פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת החינוך, התרבות והספורט
02/01/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 131
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"א בטבת התשפ"ד (02 בינואר 2024), שעה 11:32

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023 (מ/1645)

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
רון כץ
יסמין פרידמן

ולדימיר בליאק
אלמוג כהן
מיכאל מרדכי ביטון
שרון ניר

ערן יעקב הוליץ - עו"ד, יעוץ משפטי, משרד החינוך

נועה ליפשיץ - אגף הקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

הדיל יונס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יוסי סבג - ות"ת, מל"ג

עמרי גולן - עו"ד, לשכה משפטית, מל"ג

אתי גרובגלד - יו"ר, פורום המנכ"לים של ור"מ

דבורה מרגוליס - ראש מינהלת ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות

רעות אופיר - מתאמת פעילות, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

איילת גולדשטיין - יו"ר, המועצה המתאמת של המכללות הציבוריות

עידו חגאי - מנכ"ל, המכללה הטכנולוגית כנרת, ונציג פורום המכללות הטכנולוגיות

אלחנן פלהיימר - יו"ר, התאחדות הסטודנטים

שפרה שחר - מנכ"לית, "בית חם לכל חייל"

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמי סלע

יהודית גידלי

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023 (מ/1645)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג-2023. מדובר בהצעת חוק ממשלתית. כפי שדיברתי גם עם יו"ר המל"ג, שר החינוך, השר קיש, רצוננו לנסות לקדם את החקיקה הזאת ולמזג, להצמיד חקיקה פרטית של חבר הכנסת מיכאל ביטון, ושלי, שנותן מענה רחב יותר למשרתי המילואים לאור המצב שטרם קיבלה פטור מחובת הנחה. אנחנו עובדים על זה בשיתוף מרכז האופוזיציה ומרכז הקואליציה כדי להביא את הדברים כמה שיותר מהר להצבעה במליאה, ובהמשך הדיונים להצמיד את הצעת החוק הפרטית להצעת החוק הממשלתית.

חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה. לאחר מכן ניתן למשרד החינוך להציג את הצעת החוק.

היושב-ראש, בוקר טוב. קודם כל כול הכבוד על התערוכה והתלמידות מכל הארץ. זה עכשיו מולנו ונשאר. גם אתה וגם יהודית, מנהלת הוועדה, עשיתם דבר גדול ומרומם הבוקר. חזק וברוך.

באשר לחוק, אנחנו שמחים שהממשלה מתעוררת באיחור קל ומציגה חוק לסטודנטים במילואים. היא הייתה צריכה לעשות את זה כבר לפני חודש-חודשיים. אנחנו לא חיכינו לממשלה. הממשלה מציגה לנו חוק דל מידי, לא מנוסח היטב, לא מעמיק ולא מכסה שורת נושאים דרמטיים וחשובים. אנחנו הגשנו יחד, היושב-ראש, חבר הכנסת טייב ואנוכי הצעת חוק שקיבלה קונצנזוס במשכן הזה. חתמו עליה 85 חברי כנסת. שרים וסגני שרים שהם חברי כנסת לא יכולים היו לחתום, דהיינו מעל 110 חברי כנסת תמכו בחוק הזה. החוק שלנו מפורט וגם החוק שלנו דורש תיקון, אבל הוא ודאי יותר טוב מהחוק הממשלתי, ולכן הם רצו קדימה ולא הביאו את החוק וזה חבל אבל אנחנו נתקן את זה. אני יודעת שאופיר כץ כבר אישר וגם אתה להצמיד את החוקים הללו. אני מחכה שמירב בן ארי תצמיד את החוק של כלל חברי הכנסת. אי אפשר לקרוא לו חוק פרטי כי זה כל הכנסת חתמה. זה לא חוק פרטי, זה חוק של הכנסת והוא טוב והוא היה מהיר והוא הקדים את הממשלה. הכנסת צריכה לעמוד על כך שחוק שלה שהקדים בחודש את הממשלה יכנס לספר החוקים. אנחנו מחכים שמירב תאשר ונצמיד את החוק הזה עד סוף השבוע.

שני החוקים דורשים התאמה והרחבה. סיימתי שיחות עם הגופים ועם הוועדות המרכזות גם של המכללות הציבוריות, גם של האוניברסיטאות הציבוריות וגם של המכללות הפרטיות. יש המון עשייה שהם עשו על דעת עצמם וזה מבורך וכל הכבוד להם. יש כאלה שעשו פחות. המטרה שלנו זה לייצר הוגנות. אם שני אנשים משתחררים והם מהנדסים, מגיעים לשני מוסדות, מקבלים חבילה עם פערים גדולים מידי. אנחנו לא נאפשר את זה. יכולים להיות פערים קטנים, לא פערים גדולים.

אני חושב שצריך לקבוע אמות מידה מינימליות.

אנחנו נעבוד על זה.

אני רוצה להגיד לכל ראשי האוניברסיטאות והמכללות, לא נפגע בחופש האקדמי. כשאנחנו מדברים על פתרונות אקדמיים בקורסים כמו נקודות זכות, פטור, עבודה, קורסי קיץ, שבוע מרוכז, אנחנו נותנים לכם את כל הכלים. סומכים עליכם שתבדילו מתי אפשר לתת נקודות זכות, מתי פטור, מתי עבודה, מתי לרכז את זה בשבוע, מתי בקיץ, מתי לדחות ולאפשר לסטודנט לעשות קורס שמותנה בקורס אחר ולהוריד את ההתניות, ויעשה את זה גם שנה הבאה וכן פרטים רבים, אבל אנחנו לא נפגע בחופש האקדמי. אנחנו כן נדרוש מעשים מכולם והוגנות ומאמץ אדיר שאף סטודנט לא יישאר מאחור. כל סטודנט וסטודנטית שחוזרים מהמלחמה ישלימו את הלימודים האקדמיים ולא יפסידו שנה.

היו הפגנות באוניברסיטה הפתוחה השבוע. זה אומר שהמצב לא כל כך טוב. אנחנו לא רוצים עוד הפגנות. רוצים חוקים טובים ופתרונות כדי שהדבר הזה יצליח. אנחנו גם נדרוש יחס לבני ובנות הזוג של אנשי הקבע ובני ובנות הזוג של אנשי מילואים שהם סטודנטים.

זה ישיבה הבאה.

נכון, והם נשארים לבד והם צריכים לא פחות עזרה.

יש מוסדות כבר כיום עם 40% ומעלה סטודנטים במילואים. תוסיף לזה את בני ובנות הזוג של אנשי הקבע, בני ובנות הזוג של משרתי מילואים שהם סטודנטים, אתה מקבל מוסדות של 60%–70% נפגעים.

לסיכום, אנחנו נדייק את החוקים, נמזג אותם, נצמיד אותם בנחישות ונדאג לתקצוב ברור למוסדות, כי נבקש מהמוסדות יותר במלגות, בשיעורים פרטיים, בליווי, בטיפול נפשי, בכל דבר. בלי לתת להם כלים לא עשינו את תפקידנו. זאת משימתנו, היושב-ראש. נעבוד על זה ביחד. תודה רבה.

האמירה שלך על התקצוב הייתה חשובה, כי לאור הישיבה שלי גם עם ראשי ור"מ הבקשה הזאת עלתה וזה מובן מאליו אבל טוב שחידדת את הדברים. אני רק רוצה לומר שהממשלה הביאה את הצעת החוק הזו כבר ביולי. היא עברה בקריאה ראשונה ביולי. הייתה פגרה, היה אחרי זה מלחמה. אני החלטתי לאור הצעת החוק שלנו לבוא ולקדם במיידית את הצעת החוק הממשלתית ולהתלבש עליה כדי לקדם את הצעת החוק כמובן עם שינויים נדרשים ועם דיון פורה ומבורך שיהיה פה בוועדה.

אני סומך עליך.

ואני סומך עליך.

בבקשה, תמי.

כיוון שמדובר פה על הצעת חוק ממשלתית, אז כמו שאמר היושב-ראש, נשמע את המשרדים, אבל כדי באמת לתת את המסגרת, כרגע על שולחננו הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה, שהיא באמת הוגשה ועברה קריאה ראשונה עוד לפני האירועים שעברו פה על מדינת ישראל. היא לא מוצעת כהוראת שעה לתקופה מסוימת אלא כתיקון קבוע ויש לזה משמעות.

אז אנחנו בעצם מכינים לקריאה שנייה, שלישית?

נכון. ההכנה שלה היא לקריאה שנייה ושלישית והיא עוסקת בתיקון של סעיף מסוים בחוק המועצה להשכלה גבוהה שמעגן את קרן הסיוע לסטודנטים שבעצם יש לה תקציב ממשלתי מתקציב המדינה. הסעיף מתייחס לאמות המידה שלפיהן אותה קרן מחלקת את המענקים שלה, את המלגות ואיזה דברים צריכים להילקח בחשבון. פה מוצע בעצם להסמיך ולעגן שיקולים מסוימים שנוגעים לשירות צבאי, לשירות לאומי ולאומי-אזרחי ולשירות מילואים. תיכף נשמע את ההסברים.

הצעת החוק הפרטית שעוד לא עברה בדיון מוקדם, וכשהיא תגיע לוועדה אפשר יהיה לקיים דיון במיזוג שלה ולבחון את ההבדלים, עוסקת רק בנושא של סטודנטים המשרתים במילואים, ההתאמות וההטבות שצריכות להינתן להם והאחידות גם במלגות ובהתאמות שהמוסדות השונים נותנים להם, והיא מוצעת כהוראת שעה לתקופה ועל רקע הנסיבות החריגות של הסטודנטים שמשרתים במילואים. זה כרקע לפני שניכנס לסעיפים, ואני מציעה שהמשרדים יסבירו את הצעת החוק הממשלתית.

בבקשה, עו"ד ערן יעקב הוליץ, משרד החינוך, יעוץ משפטי.

שלום, תודה אדוני. כמו שבאמת הוסבר כאן, הצגת החוק מבקשת לתקן את הסעיף שעוסק באמות המידה ומסגרת מערך הסיוע לסטודנטים, והתיקון בעצם נועד לאפשר להכניס לאמות המידה גם אמות מידה של שירות לאומי-אזרחי, שירות סדיר ושירות מילואים. הסעיף לא מדבר על המשקלות שניתנות לכל אמת מידה, אלא רק על הסמכות הכללית. המשקלות נקבעות בשיקול דעת. הקרן מופעלת על ידי המל"ג, אז אולי המל"ג ירצו להוסיף יותר לעומק על המשקלות.

אולי אם אפשר כן לשאול ולדייק. כן חשוב להגיד ברקע הדברים למרות שכרגע אולי זה נראה לנו מאוד מובן מאליו, ששירות מילואים ושירות צבאי וסוגים שונים של תרומה למדינה שיש בצידם מחיר לא מבוטל צריכים להילקח בחשבון, כן כרקע כללי להגיד שהסיוע הכספי שניתן לסטודנטים, מטרתו בסופו של דבר וגם המשקל המרכזי גם היום בחלוקת המלגות זה כדי לגשר על פערים כלכליים וחברתיים שפוגעים בנגישות להשכלה גבוהה של אוכלוסיות מסוימות, אז כן צריך פה לתת את הדעת ולהסביר למה הקריטריון של שירות צבאי, לאומי-אזרחי ומילואים הם קריטריון שרציתם להוסיף אותו. הוא היה בנהלים בתקופות מסוימות אבל לעגן אותו במפורש. יש גם טעמים נוספים שהם לא רק כלכליים, שרואים אותם כענייניים היום, מעורבות חברתית, מצוינות, מגורים באזורי עדיפות לאומית, אבל כן צריך להסביר את זה בוודאי לצורך הדיון, ואת המשמעות של הדברים.

אני רוצה להוסיף עוד שאלה בבקשה. היום אנחנו רואים הבדלים במענה לסטודנטים מבחינה כלכלית מתרומות שהאוניברסיטאות מצליחות לגייס. למשל הטכניון זה 6,000 שקל לסטודנטים מילואימניקים ובאוניברסיטה העברית זה 2,000. האם החוק הזה מתערב בנושא של התרומות והחלוקה לסטודנטים כדי שזה יהיה שוויוני בכל מדינת ישראל או שעדיין יש חופש למכללות והאוניברסיטאות לתת מלגות מתרומות?

