ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/01/2024

חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



77
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/01/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 219
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 13:15
סדר היום
הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים
יעל ויינר - ראש תחום משפט בין-לאומי פומבי, משרד המשפטים

שירה סיידלר עמנואל - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

עילם שניר - המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

סמדר פרידמן - מתמחה בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים

הילה בוסקילה - הנהלת בתי המשפט

גדי אלבז - הנהלת בתי המשפט

פרופ' טליה איינהורן - חברה קבועה באקדמיה הבין-לאומית למשפט השוואתי

שי שרביט - עו"ד, משרד גורניצקי ושות'

אסף נימוי - עו"ד, משרד מיתר עורכי דין

יובל נעים - עו"ד, משרד עורכי הדין ERM
ייעוץ משפטי
נעמה מנחמי
מ"מ מנהל הוועדה
איילת חאקימיאן
רכז פרלמנטרי בוועדה
אבירן יחזקאל
רשם פרלמנטרי
ויקטור ינין


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ג-2023, מ/1651
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו שבנו, מקווה שהתרעננתם. אנחנו חוזרים לסעיף?
נעמה מנחמי
אני חושבת שסיימנו את סעיף 17. הגענו לאזור הסעדים הזמניים.
היו"ר שמחה רוטמן
פנקו אותנו בהסבר על הסעדים הזמניים.
יעל ויינר
העניין של סעדים זמניים זה חידוש שנכנס בחוק המודל, בתיקון שנעשה ב-2006, אחרי שהיה ברור שזה היה חסר בנוסח המקורי של חוק המודל. חוק המודל מדבר על שני סוגים של סעדים זמניים: סעד זמני וצו מקדמי. סעד זמני – זה סעד במעמד שני הצדדים, שני הצדדים יכולים לטעון ויש רשימה איזה סעדים זמניים הבורר יכול לתת, אנחנו נגיע אליה עוד מעט. צו מקדמי – זה סעד במעמד צד אחד.

אנחנו בחרנו לאמץ רק את החלק של הסעדים הזמניים במעמד שני הצדדים. צו מקדמי במעמד צד אחד זה דבר שהוא שנוי במחלוקת. זאת אומרת, בתי משפט יוכלו לתת דברים כאלה, אבל לתת סמכות לבוררים לתת את זה, זה דבר שאנחנו לא אימצנו בחוק שלנו.

מבחינת הסטטיסטיקה. בערך שליש מהמדינות שאימצו את חוק המודל, אימצו את הפרק על סעדים זמניים. אבל רק חצי מאותו שליש אימץ גם את הצווים המקדמיים. כלומר, ברור שזו סוגיה שהיא שנויה במחלוקת. גם בהתייעצויות הפנימיות שאנחנו ערכנו עם בעלי עניין חשבנו שזה האיזון הנכון.

אלה כמה דברי פתיחה קצרים.
היו"ר שמחה רוטמן
18(א).
נעמה מנחמי
פרק ה': סעד זמני. סימן א': סעד זמני מאת הרכב הבוררים.

18. סמכות הרכב הבוררים לתת סעד זמני:

(א) אם לא הסכימו הצדדים אחרת, רשאי הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים (בפרק זה – המבקש), לתת סעד זמני.
היו"ר שמחה רוטמן
במדינות בעולם שבהן הבוררים לא נותנים סעד זמני, מי שנותן את הסעדים הזמניים זה בית המשפט?
יעל ויינר
כן, וגם במצב שהבוררים יכולים לתת סעד זמני זה לא פוסל פנייה לבית משפט לבקש ממנו סעד זמני. כלומר, יש לבעלי הדין - - -
היו"ר שמחה רוטמן
סמכות מקבילה?
יעל ויינר
כן.
שי שרביט
יש לי הערה קטנה. הנוסח הנוכחי של הסעיף ניטרלי לגמרי והוא לא עושה הבחנה אמיתית מהותית בין סעד זמני לסעד ארעי כמו שאנחנו מגדירים אותו בדין הישראלי. הוא לא מתייחס לשאלה האם זה במעמד צד אחד או במעמד שני הצדדים. אני מסכים עם העמדה של משרד המשפטים שלא צריך לאמץ את הסוגיה של סעדים ארעיים, אבל כן צריך להסדיר שהסוגיה של הסעדים הזמניים לא תכלול סעדים ארעיים במעמד צד אחד.

הלשון כרגע לא מוציאה את זה, היא מתייחסת לסעד זמני בצורה ניטרלית.
היו"ר שמחה רוטמן
למה שלא תהיה את האפשרות?
שי שרביט
אני אסביר את זה בצורה פשוטה. אנחנו חושבים פה בחדר על בוררות מסחרית, על ICC, על LCIA, על מוסדות בוררות גדולים. יש גם המון מוסדות בוררות קיקיוניים קטנים במדינות עולם שלישי ולמטה מכך. בתור מישהו שעושה עסקה אתה לא רוצה שיום אחד ינחת אצלך במייל צו, כשלא ידעת בכלל על הליך הבוררות וניתן נגדך צו שאתה רשאי לעשות משהו או לא רשאי לעשות משהו, גם אם זה בצורה ארעית.

צריך לזכור שזה הליכים פרטיים. תיאורטית, אני יכול מחר לפתוח הליך ב- ICCנגד גורם מסחרי או פרטי כלשהו ואף אחד לא יידע על זה עד הרגע שאני חושף את זה. אם ייתנו לי את האפשרות לעשות את זה במעמד צד אחד ולקבל צווים במעמד צד אחד, זה פתח לבעייתיות.
היו"ר שמחה רוטמן
ובמה זה שונה אם יביאו את זה לבית משפט ממדינה אחרת?
שי שרביט
ההנחה היא שבתי משפט כפופים לסטנדרטים יותר גבוהים. וגם, פה בהסדר אנחנו מאפשרים לאכוף את הסעד הזמני הזה, עם ביקורת שיפוטית יחסית מצומצמת.

אני רוצה לתת עוד דקה של הקדמה, כדי שתבינו גם את המסגרת הפרקטית של הדברים האלה. יש שלושה סוגי הליכים שאנחנו מדברים עליהם פה, שאחד הוא מחוץ להסדר כרגע ושניים אמורים להיות בפנים: הסעד הזמני הרגיל – כמו שאנחנו מכירים, מגישים בקשה לבוררות, עם כתב תביעה או עם הבקשה לבוררות.

האופציה השנייה – מוסדות הבוררות בשנים האחרונות הבינו שהם צריכים לתת מענה גם לתקופה שלפני הגשת כתב תביעה וכתב הגנה. לכן הם הציגו הליך שנקרא בוררות חירום. בוררות חירום זאת אפשרות לפנות לבורר לפני שהתמנה הטריבונל שאמור להכריע בסכסוך עצמו, הוא אמור לעסוק אך ורק בשאלת הסעדים הזמניים. רוב המוסדות הגדולים לא מאפשרים לבורר חירום להעניק סעד במעמד צד אחד.

אז הצורה הראשונה – זה במעמד צד אחד. הצורה השנייה – זה בורר חירום, עוד לפני שהתחיל הליך הבוררות העיקרי ולפני שמונו הבוררים לדון בסכסוך עצמו. המסלול השלישי – זאת הגשת בקשה לבוררים שדנים בסכסוך עצמו לתת סעד זמני. זה רק כדי לתחום את המסגרת שבה אנחנו נמצאים.

ההצעה שלי לתקן ב-18(א): אם לא הסכימו הצדדים אחרת, רשאי הרכב הבוררים, לאחר שנתן לצדדים אפשרות לטעון בעניין, לבקשת אחד הצדדים לתת סעד זמני; או לבקשת אחד הצדדים ולאחר שנתן לצדדים האחרים הזדמנות לטעון בעניין.
היו"ר שמחה רוטמן
אתה רוצה לצמצם את הנושא של מעמד צד אחד?
שי שרביט
כן.
יעל ויינר
להבהיר בעצם?
שי שרביט
כן, להבהיר.
יעל ויינר
לנו אין התנגדות לתוספת הזו.
היו"ר שמחה רוטמן
פרופסור איינהורן, בבקשה.
טליה איינהורן
אני רק אוסיף שרק מיעוט מהמדינות שאימצו את חוק המודל לקחו את התיקון מ-2006 לסעיף 17 של האמנה, רובן הגדול השאירו את הנוסח מ-1985. אבל גם אם הולכים עליו, בהחלט אני מצטרפת למה שאמר כאן עורך הדין שי שרביט וטוב שמשרד המשפטים מסכים.
היו"ר שמחה רוטמן
כדאי להבהיר שזה לבקשת אחד הצדדים, אבל לאחר שניתנה לצד השני אפשרות להביע את עמדתו או לאחר שניתנה לצדדים. כדאי להבהיר את זה.

רשאי לתת צו זמני. (ב) בפרק זה, "סעד זמני" – סעד לפרק זמן מוגבל. למה מוגבל?
נעמה מנחמי
נקרא רגע את הסוף: שניתן בכתב, בצורת פסק בוררות או בצורה אחרת, ושבו הרכב הבוררים מורה לצד, בכל עת לפני מתן פסק הבוררות הסופי כאמור בסעיף 40, לעשות אחד מאלה – נמשיך את הרשימה אחרי כן.
היו"ר שמחה רוטמן
למה מוגבל? למה הכוונה?
יעל ויינר
הכוונה היא זמני.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. אבל סעד זמני יכול להיות למשל עד תום ההליך, הוא לא חייב להיות מוגבל בזמן ל-20-30 ימים.
יעל ויינר
לא, אבל עדיין, עד תום ההליך – זה גם פרק זמן מוגבל.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
יעל ויינר
הוא מוגבל למשך ההליך.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.
שי שרביט
כי אחרת זה ייחשב פסק בוררות סופי, אם זה לא מוגבל בזמן בכלל או בתוקף.
היו"ר שמחה רוטמן
סעיף (1) – עד להכרעה בסכסוך; סעיף (2) – תמנע את זה. המילים "לפרק זמן" – השאלה אם זה תרגום. “An interim measure is any temporary measure, whether in the form”.
קריאה
interim , כי אנחנו לא קוראים לזה צו ביניים או סעד ביניים בעברית.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
שי שרביט
באנגלית זה interim measure, ולכן אפשר להגיד temporary.
היו"ר שמחה רוטמן
בפרק זה, "סעד זמני" – התרגום פה לא נותן כלום.

“interim measure is any temporary measure”. measure – זה סעד, אוקיי.
טליה איינהורן
האמת שמתאים יותר סעד ביניים.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
שי שרביט
אבל סעד ביניים בדין הישראלי – זה סעד ארעי. זאת הבעיה.
היו"ר שמחה רוטמן
למה? לא נכון. צו ביניים – זה הכול. אני באמת חושב שכדאי לשמור על התרגום.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
אם לא הסכימו הצדדים אחרת, רשאי הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים, לתת סעד ביניים. בפרק זה, "סעד ביניים" – סעד זמני שניתן בכתב, בצורת פסק בוררות או בצורה אחרת, שבו הרכב הבוררים מורה לצד, בכל עת לפני מתן פסק הבוררות הסופי כאמור בסעיף 40, לעשות אחד מאלה – ואז זה יהיה סעד ביניים וסעד זמני.

סעד ביניים – הוא סעד זמני.
קריאה
של בוררים.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
נעמה מנחמי
(1) לפעול לשמירת המצב הקיים או להשבת המצב לקדמותו, עד להכרעה בסכסוך;
(2) לנקוט פעולה שתמנע נזק להליך הבוררות או פגיעה בו, ובכלל זה הטייתו, או להימנע מנקיטת פעולה שעשויה לגרום לנזק או לפגיעה כאמור;
(3) לספק אמצעים לשמירת נכסים שבאמצעותם יהיה אפשר לבצע פסק בוררות שיינתן בעתיד;
(4) לשמר ראיות שעשויות להיות רלוונטיות ומהותיות ליישוב הסכסוך.
שי שרביט
רק לשים לב שזה כולל גם עיקול זמני שמוחרג בחוק הבוררות מסמכות הבוררים.
שירה סיידלר עמנואל
אבל איך יאכפו אותו?
טליה איינהורן
ילכו לבית משפט.
שי שרביט
אתה מגיש בקשה לבית משפט לאכוף אותו.
שירה סיידלר עמנואל
להכיר?
שי שרביט
להכיר אותו.
טליה איינהורן
כן.
שירה סיידלר עמנואל
אוקיי, בסדר.
טליה איינהורן
אבל הרעיון נכון, לתת לבוררים סמכות לטפל בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
סבבה.

19(א).
נעמה מנחמי
תנאים למתן סעד – בעצם, זה סעד ביניים?
היו"ר שמחה רוטמן
סעד ביניים.

הרכב הבוררים לא ייתן סעד ביניים לפי סעיף 18(ב)(1), (2) או (3) – למה לא (4)? תכף נראה – אלא אם כן שוכנע - - -
נעמה מנחמי
כי מתקיימים שני אלה: (1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד אינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת פיצויים, ועולה באופן ניכר על הנזק שעלול להיגרם לצד שנגדו מופנה הסעד, אם יינתן הסעד;
(2) קיימת אפשרות סבירה לכך שהמבקש יזכה בתביעה לגופה; החלטת הרכב הבוררים לגבי התקיימות האמור בפסקה זו, לא תשפיע על שיקול דעתו בהחלטות שייתן בהמשך הליך הבוררות.

התיקונים שאתם רואים כאן בעקוב אחר שינויים, הם כדי להתאים את זה קצת יותר לנוסח.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לסעד ביניים לפי סעיף 18(ב)(4) – זה היה 19, בטעות – רק אם הרכב הבוררים קבע שיחולו, ובאופן ובמידה שקבע.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. הבנתי את הכול עד לפה.
שי שרביט
סעיף קטן (4) הוא רק בקשה לשמירת ראיות, להגנה על ראיות להמשך ההליך. לכן לא נדרשים התנאים המהותיים הגבוהים יותר לקבלת סעד זמני אחר. הרכב הבוררים רשאי להחליט, על אף שברגיל זה לא אמור להיות כפוף לתנאים האלה, להכפיף את ההחלטה הזאת גם לתנאים האלה.
טליה איינהורן
אפשר להעיר?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, בבקשה.
טליה איינהורן
התנאים שהוצבו בסעיף 17 (A) רבתי לחוק המודל, סעיף 19 בהצעת החוק, כמו שאמרתי, מדינות רבות לא אימצו את הסעיפים האלה. ולמה? כי הם אינם מתאימים לבוררויות בין-לאומיות באופן כללי. וגם אלה שאימצו אותם, אימצו אותם בשינויים משמעותיים.

למשל, יש סוגים רבים של סעדים זמניים שלא כולם מחייבים שהנזק שעלול להיגרם למבקש אינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת פיצויים. בפועל, בבוררויות בין-לאומיות פותחו סטנדרטים הרבה יותר גמישים שמתאימים לסוגים רבים של סעדי ביניים שיש בהם צורך כדי לקיים בוררות אפקטיבית. כלומר, בפועל, הבוררים בוחנים אם ייגרם נזק רציני, אבל לא בהכרח כזה שאינו ניתן לריפוי, כי בסכסוכים מסחריים כמעט כל דבר ניתן לריפוי על ידי פיצויים.

השאלה היא האם ייגרם נזק רציני לתובע במהלך הבוררות, האם ניתן יהיה לפצות על הנזק בפסק הבוררים, אלה השאלות שצריך לשאול. המידה שבה ראוי שצד אחד יישא במלוא הסיכון או האובדן במהלך הבוררות, למשל כשצד מבקש לשנות את הסטטוס קוו ביחסים ביניהם. וגם, מסתכלים על סיכויי ההצלחה של התביעה, prima facie.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה כתוב. חלק מהדברים שאמרת כתובים.
טליה איינהורן
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, סיכויי התביעה – זה אחד מהשיקולים.
טליה איינהורן
כן, אבל מה שלא כתוב – כתוב כאן: הנזק - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש הבדל בין "אינו ניתן לריפוי" לבין "אינו ניתן adequately לריפוי". מה לא ניתן לריפוי בפסיקת פיצויים? בגדול, שום דבר.
טליה איינהורן
אבל זה עניינים מסחריים.
שי שרביט
זה כמו הסטנדרט של סעדים זמניים בבתי משפט.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אבל פה התרגום אומר שזה לא איננו ניתן לריפוי, אלא איננו ניתן לריפוי הולם. יש פה איזושהי אמירה. יכול להיות שבסוף תפצה אותי, אבל זה לא יהיה 100%.
יובל נעים
לא, יש דברים שקשורים לנכס ספציפי.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל יש הבדל בין אינו ניתן לריפוי לבין אינו - - -
יובל נעים
אני מסכים איתך. אני אומר במקרה של נכס ספציפי.
היו"ר שמחה רוטמן
זה יכול להיות נכס ספציפי, זה יכול להיות איך תרפה אובדן מוניטין, פגיעה בשרשרת אספקה. לא תמיד פיצוי יכול לרפות את זה. כלומר, אם אני אומר "איננו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת פיצויים", אז ברור, נעשה לך הערכת שמאי כמה היית מרוויח כל החיים שלך משרשרת האספקה הזאת פלוס ריבית והצמדה, קח את זה מהוון. אוקיי, קיבלת, אבל זה לא העניין.
קריאה
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ולכן צריך למצוא פה תרגום שהוא קצת יותר נכון.
טליה איינהורן
לא, לאו דווקא תרגום, אלא הסעיף עצמו. המדינות שאימצו – שינו את זה, למשל לנזק רציני. ואחר כך יש את כל השיקולים האלה.

