פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
26
ועדת הכלכלה
10/01/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ט בטבת התשפ"ד (10 בינואר 2024), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/01/2024
הצעת תקנות הכלבת (חיסון)(תיקון), התשפ"ג-2023
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון), התשפ"ג-2023
מוזמנים
¶
אודליה אסולין דגני - עו"ד, ממונה שירותים וטרינריים ורגולציה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר תמיר גשן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ד"ר דגנית בן דב - אגף רווחת בעלי חיים, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
טל גלבוע - יועצת ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה
ד"ר נעמה זערור כהן - רופאה וטרינרית אחראית מחוז חיפה, משרד הבריאות
רוסלן גוסינוב - מנהל תחום, עיבודים אפידמיולוגים, משרד הבריאות
זהר מור - מנהל אגף אפידמיולוגיה, משרד הבריאות
דניאל שגיא - לשכה משפטית, משרד הבריאות
נדב גולני - עו"ד, רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים
עינת פלינט - מנהלת פרויקטים אסטרטגיים, מרכז השלטון המקומי
הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי
ד"ר אבי צרפתי - יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות
ד"ר שי רודריג - גזבר, ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות
שגיב לוי - פורום עורכי הדין להגנת בעלי החיים בישראל
ארז וול - יועץ משפטי, עמותת תנו לחיות לחיות
רישום פרלמנטרי
¶
הילה לוי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון), התשפ"ג-2023
היו"ר דוד ביטן
¶
בוקר טוב לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא: הצעת תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון), התשפ"ג-2023.
גשן, אתמול קיבלתי טלפונים גם ממשרד הבריאות, ואמרו שהם בכלל לא מעודכנים בנושא. זה נראה לי משונה. הרי תקנות עוברות שימוע או הערות ציבור – אני קורא לזה שימוע. פתאום גם ממרכז השלטון המקומי נאמר שהם רוצים שבועיים לפשרה. לא חשבתי שתקנות כאלה – בסך הכול חיסון כלבת. רבותיי, אני לא מבין. לא הסכמתי לדחות וגם הזמן שלנו חשוב. אנחנו קובעים מהר את הדברים האלה, ואני לא חושב שהיו ועדות שקבעו כל כך מהר את הדברים האלה. אנחנו עושים את זה מהר בשביל לסיים את העניין ולא בשביל לבטל לנו את הדיון יום לפני או לדחות אותו, ואנחנו לא שמים במקומו שום דבר. אנחנו נשתדל לגמור את זה היום, ואם לא נצליח, נעשה ישיבה נוספת תוך כמה ימים.
היו"ר דוד ביטן
¶
כן, יש פה נציגות. בטוח. הרשויות המקומיות פה? משרד הבריאות פה? משרד החקלאות פה, נכון? גשן, אתה מסביר?
ד"ר דגנית בן דב
¶
בוקר טוב, אני מהשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. מדובר בשני תיקונים משמעותיים. התיקון הראשון הוא הארכת תוקף החיסון לכלב שחוסן בחיסונים ראשונים פעמיים, אחת לשנתיים ולא אחת לשנה כמו היום. זאת אומרת, כלב צריך לקבל שני חיסונים ראשונים בהפרש של בין חודש לשלושה חודשים, כלומר, מי שהגור שאצלו הגיע לשלושה חודשים או מי שאימץ כלב שלא היה מחוסן קודם בגיל מבוגר יותר. שני חיסונים ראשונים בהפרש קטן, ואחרי כן חידוש של החיסון פעם בשנתיים ולא פעם בשנה.
ד"ר דגנית בן דב
¶
התוקף של החיסון שהחברות מביאות לארץ – תמיד יש גם חברות יותר קיקיוניות שמייצרות חיסונים – התוקף של החיסון שמגיע לארץ לפי הצהרת היצרן הוא שלוש שנים. השיקול של כל מדינה להחליט האם אחת לשלוש, אחת לשנתיים או אחת לשנה, הוא לפי המצב האפידמיולוגי ולפי ההיענות של האזרחים לחיסון. כמה כלבת יש, ולצערנו, יש לנו כל הזמן.
ד"ר דגנית בן דב
¶
כן. בצפון הארץ יש כל הזמן, וכמה עשרות מקרים מאובחנים בכל שנה. בקו של הגבול הדרומי עם ירדן יש בכל שנה מקרים בודדים.
ד"ר תמיר גשן
¶
ברגע שהנגיף הגיע למוח, אין טיפול. לפני כחודש מת ילד ביריחו, שחודש לפני כן ננשך על ידי כלב משוטט. ילד מהרשות הפלסטינית. במדינות שמסביב לנו כל שנה – בירדן, בלבנון.
ד"ר תמיר גשן
¶
תלוי במקום הנשיכה. ככל שהאדם צעיר יותר וככל שהנשיכה רחוקה יותר מהמוח, הנדידה מתארכת. לפי הספרות זה יכול להגיע גם עד חצי שנה.
