים בשני ערוצים בתחום הזה. ערוץ אחד כולל פיילוט שעשינו, זה לטפל בנושא של תפיסת הסכנה. לשמחתנו, הפיילוט שעשינו בהכשרה של רוכבים הוכתר בהצלחה.
הדבר השני שאנחנו עושים, זה משנים את תוכנית ההכשרה של רוכבי אופנועים. פעם היית יכול לבוא וביום להוציא רישיון על אופנוע קל. היום מפתחים את התוכנית הזו בצורה אחרת ומשמעותית יותר. חלק ראשון של התוכנית כבר נמצא בפיילוט במספר בתי ספר בארץ. אנחנו מתכוונים להמשיך עם זה.
יעקב זכריה
¶
נכון, ואנחנו עכשיו פועלים מול משרד התחבורה ומול חברות הביטוח, לתת הכרה בהכשרה הזאת לרוכבי אופנועים. זה יהווה להם את המוטיבציה לעשות את הקורס. הכוונה שלנו הייתה לראות שאכן הדבר הזה יכול להשפיע, לאור זה אנחנו פועלים עכשיו בערוצים אחרים, כדי לראות שזה יקרה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני מאוד מעריך את כל מה שאתם עושים. אבל יש לי קצת דז'ה וו, אני מרגיש שאנחנו חוזרים על אותם דברים, רק שהזמן מתקדם. לדעתי, אנחנו מדברים על הפיילוט הזה עוד מהממשלה הקודמת-קודמת. אז השגנו לזה תקציבים ועלה הפיילוט. אני מרגיש שזה מאוד לאט.
יעקב זכריה
¶
יש דברים שהמחקר והפיתוח לוקחים זמן. לשמחתי, מיצינו את הפיילוט בעניין הזה של אופנועים, אנחנו יודעים כבר מה התוצאה. עכשיו מחפשים את הדרכים – דרך משרד התחבורה ודרך חברות הביטוח – לייצר את המוטיבציה לרוכבים לבצע את הקורס.
חברה ערבית. פעלנו בחברה הערבית גם בתגבור פעילות חינוך, גם בתגבור פעילות הסברה. הכנסנו לשם את הנושא של "ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד". אנחנו מכניסים לשם גם קמפיינים נוספים. אנחנו פועלים עם תקציב מוגבר מ-"550". ב-23' פעלנו עם תקציב של 22'. ב-23' לא קיבלנו תקציב, מקווה שנקבל אותו עכשיו ב-24' ונמשיך להגביר שם את הפעילות.
דניאל שוורץ
¶
15%, צריך לראות מה בדיוק הורידו שם. תקציב של 2023 שהיה, הגיע מאוחר מדי, זה כמובן יינתן השנה עבור הפעילות.
יעקב זכריה
¶
משהו חשוב בנושא של תשתיות בחברה הערבית. אחת הבעיות שיש שם היא בעיה של תוכניות תמרור. אנחנו פעלנו לפני חמש שנים לייצר תוכניות תמרור, אפשרנו תוכניות תמרור ל-37 רשויות. הבעיה שהן נכנסו למגירה כי לא היה תקציב לממש אותן.
לשמחתנו, במסגרת "550" קיבלנו סוף-סוף בשנה שעברה למשרד התחבורה כ-60 מיליון שקל והתוכניות האלו נמצאות כרגע בתהליך מימוש, לפחות 28 תוכניות נמצאות בתהליך מימוש. אני מקווה שבתקציבים שנקבל ב-24' נמשיך גם לממש את הדבר הזה. הנושא הזה של תוכניות תמרור זה שינוי משמעותי בחברה הערבית.
דבר נוסף שפעלנו בו, זה נושא של סביבה בטוחה סביב מוסדות החינוך. פעלנו פה בשני כיוונים. קודם כל, היושב-ראש נתן לנו בזמנו תקציב. המנה השנייה של התקציב היא 10 מיליון שקל. אנחנו ביצענו בה פעולות במהלך 23'. בימים אלה אנחנו מסכמים אותן, נעביר לך את הפעולות המרכזיות שנעשו בתקציב הזה.
לצד זה, שכללנו את המפקד שנעשה, בשיתוף משרד החינוך, הרשויות המקומיות, השלטון המקומי. הנגשנו כלי לבתי הספר ולרשויות המקומיות, לבצע בדיקה – שהם אמורים לבצע אותה לפי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך – ולהעביר את הממצאים לרשויות המקומיות כדי שיטפלו בזה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני חייב להגיד. קודם כל, יחיאל מונטג מ"נשק וסע" עזר נראה לי בסקר הזה גם כן. אבל נראה לי שחוזר מנכ"ל – תכף נגיע לחינוך – לא מיושם במלואו. אבל תכף נגיע לזה.
יעקב זכריה
¶
ממש בקצרה. אנחנו פועלים מול 258 רשויות מקומיות בטיפול בניהול הבטיחות ובהגברת פעילות ההסברה והחינוך בהן. אנחנו ביצענו בקרת רשויות בתשע רשויות מקומיות. אנחנו מממנים חלקית ומייעצים בנושא של החינוך התעבורתי. 4,300 כיתות י' עברו מבחן תאוריה בשנה שעברה. אנחנו מרחיבים את פעילות "שומרי הדרך".
יעקב זכריה
¶
אנחנו גם מבצעים תסקירים לתאונות קטלניות, כ-300 תסקירים נעשו. אני חושב שעניין התסקירים שאנשי השטח שלנו עושים, הם מאוד חשובים ומשמעותיים, כי יש לא מעט פעולות פשוטות וקטנות שאפשר לעשות מול רשות מקומית או מול רשות דרך, לטפל בדברים שרואים, שיכולים למנוע את התאונה הבאה.
יעקב זכריה
¶
רק אגיד בקצרה מה הדגשים שלנו ל-24'. אנחנו הולכים להיכנס לתוכנית "עיר בטוחה", עם 220 מיליון שקל, בצורה משמעותית. אנחנו נרחיב את פעילות נהגים צעירים. פיתחנו מספר דברים בשנה שעברה, אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של הפיתוח וניישם חלק מהדברים כבר השנה. קמפיין "מהירות", שהיינו אמורים לעשות אותו בסוף שנה שעברה, בשבוע הבטיחות, בעקבות המלחמה הוא לא פורסם, אנחנו נצא איתו השנה כדי לטפל גם בנושא המהירות. לצד זה, נמשיך לטפל בדרכים הבין-עירוניות, באופנועים, ברכב כבד, בחברה הערבית, לצד הפעילויות השוטפות שאנחנו עושים.