"נזק רציני "במקום "נזק שאינו ניתן לריפוי".
יעל ויינר
אני חושבת שאנחנו נעדיף פה להיצמד לחוק.
טליה איינהורן
אבל לחוק כמעט אף אחד לא נצמד. אני הסתכלתי ברשימת המדינות, היא ממש אפסית.
יעל ויינר
קודם כל זה שליש מהמדינות, זה לא אפסי.
טליה איינהורן
לא, לא לגבי הסעיף הזה ספציפית.
יעל ויינר
וגם, צריך לחשוב שהמדינות שאימצו אחרי 2006, הן יותר - - -
טליה איינהורן
לא, אני הסתכלתי ב-Commentary מ-2022, שזה לפני שנה, וסעיף 17 הוא במצב הכי חלש מכולם.
היו"ר שמחה רוטמן
קודם כל, התנאי של "איננו ניתן לריפוי" – צריך לרכך אותו, בהתאם לתרגום, בלי שום קשר כרגע אם מוסיפים עוד דברים. פרופסור איינהורן, אני מאוד ממעט להוסיף דברים. זה שמדינות אחרות עשו, זה טוב ויפה, אבל זאת לא הסיבה.
טליה איינהורן
אבל זאת כן אינדיקציה. כמעט אף אחת לא לקחה את הסעיף הזה כפי שהוא, זאת אינדיקציה רצינית.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל יש פה נושא אחר שהוא באינדיקציה. בסופו של דבר יש פה שני תנאים מצטברים שהם באמת קשים. אני לא בטוח ש-"ו" מתאים פה. אני הייתי עושה "ו/או" או "גם וגם" או שהוא שוקל גם את זה וגם את זה.
טליה איינהורן
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, השאלה היא "גם וגם".
טליה איינהורן
אם אתה מסתפק ב-"נזק רציני" - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני שואל: אם הנזק איננו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת פיצויים?
טליה איינהורן
אז הלך עליך.
היו"ר שמחה רוטמן
אז מה אכפת לי אם הוא עולה באופן ניכר או לא עולה באופן ניכר? פגעת בי בצורה קיצונית.
שי שרביט
כי בפסיקה של בתי המשפט, גם בנוגע לסעדים זמניים בהליכים משפטיים וגם בנוגע להליכים זמניים בהקשר של בוררות, וגם בוררים ישראלים, מקובל לדבר על מקבילית הכוחות. ברגע שאחד הוא חזק יותר, הם ידרשו פחות מאחרים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מקבילית הכוחות זה משהו אחד וניסוח של "גם וגם" זה לא מקבילית הכוחות, אלה שתי דרישות מצטברות. זה בדיוק ההבדל. אני יכול להגיד שבית המשפט או הבורר ישקול את מידת האפשרות בה ניתן לרפא את הנזק באמצעות פסיקת פיצויים ואת היחס בין הנזק לבין זה. זה לשקול את רשימת מכולת של שיקולים.

אני יכול לבוא ולהגיד: לא, אתה צריך שיהיה גם זה וגם זה, גם שיהיה נזק ששום דבר בעולם לא ירפא אותו וגם שהוא עולה באופן ניכר. ואם הוא לא עולה באופן ניכר, אבל אי-אפשר לרפא אותו? אז "גם וגם" הזה הוא קשה.

אני לא בטוח שה-and של ה- UNCITRALהוא כמו הישראלי.
יעל ויינר
אנחנו יכולים לברר את זה, אם זה נדרש.
היו"ר שמחה רוטמן
זה קצת קשוח. תציעו לפעם הבאה ניסוח קצת יותר טוב של "אינו ניתן לריפוי".
טליה איינהורן
דווקא לגבי and ו-or הם מאוד מקפידים, כשהם מתכוונים.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי, אבל עדיין אני אומר שפה זה מאוד קשה, גם הפער – בין מה שאנחנו רגילים, בין מה שנראה לנו צודק.
שי שרביט
יעל, אפשר לשקול נוסח דומה לנוסח של תקנה 95 בתקנות סדר הדין האזרחי.
יעל ויינר
אנחנו נסתכל עליו. אני גם ארצה להתייעץ עם UNCITRAL כדי להבין.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור.
טליה איינהורן
ועוד דבר. במיוחד ראוי לציין שיש סוגים של סעדי ביניים שבשבילם בכלל לא צריך "נזק חמור" או כזה ש-"אינו ניתן לריפוי", חוץ מהעניין של שימור ראיות שהוזכר כמו למשל סעד לבחינת טובין או ערבות להוצאות, ערבות לתשלום פסק בורר עתידי.

כלומר, לא תמיד צריך להצביע.
אסף נימוי
אבל להבנתי היום הגישה היא שזה בדרך כלל לא נכנס תחת סעדים זמניים, יש על זה הרבה כתיבה, security for costs.
טליה איינהורן
לא, מבחינת טובין.
אסף נימוי
מה שאת אומרת, שבעבר החילו על זה את אותם כללים של סעד זמני, זאת כבר לא הגישה. היום, אם תסתכלי, לפחות בחלק מכללי הבוררות בחלק מהמוסדות כבר נתנו לזה אפילו סעיף נפרד.
טליה איינהורן
יכול להיות, אז צריך סעיף נפרד. אבל אני הסתכלתי ב- Commentaryמ-2022, שנותן תמונה של כל המדינות. הוא מעיר שזה לא רק העניין של שימור ראיות, אלא למשל כשאתה רוצה סעד לבחינת טובין. זה נחשב לסעד זמני ולא צריך לגביו "נזק רציני" ואף אחד מהדברים האלה.
אסף נימוי
אז גם, השאלה אם זה נכנס תחת סעד זמני או שזה תחת הסמכות הכללית של הבורר לנהל את ההליך.
נעמה מנחמי
וגם, ככל שאנחנו שוקלים את הנזק שעלול להיגרם לצד שנגדו מופנה הסעד, אז בדיקה טובין – כנראה שלא ייגרם לו נזק, אבל אולי כן, צריך לבדוק את זה. אולי עצם בדיקת הטובין תגלה סוד מסחרי.
היו"ר שמחה רוטמן
אולי זה טובין בסופרפוזיציה: בשנייה שאתה בודק אותם – הם קורסים.
נעמה מנחמי
אולי.
טליה איינהורן
את לא צריכה להצביע על נזק חמור במקרה הזה, כלומר זה שהם יתקלקלו. אבל הכול מצטבר פה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה הפוך.
נעמה מנחמי
לא, אבל הנזק הוא אצל הצד השני, אצל מי שאת בודקת אצלו את הסחורה.
טליה איינהורן
הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד, אינו ניתן לריפוי, אפילו אם נכתוב "נזק חמור" ו-"עולה באופן ניכר".
נעמה מנחמי
אני מסכימה שיכול להיות שצריך להכניס כאן "או". אנחנו נחשוב על זה. לגבי ההערה שלך, אני כן יכולה לחשוב על מצב שבו מחילים את ההסדר הזה גם על בדיקה טובין, יש בזה היגיון.
טליה איינהורן
אבל את לא צריכה סטנדרט של "נזק חמור".
יעל ויינר
אני לא חושבת שזה נכון שניכנס עכשיו. אני חושבת שיש פה חוק שנתן את דעתו על הדברים האלה, וכן הרבה מדינות אימצו אותו בדיוק כמו שהוא. אנחנו יודעים את זה גם מ-UNCITRAL, שהרבה מדינות עשו קופי פייסט ואימצו אותו כמו שהוא.
טליה איינהורן
תקראי את רשימת המדינות.
יעל ויינר
זה פרק שעובד. לא נראה לי שצריך להיכנס עכשיו לכל - - -
נעמה מנחמי
בכל מקרה, סיכמנו שנחזור לסעיף הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
נחזור לסעיף הזה.
טליה איינהורן
כמו שאמר עורך הדין שרביט, גם בשביל לאכוף צו של בדיקת טובין תצטרכי ללכת לבית המשפט. לכן אי-אפשר להתעלם מזה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה ברור, אנחנו נבדוק, אבל לכאורה המבחנים האלו צריכים לחול על כל צו.
אסף נימוי
אני גם לא בטוח שצריך ללכת לבית משפט לבחינת טובין. לבורר בדרך כלל יש סמכויות רחבות. אם אתה לא ממלא אחר הצווים שלו, תמיד יש לו את הסמכות לתת אפילו פסק בוררות בנסיבות.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, יאללה, נתקדם.
נעמה מנחמי
20. שינוי סעד זמני, התלייתו או ביטולו.
היו"ר שמחה רוטמן
אמרנו שאנחנו לא נותנים צו ארעי.
נעמה מנחמי
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ואמרנו שנוסיף את המשפט שניתן לצדדים.
נעמה מנחמי
הוספנו כבר בהתחלה.

20. שינוי סעד זמני, התלייתו או ביטולו.

הרכב הבוררים, לבקשת אחד הצדדים, רשאי לשנות סעד ביניים שנתן, להתלותו או לבטלו, וכן רשאי הוא לעשות כן ביוזמתו, אם מתקיימות נסיבות חריגות ולאחר שהודיע על-כך לצדדים מבעוד מועד.

הצענו גם לחשוב על האפשרות של "מראש", שזה אולי תרגום קצת יותר מדויק. "מבעוד מועד" – זה זמן היערכות.
יובל נעים
צריך יהיה גם פה להוסיף את אותה התייחסות בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
את מעמד הצדדים.
יובל נעים
בדיוק.
נעמה מנחמי
כן, ברור.
טליה איינהורן
לא, כל העניין של "מבעוד מועד" וכן הלאה זה לגבי מה שהוא עושה ביוזמתו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע, אבל אנחנו אמרנו שאנחנו מכניסים גם - - -
טליה איינהורן
לא, זה בוודאי, אבל רק לגבי מה שנאמר קודם.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור, אבל אני אומר שבסופו של דבר לא יהיה הבדל כי הוא יודיע לצדדים בכל מקרה כדי שהם יוכלו להגיב, שנתן הזדמנות לצדדים להגיב לכך.
נעמה מנחמי
האמת שאני רואה שהתרגום של "מבעוד מועד" זה גם "מראש", אז אפשר להשאיר את זה כך. האקדמיה ללשון הגדירה את זה "כל עוד לא עבר הזמן שנקבע".
יעל ויינר
אז נשאיר "מבעוד מועד"?
נעמה מנחמי
אפשר אני חושבת.
טליה איינהורן
כן, זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. צריך להוסיף פה לסעיף.
יעל ויינר
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
21. הרכב הבוררים רשאי לחייב את מבקש הסעד הביניים לתת ערובה מספקת בקשר לסעד.
נעמה מנחמי
22. גילוי. הרכב הבוררים רשאי לדרוש מכל צד לגלות באופן מיידי כל שינוי מהותי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, שנייה. למה אין לנו את (2)?
יעל ויינר
בסעיפים הבאים. סעיף קטן (2) מתייחס - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, בסדר.
טליה איינהורן
אבל רגע, ב-22 התרגום לא מדויק. באנגלית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
עוד לא קראנו את 22.
טליה איינהורן
סליחה.
היו"ר שמחה רוטמן
22. הרכב הבוררים רשאי לדרוש מכל צד לגלות באופן מיידי כל שינוי מהותי בנסיבות שעל בסיסן התבקש או ניתן הסעד הביניים.
The arbitral tribunal may require any party promptly to disclose any material change in the circumstances on the basis of which the measure was requested or granted.

למה? זה מדויק לחלוטין.
טליה איינהורן
promptly – זה ללא דיחוי, לאו דווקא באופן מיידי. כלומר, יש שיקול דעת לבוררים לקבוע את פרק הזמן שבו הגילוי נדרש.
היו"ר שמחה רוטמן
לא רואה הבדל.
טליה איינהורן
בוודאי שיש הבדל בין מיידי לבין ללא דיחוי. ללא דיחוי – נותן פרק זמן. מיידי – זה מיד, זה מיד.
שי שרביט
אני גם לא בטוח שהייתי רוצה לתת לבורר את האפשרות להגיד למישהו: טוב, תודיע לי בעוד חמישה ימים.
טליה איינהורן
יש לבורר שיקול דעת, אם הוא רוצה את זה מיד או שהוא רוצה את זה בעוד כמה ימים.
שי שרביט
אז אני לא יודע אם אני רוצה את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא רואה הבדל בין מיידי לבין ללא דיחוי בהקשר הזה.
שי שרביט
אם יש שינוי נסיבות מהותי ביחס לסעד שביקשת, כשזה סעד זמני, אני רוצה שזה יהיה מיידי.
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה למה זה הרכב הבוררים, למה זה לא חובה של המבקש.
שי שרביט
זה חובה של המבקש, אבל הרכב הבוררים צריך לתת לו סמכות לדרוש, לתת צו בנושא הזה.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי.
טליה איינהורן
לבוררים יש סמכות מכוח החוק. אין להם סמכות אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין. אם צד ביקש סעד ביניים ואז חל שינוי בנסיבות, לא חלה עליו חובת גילוי לבוררים שחל שינוי בנסיבות?
טליה איינהורן
הרבה פעמים זה כתוב בצו. אבל אם הוא לא קיים את זה, אז - - -
היו"ר שמחה רוטמן
השאלה אם זה צריך להיות כתוב בצו. בסדר, הבנתי.
טליה איינהורן
בחוק המודל זה קיים, זה מקביל ל-17(F) בחוק המודל, רק שם כתובpromptly , לא כתוב באופן מיידי.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, אוקיי.
נעמה מנחמי
23. הוצאות ופיצויים.

קבע הרכב הבוררים, לאחר מתן סעד ביניים, שבנסיבות העניין לא הייתה הצדקה למתן הסעד, רשאי הרכב הבוררים לחייב את המבקש בכל ההוצאות הנובעות מהסעד הביניים וכן בתשלום פיצויים בשל כל נזק שנגרם לצד כלשהו עקב מתן הסעד הביניים; הרכב הבוררים רשאי לפסוק הוצאות ולהורות על תשלום פיצויים כאמור בכל שלב בהליך הבוררות.

כמו שאתם יכולים לראות החלפנו "יישא" ב-"רשאי הרכב הבוררים לחייב", כי חשבנו שמאחר שהרכב הבוררים הוא זה שנותן את הצו, זה שיקול הדעת שלו, כמו המצב שבו בהכרח הוא יחייב את הצד השני, גם כשהצד השני היה נקי כפיים. אולי עדיף להשאיר קצת יותר שיקול דעת.
יעל ויינר
אני אוסיף, שבדקנו את זה מול המזכירות של UNCITRAL וזאת הייתה כוונת המשורר.
טליה איינהורן
בהחלט. גם אני בדקתי את ה- Commentarysוכתוב שם שהכוונה, הגישה של חוק המודל הייתה של אחריות חמורה, strict liability. וגם אם מבקש הסעד לא יתרשל, אם יתברר בדיעבד שהסעד לא היה צריך להינתן, המבקש צריך לשאת בהוצאות ובנזקים שנגרמו עקב כך.