ד"ר דגנית בן דב
¶
מכיוון שהחיסון יעיל לשלוש שנים, ומכיוון שמאז שנכנסה לתוקף החובה לסמן כלב בשבב ולהזין את כל המידע עליו.
ד"ר דגנית בן דב
¶
יש אגרת רישיון ואגרת כלבת. אגרת כלבת היא 15.5 שקלים ו-31 שקלים לאגרת רישיון. זאת האגרה. חלק גדול מאוד מהאנשים לא מחסנים במחלקות הווטרינריות אלא אצל וטרינר פרטי, ואז הם צריכים לשלם עלות ביקור, שזה בערך 200 שקל בנוסף.
ד"ר דגנית בן דב
¶
אם אפשר להשלים את המשפט, שעות הקבלה ברוב הרשויות המקומיות הן בשעות עבודה, והעובד יפסיד יותר כסף.
היו"ר דוד ביטן
¶
משרד הבריאות, למה אתם מתנגדים לזה? יש משהו שקשור לבריאות, או רק בגלל שלא התייעצו אתכם, לא הרימו לכם טלפון.
דניאל שגיא
¶
אני מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות. המשרד לא מתנגד. הייתה לנו שיחה אתמול, והגענו לנוסח מוסכם.
היו"ר דוד ביטן
¶
רשויות מקומיות, איזה פשרה אתם צריכים לקבל? לא הבנתי. מה הקשר אליכם בעניין הזה? בגלל שאתם קשורים לווטרינריה העירונית? יש לכם מטלות מיוחדות בתקנות האלה?
ד"ר אבי צרפתי
¶
בוקר טוב, אני יושב-ראש ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. בפועל, במשך כל השנים שמופעל חיסון הכלבת, אנחנו יודעים שהוא מורכב משני חלקים: 1. תשלום בפועל עבור החיסון. את החיסון הרשויות המקומיות קונות ממשרד החקלאות, שהוא היבואן היחיד שיש במדינת ישראל. 2. תשלום עבור אגרת רישוי.
היו"ר דוד ביטן
¶
זה לא אותו הדבר. עד היום היה כל שנה חיסון. איזה היגיון יש לשלם כל שנה כשאתה עושה את זה פעם בשנתיים?
ד"ר אבי צרפתי
¶
כבוד היושב-ראש, אני רוצה לציין עובדה. בדיוק פה עלית על הבעיה בהקשר הזה. הרשויות המקומיות אחראיות בפועל על הפיקוח על הכלבת בכל מדינת ישראל. כפי שאמרו פה הגורמים המקצועיים, הכלבת בשנה האחרונה הרימה ראש, ואפילו היו יותר מקרים השנה מאשר בשנה שעברה. אפילו מת ילד ברשות הפלסטינית. אבל לא זאת הנקודה.
היו"ר דוד ביטן
¶
איזו פשרה אתם רוצים? אני לא הבנתי. של כסף. זה העניין? כל הזמן מגיעים לכסף? אני לא מבין את העניין הזה. הרשויות המקומיות, גם שיתרמו משהו. מה קרה? אני לא מבין. כל דבר שאתם עושים, אתם צריכים לו כיסוי תקציבי? אני לא מבין את העניין הזה. ואחר כך מופיע ראש השלטון המקומי ואומר: הרשויות המקומיות מטפלות הכי יפה. ברור, אתם מקבלים את הכסף אז אתם מטפלים. גם אם הם יקבלו את הכסף, הם יטפלו בזה יפה מאוד. אתם גם צריכים להיות תחת האלונקה. בכל דבר אתם רוצים כסף. זאת לא סיבה לדחות, אני מאוד מצטער. נגמר הסיפור. מצידי, אל תגיעו פשרה, כן תגיעו – זאת לא בעיה שלי. אחר כך תשבו עם משרדי הממשלה ותגיעו לאיזו פשרה שאתם רוצים. זאת לא סיבה לדחות את התקנות.
ד"ר אבי צרפתי
¶
אנחנו מבקשים מנגנון שיסדיר את נושא האגרה בהגבלה לחיסונים או לשנים, על מנת שלא ימוטט את המערך הווטרינרי ברשויות המקומיות.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אבל לא חסרה עבודה. זה לא שהתפקיד של הווטרינר העירוני בנוי בעיקר על נושא החיסונים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
הוא צריך לבדוק את הבשרים, את האיטליזים, את השווקים. יכול להיות שזה יפנה להם קצת זמן לעשות עבודה שם.
היו"ר דוד ביטן
¶
האוצר לא פה. אני מבקש, תקבעו ישיבה עם האוצר, הרשויות ומשרד החקלאות על מנת לסגור את הבעיה התקציבית הזאת. זה לא קשור לתקנות; התקנות יעברו היום בכל מקרה. אנחנו נעזור לכם לסיים את העניין, בסדר? לא נזניח אתכם. גשן, רצית להגיד משהו? הכול בסדר?