אני אתחיל מהשאלה שעלתה לגבי התרומות. אני לא מכיר את הנושא. אולי המל"ג יתייחסו לזה.

התשובה היא לא. הוא לא עוסק בענייני התרומות.

זאת אומרת עדיין אחד ייתן ככה והשני ייתן אחרת.

הוא יכול לקבוע מה המדינה נותנת.

מתוך קרן הסיוע של המדינה.

כי הסטודנטים לא מבינים את זה. הם אומרים, בטכניון נותנים 6,000, אצלנו 2,000. הם לא מבינים את התרומות.

יוסי, ות"ת, מל"ג. לשאלתך, התשובה היא לא. אנחנו לא מתערבים. המטרה של קרן הסיוע לסטודנטים מבחינה סוציו-אקונומית שבסופו של יום מגיעה לפרט, לסטודנט בעצמו. יש כמובן מערכי סיוע רבים וקרובים למיליארדים במדינה ככלל ובטח תמיכה שהמוסדות מעמידים. אין קשר בין הדברים ואין תלות בין הדברים.

אוקיי, תודה.

כן, בבקשה.

שפרה שחר, אני מנכ"לית "בית חם לכל חייל" כבר 14 שנה. גם בשגרה אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות מסטודנטים על האפליה המאוד לא מתקנת שיש כלפיהם, סטודנטים שמשרתים במילואים. המציאות עד יום לפני "חרבות ברזל" הייתה שמי שמשרת במילואים, נדפק. תאמינו לי, אני התערבתי בהרבה מאוד מקרים. עכשיו כשאנחנו נמצאים באיזשהו מגה-אירוע, אף אחד כאן לא יחלוק ואני מברכת את חברי הכנסת שבאמת מטפלים בזה, ממה שאני שומעת כאן, אני שומעת שלושה דברים. קודם כל שירות לאומי זה דבר חשוב, יפה, אבל זה לא דומה למי שנמצא בעזה 88 יום. אני גם כל פעם שומעת עוד פעם את הסוציו-אקונומי והסוציו-אקונומי.

להיות סטודנט בישראל קשה. תאמינו לי, הייתי סטודנטית בישראל וגם הייתי סטודנטית בחו"ל. זה שתי מציאויות שונות. להיות סטודנט שצריך עכשיו להגיע אחרי המלחמה, אני לא יודעת אחרי כמה ימים, אחרי כמה חודשים של לחימה, להתאפס על עצמו ולנסות להשלים פערים. מעצם העובדה שבן אדם היה במילואים, הוא לא צריך עכשיו להתחיל להראות מסמכים שהוא במצב סוציו-אקונומי נמוך כדי לקבל איזושהי מלגה. מי שהיה במילואים כל כך הרבה זמן צריך לקבל סיוע, צריך לקבל מלגה מהמדינה, שהוא לא יצטרך לעבוד. לפחות שהוא יצטרך רק ללמוד, כי בדרך כלל סטודנטים בארץ לא יכולים רק ללמוד, הם גם צריכים לעבוד. איך שלא יהיה יהיו פערים.

מי שמשרת במילואים בלוחמה תקופה ארוכה אינו דומה לשום אזרח שחי את חיי הנוחות שלו. לעולם לא נצליח להדביק את זה. זה גם לא אנשים שאוהבים, תסלחו לי על הביטוי, את ההשפלה הזאת שצריכים להתחיל עכשיו להביא מסמכים ולהראות כמה הם עניים וכמה הם מסכנים. מי ששירת 90 יום במילואים צריך לקבל סיוע כספי מהמדינה באופן כזה שהוא לא צריך לעבוד בזמן המאוד קטן שהוא יצטרך להשלים את פערים. אני עוד לא יודעת בדיוק איך יעשו את זה עם סמסטר קיץ. אינו דומה נניח סטודנט של שנה א' לסטודנט של שנה ג'. סטודנט של שנה ג' יכול יותר לגשר על פערים. סטודנט של שנה א' רק היה צריך להתחיל עכשיו את הלימודים ועוד לא יודע מי נגד מי, מה נגד מה. מצבו יותר קשה. אני לא נכנסת לדקויות האלה, בוודאי לא עכשיו. סליחה שגזלתי יותר מידי זמן מהוועדה אבל לא צריכים להתייחס למשרתי המילואים כמקבצי נדבות. ממש לא.

אני רק רוצה לחדד שאנחנו מדברים פה על הוראת קבע ולא הוראת שעה.

אבל יש כאן מצב שהוא הוראת שעה.

כרגע הצעת החוק מדברת על הוראת קבע ולכן הצעת החוק מדברת על זה שאני מכניס בתוך הקריטריונים הקיימים של מי ששירת בצבא, מי ששירת במילואים. האם עכשיו להתחיל להגדיר כמה ימים הוא היה צריך לשרת במילואים ואם הוא שירת רק שבוע, האם הוא יכנס לתוך המסגרת הזאת של הקריטריון?

אני מסכימה איתך לגבי חוק קבוע, אבל בחוק שאתם תעבירו עכשיו חייב להיות התייחסות למצב המיוחד.

חוץ מהמצב המיוחד יש לנו הזדמנות פה עכשיו באמת לתת הערכה גדולה למילואימניקים. כמה משרתים במדינת ישראל מילואימניקים, 1%?

2%.

לאותם 2% לתת הערכה מעבר. חוץ מהתשלום לאוניברסיטאות לתת להם מלגה מיוחדת.

שלא יצטרכו לעבוד.

לתמיד.

כן, לתמיד.

השאלה אם אני צריך להגדיר את מספר הימים או כל מי ששירת במילואים ולא משנה?

ברור שיש הבדל בין יום לבין 90. יוסי, אני רוצה לומר על זה שלושה דברים. ראשית, בתור בן אדם שיושב פה בכנסת לא מ"חרבות ברזל", גם ראש שדולת המילואים וגם ראש שדולת הסטודנטים, הבעיות האלה לא התחילו בחרבו ברזל כמו שנאמר. נוצרה פה הזדמנות, סליחה על הביטוי, לדאוג סוף סוף לאותם 2% שנושאים על כתפיהם את מדינת ישראל בכלל.

כמו שאמר כאן יו"ר אגודת הסטודנטים, נשמע אותו גם, בסך הכול מדובר על 70,000 אנשי מילואים שהם סטודנטים. זה המספר הרשמי, והם בערך 20% מכלל הסטודנטים בישראל. 20% מכלל הסטודנטים בישראל שייכים לאותם 2% שנושאים על כתפיהם את המדינה. אנחנו חייבים להם הכול. כשאני אומר הכול זה הכול. אני בכלל הייתי רוצה, וזה אפרופו החוק שלכם, שכשחייל מילואים ייצא למילואים, הוא לא יפסיד, הוא ירוויח.

כשאני חזרתי מתפקיד מ"פ בחומת מגן אחרי 35 יום, לא 90 כמו עכשיו, לא מצאתי את הידיים ואת הרגליים. הסתובבתי באוניברסיטה, הייתי זומבי כי רוב האנשים לא שירתו. זה היה ימים קשים גם כן. מי ששכח פה, האינתיפאדה השנייה, מי שבגיל המתאים ויודע, והסתובבתי באוניברסיטה והרגשתי שאני חייזר. אני חזרתי מלאבד לוחמים, אז זה היה בטול כרם. היום חוזר חייל מעזה או מכל שירות שהוא ואנחנו צריכים לתת להם הכול, לכן בעיניי כל המרבה הרי זה משובח. זה נאמר פה בחיילי המילואים האלה, וכל מה שניתן להם, אני כבר אומר, לא יספיק. הוא לא יכפה על אובדן הזמן, הוא לא יכפה על הפוסט טראומה, הוא לא יכפה על העובדה שהם מפסידים לימודים. אנחנו בסך הכול מצמצמים פערים. זה מה שאנחנו עושים בהצעות החוק האלה, מצמצמים פערים לטובת הסטודנטים. אנחנו לא נצליח. התמונות רק מתחילות לצאת עכשיו, וכשאתם קוראים ושומעים. ביום ה-56 באה אליי בדמעות סטודנטית במילואים, אמרה לי, אני שנה ב', נדמה לי במכללה למינהל. זה היה לפני חודש. אנחנו מתחילים היום ללמוד. מה תגיד לי? אני רוצה להמשיך לשרת איתך. אני לא יכולה כי כולם התחילו ואני נשארתי מאחור, לכן כל מה שנעשה זה לא מספיק ואנחנו צריכים לעשות יותר.

יוסי, שאלה. בשינוי הקריטריונים האם ות"ת הולך להוסיף כסף בתוך קרן הסיוע או שאנחנו נשארים עם אותה כמות כסף? למה אני שואל? כי אני מקבל טלפונים מחברי כנסת, ביניהם חברי כנסת ערבים ששואלים האם זה הולך לפגוע בשוויון.

איזה שוויון יש באקדמיה בין ערבים ליהודים? אין שוויון. אפליה מתקנת.

הערבים מקבלים העדפה מתקנת. הלוואי ומשרתי המילואים היו מתקרבים לגרד אותה.

תודה רבה. אני עושה את תפקידי נאמנה כיו"ר הוועדה, כמי שמנהל את החוק ומקדם אותו, לכן אני מעלה את כלל השאלות. כלל התשובות, נקבל אותן ובסוף חברי הכנסת ייקחו את ההחלטות שלהם ויצביעו בעד או נגד.

יוסי, בבקשה.

לשאלה הראשונה, מסגרת התקציב לא משתנה. בתשפ"ג הקצנו כ-120 מיליון שקל לטובת הקרן. גם בתשפ"ד זה מה שיקרה למעט הצעד שנעשה בעקבות "חרבות ברזל", שזה תוספת של כ-30 מיליון לתשפ"ד ותשפ"ה לאותם משרתי מילואים שלא יזכו בקרן.

מחולק לשנתיים.

30 ו-30, כן, שנתיים, 60 מיליון שקל.

לגבי השאלות הנוספות, אמות המידה העיקריות של הקרן הן אמות מידה סוציו-אקונומיות, ככה שכל סטודנט באשר הוא, ערבי, חרדי, יוצא אתיופיה, מילואימניק, בהינתן שהוא יימצא כזכאי מבחינה סוציו-אקונומית מבחינת התבחינים האחרים, אנחנו מדברים על שירות צבאי ושירות מילואים שמהווים אחוז מסוים בתוך אמות המידה.

מה האחוז שהיום מהווה השירות הצבאי?

רק אני אדגיש שזה מדובר בשירות צבאי-אזרחי ואזרחי-לאומי, ככה שגם אם אנחנו מדברים על אוכלוסיות ייחודיות נוספות, הם אמורים לקחת בזה חלק או לפחות חלקם לוקחים בזה חלק. האחוז הוא 10 נקודות נכון לשירות צבאי, ואנחנו עכשיו בהצעה נרצה לפי אמות המידה שמוצעות שיהיה קריטריון שירות מילואים שעומד על עד 10 נקודות נוספות. יתר אמות המידה שקיימות זה בעצם קריטריונים פרופר סוציו-אקונומי. לצורך העניין, תבחין הכנסה לנפש מהווה 40%. זה המשקל העיקרי בתוך הקרן וזו המטרה בסוף של הקרן. זה מערך סיוע שבוחן לפי היבטים סוציו-אקונומיים.

יש נקודות נוספות שעלו פה ועלו בדיונים קודמים, ומה שמל"ג העמידה מעבר לקרן הזאת בעקבות "חרבות ברזל", כ-500 מיליון שקל לטובת סיוע לאותם - - -

למשל מלגת "ממדים ללימודים" אתם מנהלים, נכון?

משרד הביטחון.

אותנו לא מעניין עכשיו איזה אגף במשרד יטפל באנשי המילואים, אז אנחנו לא רוצים שתתבצרו עכשיו בנהלי הקרן לחיילים משוחררים שגם אותם יש לשפר ולפתח, כי יש שם כמעט אפס גמישות ואין שם ועדת חריגים ועוד הרבה דברים שצריך לתקן.

אתה צודק, מיכאל, ברמת המקרו. ברמת הצעת החוק הנוכחית היא מדברת על קרן הסיוע פרופר.

אנחנו יכולים לדרוש כוועדה שסיוע מסוים לא יבוצע דרך הקרן אלא ישירות דרך משרד הביטחון, למה? כי המשרד כבר מצא שיטות לתעדף לוחמים למשל, כמו מלגת "ממדים ללימודים" על פי חוק.