אגב, בעניין הזה ההחלטות צריכות להינתן בצורת פסק בורר, רשום כאן שהרכב הבוררים רשאי לפסוק הוצאות. בנוסח של UNCITRAL כתוב בפירוש שזה צריך להיות בצורת פסק.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, הניסוח של UNCITRAL באמת אומר שיש חבות.
שי שרביט
הוא יוצר חבות.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא יוצר חבות ופה אנחנו כותבים שזה בשיקול דעת.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
מה שמחייב אותי זה הנזק שנגרם או פסק הבורר? אנחנו פה חורגים מ- ,UNCITRALצריך להגיד את זה. יש פה חריגה.
יעל ויינר
אנחנו בדקנו את זה מולם, זו חריגה. הם הסכימו איתנו שלא הייתה באמת כוונה שאם הרכב הבוררים - - - הוא כבר החליט לתת את הסעד הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני שואל שאלה אחרת. הוא החליט לתת, אז מה?
יעל ויינר
הוא כבר ידע את העובדות, זה לא שהוסתר ממנו משהו.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, למה? מה שכתוב ב- ,UNCITRALזה כאשר לא היה צריך לתת.
יעל ויינר
אבל הוא נתן.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל הוא נתן, יכול להיות בגלל מידע שלא היה אצלו, מידע חסר, נזק גדול מדי.
נעמה מנחמי
שים לב שהסעיף מנוסח כך שמבקש הסעד יישא בכל ההוצאות הנובעות מסעד הביניים. יכול להיות שההרכב יחשוב שמי שהופעל כלפיו הסעד צריך לקבל איזשהו פיצוי, צריך לקבל חלק מההוצאות. כאן זה סעיף שהוא מאוד מחייב.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא הבעתי דעה, רק אמרתי שימו לב שאנחנו חורגים פה מה- .UNCITRAL
טליה איינהורן
נכון.
יעל ויינר
אנחנו מודעים לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו חורגים, זה דבר ראשון. דבר שני, אני תוהה לעצמי: נניח שהיה צריך לתת את הסעד, אבל עדיין צריך לתת פיצוי. מה זאת אומרת? אני עכשיו מעכב לך ספינה כדי למנוע הברחת נכסים. על הספינה יש נכסים והנזק שנגרם הוא בהיקף קטן. אחר כך מתברר שאני נתתי את הסעד הזה, עיכבתי את הספינה כערובה למשהו, בסדר גמור, אבל בסופו של דבר הפסדת מזה סכום כסף קצת יותר גדול ממה שאתה היית חייב לשלם כך או כך.

היה צריך לתת את הסעד בזמן אמת, זה היה נכון, למנוע את זה. אבל עדיין, נגרם לך נזק של מיליון שקל כתוצאה מהסעד הביניים הזה, כדי להציל מנזק של 2 מיליון שקלים. בסוף יצאת זכאי או חייב, אני רוצה לחייב אותך על הנזק שנגרם מהסעד הביניים, שתפצה גם את המיליון. אני יכול לעשות את זה במסגרת פסק הבורר.
טליה איינהורן
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני אומר: לא. התברר אחר כך שמצאנו ערובה אחרת שלא גורמת לנזק הזה והחלפנו את הערובה. באתי ואמרתי לך: תקשיב, ביקשת סעד ביניים, נתתי סעד ביניים. אמרת: אני חייב. תגייס עכשיו הלוואה, שים ערבות בנקאית של מיליון דולר ואני משחרר לך את זה. שחררתי את המיליון, שמתי ערובה, ההליך עכשיו יימשך עוד ארבע שנים, אבל תן לי פיצוי על מה שעיכבת אותי בינתיים.

למה זה צריך להיות שלא הייתה סיבה לתת את הסעד מלכתחילה? למה זה מותנה?
טליה איינהורן
מה שנתת לא מפריע, מפני שמתברר שהסעד שניתן לא היה זה שהיה צריך לתת.
נעמה מנחמי
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה מה שכתוב.
טליה איינהורן
לא היה צריך לתת את הסעד הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה רק אם לא הייתה הצדקה למתן הסעד, כלומר באיזו בחינה רטרו האם היה. יכול להיות שהייתה הצדקה למתן הסעד ועדיין נגרם לך יותר נזק ממה שהיה יכול להיגרם. ולכן, את הפיצוי על הסעד הזמני ואת הבטחת ההליך – תקבל.
טליה איינהורן
דרך אגב, ככה זה בבתי משפט.
נעמה מנחמי
תמונת הראי של זה זו התמונה ההופכית.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
נעמה מנחמי
הם לא חייבים לתת.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. השאלה היא למה זה מותנה.
טליה איינהורן
גם כשבית המשפט נותן צו ולפעמים נגרם נזק, אין דרך. אבל אם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
למה? כשאני מבקש סעד זמני מבית המשפט, גם אם אני בסופו של דבר מפסיד בהליך העיקרי או לא מפסיד בהליך העיקרי, יכול להיות מצב שבית המשפט יגיד: שים ערובה לפיצוי על הסעד הזמני, וכשההליך יסתיים בעוד 12 שנים נדבר.
טליה איינהורן
לא, אבל נוהגים לומר שאם הצו ניתן על ידי בית המשפט בדין וכמו שצריך וכן הלאה, אז מי שגרם לך בעצם לנזק הוא בית המשפט.

אם כי כאן זה משהו אחר. כאן הכוונה היא שבאתי וביקשתי סעד שלא הייתי אמורה לקבל.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, במקרה הזה ברור שיהיה פיצוי. אני אומר שיכול להיות מצב שכן צריך לתת את הסעד.
טליה איינהורן
אבל זה צריך להיות פיצוי בלי שיקול דעת, זה הוויכוח שלי.
היו"ר שמחה רוטמן
יש פה שני ויכוחים.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
ויכוח אחד הוא על שאלת שיקול הדעת. הוויכוח השני הוא על השאלה האם צריך שיהיה פגם בסעד מלכתחילה כדי לתת את הפיצוי או שמותר שהסעד יינתן כדין, היה מקום לתת אותו, אבל עדיין צריך לפצות.
שי שרביט
לא, לפי לשון ה- UNCITRALזה רק במקרה ש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
מסכים, אבל לפי לשון ה- UNCITRALזה גם בלי שיקול דעת.
קריאות
לא.
שי שרביט
לא נכון, כי כתוב: in the circumstances, the measure or the order should not have been granted. זאת אומרת, גם מצב שהסעד הוא לא הסעד המתאים, גם אם הצו ניתן בסוף, אז לפי הנוסח האנגלי יחולו פיצויים ולפי הנוסח העברי לא יחולו פיצויים. זה השוני.
טליה איינהורן
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
רק רגע. משרד המשפטים, בבקשה.
יעל ויינר
אני אשמח אם תוכלו לחדד את השאלה שוב.
היו"ר שמחה רוטמן
יש פה שתי שאלות. שאלה אחת היא, האם אנחנו עברנו פה לסיטואציה שבמקום אחד החמרנו ובמקום אחר הקלנו. אם לא היה צריך לתת את הסעד, אז תפצה באופן מוחלט, לא בשיקול דעת. אם אתה הטעית, נתת מידע לא נכון. לפי אפשרות אחת, הסעד לא היה צריך להינתן מלכתחילה ובמקרה כזה ה- UNCITRAL קובע אחריות מוחלטת, מלאה ומקיפה. אנחנו עשינו את זה בשיקול דעת, זה פער אחד.

פער שני הוא בסיטואציה שבה היה צריך לתת את הסעד, אבל עדיין נגרם נזק. במצב כזה ה- UNCITRAL שותק, לא אומר מה לעשות, הוא לא מתייחס לזה. האם אנחנו לא צריכים לתת מענה לסיטואציה שכזאת?
שי שרביט
החידוד שנתת קודם דווקא מדבר על הסיטואציה השלישית, שהיה נכון לתת את הסעד הזמני, רק לא את הסעד הזמני הספציפי, את ה- ,measureשנתנו.
היו"ר שמחה רוטמן
זה אותו דבר מבחינתי. זה כלול בדוגמה הראשונה שלי.
יעל ויינר
אני אענה על הראשונה, כי היא יותר קלה. אתה בעצם מחזיר אותנו קצת לנוסח של ה- UNCITRAL. אני אסביר שוב מה הרציונל לזה שסטינו. עשינו את זה עכשיו בשלב שלפני הוועדה, כשהסתכלנו שוב על הנוסח. חשבנו שיכול להיות שלא הייתה צריכה לתת את - - - אבל זה לא באשמת הצד. הצד אמר את כל מה שצריך להגיד, גילה הכול, שם על השולחן, אבל הבוררים פשוט קיבלו החלטה לא מתאימה.

זה עליהם, בגלל שהם נתנו את הסעד הזמני במקום שלא היה מתאים לתת אותו. לכן רצינו להשאיר את שיקול הדעת ולא לחייב אותם להאשים את הצד ושהוא יספוג את זה, כשההחלטה שלהם אולי לא הייתה מוצדקת.
היו"ר שמחה רוטמן
מי מונע נזק הטוב ביותר לסעד שלא צריך לתת?
שי שרביט
מי שמבקש.
היו"ר שמחה רוטמן
מגיש הבקשה.
יעל ויינר
אבל אין לך פה מניעה. מי שיבקש את הבקשה זה הצד שנפגע, הצד השני.
שי שרביט
בניתוח כלכלי.
היו"ר שמחה רוטמן
בניתוח כלכלי, בוודאי.
יעל ויינר
אבל הצד שפגע לכאורה – הוא בעצם לא עשה שום דבר לא בסדר, הוא גילה את הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. אבל אני נפגעתי, יש לי נזק עכשיו. או שאני אתבע את הבוררים או שאני אתבע את הצד השני. מה את רוצה שאני אעשה? אם זה נעשה בגלל רשלנות בורר, אני אגיש תביעת רשלנות נגד בורר, ככל שאני יכול או לא יכול, אני לא יודע.
נעמה מנחמי
מה אם הצד השני בכוונה לא גילה את כל הפרטים לבית המשפט, ובמובן מסוים חיכה שהראשון ייכנס לבור כדי שהוא יוכל אחר כך לקבל?
טליה איינהורן
מי ייעשה דבר כזה?
נעמה מנחמי
אולי למישהו זה משתלם.
היו"ר שמחה רוטמן
זה כללי הנזיקין הרגילים, אשם תורם, עניינים, סיפורים, אני לא בטוח שאני צריך לייבא אותם לתוך ה-.UNCITRAL אני משנה פה מה- ,UNCITRALאני בא ואומר שהגישו בקשה והבוררים נתנו. מישהו גרם לי את הנזק הזה. לי יש נזק עכשיו. אני לא עשיתי שום דבר. אני חטפתי עכשיו צו זמני. הצו הזמני הזה פגע בי. מישהו צריך לפצות אותי על זה.

אז יש אפשרות אחת. את אומרת שיכול להיות שזה באשמת הצד האחד. יכול להיות שזה באשמת הבורר. אם הבורר היה טועה והצד השני לא היה מבקש, לא היה נגרם לי שום נזק.
יעל ויינר
לחייב את הבוררים ולא להשאיר להם שיקול דעת? אני יודעת שזה נוסח באנגלית, אבל זה קצת נוסח קשה לחוק כזה. אנחנו ביררנו עם UNCITRAL ומבחינתם גם הנוסח הזה מביא את הכוונה שלהם.

אם רוצים להיצמד לחוק המודל, בסדר, אפשר - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא, אני עדיין מנסה - - -
שי שרביט
אגב, לדוגמה השנייה, אפרופו לא לעצם מתן הצו, אלא לסוג הצווים שיינתנו, מונע הנזק הטוב ביותר הוא לא בהכרח המבקש.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
שי שרביט
זה יותר המשיב.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
שי שרביט
ולכן לא יהיה נכון להטיל במקרים כאלה את האחריות על המבקש.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מסכים.
שי שרביט
אם המשיב יכול היה לבוא ולהגיד: - - - לי את הספינה, אבל אתה רוצה להחזיק מיליון דולר, בוא אני אתן לך מיליון דולר במזומן.
היו"ר שמחה רוטמן
לפעמים הוא יכול, לפעמים ייקח לו חודש לגייס את המיליון. אנחנו לא יודעים את זה.
נעמה מנחמי
או לגלות מראש מה הנזקים.
היו"ר שמחה רוטמן
או לגלות מראש מה הנזקים.
נעמה מנחמי
או להציע חלופה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
שי שרביט
אבל ההנחה היא שהוא יודע יותר טוב.
היו"ר שמחה רוטמן
במקרה שהיה מקום למתן הצו, שם בוודאי לא צריך להיות משטר של אחריות מוחלטת.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל כרגע השאלה היא האם צריך להיות משטר של אחריות חלקית, עם שיקול דעת. זאת השאלה. כלומר, האם במקום שבו כן הייתה הצדקה למתן הצו יכולה להיות סיטואציה שבן אדם יצטרך לפצות.
יובל נעים
הבעיה העיקרית בלשון של "רשאי", זה שזה נראה כמו הסדר שלילי לאופציה חלופית. אתה מבין למה אני מתכוון? כאילו חייבים להגיד שזה לא היה מוצדק, כדי שהבורר יהיה רשאי.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון.
יובל נעים
ואם לא היה מוצדק, אז אולי לא.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, נכון.

ענית לי לשאלה הראשונה. לגבי השאלה השנייה?
יעל ויינר
לגבי השאלה השנייה. נראה לי, על פניו, שלא הייתה כוונה להגביל את האפשרות של הרכב הבוררים להפעיל שיקול דעת ולתת פיצויים, גם במקרה שהסעד היה מוצדק אבל נגרם נזק. אני לא רואה הגבלה כזאת. אני מודה שסמכות הזאת לא כתובה במפורש.
היו"ר שמחה רוטמן
ואיך שזה מנוסח, זה לא נראה לכם הסדר שלילי כמו שאמרו?
יעל ויינר
אם היינו נצמדים לנוסח של UNCITRAL זה לא היה נראה לי הסדר שלילי, כי הנוסח של UNCITRAL דיבר על חיוב הבוררים לקבל את ההחלטה, ואז השני היה שיקול הדעת וזה לא היה הסדר שלילי.
טליה איינהורן
נכון.
יעל ויינר
אני מודה שאם אנחנו פותחים את זה לשיקול דעת של הבוררים, יכולה להישאל פה שאלה.
טליה איינהורן
את צודקת.
נעמה מנחמי
אולי צריך להוריד את "שבנסיבות העניין לא הייתה הצדקה למתן הסעד"?
קריאה
כן.
קריאה
לא.
יעל ויינר
אולי היינו חוזרים פשוט לנוסח של UNCITRAL וזהו?
היו"ר שמחה רוטמן
נראה לי כדאי.

24. הכרה בסעד זמני והכרזתו כאכיף – פה חשוב להוסיף לכותרת "הכרה של בית המשפט" ו-"סעד ביניים".
נעמה מנחמי
כן, חשבנו, למען הבהירות.

24. הכרה בסעד ביניים והכרזתו כאכיף.

(1) בית המשפט, לפי בקשה בכתב (בסימן זה – בקשה להכרה בסעד ביניים או לאכיפתו), רשאי להכיר בסעד ביניים שנתן הרכב בוררים וכן רשאי הוא, אלא אם כן קבע הרכב הבוררים אחרת, להכריז על סעד כאמור כאכיף, והכול בין שמקום הבוררות נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מצליח לזהות את התרגום.
טליה איינהורן
אני יכולה.
היו"ר שמחה רוטמן
אין כמעט שום קשר בין הסעיף באנגלית לסעיף בעברית.
יעל ויינר
למה? יש קשר, פשוט הסדר שלו.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. איפה ההכרזה על סעד כאכיף?
טליה איינהורן
.shall be recognized as binding
שי שרביט
recognized as binding – זה הכרזה על - - -
יעל ויינר
recognition זה הכרה ו- enforcementזה אכיפה.
טליה איינהורן
לא, אבל תראי, בניגוד לנוסח של סעיף קטן (א), הנוסח של 17H(1) של חוק המודל הוא חד. נאמר בו: סעד ביניים שניתן על ידי הרכב בוררים יוכר כמחייב – shall be recognized – אלא אם כן נקבע אחרת על ידי הרכב בוררים, ייאכף על פי בקשה שתוגש.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, התרגום פה הוא אחר.
טליה איינהורן
כלומר, לצורך הכרה אין צורך בבקשה לבית משפט. זאת הנקודה המרכזית. רק לצורך אכיפה אתה צריך בקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אין כזה דבר שאתה פונה ומבקש מבית משפט להכריז על משהו כאכיף. זה לא כתוב בשום מקום. יש פה אמירה - - -
טליה איינהורן
לא, להפך.
שי שרביט
זו אכיפה, זה לתת לו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אתה לא מבקש הכרזה כאכיף. אנחנו אומרים את אותו דבר.
טליה איינהורן
לא, אתה מבקש לאכוף.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אתה מבקש לאכוף, אלא אם כן.
נעמה מנחמי
לא להכריז.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אין פה הכרזה כאכיף.
יובל נעים
הבקשה היא לאכיפה.
טליה איינהורן
להפך, החלק החשוב יותר זה שהוא מוכר גם ככה.
יובל נעים
ההכרה יכולה להיות אינצידנטלית במסגרת הליך משפטי, לא צריך בשביל זה בקשה ייעודית כדי שבית משפט יכיר.
טליה איינהורן
לא צריך אפילו אינצידנטלית, זאת כל הנקודה.
שי שרביט
זה מחייב את הצדדים.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אין כזה דבר בקשה להכרה.
טליה איינהורן
לא, אפשר להגיש בקשה להכרה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל פרופסור איינהורן, אני מבין, אפשר הכול, אבל זה לא מה שכתוב פה.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כתוב פה - - -
טליה איינהורן
אין צורך בבקשה.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר לעשות הכול, אבל זה לא מה שכתוב.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כתוב פה שלא צריך להגיש בקשה בשביל להכריז כאכיף. סעד ביניים ניתן לאכיפה או מוכר כמחייב מעצם היותו. סעד שניתן הוא מוכר כמחייב. אני לא מכיר את המושג הזה בדין העברי, אבל הוא מחייב את הצדדים. הוא מחייב.