ד"ר תמיר גשן
¶
רציתי רק לענות לחבר הכנסת דנינו, שהאגרה היא עבור הפעולה של החיסון, ואם החיסון יהפוך לפעם בשנתיים, האגרה תשולם פעם בשנתיים.
עינת פלינט
¶
אני ממרכז שלטון מקומי. זה לא עניין כלכלי רלוונטי. אנחנו רוצים הסדרה מערכתית-מינהלית, שתוכל לאפשר מעקב ופיקוח של הרשות המקומית אחרי כל הכלבים אצלה. 40 שקל שבן אדם מקבל לשלם אגרה, ואף אחד לא - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
תאמינו לי, הוא בן אדם מאוד חכם. הוא ישב איתכם על זה, ואם צריך, אני מאמין שהוא ילך איתכם. לא צריך לשבת עם האוצר. אני מבטל את הפגישה עם האוצר. זאת הפגישה הכי מהירה שהייתה לי. אין צורך.
ד"ר תמיר גשן
¶
אם יותר לי, חבר הכנסת ביטן, אתמול הגענו – עורכת הדין אסולין דגני, ד"ר צרפתי ואני – להבנות שלא מעכבים את התקנות. אנחנו עובדים על הדברים. לצערי הרב, ההבנות האלה לא באו לידי ביטוי במכתב שיצא ממרכז שלטון מקומי.
הילה אקרמן
¶
אם אפשר להוסיף, אני משלטון אזורי. כמו שעינת אמרה, יש פה גם עניין מינהלתי, לעשות את הכול.
הילה אקרמן
¶
זה גם זה וגם זה. אם מחר בבוקר חותכים את התקציב שמגיע, ואם אנחנו סוכמים ביחד את כל הרשויות המקומיות, אנחנו מדברים על כמה מיליונים. באבחה אחת מחר בבוקר אנחנו חותכים את התקציב ובסוף נפגע ברשויות המקומיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מציע שתשבו עם ד"ר גשן ותגיעו להסכמים. אם תצטרכו את המעורבות שלנו בנושא התקציבי, נקיים עוד ישיבה של חצי שעה בעניין הזה.
היו"ר דוד ביטן
¶
הבנתי. היא אומרת שיש הבדל בין רשויות מקומיות למועצות אזוריות, ושם המצב הכלכלי הרבה יותר קשה, מצד אחד, ודבר שני, אין כל כך הרבה פעולות שהם צריכים לעשות ולגבות עליהן אגרות. נניח, משחטות ודברים מהסוג הזה, שנמצאות בעיקר ברשויות המקומיות.
הילה אקרמן
¶
חשוב להגיד שאנחנו אלה שעושים את הפיקוח. בסוף אנחנו נפגע בפיקוח על הכלבת, ואני בטוחה שכל היושבים פה לא רוצים לפגוע בפיקוח על הכלבת. אם לא נותנים לווטרינרים אמצעים לעשות את זה - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
זה שעוברים מפעם בשנה לפעם בשנתיים, לא משנה את הפיקוח על הכלבת. זה לא ברור לי לגמרי, ואני לא יודע מה אתם רוצים.
הילה אקרמן
¶
אם חס וחלילה נצמצם את שעות הקבלה של הווטרינר, יכולים עוד אנשים ללכת לווטרינרים הפרטיים, ואנחנו דווקא רוצים לתת את השירות הזה.
טל גלבוע
¶
אני רוצה לומר כמה דברים. עם כל הכבוד, עד שבוע שעבר היו לי שישה שלבים. היום יש לי חמישה כלבים בבית.
טל גלבוע
¶
סתם, אני ממש לא לוקחת אותו. אנחנו רבים בדרך כלל. אני רוצה לומר שעם כל הכבוד, המערך הווטרינרי ברשויות צריך רוויזיה אחרת לחלוטין. כמו שהיא אמרה, עם חלקיות המשרה. הסיפור של הכלבת – גם להגיע לווטרינר הרשותי, וגם 15 שקלים של החיסון, זה לא מה שצריך לעצור את התקנות היום.
טל גלבוע
¶
אם התקציב של חיסוני הכלבת היה מגיע למחלקות הווטרינריות של מדינת ישראל, הייתי אומרת לך סבבה. אבל זה פשוט לא ככה, זה לא נכנס לאותו כיס, והרשויות עושות עם התקציב הזה מה שהן רוצות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין קשר, הבנו את זה. גשן, שב איתם. אם אתם צריכים אותנו לעזרה, תודיע לי, או שאתם תודיעו. לא משנה, ואז נקיים עוד ישיבה של חצי שעה עם האוצר ועם כולם. לא נזניח את העניין, אם צריך לעשות משהו. אל תדאגו.
ד"ר תמיר גשן
¶
אני רק רוצה להעיר דבר אחד, אגרת רישיון שנתית נותרת בעינה, ויש כלים מינהליים שהרשויות צריכות להפעיל.
ד"ר דגנית בן דב
¶
המחיר קבוע בחוק. זאת אגרה שקבועה בחוק ובתקנות. שתי האגרות, גם הכלבת וגם הרישיון, קבועות בנפרד בחקיקה.