"ממדים ללימודים" זה רק לשכר. האם ה-120 מיליון זה רק בשכר?

לא סיימתי את הפואנטה. שאף אחד לא יציג לנו שבגלל אילוצים ונהלים של הקרן לחיילים משוחררים לא נוכל לתעדף אנשי מילואים או לבנות להם סל, ואם צריך שפעילות מסוימת לא תהיה בקרן אלא תעבור למקום אחר במשרד הביטחון - - -

אתה מציע שות"ת יעביר את הכסף הזה ממשרד הביטחון?

ולא לקרן. אם הקרן לא יודעת לתעדף באופן מסיבי את אנשי המילואים - - -

מל"ג, זו הצעת החוק, הם מבקשים לתעדף את אנשי המילואים ולתת 10 נקודות נוספות.

אתה שאלת שאלות, שזה יכול לבוא על חשבון אחרים וזה מתחלק אחרת ואולי הנהלים לא מאפשרים תעדוף מסיבי אלא חלקי. אתה רואה במקומות אחרים שבנינו חקיקה, שמתעדפים לוחם ואומרים, כל התואר, בלי להתנצל על זה שהוא קיבל את זה ולא אחרים, אז אנחנו לא צריכים להיכנס לצינור שהכניסו אותנו. אנחנו צריכים להביא את הפתרון שאנחנו רוצים. מה הצינור שזה יבוצע? זה יכול להיות הקרן, משרד הביטחון ישירות, תיקון חקיקת הקרן לחיילים משוחררים. שלא יחילו עלינו כללים שמונעים מאיתנו לעשות את המעשה הנכון, זה מה שאני מנסה לומר.

משרד החינוך, רוצה להתייחס לזה? מל"ג?

אני חושב שזה פשוט שני צירים נפרדים. הכלים שלנו שזה קרן הסיוע לסטודנטים, כמו שאמרתי, שבוחנים מבחינה סוציו-אקונומית, זה הכלי שקיים אצלנו כרגע.

אתה בחור מאמין. אני רוצה להגיד לך משהו. אני גם אדם מסורתי, מאמין. אני גיליתי משהו אחר, שחוקי הכנסת, לא הקדוש ברוך הוא עשה אותם. לא אצבע אלוקים ירדה מן השמיים וכתבה את חוק הקרן לחיילים משוחררים. אותה אצבע שכתבה חוק חיילים משוחררים שמגביל אותך, יכולה לשנות את החוק הזה ולעשות שם פרק שלם על חיילי מילואים ופרק שלם על לוחמים ולתעדף אותם במאות אחוזים. זה נכון ולגיטימי.

מיכאל, אתה יודע ממה שאני חושש? שחקיקה כזאת תבוטל על ידי בג"ץ. יהיה לך חוסר שוויון.

לא נכון.

זה שוויון בפני החוק. מי ששירת, מקבל.

נחיה ונראה.

אולי כן להזכיר ואני מניחה שחבר הכנסת יודע כי הוא היה שם בוועדה, שחוק קליטת חיילים משוחררים תוקן ממש לאחרונה וגם המימון עלה ל-100%.

הוא 100% משכר לימוד אוניברסיטאי.

זה דבר שהוא משמעותי.

רוב הסטודנטים לומדים במכללות. זה שכר לימוד הרבה יותר גבוה.

זה מיועד לשכר לימוד וזה מיועד למלגה שהיא יכולה להיות גם להוצאות אחרות. כן חשוב לקחת בחשבון שיש מסלולים שהם נועדו באמת לסייע לחיילים משוחררים שהם גם עושים מילואים, מכל מיני אוכלוסיות, ויש מסלולים שהמטרה שלהם היא אחרת אבל רוצים לתת שם משקל גם לשיקול הזה, אבל יש שם עוד סיבות לסיוע הזה, לא רק שירות מילואים. יש גם מנגנונים שהם מיועדים לתקופה עם נסיבות חריגות, ויש מנגנונים שהם מנגנוני קבע שנועדו לתקופה רגילה, אז לקחת את זה פשוט בחשבון. לא הכול לאותה מטרה.

חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.

תודה רבה אדוני. בראשית דבריי אני רוצה להתייחס לפרסום שקיבלו הבוקר. עמית סגל דיווח שהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ביקשה מהסטודנטים שלא להגיע עם הדיסקיות למען שחרור החטופים. אני רוצה לומר מפה באופן חד משמעי.

חבל שלא היית בדיון פה בבוקר. היה פה דיון סוער בנושא.

כל אחד מאיתנו צריך לחשוב כל בוקר מה הוא עשה בשביל לעזור ולהשיב את החטופים. אסור לאף מוסד במדינת ישראל, לא משנה אם זה אוניברסיטה, כל מקום במדינת ישראל לאסור את זה.

אני חושב שההתנהלות של חלק מהאוניברסיטאות והמכללות בארץ כלפי מסיתים לטרור, כלפי חיילים במילואים, לבוא ולתהות על זה שחייל במילואים שמגיע פרונטלי לאוניברסיטה עם הנשק שלו זה פוגע באוניברסיטה, זה משהו הזוי.

אדוני היושב-ראש, אני ברשותך מתפרץ. זה אותו מוסד אקדמי ששלחתי לך מכתב עליו, על אותו פרופ' שביקש להפלות - - -

זה פשוט לא נכון. לא היה ולא נברא.

הוא אמר שהוא יארח את המחבלים שברחו מהכלא? זה נכון או לא נכון? הוא אמר: "אני הייתי מארח אותם בביתי"?

ממש לא.

חבר הכנסת אלמוג כהן, תודה רבה.

אם כבר התפרצת לדבריי אז אני רוצה לשאול, מה לא נכון?

דבורה מרגוליס, ועד ראשי האוניברסיטאות. ממש לא תכננתי לדבר כאן, רק לראות - - -

זה גם לא הנושא.

זה לא הנושא אבל אני רק רוצה להבין מה לא נכון.

התלונה של חבר הכנסת אלמוג כהן - - -

לא, עם הדסקיות אני רוצה לדעת מה לא נכון.

קודם כל זה לא האוניברסיטה, לא המוסד, לא הפקולטה.

החוג למדעי המחשב, זה מה שאמרתי.

פרופ' ספציפי - - -

אוקיי. נזפתם בו?

האוניברסיטה מולו על הדבר הזה.

נזפתם בו?

אני לא יודעת - - -

את לא יודעת, אז אל תתפרצי סתם. מה שצריך לעשות זה לקרוא לאותו פרופ' נכבד, לנזוף בו ולומר לו דבר מאוד פשוט, יהיה שימוע על הדבר הזה. לא יכול להיות שמישהו במדינת ישראל יגיד, אל תענוד שרשרת של חטופים. מה זה הדבר הזה? אתם פה בשביל להגיד רק שהם טובים? זה לא הנושא וזה לא מה שדיברתי. אני שמח שיושב-ראש הסטודנטים, אלחנן, נמצא איתנו פה. אלחנן, אתה צריך לטפל בדברים האלה. לא יכול להיות שקורה דבר כזה במדינת ישראל, ואנחנו פה נהיה השכפ"ץ שלך לדברים האלה, וזה לא הנושא.

אני רוצה לדבר על נושא נוסף שקשור לחוק הזה. בחוק הזה ובכל הסדר שאנחנו עושים לגבי החיילים אנחנו לא מתייחסים לפצועים. לפצועים צריך להיות מעמד מיוחד. השיקום שלהם הוא יותר ארוך, ההשתלבות שלהם בחזרה היא ארוכה יותר, ואני מדבר פה אחרי שדיברתי עם רע"ן פצועים ונפגעים של צה"ל שאומרת לי, יש חיילים פצועים שלא מוכנים לעבור למשרד הביטחון בשביל לא לאבד את התנאים שלהם כמילואימניקים. הם לא מוכנים לקבל טיפול רפואי כי הם מפחדים לאבד את התנאים שלהם כמילואימניקים. לא יכול להיות שאנחנו נעביר חקיקה שלא מדברת ספציפית על פצועים ואיך אנחנו עוזרים להם לחזור ללימודים, איך אנחנו עוזרים להם להתאקלם בחזרה. אני אומר לך, יו"ר הוועדה, ואני יודע שאתה גם רגיש לנושא, זה קונצנזוס פה בשולחן הזה. לא יעבור כלום עד שהפצועים לא יקבלו את ההכרה שלהם. אני גם אומר לך שפניתי אתמול לשר הבריאות שעזר בגיוס של הרפורמה הקודמת. שר הבריאות הבטיח לי אישית שהוא מטפל בנושא של הפצועים, ואני רוצה שזה גם יגיע מהכנסת. לא נקדם פה כלום עד שלא נדע שהם מטופלים. תודה רבה.

צריך להגיד, מיכאל, בחוק שלנו אין התייחסות לפצועים וזה משהו שצריך.

נכניס, פצועי צה"ל. מה הבעיה?

בהחלט נקודה חשובה.

נכניס פצועי צה"ל מ"חרבות ברזל".

אלחנן, יו"ר אגודת הסטודנטים.

קודם כל תודה לך שוב, יושב-ראש הוועדה על הדיון החשוב. אני רק אגיב לחברי, חבר הכנסת רון כץ. כמובן שגינינו את הדבר הזה. לא הגיוני שראש פקולטה במוסד אקדמי במדינת ישראל יגיד שיש בעיה ללכת עם דיסקיות של החטופים. זה פשוט בלתי נתפס וזה ראוי לכל גינוי. אנחנו כבר גינינו וכמובן שגם המוסד האקדמי צריך לגנות את זה, אבל נגענו בזה בדיון הקודם.

אני מפריע לך לרגע כי מה שנעשה פה זה כאילו מקטין את האירוע, זה אפילו לא הפקולטה, זה רק הפרופ'.

זה ראש הפקולטה.

מבחינתי הפרופ' זה האוניברסיטה, כמו שמבחינתי חבר כנסת זה הכנסת ושר זה הממשלה, אז הפרופ' זה האוניברסיטה. סליחה אלחנן, אני מתנצל.

כמו שאמרתי, קודם כל אני רוצה להתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת קינלי טור פז שבאמת הוא גם ראש השדולה למען הסטודנטים. אני חושב שיש פה הזדמנות לתקן עוול היסטורי בכלל בהיבט של הקרן. יש 35,000 סטודנטים הנדסאים במדינת ישראל שהרבה מהם משרתים במילואים, לצערנו בתיקון הנוכחי ובכלל גם בתיקון של הצעת החוק השנייה שאתם רוצים לאחד ולחבר, הם לא כלולים לא בהיבט של המלגות שמגיעות להם ולא בהיבט של הזכויות.

אני רוצה להגיד פה בפה מלא, סטודנט הנדסאי הוא סטודנט לכל דבר. יש פה לקונה בחוק שפוגעת בסטודנטים ההנדסאים פעם אחרי פעם. אני רוצה לתת עוד דוגמה. יצאנו אנחנו בהטבה שמסייעת, במלגת לימודים לכל הסטודנטים שלומדים במכללת ספיר ובמכללת תל חי. במכללת תל חי יש סטודנטים הנדסאים שלא זכאים לסבסוד הזה של שכר הלימוד, ופעם אחרי פעם סטודנטים הנדסאים הם סטודנטים סוג ד' שלא זכאים להטבות והם כמו יתר הסטודנטים במדינת ישראל. הם פשוט לא תחת המועצה להשכלה גבוהה ולכן פעם אחרי פעם הם מופלים ולא זכאים לקבל חלק מההטבות. זה קריטי להכניס את זה גם בהצעת החוק הזו וגם בהצעת החוק שמקדם יחד איתך חבר הכנסת מיכאל ביטון. זה משמעותי מאוד.

בהיבט של התקצוב ובכלל בכל הנושא של משרתי המילואים. כמו שאמרנו פה, יש היום במדינת ישראל כ-350,000 סטודנטים, מתוכם 70,000 סטודנטים שמשרתים במילואים החל מאירועי ה-7 באוקטובר, שהם בכלל גם מהווים 20%–25% מסך מערך המילואים של מדינת ישראל החל מאירועי ה-7 באוקטובר. יש כאוס באקדמיה בהיבט של הזכויות האקדמיות ובזה אנחנו מטפלים ועובדים בזה 24/7. גם בהיבט הכלכלי. דין סטודנט א' הוא לא כדין סטודנט ד', זה עובדה, לא בהיבט של הזכויות האקדמיות ולא בהיבט של הזכויות הכלכליות.