פסק הבורר המורה על סעד זמני מחייב את הצדדים והוא ניתן לאכיפה בבית המשפט, אלא אם כן הורה הרכב הבוררים כי סעד זה לא יהיה ניתן לאכיפה בבית המשפט.
יעל ויינר
בקריאה עכשיו, ותודה שהארתם את עינינו, התרגום באמת לא נראה לגמרי תואם. אנחנו נתרגם את זה באופן יותר מתאים.
טליה איינהורן
אגב, אני אומרת לזכותו של משרד המשפטים שרק בישראל קיימת האנומליה שבחוק אכיפת פסקי-חוץ יש בלבול גמור בנושא הזה, במובן שיותר קשה לקבל הכרה בפסק דין מאשר לאכוף אותו. זה אבסורד גמור, אבל זאת תקלה אצלנו.
היו"ר שמחה רוטמן
למה יש פה את הנושא של בוררות בישראל או מחוץ לישראל בתוך הסעיף? פרופסור איינהורן, אני שואל את מי שניסח את הסעיף.
יעל ויינר
כמו שאמרנו כשהתחלנו לדבר על החוק הזה, רוב ההוראות שלו רלוונטיות לבוררות בישראל. אבל יש הוראות, בעיקר כל הנושא שקשור לאכיפה ולסיוע לבוררות, שאנחנו רוצים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
טליה איינהורן
זה כתוב בסעיף: irrespective of the country in which - - -
יעל ויינר
לא, הוא שואל למה, אז זה ההסבר.
טליה איינהורן
אם אתה שואל למה, זה גם נמצא בסעיף המקומי.
היו"ר שמחה רוטמן
תעבדו על זה, שבאמת יהיה ברור שהוא מחייב בין הצדדים או יוכר כמחייב את הצדדים.
טליה איינהורן
יוכר כמחייב – shall be recognized as binding. אפשר לתרגם אחד לאחד.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, אז הם יתרגמו.

(2) הוגשה לבית המשפט בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו – שוב, זה לא להכרה, אלא - - -
שי שרביט
בתרגום פה זה כן להכרה.
טליה איינהורן
זה כן להכרה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, רק רגע, אין את המילים "הוגשה בקשה לבית המשפט". היא לא קיימת. מי שמבקש הכרה או אכיפה של צו ביניים, יודיע לבית המשפט על כל ביטול, התליה או שינוי של סעד הביניים האמור. אני לא מבין למה התניה בהוגשה בקשה או לא.
יעל ויינר
אני חושבת שזה יותר עניין של אופן הניסוח.
היו"ר שמחה רוטמן
אני אומר שתיצמדו.
יעל ויינר
אני צריכה לבדוק אם אפשר לנסח אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
כי זה מי שמבקש או מי שביקש.
יעל ויינר
אבל למה בעצם זה מפריע לך? בסוף זה יוצא אותו דבר.
היו"ר שמחה רוטמן
כי זה יוצר תלות ב-"הוגשה לבית המשפט בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו".
יעל ויינר
אבל מן הסתם צריכה להיות מוגשת בקשה אם אתה דורש מהמבקש.
יובל נעים
זה נכון לגבי אכיפה, אבל לא לגבי הכרה.
שי שרביט
אבל איך אתה מודיע לבית משפט, גם בנוסח האנגלי, של promptly inform the court, אם אין בקשה? אתה תפנה לבית משפט, תודיע לו: קיבלת סעד זמני – ועכשיו השתנו הנסיבות?
יובל נעים
יכול להיות שבהליך אחר אתה מכיר בסעד הזמני כמחייב, לצורך משהו אחר, לא קשור. לא הגשת בקשה אקטיבית ביחס לבוררות. בגלל סכסוך אחר אתה רוצה להכיר בסעד הזמני.
היו"ר שמחה רוטמן
סעד הצהרתי?
שי שרביט
אז אני צריך לעדכן גם שם?
יובל נעים
כן.
שי שרביט
למה?
יובל נעים
כי בית המשפט הכיר בסעד זמני אחר באותו עניין.
טליה איינהורן
17(I) – גם בסיטואציה אחרת, כי יש מצבים שבהם אני כן רוצה סעד הצהרתי בדבר ההכרה. למרות שהסעד יש לו הכרה, יש הרבה סיבות למה צדדים באים לבית משפט ואומרים: אנחנו רוצים הצהרה שזה מחייב.

ואז כתובים הנימוקים מדוע בית משפט יכול לסרב. הלב של סעיף 25 זה עילות לסירוב להכרה בסעד זמני או להכרזתו כאכיף. ולכן זה כן בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא מבין איך אתה obtained recognition.
שי שרביט
אתה מגיש בקשה.
טליה איינהורן
פשוט מגיש בקשה.
יובל נעים
או לא בקשה. מעלה טענה.
טליה איינהורן
לא, אתה מגיש בקשה - - -
יובל נעים
- - - לא בהכרח - - -
שי שרביט
יכולים להיות מקרים שהצד קיים את הצו, אבל אני עדיין רוצה לתת לו תוקף משפטי במדינה.
טליה איינהורן
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
הכרה כפסק בורר?
טליה איינהורן
כן.
שי שרביט
כהחלטה מחייבת.
היו"ר שמחה רוטמן
זה הסעד ההצהרתי של הכרה בפסק בורר?
טליה איינהורן
בוודאי.
שי שרביט
דומה, כי זה לא פסק בורר.
היו"ר שמחה רוטמן
פסק בורר זמני. זה פסק בורר על צו ביניים.
טליה איינהורן
זה יכול להינתן או כצו או כפסק בורר, וזה כתוב בסעיף הקודם.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, בסדר גמור.

(3) בית המשפט רשאי, אם מצא לנכון לעשות כן, להורות לצד המגיש בקשה להכרה בסעד זמני או לאכיפתו – זה ניסוח מאוד מסורבל, אבל בסדר.

לתת ערובה מספקת; בית המשפט יורה כאמור אם הרכב הבוררים לא נתן כבר החלטה – לא נתן החלטה. "כבר" – זה לא מתאים פה.

הרכב הבוררים לא נתן החלטה בעניין ערובה, או אם בית המשפט סבר כי הדבר נדרש לשם הגנה על זכויותיו של צד שלישי – שזה קצת משונה.

אם הרכב הבוררים נתן החלטה בעניין ערובה, אבל בית המשפט סבור שהערובה הזאת לא מספקת, עם זה הוא לא יכול לעשות כלום. אבל אם זה נוגע לצד שלישי, הוא כן יכול. זאת הכוונה?
יעל ויינר
כן.
שי שרביט
כן, כי לצדדים הישירים יש - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש סעד?
שי שרביט
- - זכות טיעון מול הבוררים. לצד השלישי אין, הוא לא בבוררות.
טליה איינהורן
אבל יש כאן טעות. אנחנו כבר הגענו ל-25(א)(1)(א)?
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
יעל ויינר
לא.
טליה איינהורן
סליחה.
יעל ויינר
רגע, אנחנו מוחקים את ה-"כבר"?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, את המילה "כבר" צריך למחוק.

25. עילות לסירוב להכרה בסעד ביניים או להכרזתו כאכיף.
נעמה מנחמי
(1) הוגשה בקשה להכרה בסעד ביניים או לאכיפתו, רשאי בית המשפט לסרב להכיר בסעד הביניים נושא הבקשה או לסרב להכריז על סעד כאמור כאכיף, רק אם מתקיים אחד מאלה:
(1) המשיב לבקשה להכרה בסעד ביניים או לאכיפתו ביקש זאת, ומתקיים אחד מאלה:
(1) מתקיים האמור בסעיפים 45(א)(1)(א), (ב), (ג) או (ה), בשינויים המחויבים;
(2) הרכב הבוררים התנה את מתן הסעד הביניים במתן ערובה בקשר לסעד, ומבקש הסעד הביניים לא נתן ערובה כאמור;
(3) הסעד הביניים בוטל או הותלה בידי הרכב הבוררים, ואם בית המשפט באזור השיפוט שבו מתנהלת הבוררות או באזור השיפוט שלפי דיניו ניתן הסעד הביניים, לפי העניין, מוסמך לבטל או להתלות את הסעד הביניים – בידי בית משפט כאמור; בפסקת משנה זו, "בית משפט" – לרבות בית משפט זר;
יעל ויינר
נעמה, אני חושבת שאנחנו מדברים על תחום שיפוט ולא אזור שיפוט. נכון?
שי שרביט
כן.
נעמה מנחמי
כן, אוקיי.
היו"ר שמחה רוטמן
בואו נסיים את (א)(2).

(2) בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה:
(א) הסעד הביניים אינו מסוג הסעדים שבית המשפט מוסמך לפי דין לתת, אלא אם כן מצא בית המשפט כי ניתן להתאים את הסעד הזמני לסעדים כאמור שבסמכותו לתת, בלי לשנות את מהותו;
נעמה מנחמי
(ב) מתקיים לגבי הסעד הביניים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 45(א)(2), בשינויים המחויבים.

כל זה – (א).
היו"ר שמחה רוטמן
הערות?
טליה איינהורן
שני דברים. א', אני לא שמתי לב, אבל ב-25(א) עצמו, בניגוד למה שכתוב בסעיף כאן, כתוב אצלנו שרשאי בית המשפט לסרב רק אם מתקיים אחד מאלה; ובחוק המודל כתוב אם נחה דעתו של בית המשפט, כי: אחד, המשיב לבקשה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא כתוב בית משפט בכלל.
טליה איינהורן
לא, אם נחה דעתו.
היו"ר שמחה רוטמן
לא כתוב.
שי שרביט
recognition or enforcement of an interim measure may be refused only.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, הניסוח של 25(א) זה "רשאי בית המשפט לסרב להכיר בסעד הזמני או לסרב לאכוף אותו".
יעל ויינר
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
להכיר – זה להכריז עליו כאכיף או להכיר.
טליה איינהורן
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
יש פה: לסרב לאכוף או לסרב להכיר.
יובל נעים
וגם ברישה אפשר להוריד את התנאי של "הוגשה בקשה".
היו"ר שמחה רוטמן
כן. "בית המשפט רשאי לסרב להכיר או לאכוף את סעד הביניים, רק אם מתקיים אחד מאלה".
טליה איינהורן
הם הזיזו את "הוגשה בקשה" מ-א'.
היו"ר שמחה רוטמן
"בית המשפט רשאי לסרב להכיר בסעד הביניים או לאכוף אותו".
יעל ויינר
אנחנו חושבים שיותר מדויק להגיד "להכריז כאכיף" – כי בסוף הוא לא זה שאוכף.
היו"ר שמחה רוטמן
בית המשפט? הוא נותן סעד אכיפה.
שי שרביט
הוא כן.
טליה איינהורן
הוא אוכף.
שי שרביט
אם למשל היה צו עיקול.
היו"ר שמחה רוטמן
יש להכיר ויש לאכוף, זה גם מה שכתוב במודל.
שי שרביט
אם הוא מכיר, הוא רק אומר: מה שעשיתם – עכשיו חוקי ומוכר על ידי בית המשפט. נותן לו תוקף של החלטה של בית המשפט. הוא גם יכול לתת צווים, וזאת אכיפה.
טליה איינהורן
בדיוק.
שי שרביט
אם למשל ניתן צו עיקול ואת רוצה עכשיו ללכת לרשום את העיקול הזה, את הולכת לבית המשפט ובית המשפט נותן צו עיקול.
יעל ויינר
אתה מממש בסוף את צו העיקול, נכון? זאת האכיפה.
שי שרביט
ההוצאה לפועל.
יעל ויינר
זאת האכיפה. בסדר, זה רק עניין סמנטי.
היו"ר שמחה רוטמן
בכל מקרה, הניסוח פה הוא לא מתאים.
טליה איינהורן
ועוד דבר. ב-(א), אם תמשיך הלאה: At the request of the party against whom it is invoked if the court is satisfied that – כלומר, אם נחה דעתו של בית המשפט. שם זה נמצא ב-17(I)(1)(a).
היו"ר שמחה רוטמן
"המשיב לבקשה להכרה בסעד הביניים או לאכיפתו". זה לא רק המשיב לבקשה, זה לבקשת צד.
טליה איינהורן
בוודאי.
היו"ר שמחה רוטמן
"לבקשת צד, אם שוכנע בית המשפט כי" – זה המינוח.
טליה איינהורן
לא, אם נחה דעתו של בית המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
"שוכנע בית המשפט" – זה.
טליה איינהורן
לא, אבל כאן כתוב satisfied.
היו"ר שמחה רוטמן
זה שוכנע.
טליה איינהורן
לא, זה convinced. יש הבדל בין convinced ל- .satisfied
היו"ר שמחה רוטמן
לא בישראל.
טליה איינהורן
אבל אנחנו לא בישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה התרגום.

(1) מתקיים האמור בסעיף - - -
טליה איינהורן
זה לא נכון. ב-(1)(א) כתוב: - - - מוצדקת על בסיס הטעמים שנקבעו בסעיפים – כאן זה 36, אבל זה (א)(1)(א), (ב), (ג) או (ד). לא (ה), כי (ה) כלול סעיף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
עוד לא הגענו לסעיף 45, אין לי אותו פה בכלל.
שי שרביט
לא, זאת הפניה.
טליה איינהורן
את 45 אתה תוכל לראות בחוק.
יעל ויינר
את אומרת שיש טעות בהפניה שם?
טליה איינהורן
כן.
יעל ויינר
אנחנו נבדוק את זה.
טליה איינהורן
ולא רק זה, אלא (ה) נשמט בכוונה כי הוא מכוסה על ידי (א)(1)(ג).
יעל ויינר
אנחנו נבדוק את זה.
טליה איינהורן
את יכולה לראות את זה בנייר העמדה שהגשתי.
היו"ר שמחה רוטמן
למה לא (ה)?
טליה איינהורן
כי (ה) מכוסה על ידי (א)(1)(ג). לא צריך לדאוג.
יעל ויינר
המטרה פה הייתה לעקוב אחרי חוק המודל. אם התפספס משהו במספור, אנחנו נבדוק את זה.
שי שרביט
והוא גם לא כלול במקור. זאת פשוט טעות במספור.
טליה איינהורן
הוא לא כלול – כי הוא היה מכוסה.
יעל ויינר
אנחנו נבדוק פה את המספור, בסדר.
שי שרביט
זה (א), (ב), (ג) או (ד).
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי, עוד הערות?
טליה איינהורן
סעיף 17(I). חזרתי על העניין הזה. נוסח באופן התואם את הטעמים לסירוב להכרה ואכיפה על פי סעיף 5 של אמנת ניו יורק.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, למה ב-(ב) זה "הרכב הבוררים התנה את מתן הסעד הזמני במתן ערובה"? מה קורה אם בית המשפט התנה?
טליה איינהורן
רגע, עוד לא סיימתי. לעניין סעיף (א)(1)(ב), במקום "לא נתן ערובה כאמור" צריך להיות "לא קיים את החלטת הרכב הבוררים?

מה ההבדל? ההבדל הוא בכך שדי באי-מילוי חלקי של ההחלטה כדי למנוע הכרה או אכיפה. עם זאת, יש לזכור שסמכות בית המשפט למנוע, היא סמכות בשיקול דעת. ולכן, אם אותו צד יראה שפעל בתום לב, בית המשפט יכול בכל זאת לאכוף את סעד הביניים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. "לא מילא אחר החלטת הרכב הבוררים".
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
מה קורה אם בית המשפט נתן ערובה לטובת צד ג' – וזה לא קרה?
יעל ויינר
לבית המשפט יש סמכויות - - -
טליה איינהורן
לבית המשפט יש כלים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין, אבל זה לא מופיע כאחת מההצדקות לא לתת את הצו.
שי שרביט
זה לא "לא לתת את הצו". זה לא להכיר בו או לא לאכוף אותו.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. אבל אני קיבלתי צו לעיקול זמני. הצו לעיקול זמני הותנה על ידי הרכב הבוררים בערובה לטובת צד ב'. אני צריך ערובה גם לטובת צד ג' ולכן אני לא אוכף אותו. אני לא אוכף את הצו כי לא מילאו אחר ההחלטה שלי, לא את ההחלטה שלהם.
טליה איינהורן
איך זה קשור לבוררות?
היו"ר שמחה רוטמן
זה קשור, זאת סמכות שיש לבית משפט מכוח החוק הזה, להתנות בערובה לטובת צד שלישי, בנוסף לבוררים או במקום הבוררים.
שי שרביט
שזה סעיף 24(ג).
היו"ר שמחה רוטמן
כן. ולא מילאו אחר ההחלטה. הבוררים בכלל לא דנו בסוגיית ערובה. אני קבעתי את הערובה. מותר לי לא לתת לו לא לאכוף, אם הם לא קיימו את הוראת הערובה שלי?