שגיב לוי
¶
שלום, אני מייצג את המגזר הפרטי, את הלקוחות של כל הפורום הזה. אני מייצג את בעלי הכלבים. אנחנו פורום עורכי דין למען בעלי חיים.
שגיב לוי
¶
יש היום תחום, שאני מייצג אותו, תחום דיני בעלי חיים. יש אנשים כמונו שמחזיקים חמישה כלבים בבית. כלבים קצת מאתגרים.
היו"ר דוד ביטן
¶
בסדר גמור, יפה מאוד. אל תודה לי, תודה לד"ר גשן. תתחילו לקרוא. תרשמו שאם אנחנו צריכים ישיבה, נעשה ישיבה רק על העניין הזה, בסדר? לא נזניח את זה, אין לכם מה לדאוג.
אודליה אסולין דגני
¶
תקנות הכלבת (חיסון) (תיקון), התשפ"ד–2024
תיקון תקנה 1 1.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 16 לפקודת הכלבת, 1934, ולפי סעיף 22(א) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה – 1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, אני מתקין תקנות אלה:
יש צורך להסביר?
אודליה אסולין דגני
¶
אני ממשיכה.
תיקון תקנה 3
2.
בתקנה 3 לתקנות העיקריות-
1. במקום תקנת משנה (א) יבוא:
"(א) לא יחזיק אדם כלב אלא אם כן הכלב חוסן בהתאם לאחד מאלה, ולאחר מכן בחיסונים נוספים שההפרש בין כל חיסון לחיסון שקדם לו אינו עולה על שנתיים:
1. הכלב חוסן בהתאם למפורט להלן:
1. בחיסון ראשון בגיל חודשיים וחצי עד גיל שלושה חודשים, ואם הכלב הגיע לחזקתו בגיל העולה על שלושה חודשים ולא חוסן בעבר – הוא חוסן בחיסון ראשון עם הגיעו לחזקתו;
1. בחיסון שני בתוך תקופה שלא פחתה מחודש ולא עלתה על 3 חודשים ממועד חיסונו הראשון, ואם הכלב הגיע לחזקתו לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד החיסון הראשון – הוא חוסן בחיסון שני עם הגיעו לחזקתו.
1. הכלב חוסן בשני חיסונים לפחות לפני כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024).";
שלום דנינו (הליכוד)
¶
עוד שאלה, איך מודדים את הזמן? כל כלב בנפרד מהחיסונים שלו, יש לו לוח זמנים אישי?
ד"ר דגנית בן דב
¶
כן, גם היום, מכוח החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, אותו חוק שקובע גם את חובת הרישיון והסכום של הרישיון, הוקם מאגר ארצי לסימון כלבים. יש חובת סימון כל כלב בשבב, שזה מספר תעודת הזהות האישי והפרטי, וכל חיסון כלבת חייב להיות מדווח למאגר הארצי. כל אחד יכול להיכנס למאגר הארצי ולראות את תאריכי החיסונים, מתי הכלב חוסן. יש לנו מעקב מאוד מאוד טוב. לקח כמה שנים עד שכמעט כל הרשויות המקומיות מדווחות בצורה מסודרת למאגר, ויש רישום פרטני לכל אחד מהכלבים. עד עכשיו הייתה חובת חיסון מגיל 3 חודשים אחת לשנה, והשינוי הוא שהכלב יקבל שני חיסונים ראשונים – כמו שאנחנו מכירים מתינוקות – חיסון וחיסון דחף.
ד"ר דגנית בן דב
¶
גם מהקורונה וגם מתינוקות באופן סדיר – חיסון וחיסון דחף. זה נותן רמה חיסונית יותר טובה מאשר שני חיסונים ראשונים בהפרש של שנה, ואחר כך אפשר לחדש בכל שנתיים, ועדיין לשמור על רמת חיסוניות מאוד גבוהה בכלבים.
אודליה אסולין דגני
¶
חשוב לציין שלגבי מועד התחילה, הכנסנו מועד תחילה קבוע בזמן כדי שיהיה ברור עד מתי צריך להיות הכלב מחוסן לעניין החיסון הבא.
1. בתקנת משנה (א1) -
1. במקום "חלפה שנה מיום חיסונו האחרון של כלב, רשאי הרופא הווטרינר העירוני להתיר" יבוא "על אף האמור בתקנת משנה (א), הרופא הווטרינר העירוני רשאי להתיר";
1. אחרי "את החזקתו של הכלב בלא חיסון" יבוא "כאמור בתקנת משנה (א)";
1. המילה "נוספים" – תימחק;
אודליה אסולין דגני
¶
התקנה מדברת על מצב שבו הרופא הווטרינר העירוני, מגיעה אליו בקשה לדחיית מועד החיסון בגלל מצבו הבריאותי של הכלב. בעבר הייתה אפשרות להתיר אחזקתו של כלב בלא חיסון אחרי שחוסן חיסון אחרון. כאן אנחנו מבקשים להבהיר שניתן להתיר החזקה של הכלב בלא חיסון לתקופה של שלושה חודשים, ולהאריך בשלושה חודשים. המילה נוספים מתייחסת לשלושת החודשים הנוספים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
לא נעים לי להגיד, אבל אצלנו, ביישוב מתקדם כמו עומר, שלוש הבנות שלי, כל אחת מהן ננשכה פעמיים. לא בגלל הווטרינר אלא בגלל הפיקוח הכושל. זה האלמנט שיותר חשוב.