צריך להגיד שאלחנן צודק, זה עובדה.

אני רק אעיר שחוק זכויות הסטודנט חל גם על ההנדסאים. נכון שיש שם הסדר טיפה שונה.

בקרן הם לא זכאים שווה בשווה.

חוק המל"ג לא. חוק זכויות הסטודנט חל.

אני מדבר עכשיו על הקרן.

אתה אמרת לגבי ההסדר שחברי הכנסת הציעו בהצעת החוק הפרטית, זה תיקון לחוק זכויות הסטודנט שהוא כן חל גם על - - -

התייחסתי למלגה ולזה שבאופן רחב צריכים להסתכל על הסטודנטים ההנדסאים בכל החלטה שמתקבלת, כי פעם אחרי פעם הם מופלים. זה מה שקורה דה פקטו.

בהיבט של הזכויות ושל המלגות, כמו שאמרו פה, צריכה להיות פה בעצם מלגת סיוע, מלגת עבודה לסטודנטים שמשרתים במילואים, כי מה שהולך לקרות זה ככה, סטודנטים שעכשיו משרתים במילואים ככל הנראה יצטרכו להשלים את הלימודים שלהם במהלך סמסטר קיץ, שזה תקופה שסתם ככה הם עובדים בה וחוסכים כספים לשנה הבאה, והשנה הם לא יוכלו לעבוד כי הם יצטרכו להשלים את החומר הלימודי שלהם, לכן בלי קשר לזה שזה ראוי וחשוב, צריך גם להתייחס ולהביא את זה לידי ביטוי בתקציב המדינה. תקציב המדינה לשנת 2024 חייב לבוא לידי ביטוי, סיוע לסטודנטים שמשרתים במילואים. לצערנו הרב בתקציב 2023, תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה קוצץ בקרוב ל-400 מיליון שקלים. אסור לנו שזה יקרה בתקציב של שנת 2024.

התיקון, חשוב להדגיש כי עסקתם בזה גם עכשיו. התיקון עכשיו שיש לחוק, שמסדיר זכויות לסטודנטים שהיו בצבא ושמשרתים במילואים נובע מזה שהייתה חוות דעת של משרד המשפטים שבעצם הסירה את אותן הטבות לסטודנטים שמשרתים במילואים ושהיו בצה"ל ולכן עכשיו זה בא בחקיקה. בעבר זה היה. הגיעה חוות דעת של משרד המשפטים שבאה ואמרה שיש פה אפליה.

עד איזה שנה זה היה?

בשנה שעברה התקבלה חוות הדעת ממשרד המשפטים שבאה ואמרה, סליחה, אתם לא יכולים יותר להכניס תקנה מועדפת לסטודנטים שמשרתים במילואים ושהיו בצה"ל, ולתת להם יתרון על פני סטודנטים שלא שירתו את מדינת ישראל. דרשו מאיתנו להסיר בעצם את ההטבות לסטודנטים שמשרתים בצבא ולכן עכשיו אנחנו מביאים את זה בכלל בצורה של חקיקה, אז חשוב גם להתייחס כי אמרתם, לא בטוח יגעו בזה, כן יגעו. יש חוות דעת של משרד המשפטים ולכן בכלל מלכתחילה מגיעה הצעת החוק הזו, כי בעצם דרשו מאיתנו להסיר את הקריטריון הזה בתוך מלגת קרן הסיוע, לימים מיל-go.

במידה ואנחנו מעבירים את הצעת החוק הזו, כמובן עם תוספות שאנחנו נרצה, מה אחוזי הפגיעה של שאר האוכלוסיות במידה והקרן נשאר כמו שהוא ללא תוספת תקציבית? האם ישנו מישהו מהפריפריה שירצה לקבל סיוע ולא יקבל את אותו סיוע בעקבות כך?

אגב, שאלת פריפריה. יש קריטריון של אשכול חברתי-כלכלי שאנחנו בוחנים את ההיבט הפריפריאלי.

האם אני צרך לעשת עבודה מול האוצר להוסיף כסף בקרן הסיוע כדי שאנשים אחרים לא יפגעו?

יו"ר הוועדה, הקרן לא גדלה.

אני שאלתי את יוסי. אני יודע מה תגיד. אתה תגיד, תביא כסף.

כי הקרן לא גדלה במשך למעלה מחמש שנים. הקרן קפואה על 120 מיליון שקלים, כשכל שנה כמות הסטודנטים שמגישים בקשה לקרן הולכת וגדלה, וכמות הסטודנטים שהם בעלי מעמד סוציו-אקונומי נמוך הולכת וגדלה, וכל שנה עובדתית יש רק 15,000 סטודנטים שמקבלים כשיש עשרות אלפי בקשות, כשיש עוד סטודנטים שזכאים. פשוט אין מספיק כסף בקרן. גם בתקציב לשנת 2023 דרשנו הגדלה של קרן הסיוע וזה לא קרה. כל שנה יש עשרות אלפי סטודנטים שזכאים ולא מקבלים. אין כסף בקופה.

תודה רבה. יוסי.

אלחנן מדייק בדבריו. הקרן היא באמת עומדת על כ-120 מיליון שקל בשנים האחרונות, למעט הקורונה אד הוק שחל גידול פי שניים בעצם בתקציב הקרן שגדל לכ-240–250 מיליון שקל בשנת הקורונה, לא נעשו גידולים משמעותיים בתקציב הקרן בשנים האחרונות. בסוף הבחינה היא בחינה יחסית למצב הסוציו-אקונומי של המגישים. ככל ותקציב הקרן יגדל, נוכל להכליל יותר אוכלוסיות. זה חד משמעית.

הווה אומר שהעברת החוק כפי שהיא עכשיו, ללא הגדלת הקרן אנחנו חוטאים למטרת הקרן. הרי מטרת הקרן היא בין השאר להכניס אוכלוסיות שלא היו יכולים להיכנס להשכלה הגבוהה, ובעקבות הסיוע של הקרן הם יכנסו, ולא משנה אם הם חרדים, ערבים או פריפריה.

לא, אתה משאיר את המצב הנתון כפי שהיה עד היום.

בסדר, אבל אתה לא מוסיף כסף.

נכון, צריך להוסיף כסף.

אנחנו לא מוסיפים כסף. התשובה היא לגמרי נכונה.

אדוני, צריך להסתכל על זה לדעתי בדיוק כמו שאנחנו מסתכלים היום על שוק הדיור. שוק הדיור הוא שוק דיור המיועד לכולם, אבל החליטו ובצדק שכרגע אלה שמשרתים במילואים, 10%, אני חשבתי שצריך יותר, יהיו משוריינים לאלה שעושים יותר. אני לא רואה בזה בעיה. גם כאן יש לך קרן שהיא מגודרת ומוגדרת ואתה מחליט שאתה מתעדף פה. אלה שנתנו יותר מקבלים יותר.

זה שצריך לתעדף, יש קונצנזוס רחב סביב השולחן ולדעתי סביב הבית הזה שצריך לתעדף. על זה אין ויכוח. השאלה שלי האם אנחנו לא חוטאים במטרות הקרן. הקרן הסיוע הוקם בין השאר כדי לתת אופציה לאנשי הפריפריה, דור ראשון לאקדמיה להיכנס לדבר הזה.

לא בטוח שזה שתי אוכלוסיות שמתנגשות אחת בשנייה. יכול להיות שזה בדיוק אותן האוכלוסיות, גם אלה שבפריפריה וגם אלה שעושים מילואים. משרתי המילואים גם מגיעים מהפריפריה. אני מגיעה מהצבא. מהצבא מגיעים כל חלקי העם, פריפריה ומרכז. זה עיר וכפר וכולם.

יש פה התלכדות של שני אינטרסים. אינטרס אחד זה לעודד השכלה גבוהה באמת לציבורים מסוימים, ואינטרס שני זה לעודד את אלה ששירתו בצבא. אני לא רואה פה סתירה. להיפך, אני רואה פה בעצם התלכדות של שני אינטרסים ולכן הצעת החוק הזו היא לא עומדת מנגד, אלא היא מתלכדת למטרה ברוכה, לכן אני לא חושבת שצריך להיזהר מלהוסיף עוד איזה שהם תנאים להצעה הזו. נהפוך הוא, לאמץ את זה. זה בעייני updating למצב השעה.

שרון, תביני מה הבעיה. אם בשנת 2022 בתקציב, זה לא שלא העלו את תקציב ההשכלה הגבוהה. מספר הסטודנטים גדל והתקציב נשאר אותו דבר, זאת אומרת פגעו תקציבית. ב-2023 הורידו 400 מיליון שקל. בסוף זה עניין כספי, כי אם יש לך רק 120 מיליון שקל למלגות ואנחנו רוצים לעודד את הפריפריה ואת החלשים, פה מדובר על הגדלה של התקציב כדי שיפגע במילואימניקים, זאת אומרת יש פה עניין תקציבי. אנחנו צריכים לדרוש שבתקציב הבא תהיה הגדלה של הקרן. איך תהיה הגדלה של הקרן? אם יגדל תקציב ההשכלה הגבוהה, אחרת לא יישאר כסף לקרן. זה עניין תקציבי בסוף.

או לעזוב את מסלול הקרן, לחוקק את החוק הזה כדי שיהיה להם את הזכות לתעדף בעתיד מילואימניקים, אבל רוב הכסף שנביא למילואימניקים באקדמיה במלחמה, נביא אותו במסלול ישיר כמו "ממדים ללימודים".

ותשלוף אותם מקרן הסיוע?

לא. במשרד הביטחון יודעים לתת לסטודנטים מלגות לא דרך הקרן.

הכסף ממשרד הביטחון?

נשים אותו במשרד הביטחון, נתקצב את הכסף הזה של הסיוע. אגב, גם אמרו לנו שיש 9 מיליארד.

אני חושבת, אדוני, וסליחה שאני לוקחת את רשות הדיבור, שההצעה הזו מציגה מצפן של הוועדה ושלך, אדוני. אני חושבת שאנחנו חייבים להתייחס לצו השעה. אני חושבת שיש לנו מחויבות אדירה כלפי אותם אנשי מילואים שיחזרו משם אחרי 86, 100, מתי שיחזרו, שיחזרו בשלום, אמן, יידעו שאנחנו פה עבדנו בשבילם בכל הוועדות, חובק ועדות, ועדת חוץ וביטחון וועדת חינוך, כל הוועדות שמו אותם על ראש שמחתם בהקשר הזה והבינו שצריך לתעדף אותם בשיטה מאוד ברורה של מי שנותן יותר, מקבל יותר. הם צריכים לדעת כשהם חוזרים שאנחנו עבדנו בשבילם, לכן אני מאוד מתחברת גם להצעת החוק, כמובן אני חתומה עליה, שהציע חברי מיכאל ביטון וטייב. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק שבעצם מסתכלת באופן רחב על כל הצרכים שיש באקדמיה לאותם אנשי מילואים שנמצאים.

חבר'ה, בואו נהיה רגע אמיתיים. סוף יש פה עניין כספי. כולם מדברים ומספרים. מיכאל, דיברו על 9 מיליארד שקל לתוכנית המילואימניקים, רק לא יודעים מאיפה הם מביאים את זה. לא אמרו על מקור תקציבי. זה הכול דיבורים באוויר. חבר'ה, בסוף הולך לעבור תקציב שנה הבאה. אלמוג, אני שמח שאתה נמצא פה, וצריך לשים את הדברים על השולחן. אם לא יקצצו בהרבה מאוד משרדים ויבטלו משרדים ויביאו כסף חדש, לא יהיה כסף לדברים האלו. אין כסף לכולם. זה שראש הממשלה אמר, יש כסף לכולם, זה סתם איזה אמירה. אין כסף לכולם.

מצד שני ביטול אותם משרדים זה לא מה שיביא את ה-9 מיליארד. גם את זה אנחנו יודעים.

זה מיליארד שקל.

אם הם מביאים 9 מיליארד למילואימניקים, אני רגוע.

גם אני.

אני רק מחפש את הסעיף התקציבי עדיין.

יפה, לכן כשאתם מעלים את החוק הזה ואתם מדברים על כל הדברים למילואימניקים, אין אחד במשכן שיגיד שזה לא חשוב. תביאו את משרד האוצר שיישב פה ואני רוצה שתסתכל לו בעיניים והוא יגיד לנו, כן יש כסף לזה. בוא נשמע מהם. בסוף זה עניין של כסף.