התשובה היא שבוודאי שכן. אבל זה לא כתוב.
יעל ויינר
יכול להיות שזאת גם ערובה שבית משפט זר נתן אותה.
היו"ר שמחה רוטמן
גם יכול.
שי שרביט
כן, אז בכלל.
יעל ויינר
אפשר להוסיף.
נעמה מנחמי
את רוצה לבדוק את זה?
היו"ר שמחה רוטמן
הרכב הבוררים או שבית המשפט נתן את הצו והוראתו לא קוימה כאמור. הרכב הבוררים או בית המשפט, לפי העניין.

טוב, אוקיי, (ג) – סיימנו.
טליה איינהורן
רגע, שנייה, לעניין סעיף (א)(1)(ג). ברוב המכריע של המקרים רק לבית המשפט במקום המושב (seat) של הבוררות יש סמכות ביטול (set aside) של סעד ביניים שנתנו הבוררים.

עם זאת, סעיף 17(I) )(1)א)((iii קובע, כי בית המשפט זה (א)(1)(ג), שבית המשפט יכול גם להיות בית המשפט של המדינה שלפי הדין שלה ניתן סעד הביניים. המטרה היא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
פרופסור איינהורן, זה כתוב. באמת, רק אם יש שוני שאנחנו צריכים להתייחס אליו. לא חייבים לעבור סעיף-סעיף.

(2) בית המשפט מצא כי מתקיים אחד מאלה:
נעמה מנחמי
(1) הסעד הביניים אינו מסוג הסעדים שבית המשפט מוסמך לפי דין לתת, אלא אם כן מצא בית המשפט כי ניתן להתאים את הסעד הביניים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
קראנו את זה. קראנו את כל הסעיפים האלה. אבל אין פה תרגום.
טליה איינהורן
אבל ב-(א)(2)(א) יש סטייה מחוק המודל. בחוק המודל נקבע כי ניתן שלא להכיר או לאכוף אם סעד הביניים אינו עולה בקנה אחד (incompatible) עם הסמכויות שיש לבית המשפט, אלא אם כן. ואין הכוונה לכך שכל פעם כשבית משפט ייתקל בסעד לא מוכר, הוא יסרב להכיר או לאכוף את סעד הביניים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא מה שכתוב.
שי שרביט
זה לא מה שכתוב בעברית.
טליה איינהורן
אבל אני מסתכלת באנגלית.
היו"ר שמחה רוטמן
הכוונה הזאת שאת אומרת, היא פשוט לא כתובה בעברית. בעברית כתוב תרגום, שאם בית המשפט לא מוסמך לתת, אלא אם כן הוא מוצא שהוא יכול להתאים, אז הוא לא ייתן. זה מה שכתוב. זה בסדר גמור.

אין שום סיבה שנעבור בקריאה חוזרת על כל דבר.
טליה איינהורן
אוקיי, בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
צריך רק איפה שיש באמת שינויים.
טליה איינהורן
בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
(2) מתקיים לגבי הסעד הזמני האמור – אלה הסעיפים של 36(1)(b)(i) or, שהמקביל שלהם זה 45(א)(2), פסקאות משנה (א) או (ב), שזה דבר שלא ניתן ליישב אותו בבוררות או שזה נוגד.
נעמה מנחמי
לא ניתן, לפי דין, ליישב את נושא הסכסוך בדרך של בוררות.
טליה איינהורן
אבל רגע, בכל זאת, אני חוזרת לשיחה על הנוסח. בנוסח כתוב, ב-(א)(2)(א) שהסעד הזמני אינו מסוג הסעדים שבית המשפט מוסמך לפי דין לתת. בעוד שבחוק המודל הניסוח הוא אחר, כתוב שהסעד הוא incompatible, עם הסמכויות שיש לבית המשפט.
יעל ויינר
כן, אבל הסיפה של הסעיף מאזנת.
היו"ר שמחה רוטמן
התרגום הזה בסדר מבחינתי.

(2) קביעת בית המשפט לעניין התקיימות הנסיבות המנויות בסעיף קטן (א)(1) או (2) תינתן רק לצורך החלטה בבקשה להכרה בסעד ביניים או לאכיפתו ולא תשמש אלא למטרות אלה; בית המשפט לא יקיים, לצורך החלטה בבקשה כאמור, דיון בסעד הביניים לגופו.
שי שרביט
הרעיון הוא פשוט למנוע דיון ב-novo מההתחלה בסעד בבית משפט.
היו"ר שמחה רוטמן
ברור, בסדר גמור.
טליה איינהורן
רק דבר אחד. בחוק המודל כתוב שצריך לתת לכל צד full opportunity להציג את עניינו.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. איפה?
טליה איינהורן
לא הזדמנות נאותה, אלא הזדמנות מלאה. אם כי אפשר שזה אותו דבר, אז זה מספיק.
היו"ר שמחה רוטמן
איפה זה כתוב? על איזה סעיף אנחנו מדברים?
שי שרביט
על איזה סעיף את מדברת?
טליה איינהורן
אני ב-27.
שי שרביט
אנחנו סיימנו את 25 עכשיו.
טליה איינהורן
סליחה. אבל סיימנו את 25.
היו"ר שמחה רוטמן
סיימנו, אבל עוד לא גירדנו את 26 אפילו.

עכשיו אנחנו בסעד זמני, לא בסעד ביניים, נכון?
שי שרביט
כן, זה בית המשפט.
קריאה
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
26. סמכות בית המשפט לתת סעד זמני בהליכים המתנהלים לפניו תהיה נתונה לו גם לעניין הליכי בוררות כאמור בחוק זה, בין שמקום הבוררות בישראל ובין שהוא מחוץ לישראל; בית המשפט יפעיל את סמכותו כאמור בהתאם לסדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים לפניו, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של בוררות בין-לאומית.

זה תרגום.
טליה איינהורן
וזה, אגב, עונה לשאלה שלך מקודם, מה אם בית המשפט נתן את הסעד.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא עונה לשאלה שלי מקודם.
שי שרביט
הוא לא שאל האם בית המשפט נותן את הסעד, אלא האם בית המשפט קובע ערובה לטובת צד ג'.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, לזה ייתנו מענה.
טליה איינהורן
אבל זה גם בא בגדר של סעד ביניים שנותן בית משפט.
היו"ר שמחה רוטמן
לא.
טליה איינהורן
לא?
היו"ר שמחה רוטמן
לא, סעד ביניים של בית משפט זה משהו אחר.

בסדר גמור, אפשר להתקדם.
נעמה מנחמי
אנחנו בחלק 2 של המסמכים.
פרק ו'
ניהול הליך בוררות

27. יחס שווה לצדדים.

הרכב הבוררים יעניק יחס שווה לצדדים וייתן לכל צד הזדמנות נאותה או מלאה לטעון את טענותיו לפניו.

אתה רוצה להחליף ביניהם או אולי להשאיר את זה לנסחות?
יעל ויינר
כתוב באנגלית full.
טליה איינהורן
כן, אבל אף על פי שכתוב ,full למעשה, בפועל בתי המשפט - - -
קריאה
עדיף "נאותה".
היו"ר שמחה רוטמן
"נאותה", כי אף פעם אף אחד לא מקבל הזדמנות מלאה לטעון.
טליה איינהורן
נכון.
קריאה
"מלאה" – אין לזה גבול.
טליה איינהורן
יש מדינות שהוסיפו על סודיות ההליכים, .confidentiality זאת נקודה למחשבה, לשיקול. לנו אין אף הוראה לגבי סודיות ההליכים.
נעמה מנחמי
על הסודיות אנחנו עוד נדבר. רגע.
שי שרביט
כן, בסוף.
נעמה מנחמי
28. קביעת סדרי הדין.

אם לא נאמר אחרת בחוק זה –

(1) הצדדים להליך בוררות רשאים להסכים על סדרי הדין שיחולו לעניין ניהול הליך הבוררות בידי הרכב הבוררים, ועל דיני הראיות שיחולו;
(2) בהיעדר הסכמה כאמור בפסקה (1), רשאי הרכב הבוררים לנהל את הליך הבוררות כפי שימצא לנכון, ובכלל זה לקבוע את הקבילות, הרלוונטיות, החשיבות והמשקל של כל ראיה.
היו"ר שמחה רוטמן
הצדדים רשאים להסכים על סדרי הדין. הראיות – זה לא מופיע בחלק אחד, זה מופיע בחלק שתיים, שיש להרכב סמכות לנהל את ההליך כפי שיראה או ימצא לנכון.
שי שרביט
בהיעדר הסכמה.
היו"ר שמחה רוטמן
בהיעדר הסכמה, ו- The power conferred upon the arbitral tribunal includes the power to .determine the admissibility, relevance, materiality and weight of any evidence
טליה איינהורן
שמחה, זה מפני שבשיטות משפט שונות הראיות כלולות בתוך סדרי הדין. אם אנחנו רוצים, אנחנו יכולים כמובן גם להדגיש את זה גם ב-(א), כי אצלנו זה מחולק. אבל זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, אוקיי, בסדר.
נעמה מנחמי
29. מושב הבורות.

(1) הצדדים רשאים להסכים על מושב הבוררות; בהיעדר הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את מושב הבוררות, בהתחשב בנסיבות העניין, לרבות שיקולי נוחות של הצדדים.
(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הרכב הבוררים להתכנס בכל מקום שימצא לנכון לשם התייעצות בין חבריו, שמיעת עדים או מומחים או שמיעת הצדדים, או בחינת טובין, נכס או מסמכים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
שי שרביט
הייתה לי הערה בנייר העמדה שלי על סעיף קטן (א). מבחינה פרקטית, הרבה פעמים מוסדות הבוררות הם אלה שקובעים את המושב. הצדדים פונים אליהם, אומרים להם: לא קבענו בהסכם את המושב, אנחנו חושבים שהמושב צריך להיות בתל אביב או בלונדון או בפריז – ואז מוסד הבוררות קובע את זה.

קביעה של מוסד הבוררות לא נופלת, לא כהסכמת הצדדים, כי בכללים זה לא בהכרח מוסדר, זה יותר פרקטיקה. הרכב הבוררים הוא לא זה שקובע, אלא המוסד. השאלה אם לא נכון להוסיף - - -
היו"ר שמחה רוטמן
מוסד הוא לא אישות משפטית.
שי שרביט
הוא כן אישות משפטית.
היו"ר שמחה רוטמן
לא בחוק.
שי שרביט
לא, אני אומר כפרקטיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל כפרקטיקה, נניח שאני קיבלתי מינוי לשבת כבורר של מוסד בוררות x. הוא אומר לי: תשב פה, תשב שם, תעשה ככה, תעשה זה. בסדר גמור. בסופו של דבר, מי שמחליט זה אני, הבורר. לא המוסד.
שי שרביט
דווקא כן, המוסד לפעמים הוא זה שמכריע.
קריאה
ה-ICC קובע.
יובל נעים
הסכמת הצדדים.
היו"ר שמחה רוטמן
ה-ICC קובע, אבל או מכוח הסכמת הצדדים או מכוח זה שהבוררים של ה-ICC אומרים את זה. מוציאים בהחלטה הראשונה, לא?
יעל ויינר
יש לנו את סעיף 2(ב), שכבר אישרנו אותו, שאומר שבכל מקום בחוק זה, למעט סעיף 37, שבו נקבעה הוראה שלפיה צדדים להסכם בעניין מסוים, יראו אותם כמי שרשאים להסמיך גורם שלישי, ובכלל זה מוסד בוררות, להחליט באותו עניין.
היו"ר שמחה רוטמן
סבבה, פתרנו את הבעיה.
שי שרביט
הסכמה מכללא, בסדר.
טליה איינהורן
זה מסודר מהבחינה הזאת.

אגב, רק למען הסדר, וזאת לא הערה, בכל הנוגע לפרוצדורה לגבי הדין המהותי זה סעיף 39.
היו"ר שמחה רוטמן
30. הליך בוררות ייפתח בשליחת בקשה להפניית הסכסוך לבוררות, על ידי התובע, לנתבע, ויראו את המועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה כאמור כמועד תחילתו של הליך הבוררות.
טליה איינהורן
רגע, דילגת על 29.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, קראנו אותו.
שי שרביט
עכשיו עשינו אותו.
טליה איינהורן
אז רגע, שם הנקודה לשיקול דעת היא קודם שכל שיקבע הרכב הבוררים, לאחר ששמע את הצדדים, את מושב הבוררות. זו תוספת שהוסיפו מדינות רבות.

מאחר שמקום המושב לא זהה ל-,venue למקום שבו ההליכים מתנהלים בפועל, שיקולי הנוחות של הצדדים פחות חשובים משיקולים אחרים כמו התחולה של אמנת ניו יורק, ההתאמה של ה- .lex arbitri
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל זה מה שכתוב ב- .UNCITRALאני לא רואה סיבה לשנות.
טליה איינהורן
ועוד דבר אחד, גם נקודה שהוספה במקומות רבים. אם הצדדים לא קבעו וגם הרכב הבוררים לא קבע – ודרך אגב, אני ראיתי בוררויות שזה קרה וזה בלגן נוראי – כדאי להוסיף שמקום מתן פסק הבורר ייחשב כמקום הבוררות.

למה זה חשוב? כי הבקשות לביטול יכולות להיות רק במקום המושב של הבוררות. אם זה לא מצוין בשום צורה - - -
אסף נימוי
תנהלי את כל ההליך בלי שיש מקום מושב?
טליה איינהורן
תאמין לי, אני ראיתי דברים מוזרים כאלה, המשרד ששי עובד בו מכיר אותם.
יעל ויינר
לא יודעת, אני חושבת שאין לזה סוף, כי פסק בוררות יכול להינתן היום באופן וירטואלי כששלושת הבוררים יושבים כל אחד במדינה אחרת.
טליה איינהורן
ועדיין צריך לציין מקום שבו הוא ניתן.
היו"ר שמחה רוטמן
ואם הם לא ציינו? כמו שהם לא ציינו - - - הם לא יציינו גם איפה הם נתנו אותו. באינטרנט, בענן.

ניצמד ל- .UNCITRALזה מאוד חשוב, להיצמד. אם התרגום הוא טוב, אני צריך סיבה ממש טובה כדי להוסיף עוד .provisions
טליה איינהורן
אז הסיבה הטובה היא שהדברים קורים, ולכן.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל גם יכול לקרות באותה מידה, כמו שאומרים, שיינתן פסק דין שלא יהיה כתוב איפה הוא ניתן, שישאירו את הרובריקה ריקה. הכול יכול להיות.

30. הליך בוררות ייפתח בשליחת בקשה להפניית הסכסוך לבוררות, על ידי התובע, לנתבע, ויראו את המועד שבו התקבלה אצל הנתבע בקשה כאמור כמועד תחילתו של הליך הבוררות, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
טליה איינהורן
בסעיף 21 הניסוח הוא קצת אחר.
שי שרביט
הוא הפוך.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, זה ניסוח הפוך, אבל זה סדר נכון.
שי שרביט
כן, זה אותו דבר.
היו"ר שמחה רוטמן
respondent זה לא בדיוק נתבע, זה יכול להיות משיב.
טליה איינהורן
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל בסדר.

מה קורה כשיש כמה נתבעים, כשיש כמה הצדדים?
טליה איינהורן
חוק המודל נותן לך תשובה לזה, כי הוא אומר: בכפוף להסכמה אחרת בין הצדדים, הליך הבוררות לגבי סכסוך מסוים ייפתח ביום שבו בקשה להפניית אותו הסכסוך לבוררות התקבלה בידי המשיב. כלומר, זה הספציפי.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל מה קורה אם יש כמה?
שי שרביט
נפתח לגבי כל אחד מהם ביום שהוא קיבל.
קריאות
בדיוק.
יעל ויינר
גם נוסח חוק המודל מדבר ביחיד.
טליה איינהורן
ולכן החוק נותן לזה תשובה.
שי שרביט
הוא כבר תואם את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
31.
נעמה מנחמי
רגע. יעל, את 29(ב) לא קראנו?
היו"ר שמחה רוטמן
קראתי.
יעל ויינר
לא בטוח.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, קראנו. אפשר שוב: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הרכב הבוררים להתכנס בכל מקום שימצא לנכון לשם התייעצות בין חבריו, שמיעת עדים או מומחים או שמיעת הצדדים, או בחינת טובין, נכס או מסמכים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.