ד"ר דגנית בן דב
¶
המגבלות האלה נקובות בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים. אסור להוציא כלב למרחב ציבורי, אלא אם הוא מוחזק ברצועה. אפילו אורך הרצועה מוגבל ל-5 מטרים לכלב רגיל – זה בעצם אורך הרצועות פלקסי – ול-2 מטר לכלב מסוכן וזמם לכלב מסוכן. בעצם, אסור לשחרר כלב, ולא משנה כמה פעמים הוא מחוסן ולא משנה כמה הוא מאולף. אסור לשחרר כלב במרחב ציבורי, למעט בגן כלבים מסודר.
ד"ר דגנית בן דב
¶
אם יורשה לי, גם פה יש בעיה של שעות עבודה. הפקחים לא נמצאים כשאנשים מוציאים את הכלב לטיול.
ד"ר שי רודריג
¶
שלום, אני הרופא רשותי של מועצה אזורית הגלבוע. רציתי להעיר, בהמשך להערתו של חבר הכנסת דנינו, בדיוק בנושא הזה. נדרשת רפורמה משמעותית בתקצוב ובתגבור. אי-אפשר לתת לכל רשות מקומית לעשות כראות עיניה. עומר רשות עשירה, ובכל זאת, תראה מה נאמר, ולא אוסיף.
היו"ר דוד ביטן
¶
ברור שזה לא קשור לתקנות האלה, וגם אי-אפשר לשים פקח בכל מקום. אנשים צריכים להיות בסדר בדברים האלה, והם לא בסדר. לא הרשות לא בסדר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אז לא ללכת לטובת האזרח? לא צריך לחסן פעם בשנה, אפשר לחסן פעם בשנתיים. בגלל שאתם נפגעים טיפה בתקציב, לא נעשה את זה? אני לא מבין את הבקשה הזאת. יש גבול לכל דבר.
טל גלבוע
¶
מצב הכלבים במדינת ישראל חמור מאוד. אנחנו ממיתים כלבים כל הזמן בהסגרים הרשותיים, כי אין בתים מאמצים. עכשיו זאת תקופה קצת יותר טובה בגלל המלחמה, אבל בשורה התחתונה, כל פוסט שאני מעלה, כל בן אדם כותב לי, חייבים שהטיפול בכלבים יהיה כמו בן אדם שמשלם קופת חולים. אתם לא מבינים את ההוצאות על האזרח. מצד אחד אנחנו רוצים שהם יאמצו כלבים - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, אני מכיר אותך. אני מכיר. אם לא הייתי מכיר אותך ואת הדעות שלך, אז לא הייתי. לגבי הרשויות המקומיות, כמו שאמרנו, תשבו עם גשן ותנסו להגיע למשהו. לא תגיעו? אנחנו נמצאים פה ונעזור לכם להגיע, בסדר? זאת לא סיבה, בגלל שאתם נפגעים באיזה מיליון שקל - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
יכול להיות שהרשויות נפגעות בגלל הרפורמה הזאת, וזאת רפורמה מבחינתי – פעם בשנתיים. יכול להיות שאתם תיפגעו קצת, לא קרה כלום. יש לכם הכנסות ותקציבים ממקורות אחרים. לא צריך להגזים ובכל דבר לבוא ולעשות לנו חשבון של גרוש מגרוש. זה לא עובד ככה במציאות. צריך ללכת לטובת האזרח, ואם סוף-סוף הם הגיעו למסקנה שבריאותית לא צריך פעם בשנה, אז על הכיפאק, כל הכבוד, בלי לפגוע בנשוא של הכלבת.
היו"ר דוד ביטן
¶
הם יישבו איתכם, אין בעיה. אמרתי, אנחנו נעזור לכם. אין שום בעיה. תפסיקו להיות גרושונים כאלה, שעל כל דבר עושים לי חישוב. זה לא מתקבל על הדעת.
ד"ר תמיר גשן
¶
יש עוד פרט אחד בקצה שכולם שוכחים, שבקצה המחט של המזרק יש כלב, וכשמזריקים לכלב תרופות או תכשירים, שמבחינה מדעית אנחנו משוכנעים שאין בזה צורך, זה עלול לגרום נזק גם אם הנזק הוא שולי.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
זה גם הפריון של המשק. זה שעות, זה לנסוע עם האוטו, לחכות לווטרינר. זה הרבה שעות מסביב ל-35 שקלים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אין פה נזק גדול מבחינה תקציבית. יכול להיות שלגבי מועצות אזוריות, שהן פחות עשירות, חוץ מכמה מועצות - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
ראשון לציון ומודיעין – עם הכסף שיש להן, הן יכולות לספוג 100,000 שקל, אבל לפעמים רשויות אזוריות לא יכולות לספוג. אני מקבל את זה.