זה בסוף עניין של תעדוף.

בהחלט.

אז אתה מסכים איתי.

אף אחד לא חלק עליך.

צריך להוריד במשהו ולהעלות לזה.

נכון.

אבל לא עושים את זה.

המשרדים האלה היו כל כך מיותרים שאתם לא ביטלתם אותם.

אני ישבתי בוועדת כספים שבועיים עכשיו. אתה יודע כמה מיליארדים עברו לי מעל הראש?

סימון, אם אתם הייתם מבטלים את המשרדים הללו היה לנו הרבה יותר קל. היינו צריכים להקים אותם מחדש.

המשרדים האלה, חלקם לא היו בכלל. פיצלו משרדים.

לא לנהל עכשיו דיון על משרדים מיותרים או לא מיותרים.

בבקשה, תמי.

שתי שאלות לגבי הנוסח של הצעת החוק וההתנהלות של הקרן עם החלוקה של המענקים. ראשית, כמו שאני מפרשת את הנוסח כרגע גם של הסעיף עצמו וגם אחרי שייכנס התיקון, הוא מחייב שבאמות המידה יהיה תיעדוף למטרות האלה בנוסף לאמות מידה אחרות שיכולות להיות שם. זה לא אומר שאלה אמות המידה היחידות, אבל בעניינים האלה חייב להיכנס תיעדוף, נכון?

נכון.

זה דבר אחד.

אני רק רוצה לחדד. הווה אומר שהצעת החוק בנוסח הקיים הוא מחייב להכניס את הקריטריון הזה או מאפשר?

מחייב. באמות המידה לא אומר מה המשקל שלו אבל הוא חייב להיות בין השיקולים, בין הקריטריונים בתוך הנוהל של חלוקת המענקים.

השאלה השנייה זה האם כן יש איזושהי התחשבות כיוון שבאמת יש כל מיני דרכי סיוע גם לסטודנטים שהם משרתים במילואים או ששירתו בשירות צבאי. האם יש כן איזושהי התחשבות אם מישהו שמבקש קיבל ממקור אחר, כדי שכן אם יש נגיד מוסד שהיום נותן או לא נותן בכלל, או נותן מלגות מאוד קטנות לעומת מוסד אחר שנותן סכומים גדולים, אז לפחות יהיה לו את האפשרות לקבל מהקרן והוא לא צריך להצהיר אם הוא קיבל או לא קיבל. לא לוקחים בחשבון בכלל?

אין מניעה לקבלת מלגות אחרות מגופים אחרים.

כלומר, מישהו שקיבל 100% שכר לימוד או קיבל 6,000 שקל ממוסד, יראו אותו דבר כמו מישהו שקיבל אפס לעניין קרן הסיוע.

כן.

שזה חבל. זה היה יכול להיות משהו שכן לוקחים בחשבון כדי שיהיה שימוש יעיל במשאבים שיגיעו למי שבאמת צריך בצורה יותר שוויונית.

את צודקת. העניין הוא שבאמת יש קושי מבחינת פיקוח ובקרה. יש היום מערכי מלגות כל כך רבים. היכולת שלנו להגיד אם הוא קיבל מגוף כזה או מגוף אחר, אם ממוסד אחר או ממוסד כזה היא מוגבלת ולכן אנחנו לא מכילים את ההגבלה הזאת.

פה באמת רציתי לשאול, זה למשרד החינוך על חוק שקיים. אני לא יודעת עד כמה הוא מקוים לגבי חוק מרשם מלגות. זה משהו שכבר בעבר עלה פה על השולחן.

אני עומדת בראש קרן מלגות. אנחנו מסרבים לתת מידע, מי מקבל אצלנו מלגה ומי לא, כי אנחנו נותנים מלגות לאלה שלא לומדים בשכר לימוד אקדמי, ובלי התוספת שלנו הם בחיים לא יוכלו ללמוד, אז ההגבלות האלה שמגבילות את קרנות המלגות לתת רק לזה - - -

לא אמרתי הגבלות, אבל כן לקחת בחשבון כי יש הבדל בין מישהו שמקבל שכר לימוד מלא ועוד אולי מלגה של 6,000 שקל למישהו שמשום מה מסיבות כאלה ואחרות לא נופל בקריטריונים ומקבל כלום, וגם הוא משרת במילואים ויכול להיות שזה יכול מאוד לשפר את מצבו. יש היום חוק שאמור ליצור מרשם כזה של כל הגורמים שנותנים מלגות, גם אלה שהם פרטיים ומקבלים הטבות מס, בוודאי אלה שהם ציבוריים כדי לתת איזושהי תמונה יותר רחבה בחלוקת מלגות. זה אמור להיות תחת משרד החינוך. אני לא יודעת אם זה קיים. זה היה יכול אולי לסייע גם בעניין הזה.

נכון להיום לא מנוהל מאגר מלגות מעודכן לפי חוק מרשם מלגות. כמו שיוסי אומר, יש כמה קשיים לעקוב אחרי זה. זה חוק די ישן ונכתב בעולם קצת שונה. היום מכל מיני סיבות יש קשיים לנהל את המרשם הזה, אז מאגר מעודכן לא קיים כיום.

אוקיי.

חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש על זכות הדיבור. ראשית, בנושא המכתב ששלחתי לך זה מתחבר לנושא הדיון.

לנושא הדיון של הבוקר.

של הבוקר. אני עדיין רוצה להציף את זה בנוגע לאותו פרופ' אמל ג'מאל מאוניברסיטת תל אביב שסטודנטים טענו שהוא הפלה אותם. הוא גם בעבר אמר, ואני מצטט: "אם האסירים הנמלטים", עיין ערך זכריה זביידי ועוד מחבלים עם דם על הידיים, "יבואו אליי הביתה ויבקשו אוכל או ביגוד, אני אישית אעזור להם מנקודת מבט אנושית", כמובן, "ומוכן לשאת בעונש על כך". האם הוא קיבל עונש על כך? הוא נשא עונש על כך?

אני לא מכירה את ההתבטאות שאתה מקריא. אין לי מושג. אני יודעת שלגבי האירוע האחרון יצאה הבהרה של האוניברסיטה. הייתה התכתבות של נשיא אוניברסיטת תל אביב עם שר החינוך, עם עוד חברי כנסת שפנו. הבנתי שלא פנית. גם העברתי לחבר הכנסת טייב התייחסות כי הבנתי שזה יעלה כאן. אני תיכף אחפש ואקריא. גם יש לי תשובה לגבי הפרופ' למדעי המחשב שהוציא מכתב התנצלות. אני יכולה להקריא.

מרגש, מרטיט. אני רק שאלתי לגבי אמל ג'מאל. הוא ביקש שיענישו אותו. הענשתם אותו?

אני לא מכירה את ההתבטאות.

אני אשמח, אדוני היושב-ראש, לקבל תשובה. האקדמיה במדינת ישראל היא מורכבת. אף אחד לא חולק על העובדה הזאת, אבל אם אתם לא יודעים לבוא ולדרוש מאנשים שהם מביעים פה, אני מקריא שוב פעם, "אם האסירים הנמלטים", מדובר באסירים, מחבלים עם דם על הידיים, לא אסירי הוצל"פ.

ממתי ההתבטאות הזאת? איפה היא פורסמה?

אני אביא לך תאריך מדויק, אבל זה ציטוט.

אני גם הייתי רוצה לדעת מעבר להתנצלויות ונזיפות, האם מוצה איתו הדין המשמעתי או ענישה או כל סנקציה?

מיכאל, אני רק אגיד למען הסדר הטוב. חברי כנסת, זכותם לבוא ולדבר על איזה נושא שהם רוצים בזכות הדיבור שלהם. נושא הוועדה הוא על החקיקה ועל הנושא הזה. חבר הכנסת אלמוג מצא לנכון להעלות את הנושא הזה ולכן אני מאפשר.

דבורה, אם אפשר לענות בקצרה כדי לא לסתות לגמרי מנושא הדיון. אמרתי לך, אלמוג, במידת הצורך נכנס על זה דיון. אם יש לך תשובה שיכולה לספק את חבר הכנסת אלמוג, בבקשה.

יש כמה עניינים שעלו על פרופ' ג'מאל. תשובה נמצאת במכתב תגובה שהעביר נשיא אוניברסיטת תל אביב. אני מקווה שזה מספיק.

עזבי, אני שואל על ההתבטאות הזאת לגבי האסירים הנמלטים.

אני מקריאה על העניין האחרון. " - - - דרוזי ששירת שנים רבות בצבא, פועל ללא לאות לסייע להקלות והתאמות לסטודנטים שגויסו למילואים, וזאת בהתאם למתווה ההקלות". פרופ' ג'מאל היה בין אלה שגיבשו את המתווה. אין לי מושג מה אתה מקריא ומאיפה אתה מקריא. אין לי מושג איך זה קשור. הדבר האחרון שהיה הוא פשוט היה פייק.

לגבי העניין השני שעלה כאן, יש מכתב , עכשיו ממש ברגעים אלה, פרופ' טולדנו מאוניברסיטת תל אביב, אותו פרופ' למדעי המחשב פרסם מכתב שאומר את הדבר הבא: "מאז אירועי ה-7 באוקטובר ליבי יוצא אל החטופים ולחיילי צה"ל - - - . פעלתי ממיטב יכולתי מאז ובמסגרת תפקידי לסייע להקל - - -

בלה, בלה, בלה.

אלמוג, היא מביאה לך תשובה. יש פה משתתפים, אל תזלזל.

לזרות חול בעיניי הציבור זה גם מפריע.

אני אתן לך להגיב על הדברים שלה, אבל תן לה לסיים את זה כמו שצריך.

"מכתבי לסגל ההוראה היה מיועד ליצור סביבה שמאפשרת ריכוז בלימודים תוך שימוש בכלים שאני סבור שאינם מזיקים לאיש, ודאי לא לחטופים. אם המכתב הובן שלא כהלכה והכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד. אני מצטרף לקריאת המשפחות להחזיר את החטופים".

הוא אמר שהוא רוצה ליצור סביבה שתהיה נוחה עם החוויה הסטודנטיאלית. סטודנט במדים יכול להגיע?

מה שאתה עושה כרגע, חבר הכנסת אלמוג כהן, אתה עושה בית דין שדה בלי הנאשם.

תביאי את הנאשם, אין בעיה. סטודנט במדים יכול להסתובב? מה זה ליצור סביבה? הרי אי אפשר לנתק את זה שאנחנו במלחמה.

גם לא במלחמה. באוניברסיטה העברית העירו לחיילים שהגיעו במדים.

לא ידעתי. הנה, את מחדשת לי.

תודה רבה. אני רק אגיד שזה לא נושא הדיון. הנקודה הזאת שמעלה חבר הכנסת אלמוג כהן זה חלק מתופעות ומדיון שקיימנו היום בבוקר על הנושא של אותו סטודנט שהושעה לצמיתות מהלימודים מסמינר הקיבוצים. אני לא הולך לפתוח את הדיון הזה שוב. הדיון הזה היה בבוקר, התנהל פה, היה טעון. מסקנות הוועדה היו ברורות. כמו שאמרתי, במקרה דיברנו גם בנושא ספציפי בסמינר הקיבוצים, אבל ההחלטות הן רוחביות לכלל האוניברסיטאות, לכלל מי שמתוקצב, מכללות. אנחנו כחברי כנסת, ואמרתי את המסקנות היום בבוקר, לא ניתן לפגוע ושאוניברסיטאות ומכללות לא יטפלו במי שמסית לטרור ופוגע בצורה כזאת או אחרת בלוחמים שלנו. הדברים נאמרו היום בוקר והם ברורים. אני מציע שאנחנו נתקדם חזרה.

תודה, אדוני היושב-ראש.

אני רק רוצה להתייחס למה שאמר יושב-ראש התאחדות הסטודנטים. אני רוצה להביע הסכמה. אנחנו, אני חושבת שגם ור"מ הצטרפו, מאוד מודאגים מהמידע שאנחנו מקבלים לגבי הסכנות לקיצוץ אכזרי, זה הביטוי ששמענו, מתקציב 2024 למערכת ההשכלה הגבוהה. שזה גם ייאמר פה לפרוטוקול. זה גם ייאמר לדעתי גם בדיון הבא שאתה מנהל. כל שקל שיורד מהתקציב יפגע בקליטה של סטודנטים בכלל ובטח בסטודנטים במילואים.