עכשיו חוזרים ל-31(א):

(1) הצדדים רשאים להסכים על השפה או השפות שישמשו בהליך הבוררות; בהיעדר הסכמה כאמור, יקבע הרכב הבוררים את השפה או השפות כאמור; הסכימו הצדדים או קבע הרכב הבוררים כאמור, ישמשו השפה או השפות שהוסכם עליהן או שנקבעו כאמור בכל הודעה או הצהרה בכתב של צד, דיון, פסק בוררות, או החלטה או הודעה אחרת מטעם הרכב הבוררים, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת או שהרכב הבוררים קבע אחרת, לעניין מסוים.
טליה איינהורן
קודם כל, זה בסדר גמור. ודבר נוסף, טוב עשה משרד המשפטים שלקח גם את התיקון של 2006.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב.

(2) הרכב הבוררים רשאי להורות לצד שהגיש או שבכוונתו להגיש מסמך כראיה, לצרף לו תרגום של המסמך לשפה או לשפות שעליהן הסכימו הצדדים או שקבע הרכב הבוררים, כאמור בסעיף קטן (א).
טליה איינהורן
בעיקר כלפי זה טוב שלקחו את 2006.
היו"ר שמחה רוטמן
32. כתבי תביעה והגנה.

(1) תובע יגיש כתב תביעה ונתבע יגיש כתב הגנה בתוך התקופה שעליה הסכימו הצדדים, ובהיעדר הסכמה כאמור – בתקופה שקבע הרכב הבוררים.
(2) בכתב התביעה יפרט התובע את העובדות התומכות בתביעתו, את הנושאים שבמחלוקת ואת הסעד המבוקש; בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טענות ההגנה, ובכלל זה טיעונים לעניין הסעד המבוקש לפי פרטי כתב התביעה, והכול אלא אם כן קבעו הצדדים אחרת לגבי פרטי כתב התביעה וכתב ההגנה.
טליה איינהורן
הערה על (ב). לעניות דעתי הנוסח באנגלית עדיף. כתוב: בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טענות ההגנה לגבי פרטי כתב התביעה האמורים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מה שכתוב.
טליה איינהורן
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
לפי פרטי כתב התביעה.
טליה איינהורן
כתוב: בכתב התביעה, תובע – את העובדות; והנתבע – את טענות ההגנה באופן כללי ולא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, כתוב: ובכלל זה טיעונים לעניין הסעד המבוקש, לפי פרטי כתב התביעה.
טליה איינהורן
ובכלל, זה טיעונים רק לעניין הסעד. את הסעד – לפי פרטי כתב התביעה, בעוד שבנוסח כתוב שהוא צריך לענות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא. את כל טענות ההגנה, ובכלל זה טיעונים לעניין הסעד המבוקש, לפי פרטי כתב התביעה.
טליה איינהורן
אבל למיטב זכרוני, פרטי כתב התביעה מתחלקים לשלושה דברים וכאן מציינים רק שניים מהם. כלומר, טענות ההגנה באופן כללי ואז לעניין הסעד המבוקש.
היו"ר שמחה רוטמן
למה? עובדות, נושאים במחלוקת וסעד מבוקש.
טליה איינהורן
הטוב ביותר היה לכתוב שמפרטים את טענות ההגנה לגבי פרטי כתב התביעה, ואז לא צריך לומר - - - כי אחרת מה זה אומר לגבי הסעד?
היו"ר שמחה רוטמן
למה זה "ובכלל זה טיעונים לעניין הסעד המבוקש? למה הוסיפו את המשפט הזה?
יעל ויינר
אני חושבת שזה עניין של נסחות.
היו"ר שמחה רוטמן
"בכתב ההגנה יפרט הנתבע את טענות ההגנה, לפי פרטי כתב התביעה".
יעל ויינר
אפשר.
היו"ר שמחה רוטמן
(3) צד רשאי לצרף לכתב התביעה או לכתב ההגנה שהוא מגיש את כל המסמכים הנוגעים לעניין או לציין בו מסמכים או ראיות אחרות שבכוונתו להגיש בעתיד במסגרת הליך הבוררות.

צד רשאי, הוא לא חייב, נכון?
טליה איינהורן
נכון.
יעל ויינר
כן, ככה גם באנגלית.
היו"ר שמחה רוטמן
כתוב פה בהערה שלך שהצדדים צריכים. לא כתוב שהם צריכים, הם רשאים.
נעמה מנחמי
לא, הם צריכים לחשוף, אבל לא לצרף.
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא מה שכתוב.
טליה איינהורן
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
(4) כל צד רשאי לתקן או להשלים את כתב תביעתו או כתב הגנתו, לפי העניין, במהלך הליכי הבוררות, אלא אם כן מצא הרכב הבוררים שאין לאפשר תיקון או השלמה כאמור בשל השיהוי בהגשתו, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
טליה איינהורן
הנוסח של הסעיף הוא קצת אחר. אני אגיד לך מה ההבדל, אם אתה רוצה.
היו"ר שמחה רוטמן
"שמצא שזה לא מתאים לאפשר תיקון או השלמה כאמור". ולא כתוב "בשל השיהוי", אלא "גם בשל השיהוי".
טליה איינהורן
בדיוק. הנוסח הזה מרחיב את שיקול הדעת של הבוררים לאפשר את התיקון או ההשלמה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא לאפשר. לא לא לאפשר.
טליה איינהורן
לא, כן לאפשר, למשל אם הם סבורים שהשיהוי יהיה מוצדק או שיש טעם אחר שלא לאפשר את התיקון.
היו"ר שמחה רוטמן
לא לאפשר. הרעיון הוא שהכלל הוא שמותר, אלא אם כן קבעו שאסור. והאסור יכול להיות גם בגלל השיהוי וגם מסיבות אחרות.
טליה איינהורן
נכון.
נעמה מנחמי
אוקיי, נוסיף.
היו"ר שמחה רוטמן
כלומר, המינוח הוא: "אלא אם כן מצא הרכב הבוררים שאין לאפשר תיקון או השלמה כאמור, הרכב הבוררים ייקח לעניין זה בחשבון את השיהוי בהגשת התיקון". זה התרגום.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
33. דיונים והליכים בכתב.

(1) בכפוף לכל הסכמה אחרת בין הצדדים, יחליט הרכב הבוררים אם לקיים דיונים בעל פה לשם הצגת ראיות או טענות או גביית עדויות, או לנהל את ההליכים על יסוד מסמכים או ראיות אחרות, בלבד; ואולם, לבקשת אחד הצדדים, יקיים הרכב הבוררים דיונים כאמור בעל פה, בשלב שימצא לנכון, אלא אם כן הצדדים הסכימו שלא יתקיימו דיונים בעל פה.
טליה איינהורן
זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
כלומר, אם צד מבקש ולא סוכם שלא עושים דיונים בעל פה, צריך לעשות דיון או דיונים בעל פה. "דיונים" בלשון רבים – זה קצת קשה, כי אתה כאילו מחייב אותו לעשות מינימום שניים.
טליה איינהורן
לא. אלא אם כן שני הצדדים הסכימו שלא יתקיימו דיונים בעל פה.
היו"ר שמחה רוטמן
"יקיים הרכב הבוררים דיון בעל פה, בשלב שימצא לנכון. דיון יחיד – משמע רבים. אבל אם את כותבת דווקא רבים, אז זה משונה.
טליה איינהורן
לא, שלא יתקיימו שום דיונים בעל פה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הוא לא יכול לקבוע שלא יתקיימו דיונים בעל פה.
טליה איינהורן
לא הבוררים, הצדדים יכולים.
היו"ר שמחה רוטמן
לא. אם לא סוכם במפורש שאין דיונים בעל פה וצד מבקש דיונים בעל פה, צריך לתת לו דיון בעל פה.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
לא ברור כמה, אבל מינימום אחד. כשאנחנו כותבים בלשון רבים, משמע זה מינימום שניים.
נעמה מנחמי
זה כן מופיע בלשון רבים.
טליה איינהורן
זה רק בסיפה.
יעל ויינר
בחוק המודל זה מופיע בלשון רבים. בהצעת החוק כתבנו את זה ביחיד. אם אנחנו מבינים שזה יותר מאחד, ושדיון זה משהו גנרי, אז אין לי התנגדות.
היו"ר שמחה רוטמן
הייתי עושה "דיון או דיונים כאמור". "דיון או דיונים בעל פה". בהתאם לצורך.
טליה איינהורן
אז כבר אפשר לכתוב "דיונים" בשניהם.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, כי "דיונים" – זה רק דווקא דיונים.
אסף נימוי
כשאת עושה "דיון", ברור שאת יכולה גם לעשות דיונים והפוך. זה כאילו מחייב לעשות לפחות שניים.
טליה איינהורן
בסדר, לי לא הייתה בעיה עם הנוסח.
היו"ר שמחה רוטמן
(2) הרכב הבוררים יודיע לצדדים מבעוד מועד – לא, פה זה לא מבעוד מועד.
נעמה מנחמי
sufficient advance notice, אז חשבתי ש-"זמן מספק מראש" זה אולי יותר נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
טליה איינהורן
בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
"זמן מספק מראש על כל דיון בעל פה ועל כל ישיבה של הרכב לשם בחינת טובין, ראיות או מסמכים".
נעמה מנחמי
אין אצלנו ראיות. "ובכלל זה טובין או מסמכים".
טליה איינהורן
זה בסדר.
היו"ר שמחה רוטמן
המילה "ראיות" לא מופיעה. זה .property or documents "טובין, רכוש או מסמכים" – כי בחינת ראיות זה מה שעושים בכל ישיבה. לכן זה לא בחינת ראיות. זה צריך להיות ראיות - -
טליה איינהורן
חפציות.
היו"ר שמחה רוטמן
- - חפציות או מסמכיות. אבל הכוונה היא לא לשבת עכשיו ולחשוב על העדות שניתנה.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
יש דיון בעל פה, עם עדות. אחר כך עושים ישיבה רק לצדדים שמדברים ביניהם על העדות שנעשתה. לכאורה, זה לא נמצא פה, לא צריך לעדכן. זה לא בנוסח באנגלית.
נעמה מנחמי
אז מה הנוסח המדויק שתרצה?
היו"ר שמחה רוטמן
"טובין, רכוש - -
יעל ויינר
רכוש אחר?
היו"ר שמחה רוטמן
- - רכוש אחר או מסמכים".

(3) צד המגיש כתב טענות, מסמך או מידע מסוג אחר, להרכב הבוררים, ימציא העתק ממנו לצד השני; הרכב הבוררים יביא לידיעת הצדדים כל חוות דעת מומחה או ראיה בכתב שהוא עשוי להסתמך עליהן בהחלטתו.
טליה איינהורן
נקודה למחשבה. יש מקום להוסיף הוראה שאם הרכב הבוררים מבקש להסתמך על טיעון משפטי שלא נטען בידי הצדדים, עליו לתת לצדדים הזדמנות להתייחס אליה קודם שיפסוק על פיה מיוזמתו.

למה זה חשוב? כי יש הבדל גדול בעניין הזה בין מדינות המשפט המקובל לבין המשפט האזרחי. במשפט האזרחי זה מובן מאליו ולכן זה לא מוזכר בכלל בחוק. רוב המדינות בעולם הן מדינות של משפט אזרחי. ב- common lawבתי משפט לא אמורים להציע דברים מיוזמתם ולכן הסעיף הזה חסר וכדאי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא הייתי נכנס לזה.
טליה איינהורן
הוא לא קיים בכלל. לכן היה טוב לתת התייחסות לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הייתי נכנס לזה.
טליה איינהורן
חבל.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, כי זאת הוספה של משהו שלא קיים למודל.

34. הפרת הוראות לעניין הגשת כתבי טענות, המצאת ראיות בכתב.

Unless otherwise agreed by – אם לא הסכימו הצדדים אחרת –

(1) הרכב הבוררים יפסיק את הליך הבוררות אם התובע לא הגיש את כתב התביעה בהתאם להוראות סעיף 32(א) ו-(ב), בלא שהראה טעם מספק לכך;
(2) הרכב הבוררים ימשיך את הליך הבוררות אף אם הנתבע לא הגיש את כתב ההגנה בהתאם להוראות סעיף 32(א) ו-(ב), בלא שהראה טעם מספק לכך – לא צריך עוד פעם את "הנתבע". ואולם לא יראו באי-הגשת כתב הגנה כאמור משום הודאה בטענות התובע;
שי שרביט
התובע עדיין צריך להוכיח את תביעתו, גם אם הנתבע לא הגיש כתב הגנה.
יובל נעים
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, אין פה פסק דין בהיעדר הגנה כמו שנהוג אצלנו?
יובל נעים
אין.
טליה איינהורן
אגב, יש הבדל אצלנו בין היעדר הגנה להיעדר התייצבות.
היו"ר שמחה רוטמן
(3) הרכב הבוררים רשאי להמשיך את הליך הבוררות ולתת פסק בוררות בהתאם לראיות שלפניו, אם מי מהצדדים לא התייצב לדיון או לא המציא ראיה בכתב, בלא שהראה טעם מספק לכך.

לא כתוב "טעם מספק" באנגלית.
יובל נעים
אבל ה-"טעם מספק" הוא ברישה.
טליה איינהורן
בדיוק.
יובל נעים
מכיוון שהם לא שמו אותו ברישה, הם שמו אותו בכל תת-סעיף.
היו"ר שמחה רוטמן
איפה זה ברישה?
יעל ויינר
showing sufficient .
היו"ר שמחה רוטמן
if without showing sufficient cause, אוקיי.
טליה איינהורן
אגב, משום מה אצלי רשום שבהצעת החוק כתוב "בלא שהציג סיבה מוצדקת". בכל הסעיפים האחרים זה "טעם מספק".
יעל ויינר
זה נכון ולכן שינינו את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
35(א) הרכב הבוררים רשאי, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת –

(1) למנות מומחה אחד או יותר שייתן לו חוות דעת בנושאים מסוימים שיקבע הרכב הבוררים;
טליה איינהורן
רגע אחד, אתה סיימת עם 34?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
טליה איינהורן
אז רק שנייה. סיום ההליכים עלול להוות בעיה לנתבעים המעוניינים להגיש תביעה שכנגד. קיומה של תביעה שכנגד צריך להביא לכך שההליכים לא יסתיימו גם אם התובע המקורי לא הגיש את כתב התביעה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אין בכלל פרוצדורה של תביעה שכנגד. יש?
שי שרביט
יש.
היו"ר שמחה רוטמן
הכנסנו? אמרנו שאין צד ג'?
שי שרביט
כן.
טליה איינהורן
כן, ולכן צריך להביא את זה בחשבון פה.
היו"ר שמחה רוטמן
מה זה משנה? מה מונע ממני להגיש תביעה מיידית?
טליה איינהורן
כי ברגע שההליכים הסתיימו, אז הכול נגמר.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, אבל אני אגיש תביעה חדשה. מה ההבדל בין תביעה שכנגד לתביעה רגילה?
טליה איינהורן
אין שום סיבה להודיע שהכול נגמר אם עדיין קיימת התביעה שכנגד.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל איך אני יכול להגיש תביעה שכנגד אם הצד לא הגיש תביעה בכלל?
טליה איינהורן
לא, הגשת תביעה שכנגד קודם לכן.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא עוד לא הגיש כתב תביעה ואני הגשתי תביעה שכנגד?
טליה איינהורן
לא, אני מסתכלת על סעיף קטן (3).
היו"ר שמחה רוטמן
הרכב הבוררים ממשיך את ההליכים, הוא לא עוצר את ההליכים. המקום היחיד שהוא עוצר את ההליכים זה אם לא הוגש כתב תביעה. ההפסקה היא רק אם התובע לא הגיש, באחרים ממשיכים.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
35(1) למנות מומחה אחד או יותר שייתן לו חוות דעת בנושאים מסוימים שיקבע הרכב הבוררים;
טליה איינהורן
דרך אגב, בתאוריה זה יכול לקרות. הכול בתאוריה.
היו"ר שמחה רוטמן
פרופסור איינהורן, תאוריה – שתפנה ל-UNCITRAL, למה זה לא קרה.