אנחנו כמובן רוצים לאחל בהצלחה לניצב יורם הלוי, יושב-ראש הרלב"ד החדש. אני רוצה להודות לכל השותפים לעשייה, בוודאי לוועדת הכלכלה וליושב-ראש שפעל לא מעט בתחום ועזר לנו עם תקציבים לפעולות בשטח; למשרד התחבורה; לאוצר; לביטחון לאומי; לחינוך; למשטרה; לשלטון המקומי.
יעקב זכריה
¶
אני חושב שיש שיתופי פעולה שנרקמו בשנה האחרונה שצריך לשמר אותם ולהרחיב אותם, אני חושב שהדברים האלה יגבירו את הפעילויות בשטח ומקווה שהם גם כן יביאו לתוצאה. אנחנו ברלב"ד נחושים להוביל את התוכניות עם התקציבים שקיבלנו. כמובן, אם נקבל תקציבים נוספים, נשמח להרחיב, ובעזרת ה', גם כן, ובעזרתכם, גם להביא לירידה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
תודה רבה על מה שאתה אמרת. אני רוצה שתהיה בקשב להמשך הדיון – וגם, כמובן, לדיון הבא – כי יש לי משהו להגיד לך ולבקש כתוצאה מזה.
אין תחליף לשקיפות. כמו שאמרת לגבי התסקירים של התאונות, שתהיה חקירה של תאונות, שיהיה פרסום שלהן, וגם שכל מקבלי ההחלטות יידעו מה צריך, מה יש, וכתוצאה מזה – גם מה חסר. אני יודע שבשנים האחרונות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עובדת עם מה שיש ומנסה להוציא את המקסימום ממה שיש ופחות אומרת מה חסר לה באופן כללי. בכל מקרה, יש אחריות על כל עובדי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וגם על מי שעומד בראש הרשות. אני גם רוצה לאחל הצלחה ליורם הלוי.
אני רוצה לדעת מהגורם המקצועי על תאונות הדרכים במדינת ישראל, אני לא רוצה רק לבקש מידע מהממ"מ. אני רוצה לדעת מה חסר במדינת ישראל מבחינת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשביל לעמוד ביעד שהממשלה הציבה – הממשלה הנוכחית וגם הקודמת-הקודמת, כשהייתה אותה שרה והיה אותו ראש ממשלה – להפחית עד 2030 את כמות תאונות הדרכים ב-50%.
זאת משימה שהממשלה קיבלה החלטה לגביה. וזאת משימה שבזמנו הרלב"ד אמר שהוא רוצה לעמוד בה, קיבל החלטה והביא אותה לכאן לוועדה וועדת הכלכלה עמדה בהחלטה. יש לי הרבה הערות על ההחלטה הזאת, אני חושב ש-50% זה לא מספיק, אבל נעזוב את זה. זאת ההחלטה.
נכון להיום אנחנו לא רואים מגמה של התקרבות לעמידה ביעד הזה. אני רוצה לדעת מהרלב"ד, מה אתם צריכים, כגורם מקצועי, בשביל לעמוד ביעד הזה שממשלת ישראל נתנה לכם ולעצמה לעמוד בו.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני לא צריך את התשובה עכשיו. אני צריך מסמך, כמו שאסנת ידעה להכין לי, מה היה, מה אמרו. אני צריך מסמך. יש לכם מדען ראשי. יש לכם המון עובדים. יש לכם את הידע המקצועי. אתם נמצאים בשטח. אתם עושים את התסקירים. אתם רואים את מכלול הבעיות. אני צריך לדעת את הכול. כל פעם אני אוסף בעצמי, נכנס, שומע אנשי מקצוע, כל אחד בתחומו. תכף אנחנו נשמע, גם עכשיו – את המשטרה, את הארגונים, את משרד התחבורה, את כולם.
אבל אני רוצה את אותו הרלב"ד שלא מתחבא מאחורי אי-נעימויות: "זה מה יש, זה מה חסר, זה מה אתם נותנים לי, זה המקסימום שאני אנסה לעשות" – זה מה שאני רוצה לדעת, זה מה שחסר לי בשנים האחרונות מהרלב"ד. אני יודע ששמתי אותך במצב קצת לא נעים, כי אתה רק כמה ימים בתפקיד וממלא מקום. אבל זאת הבקשה שלי מהרלב"ד.
אל תדאגו, זה לא נגמר עכשיו. אנחנו נעשה ישיבת המשך. אני אשמח שזה יהיה כמה שיותר קרוב לישיבה, שנוכל לקבל וגם לעבור על נושא-נושא, כי כרגע אני אוסף הכול. למשל, לא דיברנו על כל נושא האכיפה. זה למשטרה, תכף אנחנו נגיע למשטרה. אבל הרלב"ד אמור להגיד "אם יש משטרה או אם רואים צ'קלקה, אנשים לא עושים עבירות תנועה"; או "אנשים מסתכלים בטלפון ובגלל זה הם לא מצייתים לתמרור כלשהו".
יחיאל מונטג
¶
הערה קצרה לגבי אשכולות. אני חושב שזה יהיה מאוד נכון למנות מנהל מטה בטיחות מקצועי של כל האשכול. אנחנו פועלים בלמעלה ממחצית הרשויות. כמעט תמיד מנהל מטה בטיחות הוא בחלקי משרה וגם, בדרך כלל, תמיד - - -
דיאנה קוגן
¶
אבל קודם כל לחזק את מי שיש, לתת לו שיניים, לתת לו תקציב, לתת לו כוח אדם ומעמד, ורק אז לבקש ממנו תפקידים נוספים. אני רוצה להגיד שיש לי פה שתי בעיות עיקריות.
דיאנה קוגן
¶
לא, זה לא באשכול. אני מדברת על עשייה יום-יומית. באים בטענות לרשות הלאומית: "עשית? תביאי תעודות". אני הרבה שנים עובדת שם. תוכניות יש למכביר, יש באמת עבודה מקצועית, הם יודעים הכול. אבל כשזה יורד, מי מבצע את כל העבודות?
דיאנה קוגן
¶
מי שנמצא ברשות מקומית, אותו מנהל מטה. מנהל מטה בירושלים – לי יש מחלקה, כי אנחנו יותר ממיליון אנשים. אבל אני אולי המחלקה היחידה בארץ. החברים שלי במטות הבטיחות בכל הרשויות עושים תפקידים נוספים. צריך לתת להם כמה דברים: קודם כל, תוקף לתפקיד שלהם; שנית, לתת להם שיניים לעבודה; ושלישית, לתת להם תקציב.