תודה רבה.

כן, תמי.

שאלה על הנוסח. בנוסח עצמו יש הבחנה בין הקריטריון של סטודנטים ששירתו בשירות סדיר, שזה כולל גם שירות לאומי ושירות לאומי-אזרחי, לנוסח לגבי שירות מילואים שכתוב "המשרתים". השאלה מה הכוונה בפרשנות של "משרתים"? האם לתקופה הסמוכה? יכול להיות שצריך להבהיר. אני מבינה שלא רוצים לקחת בחשבון מישהו ששירת לפני 20 שנה ועכשיו הוא עושה הסבה מקצועית. אם השירות הסתיים, עדיין זה צריך להילקח בחשבון.

תקופת השירות ככלל תהיה בהתאם לאותה שנה. לצורך העניין, בשנת הלימודים תשפ"ד אנחנו ניקח את השנה הקודמת כדי לאפשר כמה שיותר סטודנטים שיכללו בתוך המערך.

יכול להיות שלא צריך להשתמש במילה "משרתים", כי דווקא כשכתוב לשירות צבאי "שירתו" ופה כתוב "משרתים" - - -

ששירתו בתקופה הסמוכה.

ששירתו שירות מילואים או שירתו שירות צבאי ולאומי-אזרחי. שירות מילואים אנחנו לוקחים שנה אחורה. שירות צבאי יכול גם להיות חייל שבזמן שירותו הצבאי מתחיל את לימודיו. זה גם אפשרי.

אז אולי שירתו בתקופה סמוכה, וזה ייקבע בכללים עצמם.

עידו חגאי, פורום המכללות הטכנולוגיות ומנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת. בבקשה, אדוני.

כבוד יושב-ראש הוועדה, חברים נכבדים, אני מנהל מכללה טכנולוגית. אני מייצג פה את התואר הנדסאים במדינת ישראל.

איזה מכללה?

אני המכללה הטכנולוגית כנרת ואני נציג בפורום המכללות הטכנולוגיות. ראשית אני רוצה לציין, על פי נתוני הכלכלן הראשי תואר הנדסאי, הפרמיה שלו לא פחותה מהפרמיה של תואר בהנדסה או רפואה במדינת ישראל. יחד עם זאת, כפי שציין פה ידידי אלחנן, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, חוק זכויות הסטודנט במדינת ישראל מגדיר בצורה מאוד ברורה שהנדסאי הוא סטודנט במדינת ישראל. סעיף 14 בחוק מקנה לו את הזכות לקבל מלגה, אבל פה זה נגמר, אין יישום.

בעוד בחוק במל"ג בסעיף 25(ב) זה מוגדר, והות"ת מתוך תוקף החלטת ממשלה 666 מגדירה ומתקצבת את זה ב-120 מיליון, הרשו לי לציין, מתוך ספר התקציב של המל"ג בפועל תקצבו בתשפ"ג 127 מיליון. במה"ט, במשרד העבודה זה מתוקצב, 35,000 סטודנטים, 2 מיליון שקל. הזכות של הסטודנט לקבל מלגה לא קיימת בכלל. על פי עיקרון השוויון היקף קרן המלגות שהיא מופרדת, של הסטודנט ההנדסאי, קרן הסיוע לסטודנט הנדסאי צריכה להיות בערך כ-20 מיליון שקל. הכסף לא קיים, לא מתוקצב. מישהו נרדם בשמירה ואנחנו דורשים פה גם נציגת משרד הפנים מחברי הכנסת לתקן את העוול הזה, ומוטב שעה אחת קודם.

אני רוצה לציין בהיבט הזה שאנחנו מבקשים לסטודנטים ההנדסאים משרתי המילואים, יש לי סטודנטים בחאן יונס, יש לי סטודנטים לוחמים ויש סטודנטים שנמצאים במילואים. בנוסף לקרן לקליטת חיילים משוחררים שצריך להסדיר שם גם את סעיף 7 שמדבר על הסיוע הנוסף, ששם הנדסאים מקבלים תקצוב, עודכן סעיף 7(א)(1) של "ממדים ללימודים" רק לאקדמאים. לא נגעו בהנדסאים וצריך לעשות שם תיקון. אגב, נדרש לעשות הוראת שעה שתאפשר כפל תמיכות גם בקרן הסיוע לשכר לימוד של החיילים משוחררים וגם קרן מלגות. אני חושב שראוי שכל סטודנט שמשרת במילואים עכשיו יקבל מלגה מקרן הסיוע, של 6,000 שקלים לתמיכה כלכלית נוספת, צריך את זה בהוראת שעה.

אני לא הבנתי קודם על מה דיברתם, על 66 מיליון תוספת לשנתיים במל"ג, ות"ת, אבל אני חושב שנדרשים 18 מיליון שקל בהוראת שעה, שכל סטודנט שלי שחוזר עכשיו ללימודים ולא יהיה פנוי לעבוד ולהתפרנס, בנוסף לשכר לימוד שיקבל מהמדינה שיקבל גם סיוע נוסף של מלגה של עוד 6,000 שקל. אגב, המלגה הזאת של הסיוע הכלכלי בנוסף לשכר לימוד מגיעה למלגה הבסיסית הראשונית שמחלקים במל"ג, 12,000 שקל, לכן צריך לעשות פה סדר, לטפל בזה. כל מה שמדובר פה על תיקון סעיף 22, חשוב שייכנס גם במקביל בתקנות של קרן הסיוע של ההנדסאים שמנוהלת בנפרד, והגיע הזמן שבמדינת ישראל יעשו סדר בהתייחסות לסטודנטים ההנדסאים.

אני לא רוצה לחזור לזה, אבל אני רק אציין פה מה שאנחנו אומרים כבר שנים. סטודנט הנדסאי במדינת ישראל 2024 מתוקצב פחות מילד בגן ילדים. הגיע הזמן שיעשו סדר, אחד, נתחיל במשרתי המילואים שצריכים לדרוש לקבל גם בקרן קליטת חיילים משוחררים, גם בקרן הסיוע לסטודנטים הנדסאים לעשות סדר, והגיע הזמן שהמדינה תחוקק בחוק את זכויות הסטודנט ההנדסאי תוך יישומו. יעשו חוק מקביל למל"ג, יגדירו בהחלטת ממשלה כמו שיש ות"ת ויתנו תקציבים. המרצים שלנו שחלקם משרתים במילואים הם עובדי קבלן. הגיע הזמן שיעשו סדר במערכת הזאת. אני פונה שהמדינה תעשה את זה ולא נידרש עם התאחדות הסטודנטים הארצית לגשת לבג"ץ. זה לא מכבד. זה אחריות המדינה.

צריך לציין לגבי הנדסאים, אם אתם תבדקו בחיל חימוש או בחיל האוויר, כל הנושא של הטכנאים, אלה שמחמשים מכונאים, חשמלאים ואלה שמתקנים את כל הטנקים שיוצאים עכשיו, כמה זה הנדסאים וכמה עתודאים לומדים הנדסאות ואחרי זה חותמים קבע בכל הנושא הזה שעכשיו ציינתי. יש להם חלק גדול מאוד בזה שהטנקים נוסעים, המטוסים טסים והחימוש נופל.

אני שמח על מה שאתה אומר.

עידו, בכמה סטודנטים מדובר?

היום יש מעל 3,000 סטודנטים הנדסאים שמשרתים במילואים.

כמה סך הכול הנדסאים סטודנטים?

יש 35,000 סטודנטים הנדסאים. על פי המתווה של הרפורמה המדינה רוצה שזה יגדל ל-50,000 סטודנטים.

אני רוצה רק בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת סימון. אצלי במכללה יש הנדסאים של מה"ט ויש לי גם לשמחתי 400 סטודנטים הנדסאים לחיל האוויר מהעתודה הטכנולוגית. כשבא אליי מפקד חיל האוויר, הוא אומר להנדסאים, כדי שטייס יטיס מטוס, בלי ההנדסאים והכוח הטכנולוגי המתקדם המטוס לא יעלה לאוויר. צריך להבין שזה חלק מרכזי, ה-practical engineer. המהנדסים היישומים הם חלק מההשכלה הטכנולוגית.

הרעיון ברור.

יוסי, יש התנגדות של המל"ג להכניס אותם בתוך הקריטריונים?

היינו במל"ג. הקרן שלנו כבר לא שייכת.

אני הבנתי את זה. אני רוצה לקבל תשובה.

עו"ד עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג. המוסדות האלו הם לא תחת הרגולציה של המל"ג, לא תחת התקצוב של המל"ג ולא רלוונטיים להצעת החוק הזו.

אתה אומר לא רלוונטי אבל הכנסת חושבת שהם רלוונטיים.

הם לא מפוקחים.

אתה יכול להגיד, נכון לעכשיו אין לך כלים לסייע להם.

הסמכויות בחוק.

הרלוונטיות היא לא נקבעת במל"ג, היא נקבעת בחוק שהכנסת יכולה לתקן. אני אומר לך, היושב-ראש, שזה עוול כי ההנדסאים הם אקדמיים לכל דבר ועניין והלימודים קשים ויסודיים. חלק מהנדסאים נהיים מהנדסים. אחוז גבוה מהם רואים את זה שלב א' ועם השלמה הם נהיים מהנדסים. חלק מתפקדים בתפקידים של מהנדסים בתעשייה. התעשייה צריכה את ההנדסאים. אין מצב שאדם לומד, כמה זה הנדסאי?

שנתיים במסלול יום, שלוש שנים במסלול משולב.

והוא לא יכול להיות מוכר כמסלול אקדמי במדינת ישראל. את התיקון הזה אנחנו צריכים לעשות, ואנחנו לא יכולים להפלות אותם בסיוע שאנחנו נביא עכשיו לקבוצות שונות כולל סטודנטים במילואים. אי אפשר להפלות אותם. הלימודים האלה קשים, הם לא פחות רציניים. הנדסאי מסיים אחרי שנתיים. אם הוא הנדסאי בניין הוא יכול לתת היתר לבניין של שלוש-ארבע קומות.

הוא קונסטרוקטור של בניין פשוט, ארבע קומות. הוא חותם כמו מהנדס.

אתה מבין, ארבע קומות מגורים הוא חותם, אבל הוא לא ראוי שיעזרו לו כמו אקדמאי, והוא רוצה להיות מהנדס בסוף והתעשייה רוצה הנדסאים, אז אנחנו פוגעים בהם.

עומדים בפנינו שתי אופציות, או במל"ג שיחשבו כמוסד להשכלה גבוהה. אנחנו צריכים להחליט לאיזה מסלול.

זה פשוט דיון בפני עצמו.

אני יודע שזה דיון בפני עצמו, רק אני שם את הדברים על השולחן.

חוק זכויות הסטודנט והצעת החוק הפרטית שמתקנת אותו, וכל ההסדרים שהם כהוראת שעה חלים גם על סטודנטים הנדסאים וגם על מכללות נוספות והכשרה מקצועית שהיא לא מוכרת כמוסד להשכלה גבוהה במובן של חוק המל"ג. הדיון אם זה אקדמי או לא וכל ההשלכות של זה הוא דיון גדול בפני עצמו ואי אפשר לתלות אותו על ההקשר הזה עכשיו.

אני רוצה לקבל התייחסות של משרד הביטחון לנושא. הם נמצאים איתנו בזום.

אני נציגת משרד הביטחון. נמצאת איתנו גם רותם בזום. שמי נועה ליפשיץ מאגף הקרן לחיילים משוחררים.

נועה, בבקשה.

הסיפור פה זה בעצם החובה שלנו כמדינה וההוקרה שלנו לאותם משרתים, לכן משרד הביטחון בראשות שר הביטחון תומכים בהצעת החוק הזו, לכן לדעתנו חשוב להעביר בקריאה שנייה ושלישית.

כן, בבקשה.

גם בחוק "ממדים ללימודים" אנחנו דורשים שגם המקצועות הלא אקדמיים כמו הנדסאים, טכנאי מזגנים ועוד הרבה מאוד מקצועות חשובים למשק שהם לא מקצועות אקדמיים יכנסו לתוך ההטבה הזאת. יש הרבה מאוד מקצועות חשובים במדינה שלנו שאיכשהו הוזנחו, ירדה ההתייחסות אליהם ועכשיו אנחנו דורשים להכניס אותם בהטבה של "ממדים ללימודים", מקצועות נדרשים אבל הם לא מקצועות אקדמיים. בהיכרותי עם המל"ג יהיה הרבה יותר קשה להכניס את המקצועות האלה שהם אינם אקדמיים, אבל הם מקצועות חשובים שכל האנשים שלומדים בהם צריכים לקבל את כל ההטבות ללא ספק בכלל. להכניס אותם למל"ג זה יהיה קשה.