(2) לחייב צד לתת למומחה כל מידע הנוגע לעניין, או להמציא לו כל מסמך, טובין או נכס אחר הנוגעים לעניין, או לתת לו גישה לכל אחד מאלה, לצורך בחינתם.

זה לא נקרא סעד ביניים, זה חלק מסמכויות העזר. פה תרגמנו documents, goods or other property נכון, זה בדיוק מה שהיינו צריכים לעשות גם בשני.

(ב) נתן המומחה את חוות דעתו, בעל פה או בכתב, וביקש זאת אחד הצדדים או שהרכב הבוררים מצא כי הדבר נדרש, יקיים הרכב הבוררים דיון בהשתתפות המומחה והצדדים, ובו תינתן לכל צד הזדמנות להציג לו שאלות ולהביא עדים מומחים מטעמו שיעידו לגבי הנושאים שבמחלוקת, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
טליה איינהורן
יש נקודה למחשבה. יש שיטות משפט שהוסיפו דרישה שהמומחה הממונה מטעם - -
היו"ר שמחה רוטמן
מטעם הבוררים.
טליה איינהורן
- - ייתן הצהרה בדבר היותו עצמאי ואובייקטיבי.
היו"ר שמחה רוטמן
כמו בורר?
שי שרביט
לא, זה לא כמו בורר. באנגליה זה נהוג, כי המומחים שם רואים בעצמאותם ובאובייקטיביות שלהם כעניין נעלה. זה פחות מקובל בקונטיננט.
היו"ר שמחה רוטמן
לא נכניס פה משהו שאין ב- .UNCITRAL

36. סיוע מבית המשפט בגביית ראיות.

(1) הרכב הבוררים וכן צד להליך הבוררות, באישור הרכב הבוררים, רשאים לבקש מבית המשפט סיוע בגביית ראיות.
(2) בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולסייע בגביית הראיות לפי כל דין הנוגע לכך, ויהיו נתונות לו לצורך כך כל הסמכויות הנתונות לו לעניין זה בתובענה שהוגשה לפניו.
(3) בסעיף זה, "גביית ראיות" – גביית עדות או הצגת חפץ בבית משפט; "חפץ" – לרבות מסמך, כספים, חומר מחשב כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995.

ובעל חיים?
נעמה מנחמי
כן, גם אני שאלתי את השאלה.
יעל ויינר
אין לי הסבר מספק לזה.
היו"ר שמחה רוטמן
האם בעל חיים הוא חפץ?
יעל ויינר
אז הוא לא נכנס.
היו"ר שמחה רוטמן
האם אדם הוא חפץ?
טליה איינהורן
אגב, זאת שאלה מצוינת במשפט בין-לאומי פרטי.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל האם אדם הוא חפץ?
טליה איינהורן
לא, יש עניין של החילזון שבא ממדינה שבה הוא נחשב לחפץ, למדינה שבה הוא נחשב - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני מבין, אבל אני שואל ברצינות: האם "חפץ" יכול להיות גם אדם בהקשר הזה? למה? אם יש בוררות על - - -
שי שרביט
יש גביית עדות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא גביית עדות. טוען אדם שנקטעה רגל, לא יודע, ואני רוצה להביא אותו לבית משפט ולהראות שהוא הולך על שתי רגליים. לא עדות, רק מה שנקרא "אדוני יעמוד בבקשה".
שי שרביט
הדבר מדבר בעד עצמו.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, בא הרוג ברגליו, כדברי. יכולה להיות סיטואציה שכזו. השאלה היא האם באמת "חפץ" – הוא גם אדם - -
קריאות
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
- - או לאו דווקא אדם, אלא כל ראיה. זה יכול להיות, בוודאי בבעל חיים, אבל זה יכול להיות גם - - -
טליה איינהורן
אבל הצד הרי נמצא בבית המשפט.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל הוא לא צד.
טליה איינהורן
אם הוא לא צד, אז איך הוא קשור לבוררות?
היו"ר שמחה רוטמן
יכול להיות שיש בינינו סכסוך ביטוחי על נזק שנגרם בתביעת שיבוב למישהו אחר, ואני רוצה להראות שהבן אדם בכלל לא נפצע ואתה סתם שילמת לו – כי אתה נודניק או עקשן או גם וגם.

זה יכול להיות. צחקתם על חפץ בעל חיים. זה יכול להיות גם אדם.
טליה איינהורן
לא, אז יש גביית ראיות.
היו"ר שמחה רוטמן
אין גביית עדות, הוא לא יעיד מילה.
יעל ויינר
אני לא חושבת שאפשר להגיד שאדם זה חפץ.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע.
שי שרביט
הוא שואל האם להוסיף "בן אדם".
יעל ויינר
- - - "לרבות" – ונסתפק בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
"גביית עדות, גביית ראיות"?
טליה איינהורן
"גביית עדות או הצגת חפץ".
נעמה מנחמי
אם אנחנו לא בטוחים שבעל חיים זה חפץ, אז "לרבות" לא בהכרח ייכנס באופן טבעי להגדרה.
היו"ר שמחה רוטמן
"גביית עדות או הצגת חפץ".
שי שרביט
או להתייצב בפניו.
יובל נעים
למה צריך הגדרה לגביית ראיות?
היו"ר שמחה רוטמן
זהו, למה צריך הגדרה לגביית ראיות? זה לא היה קיים.
יעל ויינר
אפשר למחוק את ההגדרה.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, ראיות – זה הכול. הינה, פתרנו.
שי שרביט
יש לי שאלה למשרד המשפטים שהייתי צריך לשאול לפני. לפי סעיף קטן (ב), יהיו נתונות לו לצורך כך כל הסמכויות הנתונות לו לעניין זה בתובענה שהוגשה לפניו.

גילוי מסמכים שנמצאים בידי צד ג' זאת הוראה שבדרך כלל הבוררים יכולים לתת, כעניין טכני, רק לא לאכוף, אבל בתי המשפט בישראל לא מוסמכים לתת את זה בתובענות אזרחיות.

כשמגיעים לבוררות והבורר רוצה לגבות ראיות שנמצאות או להורות על גילוי מסמכים שנמצאים בידי צד ג', האם אנחנו רוצים לתת לבית המשפט סמכות?
היו"ר שמחה רוטמן
לא. אם בית המשפט לא יכול לעשות את זה במסגרת סכסוך בבית המשפט, הוא יוכל לעשות את זה במסגרת צו לבורר?
יובל נעים
אבל יש הלכה שאומרת שאפשר לבקש.
שירה סיידלר עמנואל
במסגרת סכסוך הוא יכול.
יובל נעים
בית המשפט יכול לבקש מסמכים מצד ג' לצורך בוררות. יש הלכה.
שירה סיידלר עמנואל
במסגרת הליך שמתנהל בבית המשפט, הוא דורש מצד אחד גילוי מסמכים שקשורים לבוררות. ההליך עצמו מתנהל בבית המשפט. אתה שואל כשרק זה מה שמתנהל בבית המשפט, זאת השאלה שלך?
הילה בוסקילה
רק סמכות העזר היא בבית המשפט.
שי שרביט
כן, אבל בעניין של גילוי מסמכים – אני יודע לפי התקנות הישנות, תסלחו לי שאני לא מעודכן לפי התקנות החדשות – הפסיקה הייתה שבית המשפט לא מוסמך להורות על גילוי מסמכים לצד ג' שהוא לא צד לסכסוך.
שירה סיידלר עמנואל
אם הם רלוונטיים להליך, זה תלוי בשיקול דעת של בית המשפט. אין חיסיון.
הילה בוסקילה
זה תלוי בשיקול דעת.
שי שרביט
לא, לא עניין של חיסיון. יש הבדל בין להתייצב ולהמציא מסמך, לבין גילוי מסמכים. זה שוני מהותי.
שירה סיידלר עמנואל
- - - מדבר על גילוי מסמכים, למיטב זכרוני.
יובל נעים
השאלה למה צריך ב-(ב) את הסיפא, זה גם נראה לי חורג מהתרגום.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, זה מאוד חורג מהתרגום.
הילה בוסקילה
רק כדי להשלים. בחוק הזה יש סעיף 5 שאומר שבית המשפט לא יוכל להפעיל סמכות שלא ניתנה לו לפי החוק. אז כשאתה מדבר פה על סמכויות מכוח - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אני חייב את זה בתור חוק יסוד.
הילה בוסקילה
צריך לקחת גם את בחשבון, שבמקרים של לקונה לא תהיה אפשרות - - -
יובל נעים
אני חושב שמה שטוב ב-(ב), ברישה, זה שרשום "בגביית הראיות לפי כל דין הנוגע לכך".
שי שרביט
כן.
יובל נעים
דין – זה כולל את כל מה שנפסק בפסיקות בית משפט וכולי. בקיצור, הסיפה היא גורעת ולא מוסיפה.
שי שרביט
היא בעייתית.
טליה איינהורן
והאמת היא – הרי אמרנו קודם לכן שלצדדים יש חירות גדולה להסכים וגם לבוררים לנהל את הדיון לפי דינים אחרים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, בואו נצמצם ונחסוך ויכוחים, גם על חפץ לרבות שאיננו חפץ, באמצעות היצמדות לתרגום. "בית המשפט יהיה רשאי להיענות לבקשה בהתאמה לכללי הראיות הנהוגים בפניו".
טליה איינהורן
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
"בהתאם לסמכויות שבידיו ולכללים הנוגעים לראיות".
יעל ויינר
זאת אומרת, "בית המשפט רשאי להיענות לבקשה ולסייע בגביית הראיות, בהתאם לסמכויות הנתונות בידיו"?
היו"ר שמחה רוטמן
"בהתאם".
יובל נעים
"לפי כל דין".
היו"ר שמחה רוטמן
"לפי כל דין".
שי שרביט
ובלי "לו לעניין".
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה its competence – זה "בהתאם לסמכויותיו, לפי כל דין". לא צריך יותר מזה.
שי שרביט
"לפי כל דין", כן.
יובל נעים
זה יכסה הכול.
טליה איינהורן
אפילו לא צריך "לפי כל דין". "בהתאם לסמכויותיו".
היו"ר שמחה רוטמן
"בהתאם לסמכויותיו, לפי כל דין" – זה מכסה לי הכול.
טליה איינהורן
לא, לא. אתה רוצה "ובהתאם לסמכויותיו" שהן הרבה יותר רחבות מאשר "לפי כל דין".
היו"ר שמחה רוטמן
אני מאוד מקווה שלבית המשפט אין סמכויות שהן לא לפי כל דין.
טליה איינהורן
"לפי כל דין" – זה הדין הישראלי.
היו"ר שמחה רוטמן
"לפי כל דין".
טליה איינהורן
"לרבות הדין הזר".
היו"ר שמחה רוטמן
"לפי כל דין", גם לפי החוק הזה.
טליה איינהורן
לא, כל פעם שהיה הדין הזר – ציינו את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל בית המשפט רשאי לפעול, להיענות, בהתאם לסמכויותיו.
טליה איינהורן
בהתאם לסמכויותיו לפי סעיף 28 הייתי הולכת, שהן דווקא הרבה יותר רחבות.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל לא, אני לא מתערב לו. מה שיש לו.
טליה איינהורן
מה שיש לו זה לפי סעיף 28. למה שלא נלך לשם, שזה הרבה יותר רחב מכל דבר שקיים לפי כל דין רגיל?
היו"ר שמחה רוטמן
מה זה סעיף 28?
שי שרביט
הייתי מוריד רק את "בתובענה שהוגשה לפניו".
יעל ויינר
"לפי כל דין" – הכוונה היא לפי הדין הישראלי.
טליה איינהורן
אתה רואה? "לפי כל דין" – הן אומרות שזה לפי הדין הישראלי.
קריאות
כן, בוודאי, זה חוק ישראלי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. יש דין זר שיכול להסמיך בתי משפט ישראלים?
קריאות
לא.
טליה איינהורן
לא, אבל יש להם סמכויות רחבות יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
אין להם סמכויות יותר רחבות ממה שנותן להם הדין הישראלי.
טליה איינהורן
- - -
היו"ר שמחה רוטמן
בית משפט – זה בעיה, אנחנו מתמודדים עם זה בהרבה מאוד חדרים.

טוב, מה אמרתי – "בהתאם לסמכויותיו, לפי כל דין". אפשר "לפי כל דין הנוגע לכך".
נעמה מנחמי
לא בטוחה.
היו"ר שמחה רוטמן
"בהתאם לסמכויותיו, לפי כל דין".

37.
נעמה מנחמי
פרק ז': פסק הבוררות וסיום ההליכים
היו"ר שמחה רוטמן
37. הדין החל על הסכסוך.

(1) הרכב הבוררים יכריע בסכסוך בהתאם לדין שהצדדים החליטו להחיל עליו; לעניין זה, יראו כל קביעה של הצדדים לעניין תחולת הדין או המערכת המשפטית של מדינה מסוימת - -

לא עשינו "אזור שיפוט" או "מקום שיפוט"?
נעמה מנחמי
נכון.
שי שרביט
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
- - כמתייחסת לדין המהותי של אותה מדינה ולא לכללי ברירת הדין שבדיני אותה מדינה, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת.
טליה איינהורן
כאן בסעיף קטן (א) יש שינוי גדול מאוד לעומת חוק המודל, כי בחוק המודל כתוב שהרכב הבוררים יכריע בהתאם ל-"כללי הדין" שנבחרו בידי הצדדים ולא לפי "בדין שהוא נבחר".

ולמה? כי כשאומרים "דין" – הכוונה תמיד לדין מדינתי, בעוד שלפי כללי בוררות חלק מהרעיון הוא שאתה יכול לבחור. א', אתה יכול לבחור דינים שונים. ב', אתה יכול לבחור גם כללים שחלים כמו למשל, כללי Lando לגבי חוזים, כללי UNIDROIT לגבי חוזים מסחריים. בהחלט אפשר לעשות דברים כאלה ואפשר גם לשלב. כלומר, הצדדים יכולים לומר שכללי UNIDROIT, במקום שהם אינם חלים, הדין של מדינה פלונית.