דוגמה קטנה
¶
דיברתם על חוזר מנכ"ל, דיברתם על כשלי מוסדות בטיחות, שאדוני הביא את התקציב למוסדות החינוך מסביב. בוא תראה איזו עבודה עשינו בעיריית ירושלים בעשור האחרון. אני מקבלת את התקציב הכי גדול, יש לי מחלקה הכי גדולה, יש לי מגזרים וכולי, אני באמת המלכה ובאמת הכוכב של מנהלי המטות. אבל למטות בעצם אין במה לעבוד. אם יש לי בירושלים תקציב של מיליון ו-100 אנשים, יש לי 560,000, הרשות המקומית שלי לא נותנת שקל ומקצצים את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אנה אני באה? במה אני אעבוד? על מה אני אעשה? איזה קמפיין אני יכולה להוביל? אז עוד להוסיף לי אשכולות, להוסיף לחברים שלי, כשאין להם גם תפקיד ושאין להם משרה מלאה?
חברים, בואו נתחיל מזה. מי שעושה את העבודה בשטח אלה מנהלי המטות. משרד התחבורה, משרד החינוך, המשטרה, האכיפה, "עיניים בדרכים" – כולם מתנקזים בסופו של דבר למנהל מטה כמוני. ואני אומרת לך, אני עוד המפונקת – ואני לא מספיקה לעשות כלום. יש לי אחראי על בטיחות בדרכים ערבי, יש לי חרדי, יש לי מלא תוכניות, אין לי תקציבים. ממה אני יכולה להוריד עוד?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
דיאנה, תודה רבה. אני חושב שזה בהחלט נושא שאתם צריכים לקחת אותו בחשבון. אני גם עשיתי בדיקות עם כמה עיריות יותר קטנות וזה בדיוק מה שאמרו לי. בעירייה אחת מהנדס העיר אמר לי שהוא מקבל את התוספת והוא קצין הבטיחות. שאלתי אותו כמה הוא מתעסק בזה, הוא אמר לי: "את האמת, אני עושה מה שמכריחים אותי, אני לא באמת". זה כמו תוספות למשכורת, לא מסתכלים על זה כעל משהו שהוא כל עולמו.
דן בן יהודה, אני רוצה שאתה תתחבר לזה קצת עם הנושא של טראומה ותאונות בתקופת מלחמה, כי אנחנו בכל זאת בתקופת מלחמה, אז אני רוצה שתגיד לי משהו על איזשהו מחקר שעשית.
דן בן יהודה
¶
אני עוסק כבר מעל 15 שנים בנושא של תאונות הדרכים. התחלתי יחד עם יעקב ברלב"ד החדשה אי שם ב-2007-2006. יעקב, קודם כל – בהצלחה גדולה. יש שקף שאפשר להעלות, של הגרף. אני רוצה לציין שמה שאני מציג לכם פה זה לא מחקר. אתם יכולים להסתכל על זה יותר כהערכה מודיעינית. בסופו של דבר אנחנו חיים היום במלחמה. ולחדר הזה, עד עכשיו, לא נכנסה המלחמה לדיון. יש קשר ישיר בין תאונות הדרכים לבין המלחמה. ובשנים הקרובות הולך להיות קשר עוד יותר הדוק.
זיהיתי בניתוח של הנתונים מקום המדינה שכנראה שיש קשר בין אירועי דחק לאומיים לבין עלייה במספר הרוגים בתאונות הדרכים בשנים שלאחר מכן, לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין את ההקשר. אני חושב שכל אחד בביתו ובחבריו ובשכניו מבין את רמת הסטרס והדחק שכולנו נמצאים בו מ-7 באוקטובר, ויש לזה השלכות על התפקוד היום-יומי שלנו. כמה אנשים פה בחדר, במשך תקופה אומרים "אני לא יכול לעבוד", "אני לא מרוכז", "קשה לי"?
יש עלייה במחלות. אגב, בימים האחרונים גם התפרסמו יותר ויותר ידיעות, גם בתקשורת, על זינוק בשימוש בתרופות שאינן ממכרות, על ידי נתונים של קופות החולים. זה חד משמעית ישפיע על הנהיגה. אלפי חיילים חוו טראומה, עד סוף דצמבר 9,000 חיילים נזקקו כבר לטיפול.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אז איך אנחנו צריכים להתכונן לזה? אתה אומר שאנחנו צריכים להתכונן לזה שתהיה עלייה בתאונות הדרכים, כי זה מה שקרה עד היום?
דן בן יהודה
¶
הרלב"ד היה צריך לבוא לפה היום ולזעוק: הימ"חים שלי ריקים לקראת השנים הבאות. קרה פה משהו במדינת ישראל. קורה, אנחנו עדיין בתוך האירוע. לא יכול להיות שהאוצר יקצץ לנו בתקציבים. אנחנו חייבים להיות מוחרגים מכל האירוע של הקיצוץ בתקציבים. אנחנו צריכים לקבל הרבה יותר תקציב כדי לעמוד במשימה הזו, למנוע טרגדיות איומות שהולכות להיות לנו פה.
הולכים להיות לנו בני נוער שעכשיו מפונים באילת, בים המלח, בירושלים, במקומות אחרים, שחווים טראומה מתמשכת וניתוק מהמסגרות שלהם. במהלך השנים הקרובות הם יפרקו את זה. זה יצא לידי ביטוי בשתייה, נהיגה, התפרעויות אלימות, התמכרויות. כל הדברים האלה בסוף מתרכזים גם לנהיגה והתנהגות בדרך. אנחנו נצטרך למנוע את זה מראש, להיות פרו-אקטיביים כמו בכביש.
יש לנו את המידע. לצערי, ההתייחסות היחידה שקיבלתי מהרלב"ד, אני חייב להגיד, זה היה מסמוס של העניין, באמירה "לא הבאת מחקר". אז בואו נחכה חמש שנים עד שיהיה מחקר על תוצאות המלחמה והמאבק בתאונות.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
יעקב, לא עכשיו, אבל אני אשמח שתתייחס גם לזה במסמך שאתה תכין, כי בכל זאת, אנחנו צריכים לדעת איך להתמודד. אולי גם צריך לעשות איזה שיתוף פעולה עם משרד הבריאות בנושא, שקיבלו סכום לא מבוטל להתמודדות עם פוסט טראומה.