אני חושבת שיותר קל להגיד שיקבלו את ההטבות כך וכך כל הסטודנטים האקדמאים ששייכים למל"ג וכל הסטודנטים שהם אינם אקדמאים, שקשורים לאני לא יודעת מה. או שתמציאו גוף אחר או שלא צריכים להמציא גוף אחר, אבל יש המון מקצועות חשובים נדרשים כמו שהוסבר, ואנחנו כולנו מבינים את זה. זה הנדסאים, זה טכנאי מזגנים, זה חשמלאים. זה המון אנשים שלומדים שנתיים, שלוש, כל אחד והמקצוע שלו. לומדים מקצוע ולא זכאים לכל ההטבות האלה כי הם לא סטודנטים אקדמאים. לעומת זאת אם אתה שואל אותי, יש אולי הרבה מאוד מקצועות אקדמיים שהם פחות חשובים. אנחנו לא עושים עכשיו את ההפרדה הזאת, לכן להכניס את זה למל"ג, לדעתי הולכת להיות בעיה.

אני אגיד לך יותר מזה. בשבוע הראשון של המלחמה הזאת העמותה בראשותי שילמה לא מעט, אני אתן על זה דיווח בקרוב, כרטיסי טיסה לסטודנטים שעזבו את לימודי הרפואה שלהם גם באיטליה והגיעו לשרת במלחמה. חלקם עדיין משרתים. אתם יודעים למה הם לומדים בחו"ל? כי היה חסר להם כמה נקודות בפסיכומטרי כדי ללמוד בארץ.

זה ממש גם כן לא מדויק.

כל מה שאני אומרת פה לא מדויק? אני כבר יכולה לספור את מספר שרי החינוך שאני כתבתי להם מכתבים בנושא הזה במשך 15 שנה. משרד המשפטים תמיד תקע את זה. לגופו של עניין, זה שחייל שקודם כל משתחרר מצה"ל אחרי שירות קרבי ארוך ומשמעותי ומסוכן צריך לקבל הטבות גם בכניסה לאקדמיה, בנקודות זיכוי שהן שוות ערך לנקודות בפסיכומטרי, כי כרגע האפליה המתקנת הזאת קיימת רק לציבור הערבי שאינו משרת. אני לא רוצה לגעת בציבור הזה עכשיו. אנחנו כרגע נמצאים במלחמה. זו הזדמנות לתקן הרבה מאוד עיוותים שקיימים פה כמה עשורים, ואני רק בעשור וחצי האחרון מטפלת בהם.

כיוון שבעלי הוא עולה ישן כבר, עלה לארץ בהכשרה של בני עקיבא מדנמרק, אז כולנו אזרחים דניים וגם הבנים שלי ששירתו בחוד החנית ועדיין משרתים. יש לי בן ש-88 ימים משרת בעזה. בתור דני הוא ניסה להתקבל למוסד אקדמי בדנמרק והיה חסר לו כמה נקודות. שם זה לא פסיכומטרי אלא זה הולך לפי ציון ממוצע של בגרות. שאלו אותו בן כמה אתה, אז הוא אמר 22, כי אצלנו יש שירות חובה, ואז אמרו לו, במה שירתת בצבא? הוא אמר שהוא היה מ"כ בסיירת נח"ל. אמרו לו, אתה יודע שעל זה שאתה שירתת כמ"כ בסיירת נח"ל אתה מקבל נקודות זיכוי? בקיצור, הוא עמד בתנאי כניסה למוסד אקדמי מאוד נחשב, דרך אגב, מדורג 20 בעולם. אצלנו אין שום מוסד אקדמי שמדורג 20 בעולם. למה אני מספרת את זה? איך יכול להיות שאנחנו במדינה שלנו לא נותנים את ההעדפה המתקנת הזאת למשרתים? לפעמים אנשים נוסעים ולומדים בחו"ל בגלל שחסר להם חמש נקודות בפסיכומטרי להתקבל לרפואה או להתקבל למשפטים.

לא לפעמים. כולם נוסעים לחו"ל כי לא מתקבלים פה. אף אחד לא רוצה ללמוד בחו"ל.

אתה אמרת. אתה חבר כנסת, מותר לך להגיד את זה. לי אסור.

אז אני אומר, אף אחד לא רוצה ללמוד בחו"ל. הם לומדים בחו"ל כי לא מקבלים אותם.

נכון, אף אחד לא רוצה ללמוד בחו"ל. כי לא מתקבלים פה. אנחנו ראינו את זה עכשיו במלחמה בצורה כל כך קיצונית. הרבה מהם צדיקים, עזבו את הכול, מפסידים שנת לימודים ובאו להילחם פה.

תודה רבה.

אולי אני באמת אשאל אותם כדי לחדד על מה שעלה פה על הסטודנטים להנדסאות, כי כן ראיתי שבחוק קליטת חיילים משוחררים יש גם הטבות לסטודנט במוסד להכשרה מקצועית. אולי לחדד את הפער גם לגבי "ממדים ללימודים" והתיקונים שנעשו עכשיו, האם הם חלים או לא חלים.

אכן אנחנו נותנים דרך חוק חיילים משוחררים 90% מימון להנדסאים/טכנאים. ככלל אין כפל מלגות, אז אני לא רואה פה התנגשות. אני לא רואה בעיה.

פה זה תוקן ל-100% ולתקופה של חמש שנים.

אגב, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הקמל"ר מול היחידה. כרגע כל הסטודנטים בשנה ג' וסטודנטים שהם מעל עשר שנים משרתי מילואים, לא כלולים כ-40%. הם לא מקבלים כלום ולכן אנחנו דורשים ואנחנו בדין ודברים עם האגף, עם משרד הביטחון. צריך להוסיף כסף לקרן.

זה דברים שאם רוצים לשנות צריך לתקן בחוק קליטת חיילים משוחררים.

יש 80 מיליון בבסיס, צמוד. זה הגיע ל-140 מיליון אבל אין מספיק כסף לחלק. יצטרכו להוסיף שם כסף. הסעיפים בחוק שונים.

ור"מ, בבקשה, רעות.

באנו לכאן לדיון על קרן הסיוע לסטודנטים ולא על איחוד ההצעות ששמענו על זה אתמול בפגישה איתך. ב-13:00 מגיעות לכאן יו"ר ור"מ, פרופ' יפעת ביטון ויו"ר פורום המנכ"לים. מצטרפים עוד נשיאים בזום לבקשתכם לדיון החשוב הזה.

לגבי קרן הסיוע לסטודנטים, כמובן שאנחנו תומכים בכל ההטבות לחיילי מילואים והקלות וסיוע כספי, אבל חשוב להדגיש את הנושא התקציבי גם ברמה של הקרן, שככל שהביקושים גדלים אז צריך להגדיל את הכספים. צריך לזכור גם את הסוציו-אקונומי, שגם אחרי המלחמה יש מפונים ויעלו יותר צרכים, אז שזה לא יהיה משחק סכום אפס. שגם אלה וגם אלה יקבלו. כמו שאמר חבר הכנסת, באמת צריך את המקור התקציבי.

לגבי ההתאמות והצעת החוק של חבר הכנסת ביטון, אני אשמח שזה יעבור לדיון הבא עם הנשיאים שלנו ועם יו"ר ור"מ. אני לא רוצה להתייחס לזה כרגע.

טוב.

דבורה מרגוליס, בבקשה התייחסות שלך לחוק עצמו. עזבי מה שהיה מקודם, לא רלוונטי לדיון.

מבחינתנו אני לא התכוונתי בכלל להתבטא. אנחנו באנו לכאן רק לראות שהדברים מתנהלים והחוק עובר והכול בסדר. כמו רעות, גם אנחנו נחכה לדיון הבא. לא ברור לנו איך החוקים האלה אמורים להשתלב, החוק הפרטי והחוק הזה שהוא גם בדרך לקריאה שנייה, שלישית כבר במליאה, אבל כמובן נראה את הנוסחים. לגבי החוק הפרטי, את ההסתייגויות אני מניחה שאתה כבר מכיר. גם אנחנו, גם ראשי ור"ה נפגשו עם חבר הכנסת ביטון והביעו את ההסתייגויות שלהם מחלק מהסעיפים.

אמירה אחת שחשוב לי לומר לגבי האמירה של התאחדות הסטודנטים. אמרתי את זה גם בכל הוועדות, יגיד את זה גם יו"ר ור"ה. לא רק שהאוניברסיטאות, במקרה הזה אני יכולה בהחלט להגיד גם המכללות הציבוריות, עושים את האקסטרה מייל לסטודנטים במילואים, אנחנו עושים 100 מייל לכיוון הסטודנטים במילואים. אין דבר שיותר מטריד ומעסיק היום את כל ההנהלות באוניברסיטאות, ואנחנו כבר חודשיים באירוע הזה, איך לייצר את המערכות והמעטפת שכל אחד מהסטודנטים יקבל את המענה שהוא צריך, מי שהשתחרר השבוע, מי שישחרר בעוד שבועיים וגם מי שישתחרר בעוד חודשיים. אנחנו על זה לגמרי עם כל המשאבים שכמובן הם רובם מתקציבים פנימיים של האוניברסיטאות, ועדיין ללא השיפוי שהמדינה, ראוי היה שהייתה נותנת.

אני רק רוצה לומר שזה שנותנים הטבות זה טוב. אני לא חושב שזה עיקר הדברים. עיקר הדברים הם בעיקר התאמות שצריך לעשות כלפי אותם סטודנטים וסטודנטיות ונשות אנשי מילואים כדי שבאמת הם יוכלו להמשיך את הלימודים ולא ינשרו מהמערכת. דעתי ברורה שצריך לתעדף את הסטודנטים משרתי המילואים ללא שום קשר והחוק הזה צריך לעבור כמו שהוא, תוספת של ההצעה הפרטית בצורה כזו אחרת במידה וזה יעמוד בסף ברמה המשפטית, אבל בסוף אני אמרתי את זה לות"ת ואני אומר את זה גם עכשיו. יש לי בכל זאת חשש שללא הגדלת תקציב בקרן הסיוע הדבר הזה יפגע באוכלוסיות רבות ורחבות במדינה, ואני חושב שמן הראוי שבמקביל להעברת החוק הזה האוצר יצביע על מקור תקציבי להגדלת קרן הסיוע כדי שלא יהיה פגיעה באף אזרח או סטודנט נוסף ובעיקר תושבי הפריפריה.

כהרגלי בקודש אני אגיד את ההתייחסות שלי כלפי היעדרות האוצר. זה שאנחנו נותנים להשתתף בזום זה מהסיבות הקיימות ומפאת המציאות. היה ראוי כשיש נציג שמקבל את האישור להעלות בזום, שיהיה נוכח גם לאורך כל הדיון, לפני, בתוך ההתייחסות שלו וגם אחרי ההתייחסות שלו כי בלי זה ההתייחסות שלו היא כמעט ולא רלוונטית, ואני צריך שוב כשהוא עולה, להתחיל להסביר מה הרצונות שלי ומה זה.

נועם, בבקשה התייחסות שלך לנאמר.

להבנתי מדובר בתיקון שהוא ברובו תיקון טכני. הוא בעצם נועד להסמיך את הות"ת להמשיך את המדיניות הקיימת.

מעבר לטכני הוא נותן בסוף השלכות תקציביות ישירות כלפי אותו סטודנט ויכול להיות גם פגיעה בסטודנטים אחרים.

גם שירות מילואים לפחות בשנתיים האחרונות זה לא היה משהו שנכלל באמות המידה. זה כן משנה מהותית את הקריטריון.

מבחינת השלכות התקציב על המדינה, להבנתי אין השלכות על תקציב המדינה ולכן בכובעינו כאגף תקציבים אין לנו עילה להתנגד לחוק הזה.

לגבי המשמעויות שלו על המימוש בפועל, בסוף יש פה הסמכה של ות"ת והיא תחליט מה לעשות ברמת המדיניות. אני אזכיר בהקשר הזה שגם נוצר מתווה במקביל עכשיו סביב המלחמה לסבסוד מלא של שכר למילואימניקים ולחיילים ואני מניח שגם זה יעזור לפנות מקורות בתוך קרן הסיוע גם לאוכלוסיות שאינן משרתות.