היו"ר דוד ביטן
¶
נכון, אני מכיר את זה. יכול להיות שייתנו סיוע לרשויות האלה, בסוציו-אקונומי נמוך, וגם לרשויות אזוריות לתקופה של שנה-שנתיים עד שזה יתאזן. אתם תבדקו את זה.
טל גלבוע
¶
לא נעים לי להגיד, הם גם לא מחסנים. הווטרינר של עוספיא ודליה קיבל 160,000 שקל ממשרד החקלאות, הלך וחיסן בעצמו את כל הכלבים. יש לפה ולשם, וצריך לראות את התמונה הגדולה.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מאמין שאתם תשבו איתם על זה – יש פה טעם בישיבה איתם. תשבו איתם, זה התפקיד שלכם, זה התפקיד שלהם. תשבו, ותראו איך אפשר להסתדר. צריך לעזור פה ושם, לפחות בהתחלה עד שיהיה איזון של המערכת. תמשיכי לקרוא.
אודליה אסולין דגני
¶
1. בתקנת משנה (א2) -
0. במקום "הוארכה התקופה להחזקת כלב בלא חיסון כאמור בתקנת משנה (א1)" יבוא "התיר הרופא הווטרינר העירוני החזקת כלב בלא חיסון כאמור בתקנת משנה (א1)";
0. המילים "מיום חיסונו האחרון" - יימחקו;
אודליה אסולין דגני
¶
זה תוספת בעקבות הסכמות עם משרד הבריאות.
0. בסופה יבוא: לא ניתן לכלב חיסון כלל, רשאי לתת היתר כאמור מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בלבד;
מתן היתר להארכת החזקת הכלב בלא חיסון כלל, מעולם, ייתן רק מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ולא מי שהוסמך על ידו לפי תקנות אלה.
1. בתקנת משנה (א3) -
1. במקום "תום תקופת החיסון" יבוא "מועד החיסון או תום";
1. אחרי "לפי העניין" יבוא "או במועד מאוחר יותר, אם אישר זאת המנהל לפי בקשת בעל הכלב".
לעניין תקנה זאת, המנהל רשאי להאריך את התקופה שבה מוחזק כלב בלא חיסון מעבר להארכה של הרופא הווטרינר העירוני, על בסיס בקשה של בעל הכלב, מטעמים של בריאות הכלב על פי בקשתו. לפני התיקון, בעל הכלב היה רשאי להגיש את הבקשה עד שלושים יום לפני תום מועד החיסון, או תקופת ההיתר – ההארכה – שניתנה לו להחזיק את הכלב בלא חיסון. כאן אנחנו רוצים לאפשר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שבעל הכלב יוכל להגיש את הבקשה גם במועד מאוחר יותר. למשל, כמו עכשיו, אנחנו רואים מצבים שבהם יש מלחמה, אנשים במילואים, כל מיני סיבות שבגללן בעל הכלב לא יכול להגיש בזמן, שיהיה לו שיקול דעת לאפשר הגשת בקשה במועד מאוחר יותר.
תיקון תקנה 6
3.
בתקנה 6 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א) -
1. בפסקה (2), במקום "קיבל" יבוא "ביקש" ובמקום "ומצא" יבוא "ובהתאם למידע שקיבל מצא";
התקנה הזאת מדברת על תפקידו של הווטרינר המחסן, איזה פרטים הוא מבקש לברר מול בעל הכלב, כאשר הוא מגיע לחסן את הכלב. התקנה טרם התיקון דרשה שהבעלים של הכלב יעביר בצורה של הצהרה מידע על כל טיפול רפואי שניתן לבעל החיים, בתקופה של 14 יום לפני החיסון. לפי אותו מידע, היה מחליט הרופא הווטרינר המחסן אם יש איזושהי מניעה, אם הטיפול הרפואי שקיבל אותו בעל חיים לפני, הייתה יכולה לפגוע ביעילות החיסון. אנחנו ביקשנו להפוך את זה ל-ביקש מבעליו, כלומר שזאת תהיה פנייה פוזיטיבית לבעלים.
ד"ר דגנית בן דב
¶
אולי אני אחדד. החובה בנוסח הקודם הייתה – קיבל מבעליו מידע, מה שיצר מצב שבו אם הווטרינר לא קיבל את המידע, בעצם הוא עבר עבירה. נטל הפעולה עבר לבעלים, והווטרינר צריך לבקש את המידע, ועל סמך המידע שהוא קיבל הוא צריך לפעול בצורה מקצועית. אותו דבר נכון גם לתיקון הבא לגבי נשיכה.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
למה? בדיעבד. אם הכלב קיבל סוג של טיפול, שסותר את החיסון, לא חובתו לעשות את זה? להגיד את זה? למה להסתיר את זה? אם קרה והכלב הזה נשך ופגע במישהו בכלבת, כי הוא לא מחוסן בפועל, רק קיבל את הזריקה, למה שלא תהיה חובה כזאת?