דן בן יהודה
¶
במסמך, שכל אחד יכול לקרוא אותו, זה הועבר לכל הגורמים, מצוינות 20 סיבות שונות. יש גם התייחסות ספציפית לאנשי המילואים והחיילים שבכלל עוברים חוויות אחרות. צריך לקלוט אותם, צריך להקצות תקציבים ייחודיים לצה"ל כדי לטפל בנושא של החיילים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אבל דן, אנחנו צריכים להתמקד במשהו שיכול להביא את האור, כי יש אין-סוף דברים שצריכים אין-סוף השקעות. אנחנו יודעים באיזה עולם אנחנו חיים.
דן בן יהודה
¶
אני ויעקב גדלנו באותו בית ספר של הרלב"ד בתחילת העניין, עברנו שם את ההשתלמות ואת הקורסים. הרלב"ד צריכה את ה-550 מיליון שקל. הרלב"ד היום זה אחד הגופים החשובים במדינת ישראל. הרלב"ד צריכה שיניים. אין לי ספק שיעקב, ודיאנה כנציגת הרשות שאמרה פה אמת מוחלטת ומדויקת – העיריות יודעות לעשות את העבודה. הרלב"ד צריך לקבל את הכסף, הוא צריך להקצות את זה לגופים השונים, כמו שיעקב אמר והוא צודק. לא צריך תוכניות חדשות ולהמציא.
היושב-ראש, אתה אמרת דברים מדויקים על ההתחלה שהרלב"ד צריך לצעוק "הימ"חים שלי ריקים". הרלב"ד צריך לחזור לבסיס, ל-2007-2006, לקבל את ה-550 מיליון שקל ולחזור לתוכניות שנעשו אז. הכול מוכן, הכול קיים, לא להמציא שום דבר.
גבי בן הרוש
¶
היושב-ראש, אני שמח על שינוי האווירה למשהו קצת יותר לוחמני פה. אם אנחנו לא נפעל בצורה רצינית - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
כן, אבל אנחנו לא במלחמה אחד עם השני. אנחנו צריכים לנצח את המלחמה בתאונות הדרכים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
משרד התחבורה, מי הנציג פה? המנכ"ל לא הגיע. בדרך כלל מגיע אבנר פלור, וגם הוא לא הגיע כי הוא היה צריך ללכת לקבינט. תכף אתה תציג את עצמך. אני יודע שאתה לא מתעסק בהכול. אבל אנחנו נמצאים כאן בוועדה שבה משרד התחבורה נתן אין-ספור התחייבויות, אם זה מטענים ואם זה תקנה 168 ואם זה תשתיות ואם זה גורמי סיכון – ואני מרגיש שזה עובד לאט.
אני אשמח שתשקף לנו מה המצב. אני יודע שיש גם לכם הרבה בלגן. אבל בכל זאת, תאונות הדרכים זאת אחת מהמשימות, אתם משרד הבטיחות בדרכים ומשרד התחבורה, זה ביחד.
ראיק סאלם
¶
אני מנהל אגף תשתיות במינהל תשתיות, משרד התחבורה. אני אחראי על הנושא של התשתית והתקציב של התשתיות. נושאים אחרים הם עדיין בסמכות של אבנר, עד שיהיה לו מחליף. אולי בשבוע הבא, כשיהיה לכם עוד דיון, אנחנו נשלח נציג שיענה על כל השאר.
ראיק סאלם
¶
לגבי התשתיות. אנחנו תוקצבנו. את כל מה שביקשנו – קיבלנו. בתחום הבין-עירוני, במוקדי הסיכון, קיבלנו ב-23' 180 מיליון שקל ואמורים לקבל כל שנה. את הסכום הזה עדיין לא קיבלנו. על 23' קיבלנו רק 28.5. אמורים לקבל את התוספת, אבל עדיין לא קיבלנו, כי יש את כל העניין של הקיצוצים, שעדיין אף אחד לא יודע לאן זה הולך.
מבחינת מוקדי סיכון בין-עירוניים - - -
ראיק סאלם
¶
כן, בוועדה הכול מתוקצב, אם זה בביצוע ואם זה בתכנון. היו לנו קצת עיכובים בגלל המלחמה וכל מיני אנשים שהיו במילואים. אבל הכול מקודם.
ראיק סאלם
¶
יש ועדה בתחום הבין-עירוני שאני היושב-ראש שלה. יש קריטריונים מאוד ברורים. נשמח להעביר לך את הקריטריונים, כי צריך הרבה זמן כדי להציג את הקריטריונים.
דניאל שוורץ
¶
מוקדי הסיכון – בחומש הקודם היו מוקדי סיכון עם 35-30 תאונות. היום אנחנו מתקצבים מוקדי סיכון גם עם שלוש תאונות. ממש רואים את הירידה במוקדי הסיכון שאנחנו מטפלים.
ראיק סאלם
¶
בקיצור, יש קריטריונים ברורים ופתוחים להכול, הם נמצאים באינטרנט. מדי תקופה אנחנו עושים בדיקה של לפני ואחרי במוקדים שטיפלנו בהם. יש ירידה בעשרות אחוזים, איפה שטיפלנו ואיפה שהשקענו כסף התאונות ירדו ממש. זה מוכח.
ראיק סאלם
¶
לבין-העירוני בינתיים לא חסר כלום. בעירוני ליעקב יש 120 מיליון שקל, שזה עבר, זה באחריותם והם מובילים את זה. זה לא היה לפני כמה שנים. הם מטפלים והם מתקצבים והם מתעדפים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
כן, יעקב, זה אתם מתעדפים את העירוני? בעירוני הכוח אצלכם? אתם אומרים לרשות מקומית שאתם רוצים תקציב?
יעקב זכריה
¶
כן, אבל אנחנו נמצאים בתהליך כולו. אנחנו יושבים עם הרשויות על נתוני תאונות דרכים. אנחנו מאתרים איתן את המקומות שעומדים בקריטריונים וממליצים לרשויות המקומיות להגיש בקשות. אחרי זה אנחנו עוברים על כל הבקשות של הרשויות המקומיות, אומרים מה עומד בקריטריונים, ולפי זה משרד התחבורה מתקצב אותן.
ראיק סאלם
¶
בקיצור, אנחנו מקבלים את הנתונים מהם, אגף העירוני. הם מובילים את זה. אנחנו רק זרוע של ביצוע עבור הרלב"ד, כי יש לנו את היכולות.
מבחינת תקציבים. קיבלנו בבין-העירוני, ואני חושב שגם בעירוני, בינתיים, תקציב טוב. אנחנו מקווים שזה ימשיך. בינתיים, ה-180 מיליון שקל בבין-העירוני זה מספיק.
דניאל שוורץ
¶
לא, לא, ברשימה שמגישים לתקצוב הם כבר לא קיימים, כי כל מוקדי הסיכון מעל עשרה הרוגים כבר טופלו בחומש שעבר.