איזה קשר יש לזה לקרן הסיוע, זה שמשלמים את שכר הלימוד, יוסי? אין לזה שום קשר.

זה שני מתווים שונים נפרדים. הקרן ממשיכה לפעול ללא קשר להיבט הלימודי, כזה או אחר.

אז לא אמור להתפנות בעקבות כך כסף אצלכם.

לא. זה מקור תקציבי אחר.

נעם, בוא תסביר את עצמך. אני פשוט מדבר עם יוסי מות"ת במקביל.

הרי סטודנט שלבסוף מקבל תקצוב מלא לשכר הלימוד, לא בהכרח יהיה לו צורך לפנות גם לקרן הסיוע שהרי שכר הלימוד שלו כבר סובסד במלואו, מה שעשוי להקטין את כמות הבקשות בקרן.

על מה אתה מדבר בכלל? אנחנו מדברים על מעבר לתשלום. לא מדברים רק על התשלום של שכר הלימוד. מעבר לתשלום.

חבר הכנסת דוידסון, אני אעשה לך את זה קצר. זה בדיוק מה שאמרתי, שכשנציגי משרדים לא שותפים לכלל הדיון, ככה זה נראה.

נעם, אני רוצה להגיד ואני אומר את זה גם למשרד החינוך וגם למל"ג לאור החשש הכבד שיש לי בפגיעה באוכלוסיות נוספות. אני רוצה ישיבה עם האוצר, ות"ת לראות איך אנחנו מצביעים על מקור לתקצוב תוספתי לקרן הסיוע. ללא זה יהיה מאוד קשה לחברי הוועדה. מעבר לעמדה האישית שלי יש פה 15 חברי ועדה שלדעתי יהיה מאוד קשה לשכנע אותם להצביע בעד. יש פה קונצנזוס רחב ללא כחל וסרק שצריך לבוא ולתמוך במשרתי המילואים בכל הכוח ללא שום קשר, אבל יחד עם זאת יש פה חשש כבד בפגיעות באוכלוסיות נוספות. אני שם את זה על המשקל. כנציגי ציבור אנחנו צריכים לקחת את כלל הראיה הרחבה וראיית מקרו ולא רק ראיית מיקרו, לכן אנחנו צריכים לשבת על זה. אני מציע שאנחנו נשב, ות"ת, משרד החינוך או נציג של מל"ג ונציג האוצר, רפרנט שיוכל גם לקחת החלטות בנושא ולהצביע על מקור תקציבי בנידון.

משרד המשפטים, בבקשה.

שלום, הדיל יונס, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני חושבת שעלו פה סוגיות חשובות מאוד שיש מקום לדון בהן. אני חושבת שהם לא קשורים לתיקון הנקודתי שמוצע היום לוועדה. עושה רושם שיש כוונה לכרוך בין הצעת החוק הפרטית לתיקון שהממשלה מבקשת לעשות, ואני חושבת שראוי ונכון לקדם את התיקון הספציפי בחוק המל"ג, שהמל"ג בעצם היו צריכים אותו ומשרד החינוך אתמול כדי לבצע את התשלום של המלגות בקרן הסיוע, לכן הכריכה הזו להצעת חוק פרטית - - -

העלית פה נקודה חשובה. זה לא רק לתשלום. אני מבין שאותם אנשי מילואים לא קיבלו את תוספת הנקודות.

הייתה הפסקה אחת בשנה קודמת כדי לבחון את מקור הסמכות. השאלה שהונחה בפני משרד המשפטים זה שאלת הסמכות בעצם להעדפה. אחרי דיונים רבים נולדה - - -

במידה והחוק עובר עוד השבוע, האם אותו סטודנט ששירת עכשיו במלחמת "חרבות ברזל" יוכל לקבל את הנקודות הנוספות האלה לשם קבלת הסיוע?

כן.

אדוני, זה משרד המשפטים שבזמנו הוציא את משרתי המילואים מההטבה.

תודה רבה. אני חושב שהיא לא נכנסה לתוך הדברים שלך.

לא הפרעתי לך, תני לי להמשיך, וגם לא מדויק. משרד המשפטים אף פעם לא עצר ולא חסם את זה. הייתה בחינה משפטית מול הלשכה המשפטית במל"ג איך מטייבים או איך יוצרים בעצם אמות מידה שוויוניות או מתגברים על שאלת הסמכות, שזה בעצם היה בבקשת הצעת החוק לעשות. אני חושבת שהצעת החוק הפרטית גם עוד לא עלתה לסדר-היום של ועדת שרים לחקיקה ולכן משרדי הממשלה טרם נדרשו אליה. אנחנו לא יודעים אילו מורכבויות עולות שם ולכן הכריכה הזו יכולה לעכב הרבה מאוד את ההצעה הממשלתית שאני שוב חוזרת ואומרת שמל"ג היו צריכים את התיקון הזה עוד מלפני שנה.

יחד עם זאת אני אומר שעלו בתוך הדיון נקודות נוספות של חשש לאוכלוסיות נוספות וחוסר שוויון, ואני אומר את זה בכאב לב עם כל הרצון לבוא ולהביא מענה אמיתי לאנשי המילואים, למרות שאני לא מאמין ולא מסתמך רק על הנקודה הזאת, זה חלק מתהליך מאוד רחב שצריך לעשות, אבל לבוא ולאשר תיקון כזה ללא סעיף תקציבי מאוד ברור ותוספת לקרן הסיוע, אני חושב שזה מאוד קשה ללא קשר לכריכה של החקיקה הפרטית, שעוד לא הוחלט.

שעוד לא הוחלט עליה. יש שם שאלות וגם הוראת קבע לעומת הוראת שעה. זה גם מתייחס לעוד נושאים.

לשם הסדר הטוב היה חשוב לי להגיד שיש רצון כזה. האם זה ייעשה או לא ייעשה, אני לא יודע.

אני שוב אומר, ולהבנתי גם משרד המשפטים חיזק פה את הנקודה הזו. בסוף תיקון החוק הזה לא אמור להביא לאיזשהו שינוי משמעותי בהתנהלות קרן הסיוע. הוא מיועד להביא מקור סמכות להתנהלות כמו שהיא הייתה בעבר. במובן הזה אין פה שום גידול תקציבי לא לות"ת ולא לאוצר. זה ההבנה שלי.

הוא יפגע במי שכבר הגיש השנה.

ברור, הוא יפגע בחלשים. מי מגיש? החלשים.

זה שאנחנו מחזירים למצב כפי שהיה בשנים קודמות, אני מסכים. השנה הזאת, שנת 2023 מי שהגיש אכן אם אני מוסיף 10 נקודות למי ששירת במילואים, וזה מבורך וזה צריך להיות כך, האם אחרים עשויים להיפגע או לא?

זה משחק סכום אפס. סליחה, זה ברור. זה אותה עוגה שמתחלקת ליותר אנשים.

יוסי, הכסף של השנה כבר חולק? אני מבין שלא.

לא, לא. שנת הלימודים תשפ"ד, ההרשמה למלגה תיפתח בשבועות הקרובים.

אוקיי. נעם, אתה מבין שהעברת סמכות למל"ג להוסיף מספר נקודות, ואנחנו לא קובעים את זה בחקיקה הראשית, אבל כן להתייחס למשרתי המילואים כתוספת נקודות בקריטריונים, בסוף יכול לפגוע וסביר להניח שהוא יפגע בשאר המתמודדים ומבקשים הסיוע. במשנה זהירות אני אומר אבל זה יכול להיות.

התפיסה הראשונית הייתה שפוטנציאל ההשתכרות של המילואימניק בסופו של דבר נפגעת, ועל כן יש פה איזשהו בחינה סוציו-אקונומית, לכן יש איזשהו חיכוך בין מבקשי הבקשה שהם מילואימניקים ולא מילואימניקים. גם פה הפגיעה, גם קשה לאמוד אותה. שוב, בתפיסה של בחינה סוציו-אקונומית, בהינתן שאנחנו מדברים על התכליות שמקובלות בכל מה שקשור לחיילי מילואים, הפגיעה הזאת היא בסופו של דבר נובעת מפוטנציאל ההשתכרות של המילואימניק.

כן, בבקשה.

אתי, יו"ר פורום המנכ"לים של ור"מ. קודם כל אנחנו ממש בעד מילואימניקים, אבל אם מכניסים לעוגה עוד אוכלוסייה, אז ברור, זה לא צריך 5 יחידות מתמטיקה בשביל להבין את זה. אני גם רוצה לומר שהמילואימניקים, שוב, חס וחלילה שלא ייתפס שאנחנו לא בעדם, אבל יכול להיות שפוטנציאל ההשתכרות שלהם נפגע, יכול להיות שלא נפגע. הרי הם מקבלים - - -

אני מציע לך בתקופה הזאת לא להגיד את זה. המילואימניקים מבחינתנו הם הדבר החשוב ביותר.

גם אני אומרת את זה. כמו שנאמר, יש אוכלוסיות אחרות.

בסדר, אז בגלל זה צריך תקציב.

נכון, זה מה שאני אומרת.

זה מה שאמרתי. אני שעה וחצי אומר לכם את זה. לא יהיה תקציב, אז אין פה אירוע.

אני מבקש לפני שמוסיפים למל"ג תוספת על הקיים, לתת קודם להנדסאים. יושב פה התקציבן. 2 מיליון שקל זה מה שיש לנו לחלק, אז אפשר לפני זה להוסיף להנדסאים, אחר כך למל"ג.

כן, בבקשה.

אני רוצה משהו אישי. אני תושב נתניה. נתניה זו העיר שבעצם לא הייתה אזעקה אחת. ברוך השם לא הייתה אזעקה אחת, אבל יש אירוע גדול מאוד בחודש האחרון בעיר נתניה, ואני מפה רוצה לחזק גם את ראש העיר וגם את התושבים. רק היום היו שני פיצוצים במרכז העיר ובקריית השרון. אתמול בלילה היה בקניון השרון. היו עוד שניים בתחילת השבוע. יש אירוע פלילי לא פשוט. הוצאתי מכתב לבן גביר, לשר לביטחון לאומי לחזק את הכוחות הפנימיים שם בתוך העיר ולטפל בנושא הזה, כי אנחנו מכירים מה היה לפני 20 שנה וחייבים לסגור את האירוע הזה ומהר. מפה, מהכנסת אני רוצה לחזק את התושבים שהם מתחילים להרגיש את הפחד הזה. בסוף נטפל גם בזה. זה תפקיד של השר לביטחון לאומי וצריכים לעשות אותו גם בנושאים האלו. זה רציתי להגיד באופן אישי משהו שהיה חשוב לי.

תודה רבה.

זה לא קשור לתקציב.

אני יכולה להעיר הערה?

כן, בבקשה.

איילת גולדשטיין, יו"רית המועצה המתאמת של המכללות הציבוריות, של הסגל הבכיר. הסגל הבכיר מאוד תומך בכל ההירתמות לטובת המילואימניקים והלוחמים. יחד עם זאת אני רוצה להזכיר שגם יש בקרב הקהילה של הסגלים, הם גם בעצמם לוחמים במילואים, הורים ללוחמים, מפונים, נפגעי טבח, אם הם או קרוביהם, לכן אני אומרת שכל ההתאמות או התקציבים, צריך לקחת בחשבון שזה יכול להגיע לנטל הוראה מצד המרצים. צריך לקחת את זה בחשבון מבחינת התאמות, הוספת שעות או דברים כאלה. יותר עדיף לתת נקודות זכות או פטורים או דברים כאלה. אם לא יגיע אליהם תקציב, אז לפחות לא על חשבונם ברמה כזאת או אחרת.

טוב, אני רק אגיד שאנחנו נתכנס גם לישיבה עם אוצר, ות"ת ומל"ג לראות את ההשלכות כלפי אותם סטודנטים, ונחליט אם לקדם את החקיקה הזו לקריאה שנייה ושלישית, ואם כן, באיזה צורה. כמו כן אנחנו נשקול גם את הצירוף במידה ואכן החקיקה הפרטית תהיה אפשרית להיכנס לתוך זה, איך ובאיזה צורה. במידת האפשר כבר בשבוע הבא אנחנו נביא את זה כמובן לדיון נוסף להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:03.