לכן כתוב כאן בחוק המודל "יכריע בהתאם לכללי הדין" (rules of law) שנבחרו בידי הצדדים. ואפשר לעשות .de passage זה מאוד משמעותי.
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, ההבדל בין rules of law לבין law?
טליה איינהורן
כן, או למשל אפשר להחליט להחיל את ה-.incoterms
היו"ר שמחה רוטמן
אז אפשר לעשות "בהתאם לכללים או לדין".
טליה איינהורן
נכון. .the rules of law
שי שרביט
לא, זה לא סתם כללים.
יעל ויינר
זה הדין המהותי כאן צריך להיות.
שי שרביט
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
כן, אני יודע, אבל "הרכב הבוררים יכריע בהתאם לכללים או לדין".
טליה איינהורן
בהחלט, כן.
היו"ר שמחה רוטמן
אם למשל אני החלטתי שיחול Model Penal Law של ארצות הברית.
שי שרביט
זה לא rules or low. זה .the rules of law
היו"ר שמחה רוטמן
זה ,the rules of law כן. אבל השאלה האם זה חוק מדינתי.
קריאות
לא, זה לא חייב להיות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא בהכרח. אני לא חושב שהמינוח "דין" הוא דווקא דין מדינתי.
יובל נעים
לא, הוא לא חייב להיות דין מדינתי.
טליה איינהורן
לא, דין – הוא דין מדינתי. אין שאלה.
קריאות
לא, לא.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא נכון.
טליה איינהורן
תראה, אני קראתי מספיק על הדברים האלה כדי לדעת. בוודאי שכן.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל זה לא. אנחנו מדברים עכשיו על השאלה האם המושג "דין" בסעיף הזה מתייחס לדין מדינתי.
טליה איינהורן
כשאתה אומר "low" – אם היית כותב באנגלית - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל לא כתבתי "low".
טליה איינהורן
אבל אתה כתבת.
היו"ר שמחה רוטמן
כתבתי "דין".
טליה איינהורן
נכון, "דין".
יובל נעים
"דין" – אולי זה דין שרעי.
היו"ר שמחה רוטמן
האם אני מחיל על זה את הדין השרעי? כלול במשפט "דין"?
טליה איינהורן
הדין השרעי כלול.
היו"ר שמחה רוטמן
הדין ההלכתי כלול?
טליה איינהורן
כן, כי זה לפי הדין הישראלי.
היו"ר שמחה רוטמן
לא לפי הדין הישראלי. אין דין ישראלי שרעי על סכסוכים אזרחיים.
טליה איינהורן
סליחה, זה לא מדויק, כי הדין הישראלי לא רואה בדין הדתי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הדין הבודהיסטי? אני רוצה שיחול על זה הדין הבודהיסטי.
טליה איינהורן
אז התשובה היא שבשביל זה אתה צריך .rules of law
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא נכון. "בהתאם לדין" – זה יכול להיות בהתאם לדין הבודהיסטי.
טליה איינהורן
רגע, סליחה, אז למה הם כתבו פה rules of law ובסעיף השני law?
היו"ר שמחה רוטמן
כי הסעיף השני מדבר על דין של מדינה.
טליה איינהורן
בדיוק, אז למה כאן אתה חושב שדין זה לא דין של מדינה?
היו"ר שמחה רוטמן
כי פה הוספתי דין מהותי.
טליה איינהורן
לא, לא.
שי שרביט
ופה כתוב "המערכת המשפטית של מדינה מסוימת".
היו"ר שמחה רוטמן
"הדין או המערכת המשפטית".
טליה איינהורן
א', דין מהותי זה מסובך מפני ש - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש את המושג "דין". דין הוא לא חוק, גם בעברית. גם בכל החוקים שאנחנו מחוקקים דין איננו חוק, דין זה מושג הרבה יותר רחב מאשר חוק. כאשר אני אומר "דין של מדינה מסוימת", פירוש – חוק המדינה, זאת המשמעות.
טליה איינהורן
אבל זה לא כולל למשל דברים שניסחו מוסדות פרטיים.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון, אבל "דין" כן כולל אותם, "דין של מדינה" לא כולל אותם.
טליה איינהורן
פקודת הפרשנות אומרת שזה גם מסמכים פרטיים? אני לא מאמינה. אני חושבת שבפקודת הפרשנות אתה תגלה ש"דין" – זה או תקנות או צווים או דברים כאלה, אבל לא כללים כמו Lando ו-UNIDROIT.
היו"ר שמחה רוטמן
את מוזמנת לבדוק.
יעל ויינר
אם נכתוב "כללי הדין" זה נראה לך מספק?
טליה איינהורן
בוודאי. "כללי הדין שבחרו הצדדים".
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שהמושג "כללי דין" אצלנו מתייחס לדברים אחרים.
טליה איינהורן
לא, אני קראתי מספיק .Commentary
היו"ר שמחה רוטמן
קראת Commentary על האנגלית, אני מסכים איתך. אבל השאלה עכשיו היא על העברית, לא על העולם.
טליה איינהורן
אבל זה בדיוק אותו הדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, זה לא, כי התרגום - - -
טליה איינהורן
בעברית – בואו נסתכל בפקודת הפרשנות ונראה מה ההגדרה של "דין". "דין" – חיקוק, אקט של פרלמנט, צווים, תקנות וכן הלאה; דינים עותומניים, הדין הדתי בין שבכתב והן בעל פה; דיני המשפט המקובל ועקרוני היושר. אבל זהו, זה מה שכלול.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל זה "לרבות". סליחה, פרופסור איינהורן. "דין – הוא לרבות כל אחד מאלה": גם דינים עותומניים, גם דינים דתיים בין שבכתב ובין שבעל פה, כפי תוקפם במדינה – וזה הכול "לרבות".

מושג "דין" הוא מושג הכי רחב שיש. בהקשר שלנו בהחלט אפשר להחיל עליו את הדין הבודהיסטי או את כללי נרניה. הכול בסדר, זה עובד, אם הצדדים החילו והם החליטו שזה הדין החל בנושא הזה.

אני לא חושב שהמושג "כללי דין" הוא יותר ברור מזה. אני חושב שהוא מערפל. אני לא מקבל את זה. אני אומר: "דין" הוא מושג "לרבות". דין הוא איננו חוק. הוא מושג מאוד רחב. הדין הישראלי הוא מושג מצומצם. "הדין" או "דין", בהקשר הזה, הוא מושג הכי רחב שיש.
טליה איינהורן
ועדיין, כל מה שמנית פה – הם הדינים שחלו בישראל.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לכן זה "לרבות". וגם המושג "כללי דין" לא יפתור לך, כי "דין" נשאב לתוך "כללי דין".

פרופסור איינהורן, אני אומר לך שוב, יכול להיות, אם יש לך הצעה יותר טובה מ"כללי דין", אפשר לחשוב עליה. "כללי דין" – זאת בוודאי לא הצעה טובה.
טליה איינהורן
אבל זה התרגום.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה תרגום שלא מתאים.
יעל ויינר
אז בואו נישאר כך.
היו"ר שמחה רוטמן
"דין".
נעמה מנחמי
אז "דין", בלי "כללים"?
היו"ר שמחה רוטמן
בלי.

(2) בהיעדר קביעה של הצדדים כאמור בסעיף קטן (א), יקבע הרכב הבוררים את הדין שיחול על הדיון בסכסוך, בהתאם לכללי ברירת הדין שהוא מצא שיש להחיל בעניין זה.
(3) הרכב הבוררים יכריע בסכסוך לפי עקרונות הצדק וההגינות המשפטית, רק אם הצדדים הסמיכו אותו לכך במפורש.

עקרונות הצדק וההגינות המשפטית – זה תרגום של ex aequo et bono or as amiable compositeur?
קריאה
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.

(4) נוסף על הדין החל לעניין הסכסוך, כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), יכריע הרכב הבוררים בסכסוך בהתאם להוראות חוזה ההתקשרות בין הצדדים ובהתחשב בנהגים המקובלים בעסקאות בתחום המסחר של העסקה נושא החוזה.
שי שרביט
לשם ההבהרה יש את סעיף קטן (ה).
היו"ר שמחה רוטמן
(5) בסעיף זה, "דין" – לרבות דין זר.

אבל זה לא עוזר, כי זה לא כולל דינים שהם לא חלים באף מדינה.
נעמה מנחמי
אבל אנחנו לא במדינה. אנחנו באזור שיפוט, תחום שיפוט.
היו"ר שמחה רוטמן
אזור שיפוט: ארץ עוץ.
שי שרביט
אזור שיפוט: העולם.
היו"ר שמחה רוטמן
הוראות משרד הקסמים של הארי פוטר.
טליה איינהורן
לסעיף קטן (ג) הגענו?
יעל ויינר
כן.
טליה איינהורן
כדאי להביא את המקור הלטיני וגם תרגום אחר לעברית, כי מדובר בהכרעה .ex aequo et bono בעברית יובא שזה לקוח למעשה מהתרגום מעברית, על פי הישר והטוב. ex aequo – זה לפי הישר והטוב.

במקום זה, כתבו כאן משהו שאני בכלל לא מכירה.
יעל ויינר
כן, אבל בסוף הולכים לראות את התרגום מאנגלית.
היו"ר שמחה רוטמן
"עקרונות הצדק".
טליה איינהורן
אז א' – זה לטינית. ב' – אני הייתי כותבת את זה. אבל למה לא לכתוב "ממקום צדק והגינות משפטית", שזה בכלל לא "הישר והטוב"?
היו"ר שמחה רוטמן
amiable compositeur – אני מניח שזה "הגינות משפטית"? מה זה?
יובל נעים
זה כמו 79(א).
טליה איינהורן
בדיוק.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
טליה איינהורן
"לפי עקרונות הצדק וההגינות" – מה זה?
שי שרביט
לדעתי התרגום בסדר.
טליה איינהורן
א', אפילו כתרגום הוא לא בסדר. ב', זה לא אומר כלום, גם לא לפי ההלכה. אם כבר, ניקח את הביטויים מההלכה: "ועשית הישר והטוב".
היו"ר שמחה רוטמן
לדעתי כל תרגום יסבך אותנו יותר. "ההגינות המשפטית" – אני באמת לא כל-כך אוהב.

"לפי עקרונות הצדק או שיקול, לפי מיטב השפיטה". לא, סתם.
טליה איינהורן
והצדק והשלום? מורשת ישראל אולי? והסובלנות?
היו"ר שמחה רוטמן
אין לי פה כרגע תרגום יותר טוב.
נעמה מנחמי
אפשר לחשוב על זה קצת.
היו"ר שמחה רוטמן
אפשר לחשוב על זה לפעם הבאה.
טליה איינהורן
לעניין סעיף קטן (ד), רק להבהיר את מה שמשתמע וגם סביר, האם כוונת המחוקק היא שגם כאשר הבוררים מכריעים ex aequo et bono עליהם לפסוק בהתאם להוראות החוזה ולנהגים המקובלים בענף המסחר הרלוונטי.

צריך לשים לב שבנוסח חוק המודל נאמר בפירוש שעל הבוררים לפסוק כך .in all cases כלומר, זה חל גם על סעיף קטן (ד).
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי, מה הקשר? ברור שהם צריכים לחול, בנוסף לדיני היושר.
טליה איינהורן
לא, זה לא ברור לגמרי. ב-79(א) אתה משוחרר מזה.
היו"ר שמחה רוטמן
ב-79(א) אני משוחרר מהוראות חוזה ההתקשרות בין הצדדים? לא הבנתי.
יובל נעים
אני חושב שמה שב-(ד) אולי כן נכון, זה שרשום ברישה "נוסף על הדין החל לעניין הסכסוך".
היו"ר שמחה רוטמן
"כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג)". אם הצדדים הסכימו – גם עקרונות, צדק ויושר. אם הצדדים לא הסכימו – אז זה רק (א) ו-(ב).

בסדר, אין לי בעיה עם זה.

38. קבלת החלטות על ידי הרכב בוררים.

מנה הרכב בוררים יותר מבורר אחד, יתקבלו החלטותיו ברוב דעות חבריו, אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת; ואולם הבורר שהוא יושב ראש ההרכב רשאי להכריע בעניינים הנוגעים לסדרי דין ודיני ראיות, אם הצדדים או כל החברים האחרים בהרכב הסמיכו אותו לכך.
טליה איינהורן
ב-(ה) למשל כתוב באמת: "בסעיף זה, "דין" – לרבות דין זר".
היו"ר שמחה רוטמן
דיברנו על זה.
טליה איינהורן
הכוונה היא – דין זר, זה דין מדינתי כמובן, זה לא דברים אחרים.
קריאות
זה לא. למה? זה "לרבות".
היו"ר שמחה רוטמן
זה "לרבות".

39. הסדר.

(1) הגיעו הצדדים להסדר המיישב את הסכסוך ביניהם, במהלך הליך הבוררות, יפסיק הרכב הבוררים את ההליך; לבקשת הצדדים, ייתן הרכב הבוררים פסק בוררות לפי נוסח ההסדר (להלן – פסק בוררות מוסכם), אלא אם כן מצא טעם שלא לעשות כן.

record the settlement in the form of an arbitral award on agreed terms – אוקיי.

(2) פסק בוררות מוסכם ייערך בהתאם להוראות סעיף 40 ויצוין בו כי הוא פסק בוררות; פסק בוררות כאמור, יראו אותו לכל דבר ועניין כפסק בוררות שניתן לגופו של הסכסוך.

An award on agreed terms shall be made in accordance with the provisions of article 31 and shall state that it is an award. Such an award has the same status and effect as any other .award on the merits of the case אוקיי.

40. צורתו ותוכנו של פסק בוררות.

(1) פסק בוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר או הבוררים החברים בהרכב הבוררים; מנה הרכב הבוררים יותר מבורר אחד, די בחתימת פסק הבוררות בידי רוב הבוררים, ובלבד שצוינה בפסק הסיבה להשמטת כל חתימה חסרה.
(2) בפסק בוררות שאינו פסק בוררות מוסכם יפורטו הנימוקים שעליהם הוא מבוסס, אלא אם כן הצדדים הסכימו שאין לנמקו.
(3) בפסק בוררות יצוינו תאריך נתינתו וכן מושב הבוררות כאמור בסעיף 29(א), ויראו את פסק הבוררות כאילו ניתן באותו מקום.

זאת תשובה למה שאמרה פרופסור איינהורן. אם לא כתבו, אז אולי זה לא פסק בוררות בכלל.
טליה איינהורן
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, תכף נדון בשאלה מה דינם של חסרים. לא כתבנו פה. פסק בוררות שלא נכתב בו מקום בוררות ולא כתוב בו מושב בוררות, ולא כתוב "פסק", השאלה האם הוא פסק בוררות בכלל.
טליה איינהורן
יש שם סעיף של השלמות.
יעל ויינר
כן, יש שם סעיף של תיקון.
היו"ר שמחה רוטמן
(4) לאחר מתן פסק הבוררות, יקבל כל אחד מהצדדים עותק ממנו בחתימת הבוררים בהתאם לסעיף קטן (א).

41. סיום הליכי הבוררות.

(1) נתן הרכב הבוררים פסק בוררות סופי או צו לפי סעיף קטן (ב), יסתיימו הליכי הבוררות.
(2) הרכב הבוררים יורה בצו על סיום הליכי הבוררות, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) התובע משך את כתב התביעה, אלא אם כן הנתבע התנגד לכך והרכב הבוררים מצא כי יש לנתבע עניין מוצדק בכך שהסכסוך יסתיים באופן סופי;
(2) הצדדים הסכימו על סיום ההליכים;
(3) הרכב הבוררים מצא כי קיימת סיבה אחרת שבשלה המשך ניהול ההליכים אינו נדרש או אינו אפשרי.
(3) הסתיימו הליכי הבוררות, תסתיים כהונתו של הרכב הבוררים, בכפוף להוראות סעיפים 42 ו-43(ד).

42. תיקון ופרשנות פסק בוררות ופסק בוררות נוסף.

(1) בתוך 30 ימים מיום שקיבל עותק מפסק הבוררות כאמור בסעיף 40(ד), ואם הסכימו הצדדים על תקופה אחרת – בתוך אותה תקופה –
(1) רשאי צד, לאחר שהודיע על-כך לצד השני, לבקש מהרכב הבוררים לתקן בפסק הבוררות כל טעות בחישוב, טעות דפוס או טעות סופר, או כל טעות דומה אחרת;
(2) אם הצדדים הסכימו לכך, רשאי צד לאחר שהודיע על כך לצד השני, לבקש מהרכב הבוררים לפרש עניין מסוים בפסק הבוררות או חלק מסוים ממנו.

(2) מצא הרכב הבוררים כי יש להיעתר לבקשה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), יתקן או יפרש את פסק הבוררות בהתאם לבקשה בתוך 30 ימים מיום הגשתה; פרשנות כאמור בסעיף קטן זה תהווה חלק מפסק הבוררות.

לא צריך פה את עמדות הצדדים?
יעל ויינר
(1) – זה קשור לטעות טכנית. (2) – זה אם הצדדים הסכימו לכך.

נראה לי שאנחנו מכוסים.
שי שרביט
לאחר שהודיע על-כך לצד השני.
יעל ויינר
כן.
טליה איינהורן
כן, כתוב.
היו"ר שמחה רוטמן
(3) הרכב הבוררים רשאי לתקן טעות כאמור בסעיף קטן (א)(1), ביוזמתו, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הבוררות.
(4) בתוך 30 ימים מיום שקיבל את פסק הבוררות, רשאי כל צד, לאחר שהודיע על-כך לצד האחר, לבקש מהרכב הבוררים לתת פסק בוררות נוסף לגבי טענות שנטענו בהליך הבוררות ולא נכללה בפסק הבוררות התייחסות אליהן, והכול אלא אם כן הסכימו הצדדים אחרת; מצא הרכב הבוררים שיש להיעתר לבקשה כאמור, ייתן פסק בוררות נוסף כאמור בתוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה.
(5) הרכב הבוררים רשאי להאריך את התקופה לתיקון פסק הבוררות, לפרשנותו או למתן פסק בוררות נוסף, לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), אם ראה שיש בכך צורך.
(6) הוראות סעיף 40 יחולו לעניין תיקון או פרשנות של פסק בוררות ופסק בוררות נוסף.

כלומר, צריך להיות חתום וכל הכללים האלו.
נעמה מנחמי
נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
מי היה מאמין, סיימנו שני חלקים היום.
נעמה מנחמי
נכון. רק עוד אחד.
שי שרביט
זה חמישה סעיפים.
טליה איינהורן
אבל הם כבדים.
היו"ר שמחה רוטמן
נראה לי הספק נאה בסך הכול. חבל, חשבתי שנסיים את הכול היום.
נעמה מנחמי
אז מה נעשה עם כל השאריות שהשארנו לשיח?
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר, חשבתי שנעשה דיון פתוח. כמה סעיפים עוד נשארו לנו פה?
שי שרביט
חמישה.
נעמה מנחמי
הם ארוכים.
שי שרביט
חמישה, אבל כל אחד מהם הוא עולם ומלואו.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, רבותיי, מה נעשה עם כל הזמן הפנוי שנשאר לנו?
טליה איינהורן
נשתה כוס מים?
היו"ר שמחה רוטמן
נודה לנוכחים, תודה רבה לכולם. על מועד הישיבה הבאה בנושא זה תבוא הודעה.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:13.

קוד המקור של הנתונים