ראיק סאלם
¶
כביש 90 זה 500 קילומטרים והוא כל הזמן עולה ועולה. חברים, כביש 90 הוא 500 קילומטרים ויחסית לכבישים אחרים הוא לא הכי מסוכן במדינה. יש כבישים מסוכנים מבחינת הנתונים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
מה עם התקציבים לפריפריה, איפה שיש שם תאונות? האם יש שם תיעדוף? מה חסר? אני עדיין לא הבנתי. משה, 180 מיליון שקל זה בערך 10%, שתבין.
משה פסל (הליכוד)
¶
היושב-ראש, אני חייב להגיד לך משהו. זה משהו שחוזר פה, גם לגבי התקציב של הרלב"ד וגם לגבי התקצוב של מוקדי הסיכון בתוך המשרד. אני לא מכיר כזה דבר שאתה בא לבקש עוד תקציב – וכולנו רוצים שיהיה כמה שיותר תקציב למאבק בתאונות הדרכים, אחרת לא היינו פה, כל הכבוד על הדיון, יישר כוח בהחלט.
משה פסל (הליכוד)
¶
אבל בסוף חייבים מחקר משווה, בשביל להגיד: "תשמעו, מדינת ישראל היום במצב גרוע מאוד בנושא של תאונות הדרכים". אגב, לא דיברנו פה על פצועים, זה גם נושא שצריך - - -
משה פסל (הליכוד)
¶
בוודאי. בסוף, כשאתה בא לבקש כסף, אתה צריך להגיד: "מדינת ישראל היא במקום אחד לפני האחרון במאבק בתאונות הדרכים, אבל זה כתוצאה מזה שמשקיעים פחות כסף לעומת משהו". אבל אם אין אפילו את המסמך הזה, של להגיד כמה המשקיעים בגרמניה בספרד, איך אפשר לבוא ולבקש כסף?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
משה, חבר הכנסת פסל, אני אסביר לך מה. יש לנו בעיות מאוד גדולות בתאונות הדרכים. הבעיה המרכזית היא שזה לא בפוקוס של אף אחד באמת, שזה לא כל עולמם. הבעיות המרכזיות זה גם אכיפה, זה גם תשתיות, זה גם הטכנולוגיה - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
- - זה גם הסברה, זה גם חינוך – ואז אף אחד לא מרגיש שזה הדבר המרכזי. כל הזמן אנחנו מנסים להתמקד. יש תוכניות לרלב"ד. אבל אין שום תוכנית רב-שנתית שנשארת כמו שהיא. כל הזמן באים ומקצצים, משנים, מחליפים.
משה פסל (הליכוד)
¶
אני הייתי חושב כמו ההצעה של היושב-ראש. בסופו של דבר, כשאתה בא לבצע משימה ויש לך יעד שהצבת אותו, אתה בא ואומר איך אתה יכול לעמוד ביעד הזה, לפי איזה תקציב – 500 מיליון, 800 מיליון, מיליארד, שני מיליארד. ואז הממשלה תחליט, היא תגיד: "תשמע, מתאים לי להשקיע עוד 300 מיליון אם תעמוד ביעד או אם לא תעמוד ביעד".
אבל ככה, כשאין סמכות ואין אחריות?
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
וזה מה שאומרים האוצר. מכאן אני הולך לדניאל. דניאל, מה מונע ממך, כאוצר, לתקצב כמו שצריך את הנושא של תאונות הדרכים? כי אני יודע שהאוצר מכיר גם את ההסתכלות הכלכלית של העלויות של תאונות הדרכים מבחינת התשתיות, הפצועים וההרוגים.
דניאל שוורץ
¶
נזרקו פה הרבה סכומים, אני אעשה טיפה סדר במה שמתוקצב. אני אדבר רק על פרויקטים שהם לא פרויקטים של פיתוח. לצורך העניין, כביש 65 גולני-דברת שעולה באזור 800 ומעלה מיליון שקל, אני לא סופר אותו כרגע, למרות שזה פרויקט בטיחות פר אקסלנס.
דניאל שוורץ
¶
לא, לא, אבל הכביש הזה נעשה רק בגלל שיקולים בטיחותיים. אני שם את זה בצד כרגע. זה לא כל כביש. יש כבישים שמרחיבים אותם והם לא קשורים לבטיחות בכלל. אבל זה – היה אפשר לספור אותו. נשים את זה בצד.
אשכולות – כבר דיברנו כמה פעמים. יש 110 מיליון שקל בשנה, ל-23' ול-24'. לצערנו, ב-23' הרלב"ד לא ניצלו את התקציב, לפנים משורת הדין הוא ישמר להם להשנה.
סל בטיחות. בשנה שעברה תוקצבו 30 מיליון שקל - - -
משה פסל (הליכוד)
¶
סליחה רגע. היושב-ראש, אתה שומע? הם אומרים שהם צריכים עוד תקציב. אבל לא ניצלו את התקציב. זה דבר הזוי.
ראיק סאלם
¶
אני יכול להסביר? כי לבצע תשתית – זה לוקח זמן. זה לא רק עניין של ללחוץ על כפתור ולהעביר את התקציבים.
ראיק סאלם
¶
אנחנו מדברים על התקציב שהם לא ניצלו בשנה שעברה. עניין התשתיות לוקח זמן – לתכנן, לקדם, לאשר, לתעדף.
משה פסל (הליכוד)
¶
כן, אבל אתה לא יכול לבקש עוד תקציב אם אפילו את התקציב שהביאו לך האוצר אתה לא מצליח לממש. על מה יביאו לך עוד כסף?
דיאנה קוגן
¶
כשאין לך גם עובדים. השנה, למשל, מאיזה חודש אין לנו עבודה? למי יש פועלים? שאלה טובה. כדי להגיע לעבודות של היום היו צריכים לפני שנתיים לפתוח את כל החוזים, את כל המכרזים לפרסם, לקבל את כל העבודות ואז לבצע.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני פחות רוצה לשמוע תירוצים למה לא מבצעים את התקציב. אני רוצה לשמוע מה אנחנו עושים כדי לנצל את זה כמו שצריך.
דניאל, תמשיך בבקשה. אתה גם כן יודע חלק מהדברים, למה לא נוצל התקציב.