ד"ר דגנית בן דב
¶
החובה של החיסון קבועה ומתועדת. השאלה היא האם הכלב קיבל טיפול רפואי. לפעמים גם הבעלים לא יודע.
ד"ר דגנית בן דב
¶
ועדיין, יש לא מעט מקרים, שאחד מבני המשפחה הוא זה שהלך לקבל את הטיפול, ואחד מבני המשפחה - - -
ד"ר תמיר גשן
¶
חבר הכנסת דנינו, מדובר במקרי קצה קלושים. בדרך כלל זה הרופא הווטרינר הפרטי שמטפל בכלב. יש לו את התיק הרפואי והוא מכיר מה הכלב קיבל. הדבר היותר מדאיג הוא שמגיע כלב – אתמול הלכתי לרופא העירוני לחסן את בעלי החיים שלי, ושם הרופא העירוני לא מכיר את ההיסטוריה הרפואית של הכלב. לכן, הוא צריך לבקש את ההיסטוריה מבעלי הכלב.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
אני עדיין חושב שחובתו של הבעלים לתת אינפורמציה. אם הוא לא יודע – לא יודע; אם הוא יודע – זאת חובתו. אולי הוא רוצה להקל עם עצמו ולהגיד שזה לא כזה חשוב, זה לא כזה דחוף. ואם בסוף זה מדכא את החיסון, מה עשינו בזה?
אודליה אסולין דגני
¶
בכל מקרה, אני רק אומר שהתקנה מתייחסת לחובות המחסן, הרופא הווטרינר שמוסמך לחסן כלבים. לכן, לא רצינו ליצור מצב שבו אנחנו מטילים חובה על הרופא הווטרינר המחסן, שהוא לא יכול לעמוד בה. זה הפך ללשון בקשה מלשון קבלה של המידע הרפואי. הוא יכול לבקש מהבעלים למסור מידע, אבל הוא לא להכריח אותו.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
ברור לי שהווטרינר לא אחראי על האינפורמציה, לשאוב אותה בכוח. הוא מבקש, ועדיין אני חושב שחובתו של הבעלים למסור.
טל גלבוע
¶
אני באמת לא יודעת מה הכלבים שלי מקבלים ולא מקבלים. אני לא וטרינרית, אני לא מבינה בזה. יכולים לבקש, אם אני יכולה להגיד – סבבה.
אודליה אסולין דגני
¶
רצינו לוודא שהרופא הווטרינר בקופה של עשרה ימים לפני מועד החיסון, והבעלים של הכלב מאשר שהכלב לא נשך. בדרך כלל, כאשר כלב נושך הוא נכנס להסגר או במקרה של תצפית בית. למרות זאת, במקרה הזה, נדרש הרופא הווטרינר המחסן לשאול את הבעלים של הכלב את השאלה הזאת, לגבי אותם מקרים שלא ידועים וכדי לוודא את זה.
1. במקום בפסקה (4) יבוא:
"(4) שאל את בעליו אם למיטב ידיעתו, בעל החיים נשך בתקופה של עשרה ימים לפני יום החיסון, ונענה בשלילה".
רצינו לוודא שהרופא הווטרינר המחסן פונה לבעלים של הכלב כדי לוודא מולו שהכלב לא נשך בתקופה של עשרה ימים לפני מועד החיסון, והבעלים של הכלב מאשר שהכלב לא נשך. בדרך כלל, כאשר כלב נושך, הוא נכנס להסגר ויש מידע לגבי הסגר כלבת או במקרה של תצפית בית. ולמרות זאת, במקרה הזה, לפני החיסון נדרש הרופא הווטרינר המחסן לשאול את הבעלים של הכלב את השאלה הזאת, לגבי אותם מקרים שאולי לא ידועים, וכדי לוודא זאת.
תחילה
4.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024).
ד"ר אבי צרפתי
¶
בדיוק רצינו לדבר על התחולה. מעבר לזה שנמצא את הדרך על מנת לצמצם את הפגיעה בנושא הרישוי והאגרות, יש לנו בעיה של התאמת המערכות המחשוביות לקלוט את התהליכים האלה. היום אנחנו מבצעים תזכורות לאנשים באמצעות מסרונים, ואנחנו מחויבים על פי חוק לעדכן את האנשים שהם חייבים לבוא לחסן.
ד"ר אבי צרפתי
¶
כשאנחנו לוקחים את ההקשר של המערכות, גם הפרטיות וגם העירוניות, אנחנו צריכים סדר גודל של חצי שנה.
היו"ר דוד ביטן
¶
תגיעו להסכמה, ואחר כך נהלים וכולי, אתם יכולים כמה זמן שאתם רוצים. זה לא מעניין אותי.