יעקב זכריה
¶
בהתחלה הייתה אמירה של השרה שהיא רוצה לראות תוצאות של תוכנית האשכול לפני שממשיכים לאשכולות הבאים. ואז באנו עם תוכנית "עיר בטוחה". לא יכולנו להתקדם עם תוכנית "עיר בטוחה" כי היו"ר שלנו התפטר ולא הייתה מועצה לאשר את הקריטריון.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אבל אתה מבין שאם עכשיו היו משפחות של אנשים שנהרגו בכבישים – אני ממשפחה כזאת. זה כמו להגיד שבגלל הבירוקרטיה לא תיקנו לי את הרמזור. זה נשמע רע, אני אומר את זה בלשון המעטה.
בואו נמשיך. דניאל, בבקשה.
דניאל שוורץ
¶
סל בטיחות, שזה בעצם "השותפים לדרך". בשנה שעברה תוקצבו 30 מיליון שקל מתוך 80. תוקצבו עוד 50, אבל תאריך האחרון להגשת קול קורא היה בנובמבר. משרד התחבורה דחה אותו, בהסכמה איתנו, לפברואר, בגלל המלחמה. הרשויות המקומיות לא יכלו להגיש. לא הגיוני שרשות מקומית לא תגיש בגלל דברים כאלה, אז זה נדחה לשנה הזאת. חוץ ממה שהיה, יש להם עוד 80 מיליון שקל לשנתיים הקרובות.
כשלים ברשת. זה עוד 40 מיליון שקל, עבור צמתים שהם מסוכנים, עוד לפני שהיו בהם תאונות. כלומר, זה לא חלק ממוקדי סיכון. במוקדי הסיכון הפרמטר המרכזי הוא תאונות, שהיו בפועל הרוגים, פצועים. כשלים ברשת – אנחנו מנסים להגיע למקומות שהם מסוכנים, לפני שהיו בהם תאונות. לגבי מוקדי הסיכון כבר דיברו, זה 180 מיליון שקל בשנה.
מיתוני תנועה. 60 מיליון שקל בשנה, גם ל-23' וגם ל-24'. זה תקציב שאמור להשתלב ביחד עם הרבה ממשקים של משרד התחבורה מול הרשויות המקומיות לפרויקטים נקודתיים בעיר שאמורים להוריד את מהירות הנסיעה, שזה הפרמטר המרכזי לחומרת הפגיעה לפי מחקרים שאנחנו מכירים. אם אני זוכר נכון מארז, אם רכב נוסע ב-30 קמ"ש, הסיכוי שיהיה הרוג כבר צונח דרמטית. אם הוא נוסע 50 קמ"ש, חומרת התאונה היא גבוהה מאוד.
דניאל שוורץ
¶
לשבילי אופניים שני מיליארד שקל על פני חומש. החומש הזה כבר התחיל בשנת 21'. זה בערך 400 מיליון שקל לשנה.
דניאל שוורץ
¶
מהתקציב הנוכחי, מה שעבר אתמול, סל כשלים ברשת יורד מ-80 מיליון שקל בשנה ל-40 מיליון שקל בשנה; וסל בטיחות יהיה 130 מיליון שקל לשנתיים הקרובות.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
הבנתי. אני ארצה בישיבה הבאה שאבנר יבוא, שייתן את הסקירה, את העמידה באחריות. יש עוד הרבה נושאים שרציתי לדבר עליהם, כמו שנתתי לך בדוגמאות – התקנה של שעות מנוחה, משא כבד ועוד הרבה דברים. זה מאוד חשוב.
המשטרה. אתם יודעים, עכשיו, במיוחד בתקופה כזו שהאכיפה ובכלל הנוכחות שלכם בכבישים – זה ההבדל בין נסיעה בטוחה לנסיעה לא בטוחה. אנחנו גם נפגשנו ודיברנו ואמרתי לכם שאני מוכן לקדם במלוא המהירות חקיקה שתעזור לכם לקדם את כל הדיגיטציה. היום הדיגיטציה והטכנולוגיה בנושא של בטיחות בדרכים יכולות להביא לתוצאה מיידית. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו גם דיברנו ואמרנו שאנחנו יודעים שהמשטרה מאמינה בזה.
השאלה היא איך זה מתקדם, כי אין מספיק שוטרים, אין מספיק ניידות. ועדת שיינין דיברה על 450 ניידות ב-2005. אנחנו נמצאים היום ב-2024, עם הרבה יותר כבישים, הרבה יותר מכוניות והרבה פחות ניידות. אני נמנע מלהגיד את מספר הניידות שיש כל פעם במשמרת, כדי לא לעודד נסיעה לא בטוחה.
השאלה מה המשטרה עושה עם זה ואיך זה מתקדם. גם ניידות פיזיות, גם אכיפה בכלל, ובמיוחד אכיפה דיגיטלית שהיא יכולה לרשת את כל הארץ בתהליך יחסית מהיר. אשמח לתשובות ובכלל לסקירה שלכם, כל מה שאתם רוצים.
עמיר גי'בלי
¶
בוקר טוב לכולם. כמה נתונים קלים ונצלול לפעילות, אני אעשה את זה כמה שיותר מהר. אז את העלות למשק אתם יודעים – 17 מיליארד ש"ח בשנה.
עמיר גי'בלי
¶
נוכחות ובולטות. לצערי, היום, בתחום הבין-עירוני תצטרכו לחלוף 110 קילומטר בשביל לראות ניידת, כשבתחום העירוני ב-28% מתחנות המשטרה יש שוטר תנועה בודד אחד. 20,000 אנשים נפגעים בכל שנה וכ-350 הרוגים בממוצע. אדוני היושב-ראש, אם אנחנו מדברים על הרוגים, אז צר לי לתקן אותך לרעה: 363 הרוגים בשנת 2023 ולא 360 כמו שדיווחתם.
אבל כשאני מתייחס לנושא הנפגעים, אז יש ירידה: 2,951 נפגעים פחות מ-2022, כשבבין-עירוני 1,256 נפגעים פחות ובעירוני 1,695. אם מדברים על ההרוגים בבין-עירוני ועירוני, השנה סיימנו, כמו שאמרתי, עם 363 הרוגים, שזה 12 הרוגים יותר מהשנה הקודמת. בתחום הבין-עירוני יש ירידה של 12 הרוגים ובתחום העירוני 23 הרוגים יותר מהשנה הקודמת.
קצת נתונים של העשייה של אגף התנועה, ובכלל של משטרת ישראל. הם בעיקר עד חודש ספטמבר כולל, כי מן הסתם מחודש אוקטובר אנחנו כולנו מושקעים בנושא הזה של המלחמה, הבולטות, הבט"ש. אני בטוח שאם היינו ממשיכים את כל השנה ללא המלחמה, התוצרים העסקיים היו הרבה יותר טובים.
נאמר פה יותר מפעם אחת, אני אעשה את זה בבריף. יש ירידה משמעותית במעורבות אוכלוסיות משפיעות. אם אני מדבר על הנהג הלא יהודי, סיימנו את 22' עם 52% מעורבות בקטלניות, השנה עם 43%. אם מדברים על הולכי רגל, ב-22' סיימנו עם 32%, ירדנו ל-30; נהגים צעירים – מ-29% ל-27%; דו גלגלי – מ-25% ל-22%; ובמשאיות – מ-20% ל-12%.
אם אנחנו מדברים על מיקוד הפעילות, חשוב לומר ש-77% מהפעילות האכיפה בוצעה בצירים המשפיעים. כשאני אומר "צירים משפיעים", אפרופו שאלתך מקודם, אלו צירים שהם על פי מחקר אסטרטגי שיש מן הסתם גם לאגף התנועה ולסגן היחידה שיושב פה, גדי. אנחנו מנתחים באופן שוטף. גם הפעילות שלנו, בבואנו לקבוע את תוכנית העבודה, מתבססת על נתונים רב-שנתיים במקומות שההסתברות או כמות התאונות היא הרבה ביותר. את המעט שיש לנו אנחנו משקיעים באותם כבישים. מן הסתם, אפקט השמיכה הקצרה, אתה משקיע את המירב בכבישים שבהם אתה יכול להשפיע הכי הרבה.
81% מהאכיפה היא כנגד העבירות המשפיעות. גם פה, אנחנו מנתחים איזה עבירות גורמות להכי הרבה תאונות דרכים וממקדים את האכיפה אך ורק באותן עבירות; ו-54%, לראייה, ירידה באוכלוסיות המשפיעות. אני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן.
קצת בכל מה שקשור לשימוש בסמכויות. כמעט ל-50,000 איש בשנת 2023 נפסל רישיון נהיגה על ידי המשטרה. אני לא מדבר על בתי המשפט, רק על ידי המשטרה; 17,300 רכבים הושבתו ו-44,000 רכבים ירדו מהכביש על תקינות.
אני מזכיר שוב, אלו נתונים עד חודש ספטמבר כולל. תורידו את החודשיים האלה, אנחנו כמעט ולא עסקנו באכיפה.
אם אנחנו מדברים על יחידת רכב כבד שעושה פעילות מדהימה, 4,279 רכבים כבדים נאסרו לשימוש; 4,265 נשלחו למשרד הרישוי לטסט מחדש; 1,346 נמצאו עם חריגות משקל; 715 כלי רכב הושבתו לחודש או ליותר מחודש; 143 נהגים נפסלו.
עמיר גי'בלי
¶
עוד נתון וקצת דברים שהם ראויים לציון. אם אנחנו מדברים על השכרות, שימו לב לנתון: 51 נהגים נתפסו עם מעל 900 מיקרוגרם בשנת 2023. נתפס נהג משאית עם מעל 26 טון עם 1,067 מיקרוגרם, שזאת אוכלוסייה מיוחדת, מיותר לציין בכמה הוא חרג.
מהירויות חריגות. אפרופו, "מהירות לא מהווה סיכון" – לפחות לא בנתונים. 61 אנשים נתפסו מעל 190 קמ"ש, כש"הכוכב" ביניהם נתפס על 241 קמ"ש ו-13 מעל 220 קמ"ש. אני רוצה לומר לכם שרובם זה בכביש 6, ששם זה שדה תעופה לכל דבר ועניין.
אנחנו עושים את כל המאמצים לבצע אכיפה, אבל כמו שאמרתי, בסוף זה עם המעט שיש לנו. אנחנו משתדלים לעשות את המירב.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
ברשותך, תגיד גם מילה על "משמרות זה"ב". אמרנו שנבדוק הכנסת שח"ם ואתם תעשו בדיקות בתוך - - -
עמיר גי'בלי
¶
סליחה, היחידה הארצית לפינוי צירים. 6,664 כלי רכב. זאת יחידה רק של מתנדבים, שבאים עם הרכבים הפרטיים שלהם ומפנים כלי רכב מהכביש. כמעט בכל מקום שתיסעו בארץ, אם זה בעירוני או בבין-עירוני, כנראה שאתם תעמדו שעות בפקקים.
רק תחשבו מה היה קורה אם לא היה את יחידת היחפ"צ, שבטווח של 20-10 דקות מגיעה ומפנה את הרכב. אם היינו צריכים לחכות לגרר, זה היה שעתיים-שלוש במקרה הטוב.
עמיר גי'בלי
¶
ואני אסיים בכל מה שקשור לכיווני פעולה של 24'. כמובן, הנושא של הגברת הנוכחות והבולטות. אנחנו עומדים הרבה סטטי, בשביל שגם יוכלו לראות אותנו, יש לזה גם משמעות מבחינת אכיפה. נמשיך לנתח ולמפות את הנתונים.
בכל מה שקשור לשימוש בטכנולוגיה ומכשור אכיפה. רפי תכף יסקור את זה. אבל נכון להיום 80% מהאכיפה היא ידנית, 20% היא אוטומטית. אנחנו מאוד היינו רוצים להפוך את המגמה, שתהיה 80% דיגיטלית, בטח ובטח כשמדברים פה לא מעט על נושא של תשתיות. היום כמעט כל מדינת ישראל זה אתר עבודה, אם זה בעירוני ואם זה בבין-עירוני. אין שול. נת"צ, נר"ת, הנתיבים הוזזו ימינה. אין כמעט מקום בבין-עירוני שאפשר לעצור בבטחה כלי רכב. יש לזה גם השפעה דרמטית על נושא האכיפה והבטיחות. ולכן, אני חושב שככל שנקדים את ההצטיידות – היושב-ראש, אתה עזרת לנו לא מעט בתקציבים לרכש של מצלמות ואמצעים טכנולוגיים בשנת 23', על מנת שאנחנו באמת נמקסם את הנושא הזה.
בכל מה שקשור להשלמת התקנים. לצערי, 120 תקנים של שוטרי תנועה בבין-עירוני לא מאוישים. אנחנו הקמנו מינהלת גיוסים שפועלת לאייש את התקנים.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אבל הצד השני של זה הוא שאנחנו עשינו דיון בוועדה לביטחון לאומי בעקבות ועדת המשנה כאן, ובדיון שם אתם אמרתם שתביאו לנו תקציב של אגף התנועה יחד עם מה שקרה בשנים האחרונות ומה התכנונים. לא קיבלנו, אז קשה לנו לעזור לכם. עכשיו יתווספו שני מיליארד שקל למשטרה, יש לי תחושה שזה לא יגיע לאגף התנועה ולא יגיע לאכיפה הדיגיטלית.