היו"ר דוד ביטן
¶
אנחנו נקבע פה ישיבה לעוד חודש. עד אז, תשבו ותנסו להגיע למה שתגיעו. טל, שמעת את הערה של דנינו? תבדקי אותה לראות אם אפשר לעשות משהו בעניין הזה. בלי קשר, אני רוצה שתשבו גם עם האוצר. לאור מה שאמרתם על הסיכונים, שרוב הבעיה זה כניסת כלבים מקו התפר, גם מירדן וגם מיהודה ושומרון - - -
היו"ר דוד ביטן
¶
אני חושב שצריך לתת תקציב למשרד החקלאות ללוכדי כלבים בקו התפר, על מנת שתוכלו לתפוס את הכלבים האלה. סיירת כזאת.
היו"ר דוד ביטן
¶
לא, לא. דווקא הלוכדים יבואו דווקא לא מהרשויות, כי אתם משתמשים בפקחים לדברים אחרים. אני רוצה אותם רק לעניין הזה, של לכידת כלבים משוטטים שבאים מקו התפר, מיהודה ושומרון.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני רוצה שתקבלו תקציב ללוכדים מיוחדים בעניין הזה, בגלל הסיכונים של הכלבת. אתה אומר בעצמך, שאדם שזה מגיע לו למוח – הוא מת.
טל גלבוע
¶
היום אנחנו נמצאים במצב שיש להקות כלבים בעוטף עזה, שנכנסות מעזה. משרד החקלאות תקצב ב-2 מיליון שקל את הרשויות.
טל גלבוע
¶
חלקם יכולים לצאת לאימוץ, חלקם כלבים מתפרעים. אתה מדבר על הלכידה, אבל זה סיפור הרבה יותר גדול. אין איפה לשים אותם, וזאת השורה התחתונה היום במדינת ישראל.
ד"ר תמיר גשן
¶
אם יותר לי להאיר את הבעיה בפנס, הבעיה היום בישראל היא פחות של הכלבים ויותר של חיות הבר. אם אנחנו מסתכלים על השנים האחרונות, המאגר הגדול של כלבת - - -
ד"ר תמיר גשן
¶
באירוע של חיות בר, משרד החקלאות משקיע בשנים האחרונות מעל 7 מיליון שקלים בפיזור פיתיונות לחיסול חיות בר מהאוויר.
היו"ר דוד ביטן
¶
אתם עושים את זה? אז כלבים וחיות בר, אין בעיה. נעשה ישיבה בעוד חודש על העניין הזה, ועד אז תביאו לנו תשובות, כולל עם האוצר. הפעם תזמינו את האוצר לפגישה. זה ללא קשר לאישור התקנות. העליתם בעיה, אנחנו רוצים לטפל בה.
אלי דלל (הליכוד)
¶
אתה מדבר על לוכדים ואני חייב לומר לך שעד לפני שנתיים, חלק גדול מהרשויות יש להן לוכדים אבל אין להם נשקים ללכוד.
ד"ר דגנית בן דב
¶
בדיוק בהקשר הזה וגם בהקשר הקודם בנוגע לעוד לוכדי כלבים, לדיון הבא חשוב מאוד להביא גם את משרד הפנים. לא אוצר – פנים.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני מעדיף שזה יעבור דרך משרד החקלאות ולא דרך הרשויות. הרשויות מנצלות את זה לדברים אחרים. לא משנה, מה שיוחלט מקובל עליי. הגוף המקצועי, שיחליטו מה הם רוצים.
שלום דנינו (הליכוד)
¶
כמה לכם נתונים כמה ננשכו ולא התגלתה אצלם כלבת? שנקבל סדר גודל. כמה ננשכו על ידי כלבים מחוסנים, שנכנסו להסגר?
ד"ר תמיר גשן
¶
אם יותר לי, אני חושב שהדיון צריך להיות יותר מעמיק רק מתקנים, כי בסוף נלכוד כלבים ולא יהיה לאן להעביר אותם.
ד"ר אבי צרפתי
¶
כבוד היושב-ראש, קודם כול, ברכות על העניין כי אנחנו נשמח שתהיה אוזן קשבת בהקשר הזה. מערך הווטרינריה במדינת ישראל, לפחות בהקשר של מניעת מחלות וטיפול בנושאים האלה, יש לו קשר הדוק בין משרד החקלאות לבין הרשויות המקומיות.
היו"ר דוד ביטן
¶
אני חושב שקשור יותר לוועדת בריאות. משכתי את זה עכשיו אליי רק בנושא שעלה מהתקנות האלה.
ד"ר אבי צרפתי
¶
התפקוד בנושא של כלבים משוטטים, חיסוני כלבת ומניעת המחלה הזאת, יש לו קשר הדוק בין משרד החקלאות לרשויות המקומיות. צריך לקחת את זה כמכלול אחד.
היו"ר דוד ביטן
¶
תשאיר את זה לדיון שיהיה בעניין הזה.
יש עוד הערות? לא. אני מצביע על התקנות. מי בעד התקנות כפי שהוקראו והותקנו פה?
הצבעה
אושרו.