אני רוצה לעזור לכם, אבל קצת קשה לי אם אין לי את השקיפות של מה שאתם מקבלים. מה שאני קיבלתי מכל מיני – נקרא לזה "לשעברים" באגף התנועה, שאמרו לי שבקצב הזה פשוט אפשר לוותר על אגף התנועה, זאת הייתה האמירה, כי התקציבים רק יורדים, ההתייחסות יורדת ורק לוקחים משם כוח אדם למשימות אחרות של המשטרה.
עמיר גי'בלי
¶
היושב-ראש, אני סיימתי. אני אאפשר גם לרמ"ד המתנדבים וגם לאכיפה הדיגיטלית. ולשאלתך האחרונה - - -
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
יש לנו רק שתי דקות, אני לא יכול. מישהו צריך לענות לי, רק על זה. אל תדאגו, אני תכף אתן - - -
עמיר גי'בלי
¶
יש פה נציג של אג"ת שמתעסק בתקציבים, תוכל לשמוע אותו אם תרצה. אכיפה דיגיטלית או תקציבים, מה שתחליט, אדוני היושב-ראש. תודה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
רפי, תתחיל ואז נגיע לתקציבים. אבל ממש בקצרה. רפי, רק תגיד לי איך זה הולך, אם זה מתקדם ומה יקרה ב-24'.
רפי וקנין
¶
אני רק אזכיר דבר אחד, בהמשך לדיונים הקודמים. המינהלת לאכיפה דיגיטלית שהוקמה במשטרה, הוקמה לצורך התאמה והכשרת ציוד אמצעי אכיפה דיגיטליים, לא להתעצמות ולא להצטיידות. צריך להבין, התהליך במדינת ישראל הוא קצת יותר בירוקרטי. למרות שמכשור האכיפה שאנחנו מכוונים אליו הוא מכשור שמגיע עם תו תקן אירופאי או אמריקאי, במדינת ישראל אנחנו - - -
רפי וקנין
¶
כרגע אנחנו עדיין בהכשרה של אותו מכשור. ביולי 2024 אנחנו אמורים להעביר את כל מערך המצלמות א-3 מהחברה הפרטית למשטרת ישראל. השקענו הון עתק שם בבחינה של תשתיות ופיתוח. ביולי המערכת עוברת למשטרת ישראל להפעלה מלאה.
תוך כדי כך, אנחנו נערכים להכנסת סנסורים נוספים כמו אנליטיקה ומהירות ממוצעת. אנחנו עושים פיילוט על כביש 90, יחד עם הרלב"ד במשרד התחבורה. אני מזכיר שזה מנעד עבירות, לא רק עבירות מהירות ורמזור אדום, מנעד עבירות שהאנליטיקה יכולה לבצע, למעשה היא מאפשרת לנו לבצע אכיפה של כל עבירה, למעט עבירת שכרות וסמים. אנליטיקה יודעת לעשות את זה.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
אני רוצה להתנצל בפני מי שהגיעו ולא קיבלו זכות דיבור. אנחנו הבטחנו להחזיר את חדר הוועדה עד 13:00, ו-13:00 הגיעה. אני אבקש ממנהלת הוועדה למצוא תאריך, מוקדם מאוד, מקווה שאולי נמצא אפילו לשבוע הבא.
בישיבה הבאה של הוועדה אני ארצה ככה, שימו לב. משרד התחבורה – אני רוצה שיבוא מישהו עם תשובות לכל השאלות. אנחנו גם ניתן לכם את השאלות, כי זה דברים שעלו כאן, תוכנית מטענים, תקנה 168, נושא התוכניות. אנחנו נביא לכם את השאלות.
המשטרה – בשבוע הבא אני רוצה גם התייחסות מאוד מפורטת בנושא של "משמרות זה"ב" ל-2024. אתם גם הבטחתם לנו שתקדמו את הנושא של שח"ם, של שילוב שח"ם עם "משמרות זה"ב"; כל הנושא של אכיפה דיגיטלית; ובכלל האכיפה, מה אנחנו עושים ב-2024, בטח לאור מה שהוצג כאן על ידי דן בן יהודה, מתוך הבנה שאנשים יפרקו עול באיזשהו אופן. יהיה יותר פריקת עול של אנשים ב-2024. פריקת עול יכולה להתבטא גם בדרכים – ואנחנו צריכים להיות מוכנים.
"אור ירוק" – יניב, אני יודע שלא נתתי לך לדבר. בשבוע הבא אני אתן לכם להציג את הדברים.
גם יחיאל מ-"נשק וסע", שקשור ל-"משמרות זה"ב" ולסביבת בתי ספר, אנחנו נרצה שתדברו בשבוע הבא.
משה בקר, וגם גבי – אני יודע שיש לך הרבה מה להגיד, אבל אין כאן כל-כך מי - - -
גבי בן הרוש
¶
דבר אחד אני רוצה לבקש מהוועדה. זה חוזר על עצמו. אני לא רוצה לבקש החזר נסיעות. אתה שומע את משרדי הממשלה, אתה לא שומע את השטח. אנחנו אחרי סיכומים עם משרד התחבורה – מי כמוך יודע – בוועדת הכלכלה, בוועדות המשנה, הם התחייבו לכל מיני נושאים.
אני שיגרתי לאוצר מכתב איך לחסוך 50 מיליארד: לסגור את משרד התחבורה. הינה, יש לך 50 מיליארד.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
ישראל אתה צודק, זה מה שאני הולך לעשות. אנחנו נעשה את זה מסודר. אני רוצה לשמוע את השטח.
היו"ר בועז טופורובסקי
¶
עכשיו שמענו את ההצגה. אני רוצה להגיד לכם עוד פעם: אני לא רגוע. אני אומר את זה. אני רוצה שנעבוד ביחד, כולנו למען המטרה. אין כאן אף אחד שלא רוצה להציל חיים בדרכים. כולנו רוצים. אבל אני קצת מרגיש לא רגוע ואני רוצה לעזור. אני רוצה לעזור, לשים את הזרקור. תשתמשו בי בשביל להילחם את המלחמות שלכם, בשביל זה אני כאן. אני כאן לא בשביל להילחם בכם, אני כאן בשביל שכולנו נילחם ביחד כדי להציל חיים.
תודה רבה. אנחנו נעדכן בהקדם על הישיבה הבאה, וסליחה שלא כולם הצליחו לדבר.
הישיבה ננעלה בשעה 13:04.